פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 507 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, ז' בכסלו התשפ"ו (27 בנובמבר 2025), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> סיור ברשות המעברים היבשתיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: רועי מלאכי – רע"ן לוט"ר ומעברים, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מאיר אהרוני – ראש תחום רשות ושת"פ אזורי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ אברהם טויטו – רמ"ד רישוי, אג"מ, משטרת ישראל תא"ל עופר הינדי – ראש קש"ץ, פקמ"ז, צה"ל, משרד הביטחון איתן יצחק – אל"מ במיל', ראש רמי"ם, משרד הביטחון רונן קריב – סגן בכיר לתפעול מעברים, ראש היחידה לחירום, רמי"ם, משרד הביטחון ניר מוקוטוב – רח"ט אג"ם, רמי"ם, משרד הביטחון ירון שבי – ראש יחידת הביטחון, רמי"ם, משרד הביטחון איציק שבתאי – ראש יחידת תקציבים, ת"ע ונהלים, רמי"ם, משרד הביטחון איציק הרוש – רח"ט בטיחות, רמי"ם, משרד הביטחון ארז בראל – רח"ט הדרכה, רמי"ם, משרד הביטחון רז ציאדה – מנהל ביטחון צפון, רמי"ם, משרד הביטחון טל דהן – מנהל ביטחון דרום, רמי"ם, משרד הביטחון שירה אברהם – ע' בכיר לתיאום ובקרה, רמי"ם, משרד הביטחון מוטי ליאני – מנהל מעבר חשמונאים ומכבים, רמי"ם, משרד הביטחון גלעד דנוך – מנהל מעבר מיתר ומצודות יהודה, רמי"ם, משרד הביטחון דגנית חפץ – מנהלת משל"ט, מ"מ מנהלת משא"ן, רמי"ם, משרד הביטחון דקל זנזורי – מעברים ופיתוח תשתיות, רמי"ם, משרד הביטחון אהרון בן דור – מנהל תפעול חשמונאים, רמי"ם, משרד הביטחון זכריה זאודו מקוין – מהל תפעול רכב חשמונאים ומכבים, רמי"ם, משרד הביטחון צחור נוימן מנב"ט מעצר, חשמונאים, רמי"ם, משרד הביטחון טויבי זוסמן – יועצת לח"כ צביקה פוגל אברהם בנאי – יועץ לח"כ צביקה פוגל יובל וקנין – יועץ לח"כ צביקה פוגל ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: רוני סלומון, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור ברשות המעברים היבשתיים << נושא >> (סקירת פעילות המעברים ומצגת) << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי בוקר טוב לכולם, תודה רבה על הנכונות לארח אותנו וסליחה על הביטולים הקודמים. נדמה לי שכבר כחצי שנה אנחנו לא מסתנכרנים ולא באשמתכם, אנחנו האנשים הפחות מסודרים אבל הדבר החשוב הוא שאנחנו פה. רגע לפני שניגע בעניין שלנו אני רוצה להזכיר לכולנו – 782 ימים מאז שנפתחה עלינו הרעה הזאת בטבח שמחת תורה. אני מציין את זה מכיוון שבזמן הזה, עדיין בכל הזירות אנשי ביטחון שלנו, שאתם חלק מהם, נתונים שם בעיצומה של מלחמה, היא לא הסתיימה אף שהתחושה בציבור היא שהדבר נגמר. אבל החיסול של רמטכ"ל חזבאללה הזכיר שאנחנו עוד שם. ברצועת עזה כל יום יש עוד כמה כאלה שיוצאים מהמנהרה ברפיח ומזכירים לנו שזה קורה. יהודה ושומרון – בכל שעה כמעט, גם הלילה היו פה אירועים. על הזירות הרחוקות אנחנו שומעים פחות אבל גם שם אנחנו עובדים. בכל בוקר כשאני מתעורר ועובר על החדשות, שזה הדבר הראשון שאני עושה, במיוחד כשאשתי בחו"ל ואני חופשי לעשות מה שאני רוצה, אני פותח מייד את החדשות לראות מה קורה ואני מתפלל שכולם יחזרו הביתה בשלום. בהזדמנות הזאת – משהו מאוד אישי – יש לנו עוד חטוף