חומר רקע
__________________________________________________________
דו
"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני-
אדם לשנת2025
1.
ב -
29
בספטמבר2025
, התפרסם הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית לשנת2023
בנושא המאבק בסחר בבני -
אדם ,. בשנה זו ( נותרה ישראל בדירוג השניTier 2
), אליו ירדה לפני
ארבע
שנים לאחר תשע שנים
( בדירוג הראשוןTier 1
), קביעה שמשמעותה כי המדינה אינה
עומדת בסטנדרטים המינימליים למאבק בתופעה , אך נוקטת במאמצים משמעותיים כדי לעשות
כן .
2.
מדי
שנה, החל משנת2001
, מגישה מחלקת המדינה האמריקאית לקונגרס דו"ח על המאבק נגד
סחר בבני אדם במדינות לגביהן יש מידע על מספר משמע
ותי של קורבנות סחר
בבני אדם .
במסגרת זו בוחנת ארה"ב אם מדינות אלו נוקטות בצעדים מינימליים, כפי שהם מוגדרים בחוק
האמריקאי, כדי להיאבק בצורות חמורות של סחר בבני-אדם. הסחר בבני אדם, כהגדרתו בדו"ח,
כולל,
מלבד סחר למטרות ניצול מיני מסחרי ., גם סחר למטרות עבודה כמ ו כן, הדו"ח השנה כולל
כמו בשנתיים האחרונות
גם חלק המתייחס
לאזור יהודה ושו
מרון ורצועת עזה .
3.
ארה "ב אומדת את מידת
המאבק של המדינות לפי ארבעה דירוגים, בהתאם למאמצים שמדינ
ות
עושות די כ להילחם בתופעת הסחר בבני-אדם :
3.1
. בדירוג הראשון מופיעות מדינות אשר עומדות בסטנדרטים המינימליי
ם למאבק בתופעה
–
בדירוג זה מופיעות השנה33
.מדינות
3.2
.
בדירוג השני נמנות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים אך עושות מאמצים
משמעותיים לעמוד בהם
–
בדירוג זה מופיעות השנה106
מדינות .
3.3
. בדירוג שני עם הערה נמנות מדינות אשר מופיעות ב
רשימת מעקב
(Special Watch List)
ב של עלייה בשיעור הקורבנות, אי הגברת המאמצים להיאבק בתופעה או דירוג המתבסס
על התחייבויו
ת עתידיות -
בדירוג זה מופיעות השנה25
מדינות .
3.4
. בדירוג השלישי נמנות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליי
ם
ואינן עושות
מאמצים משמעותיים לעמוד בהם
–
בדירוג זה מופיעות השנה20
מדינות .
הדירוג
של מדינה בדו"ח הוא בעל חשיבות כלכלית ופוליטית, שכן מדינה המופיעה בדירוג
השלישי חשופה לסנקציות כלכליות מצד ארה"ב. כמו כן, הדו"ח מתפרסם באינטרנט ובתקשורת
בעו
רבה
לתהודה
וזוכה .לם
בכתובת
למצוא
אפשר
כולו
הדו"ח
את
report
-
persons
-
in
-
trafficking
-
v/reports/2025
https://www.state.go
.
ובהמשך
להלן
2
למ ,סמך זה יובאו ע
יקרי הדוח . יצו
י
ן כי הערות השוליים
נוספו על ידי היחידה לתיאום המאבק
בסחר בבני אדם, להשלמה ולהבהרה של ה
תמונה המוצ.גת בדוח
הדו "ח על יש ר אל
1.
הדוח
קובע כי מדינת ישראל
אינה
עומדת באופן מלא בסטנדרטים המינימאליים למיגור
הסחר בבני אדם ., אך עושה מאמצים משמעותיים לעשות כן
הממשלה הראתה מאמצים
גוברים בסך הכול בהשוואה לתקופת הדוח הקודם, ולכן ישראל .נותרה בדירוג השני
מאמצים אלה כוללים את ראשית יישומו של מודל הגנה חדש, כדי לתת מענה מותאם
פרטנית
במקלטים ובשירותים לקרבנות, הטמעת תנאים המיועדים למניעת סחר ברגולציה
חדשה לגיוס עובדים זרים, והקצאת כוח אדם נוסח לרשויות העוסקות באכיפה ומניעה
המוכוונות למאבק ב סחר. הממשלה ח ז רה והטילה אחריות על כמה פקידים המעורבים
.בסחר, וחוקקה חקיקה שמרחיבה את הסיוע המשפטי בהליכים פליליים לכל קרבנות הסחר
2.
,ואולם ,בהתאם לנאמר בדוח הממשלה לא עמדה בסטנדרטים המינימליים במספר תחומי
מפתח: מאמצי הממשלה לחקור ולהעמיד לדין פלילי סוחרים בתחום העבדות נותרו לא
מספקים, והממשלה לא חקרה בעקביות מקרים של סחר לעבדות שהופנו אליה מארגונים
.לא ממשלתיים
על אף שהממשלה הכירה באופן שוטף בקרבנות שנוצלו במסגרת עבודה
ונוכחותם של כ -
137,000
עובדים זרים בישראל, הממשלה לא הגישה כתב אישום בעבירות
עבדות או עבודת כפייה במשך ארבע שנים רצופות. הממשלה המשיכה להסתמך על פנייה
יזומה של קרבנות, או על הפנייה של ארגונים לא ממשלתיים1
, והמשיכה לקיים רף ראייתי
גבוה להכרה רשמית בקרבנות. יכולת הממשלה לזהות קרבנות באופן פרואקטיבי נותרה
חלשה בגלל פערי כוח אדם, מחסור במשא בים, והבנה חסרה של גורמי "קו ראשון" של סחר
.למטרות ניצול בעבודה
3.
ההמלצות
המרכזיות
לישראל
בדו:"ח
הדו"ח ממליץ על שורה של צעדים כדי לשפר את
הטיפול של המדינה בסחר בבני אדם במהלך השנה הקרובה
, לפי סדר עדיפויות :
א.
להגביר באופן
משמעותי את החקירות ו
ההעמדה
לדין של עבר
יינים בתחום
העבדות
ועבודת הכפייה , לרבות במקרים פוטנציאליים המופנים על ידי ארגונים לא
,ממשלתיים ולפעול להטלת ענישה מספקת
על סוחרים שהורשעו, שתכלול
תקופות
מאסר משמעותיות .
1
קביעה זו אינה
עומ
דת בניגוד ל
נתוני
ם ב דוח שהגישה ישראל –
המעידים על כך ש -
94
אחוזים מהקרבות שהוכרו, זוהו
והופנו על ידי גורמים מתוך הממשלה
3
ב.
להגביר את המאמצים לזיהוי פרו-אקטיביים של קרבנות סחר , לרבות באמצעות סינון
פרואקטיבי של אוכלוסיות פגיעות לזיהוי סממנים לסחר, ולהפנות קרבנות לטיפול
המתאים בלי לגרום להם לטראומה חוזרת.
ג.
להבטיח כי קרבנות אינם נענשים באופן בלתי הולם על מעשים לא חוקקים שביצעו
.כתוצאה ישירה של הסחר
ד.
להגביר
את האכיפה של זכויות העבודה של עובדים זרים ופלסטי נים, לרבות
,באמצעות יצירת מנגנונים שיבטיחו שלכל העובדים יהיו חוזי עבודה תקפים והוגנים
למגר את גביית דמי התיווך אשר משולמים על ידי העובד עבור כל העובדים הזרים
,והפלסטינים
ולהבטיח שמי שיישא בעלות
תשלום
דמי תיווך מכל סוג
יהיה
המעסיקים
, ולהבטיח שדמי תיווך המשו.למים על ידי המעסיק לא מגולגלים לעובד
ה.
להגביר את
ההכשרות
לגורמי אכיפה, הגירה, ביקורת גבולות, בריאות, הגנה, משפטים
.וגורמי "קו ראשון" אחרים לזיהוי פרואקטיבי של קרבנות סחר
ו.
להגביר את מספר הפקחים בתחום העבודה, העובדים הסוציאליים והמתורגמנים
בתחומי החקלאות, בני ,ין וסיעוד
ולהכשיר אותם בפרוצדורות
לזיהוי קרבנות .
ז.
להרחיב את המשאבים וכוח האדם המוקצים ליחידה לתיאום המאבק בסחר בבני
.אדם
ח.
להקצות משאבים וליישם באופן מלא את התכנית הלאומית למאבק בסחר בבני אדם
ואת תכנית היישום לשנים2022-2026
.
ט.
להגביר את המאמצים להעלות באופן אפקטיבי את המודעות לנושאים של סחר
.לזנות או למטרות עבודה
י.
לתקן את חוק איסור סחר בבני אדם
(תיקוני
חקיקה )משנת
2006
כך שיכלול
הגדרה
של סחר בבני אדם המתאימה
לזו שבמשפט הבין-
.לאומי 2
4.
