חומר רקע
סימוכין:2023-088194
ירושלים, כ"ב בחשוון תשפ"ד
06 בנובמבר 2023
סיכום דיון
מיום שני, כ"ב בחשון תשפ"ד, 6.11.2023 בנושא:
מצבת מלאי החירום של המזון בישראל
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – ביוזמתו של חבר הכנסת עודד פורר, שר החקלאות לשעבר, הוועדה דנה היום בנושא חשוב וחיוני ביותר והוא הבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה ולבעלי החיים . אין ספק כי פעולתו התקינה של המשק תלויה בין היתר באספקה סדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית חיוניים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים, ולהבטחת אספקה של מוצרי מזון לאוכלוסייה.
כולנו מבינים ויודעים שאירועי ה-7 באוקטובר, והמצב המתמשך מאז פגעו קשות בענף החקלאות. האסם הגדול ביותר של מדינת ישראל נמצא בעוטף. אין לי ספק כי תהליך ההשתקמות יהיה ארוך, קשה, וכולנו נתגייס לשיקום על מנת לנסות למזער פגיעה ככל שניתן הן בחקלאים והן בציבור.
בעיצומו של גל הקורונה הראשון עלה חשש לבעיות אספקה וזמינות של גרעינים ברחבי העולם. משרד החקלאות הפיק מכרז מיוחד של 180 אלף טון גרעינים מלבד מלאי החירום הרגיל, העומד על 18 אלף טון, מתקציבו. הממשלה נשאה בעלויות של מלאי החירום הכוללות גם את אחסנתו.
בשנה זו הייתה עלייה של מחירי סחורות בעולם, אשר כללה חיטה וגרעינים. אף שמקובל לחשוב שישראל נהנית מעצמאות בכל הנוגע למשק החלב ומספקת את כל תוצרת החלב ומוצריו לאזרחים, רוב המזון לפרות, לעופות ולדגים מקורו בגרעינים המיובאים מחו"ל וזאת הסיבה לחשיבות מלאי חירום במדינה.
ח"כ עודד פורר – אני נדרשתי לנושא כאשר פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היות ונוצרה מצוקה של חיטה בכל רחבי העולם. לאוקראינה יש עדיין אסם תבואה והיא משווקת חיטה לכל העולם. 90% מהגרעינים של ישראל מקורם מייבוא, אין לנו יכולת ייצור עצמית. יש לזכור שלא מדובר רק בחיטת מאכל, אלא גם מספוא ומזון לפרות ותרנגולות שקריטיים בתוך מלאי המזון.
אנו לא יודעים מה תהיה יכולת השתילה בעוטף ובצפון, והמדינה צריכה להיות ערוכה לייבוא, ייצוא ואחסון. בראשית שנות ה- 60 נקבעו המספרים למלאי החירום הדרוש בארץ. כדי להכין תערובות מזון של בע"ח יש צורך בשמן תערובת, והוא לא מוגדר כמלאי חירום.
מבדיקה שערכתי אתמול חקלאי העוטף קיבלו כבר 100% מהפיצויים.
בעבר ביקשתי דוח ביקורת של החשב הכללי במשרד, שהוגש כבר, כדי לבדוק מס' סוגיות:
1. השלמת פערים - האם המלאי שנקבע בשנות השישים, שאז האוכלוסייה מנתה כשני מיליון איש במדינת ישראל, רלוונטי להיום ולא צריך להגדיל אותו? ואם נקבע בדוח שצריך להגדיל אותו - האם הגדילו אותו וכיצד?
2. מי מחזיק במלאי החרום ואיך הוא מוחזק?
3. איך ההיערכות מבחינת פריקת הגרעינים? מאחר ואנחנו מייבאים יש לעיתים בעיה ביטחונית של כניסת אוניות לארץ. כשנוצרת בעיה עולמית או מקומית, יש קושי להביא לכאן אונייה או למצוא ספק בחו"ל.
על כל משרד ממשלתי חלה אחריות. רח"ל היא גוף מתכלל ואין לה באמת יכולת לאכוף הרבה פעמים את סמכויותיה.
