פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 176 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ו (26 בנובמבר 2025), שעה 09:01 סדר היום: << נושא >> דיון חירום - השלכות הקיצוצים המתוכננים בהחלטת ממשלה 550 על נשים בחברה הערבית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר מירב בן ארי יואב סגלוביץ' חברי הכנסת: קארין אלהרר יסמין פרידמן גלעד קריב עאידה תומא סלימאן מוזמנים: אלקנה ריקלין – אגף תקציבים, משרד האוצר קרן דהרי בן-נון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית ובדואית, משרד החינוך ד"ר נור עבדאלהאדי שחברי – ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית, משרד הבריאות נדא עליאן – מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות היא חאג' יחיא – נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה אחסאן הנו – מנהל אגף תעסוקה החברה הערבית, משרד העבודה רנין בדיר-מנא – מנהלת תחום יישום החלטות ממשלה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ד"ר נטע משה – המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת לין קפלן – ראש מועצה מקומית תל מונד, ויו"ר הוועדה לקידום שוויון מגדרי, מרכז השלטון המקומי בישראל ספי מזרחי – יועצת שוויון מגדרי, מרכז השלטון המקומי בישראל יותם ארנסברג – כלכלן, מרכז השלטון המקומי בישראל ד"ר אופיר פינטו – סמנכ"ל תכנון ומחקר, שירות התעסוקה הישראלי ינאל ג'בארין – מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם אסיל חמוד – מתנדבת, עורכת עיתון, עמותת נשים נגד אלימות בישראל תוג'אן מנסור – מרכז אעלאם, עמותת נשים נגד אלימות בישראל רן מלמד – מנכ"ל נקודת מפנה ד"ר ח'דר סואעד – ראש תוכנית החברה הערבית, המכון הישראלי לדמוקרטיה אלה אלון – עו"ד, מנכ"לית שותפה, אית"ך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי בישראל נירה בן עוזר – מנהלת שותפה, המחלקה לפעילות ציבורית, עמותת סיכוי-אופוק סופיה ביידר – מנהלת כספים ואופרציה, פוליטיקלי קוראת (ע"ר) לורין אבו געפר – עיתונאית, פוליטיקלי קוראת (ע"ר) שי יוסף הראש – פעיל חברתי וקהילתי, מתמחה בלשכת חה"כ משה טור פז מיכה כץ – הלום קרב יוסף ענתבי – הלום קרב חנה – מלווה הלום קרב ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון חירום - השלכות הקיצוצים המתוכננים בהחלטת ממשלה 550 על נשים בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שלום, ברוכים הבאות והבאים לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת. אני אודה לכולם אם תתיישבו ונוכל להתחיל. אני לא יודעת אם אתן כבר ביקרתן בוועדה שלנו. יש לנו נוהג שכל דיון אני פותחת עם פינה שמטרתה להעביר את הבושה. אני ועוד חברות כנסת מכל סיעות הבית מוזמנות להקריא תגובות סקסיסטיות שהן מקבלות ברשתות החברתיות, כי אנחנו חושבות שמנהיגות ונבחרות ציבור לא צריכות לעבור את זה לבד. זה גם מרתיע הרבה מאוד נשים מלהיכנס לפוליטיקה ולהיכנס לעמדות הנהגה. מחלוקת – אין בעיה, ביקורת – בשמחה רבה; שפת ביבים – לא אצלנו. מי שיקלל ויחפיץ – ייחשף ויתבייש. ואני מזכירה שהבמה הזו פתוחה לכל חברות הכנסת מכל הסיעות. אנחנו נתחיל. שרון עטיה, נשוי לסימון כץ מחריש ובעל עסק בעפולה בשם 'פתרונות מתקדמים לרכב'. הוא בעצמו כנראה קצת פחות מתקדם, הוא כתב לי בהודעה פרטית – 'תפתחי אונליפאנס, את תצליחי יותר'. למדתי מה זה, לא ידעתי. מנש חנניה, אבא לשני בנים, כנראה פחות התחבר לדיון שהיה פה אתמול על רצח נשים. יש עלייה דרסטית ברצח נשים בישראל. אז הוא כתב ככה – 'זו הממשלה הגרועה ביותר שהייתה לנשים, ובצדק, אתן פח אשפה. יש לכן יותר מדי תמיכה מכל הרשויות. זה שאחוז הנרצחות עולה, כנראה יש סיבה, ולנשים חלק גדול בזה. ואת ממש לא אישה, את יותר כמו גבר'. אני כל פעם מביאה מקבץ קטן, ואנחנו גם מפרסמים את זה ברשתות, ואני רוצה לומר שהשיימינג הזה נותן תוצאות, כי באמת רואים ירידה דרסטית בכמות הודעות ההייט וההודעות עם האופי המיני. אז עכשיו אני אעבור לנושא שעל סדר היום, נושא חשוב מאוד. אני רואה בזה דיון חירום על המשמעות של חיסול תוכנית החומש לחברה הערבית, תוכנית 550, שיש לה השלכות מרחיקות לכת וקשות גם על נשים ערביות. אני רוצה לפתוח רגע במקום האישי. אני הייתי מאוד מאוד גאה להוביל את תוכנית 550, אני הייתי השרה לשוויון חברתי, ואנחנו עבדנו מאוד קשה סביב השעון כדי לממש את התקציבים האלה, והגענו ללמעלה מ-90% ביצוע. היינו המשרד הממשלתי שהצטיין במימוש התוכנית, על אף שזו תוכנית מאוד מורכבת עם הרבה מאוד משרדי ממשלה, ואני הייתי מאוד גאה בזה, ועבדתי עם צוות מסור ומדהים. מדובר בתוכנית בהיקף של 30 מיליארד שקלים לחמש שנים, שיחד עם תוכנית החומש הקודמת חוללה באמת שינוי דרמטי בחברה הערבית בזמן קצר. זו לא סתם עוד תוכנית על הנייר, היא באמת תוכנית ששינתה מציאות. ראינו בעשור האחרון, כתוצאה מההשקעה הזו, עלייה של כ-70% במספר הסטודנטים והסטודנטיות הערביות, עלייה של 15% בשיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית, ועלייה של כ-18% בשיעור התעסוקה של נשים ערביות. מי שחושב שזה בזבוז כסף, כדאי שיקרא אולי את הנתונים של מכון אהרון, שכותב שתוספת התוצר למשק בעקבות ההתקדמות בחברה הערבית עומדת על כ-40 מיליארד שקלים בשנה. זאת אומרת, זו השקעה מאוד משתלמת למשק הישראלי, גם חברתית וגם כלכלית. לצערי, מאז שנכנסה השרה מאי גולן לתפקיד לפני כשנתיים, היא מנהלת מהלך שיטתי של חיסול התוכנית הזו. חשוב לי לציין, לפניה היה באותו משרד השר עמיחי שיקלי, גם הוא מהליכוד – הוא המשיך את התוכנית, הוא היה ענייני, הייתה עבודה עניינית. גם בתוכנית החומש הקודמת הייתה השרה גילה גמליאל אחראית על התוכנית, והיא קידמה אותה ממקום ענייני. כולם היו שרים ממפלגת הליכוד. הגיעה מאי גולן, וממש שמה לה למטרה לחסל את התוכנית הזו. מה זה אומר שהיא עובדת בשיטתיות? הוועדה המתמדת לא כונסה, זו תוכנית שמורכבת מ-21 משרדי ממשלה, הוועדה המתמדת היא הגורם המתכלל שצריך לוודא שדברים מתקדמים. זה בכלל לא כונס. היו הרבה מאוד קיצוצים בתוכנית החומש. היו גם קיצוצים רוחביים, אבל בתוכנית החומש היו קיצוצים הרבה יותר עמוקים מהקיצוצים הרוחביים ביתר משרדי הממשלה. ואת מה שנותר, שהוא באמת גם ככה היה מדולל, כרגע השרה רוצה להעביר למשרד לביטחון לאומי, בטיעון שזה מה שיעזור להילחם בפשיעה. אין אבסורד גדול מזה. קודם כל, בשנים שהתוכנית מומשה, בשנים שהיינו בממשלת השינוי, הצלחנו גם בעזרת התוכנית הזו, עשינו בעצם תוכנית משולבת. יואב סגלוביץ' היה במשרד לביטחון פנים ועשה עבודת שטח על אכיפה, על יותר שוטרים, על מלחמה קשה מאוד במשפחות הפשע, הרבה יותר הגענו לבתי משפט, עשינו עבודה בשטח. אבל באמצעות תוכנית 550 גם הצענו אופק כלכלי וחברתי, וזה הביא תוצאות. זה הוריד את הפשיעה, זה הוריד את הרצח בחברה הערבית. וצריך להבין שהפשיעה היא החולייה האחרונה בשרשרת ארוכה של עוני, של הדרה, של היעדר הזדמנויות. אם לא נטפל בשורש של הבעיה, בחינוך, בתעסוקה, בתשתיות, בשירותים החברתיים, לעולם לא נצליח למגר את הפשיעה בטווח הארוך. לעולם. את חוסר המחויבות הזה של המשרד לשוויון חברתי אפשר לראות גם בחדר הזה. כמובן שהשרה מאי גולן הוזמנה, כמובן שהשר בן גביר הוזמן, והם לא טרחו להגיע ולא שלחו אנשים מטעמם. אני אגיד יותר מזה, אנחנו פנינו למשרד לשוויון חברתי מתוך רצון אמיתי לעשות דיון ענייני. בשבוע שעבר הם אמרו שהם נמצאים בגיבוש באילת. אמרנו, נדחה את הדיון בשבוע כדי שתגיעו, כי אנחנו רוצים לעבוד עם אנשי המקצוע, אנחנו רוצים להתקדם. דחינו את הדיון, וכפי שאתם רואים, עדיין לא הגיעו. ואני גם רוצה להפנות ביקורת לנציגי משרד ראש הממשלה, שצריכים לפקח על יישום ההחלטה הזו, וגם הם לא נוכחים. תתקני אותי אם מישהו הפתיע לטובה. התוכנית הזו, תוכנית החומש, פרצה דרך לנשים ערביות. זה בסוף מה שאפשר להן לשים את הילדים במעון במחיר מסובסד ולצאת לעבוד. זה יצר את התשתית של התחבורה הציבורית כדי שיהיה להן איך להגיע למקומות עבודה ולמוסדות לימוד. זה סייע באמת לאלפי עסקים בבעלות של נשים באמצעות קרן אשראי ייעודית להן. זה פתח דלתות לנשים לעולם ההייטק באמצעות הכשרות תעסוקתיות, לימוד עברית, הסבות מקצועיות. זה גם פתח אופק לנערות ערביות בהשתלבות באקדמיה, בשוק התעסוקה. השקעה כבר בשלב התיכון, כדי שיהיה להן איזשהו כיוון תעסוקתי כבר מגיל צעיר. ועכשיו הכול נמצא בסכנה, ואני חושבת שזו עת חירום. אני אעשה הכול כדי שתוכנית 550 לא תבוטל. אנחנו לא יכולים להרים ידיים, לא יכולים לוותר על העתיד של אותן נשים ערביות. אנחנו צריכים להילחם על זה שגם בחברה הערבית תהיה צמיחה, ושתהיה השתלבות, ושיהיה שוויון. זה פשוט האינטרס של מדינת ישראל כולה. אז אני אפתח את הדיון הזה, ואנחנו נעקוב. זה לא יהיה דיון בודד, אנחנו לא נרפה מהסוגייה הזו. אולי אנחנו נתחיל, כדי להבין את התמונה הגדולה עם סקירה של הממ״מ, עם נטע משה, ולאחריה אני גם ארצה התייחסות של אגף תקציבים, שאני מבינה שהנציג נמצא כאן? הוא הגיע? נמצא. אנחנו נשמע את הממ״מ ואז נשמח להתייחסות שלך. תודה. << אורח >> נטע משה: << אורח >> תודה. בוקר טוב. אני ד"ר נטע משה, מהמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו מלווים את המעקב אחרי 550 בעצם מתחילתה, ועכשיו אני רוצה לעמוד בקצרה על שלוש נקודות לגבי היישום, לגבי עצם המעקב על תוכנית כל כך מורכבת, על מנגנוני בקרה, על הניצול התקציבי ועל הקיצוצים. לפני זה, כדי ליישר קו, כי זו תוכנית ענקית ויש הרבה מספרים שנזרקים לגביה, מתוך ה-30 מיליארד נהוג להבחין. צריך להבחין בין 550 עצמה, שזה 21.8 מיליארד ש״ח, ועוד שתי החלטות נלוות לחברה הבדואית בדרום, שזה 5 מיליארד ש״ח, ולדרוזים ולצ'רקסים, שזה כמעט 3 מיליארד ש״ח. ביחד הכול נוהגים לומר שזה 30 מיליארד, כי באמת, כמו שהיו״ר – שהייתה שרה – יודעת, ההחלטות האלה התקבלו כמעט במשותף. התוכניות מתוכן שנמצאות במעקב של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, שתחת המשרד לשוויון חברתי, הן מגיעות לכמעט 27 מיליארד ש״ח, ששם צריך להיות השיקוף התקציבי שאנחנו כל כך מייחלים לו, ונעדר בעצם. ועכשיו לגבי המעקב והיישום אחרי התקציבים האלה. החלטה 550 היא החלטה רוחבית ומורכבת, כמו שאנחנו קוראים לה, כי היא הרבה תקציבים, היא הרבה שנים והיא הרבה מאוד משרדים. לכן, להבנה המצרפית שלה מה קורה איתה לאורך השנים, והיכולת לעקוב תוך כדי ולתקן, יש הרבה מאוד משמעות. לכל החלטה יש משמעות, אבל להחלטות כאלה גדולות יש הרבה מאוד משמעות. ואכן, מנסחי ההחלטה, כפי שהיו״ר אמרה, כשהיא הייתה השרה חשבו מראש על הדברים האלה. יש לא מעט מנגנונים, יש בעצם סעיף שלם בהחלטה, סעיף 32 שמדבר על מנגנוני פיקוח. להבנתנו היום, נגיד את זה כך, הם לא מבוצעים באופן שמנסחי ההחלטה התכוונו אליהם. זאת אומרת, אם נעמוד על זה, אז הוועדה המתמדת לא התכנסה בכלל ב-2024 ולא מתכנסת תדיר. המשמעות של זה שאי אפשר לאשר תוכניות עבודה, ואי אפשר לעמוד על שינויים, ואי אפשר לעשות הסטות שמותר לעשות בתוכנית הזאת ככל שעולה הצורך, ואי אפשר לעשות פיקוח. בעצם זה לא קיים כבר כמה שנים בצורה סדירה. מעבר לזה, לא התפרסם דוח לציבור, כשצריך להיות מפורסם. הדוח האחרון הוא משנת 2022, מתייחס לתקציבים של 2022. זאת אומרת, היו לנו שנה וקצת של פרסום נתונים שקוף, ואחר כך כבר לא, ואנחנו תכף לפני השנה האחרונה. ומערכת המעקב התקציבית, שמבחינתנו כפיקוח תקציבי היא קריטית, אני חושבת שהיא לא פועלת באופן שהתכוונו. זאת אומרת, שצריך להיות שיתוף בין חשכ"ל לבין המשרד לשוויון חברתי, ושיקוף