:פרופיל הסחר
2 יובהר כי לגישתנו החוק הישראלי עולה בקנה אחד עם הדין הבין-
לאומי בנושא סחר בבני אדם והבהרה בהתאם
הועברה לגורמי מחלקת המדינה, ואף התקיים בשנים קודמות מפגש מקוון ייעודי עם גורמי
המחלקה הפלילית ביעוץ
.וחקיקה ופרקליטות המדינה על מנת לדון בסוגיה עם גורמי מחלקת המדינה האמריקאית כן נציין כי בפברואר2025
,
השלימה ישראל את השלב הראשון במנגנון הביקורת של האו"ם, הנוגע ליישום אמנת האו"ם נגד פשע מאורגן חוצה
גבולות
והפרוטוקולים שלה, ונקבע כי החקיקה הפלילית בישראל עומדת בדרישות הפרוטוקול למניעה, לדיכוי ולהענשת
על סחר
בבני
,אדם
ב
עיקר נשים וילדים
)(פרוטוקול פלרמו
4
4.1
הדו"ח מציין כ
אמירה כללית כי
הסחר בבני אדם הוא תופעה
המופיעה בכ ל קבוצה
בעולם , והחלק העוסק בפרופיל הסחר של המדינה מתמצת את הדיווחים שהתקבלו
מהממשלה ומהחברה האזרחית על אופי והיקף הסחר בבני אדם לאורך חמש השנים
.האחרונות.סוחרי אדם מנצלים קרבנות מקומיים וזרים בישראל ילדים
,ישראלים
נשים ונערות פלסטיניות ובדואיות ,ישראליות
ו
נשים זרות פגיע
ים
לסחר למטרת
.ניצול מיני בישראל
סוחרים
משתמשים
ב
מדיה
,חברתית, אפליקציות להיכרויות
פורומים מקוונים וחדרי צ'אט ,
כדי לנצל נערות בסחר
לניצול מיני . נשים ונערות
בדואיות ישראליות ופלסטיניות
מיהודה ושומרון
פגיעות לסחר
לניצול מיני
ולעבודה
לאחר שקרובי משפחה כופים עליהן נישואין עם גברים מבוגרים מהן; נשים ונערות
אלה חוות פגיעה
גופנ
ית ומינית, איומים באלימות
, ו
מגבלות על תנועה , ועשויות
להיות קרבנות לסחר למטרות עבודה וניצול מיני .
סוחרים לעתי
ם
משתמשים
בהתמכרות לסמים כדי לשלוט בקרבנות הסחר למטרת ני צול מיני. יש דיווחים על כך
שחלק מהילדים הבדואים פגיעים לעבודת כפייה, וחווים שעות עבודה ארוכות
.ואלימות פיזית
4.2
לאחר מתקפת השבעה באוקטובר והעקירה של התושבים בעוטף עזה, ארגונים לא
ממשלתיים דיווחו על פגיעות גוברת של ילדים לניצול, לרבות סחר למטרת ניצול
.מיני
חמא ס החזיק חלק מהחטופים שנלקחו כבני ערובה במתקפת השבעה
באוקטובר, לרבות ישראלים ועובדים זרים, תחת תנאים שעשויים לעלות כדי סחר
,למטרת ניצול מיני, באמצעות אונס חוזר ותקיפה מינית
תוך שהוא משתמש
בהחזקתם כדי להשיג ויתורים מממשלת ישראל בעימות הצבאי שהגיע אחרי
המתקפה . חטופים ששוחררו דיווחו גם על כך שחוו תנאים שעשויים לעלות כדי סחר
.למטרות עבודה או החזקה בתנאי עבדות הזרועות החמושות של הג'יהאד האלסאמי
בפלסטין וחמאס השתמשו בכפייה בילדים ישראלים בתפקידים לא ידועים בשנת
2023
.
במהלך תקופת הדו"ח, דיווחים מהימנים דיווחו על כך שכוחות ישראליים עשו
( שימוש בכפייה בעצורים פלסטיניים כגששיםscouts
) בפעולות צבאיות בעזה, כדי
לפנות בניינים
ומנ
הרות
ממולכדות ולצורך איסוף מידע.
ארגונים לא ממשלתיים
דיווחו שהרגולציה המוגברת כלפי פלסטינים בישראל והעוינות החברתית כלפיהם
מגבירה את פגיעותם לסחר, ומציינים עלייה בניצול של ילדים ובגירים פלסטינים
.בסחר למטרת ניצול מיני
4.3
לאחר שישראל ביטלה את היתרי העבודה של פלסטינים באוקטובר2023
, משקיפים
ד יווחו על עלייה במספר הפלסטינים מ אזור יהודה ושומרון העובדים בישראל באופן
לא חוקי (כ-
40,000
נכון לפברואר2025
), דבר אשר הגביר את פגיעותם לסחר בבני
אדם. לפני אוקטובר2023
,חלק מהמעסיקים או המתווכים בענף הבניי
ן
גבו
מהעובדים הפלסטינים שלא כדין עמלות חודשיות ותש
לומים ,ובמקרים
רבים
מעסיקים העסיקו את העובדים שלא כדין ב
מקומות עבודה אחרים ;עובדים
אלה
מצויים במצב
של פגיעות לעבודת כפייה.
שיטת ההיתרים שמבוססת על היתר
5
,למעסיק, שחלה על עובדים פלסטינים, למעט אלה בענף הבניין ובענפי התעשייה
כבלה את העובדים הפלסטינים למעסיקים
ספציפיים, דבר אשר
איפשר
לחלק
.מהמעסיקים לנצל עובדים בעבודת כפייה ,יתר על כן, כתנאי להיתרי הלינה שלהם
מעסיקים החזיקו במסמכי הזהות של חלק מ
ה עובדים פלסטינים, באופן שלמעשה
ה גביל את
חופש התנועה שלהם בישראל והגביר את פגיעותם לסחר .
4.4
ארגונים לא ממשלתיים דיווחו כי מרבית הגברים והנשים הפלסטינים בזנות בישראל
הציגו סממנים של סחר בבני אדם, א
ולם
מרביתם לא פנו להכרה כקרבן סחר מפחד
שיאונה להם רע, ומתוך חוסר אמון ברשויות; ארגונים לא ממשלתיים דיווחו על
עלייה בנשים הפלסטיניות בישראל שנסמכות על "זנות הישרדותית", דבר אשר הגביר
.עוד יותר את פגיעותן לסחר
4.5
סוחרים מנצלים קטינים
פלסטינים
בניצול לקבצנות בכפייה וצורות אחרות של סחר
למטרות עבודה, למשל ניקוי שמשות רכבים ורוכלות. ארגונים לא ממשלתיים דיווחו
,גם על עלייה בסוחרים שכופים על ילדים פלסטינים לעסוק בפעילות פשיעה כגון
גני .בת רכב, בתחומי ישראל
4.6
ה עובדים
ה זרים בישראל מגיעים בעיקר מ דרום ודרום מזרח אסיה, מזרח ומרכז
אירופה , וכן
עובדים פלסטינים שעובדים בישראל באופן זמני
, והם עובדים
בענפי
הבניי
ן;, החקלאות, והסיעוד
חלק מעובדים אלה
מנוצלים ל
עבודת כפיי
ה .
מעסיקים
ישראלים וזרים
מנצלים עובדים זרים ובמיוחד גברים טורקים ,סינים ,פלסטינים ,
רוסים, ו
אוקראינים, בסחר למטרות עבודה
.בענף הבניין
סוחרי אדם חושפים
חלק
מהנשים והגברים התאילנדים בישראל לעבודת כפייה בענף החקלאות ,באמצעות
העסקה ב
תנאים של
שעות עבודה ארוכות ,ללא הפסקות או
ימי מנוחה ,
החזקת
דרכונים,, תנאי מגורים ירודים
וקושי לעבור בין מעסיקים בגלל המגבלות
על
רישיונות העבודה .
4.7
,עובדים יומיים ירדניים פגיעים לעבודת כפייה בענף הבניין, החקלאות וענפים אחרים
במיוחד בעיר הנופש אילת, בגלל מגבלות על היתרי הכניסה והבידוד הגאוגרפי של
.אילת
4.8
חלק מסוחרי האדם בענף
החקלאות מגייסים
סטודנטים לחקלאות כדי שי י
קחו
חלק
בתכנית ללימודי חקלאות באשרות סט
ודנט ,וכופים עליהם לעבוד בתעשייה בהגיעם ,
באופן
שלמעשה עוקף את הליך ההסכמים ה
דו צדדיים.
גורמים שונים שעקבו אחרי
התכנית
דיווחו כי התכניות לא כללו כל תוכן אקדמי, והסטודנטים כבולים בשכר
לימוד–
אשר על פי דיווחי ארגונים לא ממשלתיים הם הלכה למעשה דמי תיווך –
של עד11,000
שקלים ים צר ו שי בפועל נסיבות של שעבוד חוב .
