פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 481 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר טלי גוטליב – מ"מ היו"ר ינון אזולאי מירב בן ארי רם בן ברק משה טור פז חילי טרופר מאיר כהן רון כץ שרון ניר צבי ידידיה סוכות מטי צרפתי הרכבי יעל רון בן משה אלעזר שטרן אושר שקלים חברי הכנסת: אלי דלל מוזמנים: ראובן פינסקי – מנכ"ל רשות השירות הלאומי האזרחי חיים פורוש – מנהל אגף חברה חרדית, רשות השירות הלאומי אזרחי סא"ל אביגדור דיקשטיין – רע"ן חרדים, משרד הביטחון רס"ן מיכאל חנדרוס – רמ"ד שיבוץ שניוני, משרד הביטחון דרור גרנית – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, רפרנט ביטחון, משרד המשפטים רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר נעה מבורך – ארגון שותפות לשירות ענבר הרוש גיטי – לשעבר מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון גיל דיקמן – בן דודה של כרמל גת שנחטפה ונרצחה בשבי החמאס ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי נחום מנהל הוועדה: יוני בן הרוש רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025, מ/1900 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוקר טוב. נפתח את הדיון. רשות הדיבור לגיל דיקמן. נעה, אני חושב שאת קשורה לדיון עצמו ולכן את תדברי במהלך הדיון. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> בוקר טוב. אני בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשבי חמאס אחרי 328 ימים. אמא שלה, כנרת, נרצחה ב-7 באוקטובר. גיסתה ירדן שבה לשמחתנו בחיים ביום ה-54. אני כאן בשם שלושה חטופים ונשמח לתשומת ליבכם. אני יודע שזה כבר לא באופנה אבל שלושה חטופים עדיין בשבי. אני עכשיו בדרך ללוויה של מני גודארד, אני יוצא לבארי ממש בעוד כמה דקות, ואנחנו עדיין מחכים לקבל את רן גואילי גיבור ישראל שנלחם על עלומים ונרצח ונחטף. אמא שלו, טליק, עדיין בתקווה מאוד גדולה שיקרה נס ואנחנו איתם מחזיקים חזק. אנחנו נאבקים גם על סותטיסאק רינטלאק שישוב במהרה. הוא נחטף ב-7 באוקטובר כשהוא בחיים ונרצח ב-7 באוקטובר. אנחנו נאבקים על דרור אור שנחטף מבארי וצריך לשוב לקבורה בקיבוץ בארי. אנחנו מקווים שהיום נהיה בהלוויה של מני ושמאוד בקרוב נהיה גם בהלוויה של דרור. הילדים של דרור, עלמה ונעם, היו ביחד עם כרמל בשבי. הם סיפרו לנו שהיא עשתה איתם יוגה והצליחה לשמור על הרוח שלהם כשהם לא ידעו מה קרה להורים שלהם. הם גילו שאמא שלהם, יונת, נרצחה, שדרור, אבא שלהם, נרצח וגופתו עדיין חטופה בעזה. שלושה חטופים עדיין שם ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה. לצערי אני לא רואה כאן תמונות של החטופים האלה ובמקומות אחרים בכנסת אני רואה. אני חושב שחשוב שגם כאן בוועדת חוץ וביטחון, עד שהחטוף האחרון חוזר, הדבר הזה יפתח כל ישיבה ויהיה כאן בכל זמן ובכל מקום. הדבר הזה הוא חלק מהאחריות שיש לממשלה ולכנסת לאזרחי ישראל ולמי שהופקר ב-7 באוקטובר. כאשר אנחנו שומעים את מה ששמענו אתמול, על זה שוועדת חקירה ממלכתית לא תקום, בעינינו זה אומר שהאסון הבא בפתח. במקום ועדת חקירה ממלכתית, מה שהחליטו להקים בממשלה לצערי הרב זאת ועדה מריחה שמנוגדת לחוק, ועדה שמנוגדת למה שמוסכם על 73 אחוזים מהעם שרוצים ומגיע להם ועדת חקירה ממלכתית. אם שנתיים אחרי אנחנו עדיין מחכים לחטופים ושנתיים אחרי עוד לא הקמנו ועדת חקירה ממלכתית, בעיניי זה אומר שהממשלה הזאת אומרת שהאחריות היא עלינו ואנחנו לא רוצים שיחקרו. אם כן, בבקשה, אם האחריות היא עליכם, קומו כולם ולכו הביתה. אם אתם באמת רוצים שיגיעו לחקר האמת, תמלאו את החוק ותקימו ועדת חקירה ממלכתית כמו שכתוב. ראש הממשלה נתניהו אמר ודרש להקים ועדת חקירה ממלכתית על עניין הרוגלות. איפה ועדת חקירה ממלכתית כאן? ראש הממשלה דרש להקים ועדת חקירה לנושא מלחמת לבנון השנייה כאשר ראש ממשלה אחר התחמק מזה אבל עכשיו נתניהו בעצמו מתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני כאן בשם המשפחות של הקורבנות של 7 באוקטובר, בשם מי שעדיין לא חזרו, כמו דרור, כמו רני, כמו סותטיסאק. אנחנו דורשים תשובות, אנחנו דורשים שיקימו ועדת חקירה ממלכתית, אנחנו דורשים שיחזירו את כל החטופים הביתה עכשיו לפני כל דבר אחר ולא ייתנו לשום דבר לעכב את זה. הדבר הזה צריך לפתוח כאן כל ישיבה וצריך להיות נוכח כאן בחדר כי אחרת אנחנו פשוט צפויים לעוד אסון נוסף כזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. ברשותכם, נפתח את הדיון. אנחנו מקיימים היום דיון בהצעת חוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025 כהוראת שעה במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה נועד לתת מענה זמני למציאות משתנה בשירות הלאומי ולהסדיר היבטים חשובים עד להשלמת הסדר הקבע. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי. אדוני היושב-ראש, ברשותך וברשות חברי הכנסת והשרה הממונה אורית סטרוק שממונה על השירות הלאומי האזרחי בכלל ועל החוק הזה בפרט. אני נמצא כאן בעשרות רבות של דיונים ומשתתף בהם. בנושא של חוק הגיוס, אני חושב שיחד עם כל עם ישראל, מייחלים לפתרון מהיר וטוב. אנחנו עומדים הכן אחרי שהמחוקק יכריע את הכרעתו ליישם את המדיניות בתוכניות עבודה רב שנתיות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור אליכם? אל תיכנס לזה. זה לא קשור אליך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מותר לו להגיד מה שהוא רוצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ולי אסור להגיד מה שאני רוצה? אני לא מפריע לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא אתה מחליט. בבקשה, תמשיך. אל תפריע. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברשותכם, מה שהבאנו זה קצת רקע לחקיקה, ההשתלשלות שלה, קצת נתונים מהשטח, נתונים מספריים וגם נתונים משמעותיים והשינויים שנעשו בשירות האזרחי לחרדים מאז ה-7 באוקטובר. כמובן בסוף להציג את ההצעה שמסוכמת עם הוועדה ועם הייעוץ המשפטי של הוועדה. ברקע יש שני חוקים שמסדירים את השירות הלאומי והשירות הלאומי האזרחי, חוק שירות אזרחי 2017 שמסדיר את כל מי שקיבל פטור מגיוס או לא נקרא לגיוס שרשאי לבוא לשירות לאומי אזרחי. אלה הנתונים שלנו מהבוקר או מאתמול בערב. עברנו לראשונה את ה-20,000 מתנדבים בשירות הלאומי אזרחי בכלל חלקי האוכלוסייה ובעצם החוק 2017 מגדיר כל מי שקיבל פטור או לא נקרא לגיוס. חוק שירות לאומי אזרחי 2014, כולל הארכות, הוא החוק שמובא כאן היום. תכף נביא גם את הנתונים שלו. יואב, היועץ המשפטי שלנו ביקש להתנצל. הוא בהלוויה של בן משפחה קרוב. אלה הנתונים הכלליים על כלל השירות הלאומי אזרחי. מיד אני מגיע לחרדים. כמו שאני תמיד מקפיד להציג כאן בוועדה, יש לנו מערך BI שעובד און ליין ואנחנו תמיד מציגים אותו כשאנחנו מביאים עם כל הנתונים, גם הם לא נתונים מאוד מאוד משמחים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאמרת קודם על שני התנאים. איך אמרת? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> או שיש לו פטור או שלא נקרא לגיוס. זה החוק הכללי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> האם במה שאתה תכף תציג לנו או שלשם זה התכנסנו כאן, בהנחה שהיום אי אפשר לתת פטור, זה לא סותר את זה. איך זה עונה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני אענה. חוק שירות אזרחי 2017 שמגדיר את הכול, מגדיר מי שיש לו פטור, מי שלא נקרא לגיוס. חוק שירות לאומי אזרחי 2014, שהוא בעצם החוק שנוגע לחרדים, מגדיר שמי שיכול לבוא זה מי שהוא במעמד של חייב גיוס, במעמד תורתו אומנותו שהצבא אישר לו לבוא לשירות אזרחי. את הפטור שלו הוא מקבל בסוף השירות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם מירי שומעת את הדברים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מיד אתייחס למצב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה חוק שהוא תוצר של ועדת שקד - במקרה הייתי חבר בה – של 2014. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אפשר לשאול את כל השאלות האלה אחר כך? אני רוצה לשמוע אותו, ברשותך. הוא ידבר. אמרתי את זה פעם אחת, ואני אומר פעם שנייה. אם אתה רוצה להמשיך לשבת איתנו, אל תפריע. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הנתונים שלנו היום – 1,500 משרתים. אתם יכולים לראות שאחוז מאוד מאוד גבוה הם נשואים עם ילדים. תכף נדבר על המצטרפים ממש בשנה ומשהו האחרונות. זה סך הכול המשרתים הפעילים היום, חלקם כבר בשנה השנייה וחלקם כבר בשנה השלישית, מכוח חוק שירות לאומי אזרחי. זאת אומרת, כולם גברים חרדים שהיו בחברתי המפוצל. כאשר משרתים יותר קצר, עושים שלוש שנים בגלל השעות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לכמה מתכנסות השעות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברשותך, בטח יהיו לך בהסתייגויות המון שאלות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לו לסיים ואחר כך תשאל את השאלות. הוא יציג את הדברים ולא יפריעו לו. אחר כך תשאלו את השאלות. אני קובע כאן את הכללים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שאלות קצרות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני קובע את הכללים ואני אוסר עליהם. בסדר? בבקשה, תמשיך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> עד לפני קצת יותר משנתיים הדגש המרכזי של הממשלה, ישבנו בממשלה כאשר ראש הממשלה היה נפתלי בנט, שר הביטחון גנץ, לפיד, ליברמן, והשאלות שנשאלתי הן כמה מקסימום תוכל לגייס. האתגר המרכזי היה תעסוקה. נתבקשנו לגייס יותר ויותר כי אתגר כוח אדם בצה"ל היה שונה לגמרי. מאז ה-7 באוקטובר כמובן שהמצב השתנה. אתם מכירים את זה טוב ממני. גם אני מכיר את זה מעט מהוועדה. אנחנו עשינו שינוי מאוד גדול מאז ה-7 באוקטובר. הדגש המרכזי הוא הצטרפות למסלולים הביטחוניים, לשירות ביטחוני ופתיחה של מסלולים ביטחוניים חדשים ותכף אני אפרט מה עשינו. כמובן הנחיה, דרג מדיניות, מהשרה ומאיתנו דרומה ואנחנו עובדים מאוד קשה על שינוי משמעותי של הצטרפות לשירות הביטחוני. זה הדבר האחד. שירות ביטחוני זה בעצם שירות אזרחי בכל הגופים הביטחוניים האזרחיים כמו משטרה, כבאות והצלה, שירות בתי הסוהר, שב"כ, מוסד, מד"א, איחוד הצלה, זק"א. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלה לא לוחמים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אף אחד מהם הוא לא בצה"ל. יש לוחמי אש, לוחמי כליאה, סיירים במשטרה אבל אף אחד הוא לא לוחם בצה"ל. זה נכון. שירות אזרחי בהגדרה הוא בגופים האזרחיים ולא בצה"ל ואפילו לא במשרד הביטחון. לפני כשנה וחצי פחות או יותר הייתה איזושהי עצירה מחושבת יחד עם צה"ל שביקשו שנעצור את השער ונסדיר את האירוע. ישבנו עם צה"ל ובנינו מתווה שבסוף יצא כפקודה של רח"ט תומכ"א לגבי איך נכנסים לשירות הלאומי אזרחי בעידן שאחרי ה-7 באוקטובר ונקבעו בו מספר כללים. הכלל האחד הוא שכל מועמד להצטרפות לשירות לאומי אזרחי שרוצה להגיע מחויב באישור מקדים בשלושה שלבים של צה"ל. הדבר הראשון הוא לראות אישור עקרוני, הדבר השני הוא התייצבות פיזית בבקו"ם בתל השומר והדבר השלישי הוא אחרי שהוצעו לו מסלול שירות וכולי וצה"ל השתכנע, הוא מאשר לנו לצרף אותו לשירות האזרחי והוא חייב להתייצב תוך 90 ימים. זאת אומרת, היום יש התייצבות בתל השומר, מיטב, בקו"ם, לא יודע בדיוק את ההגדרה, מדור בני ישיבות. הדבר השני. במקום להגדיר לנו יעדי מינימום, תביאו לפחות 5,000, 4,000, 3,000, הוגדרה מכסה כדי לא לפגוע במאמצי הגיוס של צה"ל. עד 1,000 מצטרפים בשנה ולא יותר. זה משאיר בבריכה עוד כ-98,000 חייבי גיוס שיכולים להצטרף בכל רגע לצה"ל. שמנו את המכסה - ואגב, הכול בהסכמה מלאה – שהיא עד 1,000 מצטרפים לשירות. הדבר הנוסף הוא שינוי בגילאי הגיוס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולמרות זאת מדובר על 1,500. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נכון. 1,000 מצטרפים בשנה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1,500 הוא דו-שנתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בפועל דיברתם על סדר גודל של כמעט 500. אמרת עד 1,000 אבל בפועל דיברתם על סדר גודל של כמעט 500. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא לוקח בחשבון את מי שכבר קיים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מפריד בין המצטרפים לבין סך המשרתים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה אבל מצטרפים – נדמה לי מהטבלה שקיבלנו – היו כ-500. 490 ומשהו למרות שאתם יכולים עד 1,000. ב-2024 היו לנו למעלה מ0800 מצטרפים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על 2025. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ב-2025 הייתה העצירה. זה נכון. אלה היו חודשים רבים שלא יכולנו לגייס. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ב-2024 לא הגעתם ל-1,000. המקסימום שהגעתם אליו היה 890. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> קצת פחות מ-890. לדעתי 814. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקיצור, לא הייתה נהירה לשירות אזרחי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הגעתם ל-1,000. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נכון. לא הגענו ל-1,000. לא אמרתי שהגענו ל-1,000. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2023 היו 492. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כל החוק הזה נועד לשמר את המצב של ה-1,000 מתנדבים בשנה. זה הכול. אנחנו פשוט בהוראת שעה שתוקפה פג ב-15 בנובמבר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברשותכם, אני חזור לעקרונות. מועמדים מתייצבים במדור בני ישיבות, עד 1,000 מצטרפים בשנה, שינינו את גילאי ההצטרפות לשירות. החוק מגדיר 21 והגדרנו שרווקים רק מגיל 23, נשואים מגיל 22, נשואים פלוס מגיל 21, מה שהביא לכך שלמעלה מ-90 אחוזים מהמצטרפים שלנו הם נשואים עם ילדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הגיל הממוצע להצטרפות? מה קורה בפועל? לא ההגדרה שהגדרתם. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מיד ניתן לך את הנתון הממוצע. יש לנו כאן את הכול. כל מצטרף מקבל אישור פרטני מצה"ל. בעבר זה היה יחסית סיטונאי והשנה 31 אחוזים מאלה שהגשנו לא קיבלו אישור. הסיכום שלנו עם צה"ל הוא כמובן שהם לא צריכים להגיד לנו למה הם לא מאשרים. אמרה מפקדת מיטב שאם מישהו דיבר לא יפה לחייל שניסה לגייס אותו ואמר לו דברים, לא נאשר אותו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא ניתן קצת קרדיט לצה"ל שהוא רוצה לגייס חרדים ולא בגלל שהוא דיבר אליו לא יפה לאיזו פקידה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברור. אני רק אומר שהגיל לא רק בגלל קריטריון. צה"ל רשאי לפסול כל אחד והוא לא נותן לנו הסברים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סמכות מוחלטת של הפוקד. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בנוסף כל מי שקיבל צו 12 לא יכול להצטרף. זה חלק מההגדרה. אם הוא כבר נכנס לאיזשהו הליך של עריקות, הוא לא יוכל להצטרף. התוצאה של המדיניות, הכפלה של מספר המצטרפים למסלולים הביטחוניים, 91 המצטרפים המשרתים נשואים עם ילדים. אגב, להשוואה, בשנת 2015 רק 19 אחוזים מכלל המשרתים היו במסלול הביטחוני והיום עברנו את ה-50 אחוזים. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להגיד שהמספרים המוחלטים הם מאוד מאוד קטנים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נכון. אגב, המספרים מוצגים כאן. אני לא מסתיר את המספרים. הם כאן על המסך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני חושבת על 800 כאלה שכבר הצטרפו למסלול הביטחוני ויכלו להיות לוחמים בצה"ל, תאמינו לי ש-800 לוחמים, אני חושבת על גדוד ועל הרבה מאוד דברים אחרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רק מזכירה שאנחנו מאריכים כאן הוראת שעה בחצי שנה כי המצב הזה הוא לא מיטבי ונאפשר ל-1,000 - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נבכה מהיכן שבאמת כואב לנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אפשר להתלונן על אפליה שנעשית כאן? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תמיד אפשר להתלונן בוועדת האתיקה כמו שאתם אוהבים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> המספר הכי גבוה של המשרתים המצטרפים הוא גיל 25 ואם תרצה, נראה לך עכשיו את ההתפלגות. הם מגיעים בן 24 ל-26. זה הכי הרבה. זה שינוי המדיניות. קודם היה לנו הרבה רווקים יותר צעירים. כדי לא לפגוע במאמץ של הגיוס, העלינו את הגיל והם לא מגיעים. כמובן לא אמרתי שבתנאי הבסיס מדובר רק במי שהיה פעם במעמד תורתו אומנותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה ממוצע התקבול שמשרת כזה מקבל בחודש? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה לא ממוצע. זה עובד לפי מסלולים. קצת פחות מחצי מהשירות בצה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לו ילדים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כולל. עם תשמ"ש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבין אבל אני שאלתי בסכום ולא בהשוואה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> עוד רגע אני אתן לך את המספר. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> דיברת על לוחמים. אנחנו מדברים כאן על החל מגיל 23 והממוצע הוא יותר. יש גם נשואים עם ילדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המילואימניקים הלוחמים, גם הם הורים לילדים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בהקשר של הנתונים. הנשירה מכלל התוכניות היא מתחת לחמישה אחוזים. זאת אומרת, כל מי שנכנס, הוא גם מסיים. כמה מילים על התוכניות החדשות עליהן דיברתי קודם. בעקבות השינוי במדיניות הכנסנו במשטרה סיירי ביטחון, חוקרים ובתחומים הטכנולוגיים. בכבאות והצלה לראשונה קורס שני של לוחמי אש בכיסוי אש שמשרתים שירות ממש משמעותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שנפתח באופקים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. בשירות בתי הסוהר יש לנו לוחמי כליאה. שוב, הכול שירות עם מדים ושירות מלא. אם היית אומר פעם שיהיה קורס כזה של לוחמי אש או קורס של לוחמי כליאה בתוך שירות בתי הסוהר, היו אומרים לך שאתה קצת הוזה. אגב, החבר'ה האלה על מדים בשירות וגאים בזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איזה מדים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מדים של שירות בתי הסוהר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חשבתי מדים של צה"ל. קיוויתי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הערך המוסף בנוסף לכל הדבר הזה, חוץ מהתרומה המשמעותית לחברה – אגב, כאשר הייתי ב"עם כלביא", באתר הפגיעה בחולון, לפגוש שם 20 משרתים שהיו עסוקים בפינוי גם של פצועים ולצערנו גם של הרוגים מכל הגופים הביטחוניים, היה מרגש מאוד – הערך המוסף עכשיו מסתיים באחד מארגוני המודיעין המשמעותיים והמסווגים במדינת ישראל, שנתיים שירות של למעלה מ-10 חבר'ה חרדים שנכנסו פעם ראשונה לארגון הזה. כולם שם נכנסים להמשך עבודה בארגון הזה בתפקידים מודיעינים משמעותיים. כמו שאמרתי, גם הדבר הזה הוא תקדים. זה המון עבודה גם של הגופים להתאים את השירות לציבור החרדי, להתאים אותו לאורח החיים החרדי, וגם עבודה להתרגל לדבר הזה. חשוב מאוד לומר שבסוף מדובר בצורך לאומי ולא באיזו הטבה. המשרתים האלה משרתים את המדינה ולא מקבלים איזה צ'ופר. לאחרונה, לקראת הדיון בוועדה, גם בשיחות רבות שלנו עם ראשי המערכות הביטחוניות, קיבלנו מכתבים גם ממפכ"ל המשטרה, גם מנציבות כבאות והצלה וגם מנציב שירות בתי הסוהר על כך שכל עצירה כזאת היא פגיעה בתפקוד המבצעי של הגופים האלה. בסוף כאשר יש לוחמי כליאה, אם לא יהיו כאלה שייכנסו מיד אחריהם וימשיכו את המחזורים, לוחמי אש, מד"א ועוד, זה צורך משמעותי שכלל המפקדים של הארגונים האלה כתבו לנו מכתבים וזה לא איזה פקיד זוטר שכתב את המכתבים. לכן הצורך הוא משמעותי וברור. כמה מילים לסיום. לגבי הארכת תוקף החוק. אנחנו לא מדברים כאן על יצירת משהו חדש. משנת 2014 יש שירות אזרחי. אגב, בהצעת החוק שמונחת כאן ברציפות והצעות החוק האחרות אף פעם לא נאמר שסוגרים את השירות האזרחי אלא להפך, ביטלו את סעיף הזמניות. בהצעה שמונחת כאן סעיף 36 מבוטל בהצעה המקורית אבל אף פעם לא הייתה כוונה לסגור את השירות האזרחי. המצב שנוצר עם בטלות חוק שירות ביטחון ג(1) הוא שצה"ל רשאי לגייס, ואם אנחנו לא נאריך את תוקף החוק – אנחנו כבר לא רשאים. ההארכה הזאת היא לקחת את המצב הקיים ולהמשיך את היכולת לשרת את המדינה בתפקידים המשמעותיים האלה עוד כמה חודשים וכמובן תוך ציפייה ותקווה שיוסדר כאן הליך הגיוס. אגב, אם יוחלט כאן שאין יותר שירות אזרחי, זה מה שיוחלט, נצביע ונסגור את השירות האזרחי. הכול בסדר. אבל כל עוד זה לא הוחלט, הדרך היחידה להמשיך היא פשוט להאריך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להאריך עד מתי? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מניח שהייעוץ המשפטי של הוועדה ירצה להציג את זה. אם לא מאריכים, סוגרים ומעולם לא הייתה החלטה כזאת. בשם הוועדה ביקשו מאיתנו לאור הקשיים המשפטיים לקצר את משך ההארכה. מה שיציגו כאן היועצים המשפטיים זה על דעתנו באופן מלא למרות, אני חייב לומר זאת, שזה מייצר קושי לוגיסטי גדול מאוד. כל פעם אומרים שעוד חודש אי אפשר והגופים שואלים מה יהיה, אם יהיה המשך או לא יהיה המשך. כל הדבר הזה הוא משמעותי. אנחנו מבינים את הקשיים המשפטיים והשתכנענו שצריך לקצר. אנחנו חושבים שלאור האתגרים ההצעה שמונחת כאן, שתהיה מונחת מבחינת לוחות הזמנים, היא סבירה ומשמעותית. חשוב לי לומר עוד דבר אחד כי הוצג כאילו הדבר הזה לא תואם מול משרד המשפטים וכי יש עמדה וכולי. אני מנכ"ל של משרד ממשלתי ואני לא זז בלי ייעוץ משפטי. אנחנו עשינו את הדיונים עם היועץ המשפטי שלנו, לפני ההארכה הקודמת היו דיונים עם כל הדרגות של משרד המשפטים, מהמשנה ליועצת המשפטית ודרומה. סוכם עקרונית שזה מקובל ואחרי זה אפילו בלי דיון אחד בנוכחותנו היועצת המשפטית החליטה את החלטתה. כמובן המערכת המשפטית כולה מיישרת קו וכך גם היועץ המשפטי שלנו שכפוף לעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. ההצעה שמונחת כאן עושה דבר אחד בלבד והוא שהיא ממשיכה את המצב הקיים שהוא בהסכמה מלאה עם צה"ל, אכ"א ומשרד הביטחון. אני מודה לאדוני היושב-ראש גם על רשות הדיבור וגם לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה שאתמול עד שעות מאוחרות עוד התדיינו בינינו. תודה רבה לכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אלך רגע למשפט האחרון שראובן אמר לגבי הסכמה עם צה"ל. אני רוצה לומר לך שיכול להיות שצה"ל, בגלל שהוא מסכים איתך, יבוא אלינו בעוד יומיים לצווי 8. אנחנו צריכים להסכים גם עם המשרתים ועם המשפחות שלהם. האם באיזשהו מסלול יש עניין של חירוף נפש? יכול להיות שתגיד לי שבכיבוי אש זה כך אבל אני לא חושב שיש. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זאת שאלה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. אמרתי שאני לא שואל. האם למישהו כבר קרה משהו שם? אנחנו יודעים שלא. לגבי מי שלא קיבל פטור ולמרות שצה"ל מסכים - אני אחר כך אשאל גם את הייעוץ המשפטי – אין עכשיו משמעות לפטור. בג"ץ, ולא רק בג"ץ אלא החברה הישראלית, אנחנו תמיד מפילים את זה על בג"ץ אבל אני אגיד לך את האמת והיא שבג"ץ פחות מעניין אותי. הוא מעניין אותי בשלב השני. בשלב הראשון מעניינים אותי הערכים של החברה הישראלית ואני מקווה שבחלק גדול מהמקרים בג"ץ מייצג אותם והלוואי שזה כך בכל הדברים. ההליכה כל פעם על בג"ץ ואחר כך החבר'ה מוחאים לו כפיים או נכנסים בו, אני חושב שעל הדברים הכי בסיסיים – ובעיניי זה אחד מהדברים הכי בסיסיים – אני לא משתמש בבג"ץ. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה אתה בעצם אומר? לא הבנתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך. לו יתואר עכשיו שאין בג"ץ ואת ואני גדלנו בבני ברק או בגבעתיים או בהושעיה והשאלה היא על מה חינכו אותנו. לקחו את רשימת החוקים של בג"ץ ואמרו לנו שלפי בג"ץ צריך לשרת ואסור להשתמט ולכן אתם לא משתמטים. או בגלל בג"ץ אסור לשקר או בגלל בג"ץ יש עניין של אחוות לוחמים אלא אמרו לנו שאלה הם הערכים. לכן אני אומר כאן שבהרבה מאוד פעמים אנחנו נושאים את שם בג"ץ על שפתנו – זאת לא קואליציה או אופוזיציה אלא כולנו. אני הייתי הרבה יותר שמח שזה היה נעצר קודם בגלל שגם נגיד ברוח צה"ל, אחד מהדברים הכי בסיסיים היה שזה לא שפיט. שלא שופטים על פי זה. זה לא חוקי. בכל אופן יש שם עניין של אמינות לדוגמה ועוד כמה דברים בתוך זה. אני חושב שהעניינים האלה ברורים. הדבר השני. אני רוצה לומר גם לך ראובן שאכן חלק מהדברים האלה או כולם הם דברים חשובים. דיברת על המוסד, דיברת על כיבוי אש – לא אמרת מוסד אבל אנחנו מבינים למה התכוונת – וזה מאוד יפה אבל הילדים שלנו לא יכולים ללכת לשם במקום ללכת לצבא וגם לא הבנות שלנו אם הן לא מצהירות שהן דתיות. זה סוג אחר שאנחנו לא פותחים אותו כאן. זה לא החוק שדן בהן. צריך להזכיר שבתוך כל העניין הזה, עוד לפני שאנחנו בכלל מתחילים, יש פאוול רציני. לילד שלי, שלו, לנכד, יגידו לו ללכת להנדסה קרבית. הוא יגיד שהוא מפחד, הוא שמע שנהרגו שם ונהרגו שם ולכן תן לי ללכת להיות כבאי או תן לי ללכת להיות פקיד או חוקר במוסד. יש לי הרבה כבוד לכל התפקידים שאמרתי אבל יגידו לו שהוא לא יכול כי הוא לא חרדי. כיוון שאמרתי את המילה חרדי, ובתוך חוק הגיוס יש דיון על מה זה חרדי שהוא עוד לא פתור, בין שנתיים, לשלוש, לארבע, האם אתם פתרתם את זה? זאת אומרת, האם את הזכות המוקנית הזאת ליהנות משירות לאומי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נזכיר שזה חוק קיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. הכול קיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתם רוצים שה-1,000 הללו בשנה, הפוטנציאל ל-1,000 בשנה, במקומות כל כך חשובים לא יימשך? החוק הזה הוא לא מיטבי. הוא צריך להיות חלק ממכלול אבל אנחנו רוצים עכשיו, בזה הרגע, שלא תהיה את האפשרות להמשיך בזה בעוד חצי שנה? אני לא מבינה אתכם. תסלחו לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להמשיך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן אבל אני רוצה לשמוע גם את החברים שלך לאופוזיציה ולכן תן גם להם זמן כי הדיון מוגבל בזמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה נותן להם. לא אני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני נותן להם. אתה לא מאפשר להם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי את ראובן ואתה אמרת לי שתיתן לי את הנתון. אני לא רוצה לשמוע השוואות לצה"ל בגיל הזה עם שלושה ילדים. אני כן רוצה לשמוע כמה כסף נכנס לבנק, כמה כסף מקבל בממוצע מתנדב חרדי לצורך העניין הזה. אמרתי את מה שאמרתי קודם על האישור המקדים של צה"ל. אביגדור, יכול להיות שזאת שאלה אליך. ראיתי שביום רביעי, נדמה לי, דיון בהארכת הצווים, זה רק על מכוניות ולא על אנשים. עם האנשים אנחנו מסודרים. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> ביום שלישי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם כן, יש לנו עוד שבוע לעניין הזה. עוד דבר אחד אחרון עליו ביקשתי תשובה. שאלתי את השאלה אבל היושב-ראש לא אפשר לי להשלים אותה. מבחינת השעות השבועיות, דיברת על שני מסלולים, על מי שעושה שנתיים ומי שעושה שלוש. אם אני מבין נכון, אם אני מכיר את המערכת נכון, כמה שעות עושים בשבוע מי שעושה שנתיים וכמה שעות בשבוע עושה מי שעושה שלוש שנים? אני אזכיר שבהנדסה קרבית ובקרקל עושים 24 שעות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לגבי המספרים והשעות. קודם כל, הכול מוגדר בחוק ובתקנות ואלה לא המצאות שלנו. לגבי מסלולים. יש מסלול ביטחוני בו משרתים 36 שעות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת שהחוק הזה נעשה עוד לפני ה-7 באוקטובר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני אומר שאת השעות לא אני מגדיר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על החוק הזה התכנסנו. אנחנו לא התכנסנו כאן להגיד שהחוק קיים ואנחנו רק מאריכים את תוקפו. אנחנו התכנסנו גם לדון במה אנחנו מאריכים. אני מזכיר לך שהחוק כמו שאמרת, החוק הזה על חרדים נעשה ב-2014, בשנים שאני אמרתי תנו לחרדים לעשות מה שהם רוצים. אני אמרתי את זה ולא מישהו אחר. אחר כך ב-2017. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו הנחנו הצעת חוק שמשנה גם את הנושא של השעות ומוסיפה שעות אבל היא לא נדונה עכשיו. עכשיו מדברים על הארכת תוקף החוק הקודם. מה שיש בחוק הקודם, רק נתונים כי ביקשת נתונים: המסלול הביטחוני הוא שנתיים, 36 שעות שבועיות. מסלול חברתי של שנתיים הוא 30 שעות שבועיות והמסלול החברתי המפוצל שהוא בעצם שלוש שנים, הוא 20 שעות שבועיות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה נוח לכם? 20 שעות בשבוע? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מה זה נוח? כל מה שהכנסת קובעת, אני צריך להגיד מה נוח? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. יכולת להאריך את זה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני פועל לפי החוקים שהחדר הזה מעביר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 20 שעות בשבוע? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בהצעת החוק שהגשנו אנחנו מציעים להעלות את המספר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם אם הייתי באופוזיציה, אתה לא דן בחוק. זאת הארכת שעה. תביא לי ריטלין כדי שאני אצליח לשמוע את הקשקושים האלה. זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תפסיק עם זה. קדימה. אל תפריע עכשיו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הארכת שעה. אנחנו לא דנים בחוק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> דמי הכלכלה הם לפי המסלולים בציר האיקס ולפי המעמד המשפחתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו דנים בהארכת שעה. זה הכול. תוקף החוק פג ב-15 בנובמבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגידי לי, אנחנו חותמת גומי? אני לא מצליחה להבין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא דיברתי אליך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת אליך. מה זה אנחנו דנים בהארכה? את חותמת גומי? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא דיברתי אליך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא צודקת. תמשיך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברשותכם, אני אמשיך. המסלול, מה שנקרא דמי כיס או דמי כלכלה, הם לפי המסלולים. זאת אומרת, יש תגמול שונה לכל מסלול והדבר השני הוא לפי המעמד המשפחתי. רווק, נשוי ונשוי פלוס – זה בעצם המקביל של תשמ"ש. אם לוקחים את הרווק, המסלול החברתי המפוצל מקבל 517 שקלים לחודש. המסלול החברתי של השנתיים מקבלך 692 שקלים לחודש והמסלול הביטחוני מקבל 1,189 שקלים לחודש, רווק. כל השאר בהקשרי תשמ"ש – נשוי בהתאמה, חברתי מפוצל וחברתי מלא מסלול ביטחוני – 1,038, 1,557, 3,737. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני ביקשתי רק ממוצע של כלל המשרתים שם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> קיבלת תשובה מלאה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני נותן לך תשובות לא של ממוצעים. מעניין אותך מה קורה באמת. ניתן לך גם ממוצעים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה עושה את זה בגיל 19, אתה עושה את זה חרדי בגיל 25 – מה ההבדל? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נשוי פלוס במסלול החברתי מקבל 1,372. במסלול החברתי של השנתיים מקבל 2,057. במסלול הביטחוני מקבל 4,475 שקלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על 36 שעות שבועיות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. זה קצת פחות מחצי מחייל עורפי. אלה הנתונים. אני אחשב לך את הממוצע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חייל עורפי לא עושה 20 שעות בשבוע. באמת, נגיד את האמת. אתה יודע כמה זה במשכורת לשוק, אם אתה נותן למישהו לעשות 20 שעות בשבוע ונותן לו 2,500 שקלים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשידונו על החוק, תשנה את זה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה. אמנם זה הליך טכני לכאורה, רק להאריך, אבל בכל זאת יש לנו כאן הזדמנות לדבר על החוק ואני לא נכנס לשאלה האידיאולוגית מול הצבא וכולי כי זה ייפתר בזמן אחר. זה חוק של למעלה מעשור ואתה כדרג מקצועי כבר יכול להסיק ממנו מסקנות ואני לא לוקח אותך למקומות שהם לא נוחים. היעד בשנה השנייה היה אמור להיות 2,000 שילכו לשירות הזה. זה בעת חתימת עשור אחורה. גם אחרי 11 שנים מאות בודדות מתגייסים למסלול הזה. האם אתה חושב שהוא פרויקט מוצלח? אם לא, למה הוא כזה? אם כולם היו הולכים לצבא במקום זה, כולנו היינו מברכים אבל הם לא הולכים לצבא ואפילו לדבר הזה לא באים. תסביר לי למה הפרויקט הזה ממשיך בצורה כזאת של כמה מאות בשנה. זה חוקק לפני עשור. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברשותך, שתי תשובות. שאלת מה אני כדרג מקצועי מסיק. יש לנו סדרה של הפקות לקחים וזה נמצא בטיוטת החוק שמתישהו אמורה להידון כאן, אחרי שתפתרו את הסוגייה הגדולה של מה עושים עם צה"ל. יש את הסוגייה של שירות אזרחי ואנחנו מבקשים להאריך את השירות, גם את משך השירות וגם את השעות השבועיות. אנחנו מבקשים מסלולים נוספים. יש סדרה של דברים שאנחנו מבקשים להיכנס אליהם בחוק שהנחנו כאן, נדון פעם אחת, לפני הרבה מאוד חודשים, אבל ברור שהסוגייה המרכזית של השולחן הוא חוק שירות ביטחון ורק אחר שיסכמו את הדבר הזה ידונו בחוק שלנו. לגבי העניין של המספרים הנמוכים. גם אנחנו וגם צה"ל לא מספקים את הסחורה בהקשר הזה. אנחנו לא מביאים את המספרים שאנחנו אמורים להביא. יש סדרה של אתגרים ואחד האתגרים הגדולים הוא חוסר היציבות. כל שנייה לא יודעים מה יהיה. אז שב ואל תעשה, עדיף? זה כבר כתוב בהלכה. אז מחכים לראות. כאשר אנחנו הגענו ל-814 ואנחנו היינו כבר במגמה של להגיע ל-1,000 עד העצירה, וגם צריך לזכור שהנתונים של השנה, שוב נעצרנו כמה חודשים. כל פעם יש עצירה, חוסר הרציפות וחוסר הבהירות מה יהיה עם הסיפור של צה"ל ומה בצידו, כמובן אחרי אבל לצידו, השירות האזרחי – מאוד מאוד מקשה על המערכת. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש במדינה פרויקט, חוק, 500 אנשים בשנה. זה כל כך עגום. זה כל כך עלוב. זה כמובן לא מופנה אליך. אני מסתכל על התקופה שמ-2015 עד 2023, ואגב, ב-2023 היו 494. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא הסכים איתך שהמספר נמוך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת טרופר, מה אתה בעצם אומר? << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל אם יש בזה טעם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הכול נכון אבל אתה אומר שבגלל שההיענות היא נמוכה לא נאפשר גם להיענות הנמוכה הזאת? הרי בלי החוק אי אפשר לעשות את זה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> המכתבים מונחים עכשיו על המסך. אם זה לא היה חשוב לגופים הביטחוניים, הם לא היו מתאמצים. הם לא חייבים לי שום דבר. המכתבים ממוענים אלי ולא למישהו אחר. אני חושב שהפרויקט הזה חשוב. הוא חייב לגדול והוא לא מספיק גדול. אם תהיה לנו סדרה של שנים יציבות כאשר שני הנושאים פתורים – שיש חוק שירות ביטחון שהוא חלוט ומבוצע ואנחנו לצידו – אני חושב שהמספרים שלנו יגדלו והשאלה תהיה כמה ירצו שיגדלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא שואל אלא אני רוצה להגיד לך משהו. תדע שהחוק הזה – ומירי בטח זוכרת את זה – כמו שראובן ציין כאן חוקק ב-2014 כחלק מוועדת שקד ואחר כך ב-2017. את ועדת שקד כולה, חוץ מהדבר הזה, הממשלה ב-2015 בהסכם קואליציוני עם החרדים ביטלה את החוק שיצא מוועדת שקד ורק אתזזה השאירו ואידך זיל גמור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ואז מה נעשה עכשיו? תוקף החוק פג ב-15 בנובמבר. אני רוצה שיהיה מסלול של התנדבות רלוונטי ואפשרי, גם אם הוא לא מיטבי וגם אם זה לא הפתרון הגדול והנכון. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני חושב שהשאלה של חבר הכנסת טרופר - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> קשורה לחוק הגיוס שאתם רוצים להוביל. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> היא ממקדת נקודה חשובה ונקודה חשובה רק כדי לקבל פוינט אוף רפרנס היא שבמסלול של השירות האזרחי מ-2017, בחוק האחר, וכאן המחמאות לראובן ולרשות בהובלתו, הגידול במסלולים של חוק 2017 הוא דומיננטי הרבה יותר. אני לא יודע לומר את הנתונים אבל ראובן בטח ידע לשלוף אותם. זה מלמד אותנו – וכאן אני נאלץ לחלוק על ראובן אבל זה אולי בעיני המתבונן – שהבעיה היא לא בהסדרה המשפטית. גם בחוק 17 שהוא מאוחר בשלוש שנים - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא ביטלו לי אותו כל שנה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> זה נכון אבל אמרתי שזה עניין של פרשנות, בעיני המתבונן. אני חושב שהבעיה אינה בעיה שלן ההסדרה החקיקתית אלא היא בעיה סוציולוגית בהקשר של התפיסה הבסיסית לעולם השירות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה אתה אומר כמשפטן. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לא. לעולם הפרשנות של המציאות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. אתה יועץ משפטי. אני לא מוכנה לקבל אמירות כאלה מיועץ משפטי לממשלה. סליחה, אדוני, לא בניסיון שלך, לא במקצועיות שלך ולא בידענות שלך. לי מותר דברים חברתיים כי אני נבחרת ציבור. לא יכול להיות מצב שאתה תאמר כאן דברים בתפיסת העולם הפרטית שלך, הסוציאלית שלך. לא מקבלת. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> כמי שמלווה את שני החוקים האלה לא שנה ולא שנתיים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא רלוונטי. עדיין אתה לא יכול לומר. אתה יועץ משפטי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> יש לי רקורד שאני יכול לומר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעיניי ההערה שלך היא מאוד רלוונטית והיא במקום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה יועץ משפטי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק שהיא במקום אלא היא הערה מהותית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא לא אמור לומר דבר כזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מודה ליועץ המשפטי דרור על ההערה שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לך הוא לא אומר שהוא מנהל את הוועדה ולא את. זה שאת אומרת יועץ משפטי, לא צריך להגיד את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא מנהל את הוועדה ביד רמה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעיניי ההערה שלך היא סופר רלוונטית. אני הבנתי את דבריו של חבר הכנסת טרופר כמתייחסים לעובדה שאם משהו לא עובד, כנראה צריך לתקן ולא להאריך אותו. זה ביחס להערה של טרופר ושל היועץ המשפטי. אני רוצה לומר לך ראובן משהו מכיוון אחר. קודם כל, כבר אמרתי גם בדיון הקצרצר שקיימנו כאן ביום רביעי בערב, מיד אחרי ההצבעה במליאה, שבעיניי השירות הלאומי והלאומי אזרחי הם חשובים מאוד ובסך הכול מדובר במוצר שמאוד חשוב שיהיה למדינת ישראל. העובדה שבסך הכול על שני החוקים מיישמים אותו 20,000 גברים ונשים, היא תעודת כבוד. יחד עם זאת, כאשר אנחנו צוללים לחוק הזה, יש כאן משהו שחסר מן הספר והחוק הזה בעיניי הוא בבחינת ענף שכרגע אין לו עץ. כל עוד היה לו עץ, עץ השירות - אני נוסע הרבה ביו"ש כי שם אני גר ואותי לימדו שכאשר אין כביש ראשי, לא סוללים כביש עוקף – כאן יש כביש עוקף, אבל אין כביש ראשי. << דובר >> קריאה: << דובר >> ביו"ש אומרים לך את זה? ביו"ש יש מקומות שיש רק כביש עוקף. אולי זה יו"ש אחר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אצלנו ביו"ש מעדיפים לנסוע בכביש הראשי. כבישים עוקפים הם לאחרים. אני מחפש כאן את הכביש הראשי ולא מוצא. נחזור למשל העץ. היות והעץ לא קיים, העיקר חסר מן הספר ולכן בעיניי אם יהיה לנו את העיקר, כלומר, אם יהיה לנו עץ, יהיה לנו גיוס, אפשר גם שיהיה מסלול חלופי. כל עוד אין לנו מסלול גיוס, בעיניי אין כרגע זכות קיום לענף. אמרתי, הענף חשוב לכשעצמו, אתם עושים עבודה נהדרת. דרך אגב, בחוק השני, קרי, לאוכלוסייה שמתגייסת ומשרתת, המסלול החלופי הוא מוצר משלים נהדר אבל המוצר המשלים כאשר אין מוצר ראשי, בעיניי חסר. לכן בעיניי מן הראוי לא להאריך את החוק הזה כמוצר משלים עד שלא נסדיר את המוצר העיקרי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא מוצר זמני ולא מוצר משלים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. יש לנו עץ, יש לנו ענפים ויש לנו גם שורשים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבינה שהכרכרה בלילה הופכת להיות דלעת ולכן חייבים להאריך את תוקף החוק הזה כדי שתוכלו להמשיך לקבע כאן איזשהו מהלך שלא בטוח אם יש לו תוקף או יכולת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ראית את הדיון ב-ט"ו בשבט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם לא מצליחה להבין מתוקף איזה עוגנים משפטיים, היום, אחרי ה-7 באוקטובר, צה"ל יכול לומר לשירות אזרחי לאומי שהוא יכול לגייס את מאן דהוא והוא פוטר אותו מגיוס. לא מתיישבת העובדה שצה"ל מציג כאן חדשות לבקרים שחסרים לו אנשים, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה כפי שנאמר בפעם האחרונה, להבנתי המספר קפץ והוא הרבה יותר גבוה אל מול הצרכים שהולכים ומתהווים ואל מול זה שאנחנו יודעים שחיילים גם נפצעו ולצערנו גם נהרגו, וצה"ל