פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 174 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"ב בחשון התשפ"ו (03 בנובמבר 2025), שעה 10:00 סדר-היום: סדר-היום: << נושא >> עובדים ירדנים ועובדים זרים בעיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר ואליד אלהואשלה מוזמנים: משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן-שבתאי – מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב-ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה נטע בן-ישי – מנהלת אגף פיתוח והכשרת מקצועות התיירות, משרד התיירות אהד צמת – מנהל מחלקת ירדן, משרד החוץ רחל אוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ אורי יצחקי – מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה לאה בן-עזרא – מרכזת בכירה, מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון איל הננברג – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות דן הדדי – משאבי אנוש, התאחדות המלונות מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים אליסה אברמוביץ' – שדלנית, התאחדות התעשיינים מוזמנים (באופן מקוון): אלי לנקרי – ראש עיריית אילת מרלן רוזנפלד – מנהלת האגף לפיתוח כלכלי, עיריית אילת איתמר אליצור – מנכ"ל, התאחדות המלונות באילת שמעון סיידוף – מנהל ארגון קבלני אילת ואשדוד, התאחדות הקבלנים בוניי הארץ ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. < נושא >> עובדים ירדנים ועובדים זרים בעיר אילת << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שני בשבוע, י"ב בחשון התשפ"ו, 3 בנובמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: עובדים ירדנים ועובדים זרים בעיר אילת. לפני כן, היום הכנסת מציינת את יום הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, זכרו לברכה. יהי זכרו ברוך. נתמקד בישיבה. הישיבה מתקיימת היום לבקשת ראש עיריית אילת מר אלי לנקרי שפנה לוועדה. בפנייה שלו הוא מציין, כי לאחר הפיגועים במעבר אלנבי וברקע המציאות הביטחונית, התלות בעובדים הירדנים מהווה סיכון, וממחישה את הצורך הדחוף בצמצום ההישענות הכמעט מוחלטת על עובדים מירדן. אין חולק על חשיבות ההסכם עם ירדן, אך יש לקחת בחשבון שאי-אפשר להישען רק על העובדים הירדנים. ההישענות חושפת את אילת לאי-יציבות ועלולה להביא לשיתוק מיידי של ענפי התיירות והשירותים בעיר, במקרה וחלילה יופסק שיתוף הפעולה. בישיבה שקיימה הוועדה ב-26 באוקטובר, שמענו מנציג שירות התעסוקה ששיעורי האבטלה באילת מהנמוכים בארץ ועומדים על 2.7% בלבד. שירות התעסוקה תומך בהוספת עובדים זרים לעיר, תוך שמירה על איזון ומניעת פגיעה בעובדים הישראלים. שמענו מראש העיר ש-2,000 עובדים ירדנים נכנסים לעבוד בעיר מדי יום בנוסף ל-1,700 סודנים, המהווים אתגר בפני עצמם. מאות עובדים זרים, סינים, פיליפינים וממדינות נוספות מועסקים בבנייה ובתשתיות בעיר. שמענו מראש מינהל עובדים זרים, שלפי החלטת הממשלה הוקצו לעיר אילת 2,500 עובדים ירדנים למלונות ו-450 עובדים לבנייה ולתעשייה. שמענו מהתאחדות התעשיינים שיש מחסור בכוח אדם בתעשייה באילת ושהנוהל הנוכחי לא נותן מענה למפעלים. רק ארבעה היתרים ניתנו לירדנים לתעשייה באילת. ממשרד החוץ שמענו בישיבה, שאין למשרד התנגדות לשינוי תמהיל העובדים באילת ובלבד שפרויקט העסקת הירדנים לא ייפגע. בהתאם לנתונים שקיבלנו ממשרד התיירות, אילת מחזיקה ב-20% מחדרי המלון בישראל, וב-48% מכמות העובדים הנמצאים כרגע בארץ. אנחנו מבקשים לשמוע היום על נוהל ניוד העובדים הזרים לעיר אילת שפורסם במאי 2025, וכלל התייחסות מיוחדת גם לאזור אילת. האם אכן נעשה שימוש בנוהל על ידי הרשתות? האם הרשתות מניידות עובדים מהמלונות במרכז ובצפון לאילת, ואם לא, מדוע? אנחנו נשמח ונתחיל עם אלי לנקרי ראש עיריית אילת, בבקשה. בוקר טוב, אלי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. בוקר טוב לחברי הוועדה. אנחנו מצפים לביקור שלכם כאן באילת. נשמח לארח אתכם וכמובן תוכלו להתרשם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש, על כך שאת מאפשרת לנו, לי באופן אישי, להשתתף בישיבה החשובה הזאת בזום. אני אומר את זה כי יש לי היום שלוש ישיבות בכנסת והייתי שמח להיות שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוועדת כספים על הנמלים, על נמל אילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. הבוקר התחיל עם הוועדה על הגבול המזרחי, בראשותו של חבר הכנסת בוסקילה. יש לה חשיבות ויש לה קשר למה שאנחנו מדברים עכשיו בהיבטים הביטחוניים כמובן. שם הספקתי להגיד את דבריי. קודם כול, שמעתי את הסקירה המלאה שלך. זו סקירה חשובה והיא ממצה את הנושא שאנחנו מדברים עליו. אכן, כפי שציינת, אני פניתי אלייך ב-29 בספטמבר השנה. זה קרה שוב, אחרי הפיגוע במעבר אלנבי ואחרי הפיגוע במלון צובה, שבוצע גם על ידי מחבל ממזרח ירושלים. הפנייה הייתה על רקע המצב הביטחוני ועל רקע המצב שמדינת ישראל נמצאת בו. ההיבטים הביטחוניים נאמרו, הם נאמרים והם ברורים. אני פניתי בכל הזדמנות גם לראש המל"ל היוצא, וקיבלתי ממנו תשובה על ההיבטים הביטחוניים של מעבר 2,500 העובדים הירדנים מדי יום. בהקשר הזה, כמובן שאנחנו מודאגים. כן, זה ללא ספק. הממשלה והמדינה צריכות לתת את הדעת על העניינים האלה, ולהבטיח את ביטחונה של העיר אילת, על רקע העובדה שאילת הפכה חזית גם לטרור החות'י וגם לסיכונים שיש היום בגבול המזרחי. אני רוצה להדגיש, הבקשה שלי נועדה להתייחס להישענות הגדולה שיש לעיר כרגע על העובדים הירדנים, כפי שציינת. הם עובדים טובים לפי מה שאני מתרשם וגם לפי מה שאני מקבל מגורמי התאחדות המלונות, והם בטח יגידו את שלהם כאן היום. אני מבין שמדובר בעובדים טובים שנותנים מענה. אלמלא העובדים האלה ברור שהיה צריך כאן אלפי עובדים זרים ובלעדיהם אי-אפשר לתפעל את המלונות. דווקא על הרקע הזה, התלות הזאת, הקיצונית, מסוכנת בפני עצמה משום שבכל משבר, בין אם המשבר ביטחוני ובין אם הוא אחר, זה יכול לקרות מסיבות מדיניות, מסיבות ביטחוניות ומסיבות כלכליות כאלה ואחרות. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו ללא עובדים ירדנים. הכוונה שלי היא לא לפגוע במכסת העובדים הירדנים, כמו שנאמר כאן וכמו שאמר משרד החוץ. הבקשה שאני מוביל כבר תקופה ארוכה היא שאנחנו רוצים שימשיכו תוך הקטנת הסיכון הביטחוני. אני חייב להגיד את זה כל הזמן. הכוונה היא להתחיל לאזן בין התלות בעובדים הירדנים לבין עובדים זרים אחרים שהעיר צריכה ממילא. כלומר, לא על חשבון מכסת העובדים הירדנים, אלא גידול בעובדים הזרים כדי להתמודד עם האתגרים שיש לעיר היום, ועם הצרכים שיש לה ולאזור. זה מה שאני רוצה לבקש. חלילה, אם ניקלע למשבר כלשהו, זה יעזור לנו ואנחנו נדע לאזן את זה באמצעות אותם עובדים זרים. אני חושב שהבקשה שלי לגיטימית, היא עולה בקנה אחד עם מה שאומרת התאחדות המלונות ועם כל מה שציינת, גברתי היושבת-ראש. הדברים נאמרו באופן ברור מאוד. הבקשה שלי, הדרישה שלי היא לקבל כרגע מכסה של בין 500 ל-1,000 עובדים זרים, לא על חשבון העובדים הירדנים, אני מדגיש. יש צורך, צריכים את זה והלוואי והיינו במצב אחר שאנחנו יכולים להסתמך על העובדים הישראלים. בתעשייה שלנו אנחנו לא יכולים. היו הרבה מאוד ניסיונות ואני חושב שצריך לעשות עוד ניסיונות. צריך לעשות עוד הרבה מאוד מאמצים בתחום הזה ובניסיון להביא את העובדים הישראלים לעבוד בתעשיית התיירות והמלונאות. ועדיין, אני מבין את האתגר הגדול הזה. לדוגמה, אני לא רוצה להיקלע למצב של הישענות קיצונית באילת על תעשיית התיירות. אילת היא עיר תיירות ותמשיך להיות כזאת – זה ודאי, זה העוגן שלה וזה מנוע הצמיחה שלה. תראו מה קרה בשש השנים אחרונות. אנחנו מרגישים היטב את הסיכון שבהישענות הגדולה והקיצונית על תעשיית התיירות, במשברים מאז הקורונה, שהייתה משבר גדול מאוד. ציינת את אחוזי האבטלה הנמוכים באילת, זה נכון. את יודעת למה זה קורה? כי מי שלא עובד באילת פשוט לא נשאר באילת. הוא עוזב את אילת כי אין לו אפשרות לעבוד בסביבה הקרובה. אין כאן ערים שכנות, זה או אילת או לעזוב את אילת. לכן שיעור האבטלה כאן נמוך. בקורונה, למשל, שיעור האבטלה זינק ל-75%. כלומר העיר הייתה משותקת לחלוטין בתקופת הקורונה. אלמלא מה שכולם זוכרים, פתרון האי הירוק, העיר הייתה מתרסקת. אחר כך הסערה וסגירת שדה דוב. וכמובן המלחמה האחרונה שהראתה שוב שההישענות של אילת על תעשיית התיירות במשך שמונה חודשים רצופים וגם אחר כך, הביאה אותה למשבר כלכלי קשה מאוד. בתחילת המלחמה שיעורי האבטלה זינקו ליותר מ-30% ואילת עברה משבר כלכלי קשה מאוד. אני נותן את זה כדוגמה, כי זה יכול לקרות לנו גם עם ההישענות על העובדים הירדנים. אני מסיים. אנחנו לא פוגעים ואין כרגע כוונה לפגוע בעובדים הירדנים. אנחנו רוצים לחזק את השותפות עם ירדן, ואני חושב שזה חשוב. הלוואי ונגיע להסכמי אברהם שיחזקו את כל האזור הזה ויובילו לפריצה של שלום כלכלי אמיתי, הלוואי וזה יקרה. אני חושב, אומר, מבקש ודורש שתהיה כאן החלטה על הוספת עובדים זרים לעיר אילת. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, תישאר איתנו ונשמע את ההתייחסות של גורמי המקצוע. אנחנו נשמח אם תשיב על השאלה מה מצב המסתננים ומבקשי המקלט בעיר. מספרם ושילובם בעיר אינו נושא הדיון אומנם, אבל נשמח לשמוע. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה, אני חושב שזה חשוב מאוד, השאלה במקומה. יש לנו כאן כ-2,700 מבקשי מקלט ופליטים וכ-1,700 מהם מבקשי עבודה. הם מועסקים בכל מיני תחומים, חלקם גם במלונאות, בתעשיית התיירות ובכל מיני תפקידים נוספים בעיר. הם מהווים אתגר, אנחנו יודעים את זה ואנחנו אומרים את זה כל הזמן. היות וזאת אוכלוסייה ותיקה הם משולבים כבר. לשמחתנו, ממשלת ישראל קיבלה החלטה חשובה מאוד, לסגור את הגבול עם מצרים. זה הביא בסוף לעצירה מוחלטת של כניסת פליטים ומבקשי עבודה. אלמלא הייתה עושה זאת היינו היום במצב רע מאוד עם תוספות של עשרות אלפים, אולי גם בעיר אילת, כי אנחנו קרובים לגבול. זה המצב היום עם האוכלוסייה הזאת. אנחנו משלבים אותם בחינוך ומשלבים אותם בעבודה, הם מהווים אתגר לא פשוט אבל אנחנו חיים עם האתגר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נעבור אל רשות האוכלוסין. אנחנו נשאל ונשמח לקבל מענה, אם יש לך, למה שהוא התייחס – מהי מכסת העובדים הזרים במלונאות? וכמה עובדים נמצאים היום בישראל בענף? אם אתה יכול לפרט או להעביר סקירה. << אורח >> משה נקש<< אורח >> אני ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. מבחינת המכסה, זו מכסה שנקבעה בהחלטת ועדת מנכ"לים. אם אני זוכר נכון, ותקנו אותי אם אני טועה, זה 6,800? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן. << קריאה >> נטע בן ישי: << קריאה >> כן, ועוד 1,020. << קריאה >> איל הננברג: << קריאה >> 7,820. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ועוד התוספת, 7,820. נכון, הדיוק האחרון הייתה תוספת. כמו שאמר ראש העיר נכון, מתוכה יש מכסה של 2,500 ירדנים באילת, יש מכסה של 300 פלסטינים במזרח ירושלים והשאר עובדים זרים. היום יש בישראל 2,725 עובדים זרים, חלק מהפיליפינים וחלק מסרי לנקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכל הענפים יש 2,725? << אורח >> משה נקש : << אורח >> רק במלונאות, אני מדבר רק על מלונאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק במלונאות? << אורח >> משה נקש : << אורח >> כרגע זה המספר. מבחינת הצעדים שנקטה רשות האוכלוסין, אנחנו מכירים את הדאגה שראש העיר הציג. הוא פנה אלינו גם במכתב בעניין הזה. אני אעדכן ואני חושב שעדכנתי את זה כבר בדיון קודם בוועדה – יש נוהל ניוד. בעבר היה נוהל ניוד שמאפשר רק במלונות שבאותה הרשת לנייד עובדים מיתר חלקי הארץ לאילת, והיום האפשרות היא ניוד כללי. זאת אומרת, שאם יש מלון שלא צריך את העובדים שלו ויש מלון אחר שצריך את העובדים ויכול לקלוט אותם, גם אם זה באילת וגם אם זה לא מאותה הרשת, אפשר לבצע את הניוד הזה. עד עכשיו לא כל-כך עשו שימוש בנוהל הזה ויש לנו אולי בקשה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסיבה? מה אתה אומר? << קריאה >> אפרת לב ארי: << קריאה >> צריך לשאול אותם. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> מחסור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו ניתן לך את רשות הדיבור אחר כך. תן לו לסיים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מניח שהמלונאים או נציגיהם יוכלו להתייחס לשאלה למה לא הוגשו כאלו בקשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בהמשך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו אפשרנו את התהליך הזה, בין היתר, לאור בקשת ראש העיר אילת והצורך. בסוף כולנו למדנו. נאמר כאן דבר נכון על ידי ראש העיר, שאי-אפשר לשים את כל הביצים בסל אחד. בחקלאות אי-אפשר להסתמך רק על התאילנדים, וגם באילת אי-אפשר להסתמך רק על העובדים הירדנים. צריכים להיות ערוכים לכל תרחיש או לכל סוגיה שתבוא, וזאת אחת הסיבות שעשינו את נוהל הניוד הזה. לעניין ההקצאה השוטפת לאילת לעומת שאר חלקי הארץ, אני מניח שמשרד התיירות יתייחס לזה בהמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. יש מכסה פנויה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש מכסה, פתחנו עכשיו. בתחילת השבוע פתחנו את המכסה הנוספת של העובדים הזרים להגשת בקשות, אחרי שמשרד התיירות סיים את החלק שלו והעביר המלצות אל המלונות. המלונות מגישים אלינו בקשות להיתרים ואנחנו מטפלים בהן עכשיו. כשנסיים את המכסה הזאת, את ההקצאה הזאת, נראה אם אפשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם אפשר להסב אותה לתעשייה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. אנחנו לא מסבים אותה לענפים אחרים. ועדת המנכ"לים ניתבה את המכסה הזאת לענף הזה, לענף התיירות ולמלונאות, וזאת המכסה שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה יהיה עם יתרת המכסה? מה תעשו עם מכסה פנויה? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא תהיה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תכף הם יתייחסו לזה. הצורך בשוק אומר שאולי לא תהיה מכסה כי צריכים את העובדים האלה בכל הארץ, כאן הוא צריך לבוא לא רק באילת. מלונאים שקיבלו המלצות לא יגישו לנו בקשות ולא יביאו עובדים זרים, ככל ותהיה מכסה פנויה. אני מניח שמשרד התיירות יבקש מאיתנו ונעשה את זה בשיתוף פעולה, כמו שעשינו עד עכשיו. נוציא קול קורא נוסף והקצאה מחודשת נוספת למלונאים אחרים שרוצים לממש את אותה יתרה פנויה באותו הענף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במכסה החדשה מלונות באילת גם יכולים להגיש בקשות עובדים זרים? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא. נקש, אתה רוצה שאני אתייחס? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בבקשה. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אני מנהלת אגף הכשרה מקצועית במשרד התיירות. המכסות שלנו מנוהלות באופן נפרד, כמו שנקש הזכיר. יש לנו 2,500 עובדים זרים ירדנים באילת והם מה שנקרא עובדים יוֹמְמִים. המכסה הזאת מנוצלת באופן כמעט מלא בניכוי חופשות ומחלות וכדומה. שאר המכסה מיועדת ליתרת הארץ. כמו שכתבנו לכם גם בהתייחסות, אילת מחזיקה ב-20% מבתי המלון בארץ, וזה אומר שבשאר הארץ יש 80% שנאבקים על כל שאר העובדים. אם נעשה חישוב, מעבר ל-2,500 שיש כרגע באילת, יש לנו עוד 1,700 פיליפינים ועוד 900 שהגיעו בפעימה הראשונה, אם גברתי היו"ר זוכרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> כמו שהוזכר פה, אנחנו עובדים עכשיו על ההשלמה. ההשלמה של הסרי לנקים היא מה שהיו פעם העובדים הפלסטינים שנמשכו מהענף. כלומר, אנחנו עדיין משלימים ומדביקים את הפער שנוצר בתחילת המלחמה. אנחנו עוד לא הגענו בכלל לחשוב על פיתוח עתידי וכן הלאה, כשזה מה שהוקצה בפעימה שנקש הזכיר בוועדת המנכ"לים האחרונה, ואושרה לנו ההגדלה של 1,000 העובדים האלה. כל העובדים הזרים שאינם ירדנים מיועדים ליתרת הארץ – בהתאם לבקשת מלונות אילת, לאור המצוקה שנוצרה במלחמה וביוזמה משותפת עם רשות האוכלוסין, ייאמר לשבחם שזאת היוזמה שלהם מהרגע הראשון. פעלנו להרחבת נוהל הניוד, להפוך אותו למוצר מדף ואני שואלת ברצינות, מי ינייד ממרכז הארץ ומיתרת הארץ כשהם במצוקה אדירה של עובדים? אדירה. אין עובדים בענף המלונאות כי עוד לא השלמנו את המכסות שאושרו לנו בכלל ולכן הם לא מניידים לאילת, פשוט מאוד. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> רק בתום הפעימה הנוכחית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תתייחס לשאלה, למה המלונות באילת לא יכולים להגיש בקשה לעובדים זרים? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> אני סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. אני אעשה השלמה. רק בתום הפעימה הנוכחית של 1,300 עובדים זרים שהגיעו לשאר הארץ נגיע למצב שהיינו ערב המלחמה, מבחינת עובדים בשאר הארץ. במילים אחרות ובהמשך למה שנטע אמרה, אנחנו נמצאים היום במחסור גדול מאוד של עובדים זרים ביחס לערב המלחמה. לא משנה שבינתיים הגדלנו בעוד 1,000 עובדים בגלל זה. דה פקטו, חסרים עובדים בשאר הארץ. אף אחד לא ינייד לאילת עד שלא יושלמו המכסות. זה המצב. אנחנו נמצאים כאן כולנו בקונצנזוס מוחלט. זאת פעם ראשונה שאני נמצא בוועדה וכולם מדברים באותה שפה. חייבים לגוון את האוכלוסייה של העובדים שנמצאים באילת ולא להיות סמוכים אך ורק על הירדנים. אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה, צריך לראות איך זה קורה בפועל. כי בסוף, בכל אירוע ביטחוני ולאו דווקא ביטחוני, גם אירוע כלכלי של עיצומים שיכולים להיות במעבר הגבול, משתק את הכלכלה של אילת. אין עובדי ניקיון בחדרנות – אין מלונאים; אין מלונאים – אין תיירות; אין תיירות – אין כלכלה, וזה מה שאילת נשענת עליו. אמר את זה ראש העיר ואומרים את זה כולם כאן. אנחנו צריכים לראות איך מוציאים את המהלך הזה כמה שיותר