חומר רקע

עמוד1 מתוך164 ( דו"ח הערכת השפעות רגולציהRIA ) הצעה לתיקון תקנות התכנון והבניה- ,)(הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו תשע"ח- 2018 הרחבת תחול ת חובת ה בקרה ב אמצעות מכוני בקרה החל מיום 01.01.2026 וקביעת אגרות הבקרה בהתאם , הסדרת הסמכויות ופעולות .הבקרים המורשים בהתאם להרחבת פעילות מכוני הבקרה ספטמבר 2025 מסמך הערכת השפעות רגולציה עמוד2 מתוך164 תוכן עניינים תקציר מנהלים .................................................................................................. 4 1. רקע כללי ............................. ...................................................................... 5 2. מכוני בקרה- רקע ........................................................................................... 5 3. סקירה בינלאומית .............................................. ........................................... 8 4. הגדרת הבעיה ........................................................ ...................................... 9 5. חלופות שנבחנו .............................................................................................. 10 5.1 חלופות לאופן הגדרת המבנים לגביהם תחול חובת בקרה במכון בקרה.............. 10 5.2 החרגת מבנה מהחובה לפעול באמצעות במכון בקרה. ............................. . ..... 12 5.3 . היתר הכולל מבנים משני סוגים :מבנה שחלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה ומבנה שלא חלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה. ......................... ............ 14 5.4 החלת חובת בקרה במכון בקרה על תוספות למבנה קיים . ........................... 17 5.5 ..........................................................................................תכולת הבקרה20 6. עיבוד החלופה הנבחרת ........................................................................... ....... 22 7. משמעויות כספיות ................................................................................... 24 7.1 ............................................................................................רקע ........... 24 7.2 אופן בניית מודל לקביעת אגרות................................................. ........... 28 7.3 קביעת אגרות לשימושים חדשים................................................. ........... 30 7.4 טיפול באגרות התקפות בתקנות................................................. ........... 33 8. השפעה משקית ............................................................................................ 42 9. ב חינה תקופתית של הרגולציה............................................................................ 48 10 . נספחים 'נספח א- סקירה בינלאומית– פיקוח מכוני בקרה ............................................. . 51 נספח'ב- תחשיבים ו..............................................................................נתונים... 61 נספח ג'- הערכת שעות עבודה לקביעת האגרות במבנים שונים.............................. ... 79 נספח ד'- סימולציות- מבנה עם עירוב שימושים..................................... ....... ..... . 109 'נספח ה- ..............................................שיתוף ציבור ....................................... 120 עמוד3 מתוך164 :הצוות המקצועי שעסק בהכנת טיוטת התקנות :מינהל התכנון 'אדר יאשי סער- ,מנהל אגף בכיר רישוי תקנות ומכונים חטיבת רגולציה 'אינג אפרת מחפוד- מנהלת אגף מכוני בקרה , חטיבת רגולציה עו"ד שי שני- לשכה משפטית גב' יפית כרפסי- מנהלת תחום אגף מכוני בקרה , חטיבת רגולציה :יועצים אדר' ליאורה זיידמן גב' רחלה ינאי אינג' ויסאם בסול מר שלמה בלוזר- כלכלן עמוד4 מתוך164 .תקציר מנהלים 'בעקבות החלטות ממשלה מס469 ו- 963 , שהתקבלו בעקבות דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, בראשות השופט בדימוס זיילר, בשנת2014 , 'במסגרת תיקון מס101 ,לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965 עוגן נושא מכוני הבקרה לבניה בפרק 'ה3 לחוק התכנון והבניה , התשכ"ה- 1965(להלן - החוק). מכוני הבקרה הם גופים פרטיים או ציבוריים, אשר נועדו לקיים בקרה הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע ( על תכן המבנה והקמתו בקרת תכן ו בקרת ביצוע). לצורך עמידה במשימה זו , מועסקים במכוני הבקרה בקרי מבנים מוסמכים מ תחום הנדסת הבניין וא האדריכלות הרשומים בפנקס ,הבקרים וכן הנדסאים מתחומים אלה, שעמדו בדרישות החוק וההכשרה הנדרשת ורשומים .כבקרים מוסמכים בפנקס בקרים ייעודי כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף158 כא לחוק, על מכוני ה בקרה להעס יק גם בקרים שהם בגדר "בקרים מורשים" כגורם מאשר בשלב זה ב- 4 ;תחומים: בריאות; הגנת הסביבה; כיבוי אש התגוננות אזרחית (פקע"ר). בנקודה זו ראוי לציין, כי לאחר בחינה ממושכת הוסק שלא נדרש בקר מורשה מטעם המשרד להגנת הסביבה ולכן הוחלט לקדם במקביל תיקון חקיקה ראשית בו יימחק סעיף158 (כא2 ) הקובע את הצורך בבקר זה. כך שעם סיום התיקון הנדרש יהא על מכוני הבקרה להעסיק "בקרים מורשים" ב- 3 .תחומים התיקון העכשווי המוצע לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח- 2018 (להלן- התקנות ו- תקנות מכוני הבקרה ) ( מהווה המשכו של תהליך בו הוחל בתיקון תשפ"ד2024 ) לתקנות ומהווה למעשה שלב נוסף ואחרון בתהליך הרחבת תחולת החובה של מכוני הבקרה ותיחום ."של סמכויות "הבקרים המורשים :התיקון דנן נועד להסדיר בפרט את הנושאים כדלקמן א. הרחבת תחולת החובה לפעול באמצעות מכון בקרה על סו ,גים נוספים של בקשות להיתר ,החל מיום התחילה הנדחה01.01.26 ואילך. כאמור לעיל מדובר בהרחבה אחרונה, כאשר בשונה מהתיקון הקודם שקבע אלו בקשות להיתר מתווספות ל חובת בקרה ב מכוני הבקרה התיקון העכשווי קובע באמצעות רשימה המתווספת כתוספת שישית לתקנות, אלו בקשות כלל לא תעבורנה למכון בקרה ומאליו על כל יתר הבקשות אשר אינן נמנות ברשימה תחול .החובה לפעול באמצעות מכון בקרה ב. הסדרת הסמכויות ופעולת הבקרים המורשים בהתאם להרחבת הפעילות המוצעת של .מכוני הבקרה ג. תיקון ועדכון של האגרות המנויות בתוספת החמישית לתקנות בהתאם להרחבת תחול ת .החובה ד. תיקונים נוספים ה.נדרשים בתקנות עמוד5 מתוך164 1.1 ביום22.10.2014 , קיבלה ממשלת ישראל את 'החלטה מס2118 שעניינה "הפחתת הנטל הרגולטורי". על פי החלטה זו, תהליך הכנת או עדכון רגולציה חדשה חייב לכלול הליך מוסדר של בחינה , בהתאם למדריך ממשלתי שפורסם על- ידי.משרד ראש הממשלה 1.2 ההליך נועד לוודא ,שהרגולציה הממשלתית תשיג את מטרתה באופן הטוב ביותר באמצעות ניהול סיכונים על מנת לא להעמיס נטל ו/ או עלויות על המשק. בנוסף ההליך מסייע למקבלי .ההחלטות לצפות את השפעות הרגולציה ולמנוע השלכות לא רצויות במסגרת ההליך נבחנת לעומ קה הבעיה עמה מתמודדים תוך השוואה בין חלופות שונות בכדי להגיע אל הפתרון הרגולטורי המיטבי. 1.3 דוח זה נועד להציג את המטרה , תהליך העבודה וההשלכות הנובעות מתיקון תקנות מכוני הבקרה ,בנושא הרחבת פלח המבנים אשר לגביו תחול חובת בקרה באמצעות מכוני בקרה החל מיום01.01.2026 וקביעת אגרות הבקרה בגינו . 2.1 רקע להקמת מכוני הבקרה בשנת2014 ', במסגרת תיקון מס101 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 , עוגן נושא מכוני 'הבקרה לבניה בפרק ה3 .לחוק 'התיקון הינו תולדה של החלטות ממשלה מס469 ו- 963 , שהתקבלו בעקבות דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, בראשות השופט בדימוס זיילר, וועדת חקירה שהוקמה בעקבות קרות אסון אולמי ורסאי, מאורע טרגי בו נספו 23 אנשים, כתוצאה מכשל מבני :הנדסי ברצפת המבנה שהוביל לקריסתה (להלן "דו"ח "זיילר .) בדו"ח זיילר נקבע כי יש להקים מכוני בקרה מקצועיים, פרטיים או ציבוריים, אשר יקיימו .בקרה על תכן המבנה והקמתו על כל שלביו כיום פועלים בישראל 7 מכוני בקרה מורשים, אשר חובת ההגעה אליהם קבועה בחוק. לצורך עמ ידה וביצוע הנדרש, מועסקים במכוני הבקרה בקרי מבנים מוסמכים מ תחום הנדסת הבניין או האדריכלות וכן הנדסאים מתחומים אלה, שעמדו בדרישות החוק וההכשרה הנדרשת .ורשומים כבקרים מוסמכים בפנקס בקרים ייעודי כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף158 כא לחוק, על מכוני בקרה להעסיק גם בקרים שהם בגדר "בקרים מורשים" כגורם מאשר ב- 4 .תחומים: בריאות; הגנת הסביבה; כיבוי אש; פקע"ר כיום, הלכה למעשה פועלים במכוני הבקרה בקרים מורשים ב- 2 תחומים בלבד: כיבוי אש 1 . רקע כללי 2. מכוני בקרה- רקע עמוד6 מתוך164 .ופקע"ר בנוסף וכפי האמור ,לעיל בתקציר המנהלים לאחר בחינה ממושכת הוסק שלא נדרש בקר מורשה מטעם המשרד להגנת הסביבה ולכן הוחלט לקדם במקביל תיקון חקיקה ראשית בו יימחק סעיף 158כא(2 )הקובע את הצורך בבקר זה .כך שעם סיום התיקון הנדרש יהא על מכוני הבקרה להעסיק "בקרים מורשים "ב- 3 תחומים. בהתאם לקבוע בסעיף158 כג(א) לחוק, לבקרים המורשים נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה .לפי היתר לפי החוק עד לחודש יולי2021 פעלו מכוני הבקרה במסגרת תקופת ההיערכות (וולונטרי ת) בתכולת מבנים , מוגבלת הנוגעת רק לבנייה חדשה למגורים הכוללת לפחות6 יחידות דיור, בשתי קומות לפחות ועד גובה של 29 'מ ממפלס הכניסה הקובעת לבנ ין י .ועד לכניסה לדירה העליונה החל מיום06.07.2021 תמה תקופ ת ההיערכות הוולונטרי ת הו חלה חובת בקרה במכוני בקרה לבנייה חדשה באותה תכולת מבנים. המלצתם של מכוני הבקרה על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה מהווה תנאי הכרחי למהנדס הוועדה המקומית במסגרת הליך .הרישוי הכולל החל מי ולי 2024 ,ה ורחב ,ו סוגי המבנים עליהם חלה החובה לפעול באמצעות מכוני בקרה וכיום :היא חלה על המבנים להלן הקמת בניין שבו שימוש אחד או יותר מהשימושים המפורטים להלן ובלבד ששטחו הכולל של הבניין עולה על הקבוע בתקנה 18 (א() 2 )לתקנות רישוי בנייה כהגדרתן בתקנות העיקריות:  בניין מגורים חדש עד גובה של 42 מטר.  מבנה ציבור שאינם בבניין שהוא בגדר בניין רב-קומות.  בנייה של חלק מבניין שעל בנייתו הכוללת חלה חובת בקרה של מכון בקרה.  ביצוע תוספות או שינויים בהיתר בנייה שהחלה לגביו בקרה של מכון בקרה אך טרם הוצאה לגביו תעודת גמר ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת בקרה של מכון בקרה.  מסחר לרבות קניון ,ומשרדים בבניין שהפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס ,שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף ,אינו עולה על 42 מטרים.  מבנה אחסנה ,שאינו בבניין שהוא בגדר בניין רב-קומות ,ולמעט – (1) מחסן הכולל מטען אש גדול כהגדרתו בתקנה 3.1.1.1 לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר. (2) מחסן המיועד להכיל חומר מסוכן הנדרש להיתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים , התשנ"ג- 1993 . מכוני הבקרה הינם גופים (ציבוריים או פרטיים) שהוסמכו על ידי הרשות הלאומית להסמכת .מעבדות וקיבלו רישיון משר הפנים לערוך הליכים של בקרת תכן ובקרת ביצוע בתחום הבנייה הליכים אלו ה כוללים הן בחינה של נספחי תכן ו תכניות עבודה והן ביקורים באתר הבנייה מבוססים על עקרון הערכת סיכונים, כפי שנקבע בחוק. בהתאם לעקרון זה ה בקרה מיושמת באמצעות בקרה עמוד7 מתוך164 מדגמית ותהליכית של תחומים רבים הנוגעים ,לאיכות התכנון והבניה ולבטיחות המשתמש בבניין תחומים אלה כוללים מגוון רחב של תחומי תכן הנדסיים שנקבעו בתקנות:  .יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין  .בטיחות מפני אש  צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה מנפילה מהיתקלו.ת או מכוויה  .איטום חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע  .מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואיים  .אוורור הבניין  .ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהייה והחדרה  מיגון– .מקלט ומרחב מוגן  .הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים  נושאים נו .ספים : אקוסטיקה, קרינה, אסבסט, בטיחות חשמל, בידוד תרמי ונגישות אומנם תפקידם העיקרי של מכוני הבקרה הוא הבטחת איכות הבנייה ובטיחות המשתמשים, אך בנוסף לכך להם תפקיד גם בייעול הליך הרישוי על ידי ריכוז מתן כלל האישורים מצד הגורמים המאשרים (פיקוד העורף, רשות ארצית ל כבאות והצלה ), משרד הבריאות, והמשרד להגנת הסביבה .תחת מכוני הבקרה 2.2 חלוקת תפקידים בין מכון הבקרה לרשות הרישוי :חלוקת התפקידים מפורטת בסכמה להלן עמוד8 מתוך164 בקרת מבנים הן במהלך התכנון והן במהלך הביצוע נהוגה במספר רב של ארצות והיא נועדה לוודא שאכן כל המבנים המבוקרים תואמים את דרישות הרגולציה ואת הסטנדרט הנדרש במספר תחומים שהוגדרו ע"י הרגולטור, אשר כוללים בד"כ יציבות, בטיחות, בריאות ותברואה ותחומים נוספים. במקומות בהם נדרשת בקרת מבנים היא תחול בד"כ על כל המבנים לכל .השימושים למעט חריגים שהוגדרו מראש בהוראות החקוקות בק רת המבנים נעשית בד"כ ע"י מפקחים מאושרים מהמגזר הפרטי או הממשלתי (חברות או יחידים) ולעיתים ע"י יחידת הפיקוח והבקרה של הרשות המקומית. אישור בקרת המבנים .מהווה בד"כ אחד מהתנאים לקבלת תעודת גמר באנגליה1 : חלה חובת בקרה על  מבנה חדש לכל שימוש  שיפוץ או הרחבה של מבנה קיים  שינוי שימוש למבנה קיים  שינוי חלק ממערכות בבניין קיים באירלנד2 חלה חובת בקרה ופיקוח של התכנון והביצוע לכל המבנים (מבנה חדש, תוספת למבנה קיים, שינוי שימוש) מתוך מטרה לוודא שהתכנון והביצוע, אופן ביצוע העבודות והשימוש בחומרים, תואמים לרגולציה הקיי מת. תכנית הפיקוח נבנית בהתאם לניהול הסיכונים של התכנון והביצוע ותלויה בין היתר, בסוג המבנה, במומחיות ובניסיון המבצע, מורכבות וחדשנות שיטת הביצוע, מה המשמעות של ליקויים /אי ביצוע בהתאם לתכניות וכו'. מי שמבצע את הפיקוח אינו חלק מצוות התכנון או מצוות הביצוע א ולם הוא נלקח ע"י היזם וחייב להיות .מוסמך לתפקיד זה. אישור המפקח בסיום הבניה מהווה תנאי לאכלוס המבנה בסינגפור3 בכל בקשה להיתר יש להעסיק "בודק מוסמך" שתפקידו להעריך, לנתח ולסקור את התכנון המבני בתוכניות של עבודות בנייה כלשהן ולבצע חישובים במטרה לקבוע את הל ימתם של האלמנטים המבניים העיקריים של הבניין.לרגולציה ולסטנדרטים הנדרשים מחובתו של הבודק המוסמך להודיע לממונה על בקרת מבנים על כל הפרה או אי ציות להוראות החוק בקשר לתכנון ול עבודות ה בניין. ההוראות חלות על כל עבודות בנייה שלגביהן מוגשת בקשה להיתר 1 https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_dat a/file/1168044/Manual_to_building_regs_-_July_2020.pdf 2 21 Code of Practice for Inspecting and Certifying - 10 - 2016 - Microsoft Word - 4444 - 58b3 - 7c5e1298 - FOR SUBMISSION - Buildings and Works (FINAL VERSION f1c589f131c2.pdf (www.gov.ie) - a8ee 3 act - control - control/building - info/building - https://www1.bca.gov.sg/regulatory 3 .סקירה בינלאומית עמוד9 מתוך164 תכנון לרשות המוסמכת לפי ה חוק אולם יש הבחנה בדרישות בין מבנים בשטחים שונים וכן לגבי עבודות בניין המורכבות מתיקונים, שינויים או תוספות בבניין קיים .במקרים מסוימים במסגרת הרחבת סמכויות מכוני הבקרה מיועדת להיכנס לתוקפה בחודש ינואר2026 ביצע אגף עירוניות מחקר וקשרי חוץ ב אגף בכיר לתכנון אסטרטגי של מינהל התכנון , בשיתוף אגף מכוני בקרה בחטיבת ,רגולציה סקירה בינלאומית לצורך בחינת מתודולוגית הפיקוח של הרגולטור אחר עבודת מכוני בקרה. מצגת של עיקרי הממצאים מסקירה זו מוצגים ב נספח 'א למסמך זה. ,חוק התכנון והבניה אפשר לעניין בקשות להיתרים שאינן הקמת בניין מגורים חדש, לדחות את מועד החלת החובה לפעול באמצעות מכוני בקרה בצורה מדורגת במספר פעימות. במסגרת זו נדחה יום התחילה מספר פעמים, כאשר הדחייה האחרונה היא עד ליום1.1.2026 , מעבר למועד זה לא מתאפשרות דחיות נוספות . המשמעות המעשית היא ש החל מיום1.1.2026 , תחול החובה לפעול באמצעות מכוני בקרה על כל בקשה להיתר , למעט בסוגי המבנים והעבודות אשר לגביהם יקבע כי .