חומר רקע - גורמים חיצוניים
:לכבוד
21
בדצמבר2025
ח"כ חוה אתי עטייה
א' בטבת התשפ"ו
יו "ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
חברי הוועדה המיוחדת ל
עובדים
זרים
זכויות ילדים חסרי מעמד אזרחי בישראל
התייחסות המועצה לשלום הילד לקראת דיון בוועדה ביום22.12.25
מדינת ישראל מחויבת להבטיח את זכויותיהם של כלל הילדים החיים בתחומה, ללא אפליה על רקע
מוצא, אזרחות או מעמד הגירה, בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט הישראלי והבינלאומ י ובראשם
ה
אמנ
ה הבינלאומית בדבר זכויות הילד..ה
על אף מחויבות המדינה כלפי
ה ילדים
חסרי המעמד האזרחי החיים בתחומה, מימוש זכויותיהם ל ,חינוך
,בריאות ורווחה רחוק מלהיות מימוש מלא,
.וזאת בלשון המעטה
אמנת האו''ם
בדבר זכויות הילד
1.
אמנת האו''ם בדבר זכויות הילד
הינה המסמך המשפטי המחייב
ו המוביל ברמה הבינלאומית
בכל הנוגע לזכויות ילדים וילדות. האמנה מעגנת את אגד הזכויות הרחב והמקיף ביותר לילדים ,
וכוללת במסגרתה זכויות אזרחיות-פוליטיות, כלכליות-
חברתיות ותרבותיות, והומניטריות
.הרלוונטיות לילדים מגיל לידה ועד בגרות
2.
מאז אשרורה בשנת1991
מחויבת מדינת ישראל לפעול בהתאם להוראותיה ולעקרונות היסוד
המעוגנים בה כלפי כלל הילדים החיים בתחומה. האמנה קובעת,
כי טובת הילד תהווה שיקול
ראשון במעלה בכל החלטה הנוגעת לילדים, וכי יש להבטיח לכל ילד הגנה מפני
א פליה מכל סוג
שהוא. עוד מחייבת האמנה הבטחת שוויון, כבוד וגישה לשירותי בריאות, רווחה וחינוך
הדרושים להתפתחותו הפיזית, הנפשית והחברתית של הילד.
בהקשר זה, יצוין, כי הוועדה בדבר זכויות הילד באו"ם הביעה לאחרונה דאגה
מתמשכת
מ ,מצבם של ילדי מבקשי מקלט ומהגרי עבודה בישראל1
ומתחה ביקורת על אי עשייה מספקת
למענם
. כך ציינה הוועדה , בין היתר, כי היא מודאגת מאוד ממצבם של הילדים שאינם מקבלים
ג ישה לשירותים בסיסיים, לרבות חינוך, שירותי בריאות וביטוח לאומי, לעיתים בשל בחינה
.תלויה ועומדת של מעמדם
הוועדה
קראה להסיר את
החסמים העומדים בפני ילדים מבקשי
1
מכוח האמנה בדבר זכויות הילד מחויבת מדינת ישראל להגיש דו"חות תקופתיים לוועדה לזכויות הילד באו"ם באשר
ליישום הוראות האמנה בדבר זכויות הילד במדינת ישראל. ביום19.9.24
פורסמו המסקנות המסכמות של הוועדה ביחס לכך
('מסקנות מסכמות בהתייחס לדו"חות התקופתיים המשולבים
,החמישי והשישי של ישראל', הוועדה בדבר זכויות הילד
( האומות המאוחדות16.9.2024
), המסמך הועלה בתרגום לעברית כחומר רקע לישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת
'היבטי זכויות הילד בזירה הבינלאומית', שהתקיימה ביום19.11.2024
)
מקלט בגישה לחינוך, שירותי בריאות, דיור, תמיכה פסיכו-
,סוציאלית והגנה סוציאלית
ולהבטיח גישה לשירותים אלה ללא אפליה .
פגיעה בזכויות
הילדים– חינוך ובריאות
3.