אחד. יש לנו שניים אבל יש לנו חטוף אחד, איש ביטחון, איש יס"מ, רן גואילי. אני תושב מיתר לשעבר. המשפחה חברים שלי, הילדים שלי גדלו עם האחים לבית גואילי, אני לא בטוח שעם ישראל באמת יודע כמה אנחנו חייבים לרני, לבחור שנהרג ונחטף. הוא באמת גיבור ישראל ומה שהוא עשה שם עם עוד כמה חברים באזור של עלומים, אם הם לא היו שם, עד היום היינו במאמץ לכבוש את קריית גת ואת אשקלון בחזרה. זה מה שהחבורה הזאת עשתה. אני מקווה ומתפלל שנצליח להחזיר גם אותו וגם את החטוף התאילנדי הביתה. התעקשתי לקיים את הביקור הזה כי אחד ממוקדי החיכוך החשובים במדינת ישראל הוא במעברים. הגעתי לכאן קצת מוקדם יותר וניצלתי את הזמן לקבל סקירה קצרה על הנושא וההתפתחות שלו וגם על המודעות שלכם לעניין הזה. אני הנציג שלכם בכנסת, אתם צריכים לדעת לנצל אותי כדי לקדם את הנושא החשוב הזה. אומנם, כרגע פחות ופחות אנשים עוברים לעבוד בתוך מדינת ישראל, אבל מתישהו זה ייפתח ומתישהו ייתנו לחלק מהאנשים לבוא ולעבוד במדינת ישראל. הלוואי והיינו יכולים להימנע מכך, אנחנו כנראה לא יכולים וצריך לראות שאנחנו עושים את זה בשליטה המלאה ביותר כדי להקטין את הסיכונים בתוך מדינת ישראל. אני יודע שאתם יודעים לעשות את זה. באתי לפה לשמוע כיצד אתם עושים את זה, מה צריך עוד בשביל לעשות את זה טוב עוד יותר. יש פה אנשים שאני מכיר כבר שלוש שנים, מהיום שאני יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי – אני יודע שיש על מי לסמוך. אז בואו תגידו מה עוד אתם צריכים ואיך משפרים עוד. אני הנציג שלכם שם. בבקשה, איתן. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> תודה רבה, כמו שאמרת – התעקשות זה דבר חשוב בחיים, ככה אנחנו מצליחים בחיים, מחליטים משהו ומבצעים אותו, גם באיחור זה תמיד חשוב. נפתח בסרטון קצר המסביר על רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון. (הקרנת סרטון) אלה היו ארבע דקות שמספרות כמעט את כל הסיפור. נדבר על סדר היום ועל לוח הזמנים – מייד לאחר החלק פה נעשה סיבוב קל, מעבר חשמונאי הוא אחד מ-16 מעברים. הוא משלב בתוכו גם את היבטי הרכב – וכמו שראיתם, הם מרכזיים מאוד במה שקשור לאזור בנימין, לכיוון אזור מודיעין – וגם בצד ההפוך את תחום הפועלים, מרחב מרכזי שטופל ממש בשנתיים האחרונות והפך להיות סוג של מעבר מודרני לפועלים. לאחר מכן נמשיך בסוף הסיור כאן למעבר מכבים, אחת הכוונות שלנו היא להראות לכם משהו אחר שלא מנוהל על ידי רמי"ם. עופר פה ובוודאי יתייחס בדבריו למה נכון להסתכל על שני המעברים האלה ולאן המדינה צריכה ללכת. ולבסוף, נסכם את הביקור. מבחינתנו מטרת הביקור היא לחשוף אתכם לאירוע כדי שתוכל להשתמש בנו לכל דבר – אדבר על מה נכון לדעתי – אבל מרכז הכובד הוא טובת כל המדינה, לא כי אני ראש רשות המעברים, אלא כי כל מי שכאן, כולל המל"ל, פיקוד מרכז וכולי מבינים שרק ניהול של מנגנון יחיד יביא בשורה בנושא. נדבר בין שאר הנושאים על נושא האזרוח, אבל נתמקד בזה לפי הסדר. ראשית נציג בקצרה על רשות המעברים היבשתיים, הסרט היה הקדמה טובה ונוכל להמשיך משם. כל הנושא התחיל אחרי הסכמי אוסלו כנקודות ביטחוניות של הצבא שהוחלט עליהן בסוף 2005. בגנאולוגיה אפשר לראות את השנים הראשונות כשהמוטיבציה של המדינה מול פיקוד מרכז נתנה דחיפה רצינית