לא תחול חובה זו ,מאחר ולא ניתן להותיר מצב בו כל בקשה להיתר עוברת לסמכות מכוני הבקרה בין בשל ייחודיות ומורכבות הבקשה ובין בשל התמקצעות ייחודית נדרשת , מוצע התיקון נשוא דוח .זה ,כאמור לעיל התיקון העכשווי המוצע לתקנות מכוני הבקרה מהווה המשכו של תהליך בו הוחל בתיקון תשפ"ד ( 2024 )לתקנות ומהווה למעשה שלב נוסף ואחרון בתהליך הרחבת תחולת החובה של מכוני הבקרה ותיחום של סמכויות "הבקרים המורשים." התיקון דנן נועד להסדיר בפרט את הנושאים כדלקמן: א. הרחבת תחולת החובה לפעול באמצעות מכון בקרה על סוגים נוספים של בקשות להיתר ,החל מיום התחילה הנדחה , 01.01.26 ואילך .כאמור לעיל מדובר בהרחבה אחרונה ,כאשר בשונה מהתיקון הקודם שקבע אלו בקשות להיתר מתווספות ל חובת בקרה ב מכוני הבקרה התיקון העכשווי קובע באמצעות רשימה המתווספת כתוספת שישית לתקנות ,אלו בקשות כלל לא תעבורנה למכון בקרה ומאליו על כל יתר הבקשות אשר אינן נמנות ברשימה תחול החובה לפעול באמצעות מכון בקרה. ב. הסדרת הסמכויות ופעולת הבקרים המורשים בהתאם להרחבת הפעילות המוצעת של מכוני הבקרה. ג. תיקון ועדכון של האגרות המנויות בתוספת החמישית לתקנות בהתאם להרחבת תחולת החובה. ד. תיקונים נוספים ה נדרשים בתקנות. 4 . הגדרת הבעיה 4 .הגדרת הבעיה וניתוח מטרות עמוד10 מתוך164 לעת העבודה על הרחבת סמכויות מכוני הבקרה והבקרים המורשים המי ו עדת נבחנו חלופות במספר :נושאים 5.1 האופן הנכון שבו יש להגדיר בתקנות את הבקשות להיתר עליה ן תחול החובה לפעול באמצעות מכוני בקרה , בפרט לאור העבודה שעסקינן בהרחבת תחולה אחרונה ו הנחת היסוד שיהיו בקשות להיתר אשר יוחרגו מהחובה כאמור 5.2 החרגת מבנה מהחובה לפעול באמצעות במכון בקרה. 5.3 היתר הכולל מבנים משני סוגים: מבנה שחלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה ומבנה שלא חלה .לגביו חובת בקרה במכון בקרה 5.4 האם יש להחיל חובת בקרה רק על מבנה חדש או גם על תוספת למבנה קיים , ואם כן באילו .תנאים ומגבלות 5.5 תכולת הבקרה ואופן ביצועה. 5.1 . חלופות ל אופן הגדרת המבנים לגביהם תחול חובת בקרה במכון בקרה הרחבת החובה לפעול באמצעות מכוני בקרה בתיקון העכשווי כולל ת במהות ה בקשות להיתר המתייחסות :למבנים משני סוגים א .מבנים ושימושים שלגביהם הוחלה חובת בקרה בפעימות קודמות ,בכפוף לסייגים מסוימים, כגון מגבלה על גובה המבנה .כעת מוצע להסיר את אותם סייגים ולהחיל את חובת הבקרה על כלל המבנים והשימושים האמורים ,ללא ה הגבלות שנקבעו בעבר. ב .מבנים ושימושים שלגביהם טרם הוחלה חובת בקרה ,לרבות מבני מלונאות ,תעשייה וכיוצא באלה . התיקונים שבוצעו עד כה בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו ,)תשע"ח- 2018 קבעו במדויק ,בכל פעימה ,על אילו בקשות להיתר תחול החובה לפעול באמצעות מכוני בקרה .במסגרת התיקון העכשווי, ש כאמור לעיל מהווה למעשה את הפעימה האחרונה להרחבת תחולת חובת הבקרה , התלבט צוות העבודה בין שתי חלופות רגולטוריות: (1 )חלופה ראשונה – קביעה בדרך החיוב: קביעת רשימה סגורה של מבנים ושימושים עליהם תחול חובת הבקרה .כל מבנה או שימוש שלא ייכללו ברשימה – לא .תחול לגביהם החובה לפעל באמצעות מכון בקרה 5. חלופות שנבחנו עמוד11 מתוך164 (2 )חלופה שנייה – קביעה בדרך השלילה: קביעת רשימה של מבנים ושימושים הפטורים מתחולת החובה . על כלל המבנים והשימושים שלא יפורטו ברשימת הפטור – תחול החובה. :תהליך העבודה על מנת לגבש את ת כ ולת המבנים שייכללו בפלח האחרון בחן צוות העבודה את רשימת השימושים שטרם נכנסו לחובת בקרה במכון בקרה, הצוות בחן :מספר מקורות 1) רשימת י י עודי קרקע המופיעה בחוק התכנון והבניה ובנוהל מבא"ת. 2) תקנות התכנון והבניה , בפרט תקנות בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, תש"ל- 1970 3) התכליות והשימושים המופיעים .בבקשות להיתרי בניה המוגשים לוועדות השונות 4) חקיקה ספציפית הנוגעת לגורמים מאשרים ,כדוגמת הוראות הרשות הארצית לכבאות והצלה לעניין סידורי בטיחות אש במבנים ועסקים. לאחר בחינה נמצא שיש קושי להגדיר במדויק רשימת שימושים אחידה שכן אין אחידות ברשימת השימושים בין ההוראות השונות. ,מאידך נמצא שיכולת ההגדרה של מבנים ושימושים שהצפי הוא שלא תחול עליהם חובת בקרה במכון בקרה, .פשוטה וברורה יותר מעבר להבנה שיש קושי להגדיר במדויק את כל סוגי השימושים שעליהם יש להכיל את חובת ,הבקרה במכון בקרה הובאו בחשבון ,בין היתר ,השיקולים הנוספים הבאים: (א) היקף וסוג המבנים והשימושים הצפויים להיות כפופים לחובה ,ובפרט זיהוי ה"כלל השכיח "לעומת החריג. אם הכלל השכיח הוא שהרוב המכריע של המבנים והשימושים יידרש בחובת בקרה במכון בקרה,והחריג הוא שמיעוטם של המבנים בשל י י חוד יות ם ,ומורכבותם יוחרג מחובה זו , הרי שעדיף שהתקנות יחריגו את ה לא שכיח וברירת המחדל .תהיה החלת החובה על מי שאינו חריג (ב) ניתוח הסיכון הרגולטורי: נשאלת השאלה מה נכון יותר מבחינת ניהול הסיכונים-: 1) לקבוע את כל סוגי המבנים שיעברו מכון בקרה וסוג מבנה מסוים שנדרש לבקרה במכון בקרה יושמט מהרשימה ולא יגיע למכון. 2) לקבוע את כל סוגי המבנים שלא יעברו במכון בקרה ו סוג מבנה מסוים יושמט .מהרשימה ויגיע למכון בבחינת האיזון שבין הטלת חובה מיותרת על מבנה שאין הכרח לבדוק במכון בקרה לבין פספוס מבנה שמבחינת ניהול סיכונים חובה עליו להגיע למכון בקרה ה יה ברור לצוות העבודה כי הסיכון בחלופה1 )של סעיף קטן (ב גבוה יותר ביחס לאפשרות השני י.ה (ג) פשטות בהבנה ויישום בפועל :על התקנות להיות ברורות כך שלנדרשים להן (יזמים , מהנדסים ,אדריכלים ,ועדות מקומיות )יהיה ברור וקל להבין האם החובה חלה עליהם או לא. עמוד12 מתוך164 המלצה והחלטה: לאחר בחינת החלופות ומשמעויותיהן הוחלט לאמץ את החלופה השנייה ,לפיה תיקבע רשימה של מבנים ושימושים שלגביהם לא תחול חובת בקרה ,וכל מבנה או שימוש שלא ייכללו ברשימ ה– תחול עליהם החובה כאמור . רשימת המבנים שעליהם לא תחול חובת בקרה במכון בקרה רוכזה בתוספת.חדשה לתקנות, תוספת השישית 5.2 . החרגת מבנה מהחובה לפעול באמצעות במכון בקרה. במסגרת הדיונים להרחבת הסמכויות ,התקיימו ישיבות רבות מאוד עם כל הנוגעים בדבר ( לרבות עם מכוני הבקרה והגורמים המאשרים( משרד הביטחון פיקוד העורף); משרד הבריאות; ( המשרד לביטחון לאומי)רשות הכבאות); המשרד להגנת הסביבה . במסגרת ,הדיונים נבחנו בעיקר שתי שאלות: אילו סוגי היתרים יש להחריג מחובת בקרה במכון בקרה ובאילו מבנים תוגבל סמכות הבקר המורשה במכוני בקרה, באופן שיידרש אישור מקדים טרם הכניסה למכוני בקרה או תידרש התייעצות עם הגורם המאשר וק בלת התייחסות טרם .מתן אישור הבקר המורשה כן התקיימו ישיבות עם מנהל אגף בכיר רישוי ובניה ארצי והצוות הבכיר מטעמו על מנת לבחון את הממשק עם פעולות רשות הרישוי הארצית בכובעה כרשות הרישוי לתשתיות (רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.) בהתאם להמלצת ראש הרשות התקיימו ישיבות פרטניות עם גופי תשתית לאומיים, על מנת להבין את עמדתם בכל הנוגע להכללת פרויקטים של תשתי ו.ת בחובת בקרה במכון בקרה לאחר בחינת כלל החלופות ,ולאור התייעצו יות רבות עם הגורמים המאשרים ,הצוות המקצועי ומכוני הבקרה :הוחלט להלן :בכל הקשור למבנים לצורך קביעת גבולות תחולת חובת הבקרה ,זוהו קריטריונים ברורים אשר לפיהם ניתן לקבוע באילו מקרים לא תחול החובה להעביר את ההיתר לבחינת מכון בקרה .הקריטריונים גובשו בגישה של "שלילה " – כלומר ,בהגדרת קבוצות של מבנים ושימושים אשר יוחרגו מהחובה , בהתאם לשיקולים מקצועיים ,תפעוליים וציבוריים. 1. מבנים מורכבים הדורשים מומחיות ייחודית לבקרה. מבנים אלה מאופיינים במורכבות גבוהה ,לרוב טכנולוגית או תכנונית ,אשר דורשת ידע מקצועי שאינו שכיח. הן מצד צוות .המתכננים והן מצד הבקרים כאשר נדרשת מומחיות מיוחדת מצד המתכננים, יהיה בלתי אפשרי לבקר שאינו מצוי בתחום לעשות עליהם בקרה אפקטיבית ומאידך, בשל היקף הבניה הנמוך שלהם אין הצדקה להשקיע בהכשרת מכוני בקרה לבחינתם. מבנים .'כדוגמת אלו הם תחנת כוח , נמלים, מסילות ברזל וכו 2. מבנים בתוך מגרשים מורכבים או מתחמים מורכבים או בעלי תלות הדדית עם מבנים אחרים כגון בתי חולים ,נמלי תעופה וכדומה .לרוב ,מבנים אלה אינם עומדים בפני עצמם אלא משולבים במערכות תפעוליות ,הנדסיות ובטיחותיות עם מבנים נוספים .במקרים עמוד13 מתוך164 כאלה ,לא ניתן לבצע בקרה נפרדת למבנה יחיד מבלי להבין את ההקשר המערכתי הכולל. לא אחת מתחמים מעין אלה הינם בבעלות או באחריות משרד ממשלתי או גורם ציבורי אחר, כגון משרד הבריאות, רש"ת, חנ"י וכד', ומאליו מתקיים הליך בקרה סדור המובנה .בהליך התכנון וההקמה של הפרויקט 3. מבנים שמורכבותם נובעת מאופן השימוש ולא מהמב נה עצמו למשל ,מבני "תעשייה מיוחדת "שבהם קיים שילוב ייחודי של תהליכי ייצור ,ציוד ומכונות וזאת לצד מיעוט ניכר של נוכחות אדם . 4. מבנים שאינם מיועדים לשהייה קבועה או שימוש סדיר על ידי אנשים , לדוגמה מאגרי .'מים, תחנות שאיבה, תקנות שנאים וכו בהתאם לייעודו המרכזי של הליך הבקרה – שמירה על בטיחות הציבור – אין הצדקה לחייב מבנים שאין בהם שהייה תדירה של בני אדם ,או שלא משמשים באופן סדיר את הציבור. 5. מבנים בעלי רמת סיכון נמוכה ,אשר עלות הבקרה עליהם אינה מצדיקה את תועלתה קטגוריה זו כוללת:  מבנים שאינם כוללים את כל תחומי התכנון המרכזיים הנדרשים לבקרה ,כגון אדריכלות ,קונסטרוקציה ,בטיחות אש ,מיגון , תברואה, איטום בידוד ועוד – לדוגמה ,סככות ,פרגולות ,חממות ,או מבנים שאינם סגורים מכל צדיהם.  מבנים זמניים או פריקים ,המוקמים לפרק זמן מוגבל ובאופן מהיר.  מבנים המיועדים לשמש את שלב הביצוע של מבנה המוקם בהיתר בניה ,כגון מכולות אתר ,מחסני קבלן ,או מבני ניהול זמניים , ואשר הם עצמם אינם מהווים חלק מהמבנים הכלולים בהיתר הבניה 6. היתרים שאינם כוללים הקמה של מבנה כלל כגון היתרים להריסה ,עבודות פיתוח , התאמות נגישות וכדומה – אשר אינם מערבים תכנון ובנייה של מבנה חדש ולכן אינם דורשים בקרה תכנונית כהגדרתה בתקנות. 7. מבנים שהקמתם או תפעולם מחייבים סיווג ב י טחוני ולעיתים אף אישורם הינו בוועדה יב טחונית מיוחדת ולפיכך לא ניתן לאפשר את חשיפתם לגורמים שאינם מוסמכים, כגון .מתקני צבא, חירום וביטחון שונים בכל הקשור ל תשתי ו ת בישיבות שהתקיימו עם אגף בכיר רישוי ובניה ארצי , גופי תשתית ומכוני הבקרה היתה תמימות דעים שאין להחיל חובת בקרה על תשת י ות לאומיות ומקומיות כדוגמת שדה תעופה ,נמל ,מעגן ,מיתקן להתפלת מים ,מיתקני מים וביוב ,אתרי סילוק וטיפול בפסולת , מיתקני תקשורת , ועוד ועל מבני דרך כדוגמת מחלף ,גשר או מנהרה :מהסיבות להלן א. זהות אינטרסים : חברות התשתית הן חברות ממשלתיות שעיקר עיסוקן תכנון והקמה של מבנים ומיתקני תשתית יעודיים וי י חודיים לעיסוקה של החברה. לצורך כך חברות אלו כוללות מערך ארגוני מובנה של ניהול תכנוני ובקרה תכנונית ומחויבות לעמידה .בסטנדרטים מובנים שנקבעו מראש לכלל הפרויקטים ב. :מומחיות ייחודית המומחיות הנדרשת לתכנון מבני תשתית ולבקרה של כבישים ותשתיות היא ייחודית ולצורך מ כך וקם בד"כ מאגר מתכננים ספציפי ומצומצם ב כל עמוד14 מתוך164 .חברה .העוסקת בתכנון אותם מבנים בנוסף, חלק מהפרויקטים מבוצעים ומבוקרים ע"י .חברות מחו"ל מאחר ואין את ההכשרה הנדרשת בארץ לבקר במכון בקרה, שהוא בעל הכשרה הנדסית רגילה, אין את המומחיות הייחודית הנדרשת לבקרה של פרו.יקטים מסוג זה ג. :עומק הבקרה בנתיבי ישראל ,וככל הנראה בכל חברות התשתי,ת מבוצעת בקרה מלאה על כל תוצרי התכנון, בדומה למודל הבריטי ,. מטרת הבקרה היא לוודא , בין היתר התאמה מושלמת לכל ההוראות החלות בכל תחומי התכנון הנכללים בפרויקט . .הבקרה נעשית כבקרת עמיתים , בפיקוח ובאישור של המומחים המקצועיים בחברה הבקרה איננה מדגמית כפי שנעשה במכוני בקרה, אלא בקרה יסודית בכל התחומים על .כל התכנון ופרטיו לרבות על התכנון לביצוע ד. :ניגוד עניינים מאחר ומאגר בעלי המקצוע לתכנון ולבקרה על הפרויקטים של נת יבי ישראל הוא קטן יחסית, יהיה קושי למצוא מתכנן יועץ שיהיה בעל המומחיות הזו, שייתן .שירות למכון בקרה, בשל הנושא של ניגוד עניינים 5.3 . היתר הכולל מבנים משני סוגים :מבנה שחלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה ומבנה שלא חלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה. היתר בנייה עשוי לכלול בתוכו שני סוגי מבנים – כאלה שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה ,וכאלה שאינם מחויבים בבקרה כזו. על פי התקנות התקפות כיום ,כאשר היתר כולל מבנה שאינו מחויב בבקרה במכון בקרה , .החובה לפעול באמצעות מכון בקרה לא תחול על ההיתר ועל כלל המבנים שבו בעת בחינת האפשרות להרחבת סמכויות מכוני הבקרה ,נשקלו שתי חלופות עיקריות: חלופה ראשונה :לחייב כל היתר הכולל מבנים מסוגים שונים , אשר על חלקם חלה חובת מכון ,בקרה ועל חלקם לא לעבור דרך מכון בקרה. חלופה שניה: להמשיך לפעול על פי המתווה הקיים. נקודת המוצא בשתי החלופות היא שאין אפשרות לפצל את ההיתר ועל כל ההיתר להתנהל כיחידה אחת, כלומר, לא ניתן שעל חלק מההיתר תחול החובה לפעול באמצעות מכון בקרה ועל חלק אחר של ההיתר לא תחול חובה זו והוא יידרש לבקרת תכן מול מהנדס הוועדה ו.הגורמים המאשרים חלופה ראשונה: חיוב כל היתר הכולל מבנה החייב בבקרה במכון בקרה– לעבור דרך מכון בקרה יתרונות:  מניעה של "עקיפה "רגולטורית" באמצעות הכללת מבנים פטורים כ"תירוץ" לכך שההיתר לא ייבדק ע"י מכון בקרה. לאור העובדה שהתיקון הנוכחי כולל בעיקר מבנים מורכבים יותר ובעלי פוטנציאל סיכון גבוה יותר לציבור, אי הכללתם במנגנון הבקרה כאשר הם משולבים עם מבנים "פשוטים "יותר באותו היתר – איננה תואמת את עקרון ניהול הסיכונים ואת הנחת היסוד שלפיה דווקא במבנים מורכבים נדרשת בקרה סדורה ומלאה על איכות התכנון והביצוע . עמוד15 מתוך164  ,כל מבנה הכלול בהיתר גם אם הוא מצומצם בהיקפו, נבדק ע"י מכון בקרה , דבר המבטיח .את תקינות התכנון והביצוע שלו  "יד אחת" מטפלת בבדיקה התכן והביצוע של כל ההיתר.  יוצר בהירות לבעלי המקצוע וליזמים מבחינת ההבנה איזה היתר מחויב במכון בקרה חסרונות:  יצירת נטל רגולטורי עודף– גם מבנים פשוטים ה פטורים מהחובה לעבור למכון בקרה יועברו דרך מנגנון הבקרה.  העמסת.נטל כספי נוסף לבעל ההיתר למימון הבקרה למבנים הפשוטים והפטורים  סיכון ב הצפה של מכוני הבקרה גם בפרויקטים שהחלק המשמעותי בהם לא מחויב ב בקרה. חלופה שנייה: המשך המתווה הקיים– חובת בקרה חלה רק על היתר שכל המבנים בו טעונים בקרה יתרונות:  שמירה על האיזון הרגולטורי– בקרה רק כשיש הצדקה לכ ך, בהקשר של מבנים פשוטים .שכבר הוחלט לגביהם כי אינם נדרשים לבקרה במכון בקרה  הקטנה של עלויות וזמן טיפול בפרויקטים מעורבים.  מיקוד של עבודת מכון הבקר ה רק ב יחס ל מב נים לגביהם קיים סיכון המצדיק זאת. . חסרונות:  ביצוע "עקיפה "רגולטורית " של החובה לפעול באמצעות מכון בקרה באמצעות הכללת מבנים פטורים כ"תירוץ "לכך שההיתר לא ייבדק ע"י מכון בקרה , דבר העלול להביא לכך .שמבנים ברמת סיכון גבוהה לא יבדקו ע"י מכון בקרה  פגיעה בעקביות ובאחידות יישומית של חובת הבקרה.  יצירת מצב בעייתי מול הגורמים המאשרים (פקע"ר, רשות הכבאות ומשרד הבריאות , הגנ"ס ) שכן יכול להיווצר מצב שבו חלק מהמבנים דורשים את בדיקתם וחלקם לא, אולם הם יידרשו לתת אישור על כל ההיתר בכללותו (למשל תקנה18 א בנוגע לרשות)הכבאות :המלצה והחלטה ,לאחר התייעצות עם הגורמים המאשרים, עם הצוות המקצועי ועם מכוני הבקרה ולאחר ניתוח החלופות ,הוחלט לאמץ את ה חלופה הראשונה , כלומר לחייב היתר י בניה הכוללים מבנים מסוגים שונים,, אשר על חלקם חלה חובת בקרה במכון בקרה ועל חלקם לא לעבור תהליך בקרה מלא באמצעות מכון בקרה, משיקול י:ם אלה  חלופה זו תומכת בניהול יעיל וברור של תהליך הרישוי ,ומצמצמת את הסיכון שמבנים מורכבים "יחמקו "מהבקרה רק משום שהם נכללו יחד עם מבנים פשוטים יותר באותו היתר. עיקרון ניהול הסיכונים העומד גם בבסיס גיבוש התקנות מוביל למסקנה כי הצורך להבטיח את איכות תכנון המבנה ובטיחות המשתמש בו, כאשר מדובר במבנים אשר עמוד16 מתוך164 לכשעצמם אין הצדקה לפטור אותם מבקרה במכון בקרה, מצריך את העברתם למכון בקרה גם במקרה בו לצידם נכלל באותה בקשה להיתר גם מבנה פשוט שלא חלה עליו חובה ,כזו ולו אף במחיר של עודף רגולציה .