הלאה, הוא לא נמצא. הנקודה השנייה היא ניצול תקציבי. הנתונים הרשמיים האחרונים שיש, אנחנו קיבלנו אותם בתחילת השנה הנוכחית, בתחילת 2025. המסמך פורסם בפברואר, לקראת דיון שהיה אז בוועדת כספים. הנתונים האלה מתייחסים ל-2023. זאת אומרת, שנתיים של התוכנית יש עליהם נתונים רשמיים שאפשר ללמוד על ניצול תקציבי. ובשנים האלה אנחנו רואים שלפחות בהתחלה הניצול היה בשיעור שהוא יחסית דומה לתקציבים שהיו אמורים להיות מבוצעים באותה תקופה. יש שם דיפרנציאציה רבה. יש משרדים ויש סעיפים שביצעו כמעט 100% מהדברים, זאת אומרת, כבר הקצו ותכננו. יש כאלה שהם מאוד נמוך. ומה לומדים ממעקב כזה? זה מה שלומדים, רואים מי מצליח להתקדם ומי לא. גם המעקב הנקודתי חשוב, אבל גם המעקב הזה שרואים את כל 20 המשרדים ואת עשרות התוכניות, שם אפשר ללמוד מה קורה ומה לא. אבל הנקודה הקשה פה מבחינתנו, שהנתונים שנמסרו הם נתונים של הקצאות, הם לא נתונים של ביצוע. זאת אומרת, אנחנו מעולם לא קיבלנו נתוני ביצוע תקציבי. ותוכנית שהיא שנה לפני סיומה, כשאנחנו לא יודעים מה הביצוע המזומן שלה, מה הביצוע התקציבי מתוך 30 מיליארד, זו נקודה מאוד משמעותית מבחינת פיקוח פרלמנטרי. הנקודה האחרונה, ובזה אני אסיים, קיצוצים. היו קיצוצים רוחביים בממשלה סביב התקציב הקודם, בפרט על כמה תוכניות חומש. זו אחת מהן. אנחנו יודעים מפרסומים שונים שהיו גם קיצוצים נוספים. וכאן נשאלת השאלה, כשאנחנו רוצים, לאור הדיון הזה, להבין כמה הולך להיות מקוצץ ככל שההחלטה תעבור, בעצם אין את הנתון הזה. זאת אומרת, אם התחלנו מה-30 ופרטתי את זה לכם ל-550 והדברים האחרים, אנחנו מנסים להבין מה נותר. אני יודעת שיש פה עמותות שעשו הרבה מאוד עבודת איסוף נתונים וגורמים, אבל ברמה הרשמית-מדינתית, להבין היום כמה כסף יש בתוכנית הזאת, שלגביו נדונות החלופות או שלא, אנחנו לא יודעים את זה. זה כפיקוח פרלמנטרי, נקודה מאוד משמעותית. אנחנו ככנסת לא יודעים מה התקציב שנוצל, שלא נוצל, ומתוך מה שקוצץ, בעצם מה הבסיס שאנחנו צריכים להתייחס אליו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, שאלה. כשעכשיו המשרד לשוויון חברתי אומר, אני מעביר את כל הכסף שנותר למשרד לביטחון פנים, אנחנו יודעים מהו הסכום שבעצם מעבירים, שמבטלים? << אורח >> נטע משה: << אורח >> ככל שאין מערכת שיקוף תקציבית כזאת, ולא פורסמו דוחות לציבור ולא נמסרים נתונים, אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אנחנו לא יודעים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? אבל אין כאילו בהחלטת ממשלה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז בואי נשמע את אגף תקציבים. << אורח >> נטע משה: << אורח >> בהחלטת ממשלה צריכה להיות מערכת כזאת, אבל... << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפילו ברמת הידיעה, כמה כסף. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הכול שם לא חשוף לעין הציבורית, אבל אני אשמח להתייחסות של אלקנה ריקלין מאגף תקציבים. קודם כל, היסטורית, אגף תקציבים היה שותף מאוד גדול לתוכנית החומש, מתוך תפיסה שזה מנוע צמיחה. אין הרבה דברים שזכיתי לשיתוף פעולה מאגף תקציבים כמו שזכיתי בתוכנית הזו, כי זה באמת אינטרס כלכלי מובהק של מדינת ישראל. 20% מהאוכלוסייה, שאו שהם יהיו נטל על הכלכלה או שהם יהיו מנוע צמיחה, וזה באמת הוכיח שזה יכול להיות מנוע צמיחה. אז איפה אתם נמצאים עכשיו, וגם מה בכלל המשמעות התקציבית של ההחלטה הזו? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נעים מאוד, אלקנה ריקלין, אגף תקציבים. כמו שאמרת, אגף תקציבים מאוד תומך בהחלטה 550. ציינתם הרבה מאוד תחומים שההחלטה הזאת נוגעת בהם, כמעט אין תחום שלא. אנחנו מאוד מעודדים את זה, גם הכלכלן הראשי ובכלל הגורמים המקצועיים במשרד האוצר. אנחנו שיקפנו את זה למקבלי ההחלטות, והכדור עכשיו נמצא בידיים שלהם. מבחינת ניהול ההחלטה, כפי שאתם מכירים, יש את הרשות לפיתוח הכלכלי, שנמצאת במשרד לשוויון חברתי, שהיא בעצם הגורם שמנהל את ההחלטה. אני מבין שהם לא פה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> המשרד לביטחון לאומי, המשרד לשוויון חברתי וגם משרד ראש הממשלה סירבו להגיע, למרות שדחינו את הדיון בשבוע, ניסינו להתאים. פשוט לא מגיעים. זו ממשלה שמחרימה את הכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר לסגור את הכנסת? כי אין לנו יכולת לפקח על עבודת הממשלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אנחנו, כפי שאמרתי, תומכים בהחלטה הזאת, ואין שום תקציב שמגיע מתוקף חוק ואנחנו נדרשים אליו, ואנחנו לא מקצים אותו בזמן וכו'. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתם תומכים בהחלטת 550? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> האם עשיתם הערכה מה יהיה הנזק התקציבי הכלכלי למדינת ישראל אם התוכנית הזו תבוטל? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כי מכון אהרון נתן הערכה של 40 מיליארד שקלים בשנה, שזה נזק אדיר. אז עדיין לא עשיתם הערכה כזו. אתם יודעים בכמה כסף מדובר שרוצים להסיט מהתוכנית הזו למשרד לביטחון לאומי? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וגם כמה כסף הוצע? אני מניחה שיש להם את הנתונים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אולי להם יש, כן. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרת, אנחנו מדברים על סוף 2025 ועל 2026, זה בעצם התוקף של ההחלטה, ואת חלקה רוצים להסיט. עוד אין לנו נתונים סופיים על איזה סכום מדובר, וכפי שחברת הכנסת אמרה, ברגע שתהיה טיוטה להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל הופצה טיוטה, אני ראיתי טיוטה שהופצה למשרדי הממשלה. אבל לא כתבו שם מספר. זה מוזר. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, הנתונים עוד על כמה נשאר, ובאמת זו החלטה מאוד גדולה, עם הרבה משרדים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עשו איתכם, עם משרד האוצר, אגף התקציבים, איזשהם דיוני הכנה, לאן מסיטים את הכסף, האם זו הקצאה יעילה יותר? נעשתה עבודת מטה מקצועית ברקע ההחלטה הזו? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני נמצא מצוות שלטון מקומי, ואני מתעסק בהחלטה 550. הייעוד של השימושים החדשים שלה לא נמצאים תחתיי, אז אני לא רוצה להגיד האם נעשה עם גורמים אחרים במשרד האוצר דיון מקצועי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל איתך לא. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> איתי לא, אבל גם, שוב, זה לא המנדט שלי. כלומר, העולמות של פשיעה ובט"פ וכו', זה לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אבל ממך לוקחים את התקציבים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון, אז אני אומר, לגבי בירור המקורות והסכומים וכו', כן התקיימה הישיבה הזאת בדיונים על הסכומים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בתקציב 2026, אתם עמלים עליו בימים אלה, זה אמור לעבור בממשלה בקרוב. איפה הכסף הזה נמצא? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בסוף מדובר על החלטת ממשלה. ככל והממשלה תחליט על שינוי מדיניות על ידי החלטת ממשלה מתקנת, אנחנו כמובן נתיישר על זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל עכשיו, במספרים שאתה רואה, איפה הכסף נמצא? הרי אתם מאשרים עכשיו תקציב מדינה בממשלה, נכון? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הכסף של 550 כרגע, הוא נמצא בתקציב 2026. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא העבירו את זה למשרד אחר כרגע. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא, כמו שהוא כבר אושר בעבר, כאילו, לכל החומש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ואתה יודע לומר כמה כסף זה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא רוצה להגיד סתם סכום. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, תישאר איתנו, יכול להיות שיפנו אליך האורחים עוד שאלות. תודה לחברי הכנסת שהגיעו, אנחנו נעשה פינג פונג בין חברי הכנסת לאורחים. אני רוצה להתחיל עם אלה אלון מאית"ך-מעכי, מנכ״לית שותפה. ואחריה, קארין אלהרר. << אורח >> אלה אלון: << אורח >> תודה. אתמול היה היום הבינלאומי לאלימות נגד נשים. 22 נשים ערביות נרצחו השנה. רבות סובלות מאלימות, וידוע שכדי לטפל באלימות מגדרית לא די באכיפה, ויש צורך בזיהוי, מניעה, טיפול, חוסן כלכלי. שירותים חברתיים הם הבסיס לטיפול ולמניעה. המשרד לשוויון חברתי, הרשות לקידום מעמד האישה, מעלים קמפיינים נגד אלימות מגדרית בזרוע אחת, אבל בזרוע השנייה הם מבקשים לפגוע באופן משמעותי בשירותים החברתיים שמאפשרים שיקום, טיפול, רווחה, ביטחון תזונתי וכלכלי וחינוך. זה פשוט חסר היגיון, דבר והיפוכו. באית"ך-מעכי אנחנו מובילות פרויקט שמטרתו לקדם ראייה מגדרית של תוכנית החומש לחברה הערבית – 'תקאדום'. לכאורה זה אמור להיות מובן מאליו במשרד שאמון גם על שוויון חברתי ועל שוויון מגדרי, הגיוני מאוד שהתוכנית שהמשרד אמון עליה ייבחנו גם לאור ההשלכות שלהם על נשים ועל גברים. ואני חייבת להגיד שבאמת מאז שהשרה גולן הגיעה למשרד, נוצר הרושם שלא מעניין אותה לא נשים, לא גברים, לא ילדות, לא ילדים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא רושם, זה המצב. אלה, אל תהיי פוליטיקלי קורקט. << אורח >> אלה אלון: << אורח >> אני באמת חושבת שאם רוצים לטפל בפשיעה, וחייבים לטפל בפשיעה, אז אפשר לנצל את התקציבים שכבר הוקצו לכך בתוכנית 549, אפשר להוסיף תקציבים נוספים. אבל לטפל בפשיעה בדרך של קיצוץ תקציבים שנועדו לרווחה, לתעסוקה, לדיור, לחינוך, לבריאות, לתרבות ולספורט, שהם חיוניים לטיפול בפשיעה ולא מספיקים, זה מעלה ספק רב בשאלת הרצון הפוליטי להיאבק בפשיעה. יש תוכניות למאבק בפשיעה למכביר. לא חסרים תקציבים, חסר רצון פוליטי שהוא תנאי הכרחי ליישום שלהן, ולכן גם אם יעבירו תקציב זה לא יעזור. זה רק יחרב תוכניות שנבנו בעמל רב ועונות על בעיות משמעותיות בחברה הערבית, תוכניות שנותנות סיכוי לעתיד טוב יותר לילדים ולילדות, מאפשרות לנשים לקבל מענה לצרכיהן, להשתלב בשוק התעסוקה. ביטול התוכנית משמעותו גם פיטורים של מאות ואלפי עובדים ועובדות, וזאת אחרי שנתיים של מלחמה שהשפיעה קשות על העוני בחברה הערבית. זה צעד אכזרי וחסר היגיון שמוריד לטמיון שנים של עבודה והשקעה בבניית תוכניות ממשלתיות. איך זה אמור לסייע בצמצום הפשיעה? הנשים הערביות וילדיהן יהיו הראשונים להיפגע מכל קיצוץ כזה, וארגוני הפשע יפעלו לנצל את המצוקה הזאת כדי להתחזק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. קארין אלהרר, ואחריה נציגת משרד החינוך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. האמת שזה כבר יום שני ברצף שהמשרד לשוויון חברתי והמשרד לביטחון לאומי הם נוכח נפקד. הם לא מגיעים לדיונים. לא השרים, אין על מה לדבר, אבל גם נציגים שלהם. שזה מצחיק, כי הקואליציה כל הזמן מדברת על ריבונות הכנסת ועל הכוח של הכנסת, והנה כשהכנסת רוצה לעשות את תפקידה ולפקח על עבודת הממשלה, אין עם מי. זה לא מפתיע אותי. שמעתי בדרך לכאן ריאיון של השר לביטחון לאומי, שמתפאר בנתוני הפשיעה שירדה. ואני שואלת את עצמי, באיזה יקום הוא חי? כי אני לא יודעת, לפי הנתונים שהוצגו כאן ומוצגים בכל יום, ההפך הוא הנכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> באמת? הוא טען שהפשיעה ירדה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא טען שהפשיעה בירידה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, משרד