בעבר היתה התנגדות של חברת החשמל להשמשת מסועי הפחם לפריקת חיטה, משום שהיא היתה זקוקה למסוע מעת לעת. העלות היא 8 מיליון ₪ והצעתי את השתתפות משרד החקלאות בעלות.
מלאי תפעולי אינו יכול להיות מלאי חירום.
כפי שמצוין בדוח מבקר המדינה, המכרז הוא פתוח ומי שמחזיק את המלאי חשוף לנתונים.
יש מדינות שמגדלות חיטה במדינות אחרות.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – הדוח פורסם בקובץ דוחות ביקורת מיוחדים בספטמבר 2015, בנושא: היערכות ומוכנות לשעת חירום. הפרק הראשון עוסק בהיערכות הלאומית לטיפול באירועי חירום בעורף. חלק מהנושאים רלוונטיים גם בתקופה הזו. הייתי מציע לוועדה לשקול את הצורך לקיים בנושא: הסדרת הטיפול באירועי החירום בעורף.
נתן שטיבלמן-סגן מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית – הדוח התמקד באיכות התעשייה האזרחית לשעת חירום, נבחנו מוכנותן של תעשיות אזרחיות לשעת חרום ומידת היכולת של הרגולטורים להשפיע על היערכות זו.
חוסרים במלאי המזון לשעת חירום – ליקויים: *רמות המלאי לשעת חירום של חלק מהמוצרים החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו עפ"י תרחישי הייחוס.
*לא נקבעו קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, על מנת לבצע שינויים במלאים עפ"י קריטריונים אלה במקרה של שינוי תקציב או במחירי מוצרי המזון החיוניים.
הרשויות הייעודיות נותנות את ההנחיות למפעלים חיוניים.
תשתית נורמטיבית להיערכותם של גופים חיוניים לחרום – ליקויים: *היעדר אסדרה חוקית מקיפה ומרוכזת לגבי היערכות העורף לשעת חירום.
*לרשויות הייעודיות במשרדי הממשלה אין סמכויות חוקיות כלפי מפעלים חיוניים.
*הסמכויות המוגבלות שניתנו לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה בנוגע לניהול המל"ח. ההמלצה היא שעל הממשלה, בשיתוף הרשויות הייעודיות, לפעול כדי לקדם חקיקה מקיפה, שתסדיר את כל נושא הטיפול בעורף בשעת חירום, ובכלל זה תגדיר את הסמכויות שיש לכל אחד מהגופים הפועלים בתחום זה.
ליקויים בניהול האמל"ח - על אף הישענות הולכת וגוברת של משק החשמל והתעשייה על גז טבעי ותכניות הפיתוח של מאגרי הגז החדשים, לא נקבעה אסדרה חוקית שלפיה יהיה אפשר לרתק במצב חירום עובדים חיוניים הקשורים למשק הגז שפועלים בישראל אך אינם מוגדרים תושבים קבועים.
המלאי נבחן על ידי ועדה בין-משרדית לבחינת מזון אסטרטגי בראשות רח"ל אשר קבעה, עפ"י תרחישי יחוס שונים, את רמות המלאי שעל המדינה להחזיק. לפיכך נדרש לוודא שמלאי המזון שמחזיקה המדינה נותן מענה מספק לצרכים שנקבעו בתרחישי הייחוס.
מהדוח עולה כי אין בידי רח"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים. קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם. הסמכויות המוגבלות שיש לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה בנוגע להיערכות לשעת חירום, גורמים לפעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה. על הממשלה להשלים בהקדם אסדרה מקיפה ומתואמת לגבי הטיפול בעורף.
ח"כ טלי גוטליב – אנו נמצאים במלחמת קיום קשה מאוד של להיות או לחדול תוך הערכה אדירה לחיילנו שעושים עבודה בלתי רגילה. יש להיזהר בכבודה של המדינה בזמן מלחמה. הדבר היחיד שמעניין את כולנו זה טובת המדינה, וחובתנו לבדוק כל הזמן האם מלאי המזון מוכן לתרחיש רב-זירתי. מפעלים קיומיים נוגעים לחשמל, מים וגז ושר העבודה מכריז על מקומות אלה כקיומיים, לעומת זאת מפעל חיוני מספק דברים שאינם בסיסיים ומהווים קיום אמיתי לאדם ולמדינה.
