חומר רקע
21
,דצמבר2025
א ' טבת, תשפ"ו
נייר עמדה
של התאחדות התעשיינים
קריסת מערך הטיפול בפסולת בישראל ומחדל השריפות הפיראטיות
שריפת פסולת והטמנה פיראטית הפכו למכת מדינה המהווה את מקור זיהום האוויר החמור ביותר
בישראל ובאזור יהודה ושומרון .השלכת ושריפת הפסולת הן רק הסימפטום לקריסת המערכת
,כולה
ו
מדינת ישראל מצויה בעיצומו של משבר לאומי בתחום הטיפול בפסולת ,
תוצר ישיר של היעדר
אכיפה אפקטיבית, ו
כישלון רגולטורי ותכנוני של התשתיות הנדרשות לטיפול בפסולת עירונית.
א .
להלן
:גורמי הכשל המרכזיים
1.
כישלון יישום מדיניות
הקמת חלופות ל
הטמנה :המ
משלה נכשלת ב
הק מת פתרונות קצה
חלופיים להטמנה
.או מתקני השבה גם תוכניות (מתקני השבה) אשר מאושרות כיום יבשילו
רק בעוד
כעשר שנים לפחות ., ולפיכך אינן רלוונטיות לטווח הקצר
התוצאה
הינה עלייה
חדה בעלויות לרשויות המקומיות ללא חלופה ריאלית, מה שדוחף את הפסולת לאפיקים
פיראטיים.
2.
מחסור אנוש בשטחי הטמנה בישראל :
בניגוד להמלצות גורמים מקצועיים, וביניהם מינהל
,התכנון ומבקר המדינה לא אושרו שטחי הטמנה חדשים רבים
.ואתרים קיימים נסגרו
3.
היעדר מתקני מיון ומיחזור :
מחסור חמור בתשתיות מיון ותמריצים כלכליים ליזמים הופך
את המי
ון והמי
חזור לבלתי כדאי
ים כלכלית.
4.
ביזור סמכויות וחוסר אכיפה :
,האחריות מפוצלת בין המשרד להגנת הסביבה, המשטרה
רמ"י ומשרד הפנים, מה שמוביל לשיתוק מערכי האכיפה בשטח
ומניעת זליגה של פסולת
מישראל לשטחי הרש"פ.
ב .
השלכות סביבתיות וכלכליות
:של מציאות זו
1.
זיהום אוויר ומי תהום :כ-
5,000
שריפות בשנה של מאות אלפי טונות פסולת פולטות
רעלים מסוכנים לאוויר המסכנים את בריאות הציבור ומזהמות את הקרקע.
2.
נטל כלכלי על הרשויות :
רשויות מוחלשות מתקשות לממן את דמי הכניסה למתקני מיון
מורשים ואת שינוע הפסולת למרחקים (בעיקר מהצפון לדרום), דבר המוביל להקמת
מטמנות פיראטיות .בישראל ובשטחי הרש"פ
ג .
השלכות על ה תעשייה והיזמים:
הכשלים המבניים בשוק הפסולת יוצרים עבור התעשיינים והיזמים
תנאי חוסר וודאות
קיצוניים ,המונעים תכנון עסקי ארוך טווח והשקעות בתשתיות , שכן היזמים נותרים ללא אופק
רגולטורי ברור .
לצד זאת, המחסור בתמריצים כלכליים ומענקי הקמה הופך את המיון והמיחזור
לבלתי כדאיים, בעוד שביזור הסמכויות בין המשרדים השונים מוביל לשיתוק תכנוני ועיכובים
סטטוטוריים בלתי נגמרים .
,מצב זה, בו עלויות הטיפול והשינוע מאמירות ללא חלופה ריאלית
מטיל על המגזר העסקי נטל כלכלי כבד וסיכון תפעולי מתמיד, המאיים על היכולת להקים
פתרונות קצה מודרניים בישראל .
-2-
ד .