הרווחה לא שמע על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ושהוא עושה מה שלא עשו כאן 30 שנה. טוב שבאת, איתמר בן גביר. התוכנית, שהיא באמת תוכנית מעולה, הייתה לי הזכות כשרה להיות שותפה בה במשרד האנרגיה, ומאוד מפתיע אותי שהשרה שעניינה מצוי בחקירה במשטרה, היא זאת שרוצה להיות מעורבת גם בעניין הזה. זה קצת בעייתי בעיניי אפילו, הייתי אומרת. תראו, זה שר כושל שלא מצליח לעשות שום דבר. הוא קיבל המון תקציבים עד כה. לא ראינו שום שיפור, ואף החמרה. אני באמת לא מצליחה להבין מה יעזרו עוד תקציבים. במקום לנתב אותם למקומות הנכונים, במקום לנתב אותם לעידוד, לפיתוח, לדברים שהם אפילו השקעה מניבה. זו רק השקעה לטמיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה לך. נציגת משרד החינוך, שירין חאפי. שלום, אני זוכרת אותך לטובה מהעבודה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> מימי ועדות ההתמדה שלך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> קודם כל חשוב לומר שמבחינת היחס לנערות במערכת החינוך, הנערות מהוות 50%, התלמידות, והילדות הן 50% מכלל אוכלוסיית התלמידים. תוכנית החומש 550 מכוונת לכל מוסדות החינוך, ולכן אנחנו נותנים לבנות ולבנים באופן שווה. מעבר לכך, יש לנו תוכניות ייעודיות, כי יש לנו יחידה שהאחריות שלה זה שוויון מגדרי. אנחנו קושרים את זה להוראת טקסטים ייעודיים בשפה הערבית כדי לחנך מגיל מאוד צעיר לנושא של שוויון מגדרי, שזה משהו מאוד מיוחד ואנחנו מאוד גאים בו. ללא קשר, לגבי הקיצוץ, אני רוצה לדבר על ההצעה לקיצוץ. אנחנו לא מקצצים. משרד החינוך מנהל באופן מאוד מקצועי את תקציבי החומש, גם את התקצוב הדיפרנציאלי. בשיתוף פעולה עם האוצר, עם הדרגים המקצועיים במשרד לשוויון חברתי, שהם דרגים מצוינים ויש לנו שיתוף פעולה מלא איתם. הייתה הצעה, היא הונחה, אנחנו הבענו את העמדה המקצועית שלנו לגבי ההצעה. מבחינתנו, תוכנית החומש, לרבות התקצוב הדיפרנציאלי, היא הכרח. הוכחנו שכשמשקיעים במערכת החינוך הערבית יש 78% זכאות. כפי שאת מכירה, אנחנו תמיד היינו מאחור, והיום עקפנו את אחוז הזכאות בחברה היהודית. אז ההשקעה משתלמת, ולכן אסור לעצור כרגע בשלב הזה את ההשקעה בחברה הערבית והבדואית. החברה הבדואית גם היא צומחת ומתפתחת. נכון, אנחנו כל יום שומעים על מקרי אלימות בחברה הערבית. יש כרגע מצב שמחייב אותנו לדבר על החוסן המשפחתי, החברתי, המקומי, הבית ספרי, ולכן אנחנו עמוק בתוך תוכנית של חוסן. אבל אנחנו יודעים להילחם בכל הצעה שבאה לפתחנו באופן מקצועי, הגון, ישר, ולכן זו מבחינתי האמירה החד משמעית שלנו. הקיצוץ היחיד שקרה ב-550 הוא בעקבות המלחמה, 15%, שכולם התגייסו למען המשימה הזאת. שאלתם לגבי החינוך הבלתי פורמלי. בגלל שהגשנו בזמן את הפנייה התקציבית, התקציבים שלו לא קוצצו. להפך, יש היום בשורה לרשויות הערביות שהפעימה השנייה של התקציב תגיע כבר בדצמבר, כדי שלא כמו בכל שנה, התקציב היה מגיע מאוחר מדי. אז השנה יצאנו לדרך עם החינוך הבלתי פורמלי באופן מלא. לגבי התקצוב הדיפרנציאלי, אמרתי, הייתה הצעה לפתחנו, אנחנו כמובן לא מסכימים איתה. הבענו את העמדה המקצועית שלנו באופן רשמי, פומבי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> האם גם השר הממונה התנגד להצעה הזו? זאת אומרת, זה מגובה על ידי הדרג הפוליטי? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתם יודעים איפה עומדת החלטת הממשלה הזו? האם ייתכן שהיא נבלמה לאור ההתנגדות של המשרדים? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אנחנו נתבקשנו, כמו כל משרדי הממשלה, להביע את העמדה המקצועית שלנו. אנחנו כגורמי מקצוע ניסחנו אותה, היא הוגשה בשם המשרד, וכרגע אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אם עוברת תוכנית כזו, את יודעת לומר מה גובה הקיצוץ? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> לא יקרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל מה הייתה הכוונה? נאמר לכם בכלל? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> הם הגישו הצעה, אנחנו הסברנו את עמדתנו המקצועית בשיתוף פעולה מלא. כמו שאמרתי, זה תקציב שלנו ושל האוצר. זאת אומרת, התקציב הוא תקציב של משרד החינוך ומשרד האוצר. ההצעה שהוגשה כוללת קיצוצים מכל מיני סעיפים. הסברנו שהתקציבים שהופיעו שם הם לא תקציבים שאנחנו מסכימים שהם בכלל מדויקים לאור מה שהוצג. הבענו את עמדתנו המקצועית באופן רשמי, כתוב, על ידי שר החינוך, וזהו מבחינתנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי, שנייה, אני מנסה רגע להבין. אתם קיבלתם הצעת החלטה שבה היה מפורט הסכום שבו משרד החינוך מתבקש לקצץ לטובת העברה לבל"מ, נכון? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> מכל מיני סעיפים, כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. המידע הזה מוסתר מהכנסת. ולכן אני מבקש לשאול, מה הסכום שרצו לקצץ? אתם בלמתם את זה, טוב מאוד, אני מברך אתכם, מקווה שגם יתר משרדי הממשלה יעמדו על רגליהם בעניין. מה היה יעד הקיצוץ שנדרש ממשרד החינוך, אם ההצעה הזו הייתה מתקבלת? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני מאוד מכבדת את ההופעות שלי בכנסת, ומתכוננת אליהן. אני נתבקשתי להכין את עצמי לשתי שאלות. אחת, מה השפעת הקיצוץ על החינוך הבלתי פורמלי, והשנייה, על התקצוב הדיפרנציאלי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, גברתי, אבל אם אנחנו לא יודעים מה הקיצוץ, אז איך אנחנו יכולים להעריך את הדברים? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> שנייה, אני רוצה לענות לך. כשאני רוצה לתת סכום מדויק, מתוך כבוד אליכם, אני צריכה לבוא מוכנה מול מינהל הכלכלה והתקציבים שלנו. יש שם כמה וכמה סעיפים שמתייחסים לקיצוץ. לא נתבקשתי לבוא עם תשובות כאלה, ולכן, אם תרצה אחר כך, אני מוכנה להתייחס. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. מעניין אותי רגע לשמוע עוד עמדות של משרדי ממשלה, כי משרד האוצר, דרג מקצועי אמר נגד. משרד החינוך אמר נגד. אני רוצה רגע לשמוע גם את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק לדייק את הנגד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> גם המקצועי וגם הפוליטי, נגד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נגד הכול? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> בוודאי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כלומר, 177. אני אתן לך את הסעיפים, כל הסעיפים אתם נגד? לא התפשרתם על אף סעיף? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אני רוצה לשמוע רגע את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רנין בדיר. מה הקיצוץ שצפוי להיות אצלכם, ומה עמדתכם המקצועית? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> קודם כל, אני רוצה לברך אתכם על ההזמנה לוועדה המאוד חשובה. רנין, מנהלת תחום יישום החלטות ממשלה במשרד המדע. קודם כל אנחנו רואים חשיבות רבה בקידום מעמד הנשים בכלל, ובחברה הערבית בפרט. מאוד חשוב לי להגיד שמאז תוכנית החומש אנחנו מזרימים את כל התקציבים לתוכנית הדגל שלנו, שהיא מדעניות העתיד לנערות. אנחנו מאמינים שכל פעולה צריכה להיות כבר מהתשתית, מהבסיס, ולכן אנחנו משקיעים את כל המאמצים באמת לבנות את זה מגיל צעיר. כרגע אין לנו תוכניות ייעודיות לנשים מבוגרות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אבל האם יש קיצוץ שיכול לקרות אצלכם ולעצור את התוכניות? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> לא, זה לא ישפיע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לכם לא אמור להיות קיצוץ במסגרת ההצעה הזו? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש 19.7 מיליון קיצוץ. << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> אבל זה לא משפיע על התוכניות הקיימות במשרד המדע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אהיה ממוקד. 19.7 מיליון זה קיצוץ לצורך העברה. איזה תוכניות מקוצצות ב-19.7 מיליון? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> אין לי מיפוי לכל התוכניות הקיימות, לכן אני לא יכולה לענות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תוכניות שקיימות לחברה הערבית. ה-19.7 הוא מ-550. 550 זה ממוקד חברה ערבית. << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז איפה ה-19.7 מקוצצים? << דובר_המשך >> רנין בדיר-מנא: << דובר_המשך >> ה-19, אמרתי, כרגע זה לא מושפע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> איך יכול להיות? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> יש לנו כיסוי שלם לכל התוכניות הקיימות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא. שנייה. 19.7 מיליון שקל מקוצצים בתוכנית 550 ממשרד המדע. לכל סעיף תחת ה-19.7 יש תוכנית, הרי זה לא כללי. יש 19.7, אני מכיר את התוכניות, אין לי אותן פה, לכם יש אותן. אני רוצה לדעת מהם הסעיפים התקציביים המדויקים שמהם יורדים 19.7. אמר משרד החינוך, אצלנו אין קיצוץ. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שמציעים להוריד. << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> אני יכולה לבדוק, אין לי תשובה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו רוצים לדעת את התשובה היום. << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> אני אבדוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שתעשי בדיקה בוואטסאפ, שישלחו לך מה הסעיפים. אנחנו מכירים איך עובד משרד המדע. היינו בדיונים פה על ההייטק בחברה הערבית שלא מתקדם ויש פערים מטורפים, היינו בהאבים שלא קמים, על התוכניות שהבטחתם שיהיו ב-550. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מי שר המדע כרגע? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> גילה גמליאל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה העמדה של השרה בנושא הקיצוץ? << אורח >> רנין בדיר-מנא: << אורח >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נודה לך אם תבדקי אפילו תוך כדי הדיון כדי שנבין, אנחנו מנסים למפות את התמונה, האם יש סיכוי לבלום את המהלך המסוכן הזה. משרדי חינוך, אוצר ומדע עשינו. שירות התעסוקה, ד"ר אופיר פינטו. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> שלום, בוקר טוב. קודם כל צריך להגיד שתוכנית 550 ממשיכה תוכנית קודמת שהייתה, 922. במהלך העשור האחרון הייתה גם ירידה מאוד גדולה בכמות האנשים שמקבלים קצבאות, גם עלייה מאוד גדולה בשיעור ההשתתפות בתעסוקה, בעיקר של נשים ערביות. ואנחנו בשירות התעסוקה, כמו גם עמיתינו, אני מניח גם במשרד העבודה, בטח בגיבויים של מחקרים במכון אהרון, מייחסים חלק גדול מההצלחות של המהלכים האלה או של התוצאות האלה לתוכניות לחברה הערבית שהיו, לשתי תוכניות החומש. אנחנו הבענו את התנגדותנו לקיצוץ המתוכנן. אנחנו רק נגיד שבשירות התעסוקה לשנה הנוכחית של 2025, אנחנו כבר קיבלנו את כל הכסף שהיינו אמורים לקבל דרך החלטה 550. התוכנית מדברת על קיצוצים גם לשנת 2026. אנחנו אמרנו שמבחינתנו, בהינתן והדבר הזה יקרה, זה יפגע בתוצאות שיכולות לקרות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל לא עשיתם עבודה אצלכם כמה? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אתה רוצה לדעת? 3.7 אנחנו אמורים היינו להיות מקוצצים ב-2026 אם ההחלטה תעבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתם שייכים אבל למשרד הכלכלה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> משרד נפרד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אגיד לך מדוע, שהציבור יידע. הקיצוץ במשרד הכלכלה הוא 65 מיליון שקלים. אתה אומר שבשירות התעסוקה זה 3.6 מתוך ה-65. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה איפה הקיצוץ ב-65 האחרים? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אני לא נציג משרד הכלכלה, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תכף נעבור לנציג משרד הכלכלה, גם הוא כאן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, הם שייכים פשוט, הם משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל האם אתה יודע מה העמדה של השר הממונה על התעסוקה? מי זה היום? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> ניר ברקת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ומה העמדה שלו? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אנחנו גוף סטטוטורי, ואנחנו העברנו את התגובה שלנו ישירות באופן עצמאי. אני לא מכיר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. תודה רבה לך, אופיר. משרד המשפטים, קרן דהרי? בוקר טוב. קודם כל, זה מאוד מוזר, הדרך שההחלטה הזו מגיעה. הופצה איזושהי טיוטה לא ברורה שלא ברור מה התקציב שלה, מה התוכנית, לא נעשתה עבודת מטה. אז קודם כל, האם ההליך הזה הוא הליך תקין? ופעם שנייה, מה עמדת משרד המשפטים מקצועית על ההצעה? << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> קודם כל, המאבק בפשיעה חמורה ומאורגנת נמצא בסדר העדיפויות של גורמי אכיפת החוק, ואנחנו כמובן מברכים על הקצאת משאבים נוספים לחיזוק המאבק בפשיעה. אבל, וזה אבל גדול, גם משרד המשפטים כמשרד שמקבל תקציבים בהחלטה 550, גם הפרקליטות, החלטת גורמי המקצוע בהקשר הזה גם מתנגדת לנוסח של ההצעה כפי שהונחה בפנינו. אנחנו לא היינו שותפים לעבודת מטה בנושא הזה. הנוסח שיש בפניי של הטיוטה הוא בעצם מחודש אוקטובר, ולמיטב ידיעתי אמור להיות מופץ נוסח מעודכן לגורמי המקצוע. אבל כרגע בעצם זאת הצעת מחליטים שעוד לא עלתה למעטפה ועוד לא מונחת על שולחן הממשלה. מבחינת התקציבים, למיטב ידיעתי, שאמורים לקצץ ממשרד המשפטים, מדובר על כ-9 מיליון שקלים, 9.1. והעמדה שלנו הייתה שההצעה בנוסח שהועבר אלינו לא רק שהיא לא תועיל, היא תוביל לתוצאות הפוכות, שזה מצריך עבודת מטה מאוד משמעותית בהשתתפות לא רק גורמי המקצוע במשרדי הממשלה ובפרקליטות ובמערכת אכיפת החוק, אלא גם נציגים של השלטון המקומי, אני מניחה שיש כאן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, אנחנו גם נשמע אותם. << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> וכמובן של החברה הערבית. את דיברת בתחילת הדיון על כך שליווית את החלטה 550 מתחילתה. בעצם ב-2021 קודמו ביחד שתי החלטות, גב אל גב 549 ו-550. ברור לגמרי שזו תופעה מורכבת, רב מערכתית, שאי אפשר לפתור אותה רק באכיפה. וגם מהטעם הזה, התוכניות נבנו כתוכניות רב שנתיות. ועכשיו אנחנו נכנסים לשנה האחרונה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אגב, אנחנו לא מדברים על זה, אבל בשלב הזה הייתה אמורה להיות מגובשת תוכנית המשך. בלי תוכנית המשך גם ככה זה נבלם, וזה מאוד מסובך לבנות תוכנית המשך. זה דבר שאם לא התחילה עליו עבודה, אנחנו בטוח ניכנס לפער בין תוכניות, שזה רע מאוד. << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> אז כל אחד מהמשרדים התבקש להכין כבר הצעות ותוכניות לתוכנית החומש הבאה, אבל חלק מאוד משמעותי מהעניין הוא שאנחנו בשנה האחרונה נוכל להסיק מסקנות, לראות את כל התהליך שהיה פה בחמש שנים. ואם קוטעים את זה באמצע, לפני שהם נכנסים לישורת האחרונה, זה מאוד מטרפד גם את האפשרות להסיק מסקנות לגבי תוכנית החומש הבאה. וגם זה מוריד לטמיון בעצם תוכניות מאוד מוצלחות. כלומר, שמענו על זה מכל הנציגים של משרדי הממשלה עד פה. לנו יש תוכניות ספציפיות שנוגעות גם לקידום תצ"רים, תוכניות לצורכי רישום שאמורות לתת מענה לקשיים, בין השאר שגורמים לסכסוכי קרקעות ולאי קבלת הלוואות בחברה הערבית. יש לנו תוכניות שעוסקות בליווי של אנשים שיש להם חובות, שיש חדלי פירעון וגורמים מהסוג הזה, שגם מלווים אותם, וזו פשוט טעות מקצועית לחדול את זה בשלב הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. אז משרד המשפטים גם נגד. משרד הבריאות? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני אגיד לכם מה הסעיפים גם. הסעיפים שם שהולכים להיות בקיצוץ, הם נגעו בסעיפים ספציפיים בתוכנית. זו תוכנית אסטרטגית לשיקום כלכלי, נגישת זכויות, לקדם הוגנות ושוויון הזדמנויות בחברה הערבית בכלל, באוכלוסיות מיוחדות בפרט. זה הסעיף שהולכים לגעת בו. חשוב, כי זה לא רק הקיצוץ, זה גם במה נוגעים בתוך הקיצוץ. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון. אגב, מה העמדה של שר המשפטים? << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> משרד המשפטים הביע עמדה שמתנגדת בתוקף להחלטה. זאת אומרת, זה על דעת מנכ״ל המשרד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> על דעת מנכ״ל המשרד. זה חשוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בחיים לא ראיתי מצב שממשלה מתנהלת ככה. כל המשרדים מתנגדים ויש כזאת החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון, אבל חשוב לשמוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה האירוע המופרע הזה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ממש. משרד הבריאות, ד"ר נור. << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו גם מטעם משרד הבריאות, אני ונדא, מנהלת תחום צמצום פערים. אנחנו כן גם התנגדנו בתוקף לקיצוץ שהולך להיות בפרק הבריאות. בהצעת המחליטים הראשונה שנשלחה למשרד הבריאות היה מדובר בקיצוץ של 86 מיליון שקל מסעיף 4(ו). << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וואו. זה המון. כמה? 80 ו-? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> 86 מיליון שקל מתוך הסכומים שנקבעו בהחלטת הממשלה, 550. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 86.2. << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> ועוד 17.2 מתוך סעיף 4. היו לנו ישיבות רבות עם הצוות של שוויון חברתי, גם הצגנו להם את התוכנית, את ההשלכות של הקיצוצים, גם על בריאות הציבור של החברה הערבית וגם על התוכניות שכן יצרנו. אנחנו בהצעת המחליטים החדשה ירדנו מ-86.2 ועוד 17, ל-17 מיליון שקל. עדיין אנחנו כן רואים בקיצוץ הזה, בואו נגיד, משפיע לרעה על כל המנגנונים שיצרנו ועל התוכניות שבאמת בנינו מday one-, מ-2022 עד היום. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה זה? זה כסף לקופת חולים, נכון? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> לגמרי. אני יכולה גם לתת סקירה על כל התקציבים שאנחנו כן מתכננים להקצות במסגרת התוכנית עצמה. יש לנו כ-100 מיליון שקל לקופות חולים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, תגידי לי מה עלול להיות מקוצץ? איזה שירותים עלולים לרדת אם הקיצוץ הזה ייצא אל הפועל? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> מבחינתנו, כל קיצוץ יכול לפגוע בכל תוכנית שאנחנו בונים. זאת אומרת, הקיצוץ הוא רוחבי, וזה יכול לגרום לפגיעה בהקמת מרפאות חדשות, מרפאות יועצות בחברה הערבית. יש לנו מבחן תמיכה של קופות חולים שמתוקצב ב-100 מיליון שקל לשלוש שנים, כשהקופות עובדות במרץ, אנחנו כבר במבחן התמיכה בשנתו השנייה. וכן, הקופות התחילו להקים את המרפאות היועצות בחברה הערבית. יש לנו כבר שיפור באיכות השירות בחברה הערבית, אז זה כן ישפיע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שר הבריאות מיושר עם העמדה שלכם? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אה, אין שר בריאות. << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> חיים כץ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש, חיים כץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חיים כץ, הוא ניצח ניצחון מפואר בנושא החשוב של ועידת הליכוד, אז אולי עכשיו הוא יתפנה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אז העמדה שהעברתם, ההתנגדות בתוקף מתואמת עם המנכ״ל ולשכת השר? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> המנכ"ל, לשכת השר, לשכת השר גם הייתה איתנו כתף אל מול כתף, מול שוויון חברתי והישיבות אל מול שוויון חברתי, בט״פ והמשטרה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז בכמה עכשיו הקיצוץ מתוכנן לפי ההצעה החדשה? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> כרגע, לפי ההצעה החדשה, אנחנו ב-17.2. כרגע גם בבנייה התקציבית של 2025 לא קיבלנו את מלוא התקציב, אנחנו אמורים לקבל 72 מיליון שקל לפרק הבריאות. קיבלנו פחות ב-10 מיליון שקל. אנחנו כן מנסים, יש לנו משא ומתן מול האוצר, מול שוויון חברתי. אנחנו כן נלחמים על כל שקל. לא נוותר על כל התוכניות שבנינו באמת בכל הכוח, ויש התגייסות מערכתית מטורפת, בין אם זה המטה של משרד הבריאות, המחוזות של משרד הבריאות, קופות חולים, בתי חולים. החברה הערבית היום על סדר היום המרכזי של כל מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות, ואנחנו כן רוצים וכן נמשיך לבקש את כל הכסף בבנייה התקציבית של 2025 ו-2026. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו נגבה אתכם מכאן. אני רוצה לשמוע את נציגת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, היא חאג' יחיא. << אורח >> היא חאג' יחיא: << אורח >> חלק גדול מהתקציב של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הוא מתוכנית החומש 550, והקיצוץ הזה יפגע בפעילות שלנו, ואלה תוכניות שהן מאוד חשובות לחברה הערבית ולנשים בכלל, שהן תוכניות אשר משלבות נשים ערביות בתעסוקה איכותית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אז יש לנו פה שבעה גופי ממשלה שכולם מתנגדים נחרצות ללא סייגים למהלך הזה, כולל הדרג הפוליטי, שזה אומר שתהיה לזה גם התנגדות ויש סיכוי לעצור את זה בממשלה. ככה אני קוראת את המצב. כן, סליחה, לא נתתי לך. משרד העבודה. << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> אני מנהל אגף תעסוקת חברה ערבית ומנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. גם אנחנו מתנגדים ושלחנו שתי התנגדויות. אנחנו מתנגדים להצעת מחליטים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מי השר הממונה? << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> עכשיו אני חושב שיריב לוין. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הוא צריך לחשוב על זה רגע. << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> אנחנו בתחלופת מנכ״לים ושרים. גם אנחנו כתבנו התנגדות חריפה, כי זה ישליך מאוד על תחום התעסוקה של החברה הערבית. אני אגיד לכם קצת נתונים לגבי מה שעשינו עם נשים בשוק העבודה. אנחנו נתנו מענה ל-50,000 דורשות עבודה מ-2022 עד עכשיו, במסגרת 550 ועוד כמה החלטות ממשלה שנוגעות לחברה הערבית. 