ארגונים לא
ממשלתיים דיווחו כי הסטודנטים בתכניות אלה אשר חוו ניצול ופגיעה לא היו
,מעוניינים לדווח על הפרטים מחשש שיאונה להם רע, שהם יורחקו
ו חשש שהם
.ומשפחתם יחוו הטרדה על ידי הרשויות במדינת המקור
4.9
עובדי סיעוד פגיעים במיוחד לעבודת כפייה בשל הבידוד שלהם בתוך בתי-
מגורים
6
פרטיים והעדר הגנה במסגרת דיני העבודה; ארגונים לא ממשלתי ים מקומיים
מדווחים שעובדי סיעוד חשופים לדמי תיווך מופרזים, חוזי עבודה פיקטיביים, שעות
עבודה ארוכות, החזקת דרכונים, תת תשלום שכר, אלימות פיזית, הטרדות ופגיעות
מיניות, אי תשלום פיצויי פיטורין, ומגורים לקויים, שכוללים לינה באותו חדר עם
המעסיק
–
כל אלה אינדיקט
ורים מרכזיים לסחר בבני אדם .עובדי
סיעוד זרים הם
הקבוצה
השנייה בגודלה
מבין העובדים הזרים החוקיים במדינה, ומרביתם הגדולה
.הן נשים
4.10
ארגונים לא ממשלתיים
דיווחו
כי חברות ביצוע
בישראל , בעיקר חברות בנייה
,בבעלות סינית ותורכית
כפו על עובדים סינים ותורכים לעבוד תח ת האיום של
( שעבוד חוב או שטרות חוב בעלי אופי כופהcoercive promissory notes
.)
4.11
הממשלה וארגונים לא ממשלתיים דיווחו על פגיעות מוגברת של פליטים ומבקשי
מקלט אוקראינים שנמלטו ממלחמת רוסיה-אוקראינה , במיוחד נשים ונערות, לסחר
.למטרות ניצול מיני בישראל
4.12
נ כון לדצמבר2024
,ארגון לא ממשלתי העריך ש
שהו
בישראל
כ-
39,400
מבקשי מקלט
אפריקאים ,שרובם מאריתריאה , אתיופיה
או סודן3
.
מבקשי מקלט קיבלו אשרת
שהייה זמנית, אך לא היתה להם זכות מפורשת לעבוד בישראל, והם עבדו כעניין
שבשגרה בעבודות בשכר נמוך בסביבה לא בטוחה , דבר שמגביר את הפגיעות לסחר
בבני אדם.
"ארגונים לא ממשלתיים דיווחו כי מנהלי "חמארות–
בתי קפה או פאבים
ששימשו כמקומות מפגש –
כמה על חלק מהנשים האפריקאיות מבקשות המקלט
.שעבדו בהם כמארחות או מלצריות לקיים יחסי מין עם לקוחות בדירות סמוכות
כ -
400
( נשים עסקו במין לצורך הישרדותsurvival sex
) לפני המגיפה; הממשלה
מעריכה שמספר זה שילש את עצמו בתקופת המגיפה.
ארגונים לא ממשלתיים
מדווחים שמתקפת השבעה באוקטובר והעימות שבעקבותיה הגביר עוד יותר את
הסתמכותן של מבקשות מקלט על מין לצורך הישרדות ופגיעות לסחר בגלל ההשפעה
.הכלכלית של העימות ארג ,ון לא ממשלתי דיווח כי על שים פגיעות מבחינת כלכלית
לרבות מבקשות מקלט, נכפה לקיים יחסי מין עם שותפים לדירה או בעלי הדירה
.בתמורה למגורים
ב-
2020, ארגון לא ממשלתי דיווח כי מתוך כ-
4,000-5,000
מהגרי
העבודה מאפריקה שעדיין נמצאים בישראל לאחר שעברו עינויים וניצול בחצי האי
סיני בין השנים2007-2011, הממשלה הכירה רק בכ-
400-500
,כקרבנות סחר בבני אדם
.בעוד שהמספר האמתי הוא גבוה בהרבה
4.13
ארגונים לא ממשלתיים זיהו בעבר
בישראל
קרבנות של שעבוד במשק בית מחבל
טיגראי
באתיופיה. הנשים גויסו תו
ך
כדי הונאה על ידי סוכנויות גיוס הרשומות
באתיופיה לעבודה במשק בית בירדן, שם חוו תנאים העולים כדי עבודת כפייה לפני
3
נציין כי על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, המפורסמים לציבור, שהו בישראל בסוף שנת2024
19,643
מסתננים
שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים, כך שמדובר בפער משמעותי
7
ש"נמכרו" למעסיקים אחרים
ב אזור יהודה ושומרון ולבסוף
פנו לקבלת סיוע
.בישראל
4.14
נשים רוסיות, אוקראיניות
, אריתראיות
ואתיופיות פגיעות גם הן לסחר למטרות
,עבדות או ניצול מיני
בחסות
.נישואין כפויים שמתאפשרים דרך האינטרנט
4.15
נשים מ
מרכז ו
מזרח אירופה, סי ן, גאנה, אריתריאה ודרום אפריקה
נתונות
לסחר
למטרות ניצול מיני בישראל; חלק מהנשים מגיעות באשרות תיירות על מנת לעבוד
מרצון בזנות –
במיוחד
ב אילת–
.אך נופלות קורבן לאחר מכן לניצול מצד סוחרי מין
במהלך תקופת הדו"ח, ארגונים לא ממשלתיים דיווחו על עלייה ברשתות פליליות
המבחריות נשים מסין המצויות בחובות לתוך ישראל, והחזקתן בכפייה בדירות בתל
.אביב וניצולן בסחר לזנות
4.16
נטען שחלק מהסוחרים מגייסי ם קורבנות באמצעות פרסומים שקריים, מטעים או
פיקטיביים באינטרנט על הצעות עבודה, לעתים באמצעות אתרים לגיטימיים
לפרסום עבודה
, או באמצעות מערכות יחסים רומנטיות כוזבות. וק רבנות ממזרח
אירופה ודרום אמריקה מדווחות על גיוס דרך המדינה החברתית ופלטפורמות מסרים
מקוונות.
5
להלן
עיקרי
הדוח ,
מפולחים
לפי
העמדה
לדין ,
הגנה
ומניעה:
6
בתחום האכיפה:
6.1
הממשלה
המשיכה לקיים את
מאמצי האכיפה נגד סחר בבני אדם .
6.2
החוק :המדינה
אסרה על כל צורות הסחר בבני אדם, באמצעות חוק איסור סחר בבני
אדם
משנת2006
הקובע עונשים של עד16
,שנות מאסר בגין סחר במבוגר
ו עד20
שנות מאסר בגין סחר בילד. עונשים אלה הינם מחמירים במידה מספקת, והענישה
בגין
.סחר לזנות תואמת לעונשים הקבועים בגין עבירות חמורות אחרות, כגון אונס
החוק אינו קובע את השימוש בכוח, תרמית או כפייה
,כיסוד הכרחי לעבירת הסחר
בניגוד
לדין הבי ן-לאומי4 .
6.3
הממשלה דיווחה גם על שימוש בסעיף203
ג לחוק העונשין לצורך העמדה לדין על
עבירות של סחר בקטינים למטרות ניצול מיני, עבירה המפלילה "קבלת שירותי מין
מקטין" ומטילה ענישה של עד שלוש שנות מאסר5.
העונשים הללו היו נמוכים
.משמעותית מאלו שניתן להטיל תחת עבירות הסחר בבני אדם
6.4
לאחר מתקפת השבעה באוקטובר והעימות שבעקבותיה, הממשלה הפנתה משאבי
.אכיפה, לרבות תוך המאמצים למאבק בסחר, לפעילות הקשורה בעימות בתקופת
,הדוח
המשטרה פתחה20
תיקי חקירה חדשים
המערבים לפחות32
חשודים ,
4
ראו לעניין זה הערת שוליים2
במסמך זה
5
הענישה בסעיף203
ג עומדת על חמש שנות מאסר–
היא הוחמרה בשנת2016
כן יצוי ן כי ההעמדה לדין בעבירה זו נעשית כאשר אין ראיות התומכות בהעמדה לדין בעבירות מתחום הסחר, ולא
במקרים שבהן הן מתקיימות
8
הכוללים4
,תיקים בתחום הסחר לזנות
חמישה תיקי עבדות ועבודת כפיי ו ה -
11
תיקים הקשורים
לסחר למטרות ניצול מיני של קט
נים י.
בנוסף, הממשלה חקרה81
עבירות הנלוות לסחר למטרות ניצול מיני המערבות128
חשודים, אך הכריעה כי כל
( "העבירות היו עבירות הקשורות ב"זנות כך במקור-
ד.ד.). זו היתה ירידה משמעותית
מ-
54
תיקי חקירה חדשים המערבים
24
חשודים בשנת2022
.