בשל
כל אלה, נדרשות פעולות דחופות ומיידיות ל טווח ה קצר ו ה בינוני .
כדי למנוע את המשך
הזיהום וקריסת,כלל המערכות על הממשלה לאמץ את הצעדים הבאים:
1.
בטווח
:המיידי והדחוף
א .
אישור הרחבת מטמנות קיימות :
הגבהה והרחבה של אתרים מוסדרים כמענה חי רום
והוספת תאי הטמנה חדשים לכל סוגי הפסולת העירונית : מעורבת, יבשה -
,גושית
.גזם ובניין
ב.
הקפאת מגבלות על אתרי הטמנה קיימים כגון איסור קליטת פסולת מעורבת או
הגדרת מטמנה
כ .אזורית בלבד
ג.
מעבר להיטל הטמנה מדורג (דיפרנציאלי) ליצירת תמריץ כלכלי להבאת
ה פסולת
מהרשויות החלשות.לטיפול במתקני מיון מוסדרים
ד.
ביטול / הפחתת תמלוגי הטמנה לרמ"י
.לצורך הנגשת השרות לרשויות חלשות
ה.
פינוי דחוף של
הפסולת ממתקנים פיראטיים בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית
למתקנים מורשים בישראל .
2.
ב טווח
ה
קצר-בינוני :
א .
הקמת חמ"ל בין-משרדי :
איחוד סמכויות (סביבה, פנים, אוצר, משטרה) למערך אכיפה
ותכנון אחד.
ב.
תמרוץ הקמת
מתקני מיון והפרדת פסולת למיחזור :
מתן מענקי הקמה למתקני טיפול
בכל סוגי הפסולת העירונית : מעורבת, גושית, גזם ובניין ו סיוע בהליכי הקצאת קרקע
ותכנון להקמה מהירה של מתקני
ם נוספים.
ג.
יצירת מסד נתונים מהימן :מעקב מדויק אחר כמויות וסוגי הפסולת
הנקלטת
מהרשויות המקומיות במתקני טיפול ומשונעת לאתרי קצה.
ללא הסדרה דחופה של שטחי הטמנה נוספים לכלל סוגי הפסולת העירונית ,
לרבות פסולת גושית
יבשה , פסולת בניין ופסולת חקלאית וצמצום עלויות הטיפול
בפסולת לרשויות ,
מפגעי השלכת
הפסולת באופן פיראטי ושריפות הפסולת עלולים להחמיר ולסכן את בריאות הציבור והסביבה
משני עברי קו התפר .
מצ "ב כנספח -
מסמך
.המפרט את עמדתנו
21
,דצמבר2025
א ' טבת, תשפ"ו
:נספח קריסת מערך הטיפול בפסולת בישראל -
התמודדות עם שריפת פסולת
נייר עמדה מפורט מטעם ההתאחדות התעשיינים
.שריפת הפסולת והטמנתה באופן בלתי חוקי, אינן תופעות חדשות בשלהי שנת2019
הוגש לוועדה
הנכבדה דו"ח מסכם של וועדת המשנה לטיפול בז י הום האוויר הנגרם משרפ ו ת פסולת בשטחים
פתוחים
בראשות חה"כ יעל גרמן
(להלן–
)דו"ח וועדת המשנה .
באותה עת היו במדינת ישראל מספיק שטחי הטמנה מוסדרים לצורך טיפול בכמות הפסולת
העירונית שיוצרה במדינה.
בחלוף למעלה מ -6
שנים מהתקופה בה נערך דו"ח וועדת המשנה, עולה כי המלצות הוועדה לא
יושמו ו כעת כל מערך הטיפול בפסולת נמצא בקריסה , כפי שיובהר להלן .
1.