או הכבדה מסוימת על המבקש בעניין זה יובהר כי צוות העבודה גיבש תפיסה לפיה יקבע בהוראות האחראי על מכוני הבקרה פורמט בקרה מצומצם ,לגבי המבנים הפשוטים הנכללים בהיתר הבניה המעורב ךכ שלא כל תחומי התכן במבנים אלה ידרשו לבקרה מדגמית של מכון הבקרה, בהתייחס לסוג המבנה ולכל אחד מתחומי התכן , וניתן יהיה להסתפק בבקרה תהליכית על קיום תצהיר רלוונטי מאת עורך הבקשה או עורך המשנה על עמידת התכנון בהוראות תכן הבניה 'הנדרשות. באופן זה תצומצם 'ההכבדה המוטלת הן על מבקש ההיתר ועורכי הבקשה מטעמו והן על מכון הבקרה. עיקרון זה קיבל ביטוי בתקנה י י עודית הנכללת בנוסח המוצע המקנה לאחראי את הסמכות הנדרשת, וכן נקבע לכך תעריף י י עודי מוגדר ומצומצם .במסגרת אגרות הבקרה ר' בהמשך פרק5.5 .''תחולת הבקרה  למרות שהדבר עשוי להוסיף שלב בירוקרטי נוסף עבור מבנים שבעבר לא חויבו בבקרה במכון בקרה ,מדובר בתוספת מידתית וסבירה ,אשר תורמת להגברת הבטיחות הציבורית ולשיפור תהליך הרישוי כולו. על מנת להקל על הנטל הבירוקרטי והכספי מוצע בתקנות אלו,, כאמור לעיל .הליך בקרה מופחת ומוזל למבנים הפשוטים  ככל שבעל ההיתר מעוניין למנוע תהליכים בירוקרטיים ,מיותרים קיימת לו האפשרות לפצל את הגשת הבקשה להיתר כך שהיתר אחד יכלול רק מבנים המחויבים בחובת בקרה .והיתר אחר מבנים שאינם מחויבים בכך במהלך עיבוד הטיוטה ל תקנות עלה הצורך להבחין ,מבחינת התהליך הנדרש ,בין סוגי המבנים ה פטורים מחובת בקרה במכון בקרה שונים ומה משמעותם כאשר הם נכללים בהיתר הכולל מבנה נוסף. מבנה מסוג אחד :מבנים על ש אף שלא הייתה כוונה לחייב אותם בתהליך מול מכון בקרה ,ככל שהם ייכללו בהיתר הכולל מבנה שכן מחויב בבקרה – תחול על ההיתר חובת בקרה לכל המבנים הכלולים בו .יצוין כי אין מניעה שבעל ההיתר יפריד בין ההיתרים ,באופן שמבנה שלא אמורה לחול וי על חובת בקרה במכון בקרה יוגש ב בקשה ל היתר נפרד ת . בכלל מבנים אלו: (א) הקמת מבנה שאינו למגורים אשר שטחו הכולל של הבניין אינו עולה על הקבוע בתקנה 18 (א() 2 ) לתקנות רישוי בנייה כהגדרתן בתקנות העיקריות: (ב) הקמת מבנה למגורים שאינו בבנייה רוויה כהגדרתו בחוק. (ג) הקמת יחידות אכסון מלונאי ויחידות אירוח במבנה אחד הכולל פחות מ-6 יחידות אירוח (ד) מיתקנים ומבנים שהקמתם איננה כלולה במניין השטח המותר לבניה במגרש בו הם מוקמים (ה) מבנה מקורה בלא קירות. (ו) מבנה המיועד לגידול או לשהות בעלי חיים. (ז) היתר לביצוע עבודות פיתוח או עבודות הריסה בלבד. (ח) הקמת מבנה פריק ,שהקמתו נעשית בצורה מהירה והשימוש בו הוא לתקופה קצובה בלבד. עמוד17 מתוך164 מבנה מסוג שני :מבנה שהכללתו בהיתר ,גם עם מבנה המחויב בבקרה במכון בקרה ,פוטרת את ההיתר בכללותו מחובת בקרה במכון בקרה .זאת לאור העובדה שאין בידי מכון בקרה את היכולת והמיומנות או הסמכות לבצע בקרה למבנים אלו .בכלל מבנים אלו :הקמת "מתקני תשתית מקומיים ,"הקמת מבני דרך ,הקמת תשתיות לאומיות ,מבני חירום ובטחון ועוד. 5.4 . החלת חובת בקרה במכון בקרה על תוספות למבנה קיים עד כה ,חובת הבקרה במכוני הבקרה חלה רק על היתרי בנייה להקמת מבנים חדשים .במסגרת ההיערכות להחלת חובת הבקרה על סוגי מבנים נוספים ,עלה הצורך לבחון כיצד יש לנהוג בהיתר שעניינו תוספת למבנה קיים. הקושי המרכזי בסוגיה זו נובע מהעובדה כי ברוב המוחלט של ההיתרים לתוספות , ,המבנים הקיימים לא עברו הליך בקרה במסגרת מכון בקרה .לפיכך ,קיימת אי ־ודאות באשר לאופן תכנונם וביצועם בפועל . כן יצוין כי בישראל ,התאמה של מבנה קיים לחקיקה עדכנית היא נושא מורכב ,שמשלב בין דרישות חוקיות ,תכנוניות ,הנדסיות ותפעוליות .המבנים הקיימים נבנו לפי תקנים שהיו בתוקף בזמנם ,וככלל ,אין חובה לבצע התאמות רטרואקטיביות לחקיקה עדכנית במבנה קיים ,כל עוד לא מבצעים בו שינוי מהותי .עם זאת ,התוספת אמורה להיבנות ולהיבדק לפי כל ההוראות והתקנים אשר חלים במועד הגשת הבקשה להיתר בניה ,לדוגמה בנושא יציבות ,בטיחות אש ובטיחות המשתמש .אם הגישה לתוספת היא דרך חלקים קיימים – ייתכן שתידרש גם התאמה חלקית של המבנה הקיים .חריג מנושא זה הוא יציבות המבנה , שכן בכל מקרה של תוספת בניה למבנה קיים, ללא קשר לשאלה אם הבקרה תיערך במכון בקרה או לא, על מתכנן השלד לוודא שהמבנה הקיים יכול הנדסית "לשאת "את התוספת החדשה . החלופות שנבחנו: חלופה ראשונה: להשאיר את המצב על פי הקבוע כיום ו לא להחיל חובת בקרה ב אמצעות מכון בקרה על תוספ ת למבנה קיים. יתרונות:  חיסכון בעלויות ובזמן – אין צורך ב תהליך בקרה יקר כדי לבדוק את הבניין הקיים בכל תחומי התכן והביצוע.עליהם אמונים מכוני הבקרה נציין כי נכון להיום, מרבית תוספות .הבניה נוגעות למבני מגורים והן ניזומות ע"י בעלי הדירות  שמירה על מדיניות המחוקק ביחס לבניין קיים- הרציונל של מכוני הבקרה הוא שיפור איכות התכנון והביצוע של בנייה חדשה ובחינתם בהתאמה להוראות ולתקנים העכשוויים . הנחת היסוד היא שמבנים קיימים נבנו בהתאמה להוראות ולתקנים שהיו בתוקף בזמנם כך שממילא ברור שהם אינם מתאימים להוראות העכשוויות .לאור העובדה שאין הוראה המחייבת התאמת מבנה קיים לתקינה עכשווית הרי שאין יתרון בביצוע בקרה על המבנה הקיים , ויתרה מכך– בסבירות גבוהה ו במרבית המקרים דבר זה כלל אינו אפשרי .  מניעת פגיעה במבנה הקיים – על מנת שמכון בקרה יוכל לערוך בקרה אמיתית על תכנון מבנה קיים הוא עלול להזדקק לבדיקות פולשניות הן ליסודות ולשלד והן למערכות התשתית, אשר יש בביצוען כדי לגרום נזק למבנה. לא רק זאת, אלא שבמבני מגורים ישנם עמוד18 מתוך164 מצבים שבהם קיימות תוספות בנייה שלא תמיד תוכננו ונבנו עפ"י חוק ויתכן שכלל לא תאמו את הוראות תכן הבנ יה והתקינה כבר במועד הקמתן. חסרונות:  חשש לפגיעה ביציבות ובטיחות – תוספת עלולה להשפיע על המבנה כולו וליצור סיכון , הן לדיירי המבנה הקיים והן לדיירי התוספת עצמה , ומבחינת הערכת סיכונים יש הצדקה לערב מכון בקרה בתהליך .  חסר ב שיפור איכות התכנון והביצוע – ,תהליך הבקרה, שמטרתו לשפר את איכות הבנייה הן לנושא יציבות המבנה והן לשאר תחומי התכן ,אינו מתקיים כלל.  פער בין דרישות החוק לתקינה בפועל – ייתכן שהתוספת תבוצע באופן שאינו עומד בדרישות התקן העדכניות כי אם בהתאמה לתקנים על פי הם נבנה המבנה המקורי , אם בכלל , .ומכון הבקרה לא יהיה בתמונה כדי להעיר על כך חלופה שניה :להחיל חובת בקרה על בקשה להיתר הכוללת תוספת למבנה קיים. :בחלופה זו נבחנו מספר תתי חלופות תת חלופה2.1 : להחיל חובת בקרה על כל תוספת בנייה , ללא קשר להיקפה. יתרונות:  פיקוח הנדסי כולל – כל תוספת תיבחן לפי תקנים עדכניים, ללא יוצא מן הכלל.  צמצום סיכונים בטיחותיים – גם תוספות קטנות עלולות לפגוע ביציבות, ובקרה יכולה לאתר ליקויים. נציין כי התכנון והביצוע של תוספות אלו מחייב תשומת לב ומיומנות מיוחדים ולא תמיד הוא נעשה ע"י בעלי מקצוע שהם בעלי ההכשרה והניסיון הנדרשים . דווקא במצבים אלו בקרה יכולה למנוע סיכונים מיותרים.  אחידות רגולטורית – כל מבקש היתר לתוספת עובר תהליך זהה. חסרונות:  חוסר מידתיות – הפעלת מנגנון בקרה על תוספות מינוריות (כמו סגירת מרפסת) אינה סבירה כלכלית או תפעולית.  עומס על מכוני הבקרה – עלול לפגוע בטיפול בהיתרים משמעותיים יותר. כמות הבקרים שיידרשו על מנת לטפל בכל הבקשות להיתר שעניינן תוספת או שינוי למבנה והזמן שיידרש למכוני הבקרה לעסוק בהיתרים אלו יכול לבוא על חשבון טיפול בהיתרים יותר משמעותיים.  מצבים אבסורדיים – ייווצרו מצבים בהם תוספת קטנה תחויב בבקרה, בעוד מבנה חדש דומה לא.  עיכוב והכבדה – תהליך מורכב מדי ויקר מידי עלול להרתיע בעלי נכסים להיכנס להליך רישוי של תוספת בניה , ובכל מקרה להיות בלתי מידתי גם מקצועית וגם כלכלית . עמוד19 מתוך164 תת חלופה2.2: חובת בקרה רק על תוספת "משמעותית". חלופה זו מבוססת על ניהול סיכונים בקביעת חובת הבקרה במכון בקרה ,כלומר יש להשקיע את המאמץ במקום שבו הסיכון הוא הגבוה ביותר .כאשר הסיכון גבוה יש היגיון להשקיע את הזמן והעלויות הנדרשות בבקרה ע"י מכון בקרה. יתרונות:  ניהול סיכונים מושכל – מיקוד הבקרה רק במקום שבו ההשפעה על יציבות המבנה ובטיחות המשתמש היא מהותית.  יעילות רגולטורית – חיסכון בכוח אדם וזמן מצד מכוני הבקרה.  הפחתת עלויות לציבור – בקרה רק כשיש הצדקה הנדסית וכלכלית לכך.  התאמה למציאות התכנונית בישראל – מאפשר שמירה על מבנים קיימים מבלי להחיל עליהם דרישות בלתי ישימות. חסרונות:  צורך בהגדרה מדויקת של "תוספת משמעותית" – עלולה להיווצר אי- בהירות או פרשנות שונה בין ועדות התכנון.  אפשרות לפספוס תוספות מסוכנות שלא הוגדרו כ"משמעותיות" – במיוחד כאשר תוספת נראית קטנה אך יש לה השפעה מבנית לא צפויה. המלצה והחלטה: לאחר בחינת כלל החלופות ,ולא רח התייעצות עם הגורמים המאשרים ,הצוות המקצועי ומכוני הבקרה ,הוחלט שלא ניתן להתעלם באופן גורף מכל ה בקשות להיתר הכוללות תוספת למבנה קיים ולא לחייב אותן כלל בבקרה במכון בקרה .עם זאת ,החלופה שמציעה איזון סביר בין הצורך בבקרה סדורה לבין העלויות והתועלות הצפויות היא תת חלופה 2.2 שמשמעותה להחיל חובת בקרה במכון בקרה רק על בקשה להיתר הכוללת תוספת משמעותית כפי שתוגדר להלן. נימוקים להמלצה:  איזון בין בטיחות לבין מידתיות תת-חלופה זו מאפשרת התמודדות עם הסיכונים ההנדסיים והבטיחותיים שכרוכים בתוספות מהותיות למבנים קיימים ,מבלי להכביד באופן לא סביר על תוספות שאינן מהותיות– .)הרחבות דירתיות ללא תוספת יח"ד או בתוספת מצומצמת בלבד (ר' להלן  יישום מושכל של עקרונות ניהול סיכונים הבקרה מופעלת רק כאשר יש סיכון ממשי ליציבות או בטיחות המבנה ,וכך נשמרת הלימה בין גודל ההשפעה הפוטנציאלית של ביצוע התוספת לבין עומק הפיקוח.  התאמה ליכולת התפעולית של מכוני הבקרה החלת בקרה רק על תוספות משמעותיות תמנע עומס לא מידתי על מכוני הבקרה , ותאפשר מיקוד באישורים שבאמת מצריכים התערבות מקצועית ובדיקות הנדסיות מעמיקות. עמוד20 מתוך164  צמצום עלויות לציבור הימנעות מבקרה על תוספות שוליות מפחיתה את העלות למבקשי ה היתרים ,מקצרת לוחות זמנים ומונעת סרבול הליכי רישוי פשוטים. יישום חלופה זו מחייב לקבוע קריטריונים ברורים וחד-משמעיים להגדרת "תוספת משמעותית" . ולכן במסגרת החלטה זו נבחנו שלוש תתי ־חלופות להגדרה של מהי "תוספת משמעותית:" א. היקף המבנה לאחר ביצוע התוספת. ב. היחס בין היקף התוספת להיקף מבנה הקיים. ג. היקף התוספת בלבד ,ללא תלות בהיקף או מאפייני המבנה הקיים. לאחר התלבטות ארוכה שכללה התייעצויות עם הגורמים הרלבנטיים הוחלט להגדיר " תוספת משמעותית" בהתאם לסף התחתון של מבנים שחלה עליהם חובת בקרה במכון בקרה, כלומר תוספת העונה להגדרה של "בניה רוויה למגורים" ( לפחות6 יחידות דיור בשתי קומות) ולגבי ,בניה שאיננה למגורים תוספת העולה על100 .מ"ר יודגש כי בהיות התוספת מוקמת על גבי מבנה קיים מתייתר הצורך להגביל את גובהה ל- 2 קומות לכל הפחות, שכן המבנה הכולל יהיה בכל מקרה בן2 קומות או יותר, ולפיכך נקבעה התוספת המשמעותית כ- 6 יח"ד או יותר גם .אם מוקמת בקומה תוספתית אחת לסיכום חלק זה- התובנה שהובילה לעמדה זו היתה שאם בניית6 יח"ד נמצאה כמוצדקת לבקרה במכון בקרה בעומדה על הקרקע הרי שגם הקמתן על גבי מבנה קיים אינה פחות מורכבות מבחינת הערכת סיכונים ולא נכון יהיה לפטור אותה מחובה זו. לעומת זאת כאשר ,מדובר בתוספות פחותות היקף כפי שהוסבר לעיל, הצורך לאזן בין רמת הסיכון לבין ההכבדה ,המקצועית והכלכלית הן על מבקשי ההיתרים והן על מכוני הבקרה והקושי לבצע בקרה ,אמיתית למבנה קיים הוביל ו לתובנה כי כפי שלא נמצאה הצדקה ל הפנות ל מכון בקרה בניית פחות מ- 6 יח"ד על הקרקע כך לא יהיה נכון לחייב בקרה ב מכון בקרה גם אם בנייה כזו מבוצעת .על גבי מבנה קיים יצוין כי גם בהקשר לתוספות בניה אשר יעברו למכון בקרה נקבע כי מכון הבקרה יערוך בקרה מצומצמת למבנה הקיים בהתאם להוראות שיפורסמו ע"י האחראי. ר אה בהמשך טבלה .מייצגת לעניין הבקרה המצומצמת 5.5 . תכולת הבקרה: תקנה88 לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו ,)תשע"ח- 2018 מבחינה באופן עבודת מכון בקרה בין תחומים לגביהם נדרשת בקרת תכן מדגמית ובקרת ביצוע מדגמית (יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין; בטיחות מפני אש ,מילוט וחילוץ; צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה ,מנפילה ,מהיתקלות או מכווייה; איטום ,בתת הקרקע; :תברואה אוורור הבניין; ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהיה והחדרה; מיגון – מקלט ומרחב מוגן; הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים; אקוסטיקה ) ובין בקרה תהליכית (קרינה; אסבסט; בטיחות חשמל; בידוד תרמי; )נגישות עמוד21 מתוך164 בסעיף5.3 לעיל נדון בהרחבה ה אופן בו יש לנהוג ב היתר הכולל מבנים משני סוגים :מבנה שחלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה ומבנה שלא חלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה וההחלטה שהתקבלה לאחר ניתוח החלופות ,לחייב היתר י בניה הכוללים מבנים מסוגים שונים , שחלקם ,חייבים בבקרה במכון בקרה וחלקם לא לעבור תהליך בקרה מלא באמצעות מכון בקרה. כן עשינו הבחנה בין שני סוגים של מבנים. לעת עיבוד טיוטת התקנות התלבטנו לגבי האופן בו צריך לבצע בקרה למבנים שלא נדרשו "לעבור בקרה "בזכות עצמם, מאחר ש אין בהם סיכונים המצדיקים את ההשקעה הנדרשת לכך, .אלא רק בשל היותם כלולים בהיתר עם מבנה שחלה עליו חובת בקרה :חלופה ראשונה ביצוע בקרה בהתאם לקבוע בתקנה88 . :חלופה שניה לבצע בקרה מופחתת התואמת את ניהול הסיכונים המופחת במ ב.נים אלו במסגרת הבחינה של הצוות המקצועי גובשה הבקרה הנדרשת לכל טיפוס בהבחנה כדלקמן: (א) תחומים בהם תידרש בקרה מדגמית. (ב) תחומים בהם תידרש בקרה תהליכית בלבד על בסיס הצהרת המתכנן שהינו עומד בכל הדרישות וההוראות החקוקות .מצב זה כבר קבוע בתקנה 18 (א) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי יה י בנ ), תשע"ו- 2016 הקובעת כי בבניינים מסוימים לא תידרש התייעצות עם רשות הכבאות טרם מתן היתר ,ובכלל זה בניין בן 4 קומות לכל היותר ,המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות ;לעניין זה ,קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור , ובניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים. ,כפי שצוין לעיל התלבטות דומה היתה לגבי אופן ביצוע הבקרה לבקשה להיתר הכוללת תוספת .למבנה קיים:החלופות שנבחנו חלופה :ראשונה ביצוע בקרה מדגמית ובקרה תהליכית בהתאם לקבוע בתקנה88 לתקנות , הן על התוספת והן .על המבנה הקיים.חלופה זו מחייבת בדיקות מעמיקות לגבי המבנה הקיים חלופה:שניה ביצוע בקרה מדגמית ובקרה תהליכית בהתאם לקבוע בתקנה 88 לתקנות על התוספת וביצוע בקרה תהליכית על המבנה הקיים , למעט בכל הקשור ליציבות המבנה ואם התוספת משפיעה על המבנה הקיים בתחומים של מיגון , בטיחות אש ובטיחות המשתמש, לבצע גם בתחומים .אלו ורק בחלקים שבהם יש שינוי בקרה מדגמית לאחר בחינת החלופות וניהול הסיכונים הכרוך בהם, הוחלט לבחור בחלופה השנ י יה, תוך .