בתחום החינוך, נודעת חשיבות מיוחדת להסדרה תקציבית של המסגרות הטיפוליות -
חינוכיות
בגיל הרך. בעבר, המסגרות לגיל הרך, אשר כונו "בייביסיטרים" או "מחסני ילדים", פעלו
בתנאים של צפיפות, היעדר השגחה ראויה עד כדי הזנחה פיזית ורגשית מתמשכת, שהובילו
למצבי סיכון ואף למקרי מוות של פעו טות. בעקבות אירועים קשים אלה החלה המדינה לקחת
אחריות על מסגרות חינוכיות אלה, אך אלו, עדיין, נשענות על תקציב דל, נתון לשינויים, אשר
לא נותן את המענה הנחוץ לצרכים של אותם פעוטות, אשר רובם ככולם מצויים במצבי סיכון
או מצוקה. היעדר השקעה מתאימה עלולה להסיג אחור ה את המצב באופן הפוגע אנושות
.בילדים
,כך גם נודעת חשיבות רבה לקידום מסגרות חינוך בלתי פורמליות עבור בנות ובני הנוער
.שייצרו פנאי משמעותי ומיטיב
4.
גם
בתחום הבריאות , המדיניות הננקטת כלפי ילדים חסרי מעמד אזרחי מתאפיינת בשינויים
.תכופים ובהטלת מגבלות הפוגעות בנגישות, ברציפות ובזמינות של שירותי בריאות חיוניים
לאחרונה, נקבעו תקנות חדשות שביטלו את הסדר ביטוח הבריאות שהיה נהוג שנים רבות
("מאוחדת") והחליפו אותו בהסדר מצמצם ,אשר מחריג קבוצות מסוימות של ילדים. בדומה
גם ילדים שהיו זכאים קודם לביטוח בריאות במסגרת 'הסדר מאוחדת' עלולים להיפגע
מהשינויים האחרונים, בין היתר בשל קושי בתשלום. צעדי הצמצום, בנוסף להקשחת התנאים
הביטוחיים, מותירים ילדות וילדים רבים ללא נגישות כלל לשירותי ב .ריאות
בנוסף, מגמת צמצום מזיקה זו, ניכרת גם בהחלטת משרד הבריאות להפסיק בשנת הלימודים
הנוכחית טיפולי בריאות מקדמים (טב״מ) במעונות יום שיקומיים ובגני תקשורת לפעוטות
ולילדים חסרי מעמד על הרצף האוטיסטי שאינם מבוטחים בביטוח בריאות. הגם שנמצא מענה
זמני לסוגיה זו, ובהיע דר פתרון קבע, ישנו חשש כבד לטווח הבינוני והארוך למימוש זכותם של
ילדים אלה לבריאות ולהתפתחות. צבר צעדים אלה, משמעותו היא שבפועל נמנעת מאוכלוסייה
שלמה של קטינים חסרי מעמד גישה לשירותי בריאות בסיסיים, וזאת בניגוד לחובתה של
המדינה להבטיח את זכותם של כל הילדים .החיים בתחומה לבריאות ולהתפתחות תקינה
5.
מעבר לאמור ,
סוגיית הרישום של ילדים חסרי מעמד מנוהלת כיום על ידי גופים ממשלתיים
.בנפרד, ללא מאגר אחיד2
מצב זה מקשה על ניטור מצבם של הילדים ופוגע בזכויותיהם למימוש
שירותים בסיסיים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. אנו סבורים כי יצירת מספר מזהה אחיד
לילדים חסרי מעמד מהווה פתרון יעיל לשיפור הנגישות והשירותים, ומבטאת מחויבות מעשית
של המדינה להגנה על זכויות הילדי
ם ולשמירה על טובתם.
6.
לסיכום, מדינת ישראל מחויבת להבטיח את זכויותיהם של ילדים חסרי מעמד השוהים
בתחומה
לשוויון, לכבוד, לחינוך, לבריאות, להתפתחות ולרווחה, ללא אפליה וללא תלות
,במעמדם האזרחי מתוך ראיית טובת הילד כשיקול מרכזי. בהקשר זה, נדרשת בחינה מחודשת
של מדיניות ונהלים קיימים
והימנעות מקבלת החלטות גורפות הפוגעות בילדים בשל מעמד
הוריהם. אנו קוראים לוועדה לפעול לקידום מדיניות התואמת את מחויבויותיה הבינלאומיות
של מדינת ישראל ואת עקרונות היסוד של המשפט הישראלי.
,בכבוד רב ובברכה
ליאור בר-
ניר, עו"ד
אחראית תחום חינוך
המועצה לשלום הילד
2
,נתונים על ילדי מסתננים השוהים בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2.11.25