22,000 דורשות עבודה שהשתלבו בשוק העבודה, עם קרוב ל-12,000 נשים שנכנסו ללימודי עברית בשביל להשתלב בשוק העבודה, ועם קרוב ל-3,000 נשים שהשתלבו בהכשרות מקצועיות. יש פה תוכנית מאוד מקצועית שנבנתה בפיילוטים מ-2012, וזה מאוד חבל ועצוב לאבד תוכנית כזאת שכבר צברה פרופסיה ואנשי מקצוע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חייבת להגיד לך, כשאני נכנסתי למשרד לשוויון חברתי, התוכנית הקודמת, 922, הייתה לקראת סופה. לקחנו שנה ללמוד אותה, להפיק לקחים. לקחנו שנה שגם בכל הכסף שנשאר בצינורות שחררנו את זה, וממש למדנו איפה נתקע הכסף, מה היה מוצלח, מה לא היה מוצלח, ובנינו על בסיס התובנות האלה תוכנית המשך. שר שלא בא ולומד ומכבד את מה שעשו לפניו – ומי שהיה לפניי במשרד היה ממפלגה אחרת, זה בסדר גמור – אבל לא זורקים לפח תוכנית לאומית כזו. לומדים, רואים מה היה טוב, ממשיכים; רואים מה לא היה טוב, משנים, מתקנים. לזרוק ניסיון מצטבר כזה זה פשע. אי אפשר לנהל ככה מדינה, זה פשוט פשע. << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> אני רק גם אוסיף, שבמקום שנעשה את ההפך, נתחיל לכתוב החלטה חדשה, כי 550 תכף נגמרת ב-2026, שלוקח זמן לאשר אותה ולבנות תוכניות, במקום לייצר פערים, צריך להמשיך אותה. בואו נקווה שזה לא יפגע בה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, תודה רבה. יש מישהו ממשרדי הממשלה שלא נתתי לו להתייחס? עכשיו גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני אגע בשני עניינים. באמת, שמענו פה סקירה מאוד מטרידה. הדבר הראשון, וזו אמירה שאני בטוח שהתייחסת אליה בראשית הדרך, נוגעת להחרמה של הישיבה הזו על ידי השרה מאי גולן או על ידי השר בן גביר. אין ספק שהם נתנו הוראה – כדרך אגב: לא חוקית – לנציגי משרדיהם לא להתייצב. וחשוב שהציבור ידע, בין אם האנשים שיושבים כאן ובין אם הציבור הצופה בישיבה, שמדובר בתופעה רוחבית. השר איתמר בן גביר נתן הוראה לאנשי משטרת ישראל, לנציגי השב״ס ולנציגי משרדו להחרים את הוועדות שבראשן יושבים יושבי ויושבות ראש מהאופוזיציה. זה נכון לוועדה לביקורת המדינה, זה נכון לוועדה שאני עומד בראשה, זה נכון לוועדה הזו ולוועדות אחרות. ואנחנו נצטרך, יושבי ויושבות הראש של הוועדות שמופקדות בידי האופוזיציה, להתכנס, לדעתי, בימים הקרובים ולקבל החלטות מה אנחנו עושים בעניין הפרת החוק הזו. הבית הזה לא יכול להמשיך להתנהל כסדרו, בשעה ששרים עבריינים פשוט מביאים את עובדי משרדיהם, עובדי ציבור, להפר את החוק. זה המצב. מעבר לסוגיה העניינית החשובה שאנחנו עוסקים בה, ואני בהחלט מציע, חברת הכנסת כהן, גברתי היו"ר, שנתכנס ביחד, יושבי ראש הוועדות הרלוונטיות, ונחשוב מה הצעדים שאנחנו מתכוונים לעשות. הדבר השני נוגע לנושא עצמו, ואני בטוח שחבר הכנסת סגלוביץ' יוכל גם בעניין הזה להרחיב. בצדק אנחנו מדברים על כל מה שעתיד להתחולל במשרדים כתוצאה מהקיצוץ. אבל צריך גם לדבר על הצד השני של המשוואה, וזו תוספת הכסף האסטרונומית למשרד לביטחון לאומי. וצריך להסתכל גם למה מיועדים הכספים. ומי שמסתכל על ההצעה מבין שמדובר בבלוף מוחלט. המשרד לביטחון לאומי לא מנצל את התקציבים שהוקצו לרשותו, לא בתוכנית החומש ולא בבסיס התקציב בשנים האחרונות, ולכן הדיון הזה צריך להתנהל גם כשאנחנו מקבלים מהאוצר את הפירוט התקציבי שנוגע למה שקורה במשרד הבל"מ. משרד הבל"מ לא מצליח לאייש את התקנים במשטרת ישראל שהוקצו לטובתו לא במסגרת תוכנית החומש, בתקציבים הרגילים. מדברים פה בכל סעיף על הכספים שטרם נוצלו. בואו נדבר על כמה כסף טרם נוצל במשרד הבל"מ, כי הם לא מצליחים לאייש תקנים. רק לאחרונה שמענו שהמשטרה גנזה סקר שביעות רצון בקרב 30,000 שוטרים. שוטרים עוזבים את המשטרה, קצינים בדרגי הביניים עוזבים את המשטרה. הם לא מצליחים לאייש תקנים של שוטרי סיור, אז הם מדברים איתנו כאן על הקמת יחידות במאות מיליוני שקלים כשהם לא מצליחים לגייס שוטרים? האם הם צריכים את הסטת התקציב הזאת כדי לתת תוספות שכר תקניות היום לשוטרים שפועלים בתוך הרשויות הערביות? הם יכולים לעשות את זה כבר היום. איך אנחנו מקדמים, או איך הממשלה מקדמת הצעת החלטה להעברת מאות מיליוני שקלים, בעצם יותר ממיליארד שקלים, למשרד שלא מנצל את התקציב שלו, שלא מצליח לגייס כוח אדם? על איזה יחידות הם מדברים כאן? והתוצאה תהיה תוצאה אחת, שמכל הדברים שנאמרים כאן, הדברים היחידים שיוקמו זה הדברים הלא חשובים, זה את אותן יחידות פיקוח שהמטרה שלהן להציק לרשויות הערביות, למנוע מהן פעולה, להיכנס להן לתוך הווריד. שום דבר פוזיטיבי לא יקרה. ולכן אני מבקש, וזה לא קשור למשרד הבל"מ, אני מבקש שגברתי תדרוש ממשרד האוצר, שבינתיים לא מחרים את ועדות האופוזיציה, שייתנו לנו בבקשה דוח על כל התקציבים הלא מנוצלים במשרד הבל"מ, כדי להבין למה הם צריכים תוספת תקציב. אני חבר ועדת בל"מ, וממה שאני יודע, יש מספיק תקציבים לא מנוצלים בתוך משרד הבל"מ, כדי לעשות את כל הדברים שהם מדברים עליהם. אז אני מבקש את הנתונים של הבל"מ מהאוצר, לא רק את הנתונים של המשרדים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אוסיף לסיכום, אוקיי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> והערה אחרונה, גברתי. אי אפשר לנתק את המהלך הזה מההסתה הגזענית, האנטי דמוקרטית, מבחינתי גם האנטי ציונית, שהשרה מאי גולן, השר איתמר בן גביר ועוד שרים מובילים גם כנגד המפלגות הערביות שעמדו מאחורי תוכנית החומש ביחד איתנו בקואליציית השינוי, וגם נגד תוכנית החומש עצמה. אין שבוע שלא עולים שרים בכירים בממשלה ומדברים על תוכנית החומש הזו ככספים שנזרקו לאחים המוסלמים. הם, החצופים, עוד מדברים איתנו. מממני החמאס. האנשים שחוגגים את החזרה של סוכן קטארי לעבוד בדוברות הליכוד. הם מדברים איתנו על מימון לאחים המוסלמים. וצריך לומר שכל המהלך הזה עניינו דבר אחד, להכתים את תוכנית החומש, להכתים את החברה הערבית בישראל, להכתים את נבחרי הציבור של החברה הערבית בישראל שעמדו ביחד איתנו מאחורי תוכנית החומש. מדובר כאן במהלך שאין בו בדל ענייניות. זה לא רק שוחד של נחקרת לגוף החוקר, נחקרת שמסרבת להתייצב לחקירה, אלא יש כאן בראש ובראשונה עוד לבנה בקמפיין ההסתה, בעיניי לא רק הסתה, אלא התרת הדם של 2 מיליון אזרחים ערבים, ובראשם נבחרי ונבחרות הציבור שלהם, שפועלים לקידום האינטרסים שלהם כאן בבית הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. יוזמות אברהם, ינאל ג'בארין, ואחריה, יואב. << אורח >> ינאל ג'בארין: << אורח >> שלום לכולם. תודה, גברתי היו"ר, מירב כהן, השרה לשעבר, ותודה לחברי הוועדה. אני מדבר בשם יוזמות אברהם, ארגון יהודי-ערבי הפועל לחיזוק שותפות ושוויון בין יהודים וערבים במדינה. אני רוצה לומר בצורה ברורה, אסור לקצץ בתוכנית חומש 550. התוכנית הזאת איננה תקציב מגזרי, היא תשתית בסיסית שמאפשרת לרשויות המקומיות הערביות לתת שירותים שאזרחים צריכים וזכאים להם, חינוך, תעסוקה, תחבורה ותוכניות מצילות חיים בביטחון האישי, ובמיוחד לנשים. האמירה הזאת איננה רק שלנו. בדיון היום שמענו שמונה משרדי ממשלה או גופים ממשלתיים, משפטים, רווחה, חינוך, בריאות ועוד, שאמרו באופן מקצועי ברור שהקיצוץ מסוכן, לא יעיל ויפגע ישירות באזרחים. כאשר כל כך הרבה זרועות של המדינה מטעות, זו כבר לא מחלוקת פוליטית, זאת אזהרה מקצועית. קיצוץ עכשיו יגדיל פערים, יפגע בביטחון האישי ויפרק את מעט האמון שנבנה בין המדינה לבין 2 מיליון אזרחים ערבים. היום יש לוועדה הזאת הזדמנות לומר בקול ברור – שוויון הוא אינטרס לאומי, ביטחון לנשים ולצעירים הוא אינטרס לאומי, ביטוח כלכלי הוא אינטרס לאומי. כל אלה אינם אפשריים ללא 550. אני רוצה רק לצטט בקצרה מריאיון אחרון חשוב מאוד של חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי לשעבר, הוא איננו בתפקיד היום, שאין מישהו שמחליף אותו עכשיו. פשוט אני רוצה להגיד בקצרה. "איך הייתה עבודה מול גולן, השרה? לא הייתה אינטראקציה. התקבלו במשרד החלטות חד צדדיות, בעיקר לסגור ולעצור דברים". באמת. זה האיש השני במשרד, שלא יושבים איתו, לא מדברים איתו מקצועית ולא פועלים איתו במשותף, בשותפות אמיתית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רק אגיד, אני מיניתי את חסאן טואפרה להיות המנהל של הרשות. הוא נבחר פה אחד, הומלץ לי פה אחד על ידי ועדת איתור של גורמים מקצועיים בלבד, לא הכרתי אותו לפני זה. בן אדם הגיע מרשות החברות עם שנים רבות של ניסיון במגזר הציבורי ועשה עבודה מקצועית למופת. היו לנו ויכוחים, הייתה לנו עבודה אינטנסיבית מאוד, אבל באמת זה איש מקצוע. ללא היכרות, באמת חיפשנו את מי שייתן את הביצוע הטוב ביותר. << אורח >> ינאל ג'בארין: << אורח >> לצערי, כל פעם שניסינו דרך שותפים שונים כאן באופוזיציה לפנות בשאילתות בנוגע לנתונים, לא הצלחנו לקבל את הנתונים, לא ענו לנו על שאילתות. השאילתה היא כלי פרלמנטרי של כל חברי הכנסת מהאופוזיציה, ולצערי, לא קיבלנו מענים. כרגע אנחנו כאנשי מקצוע מהחברה האזרחית לא מקבלים מענים, אנחנו שומעים את הנתונים האלה פעם ראשונה, לצערי. ואני כאן חוזר על עצמי. כן, אני מבקש מהממשלה ומהאוצר לכבד את העמדה המקצועית של משרדי הממשלה ולוותר על המהלך הזה. החברה הערבית צריכה יציבות, לא עוד נסיגות, לא עוד פשיעה, לא עוד רציחות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו, לין קפלן, יו"ר מועצת תל מונד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא התחיל עכשיו. היה קיצוץ של 15% בתוכנית 550, ממניעים גזעניים, אני זוכר את האמירות שהיו – למה? עובר כסף לארגוני פשיעה, וכל הסיפורים השקריים של שר האוצר. אז זה לא התחיל עכשיו עם הקיצוץ הזה, זה היה 15% קודם, כאשר בכל יתר המקומות היו 5%. זה התחיל כבר אז. המטרה סומנה. הדבר השני, יש פה שילוב, באמת, עוד לפני שנרד לפרטים של גזענות, עבריינות, רוח רעה, חוסר מקצועיות ברמה הכי גבוהה, אבל כל מה שאמרתי זה משרת דבר אחר, משרת אירוע פוליטי. זה לקמפיין פוליטי. תשאלו אותי האם הסיכוי שהדבר הזה יעבור, לא סיכוי גבוה, אבל הוא מייצר רוח רעה. האם לא יאפשרו למפלגת רע״מ לרוץ? אני לא חושב שזה מה שיהיה. הוא מייצר רוח רעה של בידול, של שנאה, שעל המקום הזה, בתפר הזה, השרים האלה עושים, על מה שאנחנו כועסים, הם צוחקים. על מה שאנחנו זועקים, הם מחייכים. זה משרת אותם פוליטית. ולכן, לא מפריע להם בכלל מה שנגיד פה, כמה זה פוגע בחברה בישראל, באוכלוסייה הערבית. זה טוב שזה פוגע. זה חלק מקמפיין. ולכן אני מדבר בשקט עכשיו, שלא יתלהבו וייקחו את הסיפור הזה, שלא ייהנו מדי. אבל אם נחזור לסיפור עצמו, אני מציע לכולנו להבין שתוכנית 550, במקור שלה, נכון שהתחילה ב-922, היו בה שינויים, וצריכים היו לעבור כבר את תוכנית החומש הבאה, להכניס את תקציב המדינה הבא, לייצר מהלך רחב שבו 20% מהאוכלוסייה זוכים למה שכל מדינה חייבת לאפשר לאזרחיה, להתפתח, לחיות בשקט. והיא נדבך על נדבך, 550 ארוכת טווח. 549, שגם שם היה קיצוץ של 15%, אמורה לעסוק במה שקשור למניעת פשיעה, וגם להילחם בפושעים עצמם. עכשיו נעבור לנתונים. שמעתי איך שאמרה לי חברתי קארין, שהיום התראיין השר בן גביר, והודיע קבל עם ועולם שהפשיעה ירדה. אז אם הוא אמר שהפשיעה ירדה, כנראה היא ירדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא ירדה מהפסים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן. אנחנו היום אחרי הרצח, עכשיו, שהיה בתל שבע, 231 נרצחים בחברה הערבית. דיון שהיינו אתמול כאן, 74% עלייה ברצח נשים, שלא לדבר על העולים האחרים. סיסטמתית מאז שהוקמה הממשלה יש עלייה. 