התאמת הבקרה לכל מצב לגופו עמוד22 מתוך164 :מיפוי הנושאים מרוכז בטבלה להלן 6.1 קריטריונים להחרגת מבנה מהחובה לפעול באמצעות מכון בקרה 6.1.1 . :לאחר דיון במועצה הארצית התקבלה החלטה להלן :לא תחול חובת בקרה במכון בקרה על בקשה להיתר שהוא אחד מאלה (א) בית חולים; (ב) בית עלמין; (ג) נמל ימי, שדה תעופה בהתאם להגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז- 1977 וכן "מיתקן ימי", כהגדרתו בתקנות הנמלים (מעגנות), תשע"א- 2010 ; (ד) תחנת תדלוק; (ה) הקמת "מתקני תשתית מקומיים" כהגדרתם בחוק התכנון והבניה סעיף62 ()א(א3) 6. עיבוד החלופה הנבחרת עמוד23 מתוך164 המק המרחב את לשרת מיועדים שאינם לרבות וכן ומי, מתקני אנרגיה, לרבות מבנים המיועדים לתפעולם; (ו) הקמת "מבני דרך" כהגדרתם בסעיף1 בחוק התכנון והבניה; (ז) הקמת "תשתיות לאומיות" כהגדרתן בחוק התכנון והבניה או ובחוק לקידום תשתיות לאומיות תשפ"ג2023 )(ות"ל; (ח) ,הקמת תחנת משטרה, תחנת שירות לכיבוי אש בית סוהר, וכל היתר להקמת מבנה במיתקנים או באתרים המשמשים לצורך ביטחוני וכן היתר שהינו בסמכות הולמ"ב (ועדה למתקנים ביטחוניים), מרכזי שליטה בחירום; (ט) "הקמת מבנה הנועד לשמש ל"תעשיה מיוחדת" או ל"תעשיה מסוכנת ואגר תנאיו להיתר (בקשה והבניה התכנון בתקנות כהגדרתן )ות התש"ל- 1970 ; 6.1.2 כן נקבע ש לא תחול חובת בקרה במכון בקרה על בקשה להיתר הכוללת מבנים ועבודות : שהם אחד מאלה (א) הקמת מבנה שאינו למגורים אשר שטחו הכולל של הבניין אינו עולה על הקבוע בתקנה 18 ()(א2 ) לתקנות רישוי בנייה כהגדרתן בתקנות העיקריות; (ב) הקמת מבנה למגורים שאינו בבנייה רוויה כהגדרתו בחוק; (ג) הקמת יחידות אכסון מלונאי ויחידות אירוח במבנה אחד הכולל פחות מ-6 יחידות אירוח; (ד) מיתקנים ומבנים שהקמתם איננה כלולה במניין השטח המותר לבניה במגרש בו הם מוקמים, כגון: מתקני שעשועים ומבנה סילו; (ה) מבנה מקורה בלא קירות; (ו) מ בנה המיועד לגידול או לשהות בעלי חיים; (ז) היתר לביצוע עבודות פיתוח או עבודות הריסה בלבד; (ח) הקמת מבנה זמני שאינו מבנה זמני כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) תשע"ד2014 שהקמתו נעשית בצורה מהירה והשימוש בו הוא לתקופה קצובה בזמן; (ט) בקשה לשי מוש חורג; (י) ;כל מבנה שהוקם כדין (יא) היתר שעניינו תוספת ושינויים למבנה קיים .. (ראו פירוט סעיף זה להלן בסעיף6.2 ) 6.2 בקשה להיתר לתוספת למבנה קיים לעניין זה נקבע בתוספת השישית לא ש תחול חובת בקרה במכון בקרה על בקשה להיתר שעניינו תוספות ושינויים למבנה:קיים שהם אחד מאלה עמוד24 מתוך164 (1) תוספת הנוגעת במבנה היסטורי כהגדרתו בתוספת החמישית בתקנות בקשה להיתר. (2) שינויים במבנה מגורים קיים, לרבות תוספת שטח הכוללת פחות מ- 6 דירות למגורים. (3) פיצול דירות. (4) סגירת קומת עמודים. (5) תוספת שאינה למגורים אשר שטחה אינו עולה על הקבוע בתקנה 18 ()(א2) לתקנות רישוי בנייה. 6.3 טיפול ב היתר הכולל מבנים משני סוגים :מבנה שחלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה ומבנה שלא חלה לגביו חובת בקרה במכון בקרה לעניין זה נקבע בתוספת השישית שאם( כללה הבקשה להיתר עבודות המנויות בפריט2 ) ,סעיפים (א) עד (ט) יחד עם עבודות ומבנים שחלה עליהם חובת בקרה באמצעות מכון בקרה תחול חובת בקרה באמצעות מכון בקרה על כל העבודות והמבנים הכלולים בבקשה ".להיתר 7 . משמעויות כספיות (אגרות) 7.1 רקע המודל הכלכלי עליו מתבסס הליך הבקרה הוא תשלום של מבקש ההיתר/ בעל ההיתר למכוני הבקרה על פי אגרות אחידות בהתאם לתוספת החמישית ל ,תקנות. בנוסף ב תקנות הוסדרו מועדי תשלום האגרות ו המקרים בגינם מבקש ההיתר/ בעל ההיתר יהיה זכאי להחזר מלא או חלקי או .יידרש לתוספת תשלום למכון הבקרה האגרות עצמן משולמות בנפרד עבור בקרת התכן ועבור בקרת הביצוע והן נקבעות לפי סוג העבודה , גובה .ושטח הבנייה להלן פירוט אגרות מכוני בקרה התקפות כיום בתקנות לגבי מבני מגורים :ומבנים שאינם למגורים 'טור א סוג העבודה והשימוש 'טור ב פירוט שטח בנייה 'טור ג שלב התכן 'טור ד שלב הביצוע בנייה רוויה חדשה, למגורים בלבד, בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב- קומות שטח בנייה עד 1,000 מטרים רבועים 7,392 ,שקלים חדשים בתוספת7.92 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל300 מטרים רבועים 13,728 ,שקלים חדשים בתוספת14.52 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל300 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 1,000 מטרים רבועים ועד2,000 מטרים רבועים 12,936 ,שקלים חדשים בתוספת3.96 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 23,892 ,שקלים חדשים בתוספת6.60 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים עמוד25 מתוך164 שטח בנייה מעל 2,000 מטרים רבועים 16,896 ,שקלים חדשים בתוספת3.30 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים 30,492 ,שקלים חדשים בתוספת5.28 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים בנייה רוויה חדשה לצורכי ,מגורים בלבד בבניין גבוה ושאינו רב- קומות שטח בנייה עד 2,000 מטרים רבועים 13,860 ,שקלים חדשים בתוספת3.96 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 25,740 ,שקלים חדשים בתוספת7.92 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 2,000 מטרים רבועים ועד6,000 מטרים רבועים 17,820 ,שקלים חדשים בתוספת3.30 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים 33,660 ,שקלים חדשים בתוספת5.94 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 6,000 מטרים רבועים 31,020 ,שקלים חדשים בתוספת0.66 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים 57,420 ,שקלים חדשים בתוספת1.32 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים בנייה רוויה חדשה לצורכי ,מגורים בלבד בבניין רב- קומות ועד ל- 42 מטרים שטח בנייה עד 9,000 מטרים רבועים 38,272 שקלים ,חדשים בתוספת1.88 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים 58,420 ,שקלים חדשים בתוספת1.28 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 9,000 מטרים רבועים ועד15,000 מטרים רבועים 43,904 ,שקלים חדשים בתוספת2.18 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל9,000 מטרים רבועים 62,080 ,שקלים חדשים בתוספת4.07 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל9,000 מטרים רבועים ש טח בנייה מעל 15,000 מטרים רבועים 57,009 ,שקלים חדשים בתוספת של1.10 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל 15,000 מטרים רבועים 86,487 ,שקלים חדשים בתוספת של1.56 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל15,000 מטרים רבועים ,בניין ציבור שאינו בניין גבוה או בניין רב- קומות שטח בנייה עד500 מטרים רבועים 24,000 שקלים חדשים 32,000 שקלים חדשים שטח בנייה מעל 500 מטרים רבועים עד1,000 מטרים רבועים 24,000 ,שקלים חדשים בתוספת13.44 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל 500 מטרים רבועים 32,000 ,שקלים חדשים בתוספת21.12 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל500 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 1,000 מטרים רבועים עד2,000 מטרים רבועים כולל 30,720 ,שקלים חדשים בתוספת2.88 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 42,560 ,שקלים חדשים בתוספת3.20 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 2,000 מטרים רבועים 33,600 ,שקלים חדשים בתוספת3.84 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים 45,760 ,שקלים חדשים בתוספת6.72 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים ,בניין ציבור בבניין גבוה ושאינו רב- קומות שטח בנייה1,000 מטרים רבועים עד 4,000 מטרים רבועים 34,880 ,שקלים חדשים בתוספת2.38 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 51,200 ,שקלים חדשים בתוספת4.81 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 4,000 מטרים 42,027 ,שקלים חדשים בתוספת2.35 שקלים חדשים 65,600 ,שקלים חדשים בתוספת5.76 שקלים עמוד26 מתוך164 רבועים ועד5,000 מטרים רבועים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים חדשים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבו עים שטח בנייה מעל 5,000 מטרים רבועים 44,373 ,שקלים חדשים בתוספת2.22 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 71,360 ,שקלים חדשים בתוספת2.20 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים בניין מסחר שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות שטח בנייה עד 1,000 מטרים רבועים 10,484 ,שקלים חדשים בתוספת20.68 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל 300 מטרים רבועים 26,983 ,שקלים חדשים בתוספת18.14 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל300 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 1,000 מטרים רבועים ועד3,000 מטרים רבועים 24,960 שקלים ,חדשים בתוספת4.17 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 39,680 ,שקלים חדשים בתוספת5.76 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 3,000 מטרים רבועים ועד5,000 מטרים רבועים 33,280 ,שקלים חדשים בתוספת5.27 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל3,000 מטרים רבועים 51,200 ,שקלים חדשים בתוספת6.23 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל3,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 5,000 מטרים רבועים 43,840 ,שקלים חדשים בתוספת1.51 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 63,680 ,שקלים חדשים בתוספת2.15 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים ,בניין מסחר בבניין גבוה ושאינו רב- קומות שטח בנייה עד 4,000 מטרים רבועים 29,120 ,שקלים חדשים בתוספת2.35 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 39,360 ,שקלים חדשים בתוספת6.08 שקלים חדשים לכל מטר רבו ע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 4,000 מטרים רבועים ועד5,000 מטרים רבועים 36,160 ,שקלים חדשים בתוספת7.68 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים 57,600 ,שקלים חדשים בתוספת6.08 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 5,000 מטרים רבועים 43,840 ,שקלים חדשים בתוספת0.96 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 63,680 ,שקלים חדשים בתוספת2.24 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים ,בניין מסחר בבניין רב- קומות ועד42 מטרים שטח בנייה עד 9,000 מטרים רבועים 48,640 ,שקלים חדשים בתוספת1.61 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים 63,680 ,שקלים חדשים בתוספת1.61 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים שטח בנייה9,000 מטרים רבועים ועד12,000 מטרים רבועים 53,440 ,שקלים חדשים בתוספת1.07 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל9,000 מטרים רבועים 68,480 ,שקלים חדשים בתוספת2.98 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל9,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 12,000 מטרים רבועים 56,640 ,שקלים חדשים בתוספת0.96 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל12,000 מטרים רבועים 77,440 שקלים ,חדשים בתוספת2.95 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל12,000 מטרים רבועים בניין משרדים שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות שטח בנייה עד 1,000 מטרים רבועים 11,090 ,שקלים חדשים בתוספת19.36 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל 300 מטרים רבועים 25,591 ,שקלים חדשים בתוספת19.68 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל300 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 1,000 מטרים 24,640 ,שקלים חדשים בתוספת6.09 שקלים חדשים 39,360 ,שקלים חדשים בתוספת5.91 שקלים עמוד27 מתוך164 רבועים ועד3,000 מטרים רבועים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 3,000 מטרים רבועים ועד5,000 מטרים רבועים 36,800 שקלים חדשים בתוספת6.73 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל3,000 מטרים רבועים 51,200 ,שקלים חדשים בתוספת6.23 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל3,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 5,000 מטרים רבועים 50,240 ,שקלים חדשים בתוספת0.72 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 63,680 ,שקלים חדשים בתוספת2.88 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים ,בניין משרדים בבניין גבוה ושאינו רב-קומות שטח בנייה עד 4,000 מטרים רבועים 30,400 ,שקלים חדשים בתוספת4.37 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 40,960 ,שקלים חדשים בתוספת5.55 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 4,000 מטרים רבועים ועד5,000 מטרים רבועים 43,520 ,שקלים חדשים בתוספת6.72 שקלים חדשים ל כל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים 57,600 ,שקלים חדשים בתוספת6,08 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 5,000 מטרים רבועים 50,240 ,שקלים חדשים בתוספת1.24 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 63,680 ,שקלים חדשים בתוספת 2.02 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים ,בניין משרדים בבניין רב- קומות ועד42 מטרים שטח בנייה עד 9,000 מטרים רבועים 51,840 ,שקלים חדשים בתוספת1.49 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים 68,480 ,שקלים חדשים בתוספת1.49 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל6,000 מטרים רבועים שטח בנייה9,000 עד12,000 מטרים רבועים 56,320 ,שקלים חדשים בתוספת0.75 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל9,000 מטרים רבועים 72,960 ,שקלים חדשים בתוספת2.88 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל9,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 12,000 מטרים רבועים 58,560 ,שקלים חדשים בתוספת1.28 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל12,000 מטרים רבועים 81,600 ,שקלים חדשים בתוספת2.36 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל12,000 מטרים רבועים בניין אחסנה שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות שטח בנייה עד 1,000 מטרים ר בועים 9,279 ,שקלים חדשים בתוספת18.29 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל 300 מטרים רבועים 27,200 שקלים חדשים בתוספת18.29 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל300 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 1,000 מטרים רבועים ועד2,000 מטרים רבועים 22,080 ,שקלים חדשים בתוספת7.04 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 40,000 שקלים חדשים בתוספת3.20 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 2,000 מטרים רבועים 29,120 ,שקלים חדשים בתוספת5.76 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים 43,200 שקלים ,חדשים בתוספת8.64 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל2,000 מטרים רבועים ,בניין אחסנה בבניין גבוה ושאינו רב-קומות שטח בנייה1,000 מטרים רבועים עד 4,000 מטרים רבועים 29,120 ,שקלים חדשים בתוספת3.10 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים 41,920 שקלים חדש ,ים בתוספת6.08 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל1,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 4,000 מטרים 38,400 ,שקלים חדשים בתוספת7.04 שקלים חדשים 60,160 ,שקלים חדשים בתוספת5.12 שקלים עמוד28 מתוך164 רבועים עד5,000 מטרים רבועים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים חדשים לכל מטר רבוע מעל4,000 מטרים רבועים שטח בנייה מעל 5,000 מטרים רבועים 45,440 ,שקלים חדשים בתוספת1.07 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 65,280 ,שקלים חדשים בתוספת1.66 שקלים חדשים לכל מטר רבוע מעל5,000 מטרים רבועים 7.2 אופן בניית מודל לקביעת אגרות אופן בניית המודל לקביעת אגרות הבקרה ל מבנים ול שימושים שלגביהם תחול חובת בקרה החל מינואר2026 מתבסס על האופן בו נקבעו אגרות הבקרה למבני המגורים, מודל שהוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (להלן- וועדת הפנים) בנובמבר2016 ,ואושר על ידה ולאחר מכן נקבע בחקיקה , אותו מודל גם שימש את עדכון האגרות שנערך במסגרת תיקון לתקנות לצורך הרחבת סמכויות מכוני הבקרה בשנת2024 . :המודל מודגם בסכמה להלן המודל כולל3 :נדבכים בסיסיים חישוב עלות שעת בקרה- חישוב העלות לשעת בקרה שתהווה את התעריף השעתי לקביעת .היקף התשלום הנדרש לביצוע עבודת בקרה בסוגי מבנים שונים שעות בקרה נדרשות לביצוע הבקרה – קביעת היקף שעות הבקרה הנדרש לביצוע בקרה באמצעות תרחישי בקרה המגדירים את שעות הבקרה הנדרשות לביצוע בקרה איכותית ויעילה במגוון מבנים בעלי מא פיינים שונים מבחינת מורכבות המבנה .