פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 23 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 09:29 סדר היום: << נושא >> התחדשות עירונית בדיור הציבורי בישראל - חסמים, הצעות ופתרונות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חברי הכנסת: יסמין פרידמן מוזמנים: קולין רונן – מנהלת תחום בכירה מדיניות ואסדרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון מיכל צדוק שטרנברג – סגנית ראש אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון איילת שורץ אסף – עו"ד, ממונה תחום אזרחי סיוע משפטי ירושלים, משרד המשפטים יעל דבורה כדורי – עו"ד, משרד חיצוני בשיתוף פעולה עם הסיוע המשפטי, משרד המשפטים תום פישר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הודיה פישמן – עו"ד, משרד המשפטים צבי נוסבוים – רפרנט שיכון באגף התקציבים, משרד האוצר עופרה כרמון אבן – מתכננת המשרד, משרד הרווחה ורד ספיר חוף – מנהלת אגף התחדשות עירונית, מינהל התכנון שירי גז – מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי דניאל גיגי – יו״ר, פורום הדיור הציבורי מרדכי קנטורר – יו"ר ועד דיור ציבורי מרכז קליטה גילה, פורום הדיור הציבורי עופר דרי – סמנכ"ל פיתוח עסקי, עמידר שחר שלו – סטודנטית, עומק - מרכז לעיצוב מדיניות וחקיקה עקיבא גולד – סמנכ"ל קשרי חוץ, עומק - מרכז לעיצוב מדיניות וחקיקה שירה סונדרס – סטודנטית וראש סניף תל אביב, עומק - מרכז לעיצוב מדיניות וחקיקה דובי רודמן – מנכ"ל, עיקר העיר תלתן קציר – מנהלת פיתוח ואסטרטגיה, השולחן העגול למדיניות בהתחדשות עירונית אלון וייזברג – יו"ר, לשכת המארגנים בהתחדשות עירונית ענת מלהאוזן חסון – עו"ס, יו"ר ועדת מדיניות, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים משתתפים באמצעים מקוונים: בני ביטון – ראש עיריית דימונה אורית מרים גריאני רוזנטל – רכזת פרויקטים להתחדשות עירונית, עיריית תל אביב-יפו מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התחדשות עירונית בדיור הציבורי בישראל - חסמים, הצעות ופתרונות << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ומעקב אחר החלטות ממשלה. הנושא הראשון שלנו השבוע: התחדשות עירונית בדיור הציבורי בישראל – חסמים, הצעות ופתרונות. לפני שנתחיל בדיון, אנחנו תמיד מתחילים בחטופים החללים שלא באו, ומספרים סיפור אחד של אדם אחד. היום אנחנו רוצים לספר את הסיפור של סותטיסאק רינטלאק. סותטיסאק רינטלאק מתאילנד נרצח ב-7 באוקטובר 2023 במהלך מתקפת חמאס על קיבוץ בארי. גופתו נחטפה לעזה. ב-16 במאי 2024 עודכנה משפחתו בתאילנד כי נרצח וכי גופתו מוחזקת ברצועה. רינטלאק עבד שנים רבות בחקלאות ובא לישראל ב-2017 במסגרת תוכנית העסקה של עובדים זרים. הוא הועסק במטעים סמוך לקיבוץ בארי ונחשב עובד חרוץ ואהוב בקרב חבריו לעבודה. ב-7 באוקטובר, בעת שעבד בשדות, תקפו מחבלי חמאס את האזור ורינטלאק נחטף יחד עם עובדים נוספים. אביו, טונגמר רינטלאק, סיפר כי בנו היה צעיר מבין שני ילדים, אדם פשוט שחיפש דרך לפרנס את הוריו ולשפר את חייהם. הוא רק רצה לעבוד ולהחזיר כסף הביתה, אמר האב. ידענו שהעבודה בישראל קשה אבל הוא היה גאה בעצמו. כשהבנו שנחטף התפללנו שיחזור חי, אבל בלב הרגשנו שהוא כבר איננו. אימו של סותטיסאק, וו רינטלאק, לא הצליחה לעצור את דמעותיה כשבני משפחתה הציגו בפניה את תמונותיו. וככה היא אומרת: "לא חשבתי שאאבד את בני כך", אמרה. אביו של סותטיסאק ביקש לשלוח מסר לישראל ולעולם: אני לא יודע מי האנשים שעדיין מוחזקים שם, אבל אני מבקש שיחזירו את כולם. הם אנשים פשוטים שבאו לעבוד. לא הגיע להם למות כך, כולנו רק רצינו חיים טובים יותר. יהי זכרו ברוך. בעזה שלושה חטופים חללים, המשימה לא הושלמה, הספירה לא עצרה ולא תעצור עד שכולם ישובו אל חיק משפחותיהם, ארצה לקבורה. במעבר חד לנושא שלנו, סוגיית ההתחדשות העירונית עלתה גם בוועדות קודמות ובהצעות לסדר בשנים האחרונות שהובלתי פה בכנסת. שני מקרים שאני רוצה להזכיר, ובטח יש עוד סוגיות, זה הסיפור של שכונת גילה. שמה מבוצעת התחדשות עירונית בסביבות 1,000 יחידות דיור חדשות במתחם של כ-200 קיימות, ונכון להיום הדיווח הוא שלא נוספו יחידות דיור ציבורי במתחם. זו סוגיה שיש כמה שאלות לגביה שאני תכף אשאל אותן. הסוגיה השנייה היא עתודות של בתים בדיור הציבורי במתחמים שיש פוטנציאל התחדשות עירונית, אבל הדבר הזה לא מתרחש בשנים מהירות. אנחנו יודעים על מתחם בבאר שבע שיש שם אפילו דיור צמוד קרקע, שיכול לפתור בעיות לאנשים עם מוגבלות ונכים, ששם זו סוגיה מאוד כואבת. המתחם הזה עומד שומם כמה שנים, לטענת עיריית באר שבע אין תוכניות לביצוע מיידי של המתחם הזה, אני לא יודע אם יש שם תב"עות אפילו זמינות לאותה התחדשות עירונית מתוכננת, ובעצם בתים מוחזקים ריקים בזמן שאנשים נאנקים וקורסים ומחכים לפתרון. השאלות שאנחנו רוצים להפנות לאנשי משרד השיכון והחברות הממשלתיות לדיור ציבורי ולאוצר: א', כמה פרויקטים יש של התחדשות עירונית בדיור הציבורי בישראל? היכן הם ממוקמים ומה הסטטוס שלהם? ב', האם ההחלטה על התחדשות עירונית עומדת בחוק הדיור הציבורי ובמטרה שלשמה נועד החוק הזה? דהיינו קרקעות שניתנו למטרת דיור ציבורי, אני מניח שמינהל מקרקעי ישראל נתן אותן ללא גביית דמי חכירה מחברות ממשלתיות, כי זה בוצע למטרה ציבורית. ואז המתחם הזה הופך למטרה עסקית. מה עמדתו של המינהל במהפך הזה? מה דרישותיו? מה הכללים והאתיקה במעבר ממתחם שנועד למטרה ציבורית למתחם שעכשיו הופך להיות בעל עניין עסקי, שזה חייב להיות של אנשים עם עוצמה כלכלית. ג', מי אחראי לקבוע את מדיניות ההתחדשות העירונית? האם האוצר יש לו say? האם האוצר מעודד את זה, מבקר את זה, בודק את זה? מי אחראי שהדבר הזה יניב דיור ציבורי חדש, גדול יותר, טוב יותר, שלשם כך האדמה הזאת קיימת? מי אחראי לדאוג לתוצאה הזאת? ד', האם בוצעו כבר התחדשויות עירוניות שבגינן הוכנס כסף לקופת המדינה וההכנסה הזאת לאן יועדה? מה עשו עם הכסף? אם כבר השלימו פרויקט אחד או שניים, לאן הלך הכסף של ההתחדשות העירונית? בדוחות מפורשים. בהר גילה אנחנו רוצים ספציפית לדעת את הסטטוס של הפרויקט הזה, והאם ניתן לזרוע שם דיור ציבורי מוגדל יותר. בבאר שבע אנחנו גם רוצים לדעת מידע ספציפי. אנחנו ניתן לאנשי משרד השיכון, בלי הפרעות, אחרי זה לאוצר ואחרי זה לגופים שונים. בבקשה, נציגת משרד השיכון. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> בוקר טוב. יושב הראש, אתה רוצה לתת לכולם לדבר או שאני מתחילה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיכון, אתם תחליטו ביניכם, ואחרי זה אוצר. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אין בעיה. בוקר טוב, שמי מיכל ש. צדוק, אני סגנית ראש אגף בכיר נכסים וחברות במשרד השיכון. אנחנו האגף שאחראי על מדיניות הדיור הציבורי ועל ניהול הנכסים. אני רוצה רגע להפריד בין שני דברים בבקשה. הראשון הוא סיטואציה שבה יש דירות דיור ציבורי בתוך פרויקטים של התחדשות עירונית על ידי יזמים חיצוניים לנו, שבהם אנחנו מגיבים. מגיע יזם, אומר אני רוצה לקדם התחדשות עירונית בבניין, ולנו יש דירה, שתיים, שלוש. לא ידוע, בסדר? כאלה, שאל היושב-ראש כמויות, אני אשמח להגיד. מאז 2015 בטוטאל יש 959 פרויקטים, הכוללים 5,749 דירות דיור ציבורי שבהן אנחנו, הציבור כולנו, נהנים מהתחדשות עירונית. מקבלים, נותנים דירת דיור ציבורי ומקבלים דירה טובה בהרבה. גם כי היא חזקה יותר ולצערנו בשנתיים האחרונות ראינו למה צריך את זה, גם כי יש מעלית ולובי וכל מה שצריך. ואנחנו נהנים מהתחדשות חינם אין כסף. כמובן שבמהלך התהליך הזה, דיירי הדיור הציבורי, ככל הדיירים וככל הבעלים של הדירות בבניין, מפונים במהלך השלוש שנים וחוזרים לדירה וזכויותיהם נשמרות. למה זכויותיהם נשמרות? כי יש את חוק הרשות להתחדשות עירונית, סעיף 18, שמציין בבירור ובפרטים את זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי. ועל כן הם חוזרים בדיוק על פי הזכויות שלהם כפי שהן כתובות בחוק. בסדר? זה מצב אחד. מצב שני, שואל היושב-ראש, לגבי סיטואציה שבה אנחנו כמדינה, בעלים - אני רוצה רק לדייק, זה לא שהקרקע ניתנה לדיור ציבורי, זה שהקרקע היא בבעלות המדינה, גם במצב של דירות בודדות בתוך הבניין. אנחנו הבעלים של הזכויות בקרקע. וגם במצב שבו אנחנו הרוב בבניין או חלק מאוד גדול מתוך הבניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה את המשפט הקודם. בבניין שיש לך דירות בודדות שנותרו בבעלותך, את בבעלות יחסית של הקרקע, לא של כל הקרקע. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> לא, אני בבעלות של הדירה, של הזכויות בגין הדירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בזכויות בקרקע. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא של קרקע אחרת, רק מה שחל על הדירה הזאת. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> לא של כל הבניין, רק של הדירה. בעבר סביר מאוד להניח שהייתה המדינה בעלים של הקרקע, ואני רוצה לחדד את זה רגע - המדינה היא הבעלים, לא החברות. אין פה כל תהליך חכירתי מול החברות. אנחנו המדינה, אנחנו הבעלים של הדירה. החברה היא רק חברה מנהלת עבורנו. אנחנו הבעלים של הזכויות בקרקע בגין אותה דירה, ובכל הפרויקטים כפי שציינתי, כמעט 10,000 יחידות מאז 2015, בכולם אנחנו מקבלים דירה כנגד דירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלבד? אין עוד פטנטים? לא יודע, אם נניח יש לך עשר דירות שם את אומרת "אני מוכנה, בתנאי שתביא לי 12 דירות". יש דבר כזה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אנחנו מנהלים משא ומתן. לעיתים קורה בתוך כל מיני סיטואציות, אנחנו מנהלים משא ומתן ובתוך הזכויות שלנו אנחנו יכולים להגיע למצב שאולי הרבה מאוד זכויות מדירות שונות מתכנסות לכדי דירה נוספת, אבל זה משא ומתן ואנחנו כמו ש- - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם זכות וטו על התחדשות עירונית? או שאתם נחשבים כמו דייר ואחוזים של רוב וכאלה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> כמו כל דייר אחר בבניין, יש לנו - אם יש לנו שתיים-שלוש דירות, אנחנו שתיים-שלוש דירות, כמו שאם לאדוני יש דירות בבניין אז אותו דבר. אנחנו המדינה מול היזם בדיוק כמו כל בעלים אחר של בניין, אין לנו שום זכות וטו. אם הכוונה היא לשלבים מוקדמים יותר, שבהם המדינה יכולה בוועדות התכנון להתנגד, זה כבר קטונתי מלקחת אחריות על התהליך הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגבי ההשלכות של אותה דירה שנכנסת למתחם שהוא יהיה יקר יותר בתחזוקה, מה ההשלכות של זה על השוכר המקורי של דיר עמידר? מעלית, בניין, אחזקת בניין? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> זו סוגיה מאוד מורכבת. באופן כללי בעולם סוגיות של תחזוקת בניינים הולכות ונהיות יקרות יותר משמעותית בכל העולם. בניינים הולכים להיות ונהיים יותר גדולים, הם רוצים לתת לדיירים יותר ויותר מרחבים משותפים ו-Perks כמו שאומרים, ליהנות מהם. ואכן העלויות של החזקת בניינים באופן כללי בעולם הולכות ועולות, אנחנו רואים את כל העולם המערבי והמתקדם מתמודד עם הדבר הזה. גם אנחנו בדיור הציבורי, בתוך סוגיה מאוד מורכבת בעולם הזה. לאחר התחדשות עירונית, כרגע על פי החוק צריכות להיקבע תקנות לגבי הדבר הזה, ולא נקבעו תקנות, לצערי, בנושא הזה. אבל אנחנו מקפידים שדיירים לא ישלמו - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיכל, ברמה מעשית, אני נכנס להתחדשות עירונית כדיר עמידר. אין לי יכולת לדעת מראש השלכות של זה על התשלום החודשי שלי? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> יש לך יכולת לדעת את ההשלכות. קודם כל, שכר הדירה נשאר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע שהייתה גם תקנה, או התערבות ממשלתית בדבר הזה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> ניסיון לקבוע תקנות, שנכשל. צריכים לקבוע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני לא יודעת. אלו תהליכים משפטיים מורכבים פה בבית הזה שאני לא יודעת להגיד בדיוק איפה זה נתקע, אבל נתקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יוזמה שלכם? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> ביוזמה שלנו, של המשרד, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתם לא מחדשים את זה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אנחנו נשמח לחדש את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> בוא נעשה את זה ביחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היום אין כללים? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> כרגע אין תקנות קבועות, אבל על פי החוק יש פה כל מיני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו תיאורטית, אדם, נניח שהוא שוכר של עמידר, היסטורי, ותיאורטית הוא משלם 500 שקלים. והדירה תעבור התחדשות עירונית, ותיאורטית דמי אחזקת הבניין יכולים לייקר ב-600 או ב-700 שקלים. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת אפילו יותר מעלות שכר הדירה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זה גם קרה, זה לא רק דוגמה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> נכון, אנחנו מגיעים לזה. מיכל צדוק שטרנברג: << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה מפריע לי? אתה חושב שאני לא עושה עבודה טובה בדיון הזה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אנחנו מכירים את זה. רגע, אני רוצה להסביר. מה שאנחנו עושים היום, יש לנו את קרן ההתחדשות עירונית, שבה אנחנו מאגמים כספים שמגיעים מתוך התחדשות עירונית ומסבסדים את ועדי הבתים של הבתים החדשים, של דירות התמורה שמתקבלות בהתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסבסדים? באיזו דרך? גם את עלות האחזקה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> את עלות האחזקה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מקזזים מהשכירות או משהו? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לא. על פי החוק, השכירות נשארת באותו שיעור. הרי מה שמשלמים דיירי הדיור הציבורי זה הנחה מהעלות של הדירה. אם הדירה גדלה קצת, אז כן, שכר הדירה באופן יחסי עלול לעלות. אחוז ההנחה נשאר אותו דבר, על פי החוק, וככה זה נשאר ברמת שכר הדירה. ברמת התחזוקה וההשתתפות בעלויות ועד הבית, אנחנו דואגים שיש איזושהי עלייה מסוימת מאוד קטנה, אבל מעבר לכך אנחנו מסבסדים את ועדי הבתים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב תראי, הנושא הזה הוא לא עיקר הדיון שלנו, אבל הוא מדאיג. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> נכון, אני מסכימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מדאיג במובן הזה שבשם הליך של השבחת נכס, אותו דייר נכנס להוצאה מוגדלת, ואנחנו לא עומדים ביעד שלשמו נתנו לו את הדירה, להקטין את העלויות. ואנחנו מבקשים שתאיצו את התקנה להגן עליהם ולעגן את ה - - - << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> נציג משרד המשפטים פה מעוניין להגיב גם בנושא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> תום פישר, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה לעזור לנו או להפריע לנו? << אורח >> תום פישר: << אורח >> מה שתחליט אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נשמע מה תגיד, אני אגיד לך בסוף. כן. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> אוקיי. אני רק רוצה לציין שלפי סעיף 18א'2 לחוק הרשות להתחדשות עירונית, יש סעיף ספציפי שמדבר בדיוק על השאלה שהצפת, שקובע שמי ששכר דירה בדיור הציבורי, ובעקבות פרויקט התחדשות עירונית התרחבה לו הדירה, קיבל דירה חדשה - א', לא ישלם שכר דירה גבוה יותר ממה ששילם, וב', לא ישלם הוצאות תחזוקה של הרכוש המשותף, מה שנקרא ועד בית, בשיעור גבוה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גבוה ממה? זה יכול להיות מכלום גם. יכול להיות בלוק זנוח. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> ממה ששילם קודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה החוק? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> זה החוק. יש סמכות באותו סעיף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה החוק? אז מה עכשיו מפרים חוק? היא אמרה שאין תקנה, אז גובים מהם יותר אולי. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> רגע, אדוני, אני עונה. באותו סעיף יש גם התייחסות לכך שבעלי הדירות האחרים שאינם דיירי דיור ציבורי, גם עליהם זה לא יושת התוספת הזאת, אלא על משרד הבינוי והשיכון. יש הסמכה לשר לקבוע תנאים למימוש אותו סעיף ולשיעורים מקסימליים, מינימליים וכולי. הדבר הזה נעשה, זו עבודה של משרד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי. אז כתוב בחוק שהוא לא ישלם יותר שכר דירה ולא יושת עליו אחזקה מוגדלת, אבל אחרי זה כתוב שהשר יכול כן לקבוע שהוא ישלם יותר? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> הוא יכול לקבוע שיעורים ותנאים לאותה זכות, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא קבע? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה שנים עברו מאז? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> כמה שנים עברו מאז אני לא יודע להגיד לך בשלוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החוק, החוק הזה ילד, אין לו בר מצווה עדיין, חוק ההתחדשות העירונית. חכה רגע, גיגי, יש לנו פה שעה וחצי. אתה תכין לך נושאים לכנס חינוך שאנחנו עושים, תטפל עכשיו. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> לא, נתון חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא עכשיו. תן לי, אני שואל שאלות בסדר. מה אתה אומר? << אורח >> תום פישר: << אורח >> שעד להתקנת התקנות, סעיף החוק חל. התקנות הן תקנות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי החוק נחקק? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> הסעיף הזה, אני לא יודע להגיד לך במדויק, אבל זה סעיף שתוקן ב-2016. החוק כולו נחקק ב-2016. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולל הסעיף הזה? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> סביר להניח שכן, אני לא יודע לענות בוודאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז עשר שנים לא הביאו את התקנה? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> קולין רונן מהרשות להתחדשות עירונית. הסעיף הזה עוד תוקן במעלה הדרך, אם אתה רוצה לברר את המועד המדויק אני לא חושבת שזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מספיק לי הסעיף כמו שהוא נולד, שהוא יפה. ישב פה איזה חבר כנסת פעם, לפני עשר שנים, ושאל את השאלות האלה. ואז אמרו לו "אל תדאג, אנחנו נגן עליהם". הנה הסעיף, תירגע. הם לא ישלמו יותר שכר דירה ולא תוגדל ההוצאה שלהם בתחזוקה, וגם אם תהיה - זה יושת על משרד השיכון. אז הרגיעו את החברי כנסת והם הלכו לישון, ועברו עשר שנים ואף אחד לא טיפל בזה. מה אתם אומרים? << אורח >> תום פישר: << אורח >> שוב אני חוזר, עד להתקנת התקנות סעיף החוק וההוראות שקבועות בו חל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חל? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> חל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם יש הפרה, אם מישהו נדרש היום בעשור הזה, בגלל שהשר לא עשה את מלאכתו, לשלם יותר שכר דירה או יותר אחזקה - צריך להחזיר לו את הכסף. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> זה אני לא יודע לענות בצורה כל כך חותכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, אתה חוק או המלצות? מה לא הבנתי? אתה אומר: החוק חל. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> אני מציג לך אדוני את הוראת החוק, סעיף 18 לחוק הרשות להתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה קודם כל אמרת, לא ידעתי אם באת לברך או לקלל. אז בירכת אותנו, אבל עם עז. ברכה פלוס עז קיבלנו ממך. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אדוני היושב ראש, הרעיון הוא שאכן דיירי הדיור הציבורי זכויותיהם מוגנות בחוק. זו עובדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. האם יש מקרים היום שבוצעה התחדשות עירונית, נגבים שכירות מוגדלות או אחזקה מוגדלת בניגוד לחוק? כי כיוון שהשר לא קבע את כלליו והתקנה לא הותקנה, רק הכלל הראשון קובע - שהם לא ישלמו יותר. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני לא מכירה מקרה שבו אנחנו עוברים על החוק כי חלילה אנחנו לא עושים את זה, אבל אם יש מקרה ויש בעיה, אנחנו נפתור אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> שני דברים. אחד, יש לקונה בחוק. הלקונה הראשונה בחוק היא שמה שקרה זה שהיה תהליכי התחדשות עירונית שהתחילו לפני החוק, ואז בתהליכים האלה מה שקרה זה שיש אנשים שגבו מהם סכומים ענקיים, כמו בנווה שרת, ושמה הם עדיין בעיקולים על החשבונות שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל החוק הוא רטרואקטיבי? יש לו תחולה מיום שהחוק נחקק? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> זה הגיע לבית המשפט ובית המשפט חייב את משרד השיכון לטפל בהם כאילו החוק חל גם עליהם. וזה אחד. דבר שני, הייתה אמורה לקום קרן שהייתה אמורה לטפל בסיפור הזה של 80 מיליון שקלים. זאת קרן שהייתה אמורה להעביר כספים לכל נושא הרווחה, כולל אנשים שלא יכולים לשלם והכל. הקרן הזאת נמחקה אחרי זה על ידי האוצר. זה נכנס כחלק מחוק ההסדרים, ביטלו את הקרן הזאת. וזה היה אמור לעזור להרבה מאוד נושא רווחה. וזה פשוט בוטל. ומאז לא מתייחסים לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אין קרן, אבל הוזכרה פה קרן. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני אשמח, אני מבקשת לענות על כך. לא יודעת מה זה קרן 80 מיליון שקלים, לא מכירה, לא הייתי בתקופה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> תשאלי את האוצר. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> רגע, האוצר יגיב. כפי שאמרתי, יש קרן שמאגמת את כל הכספים שנכנסים מתוך ההתחדשויות העירוניות ומסבסדת ספציפית את ועדי הבתים של הדיירים. אדוני יודע שאם צריך ויש מקרה מסוים, ניגשים אלינו ואנחנו פותרים את הבעיה. כסף קיים. << אורח >> תום פישר: << אורח >> בחוק עצמו, חלק מהחוק היה הקמת קרן שהייתה אמורה להיות עם 80 מיליון שקלים, בוטל בחוק ההסדרים שנתיים אחרי. אתם יכולים לבדוק אותי. עד כמה שאנחנו יודעים הקרן הזו לא יועדה לדיירי הדיור הציבורי. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> לא לדיירי הדיור הציבורי, לכל מקרי הרווחה, כולל תחזוקה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> יועדה לא בהכרח לרווחה, היא יועדה למיזמי התחדשות עירונית. היא בוטלה בחוק ההסדרים, כמו שציינתי, לדעתי בשנת 2021, והכסף שהיה בקרן הועבר לטובת מענקים לפרויקטים בפריפריה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אז בוא אני אספר לך, הקרן הזאת זה קרן שהקימה אורלי לוי, ביחד עם החוק ב-2016. היא הייתה חלק מחוק ההתחדשות העירונית והיא נועדה לממן בדיוק את המקרים האלה. וזה נכנס לחוק ההסדרים כביטול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, אנחנו לא פה תורה שבעל פה, רבי יהודה ורבן גמליאל. תביא מסמך. יש לך משהו? תביא אותו כתוב. יש לך שעה להביא אותו כתוב. לא תורה שבעל פה. בוא נדבר על גילה ובאר שבע כמקרה בוחן, ואחרי זה תענו על השאלות הכלליות ששאלתי. כמה פרויקטים יש, שהמתחם הוא ברוב של חברה ממשלתית? הדירות ברוב מה שנקרא, רוב שוכרים, רוב מה, איך אתם קוראים לזה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> רוב שוכרים לעומת רוב רוכשים, שרכשו את הדירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה פרויקטים של התחדשות עירונית יש במתחמים של רוב שוכרים? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> בסך הכל אנחנו מדברים על חמישה-שישה מתחמים כאלה. אדוני יושב הראש מדבר רבות בוועדות לגבי כך שכשמדינת ישראל הייתה ענייה היה לה הרבה מאוד דיור ציבורי, והיום כשהיא עשירה יש לה הרבה פחות. זה נכון. הדירות הולכות ונמכרות בעקבות מבצעי מכר וחקיקה של הבית הזה, ועל כן אנחנו הולכים ומתמעטים בבניינים, ויש היום מעט מאוד בניינים שאנחנו בהם רוב, במיוחד באזורי הביקוש, באזורים שבהם צריך עוד יחידות דיור ציבורי ושבהם נעשים מרבית פרויקטי התחדשות עירונית. ועל כן יש מיעוט מאוד גדול לעומת הכ-10,000 יחידות שדיברתי עליהם וכ-500 פרויקטים ברחבי הארץ שבהם אנחנו מגיבים ליזמים חיצוניים לנו, אנחנו כרגע בכובע היזם בתהליכי התחדשות עירונית בכחמישה-שישה פרויקטים בלבד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. תכף ניתן לך להמשיך. ראש העיר דימונה מבקש להצטרף אלינו. בני ביטון, התותח, קדימה. בני, דבר איתנו. << אורח >> בני ביטון: << אורח >> קודם כל בוקר טוב לכולם, אדוני היושב ראש, חברי וידידי מיכאל ביטון. אני חושב שבאמת זה המקום לפרגן לך ברמה האישית. אתה כל הזמן נוגע בנקודות החשובות ביותר, אבל זה ב-DNA שלך כראש רשות לשעבר שעשה עבודה יוצאת מן הכלל בירוחם. תראה, אני מלווה, גם אתה מלווה את זה כראש רשות שנים בנושא הדיור הציבורי, ואתה מלווה גם את כל מה שאנחנו מדברים בנושא הציבורי. אז זה גם בדירות עמידר וגם כרגע אתם קופצים מדרגה ומדברים על הנושא החשוב ביותר שהוא פינוי-בינוי וכל הדברים האלה. בואו תבינו, בעיירות הפיתוח, ואני כיושב ראש פה, ערי הפיתוח, אני כבר לא קורא להם ערי הפיתוח, הערים המתפתחות, תבואו ותראו מה קורה בדימונה, באופקים, בנתיבות, בשדרות, הלוואי גם שיהיה גם בירוחם וגם בערד, וגם בבאר שבע אני אומר. תראו, אין כדאיות כלכלית לדבר הזה. תבינו מסיבה אחת: מחירי הקרקע הם בעלות אפס הדבר הזה. ופה זה המקום להגיד שצריכה להיות, ואני לא רק פונה אליכם, פניתי גם למנכ"ל משרד השיכון וגם למנכ"ל רמ"י. כדי שתהיה התחדשות עירונית בערים כמו דימונה, ירוחם, בית שאן. בית שאן בוא נגיד שנותנים לה בשבר הסורי-אפריקאי, אז אני בעד, הנה אני אומר, חצור הגלילית וקריית שמונה. הממשלה צריכה להכניס עמוק את היד לכיס, או לתת חילופי שטחים בדבר הזה. ובמידה ולא יהיה את הדבר הזה, הנה אני אומר לכם, יהיה קשה מאוד לעשות פינוי-בינוי בדבר הזה. יש מקומות, למשל, שכן הצלחנו לעשות פינוי-בינוי שמעל 50% דירות בדימונה, שהן מעל דירות עמידר. והקמנו את כל רחוב אריאל שרון עם שלושה יזמים שנכנסנו לשם, ונתנו להם אנחנו, בלי ממשלה, בלי רמ"י, בלי אף אחד, נתנו להם קרקע חליפית. מיכאל, ובאמת כיושב ראש הוועדה אתה צריך להבין, אם לא יהיה כסף תוספתי לדבר הזה, לא נצליח. ובמיוחד לדיור הציבורי, שזה כל כך חשוב לבנאדם שהולך לפינוי-בינוי. גם נתנו להם עוד דבר שהוא נכנס למבנן, עד היום הוא לא שילם שקלים, אגורה על שחק, אז פטרנו אותו מעשר שנים עד 15 שנה מתשלום למבנה שיקום, זה אחזקת המבנה, כל הדברים האלה, הן עלויות גדולות מאוד. בנאדם כזה שגר בדיור הציבורי ופתאום נותנים לו חדר נוסף ופתאום נותנים לו מרפסת, ופתאום נותנים לו ממ"ד. אני אומר: זה חזון אחרית הימים, אני אומר שהדבר הזה הוא בנפשנו. ואם אתה, מיכאל, תצליח להביא שולחן עגול לכל הדברים אני מוכן להיות חייל שלך, לשבת איתך, ולהראות להם אני בכל פאנל, בכל מקום, בכל ועידת נדל"ן מדבר על הסוגיה. סוגיה שנייה, אני לא יודע אם היא על הפרק פה, זה הנושא של הדיור הציבורי. יש מלא דירות. ויש קריטריונים שגויים לחלוקת הדירות. וזה המקום להגיד שינוי הקריטריונים. ומי שעשה את זה דאז, שינוי הקריטריונים, זה שר השיכון והבינוי דאז, יואב גלנט. אני רק אגיד לכם, בנאדם שאין לו זוג פלוס שלושה ילדים לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וג'קי לוי יחד איתו. עבדו ביחד יפה מאוד. << דובר_המשך >> בני ביטון: << דובר_המשך >> ג'קי לוי, צודק. אני אומר זה בנפשנו. למה אני אומר את זה? לי יש הכי הרבה דירות בדיור הציבורי בדימונה בכל מדינת ישראל. 2,600. בגלל שאני לא יכול, בגלל שינוי הקריטריונים, ולא אומר שיישנו בדימונה, בכל דירות עמידר שישנו את הקריטריונים לעשות את זה. תנו קריטריון. או שבנאדם בהכנסה שלו מעל 100 שקלים - גמרנו, הריבוע הזה. אני מקווה לשבת איתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או לחלופין, עיר כזאת, עיר שנושאת בנטל בדיור ציבורי, הרי אני ואתה עד שנות ה-90, 90% מהבתים שלנו היו דיור ציבורי, שזה מנוע לקליטת עוד ועוד משפחות רווחה, עוד ועוד החלשה כלכלית של העיר. ראש עיר בא ואומר: יש לכם איקס שאתם לא מאכלסים אצלי? מתוכו 20% תהיו גמישים איתי, לאנשים שאני צריך פתרונות. למה לא? תנו מענה לצרכים העירוניים. לזוגות צעירים, למשפחות שהן על גבול הקריטריון. << דובר_המשך >> בני ביטון: << דובר_המשך >> לולא דימונה לא חתמה על הסכם גג, ולא בנתה 10,000 יחידות דיור, שזה שינה את הבאלאנס כרגע בדימונה. ונחתם עוד פעם בימים הקרובים נחתמים עוד פעם אישור על הסכם גג נוסף בקטע הזה, על עוד 17,000 יחידות דיור, זה משנה את דימונה מקצה לקצה. אם מגיעה אוכלוסייה חזקה, נשארים החבר'ה הצעירים. חבר'ה מדירות עמידר גם משפרים את יחידות הדיור שלהם לדיור למשתכן ובמחיר הזה. מיכאל, אני רוצה לסיים. קודם כל להגיד לך ו-, איך קוראים לחברת הכנסת מימינך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יסמין שלנו מבאר שבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה יהיה, בני, מה יהיה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הראייה שלו לא טובה, זה לא שהוא לא מזהה אותך. הוא הגיע לגיל 60, צנחנים מזדקנים מהר. << דובר_המשך >> בני ביטון: << דובר_המשך >> הראייה לא טובה, הנה אני רואה, יסמין. אני אומר באמת, אין מפלגות בקטע הזה, אין ימין, אין שמאל, הן כולנו ביחד למען הנגב. גם אתה וגם יסמין עושים עבודה יוצאת מן הכלל. אני משתדל בכל ועדה להשתתף אצלך, להגיד את האני מאמין שלי. אני אומר לכם, תנצלו אותי כאיש קואליציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה את זה. אנחנו נעשה את זה. << דובר_המשך >> בני ביטון: << דובר_המשך >> הנה אני אומר לך, אני מגלה לך: יש בחודש הבא חתימה על הסכם גג בדימונה, פלוס הנחת אבן פינה לשכונה של 3,500 יחידות דיור ששווקה, יוני נתניהו, ויש פה החלטת ממשלה. ממשלת ישראל באה לישיבת ממשלה בדימונה לא על דימונה, על הנגב. ואני הולך להעלות את זה ואתה אורח כבוד, יחד עם יסמין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה נשמה. אבל בני, א' תכניס להם סעיף בהסכם ש-30% מהדירות הריקות של דיור ציבורי בדימונה ייועדו על ידי מחלקת הרווחה העירונית בתיאום איתם למקרים שעל גבול הקריטריונים. תכניס את זה בהסכם. וב', אנחנו נקדם את מה שדיברת, כי דיברנו על זה יותר מדי שנים. לקדם את העניין הזה של יצירת כלכליות להתחדשות עירונית בדיור ציבורי בנגב באמצעות קרקע משלימה או מתחמים משלימים. << אורח >> בני ביטון: << אורח >> מיכאל, אני מציע שנשב. באמת הוועדה עושה עבודה יוצאת מן הכלל. נתאם ישיבה עם שר השיכון והבינוי, נזמין אותו. אני אומר נזמין אותו גם לוועדה, חיים כץ הוא איש מאוד פרקטי, מאז שהוא נכנס - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעולה. << דובר_המשך >> בני ביטון: << דובר_המשך >> - - תפר כבר תשעה הסכמי גג, מה שאחרים לא הצליחו לעשות בזמן קצר. בוא נשב איתו, נסביר מה המשמעות של הדיור הציבורי והתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סגור. תודה רבה. אנחנו חוזרים למה שהתחלת לספר על אותם חמישה-שישה מתחמים שהם ברוב רוכשים, שמקודם בהם תהליך התחדשות עירונית על ידי החברות והמדינה. אז מה קורה בהר גילה, מה הסטטוס של הפרויקט הזה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> קודם כל זה גילה ולא הר גילה, אלו שתי שכונות שונות ממש בירושלים, נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, גילה, כן. הר גילה זה ישוב מדרום. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> דבר שני, מדובר כמו שציינת בפרויקט אדיר מימדים שהולך לשנות את פני השכונה כולה. אנחנו גאים מאוד בהתקדמות שלו, אני אגיד שההתקדמות הרבה יותר איטית ממה שאנחנו חושבים, זה ייקח הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הסטטוס? סטטוס ברמת התקשרות, חוזים, לו"ז? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> בהכנת תוכניות. זה תהליך שיקח מספר שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה שנים כבר עובדים על זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, חברים. מבחינה חוזית, יש התקשרות עם יזמים כבר? נחתם חוזה? איפה זה עומד? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> כן, יש התקשרות עם יזם והם בתהליכי קידום תוכניות. אני רוצה רגע להגיד משהו לגבי כמות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אי-אפשר להשפיע על החוזה הזה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אפשר, אפשר להשפיע רבות על החוזה, אפשר הכל ניתן לדיון, בסדר? אנחנו מוכנים לשמוע, אנחנו גם שומעים את ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שעיריית ירושלים אומרת לך אני מוכנה שיהיו שמה 1,200 יחידות. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני אגיד לך שני דברים בבקשה לגבי הנושא הזה של גילה בפרט והתחדשות עירונית במתחמים שבהם אנחנו רוב בכלל. על פי כל המחקרים בעולם, אני מצטערת שמכון אדווה לא פה, לא ראיתי את ירון פה, אבל ירון ממכון אדווה לימד אותי את זה. על פי כל המחקרים בעולם, מדברים על מרקם חברתי, וכפי שצוין גם במסמך ששלחו אתמול, חשוב מאוד שיהיה דיור ציבורי בתוך מרקם חברתי נכון ומאוזן. ועל פי כל המחקרים בעולם מדברים על אזור בין ה-15 ל-20, 25% דיור ציבורי בתוך מתחם, כדי שהוא יהיה מאוזן חברתית. אני לא מדברת אפילו על כדאיות כלכלית. רק מאוזן חברתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש שם 15%? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> הרבה יותר. אנחנו הרוב. אנחנו 50% כרגע. אנחנו נקבל לכל הפחות את כמות הדירות שיש כרגע, גם בהינתן ההגדלה המשמעותית, שעל זה אתם אומרים, עדיין – אחוזי הדיור הציבורי בתוך המתחם הזה יהיו עצומים. מאידך גיסא, האופציה האחרת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה עצומים? הם יהיו אותו דבר, זה 200, אנחנו ראינו את החוזר. והיה 200 קודם. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> היה 200 קודם, יהיה 200 עכשיו. וגם מתוך 1,000 דירות זה עדיין אחוז מאוד גדול של דיור ציבורי בתוך המתחם גם לאחר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איזה עצום? באיזה מובן זה עצום? זה אותו מספר, אותה דירה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> זה אותו מספר, וגם בהינתן ההגדלה זה עדיין אחוז – אם אנחנו היום 50%, נרד ל- 20-25% – זה עדיין אחוז מאוד גדול, שהוא הגבול במחקר לגבי דיור ציבורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וזה לא מגדיל את המלאי של הדירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא המספרים הנכונים. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אנחנו לא מגדילים את המלאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, יש לי עוד שאלה. מי מחליט את ההחלטה הזאת? מי קובע אם זה 15%, 25%, 30%? מי הסמכות? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> לא קובעים את זה במונחי אחוזים, קובעים את זה בתוך משא ומתן ובתוך ההיתכנות הכלכלית של הדבר הזה והאם ניתן לדרוש עוד דירות. אבל רגע, אפשר לסיים שנייה את מה שאני אומרת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> יש פה שלוש נקודות בבקשה. א', זה המרקם החברתי המורכב שאנחנו בו לא רוצים לייצר יותר מדי דיור ציבורי על המתחם ולהקשות עליו. זה אחד. ב', מתוך הרווחים שנוצרו בפרויקט הזה, כל הרווחים כולם מוקצים, או מרביתם מוקצים, לקניית דירות דיור ציבורי נוספות בירושלים. הובטח לראש העיר, רצית את הרשות המקומית פה, הובטח לראש העיר שאת כל הרווחים מתוך הפרויקט הזה הכול יוקצה לרכש דירות דיור ציבורי בירושלים נקודתית, לא בשום מקום אחר, רק בירושלים. כך שתור הממתינים הגדול מאוד בירושלים ייהנה מרווחי הפרויקט מלכתחילה. ואנחנו נהנה מהרווחים האלה מלכתחילה, זאת אומרת כשנקבל את הכסף נלך לקנות דירות ולא נצטרך לחכות כשהפרויקט יסתיים, מה שצפוי להיות במינימום שבע שנים, כנראה שיהיה עוד עשר שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש כבר הכנסות בפרויקט הזה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> עוד אין הכנסות, זה אנחנו לא בשלב הזה. אבל כשזה יהיה זה הרבה יותר מוקדם מאשר מאוחר, וזה יהיה מפוזר יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני אגיד לך מה הבעיה על ההערה הזאת. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני רוצה רגע לסיים נקודה שלישית בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך להוסיף את ההערה השלישית. את תלכי לקנות דירות ב-2.5 מיליון שקלים או 2.6 לפי התקרה שאישרתם לעצמכם לרכש דירה חדשה, כאשר יכולת בהסכם שם לקבל דירה בעלות פחות גבוהה מ-2.6. הבנת? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> הכסף הוא אותו כסף, אני אגיד יותר מזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא אותו כסף. לקבל דירה במתחם שלך, זה לא כמו לקנות בשוק הפרטי. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אבל אני מקבלת כנגדה כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את לא מקבלת דירה מול דירה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני מקבלת כסף מול דירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מקבלת כסף שיספיק לפחות דירות, כי את תקני את זה בשוק הפרטי. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> באזורים שבהם ערך הקרקע מאוד גבוה, עדיף לקבל כסף מאשר דירה. ואני פה מקבלת כסף מוקדם יותר, ואני יכולה ללכת לקנות על פי הצרכים בתור ולא ספציפית בגילה, שבה אני גם ככה עם הרבה מאוד דירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כמה דירות יימכרו? אגב, אם אתם רואים שההסכם נחתם, אז איך אין הכנסות? אם יש הסכם חתום. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני מתקשה להסביר את זה האמת. אני לא יודעת להסביר את זה, דני? << אורח >> עופר דרי: << אורח >> יש תנאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בתנאים יש מקדמות, יש תשלומים. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> לא. כשנחתם הסכם התחדשות עירונית הוא נחתם בתנאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תפקידך? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אני קולין רונן מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התפקיד שם? << דובר_המשך >> קולין רונן: << דובר_המשך >> אני מנהלת תחום בכירה של מדיניות והסדרה ומרכזת את כל נושא הדיור הציבורי ברשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מנהלת את הפרויקט הזה? << דובר_המשך >> קולין רונן: << דובר_המשך >> לא. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> מה פתאום. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אני רוצה להסביר קצת איך עובדת עסקת פינוי-בינוי ולמה הכסף לא נכנס אליהם עדיין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, יש לכם אחריות על הפרויקט בגילה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שיסביר לי אחר כך עוד משהו. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> באיזה מובן אחריות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחריות ניהולית, תפעולית. << דובר_המשך >> קולין רונן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז את מדברת עקרונית? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> עקרונית. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> עקרונית. היא מסבירה את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה גילה, לא עקרונית. אני ספציפי. חכי רגע, בסדר? גילה נחתם חוזה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הכנסות? איזה חוזה, לא שמעתי על מדינה שנותנת נכסים בלי מקדמה, בלי כסף. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> זו בדיוק הסוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה את עונה לי על זה? << דובר_המשך >> קולין רונן: << דובר_המשך >> כי זו בדיוק הסוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את לא יודעת מה קרה בחוזה הספציפי הזה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אין אפשרות לסטות מ - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל, קולין, למה את מנסה לגונן על מכרז שאת לא מעורבת בו? חכי רגע. תישארי רגע בעולם המקצועי שלך. אני שואל - - - << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אנחנו עוד לא בלהתגונן בכלל אנחנו רק - - - את העובדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני שואל שאלה פשוטה, כמעט הייתי אומר תמימה. נחתם חוזה מול יזמים, חייב להיות איזו מקדמה, הכנסות. מי ניהל את החוזה הזה וכמה הוכנס לקופת המדינה? << אורח >> עופר דרי: << אורח >> את הסכום המדויק אני לא יודע להגיד לך. אבל קיבלנו מקדמה שבינתיים רק התחילה להחזיר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תפקידך? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> קוראים לי עופר דרי, אני סמנכ"ל פיתוח עסקי בעמידר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן אתה עושה את התפקיד הזה? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> אני שנה בתפקיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה הגעת? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> אני לפני כן הייתי מנהל מחוז דרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של עמידר? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> של עמידר ולפני כן באתי מהמוניציפלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה מנהל עסקי של הפרויקט הזה. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> כן, זה נמכר עוד לפני שהגעתי לתפקיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. אז אתה יכול, יש לנו עוד שעה פה ביחד, להגיד לאנשיך, לחשב שם, שיגיד כמה כסף נכנס בגין הפרויקט הזה? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> כן, אני תכף אשלח הודעה. אבל בעיקרון יש אבני דרך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אני מבין. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> נכון לרגע זה אנחנו נמצאים עדיין באבן דרך הראשונה. אבן הדרך השנייה סביר להניח שהיא תהיה בשלב הגשת בקשה להיתר, שזה השלב שהיה שם יזם נוסף שהם אמורים להגיע איתו להסכמות ואז יגישו את הבקשה להיתר. אנחנו מעריכים שזה יהיה תהליך של באזור השנה, אני עדיין לא יודע להגיד לך תאריך מדויק כי אנחנו אומרים לקבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתם שיש עיכובים. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> נכון. יש שני עיכובים רלוונטיים. עיכוב אחד זה המרכיב שהם צריכים להגיע להסכמה עם היזם שהיה קיים שמה. עיכוב שני זה ברמה התכנונית, שבסוף אתה צריך להגיש בקשה להיתר, ועכשיו נתנו שם כל מיני הקלות בממ"דים שאפשרות להגדיל את הממ"דים, להוסיף שמה שירותים. אז עושים שמה איזשהו סוג של רה-תכנון קטן. אז זו הסיבה שנכון לרגע זה זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביקשתם, אתם מגישים את ההיתר או היזם? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> לא, היזם שזכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא מבקש מה שנקרא שבס? סעיף שבס? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> היום כבר למיטב ידיעתי אין הקלות, הפסיקו את כל הדברים האלה. אבל בסופו של תהליך יש תב"ע מאושרת שאושרה לא ממזמן. אז על פי זה הוא מגיש. אני אעשה בדיקה ואני אחזיר לך תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. עוד רגע. אנחנו עוברים לבאר שבע ולמתחם שלך. שאלנו, אנחנו חיכינו לך. ייצגנו את האינטרס שלך. לא, רק שתדעי, שפתחנו במתחם בבאר שבע. אז דיברתם על חמישה-שישה מתחמים כאלה. אחד זה גילה, תכף נקבל נתונים כמה כסף נכנס. ובבאר שבע, תכף נשמע מכם תשובות מה קורה שם. מה הם ארבעת המתחמים האחרים שזה פוטנציאלי? ושזה לקראת קידום? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> אנחנו יש לנו בתל אביב שאנחנו נמצאים שמה בשינוי תב"ע אחרון. ואנחנו מנסים במקביל עכשיו גם כן שלושה מתחמים בבאר שבע, שבשכונה ד', שהם לא כלכליים. אנחנו בכל מקרה מנסים לקדם שמה תהליך של שינוי תב"ע. שם אנחנו לא הרוב אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שינוי תב"ע זה יאפשר תוספת יחידות בעצם? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> זה התחדשות עירונית, זה המשמעות של התחדשות עירונית, שאתה משנה את התב"ע. זה תוספת יחידות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? יכול להיות תיאורטית תב"ע שלא נוצלה באופן מלא עם פוטנציאל בינוי גדול יותר? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> לא, זו לא הסיטואציה שמה. נכון להיום זה לא כלכלי, בכל מקרה כבר שכרנו אדריכלים, התחילו לתכנן, כבר שכרנו חברה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרי מינהל מקרקעי ישראל הוא לכאורה היה צריך להיות כפוף למדיניות הממשלתית לדיור והוא אפילו יושב ראש מינהל מקרקעי ישראל זה שר השיכון, לפעמים. זה תפקידו, לא? הוא היושב ראש של הדירקטוריון. אז למה, נניח, לא הצלחתם במה שאמר בני ביטון בבאר שבע? יש עוד אדמות מדינה, כל באר שבע זה אדמות מדינה. למה לא יכולתם לעשות מתחם משלים ליזם, מול הבלוק הזה של ד' כדי לייצר כלכליות? או קרקע משלימה או מתחם משלים כדי למשוך יזמים? << אורח >> עופר דרי: << אורח >> קודם כל מה שבני ביטון אומר הוא צודק ב-100%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תמיד נכון. אבל הדיבור על מתחם משלים, עוד מעט יש לו בר מצווה. אני שש שנים פה ושמונה שנים ראש עיר. אחרי שנתיים המצאנו את הרעיון הזה. אז למה, הנה אתה אומר, באר שבע אני שם יד על כמה מתחמים ואין כלכליות, למה שם אתה לא מבקש מרמ"י את המתווה של קרקע משלימה או מתחם משלים? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> קודם כל אנחנו בתחילת הדרך שמה. כדי שזה יהיה כלכלי אנחנו נהיה חייבים לבקש. יש להם כל מיני קריטריונים למה שנקרא לזה קרקע משלימה: עד גבול מסוים, צמוד דופן וכדומה. לא שזה קיים באזור שמה אבל בכל מקרה ההחלטה לתת קרקע משלימה היא אך ורק ב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשו את זה באיזה מקום? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> עשו את זה במספר מקומות מועט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> נראה לי עשו את זה בטבריה אולי, עשו את זה אולי בבאר שבע באיזה שהוא מקום. אבל בדרך כלל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתמיכה בדיור ציבורי או בלי, לעודד יזמות? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> יש לנו גם שמה דיור ציבורי. אבל זה מדובר על דונם שניים זה לא משהו שהופך את זה ל"גרויסע מציאה". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דרי, אתה מדבר יידיש. למדת בפוניבז'? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> לא, למדתי באור עציון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה גם שם לפעמים אומרים מילים ביידיש. גרויסע מציאה. זה טוב. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, המדיניות לתת קרקע משלימה היא בידיים של רמ"י, ונכון להיום זה לא נמצא בידיים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה רמ"י? אתם משרד השיכון. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> אני בעמידר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יושב ראש רמ"י זה שר השיכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין שר שיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, נגיד שיש. אני לא מבין את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו המציאות בטרללת פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, אז מה עוד מתחמים? אמרת באר שבע שלושה, ועוד שניים דיברנו כבר, ועוד אחד חסר לי. תל אביב אמרת. << אורח >> עופר דרי: << אורח >> באר שבע יש לנו שלושה ארבעה. כן, תל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם שם זה יישאר אותו דבר? אותו מספר יחידות? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> דוגמה בתל אביב ספציפית, שמה באמת המטלה הציבורית נתנה לה 14 יחידות דיור ציבוריות חדשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חדשות? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במתחם שכמה היו בו? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> אני לא זוכר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוספת דיור ציבורי? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> תוספת דיור ציבורי, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב תל אביב, עמידר היא קמה לאחר הקמת המדינה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-1949, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היא עוסקת רק באדמות של המינהל, אין לה אדמות פרטיות או פרויקטים באדמות פרטיות? בתל אביב יש אדמות פרטיות לעירייה. ניסיתם אתם, כחברה משכנת, ללכת לעיריית תל אביב ולהגיד בוא נבנה על אדמה בבעלותכם דיור בר השגה או דברים כאלה? יש ניסיונות כאלה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה יש שם אדמה עוד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש, יש. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני אגיד שזה לא לגמרי. עמידר מנהלת עבורנו את האדמות שבבעלות המדינה, זה לא אדמות פרטיות בהגדרה, בסדר? מול עיריית תל אביב, קודם כל יש חברה אחרת שעובדת שמה שהיא בבעלות תל אביב ובבעלותנו ביחד, שקוראים לה חלמיש, והיא זו שמנהלת את רוב הנכסים בתל אביב כיום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז לא עמידר עושה את הפרויקט הזה בתל אביב? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> לא. לעמידר יש שם גם נכסים ויש שם מתחם שהיא כן מובילה אותו, אבל רוב השיח שלנו מול עיריית תל אביב קורה באמצעות חלמיש. ויש לנו הרבה שיח מול תל אביב, דווקא יש עכשיו עירייה שמאוד מעוניינת בדיור ציבורי, היא מבינה שהיא צריכה גם - - - פרטי מאפשר. ואנחנו בשיחה ארוכה מול תל אביב על הרבה מאוד דברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. יש לי שאלה על עמדת מינהל מקרקעי ישראל. יש פה מישהו מהמינהל? קיים? אין. עמדת מינהל מקרקעי ישראל במקומות שאתם הופכים מתחם לכלכלי, הרי האדמה ניתנה למדינה ולחברה הממשלתית בחינם. זו ההיסטוריה של הדיור הציבורי. אז כשאתם משביחים אותה לבעלות פרטית, לפחות על 80% או, מה עמדת המינהל? הוא גם רוצה נתח מהחגיגה? איך זה הולך? או שהוא אומר אני מפרגן לכם, תיהנו. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> קודם כל, כמה שאני יודעת, אנחנו חכרנו את - - - על ידי עמידר. יש פה מישהו מהמינהל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתם אומרים? << אורח >> שירי גז: << אורח >> יש נציגה של עיריית תל אביב בזום? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לה, אבל רשמנו את היופי שהם מקדמים דיור ציבורי, זה טוב. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> מהניסיון שלי מינהל מקרקעי ישראל לא מוותר על הזכויות שלו בקרקע וגם לא מוותר על לקבל תמורות בעד הזכויות שלו בקרקע. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> כן, בדיוק. וגם לא בבעלות המדינה, כמו שאני מכירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דרי, מה היה בהר גילה? << אורח >> עופר דרי: << אורח >> - - - שלח לי הודעה להגיד לי כמה כסף קיבלנו. מה השאלה בגילה, סליחה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מינהל מקרקעי ישראל מקבל נתח? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> לא, שום דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> בפרויקטים קיימים הוא לא מקבל איזה משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, גילה הסטטוס המשפטי בכלל - - - << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> שולם חכירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חדשה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> עד כמה שאני יודעת, כל הדירות - - - ושולם חכירה. אני לא יודעת איפה ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראי, קודם כל גילה, לדעתי, זה דבר ממעט הידע שיש לי, זה אפילו לא שטח צהוב לדיור. זה שטח חום לבינוי ציבורי, זה מרכז קליטה. הדירות האלה במתחם חום. מתחם חום ניתן לראשי עיריות כמעט בחינם על ידי רמ"י, כי זה למטרה ציבורית. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> דיור מיוחד זה מה שאתה מתכוון. דיור מיוחד, כמו שאנחנו מקימים בתי גיל זהב? זה מה שאתה מתכוון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. לא, זה היה מרכז קליטה. אז מקבלים את האדמה שם בחינם במרכז קליטה. בהיסטוריה, בגלל שבאים המדינה ואומרים לרמ"י: תשמע, בית ספר, גן, מרכז קליטה, מעונות סטודנטים, זה בשביל הציבור, אתה לא יכול לגבות על זה חכירה גבוהה. אז הוא נותן משהו סמלי. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אדוני היושב ראש, לא מדובר בשטח חום במובן של מבנה ציבור. גם אם זה שטח חום שנקרא דיור מיוחד, זו הכוונה? כמו בתי גיל זהב ומרכזי קליטה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם שטח חום. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אנחנו שילמנו חכירה באופן מרוכז לכל הדירות המנוהלות על ידי עמידר. אני לא מכירה את הסיטואציה הזאת, שקיבלנו משהו בחינם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא אמרתי חינם. אמרתי בתשלום סמלי. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני לא יודעת מה זה תשלום סמלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סמלי זה סמלי, זה ממש גרושים. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> לא מכירה סיטואציה כזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חשוב עכשיו? דחוף? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> רק דוגמה של עמיגור, שאתה יכול לדבר עליה. אתה מכיר אותה יותר טוב ממני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? << דובר_המשך >> דניאל גיגי: << דובר_המשך >> של הבניינים שהם בנו עבור קשישים, שהם לקחו את הסיוע בשכר דירה, הם השקיעו אותו בהתחדשות עירונית ובבניית בניינים שלמים, שבהם הצליחו לאכלס - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> בוא נדייק את זה בבקשה. אני אשמח לדייק את מה שאומר דני גיגי. קודם כל, עמיגור בונים על קרקעות בבעלות העם היהודי ולא בבעלות המדינה. שנית, הם בונים מה שנקרא בתי גיל זהב. בתי גיל זהב בהגדרה זה מוצר אחר לחלוטין מדיור ציבורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, להגיד משפט שלא נבין אותו? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה קרקע בבעלות העם היהודי? ספרי לי על זה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אם קהילה יהודית בעולם, קהילת יוצאי איראן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין דבר כזה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הסיפור. מיכל, או להגיד דבר שהוא עד הסוף תפור או לא להגיד. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אדוני, אני אומרת משהו שהוא עד הסוף תפור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המגדל הזה לא קם מקהילה יהודית ספציפית. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> הקרקעות שנבנות על ידי עמיגור נבנות על קרקעות בבעלות הסוכנות היהודית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> מהי הסוכנות היהודית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבעלות הסוכנות היא יכולה להיות משתי סיבות. או שבגלל הסוכנות כאן לפני קום המדינה ובעלות פרטית על קרקע בישראל לפני קום המדינה הייתה אפשרית, אז גם לסוכנות יש אדמות שלה. הסוכנות היא שונה כי היא פועלת לפי חוק המוסדות הלאומיים ויש לה מעמד אחר. היא כמעט ממשלה בישראל מבחינת המעמד. יש עוד גורם לאומי, שהוא קק"ל, שקנה קרקעות בארץ. רובן הוא קנה לעצמו, חלקן יהודים ספציפיים היו הבעלים. וחלקן, נדיר שקהילות יהודיות יש בקלגרי ובהליפקס, קנו לפני קום המדינה אדמות לשכן יהודים. בסוף, אבל, כל הקרקעות האלו מנוהלות על ידי רמ"י. גם קרקעות המוסדות הלאומיים, קק"ל מעבירה לרמ"י את ניהול אדמות המדינה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכשעמיגור רוצים לבנות משהו על אדמה היא חייבת לעמוד מול רמ"י, כי קרקעות המוסדות הלאומיים מנוהלים על ידי רמ"י. 93% מהקרקע היא של רמ"י ו-7% זה אותם. העניין הוא שהעולם היהודי קנה את הקרקעות במקומות הכי מבוקשים: בתל אביב, בזיכרון יעקב, בראשון לציון. כל המדינה, לפני קום המדינה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> והיא מקצה אותן באמצעות עמיגור לצורך בתי גיל הזהב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, עמיגור יכול להיות שהוא או חכר כמו כולם - - - << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> כשאמרתי בבעלות העם היהודי התכוונתי בחכירה. רוב הבעלות במדינת ישראל היא עדיין בחכירה. לזה התכוונתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל יכול להיות שהוא קיבל ממינהל מקרקעי ישראל, לאו דווקא - - - << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני לא חושבת שזה מה שנקרא בבעלות פרטית, אני חושבת שזה בעלות בחכירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עבדתי בסוכנות היהודית ועבדתי במגבית קנדה, והמוסדות האלה קיבלו אדמות מהמדינה גם. במבנים שלהם, לאו דווקא בעלות של קהילה יהודית, אבל לא משנה. נכנסנו לפינה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> נכון. כוונתי שהבניה של עמיגור בתי גיל זהב היא ספציפית מוצר אחר לחלוטין מדירות דיור ציבורי. לא מדובר במשפחות שחיות בקהילה באמצעות דיור ציבורי, אלא בקשישים עצמאיים שמקבלים בית הוליסטי. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד כמה שאלות ונעבור לבאר שבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אותם 200 דיירים של גילה קיבלו הבטחה, שלא יושתו עליהם עלויות של אחזקה ושכר דירה גבוה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> הם לא צריכים לקבל הבטחה, יש חוק. קראנו אותו קודם. הם לא צריכים לקבל הבטחה והם קיבלו הבטחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלו הבטחה. << אורח >> מרדכי קנטורר: << אורח >> לא קיבלנו הבטחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? << אורח >> מרדכי קנטורר: << אורח >> אני מייצג את הדיירים בגילה. אנחנו קיבלנו את האמירה הזאת של ההתחדשות העירונית בפיקוח של ההתחדשות העירונית ושל עמידר, שחמש שנים ראשונות הדיירים לא ישלמו, ולאחר חמש שנים יש איזושהי קופה שאוגרת מהרווחים של הקנייה. אחרי חמש שנים הדיירים משלמים כדייר רגיל בבניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש לך את זה בכתב? << אורח >> מרדכי קנטורר: << אורח >> יש לי את זה בכתב בפרוטוקולים של משרד ה- - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביא לי את זה לפה. תמצא את זה בטלפון שלך, תביא לי את זה, שאני אראה את זה. וזה נגד החוק, כי אם החוק, כמו שאמר פה איש משרד המשפטים, שהחוק בתוקף אז אי-אפשר להגיד משהו שהוא נגד החוק. נא לבדוק את המכתב הזה, אם הם קיבלו דבר כזה, זה מישהו כתב משהו שהוא נגד החוק. עכשיו אנחנו נעבור לבאר שבע, שיש פה מלא סוגיות שעלו ואני עוד מחכה לתשובה כמה כסף נכנס שם. עמדת האוצר, תתכונן, תגיד לנו אם לא היה ראוי לנצל את ההזדמנויות האלה של התחדשות עירונית להגדיל את המאגר, והאם זו הדרך היעילה לקחת את הכסף לרכש דירות חדשות או בהסכמים. האם יש לכם say האם אתם תיכנסו בעתיד להסכמים האלה לבדוק אותם? מי עושה בקרה להסכמים האלה? האם החברות הן סוברניות לנסח את ההסכם? האם השיכון יש לו זכות וטו על הסכם התחדשות עירונית של קרקע בבעלותו? לא נראה שהדבר הזה הוא תחת מדיניות ממשלתית. הוא מחייב את שר השיכון לקבוע כללים ואנחנו נבקש את זה גם בהמשך. עכשיו אנחנו חוזרים לבאר שבע, לאותם בתים ריקים שנים, שיסמין פרידמן סאקס זועקת את זעקת הדיור הציבורי בבאר שבע לפני שבאה לכנסת, ולפני שבאה לכנסת נלחמה למען הדיור הציבורי, והיא שואלת עד היום: למה הבית ריק ויש לי נכים בבאר שבע בלי בית? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא רק זה, זה הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז קדימה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול עשינו שוב סיור. פעם שלישית שאנחנו שם וזה רק הולך וגדל, זאת אומרת, הפעם הראשונה שעשיתי שם סיור הייתה בערך לפני ארבע שנים, אחרי שנתיים, ואתמול שוב. וזה רק הולך וגדל. עכשיו, אני מדברת איתך על שכונה מדהימה בבאר שבע. כל השכונה בתי קרקע, רחובות נקיים, שקט, פארקים, מגרשי כדורסל, מערכת חינוך. ובכל צעד שאתה עושה, לא משנה איפה - בתים מוזנחים, צמחייה בטון בדלתות, סגרו בחוץ עם איסכורית כזאת, שמכערת את כל הרחוב. אין לי מושג למה משרד השיכון החליט שאת הבתים האלה, כל פעם מישהו נפטר - הם פשוט אוטמים את הבית בבטון. למה? דבר שני, לא מעניין אתכם שזה מפגע סביבתי הופך להיות. מכוער, זה גם דו משפחתי, זאת אומרת בקיר השני גרה משפחה וכל הצמחייה - - -. עכשיו אני מדברת איתך על בתים הכי מבוקשים בדיור הציבורי לאנשים שהכי זקוקים להם בדיור הציבורי. אני כבר לפני שלוש שנים פניתי למשרד השיכון. מבחינתי זו אחריות של משרד השיכון. עמידר היא זרוע ביצוע שלכם, האחריות היא עליכם בלבד. שלוש שנים אמרו לי: יהיה שם תוכנית בינוי פינוי, בינוי, רוצים לבנות מגדלים. היה נשמע לי הזוי, זה שכונה רק של בתי קרקע, פניתי לעיריית באר שבע. מחלקת הנדסה אמרו לי במפורש לפני שלוש שנים: "תגידי, על מה את מדברת? התוכנית הזאת נגנזה לפני חמש שנים". זה אמרו לי לפני שלוש שנים. מאז עברו שלוש שנים ורק הכמות דירות האלה. עכשיו אתם מדברים איתי על גילה וזה ויהיו שם 200 יחידות דיור ואיזה מאמץ ואיזה זה. יש לך פה, אני לא רוצה להתחייב על המספר, אבל אני במו עיניי אתמול ראיתי לפחות 60 דירות, אוקיי? הכי מבוקשות, עם נוף. והן עומדות ריקות חלקן כבר 10 שנים. ואני לא מצליחה לקבל תשובה ממשרד השיכון שלוש שנים מה הסיבה. מישהו יכול לתת לי איזושהי תשובה הגיונית: מדוע לא מאכלסים את הדירות האלה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לענות? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את משרד השיכון? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> חד משמעית. אמר יושב הראש בהתחלה, שאנחנו חלק מהתפקיד שלנו זה למצות את הפוטנציאל הטמון בקרקע של המדינה. אנחנו מעוניינים למצוא את הפוטנציאל הטמון בקרקע הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שהוא? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> רב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין, אני מסבירה לך שזה לא יקרה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> פוטנציאל רב מאוד בקרקע, שאפשר לנצל אותה ולעשות ממנה הרבה מאוד דירות עבור הדיור הציבורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה, אבל. אני מסבירה לך שאין תוכנית כזאת בתוכנית המתאר בבאר שבע. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> יש תוכנית שמקודמת במשך הרבה מאוד זמן. אני מסכימה איתך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את רוצה להראות לי? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> יושב הראש במשך הרבה מאוד זמן מזמן אותנו פה לדיונים, כדי שאנחנו נעשה תוכניות ארוכות טווח ליצירת דירות דיור ציבורי רבות. דני מחייך כי זו אמירה, הדגל שהוא מרים כבר הרבה מאוד זמן. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אני כועס. על זה שדיירים עשר שנים נכים ממתינים בחוץ ואתם - - - אותם. על זה אני כועס, אני לא מחייך. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> בצד אחד אתה כועס שיש דיירים שכרגע ממתינים. כשעושים תוכניות ארוכת טווח בהגדרה, הן ארוכות. נדל"ן לוקח שנים רבות להשביח ולמצוא את הפוטנציאל שבו. אנחנו מבקשים למצות את הפוטנציאל הטמון בקרקע הזאת כדי לייצר את הדירות שדיירי הדיור הציבורי זקוקים להם. זה נכון שכרגע דירות עומדות ריקות, וזה נכון שכרגע בטווח הקצר יש - - - << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> עשור. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני מסכימה איתך. אני לא פה עשור, דני, אתה פה עשור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. דניאל, אני אוציא אותך. אין לך מעמד של חבר הכנסת פה, אז אל תפריע. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אני לא פה עשור. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם את התוכנית הזאת ולהביא למיצוי פוטנציאל עבור הדיור הציבורי. אין אף שקל, אף שקל, ואני חותמת על זה - אף שקל שנכנס ברווחים מהדברים האלה, שלא הולך לרכש דירות דיור ציבורי. לא יהיו לנו עתודות נוספות. לא יהיו לנו עתודות נוספות ליצירת דירות דיור ציבורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם הלוגיקה של גילה חלה על באר שבע, ויש שם 100 דירות, ואתם תהפכו אותם ל-500 או ל-1,000 - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר אבל, אי-אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - נגיד שהצלחתם ויש תב"ע - לא נוספה דירה אחת שם. וחלפו 15-20 שנה בלי נכס קיים. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> כפי שאמר יושב הראש, על פי הלוגיקה של גילה, גם אם לא ייווצרו עוד דירות באותו מתחם בדיוק, ייווצר כסף לרכישת דירות נוספות, מה שאנחנו לא בטוחים שיקרה. אתם זימנתם אותנו לפה כדי שנדע למצות את הפוטנציאל ולהשיג עוד הכנסות כדי לבנות דירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש עלות תועלת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פה בקלות. זה הכי קל לעשות את זה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני מסכימה איתך, היו"ר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע תני לי, בבקשה. בואו נעשה חשבון. נניח שהמתחם הזה, יש בו עכשיו 60 דירות פנויות, ועברו עשר שנים. וכנראה, אם זה תב"ע שאין אותה והסכמים עוד חמש, עשר שנים – - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא אומרת: נמכור, שהערך יעלה. זה מה שאני מבינה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אמורים לייצר מודל כלכלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. זאת אומרת, יוצא מצב ש-20 שנה נכס שיכול היה לשמש אנשים – לא בשימוש. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> נכון. אני לא יודעת אם 20 שנה. יש פה כרגע נכסים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה שווה כלכלית? תחשבי על 20 שנה של 60 דירות לא בשימוש מול רווח עתידי, שאולי יבוא ואולי לא, כי באר שבע היא לא כזאת אטרקטיבית כלכלית. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> של עשרות דירות נוספות עבור דיירי הדיור הציבורי, לא רק הנוכחיים, כי אנחנו, תפקידנו, כמייצרים מדיניות, זה ליצר מדיניות ארוכת טווח גם, עבור דיירי הדיור הציבורי העתידיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> וכרגע, רווחם של דיירי הדיור הציבורי העתידי, מאחר ואנחנו צריכים לדאוג לדלי הזה, שהולך ומתרוקן בשל החקיקה של הבית הזה – אנחנו צריכים לדאוג - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אבל הלוואי וזה היה ברור. אם למשל הפרויקט הזה באופן מידתי וסביר, עוצרים את השכרת הדירות החדשות, נכנסים להתחדשות עירונית, גומרים את זה חמש שנים, שבע שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין שם התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סביר? זה מידתי? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> זה לא התחדשות עירונית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהיא אומרת התחדשות עירונית. היא אומרת: אנחנו מחכים שהערך של הבתים האלה יעלה, כדי למכור אותם ולקנות. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לא, לא, זה לא מה שאנחנו אומרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתם מחכים? למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה יהיה שם? לא תהיה התחדשות עירונית? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לא התחדשות עירונית במובן שיהיה פה עכשיו פינוי בינוי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה התוכנית? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לפנות את כל השכונה ולבנות משהו יותר טוב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה כל השכונה? לא כל השכונה שלך. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לא כל השכונה, אבל את החלק המשמעותי שהוא שלי, כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לך חלק משמעותי, הדירות שלך מושכרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ב-60 הקיים יש לך אזור כבר בבעלותך, נכון? למה אם עמיגור, הרי מה עשתה עמיגור? היא בנתה בעצמה. לא הלכו ליזם חיצוני. למה עמידר, זה מתחם של עמידר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אין דבר כזה מתחם של עמידר. זה מתחם של המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנוהל על ידי עמידר? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> כרגע מנוהל על ידי עמידר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה עמידר לא תבוא והיא תרים בניינים שם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתחם שלהם - - - . << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> יכול להיות שזה מה שנעשה, אבל בשביל זה צריך תוכנית, צריך תב"ע. גם עמיגור לא הולכת ובונה באמת בעצמה. היא ממנפת את הכסף, והיא מביאה יזמים. הכול בסדר. אנחנו לא הולכים לבנות מחר בבוקר, אנחנו מדינה. זה לא התפקיד שלנו. אנחנו לא יודעים לעשות את זה טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברות ממשלתיות שיודעות לבנות, נכון? בעצמה. עמיגור הוכיחה. קודם כול, אני נתתי כסף לעמיגור. נתתי לעמיגור כסף, ועשיתי התחדשות עירונית בביצוע עצמי. 100 אלף שקל שלי משרד הביטחון, עוד 30 אלף שקל משרד השיכון. הוספנו ממ"דים בקריית שמונה. לא חיכינו ליזמים. עם הכסף הממשלתי. החברות האלה יכולות לבצע בעצמן את הבינוי. למה צריך לתת רווח יזמי למישהו? ועמיגור הוכיחו שהן יודעות להיות היזם. הן לא צריכות עוד יזם. למה עמידר לא יהיה היזם? שהוא יבנה. ואם יש לו מתחם קיים, ישים עליו יד, יתחיל לבנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך עוד משהו, מיכל. בעצם, מה את אומרת? "אני רוצה לחשוב על מדיניות עתידית. אני רוצה לקנות עם זה עוד בתים". אנחנו לא יודעים מה יהיה השוק אז. אני לא יודעת מה תוכלי לקנות כשהבית עומד כל כך הרבה שנים, מוזנח ולאיזה מצב הוא מגיע. כי חלקם כבר פרצו, מה את חושבת? פרצו והרסו. אתמול נכנסנו לחלק מהם. את בעצם אומרת, אנחנו ייבשנו את הדיור הציבורי. זה לא אישי, אוקיי? משרד השיכון. ייבשנו את הדיור הציבורי. עכשיו, אנחנו אומרים לכם: אל תחשבו על הדיירים שממתינים עכשיו, כי אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לחשוב, הלאה. את בעצם כאילו עוולה בעוולה, על עוולה, על עוולה, על עוולה. והנה אני אומרת לך, המתחם הזה לא יהיה בו קומות, אוקיי? אם תראי לי שעיריית באר שבע, הרי אתם לא יכולים לעשות את זה בלי שיתוף פעולה של עיריית באר שבע, שיש שם איזושהי תוכנית מתאר לעוד עשור. אין. אני הלכתי למחלקת הנדסה. הם גנזו את זה. הרי לא ייתכן, זו שכונת קרקע כולה. אז גם אם יבנו, יבנו בפאתי העיר שזה מדבר, אז גם שם אי-אפשר. זה ממש, השכונה הזאת היא בלב המדבר. ולכן אני אומרת, זה לא הגיוני. עכשיו, את אומרת: השכונה הזאת זה לא מתחם רק של עמידר. ממש לא, כי גם חלק מהבתים בדוק - קנו את זה. חלק דיירי עמידר, חלק אינם דיירי עמידר. איך אתם פיזית, אתם פשוט הזנחתם את המתחם הזה, אתם לא משקיעים בו מחשבה, אתם לא רואים אותו. תסתכלי רגע ממש פיזית על בית בית. אתם לא יכולים לפנות שם מתחם שלם. ואתם לא תוכלו לבנות לגובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני זז לסיכום, אני רוצה סיור במתחם וישיבת עבודה עם יסמין שם בבאר שבע, אם אני אוכל אני גם אבוא. הרי עוד לא נחתמה העסקה ולא נעשה שם משהו לא הפיך. אני חושב, המידתיות של משרד השיכון זה לראות כמה שנים, מה ההיתכנות, ולא להינעל על עמדה: זה סגור עכשיו עד שנראה, אלא בחינה מחדש של ההחלטה הזאת. וגם מי הסמכות? השר מחליט שהדירה סגורה? שהדירה ממתינה להתחדשות? מי הסמכות? השר? עמידר? המנכ״ל? מי מחליט: זהו, עוצרים פה, לא משכירים. זו החלטה ערכית, גדולה, במיוחד אם זה עשר, עשרים שנה, דה-פקטו, יהיה סגור. זה דבר שצריך לבדוק אותו, ואני מבקש שיהיה סיור ופגישת עבודה במרחב של באר שבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני רק אוסיף ממש משפט לפני שאתה מסכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא מסכם. רוצה לשמוע עוד אנשים. לא נתנו להם לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה באמת משפט, כי אני על ארבעה דיונים במקביל ואני חייבת לצאת. כשאתם עושים את זה, תחשבו על נועם, קטועת שתי רגליים, שמתקשרת אלי מדי יום, כי היא גרה בקומה רביעית, והיא מחכה, יש בעיה עם המקום שבו היא גרה, והיא שנים מתחננת לדירת קרקע. הרגליים שלה לא יצמחו. ואני עומדת מול האנשים האלה, ואני לא יודעת מה לומר להם, והיא אומרת לי: תסתכלי, אגב, ברחוב שבו אני גרה, שזה בתים בני 60 שנה, שלאט לאט הפך להיות מבוקש - יש שתי דירות שם של משרד השיכון פרוצות, הרוסות, גמורות, שעכשיו תמכרו אותם - את קונה שני בתים בבניין. באמת, כאילו, ולאף אחד לא אכפת. לאף אחד לא אכפת. וזה מפגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא סיכמנו את זה כך, סיכמנו שיהיה סיור ודיון על המתחם הזה. זה הסיכום. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני התקשרתי למנהל הנכסים ונתתי לו את הכתובות. שתדעי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חכה, לא נתנו לאחרים בכלל. כן, בבקשה. איילת שוורץ. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רק אשמח להתייחס באופן כללי, משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך להתייחס. << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אז אני אשמח. כמו שאמרה מיכל, מי שמנהל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למרות שבשבילנו הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים הוא אחד ממשרדי הממשלה הכי חשובים. רק שיהיה ברור את ההיררכיה. בכל זאת, נתנו לך לדבר לפניהם. כן, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אני רק אגיד שמי שמנהל את נכסי הדיור הציבורי זה משרד השיכון באמצעות החברות המשכנות, ובזה גם נכלל כל הנושא של ההתחדשות העירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הצגת את עצמך ואת תפקידך. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אמרתי, צבי נוסבוים, משרד האוצר, רפרנט שיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך אחריות על זה ישירות? << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> רפרנט שיכון באגף תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה שנים אתה בעסק? << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אני כעשרה חודשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על שיכון? << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> על שיכון ועל התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה ידעת על התחדשות עירונית בשישה מתחמים לפני שנכנסת לחדר פה היום? << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אני ידעתי על גילה, על שאר המתחמים לא ידעתי. אנחנו לא נכנסים באופן פרטני למתחם-מתחם. אנחנו קובעים ביחד עם משרד השיכון את העקרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם Say, האם העסקה תצא לדרך או לא? אתם תחנה? << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אנחנו לא נכנסים לפרויקט ספציפי. אנחנו קובעים איתם ביחד את העקרונות, ששני העקרונות העיקריים שנקבעו, זה אחד, הקרן, כמו שמיכל הציגה של השכירות ושל הוועד בית, והקרן השנייה זה הכנסות, ככל שייכנסו, למשל, כמו הפרויקט בגילה, שצפויות להיכנס הכנסות, כל הכסף ילך לרכישת דירות. זאת אומרת, שני העקרונות האלה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה עם תקציב תוספתי של האוצר לרכישת דירות? << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> תקציב תוספתי צריך להיקבע בהתאם לסדרי העדיפויות של הממשלה. אנחנו - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמה לעשות? הדיור הציבורי אף פעם לא בסדר העדיפות שלה. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אז כמו שאמרתי, יש שתי קרנות. להבנתנו, עדיין לא נכנס כסף מהפרויקט בגיל ולא מפרויקטים נוספים, אבל אנחנו, ביחד עם משרד השיכון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמר שנכנס. חבר'ה, לא להגיד. אל תסתרו את עצמכם באותו מקום, באותו זמן. עדיף להגיד: אני לא יודע, אני בודק מאשר דבר פשוט. << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אז אני אבדוק את הסכום המדויק. הכוונה שלי היא שהסכום המשמעותי כולו, שאמור להיכנס מהפרויקט עוד לא נכנס. זאת הכוונה שלי. משהו נכנס - אני אבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כסף גדול אולי לא נכנס. משהו נכנס. פשוט המשהו הזה, למה אני שואל כמה נכנס? דרי עוד אמור להגיד לי. << אורח >> עופר דרי: << אורח >> יש תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה נכנס? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> נכנס 8 מיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שלוש דירות. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> ובתקופה הזאת קנינו ב-2025 קרוב ל-15 דירות בירושלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << אורח >> עופר דרי: << אורח >> לא מהתקציב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק זה כמו, אתה יודע. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> בסדר, אני שם את הכול על השולחן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה קנית דירות? 15? << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> לא, לא קנינו. הכסף הזה נמצא בקרן ו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה צריך לקנות שלוש דירות. << דובר_המשך >> עופר דרי: << דובר_המשך >> בהתאם להנחיות שנקבל, אנחנו נעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי נותן לך את ההנחיות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד השיכון. << אורח >> עופר דרי: << אורח >> משרד השיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הוא יקנה ב-8 מיליון דירות? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלוהים יודע. אולי כשיהיה שר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל. יסמין, תתני לי שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני עצבנית, סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האישה באדום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הפועל באר שבע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, חשבנו סוציאליסטית, אבל את מרכז. עם נטיות. בסדר. אז מה אתה אומר? מתי הם יקבלו הוראה להשתמש ב-8 מיליון לרכש דירות? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני באמת שלא יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, אז לדיון הבא, תדעו. תרשמו לכם את הסעיף הזה. תמשיך, האוצר. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> זהו, אז רק להגיד שכל ההכנסות מהקרן הולכות לרכישת הדירות, ואנחנו, ביחד עם משרד השיכון, חושבים שזה נכון, שבמקום לקבל עוד דירות בפרויקט, משרד השיכון, אגף נכסים, יקבל עוד כסף, ושהכסף הזה ילך באופן מיידי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? אבל אם אתה יכול לקנות בזול את הדירות בתוך המתחם? << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אבל להבנתנו, ושוב, זה צריך להיקבע במסגרת המשא ומתן. אבל הסכום שהמדינה תקבל עבור אותן הדירות אמור לשקף את הערך שלהן, ולאפשר להם ולחברות לקנות דירות באופן מיידי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת טראומה פשוט. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> זאת אומרת, פרויקט התחדשות עירונית זה פרויקט שהוא ארוך, הוא לוקח לא מעט שנים. אנחנו מדברים עכשיו רק על הוצאת היתר, שהיא צפויה לקחת עוד שנה, לאחר מכן בנייה. זה תהליך שהוא ארוך, ורק בקצה יוכלו לראות את הדירות. אנחנו מעדיפים, ביחד עם משרד השיכון, שהכסף הזה יתקבל באופן יותר מיידי וילך בהתאם גם לצרכים, לרכישת דירות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לנו טראומה, כי בעבר, שנים עברו, כספים נעלמו. נעלמו פתאום הכספים שהגיעו ממכר הדירות פשוט נעלמו, ולא - - - << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> נכון. אז אני יכול להתחייב שהכספים האלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה לא תהיה בתפקיד. איך תתחייב? אתה הולך לעבוד על הנושא הזה עשר שנים? כנראה שלא, אז איך תבטיח? אתה לא יכול להתחייב, תאמין לי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פשוט מייאש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאמין לי, ואל תיקח אחריות על מה שאתה לא יכול. עובדה, שכסף נכנס ולא הגיע לייעודו. היה פה אחד שהיה אחראי על הכנסות המדינה ב-2012-2014, ועכשיו הוא באיזו קרן שרוצה להשפיע על מדיניות הדיור הציבורי, אבל הוא לא השיב לוועדה - כשהוא היה אחראי על הכנסות המדינה - איפה הכסף של הדיר הציבורי. יש לו חוב. אל תיקח אחריות, תאמין לי. << דובר_המשך >> צבי נוסבוים: << דובר_המשך >> אני לא לוקח אחריות עתידית, לוקח אחריות על המצב הנוכחי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראה, המדינה הבטיחה שהיא תקבע תקנה על ידי שר. החוק הזה קיים כמעט עשור. לא קיבלו את ההחלטה. המדינה, האוצר, הבטיח לפתוח קרן למודרי אשראי כשעשה את הבנקאות הפתוחה. שש שנים לא פתח, עד שנלחמנו בו. הרבה הבטחות הן על הקרח. אנחנו לא יכולים שמישהו, שנער אוצר, אתה נער כזה על גבול הנערות, אתה מבטיח לנו מה שאנחנו יודעים, אתה שנתיים-שלוש בתפקיד. זה אירוע של 15 שנים. איך תבטיח לנו? אלא אם תיתן ערבות אישית פה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> בגלל זה כדאי לקבל את הכסף עכשיו, ללכת לקנות דירות, ולא לקבל את הדירות בעוד חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל הרזומה, חוסר האמון של אזרחים ושל חברי כנסת בהכנסות מול הוצאות של המדינה, הוא חוסר אמון נרכש, כמו חוסר אונים נרכש. נכנסו כספים ולא הגיעו ליעדם, אז הפעם זה אחרת? מי יבטיח לנו שזה אחרת? אין אחד שם שנדע שהוא יש שם עוד עשר שנים. אף בעל תפקיד לא יהיה שם עוד עשר שנים. העגלה נוסעת. גם אנחנו לא נהיה עוד עשר שנים. כנראה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אגב, אוצר בתקציב 2026 הכנסתם תקציב משמעותי לתחזוקת הדיור ציבוריות? << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> התקציב ל-2026 נקבע, הדיונים מתחילים עליו בימים אלה, ואנחנו לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לזמן אחר. לא, אני לא רוצה את זה עכשיו. הבאים בתור תשתדלו להיות קצרים. כן. << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> בוקר טוב. אני ממונה תחום אזרחי בסיוע המשפטי מחוז ירושלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן? << דובר_המשך >> איילת שורץ אסף: << דובר_המשך >> שלוש שנים. ואני מטפלת באופן אישי בפרויקט של גילה. אני מייצגת יחד עם עורכת הודיה פישמן, שמונתה גם לייצג בתיק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אנחנו מכירים אותה? היא הייתה פה? דיברת בוועדה פעם? << אורח >> הודיה פישמן: << אורח >> בעבר, בנושא משפחות שכולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של? << דובר_המשך >> הודיה פישמן: << דובר_המשך >> באופן כללי בוועדות לזכויות. אני מייצגת מטעם הסיוע המשפטי, בין היתר, גם משפחות שכולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וואו. אז את יודעת ששמנו סעיף למשפחות שכולות בחוק המכר, שנותן להן עדיפות ומהירות? כן, בבקשה, איילת. << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> אנחנו דיברנו, משרד הבינוי מפנה לסעיף 18 לחוק ודיברנו גם על זה שצריך תקנות. וסעיף 18 לא מספיק. יש הרבה נושאים שהם לא פתורים וצריך לפתור אותם, וצריך לפתור אותם מראש ולא בדיעבד. ואנחנו למדים את זה גם כשאנחנו מסתכלים על הפרויקט של גילה. בין היתר יש שאלות של תקופת הביניים. מה יקרה עם אותם דיירים שהם יפונו ולאן הם בדיוק יחזרו ואיפה הם יהיו באותו זמן? אנחנו אומרים שסעיף 18 מסדיר. סעיף 18 לא מסדיר את כל מה שצריך להסדיר. השאלה היא איך בדיוק ישולמו דמי השכירות? האם זה נגזר מהדירה המקורית שהם כרגע גרים בדיור ציבורי, שזה כמובן לא יספיק לממן שום דבר בשוק החופשי. ואם אנחנו מסתכלים גם על ירושלים ספציפית – אין דירות להשכרה. כל ירושלים עוברת עכשיו פינוי בינוי ואין כמעט דירות. אז לאיפה הדיירים האלה יעברו? לאן הם ילכו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפי החוק, יהיה אפשר להוציא דייר מהבית ולהגיד לו: בעיה שלך? החוק מאפשר להם את זה? << דובר_המשך >> איילת שורץ אסף: << דובר_המשך >> החוק לא מאפשר, אבל - - - << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> ברור שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה לא? כן או לא? << דובר_המשך >> איילת שורץ אסף: << דובר_המשך >> החוק אומר שצריך לדאוג לפתרון, אבל מה יהיה הפתרון? עכשיו, מה יהיה פתרון גם לאנשים עם מוגבלויות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, מי הגברת פה שמצלמת את כולם? מה זה? מפגיני נוכחות בכנסת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הן Our Knesset. מפגינות נוכחות בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה? מפגיני נוכחות בכנסת? קריאה: << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מפגינות. לא מפגיני, מפגינות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מפגינים, רק מפגינות? למה אתם מדירים את הגברים? אנחנו גם רוצים להפגין נוכחות בכנסת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם our Knesset, מפגינות ונותנות טעימה מהוועדות. בהתנדבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקסימה. אז תמשיכי. פשוט לא הבנתי, כי אולי היא דוברת שלה, הוא דובר. ראיתי צילמת את כולם, אמרתי: פה צריך לשאול שאלה. כל הכבוד לך. כן, איילת, הבעיה הוצגה. נכון? << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> הבעיה הוצגה, אני חושבת ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, יש לי שאלה. את במשרד המשפטים? << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> כן, בסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני בייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תום, נו? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> מה השאלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בקשר עם איילת? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> לא. << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם לא שומרים על קשר? << אורח >> תום פישר: << אורח >> לא. אנחנו לא. אנחנו בתפקידים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם באותו מסדרון, אותה קומה, אותה בלורית שיער, מה מצבכם? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> אנחנו באגפים שונים ובתפקידים שונים, אני נותן ייעוץ משפטי לממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל שיש שם מישהי דפקה את הראש, שאומרת, לאן הגענו? אני רוצה להבין את התגובה שלה. למה עשית ככה, מה? << אורח >> עופרה כרמון אבן: << אורח >> אני נציגת משרד הרווחה, וזה אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, אז את מתאבלת על המצב? << דובר_המשך >> עופרה כרמון אבן: << דובר_המשך >> אני אעביר את הביקורת שלי באפיקים פורמליים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה להגיד משהו עוד מעט? אחרי הייעוץ משפטי את תגידי. אבל תום ואיילת, מה קורה? באמת. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני לא כל כך בטוח שהבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא או היא זועקת את זעקת השוכרים. אתה זה ששותף בניסוח החוק הזה והפרשנות שלו. והיא אומרת: יש לקונה. אין הגנה מספיק טובה לדיירים. אז למה לא תתקן את החוק? למה לא תיכנס למשרד שלה? תביאו הצעת חוק ממשלתית לתיקון. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך עוד פעם את עונה? קולין, את עובדת במשרד המשפטים? לא, אבל איפה היא עובדת? משרד המשפטים? אבל יש לנו שני אנשים מאותו מסדרון. אנחנו רוצים לקשר ביניהם, את רוצה לענות במקומם? חכי רגע, קולין. << דובר_המשך >> קולין רונן: << דובר_המשך >> התחדשות עירונית זה העולם שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את לא מחוקקת. הם משרד ממשלתי, הם יכולים לתקן חוק. אני שואל, תום: מה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני רגע אעשה סדר, בסדר? אני בייעוץ המשפטי לממשלה, אוקיי? בייעוץ וחקיקה, והסיוע המשפטי זו יחידה נפרדת במשרד, שיש להם עצמאות בשיקול דעת, והם נותנים סיוע לאזרחים שזכאים לסיוע המשפטי. אנחנו אגפים נפרדים ולא מתערבים אחד לשני בדרך כלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש סינרגיה. שמעת על המושג סרנדיפיטי? סרנדיפיטי זה כאילו קובעים לעובדים שחייבים לאכול ארוחת צהריים ביחד, כדי לדבר אחד עם השני ואז עולים רעיונות טובים. זה חברה לימדה אותי, אבל זה יאנוש קורצ'אק אמר: כמה אבני חן מפסיד אדם מפני שאבדה לו היכולת לדבר עם אנשים ללא כוונה וצורך אלא סתם כדי להכירם? יענו, איך יכול להיות ששני אגפים של משרדי ממשלה באותו נושא לא יפתרו בעיה ביחד? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> אני אשמח להשלים את ההתייחסות שלי. הדלת שלי פתוחה לכולם, לכל מי שרוצה להציע רעיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> לצד זאת, אני אומר, מי שאמון על דיור ציבורי ועל חוק הרשות להתחדשות עירונית זה משרד השיכון. אנחנו במשרד המשפטים לא יוזמים חקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יוזמים? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> אנחנו נותנים ייעוץ משפטי למשרדי ממשלה, שהחוק הוא באחריותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם יש לך אגף אצלך שיש לו אחריות ביצועית, פה זה שירות בפועל, אתה יכול לעזור לו, לא? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> התפקיד של האגף לסיוע משפטי הוא לתת סיוע משפטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם הוא מזהה לקונה בחוק והוא בא אליך? << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> הוא יכול לפנות, כמו שהרבה פנו אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אליך. << דובר_המשך >> תום פישר: << דובר_המשך >> הוא יכול לפנות גם אליי, כמובן. << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> אני דיברתי גם עם מיכל ישירות ספציפית על מקרה של גילה. ביקשתי לקבל מסמכים שעוד לא קיבלתי, כי רציתי ללמוד א' על ההסכם, כי פעם אחרונה ששמעתי לא ידעתי שההסכם נחתם, ואם אנחנו מדברים על הבטחות לדיירים, מובטח לדיירים שברגע שההסכם יחתם, כל דייר ודייר יקבל הודעה שהוא יתחיל להבין מה קורה בפרויקט. הודעות לא נשלחו. הדיירים לוטים בערפל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שקיפות, שקיפות, שיתוף ציבור. שקיפות זה בטח ב-2025 שקיפות ושיתוף ציבור. בן אדם באי-ודאות על הדבר הכי חשוב לו בחיים, קורת הגג שלו. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני יכולה לענות על זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אם יש תשובה טובה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> יש תשובה מצוינת. אנחנו שכרנו חברה מיוחדת, שזה התפקיד שלה, להיות בקשר עם הדיירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זאת החברה? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> בראשית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיא בקשר? << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> והיא צריכה בימים אלו ליצור קשר לדייר, דייר, לקבוע איתו פגישה ולשבת איתו לדבר איתו, כדי שיהיה ודאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לפני זה שרק יוציאו מכתב, משהו. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> המכתבים בדרך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד שתהיה פגישה אפשר מכתב. אבל תראו, זה גוף ממשלתי, מה אני מתכוון? אני מתכוון שאיילת לא צריכה אותי כדי לפגוש אתכם. איילת היא זועקת את זעקת האזרחים. שבו לפגישת עבודה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> דיברנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי תיקון חקיקה, הגנה טובה יותר על האזרחים, התנהלות טובה יותר של החברה היוזמת. זה גוף ממשלתי, יש אמון, כאילו, זה לא חוץ ממשלתי. לא איזו עמותה שיושבת לכם על הווריד. זה במסדרון של תום. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> תגידי שדיברנו. << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> דיברנו והסטטוס שאני מחכה למסמכים שעוד לא הגיעו. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> את ביקשת עוד מסמכים שגלויים לציבור. את ביקשת שני סוגים של דברים: מכרזים פומביים, שהם פומביים, הם באינטרנט, את יכולה להוריד אותם אם את רוצה, ואת מחכה שאני אשלח לך אותם. והדבר השני שביקשת, זה הסכמים, ביקשת הסכמים שיש להם צד ג', - - - שאנחנו פנינו לצד ג' - - - << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> אני מחכה לקבל את מסמכי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, לא צריך את זה, לא צריך. נישאר ברוח הטובה, שתהיה פה פגישה משולשת. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני מספרת מה עשיתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, פגישה משולשת - - << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - של סוגיות שעולות מן האזרחים דרך קולם בייעוץ המשפטי, ושמחייבות או פעולות של תקשורת טובה יותר. עדכון, שקיפות, שיתוף ציבור. ואם יש חברה שתעשה את עבודתה. ותיקוני חקיקה, שתום יכול להמליץ למשרד השיכון כיוזם תיקוני חקיקה, אחרי שהוא שמע את הבעיות: איך נגן טוב יותר על האזרחים. ועולות פה שאלות יסוד. הם לא יודעים איך הם ישכרו בית ואיפה. ואם זה יושת עליהם, ומה לא יושת, יש פה שאלות. קולין, את רוצה להגיד משהו? כל פעם אנחנו הפרענו לך להגיד. כן, קולין. משהו חשוב לך בשלב הזה? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> בשלב הזה לא, כי אתם מדברים פה. כבר יותר על תוך ההסכם הספציפי והנושא הספציפי. אבל הנושא של היציאה לשכירות ואיך מטפלים בשכירות זה מוסדר בכל עסקת פינוי בינוי. שדיירים הם לא נזרקים לרחוב ואין דבר כזה בעסקאות פינוי בינוי. הם מקבלים או כסף לשכירות, או שיש יזמים שהם ממש לוקחים את זה על עצמם ומסייעים במציאת דירות. לא יהיה פה דיירים שנזרקים לרחוב, אין דבר כזה בעסקאות פינוי בינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב לדעת. נציגת הרווחה, רוצה להגיד משהו? << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> אני רק רוצה, סליחה, משפט אחרון, לפני שממשיכים. דיברנו על בעצם כמה דירות דיור ציבורי יהיו, ואני מדברת רגע על גילה. מיכל בעצמה אמרה שרצוי שיהיה בין 15 ל-25%. אנחנו לא שם, אם אנחנו לוקחים את המספרים זה קל לחישוב. כרגע יש כ-180 דירות של דיור ציבורי. הולכים לבנות לפי חוות דעת שהוגשה 1,300 דירות. אנחנו מגיעים למקסימום 13% של דירות של דיור ציבורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> איילת שורץ אסף: << דובר_המשך >> למה אנחנו לא נותנים עוד דירות, שאתם בעצמכם אומרים שצריך להיות עד 25%? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> למה זה באינטרס של הלקוחות שלך שאת מייצגת אותם? שיהיו דירות דיור ציבורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי חסר דירות. << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> אנחנו בסיוע המשפטי יש לנו את המומחיות של דיור ציבורי, ואנחנו - - - << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> ואיך הסיוע המשפטי - - - << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> פונים אלינו גם פונים שהם מרשימות המתנה, שרק נדחקים עוד ועוד אחורה. יש פה בעיה של דירות שהן ריקות. גם בגילה יש דירות שהן ריקות. ואנחנו מטפלים בכל הפניות האלה. אני, כממונה שעוסקת בדיור ציבורי, מייצגת גם את דיירי גילה ספציפית, אבל יש לי עוד הרבה פונים שלא מפסיקים להגיע אלינו, ולנו קשה לתת את המענה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> זה ניגוד העניינים הזה לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה ניגוד עניינים? << אורח >> איילת שורץ אסף: << אורח >> איזה ניגוד עניינים? שאני אומרת שצריך עוד דירות דיור ציבורי זה ניגוד עניינים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה ניגוד עניינים? המדינה ממנה גב שייתן יעוץ משפטי לאזרחים, זה ניגוד עניינים? עד שהיא עושה משהו טוב? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> חלילה. לא זה מה שאמרתי, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא – אז לא להשתמש בביטוי שכמו שאתם לא אוהבים שמישהו מטיל ספק בתפקידכם ויושרתכם, ומחויבותכם, מה זה להגיד לנציג משרד ממשלתי ניגוד עניינים? זה כמו כמעט כתב אישום. מה זה ניגוד עניינים? אנשים הולכים על זה לכתב אישום. היא יש לה משימה בחיים, שהמחוקק דרש ממנה לבצע, לייצג את האזרחים האלה. זאת משימתה, והיא צריכה לעשות את זה בנחישות. ניגוד עניינים? זה היא קמה וישנה עם זה. אולי המשימה הכי קשה בשולחן. הכי קל, עשיתי מכרז, חברה, תנהלי לי. היא כל יום טלפונים של אזרחים: מה עם הבית שלי? איפה אני זה? מה יהיה? מתי? לא אמרו לי, לא סיפרו לי. לא צריך, אל תריבו לי עכשיו, זה לא מתאים לי. בדרך כלל אתם רבים איתי, לא ביניכם. תריבו איתי, זה יותר טוב. רווחה. << אורח >> עופרה כרמון אבן: << אורח >> שלום לכולם. עופרה כרמון אבן, אני מתכננת משרד הרווחה. אני שמחה לעדכן שאנחנו סוף סוף מתכנסים כמשרד לאסטרטגיה משרדית בהקשר של התחדשות עירונית בכלל. ספציפית, אנחנו כמובן מוטרדים מהמחירים החברתיים, מהפגיעה במוביליות של משפחות שנמנע מהם מענה ראוי בתהליכי התחדשות עירונית, המצוקה שאנחנו פוגשים בקרב דיירים, בקרב שוכרים, המשפחות שבסופו של דבר כשמפונות מהדירה וללא פתרון נזרקות למחלקות הרווחה לקבלת מענים. זאת אומרת כל אלה מחייבים אותנו להתכנס לנושא. זה נעשה בשיתוף עם הרשות להתחדשות עירונית. וכתפיסת עבודה, כמובן, אנחנו מעוניינים למפות את כלל הלקונות, לא רק אלו שאנחנו מזהים כעת. אז בינואר אנחנו כבר מתכנסים לשולחן עגול עם כלל השחקנים: אקדמיה, מגזר שלישי וכיוצא בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז מעבירים את זה למשרד השיכון או איך? יש לכם say? מישהו סופר את האסטרטגיה שתביאו? << דובר_המשך >> עופרה כרמון אבן: << דובר_המשך >> אני מאמינה שכן, כי אנחנו עושים את זה בשיתוף עם הרשות להתחדשות עירונית והכוונה היא למפות את כלל הלקונות, לדרג אותן על פי ההתכנות לפתרון, ולנסות ולשפר את המודל, במסגרת המשאבים הנוכחיים. ואם יידרש הגדלת משאבים אז לפחות להציף את הצורך בפתרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בזמנו ביקשתי שלפחות בפינויים לא יהיה פינוי שלא מתואם עם הרווחה. הדבר הזה נשמר? << דובר_המשך >> עופרה כרמון אבן: << דובר_המשך >> אז אני עוסקת יותר בזווית התכנונית, פחות בהיבט הזה, אבל אני יכולה לברר את הסוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. אדוני, אני עצרתי אותך. << אורח >> אלון וייזברג: << אורח >> אלון וייזברג, יושב ראש לשכת המארגנים. מי שלא מכיר לשכת המארגנים, זו הלשכה שקמה לפני המלחמה ומאגדת את המארגנים / מנהלי פרויקטים של המלווים בעלי דירות בתהליכים של התחדשות עירונית ממש משלב ההתאגדות עד חזרה לדירות. חשוב לשפוך קצת אור בתור הגורם שבשטח עם בעלי הדירות, שבסוף יש לנו ממשק צמוד גם עם הדיירים של הדיור הציבורי. בסוף ההתנהלות מול החברות של הדיור הציבורי. כבוד יושב הראש, אני יכול לחלק את זה כמו שדיברנו גם בדיון לשניים. איפה שיש לדיור הציבורי מעט דירות, אני יכול להגיד לך שההתנהלות מול החברות הציבוריות, התנהלות שלוקחת בין חודשים לשנים, עד שמגיעים לאיזושהי הסכמה על הדירות, עם הדירה שתיים או שלוש, שיש להם מעט דירות, וזה מעכב את כל הנושא של קידום התחדשות עירונית, מעכב את הדיירים "הרגילים" ודיירי הדיור הציבורי, לגור בכבוד, לגור עם ממ"ד, עם מרחבים מוגנים, ונגד רעידות אדמה. זה פעם ראשונה. פעם שנייה, חשוב לי להגיד, אין סטנדרטיזציה קבועה וברורה, לפחות לא מה שאנחנו מכירים, ואנחנו מתנהלים לא מעט פרויקטים, גם עם נכסי המדינה. אין סטנדרטיזציה. מה הדרישות? מה הציפיות? ואחד מהדברים, בגלל שאין סטנדרטיזציה, זה לוקח המון זמן להגיע להסכמות על הנספחים, כדי שהדיור הציבורי ייכנס לפרויקט. והדבר השלישי בהיבט הזה, זה לוחות הזמנים ארוכים ומעכבים. בנוגע למה שאדוני דיבר על הדיור הציבורי, בואו תהיו יזמיות. בואו קחו החלטה ותהיו חברות יזמיות. אני יכול להגיד לך, אדוני, יש לנו פרויקטים גם בפרדס חנה, שדיור הציבורי יש למעלה מ-30%. זה מעכב את הפרויקט. הדיירים זכו ומותר להם לבחור חברה יזמית ולייצר איזשהו שיתוף פעולה עם הדיור הציבורי, שגם הם מצפים להיות חברה יזמית. הפרויקטים נתקעים ולא מצליחים להגיע להבנות. אדוני, אני חושב שבסוף, כל מה שאני מנסה להגיד, אני חושב שצריך להביא את זה לדיון ולהבין, שעד שאין סטנדרטיזציה ברורה מה הדרישות של הדיור הציבורי, ולא כל פעם דנים מחדש. והבנה מה האחוז שהדיור הציבורי מתכוון להיות יזם בצורה כזאת או אחרת, ולהבין שמה שהדיור הציבורי מתכוון לעשות - הגורם הפרטי יעשה את זה כנראה מהר יותר וטוב יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. בבקשה, חבר'ה, ממש שתי דקות כל אחד, לפי הסדר. שתי דקות כל אחד. << אורח >> תלתן קציר: << אורח >> תודה יושב הראש. תלתן קציר, מובילה את