מהר, ולא רק בנוהל הניוד שהוא בהתאם לצרכים הכלכליים של כל אחד ואחד. צריך להשאיר איזו שכבה של עובדים זרים שנמצאת באילת, ואם קורה משהו, לפחות העזרה הראשונה נמצאת שם. כבר נכווינו מזה מספר פעמים, כולנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, תודה. נקש, אתה יכול לדבר על ההסכמים, על הבאה פרטית והבאה בילטרלית? << קריאה >> אפרת לב ארי: << קריאה >> אני רוצה להתייחס למה שאמר הדובר האחרון. אם חלילה יהיה מצב חירום, כבר היינו במצב הזה בתחילת במלחמה. כזכור, אז פתחנו מהר מהר את האפשרות לנייד באותה הרשת, אתם זוכרים את התנאים. כרגע נוהל הניוד הוא האפשרות לנייד עובדים זרים, בין אם פיליפינים בין אם סרי לנקים, מרחבי הארץ לאילת. אם חלילה יהיה מצב חירום כזה, אנחנו פה ביחד עם משרד התיירות וביחד עם משרד החוץ. כרגע יש אינטרס מדיני נקרא לזה – ואם משרד החוץ ירצה הוא יוכל להרחיב – לשמר ולייעד את ההעסקה במלונות לעובדים ירדנים עם אפשרות מסוימת שמוגדרת בנוהל לנייד, ככל שתהיה מכסה פנויה. אם חלילה יהיה מצב חירום, אנחנו פה, הממשלה פה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> קודם כול, לגמרי. למען הסר ספק, התאחדות המלונות מודה על העבודה המאומצת של משרד התיירות ורשות האוכלוסין. << קריאה >> מעין אמיר: << קריאה >> ומשרד החוץ. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> פתיחת הפעימה אתמול היא קריטית. אני מסכים איתך לחלוטין ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. עם זאת, תיאורטית ומחר לא נכנסים ירדנים לאילת, יש לנו בעיה. 500 עובדים זה לא פתרון, זה פלסטר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה פתרון לשגרה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> בדיוק. אני מסכים איתך, הייתם קרואים לכל הדברים שצריך היה לעשות באירוע. ברור לנו שהדברים שעשיתם הם huge ביחס למה שהיה ערב לפני וגם לתפיסות שהיו ערב לפני. אנחנו צריכים עדיין לעשות עוד צעד אחד כדי להגיע למקום יותר טוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה לגבי הניוד, אין דבר שנקרא ניוד זמני מהמרכז או מהצפון? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> כל ניוד הוא ניוד זמני. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> יש נוהל ניוד זמני. זה התחיל כהוראת שעה שרשות האוכלוסין וההגירה אפשרו במהלך המלחמה, היא בחנה את זה בגלל המצב הקשה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מייד עם פרוץ המלחמה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> מייד עם פרוץ המלחמה. הם בחנו את זה והפכו את זה לנוהל קבוע, לא הוראת שעה. בתחילת דרכי הייתי צריך להתקשר ולשלוח הודעות לאנשים ברשות האוכלוסין: אנא, האריכו; אנא, האריכו. זה תמיד בוצע, תמיד היה מענה והפכו את זה לנוהל קבוע. דה פקטו, מאז שזה הנוהל הקבוע, גם המצב בארץ השתנה בתקופה האחרונה. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים היבשים, לא מנויד אף אחד ואנחנו מסבירים גם למה לא מנויד. << קריאה >> אפרת לב ארי: << קריאה >> כי לא הוגשו בקשות. הנוהל הזה קיים כבר ארבעה חודשים, והבקשה היחידה שהוגשה היא בקשה אחת מהמלונאים לפני כמה ימים. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> נכון, זה לא אתם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הוא לא בא בטענות. הוא מסביר למה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> לא, חלילה. אני אומר שבסוף יש מחסור של עובדים זרים במרכז הארץ וזה גם מה שמשרד התיירות אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בינתיים. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> ככל שלא נשלים את המכסות של מה שהיה ערב המלחמה בשאר הארץ, ברור שאף אחד ממרכז הארץ לא ינייד לאילת. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גברתי יושבת הראש, אני אתייחס לשאלתך לגבי סוג ההבאה. בענף הזה ההבאה היא בילטרלית בלבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בלבד? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. יש לנו שני הסכמים, אחד עם הפיליפינים ואחד עם סרי לנקה. כרגע, ההסכם עם הפיליפינים לא מיושם לאור אזהרת המסע שלהם. אנחנו מנסים לטפל גם בנושא הזה. ניתן למשרד החוץ להתייחס לסוגיה הזו. כרגע, זאת האפשרות להבאה ואני חושב שהיא עובדת בצורה יוצאת מן הכלל. מאינדיקציות שקיבלנו מהשטח ומסקרים שעשינו, המעסיקים מאוד מרוצים מהעובדים. זה לשביעות רצון כל הצדדים, אני לא חושב שיש כאן עניין לדבר על הבאה פרטית. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם במלונות מועסקים עובדים זרים, אני מתכוונת באילת? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> במלונות – רק ירדנים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש בקשה אחת שהוגשה לניוד על ידי רשת אחת בימים האחרונים. זה עדיין בבדיקה כי יש כל מיני המלצות שאנחנו צריכים לקבל. בקשה יחידה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כל העובדים שעובדים במלונות הם מירדן? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כולם ירדנים? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן, אמורים להיות, אלא אם כן הם מועסקים כסוג אחר של עובדים; כמו כאלה שיש להם אשרה זמנית במסגרת הטיפול בבקשת מקלט שלהם, או כאלו שחוסים תחת מדיניות אי-אכיפה כזאת או אחרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עובדים לא חוקיים? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו לא יודעים, אנחנו לא מינהל האכיפה שעושה ביקורות. אם מעסיקים אותם בצורה לא מוסדרת אנחנו, המינהל לעובדים זרים, לא יודעים, כי אנחנו לא נותנים להם היתרים. למשל, יכול להיות שיש עובדים שהגישו בקשת מקלט שתלויה ועומדת בינתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, מה שראש העיר ציין. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> עובדים תחת מדיניות אי-אכיפה. לנו כמינהל לעובדים זרים אין מידע עליהם כי זו לא העסקה שמוסדרת בהיתרים מאיתנו. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא בהמלצות מאיתנו. בקיצור, לא נוגס לי במכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיד כמה מילים או בהמשך? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בהמשך. אני רוצה לשמוע וללמוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ, האם מתנהל משא ומתן עם מדינה או מדינות על הבאת עובדים זרים לענף המלונאות? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> אני מנהל מחלקת ירדן במשרד החוץ. אני נמצא בפעם ראשונה עם חברת הכנסת בוועדה. אני רוצה לברך אותך שאת עוסקת בנושא החשוב הזה ולהסביר שנושא העובדים הירדנים באילת הוא בעל חשיבות אסטרטגית לישראל. היחסים עם ירדן הם יחסים אסטרטגיים. ירדן היא גם מדינת השלום השנייה וגם בעלת גבול ארוך מאוד עם ישראל. אפשר להגיד שהסיפור הזה, פרויקט העובדים הירדנים, הוא סיפור הצלחה. הוא עלה עם השנים וכרגע יש 2,500 אישורי עבודה, כמו ששמעתם מרשות המלונות. יש שביעות רצון מאוד מאוד גבוהה מהעובדים, הם באים בבוקר, הולכים בערב ויש כל הזמן בקשות להרחיב. כמו שאמר ראש העיר, הנושא הזה נמצא על הפרק כבר הרבה זמן. ראש העיר תומך בפרויקט של העובדים הירדנים, הוא אירח אותנו והנושא הזה חשוב לעיר אילת. העמדה שלנו ושל המנכ"ל שלנו הייתה, כמובן, שאין מניעה לגוון את אוכלוסיית העובדים באילת, אבל יש חשיבות מאוד גבוהה לעמוד במחויבות שלנו לירדנים ולשמר את המכסות של הירדנים שהם לא ייפגעו, על ידי זה שייכנסו עובדים במקומם. עבדנו על זה קשה מאוד עם רשות האוכלוסין והנוהל שנעשה פה נותן מענה, לעניות דעתי. אנחנו כאן לשירותכם בכל מה שצריך כדי לנסות לשפר את המצב. בנוגע לעובדים זרים ממדינות אחרות, רשות הדיבור לרחלי. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, אני מאגף משפט במשרד החוץ. אני רוצה להקדים ולהגיד שהמכסה במלונאות היא לא מכסה גדולה מאוד. אנחנו מדברים על 7,820, שמתוכם מממומשים כרגע 5,400 היתרים, משרות. כמו שאתם יודעים, יש לנו הסכמים עם הפיליפינים, עם סרי לנקה ועם הירדנים, כמו שנקש הזכיר. אנחנו מאוד מקווים שאזהרת המסע מהפיליפינים תוסר. אנחנו עובדים על הנושא הזה כמובן וגם על הבאה נוספת מסרי לנקה. אם יש צורך, בכפוף להחלטות הוועדה להסכמים בילטרליים בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין, אנחנו נוכל לקדם הסכמים עם מדינה נוספת. אני מזכירה שוב, המכסה מאוד קטנה והיא גם כך מתחלקת בין שלוש מדינות. אני מאוד מקווה שנוכל לפתור את חסם אזהרת המסע שדיברתי עליו לפני זה. אני חושבת שבשילוב עם הבאת עובדים סרי לנקים זה יוכל לפתור את המחסור. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהי המכסה שדורשת אילת לתעשייה, 500? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> לתעשייה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש העיר, לתעשייה? לתשתיות? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> באילת מדברים על 1,000 עובדים, 500 למלונאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא דיבר רק על המלונאות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> משרד הכלכלה צריך להתייחס לזה. ככלל, יש מכסה שקבעה ועדת המנכ"לים לענף התעשייה. המכסה הזאת מוקצית לפי המלצות, יש קטגוריות ואני מניחה שצוות הוועדה מכיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אם היה כאן נציג של משרד הכלכלה, אולי הוא היה יודע לתאר את הצרכים, אנחנו לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק למלונאות והוא רוצה גם לתעשייה. אולי נשמע אותו אחר כך, בהמשך. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> משרד הכלכלה צריך להתייחס לזה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני כאן מטעם התאחדות התעשיינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> התפרצתי למסיבה שהיא לא כל-כך שלנו ובכל זאת היה לנו חשוב להגיע, כי זה נושא שהוא בנפשנו. אנחנו מבקשים פתרון נקודתי וקטן עבורנו, עבוד התעשייה. בשנתיים האחרונות יש הקצאה של 450 עובדים שהם לא של המלונאות, התעשייה קיבלה מתוכם תשעה עובדים בלבד, שזה 2% מסך כל ההקצאה הזאת ואני מתכוונת לעובדים באילת. זה נובע מאיזשהו חסם של הנוהל הנוכחי שיצר מעין מועדון סגור שקשה להיכנס אליו. מי שקיבל בעבר היתר, הוא זה שיש לו עדיפות וזה לא משתנה לפי הצורך הרלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שרשות האוכלוסין תתייחס ותשיב לך? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> כן, הרשות קיבלה את העמדות שלנו ואני חושבת שהיא מכירה אותן. היא קיבלה בעבר רשימה מפורטת של החברות שצריכות כוח אדם. כרגע קשה מאוד למעסיקים חדשים להיכנס ללופ ולקבל את ההיתרים האלה, ולמרות הפניות הרבות שלנו הנוהל הזה לא השתנה. בשעתו, בינואר 2024, יו"ר הוועדה הקודם ביקש מרשות האוכלוסין לבחון את הסבת ההעסקה של עובדים ירדנים בענף המלונאות למכסת ענף הבניין או התעשייה. הבנתי שהייתה פה איזושהי החלטה של ועדת המנכ"לים. למען האמת, לא משנה לנו איך יעשו את זה ומה יהיה הפתרון, העיקר שיהיה פתרון. מדובר על עשרות בודדות, כ-30 עובדים, שהם חמצן לתעשייה. כשיש עובדי ייצור יש ייצור, וכשיש ייצור המשק מתחיל לזוז. יש לזה המון משמעות, בעיקר בפריפריה, והתעשיינים האלה צריכים לקבל יותר עובדים. אני לא יודעת אם מתכוונים לשנות את הנוהל או לא. בהנחה שלא תהיה הקצאה ושלא יעשו איזושהי הסבה, שהנוהל יביא בחשבון את גודל המעסיק ואת מה שהוא תורם לתעשייה. זה כל מה שאנחנו מבקשים, שיזכרו אותנו. בסופו של דבר ולצערנו, אנחנו נהנים מאחוז מאוד נמוך מתוך ההקצאות האלו ואנחנו צריכים את העובדים האלה בתעשייה. תודה רבה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> חשוב להגיד שאלו שני דיונים מקבילים. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני אמרתי, היה disclaimer. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> בדיוק. אנחנו רק מחדדים. דיברנו קודם על מלונאות ועכשיו על תעשייה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> כמובן. במלונאות זאת הקצאה נפרדת. מכיוון שבעבר דובר על הסבה מהמלונאות לתעשייה, המכסה היא דרך זה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כפי שכולם יודעים, כרגע המכסות מנוהלות על ידי ועדת המנכ"לים. זאת לא אותה המכסה וזה לא קשור אחד לשני. יש מכסה של ענף התיירות של מלונאות ומשרד התיירות עושה את החלוקה שלו ויש מכסה של משרד הכלכלה של מסחר, שירותים ותעשייה. אנחנו בשיח איתם כל הזמן, ככל ומשרד הכלכלה יבקש לעשות שינויים באופן הקצאת המכסה שלו. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> בינואר 2024 ביקשו מכם לבחון את זה, אתם בחנתם את זה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> עוד קודם לכן. אני מזכירה שדיברנו על הנושא הזה גם בדיונים הקודמים. פרסמנו בעבר קול קורא וגם אתם הגבתם, לגבי אופן ההקצאה והשלבים. אם אני מבינה נכון, את מדברת בעיקר על השלב הראשון בנוהל של ההקצאה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני מדברת בשני הערוצים. כי בסופו של יום אני רוצה את השורה התחתונה, שיהיה פתרון. אם לא דרך הנוהל אז דרך הסבה כלשהי ושיהיו 30 עובדים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בוועדת המנכ"לים, במסגרת מכסות כלליות ובתוך המכסה של משרד הכלכלה, מכסת תעשייה. משרד הכלכלה הוא האוטוריטה לעניין הזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני אתן למשרד הכלכלה לבקש ושיפנו אל ועדת המנכ"לים? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לפי מה שאני רואה פה, הוועדה ביקשה מרשות האוכלוסין וההגירה לבחון את ההסבה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> זה היה לפני שהוקמה ועדת המנכ"לים, ללא קשר. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לפני שהוקמה. אוקיי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בישיבה הקודמת, באמצעות הבקשה שלכם, ביקשנו ממשרד הכלכלה להגיש בקשה רשמית להתאחדות המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש נציגה של מסחר ושירותים? היא לא הגיעה? קיבלתם בקשה? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> לא קיבלנו בקשה ספציפית על אילת ואנחנו לא צריכים כי זאת מכסה כוללת לכל הענף. אם משרד הכלכלה רוצה לתעדף עובדים במפעלים מסוימים באילת, נוכל לדאוג לזה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני לא ראיתי מסמך שמדבר על תיעדוף או על מפתח חלוקה כלשהו. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> שוב, אני הייתי מקבל תשובה ממשרד הכלכלה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> הנוהל הוא שלכם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ההמלצה היא של משרד הכלכלה. אנחנו הרשות לאוכלוסין והגירה שמבצעת את ההקצאות בפועל. אנחנו לא משרד מקצועי לנושא התעשייה או לסחר ושירותים. אלו נושאים מקצועיים שהם בסמכות, אחריות ומומחיות של משרד הכלכלה. כמו שאמרנו בדיון הקודם וכמו שדיקלה הזכירה, הכתובת היא משרד הכלכלה. במסגרת המכסה שוועדת המנכ"לים קבעה לענף התעשייה או למסחר ושירותים. זה ענף אח, שכן, שגם בו יש היום מכסה גם של ירדנים, כלומר, הקצאות למעסיקים שמעסיקים ירדנים, אם הם ימליצו לנו במסגרת המכסה הקיימת שנתנה להם ועדת המנכ"לים, על קריטריונים או תמהיל אחר, אנחנו נוכל לקבל את ההמלצות. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> את מדברת מבחינת הנוהל? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה גם המכסה וגם אופן הקצאתה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני מדברת על אופן ההקצאה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> משרד הכלכלה הוא הגורם והוא הכתובת. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> הוא צריך להמליץ לכם לשנות את הנוהל? זאת הפרוצדורה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה נקבע בהחלטת ממשלה, הרי מתוך המכסה הקיימת היום, 450 הם מוקצים. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> נכון, ו70% מזה לבניין. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> החלק הארי שלהם הוא לענף הבניין והשאר זה לכל היתר. כלומר, אלו גם מעסיקים מסוג מסחר ושירותים וגם מעסיקים מסוג תעשיינים. היום אין יותר ממשלה שקובעת תמהיל. ועדת המנכ"לים יכולה להחליט על הגדלת מכסה לענף התעשייה ואז משרד הכלכלה ממליץ לנו כיצד לחלק את המכסה: X עובדים יהיו זרים, בקטגוריות שיש היום בנוהל של תעשייה, ו-X עובדים יוכלו להיות לאילת, לפי קריטריון כזה או אחר. הכתובת היא משרד הכלכלה. אנחנו חוזרים ואומרים, אנחנו יודעים לקבל את ההמלצות שלהם. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לא. מה שאני יודעת הוא שהנוהל שכתוב עליו הוא של מינהל עובדים זרים, אתם אלו שקובעים איך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש הרבה נהלים של רשות האוכלוסין, מינהל לעובדים זרים, אבל את כל מדיניות הממשלה לא אנחנו קובעים. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לא, אני לא חושבת שאתם קובעים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מסביר. כדי ליישם את ההחלטות שמתקבלות בממשלה או בוועדת המנכ"לים, או המלצות שלנו עם משרד רלוונטי, הנהלים שלנו מסבירים איך מיישמים את זה. הם לא קובעים את כל התנאים. ההחלטות שמתקבלות בממשלה, בוועדת מנכ"לים או בהמלצות משותפות שלנו עם משרד רלוונטי. הם לא קובעים את כל התנאים. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> החלטת ממשלה 860 אמרה שמעסיקים שכבר קיבלו בעבר תהיה להם עדיפות? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, זה הנוהל שלנו. אני אסביר עוד פעם, השלב הראשון הוא לשמר העסקה קיימת של מעסיק קיים או מעסיק ותיק. כלומר, אם בשנה החולפת העסקת, אנחנו לא נגרום לך לפטר, לא נפגע בהעסקה הקיימת. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> מצד שני, כרגע לא מתבצעת הערכה קונקרטית של הצרכים. זה מה שאנחנו אומרים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בבקשה, פנו. אנא מכם, פנו למשרד הכלכלה כדי שנקבל המלצה ונוכל לבחון אותה. הם הגורם שמומחה לנושא הזה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> פנינו אליכם. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> הם לא הכתובת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נבקש גם בהחלטות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רגע, יש לי שאלה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני מסתכלת כאן על הנוהל, לא רק על ההקצאות. אני מסתכלת על הנוהל של החלוקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי שאלה למשרד החוץ. ההקצאה של ירדן היא 2,000 או 2,500? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> יש 2,500. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בפועל מועסקים 2,000? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכסה ממשלתית בהסכם? זאת החלטת ממשלה או הסכם עם הירדנים? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם וגם, גם החלטת ממשלה וגם הסכם. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> אנחנו התחייבנו מול ירדן בהסכם עד 2,500. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בינתיים יש 2,000 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מועסקים בפועל 2,000? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> לא, בפועל הכול מלא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל המכסה מלאה. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> המכסה מלאה לגמרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במלונות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הניסיון שלכם עם הירדנים הצליח באילת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> פרויקט מוצלח מאוד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה לא להכניס עוד עובדים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רציתי לשאול. << אורח >> אהד צמת: << אורח עוד עובדים ירדנים? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עוד עובדים ירדנים עד שהנושא יסתדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם קיבלתם בקשה להוספת עוד עובדים ירדנים? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> קודם כול, הנושא שמדובר עליו כל הזמן זה עוד עובדים ירדנים. הפרוייקט התחיל בכלל ב-250, נכון? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 200 וזה עלה ל-300. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> 200 וזה עלה לאט-לאט. כמו שכולנו מודעים, המלחמה יצרה את כל הפילוג בנושא. כמובן שזה חלק מהדברים שאנחנו בוחנים במסגרת השיח המדיני עם ירדן. מטבע הדברים, אני לא יכול לפרט פה, אבל זה משהו שנבחן כל העת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש מצב שהממשלה מקבלת החלטה להכניס עוד עובדים, עד שנושא העובדים הזרים מסתדר ואז להחזיר אותם בחזרה. בינתיים, אם יש צורך באילת, נכניס עוד. << אורח >> אהד צמת: << אורח אנחנו יכולים לנהל כל דבר עם רשות האוכלוסין. מבחינת משרד החוץ, הכנסה של עובדים ירדניים צריכה להיות בהסכם עם הירדנים. אני לא יכול להחליט להכניס מחר עוד 500, זה חלק מתהליך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מגובה בהסכם. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ברור, ברור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד התיירות רוצה להגיב לדברייך. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אני אשמח להתייחס, תודה. כולם מרוצים מהעובדים מירדן, כמו שאהד ציין – פרויקט דגל, הכול בסדר. הדאגה שמביעים המלונאים היא על היום שבו יקרה משהו עם ההסכם. אפילו לא מדברים על אירוע ביטחוני; מתפרעים לרגע במעבר, לא מעבירים את העובדים ואין ארוחת בוקר. מבוסס על סיפור אמיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא היית פה בפתיח. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מסכים איתך, ולכן אני אמרתי להכניס. במידה ואנחנו מקבלים עובדים זרים, אפשר להחזיר. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> קודם כול, עבודת הממשלה איטית וצריכה להיות מגובה בהסכמים. דבר שני, אם הבעיה שעומדת לנגד עינינו היא הישענות על תמהיל שהוא חד-חד ערכי, לא פתרנו את הבעיה. כרגע, הבעיה באילת היא שאנחנו מתבססים על קהל יעד אחד בלבד. אין אופציה ב' בכלל. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מבין. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> נכון, אנחנו לא רוצים לשחזר את טעויות העבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איל, ואחר כך אני רוצה לשאול את לאה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> בסופו של דבר יש הרבה מאוד אתגרים שקשורים לעובדים זרים בכל הענפים across the board העמדה שלנו בהתאחדות המלונות בנושא הדיון הספציפי הזה היא שחייבים לגוון את אוכלוסיית העובדים כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד. אני חושב שהייתה פה הסכמה מוחלטת. התאחדות המלונות מבקשת להוסיף 500 עובדים זרים, מבלי לפגוע בהסכם עם ירדן. אנחנו עומדים לחלוטין מאחורי הדברים ועם כל מה שנאמר פה, יש קונצנזוס מוחלט. להוסיף 500 עובדים לאילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאה, בבקשה, רציתי לשאול אותך, כמה ירדנים עובדים באילת בענף הבנייה? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני חושבת, שכ-300, המספר המדויק נמצא אצל רשות האוכלוסין וההגירה. להבנתי, עודכנו על 300 בערך לפני כחודשיים או שלושה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויש דרישה להעלות? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> באילת יש גם עובדים זרים. יש חברות ביצוע שעובדות, יש עובדים זרים של תאגידים ויש תאגיד אילתי. יש לפחות שבעה תאגידים שמספקים עובדים לפרויקטים באילת. לפי נתוני הבנייה הקיימים כרגע באילת, לא נראה שיש מחסור, על פניו. יש היקף גדול מאוד של עובדים זרים שבונים שם פרויקטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 300 העובדים הירדנים שמועסקים בבנייה, זה מעבר ל-2,500 או שהם ה-2,500 נכללים? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> זאת מכסה נוספת. אלה אותם 450 שהיא דיברה עליהם, ש-70% מהם מוקצים לענף הבנייה והשאר לתעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בתוך המכסה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זאת מכסה נפרדת שנקבעה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה חלק מ-2,500? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אעשה סדר במכסות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, זה בנוסף. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אעשה סדר במכסות: יש מכסה של 2,500 עובדים ירדנים באילת למלונות; יש מכסה של 450 לתשתיות, וזה מחולק כך: 70% לבנייה, 315 עובדים ו-135 עובדים לתעשייה ושירותים. יש עוד מכסה של 500 לחקלאות וזה לא מיושם כרגע. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> העלויות בין עובדים ירדנים לעובדים זרים, אלו אותן עלויות? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא. לגבי עובדים מירדן, יש תקנות שקובעות פטור למעסיקים מכל תשלומי האגרות הרלוונטיות לפי חוק עובדים זרים. האגרה היחידה שהם משלמים היא אגרה לפי חוק הכניסה לישראל לאשרה ורישיון. היום הסכום הוא 200 שקלים בלבד. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חודשי. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא חודשי, שנתי. אין אגרות לפי חוק עובדים זרים. << קריאה >> משה נקש: << קריאה >> אגרת מעבר יומית. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> סליחה, אגרת מעבר יומית. אלו אגרות של רש"ת ולא שלנו, אנחנו לא הגובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> של התחבורה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן, של רשות שדות התעופה וזה תחת משרד התחבורה, כן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בכל יום גובים מהם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני לא אשיב על זה. כן, המעסיקים אמורים לשלם את זה. חשוב להגיד שכל האגרות הן לפי חוק עובדים זרים. מעסיק של עובד זר יומי פטור מהן כולל דמי היתר וכולל הכול. המציאות היא שאלו רק ירדנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה למשרד החוץ, האם יש עוד מדינות חוץ מהפיליפינים שיש אליהן עדיין אזהרת מסע ולא שולחות עובדים לישראל? אפשר להתייחס? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> כללי או בענף המלונאות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כללי, באופן כללי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כללי. << קריאה >> משה נקש: << קריאה >> היא שאלה על המדינות ששולחות, אין לנו הסכם שלא מיושם בגלל - - - << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אני לא רוצה לענות, אני רוצה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את לא יכולה? בסדר. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אין לי בעיה לבדוק את זה אחרי הדיון, אם צריך. אתם שואלים על כל הענפים? לא רק על מלונות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיד עוד משהו? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא. מבחינתי יש הסכם בין המדינה לבין ירדן. לדעתי ההסכם הוא אסטרטגי מבחינתנו כמדינה, ולכן יש חשיבות רבה להכניס עובדים ירדנים כאשר מדברים על הצורך של אילת להכניס עובדים. אני מבין את האתגרים שעומדים בפני העיר אילת, אבל כשאנחנו רואים שהמעסיקים, הקבלנים והתעשייה רוצים עוד עובדים, להכניס עוד עובדים. במידה ולא, העמדה שלי היא להכניס עובדים. אחר כך, כאשר ייכנסו עובדים זרים, נחזיר אותם לירדן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה להגיד עוד משהו לפני שאני מסכמת? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> כן, גברתי. לפני הסיכום, רצינו לבקש במעמד זה שיהיה דיון בעניין ההקצאות לתעשייה של עובדים ירדנים, בשיתוף משרד הכלכלה שדרוש כאן, וגם עם הנוכחים פה שחשובים לנו. אנחנו נשמח שהיה דיון כזה. תודה רבה. << קריאה >> משה נקש :<< קריאה >> אני לא מתערב בזה. אני חושב שנכון שקודם כול תפנו למשרד ותקבלו תגובה, אולי הכול ייפתר. לא על הכול צריך דיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא פניתם למשרד? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שלכם לגמרי. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אנחנו פנינו עד היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא קיבלתם? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אנחנו פנינו לרשות מתוך הבנה שהנוהל הוא של הרשות. אני לא מסכימה עם מה שנאמר פה, שאלו דברים שתלויים במשרד הכלכלה. המינהל כותב את הנוהל, ובהתאם היו מכתבים שהוצאנו עם רשימת עסקים ספציפיים שצריכים את העובדים האלה. לא קיבלנו מענה ולכן אנחנו נבקש שיהיה דיון, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכמת: 1. הוועדה תקיים סיור במלונות ובעיריית אילת ב-13 בנובמבר, ותעמוד מקרוב אחר המחסור בעובדים זרים. 2. הוועדה פונה אל נציגת התאחדות התעשיינים, לפנות למשרד הכלכלה כדי לבקש מכסה ספציפית של עובדים זרים לעיר אילת, ולשלוח את העתק הבקשה אל הוועדה. לאחר מכן, נראה אם יש צורך לקיים דיון. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>