28% עלייה בפגיעות מיניות בילדים, 21% עלייה בתאונות דרכים קטלניות, הרוגים ופצועים. ואל מול כל הדבר הזה באים ואומרים, הפשיעה יורדת, וגם אפשר לקצץ בתוכניות וכו'. זאת תמונת המצב הפוליטית של מדינת ישראל. ואני רק יכול להגיד לחבריי שהם עובדי ציבור ולא נבחרי ציבור, תעשו את כל מה שאתם מסוגלים, ואני יודע שאתם מסוגלים, גם מניסיון עבר שלי, לגרום לשרים, לאלה שעדיין לא קיבלו החלטה, להיאבק בדבר הזה, כי הדבר הזה זה לא סיפור של פוליטי כמו שרוצים שהוא יהיה, הוא סיפור של מדינה. וזה נשמע קצת נאיבי, אחרי שרואים את השר בן גביר רץ לכל מקום בארץ ומתפאר בזה שהוא הורס בתים, אבל זאת תמונת המצב במדינת ישראל ב-2025, והדרך היחידה להתמודד מול הדבר הזה היא שהדרג המקצועי יעשה את חובתו וייאבק הכי חזק שאפשר, ושהקולות שלכם יישמעו גם במקור בכיר אומר ש-, זה קורה, שמעתי בכל מיני מקומות במדינת ישראל, לא צריך לפנות רק לשר, ואז המקורות הבכירים האלה צריכים להתחיל לדבר ולהשמיע את קולם. אין מדינה אחרת, ואנחנו לא שבויים בידי שרים. אני אגיד משהו חצי מחויך-חצי עצוב. דיברנו על הכינוסים בוועדה הזאת, שלא מגיעים שרים בממשלה. אני זוכר כשעוד הייתי קצין צעיר במשטרה, הייתי מדריך ראשי בבית ספר לשוטרים בשפרעם, כשהוא היה בזמנו, ואמרתי לאנשים, תקשיבו, אוי ואבוי לכם אם אתם תיכנסו למקום שבעל העסק במקום מוכר לנו כעבריין, או חושבים שהם עבריינים. במובן הזה דווקא לא נאלצתי לשבת ליד עבריינים בדיון. אולי טוב שלא באו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רגע עושה פאוז בדיון, כיוון שנכנסו לכאן נציגים של מחאת הלומי הקרב. אתם רוצים לדבר, מישהו? בבקשה. אני עושה הפסקה שנייה בנושא. תודה לכם שבאתם. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> ממש תודה רבה לכם. אני לא באתי לייצג אותנו היום. זה פה מעמד האישה ושוויון מגדרי, אז הבאנו את האנשים הרלוונטיים, וממש תודה רבה לכם על הזמן שלכם וכל מה שאתם עושים בשבילנו. תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה לכם. בבקשה, חנה, אנחנו נשמע אותך, ואז נחזור לדיון שלנו. בואי, שבי, תרגישי בנוח. << אורח >> חנה: << אורח >> אני באתי לפה היום כמלווה של יוסף, שהוא הלום קרב, והוא נפגע ממלחמת לבנון, ומאז פשוט סובל מ-PTSD חזק מאוד. שני הנישואים שלו נכשלו בגלל זה, ומאז לא קיבל שום טיפול, שום התייחסות, שמו אותו בכלא, איבד את כל האיכות שלו, והוא פשוט הולך שוב לכלא בגלל כל החובות, והכול בא מזה שהוא נפגע במלחמה, הוא הקריב את החיים שלו בשביל המדינה. והוא המשיך במלחמה האחרונה גם, עד עכשיו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> והוא לא מטופל על ידי משרד הביטחון? << אורח >> יוסף ענתבי: << אורח >> מטופל, אבל לא מקבל כמעט שום סיוע. נפגעתי במלחמה האחרונה, איבדתי את השמיעה באוזן שמאל, והייתי מאושפז כבר כמה חודשים בבית חולים. מלחמת לבנון, יצאתי מלבנון, לא ידעתי על המצב של עצמי, וסבלתי במשך עשרות שנים, הסתובבתי בלי עבודה ובלי לימודים במשך כל החיים למעשה. הייתי נשוי פעם ראשונה כשהייתי חייל גולני, והאישה טענה שאני לא נורמלי. וכך גם טענה האישה השנייה, וזה הגיע לרבנות, והעניינים נגמרו. אין לי הסדרי ראייה אפילו עם הילדים, כי טוענים שאני חולה נפש. למרות שבמלחמה האחרונה השתתפתי ונפצעתי. ברוך השם, כשמצאתי עכשיו את הגברת, שהיא גם מלווה שלי, שהיא עושה את זה בהתנדבות, אבל כולם אומרים לי, כנכה צה״ל אתה צריך מתנדב? אתה צריך שמשרד הביטחון יהיה מאחוריך, לא מתנדבים. וזהו. הייתי עשיר והפסדתי את כל רכושי, לא ידעתי מה קורה סביבי. עיקלו לי את כל הנכסים, את כל מה שהיה לי. אני חודשים בבתי חולים, ואין סיוע, אין עזרה, אין חוק שמגן על הזכויות של בן אדם שלא יכול לדבר בעד עצמו, לייצג את עצמו, להסביר את עצמו. וזה נמשך עד היום. הנה, עכשיו, בשבוע האחרון הייתי שוב פעם בתחילת אשפוז. << אורח >> חנה: << אורח >> הוא צריך ליווי כל הזמן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אם תרצה, אני אשמח לקחת את הפרטים שלך ונפנה למשרד הביטחון, ואם יש משהו שנוכל להועיל בו, יהיה לנו לזכות. << אורח >> חנה: << אורח >> כן, בטח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רועי, אם אתה יכול בבקשה לקחת את הפרטים של חנה ושל יוסף ענתבי, וניקח את זה משם. תודה שבאתם ושיתפתם. << אורח >> יוסף ענתבי: << אורח >> חשוב שהוועדה תדע שאנחנו כבר חצי שנה יושבים פה בחוץ. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בטח, היינו. הייתי. << אורח >> יוסף ענתבי: << אורח >> היו ימים של גשם. אני סובל מהגב, מהפגיעה מהמלחמה, מחרבות ברזל. אני סובל מזה יום-יום. ואין לי ברירה, רציתי להעלות את המודעות בפניכם, שתשמעו מה שקורה איתנו. אני מודה לכם מאוד ששמעתם, תזכו למצוות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מודה לך. שיהיו לך ימים טובים יותר, בתקווה. << אורח >> יוסף ענתבי: << אורח >> אמן. לכולנו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. אני חוזרת לדיון. לין קפלן, ואחריה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << אורח >> לין קפלן: << אורח >> במעבר חד, קודם כל חשוב לי להגיד שאני מייצגת כאן גם את עמדת מרכז השלטון המקומי, שהוא הגוף שמייצג בעצם את כלל הרשויות המקומיות במדינה שלנו, מתנגד נחרצות לקיצוץ ב-550. ומעבר לזה שאני ראש מועצת תל מונד, אני כאן גם בכובע של יו״ר הוועדה לקידום שוויון מגדרי במרכז השלטון המקומי, אז אני אדבר גם על הנושא הזה. הוזכר פה כבר הרצח הנוסף שהתעוררנו אליו הבוקר. שלשום היה רצח של צעירה, גם היא במגזר הערבי. וכמו שכולנו מבינים, מקרי רצח, מעבר לזה שהם קצה של אכיפה, של כל מיני פעולות כאלה ואחרות שהמשטרה נדרשת לעשות, הם גם קצה של תופעות חברתיות, ואי טיפול בהן, ותעסוקה, והשכלה, ואלימות במשפחה, וכל הדברים ככה שדוברו פה. חשוב לי להגיד שהחלטה 550 היא לא איזשהו מאגר תקציבי פנוי שאפשר לעשות בו מה שרוצים, היא התחייבות של המדינה לתיקון, לצמצום פערים ולביטחון חברתי. וההשלכות של הקיצוצים ב-550, אם חס וחלילה יקרו, ואני שמחה לשמוע שרוב או כל משרדי הממשלה כמעט מתנגדים להחלטה הזו, לא נעצרות בחברה הערבית, כי אנחנו יודעים שאלימות היא זולגת, אנחנו יודעים שאלימות היא מתרחבת. מי שחושב שזה ייעצר שם, טועה בגדול, זה יגיע לכלל המגזרים בארץ. היא גם לא נעצרת אצל נשים בחברה הערבית, וככל שמתקבע דפוס מסוים, הוא עובר למגזרים אחרים. הכי קל לפגוע באוכלוסיות שהייצוג שלהן הוא נמוך, אבל הנזק בסופו של דבר הוא של כל החברה והוא של כל המדינה. חודש נובמבר הוא באמת חודש המאבק כנגד אלימות נשים, ואתמול צוין גם היום הבינלאומי. ועל התופעה הרחבה בכלל המגזרים דיברנו רבות גם בדיונים קודמים של הוועדה. הפוקוס היום הוא בין השאר על העובדה שמעל למחצית מהנרצחות בעשור האחרון הן נשים ערביות, בעוד שהן מהוות רק חמישית מאוכלוסיית הנשים בארץ. היה לי חשוב מאוד להגיע לכאן גם בכובע הזה של יו״ר הוועדה, ולהגיד בין השאר שנשים בחברה הערבית נמצאות בעצם בקבוצת סיכון משולשת. קודם כל הן נשים, הן ערביות והן חיות לרוב ביישובי פריפריה, שבהם הנגישות לתעסוקה ולשירותים בסיסיים היא מצומצמת. הן נמצאות לעיתים במציאות של תלות כלכלית יותר מאשר במגזרים אחרים. תשתיות חסרות, גם את ציינת את החוסר בתחבורה, שבעצם מאפשרת נגישות לתעסוקה. הדרה משוק העבודה, פערי חינוך, ובמקרים רבים גם חשיפה גבוהה לסביבה שהיא סביבה, לצערנו, אלימה. לעיתים. והסטת התקציבים תפגע, אם זה יקרה, לא רק בתשתיות ובמטרת צמצום הפערים, אלא בהשכלה, בתעסוקה, בביטחון של נשים ושל ילדות. וזה כמובן אינטרס של המדינה לעזור לנשים ערביות לצאת ממעגל התלות. ולכן אנחנו בהסטה הזו של התקציבים, אם היא תקרה, חס וחלילה, היא לא רק מקפיאה את ההתקדמות בחברה הערבית, אלא היא בעצם מחזירה אותנו אחורנית. וכשנשים מודרות מהשכלה, משוק העבודה, מקבלת החלטות, מעגלי אלימות מתרחבים. זו פגיעה, כמו שגם את ציינת, בכלכלה, בביטחון האישי, בחוסן הלאומי של כולנו. וחברה שמאפשרת הדרה של נשים תשלם מחיר חברתי, כלכלי וביטחוני. ולכן ההחלטה הזו היא לא רק טעות תקציבית, אנחנו שומעים שהתקציבים לא מנוצלים, אלא זוהי גם פגיעה באחריות המדינה לאזרחיה, פגיעה באמון הציבור, פגיעה בערכי הדמוקרטיה ובערכי השוויון. כראש רשות מקומית, חשוב לי גם לציין שהרשויות המקומיות הן הגוף הקרוב ביותר בסופו של יום לאזרחים ולאזרחיות. אנחנו מכירים את השטח, אנחנו יודעים מה נדרש, אנחנו יודעים איפה הבעיות. ואנחנו כן צריכים את המדינה בשביל תקציבים, בשביל המשכיות מסוימת. ולמשל, אני רק אזרוק פה נתון אחד שעוד לא נאמר פה, זה 300 תוכניות שמיועדות לשלטון המקומי של משרד הרווחה, יבוטלו. אם חס וחלילה ההחלטה הזאת תתקבל, אלה הן תוכניות שקשורות לטיפול זוגי, לטיפול משפחתי, לעוני, להתמכרויות, לצעירים, להדרה וכן הלאה. אז עוד מספר ככה שקצת נותן לנו תחושה של מה שהולך לקרות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. תודה שאתם גם מתייצבים לצידה של התוכנית החשובה הזאת. עאידה, ואחריה, המכון הישראלי לדמוקרטיה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. האמת, אני חייבת להגיד שאנחנו עומדים מול שתי סכנות, גם קיצוץ מהתקציבים של השנה הזו וגם ההשלכות על השנה הבאה. אנחנו לא רק מדברות על מה יכול להיות ב-2026, אנחנו כבר בבעיה רצינית. עצם העובדה שהשרה, מאז שנכנסה, לא כינסה את הוועדה המתמדת שאמורה לשלב את הכוחות ולהפעיל את התוכנית כמו שצריך, זו הייתה הצהרה פוליטית מאוד ברורה, מעבר להצהרות הגזעניות והמשתלחות שהיו על הדוכן בכנסת, בתוכנית וגם במטרות של התוכנית. אני מאוד שמחה לשמוע שהמשרדים מתנגדים, אבל יש שיטה שכבר פועלת שנתיים תחת הממשלה הזו, למרות שמצהירים שהם מתנגדים, ואני מכבדת את זה, ואני לא מדברת על הצוות המקצועי שנמצא ועושה את העבודה המסורה שלו, אני מדברת על הפוליטיקאים ועל מקבלי ההחלטות. אני רוצה להזכיר, במקרה אני גם יושבת בוועדת הכספים. בשנה שעברה משרד האוצר עיכב את מענקי האיזון של האוכלוסייה הערבית, ה-200 מיליון, הצטרכו הרשויות המקומיות ללכת לבג"ץ, ואז הוחלט להעביר להם 130 מיליון במקום ה-200 מיליון, ולקראת סוף השנה, כאשר מתחילים לבדוק את התקציבים הלא מנוצלים, אופס, התברר שלא נוצלו התקציבים. למה? כי הם בעצם לא נתנו להם לנצל אותם. בדיוק מה שעושה מאי גולן עכשיו, היא מונעת ניצול תקציבים לאורך כל השנה, לא מכנסת את הוועדות, ואז תגיע בסוף השנה ותגיד, התקציבים לא נוצלו, בואו נעביר אותם למקום אחר. זה מה שהולך להיות. בוועדת הכספים הם לא מעבירים, האוצר, עם כל הכבוד, אני שמעתי בדרך לפה את נציג האוצר. הוא עדיין נמצא? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הוא יצא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האוצר לא מעביר בקשות לוועדת הכספים לאשר ניצול תקציבים. אצלו חונה באוצר מעל ל-50, הוראה, שצריכים להגיע לוועדת הכספים כדי שתאשר אותם, כדי שהכסף יועבר. הם לא עושים את זה. נגיע ל-30 בדצמבר באותו לילה מפורסם, כשכולם יושבים ומתחילים להתמקח. יש לכם עודפים פה. קבלו את הכסף המעט הזה, כדי ש... זו גניבה לאור יום. זה מה שהולך להיות עם הכספים האלה. צריך מעכשיו להתחיל לפעול. מעכשיו. אני כבר פניתי לוועדת הכספים וביקשתי שידרשו את ההעברות החונות במשרד האוצר, להביא אותן לוועדת הכספים, כדי שנוכל לשחרר את הכספים האלה. סמוטריץ', אם אתם זוכרים, מעבר ל-15% שהוא קיצץ, משולש מעל למה שקיצצו, הוא הגיע בסוף השנה ואמר, יש כסף שלא נוצל, תקציבים שלא נוצלו, ועשה עוד קיצוץ על התקציבים של האוכלוסייה הערבית. אסור לנו לחכות לרגע האחרון. אני חושבת שצריך עכשיו לפעול לפני שמגיעים לדד-ליין בסוף השנה, ואז נגלה שאין אפילו למשרדים המתנגדים דרך להחזיר את הכסף הזה, והכסף אכן ייקחו אותו. מאי גולן עוצרת את הביצוע בחלק גדול מהתוכניות, והיא אומרת בסוף, תשמעו, הם לא ניצלו את הכסף, כנראה הם לא צריכים אותו, נעביר אותו לאן שהיא רוצה להעביר אותו. יש מגמה עכשיו, דיבר חבר הכנסת גלעד קריב על העניין של המאבק בפשיעה. לא רוצה להתחיל לדבר, בזמנו כשהייתי יו"ר הוועדה, והיו"ר הייתה השרה, אז פניתי וביקשתי שאולי יהיה הצוות המגדרי שילווה את התוכנית ויעשה ניתוח לאיך הנשים הערביות בעצם נהנות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הקמנו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת. ואת מיד, אני בדיוק אמרתי לחבר הכנסת גלעד קריב, כשאמרת, מיניתי אותו על סמך מקצועי של חסאן טואפרה, אמרתי לו, הנה, זאת הבעיה. את מינית אותו באופן מקצועי. אולי אם היית ממנה מישהו פוליטי, אז היה שיתוף פעולה עם השרה החדשה. לצערי הרב, כנראה מי שרוצה לעבוד במקצועיות ולשמור על האינטרסים של הציבור, תחת הממשלה הזו יש עכשיו קמפיין שהפשיעה באוכלוסייה הערבית רווחת כי אנחנו לא מכבדים את החוק, כי התרבות שלנו לעבור על החוק, המנהיגות היא עבריינית. עברתי תאונה לפני שישה חודשים, פתאום שולפים אותה כסקופ עכשיו, תאונת דרכים, שולפים אותה – 'חברת כנסת חשודה בעבירות חמורות'. על זה שעברתי תאונת דרכים. יש ניסיון לטבוע את כל המנהיגות הערבית כעבריינית, כדי לתת לגיטימציה לכל הכרסום הזה. הייתי מציעה שהוועדה תפנה למשרד האוצר, ותבקש שיעבירו את כל ההוראות שצריך לוועדת הכספים כדי לשחרר את הכסף הזה, כדי לאפשר ביצוע, ולבקש גם כן דיווח, שבאמת המשרדים ידווחו על איזה תוכניות באופן ספציפי ייפגעו מהקיצוצים האלה. תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. נותרו לנו 40 דקות, אני עכשיו הולכת להיות יותר קשוחה עם עמידה בזמנים של דוברים. סליחה שזה נפל עליך, ד"ר ח'דר סואעד מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. << אורח >> ח'דר סואעד: << אורח >> שלום, בוקר טוב. עד לא מזמן אני הייתי מנהל בית ספר, וכשהודעתי שאני עוזב את התפקיד שלי, גברת שירין חאפי שיושבת איתנו שאלה אותי, מה פתאום אתה עוזב את מערכת החינוך? לאן אתה הולך? אמרתי, אני הולך למכון הישראלי לדמוקרטיה. והיא שאלה אותי, למה? ואני אמרתי לה משפט אחד, להיאבק על הדמוקרטיה הישראלית, ובשביל זה אנחנו נמצאים כאן היום. ההחלטה או הצעת ההחלטה תביא לפגיעה בחברה הישראלית כולה. אין עוררין על כך שמאבק בפשיעה בחברה הערבית הוא צורך חיוני. הצעת המחליטים שמונחת על הפרק, או לפחות הטיוטות שהגיעו אלינו, היא גורמת לנזק הפוך. מצד אחד היא תביא לפגיעה בפיתוח הכלכלי של החברה הערבית, ותפגע במוביליות חברתית, גם של נשים צעירות, צעירים. ובצד השני, כתוצאה מאותו מהלך, בעצם צפויה כמעט בוודאות גבוהה פגיעה במנופי צמיחה משמעותיים שמהווים בסיס להפחתת הפשיעה בטווח הארוך. ביום שייסגרו תוכניות חינוכיות, תוכניות הכוון מקצועי ודברים דומים, תהיה יותר אבטלה, יותר צעירים וצעירות חסרי מעש. אלה כבר האוכלוסיות החלשות, יהיו טרף קל עבור ארגוני הפשיעה, לצרף אותם אליהם. הקיצוצים שמופיעים בהצעת המחליטים, הם גם יהוו סכנה לביטחונן ועתידן הכלכלי, החברתי, של נשים ערביות, ורק יגביר את מגמת ההדרה שלהן. תוכנית 550 לפי הדוחות הממשלתיים, היא אחת מהחלטות הממשלתיות עם אחוזי הביצוע הכי גבוהים ב-2022-2023. לפי דוח של הממשלה, פרסום ממשלתי, הייתה ההחלטה המובילה מבחינת הצלחות. רואים את התוצאות בשטח. בתחום החינוך, שהם מציעים לקצץ מעל 600 מיליון, לפי אחת מטיוטות הצעת ההחלטה שהגיעו. בתחום החינוך רואים תוצאות נהדרות, ציינה זאת גברת שירין חאפי. לראשונה בתולדות המדינה החברה הערבית עברה בזכאות לבגרות את החברה היהודית עם 78.3%, פער של חצי אחוז, כאשר רק לפני חמש שנים הפער היה יותר מ-6% לטובת החברה היהודית. מבחינה מגדרית, נשים ערביות ממשיכות להיות מובילות בכל מה שקשור להשכלה גבוהה, מבחינת השתלבות במוסדות להשכלה גבוהה. על כל בחור ערבי אחד יש שתי נערות או צעירות ערביות במוסדות להשכלה גבוהה לתואר ראשון. הקיצוץ המתוכנן יפגע בלימודי מדעי המחשב, קוד ורובוטיקה, כל הכיתות של הכשרת עתודה מדעית טכנולוגית בבתי הספר הערביים, וזה יפגע בעתודה של הצעירות והצעירים, במיוחד הצעירות, שיש להן פוטנציאל ללכת וללמוד לימודים של מקצועות ריאליים, לימודי הנדסה, כאשר אנחנו יודעים היום ששיעור הנשים הערביות בהייטק הוא פחות מ-1%. אז לחסל את שביב התקווה הזה, זה חטא בל יסלח. אני אדלג על כמה דברים, אבל אני אגיד, וחבר הכנסת סגלוביץ' גם ציין את זה כבר, וגם אנשים אחרים. אני אזכיר שביום שההחלטה התקבלה, 550, כמה דקות לפני או שעה לפני, הוכרזה החלטה 549 למאבק ופשיעה בחברה הערבית. כאמור, אין דיווחים ממשלתיים, דוחות ממשלתיים על הביצוע, אבל לפי דוח של עמותת יוזמות אברהם, יחד עם המרכז להעצמת האזרח מאפריל 2024, יש תת ביצוע ותת דיווח. עדיין יושבים שם תקציבים, מבין 117 סעיפים, רק 25 סעיפים, שזה 21%, יושמו במלואם. 45 סעיפים, שזה כמעט 40%, לא נמסר דיווח. אין דיווח. אז לפני שהם רוצים לקצץ ב-550, צריך לבדוק מה קורה ב-549. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון, תודה רבה. לורין אבו געפר, מפוליטיקלי קוראת. ואחר כך חברת הכנסת יסמין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ב-549 הם מקצצים גם, יש הצעת מחליטים. << אורח >> לורין אבו געפר: << אורח >> שלום לכולם, אני לורין אבו געפר מפוליטיקלי קוראת, ואני רוצה לדבר על הבטחה שנשברה. בשנת 2021 ממשלת ישראל עשתה מעשה. היא קיבלה על עצמה הכרה בעשרות שנים של אפליה, כשאושרה תוכנית 550, ששמה 'תקאדום' – בעברית: התקדמות – בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים. זו לא הייתה סתם תוכנית, זו הייתה התחייבות. חוזה חברתי עם החברה הערבית. המטרה הייתה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים דרך השקעה בחינוך, בתחבורה ובתעסוקה. ובזכות ההבטחה הזו משהו טוב התחיל לקרות. נשים ערביות שעשרות שנים נותרו מחוץ לשוק העבודה החלו לצאת מהבית. שיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה הגיע לשיא של כ-45% בשנת 2023. 'תקאדום' הייתה יותר מתקציב. היא הייתה הזדמנות שלנו להפוך את האפליה המתמשכת לתקווה. אתם התחלתם לראות בנו ככוח, כוח שמשתלב, חולם, בונה ויוצר עתיד. כוח שמטרתו לייצר חברה מתוקנת שמשלבת בתוכה אנשים ומאפשרת לנו להיות חלק פעיל ושווה מהחברה הישראלית. אבל אז התקווה הזו נתקלה בחומה, חומת בירוקרטיה וחוסר מעש. מאז כניסת השרה לתפקיד שלה, תוכנית 550 הפכה להיות שק אגרוף תקציבי. ראינו קיצוצים, עיכובים בלתי פוסקים בהעברת תקציבים, ועכשיו אתם מושיטים יד אל ליבת התקציב החברתי. השרה מבקשת להעביר 2.9 מיליארד שקלים מתקציבים חברתיים למשרד לביטחון לאומי, בטענה שהיא נלחמת באלימות ובפשיעה. אבל אם אנחנו מדברים בתכלס, אם הממשלה באמת רצתה להילחם בפשיעה, היא הייתה מתייחסת ברצינות להחלטת 549, התוכנית שנועדה לטפל בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. כל הכלים שאתם מבקשים כעת נמצאים שם. הממשלה הזו מחסלת כל אפשרות לשיקום האימון הציבורי. אנחנו דורשות בשם כל הנשים שמתמודדות עם חסמים ואי צדק, חוסר שוויון, אנחנו דורשות תקאדום. תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה לך. קודם כל, הדברים שלך שוברים לי את הלב. יסמין, אני חוזרת אלייך, ואחר כך תוג'אן מנסור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אנסה להמשיך מהמקום. התוכנית הזאת היא לא רק למגזר הערבי. התוכנית הזו היא לשני המגזרים, אוקיי? שני המגזרים מפסידים מקיצוץ בתוכנית הזאת. אי אפשר להילחם בפשיעה בחברה הערבית בלי להשקיע בתשתיות, בתעסוקה ובחינוך. אי אפשר. אני חיה בנגב, אני מוקפת באוכלוסייה הזאת. ולפני שבועיים, במסגרת הוועדה, ועדת נגב-גליל, עשינו סיור מקיף בכפרים הלא מוכרים ובכפרים המוכרים. יש שם עבודה של תשתיות, של הסדרת השטחים, באמת פיתוח מועט של ההסדרה. זה יפגע גם בזה. אז את אומרת, מה קורה? האוכלוסיות החזקות מהכפרים שסובלות מאלימות, שסובלות מהזנחה בתשתיות, שאין פארקים, את יודעת, הסתובבנו שעות, את לא רואה פארק אחד, מגרש כדורסל אחד. מה אנחנו מצפים שיקרה אם אין השקעה בחינוך, בתעסוקה, בתשתיות? לאן ילכו כל בני הנוער? מה הם יעשו אחרי שעות בית ספר אם אין השקעה גם בחינוך? מהר מאוד זה מגיע, חוסר תעסוקה, חוסר זה. אין להם אפילו איפה שנייה לבלות. התוכנית הזאת לא יכולה להיחשב שהיא רק למגזר הערבי. זה מה ששורף לי בנשמה. התושבים בעיר שבה אני חיה, בבאר שבע, בעומר, במיתר, בלהבים, יבינו כמה הקיצוץ הזה לא פוגע רק בשכנים שלהם, הוא פוגע בנו ובבטן הכי רכה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ממש. תודה רבה. תוג'אן מנסור, מרכז אעלאם. ולאחר מכן, נירה בן עוזר, עמותת סיכוי. << אורח >> תוג'אן מנסור: << אורח >> שלום לכם. אני תוג'אן מנסור ממרכז אעלאם. אני רוצה לדבר על חופש ביטוי של עיתונאיות ערביות וההבדל לבין כל הדברים שקורים. אני עובדת כעיתונאית כבר יותר משמונה שנים, ואני מרגישה שאני עוד לא יכולה לדבר גם על הדברים הכי קטנים, שהם חשובים גם למגזר, לחברה הערבית. אני רוצה לספר על האלימות בחברה הערבית ועל החשיבות שלה, ועל זה שאני, כתוג'אן, לא יכולה לתאר ולספר על זה ולדבר, כי בחברה הערבית קצת קשה לתעד ולדבר על הדברים כי יש את הפשיעה, ואני יכולה כעיתונאית להיות גם מאוימת אם סיקרתי או דיברתי על הדברים. ואני רוצה לספר על כתבה שעשיתי במהלך של הפרויקט במרכז אעלאם, על ילדה שאבא שלה הרג אותה לפני חמישה חודשים. הילדה היא בת ארבע שנים, והאמא שלה עדיין מאוימת גם ברצח. הילדה ישנה ליד אבא שלה, ובאמצע הלילה אבא שלה הרים אותה והרג אותה בסכין. אני קצת מתרגשת לדבר על ג'נא, כי כשדיברתי עם אמא שלה, היה לי קשה לשאול אותה הרבה דברים. אמא שלה אבתיסאם בת 23, שהיא עדיין לא מצליחה להתקדם בחיים, והבטחתי לה שאני הולכת לדבר על הסיפור של הבת שלה בכל מקום. אני יודעת שיש מצב שזה קצת יעלה לי ביוקר, כי גם פוסט בפייסבוק שדיברו על ג'נא, אנשים קיבלו איומים. אבל אני מרגישה שזה המקום הנכון לדבר על ג'נא ועל מה שהיא עברה, ואיך היא נרצחה בצורה אכזרית, איך הילדה שישנה ליד אבא שלה, ופשוט כולם ידעו על זה, גם המשטרה ידעה על האיומים שהיא מקבלת, גם את הרווחה שהכריחו את אבתיסאם לקחת את הילדה שלה ולראות את אבא שלה. כל המילים שאני אגיד הן קצת לא מספיקות לתאר את הקושי של אבתיסאם, אבל אני רוצה ושמחה שאני מנסה ועושה הרבה דברים למען הילדה, וגם בתמיכה של מרכז אעלאם שנתנו לי לדבר על הסיפור שלה, שאני מרגישה שזה המקום הבטוח לדבר פה על הסיפורים שנשים עוברות. וזהו. אני מקווה שג'נא והרוצח שלה, במיוחד הרוצח שלה שהוא אבא שלה, יקבל את העונש שמגיע לו, כי הוא כבר ארבעה חודשים במעצר ואין התקדמות בכל הנושא שלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תקשיבי, אתמול הייתה פה אמינה, שהבת שלה, בעלה הכה אותה עשר שנים, היא ברחה מבעלה לאמא שלה, ואז הוא שכר את בן הדוד שלו. << אורח >> תוג'אן מנסור: << אורח >> רבאב, כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בדיוק, רבאב. והוא ירה בה בחצר, ועד עכשיו אף אחד לא נעצר. והוא עוד מאיים על האמא, הוא בדור השני כבר. הוא מאיים גם לקחת עוד ילדים, וכולם יודעים מי זה. זה כל כך מביש, מצב כל כך עלוב, כאילו מדינה חסרת אונים. << אורח >> תוג'אן מנסור: << אורח >> חבל שהשר בן גביר לא נמצא בוועדה הזאת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא חוסר אונים, זו התוכנית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני עוברת לנירה מעמותת סיכוי. << אורח >> נירה בן עוזר: << אורח >> תודה רבה, גברתי היו"ר, וחברות