עד שנת2020
מדיניות המשרד להגנת הסביבה היתה כי יש להעלות את מחיר הטיפול בפסולת
ב
דרך של הטמנה
,ע"י הטלת היטל הטמנה גבוה ובכך
,לעודד הקמתם של פתרונות קצה חלופיים
לרבות בדרך של מחזור. מדיניות
,זו של המשרד להגנת הסביבה
נכשלה
מכ
מה
סיבות, שעיקרן:
א .
לצד הטלת היטל הטמנה גבוה
בגין כל טון מוטמן, לא
קידם המשרד להגנת הסביבה ות כניות
לפתרונות קצה חלופיים הכולל
ים סבסוד מהותי
ו מתן
תמריצים כלכליים
ליזמים
הפוטנציאלים ., בהעדר כדאיות כלכלית לתוצר הממוחזר
ב.
מרבית השריפות הפיראטיות של פסולת עירונית, התרחשו באזורים של רשויות מקומיות
המתקשות לטפל בפסולת שנוצר
ה בשטחן ,בשל העדר
תשתיות לטיפול בפסולת
ו/או
אמצעים לממן את העלות הגבוהה של
הטיפול בפסולת .
2.
קריסת מדיניות המשרד להגנת הסביבה הובילה לכ -
5,000
שריפות של כ-
250,000
טון של פסולת
עירונית , נכון לשנת2018
,
על כל הנזק הסביבתי העצום בצידה–
.לרבות זיהום אוויר ומי תהום
3.
:במצב דברים זה דו"ח וועדת המשנה ביקש לבחון שתי הנחות יסוד
א .
ייקור עלות ה
הטמנה לא הובילה ל
גידול באחוזי ה .מחזור
ב.
העדר אכיפה אפקטיבית
שנבע בעיקרו בשל ביזור הסמכויות והאחריות בין גורמים שונים
"ובהם המשרד להגנת הסביבה, המשטרה הירוקה, הרט ,ג
המשטרה , והמינהל האזרחי
באיו"ש.
4.
בשלהי שנת2019
:הציעה וועדת המשנה את הפתרונות הבאים
א .
:צמצום הטמנה לטובת פתרונות קצה סביבתיים בדרך של
-
;מחזור
-
;מתקני השבה
-
.) מימון+ חיזוק רשויות מקומיות שמתקשות בטיפול בפסולת (הקמת תשתיות
ב.
איחוד הסמכויות והאחריות לגורם אחד או שיתוף פעולה ע"י הקמת וועדה בין משרדית
של המשרד להגנת הסביבה משרד הפנים, המשרד לביטחון לאומי ומשרד האוצר, לצורך
.הקמת מערך אכיפה מתואם ואפקטיבי
-2 -
,בנוסף דו"ח וועדת המשנה הצביע על הצורך בהקמת מסד נתונים מהימן, ביחס לכמות הפסולת
.הנזרקת וסוגי הפסולות הנשרפות
5.
עד לשנת2020
,
,המשרד להגנת הסביבה לא אישר הרחבת שטחי הטמנה במטמנות המוסדרות
לא פרסם מכרזים למטמנות חדשות, ושם את כל יהבו על מת
ק ן השבה אחד שלא הוקם עד
היום !
6.
בשנת2020, מצוי משק הפסולת בישראל בפתחו של משבר לאומי . מתכנני המחוזות השונים
במנהל התכנון ביחד עם התאחדות התעשיינים, התריעו כי
במידה ו לא יאושרו שטחי הטמנה
מוסדרים בהקדם, לא יהיה בידי מדינת ישראל האמצעים לטפל בכל כמות הפסולת העירונית
.המיוצרת בישראל
7.
המשרד להגנת הסביבה נדרש להכין תכנית להתמודדות עם המשבר, בדרך של הגדלת נפחי
ההטמנה הזמינים במדינה וזאת מתוך הבנה של כל הגורמים הרלוונטיים, כי הטמנה הינה
הפתרון היח
י ד בטווח הקצר והבינוני לטיפול בפסולת
בהעדר פתרונות קצה חלופיים .
