פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 106 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום רביעי, כ"ח בחשון התשפ"ו (19 בנובמבר 2025), שעה 9:02 סדר היום: << נושא >> חידוש מימון מסגרות חינוכיות לפעוטות חסרי מעמד – מניעת קריסה של הרשויות המקומיות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר חברי הכנסת: מאיר כהן מוזמנים: תמר להבי – מנהלת תחום טיפול בחסרי מעמד, משרד הרווחה והביטחון החברתי חגי פורגס – אגף עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה ליאת יעקובוביץ – עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נדב גולני – עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אילנה גנס – אחות ראשית ארצית, חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות אורנה פז – מנהלת אגף א' חינוך הגיל הרך, משרד החינוך יובל וורגן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת כרמית מוזס כהן – עו"ד, ממונה הקדשות, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה מרינה פורטנוי – מנהלת מתקן ארצי לטיפול בזרים, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל אגף בכיר חקירות ומודיעין, רשות האוכלוסין וההגירה גל פילק – מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו איליה אמיר – עו"ס חוק נוער, עיריית תל אביב-יפו נעם וילדר – עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד יעל גאולה – מנכ"לית, עמותת יוניטף מעורבות חברתית תמר לוי – סמנכ"לית, עמותת יוניטף מעורבות חברתית מעיין אשר – עוזרת מנכ"לית, עמותת יוניטף מעורבות חברתית גלעד פלומבו – מנהל המחלקה הציבורית, א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל) שחר מנדיל – עו"ד, מקדמת מדיניות, א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל) ברהנה הגוס – יושב ראש ארגון קהילתי, Eritrean New Hope Organization Semhar Mengstu – פעילה, Eritrean New Hope Organization ד"ר ינאי קרנצלר – מנהל המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם משתתפים באמצעים מקוונים: קרן נועם – סגנית חשב, משרד הכלכלה והתעשייה תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר אפרת לב ארי – עו"ד, יועצת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ד"ר נדב דווידוביץ' – איגוד הרופאים בישראל ייעוץ משפטי: צח בן-יהודה מנהלת הוועדה: דפנה סידס-כהן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חידוש מימון מסגרות חינוכיות לפעוטות חסרי מעמד – מניעת קריסה של הרשויות המקומיות << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ועדת הצעירים בנושא שהוא חריג לנושאי הוועדה: חידוש מימון מסגרות חינוכיות לפעוטות חסרי מעמד – מניעת קריסה של הרשויות המקומיות. הנושא הזה עבר לוועדה לאחר שיזמתי דיון בוועדת החינוך, אך ועדת החינוך סגורה, אין לה יו"ר ועדה, ולכן אין מי שיקיים את הדיון הזה. לא ויתרנו, וביקשנו לקיים את הדיון בנושא הזה פה, אצלנו בוועדה, נוכח המציאות הפרלמנטרית הלא-פשוטה בכנסת. תודה שאתם כאן. הנושא הזה, כשהוא הגיע לפתחי, ישר הדהד לי המסגרות של הפעוטות של ילדים חסרי מעמד, המסגרות המפוקחות הן משהו שאני זוכרת את המאבק העצום כדי להקים את זה, לאחר ריבוי האסונות, שהתקיימו במה שנקרא בזמנו "מחסני הילדים". אני זוכרת שמדינה שלמה הזדעזעה כששמענו על עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה של פעוטות, שפשוט מתים ללא פיקוח במסגרות לא פשוטות. מדינה לא יכולה לעצום עין מתופעות כאלו, והמדינה לא עצמה עין. היא אומנם לא השקיעה את מלוא המשאבים שהיינו רוצים שישקיעו בזה, אבל היא לא עצמה עין, והקימו את המסגרות החשובות הללו. ועכשיו, בצל אני חושבת של כל מה שקורה, המעט שבמעט מהכספים שאמורים לעבור – לא עוברים. מה ששם ממש חרב על צוואר המסגרות הללו, והן עומדות בפני סגירה. לכן היה חשוב למצות כל דרך לנהל בזה בדיון פרלמנטרי. אני גם אגיד ששלחתי שאילתות בנושא ומכתבים. אני מבינה שיש עוד חברי כנסת שעשו זאת, אבל כלום לא קרה באופן רשמי. הדיון כאן, אני בכוונה גם לא מרחיבה, הדיון כאן – אני רוצה לשמוע פה על משהו אופרטיבי ולדעת שהכסף הזה יעבור. אני יושבת גם בוועדת הכספים ואני יודעת כמה סכומים עוברים לשטויות ולדברים הכי מופרכים שישנם, גם בזמן מלחמה. לא יכול להיות שאת כבשת הרש הזו, שהיא הבסיס הכי אנושי שיש, ייקחו. אז אני מאוד מקווה שתהיה פה איזושהי בשורה ואנחנו גם נעמוד על זה. אני איתכם בכל מה שצריך, חשוב לומר את זה. אני רוצה לפתוח עם יוזמי הדיון מעמותת יוניטף, יעל גאולה, מנכ"לית. תודה שאת איתנו. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> בוקר טוב, אני מנכ"לית של עמותת יוניטף. העמותה קיימת 20 שנה. הבסיס להקמה שלה הוא אותה פגיעה קשה מאוד בתינוקות ופעוטות חסרי מעמד, וזה בבחינת ארגון הצלה, ככה קמנו. השירות שאנחנו נותנות לאותם פעוטות במסגרות הוא שירות של חינוך, זה מסגרות חינוכיות, סוציאלי, יש לנו בכל מסגרת עובדת סוציאלית, וכמובן גם עבודה קהילתית, כי העבודה בסוף בגיל הרך היא תמיד עבודה עם כל המעגלים שנוגעים לילד. לפני בדיוק עשר שנים, נכנסה לחיינו החלטת הממשלה שגם היא הגיעה אחרי מוות של פעוטות, כמו שאמרת את זה זה היה מאוד מדויק, ואי-אפשר היה כבר לשבת מנגד. רוב הפעילות שלנו באותן עשר שנים ראשונות היה רק בדרום תל אביב, בעידוד ובתמיכה גדולה מאוד של עיריית תל אביב. ברגע שנכנס התקציב, שהביאה איתו החלטת הממשלה, הפיזור שלנו וגם המענים שלנו יכלו לצאת גם החוצה בעקבות הילדים, כי היה גם שינוי דמוגרפי. היום אנחנו מרגישים אותו הרבה יותר. זאת אומרת, זה נכון שעדיין רוב קהילת הילדים עדיין נמצאת בדרום תל אביב, אבל יש כבר הרבה שינוי ופיזור. היום אנחנו פועלות גם ברחובות כבר שבע שנים, באילת, והשנה ממש נכנסות גם לירושלים. הכניסה שלנו לכל רשות היא תלויה בשיתוף פעולה של הגורמים הרשותיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מצטרף אלינו חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, שאני יודעת שגם אתה ניסית לפעול בנושא בתקופה הזאת עכשיו, אז תודה שאתה פה, מאיר. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> מאיר בהחלט איש יקר שמשמעותי בכל ה-DNA הזה, שהתחלתי לספר אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. קונצנזוס יש כאן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יעל, אני כל כך שמח שאת פה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין ועדת חינוך, אתה מבין? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מסרו לי שהדיון אצלך אז אמרתי שיזוז משהו. אני שמח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, נקווה. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> ובאמת הסיפור הזה של התקציבים בהחלט נתן לנו יכולת להגיע ליותר ילדים. אני חייבת להגיד שלפני כניסת חוק הפיקוח היכולת שלנו להגיע למספרים טיפה יותר גבוהים הייתה, אבל אני שמחה על הכניסה ועל השותפות שנכנסה גם ממשרד החינוך. יחד עם זאת, זה צמצם את מספרי הילדים שיש היום במסגרות היום, כי אנחנו תחת פיקוח ועובדים, מה שנקרא, כחוק. אנחנו מגיעות היום לתת מענה לכ-600 פעוטות, שבסך הכול הם מהווים בערך בין 10% ל-20% מכלל הפעוטות שנמצאים היום במדינה. זאת אומרת, גילאי לידה עד שלוש, שזו בסוף האוכלוסייה שהכי קשה לעקוב אחרי המספרים, אחרי הפיזור. הגשנו כמה בקשות לשיתוף מידע בשביל לדעת איפה נמצאים הילדים. בסוף הם מגיעים ונרשמים רק בחינוך חובה, כשהמספר שקיבלנו שנה שעברה, שהוא היה מספר אבסולוטי לגבי מספרים, מנה 6,114. בגלל ההיכרות שלנו וזה שקיבצתי קצת מפה וקצת משם, ההערכה המושכלת היא שיש פחות או יותר כ-4,000 פעוטות. זה המון. זאת אומרת, גם המענה שניתן היום, והוא בבחינת הצלת חיים, ואני אגיד, אני יודעת שיש איזשהו – לא יודעת להגיד סברה, נרטיב – שאומר: לא בהכרח, אולי זה לא הצלת חיים, אולי זה לא כזה קריטי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את יכולה גם להזכיר מה היה לפני כן. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> גם זה, אבל את יודעת. הזיכרון שלנו נורא קצר. אומנם אין פה הרבה פרשיות, אבל בכל זאת קל לשכוח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מעט. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> יש הסחות קצת. אבל אפילו לפני חמש שנים בקורונה, וגם עכשיו בתקופת המלחמה, כשהייתה הוראה שאסור לפתוח מסגרות חינוכיות - הראשונים שפתחו וחזרו לפעילות היו אותם מחסני הילדים. וזה מראה לנו שהוואקום הוא לא נשאר ריק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תמיד מישהו ממלא. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> הוא מתמלא ומהר וזה מדאיג מאוד. גם היום יש מחסני ילדים. יש היום הרבה מאוד רשויות שזה בכלל לא תחת הרדאר שלהם, אין להם מודעות. זה מדאיג אותנו מאוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו יודעים איפה הריכוז של כאלה או שאנחנו לא ממש יודעים? << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים שיש בנתניה קהילה גדולה. אבל זה אני חושבת שניתן גם לחברים שמפה, שיוכלו להשלים את כל החוסר. אני חושבת שהמטרה שלנו מהדיון הזה ובכלל בינואר, שהוא עוד דקה, זה א', לגרום ליציבות במתן של המענה הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאות. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> הוא בשולי שבשולי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> הוא מציל חיים ואנחנו לא יכולים שהוא יהיה או פרסונלי – שזה גם בעייתי, כי מה קורה כשתתחלף הדמות שאיתה היום אנחנו עובדים ומשתפים פעולה? ואנחנו לא יכולים גם שהוא יהיה נתון לחסדים של רוחות שמנשבות. הוא חייב להיות קבוע, הוא חייב להיות ארוך טווח, זה דבר ראשון. הדבר השני זה, וזו בעיה שהיא אקוטית: הסיפור של התזרים. אנחנו יודעים שהנטל והעול נופל על הרשויות המקומיות. וגם פה אני מקווה שיש את מי שידבר את זה. הרשויות המקומיות הן אלה שרואות את הילדים האלה, הן אלה שבסוף צריכות לתת להם מענים מפה ומשם. והיום, התקציב היחיד שהוא ייעודי הוא התקציב של תחת החלטת הממשלה של מסגרות לטף. חייבים לעשות סידור עם הסיפור של התזרים. אנחנו עמותה קטנה, אני לא יכולה לעשות over funding של 365 ימים בשנה פלוס מדי שנה. זה חונק אותי, זה לא נותן לי לתת שירותים, זה גורם לי להצטמצמות. אי-אפשר להפיל את העול הזה. רשות כמו עיריית תל אביב, שמחויבת לילדים ומחויבת גם לנו, בכל זאת 20 שנה זו מערכת יחסים ארוכה, יודעת לתת לנו את הצינור נשימה הזה. אבל לא כל הרשויות יכולות כלכלית. כולם בצמצום, כולם מתמודדים עם גירעונות ובטח ובטח עכשיו בתקופה הזאת, כשאנחנו אוספים את השברים אחרי המלחמה גם בהיבטים הכלכליים, אי-אפשר לצפות שכל הנטל ייפול עליהם. אני חייבת להגיד שהשותפות עם כל הרשויות היא שותפות נהדרת, וגם השותפות עם אנשי המקצוע במשרדים היא נהדרת. אין פה בעיה של רצון טוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש פה בעיה של תקציבים וודאות. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> נכון. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אפשר רק שאלה לגבי הנתונים? 6,000 פעוטות במערכת החינוך עולים בגיל שלוש, או 6,000 ילדים מגיל שלוש עד 18 במערכת החינוך? << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> יש 6,114 ילדים בגילאי שלוש עד שש, שרשומים במערכת החינוך. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> לא, לא. אין נתון כזה. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> יש נתון כזה, שקיבלתי אותו ממשרד החינוך. אנחנו מכירים את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, בואו ניתן רגע ליובל. מה אתה מכיר? << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> מבלי לגרוע שום דבר מחשיבות הנושא של המעונות, אבל יש מסמך שנמצא באתר של הוועדה. הוא לא על כל הילדים חסרי המעמד. הוא אך ורק על ילדים שמוגדרים לפי החוק כשייכים לאוכלוסיית המסתננים. יש עוד קבוצות שנכנסות בתוך חסרי מעמד. מסתננים, מבקשי מקלט, זה תלוי מי קורא לזה מה. אבל יש בסך הכול 7,600 ילדי מסתננים בכל הגילים, אז אין כזאת כמות בפעוטות. אנחנו מכירים את הנתון שמסתובב, בין היתר על סמך דיווחים של טיפות חלב, הוא לא מאומת כרגע על ידי שום נתון אחר. יש מספיק פעוטות גם בגילאים האלה, יש מספיק. יש יותר מ-1,000 עד גיל שלוש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל בהגדרה זה רק סודן ואריתריאה, זה כן חשוב להגיד. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> זה 90% מהמסתננים. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> לא, זה כבר לא 90%. אנחנו רואים את זה במסגרות שלנו, ואני שוב - - - << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> אני חושב שזה פחות קריטי אולי לעניין החוסר בטיפול, אבל הנתונים מפורטים, כאמור, באתר. גם נתונים של משרד החינוך יש שם, לא רק נתוני רשות ההגירה על המסתננים. הכמויות הן יותר קטנות ממה שמדובר פה, אבל הן כמויות מספיק גדולות כדי שזאת תהיה בעיה רצינית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת שאנחנו גם לא בשיח נתונים. אני לא רוצה שנלך לשם. אנחנו בשיח של הוודאות של המסגרות. מאיר, אתה תרצה רגע? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. נעמה, אני מראש מתנצל כי יש ישיבה מאוד חשובה בוועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, בוודאי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הישיבה הזאת היא לא פחות, אפילו יותר חשובה, אבל אני שם מחויב כי צריכים גם להרים ידיים. תראי גבירתי, א' אני שמח שזה פה ואני שמח שאת נמצאת כאן, נעמה. אני עצוב כי אנחנו שנינו נמצאים באופוזיציה, ולמה אני אומר את זה? בכל הכספים שהגיעו בכדי לייצר מציאות שבה הילדים האלה הם לא שונים ויוצאי דופן ולא יושבים עלינו כחטוטרת מבישה. אני רוצה שתדעו שעד לפני חמש-שש שנים תינוקות מתו. כל מי שבא ומבלבל את המוח ואומר: "אז מה, אז יהיו להם" – מי שלא היה במרתפי הכלובים לא הבין מה הוא צער ומה היא התעללות בילדים. לא, לא הבין. אני נכנסתי לשם בפעם הראשונה ב-2013. מספרים על הגברים שבוכים בלילה, בכיתי ביום. זה היה מדהים. זה היה בושה למדינת ישראל, זה היה בושה לחברה הישראלית, שהילדים האלה נפלו לטרף בוויכוחים בין ימין לשמאל, את מבינה? זה היה מדהים. והעברתי החלטת ממשלה. החלטת ממשלה שמסתיימת בשנה הזאת. היה קשה להעביר החלטת ממשלה, אני חייב להגיד לך. אבל היות והייתי שר בתוך הממשלה והלכתי לחבריי השרים, חלקם אמרו לי: "מאיר, אנחנו לא רוצים להתעסק עם זה, אנחנו ניתן את הכסף אבל נזוז הצידה, אתה תעביר". אמרתי: "הכול בסדר". החלטת ממשלה מסתיימת. ההחלטה, אגב, נגעה לעיריית תל אביב, כי אני חייב לציין את עיריית תל אביב שהם היו פשוט מופלאים. כשבאתי לרון ואמרתי לו: "רון, תביא כסף", אז הוא אומר לי: "אוקיי, אבל בוא תעזור". נדמה לי שהגענו ל-26 מיליון שקלים באיגום של הכול. ופתרנו והחבר'ה התנהלו למופת. לצערי הגדול, היום אין ממשלה. מה כן עשיתי? מה כן עשינו? האפוטרופוס הראשי ישים את חלקו. המשרדים. משרד הרווחה כמעט והעביר החלטה, אבל אין שר. למגינת ליבנו, מי שיכול להעביר את ההחלטה זה השר. אני ממשיך להיפגש עם מנכ"ל משרד הרווחה, יש לי פגישה איתו השבוע, אני אשמח, נעמה, אם תרצי להצטרף לפגישה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו מנסים דרך משרד הרווחה להביא החלטת ממשלה, ולחדש אותה החלטה. אולי להעלות בטיפה את התעריפים, אבל אנחנו לא רוצים יותר מאשר לחדש את אותה החלטה, ולהחיל אותה על יישובים אחרים שיש שם ילדים שנמצאים בסיכון. אז נעמה, תצטרפי אליי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ודאי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח, שמח שאנחנו, למרות שאנחנו לא יושבים סביב שולחן הממשלה, אנחנו נצטרך להפוך שולחנות, כולל את שולחן הממשלה, כי חראם, באמת חראם על הילדים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד תודה אבל לכל מי שנמצא כאן, העמותות ועיריית תל אביב ועיריות אחרות, וגם לאנשים מהמשרדים. אבל, בסופו של יום, סביב השולחן יצטרכו לשבת השרים. ושאחד מהם יגיש החלטת ממשלה. כך אני יודע וכך אנחנו יודעים להעביר כספים. אני, אלף סליחות שאני הולך, שלא ייראה חלילה זלזול, אבל אני חייב להיות במקום אחר. תודה רבה, נעמה. והחבר'ה שלי יגידו לך מתי הפגישה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה מאיר, אני אצטרף. תודה מאיר, כל הכבוד. אני רוצה להתחיל לשמוע גם את העיריות. נתחיל בעיריית תל אביב שפה, גל פילק, מנהלת מסיל"ה. תודה שאת איתנו. << אורח >> גל פילק: << אורח >> תודה רבה. אני אמשיך את יעל ואתייחס. קודם כל אני מתחברת לאיך שפתחת את דיון הישיבה ואמרת שהמדינה לא העלימה עין והיא אכן לא העלימה עין. וצריך להבין שהיום, אני מסתכלת רגע על עיריית תל אביב-יפו ומה יש אצלנו ברשות, יש סדר גודל של 500 ילדים שמקבלים מענה, מענה איכותי, מותאם לצרכים שלהם. אלה ילדים שאם הם לא במסגרות, הם בבייביסיטרים, ויעל ציינה פה לפניי, ראינו את זה במלחמה: רק נסגרו הדלתות כי לא היה אפשר, הבייביסיטרים כבר פשוט יצאו, ואחר כך הילדים לא חוזרים למסגרות. זאת אומרת, צריך להבין, זה לא - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, הם לא חוזרים אחר כך? << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> הם חוזרים, ברור, אבל זה לוקח זמן. להורים אין אלטרנטיבות, את זה צריך להבין. אם אין מסגרות לטף, יש בייביסיטרים. אין ואקום בדבר הזה. ואם אנחנו לוקחים עשור אחורה, אנחנו מדברים בעיר תל אביב-יפו על מעל 75 בייביסיטרים. זה המון המון המון, עם 2,000 ילדים – בשיא, חמישה ילדים מתו בחודש וחצי. זאת אומרת, אני חושבת שחבר הכנסת התייחס פה לזה שזה סכנת חיים, זו סכנת חיים. אנחנו מדברים על חנק, אנחנו מדברים על מצבים מאוד קשים, שלא לדבר על ההשלכות ההתפתחותיות, שגם אותן אנחנו רואים במערכת החינוך הפורמלית אחר כך. ללא תקציב ממשלתי, וזה משהו שחשוב להבין, לא תהיינה מסגרות. עיריית תל אביב-יפו תומכת בצורה משמעותית את המודל הזה ועם זאת, ללא תקציב ממשלתי מסגרות לא יהיו. ואנחנו מדברים על 500 ילדים שיוצאים לבייביסיטרים. זו המשמעות. וזה רק בעיר תל אביב-יפו, אני יודעת שמחוץ לעיר תל אביב-יפו יש עוד ילדים במסגרות לטף. זאת אומרת, יש פה משהו שהוא מציל חיים ומציל נפשות ולא רק בזמן, אלא לטווח הרחוק, אנחנו רואים את הפערים ההתפתחותיים. אגב, אנחנו רואים את ההשפעות על הנוער היום, שגדל בבייביסיטרים. את ההתייחסות שלו לדמויות סמכות, את ההתנהלות שלו אל מול מערכות החוק, ואנחנו חלק מזה, כמובן יש עוד המון דברים לדבר עליהם, אבל חלק מזה נובע לתנאים המאוד ראשוניים, שבהם הם גדלו וצריך להבין שזו לא היה בחירה של הורים. זה בהיעדר אלטרנטיבות. המסגרות הקיימות לא פתוחות בפניהם, המסובסדות, ואז המודל הזול הוא המודל של הבייביסיטרים. ופשוט לשם הם נדחקים. ואני באמת חושבת שאנחנו מדברים על חיים של ילדים וזה לא עניין פוליטי, אני לא חושבת שלמישהו יש פה שאלה לגבי חיים של ילדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, ממש ככה. אני רוצה לעבור לא.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, גלעד פלומבו ושחר מנדיל. << אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה לפתוח בשני ציטוטים, שמופיעים גם כחומר רקע לוועדה. אֵם פליטה מירושלים – ציטוט מהמחקר שלנו על ילדים מ-2023: "הבת שלי הייתה בבייביסיטר. ממש קשה. אין להם אם הם רוצים לישון אפילו מיטות. אין איפה לשחק. רק היו מחזיקות אותם איפה שהן חיות, חדר וחצי. סלון יש, שולחן אוכל וסלון. כל מיני דברים של הבית. זה ממש צפוף. הבת שלי הייתה חוזרת עם מכות על כל הפנים. כל הפנים שחור נפוח. בגיל הזה הם זוחלים ומתחילים ללכת ולא חזקים והאזור לא פנוי. היא, הבת שלי, הייתה נופלת על השולחן, על דברים של הבית, כאילו האזור לא היה בטוח לילדים." בשנת 2013 דוח מבקר המדינה קבע: "בבייביסיטרים נמצאים הילדים בתנאים של הזנחה מתמשכת. הילדים שוהים בלולים במרבית שעות היום, ללא פעולות גרייה והעשרה. התנאים הפיזיים קשים. דלות, צפיפות, עזובה והזנחה. הטיפול, ההשגחה וסיפוק הצרכים ההתפתחותיים של הילדים לוקים בחסר ומעכבים את התפתחותם הקוגניטיבית והמוטורית של הילדים." אנחנו רואים את זה, בא.ס.ף יש לנו מועדון נוער, אנחנו מקיימים פעילויות במהלך השבוע. בשנים האחרונות, וזה ילדים שהיו בבייביסיטרים, כי אנחנו מדברים על עשור אחורה רק התחילו התקציבים ליוניטף ולמסגרות יותר מפוקחות, מדובר בצעירים, שיש להם בעיות של ויסות חושי, שכמו שנאמר פה יש להם בעיות עם סמכות וזה מתווסף לשאר האתגרים, אני אגדיר את זה בלשון המעטה, שהם צריכים להתמודד איתם. החיים ללא מעמד הם גם ככה קשים. רק עצם העובדה שאין להם מספר תעודת זהות מציב בפניהם קשיים בירוקרטיים שהם בלתי נגמרים. ותוסיפו את זה, שכמו שגל אמרה, שבמלחמה נסגר מקום לחודש, חודש וחצי והם הולכים לבייביסיטר. במהלך חודש, חודש וחצי של פעוט, כמה זה משפיע על ההתפתחות שלו הלאה. זה לא חודש וחצי של בן אדם מבוגר. אז זה דברים שצריך להבין. וגם היום התקציבים לא מספיקים לכל הילדים, זאת אומרת שיש עדיין ילדים שנמצאים במסגרות לא מפוקחות, מסכנות חיים, כמו שאנחנו יודעים. וכמובן שמסכנות אחר כך את התפתחות התקינה שלהם, ומשפיעה על כל הסביבה שלהם. זאת אומרת, אם אתה חי ליד ילד, שבסופו של דבר, יהפוך לנער בסיכון ויעסוק בהתנהגויות סיכוניות, למי זה מועיל? איך זה טוב? חוסר הגישה שלהם למסגרות מסובסדות, שבעלי מעמד זכאים להן, וכמובן המצב הכלכלי שלהם. מחקר שפרסמנו לאחרונה מדבר על נתון מזוויע של 85% ממבקשי המקלט, שחיים בישראל שנמצאים באי ביטחון תזונתי. מעל 70% נמצאים מתחת לקו העוני. 25% מהילדים, לפי הדיווחים, לא מחזיקים בביטוח בריאות. אוקיי? זה גם לאחר תקנות הבריאות שתוקנו. זה לא מצב סביר. עכשיו, תיקחו את כל החסרונות האלה שיש להם גם ככה ותזרקו אותם בכמו שנאמר פה, חוות לולים כאלה, מחסני ילדים. התנהגויות באמת באמת מסוכנות. ואני ארצה לסיים דווקא בעניין של נתונים. הפערים שיש בין נתונים בכל רשות אחרת הם קטסטרופליים. שוב, מהדוח שלנו מ-2023, אנחנו הוצאנו בקשות חופש מידע לרשויות ולמשרד החינוך. הפער עמד, בין הרשות לבין משרד החינוך, במשרד החינוך היה רשום שיש 624 ילדים, ברשויות 2,088. אוקיי? הפרש של 1,464 ילדים מתועדים, זאת אומרת, מי מתועד ומי לא. המסגרות של יוניטף, שעוברות דרך הרשויות, לפחות מאפשרות תיעוד של אותם ילדים. זה חוזר לחטא הקדמון, שאין להם מספר תעודת זהות משל עצמם, אפילו לא מספר ויזה, והם רשומים על מספר הוויזה של האימא שלהם. זה לא בסדר. שוב, אלו הרבה דברים רוחביים ואנחנו מדברים היום על המסגרות של יוניטף, שגם יעל אמרה, הן פתרון חלקי כרגע. אבל הן פתרון מציל חיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> גלעד פלומבו: << דובר_המשך >> זאת אומרת, הדיון הזה היה צריך להיות בהגדלת התקציב, או בלכלול את הילדים האלה בכלל במסגרות המסובסדות הקיימות. אין שום סיבה, אגב, שהם יהיו במסגרות מופרדות. זו החלטת הממשלה, היא מובילה לזה. שוב, מסגרות מצילות חיים, אין ספק שצריך אותן כרגע, כי זה הפתרון היחידי שקיים, וגם כבר יש את הניסיון ארוך השנים של יוניטף. אבל זה לא בסדר, מדינת ישראל חתומה על האמנה לזכויות הילד. אוקיי? אנחנו מפרים אותה אם אנחנו נותנים לילדים בגיל הרך להיות בבייביסיטרים. זה לא סביר וזה לא הגיוני. וזו באמת השפעה נוראית על מדינת ישראל, על הסביבה של מי שחי ליד הילדים האלה, בטח ובטח, וזאת לא האוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה, אבל כשמדינת ישראל מייבאת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת אבל שהמינוח בייביסיטר, אני מבינה אותו, אבל הוא פשוט נשמע רך. אני יודעת שבייביסיטר של הבת שלי שומרת רק עליה. זה לא זה. אז צריך רגע להסביר, כלומר שלא מדובר פה - - -. << דובר_המשך >> גלעד פלומבו: << דובר_המשך >> אז מחסני הילדים האלה מכילים כמות לא סבירה של ילדים, במקומות מאוד צפופים. ילדים חסרי מעמד מכל הגוונים, המינים והמדינות שמגיעות. בוא נתמקד רק בעניין השפה. אם, למשל, מישהי שדוברת ספרדית מנהלת כזה בייביסיטר, היא לא יודעת לתקשר בכלל עם מרבית מהילדים, אין שום התפתחות שפתית. עוד נתון שמופיע לנו פה זה שהילדים של מבקשי מקלט ופליטים מוסללים לחינוך המיוחד, ואחת הסיבות המרכזיות, הנתון שאצלנו עומד מהסקרים שערכנו, הוא שמעל 60% מהילדים האלה שהוכרו כזכאים לחינוך מיוחד, זה בגלל פערי שפה. זאת אומרת, זה לא משהו מולד. אז הנה נקודה אחת, שהיא פער התפתחותי מאוד-מאוד משמעותי, שמשפיע עליהם לאורך כל חייהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חשוב מאוד. הגיעו אלינו גם פעילים מהקהילה האריתראית, ברנה וסמר, נכון? תודה שאתם איתנו. התראינו פה בדיון אחר על צעירים חסרי מעמד, עכשיו ועדת הצעירים מכילה גם את הפעוטות. << אורח >> Semhar Mengstu: << אורח >> תודה. קוראים לי סמהר, ממבקשי מקלט אריתריאה, ואני גרה ברחובות, אמא של שלושה ילדים. לפני שנתיים עבדתי ביוניטף ברחובות, עם אנשים שהקימו את המקום, הייתי מנהלת ארבע שנים. והיום אני לא עובדת שם, אבל אני שומעת כאילו זה יפסיק, וממש הרגשתי, כי אני יודעת איך כל כך טוב המקום הזה לילדים. הגדולה שלי לא הייתה שם, כאילו הייתה בבייביסיטר. בזמן הזה לא היה יוניטף. ואני רואה את הפער עכשיו. זה כי הילדים שגדלו שם, שני הילדים שלי, כל דבר: השפה, הפער זה ממש פער גדול. בבייביסיטר זה לא התפתחותי גם, זה לא טוב המקום. זה, כמו מה שאמרתם, זה מסכן החיים לילדים. אני ממש רואה כל הגדולים שלנו, מי שלא היו ביוניטף, מי שלא היו במסגרת. כמו מה שהוא אמר מא.