6.5
כתבי
אישום :
בשנת2024
,
הממשלה הגישה13
תיקים בעבירות של סחר למטרת
ניצול מיני, לעומת16
כתבי אישום
בעבירות של סחר למטרות ניצול מיני
בתקופת
הדוח הקודם. הממשלה דיווחה על77
כתבי אישום שהחלו בשנים קודמות ונותרו
בהליכים. בשנה הרביעית ברצי פות, הממשלה שוב לא דיווחה על הגשת כתבי אישום
בתחום הניצול בתחום העבודה, אף שארגונים לא ממשלתיים הפנו תיקים לחקירה
.והממשלה הכירה בקרבנות סחר שנוצלו בעבודה
6.6
הרשעות :
בשנת2024, בתי המשפט הרשי
ע ו11
,נאשמים בעבירות של סחר בבני אדם
מתוכם
שבעה
,לסחר לזנות
ו"ארבעה בגין "צריכת זנות מקטין
, בהשוואה ל-
11
.הרשעות בתקופת הדוח הקודם
6.7
גזרי דין:
מתוך13
גזרי
ה
דין שניתנו ב -
2024
, כולל בתיקים שבהם ההרשעה היתה
,בשנים קודמות
( בתי המשפט גזרו על חמישה נאשמים36
אחו )זים עונש מאסר של
למעלה משנה אחת , דבר אשר החליש את ההרשעה ולא שיקף כיאות את אופי
העבירה. ה בתי המשפט הותירו על כנן שתי הרשעות, והפכו
הרשעה אחת , בהליכי
.ערעור
6.8
ייתכן שחמאס החזיק חטופים שנחטפו בשבעה באוקטובר , לרבות ישראלים ועובדים
זרים, בתנאים שעשויים לעלות כ די סחר בבני אדם, באמצעות אונס ותקיפות מיניות
חוזרים, תוך שהם משתמשים בהחזקתם בשבי כאמצעי להשיג ויתורים מממשלת
;ישראל בעימות שבעקבות המתקפה
החטופים ששוחררו דיווחו גם על תנאים
.שעשויים לעלות כדי החזקה בתנאי עבדות למטרות עבודה
הממשלה ומשקיפים בין -
לאומיים
הוסי
פו לחקור
.טענות אלה בסוף תקופת הדיווח
6.9
מעורבות פקידי ציבור: הממשלה
המשיכה לדווח על מאמצי אכיפה להתמודד על
מעורבות של פקידי ציבור בעבירות הקשורות לסחר. בשנת2024
, הממשלה חקרה
תיק חדש
אחד, יזמה כתב אישום אחד נגד נאשם שלכאורה היה מ עורב בעבירות ,
והרשיעה נאשם אחד, בכפוף לערעור. פרקליטות המדינה גם ערערה על פסק דין
.בתיק שבו הנאשם זוכה, ובעקבות הערעור הוא הורשע
6.10
שיתוף
פעולה
בין -
לאומי והסגרות:
המדינה
שיתפה פעולה עם
שתי
ממשל
ות זר ות
במספר תיקי סחר ח
וצי-
,גבולות שהיו מעורבים בהם חשודים זרים וישראלים ותיאמה
עם ממשל ה זר ה אחרות כדי להסגיר חשודים בסחר .
6.11
חוליית
ה
סחר בבני אדם ב משטרת ישראל המשיכה לייעץ ליחידות המשטרה ברחבי
הארץ בחקירות סחר ומדיניות ממשלתית. בכל מחוז הוקצה קצין משטרה בכיר
שתפקידו להוביל את החקי רות בתיקי הסחר ולבצע זיהוי ראשוני כדי להפנות קרבנות
9
ל
נוהל ההכרה הרשמי.
לממשלה היה מחלק ייעודי לסחר בבני אדם ולזהות במחוז תל
.אביב, והיא החלה בגיוס שוטרים למחלקים דומים במחוז חיפה ומחוז חוף
6.12
ל
פרקליטות
יש רפרנטים ייעודיים בכל מחוז שתפקידם לייעץ ולתאם בחקירות סחר
;בבני אדם במחוז שלהם בתקופת הדו"ח, הממשלה הקצתה חמישה תקנים ייעודיים
חדשים לנושא הסחר כדי לתאם מול המחלקים הייעודיים במשטרה, כולל תקנים
ייעודיים בפרקליטות לנושא הניצול במסגרת עבודה וההגנה על עוב .דים זרים עם
,זאת ארגונים לא ממשלתיים המשיכו לדווח כי הממשלה לעתים גילתה חוסר נכונות
לחקור תיקי ,ם מורכבים, בעיקר מתחום העבודה
בשל מחסור במשאבים
ובכוח אדם
ייעודי
ובהבנה של התחום .
ארגונים לא ממשלתיים גם טענו כי למרות שהעבירו מידע
על תיקים פוטנציאליים של עבוד ת כפייה, הממשלה לעתים קרובות לא פתחה בהם
בחקירה בז
מן, במיוחד במקרים המערבים עובדים זרים , או סגרה את התיקים בלי
.מיצוי החקירה
6.13
הכשרות :הממשלה
העניקה הכשרות רחבות-
,היקף
סמינרים ,וסדנאות להעלאת
מודעות ,לעתים בתיאום עם ארגונים לא ממשלתיים ,, לגורמי אכיפה, שופטים
עובדים סוציאליים, צוות רפואי, מפקחי עבודה ופקידים אחרים בנושאים של זיהוי
והפנייה של קרבנות, חקירה של תיקי סחר ומתן טיפול מודע-
.לטראומה לקרבנות
7
בתחום ההגנה :
7.1
הממשלה הגבירה את המאמצים להגנה על קרבנות .
7.2
זיהוי
:והכרה בקרבנות
בתקופת הדוח, הממשלה
דיווחה שקיבלה135
הפניות של
קרבנות
מגורמי ממשלה ומארגונים לא ממשלתיים
(לעומת133
ב -
2023
).
מתוך135
,ההפניות
70
זוהו והופנו לראשונה על ידי
,גורמי ממשלה לעומת66
זיהויים של גורמי
ממשלה בתקופת הדוח הקודם . מתוך135
ההפניות, הממשלה הכירה רשמית ב -
115
קרבנות, על
ייה קלה מ -
100
קרבנות שהוכרו בתקופת הדוח הקודם. מתוך115
,הקרבנות
37
,נוצלו בזנות וניצול מיני29
בתחום העבודה, ו -
49
בצורות אחרות של סחר; מתוך
אותם49
,
38
קרבנות נוצלו ב"כת פוגענית" (המרכאות במקור–
ד.ד.) בחו"ל, שהניצול
.בה עשוי היה לכלול ניצול בתחום הזנות והעבודה73
מתוך115
הקרבנות המוכרים היו
לא-ישראלים, בין היתר ברזילאים, קולומביאנים, סינים, אתיופי
ם
, הונגרי
ם
, הוד
ים ,
פלסטינים
, רוסי
ם
, דרום אפריק
אים
, סוד
נים
, תאילנד
ים ואוקראינ
ים .
הממשלה הכירה
והעניקה סיוע ל-
38
קרבנות סחר ישראלים שזוהו בכת בגואטמלה; הממשלה שיתפה
.פעולות עם הרשויות בגואטמלה כדי להשיב אותם לישראל בסוף תקופת הדוח
7.3
הממשלה המשיכה להפיץ בתפוצה נרחבת
הנחיות
בנושא
זיהוי קורבנות ,בין
משרדי
ממשלה רלוונטיי .ם ,עם זאת ארגונים לא ממשלתיים המשיכו להבי ע ביקורת על יכולת
הממשלה לזהות קרבנות באופן יזום . במהלך תקופת הדוח, הממשלה החלה בשילוב
עובדים סוציאליים בפשיטות על מקומות החשודים כבתי בושת כדי לזהות קרבנות
.פוטנציאליים ולהסביר להן על זכויותיהן ועל השירותים הזמינים להן
10
7.4
הממשלה המשיכה ב יוזמה בנמל התעופה הב ינלאומי בן -
גוריון , שבה פקידים הפנו את
מי שהיה חשד לגביהם שנפלו קרבן לסחר בבני אדם, לחוליית סחר בבני אדם במשטרה
וליחידת התיאום לסחר בבני אדם במשרד המשפטים. הממשלה מימנה עובדת
סוציאלית מארגון לא ממשלתי במסגרת היוזמה, כדי לתת מידע וייעוץ לקרבנות
.הפוטנציאליים על זכויותיהם והשירותים הקיימים
7.5
באוקטובר2024
, רשות האוכלוסין וההגירה עדכנה את נוהל הטיפול במבקשי מקלט
מדיני כדי שהליכי הראיון יכ ילו סינון ברור יותר לאינדיקטורים לסחר, ויבטאו גישה
מודעת-
.טראומה
7.6
המתאמת הממשלתית למאב ,ק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים
בהתייעצות עם ועדה מייעצת הכוללת נציגים של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, חברה
,אזרחית, ושורדי סחר
היתה הגורם המוסמך להכיר רשמית ב קרבנות סחר בבני אדם
בישראל. בנסיבות דחופות, המתאמת מוסמכת להפנות קרבנות פוטנציאליים למקלט
וסיוע בזמן שבקשתם בבחינה על ידי הוועדה; הממשלה סיפקה סעד זמני ל-
43
קרבנות
.פוטנציאליים במהלך תקופת הדוח6
7.7
במהלך תקופת הדוח, הממשלה התקשרה עם שתי מומחיות בינלאומיות כדי לקיים
תהליך הערכה ולספק המלצות כדי לפתח מנגנון הפנייה לאומי. ארגונים לא ממשלתיים
דיווחו על
חששות בדבר המשאבים הזמינים של יחידת התיאום ל
עמוד ב עומס התיקים
של מנגנון ההכרה,. בנוסף
ארגונים לא ממשלתיים דיווחו כי הממשלה עדיין דרשה רף
ראייתי גבוה מ ,קרבנות הסחר, לרבות הבאת צדדים שלישיים כעדים דבר
אשר
גרם
לקרבנות ל
טראומטיזציה חוזרת ם וגר
לכך שמספר קרבנות נותרו לא מזוהים על ידי
הממשלה.
