פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 171 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ו (25 בנובמבר 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> אתגרי החזרה לשגרה בצפון: בין החלטות תקציביות למציאות בשטח במערכת החינוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: ענבר בזק – חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון דימי אפרצב – סמנכ"ל קשרי ממשל, תנופה לצפון, משרד האוצר דן פיקמן – רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר יהודית בר און – מנהלת אגף בכיר תקומה, משרד החינוך ענת סהר – מדריכה ארצית באגף תקומה, משרד החינוך עידו עמר הדני – מנהל אגף חינוך, מועצה אזורית מטה אשר בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני עמית שטורם – יו"ר מועצת התלמידים והנוער המחוזית מחוז הצפון לביא איצקוביץ' – סגן יו"ר מועצת התלמידים המחוזית מחוז צפון שרה גלזר – אזרחית ירושלמית מעורבת אמיר חן – חבר קיבוץ דפנה נכחו באמצעים מקוונים: רפאל סלאב – סגן ראש עיריית קרית שמונה אייל רייז – סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> אתגרי החזרה לשגרה בצפון: בין החלטות תקציביות למציאות בשטח במערכת החינוך << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הנושא של הדיון הוא אתגרי החזרה לשגרה בצפון: בין ההחלטות התקציביות למציאות בשטח במערכת החינוך. אנחנו ראינו פרסום בשבוע שעבר על המציאות העגומה של השבים לצפון, שגם המורים הטובים ביותר קורסים. על העובדה שרבים מילדי הצפון ששבו לבתיהם אבל עדיין תקציב החינוך תקוע ובתי הספר מתמודדים עם פערים של כוח אדם גדולים מאוד. אני חייב לומר שזה בניגוד גמור למה שנאמר לנו כאן בכמה וכמה מהדיונים. ועד ההורים בקרית שמונה ממש מזהיר מהמצב. יש איזשהו ויכוח בחוץ על התקציבים ובסוף שום דבר לא מגיע פנימה. לכן אני ביקשתי לכנס את הוועדה כדי להבין איפה הדברים האלה עומדים. אני אתחיל בלתת לנציגי הרשויות שנמצאים בזום, ואחר כך נמצאים איתנו כאן נציגי מועצת התלמידים שאני אתן לכם גם, אני רוצה לשמוע אתכם. אני מבין שיש כאן תושב, היי, ענבר פה, ועוד תושב. אני אתחיל עם רפאל סלאב שנמצא בזום, סגן ראש העיר קריית שמונה, ולאחריו אני אתן לאייל רייז בזום. רפאל לא איתנו. אייל רייז סגן ראש המועצה מטה אשר. << אורח >> אייל רייז: << אורח >> אני פשוט בנהיגה, תן לי עשר דקות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין בעיה. נשמע את התלמידים. לביא איצקוביץ'. << אורח >> לביא איצקוביץ': << אורח >> בוקר טוב, שלום לכולם, אני לביא איצקוביץ', עמית שטרום גם כאן לידי. אנחנו ממועצת תלמידים ונוער מחוזית מחוז הצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיזה ישוב אתם? << אורח >> לביא איצקוביץ': << אורח >> אני מטבריה והיא מעפולה. << אורח >> עמית שטורם: << אורח >> אנחנו לא מהצפון שהתפנה, אבל אנחנו מייצגים גם אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזו כיתה אתם? << אורח >> לביא איצקוביץ': << אורח >> י' וי"א. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, דבר אתה ואחר כך את. רק למיקרופון. << אורח >> לביא איצקוביץ': << אורח >> בעצם אחת הנקודות הכי חשובות שאנחנו רואים כאן במהלך המלחמה, גם אחרי שחזרו לבתים וזה נראה כאילו עולם ורוד ויפה – ממש לא. יש לנו נקודה של לחץ נפשי בקרב בני הנוער שהיו מפונים, בסמוך לקו העימות, ויש דרישות מאוד גבוהות כדי להשלים את הפער הזה ולדאוג להם למענה מתאים. בין אם זה עכשיו להביא קודם כול יועצות, לחזק את המרחבים הבלתי פורמליים שנתנו להם המון תמיכה ומענה להרגשה הזאת וגם אנחנו רואים כאן להגיע להצעת פעולה שתביא יותר מורים קודם כול, יותר יועצות שיוכלו לתת את המענה הזה מבחינה נפשית עם ידע בנושא וניסיון, וגם אנחנו רוצים לדאוג שיהיו תוכניות תקציב למרכזים בלתי פורמליים כגון חוגים, תנועות נוער וכו' שבעצם יפתחו קודם כול את הרשויות המפונות שצריכות עכשיו את כל המענה הזה. עמית, את רוצה להשלים אותי? << אורח >> עמית שטורם: << אורח >> אני יודעת שמדברים הרבה על תקציבים, גם כשהייתה לנו את ההכנה לכנסת דיברנו עם מישהי ממשרד החינוך ואמרו לנו שיש תקציבים לאותן רשויות שפונו. אבל כשאנחנו מדברים עם הנציגים שלנו בשטח הם אומרים לנו שלא רואים את אותם תקציבים, שגם כשכן רואים את אותם תקציבים זה לא למקום הנכון, ושהתלמידים בשטח לא רואים את זה גם כשיש את התקציבים האלה. אנחנו לא פה רק כדי להעלות את הבעיות, אנחנו פה גם לעזור בפתרונות, אנחנו פה כדי להציע שגם מועצת התלמידים או אפילו אותו נוער מפונה שכבר לא מפונה באותן ערים, יעזור לנתב את התקציבים האלה, שהם ישבו גם כאן בוועדות, שהם גם יקבלו את ההזמנה הזאת ולא רק מועצת התלמידים. יש את הנקודה גם של החינוך הבלתי פורמלי, שבדרך כלל אנחנו שמים תקציב רק לחינוך הפורמלי, אבל החינוך הבלתי פורמלי זה מה שהחזיק את התלמידים המפונים בשנתיים האחרונות. בין אם זה הילדים שהלכו לצופים אחר הצהריים בבית ספר שלא היה שלהם אבל הצופים עדיין היו להם בית, או מועצות התלמידים, או הנוער העובד והלומד. כל תנועות הנוער. וכרגע המועצות הרשותיות שיש באותן ערים מפונות אין להן תקציבים. אותן מועצות לא קיימות והן לא מקבלות ייצוג. << אורח >> לביא איצקוביץ': << אורח >> אם אפשר להוסיף עוד נקודה לגבי המצב הלימודי שלהם. בעצם אלו תלמידים שניגשים לבגרות של י"א, כשהחומר האחרון שהם למדו היה בכיתה ט', והשנה הזאת שהם גם לא היו בבית, גם היה ריחוק חברתי מחברים וגם עכשיו צריכים להשלים את החומר לבגרויות ובאמת לעמוד בקצב – זה לא אפשרי. מה שאנחנו מבקשים כאן בהצעת הפעולה זה לדאוג ליותר תגבורים שישלימו את הפערים האלה וידאגו לתלמידים שנשארו כבר מאחור ונפלו בין הכיסאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. ענבר. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ענבר בזק, חברת כנסת לשעבר, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון. קודם כול אני שוב מצטערת ולא בפעם הראשונה, שאני מגיעה לדיון על תושבי הצפון וחברי כנסת לא טורחים להגיע, זה מצער אותי בכל פעם מחדש לראות עד כמה אנחנו לא מעניינים את הבית הזה. תודה לך, עודד, שאתה מקיים את הדיון. זה פשוט מאכזב, ממש. ציפיתי שאחרי ששנה וחצי המשפחות והקהילות שלנו פונו, 60,000 תושבים לא היו בבתיהם, מעניין קצת יותר את הממשלה ואת הכנסת. רציתי להרחיב ולהגיד שהבעיה היא לא רק עם תקציבי החינוך, תקציבים שהובטחו לנו לא מגיעים. החברה הכלכלית, אני באופן אישי, קיבלתי התחייבות בינואר של 15 מיליון שקלים מהמדינה, לבנות ממ"דים בגני ילדים ובבתי הספר כדי שנוכל להחזיר את התושבים. סיימנו כבר לבנות 60 ממ"דים, עד היום לא קיבלנו שקל מהמדינה. ואני יודעת, בדקתי את זה גם עם רשויות אחרות, גם עם קריית שמונה, גם עם רשויות נוספות, כולל בגליל המערבי שאלתי אם המצב דומה, וכולם אמרו לי שהמצב דומה. נוצר מצב שרשויות חזקות – ולמזלי הרב גליל עליו היא רשות חזקה שיש לה הון עצמי – מממנת את הפעילויות האלה ומחכה למדינה שתעביר את הכסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על בניית הממ"דים? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> גם ממ"דים וגם פרויקטים אחרים. פרויקטים של שיקום ישובים שנפגעו, פרויקטים של תשתיות של כסף שהובטח שיש הרשאה תקציבית שלא מגיעה. מה שקורה היום שרשויות חלשות יותר פשוט מפסיקות פרויקטים באמצע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלו פרויקטים שהיו במסגרת התוכנית? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> כן. אנחנו למשל קיבלנו התחייבות לבניית ממ"דים בגני ילדים. שוב, אחד התנאים להחזיר את המשפחות במרץ היה שנבנה ממ"דים, אז התחלנו לבנות. יש הרשאה תקציבית מינואר. בנינו, סיימנו, יש תודה לאל ממ"דים בכל גני הילדים במועצה האזורית. עד היום לא קיבלנו שקל מהמדינה. ואני אומרת שוב, למזלי אני במועצה חזקה שגם יכולנו לבנות את הממ"דים, אני יודעת על רשויות בצפון שהפסיקו את הבניה, הפסיקו את מהלכי השיקום כי אין להן כסף. אז הבעיה הזאת הרבה יותר נרחבת מאשר רק במערכת החינוך, בהרבה מאוד תחומים כסף שהובטח לא מגיע. ואני חושבת שכדאי גם שתעשה דיון נוסף, רחב יותר, ותביא לפה את השרים הרלוונטיים להבין למה הכסף תקוע ולמה אנחנו לא מקבלים אותו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, תודה. רפאל עלה בזום? << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> כן, אני פה. חבריי, חברי הכנסת, שלום רב לכל החברים גם מהצפון ולנוער המדהים ששמעתי אתכם מדברים, אתם באמת ממלאים אותנו בתקווה וגאווה. אתם המנהיגים, בעזרת השם, של הדור הבא. אני כאן כדי לדבר על כמה סוגיות עיקריות שנוגעות, קודם כול לחינוך אבל כמו שענבר גם אמרה לפניי, דברים נוספים שתקועים בתוך המערכת הבירוקרטית המאוד מורכבת שבה אנחנו נמצאים במדינת ישראל. נתחיל מהחינוך, אנחנו פתחנו המון גנים, המון בתי ספר, ואין מענה לילדים שלנו. אחרי שעשינו את הכתבה בשבוע שעבר הגיעו כבר תקציבים אבל זה מעט מידי ולצערי מאוחר מידי, ואני מקווה שלא יותר מידי מאוחר. אנחנו חייבים המון תקציבים, אני גם אסביר למה. אף מורה, חבר הכנסת פורר, בעולם, לא במדינת ישראל, לא מתמודד עם 30 תלמידים שכל אחד נמצא במרחב רגשי אחר, חברתי אחר, משפחתי אחר, לימודי אחר, פדגוגי. כל הסוגיות המורכבות שיש נמצאות על כתפיו של מורה, על כתפיה של מורה שצריכה לתת מענה לכולם, ובאמת קורסים. הצוותים פשוט קורסים מהעומס הרגשי, הנפשי, זה משהו שאסור לנו לאפשר אותו. זה דבר ראשון. הדבר השני רגע פנים קדימה. אנחנו מחזיקים היום בתי ספר עם מעט ילדים. מה לעשות שאת קריית שמונה עזבו מאות ילדים כמעט 1,000 ילדים מ-0-18 ויש לזה השלכות. זה אומר שבשנה הבאה, אם לא נקבל רשת ביטחון לשנה הבאה כי השנה קיבלנו, אנחנו נצטרך לסגור עוד מסגרות. זה אומר עוד עבודה של אנשים, עוד סגירה של מסגרות זה תמיד דבר שהוא שלילי. וכמובן, קיצור הבירוקרטיה, תוספות משמעותיות לתנועות הנוער, למרכזי הנוער, למועדוני הנוער. לתת לילדים שלנו את הבלתי פורמלי שהם צריכים לקבל בתקופה הזו. זהו, לפחות יש לי פה לבשר בשורה טובה, התבשרתי היום מהשר אלקין בבוקר – אני בקשר מצוין עם כולם – שעובדים על החלטת ממשלה לטובת מעונות היום, לסבסוד מעונות היום באזור קו העימות. זו בשורה משמעותית שחיכינו לה הרבה זמן. אבל שוב, אנחנו חמישה חודשים אחרי תחילת השנה כמעט, ואנחנו מציינים שנה להפסקת האש. זאת אומרת כל מה שאנחנו מדברים עכשיו היה אמור לקרות לפני שנה והשיקום וכל הדברים האלה היו צריכים להגיע, ואנחנו לא צריכים להתמודד עם זה בכל פעם מחדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> צריך להביא רגע משהו אחרון. אין ניצחון בלי ניצחון אזרחי. מדברים על ניצחון מוחלט וזה, החיילים שלנו גיבורים, חיל האוויר עושה עבודה יפה גם בימים אלו ואנחנו תומכים בו, אבל ניצחון אזרחי זה הקטע החשוב, ומדינת ישראל צריכה ללכת למלחמות של העתיד ולא להיתקע במלחמות של העבר. ברוך השם הדרום פורח וכיף מאוד שעוזרים לו, אנחנו שמחים לראות והולכים לשם באופן אישי כדי ללמוד מה נעשה שם, אבל צריך לשים את הצפון על המפה. להילחם את המלחמות של העתיד. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אייל רייז מחובר? << אורח >> אייל רייז: << אורח >> כן. קודם כול צוהריים טובים, תודה על השותפות ועל זה שהנושא נמצא על סדר-היום. לא מובן מאליו. אני רק אגיד, אחד, אנחנו נקראנו לדיון השבוע ב-27 בחודש ביום חמישי, אצל מנהלת המחוז ד"ר אורנה שמחון ועם שר החינוך, ששם אנחנו אמורים לקבל את קריאת הכיוון, את המידע, איך להיערך עם התקציבים שאושרו לחמש השנים הקרובות מהממשלה, בכל מה שקשור בתנופה לצפון. בהחלט תקציב שעומד על 1.38 מיליארד, שצריך להתניע אותו בשום שכל ובמקצועיות אל מול צרכים רבים שעולים. אנחנו ממתינים ומצפים למפגש שבו אנחנו אמורים לקבל את ההנחיות ואת המידע מסודר ממשרד החינוך ובהתאם לזה להיערך. זו תמונת המצב המדויקת קודם כול. יחד עם זה, כמו שאתם מבינים המציאות בשטח היא מאוד מאתגרת. חלק מההיבטים שלנו כדי שבאמת המחנך או מחנכת אם זה בבלתי פורמלי ואם זה בגיל הרך, נוכל לתת לו את הכלים ואת התשתיות להתמודד עם אותם אתגרים. חלק מהתחלואה שאנחנו רואים כתוצאה מהמלחמה היא נמצאת במדדים המוסמכים של משרד הבריאות. מכיוון שגוף ונפש הולכים ביחד, ומה שעומד במרכז זה הילדים, הנוער, הם אלו שעומדים במרכז ולא אנחנו, אז יש משרד במדינת ישראל שמבין, שרואה את מדדי ההשמנה, את המדדים השונים שעלו בצורה דרמטית. שלא לומר על המשרד לביטחון לאומי שמבין גם את אירועי האלימות שנמצאים בתוך חדר בית הספר. זאת אומרת, מי שחושב שהיכולת לייצר פה איזושהי תוכנית מערכתית שתיתן מענה לשלב של הצמיחה לא מבין מהו גודל האתגר. לכן אני כבר מסמן את הנתיב. אני מאוד מקווה שנתחיל לראות בשטח את המשאבים החסרים שכבר אושרו וצריכים כרגע לתרגם אותם לרמת ביצוע. זה נכון ליום חמישי הקרוב, ואני חושב שתעשה נכון הוועדה אם היא תעקוב אחר כך, לראות אם אכן הדברים מתחילים להיות מונעים לחצרו של בית הספר, של גן הילדים. יש פה עוד פאזל שצריך לקחת בחשבון, כי צריך לזכור שלילדים ולנוער יש גם הורים שגם הם מתמודדים עם השיבה הביתה ועם העקירות, ופה אנחנו מצד אחד משקיעים הרבה מאוד בבניית החוסן ובעבודה עם מרכז החוסן שפועל אצלנו שעות נוספות, אבל מצד שני יש פה מערכת שצריך רגע להסתכל על כולה. אין ספק שהתפקיד של מערכת החינוך הוא הקטר, הוא המנוע שבעצם יאפשר את הצמיחה, על זה אין חילוקי דעות. אבל זה הסטטוס כרגע, אם תרצו עוד פרטים אז בשמחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך. אני אשמח אם בנוסף לדברים שעלו כאן תתייחסי גם קצת לגבי היישום של החלטה 3374, לגבי הנהלים בהקצאת סל תנופה, לגבי התוכנית לחיזוק ההון האנושי. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> בהחלט. בוקר טוב לכולם, שמי יהודית בר און, אני מנהלת אגף בכיר תקומה ותנופה במטה משרד החינוך ועובדת באופן הדוק כמובן עם המחוזות, במקרה הספציפי עם ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון וגם דיברתי איתם בטלפון. החל מאפריל בשנה שעברה, אנחנו התחלנו לשבת והגינו את הנושא של החלטת ממשלה 3374 ביחד עם משרד האוצר – דן פיקמן נמצא פה לצידי – וביחד עם מנהלת תנופה ובעבודה מאוד מואצת ואינטנסיבית בסופו של דבר הגענו ל-21 בספטמבר, וב-21 בספטמבר החלטת הממשלה אושרה. יחד עם זאת, למרות שזה היה 21 בספטמבר, שנת הלימודים במחוז צפון ובתשע הרשויות המפונות וכל ה-24 בהחלטה נפתחה כסדרה. 95% מהמורים חזרו ליישוב ועובדים וכל הכיתות נפתחו כסדרן. משרד החינוך הקצה רשת ביטחון למעונות ולכיתות, כך שגם כיתות שלא היו כיתות תקניות נפתחו בהבנה ובהמתנה לתושבים נוספים שיחזרו. מה-21 בספטמבר ישבנו על המדוכה, שוב עם הצוותים של האוצר ומנהלת תנופה, לקיים ולתרגם את כל הנושא של ההחלטה, יש שם מספר שלבים. והיום אני יכולה לומר – כמובן באמצע היו חגים אבל זה לא עניין אף אחד, כולנו עבדנו סביב השעון לגבש נהלים, כל נוהל היה בהיוועצות ובשיתוף ובהסכמה של כל השותפים – בסופו של דבר הוצאנו נוהל שהוסכם על כולם. נכון להיום יש נוהל תנופה מאוד ברור ויש בו מספר חלקים. נוהל תנופה הוא החלק של הגפן מתוך החלטת הממשלה, ואני אתייחס כרגע אליו ואל נושאים נוספים. אז מבחינת נוהל תנופה, פרק החינוך הוא פרק של ההחלטה האסטרטגית לחמש שנים, משרד החינוך בנה את התוכנית שלו לחמש שנים קדימה, שלוש שנים בוודאות, ועוד שנתיים בכפוף לאישור הבטחוני, אבל בעיקרון יש שם תקציב של 500 מיליון לסלים רשותיים וסלים מוסדיים, ועוד 185 מיליון להעצמת אגפי החינוך. בעצם מדברים פה גם על חיזוק הרשויות, תקציבים מאוד משמעותיים בשנה אחת, השנה הנוכחית זה 204 מיליון, גם לטובת העצמה וביסוס בר קיימא לרשות המקומית, והיו פה ממש דיוקים מה זו העצמה ומי יכול ללוות את ההעצמה ומה בסופו של דבר מדדי התוצאה שאנחנו רוצים שיהיו לאורך חמש השנים. ובמקביל ה-500 מיליון זה לסלים הרשותיים ולסלים המוסדיים. אפרופו מה שאמרו פה עמית ולביא וגם מה שנאמר פה במסכים, הנושא של החינוך בהחלט על הפרק, ברור לנו במשרד החינוך שעברתם תקופה מאוד קשה, בין אם