וגודלו.שעות הבקרה הנדרשות חושבו לכל מבנה קביעת סוגי מבנים ושימושים – עפ"י ניתוח של שעות הבקרה הנדרשות, חולקו המבנים .לקטגוריות של שימושים ושטחים. לכל קטגוריה נקבעו האגרות עבורה (1) חישוב עלות שעת בקרה עלות שעת בקרה מחושבת על פי היחס בין סך עלויות התפעול הנדרשות למכון בקרה (עקיפות )וישירות לבין שעות הבקרה המעשיות שמייצר מכון בקרה. עלות שעת בקרה אשר שימשה בסיס לקביעת האגר ו ת בתיקון הנוכחי תואמת לעלות ששימשה בסיס ל קביעת האגרות שנכנסו לתוקפן ביולי2024 והיא320 ₪לשעת בקר ה ממודדת למדד ינואר2024 . עלות זו נקבעה בעבר בתיאום עם כל הגורמים הרלבנטיים , מכוני בקרה והתאחדות הקבלנים בוני הארץ וקיבלה לעת אישור התקנות בשנת2024 את אישור ועדת הפנים. עמוד29 מתוך164 ( (2 חישוב מספר שעות הבקרה הנדרשות לביצוע עבודת הבקרה לצורך חישוב מספר שעות הבקרה הנדרשות לכל שימוש וסוג של מבנה נבנו תרחישי בקרה אשר אמורים להוות מדגם מייצג של השימושים אשר אמורים להיכנס לחובת בקרה בינואר2026 . התרחישים נבחנו על ידי יועצים מומחים בתחומי תכנון והנדסה .של מינהל התכנון כן הוחלט להפריד, כפי שקיים בביצוע, בין שלב בקרת הת.כן לשלב בקרת הביצוע בקרת תכן בשלב אישור היתר הבנייה: בקרה על התאמת הבקשה להיתר להוראות .ודרישות התכן בקרת ביצוע: בקרה על תוכניות העבודה ועל ביצוע הבנייה, על מנת לוודא כי הבנייה .מתבצעת בהתאם להוראות ודרישות התכן (3) מצורף להלן דוגמה לתחשיבי שעות בקרה למבנה מלונאות בן2 קומות בשטח של1,000 מ"ר כלל התחשיבים שב ו צעו ע"י הצוות המקצועי של מינהל התכנון לכל שימושי המבנים בהבחנה לשטח ולגובה המבנה מובאים בנספח ג' .המצ"ב לדוח זה 7.3 קביעת אגרות לשימושים חדשים לגביהם תחול חובת בקרה במכון בקרה החל מינואר 2026 . לצורך קביעת האגרות לשימושים אלה :נעשו הפעולות להלן א. בחינה של שטחי מבנים טיפוסיים המשמשים לתעש י יה ולמלונאות )(תרחישים. ב. קביעת מדרגות השטחים אליהם יתייחסו האגרות. ג. הערכה של היקף השעות שעל מכון הבקרה להשקיע בבקרה של התחומים המפורטים בתקנות, בהבחנה לבקרת התכן ולבקרת הביצוע. מאפיין אגרת מכון בקרה )תשומות( תכנית ראשית8אדריכלות4 (חובה) התנעה1בקרת תכן₪ 33,330 קרקע וביסוס2שלד וביסוס5 (חובה) דיפון וביסוס1בקרת ביצוע₪ 43,560 יציבות10מים וביוב4 (חובה) ק"איטום תת1כ אגרה"סה₪ 76,890 תברואה8פיתוח4 0.0 שלד רצפת1 פיתוח /ניקוז4תכן משלימה4 (חובה) במהלך שלד1 בטיחות אש8 (חובה) גמר שלד1בקרת תכניות עבודה₪ 8,250 מיגון8התקנת מערכות1בקרת ביצוע אתר₪ 35,310 אקוסטיקה4 + מערכות .הפ בקרים מורשים (חובה) 3 אוורור4גמר ביצוע1 סביבה4 בריאות4ר"מ /כ אגרה"סה₪ 77 קרינה1כ אגרה"סה /אגרת תכן43% אסבסט0 חשמל0 תרמי1 נגישות1כ ביקורים"סה11 קליטת בקשה7קליטת בקשה4ד מסכמת"חו8 3 תיאום מול צד7 3 תיאום מול צד6 כ שטח בנוי"סה1,000ד ביניים"חו8מעקב אחר תיקונים16 בקרה חוזרת לאחר תיקון6 קומות 'כ מס"סה2ד מסכמת"חו6 ע"כ ש"סה101ע"כ ש"סה25ע"כ ש"סה107 תיאור הפרויקט בקרת תכן ]ע"ש[ בדיקת תכניות עבודה ]ע"ש[ בקרת ביצוע באתר ]ע" ש7 = ביקור[ ' מ13 פנימיה עד ,בית הארחה ,מבנה בית מלון - תשומות מכון בקרה אגרות מכון בקרה' מ13 עד תיאור קומות2 מבנה בית מלון 2 :קומות עילי 'מס 0 :קומות מרתף 'מס 2X 500 = 1,000 :שטח עילי 0 :שטח מרתף ר" מ1,000 :כ"סה עמוד30 מתוך164 ד. השוואה בין היקף השעות המוערך ביחס להיקף השעות שיש להשקיע באותה בקרה )למבנים באותו שטח לשימושים שונים ( על מנת לבחון את היחסיות – תרשים1 .להלן ה. קביעת האגרות לכל תרחיש ( היקף השעות מוכפל בעלות שעת בקרה, שנקבע בתקנות שנחקקו בשנת2024 ממודדת ל- 2025 ). ו. יצירת "נוסחה מסדרת" לכל מדרגת שטח. ז. בחינה חוזרת על בסיס תרחישים אחרים לוודא שלא נפלה טעות בנוסחה המסדרת. להלן המדרגות שנקבעו:מבני תעשייה תעשייה פירוט שטח הבנייה בניין שאינו גבוה ואינו רב קומות עד1,000 מ"ר כולל מעל1,000 מ"ר ועד2,000 מ"ר כולל מעל2,000 מ"ר ועד3,000 מ"ר כולל מעל3,000 מ"ר ועד6,000 מ"ר כולל מעל6,000 מ"ר בניין גבוה שאינו רב קומות עד3,000 מ"ר מעל3,000 מ"ר ועד6,000 מ"ר כולל מעל6,000 מ"ר בניין רב קומות עד6,000 מ"ר כולל מעל6,000 מ"ר ועד9,000 מ"ר כולל מעל9,000 מ"ר ועד12,000 מ"ר כולל מעל12,000 מ"ר :מבני מלונאות בתי מלון , בית הארחה, פנימייה פירוט שטח הבנייה בניין שאינו גבוה ואינו רב קומות עד1,000 מ"ר כולל מעל1,000 מ"ר ועד3,000 מ"ר כולל מעל3,000 מ"ר ועד7,000 מ"ר מעל 7,000 מ"ר בניין גבוה שאינו רב קומות עד3,000 מ"ר כולל מעל3,000 מ"ר ועד5,000 מ"ר כולל מעל5,000 מ"ר ועד7,000 מ"ר כולל מעל7,000 מ"ר ועד9,000 מ"ר כולל מעל9,000 מ"ר בניין רב קומות עד42 מטר עד6,000 מ"ר כולל מעל6,000 מ"ר ועד9,000 מ"ר כולל מעל9,000 מ"ר ועד12,000 מ"ר כולל מעל12,000 מ"ר ועד15,000 מ"ר כולל מעל15,000 מ"ר בניין רב קומות42 מטר ומעלה עד15,000 מ"ר כולל מעל15,000 מ"ר ועד20,000 מ"ר כולל עמוד31 מתוך164 מעל20,000 מ"ר ועד25,000 מ"ר כולל מעל25,000 מ"ר ועד30,000 מ"ר כולל מעל30,000 מ"ר תרשים 1- בתרשים זה מודגם האופן בו נבחנה היחסיות של האגרות למבני מלונאות ותעשייה ביחס לאגרות שנקבעו בעבר לשימושים אחרים עמוד32 מתוך164 עמוד33 מתוך164 7.4 טיפול ב אגרות התקפות בתקנות עם יישום התקנות ומפניות שהגיעו למינהל התכנון מיזמים ועורכי בקשות העובדים מול מכוני בקרה ומול טבלת אגרות הבקרה הסתבר שיש צורך לשנות או לדייק חלק מההוראות הנוגעות לאופן חישוב האגרות , בחלקו בשל העובדה שהתגלו מצבים חדשים לגביהם לא צפינו מראש את היקף האגרה שתיגבה, לדוגמה לגבי .מבנים שיש בהם עירוב שימושים להלן המקרים בהם הת ברר :שיש צורך בתיקון התקנות .ד1 הוספת פירוט שטחים נוסף ,לשימוש של מבני ציבור ואחסנה , לבניין שאינו גבוה או רק קומות. .ד2 עדכון אופן חישוב אגרות למבנים עם עירוב שימושים (תקנה 5 בתוספת )החמישית .ד3 עדכון אופן חישוב אגרות למבנים מחוברים .ד4 עדכון אופן חישוב אגרות לתוספות ושינויים בהיתר שנבדק ע"י מכון בקרה להלן פירוט אופן הטיפול במקרים אלו א.1. הוספת פירוט שטחים נוסף ,לשימוש של מבני ציבור ואחסנה ,לבניין שאינו גבוה או בר קומות . פירוט הבעיה :לבניין ציבורי ולבניין אחסנה ,שאינם בניין גבוה או בניין רב-קומות - הנוסחה לחישוב האגרה מעל שטח של 2,000 מ"ר ,זהה כלומר האגרה ל מ"ר זהה בין אם עמוד34 מתוך164 מדובר במבנה בשטח של2,000 מ"ר ובין אם מדובר במבנה ששטחו כפול בעוד תשומות הבקרה הנדרשות לבקרה במכון בקרה הולכות ופוחתות ככל ששטח המ.בנה עולה התוצאה היא של מבנים בעלי שטח גדול משמעותי ,כדוגמת אולם מופעים ,אצטדיונים ומחסנים אזוריים, חישוב אגרה עפ"י הנוסחה הקיימת כיום יוצר עלות בלתי סבירה בגובה האגרות ביחס לתשומות הבקרה ומכאן לעיוות. הפתרון: הוספת מדרגות נוספות לשימושים אלו. לכל מדרגה נקבעה נוסחה אחרת, שמשקפת את .היקף התשומות הנדרשות שימוש פירוט שטחים- מצב קיים פירוט שטחים- מצב מוצע בניין ציבור ,שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות עד500 מ"ר כולל פיצול לשתי מדרגות: שטח100-300 מ"ר, שטח300-500 מ"ר מעל500 מ"ר עד1,000מ"ר ללא שינוי מעל1,000 מ"ר עד2,000 מ"ר כולל ללא שינוי מעל2,000 מ"ר שטח בניה מעל2000 מ"ר ועד 3,000 מ"ר :תוספת מדרגות בשטחים להלן 3,000 מ"ר עד 4,000 מ"ר כולל 4,000 מ"ר עד 5,000 מ"ר כולל 5,000 מ"ר עד 6,000 מ"ר כולל 6,000 מ"ר עד 8,000 מ"ר כולל מעל8,000 מ"ר בניין אחסנה שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות עד1,000 מ"ר כולל ללא שינוי מעל1,000 מ"ר ועד2,000 מ"ר כולל ללא שינוי מעל2,000 מ"ר ועד3,000 מ"ר כולל 3,000 מ"ר ועד5,000 מ"ר כולל 5,000 מ"ר ועד7,000 מ"ר כולל מעל7,000 מ"ר בנוסף הסתבר שיש חוסר מידתיות בתשלום האגרה גם כאשר מדובר במבנה ציבורי קטן יחסית ,לדוגמה כיתת גן אחת הנבנית בשכיחות גבוהה באזורים כפריים ויש צורך ליצור מדרגות נוספות . במסגרת חישוב התשומות הנדרשות לבקרה למבני ציבור נלקחו בחשבון המקרים :השכיחים הבאים  בניין ציבורי בשטח של עד300 מ"ר.  מבנה יביל בשטח של עד200 מ"ר )(לרבות מקבץ מבנים מחוברים באתר– ההנחה היא ,"שמבנה יביל המשמש כמבנה ציבורי בד"כ נבנה עפ"י "אב טיפוס שבמסגרת ייצורו נעשית בקרת תכן ובקרת ביצוע במפעל כחלק מההליך המתחייב טרם מתן תו- תקן ואישור ייצור והפצה באופן סדיר . במצב זה מכון בקרה לא נדרש ואף לא מסוגל לבצע בקרה על מבנה שכבר תוכנן נבדק אושר ובוצע, ולמעשה תידרש בקרת תכן ו ביצוע רק לצורך הצבתו של המבנה היביל, ,או המבנים היבילים באתר עצמו, בתחומים של יצ יבות וביסוס, חיבור למערכות 'ועבודות פיתוח בהיבטי בטיחות, נגישות וכד. עמוד35 מתוך164 התחשיב להלן מייצג את תשומות הבקרה המוערכות למבנה לא למגורים ששטחו עד200 מ"ר א.2. עדכון אופן חישוב אגרות למבנים עם עירוב שימושים(פרט 5 בתוספת החמישית) מצב קיים: (א )במבנים עם שימושים מעורבים תחושב האגרה לפי שטח הבנייה של כל שימוש לפי פרט 2 לתוספת החמישית. (ב )לחלקי המבנה המשרתים מספר שימושים תחושב האגרה לפי פרט 2 לשימוש הראשי של המבנה. (ג )בבניין הכולל עירוב שימושים ,גובה הבניין לצורך קביעת תעריף האגרה לחישוב שטחי הבנייה לפי פרט 2 יהיה לפי סיווג הבניין על כל שימושיו. הגדרת הבעיה : לעת הפעלת האגרות לבניין עם עירוב שימושים הסתבר כי האמור בסעיף (ג) לעיל יוצר במקרים מסוימים, בעיקר במקרים בהם קיים פער קיצוני בין היקף שטחי הבניה של ,השימושים השונים עלות בלתי סבירה בגובה האגרות ביחס לתשומות הבקרה. ב טבלה להלן מוצגים מקרים לדוגמה המדגימים את הבעייתיות בהוראה הקיימת כיום בתקנות.בהבחנה לבנין נמוך, בנין גבוה ובנין רב קומות מ המקרים המוצגים ב טבלה עולה שהוספת300 מ"ר לבנין מגורים, מוסיפה אגרה בגובה שאינו בפרופורציה לאחוז שטח המסחר במבנה כולו ואינו בפרופורציה לתוספת התשומות הנדרשות לבקרה ע"י מכון .בקרה עקב תוספת זו עמוד36 מתוך164 בנין שטח בנין כולל )(מ"ר מגורים )(מ"ר מסחר )(מ"ר סה"כ אגרה )₪( משמעויות בנין נמוך 4,300 4,300 ללא 67,122.00 4,300 4,000 300 102,015.00 הוספת300 מ"ר מסחר למבנה מגורים יוצרת, ביחס למבנה מגורים באותו שטח, תוספת אגרה של35,028 ₪ (תוספת של52% ) בנין גבוה 6,300 6,300 ללא 89,034.00 6,300 6,000 300 156,920.00 הוספת300 מ"ר מסחר למבנה מגורים יוצרת , ביחס למבנה מגורים באותו שטח, תוספת אגרה של 70,886 ( ₪ תוספת של76.24% ) בנין רב קומות 11,000 11,000 ללא 118,484.0 11,000 10,000 1,000 224,554 הוספת1,000 מ"ר מסחר למבנה מגורים יוצרת, ביחס למבנה מגורים באותו שטח, תוספת אגרה של 106,070 ( ₪ תוספת של189% ) במסגרת הבדיקות הסתבר כי מקור הבעיה הוא ב הוראה ש"גובה הבניין לצורך קביעת תעריף האגרה לחישוב שטחי הבנייה לפי פרט 2 יהיה לפי סיווג הבניין על כל שימושיו." זאת בשל העובדה ש האגרות מבוססות על שטח מינימאלי, המשתנה בהתאם להגדרת גובה .הבניין .ככל שהבניין יותר גבוה, השטח המינימאלי גדול יותר מצ"ב ,לדוגמה אופן השתנות האגרות ל שטח מסחר של300 מ"ר שהוא שימוש משני במבנה הכולל עירוב שימושים: סוג המבנה בהתאם לגובהו שלב התכן )₪( שלב הביצוע )₪( בניין שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות 10,484 ( שטח מינימאלי של300 )מ"ר 26,983 (שטח מינימאלי של300 )מ"ר בניין גבוה 29,120 (שטח מינימאלי של1,000 )מ"ר 39,360 (שטח מינימאלי של1,000 )מ"ר בניין רב קומות 48,640 ( שטח מינימאלי של 6,000 )מ"ר 63,680 ( שטח מינימאלי של6,000 )מ"ר מהטבלה עולה שעל אף שמדובר באותו שטח של מסחר, הרי שגובה האגרה משתנה , ללא ,הצדק באופן דרמטי .ככל שגובה הבניין עולה בהבנה הזו נבחנו מספר אפשרויות לפתרון :על בסיס ההנחות להלן  ל מבנה הכולל עירוב שימושים נדרשות תשומות בקרה גדולות יותר ממבנה שיש בו רק שימוש אחד בשל הדרישות ה שונות )'לכל שימוש ( מיגון, בטיחות אש וכו והצורך לבחון .את השילוב ביניהם  קביעת אגרה נפרדת ל כל שימוש משמעה תשלום כפול על נספחי תכן חופפים , לדוגמה .'קרקע וביסוס, איטום, בידוד וכו עמוד37 מתוך164  .המורכבות של שילוב שימושים אינה בהכרח תלוית גובה הבניין :עדכון האגרה התנהל בתהליך להלן בשלב ראשון, הצוות המקצועי גיבש מקרי בוחן של שילובים אפשריים על בסיס תיקי רישוי .אמיתיים בשלב השני, בוצע ניתוח של תשומות הבקרה הנדרשות לש ילובים אלו ומה התוספת הנדרשת .לעומת מבנה בעל שימוש אחד בלבד בשלב ה שלישי, נבחנו מודלים כלכליים שיכולים לתת מענה לתוספת התשומות ובהם נבחנו :החלופות להלן חלופה1 : לקבוע כי גובה השימוש לצורך קביעת האגרה יהיה בהתאם לגובה של כל שימוש .ולא בהתאם לגובה הכולל של המבנה חלופה2 : לקבוע אגרות שיהיו בהתאם לחלקו היחסי של כל שימוש במבנה כולו. חלופה 3 : חלופה2 בתוספת מקדם למורכבות עירוב השימושים. להלן:דוגמה לניתוח החלופות על בסיס מקרה בוחן אמיתי מבנה בעירוב שימושים שגובהו עד 13 מטר, ששטחו4,300 , מ"ר4,000 מ"ר מגורים ו- 300 מ"ר .מסחר עמוד38 מתוך164 לאחר ניתוח עשרות רבות של מקרי בוחן נמצא שחלופה3 היא החלופה המשקפת באופן .המיטבי את התשומות הנדרשות לעירוב שימושים במקרים שונים החישוב בחלופה3 יתבסס על:  סך שטח וגובה המבנה.  חישוב אגרה לשטח מלא לכל שימוש.  חישוב אגרה בגין חישוב החלק היחסי של כל שימוש בסך המבנה. עמוד39 מתוך164  הוספת מקדם לסך המתקבל מחישוב אגרות לכל השימושים.  המקדם יגדל ככל שכמות השימושים גדלה. מצב מוצע- דוגמה נתוני המבנה: מבנה גבוה ,סה"כ 7,550 מ"ר ,משרדים- 7,200 מ"ר ,מסחר- 350 מ"ר סימולציות נוספות המדגימות את החישוב לגבי מבנה עם עירוב שימושים מופיעות בנספח 'ד א.3. עדכון אופן חישוב אגרות למבנים מחוברים : תיאור הבעיה פרט 1(ב )לתוספת החמישית קובע כיום כדלקמן: כללה בקשה להיתר שני בניינים או יותר ששטחים בנויים מחברים ביניהם יחולו הוראות אלה לגבי הבניינים המחוברים: 1) שטח הבנייה האמור של כל בניין יחושב לפי חלוקת השטח הכולל המותר לבנייה באותו היתר במספר הבניינים הכלולים באותה בקשה להיתר; 2) אם למעלה ממחצית הקומות בבניין המצויות מעל פני הקרקע מחוברות לבניין אחר לא יראו את אותו בניין כבניין נפרד. עם החלת חובת בקרה על בנינים עם עירוב שימושים נמצא כי כאשר הבניינים המחוברים אינם באותו שימוש, פרט (1 )אינו ישים מבחינת אופן חישוב שטח האגרות , לדוגמה במצב :להלן עמוד40 מתוך164 במצב המתואר , ההוראות התקפות קובעות שלצורך חישוב האגרה למבנים אלו יש לחבר את ( השטח המוצע לבנייה18,500 .)מ"ר) ולחלק אותו למספר הבניינים במגרש (שני בניינים הקושי הוא שהאגרה לחישוב בניין משרדים והאגרה לחישוב בניין מגורים שונות אחת מהשני י ה. אם נחשב את כל שטח המבנים עפ"י אגרה למגורים, האגרה לא תשקף את התשומות הנוספות הנדרשות לבקרה לבנ יין משרדים ביחס למגורים, ואם נחשב את כל שטח המבנים עפ"י אגרה למשרדים הרי שהאגרה תשקף תשומות בקרה שהינן גבוהות מהנדרש לבקרה לבניין .מגורים במסגרת תהליך העבודה הסתבר שבמצב בו הבניינים הם בשימוש שונה, חיבור סך השטחים וחלוקתם למספר הבניינים אינ ו מבטא בצורה נכ ונה את התשומות הנדרשות לכל סוג שימוש ולכן יש לשאוף שלכל שימוש תחושב האגרה המתאימה לו בהתאם לתוספת .החמישית :כאשר מדובר בשטחים המחוברים פיזית בין מספר בניינים נבחנו מספר חלופות חלופה אחת- חלוקת השטח לפי מספר הבניינים באופן שווה ( בסכמה המתוארת לעיל , סך השטח המחבר6,000 )מ"ר יתחלק בין שני הבניינים באופן שווה חלופה שתיים- .חלוקת השטח באופן יחסי בהתאם לשטח כל מבנה ( בסכמה המתוארת לעיל, סך השטח המחבר6,000 מ"ר יתחלק בין הבניינים לפי היחס בין שטח בניין המשרדים- 10,000 מ"ר ושטח בניין המגורים- 2,500 )מ"ר ה פתרון המוצע: על אף הניסוח המשובש ,אין ספק שכוונת המחוקק היתה להתייחס בחלוקת השטח רק לשטח המחבר בין הבניינים. ביחס לחלופות לחלוקת השטח המחבר נבחרה חלופה אחת וזאת בעיקר בשל פשטותה וישימותה. במצב בו הבניינים המחוברים יהיו עם עירוב שימושים, מצב שאנחנו צופים עמוד41 מתוך164 שיהיה שכיח מאוד, יהיה קשה מאוד לחשב את החלוקה היחסית, לדוגמה במצב בו .