המשרד להגנת הסביבה הכין תכנית חירום מוסדרת תוך שהבהיר כי רק ביצוע הת
ו כנית במלואה
.תאפשר התמודדות עם המשבר המתקרב ובא
8.
בשנת2022
או בסמוך, חלה תפנית בעמדת המשרד להגנת הסביבה ומרבית תכנית החירום
נזנחה על ידו
, או שעמדת המשרד להגנת הסביבה התהפכה ב -
180
מעלות, ומהוגה הפתרון הפך
.למתנגד הראשי לו
המצב היום :
9.
הפתרונות שהומלצו בדו"ח וועדת המשנה, לכל הפחות לא :יושמו שכן
א .
עלות הטיפול בפסולת בדרך של הטמנה עלתה –
בנוסף להיטל ההטמנה התווספו תמלוגים
בסך כ-
24
₪
מע"מ+
המשולמים לרמ"י ועלויות שינוע שעלו בהעדר פתרונות קצה מקומיים
לטיפול בפסולת והצורף לשנע אותה מהצפון הרחק .לדרום
ב.
מספר הרשויות המקומיות המתקשות לממן את הטיפול בפסולת עלה ומרכז השלטון
.המקומי אף הגיש מספר עתירות לבג"ץ בעניין זה
ג.
נפחי ההטמנה המוסדרים הצטמצמו, אתרי הטמנה נסגרו ומבקר המדינה בדו"ח משלים
שהוציא בחודש יולי2026
קבע,
כי אין במדינת ישראל מספק שטחי הטמנה כדי לטפל
.בכמות הפסולת המיוצרת בישראל ובכלל זה מחסור חמור בפתרונות הטמנה לפסולת
.גושית יבשה, פסולת בניין, ופתרונות לקליטת גזם עירוני מטופל
ד.
המשרד להגנת הסביבה נמנ
ע באופן קונסיסטנ
ט מ י :לספק מסד נתונים מהימן לגבי
1)
כמות הפסולת היומית/ שבועית בה ניתן לטפל במסגרת הפתרונות הקיימים
במשק
,הפסולת בישראל
בהתחשב במספ
ר
המטמנות הפועלות והגבלות תפעוליות של
האתרים הקיימים ל
קליטת כמות מקסימ
א .לית יומית
2)
כמות הפסולת הנזרקת ומיקום השלכתה בשטחי מדינת ישראל–
,צפון, מרכז, דרום
;ובשטחי יהודה ושומרון
3)
.כמות הפסולת וסוג הפסולת הנשרף
4)
.מספר הרשויות המתקשות בטיפול בפסולת בשטחן
ה.
העדר אכיפה אפקטיבית וביזור האחריות והסמכויות
–
אשר .לא השתנה
-3 -
10
.
לעניין זה תוסיף ההתאחדות
התעשיינים ,
כי בעיית ביזור
ה אחריות ו
כות מסה
בין משרדי
הממשלה קיים גם ביחס ל קידום פתרונות קצה חלופיים להטמנה, שם הוא נחלק בין המשרד
.להגנת הסביבה, מנהל התכנון במשרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר
11
. העדר פתרונות מספקים לטיפול בפסולת המיוצרת הוביל ל- 1
)
עלייה חדה בעלויות הטיפול
בפסולת, לרבות עלויות שינוע הפסולת
למקומות מורחקים, 2
)דבר שהוביל ככל הנראה ל
הקמ
ת
מטמנות פיראטיות נוספת 3
)
להגברת תדירות
שריפת
פסולת בצידי הדרך–
מצב בו לא היה
משק הפסולת מאז שנות ה -
90
של המאה הקודמת .
12
.
אין פתרונות קסם לקטסטרופה בה מצוי משק פסולת. הדרך היחידה לצמצום השלכת ושריפת
פסולת בצידי הדרך בשטחי המדינה וביהודה ושומרון ה :יא בשני מישורים
א .