יכול לשבת על השיבר ולהגיד שאת זה וזה הוא לא מגייס. לא ברור לי מתוקף מה זה קורה אחרי ה-7 באוקטובר. לכן להאריך תוקף חוק כזה כאשר אנחנו יודעים שהדבר המרכזי כאן, התפוח הלוהט לא מקבל מענה – והוא לא מקבל מענה – לא הסדרנו את זה, יש את הזעקה של צה"ל שהולכת וגדלה וזה לא מוסדר, אבל מאוד מאוד דחוף לנו להסדיר שיהיו אנשים שיוכלו לעשות שירות אזרחי שהתרומה שלו אל מול מה שצריך, אל מול מה שצה"ל צריך, היא באמת פרומיל, אם לא פחות, עם כל הכבוד לכל השירות המאוד חשוב שהוצג כאן. באותה נשימה אני אומרת שהוועדה הזאת יודעת לעשות קסמים כמו להחליט עכשיו על צווי 8 ל-400,000 אנשים, כמו להחליט שאיש מילואים לא יעשה 16 ימים אלא יעשה 400 ימים או 110 ימים בשנה, אז עכשיו מאוד דחוף להסדיר את זה ולא להסדיר את זה. לכן לא ברורה לי הלוגיקה. אני ממש מתקשה להבין את הלוגיקה שלפיה עובדים. אני שואלת שאלה אחת מאוד מאוד משמעותית והיא מתוקף מה צה"ל יכול אחרי ה-7 באוקטובר לומר לשירות אזרחי לגייס 800 אנשים לשירות אזרחי ולא לשירות צבאי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה, ואנחנו ישבנו הרבה כי פעם מילאתי את תפקיד היושב-ראש, הוא לא בא בחלל ריק. זה לא שעכשיו פתאום אנחנו מאריכים חוק מ-2014 ואומרים שהוא מתאים למציאות של היום ולכן נאריך אותו כי בסך הכול מדובר בהארכת חוק. זה לא המצב. אם היה חוק גיוס שקיים היום וכולם היו מתגייסים, הייתה מכסת לומדים של אלה שלומדים ומישהו מהם היה רוצה ללכת לשירות לאומי, היינו מברכים על העניין הזה מאוד. או שהיו מתגייסים לצה"ל והיו נפסלים מסיבה בריאותית או אחרת, והולכים לשירות לאומי. היינו מברכים על זה מאוד. אני חושב שזה מאוד חשוב. אבל זאת לא המציאות היום. המציאות היום היא שלצה"ל לא הולכים בכלל ובעצם הולכים רק למקום הזה, אנשים שהם כבר בני 25 בממוצע, כאלה שלא התגייסו בגיל 18, כבר למדו בישיבה ועכשיו מחפשים דרך לצאת לעולם הגדול. אני אומר לך עוד משהו. אני בא מארגון כזה שמעסיק אנשים כאלה וגם כאן יש עיוות. הבן של אלעזר שטרן שסיים את השירות הצבאי שלו ורוצה להיקלט במוסד, הוא צריך לעבור דרך ארוכה מאוד כי להיקלט במוסד. הוא צריך עכשיו לעבור סדנה של אישורי ביטחון, כישורים וכן הלאה וכן הלאה. האנשים האלה – ודרך אגב, גם בנות השירות הלאומי שגם זה משהו שאני יוצא נגדו – הן נכנסות כחיילות יחסית ברף קבלה נמוך מבחינת הכישורים, חלק גדול מהן מוכיחות את עצמן ברמה גבוהה, הן כבר נמצאות בארגון, הן כבר עברו את כל התהליך והארגון מעדיף אותן על פני הבת שלי שלא עברה את התהליך. הבת שלך בועז, אם היא תרצה להיקלט במוסד אחרי שהיא תשתחרר ומולה תהיה בת שירות לאומי שנמצאת שם וכבר עברה את התחקיר הביטחוני – יעדיפו אותה ולא את הבת שלך. גם כאן יש עיוות מסוים. הן גם פטורים משירות בצה"ל וגם מקבלים עדיפות. קב"א, אתה יודע שקב"א זה אחד המקומות המבוקשים ביותר לעבוד בהם היום בגלל התנאים, הכבוד והמשכורת. הרבה אנשים רוצים להתקבל לקב"א. אתה יודע כמה מתקבלים מתוך אלה שניגשים? בודדים. יש רף מאוד גבוה. האנשים האלה שכבודם במקומם מונח והם נמצאים שם, הרבה יותר קל להם להישאר שם. גם כאן זה יוצר אי שוויון בהזדמנויות. עד כדי כך הדבר הזה מטריד שבשירות לאומי לבנות, שאלה מספרים הרבה יותר גבוהים מהמספרים האלה, אני חייבתי אותן לצאת ולהיכנס בדרך רגילה של מיון - דרך אגב, לא הצלחתי – כדי שיהיה שוויון. גם כאן העניין הזה הוא לא כל כך ורוד כמו שמנסים להציג אותו. לכן אני חושב שבעניין הזה אנחנו לא יכולים להתייחס לחוק הזה כחוק המשכי, שהנה הוא היה מ-2014 ורק נמשיך אותו קצת. המצב השתנה לחלוטין ולכן – בצער, חבל לי על אותם 800 שלא יהיו במשטרה – באים ואומרים לוועדה הזאת ממשו את חוק הגיוס הקיים בצה"ל ואז לא תהיה בעיה לעשות את המסלולים האלה למי שלא יכול להתגייס לצה"ל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים המאוד מאוד ברורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחלק את ההתייחסות שלי לשני חלקים. השאלה הראשונה היא ליועצת המשפטית של הוועדה, גברת פרנקל שור. אני מחוקקת ובבית הזה אני מנסה גם לשמור על כבודו. מדובר כאן בהוראת שעה שעברה קריאה ראשונה ביום רביעי בערב, הגיעה לכאן לדיון חפוז ביום רביעי בערב, והיום מובאת לקריאה שנייה ושלישית תחת כל הגשת ההסתייגויות וכל הדברים האלה. ניסיתי למצוא את חוות הדעת של הוועדה המכובדת הזאת. ניסיתי למצוא את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שהייתה ברקע הצעת המחליטים שהתקבלה בממשלה ולא מצאתי. חלק מהיכולת שלי לגבש עמדה על חוק הוא ההליך התקין של הבית הזה, הזהירות הנדרשת, פרק הזמן, שמיעה מושכלת וקריאה. אני מודה, מה שאומרים בעל פה, כשאני קוראת חוות דעת משפטית, אני למדה מכך הרבה מאוד על התהליך. אני רוצה לשאול האם הבית הזה כך מקבל החלטות וכך מחוקק הוראות שעה או חוק בזה חיפזון ובלי שום חומר רקע שלי כמחוקקת נדרש לקבל אותו. זאת שאלה אחת שהייתי שמחה לגבי ההליך. לגבי המהות שנאמרה כאן. נאמר לפני כן שמדובר כאן בהוראת שעה שהייתה הזנב של הכלב או הפרעוש של הסוס של נפוליאון שהיה אמור להתלוות לחוק הגיוס. בפועל מה שקורה זה שחוק גיוס אין ובעצם יש כאן היפוך של היוצרות. אנחנו קודם כל מאשרים את מה שהיה אמור להיות נלווה כעיקר. לא הבנתי ואולי תסביר לי. כל החרדים היום הם מחויבי גיוס והם לא נהנים כך שבעצם זה חל רק על המבוגרים כי זה לא חל על כל אותם 15,000, 14,000 חרדים בני ישיבות שהיום ברי גיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי שהיה פעם במעמד תורתו אומנותו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הוא לא יכול להיות פחות מגיל 23. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי שכבר נמצא באמבטיה. את זה הבנתי. זה אומר שיש לנו את החוק מ-2017 שאומר שכ-20,000 לא חרדים מצליחים להתגייס, כאלה שקיבלו פטור, ומנגד יש לנו את אותו מספר ברי גיוס שרק 490 – לא הבנתי למה דווקא ב-2025 היה קושי לעומת 2024, אז זו הייתה השנה הראשונה למלחמה ולא היה קושי לגייס ואני שואלת מה קרה שפתאום יש קושי. אני אומרת שיש כאן הוראת שעה שבמבחן התוצאה היא ברמת הצרכים לא הצבאיים, לא הלוחמים, לא של הצבא אלא בצרכים של החברה האזרחית בשירות הלאומי וגם זה לא הוכח כמשהו שהוא אפקטיבי. אנחנו רואים שבמבחן התוצאה חוק 2017 יעיל ו-2014 לא יעיל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר לצרף לשאלה הזאת שאלה נוספת והיא מה המשמעות של הפטור כשאין פטור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. איך בעצם מגייסים. אתה אומר רק מי שהיה באמבטיה עם הפטור מעל גיל 23. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא פטור. דחיית שירות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דחיית שירות ותורתו אומנותו. בכמה מדובר באמבטיה הזאת ומה הצפי? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה נכון שזה לא תקף לצעירים. זה בעצם אומר שכל הצעירים האלה יכולים להתגייס. דבר אחד מאוד משמעותי שצריך לומר זה שצה"ל, בהיעדר חוק שירות ביטחון, לא עוצר את הגיוס. הוא רוצה לגייס את כולם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש חוק שירות ביטחון. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> את זה אני אומר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכמה מדובר באמבטיה? מה נשאר לכם עכשיו להוראת השעה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מי שהיה במעמד תורתו אומנותו לפני פקיעת החוק, רשאי להיכנס. זה גיל 22 וצפונה/דרומה במעלה הגיל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כבר אין משמעות לפטור הזה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה לא פטור. כל הזמן משתמשים במילה פטור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תורתו אומנותו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה לא פטור. תורתו אומנותו זה מעמד. מעמד בן ישיבה שצה"ל אמר שהוא בדיחוי. מי שהיה במעמד כזה, הוא לא בעל פטור אלא הוא חייב גיוס אבל דוחים לו אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, כבר לא יכולים לדחות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> רק מי שהיה במעמד הזה רשאי להיכנס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל אין את המעמד הזה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מי שהיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין. הוא נגמר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לגבי המספרים. שאלת אותי לגבי שנת 2025. בשנת 2025 צה"ל נערך לכל נושא הגיוס וביקש מאיתנו לעצור את הגיוסים באופן מלא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שזה נלווה לגיוס ולא נשוא הגיוס. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> צה"ל ביקש מאיתנו או אסר עלינו להמשיך לגייס וכך היו כמה חודשים שאף אחד לא בא בשערינו, עד שהגענו למתווה המוסכם הזה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לשאלת חבר הכנסת שטרן. בחוק המקורי, בוורסיה של חוק 2014 שחוקק, הרעיון היה שהבחור החרדי מגיע לבקו"ם ואז הפוקד מפנה אותו. היה סעיף בתוך פרק ג(1) שנתן לפוקד את הכלי להפנות אותו אל השירות האזרחי. זה המבנה שנבנה ב-2014 ב-ג(1). << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בוועדת שקד. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הוא נתן לפוקד סמכות להפנות לשירות הלאומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה עכשיו? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> משפקע החוק שבסעיף ג(1), זה היה אמור לפקוע לראשונה גם בחוק שירות לאומי אזרחי 2014, באנו להאריך אותו לראשונה ועשינו שינוי. אמרנו שאין יותר הפניה של הפוקד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין פוקד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש פוקד. זה תמיד חוזר לפוקד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מעוגן? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הסמכות הייתה מוסדרת. אמרנו שמשנים את המבנה, את הקונסטרוקציה, והבחור החרדי יגיע ישירות אל ראובן ויגיד שהוא רוצה להתנדב לשירות אזרחי, ואז את הבדיקה מול הפוקד ראובן עושה במישרין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מתוקף מה הפוקד יכול לשחרר אותו? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סעיף 2(4) לחוק שירות אזרחי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא צריך אישור הפוקד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא צריך 2(4). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיעבד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא בדיעבד. במקביל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוקף מה הפוקד פוטר אותו? הוא חייב בשירות צבאי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סעיף 2(4). הוא לא פוקד אלא הוא מאפשר לו את השירות הלאומי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> עוד שינוי נוסף שנעשה באותה עת היה האמירה שאומרת שאם לכתחילה בוורסיה המקורית, בהסדר המקורי שנעשה ב-2014, כל הקונסטרוקציה הייתה שיש ג(1) ואז הוא מגיע לפוקד וכדומה, עכשיו משאמרנו שאין יותר ג(1), הוכנס התנאי שאמר שמי שהיה לו, שבאיזשהו שלב בחייו היה בתוך ההסדר של תורתו אומנותו, כלומר שקיבל צו דחיית שירות מכוח ג(1) כשהוא היה בתוקף, אז רק ביחס לקבוצה הזאת יוכל להגיע לראובן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, וזה לא שינוי מהותי בהוראת השעה? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> זה נעשה כבר ביולי 2023. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 2017. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה להכניס בדלת האחורית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קיבלתם את התשובה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל חברי הכנסת יודעים ומבינים. אני הייתי גם בחוק שירות לאומי אותו עשינו כאן בוועדת העבודה והרווחה. אני אתחיל דווקא בקטע טוב. ראובן, אני חושבת שהנושא הביטחוני הוא חשוב. אני חושבת שה-1,500 זה דבר מצוין ואתה יודע את זה. אנחנו מכירים הרבה שנים. כיוון שגם את ארגוני ביטחון הפנים אני מכירה מצוין, כבאות והצלה עם לוחמי האש, אני עד היום לא מבינה למה החליפו את השם של סוהר ללוחם כליאה. התפקיד של סוהר, לפחות בפלילי, הוא לשקם, לטפל, למנוע חזרה לבתי הכלא ואף פעם לא הבנתי את ההגדרה של לוחם כליאה. במי הוא לוחם? הוא אמור לשמור על האסירים ולתת להם אפשרות לטיפול ושיקום. לכן ההגדרה של לוחם כליאה – גם במשטרה צריך לומר, בטח באגף הטכני זה פחות – אף פעם לא הבנתי אותה. אגב, גם בביטחוניים. אני לא מבינה במי נלחמים. אני פחות מתחברת. אני חושבת שהתפקיד של סוהר הוא לשמור וכמובן בסוף לייצר – בטח בפלילי - אלטרנטיבה אחרת. להגדיר אותם כ-1,500 לוחמים, פחות התחברתי לזה. שוב, אני מסייגת את לוחמי האש שבאמת גם פגשתי אותם ברמלה ואני חושבת שהם באמת הם עושים עבודה. אחרי שאמרתי את כל זה בלי אבל, אני אומרת לך – גם דיברתי כאן עם ינון וניסיתי להבין אתה אירוע – שאני ניהלתי 10 שנים מרכזים לנוער בסיכון. את הנערים בסיכון הכנסנו גם בחוק של השירות הלאומי ואתה מכיר את זה. הכנסנו אותם כי חלקם, באמת המקרים הקשים, הגיעו ללשכת הגיוס ולשכת הגיוס אמרה להם לא צריך אתכם ונסתדר בלעדיכם. הם אמרו לי שננסה ובאמת הכנסנו הרבה לשירות הלאומי והחוק עשה מהפכה בתחום הזה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש היום 1,000 כאלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מדהים. אמרתי את זה בקטע טוב. אני חושבת שזה מדהים. ההבדל כאן הוא שאותו נער חרדי שלא לומד בישיבה, הוא מה שנקרא בעגה של הרבנים בטלן, כך הם קוראים לו ולא אני, בא בעצם לבקו"ם ובבקו"ם אומרים לו שהוא בר גיוס אבל כיוון שהוא לא רוצה להתגייס – ותקן אותי אם אני טועה – הרי שניתן לו את אותו מסלול של אותם לוחמים שמראש היה לי חשוב להכניס אותם לאירוע הזה שאני לא רואה ב-1,500 לוחמים. הנה, אני אומרת לך וזה אחרי עבודה של שנה בוועדה לביטחון פנים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מדויק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי אתה, ואתה יודע שאנחנו חברים הרבה שנים, אני מסתכלת לך בעיניים, הייתי איתך כאן, נאבקתי על חוק השירות הלאומי, עשינו עבודה באמת טובה, תסביר לי עכשיו למה הנער שלי שאני טיפחתי אותו והצבא לא רצה אותו, הוא אמר לו שהוא לא רוצה אותו, למה לו יש את המסלול כי הוא לא בר גיוס, לעומת אותו חרדי – ושוב, בטלן, לא לומד בישיבה – שבא לצבא ובעצם מה שאתה עושה, אתה אומר לו שאם הוא לא רוצה להתגייס, בוא ואני אתן לך את הקומבינה הזאת של השירות הלאומי. אני אומרת את זה מתוך אהבה לשירות הלאומי ואתה מחייך אלי כי אתה יודע את זה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> על האפשרות. לא על הקומבינה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שנקרא בשפה יותר עממית. תראה איך אמרתי. נתתי הרבה כבוד לשירות הלאומי. אני חושבת שבאמת המסלול שנתנו ועשינו ביחד עם נערים בסיכון הוא דרמטי, הוא משנה חיים, ועם זאת תסביר לי למה אותו צעיר בן 18 בעצם קיבל פס חופשי ללכת לשירות הלאומי. או שתגיד לי בכנות שאין אלטרנטיבה אחרת. (היו"ר טלי גוטליב) << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> זמני אין לו אלטרנטיבה אחרת. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> התשובה מורכבת מכמה דברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, זאת לא שאלה אל ראובן אלא שאלה לצבא. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> תנו לראובן להשיב לה. היא פנתה אליו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הוא לא בגיל 18 אלא הוא החל מגיל 21. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למען הסר ספק, אני אשמח גם לקבל תשובה מהצבא. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> החקיקה היא רק החל מגיל 21 ובהסדרה שלנו רווק הוא רק מגיל 23. לשאלה על עצם המסלול הזה, מי שקבע אותו זה הבית הזה. אני מבצע את החקיקה שהייתה כאן. הכנסת קבעה שיהיה מסלול ראשי שהוא המסלול הצבאי, לצידו תהיה אפשרות למסלול של שירות אזרחי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לבר גיוס. למי שהוא בר גיוס. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ודאי. שהוא במעמד תורתו אומנותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לפני ה-7 באוקטובר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני אמר שזה עבר את הייעוץ המשפטי אבל בינתיים לא ראיתי חוות דעת. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> כדי לענות גם לחברת הכנסת מירב וגם לאלעזר, אני מבקשת מנציג הצבא, סגן אלוף אביגדור דיקשטיין, להתייחס לדברים, למסגרת, להארכת השעה הזאת, איך זה מתכתב בסופו של דבר עם מטרת העל בחקיקה מיטבית מורחבת. אני רק אומר, כדי להניח את הדעת בהקשר הזה, שכל טענות הצדדים כאן הן נכונות. לא רק עושות הגיון אלא הן מתיישבות עם שורת הצדק, שורת ההגינות, שורת השוויון ושורת מה נכון לכל, איך זה מתכתב עם מטרות הצבא כצבא של העם , איך זה מתכתב עם גיוס חרדים, איך זה מתכתב עם אנשים שתורתם אומנותם, ואיך זה מתכתב עם החובה של כל אדם לעשות שירות לאומי. בזה הם צודקים. אני רק מזכירה שהחוק הזה שבא לפתחנו היום, הגיע בשבוע שעבר, זה חוק שבסופו של דבר משמר את הזכות שלכם לקלוט אותם משרתים כרגע באותו מערך התנדבות שאנחנו לא רוצים לגדוע אותו כי אנחנו עדיין זקוקים לו, גם אם הוא לא מיטבי ואפילו לא בקצת, גם אם הוא טיפה של טיפות כמו שאמרה כאן חברת הכנסת שרון. הכול נכון אבל עדיין לולא החוק הזה, לא נוכל להמשיך במסלול הקיים הזה שיש בו צורך ויש בו ערך. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. צריך לומר בפתיח מה שאנחנו אומרים בכל ועדה וגם בוועדה הזאת. אנחנו במחסור ובצורך גדול מאוד של כוח אדם בצבא, בתומכי לחימה ובלוחמים, בגילאים שונים, במצבים משפחתיים שונים, כל סוגי הציבור החרדי וכל גווניו, כמובן האוכלוסייה החרדית. אנחנו מסוגלים וקולטים על פי הדברים שאנחנו הצהרנו בוועדות השונות, אנחנו מתאימים את השירות לציבור החרדי כדי שהציבור החרדי יוכל להיות שקט בעניין הרוחני וגם היעדים שאנחנו מכניסים אליהם חרדים, הם יעדים משמעותיים במבצעיות של צה"ל. גם מי שהולך להיות תומך לחימה, הולך להיות תומך לחימה במקומות בהם הצבא צריך. אין כאן עניין של לסדר את האנשים או לוודא שהחרדים רק מקבלים חוגר אלא באמת יש כאן ענין גם לשמור על אורח חייהם וגם לתת להם את האפשרות להגיע למקומות משמעותיים לשירות הצבאי, לוחמים ותומכי לחימה. בעניין השירות הביטחוני האזרחי שדובר כאן. אנחנו צריכים לחזור שוב ושוב על הדברים שגם ראובן אמר כי הדברים עלו כאן בין חברי הכנסת. אוכלוסיית היעד שמגיעה, שיכולה להגיע, למעמד כזה של שירות ביטחוני אזרחי, היא האוכלוסייה שאנחנו קוראים לה כאן בוועדה בריכה. מי שהיה פעם במעמד תורתו אומנותו. זאת אוכלוסיית היעד. לא צעירים, לא אלה שמקבלים עכשיו צווים, אלה שהיו במעמד תורתו אומנותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם לא צעירים. בישיבת שבי חברון לדוגמה מתגייסים אנשים גם לשייטת 13 ולסיירת מטכ"ל ולכל היחידות, גם בגילאים האלה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> נכון אבל זה היוצא מן הכלל. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא היוצא מן הכלל. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> תנו לסא"ל אביגדור דיקשטיין לדבר. אין הערות ביניים ובטח לא של אזרחים. רק לחברי כנסת מותר. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני רוצה לדייק. בהגדרה מיעוט צעיר. אני אומר שכל הדיבור על בני 18 או בני 16.5 שנשלחים אליהם צווים, זאת לא אוכלוסייה שהולכת ליעד הזה. זאת אוכלוסייה, כמו שאמר כאן קודם ראובן, שהייתה אוכלוסייה בגיל 21 פלוס – אני עוד שנייה אדבר על האיזונים ועל השיח אל מול השירות הביטחוני, על ההנחיות ועל איך הדברים קורים בפועל. נמצא כאן גם נציג מיטב, מיכאל, שיוכל להתייחס לפרקטיקה ולומר איך הדברים קורים בתוך מיטב - ככלל, כאמירה האוכלוסייה הזו היא אוכלוסייה שהיא מעל גיל 32 או מתחת ונשואה ולא צעירים יותר. כאשר אנחנו רואים חתך אוכלוסייה באופן כללי, זה חתך אוכלוסייה שבדרך כלל הולך לעולמות תומכי הלחימה וגם שם אנחנו צריכים אנשים ומגייסים כל יום וכל היום גם מהאוכלוסייה החרדית. בשיח אל מול השירות הביטחוני ואנשיו, ראובן ואנשיו אל מול רח"ט תומכ"א ואל מול הגורמים, וכמובן על פי הנחיית השר כי בסופו של דבר אנחנו כפופים לשר הביטחון, לרמטכ"ל, אכ"א, ואנחנו הולכים על פי ההנחיות, אנחנו מאפשרים לצעירים, על פי קריטריונים מסוימים שדיברנו עליהם ועוד קריטריונים אחרים שיש בתוך מיטב, לבצע הליך גיוס שלם בתוך מיטב. אמר כאן ראובן בחצי מילה ואני רוצה להגיד לכם שמי שלא משתף פעולה או מי שמגיע למצב של התנגשות מול רשויות הצבא, לא יכול להגיע אפילו לרמת סינון ראשונה אל מול השירות הביטחוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מגיעות לו מחיאות כפיים על זה שהוא לא מסרב. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני רוצה לצייר לכם איך נראית המציאות. הוא מגיע לתוך מיטב, הוא עובר תהליך של סינון קפדני גם בעולמות של פרופיל אישי, גם בעולמות של מצב משפחתי וכולי על ידי גורמי מיטב מקצועיים שעושים את הגיוס של כולם ועל פי הקריטריונים שנקבעו ועל פי השיח על מול הרשות הביטחונית, ההתנדבות הביטחונית חברתית, יש את המכסה שהוקצתה להם על ידי רח"ט תומכ"א בהינתן כל הקריטריונים האלה, בהינתן שהוא עשה את כל התהליך, יכולים להגיע לשירות ביטחוני חברתי דרך הרשות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא ענית לי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממש נתיב מילוט. מעניין למה רק לאוכלוסייה הזאת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בוגר שבי חברון בגיל 23 שמגיע לבקו"ם, האם יש לו את מה שקראת לו תהליך קפדני שכולם עוברים את זה? איך זה יכול להיות ששבי חברון שולחים אותו להנדסה קרבית ואותו שולחים לשירות לאומי של 20 שעות בשבוע? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הוא היה בסדר. הוא התייצב לכל התחנות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איך אתה אומר שזה אותו תהליך? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כולם צריכים להתייצב. אין מישהו שלא מתייצב ויכול להגיע באיזשהו מקום לסיטואציה הזאת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איזה הליך קפדני זה אם לא אומרים לו ללכת להנדסה קרבית כשאתם באים אלינו ואומרים שחסרים לכם? אתמול היה כאן דיון על פצועי ראש ונמצאות כאן נשים של אנשים ששוכבים שנה. (היו"ר בועז ביסמוט) << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדיון הזה יגיע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נותנים הכשר. זה הדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לכן יש לכם את ההסתייגויות שלכם ותכף נעבור עליהן. יש לכם את הזכות, את החובה, את מה שאת רוצה להצביע נגד. אנחנו מקיימים דיון. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, אני אומר אתה דברים כהווייתם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שהוא לא מסרב והתהליך הוא אותו תהליך והוא כמו לכולם. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני מסביר מה התהליך. אין כאן דלת צדדית ואין כאן כבישים עוקפים. יש כאן תהליך שעובר כמו כל חייל שמתגייס לצבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. לכל חייל שמתגייס לצבא, שמגיע לשלב הזה, אתה תגיד לו קודם כל הנדסה קרבית ולו אתה לא אומר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> החוק הזה מ-2014 קיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל שלא יגיד שהוא כמו כל חייל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה שהוא אומר, גם זה דבר שכבר שמעתם. כל אחד כאן עושה לי את ההצגה שלו. אני רוצה להתקדם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זאת לא הצגה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> רציתי לומר ולהציג בפניכם את התהליך ומה התנאים המאפשרים של אותו חייל להגיע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואני רק אמרתי שלא תגיד כמו כל חייל. זה הכול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זכותו להגיד מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, הוא יגיד את מה שהוא רוצה. אתה יודע כמה אני שומע כאן ואני לא רוצה לשמוע ולא אוהב לשמוע ואני כן שומע? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי רגישות ללובשי מדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לכולנו. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני אומר בצורה מאוד מאוד פשוטה. הוא עושה תהליך של צו ראשון. הוא עושה תהליכי מיון שהם תהליכים שעושה כל חייל. בשורה התחתונה, בקצה אל מול היעדים שאנחנו הנחינו לתת לשירות, אל מול ההחלטות של מיטב כגוף מקצועי שבוחן את הבקשה ובוחן את הפרופיל ואת התנאים, מאפשרים או לא מאפשרים הרבה מקרים, הרבה מאוד מקרים, ללכת לנתיב הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, ברשותך, הערה. יש כאן נתון מהותי. היות והוועדה הזו דנה למיטב זיכרוני בשנת 2023, ביולי 2023, שימו לב לזמן, לפני אוקטובר 2023, והיועצת המשפטית לוועדה, אני אשמח אם תקשיבי לי, וניתן כאן הכשר לצה"ל לאפשר לשירות אזרחי לגייס לשירותיו אנשים בסעיף ייחודי שלא היה קודם, בשנת 2014 או בגלל ש-2014 נמחק. יצרו כאן סעיף ואת הסעיף הזה חייבים לנער אל מול אירועי 7 באוקטובר. עכשיו מסבירים לנו שהסעיף הזה של היכולת של צה"ל לנתב אנשים לשירות אזרחי הפך להיות בכלל נוהל, יש כאן סופרלטיבים לבן אדם שמגיע, עושה תחנת צ'ק ליסטים, שרשרת חיול או מה שזה, והולך לשירות אזרחי כאשר אנחנו בעצם שמים סימן שאלה עצום על עצם העובדה שהיא איך יכול להיות שבן אדם מיולי 2023 הולך עכשיו לשירות אזרחי כאשר לנו ברור באוקטובר 2023 שכל בן אדם צריך להיות בצה"ל. איך יכול להיות? איך יכול להיות שאנחנו לא מניחים עכשיו סימן שאלה עצום על אותו סעיף שהתקבע בשנת 2023. בעיניי זה מהותי. זאת הסתייגות הכי מהותית לתוך החוק הזה, לתוך הצרכים של צה"ל ולתוך עצם העובדה שאנחנו כאן עושים הארכת הוראת שעה שבעיניי לא יכולה בשום דרך להתכנס ולהיות תקפה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> שאל חבר הכנסת רם בן ברק האם הוא יכול בסוף מצוא את עצמו חייל ולא בשירות. חד משמעית ואני לא רוצה להגיד כי לא הבאנו את המספרים אבל בהרבה מאוד מן המקרים זה קורה. הרבה מאוד מאוד מן המקרים זה קורה. הוא מגיע, הוא חושב, הוא נכנס לתהליך של צו ראשון כמו כל חייל. אני חוזר ואומר כי זה חשוב שתבינו את התהליך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שהוא נכנס לתהליך וכאשר צה"ל אומר לו שהוא לא יכול להיות בשירות אזרחי, באופן אוטומטי עובר לגולני? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לא. דבר ראשון, הוא לא יכול להיות בגולני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חשמונאים. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> הוא לא יכול להיות לוחם כי לא שולחים אליהם לוחמים. את זה אמרנו בראשית הצירים. חשוב לומר את זה. מלכתחילה הם לא מיועדים לתפקידים לחימה, אף אחד מהם. כשהם מגיעים אלינו ומתחילים את תהליכי הצו הראשון כמו כל חייל, וחשוב לי לומר את זה עוד פעם, הם בסופו של דבר יכולים למצוא את עצמם תומכי לחימה כי אלה מאפייניהם כאשר הם במחנה ג'וליס מתקנים כלים. אין כאן סופרלטיבים. באמת שלא היה עניין לעשות איזושהי הדרה של האירוע הזה אלא באמת להציב בפניכם כי חשוב שתכירו מה התהליך בתוך הצבא. דיבר כאן ראובן על התהליך מהצד שלהם ואני רוצה להגיד לכם מה התהליך מהצד שלנו וזה מה שאמרתי. הם עושים צו ראשון כמו כל אחד, מגיעים לאיזושהי נקודה בה אנחנו מחליטים. מיטב מחליט לפי הנתונים, לפי ההגדרות שהוגדרו על ידי רח"ט תומכ"א והדבר הזה בא לידי ביטוי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה מגבלות הפרופיל? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, אני רוצה להתקדם. יש לנו מאוד הסתייגויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרופיל 72 לא יכול להיות שם? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא יענה אחר כך. << אורח >> נעה מבורך: << אורח >> הגעתי לכאן וקראנו לפני כן את ההסבר להארכת תוקף הדבר הזה וכתוב שם שעד שזה יהיה כאן איזשהו חוק שירות ביטחון. כאזרחית אני לא מצליחה להבין. כרגע יש חוק שירות ביטחון. יש לי אח בן 18, הוא קיבל הביתה צו, הוא עבר את כל הצווים, אמנם הוא עשה דחייה בשביל שנת שירות באיזושהי חווה מאוד משמעותית בגליל, אבל הוא עתיד להתגייס בשנה הבאה. הכול כרגיל. יש חוק, מגיעים, עומדים לפי דחיית שירות היכן שאפשר והיכן שמותר. למה צריך מסלול עוקף? אם צה"ל הוא זה שממיין ומגיעים אליו, הוא יכול להחליט שהבחורים האלה שמגיעים נשארים בצבא. למה הם צריכים לבקש קודם להיות בשירות לאומי, דבר שלא עוזר לנו כרגע? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, זה כן עוזר. מדובר בכמות מאוד קטנה. זה לא פתרון לגיוס החרדי. זה מאפשר מצב קיים. << אורח >> נעה מבורך: << אורח >> זה לא פתרון. זאת הארכה של מצב קיים בזמן שאנחנו כרגע נמצאים בסבב שישי. לכן מצב קיים שכרגע נותן אפילו ל-1,000 צעירים, שאמנם הם מעל גיל 23, ללכת למצוא איזשהו פתרון אחר, עוקף, במקום שהם ייכנסו אפילו לשלב ב' כתומכי לחימה. יש גדוד מילואים של חטיבת החשמונאים והגדוד הזה לא מלא. הוא יכול להתמלא. כל מי שהולך לשירות אזרחי ביטחוני, גם אם זה במוסד, לא עושה אחר כך שירות מילואים לאורך שנים. בעצם מתבטל לו כל שירות המילואים שלו. אנחנו צריכים צבא, אנחנו רואים שחוק ההסדרים שעומד להגיע לכאן שם לנו עוד 70 ימים בשנה. אתם יודעים מה זה 70 ימים בשנה אחרי 350 ימים? עוד 70 ימים בשנה זה מי ירצה להעסיק אותנו? איך הילדים שלנו ירצו בכלל שיתנהלו חיי משפחה? זה לא עובד כך. אם יש 1,000 חבר'ה שיכולים להיות תומכי לחימה בגדוד מילואים של החשמונאים ואחר כך לשרת בשירות מילואים, למה צריך משהו עקיף? יש חוק קיים, הם יכולים להיכנס אחר כך למילואים גם כתומכי לחימה. אנחנו כאזרחים לא מצליחים להבין את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אותי שכנעת. << אורח >> נעה מבורך: << אורח >> אני רוצה לומר עוד משהו שאנחנו לא מצליחים להבין. הבוקר בעלי התקשר אלי מעזה, אתמול הוא לא היה זמין ואני לא יודעת איפה הם היו ואפילו אולי לא רוצה לדעת. הוא נמצא כרגע ומשרת בסבב שישי בקו הצהוב אחרי 350 ימים. בן אדם בן 38 עם ארבעה ילדים. אם כן, גם בחור בן 23 עם שני ילדים, כנראה יכול לשרת בעזה. הוא התקשר ותיאר מה הוא רואה מהצד השני של הקו הצהוב. אני לא אגיד את זה כאן כי זו ועדה פתוחה ומשודרת, אבל צריך להבין שמה שקורה מעבר לקו הצהוב בעזה הוא חמור מאוד יש כאן ארגון טרור שרוצה להמשיך להגיע ולרצוח אותנו. במקום שהוועדה הבוקר תביא את הלוחמים האלה ותספר ותדבר על מה שקורה בביטחון של מדינת ישראל, היא באה ודנה בעוד חוק עוקף שנותן אפשרות להשתמטות. אנחנו לא מצליחים להבין את זה. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> הייתי מנכ"לית אחריי, הייתי מנכ"לית פנימה, כתבתי את מתווה השירות שירות ישראלי, ייעצתי לשר הביטחון בני גנץ, עבדתי רבות עם השירות האזרחי ואני עוקבת אחרי כל האירועים. השירות האזרחי מ-2014 לחברה החרדית הוא פרויקט שכשל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היית גם ברשימה של גנץ לכנסת. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> נכון. אני גאה בזה. השירות האזרחי לא כשל מעכשיו אלא הוא כשל המון שנים. אף אחד לא מדבר כאן על מנגנון ההפעלה של השירות האזרחי אבל השירות האזרחי מופעל דרך עמותות. בעצם רק עמותה אחת מורשית לעשות את זה. יש שאלה מאוד גדולה והיא למה תמיד זו הייתה רק עמותה אחת, למה היא שבה וזוכה במכרזים, למה רק ב-400 אנחנו ממשיכים לתת לה הרבה מאוד כסף. זה שלא הראו כמה כסף הושקע בשירות האזרחי לחרדים, זה לא בסדר וחברי הוועדה צריכים לראות את הנתונים. זה נכון ואני שמחה לשמוע שיש שינויים כי אני התחננתי לשירות האזרחי שיבואו ויפתחו מסלולים שיש להם ערך אמיתי לביטחון ולהצלה של החברה הישראלית של מדינת ישראל ונעניתי בשלילה. ממש התחננתי ועד היום עוד אין את המסלולים האלה. אני ממש שמחה לראות שיש שינוי ואני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה שבחוק שירות הביטחון יש סעיף קטן שקוראים לו השירות המוכר. השירות המוכר מאפשר במסגרת חוק שירות הביטחון לקחת כמה צעירים שרוצים דרך צה"ל ולתת להם לשרת כמו שוטרים בשח"ם. אפשר לעשות את זה בכבאות, אפשר לעשות את זה בהצלה ולמעשה החוק הזה, הסעיף הזה, הוא פתוח לגמרי. חברת הכנסת גוטליב, אפשר לא להאריך את המנגנון הגרוע הזה, אפשר פשוט להסתמך על החוק הזה ואז השירות יהיה הרבה יותר אפקטיבי, הוא לא יעבור דרך מנגנוני תיווך, הוא לא יבזבז כספים של מדינת ישראל ואולי יהיה קשר בין האדם החרדי למערכת ששולחת אותו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זו עמדתו של איזנקוט? רק שנדע, כי הוא היה כאן בוועדה בהרבה מאוד דיונים לפני שהוא פרש מהכנסת. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש דעות, גם לנשים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הכול טוב. אנחנו לא צריכים לקבל הערות מהצד. זה היתרון בלהיות חבר כנסת. אפשר לעבור להסתייגויות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. הייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לפני התייחסותנו להצעת החוק, שתי הערות מקדמיות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נדמה לי שגם בדיון הקודם התייחסת ואמרת את שתי ההערות המקדמיות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם אני באה לדיונים, אני אמורה לשמוע בכל דיון את אותה עמדה מחדש? לא הבנתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אמור להיות מסמך שמפרט את העמדה שלכם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אל תעירי לי גברתי. יש כאן יושב-ראש ורק הוא מנהל אותי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי. קדימה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני הייתי שמחה לקבל מסמך שאני אוכל לגבש דעה. כך זה בכל הליך חקיקה קיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרת את זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני רוצה להתייחס להערתה של חברת כנסת הרכבי לגבי ההליך והפגם שטענת בהליך. אנחנו מקיימים כבר דיון שני בהצעת החוק הזאת כאשר בדיון הראשון שהתקיים ביום רביעי אנחנו הצגנו את עמדתנו כייעוץ המשפטי של הוועדה שנכון יהיה לקיים יותר מדיון אחד בהצעת החוק הזאת כדי לאפשר לחברי הכנסת ולאפשר לכל הנוכחים בדיון הזה ללמוד את הצעת החוק ולהתייחס אליה. לא תמיד אנחנו מפרסמי חוות דעת כתובות לקראת דיונם בהצעת החוק. מה שאנחנו כן עושים בכל הצעת חוק וגם בהצעת החוק הזו, אנחנו מתייחסים בהתייחסות מפורטת לכל אחת מן הסוגיות שעולות בהצעת החוק. כך עשינו ביום רביעי וכך אנחנו נמשיך לעשות גם עכשיו וגם לגבי הצעת החוק הזו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, לא תהיה חוות דעת כתובה. לא תהיה התייחסות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא תמיד יש חוות דעת כתובה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מודה גברתי שעד עכשיו לפני שהייתי צריכה להרים יד לחקיקה היה איזשהו חומר עזר, חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הוועדה, כל מיני ועדות, החלטות היסטוריות, איזשהן סטטיסטיקות, כל דבר שאני אוכל לגבש עמדה. את בעצם אומרת שאנחנו נצביע עכשיו על הסתייגויות - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> על יסוד מה הגשת הסתייגויות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא בכל דיון הייעוץ המשפטי מגיש חוות דעת בכתב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אומר את עמדתו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אמרנו את עמדתנו ביום רביעי ואנחנו נחזור ונאמר אותה עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אכן היא אמרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שלמען השקיפות הציבורית דווקא חוות הדעת הזאת - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הפרוטוקול גלוי. זו הייתה ישיבה גלויה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נכון אבל לא על הפרוטוקול של הדיון של יום רביעי אני מדברת. זה עבר קריאה ראשונה ביום רביעי בערב, עלה לקריאה ראשונה ביום רביעי בערב, מיד אחר כך נתכנסנו כאן לדיון אחד ועכשיו אנחנו יושבים לדיון והיום זה יעלה לקריאה שנייה ושלישית. כחברת כנסת אני מרגישה, כמחוקקת בבית הזה, שזה הליך חשוב ואני חושבת שבשביל השקיפות לציבור וגם עבורי כדי ללמוד לעומק את הסוגיות, לא די לי בהאזנה אלא אני צריכה את זה כתוב. אני חושבת שזה לגיטימי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו דעתך. אמרת אותה. הייעוץ המשפטי ענה לך. נשמע את איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עוד הערה מקדמית לפני שאני מתייחסת להצעת החוק. הדיון והדיון בכל הוראת שעה, אני מתייחסת להערתו של חבר הכנסת חילי טרופר, וגם בהוראת השעה הזאת, הוא לא דיון טכני אלא הוא דיון מהותי בצורך להאריך את הוראת השעה והוועדה צריכה להיווכח שבאמת יש צורך כזה. אני אתייחס להצעת החוק ולעמדתנו כייעוץ המשפטי לוועדה. מה שהצעת החוק מבקשת לעשות, לפחות לפי הנוסח הממשלתי, זה להאריך את ההסדר שמאפשר למיועדים לשירות ביטחון שהם מעל גיל 21, רק אם הם ביקשו להשתלב בשירות לאומי אזרחי, ולגבי אלה שהחזיקו בצו דחיית שירות בתוקף לפני פקיעתו של פרק ג(1) להשתלב בשירות לאומי אזרחי. עוד תנאי מהותי בהצעת החוק הוא רק אם הפוקד נתן אתך אישורו. נכון שבפרק ג(1) ההפניה הייתה מהפוקד אל הרשות לשירות לאומי אזרחי, לפי סעיף 2 להצעת חוק שירות לאומי אזרחי הפנייה נעשית קודם כל למינהלת, לרשות לשירות לאומי אזרחי, אבל לא ניתן להפנות מיועדים לשירות לאומי אזרחי אלא רק אחרי שנעשתה בחינה מקדימה אצל הפוקד. זו נקודה חשובה. כעמדת הייעוץ המשפטי לוועדה אנחנו חוזרים ואומרים שההצעה הזאת לא חפה מקשיים. הקושי המרכזי בהצעת החוק הוא שהיא אדן משני לאדן המרכזי שעדיין לא חוקק בוועדה הזאת ואני מתכוונת להסדר שנוגע לחוק הגיוס הכולל או להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) שעדיין מונחת על שולחן הוועדה ועדיין לא הסתיים הטיפול בה. זו המשמעות המרכזית, זה האדן המרכזי שמהווה את הקושי. הנגזרת מזה, וזה גם חלק מהקושי המרכזי, היא שמסלול השירות הלאומי אזרחי פתוח היום רק לבני הציבור החרדי ולא פתוח לכלל האוכלוסייה וזה נובע מהחלק הראשון של הדברים שאמרתי שהאדן המרכזי עדיין לא חוקק בוועדה. הוראת השעה בתיקון מס' 4 שנחקקה כאן בשנת 2023 נועדה להוות מעין גישור זמני עד שיחוקק הסדר בסוגייה המרכזית שהיא הסדר חוק הגיוס. אנחנו נמצאים בקושי נוסף שמתייחס לזה שזאת הוראת גישור זמנית שמוארכת כאן כבר שנתיים וחצי ועכשיו מבקשת הממשלה להאריך אותה בזמן נוסף. יחד עם זאת, אנחנו מביאים בחשבון את העובדה שמי שיכול להשתלב בשירות לאומי אזרחי, וכמו שהציגה כאן הרשות לשירות לאומי אזרחי, היא אוכלוסייה מוגבלת. זאת אומרת, הוא מתייחסת לפי החוק למי שהגיע כבר לגיל 22 ומעלה, למי שהחזיק בצו דחיית שירות וכשנעשתה קודם כל הבדיקה בצבא על ידי הפוקד אם הוא יכול להשתלב בשירות צבאי. זאת אומרת, הבכורה על השירות הצבאי, לפחות במובן הזה, נשמרת בהיבט המהותי שלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה ההיבט המהותי? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מתכוונת לזה שהוא לא צריך להיות מיועד לשירות ביטחון אלא אם כן צה"ל סבר שהוא לא מתאים לשירות צבאי ורק לאחר מכן הוא יכול להפנות אותו לשירות לאומי אזרחי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא המקרה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא בסמכותכם. את לא יכולה ליצוק תוכן לחוק שלא כתוב. זה לא כתוב בחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל את הצבא. האנשים שכאן, אתם אמרתם לפני 10 דקות שהם לא יכולים להיות לוחמים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שאלתי אתכם מה הפרופיל ועוד לא עניתם. תענו לי אחר כך האם זה רק מפרופיל קטן מ-72 או 45 או תגידו לי אחר כך את התשובה שעוד לא נתתם לי. מה שנאמר כאן עכשיו זה אחרת. נאמר שהצבא לא מצא אותו מתאים לשרת וזה אירוע אחר לחלוטין. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אומרת שהצבא צריך לבחון - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את לא יכולה. אין לך סמכות ליצוק תוכן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> חברת הכנסת גוטליב, אני מתייחסת למה שקובע החוק. סעיף 2 לחוק שירות לאומי אזרחי, כל המיועד לשירות ביטחון שרוצה להשתלב, אם הוא מעוניין בכך, בשירות לאומי אזרחי, צריך לקבל את אישור הפוקד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איך זה קשור למה שאת אמרת עכשיו למה ישקול הפוקד? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מה שאמרתי עכשיו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכן אלעזר התרעם, וגם אני. אני חייבת לומר לך שבדרך כלל אני לא מסכימה איתו אבל במה שאת אמרת, את יצקת תוכן למה יחליט הפוקד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני לא מבינה על מה את מתרעמת. לא יצקתי תוכן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מותר לי להגיב? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. בכל הכבוד, גם אנחנו יודעים את החוק ואני רוצה להבהיר כאן. לא סתם אלעזר הזדעק כי אלעזר שמע מפי היועצת המשפטית לוועדה שהפוקד שוקל שיקולים שלאלעזר מאוד חשוב שהפוקד ישקול, האם הוא יכול לתרום לצבא או לא, האם נכון לתת לו קדימות לצבא על פני שירות לאומי, אבל אנחנו לא שם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא? אז איפה אנחנו? מה הפוקד ישקול אם הוא צריך כוח אדם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את מוכנה להקשיב רגע? אני לפעמים אומרת לעצמי שאתם באים לכאן ואתם לא יודעים למה באתם. אני רוצה להסביר. אני מתחברת למה שאומרת היועצת המשפטית מהותית כי אם צריך לשקול שיקולים, צריך להקנות להם כל מיני התוויות, אבל אנחנו לא שם. אנחנו כרגע אומרים שהחוק הקיים כפי שהוא, קוראים אותו, אין שום שיקול דעת והתוויית שיקול דעת לפוקד. הדבר היחיד שיש זה שהפוקד מחליט אם כן או לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. המחוקק צריך להחליט על פי מצבו הנוכחי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל את לא משנה את החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול מהותית, לא משפטית - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כבר שאלת את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני אשאל עוד פעם עד שאני אקבל תשובה, על בסיס מה הפוקד מחליט. אני אשאל שוב ושוב, עד שאני אבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, הבנתי, די. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני רוצה להתייחס. אני לא יוצקת תוכן לשום דבר. אני מקריאה את מה שהחוק אומר. הצבא יוכל להתייחס לאיזה שיקולים הוא שוקל בהיבט הזה. "פוקד אישר את בקשתו לשרת בשירות לאומי אזרחי לאחר פניית הרשות אליו בהתאם להוראות סעיף קטן זה". << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> סעיף 2(א)(4). << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לכן מעולם לא יצקתי תוכן בהוראת חוק. אני אומרת את מה שאני מבינה ממה שאני קוראת בסעיף 2 להצעת החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נתקדם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מחכים לתשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ניתן לה להמשיך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני רק אשלים את העמדה. לכן אמרתי שהבאנו בחשבון לאור כל הקשיים, ויש קשיים, בהמשך הארכת הוראת השעה של החוק הזה, את העובדה שצריך לקבל את אישור הפוקד להצבה בשירות לאומי אזרחי, את הגיל המאוחר שמיועדים לשירות ביטחון משתלבים בשירות לאומי אזרחי כפי שקובע החוק בגיל 21 ומעלה ושמדובר באוכלוסייה שכבר קיבלה צו דחיית שירות. זאת אומרת, לא מדובר למשל בבני 18 חדשים שהפוקד יקרא להם להתייצב לשירות ביטחון. לאור כל הקשיים ולאור מה שהבאנו בחשבון, אם הוועדה תסבור שיש צורך בהמשך הפניית מיועדים לשירות ביטחון ולהשתלב במסלול השירות הלאומי אזרחי, אנחנו סבורים שהוראת השעה הזאת שממילא יש קשיים בהארכה של הוראת גישור לטווח כזה ארוך, שהוראת השעה הזאת תוארך לזמן קצר יותר, קצר מזה שביקשה הממשלה. אנחנו נמליץ לוועדה שזה יהיה לא יאוחר מחודש מרץ. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ממש. בטח. באמת, נו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סוף חודש מרץ. דנו בזה אתמול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ארבעה חודשים במקום שבעה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דנו בזה אתמול וסיכמנו. יש הסכמה על זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הבאנו בחשבון את הצורך להמשך הרציפות התפקודית שהציגה לנו הרשות לשירות לאומי אזרחי. תכף נציג ברשות היושב-ראש, לאחר שיסתיים הדיון, את הוראת המעבר שאנחנו מציעים לוועדה לצורך העניין הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי איזו רציפות תפקודית. אם בשנה שעברה היו 900 ועכשיו יש 400, זה אומר שיש מחסור של 500 ברציפות תפקודית. כל אחד נכנס לנעלי השני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הייתה התייחסות לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי מה שנאמר כאן. לאור מה שנאמר כאן, אני רוצה לשאול את איילת או את מירי. אנחנו לא בחלל ריק. אני כרגע שואל רק אותך ולא אידיאולוגיה. את התייחסת לעניין הזה שלא רק שיש ברקע חוק גיוס אלא שבמידה מסוימת הנושא הזה מופיע שם. על פניו מה שאפשר לעשות בטכניקה הזאת זה לקחת סעיפים מתוך חוק הגיוס, נגיד עכשיו גם להגדיר לצורך העניין מי זה חרדי אחר או את הגילאים ולתת לו פרשנות והשירות הלאומי אזרחי חרדי מופיע בתוך חוק הגיוס, והאם זה בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא נוגעים בחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בעיניי פוגעים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא נוגעים בחוק. אנחנו רק מאריכים את התוקף שלו ועכשיו אני שומעת שמאריכים רק בארבעה חודשים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על החוק הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כי אני לא מבינה למה לא עוברים להצבעה על ההסתייגויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> העניין הזה מופיע בתוך חוק הגיוס ולחוק הגיוס יש כל מיני קשיים. האם אפשר לקחת, גם אם זאת ההארכת גישור או כהוראת שעה, לא משנה מה, לקחת סעיף שנמצא בתוך החדר הזה בדיון ולהתחיל לפרק את החוק הזה ולומר שעכשיו בגלל שהוא מופיע בחוק, אני רק מאריכה אותו בחודשיים. האם בכלל אני יכול לעשות את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, כל מה שאתה אומר עכשיו כבר נאמר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נאמר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה ללכת לחוקים אחרים. זה לא עובד כך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היה כאן דיון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נאמר ואני לא קיבלתי תשובה מאיילת והתשובה שאני קיבלתי היא לא משפטית והיא שמה שכתוב זה מי שהיה לו פעם פטור. כאשר הפטור הזה, נשללה הקיימות שלו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא פטור. זאת דחיית שירות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> האם אתה יכול להגיד מי שהיה לו כמו לדוגמה שמעכשיו אסורות האזנות סתר אבל מי שכבר האזינו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא פטור. זאת דחיית שירות. הבנו את השאלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא קיבלתי תשובות. הלהקה של המצביעים הגיעה אבל אני לא קיבלתי תשובות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין תשובה כי אפילו את השאלה שלך לא הבנו. לא שאלת שאלה. זאת גאונות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אתה לא יכול להחליט, גם אם הלהקה הגיעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זאת גאונות שלך לנסח שאלה בלי לשאול כלום. מה שאלת? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הולך הביתה אם הגאונות הזאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה שאלת? האם עכשיו, האם מחר, ואם עוד לא מחר אז מוחרתיים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אנסה לענות בתקווה שהבנתי את השאלה. אנחנו לא משנים שום דבר בהוראת השעה. זאת הארכה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אגב, גם אם הבנת את השאלה, הוא לא יבין את התשובה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התחלת להעליב? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חס וחלילה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא משאיר את זה לטלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אשאיר לך לקרוא לי לסדר ולהוציא אותי כשאני אומרת לפצ"רית שהיא משקרת. שמחתי להזכיר לך אדון טור פז. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אם הבנתי אותך נכון, מה שאתה טוען נגדו זה עצם העובדה שהיה צו דחיית שירות והוא פקע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. אני אחדד את השאלה. כשאני שאלתי אותם והם ענו לי, אמרתי שהעניין של דח"ש, כי אמרו שמי שהיה לו דחיית שירות, או פטור או הדבר הזה. גם דרור הסביר את זה והוליך אותנו לשורה הזאת שנמצאת כאן. מה שאני שואל זה אחרי שזה נפסל גם בבג"ץ לצורך העניין הזה, היכולת לתת את זה, ואנחנו הרי מתייחסים בכל סוגיית הגיוס, בכל יעדי הגיוס, תמיד אנחנו אומרים שמי שיש לו את זה, הכול פוקע. לכן כאן אני שואל האם למרות שזה פקע ואין יותר מעמד כזה, אני יכול להתייחס לאין מעמד כזה יותר? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זאת בדיוק מהות ההסדר. זה בדיוק ההסדר. כאשר נותנים תוקף, ההסדר פתאום מתייחס למצב או לאנשים שקיבלו צו דחיית שירות שהיה בתוקף למרות שזה פקע. זאת קונסטרוקציה שנעשתה כאן משפטית בתיקון. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני יכול לחדד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא לחדד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דרור, אני לא מרשה. אני לא מאפשר. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא קשור תוכן ומהות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> די. באמת. סליחה, כשתהיי חברת כנסת תגידי לו אם הוא יעיר או לא יעיר את ההערות האלה. מה זה הערות הצד האלה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו אלופים בקונסטרוקציות וקוסמטיקות. אני לא מבינה על בסיס מה נותנים פטור לאותם אנשים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע את דרור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איילת בזכות דיבור. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שהתייחסתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, יש לי שאלה מהותית. אני אמנם לא יועצת משפטית ולא כמו חברותיי המלומדות שהן אפילו חברות כנסת ויועצות משפטיות. אני רוצה לשאול שאלה מהותית שאני מנסה לשאול אותה כבר הרבה זמן ואני לא מקבלת עליה תשובה. אני אומרת לכם בצורה הכי ישירה ויש לי הרבה כבוד לכל היועצים המשפטיים שנמצאים סביב השולחן. אני שואלת שאלה מהותית ולא משפטית. על בסיס מה, לא סעיף משפטי, מחליט הפוקד לתת פטור. אני שואלת את זה מהותית וחשוב לי להבין את זה. אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קיבלת תשובה אבל היא לא מספקת אותך ולכן יש הסתייגויות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הם לא נתנו תשובה. מה השיקולים שעומדים בבסיס? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לכן גם תצביעי נגד. את יכולה לשאול את זה גם 100 פעמים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אמרו לי מה הפרופיל. אני אשאל את זה 200 פעמים. זה מטריד אותי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את בכלל לא בחוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם יכולים ללכת לצבא אם הם לא הולכים לישיבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה הפרופיל? יש מגבלה של פרופיל? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני אתייחס ואולי מיכאל ישלים את דבריי. אני חוזר דווקא לסיפה של מה שאמרת. אם הם לא מתגייסים לשירות, הם ממשיכים גיוס רגיל לתפקידים בצבא, תפקידים שמתאימים לפרופיל שלהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא את זה שאלתי. בחוק שרוצה להיות לוחם אש בשירות לאומי אזרחי. אם הוא לא לומד בישיבה ורוצה עכשיו לקבל 4,475 שקלים ל-36 שעות עבודה, יש לו שני ילדים, אם הוא לא לומד תורה ולא תורתו אומנותו כי הוא רוצה להתגייס לשירות לאומי, שילך לצבא. למה הפוקד משחרר אותו בנקודת הזמן הזאת? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> הוא הולך לצבא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא הולך לצבא. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> הוא הולך לצבא. הוא עושה את כל המיונים במסגרת הצבא, הוא מקבל את הפרופיל האישי. אגב, דיברנו על פרופיל ועוד מעט אני אסביר למה התכוונתי. הפרופיל האישי שלו לאיזה תפקיד הוא מיועד, לאור הנחיה שאנחנו משתפים פעולה עם השירות, לאור החוק - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא ב-2017. הוא לא ב-2014. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לאור השיח שלנו, של אכ"א, של צה"ל, אל מול השירות הביטחוני חברתי, אנחנו מעמידים להם איזושהי קבוצת אנשים, אנחנו על פי שיקול דעתו של הפוקד, ומה שאמרתי על פי הפרופיל האישי – לא דיברתי על פרופיל רפואי אלא על הפרופיל הכללי שלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא תקף על 2017, על התיקון הקודם? << דובר >> קריאה: << דובר >> למה הוא לא תקף על כל האוכלוסייה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל יש איזשהו תמהיל והתמהיל הזה אמור ליפול על 2017 כי עכשיו אין חוק גיוס לחרדים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין. אתם דנים בחוק עצמו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מה שהם עושים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם הייעוץ המשפטי של הוועדה מפריע לנו לעבור להסתייגויות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה רלוונטי לחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמרו שייתנו לי תשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אי אפשר לעבור להסתייגויות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מתחילים עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שייתן לי תשובה. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה נותנים פטור רק לחלק מהאוכלוסייה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני החלטתי לעבור עכשיו להסתייגויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. הלהקה הגיעה. להקת המצביעים של הקואליציה הגיעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו נצביע. תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אלעזר, ראיתי שגם הלהקה של המצביעים של האופוזיציה הגיעה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כולם יושבים כאן הרבה זמן ומבינים את החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מתחילים הסתייגויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יקשתי לקבל תשובה והוא רוצה לתת לי אותה. זאת שאלה עניינית. מה הפרופיל הרפואי של מי שהולך לשם. אני לא מבין למה אני לא יכול לקבל את התשובה הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה איילת, להתחיל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לו תשובה. לא רוצים שנשמע אותה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסתייגויות של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא קיבלתי תשובה לשאלה באיזה פרופיל מדובר. אי אפשר להתחיל בלי שענו לשאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. אתה בקריאה שנייה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. זאת שאלה בסיסית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אל תוציא אותי. אני מבקש שהוא ייתן לי תשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אלעזר, שאלת את אותה שאלה היום שמונה פעמים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אתם אמרתם שיהיה דיון גם בסעיפי החוק. נציג הצבא אמר שאלה אנשים שלא יכולים להיות משובצים בתפקידים אחרים. אני שאלתי מה הפרופיל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הוא לא אמר. הוא אמר שהם גם יהיו אחרי כן אם הם לא ילכו לשירות לאומי. זה מה שהוא אמר. עד כדי כך זה חמור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא ענה לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא ענה לי. אביגדור, אתה ענית לי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, אתה בקריאה שלישית. צא בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול. אני מצביע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כשתהיה הצבעה, תיכנס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נקרא לך. צא בבקשה. כאן אני קובע ולא אתה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זאת הבעיה, שאתה קובע כאן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מצוין שהוא קובע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משלמים את המחיר על זה שאתה קובע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבוחרים קבעו. לא אני. לפי הסקרים אתה כנראה תישאר שם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי הפתעות בשבילך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מי מציג את ההסתייגויות של יש עתיד? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מי מציג את ההסתייגויות של יש עתיד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בהתייחס לסעיף 1, במקום 21 שנים יבואו 18 שנים. אנחנו אומרים את הדבר הבא: אם ממילא אין חוק גיוס - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, הם מגישים הסתייגויות לסעיפים הקיימים ולא להארכת השעה. אי אפשר להגיש הסתייגויות להצעת החוק עצמה, גופה. אנחנו מצביעים אך ורק על הארכת הוראת השעה. תבדקו. הם לא יכולים להגיש הסתייגויות לחוק קיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואי ניתן להן. אנחנו יודעים. הן מודעות לזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לדון בהסתייגות על סעיף שלא עולה להצבעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו יודעים. הבנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מציעים לתקן גם את החוק הראשי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתם לא יכולים להביע הסתייגויות על משהו שלא עולה להצבעה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, אנחנו לא כאן בבית הבובות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו כאן מאריכים תוקף של חוק כלשהו ויש לנו התייחסות לחוק הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לפי היועצת המשפטית לוועדה הם יכולים להגיש הסתייגויות כמה שהם רוצים אבל על הסעיף שאנחנו מצביעים סעיף התוקף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים לתקן - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה מה אתם מבקשים לתקן. זה לא עולה לחקיקה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה בכלל לא חוקי כל הסיפור הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא מצביע על החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכי נורא שרוצה להסביר נציג הצבא ולא נותנים לו כי זה כל כך חמור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:32 ונתחדשה בשעה 12:41.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איילת, להתחיל להקריא את ההסתייגות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא ברור. בועז, לא ברור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מספיק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> די. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, את לא מבינה. את הבנת לא טוב. משפט אחד. הבנתי קודם, כמו כולנו שהפרופיל הוא לא פרופיל שיכול להיות קרבי. אני מבקש שתבהיר לגבי הפרופיל, יש שם כאלה שיש להם פרופיל קרבי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא הבהיר. אמר לך. עד כמה שאני זוכר הוא ענה לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן לו לענות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ענית לו, נכון? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני זוכר את זה היטב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה התשובה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תשובה במשפט אחד ואנחנו מקריאים את ההסתייגויות. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כאשר דיברנו על פרופיל, לבן אדם יש פרופיל מסוים שבנוי מהרבה מאפיינים שמאפיינים את הבן אדם. הגיל, המצב המשפחתי, נשוי או רווק, יש לו ילדים או אין לו ילדים. חלק מזה זה הפרופיל הרפואי. לשאלתך האם יכול להיות בן אדם בעל פרופיל רפואי – הוא יכול להיות נשוי עם שלושה ילדים – שיכול להגיע גם לשירות אזרחי ביטחוני – התשובה היא כן אבל יש מאפיינים אחרים שנלקחים בחשבון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זאת אפליה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לא. אין כאן אפליה. יש כאן שיח מקצועי ויש כאן דרג מקצועי שמקבל החלטה בתוך מיטב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה מלמד אותי על המקצוע באכ"א? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני בטוח שאתה יודע. אני רוצה להדגיש ולומר שיש מכלול נתונים שעל פיהם מתקבלת ההחלטה. חלק מהם זה כמובן המצב המשפחתי, נשוי, רווק, ילדים או לא ילדים וכמובן גם הפרופיל הרפואי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו יכולים להתחיל להקריא? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו ליועצת המשפטית של הוועדה. ראשית, העובדה שיש נגיד נוהג נפסד, נוהג נפסד לא מחייב אותנו. אין לי בעיה שהאופוזיציה תגיש גם 9,000 הסתייגויות, אנחנו יודעים להתמודד עם זה. לא זאת הבעיה. החוק שעומד כאן להצבעה הוא לא חוק שירות לאומי אזרחי. מה שעומד כאן להצבעה זה חוק לתיקון שמתייחס רק ואך ורק למועד התוקף של החוק. אין כניסה לתוך החוק. לו היו מגישים הסתייגויות לסעיף הזה והיו כותבים מה שהם רוצים, בסדר גמור. דרך הגשת ההסתייגויות של האופוזיציה נשענה על נוהג נפסד שבו הם יורדים סעיף-סעיף לחוק שירות אזרחי שאיננו עומד כאן להצבעה. ולמה אי אפשר לעשות את זה? מסיבה פשוטה. ברמה המשפטית הטהורה נאמר ואין לי כאן רוב והסתייגות של האופוזיציה עוברת, זה אומר שעברה הסתייגות לגופו של חוק שלא עבר קריאה ראשונה. אתם לא יכולים לעשות את זה. זה לא נמצא כאן. הם עכשיו יעבירו חוק שמשנה, נגיד הסתייגות שמשנה, יצליחו להעביר הסתייגות שיורדת לשורש החוק עצמו שלא עברה קריאה ראשונה. את לא יכולה לעשות את זה. אי אפשר. אנחנו יכולים לדון אך ורק בהסתייגויות להצעת החוק לתיקון. << דובר >> קריאה: << דובר >> חלק מההסתייגות זה לראות את זה במכלול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא רלוונטי. << דובר >> קריאה: << דובר >> ככל שתבואי להאריך שירות סדיר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> די, באמת, מה הקשר? << דובר >> קריאה: << דובר >> כי אתם נותנים פטור מעקף. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעצם דנים עכשיו בהארכה של חוק שפג תוקפו. הוא כבר לא קיים. אני שואל את היועצת המשפטית האם ההליך שאנחנו עושים כאן עכשיו הוא הליך חוקי מפני שלעניות דעתי אנחנו צריכים עכשיו לדון בחוק מחדש ולאשרר אותו מחדש כי הוא פג תוקף. אנחנו כאילו עושים החייאה לחוק שפג תוקפו ובהקשר הזה אנחנו מתייחסים לחוק. לכל החוק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם אי אפשר להגיש הסתייגויות, אי אפשר לדון בחוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה הזמן לשמוע את הייעוץ המשפטי שאני חושב שיש להם מה להגיד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבינה מה אומרת חברת הכנסת גוטליב אבל אני חושבת שהדרך שבה הוגשו ההסתייגויות זאת דרך שאנחנו יודעים להתמודד איתה, הסתייגות לסעיף אחד וכאשר אנחנו נצרף את ההסתייגויות למליאה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איפה את רואה הסתייגויות לסעיף 1? אני מחזיקה את טופס ההסתייגויות. בטופס ההסתייגויות כתוב בסעיף 2א(1) בחוק העיקרי. סליחה גברתי היועצת המשפטית, את אומרת לי שהוגשו הסתייגויות לסעיף 1 - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. אני לא אומרת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אמרת. אני אוחזת את ההסתייגויות בידי שלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה אחד והתכוונה לא לסעיף 1. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבקשת בדיוק לדייק. באופן עקרוני צריך להגיש הסתייגויות לסעיף אחד מכיוון שבהצעת החוק יש סעיף אחד. במסגרת הגשת ההסתייגויות לסעיף אחד, הם יכולים לכתוב בדיוק מה שהם כתבו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכן תמיד כאשר אנחנו מסתכלים על ההסתייגויות, אנחנו לא מדקדקים... ומי שמכיר אותנו, לאורך כל השנים אנחנו עושים את השיפורים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד מעט את תהיי באופוזיציה וגם את תשתמשי בזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עוד נמעט אתה לא תהיה בכנסת לשמחתו של עם ישראל. אני רוצה להבהיר משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא לא סיימה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע. מירי, דקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל היא לא סיימה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מבינה. מירי, את מוכנה להסביר לי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, רגע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> קשה לי מאוד שלועגים לאינטליגנציה שלך ושלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אף אחד לא לועג. תני לה לסיים את הדברים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מאוד קשה לי. לא הבנתי, אנחנו סתם מצביעים כאן על הסתייגויות? תגיד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, אני מבקש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בסדר. סליחה אדוני היושב-ראש. מפאת כבודך. תודה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכן באופן עקרוני אנחנו רואים את ההסתייגויות כאילו הוגשו לסעיף אחד לחוק והם יכולים- - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לפי מה? לפי מה את אומרת את זה? לפי המצאה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לפי מה את אומרת? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> את יודעת איך מגישים חברי כנסת הסתייגויות. אנחנו בחיים לא פסלנו - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיפה היא יודעת? היא אף פעם לא הייתה באופוזיציה והיא לא הגישה הסתייגויות. כשהיה תהיה באופוזיציה, היא תדע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא אכפת לי שעשיתם בזה שימוש. זה לא מעניין אותי. אני קוראת עברית. תפסיקו כבר. חבר'ה, מה הולך כאן? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה ההבדל ביני לבינך? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן. אני מחזיקה את אותו מסמך. << דובר >> קריאה: << דובר >> תני לה כבר לדבר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לו היה כתוב כאן למעלה לסעיף 1, אז מבחינתך הכול בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להסביר לך משהו. את יודעת מה ההבדל ביני לבינך? ההבדל ביני לבינך הוא שאני לא מכבסת את המצב. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים היטב מה ההבדל בינך לבינה << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, מותר לי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה זה אני מכבסת? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך מה את מכבסת. אם היה כתוב הסתייגות לסעיף 1, שזה הסעיף היחיד שאנחנו מצביעים עליו, והיו כאן 9,000 הסתייגויות – בכיף. לא כתוב כאן. מה שכתוב כאן זה בסעיף 2(1) לחוק העיקרי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, הדברים ברורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מקרה ראשון שחוזרים אחורה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברי הכנסת, להתחיל להקריא את ההסתייגויות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מי מציג את ההסתייגויות של יש עתיד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מתחיל. בהתייחס לסעיף 1, אנחנו מציעים שבמקום 21 שנים, ייאמר שימלאו 18 שנים. הסיבה היא מאוד הגיונית, מכיוון שהיות והגיוס הוא בגיל 18, נראה לנו מאוד הגיוני שגם כאן הגיל יהיה 18. בסופו של דבר היות וחוק הגיוס פג תוקף ביוני 2023, בעצם גם אין לנו חוק גיוס מעבר לחוק שכבר קיים ואנחנו מציעים שבשירות הלאומי יהיה בדיוק אותו הדבר. לכן אנחנו מציעים הסתייגות האומרת 18 שנים ולא 21 שנים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היועצת המשפטית לא ענתה לי על השאלה. האם אנחנו בכלל יכולים לדון בחוק הזה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוסכם בהסכמה, הם הסכימו שאתם עכשיו דנים בהסתייגויות עד השעה 13:30 ובשעה 13:30 תהיינה הצבעות. שימו לב, אני מציעה הצעת פשרה כדי שלא תידרשו כאן לטירוף הזה. ההצעות שלכם מחולקות ומתייחסות גם לסעיף 1 לחוק עצמו ולכן תידרשו להצבעות על הסעיף הזה. שים לב, תעיין רגע החל מסעיף 1, מסעיף 48 להסתייגויות יש התייחסות לסעיף 1, "בסעיף 1 להצעת החוק יתווסף וכולי", כל הסעיפים הללו מתייחסים לסעיף הזה. אפשר לסדר את ההסתייגויות כך שאפשר יהיה לדון ולהצביע על סעיף 1 ובא לציון גואל. זה הכול, שלום וביי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שלא תדאגי כי יוגש ערעור לבית המשפט העליון על זה שאנחנו הגשנו הסתייגויות לא נכונות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני יכולה לענות לדבריו של חבר הכנסת רם בן ברק. באו פן עקרוני לעמדתי החוק עדיין לא פקע כיוון שהיום האחרון היה ב-15 בנובמבר. זאת אומרת, לפי חוק הפרשנות היום האחרון של החוק הוא יום התאריך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שבת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מבחינתי הוא נדחה ליום ראשון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היום יום שני. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון. החוק באופן עקרוני פקע ב-00:00. אם החוק יעבור עד 12:00 בלילה, מבחינתנו יש. אבל אני אומרת שכיוון שהיום יום שני, אנחנו נבקש מהוועדה תשריר ליתר ביטחון. זאת אומרת, החוק יתחיל מ-15 בנובמבר. רק ליתר ביטחון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה יותר יצירתי ממה שעשינו עד היום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. זה חוק הפרשנות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זאת פרקטיקה שנוהגת בכנסת. אנחנו ממעטים להשתמש מכיוון שברגע שפוקעת הוראת השעה, היות ואנחנו נמצאים כאן, זו פרשנות שמבחינתי החוק - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה? הייתה בעיה לקואליציה לעשות את הכול שבוע לפני? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חזרנו מהפגרה לפני חודש. למה לא הביאו את זה קודם? אנחנו משחקים לידי הממשלה. אנחנו המחוקק. אדוני, למה לא הביאו את זה קודם? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מירי, הבנתי שבגלל שזה עד שבת, זה דחה את זה ליום ראשון. אם היינו דנים על זה ביום רביעי, מחר, גם היה אפשר לעשות את זה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. לא היה ניתן כי אתה לא בטווח ה-24 שעות מ-00:00, 23:59. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גם הים אני לא בטווח. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה עדיין באותו יום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם החוק יעבור עד 12:00 בלילה, והחוק לפי חוק הפרשנות מתחיל בתחילתו של היום, ב-00:01, זאת אומרת שיש לנו את הרצועה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 00:01:15 שזה היה במוצאי שבת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> של ה-16. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן. של ה-16. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עד 23:59 צריך להעביר את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכן ליתר ביטחון אנחנו נבקש מהוועדה לאשר סעיף תשריר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני סיימתי לנמק את הסתייגות מספר 1. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הייתה הסכמה שהנימוקים יהיו עד 13:30 ואז הצבעות. תבררו שאני אומרת נכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הרגע הייתי בחוץ. עדיין אין הסכמה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> לתשומת ליבכם, יש חמישה חברים של יש עתיד ורק ארבעה יכולים להצביע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות של יש עתיד? 5. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על סעיף שהוא מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין לי צל של ספק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מדובר על כל מיני סידורים מיוחדים, אלה יעשו 20 שעות במשך שלוש שנים, אלה יעשו 12.5 שעות ואולי נעשה להם את זה חמש שנים. אני חושב 36 שעות לכולם ואני מציע להאריך את השירות הלאומי לשלוש שנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזו הסתייגות אתם קוראים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלוש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, את רואה מה שנתת להם. מדהים. אם עכשיו זה נופל, תיקנת את החוק העיקרי, גברתי היועצת המשפטית? אתם לא מבינים מה הולך כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברים, אם מיש לכם בעיה איך להגיש את ההסתייגויות, נעזור לכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לאור מה שהוצג כאן, השעות ומתכונת של שנתיים ושלוש, נבקש שמתנדבים בשירות החרדי לאומי אזרחי ישרתו לא פחות מאשר חצי חייל בשריון. נדמה לי שאמרתם שיש להם 20 שעות בשבוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, בסעיף 12(4) בחוק העיקרי שכאמור אנחנו מייחסים לו הרבה חשיבות וגם מטילים עליו צל של ספק מאוד גדול, כתוב שבמקום ששר הביטחון יפטור אותו בצו מחובת שירות סדיר, יבוא שר הביטחון רשאי לפטור אותו בצו מחובת שירות סדיר בכפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אולי דווקא כאן אנחנו רוצים להגדיש את החשיבות של הוועדה הזאת ולעמוד על המשמר של הצרכים של צה"ל כי כידוע אנחנו ישבנו בוועדה הזאת, שמענו רבות על הצרכים של צה"ל השכם והערב במשך כמעט שנה וחצי ולכן אני רוצה לתת את ההסמכה ואולי אפילו לקרוא מכאן לחבריי בקואליציה לשקול שיקולים ענייניים ולא רק שיקולים קואליציוניים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ההופעה הבאה של להקת המצביעים של הקואליציה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות הבאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אנחנו מציעים להוסיף בסיפה לסעיף 3(א) בחוק העיקרי "ובלבד שמשרתים בשירות לאומי אזרחי לא יוצבו בתפקידים המיועדים לחיילים משוחררים או לעובדים סבירים". הכוונה היא שמאחר וכבר הובהר שחלקם יכולים להיות בגיוס צבאי, לא צריכה להיות להם אפליה כנגד מי שכבר שירת בצבא. לכן אנחנו מאמינים שאם התפקידים הספציפיים האלה יכולים להיות מאוישים על ידי חיילים משוחררים שעשו את חובתם וזכותם, הרי שהם לא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף 6(ב)(1) בחוק העיקרי, אחרי עובדיו, יבוא "או במקומו של עובד שפוטר, הושעה או הופסקה העסקתו בשנה האחרונה". לא לתמרץ מעסיקים לפטר עובד כי יוכלו לקבל כוח עבודה זול, גם לא שירת בצה"ל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא רלוונטי לסעיף הזה. לא לפנות אלי כי אז אני אגחיך אותך. תפתחי את החוק ותראי שזה לא המעסיקים האלה. יאללה. אדוני, בוא נצביע. אין לתאר. תקראו את הסעיף, זה לא סוג המעסיקים שאת מדברת עליהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אתייחס לסעיף 7. אני חושב שלמרות התשובה שניתנה כאן לדבריו של רם בן ברק, היות ותוקף החוק פג בשבת, גם אם חוקית אפשר עוד איכשהו להאריך אותו, לא מן הראוי להאריך אותו מכיוון שהוא באמת פג תוקף. היה מן הראוי להתחיל את כל תהליך החקיקה מחדש ולדון בחוק. יש לי תחושה שאם היינו דנים בשירות הלאומי אזרחי עכשיו מחדש בתיקון מספר 8, היינו מגיעים לתוצאה אחרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים מאוד ברורים. אמרת אותם בצורה חדה ועניינית. מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא אכפת לו שלא תהיה אכיפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את בקריאה ראשונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא בכלל לא אמורה לשבת כאן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מציעים שאחרי סעיף 68(ד) בחוק העיקרי יבוא סעיף (ה): "משרת בשירות לאומי אזרחי לא יוצב בתפקיד אם קיימים חיילים משוחררים או מילואימניקים פעילים הזכאים לאותו תפקיד במסגרת זכויותיהם". קל וחומר, דרך אגב, בשירות הביטחוני ולא רק בחברתי. האפליה שהחוק הזה גורם לאותם שירותים, אנחנו מכירים גם את התהליך של הגיוס של השוטרים ואת תהליך הגיוס של כוח האדם בכבאות. כל הדברים האלה, המדינה החליטה שהיא רוצה לעודד חיילים משוחררים, רוצה לעודד גיוס נוסף ולעבות את המשטרה ואת לוחמי האש. לכן אנחנו לא חושבים שהם צריכים להיכנס במקומם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 33, אנחנו ביקשנו שיהיה כתוב ש"או שחיילים משוחררים, מילואימניקים פעילים, משפחות שכולות ומשפחות חטופים". בחטופים אנחנו כמובן מתכוונים לחללים. אנחנו רוצים שיהיה ברור שהחוק הזה מגדיל את העומס על כל מי שדיברנו עליו כאן, על מילואימניקים פעילים ועל משפחות המשרתים שכל הלהקה שהבאתם לכאן להצביע תדע שעל זה היא מצביעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אצלכם זה חברי כנסת ואצלנו זאת להקה. רשמתי את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אצלכם זו להקה שעוברת ממקום למקום להצביע. אצלנו יושבים כאן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו הגענו בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכול רוויזיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 10. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האמת היא שההסתייגות הזאת היא ברורה מאליה. בסעיף 14(ד)(2) בחוק העיקרי מופיע במקום לפחות שנתיים – אנחנו נדבר על לפחות חמש שנים. כשאני מסתכלת היום על אורח חייו של לוחם לדוגמה בשירות סדיר ומילואים, הוא לא עושה שלוש שנים או ארבע שנים אם הוא קצין אלא הוא עושה שלושה עשורים מחייו. לוחם עושה שלושה עשורים, קל וחומר כאשר אנחנו נותנים למישהו הקלה של 30 שעות או 20 שעות, אז לפחות נדרוש ממנו את חמש השנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אנמק את הסתייגות מספר 11. בהסתייגות הזו אנחנו מציעים שהמנהל יפרסם אחת לרבעון דוח מפורט על התפלגות המשרתים לאור התעקשותו המוצדקת של חבר הכנסת שטרן להבין מי באמת מגיע ומשרת. למדנו כאן - אני בטוח שלרוב חברי הוועדה זה לא היה מוכר – שלרבים מתוכם יש פרופיל קרבי. אני חושב שצריך לעצור את ההסדר הקיים ולפחות להתעקש – לא משנה אם אדם הוא בן 23 או 24 – ואם יש לו פרופיל קרבי מן הראוי שהוא ישרת שירות קרבי במיוחד לאור הצורך שהוצג בוועדה ב-12,000 לוחמים ותומכי לחימה. לאור זאת אני מציע את ההסתייגות הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מציעים בסעיף 35(4) לחוק העיקרי, אחרי המילים "של נשים" יבוא "וכן על השפעת השירות הלאומי אזרחי על שוק התעסוקה, על זכויות חיילים משוחררים ועל משפחות שכולות ומשפחות חטופים". הוכח לנו בשנתיים האחרונות הנטל שנישא על כתפי הלוחמים, משפחות השכולות ומשפחות החטופים ולכן שוב לא יכול להיות שמי ששירת בשירות לאומי של 20 שעות בשבוע וקיבל גם גמול כספי הוא לפני אותם אלה שאכן נושאים בנטל, קל וחומר אחרי ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסתייגות מספר 13 מדברת על כך שבסעיף 21(א)(1) בחוק העיקרי, אחרי מסמך הדרושים לו, נוסיף "לרבות נתונים של שכר עובדים במשרות דומות ועל פיטורים שבוצעו בשנה האחרונה". ככל שמעמיקים בחוק הזה, האפליה זועקת לשמים. אני שואלת את עצמי על איזה סוג של שכר מדברים עם אותו לוחם, מילואימניק, איש קבע כאשר כאן אנחנו מדברים על שכר העובדים במשרות דומות ועל פיטורים שבוצעו בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> את ההסתייגות הזאת רציתי לייתר. השר יגיש לכנסת אחת לשנה דוח השוואתי של עלות השירות הלאומי אזרחי לעומת השירות הצבאי לרבות ההשפעה התקציבית על זכויות חיילים משוחררים. אני ביקשתי לייתר את זה וביקשתי מראובן – שהוא כמו מנכ"ל משרד ממשלתי, הנה, הוא מאשר את זה והוא גם אמר את זה במהלך הדיון - לדעת מה העלות הממוצעת של משרת בשירות הלאומי ולא קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה ההסתייגות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שאם הוא היה נותן את הנתון הזה, היינו רואים שהוא עולה הרבה יותר מאשר חייל חובה ממוצע. לכן ביקשתי לקבל את הנתון הזה ולכן גם ההסתייגות שלנו שעל זה יוגש דוח אחת לשנה על ידי השר כדי שבאמת יגיד לנו כמה עולה כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 3(ב) מתייחס לשירות אזרחי במוסד חינוכי לילדים, שהוא לא יעלה על 300 בכל שנה. כולם מדברים על 400 בסך הכול אבל אנחנו מציעים שזה לא יעלה על 50 בכל שנה ובתנאי שאין במדינת ישראל חיילים משוחררים מורים מובטלים. הכוונה היא שוב לתת את ההעדפה ואת היתרון למורים שכן נשאו בנטל וכן עשו את השירות הצבאי. הלוואי והיו 300 אבל לא מגיעים למספרים האלה ולכן אולי צריך לדייק שזה יהיה במבחן האמת ולא בתיאוריה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. הסתייגות מספר 16. אני מבקש להתייחס להסתייגות לסעיף 4(א) ולומר שאסור שהשירות יפגע בחיילים משוחררים או במילואימניקים. אסור שיהיה מצב שבו, כמו שאמר חברי רם בן ברק, שחייל משוחרר בא להתקבל לעבודה למשל לשירות או למוסד, ובעצם ניתנת עדיפות למי ששירת שם בשירות לאומי אזרחי מכיוון שכבר מכירים אותו, הוא כבר עושה את התפקיד, יודעים מי הוא, הוא חסך להם כוח אדם ואז נוצרה בצורה מדהימה אפליה כנגד חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים כאן על סעיף 4(ג)(1) שמדבר על כך שהמכסה לא תעלה על 100 מדי שנה. אני מבינה שמדובר על מגן דוד אדום. אגב, אני בעד שיהיה בקו"ם אחד ובו יחליטו אם בן אדם הולך לשירות צבאי או לשירות אזרחי כאשר כמובן העדיפות תהיה לשירות צבאי ונאפשר כמובן לצרכים נוספים כמו מגן דוד אדום או זק"א אבל במכסות יותר קטנות. אנחנו מבינים שעכשיו, עובר ל-7 באוקטובר, יש צרכים מאוד גדולים במדינת ישראל ולכן המכסות צריכות להיות מתועלות לצה"ל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הסתייגות מספר 18. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מאוד משמעותית. אני הייתי רוצה שנקבל החלטה שלא יתקיימו דיונים ללא טלי גוטליב שמוסיפה הרבה מאוד צבע לדיונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם שכל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ומוסיפה גם הרבה שכל לדיונים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אוי ואבוי לי מחמאות מרם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בכל דיון של ועדת החוץ והביטחון, טלי חייבת להיות נוכחת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> חברי יש עתיד היו מאוד רוצים אצלם מישהי כמו טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הכול טוב. חבר'ה, דרישת שלום לפצ"רית וגם ליועמ"שית בקרוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות המגוחכת? 7. בכיתה ג' לא הרגשתי כך. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, אני רוצה לנמק את ההסתייגות הבאה שמדברת - בסעיף 5(ד) לחוק העיקרי - על הקצבה, במקום 100 שנה, לא יעלה על 20 מדי שנה. דרך אגב, במחשבה שנייה, מדובר כאן על משרות בחוץ לארץ. זאת אומרת, שולחים חרדים שהם בשירות לאומי אזרחי למשרות בחוץ לארץ. זה שהחוק מאפשר את זה, נראה לי שזה ממש לא תקין אבל בטח לא 100 אלא צריך להגביל את זה ל-20. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עומדים על כך - בהסתייגות מספר 20 לסעיף 8(ג)(1) – שהתקציב לשירות לאומי אזרחי לא ייגרע מתקציבים לזכויות חיילים משוחררים, מילואימניקים, משפחות שכולות ומשפחות חטופים. צריך לומר שבהינתן שתקציב הוא תמיד מוגבל ותמיד חסר תקציב, הדבר הזה טעון הוכחה ובמידה ויש פגיעה או אי אישור של חוקים לאוכלוסיות האלה, בעיניי במצב כזה התקציב שמיועד לשירות לאומי אזרחי צריך להתקזז איתו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 6. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 16(ג) בחוק העיקרי מתייחס לעלות הפעלתם. אנחנו מבקשים שיוסיפו: "ובנוסף ישלם מקופת המדינה דמי פיצוי בגין הפגיעה באוצר המדינה, בשוק התעסוקה המקומי". לפי מה שאני מבינה מדובר על משרות בחוץ לארץ ובעצם יש כאן פגיעה בקופת המדינה ולכן אך טבעי שיידרש פיצוי בגין הפגיעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 22. מה שכתוב בחוק העיקרי בסעיף (ג) זה ש"גוף מפעיל המפעיל אצלו משרתים בשירות לאומי אזרחי בחוץ לארץ, יישא עלות הפעלתם". לכן אנחנו מבקשים שבנוסף לכך יבוא סעיף (ד) ובו ייאמר שכל חסכון תקציבי הנובע מהפעלת משרתים בשירות לאומי אזרחי יועבר במלואו לקרן מיוחדת לתמיכה בחיילים משוחררים ומילואימניקים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שעם הכספים של העמותה הזאת גולדקנופף עכשיו על הדנובה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הסברנו לחברינו הלומי הקרב שאנחנו בחקיקה על הסתייגויות כדי שיבינו למה לא מפנים להם מקום. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נבוא אחר כך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לעצור את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, נתת להם מידע לא מדויק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מאוד מדויק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שאפשר לעצור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 23. המשרות האלה דורשות משרות של עובדים וגורמים לארגונים לפטר אנשים כדי כאילו לחסוך כסף. הסכנה הזאת קיימת ואני מבקש לשים לב לעניין הזה שהמתנדבים לא יתפסו מקומות של עובדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסתייגות מספר 24 קובעת שאחרי סעיף 6(ג)(2) בחוק העיקרי יבוא שבשירות לאומי אזרחי לא ייכללו מטרות שהן חלק ממשרות הקבע במגזר הציבורי או הפרטי. אנחנו כמובן לא רוצים לייצר איזשהו סוג של אבטלה על המשרות אלא במשרות שהן פעילות עזר והשלמה כדי באמת לייצר איזשהו סוג של הגברת ערך והעצמת ערך התוצר וכן הלאה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 14(ה)(4) בחוק העיקרי אנחנו מבקשים שאחרי המילה "להפעיל" יבוא "ובכל מקרה לא יותר מ-10 משרתים בו זמנית". אני רוצה לחדד ולומר זה שמדובר על כך שמפעלים או חברות יעדיפו להעסיק חרדים בשירות לאומי כי זה ממש זול. לכן אנחנו מציעים להגביל פר מוסד את מספר המשרתים בשירות לאומי אזרחי, כדי לא להתחרות במי שנושא בנטל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 26. אנחנו מציעים להגביל את המספר כך שמספר המשרתים לא יעלה על 500 וזאת מכיוון שכמו שראינו גם בחוק הגיוס הכללי אנחנו צריכים לשים לב שנשאר לנו איזשהו יחס סביר בין המשרתים בצה"ל לבין המשרתים בשירות לאומי אזרחי. המספר שאנחנו מציעים הוא 500 ובכל מקרה אפשר גם לתרגם אותו למספר אחוזים בשנים הבאות אבל נראה לנו שבשלב זה ההגדרה של 500 היא נכונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הזה הוא באמת הסעיף שאנחנו מנסים לפענח אותו לאורך כל הדיון, סעיף 2(א)(4) שמתייחס לשיקולי הפוקד. היות ועד לרגע זה לא הבנו את שיקולי הפוקד, אנחנו באמת נרצה לעמוד לעומק על שיקוליו. אחד השיקולים שנמצאים כאן הוא בדיקה פסיכולוגית, כשירות הפרט לבצע את השירות והוא עבר ועדת חריגים שבחנה את מניעיו לבקש שירות לאומי אזרחי במקום שירות סדיר. אני רוצה אפילו לתת עוד איזשהו שיקול לפוקד, שאם הוא עבר כבר את כל המיונים והשיקולים האלה, אולי הוא יעשה שירות סדיר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לנמק את סעיף 14(ד)(4). << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף 28. על 14(ד)(4). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. סעיף 28. הוא לא קשור לאוכלוסייה הנהנית מפטור משירות צבאי מטעמי דת ומצפון. אני רוצה להפנות לסעיף בחוק העיקרי שבעצם מדובר על כך שמבקש האישור לא תומך במטרות שלו בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - אנחנו מכירים את הסיסמאות של נמות ולא נתגייס, אנחנו מכירים את זה ששורפים את דגלי צה"ל – ושהוא לא תומך במעשי טרור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 29. במסגרת הפיתויים שאני לא בטוח שבמיטב עושים כדי לשכנע אותו כן להתגייס כרגיל וגם אם יש מצפון, שיבין, שהמשרת יעבור הכשרה מיוחדת בנושא זכויות חיילים משוחררים ומילואימניקים ומחובתו לא לפגוע בזכויות אלה מעצם הווייתו כמשרת שכמו שמנסים להסתיר כאן הוא עולה הרבה יותר מאשר חייל חובה רגיל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הבא מדבר על סעיף 17(א) בחוק העיקרי שקובע מתי בעצם יבטלו את האישור לגוף להעסיק בני שירות אזרחי לאומי. אנחנו חושבים שצריכים להוסיף כאן שהגוף המעסיק פגע בזכויות עובדים חיילים משוחררים או מילואימניקים כדי לשים גם איזושהי אמירה ערכית על חשיבות גוף שגם קולט בני שירות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 31 מדברת על חוות דעת. כמו שנשוי לרופאה, אני אומר לכם שתמיד לקבל חוות דעת שנייה. אני ממליץ בחום להכניס את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 32. מאחר וסעיף 21 מתייחס לסמכויות פיקוח, אנחנו מציעים להוסיף גם את סעיף 21(א) לפיו מפקח רשאי לדרוש מגוף מפעיל לספק נתונים על כל פיטורי עובדים שבוצעו בשנתיים האחרונות ועל מצב התעסוקה הכללי בגוף. זה משהו שהוא אלמנטרי כחלק ממצבת כוח האדם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 33 ביחס לסעיף 20(א)(1) בחוק העיקרי. אנחנו מציעים שכל מי שמפקח לא תהיה לו קרבת משפחה או קשר אישי. אני חייב לומר שלאור דברים שהתפרסמו בתקופה האחרונה, תחקירים של הכתב יוסי מזרחי ואחרים, אני מציע שהדבר הזה ייבדק בצורה משמעותית. אני חייב לומר שללא למעט אנשים שווה לבדוק את קרבת המשפחה למעסיקים או לגופים מפעילים אחרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הזה מדבר על כך שהמנהל רשאי לאשר באישור מיוחד של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אני חושבת שבכלל הוועדה הזאת צריכה להגביר את האכיפה שלה בכל מה שקשור לשירות, לשירות אזרחי לאומי, ולכן כפי שאמרתי כאן אני חושבת שצריך להרחיב את הסמכויות של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמה מרתק. פשוט מדהים. את מבינה גברתי היועצת המשפטית על מה אנחנו מצביעים כאן? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 35. אני חושב שאנחנו בכלל לא דנו כאן עד עכשיו, גם לא בהסתייגות הזאת – ואני אומר את זה גם לצוות המשפט, האם כשיהיה חוק גיוס/השתמטות, איך שנקרא לו, מי שנמצא במסלול הזה הוא על חשבון המשרתים בצה"ל כמו שהיושב-ראש ביסמוט רוצה להכניס לחוק ההשתמטות, בניגוד למה שאמר שר הביטחון כאן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות 36. אנחנו מציעים לתקן את סעיף 36(א) לחוק העיקרי. מאחר שאנחנו סבורים שהוראת השעה הזאת פגה ואין לה שום נפקות חוקית, אנחנו מציעים במקום לכתוב 15 בנובמבר, לכתוב 31 באוקטובר 2024 כי כמו שאנחנו רואים החוק הזה כבר לא תקף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אנמק את הסתייגות מספר 37. לסעיף 36(ב). << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, שימי לב אך ההסתייגות הייתה עוברת ואיך היינו מתקנים את החוק העיקרי. רק שואלת. צריך ללמוד באקדמיה את מה שקורה כאן בהסתייגויות. אין לתאר. ציון עובר לא הייתי נותנת לסטודנט שלי על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, די. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ההצעה היא שהכנסת תקיים דיון כל שישה חודשים על הנושא הזה, לפני שהוא יפקע. במקרה שלנו, היות והוא יפקע בסוף חודש מרס, אולי צריך להקדים את זה ושזה יהיה אפילו קודם כדי שנבחן את ההשפעות של החוק על השוויון בנטל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות המדהימה הזאת? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 38. אחרי סעיף 36(א) יבוא "הארכת תוקף החוק תותנה בהקצאת משאבים תקציביים מתאימים לחוק השירות הלאומי אזרחי שלא יפחת מהרמה התקציבית לשנת 2025". אני רוצה להסב את תשומת הלב לגבי התוקף בחוק העיקרי, ואולי גם את תשומת לב הייעוץ המשפטי, שהוראות חוק זה יוסיפו לחול אף לאחר מועד הפקיעה על מי שהחל את שירותי לפי חוק זה לפי מועד הפקיעה. זאת אומרת, כל מי שמשרת היום, אותם 1,500, יכולים להמשיך לשרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות הנבונה הזאת? 7. מי נגד? 9. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 39. פשוט צריך לקרוא כי ההסתייגות כתובה מצוין. "הממשלה תדאג להארכת תוקף החוק – כל מילה בסלע – לא תשמש בסיס לפטור מגיוס שלא על בסיס רפואי או מצפוני ותדווח לכנסת על סעדים לקידום שוויון בנטל". לדעתי זה מדבר בפני עצמו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו בהסתייגות מספר 40. אחרי סעיף 36(א) יגיע השר לשירות ביטחון לאומי ויניח אחת לחודשיים על שולחן הכנסת דוח מפורט בדבר מספר המתנדבים שהוא רואה השתתפות, ההקצאות התקציביות, המנגנונים לאבטחת שוויון מגדרי וחברתי במסגרת השירות שכל כך חשוב בטח בשעה כזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 41. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מקשיבה לך בקשב רב. אני לא יכולה שמרוב שעמום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו אחת ההסתייגויות היותר חשובות שנשמעו אי פעם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נולדתי ליום הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מציעים שאחרי סעיף 36(א) יבוא (ב): "לא יישלחו מתנדבים לשירות בגופים פרטיים למטרות רווח". אנחנו חושבים שמן הצורך והדין להבטיח שלא יהיה שימוש שלא כדין בשירות הלאומי האזרחי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני ממשיכה לטעון לגבי הסתייגות מספר 42. אנחנו מבקשים להוסיף, ושוב, הכול במידת הזהירות כי התיקון הזה ניתן בזמן פציעות כמו שקוראים לזה בכדורגל, שבהארכת החוק תינתן עדיפות לשירות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 43, לסעיף 36(א). נאמר ש"לא יוגדר שירות דתי או חינוכי מגזרי כשירות לאומי אזרחי לצורך החוק". אני חושב שהלקונה הזו מלווה אותנו בשני החוקים ולא רק בחוק הזה אלא גם בחוק השירות לאומי השני. אני חושב שיש כאן טעם לפגם. דרך אגב, אני חושב שכרגע אין ברירה אלא לומר שלא יוגדר בכלל אבל אפשר להסדיר את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה לנמק את הסתייגות מספר 44 והיא בעיקר לאוזניך. אנחנו מציעים להוסיף סעיף קטן (ב) אחרי סעיף 36(א) ובו ייאמר ש"ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים דיון אחת לרבעון על יישום החוק ובהתקדמות גיבוש מתווה הגיוס החדש". מאחר ולמדנו שהחוק הזה היה רק פלסטר או רק איזשהו נספח לחוק הגיוס העיקרי, אנחנו מציעים שכאן יהיה דיון מעקב אחת לרבעון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, הסתייגות מספר 45 היא בשבילך. "הארכת תוקף החוק תותנה בהצגת מתווה מלא לשירות צבאי ולאומי שוויוני עד ליום ל' בניסן התשפ"ו". כבר יש לך מוכן. יש מתווה ביסמוט. מה רוצים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מנמקת את הסתייגות מספר 45. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגות מספר 46. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בחוק שירות לאומי בסעיף 1, בהגדרת השר, לאחר המילה "הממשלה" אנחנו נוסיף "ה-38". << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 47. היות וכל השירות הלאומי אזרחי כרגע מיועד רק לציבור החרדי, היות ואנחנו חושבים שמן הראוי שלא תקודם הצעת החוק ותוארך, אנחנו מציעים שהיא כבר לא תהיה למגזר החרדי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף 1 להצעת החוק יתווסף סעיף 2 לפיו הסעיף הראשון ייכנס לתוקף רק בכפוף להעברת תקציב המדינה במועדו על פי חוק יסוד: משק המדינה וחוק יסוד: הכנסת בהתאמה. << דובר >> קריאה: << דובר >> במועדו באוקטובר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה באמת הזמן לשאול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות?4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 49. מאחר וכרגע עת אנחנו מדברים יש שלושה חטופים חללים בעזה, אנחנו מציעים שהצעת החוק לא תיכנס לתוקף עד ששלושתם יוחזרו ויובאו לקבר ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ציני מה שאתה עושה עכשיו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אפילו לכם יש גבול. לא לחלל את הקודש. תחזור בך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת ציניות. לא מכובד. תעשה מה שאתה רוצה אבל זה לא מכובד להשתמש בחיילים שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאוד, מאוד, מאוד. חבל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בכל הכבוד, וותר על ההסתייגות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מוותר על זה או אתה עומד על זה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מוותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מוותר על ההסתייגות. נמשיך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 50. אנחנו מבקשים לשנות את התאריך ובמקום 30 ביוני 2026 לכתוב ה-1 ביולי 2026. התאריך של ה-30 ביוני, הוא לא תאריך נוח ולפיכך אנחנו מבקשים שזה יהיה ב-1 ביולי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני ממשיכה להסתייגות מספר 51. מאחר וה-30 ביוני הוא תאריך לא נוח ואנחנו רוצים לדאוג לוועדה שיהיה לה מספיק זמן לדון, אנחנו מציעים שיבוא ה-31 ביולי 2026. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שוב הנושא של מועד החוק. אנחנו מציעים שלאחר המילים "ט"ו בתמוז התשפ"ו" יבוא, בכפוף לבדיקה כמובן - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 1, אנחנו מציעים שאחרי המועד של 30 ביוני 2026, יבוא עם החורף שיסתיים באביב 20 והיה שחון ודל משקעים והמועד ישתנה בהתאם. אנחנו בשנת בצורת כמו שאדוני יודע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות החשובה? 4. מי נגד ההסתייגות הוא חשובה? 6. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מוותרים על הסתייגות מספר 54. הסתייגויות 55 ו-56 הן יחד. יש כאן טעות הקלדה. בסעיף 1 להצעת החוק יתווסף סעיף תחולה לפיו האמור בסעיף 1 ייכנס לתוקף אך ורק אם נתקיים האמור בסעיף 35 לחוק שירות לאומי אזרחי. כלומר, שוב חובת הדיווח לכנסת. הכבוד של הבית הזה הוא מאוד מאוד קריטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 2. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגויות 57 ו-58 הן הסתייגות אחת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להצביע על הסתייגויות מ-57 עד 62. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לנמק את המקבץ. המקבץ הזה מתייחס לכך שאין לשנות את החוק הזה אלא ברוב של 90 חברי כנסת. אנחנו מבקשים שבבואנו היום להצביע בקריאה שנייה ושלישית אחרי שביום רביעי הצבענו בקריאה ראשונה ומתוך החיפזון של ההליך ואי התקינות של ההליך, לשיטתנו, אנחנו מבקשים ש-90 חברי כנסת הם שיאשרו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דרישה חשובה. מי בעד קבלת ההסתייגות החשובה הזאת? 2. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה חייב להיות ברוב מיוחס. יש כאן גם ורסיה של 70. תגידו אתם איזה מקבצים. << דובר >> קריאה: << דובר >> עד 62 הצבענו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הזמן שלכם עובר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מציעים שבסוף סעיף 34 יבוא "במידה ותוקף חוק זה יוארך על ידי הכנסת, כניסת הארכה לתוקף תהיה כפופה להתקנת תקנות להסדרת הארכה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. מי בעד קבלת ההסתייגות? 3. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסתייגות מספר 87. תחילת החוק תהיה עם חקיקתו של חוק גיוס ממלכתי שוויוני שיבטיח חלוקת נטל שווה בין כלל אזרחי ישראל, גברים ונשים, דתיים וחילוניים כאחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 3. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היא קפצה להסתייגות מספר 87. חזרתם בכם מכל ההסתייגויות לפני? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא חזרנו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני ממשיכה. הסתייגות מספר 88. הממשלה תגיש לוועדת העבודה, הרווחה וועדת הבריאות דין וחשבון מפורט על היערכותה ליישום החוק לרבות תקצוב, פיקוח ואבטחת תנאי מתנדבים בתוך 60 ימים מיום חקיקת חוק של חוק זה. בסוף מדובר כאן על מסה משמעותית של מתנדבים. אנחנו חושבים שצריכה להיות לנו איזושהי יכולת של פיקוח ובקרה על האירוע הזה ושהיא תהיה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת או ועדת הבריאות בהתאם לנהוג לגבי כל מתנדבים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות ממספר 64 עד 86. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגויות? 3. מי נגד? 6. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגויות לא התקבלו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> על הסתייגות מספר 84 כבר הצבענו קודם לכן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא הצבענו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יעל נימקה אותה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא נימקה את הסתייגות מספר 87. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסתייגות 87 ו-88. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 89. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא ייכנס החוק לתוקפו אלא לאחר שיובטח בחוק מפורש כי השירות הלאומי אזרחי לא ישמש תחליף לשירות חובה צבאי במסגרת עקרונות שוויון, אחריות לאומית וערבות הדדית. בועז, הדברים האלה הם לאוזניך בלבד כי אתה מתהדר בחוק ביסמוט. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה יודע את הכללים, המפקד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 3. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי מנהל את הדיון? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בועז. אנחנו ביחד מתנמנמים מרוב שאתם מרתקים אותנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, זה לפרוטוקול שאתם מנהלים ביחד? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. אני סרה למרותו של בועז ביסמוט. אני יד ימין של בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני חייב לומר משהו בעניין של טלי. יש לכם באופוזיציה נטייה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה שמעת אותי אומר משהו כזה? למה אתה אומר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל פעם שיש לנו משהו טוב בימין או נכס שקשה לכם איתו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה בימין? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה נכסים יש לכם? מטוסי 35-F לסעודיה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסיס אמריקאי ברצועת עזה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכי תגידי לאביגדור ליברמן לחשוף עוד סוד מדינה כמו שליברמן כבר חשף על העברת אמל"ח לקבוצת אל קעידה, מליציה בעזה, באופן שפגע אנושות בביטחון מדינת ישראל. הוא חשף סוד מדינה. אני לא יודעת איך הוא ידע את סוד המדינה הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כדאי שקודם כל תבדקי את עצמך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאחר והדיון הוא פתוח והוא מצולם, אין לי צל של ספק שיש רייטינג של 99 אחוזים לאנשים שצופים בהסתייגויות המדהימות שלכם, בעבודה הפרלמנטרית המרתקת שלכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שיותר טוב שתחזור להבין ברייטינג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שיעור בדמוקרטיה. תמשיך בבקשה לעשות את מלאכתך. קדימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השר הממונה על ביצוע החוק ייקבע בתקנות באישור ועדת הכנסת הרלוונטית. אני רוצה להגיד שאחרי ששר הביטחון בגד במשרתים והוא רוצה שהשירות האזרחי לאומי יהיה גם על חשבון שירות, מה שכתוב כאן, שייקבע שר בנפרד ולא יהיה אותו שר ביטחון כמו שהיה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 3. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות 91, לגבי "לא יוארך תוקפו של החוק מעבר לתקופה שנקבעה בו". כבר למדנו את המורכבות. אנחנו מציעים שלא יוערך יותר תוקפה של הוראת השעה הזאת מעבר לתקופה שנקבעה בה אלא אם כן הונחה בכנסת חוות דעת מבקר המדינה באשר לאופן יישומה ולאפקטיביות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ההסתייגות הבאה היא מספר 92, "הוראות חוק זה יפורשו ברוח ערכי מגילת העצמאות וחובת השירות למען ביטחון המדינה וחוסנה החברתי ותוך מתן כבוד שווה לכל צורות השירות התורמות למדינה". גם כאן שוב אנחנו מבקשים שזה יהיה ברוח ערכי המדינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רון, אני מבין שהגעת באיחור וצריך שיראו אותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. אצלנו זה לא כך. אין לנו פריימריז. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם אין לכם עתיד. << דובר >> קריאה: << דובר >> בגלל זה אתה כאן, בגלל שאין לכם פריימריז. אם היה לכם פריימריז, לא היית כאן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסתייגות מספר 94. "השר הממונה יגיש אחת לשישה חודשים דוח פומבי שיפורסם באתר משרדו ובו נתונים מלאים על מספר המשרתים, פריסתם הגיאוגרפית, זהות הגופים המפעילים והיקף המשרתים שעברו לכל גוף". בסך הכול אנחנו מבקשים שקיפות במסגרת החוק הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוא נעשה הסתייגויות אמיתיות. דיברתם על מה שעשיתם בשלוש שנים שאתם בשלטון. אלה שלוש שנים שבתוכן ה-7 באוקטובר, מצב כלכלי הכי גרוע שהיה במדינה, מצב פוליטי הכי גרוע שהיה במדינה וקיטוב ועכשיו הבאתם עלינו את הקמת מדינת פלסטין. כל הכבוד למר בנימין נתניהו. << דובר >> קריאה: << דובר >> נתיב פלסטין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הזכות להגדרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 3. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוא נעשה הסתייגות לפיה ועדת חוץ וביטחון תגיד בצורה ברורה שהיא נגד הרעיון בתוכנית טראמפ של הקמת מדינה פלסטינית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם בעד הקמת מדינה פלסטינית? זה סקופ. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אתה עכשיו הליצן התורן? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. אני משאיר את זה לך. אין מקום לשניים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> די עם השטויות האלה שלכם. יאיר לא כאן לראות אותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה כאשר חושפים אתכם, אתם פתאום קופצים לשם? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אתה הליצן התורן כאן. מספיק עם השטויות. תהיה רציני, אתה חבר כנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדון שקלים, אמרת בקולך שאתה בעד מדינה פלסטינית. עכשיו אתה מבין למה אתם לא עוברים את אחוז החסימה? הסתייגות מספר 97. אני שמח שזה מעיר את הקהל כי לפני כן היה כאן קצת רדום. מה לעשות, זה מה שראש הממשלה הביא על מדינת ישראל, הקמת מדינה פלסטינית. אתם יכולים להיות או בעד או נגד. אני חושב שאנחנו צריכים נגד. אם אתם בעד, תצביעו בעד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין אתכם. אתם בעד מדינה פלסטינית? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 98. בוא נמשיך ונדבר על לגבי מכירת כלי אסטרטגי, מטוסי 35-F לסעודיה. בועז, אתה ישוב-ראש ועדת חוץ וביטחון ואתה אמור להבין למה זה בעיה. בוא נתחיל מזה. זה שאין לכם שום עמדה בנושא כמחלקת המושטים הקפואים, זה מדהים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 99. בוא נדבר עוד פעם על עליונות טכנולוגית. כלים אסטרטגיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה יודע למי הייתה בת מצווה אתמול? על חשבון ההסתייגות שלך. לירדנה האחיינית המהממת שלי. ירדנוש, מזל טוב. הנה, מהאופוזיציה נתנו זמן הסתייגות לומר לך מזל טוב אהובתי. ירדנוש. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפילו בשמחה. מזל טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שלא יעלה את זה להצבעה כי זה ייפול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הצבעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הסתייגות מספר 100. אנחנו מבקשים לדעת מה עמדת ועדת חוץ וביטחון ומחלקת הדגים הקפואים לכך שהולכים לתת כלי אסטרטגי של מטוסים חמקנים מסוג 35-F והמשמעות תהיה שלישראל לא תהיה יותר עליונות אווירית במזרח התיכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ... קיבלו לפני חמש שנים וטרפתם לנו את השכל בכל כותרת אפשרית אחרי הסכמי אברהם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא דיברנו על האמירויות אלא על סעודיה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם סעודיה לא קיבלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים מקבץ מ-101 עד 110. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אומר מזל טוב למירב בן ארי שחוגגת יום הולדת. גם למאיר כהן הייתה יום הולדת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מצטרפים לברכות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר לכם משהו בנימה רצינית. אם הכנסת לא תתעורר ותפקח על משרדי ממשלה, הבורדל הזה שאנחנו רואים במדינת ישראל ימשיך לקרות. יחלקו כאן 35-F, יתנו כלים שאנחנו אפילו לא מדברים עליהם בוועדה ויודעים שהם חלק מהמשא ומתן, יקימו מדינה פלסטינית על הראש שלכם בזמן ששר האוצר יגיד שהם רוכבים על גמלים אבל הם כבר לא רוכבים על גמלים אלא הם טסים במטוסים חמקנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? 4. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, אני מבקשת שנצביע עכשיו על החוק. אנחנו מושכים את ההסתייגויות שלנו למליאה. להצביע על כל ההסתייגויות, על החוק וכמובן אנחנו רוצים גם רוויזיה אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת שאר ההסתייגויות? 7. מי נגד קבלת שאר ההסתייגויות? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההסתייגויות לא התקבלו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תצביע על החוק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול להצביע על החוק. יש רוויזיה. אי אפשר להקריא את החוק כי יש רוויזיה. הגשנו הסתייגויות. יש עתיד הגישה וכל השאר הצטרפו. מפלגת העבודה, גם ישראל ביתנו, גם המחנה הממלכתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כולנו נחושים נגד האסון שאתם מביאים עלינו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נצביע על הרוויזיה בשעה 15:30. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> האם אפשר לקבוע דיון בוועדה לרוויזיה על ההסתייגויות בשעה 15:15? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר. בשעה 15:30 הצבעה ובשעה 15:15 דיון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מעדיפה בשעה 15:30 הכול. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא נספיק. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 15:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלום לכולם, אני מחדש את הדיון. הצבעה על ההסתייגויות להצעת חוק שירות ביטחון לאומי אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר שבדיוק עכשיו הבנתי שראובן אמר שבמקום 800 שהיו כל שנה, ירדנו ל-400. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי בעד קבלת ההסתייגות? 7. מי נגד? 8. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025 1. תיקון סעיף 36 בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, בסעיף 36(א), במקום "כ"ד בחשון התשפ"ו (15 בנובמבר 2025)" יבוא "31 במרס 2026", בנוסח נתאים את התאריך העברי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה אישרת את ההקדמה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. 31 במרס 2026. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אישרת את זה שאנחנו מקדימים את זה לסוף מרס 2026? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אישרנו את זה. הכול בהסכמה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסעיף הנוסף הוא אשרור. אנחנו נתקן את סעיף 36 לחוק העיקרי כך שהוא יהיה כלהלן: (א) חוק זה יעמוד בתוקפו עד 31 במרס 2026. (ב) הוראות חוק זה יוסיפו לחול אף לאחר מועד הפקיעה על כל אחד מבין אלה: (1) מי שהחל את שירותו לפי חוק זה לפני מועד הפקיעה ועל הגוף המפעיל שאצלו הוא משרת עד תום שירותו. (2) מי שהיה מועמד לשירות שהרשות קיבלה לגביו את אישור הפוקד, את הסכמת המשרת והגוף המפעיל לביצוע שירותו עד לתום תקופת שירותו וכי נקבע מועד לתחילת שירותו אצל הגוף המפעיל והכול לפני מועד הפקיעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלה סעיפים נוספים? חוץ מתיקון סעיף 36 מוסיפים עוד סעיפים? טלי הסבירה לי קודם שאין אפשרות לגעת בחוק העיקרי וצריך להתחיל מהתחלה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא. זה בתוך סעיף 36. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין זה לא מה שמובא בפנינו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה הוספת את זה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כיום חוק שירות לאומי אזרחי מאפשר, למרות הוראות הפקיעה, להמשיך לחול על מיועדים לשירות ביטחון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שכבר התחילו את התהליך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בדיוק, שהתחילו לשרת לפני מועד הפקיעה. ההצעה להוסיף כאן היא לא רק לגבי מי שהחל לשרת אלא גם לגבי מי שקיבל את אישור הפוקד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה ממילא חל. לא הבנתי למה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> תנו לי לסיים. יחול אישור הפוקד, כמובן את הסכמת המשרת לשירות ואישור הגוף המפעיל להציב אותו בשירות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה צריך את זה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בסוף הפקיעה הזאת כל כמה חודשים מייצרת לנו מצב שאנחנו כל פעם עם חורים ואז שואלים אותנו למה יש לכם רק 400. במצב שמוצע עכשיו זה בעצם מי שכבר התחיל וקיבל את אישור הפוקד לפני מועד הפקיעה והוא מיועד לגוף מסוים, יוכל להמשיך גם אחרי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה כתוב. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא. זה חדש. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא כתוב. זאת אומרת, היום כתוב רק מי שמשרת בפועל. מי שהחל את שירותו. אנחנו אומרים גם מי שקיבל שיבוץ, הוא כבר עבר את כל התהליך. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> מילים אחרות, מועד הפקיעה הוא לא מועד הפקיעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. אתם לא יכולים לעשות את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני אתן לך דוגמה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אתם מוסיפים את זה גברתי היועצת המשפטית? מתי דיברתם על זה? אתם רוצים שיפסלו לנו את זה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נפסול את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא שואלת אותך. אני כאן וחלה עלי מידת ההגינות. גברתי היועצת המשפטית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אין בעיה. אנחנו מוותרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור שלוותר. זה לא יחזיק דקה. מצטערת, זה לא היה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היה לנו שיח עם השירות הלאומי. יש תהליך שלם עד שמשרת בשירות הלאומי יכול להתחיל את שירותו, למשל עקב עיכוב בסינון הביטחוני. לכן על מנת שתהיה רציפות תפקודית בגופים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הכול טוב ויפה אבל אנחנו לא נמצאים בהצעת החוק הזאת. ההוראה הזו שאת מוסיפה שהיא רבת חשיבות לא עברה קריאה ראשונה, בכל הכבוד, ומגיעה לכאן אחרי רוויזיה. לא דנו בזה. אני אמרתי כל הזמן לחברי האופוזיציה שאנחנו לא דנים בחוק אלא אך ורק בתוספת של מועד הפקיעה. נכון, זה קשה, אבל לא העליתם את זה בשום צורה שהיא. בכל הכבוד, אני ממליצה לאדוני היושב-ראש ולחבריי מהקואליציה תצביעו כעת על הנוסח כאשר קיצרנו את התקופה בהחלטתך שלך אדוני היושב-ראש. לקחנו בחשבון את הקשיים שהייעוץ המשפטי של הוועדה הביא בפנינו. לא יעלה על הדעת שאנחנו נקבל כאן עכשיו, גם אם זה לטובת העניין. אנחנו מחויבים במידת ההגינות בחקיקה ובתום לב ובידיים נקיות ואף אחד שלא יטען נגדנו אחר כך שעשינו כאן מחטף על סעיף חשוב ככל שהוא, שלא היה כאן על השולחן בשום שיח במהלך החקיקה. בכל הכבוד אדוני, אני מבקשת שאנחנו נצביע על הצעת החוק כפי שהיא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא חושבת שהסעיף הזה בא בחוסר תום לב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אבל יטענו נגדנו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו בידיים נקיות. זה חלק מתהליך החקיקה כאשר אנחנו שומעים איזשהו קושי ואני חושבת שזה במסגרת התיקון שבהחלט ניתן להוסיף. אנחנו לא עומדים על כך. בסך הכול הייתה כאן כוונה טובה לסייע לשירות הלאומי בדבר שלפעמים יש קשיים אובייקטיביים. אנחנו לא עומדים על כך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני יכול להסביר? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא צריך. זה יורד. אני חייבת לומר לך משהו. אני מבינה את הקושי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני גם מבין מה שאת אומרת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל עם כל הכבוד אנחנו מאריכים כאן הוראת שעה בחוק מאוד מאוד בעייתי ומורכב מאוד, עם טענות לפגיעה בשוויון, עם עקרונות שונים ומשונים שאנחנו מאזנים אותם אל מול החשיבות של השירות הלאומי. אבל אנחנו לא יכולים על גבי זה להתמודד עם עוד קשיים שהחוק מציב, גם אם הוא מציב בפניכם. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בסוף אתם תחליטו. אני מסביר ואחר כך אתם תחליטו מה אתם רוצים. לגבי שער הכניסה לשירות הלאומי, מה שמשנים כאן עכשיו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו הבנו מה משנים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו משנים את הזמן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תצביעו. אני אעשה מה שהיושב-ראש אומר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ראובן, בעצם מגדילים את האמבטיה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, לא מגדילים את האמבטיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, מגדילים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. לא מגדילים. אני מבקשת למשוך את ההצעה שלנו. אני חושבת שהיא הצעה נכונה שמסייעת, היא לא מגדילה את האמבטיה. יש לנו עוד סעיף אחד. אנחנו מבקשים לא להצביע על הסעיף הזה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסעיף הנוסף הוא: תחילתו של חוק זה ביום 16 בנובמבר 2025. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הערה קטנה. מה שאתם רוצים להוסיף, כמה זה חשוב לכם? כמה זה קריטי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בסוף בכל הגופים הביטחוניים, מהרגע שהצבא אישר אותו ועד שהוא עובר את הסיווג הביטחוני, לוקח חודשיים-חודשיים וחצי. אני מפסיד מספר גדול של משרתים בזירה הביטחונית בפער הזה. אם אני יכול להכניס רק עד ה-30 במרס, הסיווג הביטחוני לא תלוי בי. זה עושה ארגון אחד עבור על הארגונים. זה לוקח חודשיים עד שהם מתחילים את השירות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להזיז את הלוח? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הבנו, אבל סליחה, היית צריך להגיד לנו את זה לפני כן. עם כל הכבוד, לא, לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שמה שעומד כאן בלב העניין הזה, מעבר למה שטלי טוענת, והיא צודקת, שלא דנו בעניין הזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא עניין של לא דנו בזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אתם מקשים עלינו לחוקק את החוק? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו לא מקשים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מהבוקר אני אומרת לך גברתי היועצת המשפטית שזה כל כך פשוט, כל כך היה הערמתם קשיים, גם בישיבה הקודמת וגם בישיבה הזאת. גם עכשיו כשאת מביאה לנו במחטף, כשיש כאן אנשים שמגיעים רק להצבעה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אין לתאר את זה כמחטף כלפי הייעוץ המשפטי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אל תיקחי את זה אישית, עם כל הכבוד. אם לך זה נראה נורמלי להביא להצבעה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> איילת קוראת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מפסיק את זה עכשיו. די. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תעשי מה שאת רוצה. לא מתערבת לך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא מצליחה לשמוע את ההערות האלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אל תעשי דברים כאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, די. תפסיקי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא להפריע לחקיקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מספיק. לא היה כאן מחטף ומספיק עם זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מפריעים לחקיקה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להעלות את זה להצבעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ועוד איך מחטף. מי בעד הצעת החוק? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כלשונה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כלשונה. כן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. זה לא כלשונה. זה ממש לא כלשונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זאת אמירה שלי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שיהיה ברור לפרוטוקול. זאת לא הצבעה כלשונה של הצעת החוק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מצביעים על מה שטלי גוטליב אומרת אלא מצביעים על מה שהקראת. ראה תקנון. אז מה אם אני אמרתי? יכולתי להגיד עכשיו הרבה דברים אבל לא על זה מצביעים. מצביעים על מה שהקראת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני נועל את הדיון הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:40. << סיום >>