בניין המשרדים בסכמה לעיל היה מורכב גם משימוש של מגורים לאור כך ,מוצע לשנות את הניסוח של פרט1 (ב) לתוספת החמישית להלן: (1 ) שטח הבנייה של כל בניין מחובר יחושב לפי השטח הכולל המותר לבנייה של כל בניין בנפרד בתוספת חלוקת השטח המחבר במספר הבניינים המחוברים . א.4. עדכון אופן חישוב אגרות לתוספות ושינויים בהיתר שאושר תיאור הבעיה תקנה91 ()(ב3) לתקנות החילה חובת בקרה גם על ביצוע תוספות או שינויים בהיתר בנייה שהחלה לגביו בקרה של מכון בקרה אך טרם הוצאה לגביו תעודת גמר, ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת בקרה של מכון בקרה. בהתאם גם נ.קבע גובה האגרות ומועד תשלומם לגבי תוספות או שינויים אלו בכל הנוגע לבקרת התכן, תקנה40 ב קובעת כי בעד בקרת תכן בבנייה לפי תקנה 91 (ב() 3 ,) תחושב האגרה לפי שטח הבנייה המתווסף לשטחים שאושרו לפניו במכון הבקרה. ,בכל הנוגע לבקרת הביצוע תקנה 50א ,קובעת הוראה אחרת מהאמור לגבי בקרת התכן ולפיה האגרה תחושב לפי שטח הבנייה הכולל של המבנה המיועד להיבנות כולל תוספות או שינויים. עם תחילת יישום התקנות התקפות הסתבר שניסוח התקנות לגבי האגרה לבקרת הביצוע יוצר קושי במצבים מסוימים ולעיתים משמעו שמכון הבקרה לא יקבל תשלום עבור בקרת הביצוע של אות ם שינויים ותוספות. מצבים אלו י יווצרו כאשר שטח הבנייה הכולל של המבנה המיועד להיבנות כולל תוספות או שינויים יהיה נמוך מהשטח המינימאלי שנקבע בטבלה בפרט2 ל תוספת החמישית. :הפתרון המוצע תיקון תקנה 50א לגבי בקרת ביצוע כדלקמן: א. בעד בקרת ביצוע בבניה של חלק מבניין שעל בנייתו הכוללת חלה חובת בקרה של מכון בקרה, תחושב האגרה לפי שטח הבנייה הכולל של המבנה.המיועד להיבנות ב. בעד בקרת ביצוע, לביצוע תוספות או שינויים בהיתר בניה שחלה לגביו בקרה של מכון בקרה אך טרם הוצאה לגביו תעודת גמר, ובלבד שהבניין הכולל את התוספות או השינויים הוא מסוג הבניינים שלגביו חלה חובת בקרה של מכון בקרה. תחושב האגרה עבור תוספת הבנייה לפי שטח הבנייה המתווסף לשטחים שאושרו בהיתר הקודם לפניו .במכון בקרה ג. בעד בקרת ביצוע עבור שינויים בבניין על פי ההיתר הקודם, תחושב האגרה בהתאם לתקנה72 . עמוד42 מתוך164 8 . השפעה משקית 8.1 ניתוח נתונים ששימשו בסיס להיקף פעילות הבקרה הצפויה לצורך הערכת היקפי עבודת מכוני הבקרה הצפויה לאחר הרחבת סמכויותיהם החל מינואר 2026, נעשתה עבודה מקיפה שכללה איסוף נתונים ממקורות שונים , ובכללם נתוני הועדות לתכנון ובניה כפי שהועברו למינהל התכנון בין השנים2016-2024 : . מספר הבקשות להיתר שהוגשו בשנה. . מספר ההיתרים שהופקו בשנה. . מספר אישור י התחלת עבודה שהופקו בשנה. . מספר תעודות גמר שהופקו בשנה. . מספר יחידות הדיור שנבנו כל שנה. עיקרי תוצרי העבודה מרוכזים בנספח 'ב פרק זה מציג להלן סדרת מסקנות ותובנות המבוססות על העבודה הנ"ל וכולל נתונים כמותיים שונים. נתונים אלה שימשו את צוות העבודה לאורך תהליך העבודה בצמתים שונים כבסיס לבחינת ההשלכות הכלכליות, הלוגיסטיות והמקצועיות, הכרוכות בהרחבת סמכויות מכוני הבקרה. לצד קידום התקנות עצמן נערכת הן במינהל התכנון והן בקרב הגורמים המאשרים ומכ וני הבקרה עבודה מקבילה של היערכות למתן מענה לצרכי המשק בשנים הבאות לנוכח הגידול הצפוי בהיקפי העבודה של מכוני הבקרה. עבודה משלימה זו אינה חלק מהליך גיבוש התקנות כפי שבא לידי ביטוי במסמך מלווה זה, ונעשית במקביל במספר מסלולים נפרדים. בין היתר ניתן לציין היערכ ות להגדלת מספר הבקרים המוסמכים בישראל, היערכות ארגונית לליווי ופיקוח על מכוני הבקרה לרבות הקמת מערך טכנולוגי תומך, הכנת בסיס להכשרת בקרים מורשים להרחבת הסמכויות, גיבוש מערך )הדרכה לכלל הגורמים הנוגעים בדבר (ועדות מקומיות, מתכננים ויזמים.ועוד 8.2 ניתוח התוספת להיקף פעילות הבקרה הצפויה בשנים 2026 , 2027 כתוצאה מתיקון ה תקנות לצורך אומדן ההיקף השנתי של בקרות תכן וביצוע בפרויקטים בקטגוריות החדשות ש י צטרפו לחובת הבקרה במכון בקרה , התבססנו על עבודה שבוצעה על ידי חברת טאסק לניתוח וחיזוי הגידול ב היקף פעילות מכוני הבקרה כתוצאה מכניסת התקנות החדשות לתוקף החל מ- 1.1.2026 . הניתוח מתייחס בנפרד לשנת פעילות2026 והחל מ שנת2027, וזאת בה י נתן פרק הזמן החולף בדרך כלל מהגשת בקשה להיתר לוועדה המקומית ועד להגעתה לשלב בקרת התכן במכון בקרה. הניתוח מבוסס על ממוצעים של נתוני שטחי הפרויקטים והשימושים המתוכננים בהם .וגובה האגרות הממוצע בחלוקה לאגרת תכן ואגרת ביצוע עמוד43 מתוך164 (א) ניתוח כמותי המתייחס לתוספת הפעילות בשנת 2026 : אגרות תכן מס 'פרויקטים לתכן בשנת 2024 .................................. 820 תוספת פרויקטים לתכן בשנת 2026 .............................. 1615 תוספת פרויקטים למגורים ( 78% ) .............................. 1269 תוספת פרויקטים למבני ציבור ( 5% ) ......................... .. 76 תוספת פרויקטים למסחר ,משרדים, תעשיה ,אחסנה ,מלונאות ( 17% ) ...... 270 שטח ממוצע לפרויקט ................................................. 6,180 מ"ר אגרת תכן ממוצעת לפרויקט מגורים ............................. 44,352 ₪ אגרת תכן ממוצעת למבני ציבור ................................... 50,663 ₪ אגרת תכן ממוצעת לפרויקט מסחר, תעשיה ,אחסנה ,מלונאות ............ 54,851 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למגורים ........................... 56,282,688 ₪ תוספת אגרות שנתית למבני ציבור ............................ 3,850,388 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למסחר, משרדים ,תעשיה ,אחסנה ,מלונאות 14,809,770 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית .................................... 74,942,846 ₪ אגרות ביצוע מס 'פרויקטים לביצוע בשנת 2026 1002 תוספת פרויקטים לביצוע בשנת 2026 695 תוספת פרויקטים למגורים 695 שטח ממוצע לפרויקט 6,180 מ"ר אגרת ביצוע ממוצעת לפרויקט מגורים 64,383 ₪ אגרת ביצוע ממוצעת למבני ציבור 70,917 ₪ אגרת ביצוע ממוצעת לפרויקט מסחר,תעשיה ,אחסנה ,מלונאות 71,716 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למגורים 44,746,185 ₪ חלק יחסי מאגרת הביצוע לשנת 2026 ( 30% ) סה"כ תוספת אגרות שנתית 13,423,856 ₪ עמוד44 מתוך164 לסיכום ,תוספת הפעילות הכספית השנתית לשנת 2026 כתוצאה מכניסת התקנות החדשות היא אגרות תכן - 74,942,846 ₪ לשנה אגרות ביצוע - 13,423,856 ₪ לשנה סה"כ תוספת אגרות 88,366,702 ₪ לשנה דהיינו ,כניסת התקנות החדשות לתוקף החל מ- 1.1.2026 ,תוסיף פעילות בשנת 2026 של כ- 88 מלש "ח לשנה בגין אגרות התכן ואגרות הביצוע לכלל הפרויקטים . (ב) ניתוח כמותי המתייחס לתוספת הפעילות החל משנת 2027 : אגרות תכן תוספת פרויקטים לתכן בשנת 2027 2,308 תוספת פרויקטים למגורים ( 55% ) 1,269 תוספת פרויקטים למבני ציבור ( 10% ) 231 תוספת פרויקטים למסחר ,משרדים, תעשיה ,אחסנה ,מלונאות ( 35% ) 808 שטח ממוצע לפרויקט 6,180 מ"ר אגרת תכן ממוצעת לפרויקט מגורים 44,352 ₪ אגרת תכן ממוצעת למבני ציבור 50,663 ₪ אגרת תכן ממוצעת לפרויקט מסחר, תעשיה ,אחסנה ,מלונאות 54,851 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למגורים 56,282,688 ₪ תוספת אגרות שנתית למבני ציבור 11,703,153 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למסחר,משרדים ,תעשיה ,אחסנה ,מלונאות 44,319,608 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית 112,305,449 ₪ אגרות ביצוע תוספת פרויקטים לביצוע בשנת 2027 992 תוספת פרויקטים למגורים ( 55% ) 546 תוספת פרויקטים למבני ציבור ( 10% ) 99 תוספת פרויקטים למסחר ,משרדים, תעשיה ,אחסנה ,מלונאות ( 35% ) 347 שטח ממוצע לפרויקט 6,180 מ"ר עמוד45 מתוך164 אגרת ביצוע ממוצעת לפרויקט מגורים 64,383 ₪ אגרת ביצוע ממוצעת למבני ציבור 70,917 ₪ אגרת ביצוע ממוצעת לפרויקט מסחר, תעשיה ,אחסנה ,מלונאות 71,716 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למגורים 35,153,118 ₪ תוספת אגרות שנתית למבני ציבור 7,020,783 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית למסחר, משרדים ,תעשיה ,אחסנה ,מלונאות 24,885,452 ₪ סה"כ תוספת אגרות שנתית 67,059,353 ₪ לסיכום ,תוספת הפעילות הכספית השנתית לשנת 2027 כתוצאה מכניסת התקנות החדשות היא: אגרות תכן - 112,305,449 ₪ לשנה אגרות ביצוע - 67,059,353 ₪ לשנה סה"כ תוספת אגרות 179,364,802 ₪ לשנה דהיינו ,כניסת התקנות החדשות לתוקף החל מ- 1.1.2026 ,תוסיף פעילות (החל מ- 2027 )של כ- 180 מלש"ח לשנה בגין אגרות התכן ואגרות הביצוע לכלל הפרויקטים . 8.3 עלות-תועלת בהמשך ישיר לתיאור הפעילות האמורה יש לזכור שבצד החובה הרגולטורית, בקרת התכן והביצוע הנעשית ע"י מכון הבקרה מפחיתה את עלויות"אי איכות בבנייה" ו תורמת ל שיפור איכות התכנון והבניה , העלאת בטיחות המשתמשים במבנה ,חיסכון כלכלי ושקט נפשי לכל הגורמים המעורבים ב פרויקט. המושג"עלות אי-איכות בבנייה "מתייחס לכל ההוצאות והנזקים הנובעים מכשלים ,ליקויים ואי- התאמות בתהליך הבנייה ,החל משלב התכנון ועד לאחר מסירת הדירה .מדובר בעלויות נסתרות ולעיתים קרובות משמעותיות ,המשפיעות על כל הגורמים המעורבים – הרוכשים ,הקבלנים , היזמים ואף המשק הלאומי כולו. עלויות "אי-האיכות בבנייה" הן רחבות וכוללות ,עלויות תיקון ליקויים ישירות (ליקויים בתכנון )בביצוע, באיכות חומרים ,ירידת ערך הנכס בעקבות ליקויים חמורים ,בפרט אלו שאינם ניתנים לתיקון או שתיקונם יקר מאוד (כמו ליקויים בשלד הבניין ,יסודות ,חללים קטנים מהמפרט ועוד ,) עלויות נלוות ותוצאותיהן ובכללן הוצאות משפטיות. סכסוכים על ליקויי בנייה הם תופעה נפוצה בישראל ,וכוללים הוצאות ניכרות על עורכי דין ,חוות דעת מומחים (הנדסיות ושמאיות ,)אגרות בית משפט ,ובמקרים רבים גם פיצויים משפטיים ,אובדן ימי עבודה /הוצאות דיור חלופי ולעיתים נזק לרכוש . עמוד46 מתוך164 ישנם מספר מחקרים וסקרים שנערכו בישראל המדגישים את היקף הבעיה והעלויות הכרוכות בה: מחקר של המכון הלאומי לחקר הבנייה ( 2004 ,עודכן ב- 2019 :)מחקר זה ,שבוצע על ידי פרופ' יחיאל רוזנפלד ,מהנדס ניזאר ג'ברין וד"ר הדסה באום ,עסק ב"עלויות אי איכות בבנייה למגורים בישראל ."למרות שהמחקר אינו חדשני ,הוא מצביע על הבעיה המערכתית ועל העלויות הנגזרות מכך .המחקר קבע כי עלות אי-האיכות בבנייה בישראל עשויה להגיע לשיעורים של בין 3% ל- 10% ואף יותר מעלות הבנייה הכוללת של הפרויקט .כלומר ,בפרויקט שעלותו 100 מיליון ש"ח ,עלויות אי-האיכות יכולות להגיע למיליוני שקלים. טענות רווחות בקרב מומחים :מהנדסים ושמאי מקרקעין רבים בישראל מעידים על תופעה רווחת של ליקויי בנייה .ישנם אף טענות כי "כמעט בכל הדירות שנמסרות ללקוחות קצה על ידי קבלנים אלו דירות עם בעיות וליקויי בנייה( "מכללת אפיק , 2023 .)הסיבות המרכזיות לכך הן לרוב תהליכי עבודה מזורזים ,שימוש בחומרים באיכות ירודה והעסקת עובדים ללא הכשרה מקצועית מספקת. המשמעות הכספית למשק הלאומי: עלויות "אי-האיכות" אינן נזק פרטי בלבד .הן מהוות נטל כלכלי כבד על המשק כולו: . בזבוז משאבים :כסף ,חומרים וכוח אדם המושקעים בתיקון ליקויים הם משאבים ו שב זבזו במקום להיות מנותבים לפרויקטים חדשים או לשיפור תשתיות. . ירידה באמון הציבור :אי-שביעות רצון מאיכות הבנייה פוגעת באמון הציבור בענף הבנייה ,דבר שעלול להשפיע על שוק הנדל"ן בטווח הארוך. . עומס על מערכת המשפט :ריבוי תביעות בגין ליקויי בנייה מעמיס על בתי המשפט ומערכת המשפט , כמו גם על מערכות נוספות. מכוני בקרה ,על אף העלות הראשונית המושתת על מבקש ההיתר במסגרת הפנייה אליהם ,נחשבים להשקעה חיונית המפחיתה את הנזקים הללו באופן ניכר :במספר היבטים 1. הבטחת איכות ועמידה בתקנים:  מניעת ליקויים: מכוני הבקרה מבצעים בדיקות קפדניות בשלבים שונים של הבנייה– החל מתכנון, דרך ביצוע ועד גמר. בדיקות אלו כוללות בחינת חומרים, שיטות עבודה, עמידה בתקני בטיחות, איכות סביבה, נגישות ועוד. זיהוי מוקדם של ליקויים פוטנציאליים מאפשר לתק נם ם בזמן, לפני שהם הופכים לבעי ות חמורות ויקרות לתיקון.  שיפור תהליכי עבודה: הגם שהבקרה של מכוני הבקרה הינה מדגמית בלבד, עצם קיומה מעודד את הקבלנים והיזמים לעבוד בסטנדרטים גבוהים יותר, לשפר את תהליכי העבודה שלהם ולהקפיד על איכות הביצוע. 2. חיסכון כלכלי משמעותי:  הפחתת עלויות תיקונים : מניעת ליקויים מראש חוסכת עלויות תיקונים יקרות לאחר גמר הבנייה. תיקונים בשלבים מאוחרים דורשים לרוב פירוק והרכבה מחדש, מה שמוביל לבזבוז זמן, חומרים וכוח אדם. עמוד47 מתוך164  מניעת סכסוכים משפטיים: ליקויי בנייה הם גורם מרכזי לסכסוכים משפטיים בין דיירים, קבלנים ויזמים. העסקת מכון בקרה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לתביעות משפטיות, ובכך חוסכת הוצאות עורכי דין, פיצויים ונזקים תדמיתיים.  שמירה על ערך הנכס: בנייה איכותית ותקינה שומרת על ערך הנכס לאורך זמן, ואף עשויה להעלות את ערכו . ליקויים, לעומת זאת, עלולים להוביל לירידת ערך משמעותית.  יי עול תהליכים: זיהוי בעיות בשלבים מוקדמים מונע עיכובים בלוחות זמנים ומצמצם את 'החלק 'הבלתי צפוי מראש , ובכך תורם לייעול הפרויקט כולו ומונע עלויות נוספות הנגרמות כתוצאה מעיכובים. 3. הגברת בטיחות ובריאות הציבור:  מניעת כשלים מבניים: מכוני הבקרה מוודאים את יציבות המ בנה ועמידותו בפני עומסים ורעידות אדמה, ובכך מונעים כשלים מבניים שעלולים לסכן חיי אדם.  בטיחות אש: בדיקת מערכות כיבוי אש, דרכי מילוט וחומרים עמידים לאש תורמת לבטיחות הדיירים במקרה של שריפה. ביצוע הבקרה בתחום זה במכון הבקרה תורם רבות לתכנון קומפילטיבי נכון של .כלל המערכות בבניין  בריאות הדיירים: ,בקרה על מערכות אינסטלציה, אוורור ואיטום מונעת בעיות רטיבות עובש ומפגעי תברואה שעלולים לפגוע בבריאות הדיירים. .והציבור בכללותו 4. שקיפות ואובייקטיביות:  גורם בלתי תלוי: ,מכון בקרה הוא גורם חיצוני ובלתי תלוי המחויב לפעול באופן אובייקטיבי על פי שיטת בקרה סדורה ומוגדרת , ו מצוי תחת פיקוח של מספר רגולטורים . מצב זה מבטיח שהבדיקות יבוצעו באופן מקצועי ואמין, ללא הטיה לטובת הקבלן או היזם.  תיעוד ובקרה: ,מכוני הבקרה מספקים תיעוד מפורט של כל הבדיקות והממצאים דבר ה יוצר שקיפות מלאה ומא פשר מעקב ובקרה לאורך כל הפרויקט. 5. שקט נפשי לדיירים וליזמים:  ביטחון לדיירים: רכישת דירה בפרויקט שעבר בקרה של מכון בקרה מעניקה לדיירים שקט נפשי וביטחון שהם רוכשים נכס איכותי, בטוח ותקין.  הפחתת סיכונים ליזמים: עבור יזמים וקבלנים, העסקת מכון בקרה מפחיתה את הסיכונים הכרוכים בפרויקט, מונעת תביעות עתידיות ושומרת על המוניטין שלהם. עמוד48 מתוך164 9 . בחינה תקופתית של הרגולציה (בהתאם לסעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה התשפ"ב- 2021 ) בהתאם להוראות סעיף24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב- 2021 , ובמטרה להבטיח את האפקטיביות והיעילות של הרגולציה, תערך בחינה תקופתית של תיקון זה לתקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח- 2018 . בחינה זו תיערך בחלוף חמש שנים מיום פרסום התקנות ותשמש ככלי להערכת התאמת התקנות לצרכים הממשיים בשטח ולתרומת התיקון לאפקטיביות התהליכים. מדד ים לבחינה: 1. משך בקרת הת כן האם מנגנון ההתייחסות שהותווה במסגרת התקנות משפיע על משך הזמן הנדרש להשלמת בקרת התכן, והאם מאפשר קיום תהליך עבודה מסודר ויעיל הנערך בין עורכי הבקשה, מכון הבקרה והגורם המאשר, וזאת תוך שמירה על עומק ואיכות הבקרה. המדד יתמקד בפרקי הזמן שהוקצו לכל שלב בתהליך, והשפעתם על לוחות הזמנים הכוללים ,של הליך הבקרה. הבחינה תיערך באופן השוואתי בין לוחות הזמנים הנדרשים למתן הערות מקצה תיקונים לרבות שאלות הבהרה ועד לקבלת חוו"ד מסכמת חיובית כי הבקרה הושלמה ונמצאה תקינה. מטרת הבדיק ה לוודא כי החובה לקבל התייחסות גורם מאשר כחלק מהליך הבקרה במכון בקרה אינה פוגעת ברציפות התפקודית של המכון, ביעילות העבודה מול עורכי הבקשות או בלוחות הזמנים למתן חוו"ד מסכמת חיובית אל מול מקרים בהם סמכות הבקר .המורשה אינה מותנית בהליך של קבלת התייחסות 2. בחינת אפשרות להעברת סמכויות נוספות מגורם מאשר לבקר מורשה בתיקון הנוכחי נקבעו מספר סוגי מבנים הנדרשים להליך של קבלת אישור מוקדם מאת גורם מאשר, טרם פנייה להתקשרות עם מכון בקרה. במקרים אלה סמכות הגורם המאשר לא .