לנושא. במחצית הדרך השנייה בכל שנה קם מעבר אחד. מ-2017 הנושא תקוע גם בעזה וגם פה. בעזה אנחנו בדין ודברים קדחתניים בחודשים האחרונים לקראת היום שאחרי, כבר מדברים על רשת מעברים חדשה ונפרדת. כולם סביב האירוע הזה ורמי"ם היא שמובילה את כל המעברים. יש לנו היום ארבעה מעברים בעוטף עזה. התחלנו את המלחמה עם שני מעברים, למרות מעבר אחד שנהרס, אנחנו מתייחסים לארבעה מעברים שמנהלים את הכול וחייבים שם בגלל המלחמה ואחריה עם המתווה האמריקאי, זאת הראייה. כך הדברים צריכים להיות גם פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעבר האגרגטים בעזה, שהיה בזמני כשהייתי ראש מטה פיקוד דרום בסופה, עוד מתקיים? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> לא, סופה נסגר מזמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש משהו אחר? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> יש במקום זה בכרם שלום. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> חזרת אחורה לתורים של המשאיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ולראות איך משפחת שרון מעבירה שם הכול, בואו נתקדם. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אז יצאנו למרחב שינוי חדש, כך אני אומר מאז שהגעתי לתפקיד, עם ההבנה שהמלחמה תרמה לנו שאי אפשר להשאיר את המעברים בתפיסת ההפעלה המיושנת שלהם. ביטאנו את זה דרך 7 באוקטובר על פי המשטרה, עם השב"כ עם פיקוד מרכז והמתפ"ש – עשינו שינויים ואנחנו הולכים לכיוון של גישה אחרת במעברים כפי שאציג פה. במוקד הפער שמנו את האתגרים. כשאני אומר ביטחון לאומי מאז שהיינו קצינים ולמדנו ואחרי זה במכללה לביטחון לאומי – ארבעת הרכיבים המרכזיים שאנחנו חולשים עליהם הם היבטי הביטחון, זה הלחם והחמאה שלנו, לכך נועדנו בהקשרים האלה. התפתחו פה היבטים כלכליים מדהימים במעברים, גם שליליים אבל בעיקר פוטנציאל חיובי. יש את ההיבטים החברתיים – מצד אחד גידול בתושבי יהודה ושומרון, מצד שני קשר עם ערביי ישראל, אפילו במל"ל אנחנו עושים לא מעט דיונים וכמובן בוועדות אצלך, בשביל לטפל במרקם החיים שנוצר בין ערביי ישראל לערבים בצד השני, הפלסטינים, והתופעות השליליות בעיקר, נציג אותן בקצרה. זה נובע מהיבטים של משילות. מעברי הדרום – גלעד מנהל את מעבר מיתר, וחווה את זה ברציפות כל יום לאורך כל שעות היממה. מול הדבר הזה אנחנו בצומת, לא סתם שמתי את רמי"ם במרכז, כי יש לנו גם היבטים של עורף ישראל ויהודה ושומרון, ומצד שני אנחנו בפיקוד מרכז. גם ברצועת עזה, לאורך הגדר, אנחנו חלק בלתי נפרד ממכשול קו התפר, מהגבול. החלק של ההשתלבות של רמי"ם זה שבסוף כל המערכות האלה נסגרות היטב, במיוחד אחרי המלחמה שכולם סוגרים את מערכי הגדר, בסוף החורים היחידים שנשארים הם המעברים, בלי לדבר על מי שקופץ מעל החומה. יצרנו תעודת זהות עם חזון, כמו ששמעתם 'רשת ביטחון גשר לכלכלה', גם לפתח וגם להגן. באסטרטגיה שלנו רשמנו כמה דברים – לראות איך כחלק מגופי הביטחון נחזק את התהליכים המבצעיים, נסייע למימוש מדיניות הממשלה, עכשיו מדברים איתנו על היקפי סיוע חסרי תקדים לרצועת עזה, אנחנו לא יכולים לסרב, אנחנו מתאימים את עצמנו להחלטות. כל מה שקשור בתחומי מספר שמתפתחים, יש התפתחויות, עופר פותח מחצבות – לא הוא פותח אלא שם לנו