פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 74 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום רביעי, ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר ינון אזולאי ישראל אייכלר זאב אלקין בועז ביסמוט רם בן ברק טלי גוטליב שלום דנינו ניסים ואטורי מאיר כהן חנוך דב מלביצקי שרון ניר יבגני סובה חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו יצחק פינדרוס שמחה רוטמן מוזמנים: אביגיל ונקרט – רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש, מינהל הכנסות המדינה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר כרמית יוליס – משנה ליועמ"ש לממשלה (משפטי אזרחי), משרד המשפטים יערה למברגר – ראש אשכול, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ליאור ששון – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דרור גרנות – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רתם קס – לשכה משפטית, משרד הביטחון יהודה רשתיאן – רמ"ד חקיקה, הפרקליטות הצבאית, צה"ל זיוה בטבבו – הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון לאומי ליאורה נהון – רת"ח חקיקה, הלשכה המשפטית, שב"ס אדם בלומנברג – מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות משתתפים באמצעים מקוונים: טלי קיסר סטויה – סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל יוסי סעדון – בנק ישראל אוריה סבג – החשב הכללי, משרד האוצר גדליה הבר – משרד העבודה אופיר כהן – עמותה למען משרתי מילואים אייל דותן – איגוד הבנקים אלי יפה – מד"א ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, מ/1660 << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, אני מחדש את הישיבה. כפי שהודעתי בתחילת הישיבה, אנחנו נעשה הפסקה בדיון שקיימנו על הנושא של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, ואנחנו, שזה היה גם רצוננו, נדון על הכנת הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), תשפ"ד-2023. אנחנו נדון כרגע במסגרת הכנה של החוק לקריאה שנייה ושלישית שלפני דקות ספורות הוא אושר במליאה בקריאה ראשונה. המשמעות של החוק, אנחנו תיכף נשמע, אבל כפי שהתבטאו רבים מחברי הוועדה בפעם הקודמת, אנחנו מדברים על מאות אלפי אנשים שגויסו למילואים, אנחנו מדברים בזעם ובכאב על המון נרצחים וחטופים ואנחנו מדברים על אוכלוסיות שפונו מן היישובים שלהם בהוראת המדינה. בכל האוכלוסיות האלה אנחנו צריכים לתת מענה לפחות מיידי לגבי דחיית התשלומים שהם חייבים לבצע. לא יכול להיות מצב, דיברנו על זה, שחייל או קצין שגויס עכשיו בצו 8 ואנחנו לצערי עוד לא יודעים לומר לו לכמה זמן, יחשוב על זה שהאישה נשארה בבית עם הילדים ולא תדע איך לשלם משכנתא או איך להחזיר משהו לביטוח לאומי או דברים מסוג זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה כבר יודע לכמה זמן. שר הביטחון מבקש חודשיים מצב מיוחד בעורף. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יכול להיות שדווקא שר הביטחון אופטימי. לכן אנחנו רוצים היום לדון בהצעת החוק מבלי ודאי לפסוח על שום פרט אבל עד כמה שיותר מהר כדי להחזיר אותו למליאה, המליאה כרגע בהפסקה, כדי שהאנשים בשטח יידעו מה מצפה להם. אנחנו ניתן להם לפחות ודאות במצב הבלתי אפשרי והבלתי ודאי שאנחנו נמצאים בו. ההצעה כרגע להחיל את החוק ל-30 יום. אני אומר שבעיניי יש בזה גם היגיון כי אין לי שום ספק שבמסגרת העברת החוק בלוחות הזמנים כפי שאנחנו רואים יתגלו עוד דברים שאולי לא חשבנו עליהם, לא שמנו אליהם לב וכן הלאה וכן הלאה, אז במהלך 30 היום האלה, כפי שגם אמרו ביושר, אני חייב לומר, נציגי משרד המשפטים ששוחחו איתי, או הייעוץ המשפטי ליתר דיוק, אמרו שאנחנו נרצה לראות מעשית מה עובד, מה לא עובד, מה טופל נכון ומה לא נכון ובתוך 30 יום האלה הוועדה תוכל לחזור ולדון ולתקן אם יהיה מה לתקן. בבקשה, מי רוצה להציג את הצעת החוק לוועדה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני אשמח להציג, אדוני. כפי שאדוני הציג אנחנו באמת נדרשנו להכין את החוק הזה בלוחות זמנים מאוד מאוד קצרים מתוך הבנה שצריך לתת איזה שהוא מענה שיביא לאיזה שהיא אנחת רווחה בכל מה שנוגע לחיובים כלכליים שמושתים על כל זרועות הביטחון שכרגע משרתים במערכה. כשחשבנו על קבוצת הזכאים שהחוק הזה יחול לגביה אנחנו הגענו למסקנה שצריך להרחיב אותה, זה גם בקשות שעלו מנציגי משרדי הממשלה השונים ואני כבר אפרט אותם. ככלל החוק הזה מדבר על דחיית חיובים, החיובים חלים גם בתחום המשפט הפרטי וגם חיובים אל מול רשויות המדינה וגם חיובים שנקבעו בפסקי דין ובהכרעות שיפוטיות. אם אני מדברת על תשלומים לרשויות המדינה זה גם כלפי המדינה על זרועותיה השונות, זה גם רלוונטי לחיובים כלפי השלטון המקומי, חיובים לגבי תאגידי מים וכו'. זה כובע אחד. הכובע השני שמדבר על הכרעות שנקבעו בפסקי דין, אם נקבע בפסק דין - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כולל ביטוח לאומי ורשות המיסים גם? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, רשות המיסים בוודאי, גם ביטוח לאומי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שאלו את זה אתמול ולא הייתה תשובה ניצחת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, זה כל תשלומי החובה לכל רשות שכבר נפרט מי. הכובע הנוסף מדבר על דחיית חיובים שנקבעו בפסקי דין או בהכרעות שיפוטיות, הכרעות סופיות, זאת אומרת החלטה סופית של בית משפט או של הכרעה שיפוטית אחרת. גם היא נדחית לאותה תקופת דחייה שכבר נדבר עליה. ובכל המישור של הרבדים האזרחיים, עסקיים, כל החובות כלפי השוק העסקי, גם יש דחייה של חיובים שבעצם נקבעו מכוח חוזה. ההחרגה היחידה לעניין הדחיות האלה נוגעת לחיובי מזונות, שזה גם היה בחוק המקורי משנת 1974, אולי כבר אני אגיד על זה מילה, ולכל מה שנוגע לתחום חוזה העבודה, שזה מאטריה נפרדת וכל מי שעוסק בה ביקש להחריג אותם. יש להם את ההסדרים שלהם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שאלת הבהרה. כשאת אומרת דוחים את אותם תשלומים ואנשים מסרו או בהוראת קבע או בצ'ק, זה יידחה למועד? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני כבר אדבר על הוראות קבע וכרטיסי חיוב וגם לעניין הצ'קים. ככלל החיובים האלה גם נדחים. צריך לומר - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מבחינה טכנית, את יכולה רגע להבהיר, הבנק מקבל את אותו חיוב, הוא לוקח אותו ורושם אותו כעתידי? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זו שאלה שגם הטרידה אותי קצת, אבל אני מציע שתציגו את הדברים ואז נשאל שאלות אם משהו לא ברור. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו שאלה שעלתה וכבר אני אתייחס אליה. אני רוצה לדבר על החרגה נוספת שעלתה במסגרת הערות הציבור וחשבנו שנכון יהיה לקבל. אם הנושה, מי שאמור ליהנות מהחוזה, למשל אם זה הלוואה בין שני אנשים פרטיים, אחד הוא חייל מילואים, ואז אנחנו אומרים שהוא לא צריך לעמוד במועדי התשלום של ההלוואה, אבל אם גם הצד השני הוא חייל מילואים אז לא חשבנו לנכון להחיל את ההסדר הזה. זו החרגה נוספת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זאת אומרת שהחוק הזה לא יהיה רלוונטי, שניהם נתונים באותו מצב אז אם אנחנו דוחים אנחנו פוגעים בצד אחד שהוא בדיוק באותו מצב כמו הצד השני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, זה לא נכון, זה לא אותו דבר. אני מצטערת, למה להחריג את זה? אנחנו רוצים בגדול של זה, סליחה שאני מתערבת, אותנו מעניין כרגע לתת סעד לחיילי מילואים נקודה ובכלל למשק בטירוף הזה של מלחמה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, טלי, המצב ששני החברים באותה יחידה, משרתים במילואים, גויסו בצו 8, אחד שוכר מן השני דירה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אוקיי, נו אז מה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז זה משפט שלמה קלאסי, או שזה לא יקבל את התשלום, מי שמשכיר את הדירה, או שזה לא יהיה לו עם מה לשלם, כי הוא מתפרנס, למשל הוא אינסטלטור והוא מתפרנס רק מתיקונים שהוא עשה באותו יום, כך הוא מרוויח. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכימה איתכם, זה לא משפט שלמה. אם עכשיו חייל מילואים שוכר דירה, לכל חיילי המילואים שבעלי הדירות לא משרתים במילואים יידחה להם התשלום, ואילו חייל המילואים שבעוונותיו, במרכאות, שוכר מבעל דירה שמשרת במילואים יצטרך לשלם, למה זה הגיוני? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זאת אחת הסוגיות הקשות, נגיע לדיון. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן. אדוני, רק רציתי לומר להשלמת הדברים. שבאמת כשאנחנו מדברים על חובות כלפי המדינה ורשויות ציבוריות זה מאטריה שונה לגמרי מאשר חובות בשוק העסקי והפרטי, זו באמת מערכת יחסים בין פרטיים והאיזונים שם הם מאוד מאוד מורכבים. אני מסכימה עם אדוני שצריך לשבת על זה ביישוב הדעת ולא ב-24 או 48 שעות, ולכן הכוונה שלנו, וזה בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת, לשבת על המדוכה בצורה יותר משמעותית ולהביא בהקדם חוק שיעשה איזונים שהם יותר הולמים. אני יכולה להעלות על הדעת כל מיני סיטואציות שיכול להיות שנצטרך להתייחס אליהן בהמשך ונעשה מאמץ להביא את זה בהקדם לוועדה הזאת. כרגע הכוונה הייתה לתת את זריקת ההרגעה הזאת ולדחות את כלל החיובים בלי לעשות הבחנות. כשניסינו לעשות הבחנות במעט הזמן שהיה לנו אני לא בטוחה שהתוצאות היו יותר טובות ולכן זאת כרגע הדירקטיבה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה חוק חדש שהוא מחוקק רק באירוע הזה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה לא פשוט הוצאתם צו, מירי? צו שר הביטחון. בשביל מה היינו צריכים להידרש לזה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני רוצה להתייחס למה שאת אומרת. אם היינו מוציאים צו של שר הביטחון הוא היה יכול לחול רק על חיילים, הוא לא היה יכול לסייע לא לנעדרים ולא למי שפונו מבתיהם. במובן הזה החקיקה הזאת היא רחבה יותר. זה בדיוק מה שרציתי להגיד, שיש חוק כזה משנת 74' שאתם ודאי מכירים היטב, הוא הופעל מעט מאוד פעמים מאז שהוא נחקק והאיזונים בו הם גם מאוד מאוד מורכבים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה השם שלו? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> חוק הארכת מועדים. אני רוצה להגיד שביחס לסיטואציות המורכבות האלה החוק בוודאי לא עושה את האיזון הזה, החוק מ-74' דוחה אוטומטית לתקופות מאוד ארוכות כשאנחנו לא בטוחים שזה נכון כשמדברים על חיובים במשפט הפרטי ולכן - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כרמית, תשלומי משכנתאות בפנים? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בפנים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כי מישהו אמר לי שבנק ישראל התעקש שייצאו החוצה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, לבנק ישראל הייתה הערה, אני באופן אישי חשבתי שלא נכון לקבל אותה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בנק ישראל יכול להתגבר בעת לחימה, תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מוודא את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וזה לא נושא ריבית? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, כי כל החיוב נדחה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גם הלוואות של הבנקים? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כל ההלוואות וכל החיובים למערכת הבנקאית נכנסים לחקיקה הזאת. ההסתייגות שהייתה לבנק ישראל היא בגלל נוהל שהוציא הנגיד שאנחנו מבינים שהבנקים אימצו אותו. הנוהל הזה גם מדבר על דחיית חיובים, אבל אין הלימה בין החוק הזה לבין הנוהל. במובנים מסוימים הנוהל יותר רחב ובמובנים מסוימים הנוהל יותר מצומצם, למשל הוא מגביל את המשכנתאות, זה לא כלל המשכנתאות וזה לא כלל ההלוואות. העמדה המקצועית שלנו הייתה שאם רוצים לתת ודאות למשק באופן חותך זה צריך להיות אחיד. ועוד דבר אני אגיד, יש הרבה רגולטורים שהוציאו כל מיני הקלות ובאמת עלתה השאלה, שהיא גם שאלה שאנחנו מביאים לוועדה, האם להחריג מהחוק הזה כל רגולטור שקבע איזה שהוא הסדר אחר, ובשביל להביא ודאות מוחלטת ולעשות - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נעבור עליהם, נדבר על אחד אחד? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו הסקירה הכללית. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק רטרואקטיבי, נכון, כרמית? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> החוק יחול מה-7 באוקטובר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה יקרה עם תשלומים ששולמו לפי החוק? << דובר >> קריאה: << דובר >> עשו החרגה, תשלומים ששולמו עד מועד תחילתו של החוק זה לא יחול עליהם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא רצינו להיכנס לבלגן של החזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למשל חזרה לבן אדם משכנתא בגלל זה, צריך לעשות בחוק שיצוין שזה לא ייחשב לו כהחזרה, שזה לא ייחשב לו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו מטפלים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אל תטפלו. סליחה שאני אומר את זה, אני מכיר את הטיפול מול הבנקים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, זה יצא היום. הוצאנו היום במסגרת אחרת תקנות צ'קים ללא כיסוי שבעצם לא סופרות את כל הדחיות שיכולות להיות בכל התשלומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם משלמים גם על חריגה, גם על זה שזה נכנס להם למאגר. אם זה לא יהיה בחקיקה הבנקים יודעים להסתדר עם זה טוב מאוד. אני מכיר את הבנקים טוב מאוד, אי אפשר לסמוך על הבנקים לרגע אחד ולא במילה אחת שלהם. אם לא נכניס להם את זה בחקיקה זה לא יהיה ולכן אני דורש שזה ייכנס בחקיקה. מה שאתם רוצים להכניס, בנוהל שאתם רוצים לעשות, שימו את זה בחקיקה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> להבנתי זה בפנים, אבל מיד נתייחס. משפט אחרון שאני רוצה להגיד לדברי הפתיחה זה קבוצת הזכאים. היה על זה שיח מאוד מאוד אינטנסיבי בימים האחרונים. אז כמו שאמרתי, החוק מ-74' לא יכול לחול על אזרחים. כרגע מי שבקבוצה, בתוך מערכת הביטחון של הצבא זה החיילים, חיילים זה ביטוי שכולל כמובן גם אנשי קבע וגם כל מי שגויסו למילואים, שוטרים, סוהרים ביחס ליחידות שבאמת נטלו חלק בלחימה. יש פה הגדרה מאוד מאוד מפורטת ובטח נתייחס אליה, וכבאים. זאת הקבוצה הראשונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אתם לא עושים כל הסוהרים באשר הם? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו כבר נתייחס לזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כי יש יחידת לחימה ש - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איפה? יחידת לוחמה בסמים? הם כן וסוהר רגיל לא? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> על כל הדבר הזה היו עשרות שעות של דיונים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, תני לסיים את הסקירה. אני ממש מבקש, תנו לסיים את הסקירה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הגורמים הרלוונטיים הם פה סביב השולחן, או שהם בזום, אבל היה על זה שיח מאוד מאוד עמוק. הקבוצה השנייה זה כל הנעדרים, חטופים, שבויים. הקבוצה השלישית זה כל היישובים שפונו, שבעניין הזה יש תוספת שיכולה להיות מתעדכנת מעת לעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש קבוצה אחת שלא הכנסתם אותה. << דובר >> קריאה: << דובר >> את אשקלון. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זק"א? יש עכשיו שיח על זק"א ומד"א, כבר נתייחס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זק"א, איחוד הצלה, מד"א, שיש שם מתנדבים שעזבו את הכול. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, אנחנו כבר נתייחס לזה, זו הערה שהגיעה עכשיו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים להוסיף את זק"א ומד"א ואיחוד הצלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, שנייה. כרמית, חוץ ממך יש מישהו שרוצה להוסיף לגופו של חוק להצגה? אם יש גורם שרוצה להאיר את עינינו לגבי החוק, אם לא, אז אני פותח את זה לשאלות חברי הכנסת, אחד אחד. בבקשה, שרון, אחר כך רם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין לגבי אופן ההפעלה, זה אוטומטית או שזה מצריך מהפרט סוג של פנייה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נבחין מול גורמים פרטיים למול המדינה, זה שתי קבוצות שונות. מול גורמים פרטיים הפרט יצטרך לפנות בבקשה. זאת אומרת הגורמים הפרטיים, לא נוכל לקחת ולהפיץ בכל המשק את הרשימות של כל הזכאים, אני מניחה שאתם מבינים למה, ולכן הפרט יצטרך לפנות בבקשה לאותו גורם שהוא התקשר איתו בעסקה. זה לגבי חוזים. לגבי התשלומים לרשויות ציבוריים. יש אפשרות שרשויות ציבוריות יקבלו את המידע לפי חוק הגנת הפרטיות, פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, העברה בין גופים ציבוריים, ולכן הרשויות הציבוריות יוכלו לקבל את ה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לרבות בנקים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא בנקים, רק רשויות של המדינה או תאגידים ציבוריים. בנקים וגופים פרטיים אחרים, זה צריך להיות בקשה של האדם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל איך חיילים שנמצאים בחזית עכשיו - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא להתפרץ. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, דבר ראשון, להצטרף לזה שגם מד"א וגם כב"ה וגם זק"א צריכים להיכנס לחוק, הם כולם מתנדבים, גם אם לא קיבלו צו 8. והדבר השני, אני קורא כאן את הרשימה, שתי הערות. אחת, מה קורה אם מתפתח משהו בצפון, האם לא נכון כבר שתהיה לנו רשימת יישובים על המדף, שלא נצטרך עוד פעם להתכנס. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, אנחנו מכניסים אותם, יש רשימה כזאת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, לא ראיתי, סליחה. והדבר השני, אני רואה שאשקלון לא נכללת ואנחנו יודעים שאשקלון חטפה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטרף לשאלה הזאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אשקלון לא פונתה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה מערכת הביטחון, הרשימה הועברה על ידם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אנשים מתפנים כי אין להם ברירה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק, זו התרעננות, חייבים להתייחס, להוסיף את אשקלון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הרבה מאוד אשקלונים עזבו את הבית, גם אם לא קיבלו הנחיה, והרבה מאוד אשקלונים לא יוצאים מהבית כי הם לא יכולים לצאת מהבית. << אורח >> רתם קס: << אורח >> היישובים שכלולים בתוספת זה היישובים שפונו עד כה בהתאם להחלטות. ככל שיפונו - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני אומר נגיד לא יפונו, קשה מאוד לפנות עיר כמו אשקלון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה את מגדירה כפינוי? מרחק בטוח או גם פינוי לצורך רענון של שבוע? << אורח >> רתם קס: << אורח >> אנחנו מתייחסים ליישובים שהוחלט לפנות, לא רק יישובים שהוחלט - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל בשדרות זה משב רוח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רואה כאן גם את שדרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שדרות זה משב רוח, זה לא בפקודה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> היישובים שמנויים כרגע בתוספת כוללים גם את 0 עד 7 למרות ש - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שדרות ברשימה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כל 7-0 בפנים, כולל שדרות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חברים, אני רוצה להגיד משהו לגבי אשקלון. אשקלון לאורך תקופה מאוד מאוד ארוכה, בגלל איזה שהוא מרחק כזה ואחר לא זוכה לשום הטבות בעוד שאנחנו כולנו יודעים שהיא חוטפת חזק מאוד כמו שדרות וכמו כולם. לא יכול להיות שבגלל שהיא לא ברשימה היא לא תהיה. הרבה מאוד מהאנשים יצאו משם, הם יצאו למרות שהם לא כלולים בהתרעננות ובדבר הזה, והרבה מאוד אנשים יושבים במקלטים ולא יוצאים מהפחד בגלל שיורים עליהם כל יום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש בשדרות 194 אתרי פגיעה, זאת העיר שנפגעת הכי הרבה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם שדרות זה 0-4, כנראה שאשקלון זה מעבר לזה. צריך להיצמד להגדרות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שדרות כלולה ברשימה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על אשקלון. באשקלון 194 אתרי נחיתה. שדרות נמצאת בחוק ומה שקורה שם זה לא פינוי, אל תטעו, זה משב רוח. משב רוח אומר שמוציאים אותם לשבוע ואם צריך עוד דואגים להם לעוד תקציב. לכן זה יהיה באמת אבסורד ששדרות תהיה שם ואשקלון לא תהיה שם. אנחנו מבקשים מכם לתקן את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שצריך להבין את הלוגיקה שדרכה נקבעה הרשימה. אם הלוגיקה היא 4-0 הווה אומר ששדרות - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה 7-0. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה 7-0 אז אשקלון צריכה להיות בפנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אשקלון זה 7.200, זו הבעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומועצה אזורית חוף אשקלון? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל אני בפתיח, יולי, רוצה להודות לכרמית, רוצה להודות לכם ולצוות שלכם על המהירות, זה לא מובן מאליו. זה נכון שדרשנו את זה פה בשבוע שעבר, להפעיל את החוק המקורי, החלטתם, ואני מבין את השיקולים, במקום החוק המקורי להביא כרגע פתרון זמני שבמסגרת החודש הזה אתם מתכוונים לתת סוג של תחליף לחוק המקורי, לעדכן אותו, ולסיים פה את החקיקה. אגב, זה חשוב שתיקחו את זה כיעד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לגמרי. זה יעד מאוד מאוד - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרת נצטרך לפעול לתיקון של החוק הזה. אז קודם כל תודה על המהירות והנכונות לסיים את זה השבוע. לגבי כל מיני סוגיות שעולות כאן. אחת, במקור זה באמת התחיל מחיילי מילואים עם הסבר שהיה קשור לכך שאנשים נעתקו מתחום הפעילות הכלכלית שלהם הבסיסית, באופן מפתיע, כנראה לתקופה ארוכה, ציין את זה יושב הראש, והם צריכים הגנה. זה נכון גם למי שפונו מבתיהם, באופן טבעי, אבל זה נכון גם למי שפתאום איבד מפרנס שהוא גם לא מוגדר כחלל, הוא נעדר או חטוף, ולכן ברור הבחירה בשלוש הקבוצות האלה. דווקא לא ביקשנו את זה, אבל אתם כממשלה החלטתם להרחיב את זה לקטגוריות נוספות שכוללות אנשים שדווקא הם בתוך פעילות רגילה שלהם מבחינה כלכלית, אבל היא הפכה עכשיו למסוכנת בגלל המצב, קרי חיילי סדיר, קרי כל הכבאים בכל הארץ, לא עושים פה הבחנה בין אזורים, זה גם כבאים בתל אביב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם אנשי מד"א. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מגיע לזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מד"א לא כלולים וחייבים לצרף אותם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם העיקרון היה נשאר העיקרון המקורי, אז באמת אין שאלה על מד"א, כי אם כבאים לא בפנים וחיילי שירות סדיר לא בפנים, ברגע שהחלטתם, משיקולים פנים ממשלתיים, לא יודע מה הם היו, אני יודע שהיו ויכוחים, היו משרדים עם יותר מרפקים, משרדים עם פחות מרפקים, שם בוועדת שרים לחקיקה, אז יכול להיות היו, אדוני שר הבריאות לשעבר, פחות מרפקים באותו רגע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני לא יכול לקחת אחריות על זה, עם כל הכבוד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ברגע שהעיקרון הוא אנשים שפועלים בתנאי חירום ומסכנים את עצמם, אז באמת אני לא רואה הבדל גדול בין מד"א לכבאים וכנ"ל כל שירותי ההצלה שצוינו כאן וזק"א. ואם רוצים להבחין גיאוגרפית, אז צריך להבחין גיאוגרפית לכולם. או שהולכים בהיגיון הזה, או שהולכים בהיגיון הזה, ברגע ששיניתם היגיון אז באמת זה לא נכון להחריג קבוצה מסוימת שעל פניו אין הבדל, אלא פשוט אולי פחות לחמו בוועדת השרים לחקיקה להכניס אותם פנימה. זה דבר אחד. הדבר השני קשור לסוגיה של פשטות ההפעלה, כרמית. הרי בן אדם פה יצטרך כדי להפעיל את החוק הזה, וזה לא ברור לי בדיוק מה המנגנון כאן, הוא יצטרך להוכיח שהוא נקרא למילואים, הוא כרגע כבר במילואים, יש תשלום מחר בבוקר לבנק בהוראת קבע. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לפנות מי מטעמו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל לפנות זה לא מספיק, הוא צריך יהיה למצוא את הצו, איזה אישור. מן הסתם בן אדם במצב, הוא שם, לא בטוח שהוא השאיר את הצו שלו - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דרך אגב במציאות של היום, אני לא יודע אם קיבלו, התקשר אליו המפקד ואמר: עוד שעתיים אתה כאן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומאז חלק מהם מנותקי טלפונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לזה פתרון. כמו למשל, אתם מדברים על הבנקים, הבנק מתקשר אליך: אנחנו חייבים להקריא לך תצהיר שאתה מצהיר, אתה צריך לענות כן ומבחינתם זו הצהרה לכל דבר. תקלו על אותו אדם שמתקשר ומצהיר את זה בטלפון. הוא יכול להצהיר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, החוק לא מתייחס לזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> החוק לא מתייחס מתוך הבנה שיצטרכו לגלות סולידריות בהפעלה שלו. זאת אומרת אם בסוף מי שמשכיר את הדירה יסרב אז הוא מפר דין אזרחי. אני רוצה להגיד שבתוך הגופים הממשלתיים יש מידע על מי שגויס ועל מי שפונה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לבנקים אין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנקים מוחרגים פה, צריך לעשות את הפעולה מולם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, הם לא מוחרגים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עצם העובדה שהפרט צריך לעשות פעולה בעצמו אל מול הבנקים וזה לא קורה אוטומטית כמו שבגופים ציבוריים, זה עושה איזה שהוא סוג של קושי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו נשמח לאמת אותו, אבל אין רשימות כאלה שנמצאות במגזר העסקי. אין, אנחנו בדקנו את זה, איך בדיוק יפעילו את זה ואין ברירה אלא שזה יופעל באמצעות בקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אני אומרת מנגנון של סנקציה בתוך החוק עצמו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה שאומר חבר הכנסת אזולאי, שאולי להכניס סוג של תצהיר, שאדם מתקשר ואומר: שלום, אני יולי אדלשטיין, ת"ז כזאת וכזאת, קיבלתי צו שמונה. בלי שום בירוקרטיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק, כמו שהם עושים, הצהרה. הם עושים את זה היום. הם נותנים הלוואה בצורה כזאת. הלוואה הם יודעים לקחת, שיידעו גם לדחות אותה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל השאלה היא מה ברירת המחדל, כי קשה להוכיח. השאלה אם לא לדחות לכולם ואחר כך - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אי אפשר לדחות לכולם, אבל אפשר להסתפק בתצהיר. אגב, זה נכון לא רק לבנקים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה שאני מתערבת, אל תוסיפו מנגנונים לתוך החוק. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> את טועה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא מכירה את הבנקים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בגלל סד הזמנים. ברגיל אלקין צודק וברגיל ינון צודק, בגלל צוק העיתים וסד הזמנים ובגלל החקיקה המהירה ובגלל שאנחנו לא רוצים לעשות את זה בצורה כזו, אני הייתי מציעה בצניעות, המפר הוראה מחוק זה דינו קנס בסך 5,000 שקלים. זה יהיה איזה שהוא תמריץ כדי שהבנקים וחייבים אישיים ישמרו על הוראות החוק הזה בקפידה. המנגנון, אם תכניסו אותו, זה חקיקת בזק, זה לא יכלול את הכול, זה יהיה טלאי כזה שאי אפשר יהיה, לדעתי, להתמודד איתו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אני הספקתי להודות בדיון הקודם שאני לא משפטן, אבל אם יש בחוק איזה שהיא הערה שאומרת תיקון שאנחנו נכניס, שלצורך חוק זה הצהרה של חייל שגויס או קרובו מדרגה ראשונה, תספק. משהו כזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מעבר, בדיוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אלקין, זה התקבל על ידי משרד המשפטים. לא היה לי ספק באמת, רק שאלתי לפרוטוקול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מירי, לא כדאי סנקציה למפר הוראה מחוק זה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא יהיה אפקטיבי. זה טוב לקבוע פעולה אקטיבית. פעולה אקטיבית לבנק, שאם החייב מתקשר או הבן זוג מתקשר ונותן הצהרה על - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא כדאי סנקציה רק כדי שיהיה לנו משהו, המפר הוראה מהוראות חוק זה? גם אם לא יעשו איתה כלום, רק עצם האמירה. מקובלת עליי ההחלטה של הרוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, אני מפנה אותך למה שאמרתי בפתיחת הדיון, וזה גם אחרי שיחה עם המשנָה. אנחנו כרגע רוצים מהר להעביר את החוק, להגיע להרצה של החוק. אין שום ספק שיהיו עוד הערות ופספוסים וכל מיני דברים ואנחנו נתקן אותם תוך כדי תנועה, לכן החוק נקבע ל-30 יום, למרות שההערכה של רוב היושבים סביב השולחן הזה שזה כנראה ייקח קצת יותר זמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסוגיה הזאת של הצהרה עצמית, שכמובן, עוד פעם, אם רוצים להימנע מהצהרות כוזבות אז אפשר להכניס לחוק איזה שהיא אמירה על עונש בתור הרתעה על הצהרה כוזבת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אל תסבך את זה עכשיו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה לא רוצה להיות עכשיו במבול טלפוני. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו מפחדים שאנשים יעשו שימוש - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ניצול לרעה. לכן אפשר להכניס לחוק אמירה שמספיק הצהרה כזאת, רק להצהרה כוזבת יש מחיר מסוים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה יש כבר היום בדין הפלילי. אני מציעה, הצהרה באמת יכולה לפשט את הדברים, אבל שהיא יכולה לעשות העברת הנטל. זאת אומרת אם על הבנק יש נטל ראיה והוא צריך להראות שההצהרה כוזבת ולא עומדת בתנאים אנחנו מעבירים את הנטל לבנק או לכל גורם פרטי אחר שהוא - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא יכול לבצע את החיוב בטענה שהוא כרגע עוסק ב - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, הוא לא יכול לדחות את זה, אבל שתהיה לו אפשרות לבוא לבית משפט ולהגיד שזו לא פעולה חלוטה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בסדר גמור. הנושא הזה הוא רלוונטי לא רק מול הבנקים, הוא גם רלוונטי מול צד שלישי רגיל, במיוחד בסיפור של שכר דירה, לכן זה חייב להיות גורף, זה צריך להיכנס לעולם ההגדרות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לגבי כל חיוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל צודק חבר הכנסת אלקין שהרבה יותר קל יהיה למישהו להרים טלפון למשכיר הדירה ולהגיד: תשמע, חבר, אני במילואים כרגע, אני לא יכול לשלם החודש מאשר להסתבך מול הבנק. לכן זה צריך להיות גורף, כמו שאמרת, על כולם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. זאת הערה שנייה שלי לגבי הסוגיה הזאת של הפעלה. סוגיה שלישית, שהיא סוגיה והיא תדרוש או הסברה או פתרון חקיקתי, זה סוגיה של תשלומים שהם לא בהוראת קבע ולא בתשלום עיתי שצריך לשלם אלא בצ'קים שכבר ניתנו. על מי חלה החובה פה? האם בן אדם צריך לבטל צ'ק? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא לבטל, לבקש לא להפקיד אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אוטומט, זה הופקד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הצ'ק קיים, אני כרגע משכיר דירה, השוכר שלי השאיר אצלי צ'ק, הוא יכול להתקשר אליי עד מחר: יש לי צ'ק, אבל הבנק לא יודע כשאני מפקיד את הצ'ק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא נותן הוראת ביטול. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם הוא יידע אותו והבן אדם מפקיד בכל מקרה הבן אדם חייב לזכות אותו. הוא יכול לתבוע אותו בתביעות קטנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, גם עסקים או שכירות, אדם בשכירות דירה לוקח 12 צ'קים, הוא משלם עליהם עמלה של 9.90 בחודש וזה נמצא אצלו בחשבון ואוטומטית זה יורד. הוא הפקיד לפני זה, יש כאלה שעל החשבון הזה גם מקבלים את המסגרת שלהם, לא משנה, כל אחד עם החשבונות שלו. מה יקרה במקרה כזה? הבן אדם לא התקשר לבן אדם, אבל בפועל היה פה איזה משהו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא נותן הוראת ביטול, חברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין, אבל זה על אוטומט. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אין על אוטומט, הוא יכול להזדכות על הצ'קים האלה בבנק, נותנים לו אחוז מסוים, אבל הצ'ק נפרע במועדו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> היות שהתפיסה הבסיסית של החוק שהתשלומים שכבר נעשו הם נעשו, הרי הוא לא מבקש פיצוי רטרואקטיבי – כרמית, היות שהמנגנון של החוק שבחרתם, כדי לא להסתבך, לא לבקש החזר תשלומים שכר נעשו אחרי ה-9 באוקטובר, זאת אומרת שמי ששילם נדפק. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, רק עד מועד התחילה של החוק. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין את זה, התחולה הרטרואקטיבית היא רק על התשלומים שעוד לא בוצעו. אגב, אני מציע באופן חריג להחיל את החוק מרגע אישורו בכנסת ולא מרגע פרסומו ברשומות. מותר לעשות את זה, עשו את זה בעבר, זה מקדים את זה אולי ביום אחד, וטוב שכך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו יכולים לפרסם את זה כבר היום. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> סתם, זו הערת סוגריים לגבי מועד ההחלה לאור האירוע הזה. לגבי הצ'קים, אני מציע דבר אחד פשוט, אני לא רואה פתרון אחר מזה שבן אדם יצטרך באופן פעיל לבטל את הצ'ק, אם הוא לא סומך על המשכיר שלו או שלא הסתדר איתו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה לבטל את הצ'ק ולא להודיע למשכיר ושהמשכיר יפנה לבנק שלו ויגיד שלא להפקיד את הצ'ק הספציפי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא עובד ככה בחיים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כרמית, זה לא עובד ככה, כי הוא יכול לא לעשות את זה. מה שצריך לעשות, הוא נותן הוראת ביטול, זה באמת הכי פשוט. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל לבטל צ'קים זה כבר - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אי אפשר ליצור מנגנון בחוק כל כך מהיר. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. מה שיולי הציע זה הפתרון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, חבר הכנסת אלקין עדיין בזכות דיבור. חבר הכנסת אלקין, מה אתה מציע בנושא הזה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אולי כדאי לתת לבנק ישראל להתייחס. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח, אבל אני אסיים עם ההצעה שלי. יכול להיות שאני טועה ותהיה להם הצעה יותר יצירתית. הרי אין בעיה שבן אדם באופן אקטיבי צריך לבטל את הצ'ק שלו, אין מה לעשות, אם הוא לא סומך על המשכיר הוא יכול להרים טלפון ולהגיד שהוא מבטל את הצ'ק, אבל לפעולה הזאת יש השלכות. לביטול צ'ק במסגרת החוזה יש השלכות. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, במקרה הזה זה ביטול צ'ק, לדחייה הוא יכתוב צ'ק נוסף, וגם ביטול צ'ק זו פעולה שעולה כסף, מבחינת פעולה בנקאית. לא הרבה, אבל עולה כסף. כל מה שצריך לעשות פה, בעיניי, אחת, זה לפטור מחובת תשלום על ביטול צ'ק בנסיבות החוק. שהבנקים לא יחייבו בנסיבות האלה על ביטול צ'ק, והדבר השני, שזה לא ייחשב כהפרת חוזה וכו' וכו' וכו', עצם פעולת הביטול, שלא יהיו תביעות אחר כך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מול הוצאה לפועל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> החוק עצמו לא מכסה את העניין הזה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שהחוק את הנושא השני מכסה, אני שואל משפטית. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה לא הפרת חוזה. את הנושא השני זה בוודאי מכסה כי זה - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מכסה. חשוב שייאמר לפרוטוקול. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז צריך רק לפטור מהתשלום על ביטול. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בשעות חירום קצת סומכים על סולידריות, אי אפשר לסגור לפרטי פרטים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> החיוב, פה זה שונה, פה החוק מאפשר לאותו חייל שגויס למסור את הצ'ק, מאפשרים לו שהוא ישלוט באירוע, זה בסדר שניתנת הוראת ביטול ובאמת בחוק אחר כך מפורט שזה לא נרשם לו כצ'ק חוזר וכל השאר. מה שהיה חשוב לי להגיד, זה לא שאלה, אני מביע את עמדתי, שכל מי שמקבל שכר מהמדינה לא יכול להיות בקבוצה של הפטורים. העומס על הכלכלה ועל הניוד של הכספים והזמינות שלהם הוא מספיק כבד. אין סיבה שמי שמשתכר, כבאי שמקבל משכורת, שוטר שמקבל משכורת, אין סיבה להכניס אותו. זה לא רמה שאנחנו לא מעריכים אותם מספיק ולא נותנים להם את הגלורי, אנחנו מעריכים מאוד את הלחימה שלהם, אבל הם מקבלים שכר והם צריכים להמשיך לחיות את החיים הכלכליים שלהם. אנחנו מדברים על אלה שאנחנו מוציאים אותם משגרת החיים שלהם ומביאים אותם לחזית והדברים מתחילים אצלם להתערער. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה ההבדל בין לוחם אש לרופא שמקבל משכורת ועובד בטירוף עכשיו בשעת לחימה? אני מצטרפת בעניין הזה לשלום דנינו. אני רק מבקשת להבהיר, החוק במתכונתו הקיימת חל רק על חיילי מילואים ושר הביטחון, כפי שאמרנו בוועדה, יכול היה להוציא צו והיינו מאשרים את זה כמובן לחיילי מילואים, כי בסופו של דבר אנחנו כמדינה מתערבים פה באוטונומיה כמדינה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא רק אם יש לו כסף או אין לו כסף, זה מבחינת הזמינות שלו לבצע את הפעולה עצמה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להשלים כדי שיהיה ברור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא לוחם עכשיו והוא בצו 8 והוא מקבל משכורת מהמדינה, אבל עכשיו הוא לא זוכר שהוא צריך לשלם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הכול בהוראות קבע, רם. הכול אוטומטי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברים, תנו לי רגע, בבקשה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שלום היה בזכות דיבור. שלום, אתה סיימת? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עוד לא סיימתי את שלי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שלום יסיים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עוד שתי הערות. כרמית, נושא של משכנתאות לחיילים, זה מצוין שזה לא צמוד למדד, לא מחייבים אותו בריבית, שום דבר? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשני חלקים. אין פה איחור בתשלום, כי אנחנו דוחים את מועד התשלום ומכיוון שאין איחור בתשלום אז לא יכול להיות, לא ריבית או איזה שהוא קנס או פיגורים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גם אם זה 60 יום? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה לתת תמונה מלאה. זה לגבי איחור, לא יכול להיות, אין פה שום בסיס לחיוב על ריבית או קנס או משהו על איחור בתשלום כי אין איחור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> והברור מאליו יהיה בחוק? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יערה, למה לא לומר את זה באופן מפורש? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אפשר להגיד את זה, אבל להבנתי משפטית אין פה איחור ואין פה הפרה, אין פה בסיס בכלל לחיוב כזה, אבל אני כן רוצה להגיד מה כן יכול להיות. יש סוגים מסוימים שבהם, למשל אני אתן דוגמה את תחום הדיור, שזה צמוד למדד, נגיד מדד תשומות הבנייה, למשל מדד תשומות הבנייה יכול לעלות בתקופה הזאת, יכול להיות שאדם יעדיף כן לשלם קודם כי המדד יעלה ותתווסף לו תוספת והוא בסוף יצטרך לשלם יותר בגלל עליית המדד. לכן כתבנו במפורש שזה קשור גם לעניין בקשת האדם והפנייה שלו, היא באה לידי ביטוי פה, כי יכול להיות שיש אנשים שיעדיפו לא לפנות ומבחינה כלכלית בחישוב שלהם הם מעדיפים כן לשלם מוקדם יותר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מי שיעדיף ניתנת לו העדפה, החוק בא להגן על אלה שלא יכולים או קשה להם או לא מסתדר להם לשלם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> רק חצי משפט להשלים את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא יכולתם לפתור את זה באמירה שההצמדה תהיה לפי מדד המקורי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, אני אגיד למה בעינינו זה לא נכון, אבל יותר מזה, מדובר בחוק מ-1974, שהופעל אמנם מעט פעמים, אבל הוא הגיע קצת לפסיקת בית המשפט העליון ואחד התיקים נגע בדיוק בנקודה הזאת, כי גם אז עלו שאלות כאלה והתפיסה בסוף הייתה שזה צריך להיות לפי מועד התשלום בפועל. אנחנו חושבים שיש בזה היגיון מסוים. אתם אומרים: אני לא רציתי ליצור את המצב כאילו אין - - - יכולה להיות משמעות כלכלית לדחייה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למשל זה לא ריבית פיגורים, אבל - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אנחנו מפספסים את מהות החוק. מהות החוק היא בראש ובראשונה סולידריות. אנחנו אומרים לכל החבר'ה הטובים האלה: לכו, תעשו את מה שצריך, אנחנו איתכם. אם יש עובד מדינה שאשתו לא עובדת מדינה, אני לא מבין. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאיר, התפרצת. נא לסיים, אדוני. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מעלה נקודות. אחר כך זה גורם לדיון פה. ההערה האחרונה קשורה לסוגיה שעלתה פה תוך כדי הצגת החוק, וזה הסוגיה שבמידה שמקבל התשלום, זה קשור ביחסים בין שני פרטים, הוא גם שייך לאחת הקטגוריות אז התשלום חייב להתבצע. אני חושב שזה יהיה מאוד קשה תפעולית, כי יתחיל פה גם פינג פונג, אני חייל מילואים, אתה לא חייל מילואים, אני לא בטוח שזה נכון. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם הכול מתבסס על הצהרות אז לכאורה גם הצד השני יכול – << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז ההוא יבקש הצהרה ממנו והוא יבקש הצהרה ממנו, יתחילו לבדוק. לא יודע, זה נראה לי - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו מאוד התלבטנו בזה, זו הייתה בקשה של משרד האוצר שמאוד מאוד ביקשו, בין היתר זה מצמצם את התחולה. אני לא צריכה לספר לכם שהיה חשש מאוד גדול בקרב הרבה מאוד גופים, וחשש מוצדק, שיש פה תחולה עצומה לגבי המון המון עסקאות בשוק הפרטי שאנחנו בעצם מקפיאים אותן, זה גם אמירה מצמצמת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עכשיו אני כחייל שוכר, או אשתו של חייל מילואים ששוכר דירה, צריך עכשיו ללכת לבדוק אם המשכיר שלי הוא - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, אתה פונה למשכיר שלך ואומר: בן הזוג שלי גויס ואני מכוח החוק זכאי לדחייה, ואז מדבר שם אולי עם בת זוג של מישהו והיא אומרת לך: גם הבן זוג שלי גויס, וזה אומר שצריך לעמוד בחיובים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני לא רואה מוצא מהמצב הזה, כמו שדיברנו על הצהרה כוזבת חלה כאן - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> המוצא הוא שזה חל על כולם, המשמעות של זה תהיה שתשלומים בסיסיים, כמו למשל שכר דירה, שזו הדירה היחידה שיש ואין מאיפה לשלם אותה כי מישהו גויס, לא יתבצעו, וחייל המילואים שהוא משכיר דירות - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה יכול להיות גם מקור הכנסה במשפחה כזאת. אם אשתו רק עכשיו ילדה וזה מה שיש להם, אותם 3,000 או 4,000 שקל הכנסה, זה גם מצב מטורף. אני אומר, זה משפט שלמה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סעיף ההוצאות הוא לגבי כל החיילים, סעיף ההכנסות באמת רק למקרה שזה חייל מול חייל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה, אחריו חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. קודם כל דיברו כאן לגבי מד"א, איחוד הצלה, זק"א, שחייבים להיכנס לתחום הזה. אני חושב שהם עושים עבודת קודש שם ואין שום סיבה שהם גם לא יהיו בפנים. יש גם את הסיפור של אנשים שנפגעו והם לא נמצאים בתוך המקום, למשל יש לנו חיילי מילואים מהצפון, אבל מצד שני נפגעו בטילים באשדוד וברחובות ובכל מקום אחר. המשפחות של נפגעים, גם שם יש אפשרות לתת להם את הדחייה, הם נמצאים באיזה שהוא אירוע, פצועים, צריך לעזור להם עם זה, להכליל אותם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואם זה דירה מושכרת? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה שפספסתי את הנקודה שעכשיו ינון מעלה, מה דין הפצועים? מי שעכשיו מאושפז כתוצאה ממתקפת חמאס, מה דינו? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כרגע הם לא בנוסח, אבל באמת עלו כל מיני בקשות בעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חובה להכניס אותם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> החשש שלנו היה מפעולה מאוד מאוד רחבה וגם מה זה פצוע? רק פצוע אולי שבאמת מאושפז לתקופה ממושכת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, מה אשם משכיר הדירה? אתם לא יכולים לעשות דבר כזה. יש פה אנשים בעלי ממון, עם כל הכבוד, זכותם, הם הרוויחו את זה, והם משכירים דירות. חס וחלילה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, הייתה חטופה אחת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לתת לי רשות דיבור? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, רק דקה, אני רוצה להסביר משהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מבינים, טלי, כולם ברשות דיבור, תכבדי את כולם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מכבדת, די, נו, מה, אנחנו בגן? עכשיו פצוע מלחמה, מי שצריך לפצות את כולם זו המדינה, לא בעל הדירה צריך לפצות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> טלי, יש לי תשובה בשבילך, כשיגיע תורי לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טלי, את יכולה להגיד שאפשר להחריג, וזה נושא לוויכוח אם כן או לא, את שוכרי הדירות. את יכולה להגיד שכל שוכרי הדירות, כל הנושא של שכירות דירה, בוא נחריג אותו מהחוק ואז זה נושא לדיון אם להחריג אותו מהחוק או לא, זה בסדר, אבל לא יכול להיות שאדם שנפצע, אם הוא גר באשדוד, באשקלון, אשקלון בכלל לא נמצא פה בפנים, ברחובות או בתל אביב, זה לא משנה, חוץ משכירות דירה, שלא ייכנס לתוך האירוע הזה. לא יכול להיות שהמדינה בביטוח לאומי, ואם זה בנושא של - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה זכות יש לך לומר דבר כזה? איזה זכות יש לך כמחוקק להתערב בקניין של הפרט? באיזה זכות? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, אנחנו מערבבים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את שמעת מה אני אמרתי? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני שמעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא שמעת. אם את ממשיכה לפמפם את מה שאת אומרת לא שמעת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, את עוד מעט תוכלי להציג את הגישה שלך, אבל כרגע יש פה בלבול מוחלט בין שני דברים. האחד זה נושא של פצועים, ואני מסכים עם מה שככה זרקו בהערת אגב, לא כל אחד שלרוע מזלו הוא חטף איזה רסיס והיה במרפאה ושמו לו פלסטר, אבל אנשים שמאושפזים מעל X ימים, ולפעמים, אפרופו מה שאמרו טילים, אתמול במקרה הייתי בברזילי, אז חדר ליד חדר זה אח ואחות שנפגעו מאותו טיל ולצערי הרב הם לא יילכו להתפרנס בימים הקרובים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> דנו בוועדת הרווחה בסוגיה הזאת. אתם צריכים למצוא שם סוגיה שתתאים לחוק שיאפשר לשלם כמו נפגעי פעולות איבה זמנית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל אני כרגע מדבר ספציפית על הנושא הזה. משפחה שלמה, שניים, אני לא מדבר על ילדים קטנים, אלא אנשים שמפרנסים את עצמם, מאושפזים, ההורים מטבע הדברים איתם, זאת אומרת דחיית תשלומים זה משהו מינימלי שכן היה עוזר לדעתי. אבל את צודקת לגמרי שלא 4,000, 5,000, אבל אנשים שמאושפזים מעל X ימים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם זו תהיה החלטה צריך לחשוב טוב איך מנסחים את זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני אגיד דבר נוסף, אנחנו צריכים לחשוב על ההיבטים התפעוליים. אז אמרנו, מול גורם פרטי הבן אדם צריך לפנות, אבל מול הגורמים הציבוריים, הצגתי קודם, שהשיטה היא שהם יקבלו מידע. זאת אומרת אנחנו צריכים גם דרך שבאמת תעבוד, כי אני רוצה שתהיה משמעות לחוק הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בית חולים יידע שמי שהיה מאושפז אצלו מעל שבוע או משהו כזה, סתם אני זרקתי, אין לי הגדרה רפואית כרגע, שהוא את הנתון הזה מעביר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו צריכים איזה שהוא גורם שיידע להעביר את הנתונים האלה בצורה מרוכזת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוך כדי שאתם בודקים גם את הנושא הזה אז יש כאלה גם לאו דווקא נפגעים, נגיד הבית שלהם נהרס והם צריכים עכשיו לעזוב את הבית. השאלה אם הם בפנים, למרות שהם לא בטווח של 0 עד 7. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נכנס פה יישוב שהתפנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, יישוב שהתפנה מובן, באשדוד נפגע בית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם באשדוד יש פגיעה ישירה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפגיעה ישירה, העבירו אותו למקום אחר. אתם צריכים להוסיף פה כל מי שהתפנה או שפונה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> על ידי רשויות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יכול להיות שבן אדם אישית רוצה להתפנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא על זה אני מדבר, אני אמרתי שביתו נפגע, הוא לא יכול לגור בבית. באו רשות המיסים ועכשיו עושים אומדן על העניין. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש מס רכוש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא עזב את הבית שלו עכשיו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש אנשים שנשברו להם החלונות, הם בהכרח - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני מדבר על אדם שלא יכול לגור בבית שלו, שהמדינה אמרה לו: קח כסף, בינתיים תגור במקום אחר, אבל הוא לא מ-0 עד 7. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, צריך לזכור שהחוק הזה, מה שהוא עושה, הוא מושך את השטיח מתחת להרבה מאוד חלקים אדירים מהפעילות הכלכלית במשק. הוא מכניס אותו להולד והוא יפתח שאלות רבות מספור ביישום באין ספור חוזים, לכן אנחנו מאוד מאוד – גם ככה החוק מרחיב מאוד מאוד את ההסדר שהיה עד היום, שזה החוק מ-1974, שלא בכדי לא הופעל הרבה פעמים בדיוק בגלל שהוא חוק מאוד מאוד קשה בהשלכות הרוחב שלו. משאמרנו את זה צריך לזכור שיש הסדרים רבים ושונים אחרים בדין הישראלי. למשל חוק מס רכוש שמכניס מנגנון של פיצוי מדינתי והערכה מדינתית. יש דינים אחרים, אנחנו לא מאיינים וזה לא מחליף סטים אחרים של הדין שהם באו להתמודד עם כל מיני סיטואציות. החוק הזה הוא כלי מאוד גס ובגלל שהוא כלי מאוד גס, א', אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו עושים אותו ל-30 יום. יש במובן הזה היגיון רב ב - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני פחות בקטע של הרשמיות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לחיוב אפשר, לשלילה לא. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> יש היגיון רב באמירה שאומרת שלפחות את הפלח הזה של ההתקשרויות החוזיות אולי נחריג, אבל בחוק הקודם היה עיסוק שלם בדיון על רכישת זכויות בדירת מגורים, בהחזקה בדירת מגורים, היה בדין הקודם ניסיון לייצר איזה שהוא הסדר יותר מאוזן. אנחנו פה לא נכנסנו לכל המורכבויות הרבות האלה, גם מפאת לוחות הזמנים, אבל האידך גיסא היה שאמרנו שאנחנו נותנים את ההסדר הזה כתרופה, כמו שאמרה כרמית, כזריקת הרגעה. אנחנו נותנים את זה ל-30 יום ואחרי זה נשב ונחשוב, כי רוחב היריעה שהחוק הזה תופס ברשתו הוא אדיר. נחשוב על זה כולנו, הוא קשור באין ספור חוזים - - - חברת חשמל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך לגבי כל החוזים בשוק הפרטי, אגב הייתי מעדיף שאולי מלבד חברות קבלניות גדולות, אבל כמו שהוא אומר שכירות דירה בין אחד לשני, הייתי מעדיף שלא תכניסו את זה בחוק. הגיונית אל תכניס את זה בחוק, אבל תכניס אוכלוסיות אחרות, כמו אלה שנפגעו להם הבתים והם לא גרים בהם. אתם מסתכלים על 0 עד 7, אשקלון לא ב-0 עד 7, אשדוד לא ב-0 עד 7, אבל מה קורה? פיקוד העורף אומר אין התכנסויות, אתם לא יכולים להגיע, הבנק בשבוע שעבר באשדוד היה סגור, אתה יודע? הרבה סמכו על זה, לא חשוב, אבל אני אומר לך את המציאות, שהבנק היה סגור, אז מה אתה רוצה שאותו אחד יעשה? מה קורה? אני מעדיף, אני אומר לך את האמת, תוציא את כל החוזים האישיים האלה כמו שכירות בין אחד לשני, אבל חברה קבלנית שבסוף של דבר הוא גם חוזר לבנק והבנק מתחשב בה, שם שזה כן יחול. מה שבין אחד לשני פרטני, אין לי בעיה שתוציא את זה, אבל תכניס את האוכלוסיות האחרות שאנחנו כרגע דנים בהן, נפגעים, פצועים, הבית נהרס, פיקוד העורף נותן הוראות. הילדים שלנו הרי בבית, אני גר באשדוד, הילדים בבית, כמעט בכל המדינה הילדים בבית, אבל עכשיו גם הילדים שלי בבית, הם גרים באשדוד, אוטומטית אשתי לא עובדת, אחרים לא עובדים בגלל זה. יש פה שרשרת ולכן אני אומר, קחו משהו אחר, אולי כלל אחר שאומר הנחיות פיקוד העורף שהנחו לסגור באותו מקום ואז אשקלון בפנים ואשדוד בפנים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> המשמעות של מה שאתה אומר היא הרחבה. המצב המיוחד בעורף הוחל ביחס לכל הארץ, המשמעות של מה שאתה אומר זה שאנחנו לוקחים את כל החוזים וההתקשרויות בארץ ושמים אותם בפריזר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הוא אמר הפוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אמרתי כל החוזים, לכן אמרתי שאני מעדיף לשבת על החוזים ולא על האזורים, אני מעדיף לשבת פה בדיון על חוזים, איזה חוזים כן ואיזה חוזים לא, מאשר לשבת על אזורים כי אני לא יודע להבדיל בין אזור של משפחה שנפגעה באשדוד או על הגדר של 0 עד 4 בצפון. זה יותר קשה לי מאשר לשבת על החוזים. תגיד לי בוא נשב סביב השולחן הזה על חוזים, יותר קל לי לעבור על חוזים, אני אומר שבן אדם שוכר לשוכר לא יהיה, קבלן כן יהיה. זה יותר קל לי מאשר לעשות את זה בצורה כזאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אבקש דעה לעומתית ואחר כך תחליטו מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מוחק אותך מזכות הדיבור בהמשך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. אני חייבת לומר לכם שסט החוקים הקיימים יכול היה לעזור לנו. שר הביטחון, לו היה שומע לדעתנו בשבוע שעבר היה מוציא לנו צו שמבקש ממנו הארכת מועדים וחיילי המילואים היו יכולים להיות בבטחה בכל פרמטר של כל חוב שהוא באשר הוא, שר הביטחון לא עשה את זה עד עכשיו. שר המשפטים יכול להתערב בכל הליכי הגבייה לפי חוק למרכז לגביית קנסות, או שר האוצר. חוק הוצאה לפועל, שר המשפטים יכול להתקין תקנה ברגע ולהביא את זה לאישור ועדת חוץ וביטחון והיינו מאשרים את זה. סט החוקים הללו פותר את הבעיות. מס רכוש אחראי לפיצוי ושיפוי, המדינה מפצה ומשפה את כל הפצועים ואת כל המפונים כפי חובתה כך ממש. סט החוקים הללו אמור להסדיר את זה. המדינה אמורה לפתוח את הכיס ולשלם במהרה ולחסוך את כל הבירוקרטיות ממשפחות המפונים, הפצועים, משפחות השכול לא עלינו וחיילינו וחיילי המילואים. מה שאנחנו עושים כאן כרגע בחוק בצורה פרוביזורית של טלאי על טלאי, שאנחנו באמת כולנו רוצים להיטיב עם כולם, ואנחנו רוצים להיטיב עם כולם בשעת הלחימה הנוראית הזאת, אבל שלום דנינו אמר דברים נכונים מאוד באשר למי שיש לו יכולת ואין לו יכולת, אנחנו מתערבים באוטונומיית הפרט של אנשים שיש להם התקשרויות כלשהן עם חיילי מילואים וזו בעיה מאוד מאוד מורכבת, מי שצריך לעזור פה זה הצבא, מי שצריך להוציא את התקנות האלה זה שר הביטחון ואנחנו נאשר לו. החוק הזה כפי שהוא, תסלחו לי, הוא לא עשוי טוב, ובצניעות. יש לו רעיון מעולה, אבל יש בו חסכים, כי אני אוסיף את מד"א, אבל אם הוא עובד במד"א והוא מקבל משכורת, אז האם הפרמטר הוא האם הוא עומד בסיכון ואני רוצה אותו ולעודד אותו, או האם אני רוצה לתת לאנשים להשיג ממון שאין להם, כמו עצמאים. ואם אני בתקופת לחימה ואני כופה על הציבור מצב חירום, אז אני מונעת מהם לעבוד. יש עצמאים רבים שלא כלולים בחוק הזה ואין להם עבודה. אז בכל הכבוד אי אפשר, אנחנו לא יכולים לעשות איפה ואיפה בתוך החברה. גם ממה שכתוב בחוק. לדוגמה סוהרים, סוהרים שמקבלים שכר. אז אם אנחנו רוצים להגיד שאנחנו רוצים לעודד אותם כי הם עובדים בתוך אסירים ביטחוניים, זה במסגרת תוספות שכר ותוספות סיכון של שירות בתי הסוהר, מה קשור סוהרים של יחידה ללוחמה בסמים, בכל הכבוד? החוק הזה, תסלחו לי מהצד, אני מביעה דעה לעומתית ואני כמובן אצביע עם הוועדה, סט החוקים הקיים בארץ מאפשר לשלושה שרים בצו שאנחנו מאשרים לפתור את כל הבעיה הזאת, בלי טלאי על טלאי, בלי איפה ואיפה ובלי למה זה ולמה לא זה. זה הכול, לא מפריעה לכם יותר, אצביע עם הוועדה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חלקית את צודקת, אבל יש פה רק שתי נקודות. כפי שציינת, בינתיים לא ראינו ששרים רצו עם הצווים לכיוון חדר הוועדה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם מקבלים את המשכורת שלהם בזמן, אל תדאג. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ודבר שני, הדבר הנורא שקרה ב-7 באוקטובר באותה שבת יצר קטגוריות נוספות שאנחנו חייבים לתת להם תשובה. אילו היה מדובר כרגע, הלוואי, לא הלוואי על אף אחד, אבל מבחינת המספר, אם היה מדובר בחמישה חטופים, אז היינו אומרים טוב, בחמש המשפחות האלה אנחנו נטפל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, זה ברור, גם לא היינו משתמשים בחוקים האלה, צודק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> או בשני הרוגים, או שלושה פצועים, אז לטפל לא צריך בשביל זה חוקים. כשמדובר בתיאוריית המספרים הגדולים, סליחה שאני כך מדבר על דברים נורא מדממים וכואבים, אבל אנחנו חייבים להתייחס לזה וזה לא דומה לחוקים של 74'. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אם ככה אתה עושה, אדוני היו"ר, אז בבקשה לצרף. אם המבחן הוא כזה מבחן של מי שאנחנו רוצים לעודד את ההתערבות שלו ואת החלק שלו בלחימה - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, את זה לא אמרתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צריך את מד"א, את זק"א ואת איחוד הצלה. הם לא שונים מסוהרים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> את זה דווקא לא אמרתי. הוא תיכף מדבר, אני מאוד מתחבר למה שאמר מאיר כהן, אנחנו בין היתר, וזה גם נראות מבחינת החוק החדש שמביאים, זה היה מיועד לאלה שהם בלחימה. מתנדבים, אנחנו לא נעצור כאן, אנחנו ראינו, כל אחד מאיתנו, מתנדבים ש-24/7 עובדים בבתי חולים ועובדים עם המפונים וכן הלאה ואפילו לא בטוח שהם באיזה שהיא מסגרת מאורגנת או הם בעמותה שנקראת אשדוד היפה או משהו כזה. אז לכן אני חושב שאנחנו קצת סטינו מהכוונה המקורית של החוק, אבל - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא חוק בעייתי, אבל אם הוא נשאר כפי שהוא תוסיפו את זק"א ואת איחוד והצלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ממש בקצרה, אני לא הולך לתת נאום לאומה. אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות בקצרה. אשקלון. אני מציע בגלל שגם אני וגם ינון, אנחנו מכירים את זה מהדיונים על ועדת הכספים על אשקלון כבר שנה וחצי, הממשלה לא תושיע אותך על אשקלון. הסיבות שאשקלון לא ברשימה הזאת מבחינת משרד הביטחון הן סיבות ענייניות או לא ענייניות, יכול להיות, אבל לא קשורות לחוק הזה. ולכן הוועדה צריכה בקום ועשה להכניס את אשקלון פנימה. הסיבה של 7.200, כל מיני סיבות, האם בגלל שלא רוצים לפנות עיר כל כך גדולה בישראל, האם בגלל שזה עולה כסף, האם בגלל שביטחונית זה לא נראה טוב שפינו את אשקלון. עזוב, יש לזה שיקולים אחרים. מבחינה טכנית יש לך לפחות מעל שליש מאשקלון שנמצאים ללא חדרים מוגנים, הם צריכים להתפנות על פי כל היגיון. הממשלה לא מכריזה על זה מסיבות שאני לא רוצה להיכנס אליהן כרגע, לא יודע, חילופי האשמות בין המשרדים, למה? לוועדה, לנו כחברי כנסת, זה לא רלוונטי, ולכן זה לפתחנו כוועדה. עזוב את הממשלה בעניין הזה, אשקלון צריך להיכנס. זה אחת. שתיים, אני מסכים עם מה שאמרו אלקין וינון, ברגע שהכנסת כבאים והכנסת עוד נתונים פנימה אנשי זק"א ואנשי מד"א ואנשי הצלה שנמצאים חייבים להיות בפנים. אם לא היית מכניס אותם אני מבין את ההיגיון, יש היגיון של צו 8 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה, אני לא הכנסתי אותם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שהוא נכנס בחקיקה, בסוף אנחנו מצביעים על החוק פה בכנסת. ברגע שהוא נכנס כל הגופים האלה הגדולים שאנחנו יודעים שהם מגויסים והם לא נמצאים בבית, יושבים שם באוהלים, אם אתם רוצים לבוא לראות, כולנו ראינו אותם, צריך להכניס אותם. עד כאן דבריי. תודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שהדיון הזה על אשקלון הוא דיון חשוב, אבל אשקלון כבר הוכיחה גם בסבבים קודמים שזאת עיר הכי נפגעת, אחרי שדרות כמובן, אז אני חושב שאנחנו צריכים לתת פתרון לאשקלון, זה חד משמעית. כל פעם אנחנו דוחים ודוחים ואחר כך שוב דנים כאשר גם כמות הטילים, גם הפגיעה בתפקוד העיר עצמה שראינו ב-11-10 הימים האחרונים מוכיחה שפתרון לאשקלון – אפילו, לא יודע, צריך להביא אולי חוק נפרד . אני רוצה לומר פה שני דברים. א', אני לא רואה בחוק התייחסות לעצמאים. אני מתייחס כרגע במכלול הדברים שנדונו גם בוועדות אחרות, למשל בוועדת הרווחה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אולי את זה לא הסברנו. לא הרחבנו את היחס לחברת מעטים ושותפות ועוסק מורשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא ראיתי עוסק מורשה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ברגע שאדם הוא עוסק והוא לא תאגיד, למשל סוג של עוסק מורשה, זה יחול עליו. זה לא ישות משפטית של תאגיד, זה חל עליו. הרחבנו מעבר לזה והחלנו גם על מצב שבו בן אדם הקים חברה מסיבות כאלה ואחרות, אבל החברה הזאת היא חברה שבעצם שהאדם זה החברה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, אז נניח שאת זה הסברת. ועכשיו אני מגיע לנקודה מעניינת שאולי אפילו לא חשבנו על זה. אם אנחנו מתייחסים לאירוע הזה כמו קורונה שאחר כך אותו בעל עסק יוכל לבקש פיצוי, לדוגמה, הוא צריך להוכיח שהכנסתו ירדה. אם אתה דוחה למשל מועד תשלומים, שהוא אומר בעצם שהוא לא צריך לשלם עכשיו החודש את ההוצאות שאני משלם, אחר כך בעוד חודשיים יבואו ויגידו: הכנסתך לא ירדה משמעותית כי אתה לא שילמת זה וזה וזה ואז הוא גם לא יהיה זכאי לקבל את ההטבות שהמדינה מכינה לשלב הבא. על זה לא חשבתם, נכון, אדוני היושב ראש? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מה שחבר הכנסת סובה מעלה הוא דווקא מהכיוון ההפוך, כי עד היום, אני לא יודע מה יהיה המודל עכשיו, אבל עד היום מודל הפיצויים עבד על המחזור ולכן ההוצאות לא רלוונטיות. מה שכן, יכול להיות מצב שבו נדחה תשלום לאיזה שהוא עסק ואז תהיה לו ירידה במחזורים ודווקא זה יעוות את המודל הפיצויים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> עסקים שלא קיבלו תשלומים עכשיו בגלל החוק הזה עכשיו הם יהיו בירידה במחזורים ואולי הם יוכלו לקבל פיצויים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל הדחייה תהיה להם הקטנת הכנסה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, זו טעות חשבונאית מה שהם אומרים. ברגע שבעל העסק הוציא חשבונית זה נכנס לו בהוצאות, האם הוא קיבל את הכסף או לא זה לא רלוונטי מבחינת מס הכנסה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה תלוי אם הוא מדווח על בסיס מזומן או על בסיס מצטבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רק רואי חשבון ואחרים, כל האחרים חייבים להוציא חשבונית אפילו טרם התשלום. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס פה לדיון משפטי על מיסים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על חשבונאות, לא על מיסים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כל מי שאין לו מלאי יכול להיות על בסיס מזומן ולכן זה לא רק רואי חשבון ועורכי דין. כל מי שנותן שירותים שאין לו מלאי יכול לדווח על בסיס מזומן, במחזורים מסוימים. חבל להיכנס פה לזה, הנקודה שהתייחסתי אליה זה שמה שחבר הכנסת סובה העלה היא דווקא הפוכה. זה לא יגרום לפגיעה, זה יכול לגרום, להיפך, לזה שיינתנו פיצויים על ירידת מחזורים שהם לא צריכים להינתן אולי או לא צריכים. זה לא הדיון בוועדה הזאת, אבל במענה לשאלה של חבר הכנסת עסק שלא קיבל כסף לא יכול להיפגע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל שמחשבים את ההכנסות ולא את ההוצאות, הבנתי את זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חוזר ואומר שאתה טועה, אדוני, ולא בקטנה, בגדולה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני טועה בצד של הפיצויים לשיטתך, ואני מכבד את זה וזה בסדר גמור - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא צריך לכבד, זה עניין של איך זה עובד. אתה אומר משהו שהוא לא נכון, שאם לא נכנס כסף הוא לא יכול להיפגע. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שוב אני אומר, אם אני טועה או צודק זה לא רלוונטי - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום מתכוון שאם הוא מוציא חשבונית והכסף עדיין לא נכנס הוא כבר נפגע כי הוא צריך לשלם את המיסים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא שילם את המע"מ, הוא לא יכול להזדכות בהקטנת מחזורים אם זה יהיה המתווה של האוצר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אבל זה דיון אחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל תרשמו לכם שבדיון הבא כשהוא יגיע שאנחנו כבר העלינו את הסוגיה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בדיון בוועדת כספים זה צריך לעלות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. אדוני היושב ראש, סוגיה לגבי תשלומים של שכר דירה, שדיברו על זה הרבה. קודם כל יש שני סוגים של תשלום, האחד, שמשלם במזומן, יש כאלה שמשלמים במזומן, ואחד, שמשלמים דרך חשבון הבנק. אני שואל שאלה, אני זורק פה רעיון, בן אדם שהפקיד צ'קים על תשלום שכר הדירה והוא אומר: בגלל שנפגעתי, או מכל סיבה אחרת, אני מבקש לדחות לפי החוק הזה את הצ'ק שלי, שלא יחייבו את הצ'ק שלי ואז לא אכנס למינוס, אפשר לבוא לבנקים ולהגיד בוא נעשה את הפתרון הזה לתקופה הזאת של חודש, שכל מי שנכנס כרגע למינוס ומוגדר ברשימה של אנשים שגויסו, עובדים, כבאים וזה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה במתווה של בנק ישראל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאני אומר, אז לא צריך להיבהל מזה שיירד לו למשל תשלום על שכר דירה של 7,000 שקל, גם אם הוא נכנס למינוס אותו בן אדם יידע שהבנק א', לא יחייב אותו בריבית והצמדה על אותו מינוס, ו-ב', גם המדינה לפחות, כך אני שומע, מכינה פה כל מיני חבילות של פיצויים כבר עכשיו, כמו בקורונה. אם זה למשל נפגע, אולי להקדים תשלומים לחיילי מילואים, לא יודע, כל הדברים האלה, אולי אנחנו נכנסים, כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב, לקניין הפרטי, דבר שהוא מסוכן מאוד, דבר שיכול להשפיע על כל היחסים במשק בין אנשים, אלא למצוא פתרון מהגופים הגדולים, והבנקים זה גוף גדול מאוד. אולי אפשר לשמוע התייחסות של בנק ישראל, איגוד הבנקים, ולראות, אם בן אדם נמצא ברשימה של מי שגויס או מי שנמצא כרגע בלחימה או באזורים האלה שפונו ומחויב בתשלום על שכר דירה, גם אם הוא נכנס למינוס הוא צריך להירגע ולא להיות בלחץ, שהוא לא ישלם על המינוס הזה שהוא נכנס אליו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוד מעט נשמע את בנק ישראל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ודבר אחרון, במשפט אחד. אני מצטרף לדרישה, באמת מד"א עושים עבודה מטורפת ואני רוצה להגיד על עוד אוכלוסייה, שיש לא מעט רופאים שגויסו ועברו לבתי חולים, הם עובדים 24 שעות בצורה מטורפת, כמו חיילי מילואים, וגם עובדים סוציאליים. עובדים סוציאליים הם סוגיה בפני עצמה, אני מבקש שתיתנו את הדעת לעניין הזה, כי יש מאות אנשים שהגיעו בהתנדבות. אם עכשיו מישהי שבאה מהצפון ומסתובבת בין המפונים בים המלח, היא לא מקבלת שכר, אבל אולי אפשר לרשום אותה ולהכניס אותה לסוג של רשימה שהיא מתנדבת, היא באה בלי שכר. בחורה שכל החיים עסקה בצפון ברפלקסולוגיה והיא באה עכשיו והיא נמצאת שם שבעה ימים בים המלח. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל כמדינה אין לך יכולת לתת הטבות כאלה, וגם בעת מלחמה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת הצעתי, יכול להיות שיש מענה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כל זה נכון, זה נראה חוק שהוא יוזמה ברוכה, אבל יש כאן בעיה. קודם כל לגבי מי שמתלהם פה, הייתה נעדרת, מסתבר שהיא חטופה, ביום שהיא נחטפה, למחרת בבוקר באו לדירה ואמרו: או שתשלמו את הכסף או שתעופו מהדירה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה, פגשו אותה בעזה? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, באו לבן זוג שלה בדירה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זה לא מצחיק, זה עצוב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, זה סיפור אמיתי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן, באו לשותף בדירה, הוא אומר: אני לא יודע מה לעשות, אין לי כסף, באו אליו, אמרו: קח את הדברים שלה, של החטופה, אני זורק אותם לרחוב או שאתה עכשיו משלם את שכר הדירה שלה. זה מקרה שהיה. זה מקרה שהיה. אני מבין עכשיו שיש מחשבה על חיילי צה"ל שמקבלים משכורת, כי אנחנו עובדי מדינה, רובנו פה, מעל 90% מאיתנו פה עובדי מדינה ויודעים שהמשכורת נכנסת בזמן, גם כשיש מלחמה, יש כאלה, גם מילואימניקים שכרגע גייסנו, אישרנו פה גיוסים מטורפים, לכן יש כאלה שגויסו והם תלויים בעבודה שלהם כדי להכניס כסף לבנק, הם לא תלויים במשכורת שנכנסת קבוע, הם לא עובדי מדינה. יש כאלה בעלי עסקים, אנשי הייטק, אנשי עבודת כפיים ולאנשים האלה אנחנו צריכים להתייחס. אז כשמדברים על אנשי ביטחון - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הבהרה לגבי התשלום למגויסי המילואים. הם יקבלו אותו, בשונה מהמקרים הקודמים, מתחילת החודש הבא, בשונה מהמצב שבו הם היו מקבלים אותו בסוף הלחימה. הם יקבלו אותו בשוטף. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני אומר שוב פעם, יש בעלי עסקים שהתחייבו לעשרות אלפים ומאות אלפי שקלים, אני לא יודע איך הם יסתדרו ברגע שהם צריכים לגבות את הכספים האלה. אני מבין את השוק, יש כל מיני דברים שמתנהלים לא לפי ההיגיון וזה חייב כדי לקיים את השוק, מצד שני אנחנו מדינה במלחמה במצב שהוא לא נורמלי, 50 שנה לא ראינו כזה דבר, וצריך להתייחס לזה בצורה נכונה. אנשים שמתנדבים, לא נמצאים בבית, עזבו הכול ולא מעניין אותם עכשיו, לא מעניין אותם שיחזרו להם צ'קים, הם לא חשבו על שום דבר, אנחנו צריכים להתייחס לדברים האלה ולתת את זה. ואני מצטרף לכל חברים פה, שאם מכניסים כוחות, יש לנו את זק"א שלא עוצמים עיניים, ואנחנו יודעים מה קורה בזיהוי הגופות היום, שזה אסון גדול מאוד שלא חלמנו עליו, שום חלום בלהות לא המציא את הדבר הזה, ויש את מד"א כמובן וזק"א וכו'. תודה רבה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצאים במצב של מלחמה ונעלה למעלה ונראה את כל התמונה. האנשים אלה שאנחנו מדברים עליהם כאן, יש עוד גופים שמטפלים בהם. יש את הביטוח הלאומי ויש את האוצר שמדבר על חבילה לעצמאים. בנושא של עצמאים, אנחנו ועדת החוץ והביטחון, אנחנו לא ועדת הכספים. בושה וחרפה שאתמול או שלשום לא הייתה ישיבה רק לעצמאים במדינת ישראל ולעסקים קטנים, אבל זה משהו אחר. יש אמירה של כנסת ישראל, של ועדת חוץ וביטחון, שאומרת שכל מי שנלחם וכל מי שמתנדב וכל מי שנמצא בקו העימות אנחנו, הוועדה הזאת וכנסת ישראל, רוצים להקל עליכם. יש נטייה תמיד של האוצר לנפח את הדברים, למרות שאני מסכים איתם שלא צריך להרחיב. לכן אני מציע, אדוני היושב ראש, שאנחנו נישאר במסגרת החוק, נוסיף עליו את זק"א ואת מד"א ואיחוד הצלה ונכניס את אשקלון. זו באמת תהיה אמירה ראשונה לעיר מוכת הטילים הזאת שמישהו חושב עליה. זכרו, ואני אומר את זה במיוחד לאוצר, לא כל מי שנמצא במילואים ירצה לדחות את התשלום של שכר הדירה שלו, לא כולם. יש עוד הרבה מאוד שנתנו צ'קים וזה רץ, אבל אנחנו חייבים לחוקק כי נראה לי שאנחנו, עם כל ההערות האלה, נהפוך את החוק הזה לחוק שהוא כל כך מורכב, מעיק על המדינה ומעיק על האנשים. נישאר במסגרת הזאת עם התוספות שכולנו כמעט תמימי דעים עליהן ונראה איך לאשר אותו בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יולי, רק לעדכן, אתמול קיימנו בישיבה בוועדת הכלכלה, אנחנו חופפים בהרבה דברים עם ועדת הכספים, משרד האוצר בונה את המתווה, הוא הצהיר שזה ייקח להם כמה ימים. התביעה שלנו הייתה, מה שהעירה הגב' ממשרד האוצר, מה שלפחות אני דרשתי, שהתשלום של המקדמה יבוצע עד ה-10 בנובמבר, המועד של המשכורות, ואם האוצר עושה את זה עם המילואימניקים אז זו ברכה גדולה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מקדמה לעצמאים או לשכירים? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לכולם, כל העסקים. רק יושבים על המתווה לראות אם זה יהיה בהשוואת מחזורים. בשביל זה ההערה שלך הייתה במקום ולא הסכמתי עם איש האוצר על ההערה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שהמקדמה לעצמאים, אדוני היושב ראש, זה בכלל פתרון. הרי העצמאים הם כל השנה נמצאים בשיח עם הרשויות אז אין בעיה לתת מקדמה לעצמאים, כי בסופו של דבר הרשויות, ביטוח לאומי, מע"מ, מס הכנסה, יודעים לטפל בדברים האלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, איך הגענו לזה? בואו עכשיו נשים שלט 'ועדת הכספים' או 'ועדת הכלכלה'. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אם אתה מעביר את זה לוועדת הכספים - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אני הערתי את זה, אני מאוד מודאג מהתהליך שקורה פה, אבל חנוך מלביצקי עכשיו. מאיר, אתה סיימת? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להצביע? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סבלנות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני כמובן מצטרף לדברים בנושא אשקלון ואיחוד הצלה, זק"א ומד"א. אני לא אוכל להצביע על זה בלי שאשקלון שם, למרות שאני לא מסכים עם העקרונות. בלי שאשקלון פה אני לא יכול להצביע על החוק הזה. אני נמצא באשקלון כמעט מדי יום עכשיו, אין הבדל גדול בין זה לבין שדרות, אם בכלל. זה מהבחינה הזאת. מבחינה נוספת שחשבתי עליה, שאולי זה איזה שהוא רעיון, במקום להתחיל להתעסק בדחיית תשלומים למה פשוט לא לאסור על הליכי גבייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה אתה יכול, זה מה שאמרתי. זו החלטה של שר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אנחנו פה, במקום כל הדבר הזה, עד לסוף מצב המלחמה או המצב המיוחד, או איך שלא מגדירים את זה, אין הליכי גבייה במדינת ישראל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול, זה דורש חוק. יש סמכות לשר המשפטים לעשות את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה מתכוון לכולם או כלפי האוכלוסיות? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני מדבר ככה, רשויות מדינה וגופי מדינה ובנושא הפרטי, אך ורק בנושאים שנוגעים לדירת מגורים. לא יפנו אנשים מדירה כל עוד יש את המצב הזה. כל שאר הדברים, יגיע בית משפט, יש דרך להתנהל, אבל פשוט במקום להתחיל להיכנס אם זה מוצדק, אין גבייה, אין גבייה של רשויות במדינת ישראל לכל הרוחב, לכולם, עד שהמצב המיוחד בעורף לא משתנה, או איך שלא מגדירים אותו. ובשוק הפרטי, על דירות מגורים אין הליכי גבייה כנ"ל, וכל שאר הדברים שיתנהלו. למה צריך עכשיו להיכנס לכל הרזולוציות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל איך אתה יכול לעשות? זה רק במסגרת הסמכות של השר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני לא רוצה להאריך. משפט אחד. אני מצטרף לכל מה שאמרו החברים לגבי העוול שלא ייעשה לאשקלון, למתנדבים של מד"א, איחוד הצלה וזק"א וכל האנשים, כל הארגונים הממוסדים, המוכרים, של המתנדבים חייבים להיות גם בחוק הזה, אחרת יש פה עוול גדול. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיד שבאופן כללי אין ספק שיש פה אוכלוסיות שנכסה אולי יותר מדי ואוכלוסיות שלא נכסה בכלל, אבל כמשהו ראשוני שלוקח בחשבון גם את האזורים שנפגעו הכי קשה וגם את האוכלוסיות, שהן באמת בליבת העשייה, שזה האוכלוסיות שמונחות פה, אני חושבת שכדאי להתחיל עם משהו. אני כן חושבת, בנוסף לחבריי שציינו כאן, שאשקלון צריכה להיות בפנים. כשאנחנו מסתכלים על אשקלון אולי שווה לעשות איזה שהיא הסתכלות יותר מדויקת על אשקלון ודומיה, מאלה שנפגעו, אם אני רוצה לשים ולהניח את מועצה אזורית חוף אשקלון, את ניצן, את האזורים שאנחנו יודעים שבאמת מבחינה מיגונית הם לוקים בחסר. אני חושבת שזה טעון עוד הסתכלות, בגלל שאשקלון זה סוג של פארטו אז אנחנו מניחים את זה פה, אבל בסוף זה יכול לייצר איזה שהיא דיפרנציאציה מול מקבילה וזה בחיים לא ייגמר כנראה. כנ"ל לגבי הצפון כשנסתכל על דפנה כן ודן לא וכן הלאה. זה הרי לא ייגמר, לכן אנחנו בתפיסה צריכים להפוך את זה לאיזה שהוא חוק שאנחנו שמים אותו פה, אולי אפילו לעשות רשימה כפלטפורמה לרשימה שהיא נושמת בהתאם לדיונים שלנו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאנחנו נסחפים. החוק הזה הוא לא חוק הוקרה לאוכלוסיות האלה, הוא חוק בבסיסו כלכלי וצריך לראות מי מושפע ממנו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו נשמע התייחסות של כמה גורמים. למרות שבהתחלה בנק ישראל ביקש להביע עמדה, עכשיו אני מבין שפחות לחוצים, אבל אני כן רוצה לשמוע אותם לגבי כל מיני דברים שנאמרו פה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> גם אנחנו נשמח. עלו פה כמה דברים, אז אם אפשר שאחר כך גם אנחנו נתייחס. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, בואו נשמע, בבקשה, בנק ישראל. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> צוהריים טובים. אני רוצה להגיד שאנחנו לגמרי תומכים ברוח החוק ולצד זה, עלה גם על ידי משרד המשפטים בפתיח וגם לאורך הדרך, בנק ישראל הוציא מתווה מאוד מהיר מול המערכת הבנקאית שאני חושבת שקצת חשוב שנשים לכם אותו כי הוא משלים למה שהצעת החוק נותנת. כבר ביום ראשון בערב יצאנו עם מתווה רחב מאוד לאוכלוסייה שמתגוררת ב-0 עד 30 קילומטר, לאוכלוסייה שפונתה מהבית שלה, לאוכלוסייה שהיא בקרבה ראשונה, לבני זוג, להורים וילדים שלצערנו ההרוגים, החטופים והנעדרים, וגם לאוכלוסיית המשרתים. נתנו מתווה של שלושה חודשי דחייה, גם בלי ריבית וגם בלי הצמדה, גם לתחום של המשכנתאות, גם לתחום של האשראי הצרכני, גם לתחום של האשראי העסקי וגם למינוס בעו"ש. לא תיגבה ריבית על מינוס בתקופה הזאת. מעבר לאוכלוסייה הזאת שקיבלה דחייה לשלושה חודשים, ללא ריבית, ללא עמלה, פה הצעת החוק היא לחודש ואנחנו נתנו לשלושה, לכלל אוכלוסיית המשק נתנו את האפשרות לדחות תשלומים, גם ברכיבים האלה, במוצרים האלה. להם לא נתנו בלי ריבית ובלי עמלות, אבל בסופו של יום יצאנו במתווה מאוד מהיר שכבר יצא למערכת ביום ראשון. כל הבנקים אימצו את המתווה, כל הבנקים מיישמים את המתווה. לצד זה נעשו עוד הרבה פעולות של בנק ישראל כדי לתמוך בהרבה צעדים נוספים, שייתכן שהאיגוד ירצה להרחיב ככל שתרצו, צעדים נוספים שהבנקים עשו ללקוחותיהם על דברים שאתם העליתם, על מינוס, על מסגרת אשראי, על הלוואות נוספות. אז להבין על המתווה שלנו, שבחלקו הוא רחב יותר ממה שנמצא כאן בהצעת החוק, גם אפרופו אשקלון שעלה כאן ניתן מענה, כי שאלתם הרבה על הנושא של המשכנתאות. אז אנחנו תומכים בהצעת החוק, יש מתווה מהיר מאוד שיצא מול המערכת. עלה כאן לאורך השיח שזה יהיה הוורסיה הראשונה של החוק, שאחר כך נראה איך זה מתופעל ומה מתופעל ומה צריך לזקק ולטייב ואנחנו בדרך לצאת גם עם מתווה מול חברות כרטיסי האשראי, אז אני חושבת שזה משהו שצריך לשים בפני הוועדה על צעדים רבים ונוספים שאני חושבת שפחות נכון כרגע להרחיב, אבל אם תרצו בוודאי שאני ארחיב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, אני רק אבקש, אני לא יודע אם שמעת התייחסות לנושא של הצ'קים. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> אני שמעתי את ההתייחסות לצ'קים. בסופו של יום, כרגע, אני חושבת שנאמר כאן לאורך כל הדרך, גם על ידי משרד המשפטים, גם על ידכם וגם על ידי האוצר, זה יוצא מהר ונצטרך לראות לאורך הטווח המאוד מאוד קצר איך זה מתופעל. גם הוראות קבע וגם צ'קים, בסופו של דבר, כפי שנאמר כאן, הפונה או חייב התשלום יצטרך לפנות לזכאי התשלום, להגיד לו שהוא לא רוצה שזה ישולם ואנחנו נצטרך לראות איך זה במערכות, בין אם זה בהוראת קבע, בין אם זה בחיוב חשבון, בין אם זה בצ'ק, אבל המנגנון הזה יבוצע ונצטרך לראות איך התפעול פה הולך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הגדלת מסגרת אשראי על הפרק? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא הגדלה. אמרה טלי דברים ברורים, שלא ייגבה תשלום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ייגבה תשלום על מינוס שמאפשר בנק לאותו לקוח. נניח 15,000 שקל מינוס, אבל אם נניח זה עובר את ה-15,000 מינוס ומגיע ל-22,000 מינוס, השאלה אם גם כאן הבנק יכול להימנע מגביית הצמדה וריבית וכל התשלומים במשך שלושה חודשים? << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> נכון לעכשיו, המתווה כרגע מדבר על אי גביית ריבית על מינוס עו"ש עד 10,000 שקלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מספיק, לא תמיד זה מספיק. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> ברשותך אני רק אוסיף. במקביל כבר יצאנו בסבב אחד למערכת אתמול, ומחר הוא ייצא סופי, להקלות נוספות בהוראות שלנו, כמו להגדיל מסגרת מינוס בעו"ש ללקוח במנגנון אוטומטי של הבנק. גם למשק בית וגם לעסק קטן וגם לעסק גדול. אנחנו מנסים לתת את כל המעטפת ואת כל המענה שמי שיצטרך יוכל לקבל את האשראי. מי שיצטרך עד היקפים מסוימים, לא ייגבה ממנו, לא ריבית ולא הצמדה, שלושה חודשים של דחייה, כמו שאמרתי, על אוכלוסיות שחלקן יותר רחבות מההצעה של החוק. ואנחנו כל הזמן בוחנים את המקומות שלנו שאפשר להרחיב ולתת את הסיוע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רק לוודא שהבנתי, את מדברת מ-0 עד 30, כולל עסקים שיוכלו לדחות את התשלומים, גם עסקים. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמתגוררת ופועלת ב-0 עד 30 קילומטר, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שפונתה מהבית של, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא קרבה ראשונה, לא רק בן זוג, גם הורה וילד, לצערנו להרוגים, לחטופים ולנעדרים ואנחנו מדברים גם על אוכלוסייה של משרתי המילואים. אתם דיברתם על האסמכתא, אני בטוחה שהמערכת הבנקאית לא תבקש את הטופס. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זו בשורה גדולה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טלי, את סיימת את דברייך או את רוצה להמשיך עוד? << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> אני אומרת שוב, אנחנו תומכים במהות החוק, אנחנו נצטרך לראות את הדרך של התפעול שלו, כמו שכולם אמרו, כי זה נוגע בהרבה מאוד גופים ובוודאי שלא רק הבנקים. יש את המתווה שלנו, יש צעדים נוספים שבכל רגע נתון, אפרופו סוגיות שאתם העליתם, על מינוס בעו"ש, מסגרות אשראי וכיוצא בזה, ויש את העשייה הפרטנית של הבנקים מעבר למתווה שהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל הוביל והוא כבר יצא לדרך ביום ראשון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלת הבהרה, כל מה שנתת, החבילה שעכשיו פניתם לבנקים והוריתם להם, זה בנוסף לחוק, כן? כלומר מה שהחוק לא יעשה אתם משלימים את זה בחבילה שלכם. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> המתווה שלנו מנותק מהחוק. הוא כבר יצא ביום ראשון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ודבר נוסף, לגבי הצ'קים החוזרים. צ'קים שחזרו לאנשים בתקופה הזאת, לא משנה, מה-7 לחודש, יהיו במאגר הצ'קים החוזרים או לא? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אלה תקנות שאנחנו עושים בעניין הזה. היום הם יתפרסמו ואנחנו נעביר אותם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה מתחבר למה שינון אמר, רק לנסות רגע להבין, שהתקנות של בנק ישראל לא מחייבות חקיקה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, זה לחוד וזה לחוד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה יצא לדרך וזה עובד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> זה יצא, זה עובד. כל הבנקים בפנים, וכמו שאמרתי, אנחנו רגע לפני השקת המתווה הנוסף מול חברות כרטיסי האשראי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואיך זה מתפרסם ואיפה? כי זה חשוב לעסקים, הבשורה הענקית הזאת. אני שומע את זה לראשונה. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> אז אחת, אני אשמח להעביר לכם את המתווה, הוא נמצא במוקד שלנו, הוא נמצא בכל המוקדים של הבנקים. אנחנו היינו שלשום בבתי מלון של מפונים ושמנו שם פלאיירים, יש לנו מוקדים טלפוניים, הקמנו מוקד חירום מעובה ובכל דרך אפשרית גם הבנקים משווקים את זה, גם אנחנו מפרסמים את זה, גם אנחנו הולכים לשטח ואנחנו גם ברשתות החברתיות, אנחנו פעילים ברשתות החברתיות, אנחנו מסייעים לאנשים שפונים אלינו בכל דרך אפשרית שיש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה שאמר במילים אחרות חבר הכנסת שלום דנינו, שהוא מאוד מברך על מה שאתם עושים, אבל אם תפרסמו את זה קצת יותר אקטיבית – יצוין שהוא בעצמו מאופקים אז כך שמטבע הדברים אילו היו יודעים מסביבו אנשים על כל החבילה היפה הזאת, ובאמת תודה רבה לכם על החשיבה הנכונה, אז אולי היו יותר רגועים ויותר פונים וכן הלאה. אז כדאי שהבנקים יעשו מאמץ להביא את זה לידיעת ציבור הלקוחות שלהם. תודה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בנק ישראל, עלתה פה שאלה לגבי פטור מחובת תשלום על ביטול צ'קים. עמלה על ביטול צ'קים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כי זה אוטומטית הבנק מחייב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שוכר דירה שהפקיד את כל הצ'קים אצל המשכיר ורוצה להודיע על ביטול צ'ק, האם תצא הנחיה לפטור מעמלה על ביטול הצ'קים, או שנכניס את זה לחוק. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> אני חייבת להגיד שאני לא לגמרי מכירה את הפרוצדורה של האם הצ'ק שחזר או שלא לא ירד מהחשבון - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 14 שקל, זה תכניס בחקיקה? זה מוגזם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, טלי. תודה לבנק ישראל. אנחנו בזה סיימנו עם בנק ישראל ויש לנו את נציג החשב הכללי. אוריה סבג, החשב הכללי. << אורח >> אוריה סבג: << אורח >> שלום. לגבי הבנקים, ראיתי שהבנקים יצאו במתווים שלהם של חמישה חודשים ואפילו יותר. << אורח >> טלי קיסר סטויה: << אורח >> שלושה של בנק ישראל, יש בנקים מסוימים שוולונטרית נתנו תקופה ארוכה יותר. יש בנק מסוים שנתן אפילו חמישה חודשים, הם נותנים אפילו מעבר לבנק ישראל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל שלושה מחייב את כולם. הוולונטרי הופך להיות חובה, שזה יהיה ברור. << אורח >> אוריה סבג: << אורח >> השאלה שלי אם זה לא יפגע בשאר האנשים שהחוק בעצם מרע את מצבם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני לא חושב שזה מרע את מצבם, מה ששאלנו את נציגת בנק ישראל, וגם את משרד המשפטים שנמצאים איתנו כאן, יש את החקיקה ויש את המתווה, נקרא לו הוולונטרי, של הבנקים שלא מחייב חקיקה ולכן אני לא יודע איך דבר אחד פוגע בשני. כל אחד יכול לבחור לעצמו מה שמגיע לו. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> זה יכול לפגוע במובן הזה שכאילו יכולים להגיד אוקיי, אנחנו יצאנו ידי חובתנו ב - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מקווה מאוד שאנשים אומרים בפני הוועדה דברים נכונים. שמענו את נציגת בנק ישראל שאמרה חד משמעית שזה לא קשור והם ממשיכים עם המתווה שלהם. כך אני לפחות הבנתי אותה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יולי צודק. לא נראה לי שהאחראית על הבנקים תאמר דבר כזה בלי לעמוד מאחוריו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אוריה, עוד דברים שהיית רוצה להוסיף לוועדה? אין. יש שאלות הבהרה לנציג החשב הכללי? אין. תודה רבה לך על זה שעלית איתנו לזום. אני הייתי רוצה לשמוע את הביטוח הלאומי. נציג העמותה למען משרתי המילואים, אופיר כהן. זיוה איתנו, אחריה נשמע את אופיר כהן. << אורח >> זיוה בטבבו: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, לא מביטוח לאומי. רציתי להתייחס קודם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה, הטעות אצלנו ברישום, אבל בבקשה, מאוד חשוב לנו לשמוע את עמדתכם. << אורח >> זיוה בטבבו: << אורח >> אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק. עם קבלת הצעת החוק אנחנו העברנו אותה לגופים שלנו ואנחנו ראינו שכל הגופים שלנו פועלים בתקופה הזאת במתכונת חירום, מתכונת מאוד מאוד מאומצת. לצורך העניין השוטרים שלנו נמצאים בחזית הלחימה, הם מסכנים את החיים שלהם, אנחנו לא רואים הבחנה בין משטרת ישראל ובין חיילי צה"ל, גם כמובן ביחס לשירות בתי הסוהר, הם פועלים במתכונת מאוד מאוד מאומצת, והרשות לכבאות והצלה שפועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם משטרת ישראל, היא מוקפצת כמובן לכל אירוע ולכן היה חשוב לנו להתייחס לזה שהתחולה תהיה על הגופים שלנו. זה הכול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה, אבל אם אני מבין נכון, שכרגע העניין הזה הוחל בכל הארץ, זאת אומרת כבאים גם במקומות, למשל, לא שחס ושלום יש לי משהו נגד כבאים, אבל גם במקומות שבינתיים לא נפגעו ובהנחה שלא תיפתח לנו חזית נוספת לא ייפגעו, עדיין הם צריכים לקבל את כל ההטבות משל היו מגויסים בצו 8. << אורח >> זיוה בטבבו: << אורח >> אם הם מגויסים בצו 8 אז הם ייכנסו ל - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אני אומר דווקא מי שלא מגויס בצו 8, והוא כבאי, ואנחנו מודים לו על כך, בתחנת נתניה, לצורך העניין, אז מה ההיגיון בינו לבין חייל מילואים שאולי בעוד כמה ימים ייכנס כניסה קרקעית לרצועת עזה. << אורח >> זיוה בטבבו: << אורח >> קודם כל ההתייחסות של כבאי היא ללוחמי האש ולוחמי האש פועלים בזירה באופן רחב בדיוק כמו כל כוחות הביטחון. נמצאים איתנו גם על הקו בזום כאן נציגי הרשות לכבאות והצלה, הם יוכלו לפרט יותר מה המשמעויות ולמה נדרש שהתחולה תהיה גם על ההגדרה של כבאי. אבל מבחינתנו ההגדרה שביקשנו היא תחולה על כל לוחמי האש, זה אותם לוחמים שמבצעים תפקיד מבצעי, לא מדובר באנשי מנהלה, לכן יש חשיבות גם להכליל אותם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, זיוה. עכשיו אנחנו נשמע את אופיר כהן מהעמותה למען משרתי המילואים. נראה לי שהוא אפילו לא למען אלא נמצא בשירות מילואים כרגע, ככה לפחות זה נראה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אם אנשי העמותה לא יהיו בשירות מילואים אז – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> צוהריים טובים, אדוני היושב ראש, צוהריים טובים לכל החברים. אני אומר שני דברים, ברשותכם, בנוגע לחוק. הדבר הראשון זה הקריטיות של המהירות של החלת החוק. אנחנו נמצאים כרגע בשלב שעדיין רוב חיילי המילואים זמינים בטלפון, זמינים לתקשורת. בשלב הזה כבר יש חלק שלא זמינים, אבל גם יש דברים נוספים שהרבה מהם, חלק גדול מהם, לא יהיו זמינים להודעות ולתקשורת. עד השלב הזה חייבים שהחוק הזה ייצא לפועל. הלוחמים שלנו שייצאו ויעשו את מה שהם צריכים לעשות חייבים לדעת שהחוק הזה קיים ושהוא חל ושהם לא צריכים לדאוג למה שקורה כרגע במשפחות שלהם ובעורף. המהירות פה היא קריטית, גם אם מחילים את החוק בצורה רזה, שזה החלק השני. החלק השני, יש לנו את החוק הרזה יותר שהגשנו מזמן, ב-21', אם אני לא טועה, עברה החלטת ממשלה, אני לא זוכר אם הוא חוקק או לא חוקק, שמדבר רק על זה רשויות ציבוריות. אני לא הייתי נכנס לדיון, יכול להיות שדיברתם על זה, אבל גם אם אנחנו מחילים רק את החלק הזה של הארכת מועדים בכל מה שקשור לרשויות ציבוריות זה הכרחי כרגע כדי שהחבר'ה האלה לא יהיו לחוצים ממה שקורה בעורף. תודה רבה על הכול ובהצלחה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> קודם כל תודה לך ותשמור על עצמך, אבל בשתי הנקודות האלה אני חושב שאנחנו יכולים לתת תשובה חיובית. א', הכוונה שתוך פרק זמן מאוד קצר, מדובר בעוד שעה-שעתיים שאנחנו מתכוונים להצביע על החוק הזה במליאה, זאת אומרת כבר היום הוא יחוקק ולכן אנחנו יושבים מהבוקר, וגם הוא יתפרסם היום ברשומות, זאת אומרת מן היום החוק הזה יפעל ואני מקווה שגם יהיו על זה פרסומים בתקשורת ואיפה שצריך. הנקודה השנייה, לגבי מה שאתה העלית, כרגע מה שעל השולחן זה אותו דבר שאמרת מול רשויות המדינה פלוס עוד הרחבה מסוימת לגבי החוזים הפרטיים, או השוק הפרטי נקרא לזה, ולכן יש פה מענה, אני חושב שאפילו קצת יותר רחב מאותה הצעה רזה שדיברת עליה. המענה הזה לא צריך לפגוע במהירות חקיקת החוק, אז אני מקווה מאוד שעוד היום הכול יסתיים. תודה רבה לך, ד"ש לחברים ושמור על עצמך. אנחנו עם איגוד הבנקים, אייל דותן. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> תודה, אדוני היו"ר. אנחנו ביקשנו רשות דיבור, אבל בינתיים בנק ישראל הציג את המתווה ותודה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אלי יפה ממד"א נמצא? << אורח >> אלי יפה: << אורח >> קודם כל תודה רבה. אנחנו באמת רואים את זה כמאוד מאוד חשוב לאותם מתנדבים ועובדים שלא נמצאים איתנו, כיוון שהם באמת כל הזמן במשמרות. הם לא פנויים, כל הזמן הם מוקפצים, ואני שמח ומאוד מודה אם יתאפשר להכליל את הצוותים שלנו בתוך החוק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לי שאלה אליך. קודם כל יישר כוח גדול על כל העבודה שאתם עושים, יחד ודאי עם גופים נוספים, בלעדיכם המצב חס ושלום היה הרבה יותר גרוע. אבל יש לי שאלה, כשאתה אומר מתנדבים, כי אנחנו יודעים איך הארגון בנוי, ודאי שאני יודע איך הארגון בנוי, הרי מתנדב הכוונה למישהו שלפחות כך וכך מזמנו וכך וכך שעות נותן. אם יש מתנדב שהתנדב שעתיים או שלוש ולאחר מכן לא יכול היה, אולי הוא בעבודה חיונית במפעל שלו ולכן לא יכול להתנדב, אז הוא גם יקבל את כל ההטבות שאנחנו מדברים עליהן? << אורח >> אלי יפה: << אורח >> אנחנו בשגרה מאיישים 400 אמבולנסים ועכשיו אנחנו מאיישים 1,450 אמבולנסים. לאייש 1,450 אמבולנסים זה לא על ידי הרופאים בלבד, זה אומר שהמתנדבים נמצאים 24 שעות, יורדים לדרום ל-48 שעות, נמצאים ימים על גבי ימים. יש פה מתנדבים שכל הזמן נמצאים פה. אז יש גם מתנדבים שבאים לתקופות יותר קצרות, אבל זאת לא שגרה, הם נמצאים כל הזמן ואנחנו מאיישים את כל הסד"כ שיש לנו. אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור. תודה, אלי. בבקשה, משרד האוצר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> קודם כל אני אומר, אנחנו תומכים בתכלית החקיקה. כן צריך לומר, לחוק הזה יש משמעות כלכלית משקית פוטנציאלית אדירה לעסקים ובעיקר לעסקים קטנים שהם פגיעים ויכולים להיות מושפעים מאוד מהמערך הזה. כן צריך לומר שיש גם השפעות על הכנסות מדינה ועל גיוס החוב בתקופה ש בה דירוג האשראי של ישראל נבחן מקרוב מאוד ולכן צריך להיות פה מאוד זהירים בכל הרחבה של החקיקה הזאת משום שיש לה משמעויות כלכליות משקיות אדירות. אנחנו עדיין נמצאים גם בחוסר ודאות לגבי משך הלחימה וההשפעות הכלכליות ולכן צריך להוסיף את הזהירות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז אני רוצה לשאול אם כן, מה שנאמר פה בוועדה לפני כמה ימים, איך אני אגיד את זה בעדינות? היו דברים קצת יותר צנועים מהצעת החוק שאנחנו קיבלנו היום, אז איך אתם הסכמתם לכל ההרחבות האלה ועכשיו את אומרת שההרחבות מביאות איתן - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> מאחר שאנחנו תומכים בתכלית החקיקה ואנחנו כן מבינים את הצורך, ההצעה כפי שהיא הוגשה לכנסת מקובלת עלינו, כן עלו כאן בקשות להרחבות מסוימות שאנחנו סבורים שבעייתי לקבל, בין היתר לגבי ההרחבה לאשקלון. אנחנו מתנגדים, אנחנו חושבים שלא ניתן להכניס את האוכלוסייה הזאת כרגע, מדובר באוכלוסייה של - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ולגבי מד"א, זק"א ואיחוד הצלה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לגבי ארגוני ההצלה אנחנו כן חושבים שנכון לייצר הבחנה בין מתנדבים שהם מתנדבים ארעיים, חלקם באמת מתנדבים בהיקפי זמן מאוד מצומצמים. אני מבינה את ההרחבה של הפעילות, אבל אי אפשר שכל מתנדב אי פעם, בוודאי בארגונים אחרים שלא ברור לנו מה היקף ההעסקה שם או ההתנדבות שם, ולא ברורה המשמעות של זה כרגע, לא היה לנו זמן לבחון את זה ויכולה להיות לזה משמעות שאנחנו לא מבינים אותה כרגע, ולכן אנחנו מבקשים או לא לקבל את הדבר הזה, או לפחות להבחין בין עובדים לבין מתנדבים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השיקול לגבי אשקלון, את יכולה לחזור רגע? השיקול הוא כלכלי או לא כלכלי, או בגלל שאתם מפחדים מהאוכלוסייה הגדולה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> קודם כל במסגרת החוק יש סמכויות להרחיב גם את האוכלוסייה ולכן ככל שהשרים יחשבו שיש צורך הם יוכלו לבוא לכנסת ולהרחיב את האוכלוסייה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל אשקלון לא ברשימה שמאפשרת לשר הביטחון להרחיב. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לא, לשר הביטחון יש סמכות להרחיב את הרשימה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, בסדר, אבל יש הבדל, זה בעצם כמו לחוקק חוק חדש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מה ששאלתי, שאלתי על הערכה כלכלית או הערכה מקצועית. הערכה מקצועית, למה יש התנגדות של האוצר? זה ששר הביטחון יכול לעשות הוא יכול לעשות כל דבר, להציג כל חוק שהוא רוצה, מה העמדה המקצועית של משרד האוצר לגבי אשקלון? יש לכם עמדה מקצועית. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין עמדה מקצועית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אם אין עמדה מקצועית אז אין הסבר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אני אתייחס, אם אפשר. אחת, יש סמכות לשר הביטחון, אולי משרד המשפטים יוכלו להתייחס לזה, בהסכמה של מספר שרים, להרחיב את רשימת היישובים הזכאים, ולכן הדבר הזה קיים, זה לא דורש חקיקה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זאת לא השאלה שלי. אני שואל אם יש לכם עמדה מקצועית לגבי אשקלון. תגידי יש אוכלוסייה גדולה שאנחנו חוששים שיהיה נזק לכלכלה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז את יכולה להשמיע את העמדה הזאת? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אם אני אוכל להתייחס אני אשמח להשיב. כן, מדובר באוכלוסייה של 160,000 איש, זו אוכלוסייה שאם אנחנו נכניס אותה לתוך החוק עלולה להיות השפעה עסקית באמת בלתי הפיכה - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> גברתי, מתי היית באשקלון פעם אחרונה? אני חייב לשאול אותך, מכיוון שמי שבונה את התיאוריות הללו לא היה בעיר הזאת בשבוע האחרון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה לחדד פה נקודה. כשהיו דיונים בממשלה הקודמת על הטבות מס לאשקלון, אז הייתה הערכה, אמרו בגלל שיש 160,000 איש כל נקודת זיכוי תעלה כמה וכמה מיליארדים. מהי ההערכה כרגע? יכול להיות שאין לך תשובה, זה גם בסדר, להגיד שאין לך כרגע ספציפית, זה גם בסדר, אני לא תוקף חלילה אותך אישית. אני רק אומר מהי העמדה המקצועית לגבי העיר אשקלון חוץ מהחשש הגדול שעלולה להיות השפעה על עסקאות בעיר אשקלון. מה המשמעות? אני לא מצליח להבין מה זה הדבר הזה השפעה על עסקאות בעיר אשקלון. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> בשלב הזה אכן אין לנו אומדן לגבי ההשפעה האמיתית של ההכנסה של העיר אשקלון, אנחנו מבינים שמדובר באוכלוסייה אדירה שגדולה מאוד ביחס להיקף אוכלוסיית הזכאים הקיימת ולכן היא יכולה להרחיב, להכפיל, לשלש את ההשפעה המשקית, גם מבחינת עסקים וגם מבחינת הכנסות המדינה שצריך לבחון את הנושא הזה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל מגיע להם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, זה לגיטימי לקבל תשובה שאין כרגע עמדה מקצועית, יכול להיות שאולי כדאי שתכינו את זה לדיון הבא. אם מחר יבוא חוק אשקלון, אז תבואו לדיון ותגידו שמה? שאתם עוד לא יודעים. כדאי שתכינו את הדבר הזה לגבי אשקלון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בנושא של אשקלון צריך לקרות אחת משתיים, או שצריכה להיות בעיניי החלטה על פינוי, אולי של חלק מהאוכלוסייה, לפי קריטריונים מסוימים, נעדרי ממ"דים וכו', ואז החוק מאפשר להוסיף אותם כי בחוק יש יכולת לעדכן את התוספת בהחלטת שר הביטחון ושר האוצר, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, כרגע הנוסח שר הביטחון ושר האוצר באישור ועדת חוץ וביטחון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יש מנגנון לעדכן את התוספת הזאת. מה שפחות יש זה להכניס אוכלוסייה חלקית, לכאורה כזה מנגנון לא קיים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, הוא אומר למשל נעדרי ממ"דים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אין מנגנון כזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז יכול להיות שפה צריך לפתוח את זה, שתהיה אפשרות בעדכון תוספת לא להכניס את כל היישוב אלא קטגוריה מסוימת ביישוב, כי זה בנוי על עיקרון פינוי. כרגע עיקרון הפינוי בכל מקום היה על כל האוכלוסייה, ייתכן שבאשקלון זה יהיה על אוכלוסייה מסוג מסוים ואז נצטרך לתקן את כל החוק. יכול להיות שבעדכון של התוספת צריך להכניס גם מנגנון שמאפשר לעדכן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או שיהיה רשום מראש בחוק שיישוב שיפונה בהוראת הרשות או גורם רשמי אחר ייכנס. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו כרגע בעיה. כרגע בחוק אין את אופציית הביניים הזאת, יכול להיות שצריך להכניס אותה לאופציה של עדכון התוספת ואז זה ייפתר בדרך הזאת. זאת אפשרות אחת. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש בעיה שבאזור הצפון לא פונו יישובים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל אני לא סומך שזה יקרה, למה שאנחנו לא נדרוש להוסיף פה אשקלון? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי לא הצלחת לשכנע את מדינת ישראל כרגע לצורך העניין, או אנחנו לא הצלחנו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לא קשור. גם 0 עד 2 בצפון, לדעתי, ראינו את זה בוועדת משנה אתמול. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכנס פנימה. זו בדיוק הפנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סוהר שמקבל משכורת ב-1 לחודש, תושב אשקלון שהבית - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> רגע, טלי מדברת, כולם לשתוק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אפשר להתפוצץ. די כבר. או שאנחנו מחוקקים או שלא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רגע, טלי, אנחנו ביקשנו מזאב אלקין הערה ואחר כך תשובה של משרד המשפטים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה שני מנגנונים. יש מנגנון שבנוי על פינוי, וזה כרגע העיקרון של החוק, ויש דיון, צודק אגב בעיניי, ויש דרישה של - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא העיקרון של החוק, סליחה. עוד אין החלטה על פינוי. אתה מטעה. סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, החוק מתייחס גם למשב רוח. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בחוק הזה יש. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק מתייחס למשב רוח כאילו הוא פינוי, למה? כי הוא מכניס את כל 7-0 של עוטף עזה, לא רק שדרות, הוא מכניס את כל 7-0 של עוטף עזה, בכולם יש משב רוח, והוא מכניס 2-0 של הצפון, שגם שם זה כרגע לא פינוי אלא משב רוח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בעזה יש 4-0 זה - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודע, החוק מכניס הכול, הוא הולך על 7-0 ועל 2-0. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זאב, יש כאן אפליה של אשקלון כי יש שם 7,200 מטר. בשביל 200 מטר. וכמה התפנו מאשקלון? 50%-60%? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ויכוח על החוק, זה ויכוח עם הממשלה האם נכון להפעיל למשל משב רוח באשקלון. אני חושב שכן. היה ויכוח על זה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהממשלה מאוד איטית בפינוי תושבים באזורים מסוכנים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא משב רוח, מרחק בטוח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, משב רוח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל משב רוח הפעילו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, באשקלון לא הפעילו. לכן זה הוויכוח. אם ננצח בוויכוח הזה אז אני מניח ששר הביטחון יצרף אותם לתוספת הזאת. אם לא ננצח אז זה לא נכנס. העיקרון השני של פיצוי הוא אחר לגמרי, הוא קשור לנזקי הלחימה והוא קשור גם לכל מיני מקומות באינטנסיביות שונה. אלה התקנות שמשרד האוצר בינתיים מתמהמה, זה חוזר לדיון על מצב מיוחד בעורף, זה מה שביקשנו שהאוצר יילך במקביל ועדיין הוא לא הכריז, לא על עקרונות ולא על שום דבר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זאב, אנחנו המחוקקים, אנחנו יכולים לעשות משב רוח פלוס אשקלון. הם מופלים לרעה בגלל 200 מטר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה, או הייעוץ המשפטי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה להתחיל בשתי טעויות סופר שנפלו בנוסח. לא אמרתי את זה בפתיח, כי אנחנו כולנו עבדנו באמת במהירות מאוד מאוד גדולה, כולל האנשים ברשומות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כפי שנאמר כאן, אנחנו מאוד מעריכים את זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> במעבר בין הנוסחים לפרסום בכחול יש שני דברים שנשמטו והם משקפים את עמדת ועדת השרים והם גם, אגב, נמצאים בדברי ההסבר. בסעיף 6 בהארכת התקופות צריך להוסיף גם הסכמה של שר האוצר. זו הייתה החלטת ועדת שרים לחקיקה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למה הסכמת שר האוצר ולא התייעצות עם שר האוצר? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> שתי סיבות, אולי נציגי האוצר יוכלו להשלים, או בזום הלשכה המשפטית. יש פה עניין של השפעה על תקציב. אנחנו יכולים לעבור פה לשנת התקציב הבאה, ברגע שתקופת הדחייה עוברת ל-2024 זה מצריך פעולה מאזנת, מקור מימון, זה משפיע בהיבטי חוקי התקציב מעבר לשאלות המדיניות. אני אומרת כרגע מבחינה משפטית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בסעיף קטן (2), זו הכוונה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש פה היבטים תקציביים של חוקי התקציב. אני לא אענה בשם האוצר, אני חושבת שהם צריכים לנמק למה צריך הסכמת שר האוצר. זו הסיבה המשפטית שהוצגה בפנינו ושכנעה בפנינו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש טעמים נוספים פרט לעניין המשפטי? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כן, מעבר לעניין המשפטי, כמובן שמאחר שלחוק הזה יש השפעות משקיות כלכליות אדירות אנחנו כן חושבים שנכון לעשות את זה יחד עם בחינה של משרד האוצר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בהגדרת זכאי לדחיית מועד, הפסקה האחרונה בסעיף 7 שמתחיל ב'תאגיד אחר שיש לו זיקה' שנותן הסמכה לקביעה בתקנות, אנחנו מבקשים להוריד את הפסקה הזאת. אנחנו חושבים שהמענה לעסקים צריך להיות בנפרד, בין אם הוא במתווים או בחקיקה אחרת. אני חושבת שצריך לחשוב ולתת מענה כולל לכל העולם התאגידי, חברות, עמותות, אגודות שיתופיות. יש פה באמת שאלות מורכבות שעולות, אבל ככל שקיבלנו יותר פניות הבנו שזה משהו שההסדר הזה לא נותן לו מענה, זה הסדר ליחידים בסופו של דבר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> את מבקשת להסיר את זה, זה בכל זאת לא פוגע באוכלוסייה מסוימת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח שפוגע. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זו הסמכה לקבוע תקנות. בשביל לקבוע הסדרים צריך חקיקה ראשית וזה לא בהכרח ההסדרים שקבועים פה. ההסדרים פה הם הסדרים שמותאמים בסופו של דבר ליחידים, הצרכים של חברות הם אחרים, ולכן הבנו שההסדר פה זה לא – קביעת התקנות לא תסייע לנו, פשוט צריך לקדם, ואני יודעת שמתחילים לחשוב על זה במקביל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד פעם, זה נכון שצריך לקדם הסדרים אחרים, זה קשור לכל מנגנון הפיצוי שמשרד האוצר צריך לקדם מול ועדת הכספים וזה קשור, שוב, אני חוזר ואומר, לדרישות שלנו ללכת במקביל למצב מיוחד בעורף בנושא הזה ולצערי האוצר לא התקדם פה. כרגע התייחסתם פה בעולם התאגידי למקרים מסוימים. ברגע שאתם לא מכניסים אותם כאן ואין מענה אחר, כי כרגע אין מענה של האוצר, אז זה נופל. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, אני לא מציעה למחוק את 6, את חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, את זה להשאיר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה המשמעות? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, את חברת מעטים. מצב שבו חברה ואדם כמעט חד הוא. את זה אנחנו רוצים להשאיר. חברות שהן מאוד מאוד קטנות, זה כן, האדם הוא במילואים, האדם הוא גם הבעלים וגם המנהל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, הוא בעלים של מכולת לצורך העניין. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו רק מציעים את השורה מתחתיו, את 7, את הסמכות שהצענו לשר המשפטים לקבוע תקנות, הבנו שהיא פשוט פחות מתאימה, כי ההסדר לא יהיה בתקנות וצריך לקבוע הסדר אחר. << דובר >> קריאה: << דובר >> החלטת ממשלה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, שילוב של דברים, גם וגם. אבל אם צריך בחקיקה, זה לא תקנות שחשבנו שזו הדרך שתיתן לנו מענה. זה לגבי שני התיקונים שנשמטו. שתי נקודות לגבי מה שעלה פה שרציתי להשלים. אחת, רציתי להזכיר קצת, כי דובר פה הרבה על מה תכלית החוק. התכלית, לפחות כמו שהיא הוצגה לנו, זה תכלית שאומרת שאין פניות לאדם. זה לא תכלית שקשורה בחתך סוציואקונומי. זאת אומרת יכול להיות שלאדם יש יכולת כלכלית לעמוד בתשלום, הוא פשוט לא יכול כרגע להידרש לזה, הוא לא יכול לעשות איזה שהוא אקט שצריך בשביל התשלום. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה מה שאמר נציג עמותת המילואימניקים, שאולי בעוד יומיים-שלושה הם יהיו קצת לא בקשר עם הבנקים שלהם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> וגם לפעמים אתה רוצה לעשות בירורים. עניין הפניות להידרש ולטפל בדברים האלה. אם ביום עבודה רגיל, אני מניחה, חייל בקבע, ביום עבודה רגיל צריך להרים טלפון דקה לבנק הוא יכול במסגרת יום העבודה, יכול להיות שכרגע סגנון העבודה שלו השתנה וזה הסדר חירומי לטווח קצר, לתקופה הזאת שאנחנו הנחנו שלא תהיה פניות. התכלית הזאת, אני חושבת שצריך לראות אותה ולבחון את הקבוצות שנכללות בהתאם לאותה תכלית. לכן יש פה קבוצות נוספות שהוזכרו, שאנחנו לגמרי מבינים ואנחנו מבינים שהם בחוסר פניות, למשל אנחנו מבינים לגבי המתנדבים של זק"א, שהם באמת בעבודה מאוד מאוד אינטנסיבית עכשיו שחורגת מגדר הרגיל. אני אגיד שגם לגבי קבוצות אחרות פה שנכללו הוצגו לנו שינויים, אולי יוכלו הגופים להסביר גם, אבל שינויים במתכונת העבודה של סוהרים, של כבאים, של עובדים, שהם לא עובדים באופן רגיל, זה לא המשמרות הרגילות ולא סגנון העבודה הרגיל שלהם ולכן גם הפניות שלהם נפגעת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הם עובדים 12-12, הם לא עובדים שמונה-שמונה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש הרבה מגזרים במשק שזה נכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכן הסטייה מחיילי מילואים שנקראו בצווי 8 והרחבת כל האוכלוסייה יצרה פה מצב שהוא מאוד מאוד בעייתי. לכן לאורך כל הדרך אני מאיצה בכם שבואו נחזור, בסך הכול החוק הזה, הוראת השעה היא ל-30 ימים, ולכן אנחנו נראה מה קורה בהמשך וניתן מענה, אבל כאן אנחנו יוצרים באיזה שהוא מקום איפה ואיפה לגבי מגזרים. כי לגבי כולם בעצם סוג העבודה השתנה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בהארכה של התקופה אנחנו קבענו סמכות שהיא דיפרנציאלית והשר שהוא מציע בצו להאריך את התקופה יוכל לעשות את זה, למשל לשים לב מה הצרכים ולעשות את זה רק למגזרים מסוימים או לעניין חלקים מסוימים מתוך החקיקה, למשל אולי רק בהקשר של התשלומים לרשויות ולא ביחס לחוזים כי זו התערבות בין גורמים פרטיים והיא יותר פוגענית והיא יותר דרמטית בהתערבות שלה לעומת התשלומים ברשויות. אז אנחנו חושבים שגם פה יש מענה שיכול להיות שצריך יהיה לעשות שימוש בסמכות הדיפרנציאלית. עניין נוסף שמתקשר לזה, ולפה רציתי להגיע, לגבי הגופים הנוספים שהועלו בפני הוועדה, אנחנו חושבים שגם צריך לשים לב – ושוב אני מביעה הערכה מלאה לכל מי שמתנדב ויש מתנדבים פה ואני מכירה, רבים מהקרובים לי מתנדבים ללא הפסקה בהמון המון יוזמות נפלאות ומרגשות באמת, אבל צריך לשים לב בין אדם שיכול להיות שהוא רשום ברשימת מתנדבים של גוף. באמת קרובי משפחה מקרבה ראשונה שלי נמצאים שם, הם נמצאים ברשימת מתנדבים של הגוף, אבל הם מתנדבים יום בחודש, או שעה, או שבתקופה הזאת לא התנדבו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בהתאם לפניות שלהם, לא בגלל שהם אנשים רעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק אסביר. גילוי נאות שלא אמרתי אותו בהתחלה, אני מתנדב של איחוד הצלה. שתבינו רק איך זה הולך. אנחנו לא מדברים על אחד שבא וארז אוכל והלך, זה בסדר, אני מדבר על גופים כאלה שיש להם 5,000 ו-7,000 מתנדבים כמו במד"א, כמו באיחוד הצלה, כמו בזק"א, הם ארגון מאוד מסודר, הם יודעים כל אחד מה השעות שהוא מגיע, מה המשימות שהוא עשה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז צריך קריטריון, ינון. לא יכול להיות שמישהו ששעתיים התנדב, וכל הכבוד לו, יקבל כמו חייל קרבי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק אני אומר את זה. בגלל הדבר הזה, הם יודעים גם את המשמרות, הם יכולים לבקש את רשימת המשמרות ועל פי זה הם יעשו. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> רק עוד שתי נקודות, אני מקווה אחרונות. אחת, שוב, צריך לשים לב שאנחנו מדברים פה על פניות שהיא יותר כוללת את התקופה הזאת, אנחנו מניחים שלאנשים לא תהיה פניות ברוב התקופה. אם בן אדם יום אחד לא פנוי זה קשה, אבל זה לא אומר שהוא לא היה פנוי למחרת לטפל בעניינים. אז צריך לחשוב איך להגדיר את זה ולזכור את הצד השני. אנחנו חושבים שאנחנו עושים משהו שאין לו מחיר, לדחייה בתשלום יש מחיר, כמובן שיש הקלה לאדם, אבל יש מחיר לצד השני ואנחנו כל הזמן מנסים בזהירות, ואני רוצה שגם אתם, חברי הכנסת, תנסו לזכור שיש אנשים שייפגעו גם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני אמרתי את זה, זה נמצא בפרוטוקול לפחות פעמיים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> האיזונים פה צריכים להיות מאוד מאוד עדינים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברור. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הערה אחרונה, אני אמרתי אותה קודם, אני רוצה לחזור עליה כי אני רוצה שתחשבו על זה, כי אחרת לא תהיה משמעות לחקיקה הזאת. צריך לחשוב על האלמנט הפרקטי של איך אפשר שהמידע ואיך יהיו רשימות ברורות ויהיו רשימות חד חד ערכיות שתהיה בהם גם ודאות. כדי שהחוק הזה יוכל להיות מופעל חייב שתהיה ודאות וידע לגבי מי בקבוצה. לדוגמה, בירור שעשינו מהר, אם יש פצוע שמאושפז יותר מ-X ימים בבית חולים זה יצטרך להיות בפנייה לבקשתו. בגלל סודיות רפואית זה לא מידע שיוכל להיות מועבר על ידי המוסדות הרפואיים. גם אם מכניסים קבוצה ומתחמים אותה צריך לראות אם הקבוצה הזאת היא בצורה שבה יש יכולת להעביר את המידע לגבי באופן אוטומטי או שזה חייב להיות במודל של פניית האדם. פצועים, בסוף לדעתנו זה צריך להיות, שוב, בשים לב, אדם שאין לו פניות. יכול להיות פציעות קלות, הן כואבות, אני לא מזלזלת בהן, זה בהחלט קשה, אבל זה לא אומר שלבן אדם אין פניות גמורה אז אנחנו מציעים רף של אדם שמאושפז יותר מ-14 יום במהלך תקופה של החודש הזה, זה יכול להיות או בתחילתה או במהלכה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, אנחנו צריכים להתחיל להתכנס מכל מיני סיבות. אני אקדים ואומר, לפני שאני אבקש מן היועצת המשפטית להתחיל בהקראת החוק ותוך כדי אנחנו נראה אילו תיקונים אנחנו מכניסים, אני אגיד לכם, אני יודע שזה לא פופולרי, אבל אני בתחושה לא נעימה. אנחנו בדינמיקה מאוד ידועה, הייתה פה כוונה למשהו אחד, לצערי אין לי אלא לומר שאני התרשמתי, כמו שאמר פה חבר הכנסת אלקין, שלמי שהיו מרפקים בוועדת שרים לחקיקה אז התווסף. אני מבטיח שאילו הייתי היום שר הבריאות כל הצוותים הרפואיים בכל רחבי הארץ היו מקבלים עכשיו את כל אותן הטבות, רופאים, אחים ואחיות, סניטרים וכל מה שקשור לכך. זה לא אמור להיות כך. זה כיוון מאוד לא נכון. החוק הזה נועד, בראש ובראשונה, אני מזכיר לכם, הדיון בוועדה הוגדר כדיון בצו 8. דיברנו על צו 8 ואמרנו לא ייתכן שחייל שנקרא, שלפנו אותו מן הבית, אנחנו באישור שלנו, מאות אלפי חיילים, שלפנו אותם מן הבית והם נמצאים איפה שהם נמצאים והם צריכים עכשיו לחשוב שהאישה נשארה בבית עם שני ילדים קטנים ועכשיו יבואו, במקרה קיצוני דיברנו על להוציא אותה מהדירה או לשלם משכנתא או איזה חוב או מה שלא יהיה. ועכשיו אנחנו טלאי על טלאי על טלאי, קודם כל התחילה בזה הממשלה, וגם החוק הגיע באיחור בגלל שניסו להוסיף עוד דברים בממשלה, ועכשיו אנחנו פה בדינמיקה שכבר אני לא יודע לעצור אותה. ושלא ישתמע שאני לא מעריך מספיק איזה שהיא קטגוריה מן האנשים הנפלאים כשמדובר בלהוסיף אותם ואותם ואותם ואותם ושלא יהיה ספק לאף אחד, מוחרתיים בג"צ יתכנס סביב אי ההכללה של אנשים אלו או אחרים, קטגוריה זו או אחרת, בחוק הזה ואני לא יודע מי מטעם הכנסת יילך להגן על הדברים האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יכול להיות גם שיש דברים שיאירו את עינינו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דרך אגב, מכיוון שאני שותף לדעה שרק מי שלא היה באשקלון יכול עכשיו להטיל ספק לגבי אשקלון, מקרה מאתמול. אני נכנסתי לבית חולים ברזילי, באתי למשפחה אחת, לידה משפחה אחרת, חייל שנפצע בנחל עוז, אני חושב, פצוע מאושפז, רגל והכול, ואין להם ממ"ד בבית. אז האבא אומר לי: תגיד לי, לאיפה להוציא אותו מבית החולים? אז ברור, מקרה ספציפי, יש לי מספר טלפון, שם משפחה, הכול הכול הכול, אני הולך לפנות לצה"ל עם המקרה הספציפי הזה. לכן אני אומר, אילו היינו נצמדים לרוח החוק כפי שהיא הייתה בהתחלה אפילו לא הייתי מתייחס לכל מיני הערות לגבי אשקלון, הייתי אומר כוללים את אשקלון כרגע ואין על מה לדבר. אבל עכשיו אנחנו כבר הרחבנו לכל מיני כיוונים וזה תהליך מאוד מאוד בעייתי. יחד עם זה אנחנו שמענו מאופיר כהן, העמותה למען משרתי המילואים, שמה שהם מבקשים שזה יהיה דחוף, עכשיו עכשיו עכשיו. אז ברוח הזאת אני מציע שמירי תתחיל עכשיו בהקראת החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בלי אשקלון, יולי? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נגיע לזה ונחליט. אני מאוד בעד לכלול את אשקלון, מה גם שצריך להבין שמדובר פה לא בסדר גודל של נקודות זיכוי ולא בסדר גודל שעכשיו החלטנו שלכל אחד באשקלון יחולקו 10,000 שקל או משהו כזה, אלא מדובר בדברים שהם בינינו דחייה, לא קריסת המשק הלאומי בגלל אשקלון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ברשותך, אדוני היושב ראש, רק לחזק אותך בנושא הזה. אני אתמול הייתי בביקור ניחומים אצל המשפחה של לוחם גולני בן העדה האתיופית שנהרג ביום הראשון אחרי קרב גבורה שם שהוא ניהל כדי לא לנטוש את החברים שלו. אלה אנשים שבקושי יודעים עברית. יש שם עשרות בניינים כאלה, שיכונים, אין שם מיגון. האנשים הללו, עזבו המשפחה השכולה, כל האזור הזה, שם כשנופלים הטילים חוץ מלהתפלל אין להם מה לעשות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מכעיס אותי לשמוע, יש החלטת ממשלה מהממשלה הקודמת, למה לא הוצאתם אותה לפועל? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נו טוב, מאיר. מה, וכל מיגון הצפון יצא לפועל? הרבה דברים לא יצאו לפועל. בבקשה, מירי, נתחיל סעיף סעיף. אני מבקש לחשוב, כל פעם שאנחנו משנים דברים, מוסיפים דברים, רק שתהיה בהירות לגבי כל הדברים ולזכור תמיד שאנחנו מחוקקים ל-30 יום. תתייחסו לזה כהוראת שעה, תהיה עוד אפשרות לשנות ולהוסיף ולגרוע ומה שאתם רוצים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 הגדרות 1. בחוק זה – "זכאי לדחיית מועד" – כל אחד מאלה: (1) מי ששירת כחייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה; (2) מי ששירת כשוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה בתקופה הקובעת, כולה או חלקה; (3) סוהר שמתקיים לגביו אחד מאלה: (א) הוא שירת ביחידה ללוחמה בסמים, ביחידת ההתערבות והליווי המרכזית, ביחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים או ביחידה מבצעית מחוזית, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה; (ב) ביום תחילתו של חוק זה הוא שירת באגף בבית סוהר המשמש רק להחזקת אסירים כמפורט להלן, ואם הוארכה התקופה הקובעת לפי הוראות סעיף 6(א)(1) – הוא שירת באגף בבית סוהר כאמור ביום תחילתה של תקופת ההארכה: (1) אסירים החשודים, הנאשמים, או שהורשעו בעבירה מהעבירות המנויות בסעיף 68ג(ב) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971 (בחוק זה – פקודת בתי הסוהר); (2) אסירים שנעצרו לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) התשל"ט-1979 או לפי החלטת מפקד צבאי בהתאם להוראות פרק ט' לצו בדבר הוראות ביטחון (נוסח משולב) (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 שהוציא המפקד הצבאי באזור, כתוקפו מעת לעת; (3) אסירים שנכלאו לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002. (4) מי ששירת ככבאי כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 בתקופה הקובעת, כולה או חלקה; (5) מי שהיה נעדר, חטוף או שבוי בתקופה הקובעת, כולה או חלקה; (6) מי שהתגורר ערב תחילתה של התקופה הקובעת ביישוב שהתפנה המנוי בתוספת; (7) בן זוגו של כל אחד מהמנויים בפסקה (1) עד (6) האחראי לחיוב יחד עמו; (8) עיזבון של אדם שנפטר המנוי בפסקאות (1) עד (5); (9) חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, אם בעל מניות בה הוא אדם המנוי בפסקאות (1) עד (6) והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה לפחות, או שותפות רשומה אשר אדם המנוי בפסקאות (1) עד (6) משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה; לעניין זה "אמצעי שליטה", "החזקה" – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999; << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה נותן מענה למה שלא מכונה פה עוסק מורשה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, עוסק מורשה זה באדם, זה בכלל לא בחברות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל אני לא מצאתי את צירוף המילים - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, אבל אדם הוא בפנים, הוא לא תאגיד, אז האדם עצמו זה לא - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זאת אומרת זה בפנים אוטומטית מבחינת הפרשנות שלכם? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הדברים הפרטיים שלו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עוסק מורשה שגויס בצו 8, אז זה חל עליו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה מה שרציתי לשמוע, גם הפרוטוקול רצה לשמוע את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר לעשות את זה בדברי ההסבר? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו נדבר על זה בנאום שלך. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> את הפסקה האחרונה ביקשו להשמיט. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא כל כך ברור לנו למה להשמיט, עד שאתם לא תוציאו הנחיה אחרת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הסברנו, יש על זה שיח מקביל של משרד הכלכלה והאוצר בסיוע לעסקים, החוק הזה מיועד ליחידים. גם ההפניה הזאת לתקנות היא ראשית מעוררת קשיים מכיוון שזו הסמכה לחקיקת משנה, ושנית, המאטריה היא שהממשלה פועלת לסיוע לעסקים בכיוונים אחרים ולא על גבי החוק הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - כי אם הם לא רוצים את זה אז הם ממילא לא ישתמשו. זה נותן הגנה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה צודק, קיבלנו את העמדה שלכם. בבקשה להמשיך. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> "חוזה" – לרבות שטר חליפין ושטר חוב כמשמעותם בפקודת השטרות; "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ג בחשוון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023); "תשלום חובה" – כמשמעותו בסעיף 1(א) לחוק-יסוד: משק המדינה; "תשלום לרשות" – תשלום לרשות לפי חיקוק, לרבות תשלום חובה או קנס ולמעט עיצום כספי. דחיית מועד שנקבע בחוזה 2. (א) נקבע בחוזה מועד לעשיית פעולה בידי אדם הזכאי לדחיית מועד, והמועד האמור חל בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בשלושים ימים (בחוק זה – תקופת הדחייה), ובלבד שהאדם הזכאי לדחיית מועד או מי מטעמו הודיע על כך לצד שעמו התקשר בחוזה. (ב) נקבעה בחוזה תקופה לעשיית פעולה בידי אדם הזכאי לדחיית מועד, שהיא נמשכת לפי טיבה ושחלה כולה או חלקה בתקופה הקובעת, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מועד הסיום של אותה תקופה. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על – (1) מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת במהלך התקופה הקובעת; (2) חוזה שבו כל הצדדים הם זכאים לדחיית מועד; (3) תשלום ששולם לפני יום תחילתו של חוק זה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הערות, התנגדויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצהרה איפה מוסיפים? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה צריך להיות בסעיף הזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו הצהרה של בן זוג. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הצהרה שלו או של בן זוג. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> של בן זוגו מדרגה ראשונה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> היינו אומרים או מי מטעמו. אם מי מטעמו הודיע, זה לרבות באמצעות הצהרה שאדם נמנה על אחת האוכלוסיות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> וזה יספיק? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו נצטרך לנסח את זה, אנחנו רוצים הצהרה שהצד השני יוכל להוכיח אחרת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כמו שדיברנו, כדי שלא יעשו בזה שימוש לרעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל לנסח זה לא אומר מחר, לנסח זאת אומרת עכשיו מיד לשבת. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> עכשיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תוקף משפטי למושג הצהרה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, זה נמצא בהרבה דברי חקיקה, בייחוד בשנים האחרונות זה יותר ויותר נכנס. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> דחיית מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה סופית 3. נקבע בפסק דין חלוט של בית משפט או בית דין, או בהחלטה סופית של גוף או אדם אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין, מועד לעשיית פעולה בידי אדם הזכאי לדחיית מועד, והמועד האמור חל בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופת הדחייה. דחיית מועד לתשלום לרשות 4. חל מועד לתשלום לרשות, שחב בו אדם הזכאי לדחיית מועד, בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופת הדחייה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוועדה ביקשה להוסיף סעיף של תשלום שלא בהוראת קבע אלא בצ'קים שלא בוצעו. אנחנו נפטור מחובת תשלום על ביטול צ'ק וגם אנחנו נאמר באופן מפורש שזה לא ייחשב כהפרת חוזה וגם נאמר במפורש שלא תחול על כך ריבית פיגורים. למרות מה שאמרת, יערה, שברור ומובן מאליו, אנחנו נאמר גם את המובן מאליו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם שלא ישולם התשלום על ביטול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה מה שהיא אמרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ועסקאות במזומן? זה לא מופיע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו לא מתערבים בענייני העולם התחתון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בעלי דירות שלוקחים כסף מזומן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, זה חל עליהם, אתה לא תשלם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני אגיד משפט כללי. בכל מקרה אתה צריך לפנות למי שהתקשרת איתו בחוזה, יכול להיות שזה עוד לא חויב ואתה אומר לו: אל תחייב, יכול להיות שזה אחרי ואתה מבקש זיכוי ואז אתה מתדיין מולו, אבל בכל מקרה השיח שלך צריך להיות מול מי שעשית את עסקת היסוד, כך אנחנו קוראים לזה. זאת אומרת לא מול חברת כרטיסי אשראי או מול הבנק, אתה פונה למי שעשית מולו את העסקה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סייגים לתחולה 5. הוראות חוק זה לא יחולו על אלה: (1) מועד לתשלום מזונות שנקבע בחוזה או שנקבע בפסק דין או בהחלטה סופית כאמור בסעיף 3; (2) חוזה עבודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה, אם מישהו עכשיו בחודש הזה צריך להשלים תשלום על קניית דירה, זה גם חל עליו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עסקים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נניח בן אדם שאמור עכשיו להשלים את כל התהליך של קניית דירה והתשלום האחרון, הוא יכול לדחות, ואז בעצם גם יידחה מועד הכניסה לדירה. פינוי דירה. אתם מבינים איזו בעיה פה יכולה להיות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כל מה שקשור בשוק הפרטי הוא בעייתי ואין לך פתרון בית ספר כאן לסוגיות האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה איזה הסכמה. סוג של. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בדיוק, בין אדם לחברו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם עכשיו בן אדם לא קיבל למשל, אפרופו מה שדיברה חברת הכנסת גוטליב, בן אדם לא קיבל תשלום אחרון לדירה שהוא מוכר אז הוא לא יכול לפנות את הדירה ואם הוא לא מפנה את הדירה אז מן הסתם יש לו בעיה בכניסה לדירה החדשה שהוא מחכה בשביל למכור את הדירה הישנה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יבגני, אתה צודק לגמרי וכל אחד מאיתנו יכול לחשוב על עוד 50 מצבים מסובכים ומורכבים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לכן אמרנו, החוק הזה, צריך להיות מאוד מאוד זהירים. החוק הזה הוא גרזן גס מאוד שנוגע באין ספור התקשרויות מאין ספור סוגים ואין ספור פרטים, אנחנו עושים פה צעד מאוד מאוד גס. תיכף מירי תחזור, יש לה כל מיני הצעות איך למקד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, שאלה אחרונה, האפשרויות של הגשת תביעות, למשל בן אדם שחושב שנעשה לו עוול ואז הוא יילך להגיש תביעה, אז אותו בן אדם יהיה מוגן על בסיס החוק הזה, לא יהיה ניתן להגיש נגדו תביעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם הוא לא עבר עבירה אז איך הוא אשם? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שבבתי המשפט לא יתקבלו תביעות כאלה, כי רק מעצם הגשת התביעה בן אדם יכול להיכנס לסוג של לחץ. כי אם הוא עמד בחוק הזה ונדחה ומישהו אומר: לא, אני נפגעתי מזה שאתה לא שילמת לי בזמן למרות שלא מעניין אותי שהיית במילואים, ואז הוא מגיש תביעה אזרחית נגדו. השאלה אם אנחנו יכולים גם להתייחס לזה, אולי זה ועדת חוקה ומשפט. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> זה זכות הגישה לערכאות - - - תבחין בין זכות תביעה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אולי נצטרך להידרש גם לסוגיה הזאת. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לאדם יש זכות להגיש תביעה, תמיד, הרי כל אחד יכול להגיש תביעה גם על דברים שאין להם יסוד ובית משפט יושב ומברר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> חוץ מזה בין מועד הגשת התביעה לדיון הראשון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בדיוק. אני מקווה מאוד שגם את החיזבאללה ננצח עד אז, לא רק את החמאס. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הארכת התקופה הקובעת או תקופת הדחייה 6. (א) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים -ביקשו להוסיף פה שר האוצר- ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת רשאי, בצו – (1) להאריך את התקופה הקובעת ובלבד שתום התקופה הקובעת לא יהיה מאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); (2) להאריך את תקופת הדחייה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ביקשו להוסיף שר האוצר, זה מקובל על הוועדה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש היגיון בבקשה הזאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תכניס את זה, אם הם ביקשו, בעוד 30 יום יבקשו אישור נוסף של הוועדה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גם בעוד 30 יום אם נראה שיש בעיות יכולים גם להוציא את שר האוצר, זה פועל לשני הכיוונים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש פה שאלה אחרת לגבי 30 יום. מירי, זה דווקא אלייך, אנחנו בונים על זה שהחוק הזה יוחלף בעוד 30 יום בחוק אחר כי אני מעריך שנצטרך, לפחות לפי התחזית של הממשלה כשהיא מדברת על מצב מיוחד בעורף לחודשיים אז נצטרך. אם נצליח להחליף מה טוב, אבל אני מציע להשאיר מנגנון הארכת החוק שלא ידרוש את כל שלוש הקריאות והחקיקה מחדש. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה קיים פה עד סוף דצמבר, בסעיף 6. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש פה בעצם שתי תקופות. יש להאריך את התקופה הקובעת ויש להאריך את תקופת הדחייה, זה שתי תקופות שונות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שר הפנים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה לרשויות המקומיות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועכשיו הוסיפו שר האוצר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זה הנוסח המקורי שאושר בוועדת שרים, זה פשוט נשמט כטעות סופר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אז זה נותן מנגנון להאריך את זה עד סוף דצמבר. זה גם משהו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> ואת התקופות של הדחייה אפשר כמובן גם אחרי דצמבר. יש שתי תקופות, התקופה הקובעת זה תקופת הזכאות, שהיא כרגע מוגבלת עד דצמבר, תקופת הדחייה זה בכמה זמן דוחים את התשלומים, וזה יכול להיות גם אחרי דצמבר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> רק צריך להבין שזה אירוע תקציבי משמעותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם הערכה תקציבית כמה זה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לא, בשלב הזה לא. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אמרנו, זה כלי גס. דחיית תשלומים למדינה נוגעת למס הכנסה, היא נוגעת למע"מ, היא נוגעת לביטוח לאומי, לכן קצבנו את זה ל-31 בדצמבר. אם אנחנו מתחילים לדחות את הפעולות אל מעבר לשנת התקציב אז אנחנו בעצם - - - מקורות תקציביים, כאילו אנחנו בעולם הרבה הרבה יותר - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> (ב) שר הביטחון רשאי לעשות שימוש בסמכותו כאמור בסעיף קטן (א) דרך כלל או לסוג מסוים של זכאים לדחיית מועד, ורשאי הוא לקבוע כי הארכת תקופת הדחייה כאמור בסעיף קטן (א)(2) תחול לעניין סעיפים 2 עד 4, כולם או חלקם. גיבוש רשימת סוהרים 7. (א) לצורך יישום הוראות חוק זה לעניין זכאי לדחיית מועד כאמור בפסקה 3(ב) להגדרה "זכאי לדחיית מועד", יגבש סוהר בדרגת תת גונדר לפחות, שמינה לעניין זה הנציב כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, רשימה של סוהרים שמתקיים לגביהם ביום תחילתו של חוק זה האמור באותה פסקה, ואם הוארכה התקופה הקובעת לפי הוראות סעיף 6(א)(1) – יעדכן את הרשימה כאמור בתחילתה של כל תקופת הארכה. (ב) צד לחוזה יהיה זכאי לפנות לשירות בתי הסוהר בבקשה לברר אם צד אחר לחוזה מנוי ברשימה כאמור בסעיף קטן (א). שינוי התוספת 8. שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת. שמירת דינים 9. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראה לפי כל דין אחר המאפשרת דחיית מועדים. ביצוע 10. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה. תוספת לעניין הגדרת "זכאי לדחיית מועד" (1) נחל עוז (2) ארז (3) ניר עם (4) מפלסים (5) כפר עזה (6) גבים (7) אור הנר (8) נתיב העשרה (9) זיקים (10) יד מרדכי (11) כרמיה (12) כרם שלום (13) כיסופים (14) חולית (15) סופה (16) נירים (17) ניר עוז (18) עין השלושה (19) ניר יצחק (20) בארי (21) מגן (22) רעים (23) סער (24) עלומים (25) שדרות (26) ברור חיל (27) דורות (28) יכיני (29) איבים (30) גברעם (31) מבקיעים (32) יתד (33) שלומית (34) נווה (35) שדי אברהם (36) מבטחים (37) ישע (38) עמי עוז (39) פרי גן (40) תלמי יוסף (41) עין הבשור (42) יבול (43) אבשלום (44) דקל (45) צוחר (46) אוהד (47) תלמי אליהו (48) שדה ניצן (49) בני נצרים (50) שוקדה (51) שובה (52) כפר מימון (53) תושיה (54) תקומה (55) זמרת לזה אני מוסיף רשימה שהדפסנו בנפרד של היישובים ב-2-0 בצפון, אני אקריא אותה. משגב, משגב עם, מנרה, מלכיה, מעיין ברוך, יפתח, דפנה, מרגליות, כפר יובל, ראש הנקרה, חניתה, זרעית, שתולה, אביבים, מטולה, שלומי, שומרה, בצת, יערה, דישון, אגמית, ערב אל עראמשה, רג'ר, מתת, ברעם, ויראון, נטועה וכפר גלעדי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אני מציע, חברי הכנסת, יש פה מספר תיקונים שאנחנו מדברים עליהם וגם ביקש משרד המשפטים זמן לנסח אז אני מכריז על הפסקה עד השעה שלוש ורבע, אנחנו גם מחכים לתשובה מכמה משרדי ממשלה, אז עד שלוש ורבע הפסקה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא דיברנו על אשקלון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> דיברנו, זה חלק מהבירורים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זאת אחת הסוגיות שאנחנו מנסים לבדוק מול כמה משרדי ממשלה כרגע. בשלוש ורבע מחדשים את הדיון, הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:30 ונתחדשה בשעה 15:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. משרד האוצר. אומר לי חבר הכנסת חנוך מלביצקי שהתפרסם לפני זמן מה – חנוך, אולי אתה תסביר את מה ששמעת בתקשורת? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. שר האוצר, מפי הגבורה עצמה, כמו שנאמר, שיש החלטה להשוות את תנאי הפיצוי של תושבי אשקלון לתושבי העוטף. אם יש החלטה להשוות את תנאי הפיצוי אין שום הסבר או נימוק הגיוני למנוע מלהכניס את אשקלון הנה. למה שאישרתם יש משמעויות תקציביות הרבה יותר גדולות מאשר בסך הכול דחיית תשלומים. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון ששר האוצר הודיע שהוא מוסיף את אשקלון כיישוב ספר וזה אומר שהיא תהיה זכאית לאותם פיצויים, אותו סיוע כמו שמקבלים יישובי העוטף. זה כן דורש אישור של ועדת הכספים, אז זו לא החלטה חלוטה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ועדת הכספים תאשר, יש לי איזה הרגשה. תחושת בטן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש איזה שהיא תחושה כזאת מוזרה שוועדת הכספים לא תעמוד בדרכו של שר האוצר. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אתם יודעים טוב ממני. אני אנסה להסביר את השיקולים שלנו כמדינה. בסופו של דבר המדינה מתמודדת עכשיו עם תנועת מלקחיים, מצד אחד ההכנסות יורדות מאוד, מצד שני ההוצאות גדלות בצורה דרמטית. ככל שאנחנו מקשים עוד יותר ומפחיתים עוד יותר את הכנסות המדינה המשמעות היא מימונית מאוד מאוד מורכבת, המדינה צריכה להביא את הכסף הזה מאיפה שהוא, היא צריכה לגייס חוב. תזרימית זה מאוד מאוד מורכב. ככל שאנחנו מגדילים את האוכלוסייה, והכנסה של אשקלון היא הגדלה מאוד משמעותית של האוכלוסייה, זה מאוד מקשה על היכולת - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, אבל אישרתם להם סיוע כבר. את מדברת על 100 שקל ואני מדבר על חצי שקל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> על דחיית תשלום של צ'ק בחודש. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> קודם כל, שוב, אין לנו אומדן כרגע של המשמעות ולכן אני לא יכולה לומר מה המשמעות של זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל מה שחשוב שיובן שזה לא הפחתה, זה בסך הכול דחייה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זו דחייה של חודש שאותה צריך לממן. יש לה משמעות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב, יובהר באמת, אני חייב לומר שמה שאומר חנוך מלביצקי, הוא אומר כי הוא שמע, אני הייתי בפגישה אז לא שמעתי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא, פורסם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה מה שאני אומר, הוא שמע, אני פשוט הייתי בפגישה אז לא שמעתי. זה קצת תמוה כי לפני חצי שעה או לפני שעה היינו פה, בלי לפגוע באף אחד באופן אישי, אבל עמידה על הרגליים האחוריות שאסור לנו לעשות את זה וזה חסר אחריות ואיך זה יפגע בכלכלת המדינה ובמשק וכן הלאה, ותוך כדי אנחנו שומעים שדבר הרבה יותר גדול מתכוונים לעשות כשאנחנו מדברים לא בפגיעה אמיתית, אלא בדחייה. אני מבין שיש לזה משמעויות, אף אחד פה לא ילד, אבל זה קצת באמת מצב מוזר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> נתלינו באילנות גבוהים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני אומר פעמיים. גם עם החוק, שביקשנו משהו יותר צנוע, מביאים דברים הרבה יותר רחבים ומופתעים שאנחנו מבקשים להוסיף להם עוד ארגונים, וגם עכשיו עם אשקלון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יודע, יש לך החלטה כבר? גיבשת את ההחלטה לגבי מה לעשות עם החוק הזה אם אשקלון לא נכנס? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> היא תלויה בעוד דבר, לא לגבי אשקלון, לגבי משהו אחר בחוק, שאנחנו מחכים ששר הביטחון יסיים את ענייניו עם נשיא ארה"ב וימסור את עמדתו. יש פה נציגה בדיון של משרד הביטחון, אבל יש לנו עוד המון דברים טכניים לטפל בהם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני רוצה בקצרה, אדוני היושב ראש, להגיד שני דברים. התחלנו את הדיון הזה היום - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני שומע מאשקלון שזה רק לאנשי עסקים, זה לא לפינוי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> סיוע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סיוע רק לאנשי עסקים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אנחנו התחלנו את הדיון הזה היום באמת בכוונות טובות בשביל באמת לראות כיצד הוועדה יכולה לסייע ונאמרו פה כמה דברים, שהחוק הזה יותר סימבולי מאשר חוק מעשי. חוק של הזדהות. נאמרו פה דברים, שזה חשוב בעת הזאת להעביר את זה, בטח בוועדה. לא אמרתי שהחוק הזה חסר טעם, אני אמרתי שהמילה סימבולית נשמעה תוך כדי הדיון ואני חושב שכרגע, כשאנחנו נמצאים בתקופה כל כך קשה ואף אחד פה לא מנסה להכניס מקלות בגלגלים של הממשלה, בטח לא, אבל אני חושב, אדוני היושב ראש, שזו גם הזדמנות להראות גם לציבור וגם לממשלה שלכנסת יש תפקיד משלה וגם לוועדה שאתה עומד בראשה יש תפקיד משלה. למרות שאתה איש קואליציה והקואליציה והממשלה התרחבו וכולנו תומכים בממשלה, דווקא הסוגיה הזאת שהוועדה מציעה למשרד כזה או אחר, אם זה ביטחון או אם זה אוצר, ככנסת, כוועדה, שיש פה כמעט הסכמה רחבה לכלול את אשקלון לנושא של חוק דחיית המועדים, אני חושב שזו גם הזדמנות שלך, אדוני היושב ראש, להגיד שאנחנו לא חותמת גומי של הממשלה. אנחנו לא חותמת גומי של משרד הביטחון ושר הביטחון, שאנחנו מאוד מעריכים ומאחלים לו הצלחה גם בשיחה עם נשיא ארה"ב וגם כמובן עם כל הפעילות ולראש הממשלה ולכל השרים, אבל עדיין צריך להקשיב לוועדת חוץ וביטחון שיש פה, כפי שאמרתי, הסכמה מקיר לקיר בנושא של אשקלון. לכן מה שאני מציע, אדוני היושב ראש, שאם תיענה בתשובה שלילית לנושא של אשקלון, שתדבר באופן אישי עם שר הביטחון ותבהיר לו את הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, חבר הכנסת יבגני סובה, אנחנו פה בחצאי אמירות. לא התכוונתי לדבר עם שר הביטחון בנושא אשקלון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי אמרת שמחכים להחלטה של שר הביטחון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כמו שאמרנו לפני שנייה על ועדת הכספים, יש לי יסוד סביר להניח ששר הביטחון לא יתנגד לנושא של אשקלון, ההתנהגות היא מכיוון אחר. השיחה שלי עם שר הביטחון או עם גורמים במשרד הביטחון קשורה לסעיפים אחרים בחוק, לא קשורה לנושא של הכללה או אי הכללה של אשקלון. מירי, היו כמה עניינים של תיקונים שהוצעו, ניסוחים. אני מציע שנציג ביחד עם משרד המשפטים את הדברים בינתיים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> עידו, אולי אני יכולה רק הבהרה ששכחתי קודם. כשאמרנו שחוזה עבודה מוחרג מההסדר פה זה כמובן לרבות הסכם קיבוצי. לי זה היה מובן מאליו, אבל רציתי להבהיר את הפינה הזאת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין, תרחיבי, בבקשה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ההסדר שמוצע פה עכשיו לא חל לגבי תנאי שבחוזה עבודה, משרד העבודה ביקשו שנבהיר שזה גם לא חל לגבי תנאים בהסכם קיבוצי. לי זה היה ברור כי בכל מקרה הסכם קיבוצי הוא בין ארגונים, זה לא בין שני פרטים, אבל כיוון שיכולה להיות השפעה על חוזה פרטי של אדם הם ביקשו שנבהיר את זה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני חושב שיש לנו בדיוק נציג משרד העבודה שביקש להתייחס, גם כאן יש לי חשש שהוא ביקש להתייחס בדיוק לנושא הזה. גדליה הבר. << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> אני לא הייתי בקשב, אבל אני מניח שהכוונה לסעיף 5 לגבי החרגת נושא עבודה, או שזה לגבי נושא אחר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כרגע נציגת משרד המשפטים התייחסה, אבל בבקשה תבהיר את עמדת משרד העבודה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> גדליה, אני הבהרתי שזה לא יחול גם על הסכם קיבוצי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה בדיוק מה שרצינו שיהיה כלול בדברי ההסבר, שדחיית המועדים לא תחול על כל המקלעת הזאת של יחסי עבודה, זה נושא מורכב, לא ניתן להחיל שם הארכת או דחיית מועדים גורפת ולכן ביקשנו שיהיה ברור שזה חל גם על חוזים שהם הסכמים קיבוציים, שיש להם יותר מעמד סטטוטורי מאשר חוזה רגיל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גדליה, על ההערה. טוב לראות שמשרדי הממשלה מתואמים בנושא הזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> בסעיף 2, בסעיף קטן (א) אנחנו נוסיף בסופו את האמירה הבאה: הצהיר אדם או מי מטעמו על היותו זכאי לדחיית מועד חזקה היא כי הוא זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. זה תיקון ראשון. תיקון שני, גם כן בסעיף 2. אנחנו נוסיף אחרי סעיף קטן (ב) סעיף קטן חדש שיגיד: נדחה מועד לפי הוראות סעיף זה לא יראו בכך הפרת חיוב בחוזה ובכלל זה לעניין חיוב בריבית פיגורים ובלבד שהזכאי עשה את הפעולה עד תום תקופת הדחייה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עד כאן הכול מקובל על משרד המשפטים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לגבי הפיצויים אנחנו נוסיף פסקה חדשה בהגדרות של הזכאים. מי שאושפז בבית חולים לתקופה של 14 ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו כתוצאה מפגיעת איבה שנגרמה במהלך התקופה הקובעת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נראה לי ששבועיים זה תקופה ארוכה מאוד. אני אומר לכם, גם מניסיון במצבי לחץ בבתי חולים, בתי חולים כרגע ישלחו הביתה כדי לפנות מיטה כל אחד שאיכשהו יכול לעמוד עם קביים. אני מציע להוריד את זה לשבוע, אושפז שבוע לפחות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> עד שהם יחליטו, איש הביטחון בשדרות שפגשנו בשבת, הוא הגיע לפגישה איתנו עם גבס ויד תלויה וסיפר לנו שהוא לוקח משככי כאבים, אמרנו לו: למה לא נשארת? הוא אומר הלכתי, ביקשתי, אמרו לי בסדר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה עוד אתה מדבר על דוגמה של אדם שרוצה להתנדב ולהילחם וכן הלאה, אבל גם מי שפשוט פצוע, גם אדם קשיש, שיגידו לו אחרי כמה ימים: סליחה, אנחנו – לא מרוע לב, הם בלחץ אטומי, הם לא ערוכים לממדים כאלה של פצועים ויש גם רפואה רגילה כל הזמן, אנשים עדיין נפגעים בתאונות דרכים ומקבלים התקפי לב. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> בהמשך לנושא של הפצוע, בסעיף 4, מאחר ששאר האנשים שכרגע החוק חל עליהם, הרשויות יודעות עליהם, והפצוע, הן לא יודעות עליו בשל סודיות רפואית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תכוון אותנו בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סעיף 4 מדבר על דחיית מועד תשלום לרשות. לגבי כל האחרים, מי שגויס בצו 8, מי שהוא תושב יישוב, הרשויות יודעות לדבר אחת עם השנייה ולהגיד שהוא שם, לגבי הפצוע הן לא יודעות לעשות את זה כי יש לו סודיות רפואית ולכן נדרש שהוא או מי מטעמו יודיעו לרשות ולכן אנחנו מציעים סעיף שדומה לסעיף שהוספנו עכשיו לגבי החוזים, אנחנו נגיד שהאדם הזכאי לדחיית מועד או מי מטעמו יודיע לרשות על זכאותו ואם הוא או מי מטעמו הצהירו על היותם זכאים חזקה היא כי הוא זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זאת אומרת הוא צריך לנקוט בפעולה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני חושב שזה הגיוני. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש עוד עניין, יערה, את רוצה להציג? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> העבודה המקוונת. עכשיו, ממש תוך כדי שאנחנו בדיון עודכנו. יש שירותים שכיום הם מקוונים, אפשר לעשות אותם דיגיטליים. אתה פונה למשל להאריך דרכון, תעודת זהות, אתה פונה לאיזה שהוא שירות ממשלתי באופן דיגיטלי וגם משלם את האגרה. מה שהוסבר לנו עכשיו שלגבי השירותים האלה שאתה עושה אותם עכשיו, מבחינה טכנולוגית זה כרוך בתשלום האגרה והם לא יוכלו לעשות את התכנות והשינויים הטכנולוגיים באופן מיידי כדי שהדברים לא יהיו כרוכים, זה לוקח זמן לפתח את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה שירות למשל? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נגיד אתה רוצה לחדש דרכון. שירותים ממשלתיים מסוימים שאתה יכול לעשות אותם און ליין, להזמין את השירות ולשלם את האגרה וזה כרוך ביחד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מישהו זומן למילואים כרגע והוא רוצה לחדש דרכון, החוק הזה דוחה לו תשלום לגבי דרכון? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, זה מה שקורה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא פוטר, דוחה את התשלום. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> דוחה. אבל המערכת לא יודעת לעשות את זה. יש שתי אופציות, או שהוא לא יוכל לעשות את הפעולה או שהוא צריך לשלם. לכן מה שאנחנו אומרים אם זו פעולה שנעשתה בתקופה הקובעת, לא פעולה של קודם, אתה בוחר, יש לך את הפניות להיכנס ולעשות את הפעולה, אז אתה גם תשלם את האגרה. וזה גם מקביל להוראה שעשינו בחוזים. גם בחוזים יש לנו הוראה בפנים שאומרת שאם כרתת את החוזה בתקופה הזאת, יצאת, הייתה לך את הפניות להתקשר בחוזה אז גם התשלומים לא נדחים. זה ליצור התאמה, הוראה דומה שתהיה בסעיף 4. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הנוסח של זה יהיה: הוראות סעיף זה, סעיף 4, לא יחולו על פנייה של אדם לרשות באופן מקוון במהלך התקופה הקובעת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם אתה כבר פנית ויש לך זמן לעשות את הפעולה, אז תעשה את התשלום ונגמר הסיפור. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לדעתי זה גם רישיון נהיגה, זה גם טסט שנתי לרכב או משהו כזה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, למרות שחלקם הוארכו בהוראות של משרד התחבורה אוטומטית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> דרכון אי אפשר להאריך באופן אוטומטי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רם, בדרך כלל אתה לא מאריך דרכון ביום האחרון, או שאתה עושה את זה שישה חודשים לפני או שהדרכון פג תוקף. מה תעשה עם דרכון? אתה במילואים בצו 8. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> דרכון אתה צריך גם במדינות אחרות, לא רק בישראל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בסדר, אבל אתה כרגע בצו 8 אז הארכת דרכון נשמעת כדבר נחוץ, אבל לא נחוץ כרגע כשאתה בצו 8 במילואים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> במקרה חירום אם מישהו צריך לטוס מוציאים דרכון גם בשדה התעופה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עולה פי ארבעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל, עוד פעם, אף אחד לא טס עכשיו סתם להתאוורר בסוף שבוע. אז אלה התיקונים בינתיים. גברתי היועצת המשפטית, אנחנו סיימנו את כל התיקונים הטכניים, יש לך חדשות בשבילנו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כרגע עדיין לא החלטה, הנושא עדיין לא הובא בפני שר הביטחון. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז נצביע מחר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אנחנו נצביע עכשיו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה הוא צריך לאשר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה לא לאשר, רצינו לשמוע את עמדתו. הוא לא צריך לאשר, אנחנו מאשרים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לאשר למערכת אם הם יכולים לקבל את הצעת הוועדה. לוועדה יש הצעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני חוזר ואומר, תוך סיכון להפוך, אבל זו לא פעם ראשונה בחיים, לפחות פופולרי, אני כבר אמרתי שאת החוק הזה אנחנו בעצם ביקשנו להתחיל לקדם אגב דיון בצו 8, כשבראש שלנו היו מאות אלפי חיילי מילואים שכמו שאמרתי, בעקבות האישור שלנו או עוד לפני האישור שלנו נשלפו משגרת החיים ואנחנו לא רצינו שהם יהיו במצב שהם לא יודעים אם יש להם קצת אורך נשימה כלכלי או לא. לא לכולם, יכול להיות שיש כאלה שמצבם יותר טוב, אבל ודאי שלא רצינו שאפילו לאחד יהיה מצב כזה. בעקבות זה, באמת בזמן שיא אפשר לומר כמעט, הממשלה, משרד המשפטים, משרד הביטחון, הביאו הצעת חוק. ההצעה שהביאו הייתה יותר רחבה ואפשר לכאורה גם לשמוח על זה, אבל היא יותר רחבה ממה שאנחנו הצענו בהתחלה. לדעתי, ואני גם ארצה לשמוע התייחסות של אנשי הממשלה שנמצאים כאן, לדעתי עדיין, ולא רק מהטעמים שמאיר דיבר עליהם, ואני כן מסכים, הצעת החוק הזאת היא כלכלית והיא עוזרת לאנשים, אבל יש גם סמליות בעמדה שלנו לגבי אנשי מילואים, אז הייתי אומר שאנחנו בהצעת החוק נבהיר שכלל ההטבות שאנחנו מדברים עליהן בנושא דחיית מועדים יחולו על מי שגויס בצו 8, על המשפחות של החטופים, על הפצועים, כפי שמגדיר החוק, מי שאושפז יותר משבעה ימים בעקבות הפציעה במערכה הזאת, ועל המפונים בהוראת הממשלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה עם זק"א ומד"א? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לגבי שאר הקטגוריות שאנחנו מדברים עליהן, אנשים זהב, גיבורי ישראל כולם, תורמים דברים מעל ומעבר. אם זה אנשים שהוזכרו כבר בחוק, קרי משטרה, כבאות, חיילי קבע, קציני קבע, חיילי סדיר, סוהרים וכן הלאה, ואני כן הייתי מוסיף את ארגוני ההצלה שאנחנו מדברים עליהם, מד"א, איחוד הצלה וזק"א לפי קריטריונים שאנחנו תיכף יחד איתכם צריכים לקבוע – יש הגדרה של היקף שעות משרה למשל במד"א? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אנחנו לא מכירים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו תיכף נבדוק את זה. כי למשל מתנדב שעושה לפחות אותו מספר שעות שמגדיר משרה אז אני חושב שהוא זכאי, זה לא מישהו שהתנדב פעם-פעמיים באיזה שהיא נסיעה. אני אומר, כל הקטגוריות האלה יקבלו את ההטבות רק מול רשויות המדינה. זה יחסוך, דיברתם על זה, הרבה מצבים מאוד מורכבים, הרבה כאב ראש גם לכם, גם חלק מההתייחסות מן הפעילות במשק שהייתה כאן, אני חושב שזאת הפרדה שבעיניי היא הגיונית. אני לא שאלתי את דעת שאר חברי הוועדה, אבל היא הגיונית. אבל אני עומד על כך שמכיוון שהצעתי, כמו שאמרתי להגדרה אחרת, גם לצמצם כאב ראש וגם לצמצם את אותה פגיעה כלכלית שדיברתם עליה, או ההאטה במשק שדיברתם עליה ליתר דיוק, אני כן מציע, ובעקבות גם הודעה שהייתה על כוונת שר האוצר להחיל על אשקלון יישוב ספר עם כל ההטבות המשתמעות מכך, אני מציע שגם תושבי אשקלון יהיו זכאים מבחינת החוק הזה, ולו למשל כקטגוריה שנייה, כמי שרק זכאים לדחיית תשלומים מול רשויות המדינה. אני חושב שזה סוג הדברים שאני רואה בהם גם כוונת המחוקק שבאה לידי ביטוי, גם הטבות אמיתיות, גם אי התעלמות מן המצב באשקלון שהוא באמת מאוד מאוד בעייתי וגם מבחינת הממשלה, אני חושב שזה מאוד מפשט לכם את הדברים ומצמצם לכם את הדברים שלפחות גורמים במשרד המשפטים אמרו לי שהכי חוששים מכל הסיטואציות שייווצרו מול השוק הפרטי. כמו שאמרתי, שמעון שחייב לראובן וראובן שחייב לשמעון והוא כן גויס והוא אולי שוחרר בינתיים משירות מילואים וכן הלאה וכן הלאה. זאת הצעתי ואני רוצה לשמוע קודם כל את גורמי הממשלה ואחר כך את חבריי חברי הכנסת אם הסיכום הזה מקובל עליכם. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> רק להבין, החלוקה תהיה מבין קבוצות הזכאים, הקבוצות שמנית, הכבאים, שוטרים - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כבאים, שוטרים, תושבי אשקלון, סוהרים, מד"א, זק"א, איחוד הצלה, כל הקבוצות האלה יקבלו זכאות רק מול רשויות המדינה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> רק סעיף 4, לא סעיפים לא 2 ולא 3. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מספור הסעיפים פה שונה כל הזמן לכן אני לא רוצה לתת תשובה לפרוטוקול. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק על חוזים ולא על פסקי דין - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק מול רשויות המדינה. למען הסר ספק, כולל הבנקים. רשויות המדינה לרבות הבנקים, זאת אומרת ענייני משכנתא. << דובר >> קריאה: << דובר >> הבנקים זה הסעיף של החוזים ותשלום לרשות זה סעיף אחר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז אנחנו צריכים לנסח את זה, אני כן התכוונתי למשכנתאות שיהיו ודאי בפנים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כל מה שקשור במשפט הפרטי. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם הלוואות לבנק זה משפט פרטי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כל מה שקשור למשפט הפרטי, חוזה של אדם אחד עם השני וכו' כמובן צמוד לרשויות המדינה יחול - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> על חיילי המילואים בצו 8. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, ושתי הקבוצות הנוספות, החטופים נעדרים ו - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, ברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה שלוש הקבוצות המקוריות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברור, ששם הקטגוריות הרבה יותר קטנות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הקבוצה השנייה, כל השאר, יחול רק החובות לרשויות המדינה בלבד. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לגבי הבנקים, רק נזכיר את ההסדר שציינה נציגת הפיקוח על הבנקים, ממילא יש הסדר איתם לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ההסדר הזה הוא וולונטרי, אנחנו רוצים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, היא אמרה שזה לא יפגע, זה רק יוסיף. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חד משמעית, כתוב בפרוטוקול שאין כל כוונה, ואנחנו מברכים על כך, לבנק ישראל או למי מן הבנקים, דיבר גם נציג איגוד הבנקים, אין כל כוונה לומר שעכשיו יש חוק אז אנחנו לא עושים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> ולכן אין צורך להתייחס לסוגיה הזאת כי בעצם היא כבר מוסדרת בהוראת - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מייחסים את זה למנחם בגין שאמר שגם המובן מאליו צריך לפעמים להיאמר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא בטוחה שזה המובן מאליו, אנחנו נסדיר את כל הסוגיה של בנקים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אני רק רוצה אם ככה לוודא שאני מבין נכון, המשמעות היא שגם בהארכות לפי סעיף 6, הארכות הן של האפשרויות הקיימות, כלומר שרים לא יוכלו להחיל על החוזים הפרטיים בצו את מה שהמחוקק לא החיל בחוק הראשי. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, זה נכון, אני חושבת שזה נכון. הארכות תהיינה לפי החוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הארכות כפי שפירטתם בחוק. שר הביטחון, עם שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים יכולים ל - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו שאלה. דרור, השאלה שלך זה לא הוספת אוכלוסיות אלא זה שינוי קטגוריה, האוכלוסייה כן נכללת אבל אתה רוצה לשנות קטגוריה. אז צריך לקבל החלטה בוועדה - - - << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לכן אני שואל. אני אחדד ליושב ראש את השאלה. חילקנו את סך קבוצות הזכאים, אמרנו שיש חלק שיש להם זכאות נרחבת יותר, חלק עם הזכאות המצומצמת. אלה עם הזכאות המצומצמת יותר סמכות ההארכה של השרים בסעיף 6 של הצווים, הם יכולים להאריך להם רק את הזכאות שיש להם מלכתחילה, הם לא יכולים לתת להם גם את הזכאות הרחבה יותר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אם הם ירצו להרחיב את הזכאות, נניח נוצר מצב חדש ואחת מן הקבוצות האלה כרגע, המצב בעורף שלא נדע הוא כזה שכבאים הם 24/7 במשמרת, אז אנחנו נחוקק את זה תוך כמה שעות, בדיוק כמו שאתה אמרת, אבל לא בסמכות שיבוא השר לביטחון פנים ויגיד שהוא נותן גם להם. << אורח >> רתם קס: << אורח >> אנחנו נשמח להתייחס. אני אגיד שעמדת משרד הביטחון שההסדר צריך לחול גם על חיילי החובה ועל חיילי הקבע, ודאי על חיילי המילואים, אנחנו חושבים שאין מקום להבחנה הזאת, ודאי בעת הזאת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הבנו את העמדה הזאת ולכן, שלא ישתמע שמישהו פחות יקר לנו מאחרים, אבל מסיבות של היותו החוק הזה גם כלכלי, בכל זאת אין מצב של איש מילואים בן 30 וכמה עם משפחה צעירה ועם אישה שאולי מרותקת לבית בגלל ילדים קטנים כמו חייל סדיר, שאנחנו ודאי מעריכים ואוהבים והם ילדים שלנו ורוצים שיחזרו הביתה כולם בשלום, לכן אני אומר, אנחנו לא מוציאים אותם מן החוק אלא עושים הפרדה, מילואימניקים במצב כלכלי עלולים להיות יותר קשה, חיילי סדיר וקבע רק מול רשויות המדינה והבנקים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה רגע את הנושא של חיילי הקבע לדייק. חיילי הקבע, הכוחות הראשונים שיהיו עכשיו בכל מקום שיהיה זה יהיה המג"דים - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חד משמעית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זה חיילי הקבע. מג"ד גבעתי ומג"ד בצנחנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> והוא גם בן 36 עם ילדים ומשפחה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא בן 33-32 והוא חייל קבע ורעייתו בבית מגדלת את הילדים, הם צריכים להיות בפנים. לכן אי אפשר לעשות הבחנה בין אנשי הקבע לבינם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא שמעת אותי, לא הוצאנו אותם מן החוק, זה בדיוק שאתה אומר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשאיר אותם באותה תחולה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, כל מה שקשור – הרי אנחנו כולנו בתוך עמנו אנחנו יושבים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני, מה אתם חושבים? זה אנשי קבע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שרון, עוד פעם, לא רוצה להגיע לדיון הזה שכאילו כמו שאמרתי, מישהו הם אנשים שהם יקרים לו ומישהו לא יקרים לו, מבחינתי בואו נוסיף עוד דברים וזהו. אני מנסה לנהוג פה באחריות מתוך גם אמירות של הממשלה שאנחנו פה בבלנס בין ירידה בהכנסות, עלייה בהוצאות וכן הלאה וכן הלאה. לכן אני אומר, גם אנשי קבע, גם אנשי סדיר, כל מה שקשור בדברים שבאמת אנחנו מבינים שהם הכבדים ביותר, משכנתאות, ביטוח לאומי, כל זה, הם נשארים. אני לא רוצה להכניס אותם לכל הסיפור הזה, כמו שאמרתי, שראובן חייב לשמעון ושמעון חייב לראובן ושניהם אנשי קבע ושניהם אנשי מילואים ומתחילה סמטוכה שלמה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי אז איזה דיפרנציאציה, אדוני, אני פשוט כנראה לא מבינה. פספסתי כי הייתי בוועדה אחרת. הדיפרנציאציה שאתה מייצר בין אנשי המילואים לאנשי הקבע. כשאני מסתכלת על אלה שנמצאים בחוד, תסביר לי מה הדיפרנציאציה, שאני מבין, כי בעיניי, אני מקבלת את מה שאומרים פה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הדיפרנציאציה היא ככה, החוק המקורי, קרי דחייה של מועד של כל תשלום חל על אנשים שגויסו בצו 8, על משפחות החטופים, על הפצועים מעל שבוע בבית חולים מאירועי המלחמה והמפונים בהוראת המדינה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני חושבת שחיילים צריכים להיות בפנים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שנייה, שרון. כל שאר הקטגוריות שהוכנסו לחוק, שזה חיילי סדיר, חיילי קבע, כבאים, שוטרים, סוהרים, מד"א, זק"א, הצלה, כל הקטגוריות האלה החוק יחול עליהם בכל מה שקשור לרשויות המדינה ולבנקים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז, אדוני, אני מצטערת, עדיין אני חושבת שעם כל הכבוד לכל יתר האוכלוסיות החשובות שציינת, חיילים בחוד החנית, בין אם זה אנשי מילואים, אנשי קבע או אנשי סדיר, אלה שבסוף יהיו בחזית הם צריכים להיות בפנים בשורה הראשונה. עם כל הכבוד, אני רוצה להגיד את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ולכן באותה הזדמנות חגיגית שאנשים בחוד החנית הובאו עוד חמש או שש קטגוריות של אוכלוסיות לוועדה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אלה משהו אחר, אלה בחוד החנית. אלה זה משהו אחר, מה לעשות? מי שנמצא עכשיו בלב ליבה של העיר – זה משהו אחר, זו דעתי ואני רוצה להגיד אותה כי בסוף כשאנחנו מקבלים, לא עלינו, את רשימות המשפחות השכולות, נלך ל'צוק איתן' בסוף זה לובשי מדים, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב, חברים, אני מציע, מאשרים את הכול כולל אשקלון כולל כולם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני חושבת שחיילים זה משהו אחר. אני מאוד מבקשת להבהיר את זה, לא בגלל שאני חולקת עליך, חיילים זה משהו אחר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר. מאיר, מה רצית להגיד? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לעשות שחיילי צה"ל, סדיר, מילואים וקבע זה משהו אחר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז תגידי למיקרופון בבקשה ולפרוטוקול שאת כן מציעה להוציא במקרה הזה את השוטרים, כבאים, סוהרים, מד"א, זק"א והצלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומרת שאני מציעה לשים במדרג אחד את כל מי שעובר בסוף את הגבול ונכנס לעזה. הנה, אני אומרת את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן? וכל שאר הדברים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכל שאר הדברים שהם מאחורי הגבול, הם עושים עבודה מאוד מאוד חשובה, הם חשובים מאוד, אבל לא כמו אלה שבסוף יחצו גדר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לדעתה של שרון. גם אין התנגדות ממשרד הביטחון, אז אני לא מבין למה לעשות את ההפרדה. כל החיילים והקצינים, בקבע, או מי שקיבל צו 8, יהיו בקטגוריה הראשונה וכל השאר בקטגוריה השנייה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל, רם, הרעיון המסדר, מה שאנחנו דיברנו בעת הדיון הראשון על צו 8, שמי שנתלש מחייו, ובהתאם למה ששרון אומרת הולך ונמצא מעבר לקווים - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל גם מח"ט גולני זה אחרת כשהוא מחזיק קו וזה אחרת שהוא נכנס לתוך עזה ואני רוצה להגיד לך שאשתו כשהוא בתוך עזה לא מתפקדת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. אם שגרת חייו הייתה לצאת פעם בשלושה שבועות, עכשיו שלושה חודשים הוא לא יגיע הביתה. מה לא ברור בזה? הוא נתלש משגרת חייו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם היו אומרים שהם מתנגדים אז בסדר, אבל הם לא מתנגדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לגמרי נתלש משגרת חייו. << אורח >> רתם קס: << אורח >> אדוני היו"ר, אנחנו נשמח להשמיע את עמדת צה"ל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני לגמרי מבין את הכיוון שלך, אתה באמת רוצה לעשות סדר, אבל אני מציע שגם אם זו דעתם של היועצים המשפטיים, זה קצת להכשיל את הוועדה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דרך אגב, אני לא מסתתר מאחורי אף אחד, אני הבאתי את ההצעה הזאת, לא יועצים משפטיים, להם לא אכפת מה אנחנו נחליט. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר בי, אדוני, אני מציע שבאמת בקטגוריה אחת יהיו כלל החיילים, גם אנשי הקבע, הפצועים והחטופים והשאר, אתה צודק בדקות הזאת שלך. השאר, מול הרשויות לרבות הבנקים, אני חושב שזו הטבה מצוינת ולא צריך להיכנס לשאר הדברים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל יש לך את ניצולי הטבח. את ניצולי הטבח אתה לא יכול לשים במקום אחר. << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> אפשר להתייחס לדברים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, נציג צה"ל. << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> עמדת צה"ל פה היא ברורה, אין הבדל בין חיילי חובה, אין הבדל בין חיילי קבע ואין הבדל בין חיילי מילואים, כל החיילים הללו כולם נתונים למשימה כשהמשימה היא לנצח את המלחמה. כולם בכפייה כרגע. וזאת לא רק עמדת צה"ל, אני מדגיש, זאת עמדת הממשלה, כך הממשלה אישרה את הצעת החוק וזאת עמדת הממשלה שאושרה אתמול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, זאת לא עמדת הממשלה. עמדת הממשלה להוסיף לעניין הזה עוד שלוש או ארבע קטגוריות של אנשים. זאת עמדת הממשלה. השרשור הזה נוצר בעקבות השינוי שאתם הבאתם, גם את זה צריך לומר ביושר. << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> אני מתייחס להחלטת ועדת השרים בהקשר של צה"ל. זה לא משהו שהוא חדש. רק אני מדגיש, החוק הקיים, חוק הארכת מועדים שכבר היום נחקק, הנוסח הנוכחי שלו מאפשר הכרזה על שירות חירום כשבהכרזה הזאת אפשר לכלול את כל סוגי האוכלוסיות, גם משרתי חובה, גם משרתי קבע וגם משרתי מילואים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז תסביר לי, אם כבר אני מסתכן אז מסתכן, בטח הרבה אנשים שצופים בדיון בבית כועסים עליי כרגע, איך אתה מקל על חייל בן 19 בשירות סדיר שוודאי שהוא במצב בלתי אפשרי של כניסה רגלית, אם תתבצע לעזה וכן הלאה, ובאמת מנותק מכל קשר משפחתי, איך החוק הזה מיטיב עם חייל בן 19 בשירות סדיר בגולני? << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> הוא מיטיב איתו היטב. קודם כל, אדוני, יש הרבה מאוד חיילים שיש להם היתרי עבודה פרטית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בגולני? בשירות קרבי? << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> זה לא בהכרח בגולני, אבל יש - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, בצנחנים, בגולני, בגבעתי, בשירות קרבי? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חייל בחילות השדה הוא חייל קרבי, אז זה לא הולך יחד עם - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חייל קרבי זה גם מ"פ שיש לו אישה וגם מג"ד שיש לו אישה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, שרון, אני שאלתי שאלה. חברים, יש לנו כאן חודשים ארוכים של הדיונים האלה, כולם נדנדו פה בראש כשאמרנו שהוועדה הזאת צריכה לעשות גם איזונים בין הצרכים של הצבא והביטחון ל – אם אנחנו רוצים חלוקה לרובין הודים ולרעים אז זה באמת יהיו דיונים מאוד לא פוריים. אני מנסה להבין, אל תעזרי לי עם מ"פ, אני שאלתי איך חייל סדיר קרבי בן 19 שכנראה לא ממלצר לפרנסתו באישור צה"ל בימים שהוא לא נמצא בקרבי, איך אתה עוזר לו עם החוק הספציפי הזה? אני בעד לתת לו עכשיו 10,000 שקל כל חודש, החוק הספציפי הזה, איך הוא עוזר לו? << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> אני אגיד כזה דבר, החוק הספציפי קודם כל באופן כללי יכול להיות שהוא יעזור לחלק מהחיילים ולחלק מהחיילים הוא לא יעזור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תסביר לי, דוגמה אחת למי הוא עוזר. חייל חסר כל, בוגר נעל"ה ללא הורים בארץ שנמצא ביחידה קרבית כרגע והוא בן 19, איך החוק הזה עוזר לו? << אורח >> יהודה רשתיאן: << אורח >> עשויות להיות פעולות משפטיות שהוא חייב להשלים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כמו מה? תן לי דוגמה אחת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל, אדוני היושב ראש, אם הוא לא עוזר לו אז אין בעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, אז חסכת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> איך אומרים באנגלית? איי רסט מיי קייס. אני אגיד לך למה. זה בדיוק מה שקורה, משרד הביטחון רצה להביא הצעה בלי לעשות שום הפרדה, כתוצאה מזה קפצו עוד חמישה משרדי ממשלה ואמרו גם אנחנו. אם אתה לא מבין למה החוק התעכב, כי בכל זאת אחרי שגם יושב ראש ועדת השרים לחקיקה ואחרים הצליחו לדחוף חזרה אחורה כמה משרדים אז הביאו מה שהביאו. השרשור הזה נוצר מן הרצון באמת להכניס לחוק דברים שאני בינתיים חמש דקות מנסה להבין מה התועלת שלהם ולא הצלחתי עדיין להבין מה התועלת שלהם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז אני מציע שלא נכניס שום אוכלוסייה אחרת, שכולם יסתדרו ונעשה את מה שהחוק היה במקור, חיילים, צו 8, מפונים, פצועים ויישובים, זה הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, הפצועים לא היו בחוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> פצועים הוועדה הוסיפה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז פצועים הוספנו, אוקיי. וכל השאר, מד"א, יסתדרו. אין מה לעשות, יסתדרו. הם גם הולכים, חוזרים, יסתדרו כולם. מה לעשות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל ברגע שהוספה אוכלוסייה שהיא לא נמצאת בהיגיון המסדר של - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה היגיון מסדר. אמר היושב ראש שחייל בן 19 לא צריך את החוק הזה, וזה נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אין בעיה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז ממילא אנחנו מפסידים כלום, אבל אותם 5% שאולי כן צריכים, שייהנו מזה, זה הכול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה כלכלית צודק, אבל למה אנחנו, כמו שאמרתי, יוצרים בעיה במו ידינו שאין בה שום תועלת? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז בוא לא נכניס אף אחד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני אומר לך איפה הבעיה, שברגע שהחוק לא מתמקד רק בצווי 8, שאנחנו באמת עושים פה איזה שהוא מהלך שהוא לא מהלך פשוט, גם ביחסים שבין הפרט לרשות הציבורית ובין הפרט והיחסים של המשפט הפרטי, אתה משאיר בחוץ אוכלוסייה שגם צריכה להיכנס. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מי? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למשל רופאים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אין שום בעיה עם רופאים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, באמת, אני מנסה להבין את הדיון. אני מצטערת, אדוני היושב ראש, אני מבקשת להגיד את דעתי. בסוף אנחנו מבינים שמלחמה מתבססת בסוף על צה"ל, זה הדבר, ולכן זו האוכלוסייה הראשונה שצריכה לקבל את ההטבה הזאת כי זו האוכלוסייה הראשונה שמתנתקת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל זה לא החוק, שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת האוכלוסייה הראשונה שמתנתקת משגרת חייה, אפילו הצבאיים, ועוברת למצב שבמשך שבוע, שבועיים, חודשיים-שלושה, כל כמה שיוגדר המצב המיוחד הזה, זו גם הציפייה שלנו מהם, הם יתנתקו לגמרי משגרת חייהם ויתמסרו באופן טוטאלי למשימה ולכן זאת האוכלוסייה על כל רבדיה שצריכה לקבל את ההטבה הזאת. זה מובהק, ולעשות דיפרנציאציה בתוך האוכלוסייה הזו זה לחטוא למטרה. אגב במיוחד לאור העובדה שאנחנו יודעים - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז את מקבלת את ההצעה של רם בן ברק? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקבלת את ההצעה של רם בן ברק, חד משמעית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זאת אומרת שאנחנו מוציאים את כל שאר האוכלוסיות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא אמרתי שאנחנו מוציאים, אני אמרתי את מי מכניסים. אתה תגיד איך שאתה רוצה להגיד, אני אומרת קודם כל צה"ל. הנה אני אומרת לך את זה כדי שתשמע את זה, קודם כל צה"ל וכמובן כל האוכלוסיות המיוחדות שנוספו, שזה בעצם המפונים – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נכון, אין ויכוח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכל היתר זה מדרג נוסף אם נחליט בהמשך. קודם כל צה"ל, אני אומרת את זה בפה מלא, לתוך המיקרופון, לתוך הפרוטוקול, לכל מי שמאזין לנו, קודם כל מבחינתי זה מ"פ בגולני ומג"ד בגולני וכל הכוחות הסדירים שנמצאים עכשיו בחזית. זה הכול. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, אבל לא כל צה"ל זה מ"פ בגולני ומג"ד בגולני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל צה"ל, אתה לא תתחיל לעשות עכשיו - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מ"פ בגולני ומג"ד בגולני אף אחד לא – אבל קת"ח שנמצא בתל השומר - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> קת"ח נמצא יחד עם המח"ט שלו בתוך גולני. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> קת"ח שנמצא בתל השומר, כל זה, הוא לא צריך את זה יותר מתושב אשקלון. למשל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תתחיל לעשות דיפרנציאציה. יש לי חדשות בשבילך, קצין קשר נמצא עם המח"ט בתוך גולני וקצין לוגיסטיקה נמצא עם המח"ט ולעשות את ההבחנה הזו זה בלתי אפשרי, לכן אתה צריך לדבר על כל האוכלוסיות בצה"ל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תושבי אשקלון, אנחנו בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה מכניס אותם אתה בעצם בא ומכניס עוד אוכלוסיות. זה בדיוק מה שהוא אומר לך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גדוד זה אורגן, חנוך. בתוך הגדוד יש את כולם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל אני לא מדבר על מי שעובר את הגבול, לאף אחד אין בעיה עם מי שעובר את הגבול. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה לא יכול לעשות הבחנה כזאת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> את גם לא יכולה לעשות הבחנות אחרות שאת עושה פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפעמים מה שיוצא מדיון כזה, מסתכלים על היושב ראש, הוא עכשיו פתאום נעשה הבן אדם הרע נגד חיילי צה"ל. אז קודם כל חייבים לדעת - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, אני נגד חיילים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע מה זה, פתאום מוציאים דברים מהקשרם, כולנו יודעים את זה. קודם כל הוא אומר בפה מלא, הלוואי ושמים את כולם בפנים. יש פה איזה שהיא בעיה, גם להסביר משפטית למה הכנסת את כל חיילי צה"ל ולא הכנסת את השוטרים לצורך העניין שנמצאים שם וגם אצלם נמצאו - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נפלו שוטרים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> השוטרים שניהלו קרבות בנתיבות, באופקים ובשדרות ועצרו ומתו שם וכל זה, הם פחות מחיילים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין שאתה מייצר פה איזה שהיא בעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו מהם נכנס לעזה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל הבעיה שעזה נכנסה אליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה אומר שאתה רוצה עכשיו להכניס את אשקלון אז אתה נכנס לאותה בעיה, בעצם הכנסת אוכלוסיות אחרות, אז למה את האוכלוסייה הזאת לא הכנסת? אז בא היושב ראש ואומר: אני מציע לעשות משהו של אלה שבצו 8. למה צו 8 הוא הגיוני? אתה אומר מד"א, זק"א ואיחוד הצלה, כי הם בסופו של דבר הם גם כביכול בצו 8 שהגיעו, קראו להם, או שלא קראו להם, הם באו והתנדבו. אני מכיר מפקד זק"א למשל, הוא נכנס לשם בשבת, יצא ביום שלישי, עד היום מיום שלישי שעבר הוא נעול בחדר שלו בבית. חוץ מאוכל שמכניסים לו והוא לא אוכל, מנסים להכניס לו טיפולים פסיכולוגיים. והוא לא אחד, אתמול שמעתי על עוד מקרה כזה. אלה גם אם הם לא נמצאים הם לא מתפקדים בבית, אני לא יודע מתי הם יתפקדו ואם הם יחזרו ואני מכיר מקרה אחד שכבר אושפז. זה המצב שהם נמצאים בו. אז אומר היושב ראש: אל תיקחו את זה למקום של למה החייל הזה טוב והחייל הזה פחות טוב, לא, כולם טובים וכולם מעולים, ואומר היושב ראש: אני רוצה לעזור לכולם, אבל איך עוזרים? בואו ננסה לעזור לכמה שיותר ולא לכמה שפחות. זה מה שהוא אומר. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אמרתי את זה קודם בדיון כמה פעמים, החוק הזה הוא גרזן מאוד מאוד גס. הוא מייצר חוסר ודאות ענק ברחבי המשק לגבי המון התקשרויות וחוזים ופעולות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה ברור, ולכן? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> ועל כן יש מקום לנסות לצמצם את התחולה שלו כדי לא לזעזע ולטלטל את המשק. יש איזה שהוא היגיון, כפי שאמרה היועצת המשפטית, של אנשים שבעצם נתלשו משגרת חייהם, להבדיל מאשר, ושוב, חלילה אני לא מפחית מתרומתם ומחשיבותם, אבל אנשים ששגרת חייהם היא שירות והם מצויים בתוך המצב הסטנדרטי הנורמלי של היותם בתוך מסגרת של שירות, ובין שהם בקבע ובין שהם סדירים בחובה - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ודרך אגב, אם אנחנו כבר הולכים לכיוון הזה, אפרופו שירות, אז דווקא ממך ציפיתי, איפה השב"כ, איפה המוסד? אני מניח שגם עכשיו הם לא בבית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> השב"כ והמוסד והשוטרים אפילו, השוטרים שהיו בחזית בשבוע הראשון, אם חס וחלילה נהרגו אז הם בקטגוריה, אם חס וחלילה נפצעו הם בקטגוריה. השבוע הזה כבר נגמר, הם לא יהיו עכשיו בתוך עזה בחודש הקרוב. מי שנפגע הוא בפנים, כחלק מהחוק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש להם מחסור באנשים, הם עובדים מסביב לשעון. אני הייתי שם, הם מפורקים כולם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, הם עובדים קשה מאוד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מפורקים. והם אחרי אירוע. הם עובדים ברצף מאז. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> העניין הוא ש-א', הם לא הלכו לנוח אחרי ההיתקלויות שהיו בנתיבות ואופקים ושדרות ובעוטף, דבר שני, אנחנו פה אמנם מאשרים את החוק רק ל-30 יום, אבל לא צריך להסביר לאף אחד, ולכן הוועדה הזאת צעקה, כולנו צעקנו נשק לכיתות הכוננות ונשק לאזרחים, אנחנו מבינים ששוטר שהיום נמצא בנתניה הוא בתפקיד לצערי לא פחות קרבי ודאי מאשר מישהו – לא רוצה להיכנס לדוגמאות שהוא איש קבע, אבל לא יודע מתי בפעם האחרונה הוא ירה מנשקו האישי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שוברים איזה מוסכמה, אדוני. אני מנסה עוד פעם. אף אחד לא חושב שאתה האיש הרע, אזולאי, זה היה מיותר, אנחנו מאוד מעריכים את היושב ראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני אמרתי מה מצטייר, לא אמרתי שמישהו פה בחדר מישהו חושב כך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, הוא לא אמר שחושבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי, לפעמים כשמסתכלים ורואים אותנו אז אומרים: תשמע, למה הוא נגד? מה קרה? על זה דיברתי, לא על אף אחד מהיושבים פה בחדר חלילה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני שוב מציע שבוועדה הזו לא ייעשה שום הבדל בצה"ל, זה חשוב. אני אומר לך שאנחנו נצא ניזוקים מזה, זה חשוב. צה"ל, ממילא זה מצומצם, זה בטל בשישים אצל הסדירניקים שכל כך אנחנו מתווכחים. אתה יודע מה, אתה עכשיו העלית לי, אדוני היושב ראש, מה שאמרת לגבי השב"כ, אתה אלף אחוז צודק, הם נמצאים בשטח בכל הכוח. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שב"כ ודאי. אפרופו לחימה, חלקם גם יהיו בתוך עזה. לא ניכנס פה לפירוטים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> שני דברים. אחת, לגבי ההיסטוריה להשלמה. לגבי ההיסטוריה, אני לא יודעת אם זה נאמר קודם, ההכרזה מכוח החוק מ-74' נעשתה ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, ונעשתה ב-2014 ב'צוק איתן'. בדקנו בארכיון אצלנו. בשני המקרים זה נעשה לגבי חיילי מילואים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> היה גם ב-73'. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ב-73' החוק הזה עדיין לא היה בתוקף, היו תקנות שעת חירום של מלחמת יום כיפור, החוק הזה נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1975, הכניסה לתוקף הייתה ב-75' ולכן הוא לא חל על יום כיפור, להבנתי הוא חל רק מאוחר יותר. זה פשוט כהשלמה היסטורית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה שאת אומרת, בפעמיים שהוא הופעל הוא הופעל על צו 8, על חיילי מילואים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, אני אומרת לכם את התמונה השלמה. יש פעם נוספת שהוא הופעל, במלחמת לבנון הראשונה, ושם זה הופעל על כל חייל למעט מי שהתחיל מילואים לפני המלחמה ולא בצו 8. כאילו החריגו דווקא סוג של מילואים שהתחיל מילואים קודם. זה יותר מסובך, למעט אם הוא המשיך מכוח צו – בקיצור זה לגבי 82'. הערה לגבי מה שנאמר קודם, אם הבנתי נכון, והמתווה שהציע היושב ראש. אני הבנתי שההצעה מדברת על להחיל רק לגבי הבנקים, זה בעצם כל רשויות הציבור והבנקים. אני רוצה להציף שאני לפחות מבחינה משפטית לא מוצאת את ההבחנה בין בנקים לבין גופים אחרים במובן הזה שהם כן גופים פרטיים. יש גופים אחרים שנותנים אשראי, כיום בימינו מקבלים אשראי מכל מיני - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב, עזרתם לי מאוד. אני מציע לחזור להצעה המקורית, כולם יקבלו את הכול, כולל מד"א, זק"א ואיחוד הצלה ואנחנו נוסיף את אשקלון לחוק הזה לרשימת היישובים. למען הסר ספק, אין שום מדרגות בחוק הזה, כולם לפי הנוסח המקורי, גם הארגונים שהתווספו עכשיו, גם הארגונים שהוסיפה הממשלה, אז אין שום בעיה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו מדברים על עובד במד"א וב -? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, גם המתנדבים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אז צריך לדבר על איזה היקף. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מציע שבחוק ייכתב לפחות בהיקף משרה. מי שהתנדב במהלך החודש לפחות בהיקף משרה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> את אותה הוראה שעשינו לגבי הפצועים, מאחר שלגופים בממשלה אין מידע מי מתנדב ולא מתנדב בגופים האלה - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז גם פה הפעולה היא אקטיבית, פנייה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> היו"ר, יש עוד סוגיה שעלתה במסגרת הדיונים עכשיו מצד השוק הפרטי ועלולה להיות מעט בעייתית, מדובר בעסקאות תשלומים שנעשו מראש עוד לפני שהתחילה הלחימה. במקרים כאלה מבחינה טכנית הדרך היחידה לדחות את תשלום העסקה בחודש אחד היא לבטל את העסקה כולה ולחייב אותה מחדש בחודש הבא. החשש הוא שבחודש הבא בית העסק לא יוכל להגיע ללקוח, או לא יקבל ממנו תשובה או אפילו יסורב. במצב כזה מי שייפגעו מזה יהיו בתי העסק שפשוט יפסידו את העסקה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ולכן? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> ולכן ההצעה שלנו כרגע היא להחריג מהחוק עסקאות בתשלומים שהתמורה בגינם כבר ניתנה. החשש פה הוא ממש מנזק מאוד גדול לבתי העסק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אם נתנו אשראי או צ'קים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זאת אומרת אם מישהו פרס תשלומים וקיבל כבר את הסחורה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> נגיד למשל רכשתי מקרר, קיבלתי את המקרר ו - - - << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הבנתי, ופרסת ל-12 תשלומים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> העסקה נעשתה ביולי, ירד ב-1 באוגוסט, ירד ב-1 בספטמבר, ירד ב - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אין אפשרות מעשית לדחות רק חיוב אחד, זה מה שעכשיו הסבירו לנו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עמדת חברי הוועדה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, הבנקים יטפלו בזה הרי בצורה אחרת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר, קיבלנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סביר, סביר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מירי, אנחנו יכולים להצביע בתיקונים כמו שאתם הצעתם, ועם התוספת, זאת אומרת התוספת היא רק שלושת הארגונים, מד"א, זק"א ואיחוד הצלה כשייאמר לגבי עובדי הארגונים ומתנדבים שמתנדבים לפחות בהיקף משרה מלאה. לרשימת היישובים אנחנו גם נוסיף את העיר אשקלון בגלל מצבה המיוחד בכל מה שקשור לדחיית תשלומים. ולמען הסר ספק, מכיוון שבהתחלה דיברתי על משהו אחר, אין שום מדרג או הבדל מבחינת על מי זה חל ואיך זה חל, פרט להערה של נציגת משרד האוצר שעסקאות שכבר ניתנה בהם תמורה, עסקאות תשלומים פרוסים כשהסחורה כבר ניתנה, אז אנחנו לא מחילים את החוק הזה. חברים, אנחנו יכולים להצביע על החוק בהכנתו לקריאה שנייה ושלישית ובתקווה שיסיימו מהר אז אנחנו עוד כשעה וחצי מקווים לראות את החוק הזה במליאת הכנסת. מי בעד הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אשר פה אחד בשינויים כפי שפירט הייעוץ המשפטי לוועדה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:15. << סיום >>