ארגונים לא ממשלתיים גם דיווחו
חששות שה
וועדה המייעצת היתה בתת-
זיהוי של קרבנות.זרים ופלסטינים ארגונים לא ממשלתיים דיווחו
כי קרבנות סחר
היססו לפנות להכרה כקרבנות בגלל רף ההוכחה הגבוה, חשש מהרחקה או השפעת
.החלטות שליליות על הליכי הגירה ושהייה, וחוסר אמון ברשויות ארגונים לא
ממשלתיים המשיכו לדווח כי אי הפעולה של הממשלה בתחום הסחר למטרות עבודה
הרתיע קרבנות פוטנציאליים לניצול בעבודה מלדווח על ה .ניצול
7.8
שירותים לקרבנות :
7.8.1
הממשלה
המשיכה להעניק קשת רחבה של שירותי הגנה לקורבנות כל סוגי
.הסחר
7.8.2
הממשלה המשיכה להפעיל,, בשיתוף עם ארגון לא ממשלתי את
מקלט
,""מעגן
מקלט בן
35
מיטות לנשים שהן קורבנות סחר ,ומרכז
,""אטלס
שהינו מקלט בן
35
מיטות לגברים שהם קורבנות ר סח ,ודירות מעבר בנות
18
מיטות
לנשים7 .
6 על פי הדיווח שהועבר למחלקת המדינה, סעד זמני הוצע ל-
43
קרבנות, ו -
22
בחרו לקבל אותו; רובם של ה-
22
שבחרו
לא לקבל סעד זמני היו קרבנות .שזוהו בכניסה לישראל בנתב"ג על ידי בקרי הגבול, ובחרו לצאת מישראל
7
לאמתו של דבר דירות המעבר הומרו לפני מספר שנים בדירות משפחה לנשים עם ילדים
11
7.8.3
לדיירי המקלטים ה .ותר לצאת מהמקלט באופן חופשי
המקלטים
הציעו
שירותי שיקום למשך שנה אחת, לרבות הכשרה תעסוקתית, תמיכה פסיכו -
.סוציאלית, טיפול רפואי, הכשרה לשונית, וסיוע משפטי הממשלה דיווחה
ששיפצה את המקלטים בתקופת הדוח, והשלימה שיפוץ .למקלט הגברים
7.8.4
במהלך תקופת הדוח, המקלטים הממשלתיים סייעו ל-
70
קרבנות, בדומה
ל-
77
.קרבנות בתקופת הדוח הקודם
7.8.5
צוות המקלטים
ערוך להתאים
,פעילות המקלט לקרבנות חירשים ואילמים
.לרבות באמצעות התקשרות עם שירותי תרגום
7.8.6
בתגובה לעלייה בגורמי הדחק בעקבות מתקפת ה -7
באוקטובר והעימות
שאחריה, הממשלה הגבירה את הטיפול הפסיכו-סוציאלי והמודע -
לטראומה במקלטי .ם, עבור הדיירים ועבור הצוות
7.8.7
מרכז
:יום ומרכזי נוער
משרד הרווחה והביטחון החברתי
המשיך להפעיל
את
המרכז הארצי לשורדי סחר בבני אדם ועבדות (שהיה ידוע
בעבר
בשם
"מרכז יום ה)"
,בתל אביב לקורבנות
נשים וגברים ,ש
המתינו שיתפנה
מקום
במקלטים ,בחרו לא להתגורר במקלטים ,או שסיימו את שנת השיקום
במקלט .המרכז מציע שירותים פסיכו-
סוציאליים
וסיוע במזון .עובדים
סוציאליים במרכז
הוכשרו לזהות יחידים בסיכון לסחר חוזר .
7.8.8
בתקופת הדוח הממשלה החלה ביישום
מודל חדש להגנה
כדי ל ספק
שירותים מותאמים אישית לכל קרבן .תחת המודל החדש ,צוות המקלטים
פיתח תכנית
טיפול אישית לכל קרבן. המודל החדש קיצר את שהות
הקרבנות
במקלטים
לכחצי
שנה, עם אפשרות להארכה; לאחר עזיבתם את
,המקלט
הקרבנות יכולים להמשיך לקבל שירות ים דרך ה
מרכז הארצי
או
דרך
40
עובדות סוציאליות
מתמחות הפרוסות.ברחבי ישראל
כחלק
מיישום ה ,מודל, הממשלה החלה להרחיב את פעילותו של המרכז הארצי
לרבות תכנית להעביר את המרכז למבנה גדול יותר בתל אביב, ולהכפיל
.את הצוות
7.8.9
במהלך תקופת הדו"ח, הממשלה העבירה את שירותי בריאות הנפש
לק ו
רבנות
למרפאה ייעודית בתל אביב, שפעלה בשעות מורחבות שאפשרו
לקרבנות גישה לש .ירותים אחרי שעות העבודה
7.8.10
הממשלה מימנה וארגונים לא ממשלתיים הפעילו
17
מרכזי "הלב" לנערות
,ונשים צעירות שנוצלו בזנות ברחבי הארץ
ושלושה מרכזים נוספים לנשים
,בזנות ברחבי הארץ שסיפקו שירותי פסיכו-
,סוציאליים, סיוע רפואי
הכשרה תעסוקתית וסיוע אחר .
7.8.11
שירותי
רפואה :הממשלה
המשיכה להעניק טיפול רפואי בחינם למשך
שנה
במגוון של מתקני בריאות במימון המדינה לקרבנות סחר מוכרים
12
המתגוררים מחוץ למקלטים .
משרד הבריאות
המשיך להפעיל
מרפאה
ייעודית לבר
יאות הנפש בבית חולים בתל אביב-יפו , כדי לסייע לקרבנות
סיני, לרבות
קרבנות סחר פוטנציאליים בלתי מזוהים .
7.8.12
מודל ההגנה החדש גם הרחיב את הגישה למרכז הארצי לקרבנות מחנות
.העינויים בסיני (כך במקור) שלא הוכרו רשמית כקרבנות סחר ארגונים לא-
ממשלתיים דיווחו שלקרבנות המגוררים מחוץ לתל אביב-
יפו היה קושי
.בגישה לשירותים ממשלתיים
7.9
שיתוף
:וסיוע לקורבנות בתיקי סחר הממשלה המשיכה לעודד קורבנות לסייע בחקירה
ובהליכים המשפטיים המתנהלים נגד סוחריהם, אך לא חייבה אותם לעשות כן כתנאי
לקבלת אשרות ו סיוע מגן; קורבנות יכולים לבחור לעזוב את המדינה במהלך הליכים תלויים
ועומדים
, והממשלה
גבתה עדות מוקדמת בתיקים
אלה .
החוק אפשר
לקרבנות
או לעדים
להעיד שלא
בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סנגורו ,בעבירות מסוימות
לרבות
סחר
בבני
.אדם
7.10
הגנה
במסגרת
ההליך
הפלילי:
הממשלה יישמה נהלים קיימים
לניהול ית
קים של עבירות
מין ,לרבות סחר למטרות ניצול מיני ,באמצעות קביעת איש קשר בכל בית משפט לתאם
את עדות הקרבנות במהלך החקירה ,לארגן חדרי המתנה
פרטיים, ולאפשר עדות באמצעות
.וידאו
7.11
:תיקון לחוק הסיוע המשפטי
ביולי2024, הממשלה חוקקת
חקיקה שמרחיבה את הסיוע
המשפטי בחינם לכל קרבנות הסחר באמצעות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, לסייע
,בהליכים אזרחיים, בהליכים לפי חוק הכניסה לישראל ובהליכים פליליים; לפני תיקון התוק
לקרבנות סחר למטרות עבודה לא היתה גישה אוטומטית לסיוע משפטי בהליכים פליליים.
בשנת2024
, התקבלו75
בקשות לסיוע משפטי לקרבנות סחר פוטנציאליים
7.12
אשרות
:עבודה ושיקום
הממשלה אפשרה לקרבנות סחר
מוכרים
לעבוד במהלך
החקירה
וניהול ההליכים נגד סוחריהם , אם/ניתנה להם אשרת ב1
( "ל"שיקום כך
במקור
–
.ד.ד .)
לאחר סיום ההליך הפלילי, קרבנות סחר יכלו לבקש
אשרת"שיקום"
לשנה נוספת; הממשלה
.האריכה אשרות שיקום על בסיס פרטני הממשלה הנפיקה34
/אשרות ב1 ו -
73
רשיונות
.שהיית לקרבנות סחר במהלך תקופת הדוח
7.13
:קרן החילוט הייעודית
קרן החילוט הייעודית ,
שהשתמשה ברכוש וכספים שחולטו
מסוחרים
כדי לסייע לקרבנות ,
לא הקצתה כספים בשנת2024
, בשל היעדר משאבים; הממשלה
.המשיכה לחלק לקרבנות כספים שהוקצות בשנים קודמות
7.14
פיצוי
לקרבנות סחר :
בתי המשפט העניקו לפחות204,971
שקלים לקרבנות בהליכים
.אזרחיים
חוק
איסור סחר בבני אדם קבע
כי
על
בית המשפט לנמק את החלטתו להימנע
;מפסיקת פיצוי בפסק דינו, כך שפיצוי הוא ברירת המחדל בתי המשפט הורו על פיצויים של
לפחות426,000
שקלים לקרבנות בשנת2024
.בהליכים פליליים
13
7.15
:אי הפללה של קרבנות
הממשלה
המשיכה
בהנחיות
המנחות
את
גורמי
האכיפה
להימנ ע
מהעמדת
קרבנות
סחר
על
עבירות
שביצעו
במהלך
ניצולם .