וקטורים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאפשר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עוד כל מיני היבטים שפיקוד מרכז יוצר ואתה צריך להגיב לכל הדבר הזה. מעברים חדשים שמתפתחים או נסגרים וכמובן תשתית אזרחית שמתפתחת מסביב לכל הדברים האלה אנחנו צריכים לתת מענה. האסטרטגיה במעברים עצמם לאור ההתמודדות ביום-יום, מה שנקרא 'על הקרקע' עם הברחות, גורמי טרור, כל יום יש תפיסות של אמצעי לחימה בשני הצדדים. היום התופעה נצפית בעיקר מעורף ישראל לכיוון יהודה ושומרון, במעבר מיתר שם זה בולט יותר, וגם פה במעבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לנו איזשהו סיכום שאנחנו יכולים לבוא ולהציג כמה נתפס? מה יש לנו? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הצגתי אצל הסמנכ"ל השבוע ביום ראשון, עשינו סיכום שנת עבודה הצגנו את הנתונים, אתה רוצה לקבל? אפשר להציג את הנתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אשמח. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ירון, תרשום את זה כמשימה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה חלק מהוכחת היכולת של המעברים מבחינתי כשאני נלחם מול הגורמים האחרים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ברור. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אתה מדבר על הברחות ממדינת ישראל ליהודה ושומרון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מדבר על דו-צדדי. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> בסדר. המשמעות בפרקטיקה זה מי בודק מהצד הזה לצד הזה. אין לנו מי שיבדוק מהצד ההוא לזה, תמיד זה המתח - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עופר, כדי שאוכל להציג מתוך עמדה של יושב-ראש ועדה – כשיש לי נתונים אני חזק יותר מול כל הגורמים. אז לתקציב יש פחות משמעות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> נושא החומרים המסוכנים והדו-שימושי שנכנסים. יש צו דו-שימושי של אלוף פיקוד מרכז, אני לא יכול להתחייב על כל מעבר שהוא לא באחריותי, אבל בכל מעבר שבאחריותי אוכפים לחלוטין. יש צו מוקפד מאוד מה נכנס פנימה, במעברים אחרים זה לא מוקפד כל כך גם כי אנשים מתחלפים ולא מכירים בכלל את צו האלוף וסיבות נוספות, וגם כי אנחנו מתמודדים עם סחר שחור. היבטי הכלכלה, יש לי פה את ניר מוקוטוב, המומחה שיודע לשקף למדינה איזה תעלולים יש בתחום הסחר. היום ההיבטים הכלכליים ממלאים תפקיד מרכזי. בצד השני לא עובדים בישראל, מתפתחות תופעות שליליות, חלק מהן עוברות דרך תחום המסחר, כמויות גדולות של סחורה גנובה ושל סחורה מזויפת, כל הדברים האלה נפגשים בכל שטחי יהודה ושומרון ובסוף מגיעים אליי למעבר ובעיקר למעברים שהם לא מעברי סחורה. במעברי סחורה התקנון והעקרונות נשמרים באופן הדוק, במעברי רכב כשמגיעות אליי סחורות שהן כביכול ישראליות, קשה מאוד לעלות עליהן ופה אנחנו עובדים. החשוב מכול שלא ירגישו שיש מעברים – אלה מעברים, לא מחסומים. אנחנו מדגישים זאת שוב ושוב. אנחנו עובדים סביב השעון, כל ימות השבוע. יש לנו סדר גודל של 1,700 אנשים מקצה לקצה. 1,600 עובדי חברות ועוד 100 ואפילו יותר עובדי משרד הביטחון, בנות שירות וכמובן מספר מועט של סטודנטים ובעיקר עובדי