השולחן הבין מגזרי למדיניות בהתחדשות עירונית, כולל גם נציגים מהרשות להתחדשות, וממשרדים שונים, חברה אזרחית. אני חושבת שחלק ממה שחוזר פה, גם בנושא של שכירות וגם בנושא של דיור ציבורי, זה איזושהי לקונה מערכתית במה שזה התחדשות עירונית בישראל, שלא מספיק כוללת היבטים חברתיים, באופן רוחבי. קל וחומר, כשאנחנו מדברים על פרויקטים שנמצאים בפריפריה, במקומות שאין להם התכנות כלכלית, והמשרדים מחכים עד שיום אחד זה יהיה מספיק רווחי, כדי לעשות שם את הפרויקטים. לכן חלק ממה שאנחנו מנסים לעשות זה לייצר כלים חדשים למה זה בכלל התחדשות עירונית בפריפריה, כדי להבין שאי-אפשר לקחת מודל שעובד בגבעתיים, ולהגיד: בואו נכניס אותו לתוך בית שאן, ואז בטח בית שאן תשגשג. זה לא עובד, זה חלק מהכשל בתוך המערכת הזאת. זה לעולם לא יאפשר לעשות שמה החייאה: לא של דיור ציבורי, לא של הגנה על דיירים של שכירות ושום פרויקטים שיאפשרו שגשוג בערים כמו ירוחם שמגיע לה, ואני יודעת כמה זה חשוב לך, פרויקטים מהסוג הזה להביא גם לקצוות של המדינה. נדרש שינוי מערכתי באיך מסתכלים על התחדשות עירונית כאירוע שהוא לא אירוע נדל"ני, כמו שזה עובד היום בין גדרה לחדרה, אלא אירוע הוליסטי של רווחה שמגיעה לה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל החוק הזה של התחדשות עירונית שנועד להכין אותנו לרעידות אדמה בסוף, בגלל זה כל ההקלות וההצעת ההיתר הבנייה וכולי – הפקיר את היישובים שיושבים על השבר הסורי-אפריקאי. << דובר_המשך >> תלתן קציר: << דובר_המשך >> ואת האוכלוסיות שהכי מגיע להן הטיפול הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ה'שבר בת עמי', מה שנקרא, השבר של הפרויקט הזה, שלא הגן על מי שהכי בסכנה של רעידת אדמה. מאילת בואך ערד, בית שאן, חצור וקריית שמונה, וצפת - - << דובר_המשך >> תלתן קציר: << דובר_המשך >> טבריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - שנהרסה וטבריה, ורעידת אדמה. כל אלה לא זכו, וזכו אחרים נדל"ניסטים, ולא מצאו דרך לעשות אדמות משלימות או כלכליות בפריפריה באמצעות תמריצים, שלא עולים למדינה כסף. הרי בכל היישובים האלה עכשיו יש מלא בנייה. אתה נותן מתחם לכל קבלן תמורת בלוק אחד שהוא מחדש אותו. היית עושה כבר מאות בלוקים בנגב. על כל מתחם בנייה בלוק אחד עליך. זה בושה וחרפה. ובכלל עכשיו סוגרים את הפרויקט הזה, נכון? התחדשות עירונית, או משנים את פניו. << דובר_המשך >> תלתן קציר: << דובר_המשך >> אז חלק ממה שאנחנו מנסים לעשות זה לגוון את הכלים שנמצאים שם, נדבר על זה עוד בהרחבה בהזדמנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. כן, גבירתי. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> נעים מאוד, לי קוראים ענת מלהאוזן חסון, אני יו"ר ועדת מדיניות באיגוד העובדים הסוציאליים. אני רוצה להתייחס לכמה דברים. ראשית, אנחנו באיגוד רוצים להעלות, ואנחנו יצרנו כבר קשר גם עם משרד הרווחה, וגם עם ענבל אצלכם, בכל הנושא החברתי של ההתחדשות העירונית, וכל הנושא של איך נעשה הסקר החברתי, באיזה שלב הוא נעשה. אז בהחלט זה משהו שאנחנו חושבים שמאוד חשוב לעשות בו אי-אילו התאמות, כדי שיאפשרו לאוכלוסייה לקבל את המענים המתאימים. בעברי הייתי מנהלת נכסים בדיור הציבורי, ולכן יש לי כמה תשובות לנושאים שעלו פה. ראשית, כבוד היושב ראש, לשאלה הראשונה שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מקשיב לך. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> לשאלה הראשונה שלך, שהייתה לגבי העניין של תשלומים נוספים בפרויקטים. אז יצאה טיוטת תקנות של הרשות להתחדשות עירונית ב-2020, שמכוחה הוציאו נהלים של משרד השיכון, והם קבעו איזה גודל דירה חדשה מגיעה לכל דייר לפי הרכב המשפחה. וכל עוד הדייר מקבל את הדירה בגודל שנקבע, הוא לא ישלם יותר שכר דירה והוא גם לא ישלם יותר ועד בית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה נאמר, לא לחזור. שבע פעמים זה נאמר פה. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> אני לא שמעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה היית איתנו כל היום? << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> כן, ולא שמעתי שזה נאמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נאמר, הקריאו את החוק. תגידי דבר שלא נאמר. זה הוקרא. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> אוקיי, זה טיוטת תקנות שלא עברה. בכל אופן, הם לא משלמים יותר, אלא אם כן הם לוקחים דירה גדולה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, תגידי דבר שלא, אף אחד לא התייחס אליו. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> אז לא, אז אני פשוט מתייחסת גם לתקנות האלה, ואני מתייחסת לנושא החברתי, שאנחנו חושבים שצריך לערוך שינוי בכל הנושא של הסקר החברתי, וגם במועד שבו בעצם הוא נעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז את בעצם אמורה לשבת עם גברת הרווחה של האסטרטגיה. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> גם עם הרווחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתן ישבתן ביניכן? << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> אנחנו כבר מדברות בינינו, וגם אנחנו מדברים יחד עם תלתן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יודעים, התחום הזה של דיור ציבורי, הוא משאבה של טיפול פרטני אינסופי של חברי כנסת, של קליניקות למשפטים, של הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים, של עמותות, של פורום הדיור הציבורי ועוד גופים. זה אינסופי הבעיות, כאילו, זה קצת מזכיר לי את מה שפגשתי עם נכי צה"ל משרד הביטחון. זה כתם, כתם לחברה הישראלית, שאין סוף גופים כל היום וכל הלילה, מתעסקים בצרות של אנשים של דיור ציבורי. זה כתם. דיור הציבורי לא חייב היה להיות לא מסביר פנים, ולא פשוט, ולא שיטתי. כי זה לבד מתאר לאן הגענו. אם כל כך הרבה עוסקים בצרות של אנשים בדיור הציבורי, והזמן שלנו, אני כחבר כנסת עכשיו, בחודשים מסוימים, לא יודע, 20% מהזמן שלי בצרות של אנשים בדיור הציבורי. זה לא הגיוני. אנחנו כאילו עובדים סוציאליים. אני אומר את זה כשאת מדברת, כי זה קולם של העובדים הסוציאליים. ולכו לעיריות ולמועצות שיש בהם דיור ציבורי. תראו איך העובדות הסוציאליות מפרפרות יום ולילה, על הדיירים שלהם. איך הגענו לדבר הזה. אני מבין מה את אומרת, רבקה. נמשיך. או שאת רוצה משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> לא, רק שמי ענת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רבקה ליאון זאדה פשוט ראיתי ברשימה, עוד שני שמות משפחה. את ענת מלהאוזן חסון. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמות יפים. << דובר_המשך >> ענת מלהאוזן חסון: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מזרח ומערב. נושק גבולות. כן, בבקשה. << אורח >> עקיבא גולד: << אורח >> קוראים לי עקיבא גולד. אני סמנכ"ל כספים בארגון עומק. ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת ביטון, שהזמין אותנו להכין עבורו מחקר בנושא, וגם שהזמין אותנו היום לוועדה. אנחנו הכנו את החומר רקע לוועדה הזאת, לישיבה. ואני מבקש ומציע לכל הנוכחים לעיין במחקר שלנו. אנחנו מבצעים מחקר על נושא עבור חבר כנסת או ארגון חברתי. מחקר מעמיק ואיכותי, שכולל מבט על החקיקה בארץ. פסיקה, ספרות, מחקר משווה ומתן המלצות בהתאם. אני חושב שמאוד ראוי להתעניין בפרקים במשפט משווה ובהמלצות שלנו. סקרנו ארבע מדינות שאפשר ללמוד מהיתרונות וגם מהחסרונות שלהן לפני שמגיעים לפגישת עבודה הבאה. אני חושב שאפשר ללמוד הרבה מהמדינות האלו, ואפשר לראות את ההמלצות הקונקרטיות שהבאנו מהמדינות האלו בפרק ההצעות שלנו. זה פרק שאנחנו מביאים בכל מחקר שאנחנו מכינים ובמחקר הזה הבאנו גם הצעות עקרוניות. רעיונות לחקיקה, למערכות. דברים שגם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת יכולים לבצע. וגם במחקר הזה הבאנו הצעות חוק והצעות לתיקוני חוק. אז אני מציע להסתכל בסוף, בפרק האחרון של המחקר ולראות את העבודה, שהסטודנטים במשפטים הכינו, כדי לנסות להגיע למקום קצת יותר טוב בתחום הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עקיבא, מתי עלית לארץ? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> לפני תשע שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> מארצות הברית. מניו ג'רזי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מניו ג'רזי? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אחוז הדיור הציבורי בארצות הברית? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> אני אפנה את זה לשירה, יש לך תשובה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עקיבא, עד שהיא תענה לנו, קודם כל, תודה. ב', הלוגו שלכם דומה למכון הדמוקרטיה. שלא תסתבך איתם, עקיבא. תבדוק שהלוגו שלך בסדר. << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> אני אבדוק, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והסטודנטים, אתה אוסף אותם? אתה נותן להם מלגה? איך זה עובד הדבר הזה? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> זה התנדבותי לגמרי. זה קבוצות של 4-5 סטודנטים למשפטים, שמתנדבים לשנה, לשני סמסטרים, ועושים את זה מטוב ליבם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה הקמת את זה? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> אני לא הקמתי את זה. זה קיים כבר לדעתי עשור. אני הצטרפתי לפני כמעט שנתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם קיים עשור איך פעם ראשונה קיבלנו נייר כזה? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> שאלה טובה. אבל אני מקווה שזה לא יהיה האחרון שאתה תקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו עמותה? << אורח >> עקיבא גולד: << אורח >> כן, אנחנו עמותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כמה אחוז דיור באמריקה? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> כמה אחוז באמריקה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדינה קומוניסטית, סוציאליסטית. כמה אחוז דיור? של הסוציאליסטים הקומוניסטים? << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> האמת היא שאין לי תשובה מדויקת על השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש ממך להביא לנו את כל המדינות בעולם - אחוז דיור ציבורי, ומאפיינים של הדיור הציבורי. Can we get that from you? << אורח >> עקיבא גולד: << אורח >> סגור, יוזמה הבאה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך על העבודה. << דובר_המשך >> עקיבא גולד: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגש. << אורח >> שירי גז: << אורח >> נציגת עיריית תל אביב מבקשת בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, את הדוברת של נציגת עיריית תל אביב? << דובר_המשך >> שירי גז: << דובר_המשך >> אני ממרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה היא לא באה לפה? בדרך כלל אחרי הקורונה אין זום. ותל אביב לא כל כך רחוקה מירושלים. יותר קרובה מירוחם. אבל בגלל שביקשת, ניתן לה והיא צריכה להיות קצרה. אבל צריכים לבוא לפה ולא לעשות זום. אנחנו נותנים אישור מיוחד לזום. לראש עיריית דימונה. משהו כזה, אבל לא, שלא יהיה הרגל. אורית, בבקשה. קצר ולעניין. << אורח >> אורית מרים גריאני רוזנטל: << אורח >> קודם כל, תודה על ההזדמנות. בהחלט אני אגיע בפעם הבאה. אני אורית רוזנטל מהמחלקה על התחדשות עירונית בעיריית תל אביב. אנחנו רואים בתהליכי התחדשות פוטנציאל והזדמנות להגדלת מלאי הדיור הציבורי לשירות איכות החיים של הדיירים. עם זאת, אנחנו יכולים לסמן חסמים שמהותם חוסר סינכרון וחוסר של תקנות גמורות. אם ניקח את הדוגמה שדיברתם עליה בנושא דירות התמורה, אנחנו רואים חוסר של התאמה בין הציפייה של הדיירים לקבל תמורה זהה לשכנים שלהם, לבין מה שמוגדר בדיוק בטבלה שדיברתם עליה, לבין מה שבכלל מתוכנן בפועל בתב"ע, וזה יוצר פערים בשטחים או תגמולים שצריכים להיות מנותבים איכשהו בחזרה להגדלת מלאי הדיור. אנחנו רואים גם חשיבות גדולה בנושא גם גודל הדירות וגם המיקום שלהן בפרויקט. ולשאלה האם ומתי החברות המשכנות חותמות ליזם, ואם זה מתואם עם הרשות, ואם זה מתואם עם הדיירים שלהם. וזה מוביל אותי לנקודה אולי הכי חשובה, שזה בקרב הדיירים קיימים חוסר ודאות ודיסאינפורמציה מאוד גדולים בנוגע לזכויות שלהם. אם זה הדיור החלופי, שכר הדירה, תחזוקה, גודל הדירות, נוצר מצב שדיירי הדיור הציבורי חיים במשך המון שנים. מהרגע שיש את ההתלחששויות בחדר המדרגות עד סיום הפרויקט, זה המון שנים של חוסר ודאות וחששות, ונראה לי שהמטרה של כולנו זה להתגייס לעזור להם, לתת להם את האינפורמציה ולפעול בשקיפות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה אורית, תודה רבה. כן. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אוקיי. קודם כל תודה על הדיון, כבוד יושב הראש, ותודה לכל מי שמשתתף. אני אתייחס לכמה דברים, קודם כל אני אתייחס לנושא המלאי. בהקשרים של המלאי, אני לא יודע מי מכם שמע על הפרויקט שקיים בתל השומר, למדתם על זה? אז פרויקט תל השומר, דירות דיור ציבורי בשליטת עמידר, 360 דירות, שהועברו מחברת עמידר, אחרי שנים שבהן הושכרו, לדעתי בניגוד לחוק, כדירות דיור ציבורי. הושכרו לרופאים מתלמדים, נלקחו הדירות האלה, על ידי רמ"י ואחרים, ונמכרו בשוק החופשי, 360 דירות. כשמשרד השיכון עושה את החישוב שלו, של כמה דיור ציבורי יש, או כמה דירות ירדו, הוא אף פעם לא מדבר על דירות שנגרעו. 360 דירות בתל השומר, שעמידר קיבלה עליהן תחזוקה, קיבלה עליהן שכירות במשך שנים, הועברו לגורמים פרטיים, ונמכרו בשוק הפרטי. לא יודע, היה סיכום שהיו אמורים להיכנס 40 מיליון שקלים למשרד השיכון, כחלק מהסכם שנעשה כדי לשחרר את הדירות האלה, למרות שלא היה צריך לוותר עליהן. ממה שאני יודע גם 40 מיליון שקל האלה לא נכנסו עד עכשיו. ככה שלקחו דירות של דיור ציבורי במתחם, בנו עליו דירות חדשות והכסף נעלם. אז זה סיפור אחד. עכשיו הסיפור הזה מתחבר לסיפור כללי, שהדבר הזה, במקום שזה יהפוך להיות איזשהו מודל להגדלת כמות הדירות הציבוריות, הדבר הזה באופן כללי הופך להיות מודל להכנסת כספים, שוב, למטרות אחרות, ראויות ככל שיהיו. אבל לא מטרות של דיור ציבורי. אז אם מדברים איתי על אמון, כן אני לא מאמין בזה שאתם תקחו את הכסף ותקנו דירות, כי לאורך השנים הוכחתם לי, שכל כסף שנכנס לקופה הציבורית הולך למטרות אחרות, כולל 37,000 דירות, שנמכרו עד 2013 בניגוד לחוק הדיור הציבורי. אגב, נמכרו לאנשים, חלקם גם בשוק הפרטי, כ-3,000 דירות. והלכו וכל הכסף הלך לבניית כביש במעלה אדומים. כמו שאתה, כבוד יושב הראש, הסברת לנו בדיון האחרון, הקודם, שלנו על חוק המכר, ולכל מיני מטרות אחרות. אז לכן אני באופן אישי לא סומך עליכם, ואני מעדיף שתיתנו דירות ציבורית בתוך המתחמים. זה לא עלייך באופן אישי, כמובן, זה לא על נתנאל באופן אישי. זה על המשרדים ועל מה שקורה עם הכסף בעתיד, כמו שהובטחו פה, מיליון 700 לקנות, 1,700 דירות חדשות, שהאוצר היה אמור לתת בקדנציה הקודמת, והם גם לא ניתנו. כמו עוד הרבה, הרבה, הרבה היסטוריה, של אלפי דירות שהובטחו להגדלת המלאי, ולא ניתנו בכל מיני סיטואציות. אני פה כבר 15 שנה עם הסיפור הזה, לא שנה ושנתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה היחיד שנשאר, אתה מבין? << דובר_המשך >> דניאל גיגי: << דובר_המשך >> כן. 15 שנה אז אני מכיר קצת את ההיסטוריה של הדברים שקרו פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יכולים להגיד מה שבא לנו ולהמשיך הלאה. העגלה נוסעת. << דובר_המשך >> דניאל גיגי: << דובר_המשך >> כן, אז זה הדברים. ולגבי הסיפור של הדיירים, אני חושב שאחד הדברים הכי גדולים, שמטרידים אותי, זה שבכל מקום שאתם הולכים אליו, משרד השיכון, כאילו אתם עושים הכול תוך כדי הסבר מאוד פשוט, של יש ממתינים. אתם מגרשים דיירים מהבתים שלהם, אתם מוציאים אותם מהבתים עם צווי פינוי כי יש ממתינים. אתם מסרבים לחוק המכר כי יש ממתינים. אתם מענישים דיירים אחרים שגרים בדירות בכל מיני סיטואציות כי יש ממתינים. אבל כשיש ממתינים נכים, שממתינים שנים, קטועי רגליים כמו שתואר פה. אני הייתי אתמול בבאר שבע - שם הממתינים פתאום לא מעניינים. שם אפשר לחכות עשור ויותר כדי לאכלס אותם. אז אני מפה מנצל את הבמה הזאת לקרוא לבתי המשפט, שמטפלים בפינויים ומטפלים בכל הדברים, שקשורים לניסיון שלכם לפגוע בדיירים. ואני פונה אליהם ואומר להם: אל תקבלו את הטיעון הזה יותר, אל תקבלו את הטיעון שיש ממתינים. כי אם יש ממתינים - תאכלסו אותם בדירות הקיימות, כי יש דירות קיימות. יש דירות ריקות בגילה, יש דירות בבאר שבע, לא בשכונת נחל בקע, ריקות שאני הסתובבתי וראיתי אתמול. יש דירות בנחל בקע ריקות. יש דירות ריקות בכל הארץ לא מאוכלסות. אז הטיעון שלכם שממתינים כבר לא עובד. הוא לא עובד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דירה ריקה בגילה למה לא לאכלס? הרי יש התחדשות ויהיו 200 דירות. << דובר_המשך >> דניאל גיגי: << דובר_המשך >> יש שם 40 דירות ריקות. רוצה? אני יכול לקחת אותך לסיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם יש שם דייר ציבורי, הוא יתגלגל הלאה. למה לא לאכלס? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני לא יודעת ספציפית מה קורה בבאר שבע, אבל לרוב כשאנחנו בתוך תהליך התחדשות עירונית אנחנו לא מאכלסים, מאחר ולדיירים שלנו זו חוויה מאוד קשה להיות מאוכלסים פעם אחת, להיות מפונים פעם שנייה, להיות מפונים פעם שלישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולהיות בלי בית? ואולי זו המתנה הכי יפה שנתת לו: בוא לדירה זמנית פה ויום אחד היא תהיה פה דירה חדשה. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> אבל אחר כך, אמרה פה עורכת הדין, שיש ממש בעיה של העברה לשכירויות, נכון? מצד אחד יש בעיה מאוד גדולה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל את גם ככה מממנת לו שכירות אם לא איכלסת אותו. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני מממנת את השכירות, אבל היא אומרת בצדק שזה מאוד קשה ל- - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל היא לא מכסה לו את העלויות, השכירות הזאת. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> זה מאוד מורכב אפשר להחליט לכאן או לכאן, כרגע זו ההחלטה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> מיכאל, רק כדי לסיים, תן לי רק לסיים. אני רק רוצה להגיד שבסופו של דבר, הטיעון של הממתינים צריך להפסיק לעבוד וצריך להפסיק לשמוע אותו כשמשרד השיכון אומר אותו. כי משרד השיכון לא דואג לממתינים. אם הדאגה הייתה לממתינים, היו מאכלסים את כל הדירות, היו מפנים את כל הדירות שלא מאוכלסות, היו ממקסמים את מה שיש, ובראש ובראשונה היו דואגים להגדלת מלאי הדיור הציבורי ופונים למשרד האוצר לקבל תקציבים חדשים, שאין כבר שנים. הכל מתוך התקציבים הקיימים. אז הטיעון הזה כבר לא עובד יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפי השיטה היום של איך בונים דיור ציבורי, נכון שרק אם יהיו הכנסות ופה ופעילות כלכלית, אז כל ה-200,000 יחידות שהיו פעם לא היה כלום. כי זה היה כסף של הממשלה ויהדות העולם. מי מימן את הקמת מאגר הדיור הציבורי? כספי מדינה והעולם. אז מה שהיה נכון פעם לא נכון היום. מדינה עניה ידעה לעשות את זה, מדינה עשירה אין לה כסף, היא מחפשת אותו בגרוש העתידי שאולי יבוא. כל כך הרבה פעמים אמרנו את זה שאנחנו עייפים. אדוני, אתה רוצה להגיד משפט? << אורח >> מרדכי קנטורר: << אורח >> כן, אני אשמח. קודם כל תודה רבה, אני אציג את עצמי. לי קוראים מרדכי, אני כבר שמונה שנים, מהרגע שהתוכנית של גילה התחילה לצאת לפועל, אני יושב ראש של כל החבר'ה של הדיור הציבורי, שלא רכשו את הדירות. מדובר ב-187 משפחות מתוך 300 דירות קיימות במתחם. משפחות קשות יום, נכים, עולים, מכל גווני הקשת באוכלוסיות הכי מורכבות. אני כן רוצה להגיד כמה נקודות ספציפיות, שאני מבקש התייחסות של היושב ראש, אבל מלכתחילה אני רוצה לגעת במהות של הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אל תגיד משהו שכבר אמרנו. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רוצה, אולי זה נאמר בדרכים עקיפות, אבל המהות של המצב עכשיו היא שיש ניגוד אינטרסים. זה מתחיל כשמפנים את הניגוד עניינים לסיוע המשפטי. יש מצב מובנה, שכשהמדינה מרוויחה כסף מהפרויקט, ומצד השני הכובע השני שלה הוא לדאוג לדיור הציבורי – יש פה ניגוד אינטרסים מובהק. עד שהדבר הזה לא ייפתר, אנחנו נפגש פה שוב, ושוב, ושוב, וננסה לייצר בעיה שאין לה פתרון, כי המדינה מעוניינת להרוויח פה כסף. אני עכשיו נמצא שמונה שנים במגעים מול המדינה לנסות ש- - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בגילה גר? << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אני גר בגילה, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אכפת לך שיום אחד יהיה לך בית חדש שמה? << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אני אסביר מה הבעיה. אני משנת 2017 נמצא פה בכל ועדה שקשורה לדיור הציבורי. אני מייצג 187 משפחות, שמ-2017 אומרים להם: מחר יש לכם טרקטורים בבניין. אומרים להם: מחר הולך להיות לכם פה פינוי בינוי. הם גרים בדירות עם נזילות. כמות הפניות של הגיחון שיש בשכונה שלנו היא לא נורמלית: כל דייר בערך שלוש פניות בשנה בתיקון צנרת. זה חלק מהבעיות. אין אור בבניינים. השכונה הזאת נראית זוועתית. אנחנו מאוד רוצים את ההתחדשות העירונית, אבל בגלל ההתנהלות העקומה של המדינה, ושל משרד הבינוי ושל עמידר, הגופים שאמורים לדאוג לי ולשכנים שלי ולדיירים שלי – הדיור הזה לא מתקדם והוא לא יתקדם והוא גם יתפוצץ ותהיה פה מחאה חברתית, ויהיה פה בלגן גדול, וההזדמנות שלנו היא לייצר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה מבקש? << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אני מבקש דבר כזה. קודם כל היו חמישה דיונים בפיקוח של סמנכ"לית ההתחדשות העירונית, שהתחייבה, בגלל שיש פה ניגוד אינטרסים, לפקח על האירוע הזה. נכתבו חמישה פרוטוקולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה סמנכ"לית התחדשות עירונית? << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> עינת גנון הייתה בתפקיד סמנכ"לית ההתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלכם? אבל אין לה סמכות במתחם כזה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> יש לה. בטח שיש לה, זה התחדשות עירונית. << אורח >> מרדכי קנטורר: << אורח >> אני אגיד איך זה קרה. יש גם את הפרוטוקולים, מי שיהיה מעוניין אנחנו יכולים להפיץ אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, משפטי סיום בבקשה. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> ההתחדשות העירונית לקחה על עצמה לפקח על התהליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין דבר כזה, אל תגיד דבר שהוא לא קיים. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אני אומר את זה באופן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין, אין. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> הפרוטוקולים קיימים על ידי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל אולי היא עשתה את זה - - - << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> לא, זה לא נעשה. סמנכ"לית ההתחדשות העירונית, נתנאל לפידות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין לה סמכות. נתנאל יש לו. לנתנאל יש סמכות. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> מנהל אגף נכסים, מנכ"ל עמידר, ישבו בישיבות האלה וחתמו על חמישה פרוטוקולים עם התחייבויות כלפי הדיירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביא לנו את הפרוטוקולים. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אני אביא לך את הפרוטוקולים. אני ארצה לדעת התייחסות בפרוטוקולים האלה בשנת 2019 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביא את הפרוטוקולים והוועדה תבדוק את כל מה שאתה אומר, אנחנו נבדוק מה יש בהם. בדיון המעקב ניתן לזה עדיפות. אם כתוב שם משהו שדורש הבהרות ניתן לזה עדיפות בדיון. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אז אני כבר רוצה להגיד ששום דבר ממה שקרה בפרוטוקולים לא התבצע עד היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תביא את הפרוטוקולים והוועדה תבדוק מה יש בהם, בשקיפות היא תעביר לכולם את מה שתעביר לנו, וזה יהיה בעדיפות בדיון הבא. אתה חייב לסיים. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אני חייב, יש עוד נקודה קטנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> איך יכול להיות שיש דיון של שעתיים והפרויקט דגל של המדינה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי אני עושה דיון שש שנים על דיור ציבורי. << דובר_המשך >> מרדכי קנטורר: << דובר_המשך >> אבל אני בבעיה, אני היחיד פה שמייצג - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרדכי, עכשיו לא. את רוצה להוסיף? << אורח >> הודיה פישמן: << אורח >> הודיה פישמן. אני רק רוצה לציין, כמי שעומדת בשטח מול הדיירים, שיש מצוקה אמיתית ולפעמים שוכחים את המהות הסוציאלית של דיור ציבורי. אני כן רוצה לציין, שהתקיימה פגישה עם נציגי עמידר וגם משרד הבינוי והשיכון והמנהלת להתחדשות עירונית. והייתה התחייבות מפורשת, שיוקמו מנהלות חברתיות, שיגשרו על הפערים מול הדיירים, יספקו מידע ויסירו את החששות בשטח. ולמיטב הבנתי, עמידר הוציאה מכרז באוגוסט האחרון, ועד כה לא קיבלנו עדכון. לא הגיעו נציגים חברתיים כאלה ואחרים, ששיקפו לדיירים את המצב כהווייתו והסירו את החששות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הקימו את המנהלת החברתית? << דובר_המשך >> הודיה פישמן: << דובר_המשך >> לא הקימו את המנהלת החברתית. אנחנו מדברים על זה שמשנת 2017 בערך בפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו פה הייתה התחייבות להקמת מנהלות חברתיות, שיביאו וינגישו את המידע לדיירים, בהתחשב במעמד הסוציואקונומי הנמוך שלהם. וזה לא בוצע עד כה, ולא ברור למה, שזו המהות והליבה של ההליך. אני כן אציין, שהדירות מוזנחות ברמה משוועת ורק לאחרונה, בעקבות פניות של המשרד, עמידר נזכרו לתת תקציבים לתיקון הדירות, ככה שבמשך שנים ומספר חורפים דיירים גרים בדירות דיור ציבורי עם רטיבויות והזנחה משוועת, ורק עתה עמידר נזכרה לנהל את האירוע הזה באופן נקודתי ביותר. אז אני פונה לנציגי עמידר ואני אומרת: הצפי לפרויקט הזה הוא לפחות עשור, ואין מצב שדיירים עוברים עוד עשרה חורפים כאלה בדירות עם רטיבויות, עם נזילות ומים חודרים לדירות. ואני באמת אומרת שצריך לטפל בנקודה הזאת. יש פה נקודה, שאנחנו מטפלים בה, שזה הקפאת המכר, שאנחנו כבר עובדים בהיבטים המשפטיים. הפער היחיד שיש לנו, זה שאין לנו פרטים אודות הדיירים בדיור ציבורי, כדי להנגיש להם את המידע. כיום אנחנו יודעים על כ-20 פניות של דיירים בהתאם למידע שהגיע אליהם ממרדכי, שמתוכן שמונה מטופלים כבר על ידי צוות המשרד ועל ידי צוות משרד המשפטים. ועשרה שלא נמצאו זכאים לסיוע משפטי מטעם המדינה, שאנחנו מנסים למצוא להם פתרון ביחד עם הסיוע המשפטי. יחד עם זאת, נגישות המידע ושיתוף פעולה עם עמידר לא מזהירה, בלשון המעטה, ככה שיש לנו קשיים רבים בהנגשת המידע ובנגישות שלנו, כייעוץ משפטי לדיירי הדיור הציבורי. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> זה מידע פרטי של האנשים, אנחנו לא ניתן - - - << אורח >> הודיה פישמן: << אורח >> זה מידע פרטי, יחד עם זאת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זאת אומרת? בסוף הוא מגיע אליהם. הם מייצגים אותו. הם עורכי דין, מה זה? יש חיסיון של עורך דין. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני לא רשאית להעביר מידע של אנשים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון. אם תובעים אותך בית משפט, אז יש מידע. הם נציגים משפטיים של בן אדם, הם יודעים עליו הכל. ואתם אותה הרשות. << דובר_המשך >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר_המשך >> תובעים אותי מחר? אדוני היושב ראש, אם מישהו פנה אליהם ונתן להם את המידע הפרטי שלו, אני לא אתן מידע פרטי של אנשים של הדיור הציבורי. << אורח >> הודיה פישמן: << אורח >> אדוני, אין פה שום מידע פרטי מלבד רשימה שמית של מי הם הדיירים, שנוכל להנגיש להם את המידע ואת קיומו של הצוות המשפטי המבורך הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשו עתירה. << דובר_המשך >> הודיה פישמן: << דובר_המשך >> פניתי לפי חוק חופש המידע ולא נתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשו עתירה לחופש מידע, אולי תחסכו לנו כסף. << אורח >> הודיה פישמן: << אורח >> אין בעיה, אז נעשה עתירה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> יש חוק במדינת ישראל, אני עובדת על פי החוק. << דובר_המשך >> הודיה פישמן: << דובר_המשך >> אני רק חייבת לציין, כשמשרד הבינוי רוצה לעבוד על פי חוק הוא עובד על פי חוק, וכשיפה לו אז הוא גם לא עובד על פי חוק, כמו במצב של הדיירים המסכנים והמצוקה המשוועת הזאת שזועקת לשמיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את אומרת דברים קשים. << דובר_המשך >> הודיה פישמן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לצערי, זה לא צריך להיות כך. משרדי ממשלה צריכים לדבר ביניהם. לעבוד ולפתור בעיות. זה עצוב מאוד, מה שנשמע כאן זה גם דברים חמורים. זה לכל הצדדים. כל הצדדים פה צריכים לעשות בדק בית, אם נאמרים פה דברים חמורים בשם משרד ממשלתי שיש לו אגף שאמור לגונן על אזרחים והוא אומר: השירות, הטיפול, השקיפות, התחזוקה, הכול על הפנים. פלוס שיתוף הפעולה של החברה הממשלתית והמשרד מולנו לא מזהיר. עם ישראל צריך לדאוג. אולי יש שני שרים. שר המשפטים, שר השיכון צריכים לשבת ביניהם לסדר את הדבר הזה ולקבוע איזו רוח אחרת בין הגופים. זה לא תקין מה שראינו פה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להודות לכול המשתתפים. היה לנו דיון מעמיק ולמדנו דברים שלא ידענו, ובמובן הזה טוב. העמקנו את האחיזה שלנו בנושא. הוועדה רוצה למקד כמה דרישות וכמה המלצות. הוועדה דורשת ממשרד השיכון לפעול לכך, שיורחבו כמויות הדירות הציבוריות בפרויקטים של התחדשות עירונית במתחמים של רוב רוכשים. אפילו לשיטת משרד השיכון, שהשילוב החברתי הנאות הוא באזור 20 עד 25%, הרי שבמתחם גילה שהוא פרויקט דגל, לפי הנתונים של הסיוע המשפטי, זה 180 מתוך 1300 שזה 13%, ניתן היה להוסיף פה הרבה יותר יחידות במתחם הקיים. לבחון את הדבר הזה. בכל מקרה זו לא החלטה של פקיד. כמה יחידות יהיו, לדעתי, רק שר צריך להחליט, אחרי שהוא מבין את התמונה הכוללת ולתת אוקיי. הוועדה מבקשת ממשרד השיכון לסייר ולפגוש את חברת הכנסת יסמין פרידמן במתחם בבאר שבע ולראות האם ניתן בטווח הביניים, עד לפוטנציאל המימוש של ההתחדשות העירונית או כל יזמות אחרת בקרקע, להשתמש בחלק מהבתים למצוקת דיירים נכים שממתינים בתור. הוועדה קוראת לשר השיכון לכנס דיון ולהגדיר מדיניות שר ומדיניות ממשלה במעמדם של תוכניות ההתחדשות העירונית בהובלת משרד השיכון בתחום הדיור הציבורי. זה לא יכול להיגזר על ידי אחרים. שר צריך להחליט וממשלה צריכה להחליט איך היא משתמשת בנכס הזה להיטיב עם דיירי הדיור הציבורי. הוועדה תיזום פגישה עם שר השיכון, עם ראש העיר דימונה ואנוכי ואנשי המקצוע לבחינת הבעיה הכלכלית של התחדשות עירונית בפריפריה וליזום פיילוט שמאפשר שימוש בקרקע משלימה, מתחמים משלימים, תמריצי ממשלה, איגום משאבים, או כל פעולה אחרת שתאפשר כלכליות להתחדשות עירונית בפריפריה. דבר שלא בוצע עד היום. הוועדה מבקשת ממשרד השיכון לייצר מנגנון תיאום עם ראשי ערים, שיש להם אחוז גבוה של דיור ציבורי, ובמקרים נדירים אין איכלוס של חלק מהבתים ולהגמיש קריטריונים למי שקרובים לקריטריונים מאותה עיר ולהיטיב איתם, כחלק מהמענה העירוני לעיר שנושאת בנטל ויש לה אחוז דיור ציבורי גבוה, דבר שמשפיע על העוצמה הכלכלית והסוציואקונומית של הקהילה. הוועדה דורשת לבצע מיידית את ה-8 מיליון, שנכנסו כהכנסות ראשוניות במתחם גילה לרכש דירות, ולא לחכות דקה עם כסף שהגיע למטרות האלה. הוועדה מבקשת ברוח טובה, לקיים פגישת עבודה בין הסיוע המשפטי, משרד השיכון, החברות המשכנות ומשרד הרווחה, כדי לייצר פתרונות לסוגיות שעולות מן השטח ומן האזרחים עצמם, ותיאום גבוה יותר של העבודה הבין-משרדית הממשלתית ולאמץ גם המלצות ומסקנות, שעולות מהאסטרטגיה של משרד הרווחה כלפי הדיור הציבורי. הוועדה דורשת ממשרד השיכון ומהחברות המשכנות לתחזק ברמה ניאותה מכבדת בכל תקופת הביניים את המתחמים, שעתידים להיות בדיור ציבורי, ולא לפגוע בזכויותיהם המיידיות של דיירים הנמצאים שם, במיוחד מתוקף הידיעה שפרויקטים להתחדשות עירונית ימשכו חמש שנים ועשר שנים. אלה טווחים ארוכים, שבהם הפגיעה באזרח בהמתנה בתשתית לא טובה היא פגיעה גדולה מדי. הוועדה תקיים ישיבת מעקב לבחון את כל השאלות האלה. גם הפגישות שביקשנו, גם התשובות, הנתונים שביקשנו מכמה אנשים, וגם מדיניות השר, אם תיקבע מדיניות כזאת, והיא תוצג לנו. ואם השר לא רוצה, אז הוא יגיד את מי הוא הסמיך. אבל שנדע שהדבר הזה לא מתנהל כגחמה של מישהו, או השונות בין מתחם למתחם היא ללא מדיניות וכל חברה משכנת בוחרת את המדיניות שלה. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת ואנחנו ניזום דיון מעקב. אני חושב שיש הזדמנות טובה בהתחדשות עירונית בדיור הציבורי. נכון להיום לא ניכר שיש מדיניות רשמית של ממשלת ישראל והשר המוביל של הנושא. לפעמים בתום לב. כבר ראיתי שרים, שפשוט אף אחד לא סיפר להם על הבעיה, ולכן הם לא טיפלו בה. יש להם מספיק בעיות. אז אני לא שופט, אני רק דורש שהנושא הזה ייקבע כמדיניות שר ולא משהו שמתגלגלים ולא יודעים איך הגענו למספרים האלה. וכל זה תעשו ברוח טובה, כי שיתוף פעולה ביניכם אולי יקטין את הצורך של הכנסת להיות איזה מנגנון של סינרגיה בין משרדי ממשלה. הסינרגיה הזאת צריכה להיות בלעדינו. אנחנו מעודדים אותה. אנחנו חושבים שכמו שצריך כפר שלם להציל ילד בסיכון, צריך ממשלה שלמה לטפל בדייר בדיור הציבור. כל המשרדים יש להם מה לתת פה, לא רק משרד השיכון. גם האוצר, גם הרווחה, גם המשפטים, גם אחרים, שיש להם כסף. משרד הביטחון, למשל, יודע לתת ממ"דים בצפון. צריך להתחבר איתו ולעשות התחדשות עירונית עם הממ"דים שלו, כפי שעשיתי כשהייתי שר במשרד הביטחון. צריך ממשלה שלמה כדי לקיים דיור נאות בדיור הציבורי. תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:38. << סיום >>