כשהייתם מפונים ובין אם זה שחזרתם והייתם צריכים להסתגל. יש לזה השלכות לימודיות, חברתיות, רגשיות, ולכן הסל הזה מאוד מכובד. כמו שאמרתי, זה 204 מיליון, מתוכו זה 167 מיליון רק לסלים לטובת התלמידים ורווחת הצוות וכבר עכשיו התקציב כמו שנאמר פה, אמור להיות משוקף מחר. אנחנו עובדים בלחץ זמנים שהוא לא ריאלי בכלל אבל מפנים את כל הדברים האחרים, סוף שנה, מזכירה לכם, 2025, לטובת החשיבות של הנושא הזה. ובמסגרת הסל הזה אתם אמורים לקבל, כבתי ספר, כילדים, תגבורים. אנחנו לא נותנים יותר הקלות. שאלתם אותי בשיחת הטלפון למה אין עוד הקלות לבגרויות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שניה רגע, התגבורים מענין אותי איך אתם מגשרים על הפער הזה של שנתיים מלחמה מבחינת תגבורים? מה קורה לתלמיד שעכשיו נכנס לכיתה י"א, ואת כל ט'-י' עשה בנדודים? << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> קודם כול אני סיירתי בתקופה הזאת בהרבה מוסדות, בהרבה מקומות, בתל אביב, בתיכון דנציגר, ואת כל המענים – זה לא חדש – קיבלו עכשיו החלטה 3374, אבל גם בשנה שעברה התקבלו תקציבים לטובת הפערים הללו של הילדים ואני הייתי במפגש עם ילדי תיכון דנציגר ושמעתי מהם שהם מקבלים תגבורים בבוקר ומקבלים אפילו במלונות מורים פרטיים שמגיעים אליהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קורה עכשיו בקרית שמונה? בבית ספר בקרית שמונה מה קורה לתלמידי כיתה י"א? << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> בתקציב הזה שניתן להם עכשיו, התקציב המכובד, הם יכולים להוסיף ש"ש שעות תקן למורות. מורות שמוכנות להוסיף משרה או שהמשרה שלהם לא מלאה, מורות להכנה לבגרות, למתמטיקה, לאנגלית, לכל נושא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש? << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> בוודאי. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> אני אבקש להתייחס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אם יש תקציב, אם יש מורים. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> כן. אז אני אומרת שיש מורים שמוכנים להוסיף למשרתם. בוא אני אתן רגע את הפריסה, ואז אני אענה בשמחה לשאלות. אז יש אפשרות להוסיף למורים קיימים עוד שעות תקן, ממש עם כל הזכויות של שעות תקן. יש אפשרות לקחת עוזרי חינוך, מתגברים, שהם אנשים, סטודנטים למקצועות ה-STEM, למקצועות המדעים, למקצועות שמתאימים לבגרויות. הם יאפשרו לחצות כיתה, לעבוד בסוג של קפסולות, בקבוצות קטנות ולתת מענה לפי רמות, לפי נושאים, לתלמידים נזקקים. הם יכולים לקבל על זה שעות בודדות. יש מענה נוסף שהן לרכוש תוכניות שקיימות. יש מאגר ספקים של 10,000 תוכניות. תוכניות לאנגלית אם אני מתמקדת רגע בנושא הלימודי, גם כמובן תוכניות רגשיות, אבל תוכניות לאנגלית, תוכניות למתמטיקה, רובוטיקה וכן הלאה, שאפשר לרכוש בתקציב אילו ספקים שיכולים להגיע ולתגבר בהעשרה או בלמידה. יש גם מענים לתגבור המורים. אנחנו בהחלט מכשירים את המורים. אנחנו מבינים שצריך להכיל את המכיל ולדאוג לשלמות הצוות ולרווחתו. אז זה שמפצלים כיתה, זה כבר אפרופו השיח שנאמר פה על 30 תלמידים בכיתה, כן זה מורכב, במיוחד שיש שונות בין התלמידים זה בהחלט מורכב, לכן עובדים גם על האסטרטגיות של המורים איך לעבוד עם כיתה שיש בה תלמידים שונים, אבל גם איך לקבל כוחות רגשיים, ייעוציים למורים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מנסה לקבל נתונים יותר פרטניים מאשר כלליים. זאת אומרת, בוא ניקח את קריית שמונה כדוגמה. כמה תלמידים מקבלים שם תגבורים? כמה מורים נוספים נכנסו שם מעבר לבסיס שמלמד? << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> חבר הכנסת פורר, אם יורשה לי להתייחס על קריית שמונה כסגן ראש העיר הממונה על החינוך בקרית שמונה. אני מצטער שאני לא איתכם בדיון, אבל אני אגיד משהו מאוד ברור. בסופו של דבר יש פה קצת ניתוק. חשוב לי להגיד רגע מילה טובה למשרד החינוך, זה המשרד היחיד שלקח את 12 המיליארד ועשה מזה 1.4 מיליארד לטובת הצפון ולטובת החינוך בצפון, ועל זה מגיע לו את כל הקרדיט ואני אומר את זה בלי אפילו טיפת ציניות. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> אפשר לומר שזו התוכנית האסטרטגית הראשונה שגובשה. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> נכון. על זה מגיע לכם את כל הקרדיט. לגבי הקלות בבגרויות שני דברים, א' לא תמיד כסף עוזר, לא תמיד יש לי מורים לעבוד איתם, לא תמיד יש לי כלים לעבוד איתם. שתיים, גם אם ננסה לסגור פערים במצב הרגשי, הנפשי, החברתי, הפדגוגי שבהם התלמידים בכיתה י"א, לצורך העניין, נמצאים, זה בלתי אפשרי. ואם בשנה שעברה כשהיה עם כלביא, על 11 ימים של מלחמה היה ביטול בגרות לראשונה אי פעם במדינת ישראל, אפשר ורצוי להביא הקלות בבגרויות לילדים בכיתה י"א, לא רק לכיתה י"ב. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> אז בשנה שעברה הייתה תוכנית המעגלים, אני מניחה שאתה מכיר וניתנו הקלות. השנה כדי לאפשר לתלמידים להגיע למל"ג, להשכלה הגבוהה, למסגרות האוניברסיטאיות, למכללות, בצורה תקינה ושהם יתקבלו על סמך ההישגים שלהם, אנחנו מוצאים לנכון לא לתת הקלות אלא לאפשר להם להיבחן כמו כולם על פי הצרכים שלהם, אבל יחד עם זאת לתגבר אותם באופן הכי אינטנסיבי שכן התקציב מאפשר, התקציב הזה בסופו של דבר אפשר לפצל כיתות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה שלי, הייתי רוצה שאתה תענה, רפאל. אמרת שיש לך תקציב לגיוס מורים. יש לך מורים? או שאין לך מורים? << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> אין לי מורים, אני מותח את המורים שיש לי עד הקצה. אז אין לי מורים, זה אחד. ושתיים, לא תמיד מורים יעזרו. ילדים חווים כישלון, ילדים חווים דברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, זה ברור. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> אני מדבר איתך על ילדי מופת, חבר הכנסת פורר. ילדי מופת זה אומר שב-default שלהם הם 100 במתמטיקה, 100 בפיזיקה, הכול פיקס, ואחרי מה שהם עברו הם לא מסוגלים להוציא 60-70, ואז אתה שואל את עצמך, בוא תיתן לו חוץ מהמורים וחוץ מהתגבור, עוד הקלות. תגיד לו: אני רואה אותך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> זה ממש מטריף אותי הדבר הזה, באמת זה מטריף אותי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. את רוצה עוד להוסיף משהו? << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> כן, אז אני אומרת ששיקול הדעת שלנו בנושא של ההקלות זה שאנחנו יכולים לתת הקלות ולהגמיש הכול, אבל בסוף כשהם יצטרכו לעמוד בכניסה לאוניברסיטה מול אחרים שדומים להם אנחנו לא רוצים שהם יהיו שונים. אנחנו רוצים שהם יקבלו את כל הידע שהם זכאים לו. ואנחנו, כמשרד חינוך, אמונים על ההיבטים הרגשיים. כן, ביחד עם התקציבים וביחד עם ההכשרות שהמורים עוברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> אני רוצה לומר עוד משהו בהיבט הרגשי. אנחנו כבר עכשיו מקימים ארבעה מרכזי הורות, גם דיברתם על הבלתי פורמלי, אז במסגרת ההחלטה אנחנו גם קיבלנו תקציבים בשנה שעברה למרכז הורות, אנחנו סיימנו קול קורא, אני מניחה שמי שבמסכים וברשויות יודע כי קריית שמונה ניגשה והגישה, אז יש לנו ארבעה מרכזי הורות שקול הקורא כבר נסגר ותכף יוקמו, וכולנו מבינים שהורה מחוזק משפיע על כל המשפחה שלו ועל כל הילדים שלו והילדים שלו מחוזקים יותר. דבר נוסף שהוא חידוש במחוז צפון, זה הקמת מרכזי חוסן. אנחנו מקימים 39 מרכזי חוסן בית ספריים, להבדיל ממרכזי החוסן של משרד הבריאות שהם אזוריים, פה יש חידוש שאנחנו מקימים אותו בתוך בתי הספר, כרגע יסודיים, אבל אנחנו שואפים להרחיב. זה תלוי תקציב. אנחנו מאמינים שנרחיב את זה לכל בתי הספר, כך שילד עם קושי רגשי לא יצטרך לעמוד בתור, לחכות בתור ללכת לאיזשהו מקום, אלא פשוט בתוך הספר שלו, בחדר, ב-facility משובח. יש שלושה דגמים, אחד אקסטרימי, אחד במובן הדרמה, ואחד במייקרים, בית הספר יוכל לתת מענה לילד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל התקציבים אושרו? משוחררים? << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> ממש מחר, בעזרת השם, אנחנו מעלים לגפן ומשקפים לכל הרשויות ולכל בתי הספר את התקציב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מחר העסק הזה ייפתר וייפתח? << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> הוא כבר פתוח פורמלית, מבחינה טכנולוגית המערכת מכוונת למחר. אולי עוד היום בערב, אבל מחר התחייבו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> כמו שנאמר פה במסך – אני מתנצלת, אני לא זוכרת את השם – ב-27 בנובמבר, ד"ר אורנה שמחון, מנהלת המחוז, מקיימת כנס גדול בנוכחות שני השרים, השר קיש והשר אלקין ובנוכחות כל ראשי הרשויות ומנהלי אגפי הרשויות ובעצם פורסמת בפניהם את כל התפיסה של כל ההחלטה. כרגע דיברנו רק על החלק של הגפן. בהחלטה יש חלק משמעותי של הבלתי פורמלי. הבלתי פורמלי זה 125 מיליון לחמש שנתי, 25 מיליון לשנה. כבר עכשיו הועברו 8.3 לשנת 2025 לתמיכות וכל היתרה עוברת לרשויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> ועוד מילה על תמרוץ מורים. בתוך ההחלטה הזו יש גם 100 מיליון לתמרוץ מורים. ברור לנו שאנחנו צריכים עדיין לתת מענקים ולתמרץ מורים בשני ערוצים. ערוץ אחד זה לשמר את הקיים ולחזק את המורים שכל הכבוד להם, ויש מורים מצוינים ולחזק אותם על זה שהם נשארים בצפון וממשיכים בעבודתם, ומהצד השני לגייס ולהביא כמה שיותר מורים חדשים במיקוד מקצועות ה-STEM וההיבטים שנדרשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> יש עוד תחומים, תחליט אם אתה רוצה שאני ארחיב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף נראה אם נרצה להתמקד בעוד משהו. בקי, רצית? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> כן, אדוני, תודה. יש לנו מרכז זכויות שפועל בקרית שמונה וגם בערב אל עראמשה, היישובים שפונו. אנשי המקצוע בצפון עושים עבודת קודש. המשרדים אני לא מכירה, אבל המורים שם באמת נותנים את נשמתם, והאנשים שבכלל חזרו לשם – ראוי באמת להערכה רבה על העבודה הקשה והמאמצים שהם עושים. אבל כפי שכבר מישהו אמר, זה חינוך ובריאות ביחד, והתקציבים חייבים לעבור לשניהם. אני מאוד שמחה לשמוע על הכוונה לפתוח מרכזי חוסן. אם עכשיו תפתח המערכת, אני לא יודעת בדיוק כמה זמן ייקח עד שהילדים ישבו מול פסיכולוגים. אני אשמח לשמוע כמה זמן. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> מיידית. ברגע שיש להם תקציב גפן, מחר בעזרת השם, אז כבר מנהלי בתי הספר והרשויות יכולים להיכנס למערכת גפן, לתכנן את תוכנית העבודה, ליצור התקשרויות עם ספקים. התשלום בפועל הוא לפי מקדמות ופעימות והפעימה הראשונה תהיה ב-1 בדצמבר. אבל כרגע הם לא צריכים את המזומן, הם צריכים את התכנון, וזה מידי. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> הזמן שיעבור עד שהילד ישב בפועל עם פסיכולוג, מן הסתם זה לא קורה מחר. וגם אם מחר, אם הוא יכול לתכנן, הוא יתכנן, הוא יחפש, הוא יתקשר. הם צריכים למצוא את אנשי המקצוע, זה ייקח זמן. ואני רוצה לומר שבאמת גם מרכזי החוסן לא מובטח להם התקציבים. לא החוסן בבתי הספר, החוסן הכללי. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> זה משרד הבריאות. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> כן, משרד הבריאות שלא מובטח. והסוגייה הנפשית שמשפיעה על הסוגייה הלימודית היא מן המפורסמות לחלוטין ואכן אנחנו מקבלים פניות גם מהורים שמגיעים אלינו שמאוד מודאגים שהילדים שלהם לא מסוגלים וגם הילדים שרוצים טיפולים וזה מתעכב ומחכים וכו'. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> כבר יש לך בשורה שבתשע הרשויות המפונות יש מרכזי חוסן בית-ספריים ביסודיים. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> מטריד אותנו כל הילדים, אבל אם מדברים על הקלות ועל ילדים בתיכון, לצערי, אני חוששת, שהמענה הוא לא מספיק מהיר ולכן נראה לנו הגיוני בכל זאת לשקול שהילדים האלה בי"א בכל זאת יקבלו הקלות. וזה לא בתור אשת מקצוע, אלא בתור אמא לשלושה חבר'ה באוניברסיטה. מה שהם למדו בתיכון, כבודו במקומו מונח, לא קשור בשום דבר למה שהם צריכים לדעת כשהם יתחילו לימודי אוניברסיטה ועושים להם את ההשלמות של חודש בקיץ. ובעיניי זה לא אמור להיות המחסום שמדאיג אותנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> אני מניחה שהמשרד ישב בעוד חודש-חודשיים ויחשוב על הדבר הזה. ככל שזה יהיה רלוונטי ויעלה מהשטח, יהיה דיון על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמיר חן, קיבוץ דפנה. << אורח >> אמיר חן: << אורח >> לא תכננתי לדבר, אבל קודם כול אני מייצג את עצמי, אני תושב קיבוץ דפנה בגליל העליון, נשוי לאלינור, מורה בבית ספר יסודי בגליל העליון ואבא לשלושה ילדים. היינו מפונים כמעט שנתיים מהבית. תוך כדי גם שירות מילואים. אני לא רוצה לחזור על הדברים המדויקים שנאמרו פה על ידי כל הדוברים, אני כן רוצה לציין נתון שלי חשוב להגיד, אני רואה בתקופה האחרונה הרבה מספרים יפים, 92% חזרו, 80 ככה. אני לא רוצה לחזור על המספרים, אבל אני רוצה להגיד שמאחורי המספרים האלה עומדים אנשים, משפחות, ילדים, שעוד לא באמת חזרו הביתה גם במובן הכלכלי, במובן הרגשי, במובן התעסוקתי, בכל המובנים. אני לא רוצה להרחיב יותר מידי כי הדברים נאמרו פה במפוזר, אבל אני כן רוצה להתייחס לתקציבים שדוברו פה ולכל מיני תוכניות ותגבורים. אני רוצה להגיד את זה גם כמי שנשוי למורה ושומע יום-יום מה קורה עם תלמידי בית ספר יסודי בצפון. אין פניות לתגבורים ותוספות וכל מיני בונוסים כאלה כשהמצב הנפשי הוא עוד כל-כך קשה. יש כסף, אין מורים. אני יודע את זה גם. אין מספיק מורים מלכתחילה באזור הזה, קשה לגייס מורים, קשה לגייס מדריכים בלתי פורמליים כמו שהחבר'ה הצעירים המאוד חכמים דיברו פה לפניי. חשוב להבין, גם אם נשפוך כסף על הצפון, יש פה קשיים ואתגרים שעוד היו לפני כן. הרבה מאוד ממה שכן מתפקד בצפון מתפקד בזכות החברה האזרחית שהייתה תוך כדי המלחמה וגם עכשיו, מכל הסוגים, מכל הכיוונים, מכל הארגונים השונים. וכמובן בזכות העמידה האיתנה של כל רשויות הצפון, מקרית שמונה ועד הרשויות השונות, עומדים באמת בצורה איתנה מול האתגר העצום הזה של להחזיר תושבים הביתה. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד בחצי משפט. בעיניי, וזו דעתי האישית, הפתרון, כדי להחזיר את החוסן ואת הצפון לתפקוד מלא, זו ההסתכלות על נושא האזוריות, לא להתייחס רק לכל רשות בפני עצמה, אלא לחשוב על הסתכלות רחבה, להבין איפה אפשר לעשות חיבורים, איפה אפשר לעשות שיתופי פעולה בין כל הרשויות. אני, כתושב קיבוץ דפנה, ששייך למועצה אזורית גליל עליון רואה פה הזדמנות היסטורית בין התושבים שיכולים להסתכל, לשים מאחור את כל הסכסוכים וההבדלים שהיו בעבר ולהסתכל קדימה. הצפון בעיניי יצליח לעמוד על הרגליים בחזרה רק אם תהיה הסתכלות רחבה של שיתוף פעולה. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> אני מבקשת להתייחס במילה, אתה כל-כך צודק, אתה ממש מכוון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדעת מחבר. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> לגמרי, אבל לא רציתי להעיד. אבל הנושא של האזוריות הוא באמת חשוב. ועוד נושא בהחלטה שלא התייחסתי אליה זה הנושא של תשתיות מצוינות ו-STEM. ופה אנחנו מכוונים ואומרים שהאזוריות זה סוג של יתרון. אנחנו כרגע ממש בעיצומה של כתיבת שני קולות קוראים למרכזי מצוינות ולתשתיות מצוינות. וככל שרשות תחבור לרשויות אחרות אז יש לה יתרון. מה גם שאנחנו מדברים ממש כמשרד חינוך עם אשכול גליל מערבי ועם אשכול גליל מזרחי, וגם מרכזי ההורות. אמרתי ארבעה מרכזי הורות שאנחנו מקימים, שניים בגליל מזרחי ושניים בגליל מערבי, שאמורים לתת מענה לכל האזור. אז זה בהחלט על הפרק וזה נכון. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> עודד, אני יכולה לתת הצעה למשהו שאתה יכול לקדם מהוועדה ויכול לעזור ממש עכשיו? יש כבר הצעה של הוראת שעה שכבר קודמה על ידי הוועדה לצמצום פערים בפריפריה, ואז יו"ר הוועדה אברהם בצלאל פשוט התפטר וההצעה לא קודמה, אבל זו הצעה כתובה כבר שפשוט צריך לקחת אותה ולהגיש אותה מחדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו הצעת חוק? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא, זו הוראת שעה כדי לקצר תהליכים, שמדברת על זה שמענק עבודה מועדפת לצעירים בחקלאות, תיירות, תעשייה, והייתי מוסיפה פה חינוך בלתי פורמלי, שזה לא קיים היום בעבודה מועדפת, בעוטף ובגליל, בחמש השנים הקרובות, המענק יוכפל. ואז זה יעזור לנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז זו חקיקה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אבל זו הוראת שעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא משנה, זה הליך של חקיקה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> הליך של חקיקה, אבל הוא כבר קיבל את תמיכת הממשלה. אברהם בצלאל בזמנו הגיש אותו, קיבל כבר את תמיכת הממשלה. זה כבר יצא לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אבדוק את זה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני יכולה לחפש את זה, אבל מה שהוא מדבר גם דיברו פה על הנושא של החינוך הבלתי פורמלי שמאוד קשה למצוא צעירים. גם יש לנו בעיה קשה בתיירות ובחקלאות למצוא עובדים. זה משהו שיזרים דם צעיר גם לעוטף עזה וגם לגליל, ואין לו עלויות תקציביות גבוהות, גם את זה כבר חישבנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. דימי, ממש כשאתה נכנסת לדיון העלתה פה ענבר כמה בעיות שמאוד חשוב לי לשמוע את ההתייחסות שלך בהיבט של תשלום לבניית ממ"דים שהם היו אמורים לקבל ולא קיבלו. פרויקט שיקום יישובים ושיפוץ תשתיות שמופיע מתוקצב וכל הרשויות המבצעות ביצעו, אבל הן לא מקבלות כסף. אתה מכיר את הסוגייה הזאת? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אני מכיר את הסוגייה, היא מונחת על השולן של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התקלה? מה התקיעות? כי הרי תקציב יש, הם ביצעו את הממ"דים. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אני לא יודע למסור לך מידע כי זה מנוהל על ידי משרד הביטחון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה, גם שיקום ישובים ושיפוץ תשתיות? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> כן. הרי מטה תנופה לצפון זה מטה מתכלל, זאת אומרת מהרגע שהתקציב בהחלטת ממשלה עבר למשרד החינוך, מאותו רגע משרד החינוך הוא זה שמנהל את האירוע בתחום החינוכי וכנ"ל גם בדברים האחרים. אבל כל מה שקשור לסוגיית הממ"דים, זה מנוהל על ידי משרד הביטחון ומשרד השיכון ומשם העסק הזה רץ. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> הגזרה מתחממת עכשיו בצפון, אם שוב יהיו טילים, לא במועצה שלנו כי אנחנו בנינו, במועצות אחרות לא בנו כי אין תקציב. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אני מסכים איתך, רק הכתובת היא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נקיים על זה דיון נפרד. אתה רוצה להוסיף משהו לגבי הדיון? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני לא מאשימה אותך, רק היה לי חשוב. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> ברור, אני אתך. גם בבית שלי הגזרה מתחממת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא לא מתחממת, היא חמה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> היא חמה מאוד, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה רוצה להוסיף משהו לגבי הדיון הזה לפני שאני מסכם? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> לא, אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן לגבי הנושא החינוכי. באמת התוכנית החמש שנתית היא באמת ביד נדיבה מלאה בתקציבים והעסק הזה אמור לצאת לדרך ממש עוד מעט. ביום חמישי יש חשיפה לראשי רשויות, זה תוכנן מראש ואני מתאר לעצמי שהדיון שלך היום הוא חלק מהטריגרים הנוספים, החיוביים והטובים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרבה פעמים אנחנו קובעים דיון ופתאום הבעיות - - - << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> 100%, זו כנראה חלוקת העבודה בין הממשלה לכנסת וזה הולך לצאת לדרך. יש כאן פוטנציאל מאוד גדול ואני מאוד מקווה שהציבור יגיב גם בהתאם. אני מדבר עכשיו בעיקר סביב הנושא של כוח אדם והאנשים שירצו להגיע לצפון ולהוביל תהליכים חינוכיים, פסיכולוגיים וכל השאר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון ואת כל הדברים ששמענו עד עכשיו. יש הרבה תקציבים שהתקבלו במסגרת החלטות הממשלה. השאלה המרכזית והמבחן הוא בביצוע בשטח. שתי בקשות שכן אני רוצה לתשומת לב משרד החינוך, אחד זה הנושא של מרכזי חוסן גם בתיכונים. אנחנו נורא מתייחסים לגיל הרך, אבל החבר'ה האלה שעכשיו נכנסים לכיתה י"א, י"ב, ועברו את השנתיים האחרונות שלהם שהן הכי קריטיות כדי לבנות את הבסיס להתמודדות עם כיתה י"א נמצאים בפער מטורף, גם אם הם למדו בבתי ספר בשנתיים האלה, והכול בסדר, כי ההתמודדות הרגשית מסביב וגם ההתמודדות הרגשית של החזרה עכשיו היא בפני עצמה התמודדות, מחייבת פה השקעה בנושא הזה של מרכזי חוסן, וכן הקלות ותגבור לבגרויות. אני מכיר את העמדה של המל"ג בהיבט של ההקלות, שאחר כך מל"ג אומר: אני לא מכיר, אם נתתם הקלה אז הוא לא יכול להתקבל. שר החינוך הוא גם יושב-הראש המועצה להשכלה גבוהה, אז אני מציע שיתעסקו