הממשלה התערבה לפחות
שבעה
מקרים כדי למשוך תיקים/אישומים
;נגד קרבנות פוטנציאליים עם זאת, הממשלה לא ערכה
סינון שיטתי במטרה לזהות קרבנות סחר בקרב אוכלוסיית המהגרים הלא-חוקיים מאפריקה ,
עובדים זרים של חברות הביצוע
, ילדים
פלסטינים המנוצלים בכפייה בקבצנות או בביצוע
,עבירות או אנש
ים המצויים בזנות , וכתוצאה מכך הממשלה לא נקטה בצעדים אפקטיביים
כדי למנוע את ענישתם הלא מוצדקת של קרבנות פוטנציאליים רק בגין עבירות שבוצעו
כתוצאה ישירה של הסחר, ולמשל הפרות בתחום ההגירה או עבירות הקשורות"ב"זנות .
7.16
:מחיקת רישום פלילי הממשלה מחקה את הרישום הפלילי של שלוש קרבנות סחר לניצול
מ יני בשנת2024
.
8.
בתחום המניעה :
הממשלה שיפרה
במעט את המאמצים
למניעה של סחר בבני אדם.
8.1
היחידה
לתיאום
המאבק
בסחר
בבני
אדם : היחידה
לתיאום המאבק
בסחר בבני אדם המשיכה
לתאם את המאמצים למאבק בסחר בין משרדי ממשלה וארגונים לא
ממשלתיים
ובנובמבר
2024
, הממשלה הוסיפה תקן חדש ליחידת התיאום, שהמוקד שלו הוא מניעת סחר למטרות
.עבודה ,ארגונים לא ממשלתיים דיווחו כי בעוד היחידה הראתה רצון פוליטי והיה לה ידע בסחר
היא לא תמיד היתה אפקטי בית בהשפעה על חלקים אחרים של הממשלה, והיו חסרים לה
המשאבים כדי .לעמוד באופן מלא במנדט שלה
8.2
תכנית
:לאומית
הממשלה המשיכה לקיים את ה
תכנית הלאומית לשנים
2022-2026
ואת תכנית
היישום .
8.3
דוח
לציבור ,
מחקר
ושקיפות:
בדצמבר2024
, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם פרסמה
את
הדוח השלישי שלה
על מאמצי הממשלה להיאבק בסחר בבני אדם, עם נתונים משנת2023
.
היחידה גם המשיכה בבחינה של
סקרים ומחקרים על יישומם של כמה הסכמים
דו-
צדדיים
ויישום ח .)וק איסור צריכת זנות (הוראת שעה היחידה העניקה עדיפות למחקר על הסדרים
.חדשים להבאת עובדים זרים לישראל
8.4
העלאת
מודעות
ציבורית: הממשלה
קיימה
מסעות פרסום
ארציים שונים להעלאת מודעות
במהלך תקופת הדו"ח , לרבות זכויותיהם של עובדים זרים בישראל וחוק איסור צריכת.זנות
8.5
קו -
חם לעובדים
זרים:
לממשלה לא היה קו חם ספציפי לנושא הסחר, אך רשות האוכלוסין
,וההגירה
בשיתוף עם ארגון
לא ממשלתי המשיכה להפעיל קו חם
הפעיל24/7
לעובדים זרים
הנמצאים בישראל מכוח הסכמים בילטרליים ; גם לעובדים שנכנסו לישראל דרך הסדרי גיוס
פרטי לאחר מתקפת
השבעה באוקטובר היתה גישה לקו זה.
הקו החם קיבל חמש פניות בשנת
2024
שהובילו לזיהוי של קרבן, שלוש חקירות פליליות, ושתי חקירות מטעם יחידת האכיפה
של רשות האוכלוסין וההגירה. בנובמבר2024
, רשות האוכלוסין וההגירה השיקה פלטפורמה
14
דיגיטלית חדשה בעברית שדרכה יכולים עוב דים זרים לגשת למידע על המעסיק שלהם, הלשכה
הפרטית, רישיון העבודה, ומידע חשוב אחר; העובדים יכלו להגיש תלונות באמצעות
.הפלטפורמה
8.6
סעיף376א לחוק העונשין התשל"ז-
1973
אסר על עיכוב דרכונו של אדם בניגוד לרצונו
–
אינדיקטור מרכזי לסחר–
ונשא
עונש מאסר של שלוש עד חמ ש שנים. הממשלה לא דיווחה
על מספר ה תיקים שחקרה
בחשד לעבירה זו ב-
2024
.
8.7
משרד העבודה8:
בשנת2024
,
משרד
העבודה ,ש העסיק210
מ
פקחי עבודה , הוציא92
התראות
מנהליות ו הטיל22
קנסות בסך כולל
של1.46
מיליון שקלים, והגיש5
כתבי אישום בגין הפרות
של דיני עבודה
שנותרו תלויים ועומדים בסוף תקופת הדוח. בתי הדין לעבודה נתנו גזרי דין
בחמישה
תיקים המערבים מעסיקים של עובדים זרים, בסכום קנסות כולל של165,000
שקלים .
בנוסף, דרך ביקורות של משרד הכלכלה, מעסיקים החזירו ל-
65
עובדים זרים שכר שהולן על
סך כולל של285,000
שקלים ב שנת2024
.
8.8
יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה
פתחה
372
חקירות פליליות , אך לא דיווחה על
כתבי אישום נגד מעסיקים של עובדים זרים בחשד להפרות של דיני העבודה
או עבירות פליליות
בתחום הסחר.
8.9
הסכמים
דו -
צדדיים ודמי תיווך: ארגונים לא ממשלתיים המשיכו לדווח
כי הממשלה לא קיימה
,בקרה אפקטיבית על חברות ביצוע זרות בבניין ולא מנעה באופן אפקטיבי את הניצול של
עובדים זרים שגויסו מחוץ למסגרת ההסכמים הדו-
.צדדיים בענפי הבניין והחקלאות
8.10
בחודש יולי2024
,
הממשלה פרסמה קול קורא לפרויקטים של חברות ביצוע זרות, הדורש
שהחברות שפונו ת להגיש הצעות לקול הקורע לא יהיו מבוססות במדינות שנקבע שאינן
נוקטות במאמצים משמעותיים למאבק בסחר בבני אדם. כמה חברות סיניות ה
גי שו עתירה
שמוחה על דר
י.שה זו, וההחלטות בתיקים אלו טרם ניתנו9
8.11
הממשלה המשיכה לקיים הסכמים דו צדדיים המוגבלים לענף מסוים עם15
מדינו ת בענפי
החקלאות, בניין, סיעוד
,מוסדי
סיעוד ביתי
;ומלונאות
בשנת2024
, הממשלה חתמה על חמישה
הסכמים דו-צדדיים חדשים: עם מלאווי בענף החקלאות, אק
ו ודור בענף החקלאות, והסכמים
.בענפי התעשייה, המלונאות והמסעדות עם סרי לנקה לעובדים זרים שגויסו במסגרת
ההסכמים היו חוזי עבודה סטנדרטיים בשלושה עותקים שהוחזקו על ידי העובד, המעביד
.והממשלה
8.12
דמי
תיווך:
.הממשלה לא אסרה באופן מלא על תשלום דמי תיווך מטעם העובד ,בעבר חברות
גיוס פרטיות ישראליות לא היו יכולות לדרוש מהעובדים לשלם דמי תיווך
,בענף הסיעוד הביתי
ודמי הגיוס שמשלמים העובדים בענף החקלאות היו מוגבלים ל סכום מקסימלי של2,814
;שקלים לעומת זאת, הממשלה פרסמה ביוני2022
תקנות חדשות, המאפשרות ל לשכות כוח
8 המשרד מופיע בדוח בטעות תחת שיוכו בממשלה הקודמת למשרד הכלכלה והתעשייה .