המשרד לפי כל דין. זו פחות או יותר כמות האנשים שמנהלים את כל הדבר הזה גם ברצועת עזה וגם פה – מאבטחים, בודקים וכולי. כתוב שם 'משק סגור' זה היתרון שלי, כשאומרים לי לאזרח מעבר אני לא הולך מול רשות המיסים לבקש בודקי מכס, אני לא בא לצבא מבקש מאבטחים, לא תביא לי מנקים תביא לי הסעדה תביא לי כך וכך. אצלנו הכול נסגר, רונן כסגן שלי עם כל המערך שהוא מביא, ויש פה את דקל שאחראי על הבינוי, ירון אחראי על הביטחון, איציק אחראי להביא לי את התקציבים זה התפקיד שלו לאורך כל שעות היממה ובכל ימות השבוע. חלק מהמטה לא נמצא פה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם הספקת לשכוח. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> יש לי אנשי רכש שרוכשים לי את הציוד, אם אני מצביע על מוצר אני יודע לעשות איתו את החוזה ואת המכרז הנכון ולרכוש. זאת אומרת, אין דבר שאני צריך לבקש חיצונית, הכול קורה אצלי בפנים הבית, זה מטה עם כל היכולות, גם להקים, גם לתחזק, גם לנהל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עובדי החברות, הסטנדרטים לקבלה נקבעים על ידיכם? אתם מגדירים איך ומה צריך להיות? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן. << דובר >> רונן קריב: << דובר >> זה שיתוף, השירות נותן את תנאי הסף שלו, המשטרה ואבטחת חמושים נותנת תנאי סף – זה כולל את הנקודות במשותף. נגעת פה בסוגיה שנדבר עליה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אבל יש סטנדרט, לצורך העניין ביקשתי מירון כשהיינו במצוקה בכל מערך האבטחה לפני שנתיים בגלל הגיוס לצה"ל, יצרנו התאמות, לא רצינו את הרובאי 7 כולם בסיירת מטכ"ל, הורדנו חלק מהם. הבנו שאפשר לעשות הכשרה טובה יותר ולהביא את האנשים לקו המגע בכשירות גבוהה יותר. יש לנו ממשקים עם כולם, בעיקר מול הצבא, אחריהם עם שב"כ, עם המשטרה ועם משרדי ממשלה. יש לנו במעברים, אומנם לא בכולם, אבל יש אנשים מפיצו"ח, ממשרד החקלאות, ממשרד הכלכלה, מהמכס. יש לנו אפילו קשר עם המשטרה בחלק מהמעברים, כמו פה. עם משרד האוצר, ועם משרד התחבורה אנחנו עובדים על כל פיתוח ונושא ואפילו מול הרשות הפלסטינית אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תן לי כמה מילים על העניין הזה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עד לפני שנתיים, הייתי עושה עם אלעזמי מואנה, שהוא המקביל שלי בעזה, את כל התהליכים של התאמה בין הצד שלנו לצד שלהם. בשנתיים האחרונות אני מודה שהעסק נחלש, הרשות גם נחלשה, אבל כל מה שקשור למסחר – לדוגמה, אם אתה רוצה לפתח את המסחר מול המתפ"ש, הרשות הפלסטינית היא לא צד דומם. היא חשובה לנו מאוד, אנחנו רוצים לפתח את המסחר למשל בהיבטים של דלת לדלת, שלא ניכנס כרגע לטכניקה אבל זה נעשה דרך רשות המסחר, רשות המנהל האזרחי. אנחנו שותפים לתהליכים, מבטיחים שיהיו להם נאמני ביטחון וכל הדרוש. אם הם רוצים לפתח את המעבר, את הצד שאנחנו קוראים לו הצד האדום, זה יכול להיעשות גם דרכם. יש קושי רב לעשות את זה ביהודה ושומרון, היה לנו קל מאוד לעשות את זה בעזה ב-7 באוקטובר, לפתח את הצירים, את המשטחים, את התנאים וכל הדברים. צבעתי את זה בירוק גם כדי להחריג את זה אבל גם כי אנחנו צריכים לקדם את זה כי בסוף, אם בצד השני אין שותף שיודע לנהל את התהליכים