ס.ף, זה גם למדינה זה קשה, כולם נכנסים בגלל הם לא יודעים את השפה. כל משהו בבייביסיטר זה מישהו מדברת אנגלית, ואין להם תקשורת והם לא יודעים איך להתנהל ילדים. המקום זה לא בטיחותי וזה ממש היה מסוכן. שלא יחזרו לזה, אני ממש מתפללת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. תודה לך ששיתפת. << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> תודה גבירתי היושבת-ראש. תודה לכולם, באמת. כל אחד שפה, אני לא חושב שאף אחד יעלים עין או נגד לנושא הזה. זה לא עניין של מבקשי מקלט, מסתננים, מהגרי עבודה, זה לא עניין לזה. זה ילדים שנולדו בארץ. זה ילדים. הרבה אנשים חושבים שרק מחסני הילדים מתים ילדים. אנשים ששורדים מהמחסנים האלה גם בעיה ברחובות. כל האלימות של הילדים שאנחנו רואים ברחובות, כל הפער של תרבות, שפה, שנולדו במדינת ישראל, זה כאילו לפעמים אתה חושב שאתה חי במדינת ישראל. אני כאזרח ישראלי, כשאני רואה את הדבר הזה, אני לא יודע איך אנשים ישנים בלילה. זה שלא לוחץ על הכפתור לשחרר את הכספים. זו סכנה לעתיד. הילדים האלה יגדלו, יחיו, יחזרו למדינה שלהם, בעזרת השם חלק מאלה יהיו מובילים את המדינה. איך אנחנו מחנכים את הילדים האלה לעתיד? לילדים שלנו, לנכדים שלנו. איזה מבט אנחנו נותנים לעולם, שאנחנו פה במדינת ישראל? מדברים כל יום על שנאה, גזענות נגד מדינת ישראל בעולם, ואנחנו פה מגדלים דור שישנאו אותנו מחר. אני לא יודע מי זה בן אדם הזה שיכול לעצום לדבר הזה עיניים. זו לא טעות שלהם שנולדו במדינת ישראל. זו זכות שלהם שנולדו במדינת ישראל. אני לא יודע, גבירתי היושבת-ראש, להרחיב מזה. זה לא עניין של, לצערי, שהמשחק יהיה רק פוליטי בין ימין לשמאל, זה לא קשור לימין לשמאל. זה ילדים. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. כל מילה. המועצה לשלום הילד, תודה שאתם כאן. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> שלום, בוקר טוב, עורכת הדין נעם וילדר, המועצה לשלום הילד. תודה על הדיון החשוב הזה. כמו שנאמר, המסגרות החינוכיות האלה באמת מצילות חיים פשוטו כמשמעו. ומדינת ישראל עשתה טוב. היא החליטה לקחת את הנושא הזה ולדאוג לאותם ילדים, ועכשיו כולנו צריכים לוודא, שמדינת ישראל ממשיכה לתת לאותם ילדים ולאותן פעוטות, שהם נתונים מלכתחילה במגוון גורמי סיכון סביבתיים וחברתיים, שנותנים להם מענה. מדינת ישראל מחויבת לילדים האלה, כמו שנאמר מכוח האמנה לזכויות הילד. כל ילד, ללא קשר למעמדו, למוצאו, ברגע שהוא נמצא כאן הוא צריך לקבל את הזכויות החברתיות שמגיעות לו, של חינוך, בריאות, רווחה. והנושא הזה חייב לקבל מענה בדחיפות, כי יש זמן ילד. ואם אפילו בחודש ההחלטה הזאת תתעכב ובחודש הילדים האלה לא יקבלו מענה, החודש הזה גם ממש עולה בסכנת חיים לילדים, אבל לא רק. באמת, יש שם ילדים שהחודש הזה הוא משמעותי, וההזנחה המתמשכת שיכולה לקרות שם יכולה באמת לצלק את הנפש. ואי-אפשר לתת לזה לקרות. ולכן אנחנו חייבים לראות איך אנחנו פועלים מהר כדי להסדיר את העניין הזה. מדובר לא רק בזכותם לחינוך, לבריאות, להתפתחות. באמת מדובר בזכותם לחיים ולהגנה. וזה עלינו. זה באמת עלינו, ואני שמחה על הדיון הזה ואני מקווה שמפה נצליח לקדם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. רופאים לזכויות אדם, תודה, ד"ר ינאי קרנצלר. << אורח >> ינאי קרנצלר: << אורח >> אני בקצרה רק רוצה לבקש את ההתערבות של משרד הבריאות כאן כדי להתריע באמת בפני הסכנה לבריאות הציבור, שהיא ילדים, כשהם נמצאים ללא מסגרות מפוקחות. מדובר פה, כמובן, על מחסני הילדים, הבייביסיטרים, גם עובש בקירות, חוסר מיזוג אוויר בקיץ, נזילות בחורף, ילדים צפופים. הצפיפות היא סכנה לבריאות הציבור. הילדים מקבלים שם במעונות יוניטף אוכל טוב, יחס חם. מדובר פה בסכנת חיים, אם אין להם את המסגרות הללו. זאת בדיוק הסיבה שאיגודי ההסתדרות הרפואית בישראל התריעו בפני משרד הבריאות כי מדובר פה באמת במצב חירום מבחינת בריאות הציבור: איגוד רופאי ילדים, איגוד רופאי משפחה ואיגוד רופאי בריאות הציבור. ההסתדרות הרפואית בישראל גם חוששת מהיעדר ביטוח רפואי להרבה מהילדים האלה. נדרשת כאן עמדה ברורה ומקצועית של משרד הבריאות. הזכות לבריאות היא אוניברסלית, והיא בוודאי אוניברסלית לכל ילד וכל ילדה באשר הוא או היא. ומשרד הבריאות הוא הקול המקצועי, הוא הקול הערכי בממשלה, בחברה. וככל שמשרד הבריאות יביע את העמדה המקצועית כאן, לדעתי אנחנו נלך מאחורי המשרד, מאחורי שירותי בריאות הציבור. ככל שנהיה מוכנים להביע עמדות ערכיות שמשקפות את המקצועיות של התחום, נדע גם לדאוג לילדים הפגיעים ביותר. ולכן אני מבקש להעביר את רשות לפרופ' נדב להביע את העמדה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מעבירה רשות דיבור, לא אתה. << דובר_המשך >> ינאי קרנצלר: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אז מאוד מודה לכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני עוברת למשרד העבודה, חגי פורגס. תודה חגי. אני מבינה שבגלל שזה יצא מהרווחה, זה נמצא אצלכם? << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> מכלכלה עבר אליהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אבל ברמת העיקרון זה היה צריך להיות זרוע עבודה - - - << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> זה גם רווחה וגם זרוע עבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אני רוצה להבין מה הצעדים שנעשו כדי להסדיר את המצב ואיפה זה עומד כרגע מבחינתכם? תודה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כל, כאזרח אני רוצה להגיד, הפעילות גם של העירייה, אני מכיר את הפעילות של עיריית תל אביב ושל העמותות, היא פעילות חשובה מאין כמוה. הייתי אומר אפילו עבודת קודש, וכאזרח זה חשוב לי מאוד שזה גם ימשיך. עד כאן הכובע שלי כאזרח. עכשיו, כעובד באגף - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מקווה שגם כעובד מקצועי חשוב לך. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> אני פועל מהסמכויות שיש לי, זה פחות הסמכות, אבל אנחנו באגף עידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה. הסמכות שלנו מאז תחילת שנת 2022 מתחלקת לשני נושאים: נושא אחד הוא המשפחתונים, שזה בית של מנהלת משפחתון עד חמישה ילדים, שאני מבין שזה לא המקרה כאן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> והתחום השני שהוא בסמכותנו זה סבסוד שכר לימוד להורים, כדי לעודד תעסוקה. הורים שהילדים שלהם נמצאים במעונות מוכרים. יש לנו שני סוגי מעונות היום: יש מעונות עם רישיון ויש מעונות עם הכרה. המעונות עם ההכרה, יש כ-2,000 מעונות כאלה בארץ, ששמה ההורים יכולים לקבל סבסוד. זאת אומרת אנחנו לא מעבירים כסף ישירות להורים, אבל בסוף הכסף הזה הולך להורים כדי לעודד אותם לצאת לעבודה. אלה שני התחומים היחידים, שהמשרד שלנו מוסמך לטפל בהם מאז תחילת שנת 2022. מאז 2015, כשהחלטת הממשלה המקורית עברה, משרד הכלכלה באותו זמן באמת היה אחראי על התחומים, שהחלטת הממשלה הזאת עסקה בהם, שזה פיקוח ופדגוגיה וגם הרחבת היצע, הקמת מעונות יום חדשים. זה אומנם לא מעונות יום עם פרוגרמה רגילה שהייתה באותו זמן, אבל שוב, משרד הכלכלה היה אחראי על בניית מעונות יום חדשים, ועל פיקוח, ועל הכשרות, ופדגוגיה ולכן, בשנת 2015 משרד הכלכלה היה חלק מהחלטת הממשלה הזאת וגם העביר תקציבים. כמו שאמרתי, מאז שנת 2022 אגף מעונות יום, ששינה את השם לעידוד תעסוקת הורים, עבר ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, זרוע העבודה, משרד החינוך. עכשיו משרד העבודה הוא משרד בפני עצמו. כיום משרד העבודה, אמרתי, אחראי על שני התחומים האלה. מאז תחילת שנת 2022 אין לנו סמכות בכלל לעסוק בנושאים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר, זה נמצא בבלעדיות אצל הרווחה כרגע. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> שוב, אני לא רוצה להיכנס מי, כי יש פה תחומים שהם תחומים מאוד רחבים עם הרבה מורכבויות. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> חד משמעית שמאז 2022, מאז שעברה זרוע העבודה, הם לא מממנים את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. כלכלה אמרו שזה עבר אליכם חד משמעית. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני לא יודע, אני לא משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל זה כבר לא נמצא במשרד הכלכלה. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא, אני אומר הכלכלה אמרו, אני לא אמרתי. הדבר היחיד שאני אומר זה שלמשרד העבודה אין סמכות לטפל במשהו שהוא לא שני הנושאים שאמרתי. מי כן, אני לא רוצה להגיד, אני לא משפטן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, בוא נשאל את הרווחה אם אפשר. אנחנו נעשה את הבירור רגע, בסדר? ורשות האוכלוסין לאחר מכן והאפוטרופוס הכללי. תודה לך שאת פה, תמר להבי, נכון? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> נכון. שלום לכולם. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני כן רוצה שאלה קטנה למשרד העבודה לגבי עידוד תעסוקת הורים, כי אם אותן אימהות או אבות היו יכולים ליהנות מהסבסוד הזה, זה היה מייתר הרבה מאוד מהצורך למסגרות לפעוטות חסרי מעמד. הם היו יכולים להיכנס למסגרות הרגילות. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> קודם כל הם יכולים. הם אולי לא יקבלו סבסוד אבל הם יכולים. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> ברור לי שהם יכולים להירשם למעון. הם צריכים את הסבסוד. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, כי אמרת לא יכולים להיכנס. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הסיבה שהם הולכים למחסני ילדים זה כלכלי. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> ובאמת קשה להתעלם, להתייחס להחלטת הממשלה הזאת ולשינויים שאנחנו צריכים לעשות, בלי להתייחס לשינויים שקרו לאורך השנים, שזה באמת מעבר של זרוע העבודה ממשרד הכלכלה לרווחה ואז למשרד עצמאי, ולתמורות המאוד חשובות ונכונות שנעשו בתחום הגיל הרך, של מעבר כל התחום כולו למשרד החינוך. ואורנה תגיב בהמשך לנושא. משרד הרווחה מ-2021 מתכלל את הנושא של החלטת הממשלה, גם בעיקר כי זרוע העבודה ישבו אצלנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> אני אזכיר שלפני כן התקציבים עברו באופן אוטומטי לעיריית תל אביב על ידי משרד הפנים, ומ-2021 הם היו אמורים לעבור דרכנו, הם עברו דרכנו, כשב-2023 משרד המשפטים ביקש מאיתנו להעביר איזשהו נייר עמדה למה רק תל אביב. ובהמשך התחייבנו להתחיל לקיים מבחני תמיכה, ומ-2023 אנחנו מקיימים את מבחני התמיכה. אתגר נוסף שיש להחלטת הממשלה זה שמאוד קשה לקיים מבחני תמיכה כשהמקור התקציבי מגיע מכל כך הרבה משרדים, ועוד משרדים שככה זזו לאורך השנים, אז יש גם רדיפה אחרי המקור התקציבי. והנקודה השנייה היא שצריך לזכור שלא מדובר במשפחות וילדים בסיכון. מדובר פה במשפחות וילדים בעוני, שלא יכולים למצות את הזכויות שלהם מול משרדי ממשלה אחרים, שיכולים לתת להם מענים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל בוודאי שהם גם במצבי סיכון. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> כתוצאה מזה שהם לא יכולים לקבל כלים אחרים ממשרדים אחרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא נכון. כתוצאה מהסטטוס שלהם. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> נכון, ממצבי הגירה. אבל במצב שבו אותן משפחות היו יכולות להנות מביטחון סוציאלי של ביטוח לאומי, או מסבסוד - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז הם במצבי סיכון, אבל. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> זה מכניס אותם למצב סיכון, אבל אפריורית יכול להיות שהם לא היו במקום הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז הם בסיכון. כל ילד עני בישראל בעיניי הוא נתון למצב סיכון. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> נכון, אבל הוא לא מטופל במשרד הרווחה, הוא מקבל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חלקם כן, חלקם לא, זה לא ממש נכון. אבל, לא יודעת, הגדרה של "הם לא במצבי סיכון" - לא, אני חייבת להגיד, הם במצבי סיכון. הם מתים במחסני ילדים, הם במצבי סיכון. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> חד משמעית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז הם במצבי סיכון. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> כן, אבל אם הם לא היו, אם הם היו יכולים ליהנות מהמסגרות הרגילות ולקבל את הסיוע של המדינה, - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אם הם היו, אז הם לא היו במצב סיכון, וכרגע הם במצב סיכון, חד משמעית, לצד היותם בעוני, כן. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> נכון. אבל יכול להיות שצריך לייצר פתרונות נוספים לאוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אשמח שנייצר כאלה, אבל בוא נדבר רגע על המצב הנוכחי ומצב הסיכון. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> אני רק אגיד שמשרד הרווחה גם משלב 300 פעוטות בסיכון תחת חוק פעוטות בסיכון במסגרות רגילות, ומשלב עוד כ-50 ילדים במעונות יום שיקומיים. המשרד כמובן ישמח להמשיך להיות שותף להחלטת הממשלה הזאת ולהמשיך לסייע ככל ויימצא מקור תקציבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אבל לדיון הנוכחי כרגע ובמצב הנוכחי הקיים, המסגרות שעומדות על סף סגירה. מה? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים להבין מהוועדה מי יהיה המשרד הממשלתי שיוביל את המשך החלטת הממשלה, עכשיו כשהאחריות על הגיל הרך היא לא אצלנו ולא אצל העבודה, ומה המקור התקציבי של החלטת הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קצת מתסכל. בוא נשמע רגע את משרד החינוך. אני תכף אגיד. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> בוקר טוב, אורנה פז, מנהלת האגף לגיל הרך במשרד החינוך. אני אמשיך את תמר ואני אגיד שאנחנו קיבלנו ב-2022, בהחלטת ממשלה 951, את הסמכות לפקח על המסגרות הפרטיות, המסובסדות והלא מסובסדות, משבעה פעוטות ומעלה. חשוב לציין שאנחנו לא מדברים על חוק חינוך חובה, כמו בשאר מערכת החינוך מגיל שלוש, ומשרד החינוך לא מעסיק את הצוותים כמו בשאר מערכת החינוך. מי שמעסיק את הצוותים, המעסיקים שלהם הם ארגונים ובעלויות פרטיים. אין לנו סמכות תקציבית להעברת תקציבים לכל המסגרות, וגם לא למסגרות הללו שאנחנו דנים בהם היום. אנחנו מפקחים על המסגרות ואני אסביר מה זה אומר לפקח על המסגרות. זה אומר שבראש ובראשונה אנחנו דואגים לשלומות הילדים והצוותים. מאז שהתחלנו לפקח על המעונות, כשאנחנו רואים שיש פגיעה בשלומם, ביטחונם, מוגנותם של הילדים - אנחנו לא מהססים ואנחנו מוציאים צווי סגירה. השמירה על מוגנותם של הילדים, גם הנפשית וגם הפיזית, היא בראש סדר העדיפויות שלנו, לכן התפקיד של הפיקוח הוא לוודא, שהמסגרות עומדות בסטנדרטים המקובלים. תפוסה, תקינה, הכשרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל בואי נדבר תכלס. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> אני אגיד מה אנחנו עושים. התפקיד המרכזי של הפיקוח הוא לוודא שהמסגרת תהיה איכותית ומיטבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אני שוב שואלת. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> אנחנו מעבירים חמש שעות הדרכה, כמו שאנחנו מעבירים לכל המסגרות שיש להן רישיון. מכשירים את הצוותים ב-220 שעות הכשרה בסיסית, מתקדמת, מה שצריך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את צוותי יוניטף? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> את כולם, את כל המסגרות שמחזיקות ברישיון, גם את הצוותים של יוניטף עם הרישיון. ואנחנו מכשירים את כל המחנכות-מטפלות בהכשרת עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה. אין לנו סמכות תקציבית מעבר למה שאמרתי, חמש השעות והכשרות, להעביר תקציבים נוספים. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> סליחה, אני רק רוצה לתקן, כי את הסיפור של ההכשרות אנחנו לא מקבלים ממשרד החינוך. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אתם יכולים לקבל. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> יכולים לקבל אני מאוד מקווה שזה המסר שייצא מפה, אבל אנחנו - - - << אורח >> אורנה פז: << אורח >> מי שנרשם. << דובר_המשך >> יעל גאולה: << דובר_המשך >> אנחנו לא מקבלים, גם לא יכולים להירשם לקורסים כפי ש- - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אבל רגע, יעל. אנחנו נטפל בעניין ההכשרות וזה, אני אומרת לך: יש פה אירוע. קודם כל, סמכות בלי אחריות זה מזכיר קצת את הממשלה שלנו, אבל בסדר, חבל שזה ירד גם לדרג המקצועי. ההחלטה להעביר את תחום הגיל הרך למשרד החינוך היא החלטה מבורכת, חשובה, שקרתה בממשלה הקודמת. לצערי, לא יושמה תקציבית במלואה בגלל הקיצוץ של ה-200 מיליון שקלים שנעשה לאחר מכן. זה עניין בפני עצמו, אבל פה אנחנו מבינים שהמסגרות המפוקחות, חד משמעית, אני אז היה לי מאבק שהמשפחתונים ייכנסו על זה גם, עוד כחברת קואליציה אפילו הגשתי חוק על זה. ועוד מקווה שיום יבוא ונכניס, אני חושבת, האחריות היא על הכול, אבל נשים רגע בצד. פה אני רואה משהו עם שני ראשים. ככל מה שאני מבינה, מחסני הילדים נשארו באחריות משרד הרווחה. לא בטוחה שעושים עם זה משהו, אבל מה שלא מפוקח, ככה אני מבינה. העבודה והרווחה, יש לומר. תחליטו ביניכם איך אתם זה. זה בסדר, זה לא שאני מביאה איזו בשורה. אני אומרת: מה שנאמר משרד החינוך, מה שמפוקח - נכנס. כן. מה שלא מפוקח, ויש יותר מחצי לא מפוקח, לפי 1,300 תינוקות עד גיל שלוש, כ-500 כן משובצים - יותר מחצי לא מפוקח. זה אצלכם, גם אם מעלימים עין, גם אם לא עושים את זה, זה אצלכם. אבל מה שכן מפוקח, חד משמעית, את אומרת: אצלנו, אבל אנחנו מסירים ידינו. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> לא מסירים ידינו. אנחנו עובדים עם המסגרות הללו כמו שאנחנו עובדים עם כל המסגרות האחרות, הפרטיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אני רוצה להבין. עכשיו, את אומרת - - - << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> אין לי סמכות תקציבית להעביר תקציבים שהם מעבר למה שאמרתי. מעבר להכשרה ומעבר לשעות ההדרכה אין לי תקציבים נוספים להעביר לאף מסגרת, גם לא למסגרות הללו. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. הסיפור הזה של מסגרות לטף, הסיפור הזה של המענה הזה הוא מענה ייחודי. הוא לא נכנס תחת קטגוריה מסגרות פרטיות. אנחנו עמותה ללא מטרות רווח, אנחנו לא מסגרת פרטית במובן שיש פה איזשהו רווח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אין עסק. זה לא זה. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> הסיפור הוא, חשוב להבין, זו תוכנית ייחודית. המדינה לקחה עליה אחריות וכדאי שתמשיך ותיקח. משרד החינוך לא צריך להתייחס לזה בתור איזו פריביליגיה. לא מדובר בפריבילגיה. מדובר פה - - - << אורח >> אורנה פז: << אורח >> לא, אין ספק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, זה לא מה שנאמר פה, יעל. מה שנאמר פה זה שלכל נושא מסגרות היוניטף אין היום בית ואם. אין. הכנסת החליטה - - - << אורח >> תמר להבי: << אורח >> למרות, שב-2015 כלל משרדי הממשלה אימצו את המודל וקיבלו אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אבל אתם אחד אחרי השני אומרים: זה לא שלי. משרד אחר משרד. זה לא קרה פה דבר כזה, בוועדה אני לא זוכרת מקרה כזה, שכל משרד אומר: זה לא שלי. התחום לגיל הרך עבר למשרד החינוך, פורק, יש משרד שלם של משרד עבודה. כל זה בינתיים, כל עוד החלטת הממשלה התקיימה, עדיין התקיים כמו שצריך. אז מי היה אחראי בשנתיים הללו? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> לא לגמרי. אנחנו לאורך השנים קיימנו את מבחני התמיכה ואת החלטת הממשלה. היה מאוד קשה לגייס את הכסף ממשרדי הממשלה האחרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אבל גייסתם והכסף הזה עבר. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> לא כולו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל עבר כסף. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> עבר כסף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, העניין הוא עקרוני כרגע. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> מאילו משרדים עבר הכסף? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> מהאפוטרופוס הכללי והכספים שלנו, של משרד הרווחה והאוצר. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> ומה עם הקרן של רשות האוכלוסין? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> את מדברת על הכספים של האפוטורופוס הכללי, העיזבונות. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> הקרן של רשות האוכלוסין הם בעיזבונות של האפוטורופוס? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> כן. השניים וחצי מיליון של משרד הכלכלה לא עבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> של משרד העבודה עכשיו. כי זה עכשיו שם. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה להבין. אני יכולה להגיד מה ההמלצה שלי לזה, אבל אני רוצה רגע להבין מקצועית: מה אמורים לדרוש פה? מה אנחנו אמורים לעשות? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אני חושבת שצריך להחליט מי המשרד המוביל, שיוביל את המשך החלטת הממשלה, לקבל סיוע שתתממש החלטת ממשלה. הרי כרגע אין שרים. חבר הכנסת מאיר כהן ישב ואמר - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ברור שזה תלת ראשי כרגע, כי יש לנו כאן עניין מורכב. אבל אני, בנטייה שלי, ברגע שיש מקום שבו המדינה אומרת: מסגרות מפוקחות הן אצלי – החינוך צריך להיות המתכלל הראשי, בפיקוח מלא של הרווחה נוכח המורכבות ובשיתוף משרד העבודה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> מקודם אמרת שמשרד הכלכלה עבר למשרד העבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אמרתי שמשרד העבודה הפך להיות משרד, ולכן מה שהיה בתוך הכלכלה - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> אז יפה, התכוונתי לזה. מה שהיה בכלכלה. אז זה היה נכון כשזה עבר, אבל בשנת 2022 זה התפצל. בהחלטה 951 שאורנה הזכירה קודם, זה לא שכל מה שהיה בכלכלה נשאר עכשיו בעבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מדברים פה על הסיפור של מסגרות החינוך לגיל הרך. זה עבר לעבודה. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה נשאר בכלכלה? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> אמרתי: משפחתונים עד חמישה ילדים וסבסוד להורים, שנמצאים במעונות מוכרים. לא מעונות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נשאר בכלכלה? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> בעבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בעבודה, נכון. אז אני אומרת: מה נשאר מתחום החינוך בעבודה? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> אמרתי: שני אלה. משפחתונים - - - , כלכלה עבר לעבודה, כשזה עבר לעבודה הכל עבר, ואז בשנת 2022 - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל זה מה שאמרתי. נו, נכון, אז למה אתה אומר לי שוב הכלכלה? אני אומרת עבודה. אמרתי משרד העבודה, הרווחה, חינוך. למה חזרת לכלכלה? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא, את אמרת שמה שהיה בכלכלה עבר לעבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> יפה, אז זה לא נכון. זה עבר לעבודה ונשאר רק חלק קטן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, נחדד. אמרנו שמשרד החינוך לקח את תחום הגיל הרך, וחלק מהאלמנטים עוד נשארו במשרד העבודה. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> התקצוב והסבסוד, חברת הכנסת לזימי, נשאר בעבודה. כל המנגנון התקציבי נשאר בעבודה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> התקציבי של הסבסוד רק. רק של הסבסוד להורים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> גם הרישום וגם הסבסוד נשאר בעבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, בגלל זה אני אומרת התלת-ראשי הזה. אבל אני כן מתעקשת, שמסגרות מפוקחות צריכות אחריות של הגורם הפדגוגי, המוסמך, ההתפתחותי. וזה משרד החינוך ממקום - - - << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אז אנחנו מפקחים. אנחנו מפקחים. כל המסגרות עם הרישיון מפוקחות על ידינו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אבל איזה משרד לוקח אחריות? << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> לא יישאר על מה לפקח, אורנה. אם אתם לא תיכנסו לאירוע, לא יישאר. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אבל זאת הסמכות שניתנה לי. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> אבל אנחנו צריכים שאתם תיקחו מעבר ל-obvious, שתעשו מעשה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אם תהיה החלטת ממשלה. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> אבל לא תהיה החלטת ממשלה. זה קורה מחר בבוקר, ינואר הוא פה וזה יפסיק. ויהיו פה אלפים של ילדים שיישארו בלי מענה. מה אתם עושים עם זה? אתם אמונים על זה. זה ילדים שלכם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קודם כל, אני חייבת להתייחס פה למה שהיא אמרה, יעל. משרד החינוך, אני אומרת גם, גם במצב בו משרד העבודה צריך לקחת את האוכלוסייה המיוחדת, בטח אם לוקח את הרגילות לסבסוד, שייקח את המיוחדות לסבסוד, כן? זה ברור שזה מצב חריג. אבל התשובה של משרד החינוך, של הסרת אחריות היא - - - << אורח >> אורנה פז: << אורח >> לא הסרת אחריות, סליחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא רואה את זה בשום צורה אחרת. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> החלטת הממשלה 951 אומרת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תקשיבי, דווקאיות היא דבר מאוד-מאוד - - - << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> רגע, אבל אני רוצה להסביר. אין לי סמכות לקחת אחריות על מסגרות שהן לא מעבר לשבעה ילדים עם רישיון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שוב, אבל זה ממקום כזה: אני - - - << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> יש לנו רישיון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אני רוצה לשאול רגע, בהנחה שכל הגורמים המקצועיים פה אמרו: אכפת לי מזה. עכשיו, שניים מהמשרדים גם ללא שר כרגע, כן? אז אנחנו רגע באמת, הפעם אני אפילו לא יכולה להגיד, יש פה דרג ממשלתי ולכן אני לא פונה אליכם הדרג המקצועי. פה אתם נשארתם בעל הבית. שני משרדים מתוך שלושה. מה נעשה מכם בתקופה הזאת? את השאילתות הראשונות לדעתי בנושא שלחתי ביולי, נכון? הייתה פגרה, ניסינו ליזום דיון, אז אנחנו כבר כמה חודשים באירוע הזה, כחמישה חודשים. מה נעשה כדי לייצר בעל בית לסוגיה הזאת? אני באמת שואלת: שכשנפתח עיתון ונראה פעוט, נגיד הא, זה מה שנסתכל ונגיד? נראה שפעוט מת? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> לא, זה לא יספיק אחד. יצטרכו להיות לפחות חמישה מניסיון העבר. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> קודם כל משרד הרווחה באירוע והוא מוכן להמשיך להיות באירוע. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה באמת להבין את המקור התקציבי. עכשיו אנחנו כן לאורך החודשים האחרונים, בשיתוף פעולה מלא עם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קחו מעודפי תקציב כרגע, אני לא מבינה. זה גרושים, הרי לא מדובר פה אפילו, זה לא מדובר פה באיזה מקור שהוא יוצר חריג. זה כלום. אני לא מצליחה להבין את המקור התקציבי באופן הזה. מה אנחנו עושים, איך אנחנו מייצרים איזה מענה? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> רגע לאורך השנים, היו שניים וחצי מיליון שקלים ממשרד הרווחה, שניים וחצי מיליון שקלים תוספתיים, שהיינו מקבלים מדי שנה ממשרד האוצר רק לצורך החלטת הממשלה הזו, ומיליון וחצי מהאפוטרופוס הכללי. וכמובן שניים וחצי של משרד העבודה, כלכלה, אני כבר לא יודעת איפה זה יושב, עכשיו זה יהיה בחינוך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רגע רוצה להעלות את תאיר מהאוצר. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> שניה לפני תאיר, רק לחדד משהו. מ-2023 למעשה התקציב שעבר אליכם ממשרד הכלכלה הופסק לחלוטין. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> לא. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> אז? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> התקציב עבר ב-2023 ו-2024. ב-2025 הם הפסיקו להעביר את התקציב. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> משרד הכלכלה. תודה. זה בניגוד למה שהם אמרו לוועדה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, את אומרת שמשרד הכלכלה בניגוד למה שהם אמרו לוועדה? << דובר_המשך >> דפנה סידס-כהן: << דובר_המשך >> כן, הם ממש בדקו את זה, אמרו לי: אין תקציב, אנחנו לא מתקצבים את זה. הם לא אמרו שרק ב-2025 הם לא תיקצבו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תאיר, שלום, תודה שאת איתנו בזום. תוכלי להתייחס למה שהיה עד כה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן, אני אתייחס שוב, לא לתוכן המאוד רגיש הזה, זה לא התפקיד שלי פה. אני אתייחס באופן ממש ספציפי להחלטת ממשלה שכולם יכולים לקרוא אותה ולראות מה כתוב בה, וכתוב ממש שחור על גבי לבן, מי כל אחד מהמשרדים וכמה כסף הוא צריך לשים. ואני הבנתי שבשנה האחרונה, משרד הכלכלה, שהם אלה שכתובים בהחלטה. ההחלטה לא תוקנה וכתוב שם שזה מישהו אחר, ואני פשוט רואה שלא משרד העבודה ולא משרד החינוך, שאני לא בדיוק בדיטיילס של למי עברה הסמכות. אז נוצר מצב שאף אחד לא מוכן לשים את הכסף, לצערי. מן הסתם, אם במקור בהחלטת הממשלה היה כתוב משרד הכלכלה, אז התחום הזה עבר לאנשהו. מישהו מהגופים שאליו זה עבר, היה כמובן צריך לקחת על עצמו את הדבר הזה כמו שהוא לקח את האחריות גם את המקור התקציבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא עבר למשרד העבודה. זה פשוט לא נתפס. המקור התקציבי, אבל, מבחינתכם, יש פה משרד שאומר לקחתי אחריות, אפשר להעביר? השני מיליון הזה, הסכום המטורף הזה, אם אנחנו עכשיו מעבירים למשרד שאומר אני לוקח על זה אחריות, האוצר יודע להעביר את המקור התקציבי הזה? << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> זה דבר שאנחנו עושים באופן שוטף. עכשיו, זה נכון שאנחנו בפיק של ממש בימים הקרובים הגשה של בקשות לשינויים בתקציב לוועדת הכספים, אז אנחנו מאוד-מאוד בזמן של הימים האחרונים לעשות את זה השנה, אבל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה לשאול פה משרד, אפשר שתפנו רגע? אני אומרת את זה תוך כדי. משרד העבודה, משרד הרווחה, תוכלו לפנות למנכ"לי המשרדים לוודא אם אפשר להעביר מקור תקציבי שנדאג לזה בהעברות התקציב כדי שהכסף יעבור למשרד החינוך לפיקוח? תוכלו לבדוק רגע עם מנכ"לי משרדים? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לנו אין מנכ"ל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם אין מנכ"ל? אין מה להגיד. מדינת ישראל בימיה המזהירים ביותר. רגע, תאיר, איך אתם גם יכולים לסייע לזה? אנחנו ננסה עכשיו לבדוק. אני רוצה שהכסף הזה יעבור. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> השאלה היא טכנית או מהותית? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, ממה שנמסר לנו, משרד החינוך מבין שהוא אחראי על התכלול של התחום הזה. אבל הוא אומר: אין לי מקור תקציבי. איך אנחנו מעבירים מקור תקציבי? << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> מקור תקציבי, המשמעות של זה, זה שזו פעילות שהמשרד צריך לתעדף במסגרת הסדרי העדיפויות התקציביים שלו. אם משרד החינוך לא נערך עם הדבר הזה, אז - - - << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אבל תאיר, מדי שנה אתם מעבירים לנו תוספת של שניים וחצי מיליון שקלים להחלטת ממשלה הזו. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> משרד הרווחה את חלקו באופן מלא שם השנה בהחלטת ממשלה, אז לא כל כך ברור לי. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> נכון, אנחנו כל שנה שמים את חלקנו באופן מלא, כשכל שנה אנחנו שמים 2.5 מהתקציב השוטף שלנו ו-2.5 נוספים שמועברים מהאוצר לצורך החלטת הממשלה. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים פה על הדבר הזה. אנחנו מדברים פה על ה-2.5 הנוספים. << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שאלה עכשיו אם אנחנו מוכנים להמשיך לשים את הכספים שלנו. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> לא, שניה, אנחנו כרגע לא מדברים על השנה הבאה, על הלאה. אמרתי נכון? אנחנו מדברים על היום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> קדימה? כמובן שבשביל להמשיך את זה צריך להאריך את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, שזה אתגר נוסף שיש לנו כרגע, אבל אנחנו רגע באתגר הנוכחי. אז תאיר, לגבי השנה הנוכחית, ואתם עכשיו עובדים על העברות התקציב. מה אפשר לעשות? אצל מי אפשר לשים את זה כדי להעביר את זה? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> ב-2025 התקציב אצלנו, מלבד התקציב של הכלכלה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אם ההבנה פה כרגע בוועדה, שמי שאחראי ברמה המהותית על הדבר הזה זה משרד החינוך, אז משרד החינוך צריך למצוא מכל תקציבו הגדול את הסכום הזה ולהעביר אותו למשרד הרווחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל המקור התקציבי למשרד החינוך לא היה לפני כן. זה היה התלת-הראשי. זה היה מהעבודה סלאש רווחה. ומשרד החינוך הוא כרגע עוסק בפיקוח. אפשר להתווכח אחר כך מה יהיה תפקידם בהחלטת הממשלה החדשה, אבל כרגע עכשיו - - - << אורח >> אורנה פז: << אורח >> גם אין לנו מנגנונים להעביר את התקציבים הללו לבעלויות ולארגונים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הם לא יעצרו את זה בחודש. זה לא רלוונטי עכשיו, אני רוצה להעביר את הכסף הזה. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> לרווחה כבר יש מבחני תמיכה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הרווחה, הנה אומר פה יובל - - - << אורח >> תמר להבי: << אורח >> ל-2025? כן, אנחנו כבר בתהליך של להעביר את הכסף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את הכסף הנוסף? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> את החמישה מיליון של הרווחה: מיליון וחצי ועוד מיליון וחצי מ-2024 של האפוטורופוס הכללי, חסרים שניים וחצי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, על זה אנחנו מדברים. תאיר, האם אפשר? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> כבר נערכו מבחני תמיכה וכבר נבחרו הרשויות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מבינה, אנחנו לא בתקיפה על הרווחה. אני רוצה להבין מאיפה אני מביאה את הכסף הזה, אז רגע להיות ממוקדים. תודה. השניים וחצי מיליון שקלים האלה. לרווחה יש מבחני תמיכה. אפשר לדאוג להעברה התקציבית הקרובה שזה ייכנס לשם? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> בשביל להעביר את זה צריך שהמשרד יהיה לו את הכסף הזה. זה כסף שהיה - - - לאורך השנים מימן, האחריות עזבה את משרד הכלכלה, כנראה ללא הכסף. בסוף מישהו צריך לתעדף את הפעילות הזאת בסדרי עדיפויות שלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, תאיר, מה זאת אומרת כנראה עזב ללא הכסף? הרי משרד העבודה שילם את זה בשנתיים האחרונות. אז איך זה עבר בלי הכסף? איך זה שולם עד כה בשנתיים האחרונות? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> הכלכלה העביר לנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אה, הכלכלה. הכלכלה לא קיבל ל-2025? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אין פה נציג ממשרד הכלכלה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הם טענו שהם לא קשורים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אין פה עניין של קיבל. משרד הכלכלה, כמו כל משרד, כמו כל תקציב, יש לו סכום, שזה התקציב שלו ואיתו הוא מתנהל. והוא צריך בתוך התקציב הזה לעשות סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז רגע, תאיר, יסביר פה חגי רגע. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> פשוט הייתי ב-2015. אז התקציב הוא לא תוספתי. התקציב הוא ממקורות המשרד. באותו זמן משרד הכלכלה, או כבר לא זוכר באיזה גלגול, עבד מאוד קשה כדי למצוא ממקורותינו את הסכום והעברנו אותו. אגב, בהחלטת הממשלה היה כתוב שאפשר לעשות שימוש בתקציב עוד מטרכטנברג, של חוק הפיקוח. אבל אנחנו מצאנו ממקורותינו. כשהתחום יצא מהמשרד שלנו, כל התקציבים שלא שימשו לאותם תחומים שאמרתי, של משפחתונים ולהורים – לא נשאר אצלנו שקל, שלא נועד לממן את הפעילות שנשארה אצלנו עכשיו. כל התקציבים עברו. שוב אני אומר: זה לא היה תוספתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין בעיה, אבל כשזה קרה אף אחד לא לקח על זה אחריות? פשוט ידעו שזה לא קורה יותר? משרד הכלכלה החליט להעביר בנדיבותו בשנת 2024 אבל החליט ש - - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> צריך לשאול את משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את יכולה להרים אליהם טלפון רגע? << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> אני כתבתי להם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מאיזה מקור הם העבירו בשנת 2024 ולמה הם אמרו שאין להם שום קשר לזה לעכשיו? אנחנו אישרנו להם את זה הדבר הזה. אני לא יודעת מה לעשות, מצידי נזמין דיון רק אליהם מחר, ביום שני. לא מעניין אותי. זה מה שאנחנו נעשה. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> אני כותבת להם. אני מבררת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טוב, סיכום הדיון: יהיה דיון נוסף בבוקר, ביום שני, עם משרד הכלכלה. שיתמודדו, שיבואו. הם שיקרו לוועדה אז שיבואו. אני רגע רוצה להבין מה אנחנו יכולים לעשות כרגע כדי להעביר את הכסף, תאיר, מה את ממליצה כרפרנטית של האוצר בהקשר הזה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הדרך לפתור את הסיטואציה זה שאחד משלושת המשרדים, כלומר זה לא אמור להיות משרד הרווחה, כי זה גם מה שכתוב בהחלטה, אלא המשרד שאמון על התחום הזה, צריך לבוא ולהצביע - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הרווחה גם מעבירים את חלקם. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> נכון. צריך לבוא ולהצביע על איזושהי יתרה פנויה או, בשלב הזה של השנה אין כל כך יתרות, אז לוותר על איזושהי פעילות אחרת כדי להיות מסוגלים להביא את ה- - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש מלא מה לבטל. אני רוצה שנשלח גם בסיכום דיון למשרד העבודה והכלכלה מכתב משותף, שיטפלו בדבר הזה ויבינו מי לוקח. אני חושבת שעקרונית זה חייב לעבור כסבסוד לאוכלוסיות מיוחדות בתוך הסבסוד הרגיל, וזה כן חייב להיות אצלכם. יש איזו לקונה כאן בעניין הזה, כי היה פה פיצולי משרדים. לא יכול להיות שכל פעם שמישהו רוצה תפקיד שר, יפצלו משרדים ואז אוכלוסיות הכי מוחלשות יפלו. זה באמת מוטרף הדבר הזה. מוטרף בעיניי. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> ממה שאני מבין זה כסף שהוא לא הולך לעידוד תעסוקת הורים. זה כסף שהולך לפיקוח, להכשרות והקמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא הולך לעידוד תעסוקת הורים? אז למה בדיוק - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> כי באותו זמן הנושאים האלה היו באחריות משרד הכלכלה. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> אני חושבת שזה הכל עניין של איך מסתכלים על האירוע הזה. המסגרות שלנו פועלות בדומה למעונות רב-תכליתיים עד 18:00, בדיוק בשביל שההורים יוכלו לצאת לעבוד, ורוב רובם של ההורים – ההורים עובדים עם תלושים. זאת אומרת, אין מניעה עקרונית או תיאורטית מהותית שזה כן יישב אצלכם. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אם החלטת הממשלה, אני לא זוכר את זה, אבל אם החלטת הממשלה הכותרת שלה הוא עידוד תעסוקת הורים של ילדי - - - << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> אתה יודע טוב מאוד שזאת לא הכותרת. הכותרת היא הצלת הפעוטות. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אז למה לשנות את הכותרת כדי לקבל תקציב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו לא הכותרת, אבל ההחלטה כן מתייחסת - - - << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> כי אם זה מה שיגרום לפעולה, מצידי אפשר לשנות את הכותרת. זו בכלל לא הנקודה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> למה ללכת עקום? << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> לא, ללכת עקום זה לחפש את הכותרת. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, אבל זו המהות. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אבל, חגי, ההחלטה כן מחייבת מבחני הכנסה. << אורח >> יעל גאולה: << אורח >> ובהחלט יש. בהחלט יש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו בשבוע הבא נקיים דיון נוסף, חירומי, עם משרד הכלכלה, תוך התייחסות ספציפית לזה, ולוודא שהכסף הזה עובר. אנחנו קודם כל נשים בדיון בקשה להעברה תקציבית ומציאת מקור תקציבי מהאוצר כדי להשלים את התשלום למסגרות לשנת 2025. דבר נוסף, חודש, חודש וחצי מהיום, אבל לפני סוף השנה, נקיים דיון ועדה נוסף – אלא אם כן תהיה ועדת חינוך, אבל נראה איך נעשה את זה – דיון ועדה נוסף להחלטת הממשלה החדשה וקבלת אחריות של הדבר הזה. ואני מבקשת שעד אז משרד העבודה, הרווחה והחינוך יישבו ויתנו גיבוש: מה קורה עם תחום האחריות? אני מאוד מובכת ממה שקורה פה. אני חייבת להגיד דווקא שמשרד החינוך מאכזב אותי מכולם. אני חושבת שההיתממות הזאת, ה'קיבלנו את זה אבל לא את זה'. המשרד שאני הכי בונה עליו שיבין את ההכרח בהתפתחות הקוגניטיבית של כל ילד. מה ההשלכות החינוכיות, ההתפתחויות. אני רואה את גלגולי העיניים האלה, ערה גם אליהם. זה שלך. אני אומרת את זה, זה פשוט מביך אותי וזה מאכזב אותי, כי אני כן חושבת שזה תפקידכם, ממקום של עוצמה ותפיסה חינוכית פדגוגית מקצועית, מה שלא קיים פה בדיון. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> לא קיבלתי את ההחלטה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו לא בוויכוח. אני אומרת את זה. אני רוצה תוך חודש, חודש וחצי - - - << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> החלטת הממשלה הגדירה בדיוק במה אנחנו יכולים לעסוק ובמה לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את חוזרת, את פשוט מ.ש.ל., מה שנקרא, מה שקורה כאן. כי אני אומרת החלטת ממשלה חדשה, את צריכה להיות עם זה. מה לעשות, הגיל הרך הגיע לחינוך. אולי זה מפריע לכם. בעיניי זה דבר מאוד חשוב שזה קרה. המסגרות המפוקחות צריכות להיות מפוקחות. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> הן מפוקחות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ויש לזה אחריות גם. עובדה גם שזה לא קורה. להגיד שאתם יכולים זו גם היתממות. ומה לעשות שזו הסיטואציה. אז המשרד צריך מתוך עוצמה לקחת אחריות. לקחת אחריות. אנחנו נקיים פה דיון, שבהקשר של החלטת הממשלה החדשה שצריכה להיעשות כאן. אבל יש כרגע מקור תקציבי שלא הגיע. הגיע ב-2023, הגיע ב-2024. לא מצליחה להבין מה נפל פה בתוך העניין הזה ואיך זה יגיע. תאיר, זה גם עליכם. לא להיתמם על זה. אני מבקשת להבין רגע איך הדבר הזה נפתר. אתם פותרים אותו. אז יש לנו את הדיון עם הכלכלה, בגלל שהם פשוט לא הגיעו. אנחנו פטרנו אותם מהדיון כי אמרו שזה לא שלהם, לא קשור, לא שום דבר. אני סומכת על דרג מקצועי, שכשהוא אומר לי הוא חלילה לא אומר משהו לא נכון לוועדה. זה לא קרה לנו עד כה. אז אנחנו אומרים: תוך שבוע יהיה פה עוד דיון. תוך חודש וחצי דיון נוסף על החלטת ממשלה. אני מבקשת שהמשרדים יישבו להבין את גורמי האחריות מול מי ומול מה. אם משרד העבודה רוצה להמשיך לסבסד מעונות – שייקח אחריות על סבסוד המעונות. על מלא. אם הוא לא רוצה שיעביר את זה לחינוך. לא, באמת. אי-אפשר לקחת אחריות חלקית כל הזמן. זה לא עובד. עם כל הכבוד לרצון לפטור אברכים מלצאת לשוק העבודה, יש פה עוד מדינה שצריך לנהל אותה. אני חושבת שזה פשוט מבזה את כל הכנסת הדבר הזה. אני חשבתי שמדובר בגרושים, והנה נעשה דיון והדבר הזה יקרה. אז אוקיי, אז נפגש פה בעוד שבוע ואנחנו נעשה תהליך גם לעוד חודש וחצי, ואנחנו נהיה פיקוח פרלמנטרי על מלא. והדבר הזה ייפתר. אני כן רוצה לשמוע, בכל זאת, לפני שאני מסיימת פה את זה, לגבי האפוטרופוס הכללי, אם יש לכם לומר גם משהו להוסיף לעניין הזה. << אורח >> כרמית מוזס כהן: << אורח >> ראשית אני אומר תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בבקשה. הכנסת נועם לסיטואציה עכשיו. << דובר_המשך >> כרמית מוזס כהן: << דובר_המשך >> בראשית הדברים, האפוטרופוס הכללי רואה חשיבות רבה על הגנה על שלומם ורווחתם של הפעוטות חסרי מעמד. האפוטרופוס הכללי ביקר במסגרות עם נציגיו. אנחנו תומכים והעברנו את התקציב במלואו, כולל את שנת 2025. הסכומים הועברו למשרד הרווחה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא. אנחנו רואים חשיבות להמשיך את התמיכה ככל והחלטת הממשלה תוארך, וכפוף למקור תקציבי שיהיה ברשותנו. אנחנו רואים חשיבות להמשך הדרך ושיתוף פעולה. וחשוב לי גם לומר, שהתקציב לשנת 2025 הועבר. משנת 2022 מתחילת ההחלטה ועד 2025, ואנחנו רואים בזה חשיבות רבה ומודים לכם. וזו ההזדמנות גם לומר לכם: תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. ולהזכיר שפשוט פעוטות מתו במקומות הללו. זה לא איזה עניין אמורפי. פשוט פעוטות מתו. << אורח >> שחר מנדיל: << אורח >> אפשר להגיד רק מילה לאפוטרופוס? מילה אחת. רק לציין, זה לא משהו אישי, חלילה, את באמת מקסימה. הכסף של האפוטרופוס הכללי זה כסף של פיקדונות של מבקשי מקלט שלא לקחו אותו. זה הכסף שלהם. זה המקור התקציבי, בגלל זה כל כך קל להעביר אותו, כי זה כסף של אנשים אחרים שלא לקחו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זו הערה חשובה. << אורח >> כרמית מוזס כהן: << אורח >> זה בהתאם לתקנה 11 לעובדים זרים. אנחנו פועלים לשם רווחתם, לבריאותם. << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> כפליט לקח את אותו כסף עשיתם מלא תהליכים שלא ייקחו אותו כדי שלהעביר את הדבר הזה. הזוי מאוד. << אורח >> כרמית מוזס כהן: << אורח >> לא. זה לא המקום לומר, אבל בין היתר האפוטרופוס הכללי פועל בדיוק למען המטרה הזו. עם קולות קוראים, בקורונה, - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש את המקור התקציבי, זה היה חשוב לציין שהוא - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל זו נקודה באמת חשובה שצריכה להיות פה. יש לנו גם את ד"ר נדב דווידוביץ' מאיגוד הרופאים בזום. וכל מי שרוצה להוסיף דברים יהיה איתנו פה לחתום את הדיון לאחר מכן. תודה, נדב, שאתה איתנו. << אורח >> נדב דווידוביץ': << אורח >> תודה רבה על הדיון הזה. אני מזועזע כמו יושבת ראש הוועדה. אני חייב לומר, ואני אגיד את זה בקצרה, שלא כל כך רואים הרבה פעמים הסכמה כל כך בולטת בין המשתתפים. אני מדבר פה על איגוד רופאי המשפחה, איגוד רופאי הילדים, איגוד רופאי בריאות הציבור. אני בעצמי יושב-ראש פורום בריאות הציבור. אני חושב שחייבים להבין שזה מעבר לטווח הקצר. כמובן שכל מקרה של מוות הוא מזעזע. אבל אנחנו פשוט מדברים על ילדים שבהמשך הפגיעה בהם, גם הקוגניטיבית, גם החברתית, היא לא מוסרית. אבל היא גם מבחינה כלכלית לא הגיונית. כי בסופו של דבר יצטרכו להוציא הרבה יותר כסף. אנחנו מדברים פה על ביטחון תזונתי ובכלל פגיעה בכל המערכים. יש את טיפות החלב, חדרי מיון ילדים, הרבה דברים שכן מדינת ישראל נותנת אותם. ואני חושב שאם אנחנו מסתכלים על בריאות הציבור, ובריאות הציבור זה כל מה שנמצא ברחבי המדינה. הילדים האלה לא אשמים שהם נמצאים כאן, וכדי לשמור על הילדים האלה בשנות החיים הראשונות אנחנו חייבים לחדש את מה שהיה בהחלטת ממשלה 796 ולקיים את המסגרות האלה. אני אומר שבדיון שעשינו, של כל האיגודים, אז הבענו את הזעזוע וגם חשוב לי שהמכתב שכתבנו יהיה חלק מהמצע פה להמשך הדיונים. אז נעמה, המון תודה שאת נלחמת על זה ואנחנו נמשיך כמובן לעקוב, וזה בנפשנו. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. תכף גם משרד הכלכלה יעלה בזום, אבל בינתיים אני עוברת למשרד הבריאות. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. שמי אילנה גנס, אני מחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. קודם כל אנחנו חושבים מקצועית שהתנאי היחיד שאמור לזכות את הילדים לקבל את הביטחון, את הרווחה, את הבריאות, הוא להיות ילד. וזה לא משנה מה מעמדו ומה גילו. הילדים האלה, בדיוק כמו שנדב גם אמר, הם לא בחרו איפה הם נולדו ואיפה הם נמצאים, וזו אחריות שלנו כמדינה להבטיח את שלומם. והמסגרות המפוקחות, ללא ספק, יכולות להבטיח את התנאים הבסיסיים שיאפשר לילדים האלה קודם כל להישאר בחיים, שזה הכי בסיסי, ולמנוע מוות כתוצאה מתאונות וכפי שראינו אירועים מאוד מצערים כאלה בעבר. וכמובן לאפשר להם קודם כל לגדול בצורה בטוחה. מבחינת תנאים פיזיים, סביבה בטוחה, תנאי סניטציה. יש היום הרבה מאוד תקנות וחוקים שכבר נקבעו לגבי פיקוח על מעונות לפעוטות. כל הדברים האלה מוגדרים שם, כולל תפוסה, תקינה, שטח מינימלי לפעוט, תנאים סניטריים, כמובן כל מה שקשור לביטחון תזונתי, שהוא חלק מדרישות שמחייבות במעונות מהסוג הזה. סטנדרטים שנקבעים גם לגבי תזונה, שאמורה להינתן לילדים שנמצאים במעונות האלה. הסוגיות הנוספות הן כמובן קשורות לאלמנטים של גדילה והתפתחות תקינים של ילדים. מסגרת שהיא מסגרת חינוכית נאותה, שאנחנו מכירים את המאמץ המאוד גדול של משרד החינוך בשיתוף פעולה איתנו מקיים, כולל הכשרה של גננות וסייעות, שמאוד מוכוונים לייצר עבור הילדים האלה סביבה שמעודדת התפתחות של שפה, התפתחות מוטורית, התפתחות שפתית תקינה. כל הדברים האלה הם חלק מאוד קריטי דווקא בשנות החיים הראשונות. על המשך גדילה, צמיחה והתפתחות של ילדים. מובן לכל מי שנמצא כאן ולכל הגורמים האחרים, אבל הדברים האלה הם נורא בסיסיים והם קריטיים על מנת שהילדים האלה יוכלו להתחיל את החיים שלהם מנקודה מיטבית ככל שניתן, ולאפשר להם גם גדילה תקינה וגם התפתחות. וכמובן למנוע תאונות ונכויות ומצבים מצערים, שאפילו לעיתים מסתיימים בתמותה. אז שוב, כל הדרישות התברואתיות האלו כמובן מוגדרות במסגרת תנאים לפעילות של מעון יום, ככל שמדובר במעון מפוקח. אז החשיבות של מסגרות מפוקחות, שעומדות בכל הדרישות, גם של תברואה, גם של תנאי סביבה ותזונה מאוד קריטיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. נעבור לאפרת מטעם רשות האוכלוסין. שלום אפרת, תודה שאת איתנו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני יכולה להתייחס רק לנושא הפקדון, שהוא ההיבט הצר אבל חשוב שלנו בנושא הזה. כמו שצוין קודם, אומנם זה נקרא עיזבונות אבל זה לא בדיוק עיזבונות, למרות שזה אולי מונח שהאפוטרופוס הכללי יותר משתמש בו. התקנות שנוגעות לפיקדונות של עובדים זרים, מתייחסות לכספי פיקדון שלא הוצאו, בין אם כי עובד זר יצא מישראל וחלפו שבע שנים והוא לא משך כספים שהוא זכאי להם, ובין אם מדובר בכספים שנוכו מהפיקדון שלו בגין שהייה שלא כדין. כשכאן אני כבר רוצה לתקן אמירה שנאמרה קודם. אלה לא כספים של עובדים זרים מסתננים, אלא של עובדים זרים שנכנסו כדין לישראל. לעובדים מסתננים יש הסדר אחר, שקבוע בחוק והוא לא רלוונטי לענייננו כי הוא לא מורה על העברת כספים לאפוטרופוס הכללי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, תסבירי את זה, אני אשמח שתחדדי רגע. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> אסביר. לגבי עובדים זרים יש בתקנות תקנה 11 שנזכרה גם באותה החלטת ממשלה, את המנגנון של העברת כספים מאיתנו, מרשות האוכלוסין וההגירה אל האפוטרופוס הכללי, כשההוראה לאפוטרופוס הכללי בתקנות זה להקצות את הכספים למטרות רווחה ובריאות של עובדים זרים, ובכלל זה מסגרות לפעוטות חסרי מעמד. לגבי כספים של מסתננים, שהתקנות לא חלות עליהם, יש הסדר בחוק שקובע מטרות אחרות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל המדינה לא מוכנה להגדיר מיהו פליט, מיהו מסתנן. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> זה לא רלוונטי. יש הסדר אחר, אני לא נכנסת להגדרות. יש בחוק עובדים זרים הגדרה מיהו מסתנן. אפשר להיכנס לזה עכשיו, לא בטוחה אם זה המוקד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אבל המדינה, קטגורית, לא מוכנה לבדוק בדיקות מעמד בהקשר הזה, ואז היא גם רוצה לעשות את האבחנה כשזה נוח בהקשר של העברות כספים? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> לא, בכלל לא. יש, פשוט, מטרות אחרות שנקבעו לגבי כספים של מסתננים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הכל טוב עם ההגדרות אבל המדינה לא נותנת את המעמד הרשמי. מי פליט? מי מסתנן? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> זה פחות התחום שאני מתעסקת בו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לכן אחידות, פחות גם. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> לא רלוונטי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, לא רלוונטי. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> הכספים שאנחנו מעבירים והאפוטרופוס הכללי מקצה הוא מקצה לגבי כולם. אני לא חושבת שהאפוטרופוס בודק מי היה עובד זר חוקי ומי לא. אלא המסגרות האלו, אני מניחה, תתקן אותי נציגת האפוטרופוס, הם מקצים את הכספים באשר הם. מבחינת נתונים, התקנות נכנסו לתוקף ב-2016. לקח זמן גם לנו לארגן את כל המערכת הממוחשבת מבחינת החישובים, כי יש דרך מסוימת לחשב כמה כספים אמורים לעבור לאפוטרופוס הכללי. מתחילת ההעברות ועד היום העברנו לאפוטרופוס הכללי סך מצטבר של קצת מעל 30 מיליון שקלים במשך השנים. חשוב רק להגיד, שיש גם העברות כספים שעברו למשרד האוצר, בשל איזו הוראת מעבר, שנקבעה בתקנות לגבי כספים, ש - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, מה הועבר למשרד האוצר ובאילו שנים? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> אני מדברת על כל השנים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נגיד בשנה האחרונה מה הועבר למשרד האוצר? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> העברת הכספים התחילה ב-2007 כי מנגנון הפקדון - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אין בעיה, אני מבינה. רק אני רוצה לשאול אותך, אפרת, רגע ממוקד. בשנת 2024, שנת 2025 מה הועבר לאוצר? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> 2024 הועבר סך מצטבר של 41,000 שקלים. 2025 עוד לא הועבר אליהם, אבל במשך השנים הועבר סך מצטבר של 38 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אני רוצה להוציא פה המלצת ועדה לאוצר, שההיעדר מקור התקציבי שלו, שנדמה שיש פה איזה מקור תקציבי מרשות האוכלוסין ספציפית בהקשר הזה. שיהיה אפשר להשתמש בו כדי להשלים את שנת 2025. הייתי רוצה לדעת כמה בחמש שנים האחרונות עבר לאוצר, אם תוכלי להחזיר את זה לוועדה או עכשיו לתת לנו – מעולה. והייתי רוצה שהכספים הללו, אם אפשר לשלוח לתאיר, ישמשו כמקור תקציבי כרגע, נוכח הסרת האחריות של כלל המשרדים מהעניין. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> אז אני לא יודעת אם נעשה את זה כרגע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, בסדר. את הבאת אינפורמציה. זה האוצר צריך לעשות. אבל הנה מצאנו מקור תקציבי בדיון. אני שמחה מאוד שגם אנחנו מבינים שהאוצר בעצמו מקבל כספים, אך טוען שאין לו מקורות תקציביים. מדהים. גם האוצר חלק מהסרת האחריות. כל עוד קופת הגירעון מכניסים ממנה 400,000 שקלים בשנה של חסרי מעמד, ממש התעשרות המדינה. אבל במחסני ילדים לא מעניין אף אחד מה קורה. תודה לך, אפרת. מעריכה. אני אשמח לקבל את הנתונים של החמש שנים האחרונות מה עבר אל האוצר ותודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> אעביר לך דרך דפנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה לך. שמעון, אני רוצה לשאול אותך רק לגבי פיקוח בהקשר של מחסני ילדים. מה הרשות עושה? איך אפשר להבין שיימנע אסון? הרי בסופו של דבר המסגרות לא מכילות, לצערנו, את כולם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> חשוב להבין מה מסגרת האחריות שלנו בנושא הזה. זה דיון סופר חשוב ואנחנו ממלאים ונמלא כל החלטות ממשלה בנושא הזה. לגבי פיקוח על גני ילדים זה בהחלט לא חלק מהשליחות שלנו, וזה לא חלק מהגדרת התפקיד שלנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אין לך סמכות לעשות את הדבר הזה? << דובר_המשך >> שמעון זיגזג: << דובר_המשך >> ובוודאי שזה לא במסגרת הסמכות שלנו, של מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, ולכן אנחנו לא מבצעים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר. תודה על התשובה. משרד הכלכלה עלה? מעולה. שמך ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> קרן נועם: << אורח >> שמי קרן נועם, סגנית חשב, משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום, קרן. אנחנו מבינים שהמקור התקציבי לשנת 2023 ו-2024 הועבר ממשרד הכלכלה אל השלמת התקציב למסגרות היוניטף. לשנת 2025 לא. משרד העבודה אומר בשום פנים ואופן לא שלו, למרות שזה בתחום אחריותו. ואני רוצה רגע להבין מבחינת מקור תקציבי מאיפה לקחתם את זה בשנתיים האחרונות ולמה שנת 2025 זה - - - << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> רגע, רק לדייק את הנתונים שאת אומרת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> החל משנת 2023 זרוע העבודה היא לא חלק ממשרד הכלכלה. אז אם בוצעו העברות ממה שהיה זרוע העבודה ממשרד העבודה הן לא תחת הכובע של משרד הכלכלה. א << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז מי העביר את הכספים בשנת 2023 ובשנת 2024 להשלמה? << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> אני לא יודעת מי העביר, אני יודעת מי לא העביר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משרד הכלכלה לא העביר? << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל זה לא מה שנמסר כאן. << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> אנחנו לקראת הדיון הזה ערכנו אצלנו את כל הבדיקות הנדרשות, על מנת לאשר לכם באופן חד משמעי, שמשרד הכלכלה לא העביר, לא בשנת 2023 ולא בשנת 2024 - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז מאיפה הכסף הזה בא? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> הייתה שנה אחת שהיה קיזוז בין משרדים סביב כספים אחרים. אני בודקת כרגע עם התקציבנית שלנו, אבל ב-2023, 2024 קיבלנו שניים וחצי מיליון עבור החלטת הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממשרד הכלכלה? << דובר_המשך >> תמר להבי: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> קרן נועם: << אורח >> לא. אנחנו בדקנו עם התקציבנית שלנו וגם עם התקציבנית של משרד העבודה. משרד הכלכלה לא העביר בשנת 2023, 2024 כספים על הפעילות הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תשמעו, כרגע זה כבר נאמר מגורם מקצועי רשמית לפרוטוקול. אז אני לא מבינה מה קרה כאן. אנחנו נצטרך לעשות היערכות לקראת שבוע הבא. נראה איזה דיון נצטרך להזיז כדי לעשות את זה. את אומרת, בעצם, שאתם כבר בשלוש השנים האחרונות לא קשורים, לא צד תקציבי בעניין בשום אופן. << אורח >> קרן נועם: << אורח >> נכון. זה מכל הבדיקות שערכנו בימים האחרונים כדי לתת מענה לדיון הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רק רוצה להבין משפטית בהקשר הזה. כשזרוע העבודה הפך למשרד, אז תחום האחריות, כמו שאני מבינה, העברת סמכויות המשרד למשרד החדש, זאת העברה מלאה, נכון? היא לא העברה של רגע מוציאים ממנה את התינוקות חסרי המעמד. לא זוכרת שהיה משהו כזה בסעיף - - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> קרו שני דברים. קרה את ההעברה של זרוע העבודה למשרד העבודה, שזה נכון. והיה את העברת תחום מעונות היום ל- - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, לא. אני עכשיו מתעקשת איתך, חגי. תמצא פה את ההשלמה. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> כן, זרוע העבודה למשרד העבודה עבר כמשרד, נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> האם אני מבינה ממך נכון? העברת התקציב למסגרות יוניטף הייתה נעשית בכל שנה לפני שינוי המשרדים דרך זרוע העבודה? לא משרד הכלכלה כמשרד כלכלה, אלא תחום זרוע העבודה במשרד הכלכלה. << אורח >> קרן נועם: << אורח >> נכון. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> חלק מהזמן זה היה במשרד הרווחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עכשיו, רגע. כשתחום זרוע העבודה, שממנו משרד הכלכלה העביר את הכסף הזה, עבר למשרד העבודה, אז עבר כל תחומי אחריות הזרוע העבודה - - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זרוע העבודה עברה לפני למשרד הרווחה. לפני שהיא הייתה משרד העבודה זה היה משרד הרווחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חגי, אתה רק מחזק את מה שאני אומרת. זרוע העבודה אצלך. עם הדבר הזה. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תסביר לי. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> זרוע העבודה עברה ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה. ממשרד הרווחה היא הפכה למשרד עצמאי. זה ציר אחד. הציר המקביל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, לא, אני מתעקשת איתך. הציר האחד הזה, עזוב את המקביל. נשים את המקביל בצד ואת חוק ה - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> זה שאני חלק ממשרד העבודה, וזרוע העבודה וזה, זה ברור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע. זרוע העבודה הפכה למשרד. אחריות זרוע העבודה הורחבה למשרד ממשלתי. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בתוך זרוע העבודה - שהיה בכלכלה, עבר לעבודה, הפך למשרד – נמצא התחום הזה שממנו נתנו מקור תקציבי - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> עד 2021 הוא נמצא. אחרי 2021 – לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> זו החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, זה לא נכון כי גם אומרת לך פה ממשרד הכלכלה, שהסכום הזה עבר כמקור כל הזמן מזרוע העבודה. מה קרה איתו? יד נעלמה העלימה אותו? מה קרה איתו? << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> עד שהתחום יצא ממשרד העבודה, בהחלטת ממשלה שהוציאו את התחום ממשרד העבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אני רוצה רגע להבין משהו. בוא תהיה איתי רגע. כשהפכו את מסגרות הגיל הרך למשרד החינוך, אז התחום הזה יצא - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> עם כל התקציב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> למרות שעדיין המשיכו להעביר בשנת 2021 ו-2022 מטעם זרוע העבודה למסגרות - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> 2022 לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> היא אומרת לך שכן. << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> 2022 לא עבר. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> בואי נביא את תאיר עוד פעם מהאוצר, שתבדוק במרכבה: מי העביר, לאן העביר, דרך המרכבה, וזהו זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין בעיה, תבקשי ממנה רק שתכין את זה מראש. מי העביר את זה בכל שנה בארבע השנים האחרונות, מאיפה זה עבר. אני עדיין לא מקבלת את מה שאתה אומר. אתה אומר שתחום החינוך עבר ב-2021, עדיין העבירו מזרוע העבודה את המקור התקציבי, אבל - - - << דובר_המשך >> חגי פורגס: << דובר_המשך >> לא. מהתקציבנית שלנו, שהיא מונחת בפרטים עד הסוף, מהרגע שהתחום יצא מאחריות משרד העבודה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טוב, תכף נבדוק את זה עם האוצר במרכבה. דבר כזה לא קרה לי מאז - - -. בכל מקרה, ככל הנראה נעשה פה עוד דיון עוד שבוע, כי אני פשוט לא מצליחה להבין. וזה מרתיח אותי ברמה אפילו הפרלמנטרית, שאי-אפשר לעשות פה פיקוח בסיסי. אי-אפשר לעשות פה שום דבר. לקבל גם 'לא' – זאת תשובה; אבל אין פה פיקוח פרלמנטרי על כלום, כי אין פה אף אחד שייקח אחריות. אגב, גם ההשלכות של אין שרים וגם בחלק מהמשרדים שאין מנכ"לים. באמת אולי צריך לאחד את המשרד הזה שוב. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> סליחה, יושבת הראש. זה בדיוק אחד האתגרים של מימוש החלטת הממשלה. הצורך שלנו בכל שנה לאסוף את הכספים מכל משרד זה יצר מחסום בירוקרטי מאוד גדול. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ברור. פירוק המשרדים הוא אסון. כשמפרקים משרד כדי לקבל כוח, צריך לפחות לקחת אחריות על החלקים בו. כשזה לא קורה זה באמת מקומם. << אורח >> גל פילק: << אורח >> חברת הכנסת, רק אם אפשר משהו קטן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> אני חושבת שהאתגר הזה הוא באמת אתגר גדול. חייבים לדבר על האתגר שלפתחנו, זאת אומרת ינואר 2026, מחר בבוקר ו- - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה הסיפור. אבל רגע, אנחנו צריכים להבין. התקיים פה דיון בנוסף על החלטת ממשלה חדשה. זה הדיון. אנחנו נקבע אותו לחודש וחצי הקרובים, והדבר הזה של העברת הכסף אנחנו על זה. אבל האתגר שלפתחנו, לא יקרה איתו כלום, אם הדבר הזה לא ייפתר, כמו שאת מבינה. << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> רק חשוב לי להגיד שהוא האתגר הגדול - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא צריכה שתגידי את זה, כי זה מה שאני מטפלת בו כרגע. אם לא היה ברור פה, בזה אנחנו מטפלים, אוקיי? אם יש לך רעיון אחר איך לטפל בזה בלי האחריות של משרד שייתן עוד כסף אני מקשיבה לך. אנחנו על זה. << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> אני חושבת שאלה שני דברים שצריכים לקרות במקביל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני שמתי פה המלצות דיון והן היו ברורות. אם מישהו לא הבין אותן אנחנו נחזור עליהן. זה לא העניין. אני רוצה להבין מה קורה פה בכשל הבין-משרדי הזה. כי אחרת לא תהיה החלטת ממשלה וגם לא יהיה תקציב. אין פה משרדים. << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> אני פשוט מוטרדת שלא תהיה החלטת ממשלה. מזה אני מוטרדת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את לא היחידה, גל. תרשי לי לומר לך, שאת לא היחידה שמוטרדת מזה. את יכולה, אולי, לבדוק את זה במרכבה אצלך כחשבת, מאיפה עברו התקציבים הללו בשנת 2021, 2022, 2023, 2024, ואם יש מספר סעיף תקציבי? << אורח >> קרן נועם: << אורח >> הפנייה היא אליי? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> כל אחד מאיתנו יכול לבדוק במרכבה את הסעיפים שלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז תבדקי בשנת 2021 ו-2022 מאיפה זה עבר. << דובר_המשך >> קרן נועם: << דובר_המשך >> את מה שעבר ממשרד הכלכלה ולמי זה עבר? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לדעתי זו הייתה העברה בין גגות, קרן, ב-2021. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה זו העברה בין גגות? << אורח >> קרן נועם: << אורח >> אנחנו מבינים שזה היה במערכת השתתפויות. אנחנו נבקש מהתקציבנות. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> אז דחוף, כי אנחנו עדיין לפרוטוקול. << אורח >> קרן נועם: << אורח >> בסדר. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם תאיר לא מגיעה תוך כמה דקות, ניקח קצת הפסקה, הוועדה תצא לחמש דקות הפסקה. אם היא לא מגיעה תוך חמש דקות, אנחנו פשוט נועצים את הדיון לשבוע הבא ותאיר תצטרך להיות פה פיזית. טוב, תאיר, אנחנו לא יוצאים להפסקה. לא קרה דבר כזה, אני לא זוכרת דבר כזה בכנסת. צח, אתה זוכר מצב כזה שאין אף אחריות? אז אנחנו מקיימים פה דיון שבוע הבא, נודיע, נוציא הוראת זימון, בסדר? אנחנו נראה מה אנחנו מזיזים. אין לנו אפשרות אחרת. כולם יצטרכו להיות פה פיזית, כי המשרדים יצטרכו לתת תשובות. כולל כלכלה, כי יש פה משרד עבודה. כל עוד משרד העבודה אומר שזה אתם, אתם תצטרכו לבוא לדבר איתנו על זה, גם אם אתם אומרים שלא. ואנחנו נצטרך להבין מה קורה פה. לפני הסיכום, רצית לומר משהו? << אורח >> קרן נועם: << אורח >> בדקו לנו כרגע באונליין מה קרה ב-2021 ו-2022, ואנחנו מבינות שהשרה של כלכלה ושל זרוע עבודה הייתה אותה שרה, והיא עשתה מה שנקרא העברה בין גגות מכלכלה לעבודה, לזרוע עבודה. כך שזה לא משתקף אצלנו במערכות, אנחנו כן יודעים להגיד מניירות, שהיא עשתה את ההעברה מהכספים, שהיא יכלה להחליט לגביהם, מהרזרבה שלה. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> גם ב-2023 הייתה העברה בין גגות, לדעתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שזה בעצם אומר שזה תחת זרוע העבודה, שהפך למשרד העבודה. << אורח >> קרן נועם: << אורח >> נכון. 2021 ו-2022, אני חוזרת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אנחנו נלבן את זה ויהיה פה מקור שייקח אחריות, גם אם לא מתאים לו. ואני מזכירה שזה לא עניין, זה חיים של תינוקות. אני לא מבינה בכלל את המוטיבציות האלו להתעקש ככה. תכף לא יהיו מסגרות - יהיה פה אסון. תודה לך. שבוע הבא יהיה פה דיון מלבן עם כולם, כולל כל המשרדים, אנחנו לא נשחרר. וגם לא יהיה זום ולא שום דבר, אחרי מה שקרה פה. זה פשוט ביזוי הכנסת בעיניי, אבל נדבר על זה אחר כך. אני מקריאה סיכום דיון, לצערנו אין בשורה אבל אנחנו נקיים פה דיון נוסף ונעשה תהליך נוסף גם לגבי החלטת הממשלה החדשה. סיכום והחלטות ועדה מישיבה בנושא חידוש מימון מסגרות חינוכיות לפעוטות חסרי מעמד, מניעה וקריסה של הרשויות המקומיות: 1. הוועדה מביעה צער עמוק ודאגה מקיומם של מחסני תינוקות גם היום, בעיקר בנתניה לפי מה שנמסר פה, ומהיעדר פעילות מצד גורמי אכיפה לסגירתם, על אף הסכנות הטמונות בהפעלתם. סכנת תמותה ותנאי גידול המהווים התעללות בפעוטות חסרי ישע, צפיפות, התעללות, סכנת חנק והיעדר פיקוח בטיחות, היעדר יכולת התפתחות שפתית שמסלילה אותם לחינוך מיוחד ועוד. כמובן, גם תנאים סניטריים וסוגיות בריאותיות. בישיבה נשמעו עדויות על עיכוב שפתי, הסללה לחינוך מיוחד והיעדר חינוך המאפשר פיתוח יכולות של ילדים שטופלו במחסני תינוקות, שמוביל אותם לשפה והתנהגות בוטה במרחב ציבורי כמו גם התרחבות פשיעה בקרבם. 2. הוועדה קוראת ליצירת יציבות במענה מציל חיים זה ופונה למשרדי הממשלה: רשות האוכלוסין, משרד הרווחה, משרד חינוך, משרד העבודה, משרד האוצר – ומשרד הכלכלה, אני מוסיפה – לבסס תזרים תקציבי ממשלתי למימון מערך מסגרות לפעוטות חסרי מעמד והרחבתם על מנת לעמוד בדרישה הקיימת ומניעת דחיקתם למחסני תינוקות מסוכנים. מדובר במענה מציל חיים שהוא גם אינטרס כלכלי וגם אינטרס ציבורי של מדינת ישראל ותושביה. גם מדינה שחתומה על אמנת הילד, אני מזכירה כאן שאנחנו חתומים על אמנות, יש ליישם את התחייבויות שלנו. בשעה שהתקציב הנוכחי אינו מכסה אפילו מחצית מהיקף המאומת של פעוטות חסרי מעמד. 3. בישיבה נשמעה התראה על סכנת בריאות הציבור, שהועברה למשרדי הבריאות מצד הר"י ואיגוד רופאי הציבור בישראל בעניין מחסני התינוקות, וכן בגין היעדר כיסוי רפואי לאוכלוסייה המדוברת. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לאפשר גם ליוניטף זכאות להכשרות והדרכות, כשם שניתן ליתר מסגרות המפוקחות לגיל הרך. מוסיפה גם את משרד החינוך, שזה יהיה ברור, מתווך ולא בעל פה וחסר משמעות. 4. הוועדה מתרשמת מהסרת אחריות של משרדי ממשלה, בדגש על משרד החינוך ומשרד העבודה. הוועדה אינה מקבלת את הסרת האחריות על אוכלוסייה מיוחדת זו מצד המשרדים האלה, סבסוד כולל אוכלוסיות מיוחדות. במיוחד לאור העובדה שהסמכות של זרוע העבודה עברה ממשרד הכלכלה למשרד העבודה. מי שמבקש כוח והרחבת סמכות שייקח גם את האחריות. 5. הוועדה פונה לחשבות משרד העבודה ומשרד הרווחה לדרוש בדיוני התקציב הנוכחי. מוסיפה גם את משרד הכלכלה נוכח האתגר, למרות שאני מבינה את המורכבות. בקשה דחופה למשרד האוצר להעברת מקור תקציבי למשרד הרווחה ממשרד הכלכלה ומרשות האוכלוסין לטובת מימון מסגרות לפעוטות חסרי מעמד והארכת החלטת ממשלה 791 לשנת 2025. 6. הוועדה דורשת בדחיפות ממשרד העבודה, הרווחה והכלכלה, החינוך ורשות האוכלוסין להחליט על מימון מסגרות לפעוטות. מי לוקח אחריות חסרי מעמד והארכת החלטת הממשלה 791 והרחבתה לשנים הבאות. 7. בכוונת הוועדה לקיים דיון נוסף לגבי החלטת ממשלה חדשה בתוך חודש וחצי, אולי פחות, במהלכם משרדי ממשלה אלה נדרשים לגבש יחד פתרון וחלוקת אחריות ברורה ותקצוב לשנים הבאות. 8. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין פירוט באשר לתקצוב שהועבר בחמש שנים האחרונות לטובת מימון החלטת הממשלה למשרד האוצר, כדי לייצר אולי מקור תקציבי נוכח מה שהועבר. נוסיף לזה, נוכח מה שנמצא כאן, משרד הרווחה הוא היחידי שבמובן מסוים לקח פה אחריות כלשהי. אנחנו מבקשים שתהיו מעורבים בהחלטת הממשלה ובהתנעה שלה. אנחנו סומכים עליכם כרגע שתתניעו את זה ותהיו בזה. אני ממש מבקשת. גם בהמשך למה שאמר מאיר כהן בשיחתו מול המנכ"ל. מזכירה שמשרד העבודה הוא גם ללא שר וגם ללא מנכ"ל, דבר שמקשה מאוד, ושמשרד החינוך ללא ועדה, לכן אנחנו פה ננסה לגבש על זה עוד ונקווה לרתום על זה גם שותפים נוספים. אני מודה לכולכם שאתם פה. דיון מקומם, אבל אנחנו על זה ובואו ננסה למצוא בשורות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>