שטיבל תחנות קמח - בועז תורגמן-בעלים – יש צורך באבחנה בין מפעל חיוני למפעל קיומי. רמות המלאי לא עודכנו כבר זמן רב בגלל עניינים תקציביים למרות הגידול באוכלוסייה ותרחישי הייחוס בשעת חירום או מלחמה.
כמו כן, יש לפעול שכמה שיותר מחיטת מלאי חירום תאוחסן בצמוד לתחנות הקמח וצמודה למאפיות התעשייתיות. נכון להיום, רובה מאוחסנת בכל מיני מקומות מרוחקים. בשעת חירום יש בעיות של: זמינות נהגים שמרותקים, משאיות ייעודיות, ניתוק בין חלקי הארץ או דרכי גישה. אנו חושבים שצריך לפעול לעידוד הקמת ממגורות ייעודיות לאחסון חיטה צמוד לתחנות, בין אם בהקלות בהיתרי בנייה, פטור מארנונה או כל דבר אחר שיגרום לזה באופן טבעי.
לאנשים שרגישים לגלוטן וחיטה (חצי אחוז מהאוכלוסייה) יש פתרונות בדמות קמחים מיוחדים. החיטה המקומית מאוחסנת כולה ברובה מחוץ לתחנות הקמח באזורים שהזכיינים מאחסנים אותה. אני חייב לציין שצריך לצאת מהקונספציה שמלאי חירום צריך להיות מבוסס על חיטה מקומית. בשגרה כ-90% ממנה מיובאת, וזו חיטה באיכות אחרת. חיטה מקומית היא טובה כשממוינת ומאוחסנת בנפרד לפי הסוגים השונים. אבל אם צריך היום לייצר קמח רק מחיטה מקומית, יהיה בעיה לייצר לחם, ובפרט השנה. נוכח הרכב הזכיינים שנבחרו, נוצר מצב שמצאנו חיטה שלא ראויה לאפייה, והיא מצאה את דרכה לתוך מחסני מלאי החירום. היה כשל בהתנהלות, בפיקוח ובבדיקות של החיטה תוך כדי הקציר והקליטה שלה. בסיוע משרד החקלאות מצאנו אוזן קשבת ועזרה, אולם אנחנו נדרשים לבדוק את כל היבול מחדש בעת הוצאת החיטה המקומית ממלאי חירום לתחנות. אם תהיה פגיעה בדגון חיפה ובדגון אשדוד לא תהיה אפשרות לפרוק חיטה בדרך הרגילה. יש לוודא הפעלת מתקנים לפריקת אוניות בשעת חירום. ניתן להשמיש בקלות את מסועי הפחם בחדרה ובאשקלון לפריקת חיטה.
מאז תקופת הקורונה היו מס' פעימות להגדלת מלאים בעזרת רח"ל ומשרד הכלכלה, אך לא מספיק.
ראוי לציין שאניות מסרבות להתקרב לישראל בזמן מלחמה. בכל חודש צריכות לפקוד את הנמל 1-3 אוניות, ואנחנו נתקלים בקשיים להשיג משלוחים. אנו מבקשים את עזרת הממשלה בעניין.
יש לנו מחסור בנהגים היות ורבים מהם גוייסו בצו 8. נהגי תחנות הקמח הם נהגים ייעודיים להפעלת מכליות לפריקת קמח. אנו מבקשים שבשעת חירום הנהגים שלנו יהיו מרותקים לתחנות הקמח.
סובין הוא מוצר לוואי של הפרדת הקליפה מגרעין החיטה לייצור קמח. כל יום צריך לרוקן את התחנה מסובין כדי לדאוג להמשך תפעולי של התחנה. נוצר מצב שמכוני התערובת עצרו את קליטת הסובין שעובר למספוא ולמזון לבעלי חיים. צריך לבחון אפשרות שהסובין יהווה חלק ממלאי החירום, ולדאוג להמשך משיכה והוצאה מתחנות הקמח אל מכוני התערובת או אל מחסנים שייפתחו בשעת צורך לאגירה.