אולי קצת פחות ביועצת המשפטית לממשלה ויתעסקו יותר באיך מייצרים את המנגנון הנכון שנותן את ההקלות האלה, ביחד עם המועצה להשכלה גבוהה. זה לא יכול להיות במנותק מהם ואני מכיר את המגבלות פה. אבל אי אפשר לצפות מתלמיד כיתה י"א, י"ב, בקרית שמונה או בכל ישוב מפונה אחר, שהוא יהיה כמו הבחור שחי בתל אביב את כל התקופה הזאת, מה לעשות. אם לא נייצר להם הקלות, רק הרחבנו את הפער לקבוצת האוכלוסייה הזאת. לכן זו ממש הדרישה שלי במובן הזה. כן, זה מתחבר למה שנאמר פה על ידי אמיר, אני חושב שאמרת דברים מאוד חשובים לתשומת לב משרדי הממשלה. יש תקציב, זה לא נגמר בתקציב וזה גם לא נגמר במספרי ה-90% חזרו. מאחורי אותם אחוזים בסוף יש אנשים, כמו שאמרנו, תלמידי כיתה י"א, י"ב או ט', זה לא משנה בכלל, שההתמודדות שלהם היא אחרת לגמרי. יש מילואימניקים שחוזרים אחרי 300 ו-400 ימי מילואים ובכלל המשפחה שלהם הפוכה ומפורקת, יש פה אירוע רגשי בכל הארץ. למי שחוזר גם לצפון האירוע הזה הוא כפול ומכופל. זאת אומרת, יש אירוע רגשי של המילואימניקים שחוזרים, אבל מילואימניק שחוזר וגם המשפחה שלו שחוזרת עכשיו אחרי פינוי של שנתיים והוא נקרא שוב פעם למילואים. ואתמול פורסם שהתוכנית של צה"ל זה שבכל שנה 115 ימי מילואים, זאת אומרת שהוא יודע ששליש מהשנה הוא כבר לא נמצא, יש פה אירוע מטורף שצריך לתת לו התייחסות. גם במערכת החינוך, למילואימניק הזה יש ילדים. הילדים נמצאים בבית הספר, האמא לא פנויה. זה אירוע שאני לא מצליח להבין איך אף אחד בממשלה הזאת לא מבין מה המשמעות של גיוס עוד 15,000 איש לצה"ל, לא מבין, מתעסקים האם הרב לנדא לא יהיה מרוצה מחוק הגיוס או אריה דרעי לא יהיה מרוצה מחוק הגיוס, סביב זה הם מתעסקים. אז בתוך המכלול הזה – ואני לא בא אליכם בטענות, לפקידות כמובן, על חוק ההשתמטות – צריך להבין שמאחורי המילואימניק המגויס יש משפחה עם 2-3 ילדים, שבחלק מהמקומות גם חוזרים אחרי פינוי של שנתיים, והאבא לא בבית. ולפעמים גם האבא וגם האמא במילואים. זה אירוע, שאני אומר לכם את האמת, אני לא יודע איך - - - << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> בשבוע שעבר הייתה ועדה בכנסת על הוועדה לזכויות התלמיד בנושא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זה אירוע, והאירוע הזה מקבל עצימות יתרה כשאנחנו מדברים על משפחות שחוזרות מיישובים שפונו. לגבי המורים, תראו, יש כסף. אני בדעה שאין מורים. יכול להיות שגם חזרו חלק נכבד מהמורים, אין מספיק מורים בארץ, אז בוודאי שבאזורי הפריפריה, אנחנו נמצאים בבעיה הולכת וגדלה. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> מחסור המורים הוא במרכז. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא, בצפון מורים מקצועיים, אנגלית, מתמטיקה. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> הבעיה הארצית היא יותר במרכז. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר את זה למערכת החינוך, יש פה בעיה דרמטית. אנגלית מתמטיקה אמרה ענבר? גם במרכז אין מורים לאנגלית ומתמטיקה. אני גר במרכז, לבת שלי אין מורה מקצועי בחלק מהמקצועות. זאת אומרת בסוף יש מישהו שמלמד אנגלית, אבל זה לא מורה לאנגלית שעבר את ההכשרה. אז אני לא יודע להגיד מה פתרון הקסם, כי גם התוספות שניתנו למורים כדי שיבואו לצפון לא תמיד מספיקים. סייעות, גננות. יש פה אירוע שאני מקווה שאולי החלטת הממשלה ועכשיו מה שאושר, אולי נצליח לראות את השינויים גם עם שנות השירות. אני כן מבקש ממך, אמל, תבדוק בבקשה איפה עומדת החקיקה הזאת בהיבט של הוראת השעה. במסגרת זה שכל מה שהכנסת הזאת עוסקת בחצי השנה האחרונה זה חוק ההשתמטות, אז כל הוועדות שבראשיהן עמדו חברי כנסת מסיעת ש"ס ביניהן הוועדה הקטנה הזאת והלא חשובה של ועדת החינוך של הכנסת. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> הוא התפטר קודם מסיבות אחרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע, אבל אין יושב-ראש ועדת חינוך. אני לא ועדה מחוקקת, אבל החוקים האלה היו צריכים להיכנס לוועדת חינוך. אין ועדת חינוך בכנסת כרגע בגלל חוק ההשתמטות. זה אירוע מטורלל בכל קנה מידה של מדינה מתוקנת במלחמה, הממשלה עסוקה בחוק השתמטות. שום דבר לא מתפקד, הכנסת הזאת דה פקטו לא מחוקקת בערך מחודש פברואר. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> וגם כשהיא מחוקקת התקציבים לא מגיעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, כשהיא מחוקקת היא מחוקקת דברים רעים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני אומרת שגם כשכבר החליטו לפצות את הצפון, הכסף לא מגיע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני כן רוצה לבדוק איפה תקועה הוראת השעה הזאת ואז נבין בכלל מה צריך לעשות כדי לחלץ אותה ולא אכפת לי שזה לא יעבור לוועדה הזו, אבל שזה יעבור לוועדה אחרת כדי שהעניין הזה באמת יצא לפועל. אני מקווה שמחר, מה שיוצג לרשויות, באמת יהיה מספק ומתאים. אני כן אומר את זה לכולנו, התקציבים זה חלק דרמטי וקריטי וחשוב, אבל צריך לזכור שיש פה אירוע שלא יעזור כלום, אם לא ייצרו הקלה על האוכלוסייה בכל הפרמטרים האחרים, יהיה קשה להתמודד עם זה. לא יעזרו 1,000 תגבורים שניתן למשפחות שחוזרות, אם בסוף שני ההורים יוצאים למילואים שכל אחד יעשה 115 ימים בשנה, אז ההורים לא בבית, ואתה רק מעצים את הבעיה הזאת. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>