וחברי הוועדה. אנחנו בסיכוי-אופוק, עוקבים אחרי המדיניות הממשלתית במשך שלושה עשורים ורואים במדיניות שמקדמת שוויון, התחלה של תיקון הכרחי ובסיס לבניית עתיד משותף. תוכניות החומש זיהו בנשים ערביות פוטנציאל צמיחה אדיר, ולכן סימנו את העלאת שיעורי התעסוקה של נשים ערביות כיעד מרכזי בתוכנית. ואכן, שיעור התעסוקה של נשים ערביות ממשיך לטפס ככל שיישום התוכנית מתקדם. הממשלה עצמה הכירה שפערים בין יהודים וערבים בישראל ייצרו חסמים לתעסוקת נשים ערביות. למשל, פערים בתחבורה ציבורית ופערים במסגרות חינוכיות לגיל הרך, שידועים, יש קונצנזוס מחקרי בנושא, שזה משהו שמעכב תעסוקת נשים. למשל, אפליה בתקציבי החינוך ופערים בהשכלה הגבוהה. בכל אלו תוכניות החומש התחילו לטפל והשיגו תוצאות. בתוך פחות מעשור שיעור התעסוקה של נשים עלה מ-33% לכמעט 50%. דיברת על 44%. נכון לשנת 2025 זה כבר 49.4%. תוך עשור הוכפל שיעור הנשים הערביות בגיל 30-34 שיש להן תואר אקדמי מ-13% ל-25%. מספר הסטודנטים הערבים עלה ב-130% תוך עשור, וכיום עומד על כ-18% מכלל הסטודנטים בישראל, כאשר כשני שליש מהם הן נשים. זאת אומרת, מי שנכנסות בשערי האקדמיה הן בעיקר צעירות ערביות. זו קפיצה דרמטית, והיא לא קרתה במקרה, היא תוצאה של השקעה. ההסטה המוצעת של 2.5 מיליארד פוגעת בדיוק בתוכניות שמייצרות עצמאות כלכלית לנשים, תוכניות בחינוך, הכשרות מקצועיות, תחבורה, תעסוקה, פעילויות של המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה עצמו. אלו הסעיפים שאפשרו לנשים לצאת מהבית, ללמוד, לעבוד, להיות עצמאיות. בסופו של דבר, כשאנחנו מסיטים את התקציבים וגוזלים את המיליארדים האלה, אנחנו אומרים לסטודנטית הערבייה, הצלחת להיכנס לאקדמיה? עכשיו נקצץ את התקציב שמאפשר לך, שמממן את המכללה שלך, שמממן את המלגה שלך, שמממן את התחבורה להגיע לאוניברסיטה. אנחנו אומרים לאישה עובדת, יצאת לשוק העבודה? עכשיו נפגע במסגרות החינוכיות של ילדייך שמאפשרות לך לעבוד. חשוב להגיד, תוכנית 550 איננה מושלמת או מספקת. נשים ערביות עדיין מתמודדות עם שורה של חסמים שממשיכים להנציח עוני ותלות. אבל למרות זאת, תוכנית 550 הצליחה להגיע ליעדי ביצוע מרשימים ביותר, 87% ב-2022 ו-76% ב-2024 לאחר הקיצוצים המשמעותיים שקוצצו בה. היא נכנסת כעת לשנת היישום האחרונה שלה, ולכן אנחנו קוראים לא רק לאפשר לתוכנית הנוכחית למצות את מלוא הפוטנציאל שלה, אלא גם להתחיל מיד בקידום תוכנית החומש הבאה. עכשיו אני רוצה להתייחס לתירוץ לקיצוץ שלכאורה הכסף הגיע לטיפול בפשיעה. טיפול באכיפה בלבד דינו להיכשל. זה לא אנחנו אומרים, כך קבעה ועדת מנכ״לים בין-משרדית כבר ב-2019. חייבים לטפל בגורמי העומק לפשיעה במקביל לפעולות אכיפה. למה? כי בכל המקומות שהמדינה מזניחה, נכנסים ארגוני הפשע, ניזונים ומתחזקים מהם. למשל, אי נגישות לאשראי דוחפת אזרחים ערבים לשוק האפור, וזה צינור הכנסה מאוד מרכזי של ארגוני הפשע. כדי להיאבק בארגוני הפשיעה ולייבש את מקורות ההכנסה שלהם, חייבים לקדם פתרונות להחלה פיננסית, למצוקות הדיור, למחסור בתשתיות, לחוסר הגישה האמיתית להשכלה ותעסוקה, ואת כל זה עושה תוכנית 550. לכן התקציבים האלה קריטיים. בנוסף, יש תוכנית ממשלתית שממוקדת באכיפה, זוהי תוכנית 549. ובשנת היישום הראשונה של התוכנית נרשמה ירידה במספר קורבנות הרצח, מ-126 ב-2021, ל-116 ב-2022. זה בהחלט לא מספיק, אבל זה שינוי כיוון שמראה שהשילוב בין השקעה חברתית עם אכיפה יכול לעבוד. אבל את תוכנית 549 ייבשו, ועכשיו משתמשים בצורך באכיפה כתירוץ לייבש תוכנית נוספת שעובדת, את 550. לסיום, אני מבקשת מהוועדה, אחד, לדרוש מהממשלה לדחות את הצעת המחליטים ולהימנע מהסטת תקציבים מתכונית 550, להשלים ולחזק את יישום 549 ו-550 עד סוף 2026, ולדרוש בחינת השפעה מגדרית לכל תוכנית חומש עתידית. אני רק רוצה להוסיף שנתונים שחסרים שביקשתם, סגלוביץ', יש סקירה של עמותת אלפנאר מדהימה שכוללת פירוט של סעיפים שקוצצו בדיוק, איזה תוכניות מקוצצות, ואני אשמח להעביר לכל מי שרוצה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. זה יפה שככנסת ישראל אנחנו צריכים שעמותה תעביר לנו נתונים. רן מלמד, ושי הראש. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> תודה, גברתי. אני רוצה להתחבר לדברים של קודמתי, ולהגיד שיש לי כנראה קצת בעיה בהבנה. שמענו פה שמשרדי הממשלה מתנגדים. אני לא יוצא מתוך נקודת הנחה שההתנגדות הזאת תעזור, ולכן ציפיתי שכל משרד ממשלתי יבוא ויגיד, אנחנו מתנגדים, אבל שתדעו לכם שאם ההתנגדות שלנו לא תתקבל, אלו הסעיפים שהולכים לקצץ בהם, וזאת האוכלוסייה שהולכת להיפגע. אני רוצה להאניש את האוכלוסייה שהולכת להיפגע. אני רוצה לדעת כמה נשים צעירות הולכות להיפגע, כמה נשים מבוגרות הולכות להיפגע, כמה תלמידים הולכים להיפגע ובאיזו תוכנית הולכים לפגוע. אני מצפה מהוועדה ומבקש מהוועדה לבקש ולדרוש לדיון מעקב מהיר ככל האפשר, שיהיו שני נתונים או שני דוחות מרכזיים. אחד שלוקח את שנת 2025 ובודק איזה סעיפים הופיעו השנה בתקציב המדינה, ומה בוצע עד עכשיו מבחינת תקציבים ומבחינת אחוזי הביצוע בפועל. אני חושב שהאחוזים לא גבוהים מאוד. והדבר השני, באמת לקבל את הרשימה שמתוכננת לשנת 2026, שיהיה כתוב בה, במידה והקיצוץ אכן יתבצע, איזה תוכניות, איזה סעיפים אמורים להיות מקוצצים. אני חושב, גברתי, שבלי הנתונים האלה אנחנו עושים עוול לאוכלוסייה. אני חושב שאם הוועדה תצא בפרסום גדול של רשימת הפגיעות בפועל, אני חושב שתהיה לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר סיסמאות כוללניות שמדברות על זה שהולכת להיות פגיעה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. רצית הערה? << אורח >> ינאל ג'בארין: << אורח >> כן, רק הערה קטנה. בחודש ספטמבר היה לנו דיון מאוד חשוב בוועדה לביקורת המדינה, ולא הצלחנו שם, לצערי. אני חושב ששווה מאוד לנסות שוב בוועדה הזאת, במיוחד כשזו ועדה של האופוזיציה, לנסות שוב לחקור את האמת. מה קורה במשרד לשוויון חברתי, מה קורה בנוגע לתוכניות החומש. יש שם מקום באמת לנסות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה קורה? מגדלים בחממות דברים, מה קורה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אבל זו לא חממה, זה חדר בתוך בית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שי הראש, הוא מפעל חברתי של איש אחד. << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> שלום לכולם. אני רק אתחיל בגילוי נאות, מתמחה בלשכתו של חבר הכנסת משה טור פז ביום-יום. אחד הערכים שמובילים את היהדות, בעיניי לפחות כאדם דתי, הוא הערך של הכבוד לגר, למי שאינו יהודי. יש ציווי מפורש: 'וגר לא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים'. ואני חושב שהקיצוץ הזה, זה מעבר בצורה בוטה, גסה, של האיסור הזה, במלוא מובן המילה. ואני חושב שאם כל כך חשוב לממשלה הנוכחית זהות יהודית, ומדברת על זה גבוהה-גבוהה, אז שקודם כל תבחן את עצמה מול הסיפור הזה של הקיצוץ. אבל גם באתי לתת פתרונות. אני חושב שהמענה הקהילתי, אני מזכיר את זה הרבה, חברת הכנסת כהן, בדיונים האחרונים הזכרתי את זה לא מעט, ואני חוזר ואומר, המענה הקהילתי, יושבת לצידי חברת הכנסת יסמין, שהנושא של קהילה זה בדמה, אם זה מינהלים קהילתיים, אם זה מתנ״סים, אם זה כל הנושא הזה של החינוך הבלתי פורמלי, אם זה כלל הגופים שיכולים לתת את המענה הזה לקהילה. אני אסיים בציטוט של אדם יקר, הרב אבי, הרב של בית הספר שלי – "אם אדם מרגיש שהנתינה מחוסרת ממנו, הוא לא ייתן כראוי ולא יתמיד בנתינתו". אני חושב שיש לנו באמת הזדמנות לתת כראוי, ואני חושב שאם הגענו לנקודה הנמוכה הזאת שקורה הקיצוץ, מכאן רק אפשר לעלות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. יש מישהו שלא נתתי לו לדבר, שטרח ונסע והגיע לכנסת ישראל ולא דיבר? אני ברשותכם חותרת לסיכום. קודם כל, הדיון הזה באמת שובר את הלב. תדעו לכם, כשאני נכנסתי למשרד לשוויון חברתי, השליחות שלי הייתה הזקנים. אני מתעסקת בגרונטולוגיה, בזקנים, איך לאפשר להם להזדקן בכבוד. ואז קיבלתי את הזכות לנהל את תוכנית החומש למען החברה הערבית, וגיליתי כמה בורה הייתי. זאת אומרת, הגעתי לסיורים במקומות שבחיים לא הייתי בהם, וראיתי את רמת החיים והתשתיות, והרגשתי בושה. הרגשתי שממש לא הכרתי את זה, זה אפילו לא היה במודעות שלי. וזו הייתה שליחות כל כך גדולה לעשות את התוכנית הזו ולראות גם את התוצאות, והתוצאות הגיעו מאוד מהר באופן יחסי. ואני רוצה להזכיר שז'בוטינסקי, שהוא אבי תורת הרוויזיוניסטים, שעל בסיס זה תנועת הליכוד הוקמה, הוא חשב שצריך ראש ממשלה יהודי וסגן ערבי. זה היה החזון שלו, שנחיה פה ביחד. האיש שעל בסיסו תנועת הליכוד בעצם הוקמה. והרעיון הזה של חיים משותפים היה הפעם הכי הכי בקונצנזוס. והיום אנחנו רואים שמפלגת השלטון, מפלגת הליכוד מאוד שינתה את דרכה, פתאום כהנא צדק, ופתאום קמפיין מאוד קשה של שנאה והסתה כלפי ערביי ישראל, שזה נתיב מאוד מסוכן. אנחנו רואים בהצעה הזו שכל משרדי הממשלה מתנגדים, והיא ככל הנראה לא תתקדם, אני רוצה לקוות. אבל הנזק, השנאה שזה מלבה, זה נזק שקשה אחר כך לתקן אותו. ואני מאמינה גדולה במלחמת חורמה באנשים אלימים, בפשע, בטרור, בכל מי שדרכו היא דרך האלימות. מלחמת חורמה. אבל הושטת יד אמיתית ויצירת שוויון אמיתית למי שרוצה לחיות בדו-קיום ובשלום ביחד. וזה הרעיון שבבסיס התוכנית הזו. אז אני רגע לדברים האופרטיביים. קודם כל, אנחנו צריכים, ראשי הוועדות בכנסת וגם ראשי סיעות האופוזיציה, ויושבת פה מי שמרכזת את זה מטעמנו, מיש עתיד, אנחנו צריכים לפנות ליו"ר הכנסת ולדרוש לעצור את הביזיון הזה שמשרדי ממשלה מחרימים את כנסת ישראל. אני עושה דיון על תוכנית חומש לחברה הערבית. אין לי פה לא את המשרד לשוויון חברתי, לא את משרד ראש הממשלה שאמור לפקח על זה, לא את המשרד לביטחון לאומי, פנים, לאומי, לא משנה השם, רק תבואו לעבוד. אין, ואי אפשר לקבל תשובות ולהתקדם בצורה הכי עניינית שיש. לא מעבירים מידע, מסתירים נתונים. אי אפשר לעשות ככה עבודת בקרה. אי אפשר. זה פשוט פיגוע בעבודת הכנסת. אנחנו צריכים לפנות בעניין הזה שוב, ליו"ר הכנסת, ולבחון את כל המהלכים האפשריים. כמובן שהוועדה דוחה מכל וכל את הרעיון הנואל להביא קיצוץ ולהעביר את התקציבים של תוכנית החומש למשרד לביטחון לאומי. זה לא ימגר את הפשיעה, זה יגביר את הפשיעה ויביא לעוד ועוד שפיכות דמים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לאור ההצלחה המסחררת שלו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מאוד. באמת, כאילו, לא ראינו מספיק שפיכות דמים. לא צריך לעצור את המסלול הזה. כמה עוד דם יישפך עד שהממשלה הזאת תתעורר? היו פה שמונה משרדי ממשלה שכן טרחו להגיע והביעו התנגדות נחרצת לתוכנית, ואמרו שגם השרים שלהם מגבים את זה. אז אני מקווה שנצליח לבלום את המהלך המסוכן הזה גם בממשלה. גם השלטון המקומי היה פה והביעו התנגדות נחרצת. ואני מבקשת מהאוצר לקבל בכתוב מה בעצם התוכנית הזו אומרת, כמה רוצים לקצץ ומאיזה משרדים זה יקוצץ ובמה זה יבוא לידי ביטוי בתוכניות. המידע הזה לא שקוף. ואני חושבת שגם צריך לקבל מידע על תקציבים לא מנוצלים במשרד לביטחון לאומי. כשהם דורשים לעצור תוכניות אחרות ולהעביר כספים אליהם, בואו נראה מה הם עשו עם כל המיליארדים ששוכבים שם. תודה שבאתם. אני מקווה שתצאו מכאן כן עם תקווה קטנה שיהיה פה אחרת. אנחנו נחזור לימים שבהם עובדים עניינית ולא רק מלבים שנאה. זה מה שמדינת ישראל זקוקה לו. אז תודה שבאתם, ולא נרפה, נמשיך ביחד. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>