הועברה כלל לבקר המורשה הנושא שייבחן הינו האם ניתן לה עביר סמכויות נוספות של גורם מאשר לבקר מורשה, כך שיזם ,יוכל לפנות ישירות למכון הבקרה ללא צורך בפנייה מקדימה לגורם מאשר לקבלת אישורו והבקר המורשה במכון הבקרה יפעל בהתאם לסמכות שניתנה לו, בין אם סמכות הנדרשת . מותנית בלתי סמכות אם ובין מאשר גורם התייחסות לקבלת המטרה היא לבחון האם חלוף הזמן מאז התיקון וצבירת הניסיון המקצועי של הבקרים המורשים, כמו גם שיפור הליכי הליווי והחניכה ע"י גורמים מאשרים ויצירת מצע של אמון מקצועי בינם לבין הבקרים המורשים, מאפשר צמצום הנושאים הדורשים מעורבות מוקדמת עמוד49 מתוך164 של הגורם המאשר טרם פנייה לבקרת תכן במכון בקרה והרחבת תחומי האחריות שניתן להאציל לבקרים המורשים, תוך שמירה על רמת מקצועיות גבוהה בהליכי הבקרה. גם נושא זה ייבחן באופן השוואתי ויתמקד הן ביעילות התהליכים, הן בלוחות הזמנים והן בסוגי המבנים השונים הנדרשים לאישור מוקדם, זאת אל מול יעילות הליכי בקרה, התמשכות לוחות הזמנים וסוגי מבנים דומים אשר אינם נדרשים לאישור מוקדם ומועברים ישירות למכון בקרה. הנטל הבירוקרטי העודף הנוצר בהליך של אישור מוקדם נקבע לבקשת הגורמים המאשרים על מנת להבטיח בקרת תכן איכותית במבנים בעלי מורכבות תכנונית בנושאי בטיחות , בטחון או בריאות, ואשר בהם לא ניתן בשלב זה להעביר סמכות לבקר מורשה. עם זאת אין בכך כדי לבסס בהכרח מצב קבע ויתכן כי בחלוף תקופת5 השנים יימצא שניתן להעביר .לבקרים המורשים סמכויות נוספות, ובכך לייעל את הליכי הבקרה עמוד50 מתוך164 נספחים עמוד51 מתוך164 'נספח א- סקירה בינלאומית מצגת המציגה סקירה בינלאומית שנעשתה ע"י אגף עירוניות מחקר וקש רי חוץ ב אגף בכיר לתכנון אסטרטגי של מינהל התכנון, ,בשיתוף אגף מכוני בקרה בחט' רגולציה לצורך בחינת הפיקוח אחר עבודת מכוני בקרה. עמוד52 מתוך164 עמוד53 מתוך164 עמוד54 מתוך164 עמוד55 מתוך164 עמוד56 מתוך164 עמוד57 מתוך164 עמוד58 מתוך164 עמוד59 מתוך164 עמוד60 מתוך164 עמוד61 מתוך164 נספח'ב- תחשיבים ונתונים עמוד62 מתוך164 2 .1 .2 . . . . .3 base line study (base line .4 .5 3 . . • • • • • • • • . . • • • • . עמוד63 מתוך164 4 5 . . . . . עמוד64 מתוך164 6 488 24,354 2% 14,603 71,032 20% 2.565 22.165 11.6% 175.70 7 820 24,354 3.36% 22,188 71,032 31.2% 4.485 22.165 20.23% 202.14 " .1 .2 .3 עמוד65 מתוך164 8 9 עמוד66 מתוך164 10 20,189,431 11 עמוד67 מתוך164 12 13 עמוד68 מתוך164 14 15 עמוד69 מתוך164 16 . . 23 עמוד70 מתוך164 24 25 . . . . עמוד71 מתוך164 26 27 2024 820 22,188 4.485 307 9,205 1.576 עמוד72 מתוך164 28 * * * 29 * עמוד73 מתוך164 30 * 31 * עמוד74 מתוך164 32 * 33 * עמוד75 מתוך164 34 * 35 * עמוד76 מתוך164 36 . . . . . 37 . . . . עמוד77 מתוך164 38 . . . . • • • - . . . . . 39 עמוד78 מתוך164 40 בשנת2027 בהשוואה לשנת2024 נ דקק לפי4 ( 4.11 )שעות בקר לתכן וביצוע . . . . . . 42 . . . . X . . . עמוד79 מתוך164 נספח ג ' – הערכת שעות עבודה לקביעת האגרות במבנים שונים סוג מבנה : מגורים , גובה מבנה מעל42 'מ תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד80 מתוך164 עמוד81 מתוך164 עמוד82 מתוך164 עמוד83 מתוך164 סוג מבנה : אחסנה , גובה מבנה29-42 'מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד84 מתוך164 עמוד85 מתוך164 עמוד86 מתוך164 סוג מבנה : מסחרי , גובה מבנה מעל42 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד87 מתוך164 עמוד88 מתוך164 עמוד89 מתוך164 עמוד90 מתוך164 סוג מבנה : משרדים , גובה מבנה מעל42 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד91 מתוך164 עמוד92 מתוך164 עמוד93 מתוך164 עמוד94 מתוך164 סוג מבנה : ציבורי , גובה מבנה עד13 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד95 מתוך164 עמוד96 מתוך164 עמוד97 מתוך164 : סוג מבנה ציבורי , גובה מבנה29-42 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד98 מתוך164 עמוד99 מתוך164 עמוד100 מתוך164 עמוד101 מתוך164 סוג מבנה : תעשייה , גובה מבנה עד13 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד102 מתוך164 עמוד103 מתוך164 סוג מבנה : תעשייה , גובה מבנה13-29 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד104 מתוך164 עמוד105 מתוך164 עמוד106 מתוך164 סוג מבנה : תעשייה , גובה מבנה29-42 מטר תחשיבים להערכת התשומות הנדרשות לשטחים שונים עמוד107 מתוך164 עמוד108 מתוך164 עמוד109 מתוך164 נספח ד'- סימולציות- מבנה עם עירוב שימושים 'דוגמא מס1 , מבנה עירוב שימושים– בנין עד13 מסחר+ מ ', מגורים עמוד110 מתוך164 עמוד111 מתוך164 'דוגמא מס2 מבנה עירוב שימושים– מסחר+ בנין גבוה מגורים עמוד112 מתוך164 עמוד113 מתוך164 'דוגמא מס3 מבנה עירוב שימושים– מסחר+ בנין רב קומות מגורים עמוד114 מתוך164 עמוד115 מתוך164 'דוגמא מס 4 מבנה עירוב שימושים– בנין עד13 מ ' ציבורי+ מסחר+ מגורים עמוד116 מתוך164 עמוד117 מתוך164 'דוגמא מס5 מבנה עירוב שימושים– ציבורי+ מסחר+ בנין גבוה מגורים עמוד118 מתוך164 עמוד119 מתוך164 'דוגמא מס6 מבנה עירוב שימושים– בנין רב קומות + מגורים ציבורי+ מסחר עמוד120 מתוך164 נספח ה ' – שיתוף ציבור א. להלן :יפורטו בעלי העניין העיקריים 1. :גורמים מאשרים ,כפי שצוין על מנת להבטיח את איכות הבקרה שנעשית ואת ייעול הליך הרישוי מכוני בקרה .מחויבים להעסיק בקרים מורשים שהוכשרו על ידי הגורמים המאשרים סעיף158 כא(א) לחוק קובע כי מכון בקרה יעסיק בקר מורשה , שיהיה עובד מכון בקרה, מטעם :גורמים מאשרים אלה (1) ;שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו (2) ;השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו (3) ;הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה (4) הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגונ נות האזרחית, התשי"א- 1951 . מכון הבקרה הינו במידה רבה ONE STOP SHOP ,באמצעות בקרים מורשים המהווים את .נציגיהם המוסמכים של הגורמים המאשרים הציפייה היא שמכון בה קרה ,מעבר לתרומתו המקצועית ,יסייע ל הקטנת הבירוקרטיה על ידי צמצום זמן הטיפול, כמות המסמכים המוגשים ו מספר האיטרציות, צמצום המתאפשר מעצם העברת סמכות האישור מידי גופי ממשלה למכון הבקרה. לאור האמור, קיימת חשיבות רבה שהמתווה המוצע על ידי מינהל התכנון להרחבת סמכויות מכוני הבקרה והבקרים המורישם .יהיה בשותפות מלאה ובהסכמה של כל הגורמים המאשרים 2. מכוני הבקרה ,כאמור לעיל מכוני הבקרה הם גופים (ציבוריים או פרטים) שהוסמכו על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות וקיבלו רישיון מטעם שר הפנים לערוך בקרת תכן ובקרת ביצוע בשלבי הרישוי והבנייה. מכוני הבקרה חייבים לתת שירות לכל פרויקט (בתנאי שהוא ב גדרי סמכותם ) ואינם רשאים לסרב לתת שירות בגלל מיקומו הגיאוגרפי של פרויקט , היקפו או כל מאפיינים אחרים . כיום ישנם7 מכוני בקרה פרטיים .שקיבלו רישיון לעסוק בבקרת תכן ובקרת ביצוע המכונים החלו את עבודתם משנת2018 והפניה אליהם הייתה בתחילה באופן וולונטרי עד שהפכה למחייבת ביולי2021 . כיום מכוני הבקרה מאוגדים ב .חטיבת מכוני הבקרה בלשכת המסחר ת"א השיח עמם .נעשה מול החטיבה וכן מול מכוני הבקרה ישירות הבחירה לאיזה מכון לפנות מבין שבעת המכונים הקיימים היא של בעל ההיתר. היתרון היחסי בין המכונים נקבע ( על פי רמת השירות שהם מספקים ללקוחותיהם עורכי הבקשות ובעלי )ההיתרים. 3. יזמים /קבלנים והמתכננים מטעמם היזמים/ קבלנים הם אלו ש.עוסקים בבנייה, בתשתיות ובפיתוח הרגולציה הממשלתית והעלויות שהיא משיתה משפיעים ,באופן ישיר על המגזר העסקי הן מבחינת ההליך עצמו והן מבחינת הנטל הכלכלי שהיא מטילה . עלויות אלו מתגלגלות על מחירי הדירות ועל רוכשי .הדירות עמוד121 מתוך164 4. ועדות מקומיות רשו יו ת הרישוי בוועדה המקומית הן אלו ש עורכת בקרה מרחבית ה עוסק ת בבחינה של היתר הבניה ,ביחס לעמידה בהוראות התוכניות החלות על המגרש (קווי בניין , זכויות בנייה , תקני חנייה .)'הנחיות מרחביות של הרשות המקומית וכו בעוד מכו ני הבקרה עורכים בקרה בתחומי תכן הנדסיים הנוגעים לעמידה בדרישות לבטיחות, יציבות המבנה ושלום הציבור מבחינת עמידתם בחוק, תקנו ת ותקנים . המלצתם של מכוני הבקרה על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה מהווה תנאי הכרחי במסגרת הליך הרישוי הכולל , ללא אישורם לא ניתן להתקדם למתן היתר בניה .וביצועו מכאן שקיים דו שיח תמידי מחייב בין מכוני הבקרה ורשויות הרישוי בוועדות המ .קומיות 5. הציבור בכללותו (בפרט ציבור רוכשי הדירות) מכוני הבקרה נועדו להיות גוף מקצועי ומנוסה שירכז בידו את כל העשייה הנוגעת לבקרת התכנון של המבנה ו לבקרה על ביצוע הבנייה כדי להבטיח את התאמת התכנון והביצוע לנורמות ולסטנדרטים .שנקבעו בחקיקה ובתקינה התוצר של תהליך הבנייה הוא הבניין ומטרת הבקרה היא להבטיח ש תהליך תכנונו ובנייתו יניב בניין איכותי ובטוח למשתמשים בו . כאשר מדובר במבני מגורים המשתמשים ב הם יהיו רוכשי הדירות וכאשר מדובר בבניינים אחרים כגון מסחר, תעסוקה מבני ציבור וכיוצ"ב המשתמשים הם כלל הציבור במדינת ישראל, בין אם עובדים או מבקרים. ניתן להניח כי לפחות בכל הנוגע למבני המגורים העלויות הכרוכות בעבודת מכוני .בקרה תתגלגלנה כנראה על ציבור רוכשי הדירות ב. תהליך העבודה  הקמת צוות מקצועי בהובלת האחראי על מכוני הבקרה והמפקחת על מכוני הבקרה, הכולל אנשי מקצוע מנוסים בתחומי אדריכלות, הנדסה., בקרת מבנים, כלכלן וחברת מחקר  זיהוי תכולת המבנים שאמורה להתווסף לחובת מכון בקרה בינואר2026 .  .גיבוש קריטריונים להכללה/החרגה של מבנים מחובת בקרה במכון בקרה  קיום היוועצויות רבות מאוד מול בעלי ענין שונים: מכוני בקרה, גורמים מאשרים, התא חדות בוני הארץ, ארגוני האדריכלים והמהנדסים, גורמי תשתית, רשות הרישוי הארצית, מרכז .השלטון המקומי ועוד  .עדכון וגיבוש הקריטריונים בהתאם להיוועצויות שקוימו עמוד122 מתוך164  קיום היוועצויות נוספות עם הגורמים המאשרים בכל הנוגע להקניית סמכות לבקרים .מורשים  הצגת ההתלבטויות מול .בעלי העניין האחרים  במקביל לכל העבודה הנ"ל- .גיבוש העקרונות להכנת התחשיבים לאגרות הבקרה  איסוף וגיבוש הנושאים שנדרשו לתיקון בעקבות יישום התקנות, הן בנושאים התהליכיים והן .בנושאי האגרות  היוועצויות עם הגורמים המאשרים לגבי הקניית סמכויות לבקרים מורשים מטע.מם  .קביעת העקרונות להקניית הסמכות לבקרים מורשים . .עיבוד נוסח התקנות בהתאם לחלופות שנבחרו . .הכנת נוסח משפטי בישיבות רבות עם הלשכה המשפטית של מינהל התכנון . .הפצת הנוסח המשפטי והתחשיבים ששימשו בסיס לחישוב האגרות . קיום היוועצויות נוספות לקראת דיון בוועדת ה מ שנה לבניה ותקנות של המועצה הארצית לתכנון ובניה עם בעלי הענ י ין: מכוני בקרה ,גורמים מאשרים ,התאחדות בוני הארץ , מרכז השלטון המקומי עוד ו. . דיון בוועדת המשנה לבניה ותקנות ביום17.7.2025 . לישיבת הוועדה זומנו כל הגורמים הרלבנטיים וניתנה הזדמנות לכל המשתתפים להביע.את עמדתם בצורה נרחבת :להלן ההחלטות שהתקבלו ,הוועדה, לאחר שהוצגו בפניה התיקונים המוצעים לתקנות, שמעה את המוזמנים והחברים מחליטה ,להמליץ למועצה הארצית לתכנון ובניה על אישור התיקון לתקנות בנוסח המוצע בכפוף לעריכת תיקונים טכניים של מינהל התכנון ובתיקונים הבאי ם: א. מגבלת השנים המנויה בתקנות89 א עד89 ג )בקרים מורשים(, התקופה של3 שנים תתוקן ל- 4 שנים. ב. מגבלת3 ) שנים4 שנים בהתאם להחלטה זו( להעברת סמכויות הגורמים המאשרים לבקרים המורשים במכוני הבקרה תוגבל רק לנושאים המפורטים להלן: עמוד123 מתוך164 - כבאות והצלה- תקנה89 ג )ב )( 1 (, מבנה שגובהו מעל42 מ' ועד60 מ'. - פיקוד העורף- תקנה89 )(ב )ב1 ) (, במקום המוצע בסעיף קטן1 ) ( סעיפים קטנים1 ( ו- ) 3 ) יאוחדו כך שיירשם "מבנה חינוך למעט גן ילדים ומעון/ מעונות יום או תוספת למבנה חינוך כאמור". ג. מגבלת3 ) שנים4 שנים בהתאם "להחלטה זו( לקבלת התייחסות " הגורמים המאשרים החלה על בקר מורשה טרם מתן אישורו תוגבל רק לנושאים המפורטים להלן: - בריאות- תקנות89 )(א)א1 ( ו- ) 2 .) - פיקוד העורף- תקנה89 )(ב)א1 .) תקנה89 )(ב)א2 ( לא יבוצע כמוצע ויותר על כנו כפי שהוא. לתקנה89 ב)א( ית ) ווסף סעיף קטן3 ( "גן ילדים ומעון יום / פעוטון". ד. עמדת כבאות והצלה, בנושא הסמכות במבנים הכוללים התקהלות בהתאם לפרט3.9.16.3 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבניה )בקשה להיתר תנאיו ואגרות( תש"ל- 1970 , וכן במבנה הכולל אטריום בגובה4 קומות או יותר בהתאם לפר ט רב קומות3.5.1.9 לתקנות אלה מתקבלת. הוועדה מבקשת מהצוות המקצועי לנסח את הסעיפים הנדרשים בהתאם. ה. בתוספת השישית- לפרט1 לתוספת יתווסף- "תחנות תדלוק" לפרט2 לתוספת יתווסף- "בקשה לשימוש חורג". בפרט2 (יא) לתוספת, במקום "ו" החיבור "ובחוק לקידום תשתיות לא ומיות תשפ"ג2023 " יבוא "או". ו. בדברי ההסבר תתוסף הבהרה ביחס לפרט1 (לתוספת השישית, לפיה ס"ק )א( עד )ג מתייחסים לכל הבקשות להיתר, ולכל השימושים והעבודות בתחום כל אחד מהם שנועדו לשרתם )לצרכיהם(. ז. באשר להתייחסות משרד הבריאות: - לסעיף89 )(א)ב3 ( יוסף בסופו "וכן מבני תעשיה לתרופות, תמרוקים וציוד רפואי". - לסעיף11 א לתוספת הראשונה- ""נספח גז- בתחילתו במקום המילה "מסמך" יבוא "יסומן על גבי התכנית הראשית או על רקע...". ח. תקנה21 )ב( תתוקן כך שיובהר כי מנהל בקרת תכן לא ישמש בקר )רגיל( במקרים בהם הוא משמש כמנהל בקרה אולם אין מניעה שישמש בקר מורשה גם במקרים אלה. ט. תקנה54 ,)א( תתוקן כך שהבקר האמון על בקרת הביצוע יכין את תכנית הביקורים והמילים "מנהל בקרת הביצוע" יימחקו. י. ייבחן הצורך בהוספת הגדרות של בקר מורשה כיבוי אש ובריאות. . דיון במועצה הארצית ביום5.825 . לישיבת הוועדה זומנו כל הגורמים הרלבנטיים וניתנה הזדמנות לכל המשתתפים להביע את .עמדתם בצורה נרחבת המועצה הארצית, לאחר שהוצג בפניה התיקון המוצע לתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), תשע"ח- 2018 ,שמעה את המוזמנים והחברים וקיימה דיון פנימי ה מליצה לשר הפנים על התקנת התקנות, בשינויים:שעיקריהם להלן\ 1 .בקר מורשה התגוננות אזרחית: עמוד124 מתוך164 א .בתקנה 89 ()ב(א3 ( )סמכות שמועברת לבקר מורשה בה נדרשת פניה לקבלת התייחסות גורם מאשר): המילה "פעוטון "תימחק. ב .הסמכות המוקנית לגורם המאשר תועבר לבקר מורשה התגוננות אזרחית ביחס לכל מבני החינוך והבקר המורשה יידרש בפניה לקבלת התייחסות ,חובת קבלת ההתייחסות תהיה ללא קציבת זמן של 4 שנים. ג .בשונה מהמצב החוקי התקף כיום" ,מרפאות "הנדרשות למיגון ייעודי ,הסמכות בעניינן תיוותר אצ ל הבקר המורשה אשר יידרש בפניה לקבלת התייחסות הגורם המאשר ,חובת קבלת ההתייחסות תהיה ללא קציבת זמן של 4 שנים. ד .לתקנה הרלוונטית הנוגעת לסמכות הבקר המורשה תתווסף הגדרה "למרפאה ייעודית " בהתאם לנוסח שתואם מול פקע"ר כדלקמן: "מרפאה שנקבע לגביה במידע להיתר כי היא נדרשת למרחב מוגן ייעודי במוסדות בריאות על פי תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים ,(התש"ן- 1990 . 2 .בקר :מורשה בטיחות אש א .מבנים שגובהם 42 'מ עד 60 מ 'בכל השימושים ,הסמכות בעניינם תועבר לבקר מורשה בטיחות אש אשר יידרש בפניה לקבלת התייחסות ,חובת קבלת ההתייחסות תהיה ללא קציבת זמן של 4 שנים. ב .מבנים שגובהם מעל 60 מ 'בכל השימושים ,הסמכות בעניינם תיוותר בידי הגורם המאשר למשך תקופה של 18 חודשים ולאחריה הסמכות תועבר לבקר המורשה אשר יידרש בפניה לקבלת התייחסות ,חובת קבלת ההתייחסות תהיה ללא קציבת זמן של 4 שנים. ג. תקנה 89 )ג(ב תתוקן בהתאם למפורט להלן: סעיף קטן (8) לתקנה זו יתוקן ל- "מבנה גבוה או רב קומות הכולל אטריום." בנוסף ,תתווסף לסעיף קטן זה ההגדרה ""אטריום " - חלל מקורה המקשר בין ארבע קומות או יותר, ואינו משמש לאחד מאלה :חדר מדרגות ,פיר מעלית ,דרגנוע ,פיר". בנוסף ,יתווספו לתקנה זו : - סעיף קטן (9) - "אצטדיון ,מתקן ספורט וכל מקום התקהלות אחר אשר מבוקש להגדירו כמקום התקהלות מוגן עשן (מהתמ"ע )כאמור בסימן ל"ז לחלק ג לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה ,בקשה להיתר ,תנאיו ואגרות ,(התש"ל- 1970 ;" - סעיף קטן ( 10 ) "קניון". - סעיף קטן ( 11 :) "תוספת למבנה קיים המתנהל עם מערך סיכוני אש המאוסדר ע"י רשות הכבאות לפי חוק רישוי עסקים או חוק הכבאות. 