9
ביום30.7.2025
ניתן פסה"ד בתיק, המקבל א ת עמדה המדינה(
עת"מ24
-
09
-
21223
construction
jiangsu shuanglou
group
)ואח' נגד משרד הבינוי והשיכון
15
האדם בענף הסיעוד לדרוש מהעובדים שלושה תשלומים של דמי תיווך בסכום כולל של6,107
.שקלים
ממשלת הפיליפינים השעתה את ההסכם ה
דו-צדדי , בטענה ששינוי המדיניות מנוגד
.להסכם
8.13
בשנת2024
, הממשלה אישרה את החלטת הממשלה1752
, המהווה מסגרת חדשה לגיוס עובדים
.זרים
החלטה1752
קבעה עדיפות לגיוס עובדים באמצעות הסכמים דו צדדיים, אפשרה הבאה
פרטית רק ממדינות שהממשלה קבעה שנוקטות מאמצים משמעותיים להיאבק בסחר בבני
אדם, והגדילה את המשאבים לאכיפת דיני העבודה ומניעת ניצול. ההחלטה גם קבעה ועדה בין-
משרדית, הכוללת את יחידת התיאו ם, שתפעל ככוח משימה לנטר את היישום ולגבש תכניות
עבודה שי ספקו פיקוח על גיוס העובדים הזרים. לפני החלטה1752
, הממשלה יישמה החלטות
שהתקבלו במרץ2024
, שתיקנו באופן זמני את החקיקה המסדירה את הלשכות, כדי לפקח
ולהגביל את הגבייה של דמי התיווך מהעובדים על ידי מגבלות
על הסכומים, הבטחת תיעוד
.התשלום, ודרישה מהלשכות לספק לעובדים מידע על זכויותיהם בשפה המובנת להם
8.14
ארגונים לא ממשלתיים דיווחו על חששות משמעותיים בעניין הליכי הגיוס החדשים, לרבות
חששות מכך שסוכנויות לגיוס פרטי יגבו מעובדים
דמי תיווך אסורים, ובגין היכולת המוגבל ת
.של הממשלה לפקח באופן מספק על הגיוס כדי למנוע סחר בבני אדם
8.15
בעוד החוק
בישראל
דרש ממעסיקיהם של עובדים זרים לספק חוזי עבודה מפורטים בשפה
המובנת לעובד, לא היה פיקוח ממשלתי מספק כדי להבטיח שחוזים לעובדים שאינם מכוסים
על ידי ההסכמים ה דו-צדדיים עומדים בסטנדרט ים של דיני העבודה, דבר אשר השאיר עובדים
פגיעים
לסחר למטרות עבודה . ארגונים לא ממשלתיים דיווחו כי עובדים זרים שילמו לעתים
קרובות סכומים מופרזים ,, לרבות דרך הלוואות בריבית גבוהה ממלווים לא מורשים בישראל
לסוכנויות גיוס במדינות המוצא שלהם או לסוכנות כוח האדם הי שראלית, דבר אשר הגביר
עוד יותר את פגיעותם של העובדים לסחר .
8.16
מעבר
בין
מעסיקים:
בעוד מרבית העובדים הזרים יכלו להחליף מעסיקים מבלי לקבל את אישור
המעסיק הקודם, העובדים של חברות הביצוע הזרות בבניין הוגבלו להחלפת מעסיק בתאריך
מסוים אחת לרבעון, אחרת נדרשה הסכמת המעסיקים שלהם כדי שיוכלו לעבור מעסיק. חברות
ביצוע זרות בענף הבניין, לא
אפשרו לע ובדים להחליף מעסיק אלא אם כן היה מדובר בחברת
.ביצוע זרה אחרת
8.17
א רגונים לא ממשלתיים דיווחו כי נהלי
רשות האוכלוסין ו
ההגירה ,החלים על לשכות
תיווך
בענף הסיעוד ,המשיכ
ו לדרוש מכל לשכה להעסיק
עובד סוציאלי
שיהיה אמון על פיקוח על
תנאי ההעסקה של המטפלים הזרים ,לרבות
באמצעות ביקורי בית ,וכן על יידוע הרשויות
הרלוונטיות במקרה של הפרות דיני העבודה.
8.18
הממשלה עשתה מאמצים לצמצם את הביקוש לזנות על ידי
חקיקה בפברואר2025
לאיסור
צריכת מין בתשלום ו
הטלת קנס על צרכני זנות ;
בתי המשפט יכלו לגזור על מי שהורשעו
בצריכת זנות השתתפו .ת בסדנאות חינוכיות, במקום תשלום קנס ארגונים לא ממשלתיים דיווח
.שהחקיקה החדשה העצימה אנשים בזנות לפנות לסיוע
16
א זור י הודה
ושומרון ו רצועת
עזה
מ דובר בחלק חדש יחסית שמופיע זו השנה
השלישית
,בדו"ח ועל פי מה שנמסר לנו ממחלקת המדינה
בעבר, אין לו השפעה על
הדירוג של ישראל והוא נפרד ממנה לחלוטין. ההערה
בפתח החלק הזה
בדו"ח מבהירה כי חלק זה של הדוח עוסק ב אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה, ואזורי מזרח ירושלים
.שישראל כבשה במלחמת ששת הימים ארצות הברית הכירה בישראל כבירת ירושלים בשנת2017
,
ובריבונות הישראלית על רמת הג ולן בשנת2019
. הלשון בדו"ח זה אין בה כדי לנקוט עמדה בשום
נושא של מעמד סופי שיוכרע במו"מ בין הצדדים לסכסוך, לרבות הגבולות הספציפיים של הריבונות
.הישראלית בירושלים, או הגבולות בין ישראל וכל מדינה פלסטינית עתידית
1.
החקיקה:
תושבי אזור
יהודה ושומרון ועזה נתונים ל
הפעלת סמכות של
.ישויות שונות הרשות
הפלסטינית מפעילה דרגות שונות של סמכות באזורים מוגבלים של אזור
,יהודה ושומרון
וחמאס ביסס והפעיל שליטה בפועל על עזה לפני מתקפת ה -7
באוקטובר2023
והעימות
.שבעקבותיה
2.
על עניינים
אזרחיים בשטחיA
ו-
B
של אזור יהודה ושומרון
ועזה חל
ה
רשת מורכבת של חוקי
היסוד הפלסטינית וצווים, לצד חוקים ירדנים ומצרים וחוקים מתקופת המנדט הבריטי
ומהתקופה
העות'מאני
ת . אזורC
של אזור
יהודה ושומרון
מנוהל על ידי תחיקת הביטחון
הישראל
ית בלבד .
רשת חקיקה זו
לא מפלילה באופן מלא את הסחר למטרות
ניצול מיני
ולמטרות עבודה
ב אזור
יהודה ושומרון ועזה . סעיף310
לחוק העונשין הירדני משנת1960
הפליל
חלק מהצורות
של סחר בקטינים למטרות ניצול מיני ב אזור
יהודה ושומרון , וקבע עונשים שנעים
בין מאסר של שלושה חודשים לשלוש שנים, וקנס של5
עד50
דינר
( ירדני7-70
דולר .)אמריקאי
סעיף311
של אותו חוק הפליל כמה צורות של סחר
בבגירים לניצול מיני ב אזור יהודה ושומרון
,וקבע עונשים של עד שלוש שנות מאסר. עם זאת, שני החוקים התייחסו רק לקרבנות נשים
ולא חלו במקרים שבהם קרבן העבירה נחשבת ל"זונה מצויה או בעלת אופי מוסרי ידוע", ולכן
הו ציאו שלא בצדק אנשים מהגנת החוק. סעיף317
של אותו חוק הפליל באופן נפרד החזקת
אישה למטרת ניצול מיני, וקבע עונשי מאסר של חודשיים עד שנתיים. אף אחד מהעונשים
.האלה אינו חמור מספיק, או תואם את אלה שהוטלו בגין פשעים חמורים אחרים, כגון אונס
'צו מס1 של שר העבודה ה פלסטיני משנת2004
בנושא עבודה מסוכנת אסר על "מכירה וקנייה
של ילדים" ועבודת כפייה של ילדים
ב אזור
יהודה ושומרון ועזה ., אך לא ציין עונשים חוק
הילדים, לאחר התיקון, הפליל את הסחר בילדים למטרות מין ועבודה, וקבע עונשים של5-15
שנות מאסר וכן קנס. עונשים אלה חמורים
מספיק, ועולים בקנה אחד עם הענישה על פשעים
.חמורים אחרים, כמו אונס סעיף261
'של חוק העונשין מס74
משנת1936
של הנציב העליון
המנד טורי הבריטי לפלסטין הפליל מספר צורות של סחר למטרות עבודה בעזה, וקבע עונשים
של עד שנה מאסר. עונשים אלה לא היו חמורים מספיק. ארגו ן
בין-
לאומי דיווח כי הוא תומך
ברשות הפלסטינית בתהליך כתיבת חוק מקיף למאבק בסחר בבני אדם ,. בסוף תקופת הדוח
הצעת החוק עבר ביקורת של שניים משלושת בתי המחוקקים, והמתינה לחתימת הנשיא
בשנה
השנייה ברציפות .
17
3.
לא
הרשות הפלסטינית ו לא חמאס אספו מידע כולל על תיקי סחר
בבני אדם. לפי ארגון בין -
לאומי, הרשות הפלסטינית זיהתה באופן ראשוני מקרים המערבים סחר בבני אדם, כמו סחר
למטרות ניצול מיני, עבודה כפייה וקבצנות בכפייה הנובעים מתיקים הקשורים לאלימות
;מגדרית או הפרות של דיני העבודה הרשות הפלסטיני
ת
דיווחה שחקרה13
תיקים פוטנציאליים
של סחר (
10
בסחר למטרות ניצול מיני, שני תיקים של ניצול לעבודה, ואחד מתחום אחר של
)סחר ;
חמאס בעזה לא דיווח על
חקירות בתחום הסחר.
הרשות הפלסטינית דיווחה שהגישה
כתבי אישום נגד20
( נאשמים בעבירות סחר10
,בסחר למטרות ניצול מיני5 לניצול בע
בודה
, ו -
5 לצו רות אחרות של סחר), לעומת אפס כתבי אישום בשנת2023
.; לא הוגשו כתבי אישום בעזה
בתי המשפט ביהודה ושומרון הרשיעו ארבעה נאשמים בעבירות סחר (שלושה בסחר לניצול
מיני, ואחד לניצול בעבודה), לעומת אפס הרשעות בשנת2023
. לא היתה מערכת בתי משפט
מתפקדת בעזה בתקו .פת הדוח
4.