הפחתת עלויות הטיפול בפסולת
שאפשרית היום רק ע"י
הגדלת נפחי ההטמנה המוסדרים
- בדרך של הגבהה, הרחבה ואישור חריגה מהוראות התב"ע ביחס לפסולת המוטמנת
–
פתרון מיידי לטווח הקצר והבינוני.
לעניין זה מוצע בנוסף לשקול לאמץ את עמדת המשרד
האוצר, לפיה יש לבטל את היטל ההטמנה
)או לכל הפחות לקבוע היטל מדורג (דיפרנציאלי
.ליצירת כדאיות למיון הפסולת למיחזור במקום להטמנה היטל ההטמנה כיום חל במלואו
, על פסולת מעורבת לא מטופלת כמו גם על פסולת ממוינת, או פסולת אורגנית מיוצבת
. ובכך אינו מתמרץ צמצום הטמנה
ב.
אכיפה אפקטיבית ע"י הקמת וועדה בין-
משרדית
,של המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים
המשרד לבטחון לאומי ומשרד ה
אוצר , לצורך שיתוף פעולה, חלוקת האחריות במערך
ה .אכיפה ליצירת מערך אכיפה אפקטיבי
13
.
עם זאת חשוב להדגיש כי השלכת
ושריפת פסולת היא רק ס
י
מפטום
אחד לקריסת מערך הטיפול
,בפסולת בישראל. נכון להיום הפתרון
היחיד בטווח המיידי הקצר והבינוני למשבר במשק
הפסולת , להטמנה הפיראטית ושריפת הפסולת במרחב הציבורי -
הוא אך ורק ע"י הסדרת
שטחי
הטמנה זמינים במטמנות קיימות, בדרך של הרחבה או הגבהה או אישור חורג להגבלות בתב"ע ,
כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה ומהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר
ותכנית
החירום של
.המשרד להגנת הסביבה
,לכן אנו חוזרים על הצעותינו ל ביצוע פעולות מיידיות נדרשות ,
להתמודדות עם קריסת מערך
,הטיפול בפסולת כ דלקמן:
1.
לטווח
המיידי והקצר
–
א .
אישור דחוף ומיידי
במסגרת תוכנית חירום לאומית של הרחבת מטמנות מוסדרות
לכלל
סוגי הפסולת (מעורבת, ממוינת, גושית –
)יבשה, בניין , בפריסה ארצית
כמענה למשבר
בכלים לשעת חירום (לרבות אישור ת
ו
כניות בצנרת ובהתאם לת
ו כנית החירום שהציג
)המשרד להגנת הסביבה.
ב.
הקפאת התנאי ם המגבילים את המטמנות הקיימות
להטמנת שאריות מיון בלבד או
להטמנה אזורית בלבד וזאת במסגרת .ההרחבות/ הגבהות עד להקמתם של מתקני קצה
-4 -
2. ק יום
.מעקב דו שבועי קבוע של ועדת הפנים והגנת הסביבה, עד לפתרון המשבר
3.
לטווח הקצר ו הבינוני:
א . הקמת חמ"ל להתמודדות עם המשבר ,, בשילוב כל הגורמים הנדרשים לקידום הפתרונות
ובכלל זה המשרד
,להגנת הסביבה
משרד הפנים ,מינהל התכנון , רמ"י, משרד האוצר, מרכז
.השלטון המקומי והתאחדות התעשיינים
ב.
יישום היטל הטמנה מדורג (דיפרנציאלי) לצורך
תימרוץ מיון הפסולת למיחזור ו הטיפול
.בפסולת אורגנית טרם הטמנתה
ג.
עידוד דחוף של הקמת מתקני מיון והפרדה של פסולת ביתית, כולל סיוע בהקצות קרקע
והליכי התכנון
.לקיצור הליכי התכנון וההקמה
ד.
עידוד דחוף של הקמת מתקני קצה, כולל מסלול תמיכה בהקמת
מתקנים.