3 .לאור התיקון המוצע לתקנה 91 בתקנות אלה ,יתוקנו בהתאמה ההפניות המופיעות בתקנות 40א , 40 ב, 50 כך א שיישמר ההסדר הקבוע כיום לגבי אופן חישוב האגרה במקרים המתוארים בתקנות 91 ()(ב2) (ו- 91 ()(ב3 )הבטלות בהתאם למוצע. 4 .במקום כל הכתוב בפרט 3 לתוספת הראשונה לתקנות אלה "נספח בטיחות אש "יבוא" :נספח בטיחות אש ערוך בהתאם להוראת נציב 532 ". עמוד125 מתוך164 ג. נספח ישיבות לאורך תהליך העבודה לכל אורך התהליך התקיימו ישיבות רבות עם כל בעלי הענין להבהרת הסוגיות , להתייעצות ולקבלת החלטות. בנספח זה מצורפים סיכומי ישיבות שמהוות חלק קטן מאוד אך מייצג .מישיבות רבות שהתקיימו לכל אורך התהליך 1. :יומן ישיבות)(מהמאוחר אל המוקדם היוועצות עם גורמי חוץ תאריך ישיבה הגורם אתו נפגשנו תוצאות ההיוועצות 22.7.2025 משרד החינוך קבלת עמדת משרד החינוך ביחס לתיקון המוצע בהתייחס לסמכות בקר מורשה מיגון למבני חינוך 17.7.2025 דיון בוועדת המשנה לתקנות ונהלים מצ"ב קובץ החלטות 16.7.2025 פקע"ר מכתב- קבלת עמדת פקע"ר ביחס לתיקון המוצע 09.07.2025 מנהלי מכוני בקרה האגרות המשולמות מהיזם למכוני הבקרה הן אחידות לכלל המכונים. הוצג למנהלי המכונים .עדכוני האגרות שהוספו בטיוטת התקנות מכוני הבקרה קיבלו את החומרים וההסברים של העדכונים ובוחנים את הנושא, נכון לכתיבת ריא זו, טרם התקבלה מהם התייחסות 6.7.2025 רשות הכבאות מכתב- הצגת עמדת רשות הכבאות ביחס לסמכויות בקר מורשה בטיחות אש 03.07.2025 משרד הבריאות הצגת טיוטת תקנות מכוני בקרה והשינויים והעדכונים בהם. התייחסות משרד הבריאות בעיקר להקניית סמכות בקר מורשה בריאות 03.07.2025 התאחדות הקבלנים הצגת טיוטת תקנות מכוני בקרה והשינויים והעדכונים.בהם 03.07.2025 רשות הכבאות הצגת טיוטת תקנות מכוני בקרה והשינויים והעדכונים בהם. התייחסות רשות הכבאות בעיקר להקניית סמכות לבקר מורשה בטיחות .אש 03.07.2025 פיקוד העורף הצגת טיוטת תקנות מכוני בקרה והשינויים והעדכונים בהם. התייחסות פקע"ר בעיקר להקניית סמכות .בקר מיגון 03.07.2025 מנהלי מכוני בקרה הצגת טיוטת תקנות מכוני בקרה והשינויים והעדכונים בהם. קבלת התייחסויות לתוספת ,השישית, כפל תפקידים במכון בקרה, אגרות .סמכויות בקר מורשה 03.07.2025 השלטון המקומי הצגת טיוטת תקנות מכוני בקרה והשינויים והעדכונים בהם. קב לת התייחסויות בעיקר .לתוספת השישית 02.06.2025 רשות הכבאות מכתב להצגת עמדת הכבאות ביחס לתיקון המוצע סדרת מפגשים לכל אורך התהליך יועץ כלכלי, יועצים מקצועיים חיצוניים הסדרת ישיבות לבחינה וכתיבת האגרות לטיוטת התקנות (האחרונה01.07.2025 ) עמוד126 מתוך164 המלווים את אגף מכוני בקרה 23.03.2025 חב' נתיבי איילון היוועצות לעניין כניסת מכוני בקרה לתחום התשתיות , הכרה של תהליך העבודה של נתיבי איילון וחשיבה על כניסת מכוני בקרה לתהליך 13.03.2025 רכבת ישראל הכרה של תהליך העבודה של רכבת ישראל וחשיבה על כניסת מכוני בקרה לתהליך 27.02.2025 חב' נתיבי ישראל הצגת עמדת חברת נתיבי ישראל בכל הנוגע להחלת חובת בקרה במכוני בקרה על הפעילות באחריותם. 19.02.2025 משרד הבריאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בריאות 17.02.2025 פיקוד העורף הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים מיגון 13.02.2025 רשות הכבאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בכבאות 11.02.2025 מנהלי מכוני בקרה הוצגו עקרונות טיוטת תכולת המבנים שבכוונת מינהל התכנון לקבוע שלא תחל לגביהם חובת בקרה במכון בקרה 9.2.2025- 4.3.2025 רשות הכבאות פקוד העורף משרד הבריאות קבלת התייחסות הגורמים לטיוטה המוצעת, כל אחד בתחומו 3.2.2025 רשות הכבאות פקוד העורף משרד הבריאות הרחבת סמכויות מכוני הבקרה החל מינואר 2026 - סוגי מבנים ועבודת אשר לא יעברו למכוני בקרה , העברת טיוטה להתייחסות 30.01.2025 רשות הכבאות העברת טיוטת תקנות להתייחסות לגבי התיקונים הנדרשים בנוגע להרחבת הפלח ולתקנות בכללותן 29.01.2025 פיקוד העורף הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים מיגון 19.01.2025 רשות הכבאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בכבאות 01.01.2025 רשות הבריאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בריאות 30.12.2024 רשות הכבאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בכבאות 26.12.2024 מהנדסי מבנים המלווים 'את אגף מכוני בקרה, אינג קובי בנעזרי ואינג' ויסאם בסול בחינת השפעת כניסת תכולות על עבודת מכוני בקרה, בעיקר בחיזוקים ותוספות 18.12.2024 רשות הבריאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בריאות 08.12.2024 מהנדסי מבנים המלווים 'את אגף מכוני בקרה, אינג קובי בנעזרי ואינג' ויסאם בסול בחינת השפעת כניסת תכולות על עבודת מכוני בקרה, בעיקר בחיזוקים ותוספות 20.11.2024 רשות הכבאות מענה בכתב ל עמדת הכבאות להרחבת סמכויות מכוני בקרה- מיפו סוגי המבנים- ינואר2026 עמוד127 מתוך164 10.11.2024 רשות הכבאות הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים בכבאות- מענה לעמדת הכבאות מיום17.9.24 , מיפוי משימות להרחבת הפלח 04.11.2024 הגנ"ס, פקע"ר ומשרד הבריאות בחינת הצורך בביטול ב .קר מורשה סביבה התקיים דיון לעניין מבנה תעשייה, תוך דגש על חומרים מסוכנים ושפכי תעשייה 30.10.204 פיקוד העורף הרחבת סמכויות מכוני בקרה ובקרים מורשים מיגון 27.10.2024 רשות המים .בחינת הצורך בביטול בקר מורשה סביבה התקיים דיון לעניין מבנה תעשייה, תוך דגש על חומרים מסוכנים ושפכי תעשייה 07.10.2024 יועצים מקצועיים חיצוניים של אגף מכוני בקרה .בחינת הצורך בביטול בקר מורשה סביבה התקיים דיון לעניין מבנה תעשייה, תוך דגש על חומרים מסוכנים ושפכי תעשייה 17.9.2024 רשות הכבאות מכתב להצגת עמדת הכבאות בכל הנוגע להרחבת סמכ ויות מכוני בקרה היוועצויות עם גורמי פנים ב מנהל התכנון תאריך הגורם אתו נפגשנו תוצאות ההיוועצות סדרת מפגשים לכל אורך התהליך לשכה משפטית מינהל התכנון, עו"ד שי שני לאור מורכבות הנושא וריבוי ההיבטים שצפויים לבוא לידי ביטוי במסגרת הליכי , רישוי הבנייה ,נדרשה בחינת עומק משפטית וזאת על מנת לוודא התאמת השינויים בסטים השונים של התקנות לחוק ומניעת .סתירות בין הסטים השונים לבין עצמם לפיכך התקיימה סדרת ישיבות עבודה בנושא ,ונערכו תיקונים ודיוקים ככל הנדרש ולקראת הדיונים בוועדת המשנה ובמועצה .הארצית 27.11.2024 אגף בכיר רישוי ובניה ארצי ואגף אדריכלות מטרו והסעות המונים דיון בכל הנוגע לשילוב מכון בקרה במבנים ובתשתיות אשר באחריותו כרשות רישוי לרבות נושא ה הרשאות מרץ2025 ואילך יאשי סער, אפרת מחפוד, הצוות המקצועי: ליאורה זיידמן (אדריכלית ובקרית מבנים ) ויסאם בסול (מהנדס מבנים ובקר מבנים ), שלמה )בלוזר (כלכלן עשרות רבות של ישיבות לגיבוש היקף האגרות להרחבת הפלח וכן לגיבוש האופן בו יש לתקן את העיוותים באופן חישוב האגרות בחקיקה הקיימת כיום 29.9.2024 יאשי סער, אפרת מחפוד, הצוות המקצועי: ליאורה זיידמן, ויסאם בסול, ר חלה ינאי עשרות רבות של ישיבות לגיבוש הרציונל להרחבת הסמכויות ולגיבוש התיקונים .הנדרשים בתקנות עמוד128 מתוך164 עמוד129 מתוך164 עמוד130 מתוך164 עמוד131 מתוך164 עמוד132 מתוך164 עמדות גורמים רלבנטיים לקראת דיון בוועדת משנה17.7.2025 עמוד133 מתוך164 עמוד134 מתוך164 עמוד135 מתוך164 עמוד136 מתוך164 עמוד137 מתוך164 עמוד138 מתוך164 עמוד139 מתוך164 עמוד140 מתוך164 עמוד141 מתוך164 עמוד142 מתוך164 עמוד143 מתוך164 עמוד144 מתוך164 עמוד145 מתוך164 עמוד146 מתוך164 עמוד147 מתוך164 עמוד148 מתוך164 עמוד149 מתוך164 עמוד150 מתוך164 עמוד151 מתוך164 עמוד152 מתוך164 עמוד153 מתוך164 עמוד154 מתוך164 עמוד155 מתוך164 עמוד156 מתוך164 עמוד157 מתוך164 עמוד158 מתוך164 :נושא הפגישה מכוני בקרה- הרחבת הפלח2026 - נתיבי ישראל תאריך הישיבה : 27.02.2025 מקום : באמצעות אפליקצייתzoom נוכחים : שם תפקיד מינהל התכנון אדר' יאשי סער מנהל אגף בכיר רישוי, תקנות ומכונים, חטיבת רגולציה אינג' אפרת מחפוד מנהלת אגף מכוני בקרה, חטיבת רגולציה רחלה ינאי יועצת לחטיבת רגולציה אדר' ליאורה זיידמן יועצת לחטיבת רגולציה נתיבי ישראל אורלי קרקו מנהלת אגף סטטוטוריקה אינג. אשר כהן מהנדס קונסטרוקציה, חטיבת הנדסה ופיתוח אסף חיוקה מנהל מחלקת פרויקטים :מטרת הישיבה החל מיום 1.1.26 תחול חובת בקרה במכון בקרה על כל המבנים,, לרבות מבני דרך ותשתיות ולמעט סוגים ושימושים שיוחרגו .בחקיקה לאור העובדה שבכוונת מינהל התכנון להחריג ,מבני תשתית מבני דרך וכו' מחובת בקרה במכון בקרה, נקבעה ישיבה זו , שמטרתה להציג את עמדת חברת נתיבי .ישראל בכל הנוגע להחלת חובת בקרה במכוני בקרה על הפעילות באחריותם .אינג. אשר כהן הציג את הפרויקטים בטיפול החברה ואת עמדתם עמדת חברת נתיבי ישראל היא שיש להחריג פרויקטים הנמצאים בטיפולם מחובת בקרה במכוני :בקרה מהסיבות להלן ה. זהות אינטרסים.: חברות התשתית הן חברות ממשלתיות בעלות אינטרס ציבורי בלבד תכנון ותחזוקת ה כבישים שבאחריות החברה נעשית ברמה הגבוהה ביותר ועל- פי סטנדרטים בינלאומיים מחמירים. יעודה של החברה הוא לספק רשת כבישים יעילה ובטוחה עבור משתמשות ומשתמשי הדרך ולכן יש הקפדה על איכות בתכנון ובבנייה , על ,איכות בניהול על ,איכות בסלילה ועל איכות באחזקה. ו. :מומחיות ייחודית המומחיות הנדרשת לתכנון מבני תשתית ולבקרה של כבישים ותשתיות היא ייחודית ולצורך כך הוקם מאגר ספציפי בחברה. בנוסף, חלק מהפרויקטים מבוצעים ומבוקרים .ע"י חברות מחו"ל מאחר ואין את ההכשרה הנדרשת בארץ לבקר במכון בקרה, שהוא בעל הכשרה הנדסית רגילה, אין את המומחיות הייחודית הנדרשת .לבקרה של פרויקטים מסוג זה ז. :עומק הבקרה בנתיבי ישראל ,וככל הנראה בכל חברות התשתי,ת מבוצעת בקרה מלאה על כל תוצרי התכנון, בדומה למודל הבריטי . מטרת הבקרה היא לוודא , בין היתר, התאמה מושלמת לכל ההוראות החלות בכל תחומי התכנון הנכללים בפרויקט . .הבקרה נעשית כבקרת עמיתים , בפיקוח ובאישור של המומחים המקצועיים בחברה עמוד159 מתוך164 הבקרה איננה מדגמית כפי שנעשה במכוני בקרה, אלא בקרה יסודית בכל התחומים על כל .התכנון ופרטיו לרבות על התכנון לביצוע ח. :ניגוד עניינים מאחר ומאגר בעלי המקצוע לתכנון ולבקרה על הפרויקטים של נתיבי ישראל ,הוא קטן יחסית, יהיה קושי למצוא בקר שיהיה בעל המומחיות הזו, שייתן שירות למכון בקרה .בשל הנושא של ניגוד עניינים ט. :שיטת התכנון והביצוע חלק מהפרויקטים הם במכרזי "תכנון- ביצוע", כלומר אין את ההפרדה בין שלב התכנון ושלב הביצוע. הפרדה שהיא בסיס העבודה .של מכון בקרה .החברה ציינה שלמיטב ידיעתם, כל חברות התשתית בישראל פועלות במתכונת דומה :סוכם .מינהל התכנון מודה לנציגי החברה על הישיבה ועל הצגת הנושא :סוכם שנציגי החברה יעבירו למינהל התכנון חומרים להלן 1) תרשים זרימה כללי לתהליכי התכנון והביצוע עם הדגשה לנושא בקרת איכות בתחומים הרלבנטיים למכוני בקרה, בכל שלב. חשוב להדגיש בעיקר את בקרת האיכות ולא את בקרת המזמין. 2) מיפוי כללי של הפרויקטים בטיפולכם על מנת שיובן שמדובר בפרויקטים ייחודיים הדורשים מיומנות מיוחדת, הן לתכנון ובמ ,יוחד לביצוע וכן התייחסות לפרויקטים הדורשים מיומנות שאין אותה בארץ. 3) אפיון המתכננים והבקרים- ככל שהבנו ,מדובר בבחירה ממאגר של בעלי מקצוע ספציפיים שאליו יכולים להתקבל רק בעלי ניסיון ומיומנות ייחודים לרבות התייחסות למיעוט המתכננים הקיימים, היעזרות בחברות מחו"ל, ונושא ניגוד עניינים. 4) כל חומר/מי דע נוסף שיכול לשפוך אור על הקושי בשילוב מכוני בקרה בתהליכים בהם אתם עוסקים. עמוד160 מתוך164 :נושא הפגישה מכוני בקרה- הרחבת הפלח- הרשאות, ישיבה עם רשות רישוי ארצית תאריך הישיבה : 27.11.2024 מקום : באמצעות אפליקצייתzoom נוכחים : שם תפקיד/ נציג מינהל התכנון אדר' יאשי סער מנהל אגף בכיר רישוי, תקנות ומכונים, חטיבת רגולציה אינג' אפרת מחפוד מנהלת אגף מכוני בקרה, חטיבת רגולציה יפית כרפסי אגף מכוני בקרה, חטיבת רגולציה רחלה ינאי יועצת לחטיבת רגולציה אדר' ליאורה זיידמן יועצת לחטיבת רגולציה רשות הרישוי הארצית רון רקח מנהל רשות רישוי ארצית אתי נחום אלי חנני אלרן איבינדר נועה יואלי מיכל לילינטל שרי :מטרת הישיבה מטרת הישיבה לבחון האם יש מקום, במסגרת תיקון תקנות מכוני בקרה לבטל או לשנות את .ההוראה בחוק המחייבת ביצוע בקרת תכן במכוני בקרה לבקשה להרשאה :רקע 1. חוק התכנון והבניה קובע בסעיף261 ()(ה3 א) כי "לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה 'לפי סימן ג' בפרק ה3 ; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות" 2. אגף רגולציה עובד כיום על ע דכון תקנות מכוני בקרה לקראת הרחבת הפלח הסופי שתחול עליו חובת בקרה במכון בקרה בינואר2026 . כחלק מעבודה זו יש לקבוע אילו סוגי עבודות ומבנים .לא יחויבו כלל בבקרה במכון בקרה 3. לאור כך שהטיפול בהרשאה שונה מהליך הטיפול בבקשה להיתר ולאור כך שמדובר במבנים ייחודיים אגף רגולציה שוקל לקבוע שעל אף האמירה בחקיקה, לא תחול חובת בקרה על מבנים .בהרשאה עמוד161 מתוך164 4. במסגרת הבחינה ,של אגף רגולציה הלשכה המשפטית ביקשה לבחון שהאגף יבחן מה הנימוקים להוציא הרשאות,, כולן או חלקן מהליך הבקר ה. 5. הישיבה נועדה לבחון עם רשות הרישוי הארצית את ההיבטים ה.קשורים בקביעה זו :נדון וסוכם 1. רשות הרישוי הארצית מטפלת כרשות רישוי בהיתרים לתשתיות לאומיות ( ,מתקני תשתית נמל תעופה, נמל, מעגן, מתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב ...) ו "מטפלת כ"מכון בקרה בהרשאות של מבני דרך כ גשרים, תחנות רכבת, רכבת קלה, מסילות וכו'. חלק ממבני הדרך הם מבנים מקבלי קהל בהיקף גדול. במסגרת הרשאה מוקם מגוון רחב של סוגי מבנים .בעלי מאפיינים שונים. חלק מהמבנים מוקמים באופן חד פעמי כתחנת כוח 2. לאחרונה המדינה הסמיכה3 זכיינים לעשות מבני דרך מכוח261 א . הזכיינים הם חברות פרטיות שיש להם אינטרס לרווח כ.לכלי 3. .בכל המבנים בהרשאה מעורבים פקוד העורף וכיבוי אש בתהליך ההרשאה יש נוהל מסודר .לתהליך העבודה כולל תהליך עבודה מול כיבוי אש .בתהליך זה אין בקרה על התכנון הקונסטרוקטיבי של המבנים לעניין הזה נמסר שסומכים על החברה ההנדסית. עם זאת, רמת החברות אינה אחידה .ומשתנה מעת לעת. בנוסף, חלק מחברות התשתית אינן מבצעות בכלל בקרה רון עדכן שהם ביקשו מעו"ד אוהד מהלשכה המשפטית להכין להם חוות דעת משפטית .לגבי אחריותם לבקרת התכן 4. :אגף רגולציה ציין  עבודת הבקרה לא בנויה להליך שאינו הליך רישוי. להחיל על מבנים בהרשאה חובת .בקרה במכוני בקרה המשמעות היא ליצור תהליך חדש מאפס  לגבי רוב המבנים בהרשאה, כנראה שהגורמים המאשרים לא יקנו סמכויות לבקר המורשה מטעמם לטפל בהם במכוני הבקרה. זאת אומרת, שיצטרכו להביא אי שורים .מהגורמים המאשרים לפני שמגיעים למכון הבקרה  מאחר ומדובר במבנים מיוחדים יצטרכו לייצר מפרטי בקרה מיוחדים כי מפרטי .הבקרה האחידים אינם מתאימים  המבנים מתוכננים ע"י מיטב אנשי המקצוע ומנוהלים ע"י חברות הנדסיות ברמה טובה. ואז היתרון של מכוני בקרה הולך ומיטשט.ש  מסתמן שמכון הבקרה לא יעסוק במבנים שאין בהם שהות דרך קבע של אנשים וכן במבנים שבהם למכון בקרה אין יתרון מקצועי ואין מומחיות ביחס לצוות התכנון של .המבנה 5. בהמשך להמלצתו של רון רקח סוכם לתאם עם גופי התשתית הרלבנטיים לשמוע מהם על הליך הבקרה. (נת"ע, נת"י, נתיב .)י איילון, חוצה ישראל, רכבת ישראל .כן הוצע לעשות פגישות גם עם הזכייניות עצמם 6. .רון רקח יעביר שמות אנשי קשר בגופי התשתית וישלח נציג מטעמו לישיבות 7. .רון רקח יעביר את הנוסח שגיבשו לנהלים והנחיות להיתרי בניה ולתכנון מפורט לביצוע 8. נראה שמוסכם שבמקומות שבהם יש תשתיות המחייבות ביתר, אין יתרון לחיוב בקרה .במכון בקרה עמוד162 מתוך164 9. לכשתתגבש רשימת המבנים שלגביהם מוצע שלא תחול חובת בקרה במכון בקרה, אגף .רגולציה יעביר אותה לרון רקח. מפרטי הבקרה נמצאים באתר המשרד 10 . הועלתה השאלה לגבי הבקרה ההנדסית של מבנים טרומיים שמגיעים לארץ מחו"ל . י אשי .עדכן שיש כוונה להסיר את האחריות של מהנדס הוועדה מבקרת התכן עמוד163 מתוך164 עמוד164 מתוך164