המכרז של אחזקת מלאי החירום וחיטת מאכל עומד להתפרסם או להתחדש בתקופה הקרובה. כחלק מהמכרז יש להכליל את מכוני התערובת (שמחזיקים מלאי חירום של גרעיני מספוא) להמשך משיכה וקליטה של הסובין מתחנות קמח.
אנחנו מחויבים להחזיק מלאי תפעולי בנוסף למלאי חירום, ואנו נבדקים כל הזמן.
התאחדות התעשיינים בישראל - ליאור כוכבי-ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון – אנו נמצאים באירוע במשך 4 שנים. יש לתת התייחסות לנושא גם לאחר המלחמה נוכח משבר האקלים.
כ"א הוא האירוע הכי אקוטי נוכח המפונים ועובדים שחוששים להגיע למקום עבודתם, ויש לטפל בכך.
אחסון חומרי גלם לתעשייה במחסני חירום הוא קריטי להמשך ייצור ואספקה.
כרגע אנו מייבאים ממדינות מוסלמיות שמנים צמחיים שמגיעים לתעשיית מזון. יש לתת את הדעת מה יקרה ביום שהן יסגרו את שעריהן.
סגירת מערכת החינוך משפיעה על סגירת מפעלים. יש לתת את הדעת שלא כל רשות מקומית תסגור את מערכת חינוך ובהשפעתה יסגרו מפעלים.
ארגון מגדלי העופות - שוקי בשן-יו"ר – בשר פטם (בשר קפוא) לא נמצא כיום במלאי חירום. נפגשתי עם רח"ל כדי ליצור מלאי חירום של פטמים קפואים עבור הצבא, בתי החולים ומוסדות המדינה. כיום המשחטות עובדות ב-70% תפוקה, ואם תחול התפתחות חלק מהמשחטות לא יוכלו לעבוד בצפון. אין מחסור בחומרי גלם, אבל חסרה יכולת שחיטה, ולכן אני מציע שנתאם את הסוגיה עם רח"ל.
המלאי שקיים במכוני התערובת מספיק לחודש-חודשיים.
מועצת החלב – לירון תמיר-כלכלן ראשי – אבקת חלב כחוש הוא חומר גלם בתעשיית החלב שמגשר במצבי מחסור. עד לפני כ-15 שנה המדינה אחזה ב-2,000 טון מלאי חירום של אבקת חלב כחוש. מסיבות תקציביות היא כבר לא מחזיקה, ואני מציע לשקול ולדון בנושא זה. אני סבור שנדרש בין 1,500-2,000 טון של אבקת חלב כחוש.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר - יובל ליפקין-משנה למנכ"ל – מלאי חירום הוא שונה ממלאי שוטף והוא עומד בפני עצמו. אנו עומדים עפ"י דרישות רח"ל בנוגע למלאי חירום של חיטה למאכל. נושא הזה עומד בראש סדר העדיפויות של המשרד ויש לנו מס' תכניות לקדם.
במכרז יש נתונים שלא כולם חשופים להם.
המדינה היא קטנה, ולכן הייבוא של החיטה הוא 90%. אנחנו חתמנו עם מספר מדינות על גידול של חיטה עבור ישראל.
יוסי שטיינברג-אגף הרכש – לרוב המכרזים הם פומביים, כמקובל, ופתוחים לציבור. במסגרת ההתנהלות השוטפת שהמשרד מקיים מול זכיינים, רשות חירום לאומית וגורמים בתוך המשרד ומחוצה לה (כמו מערכת הביטחון), חלק מהנתונים וחלק מהעובדות שקשורות לניהול השוטף של מלאי החירום חסויים בגלל הגדרות ברורות של מערכת הביטחון.
אבי רמר"ז-ראש אגף בכיר ביטחון, חירום וסייבר – עבודה של חשכ"ל הוצגה לשר בחודש מרץ, ונעשתה בהתאם לתרחיש הייחוס העדכני של רח"ל לתרחיש מלחמה. כמות חיטה שאנו מחזיקים היא מעל לנדרש. לעומת זאת במספוא יש פער שמטפלים בו בימים אלה. אנו פועלים כדי להוציא תוכניות ולהשלים את הפערים.