הרשות הפלסטינית ארגנה הכשרות
לפקידים, לעתים בשיתוף פעולה עם תורמים זרים, ארגונים
לא-ממשלתיים, וארגונים בינלאומיים .
הרשות הפלסטינים לא דיווחה על חקירות, כתבי אישום
או הרשעות של פקידים שלכאורה מעורבים בסחר. בתקופות הדוחות הקודמים, היו דיווחים
שלא או מתו על כך שאנשים צוות במקלטים שהפעילה הרשות הפלסטינית סחטו וניצלו נשים
.בסחר בבני אדם לפקידים של הרשות הפלסטינית ככלל היתה הבנה מצומצמת
של נושאי סחר
בבני אדם ,
אך הם ציינו שגם כאשר היה להם חשד שמתקיים מקרה סחר פוטנציאלי, לעתים
קרובות לא הייתה להם יכולת לחקו ר את העניין באופן מלא, בשל היעדר גישה וסמכות
ביישובים הישראלים ובשטחיC
, שנמצאים תחת שליטה צבאית ואזרחים.ישראלית
היעדר
התיאום בין הרשות הפלסטינית והרשויות הישראליות איפשר לעבריינים לנצל פערים שיפוטיים
.ולהימלט מאחריות
5.
זיהוי
קרבנות:
לרשות הפלסטינית לא היו פרוצדורות סטנדרטיות לזיהוי קרבנות או מנגנוני
.הפנייה של קרבנות לטיפול ארגונים בינלאומיים ולא-
ממשלתיים היו הישויות היחידות עם
היכולת המוגבלת לזהות ולהפנות קרבנות סחר פוטנציאליים בתוך עזה. הרשות הפלסטינים
דיווחה שזיהתה347
קרבנות סחר פוטנציאליים בתחום העבודה (
288
בגירים ו-
59
,)קטינים
לעומת אפס קרבנות שזוהו ב-
2023
. הרשות הפלסטינית לא דיווחה אם קרבנות אלה הופנו
.לסיוע. חמאס לא דיווח שזיהה קרבנות סחר, או הפנה קרבנות פוטנציאליים לסיוע
המ שרד
הפלסטיני לפיתוח חברתי הפעיל שלושה מרכזים לקטינים בסיכון, לרבות קרבנות סחר
,קטינים
שהעניקו מקלט, תמיכה פסיכו-
סוציאלית, וסיוע בקליטה מחדש בקהילה–
שני מרכזי ם
ל קרבנות נערים ברמאללה ואחד לנערות בבית לחם. עם זאת, ייתכן שאחד המרכזים פועל גם
.כמרכז משמורת לנוער עובר חוק
הרשות הפלסטינית גם הפעילה ארבעה מרכזים ב אזור יהודה
ושומרון לנשים .קרבנות אלימות, שיכלו לסייע לקרבנות סחר לפני מתקפת השבעה באוקטובר
והעימות שאחריה, היו בעזה שני מקלטים לנשים קרבנות אלימות שיכלו לסייע לנשים קרבנות
סחר–
אחד הופעל על ידי ארגון לא ממשלתי, ואחד הופעל על ידי הרשויות של חמאס ;בפועל
מרכזים אלה לא פעלו בזמן
תקופת הדוח .
מלבד מרכזים אלו, לא היו שירותים הולמים הזמינים
18
לקרבנות סחר ב אזור יהודה ושומרון
ו רצועת עזה, למעט שירותים מוגבלים של ארגונים לא
ממשלתיים וארגונים בי
ן-
.לאומיים
6.
תיאום
ומניעה:
לרשות הפלסטינית או לרשויות בפועל בעזה לא הי ,ו פקיד מוביל סוכנות או
גוף מת
אם שייתן מענה לסחר או מאמצים למנוע סחר. הרשות הפלסטינית לא דיווח
ה
על
.מדיניות למנוע את ניצולם של עובדים פלסטינים בישראל או מהגרי עבודה פלסטינים בחו"ל
.הרשויות בפועל בעזה לא תפקדו במהלך תקופת הדוח אמצעי בטחון בגדה המערבית כתוצאה
ממתקפת השבעה באוקטובר והעימו ת שאחריה, לרבות מגבלות על תנועה, פגעו מאוד ביכולת
של הרשות הפלסטינית לקיים ביקורות על תנאי עבודה, לרבות זיהוי
עבירות פוטנציאלי
ות
של
סחר למטרות עבודה.
7.
דפוסי
הסחר:
סוחרים מנצלים קרבנות פלסטינים
בשטחים הפלסטינים הכבושים , וכן פלסטינים
בחו"ל. נשים וילדים פלסטינ ים שעבדו במשק בית היו פגיעים לעבודת כפייה
ב אזור יהודה
ושומרון ובעזה .
8.
במקרים מסוימים, גברים כפו על נשותיהם לזנות בעזה, באופן שעלה לעתים כדי סחר למטרות
.ניצול מיני
9.
עובדים פלסטינים , לרבות פלסטינים שעובדים בישראל באופן לא חוקי, פגיעים לסחר למטרות
עבודה בישראל .
10
.
קטינים פלסטינים מגויסים במרמה לעבוד בחקלאות ביישובים ישראלים ב ,יהודה ושומרון
הילדים עובדים מרצונם בתחילה, אך מקבלים שכר נמוך יותר, עובדים בעבודה קשה יותר
משפורסם, ועובדים בסביבה של כפייה
–
כל אלה הם אינדיקטורים לעבודת כפייה . סוחרים גם
מנצלים קטינים, לרבות קטינים מתחת לגיל10
., בעבודת כפייה ברוכלות רחוב
ילדים
ב רצועת
עזה
עבדו לפני ה -7
באוקטובר2023
בתנאי ניצול שעשויים לעלות כדי עבודת כפייה, באיסוף
שאריות מתכת, רוכלות רחוב, או עבודה בתנאים מסו .כנים אחרים ההידרדרות בנסיבות
החברתיות והכלכליות הגבירה את פגיעותם של הילדים בעזה במהלך תקופת הדוח, וארגונים
בינלאומיים ולא-
ממשלתיים דיווחו על עלייה באיסוף הזבל וליקוט לצורך מענה על צרכים
.בסיסיים
11
.
ס וכנויות כוח אדם באתיופיה מגייסות
במרמה נשים לעבודה במשק ב ית בירדן , שם הן חוות
"תנאים העולים כדי עבודת כפייה לפני ש
נמכרות " למעסיקים אחרים
באיו"ש , שם חוו ניצול
.נוסף בטרם פנו לבקש סיוע בישראל
12
.
סוחרים, לעתים דרך רשתות מאורגנות, מנצלים קטינים פלסטינים בקבצנות בכפייה וצורות
אחרות של סחר למטרות עבודה, כמו ניקוי שמשות ורוכלות
בישראל ובאיו"ש . בחלק מהמקרים
בני משפחה מארגנים את הגעתם של הילדים הפלסטינים לישראל, שם הם שוהים לבדם או עם
ילדים מבוגרים יותר למטרת קבצנות. ילדי ם אלה נשארים למספר שבועות לפני שהם יוצאים
.ב"סבב" חזרה לרשות, או שהרשויות הישראליות עוצרות אותם ומחזירות אותם לרשות
ארגונים לא ממשלתיים דיווחו על עלייה בסוחרים שכופים על ילדים פלסטינים לעסוק בפעילות
פשיעה, ולמשל גניבת רכב, בתחומי ישראל.
19
13
.
ילדים
חיילים: ילדים
.פלסטינים פגיעים גם לגיוס ולשימוש כילדים חיילים
מספר קבוצות
חמושות פלסטיניות ארגנו לפני אוקטובר2023
מחנות סדירים לילדים, שכוללים הכשרה
בשימוש בכלי ירי והכשרה צבאית שפועלים כאירועי גיוס; אגפים חמושים של החמאס והג'יהאד
האיסלאמי לכאורה
מגייסים ומשתמשים בילד .ים כחיילים
14
.
נכון לחודש מרץ2025
,
ההערכה היא ש-
1.9
מיליון איש היו עקורים בעזה, ולעזתים יש גישה
מוגבלת ביותר למים, מזון, מתקני היגיינה וחיטוי, טיפול רפואי
וכו'; האוכלוסייה עודנה פ גיעה
מאוד
לסחר בבני אדם .
:פלסטינים ואזרחים זרים המנסים להימלט מהעימות בעזה פגיעים לסחר
דיווחים מצביעים על כך ש
הרשויות במצרים, מת ווכים וסייענים עצמאיים וחמאס גבו סכומים
מ ,נופחים עבור היתרי יציאה דרך מעבר רפיח שנסגר במאי2024
,
דבר אשר הותיר אוכלוסיות
.אלה פגיעות לסחר דרך שיעבוד חוב ופרקטיקות ניצול אחרות
נכון למאי2025
, פינויים רפואיים
.מוגבלים בהיקפם היו הדרך היחידה לצאת מרצועת עזה