רח"ל – אבינועם ברוכים-ר' חטיבת מלאים אסטרטגיים - בכל 5 שנים אנו מפרסמים תרחיש ייחוס עדכני לעורף עם רמות המלאי הנדרשות. בשנת 2021 יצא הדוח האחרון, וחישבנו בתוכו את גידול האוכלוסייה ושיקולים נוספים. אנו עושים עבודת עומק מול משרדי ממשלה רלוונטיים (כלכלה וחקלאות) תוך ניתוח עם יועצים. נוכח המלחמה הנוכחית קבענו תרחיש ייחוס עדכני רב-זירתי, ואתמול נפגשנו עם משרד אוצר במטרה לקדם את התקציב להגדלת רמות המלאי.
אנחנו מובילים עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, וגם תוך כדי המערכה והמלחמה, שייט חיוני למדינת ישראל. כמו כן, אנו מתעדפים הכנסת גרעינים לישראל.
מלאי אסטרטגי לא נספר כמלאי תפעולי, ואנו בודקים כל הזמן עם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה שמלאי אסטרטגי קיים. אין בסמכות משרד ממשלתי לפתוח מלאי אסטרטגי בלי אישור של שלושה שרים רלוונטיים. עד עתה לא נדרשנו לפתוח שום מלאי כזה.
בקשות שחרור נהגים מצה"ל מועברות לבדיקה, ואנו ממליצים לולת"ם בצה"ל לשחרר נהגי מכליות קמח.
בסמכות רח"ל להנחות את משרדי הממשלה להחזיק מלאי אסטרטגי - מלאי קיומי לצרכי קיום האוכלוסייה (מוצרי מזון חיוניים ובפרט לתינוקות, גרעינים, שמרים, קמח, אורז, סוכר, שמן, תזקיקים ומוצרים רפואיים של מערכת הבריאות). אנו לא מנחים לאחסן ביצים, עוף ובשר.
אנחנו במצב טוב מאוד מבחינת רמות המלאי של מדינת ישראל גם לתרחיש הקודם שהיה ערב המלחמה וגם לתרחיש שעדכנו בשבוע שעבר תוך כדי המלחמה. יש פער מסוים ברמות המספוא לבעלי החיים, שידוע למשרד החקלאות והתחיל עוד לפני המערכה, ונעשים מאמצים גדולים להשלים אותו. כל יום אני מנתר את כל רמות המלאי של מדינת ישראל מול התזקיקים, הדלקים, החקלאות, הכלכלה, עם כל האנשים במשרדי הממשלה ואני מפרסם אותו בדוח סודי לשר הביטחון ולשרים הרלוונטיים.
משרד האוצר – לירון יהושע-מנהלת תחום מערך תשלומים וסליקה ממשלתי-חשכ"ל – אנו מלווים את הוועדות של רח"ל ואת המשרדים בהקשר של ניהול סיכוני מלאי חירום. בעקבות בקשות שהתקבלו עשינו עבודה בעניין ניהול סיכוני המלאי של החיטה במסגרתה בדקנו את המחסנים, המכרזים והמודל מחדש של המלאי. התוצאות הוצגו בחודש מרץ האחרון לשר החקלאות ולח"כ אביגדור ליברמן, ונוכל להעבירן ככל שיידרש בתאם לסיווג. כיום אנו מלווים את משרד החקלאות לבקשתם בביקורת לגבי המלאי והמחסנים. כמו כן התחלנו עבודה במשרד הכלכלה לגבי מידול המלאי שנמצא אצלו בחלק מהמוצרים.
ח"כ יסמין פרידמן – יש פער בין מה שהמדינה אומרת לבין מה שעולה מהשטח. המדינה מסתמכת על 90% חיטה מיובאת, היא צריכה להסתמך על עתודות שלה במזון.
יש צורך בצמצום צריכת מזון – המדינה זורקת מזון בסך 21 מיליארד ש"ח בשנה.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה דורשת ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף עם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים להקים שולחן עגול, לדון בסוגיות שעלו בישיבה ולתכללם. לאחר 3 חודשים ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים תקיים ישיבת מעקב חסויה כדי לקבל את הנתונים.