אפילו בכניסה של פועלים –יהיה מאוד קשה. חניונים לכלי רכב וכל הדברים. אלה כל המעברים היבשתיים של המדינה. בצד שמאל למטה רשות שדות התעופה, זה לא קשור אליי אלא בהסכמי השלום. יש לי קשר הדוק איתם בימים האחרונים כי יש שיירות מאלנבי בניצנה או מנהר הירדן מגיעות אליי לכרם שלום, זה מנוהל על ידי רשות שדות התעופה. למעלה משמאל – צה"ל. על המפה המשותפת – מה שסימנו בירוק, אנחנו בדין ודברים עם פיקוד מרכז, עם המשטרה ועם המשרד לביטחון פנים על הנושא של אזרוח, נדבר על זה עוד מעט, זה מרכז הכובד של הדיון. מה שסימנו באדום, עוד לא סירבנו אבל אני לא חושב שרמי"ם צריכה להיות בכל מיני מעברי בוטיק קטנים. העוצמה של רמי"ם היא במעברים שמחייבים ניהול מערכתי יותר. במקומות שצריך לשים בהם מספר אנשים בודדים זה פחות נכון, כי יהיה לנו קושי לתחזק. מדובר פה על פוטנציאל אזרוח של ארבעה מעברי צה"ל שאנחנו מסוכמים עליהם עם עופר ואלוף פיקוד מרכז. ובעוטף ירושלים שזה המרכז – כל מעברי העוטף, בעיקר את המעברים הגדולים מנהרות, רחל וקלנדיה ועוד – היינו בסיור בפעם שעברה איתך ואלה המעברים שלי בהקשר הזה. זו תמונת המצב של המעברים, נשארנו עם המעברים שלנו אבל בתקופת המלחמה בדין ודברים התחלנו לעזור במספר מעברים של צה"ל בתפעול שלהם, לא בניהול שלהם. אנחנו רוצים לאזרח אותם, הם עומדים כמו שנקרא 'בשער הגדר', ויש לנו תוכניות אבל הן מחכות לסיכום בכיר יותר. ארז עומר ממעבר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הינדי אתה תעבור על זה? תגיד לי מה העמדה שלכם בנושא של האזרוח? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> בטח. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> וכל מה שקשור למעברי רצועת עזה, כמו שאתה רואה, יצרנו תהליכים חדשים לגמרי. מעבר כרם שלום צמח כמעט פי שניים ביכולות שלו להעביר סחורה לרצועת עזה, הבנו שהוא היה מעבר יחיד בתקופת המלחמה עד שפתחנו את ארז לאחרונה. אנחנו פותחים שם עוד שני מעברים – את זיקים ואת כיסופים. ממש על קו החוף יש לי מעבר שהוא מעבר סחורות, מרווח כזה, אם אתה זוכר את ציר שפיון, היום קוראים לו אפיון, זה ציר אחד ויש לי ציר מסגדה שפעם היינו נכנסים לגוש – זה הציר של מערך הסחורות המרכזי לרצועה ואת ארז התחלנו לפתח. עשינו השבוע סיור לבקשת אלוף פיקוד דרום להציג למנכ"ל, יהיה פורום מעברים של המנכ"ל בקרוב, אולי בשבוע הבא, שבו מסתכלים על ארז אחרת. הוא לא יהיה יותר מעבר פועלים, הוא יהיה מעבר סחורות שני לרצועה איך מגדילים אותו איך עושים תוכנית עתידית. זה מבחינת תמונת המצב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך מעבירים היום אגרגטים לעזה? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> היום לא מעבירים, כבר שנתיים אנחנו לא מעבירים. ראש הממשלה וגם כמובן השר, לא רצה לשים שום סימן של שיקום הרצועה, התפיסה היא שאגרגט הוא לשיקום. הוגדרו ארבעה מנגנוני סיוע הומניטרי – אוכל, שתייה, תרופות ומחסות – אוהלים וכריות ושמיכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אם תתקבל החלטה הפלטפורמה להעביר את זה היא מכרם שלום. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן, יש לנו שם מסוע שיודע לעבור מקצה לקצה, לא צריך להעביר משאיות ויש לנו גם תהליכים אחרים להעביר דרך משאיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בינתיים אפשר להכניס להם מגרסות יש להם הרבה מה לגרוס שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קלעת למחשבותיי. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אפשר לראות פה מעברים ומאפיינים. יש מעברים שמכסים את הכול כמו לכיש –זה השם החדש של תרקומיה, נתנו לו שם עברי הוא מופיע כבר ב'ווייז' מלפני חודש, לשמחתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמעבר לכיש? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> קוראים לו מעבר לכיש, עברתנו את השם. השאיפה שלנו היא לעברת את כל השמות של המעברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ויש מעברים שהם מעברים בודדים כמו מכבים שמסומן באדום, הוא היה רק להולכי רגל. אייל גם – רק הולכי רגל והם שניהם או פתוחים או סגורים, זה הכול לפי החלטה, אבל קיבלנו החלטות כבר. אלה המגמות, אני בכוונה שם אותן פה, אנחנו מבינים עם פיקוד מרכז שההתיישבות מתקדמת לגידול של כמעט 100%. ההתיישבות היום היא 560, בעוד כעשור היא צפויה להגיע לכ-1 מיליון תושבים. זה ניכר לעין כבר היום, יש תנופת בנייה אדירה. בתחום הסחורות מדברים על גידול משמעותי בהיקף הסחורה לישראל, בעיקר של סחורות רגילות אבל גם מחצבות – הולכים לאט-לאט להתבסס על מחצבות ביהודה ושומרון. בתחום הפועלים דווקא יהיה צמצום ונדבר על כך בהמשך. כדי להציג לכם את היכולות, יצרנו את התפיסה החדשה –לפני ארבעה חודשים המנכ"ל הגדיר אותנו גוף ביטחוני מבצעי. בתפיסה הקודמת ראו שרמי"ם הייתה גוף תפעולי. כל מה שהוכתב, גם במבנה הארגון וגם בתפיסה, יצרנו תפיסות אחרות. אנחנו מטפלים בהן בתל"ג, בתקציב ובמעשים, להיות גוף ביטחוני ולפעול ברשת. עד היום מעבר חשמונאים לדוגמה לא ידע לדבר עם מעבר שכן, גם ברמה של קשרי גומלין וגם במידע, לא דיברו בטלפונים. המעברים היו מנותקים זה מזה. הקמנו מרכז שליטה, וכמו שראית היום כמעט כל המעברים נצפים במרכז השליטה. ממש מלפני כמה ימים. מבחינת קשרי גומלין, לאט-לאט מפתחים את רשתות התקשורת והמערכות כדי לנהל. מסתובבת סחורה, כרגע מנהל מעבר חוצה שומרון, לדוגמה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הניהול של רשת המעברים תאפשר לכם גם לווסת מאמצים? להעביר כוח אדם? לחזק מעבר כזה לפרק זמן מסוים? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ממש כך. גם המגמות הפנימיות אצלי תבואנה לידי ביטוי, בעיקר בהיבט המבצעי. היום למשל יש לי מנהל מעבר – אתה בוודאי מכיר אותו, שלמה סבן שהיה פעם במעבר ארז, הוא כרגע בחוצה שומרון – כשהוא מסובב משאית אצלו במעבר, שזה סיפור בפני עצמו, היא יכולה להופיע במעבר חשמונאים, או במעבר אליהו. היא יכולה להופיע אבל אף אחד לא יודע שהיא סובבה כי אין את המערכת המתואמת. כך גם במעברי עוטף ירושלים, הכוונה שהרשת שאנחנו מפתחים לא תהיה רק של רמי"ם, אלא תהיה לכל המעברים. בשקף הבא עשינו עץ מבנה – הסגן שלי רונן, האחראי על כל המנגנונים של ההפעלה המבצעית כאן ועכשיו של כל המנגנון, כל כוח האדם הבינוי וכדומה. ירון, שיושב פה, אחראי על כל האופרציה הביטחונית, המשל"ט וכל התיאומים עם הגופים. ופה יש את איציק, שאחראי על כל המתחם האסטרטגי, מי שמסתכל קדימה חדשנות, ורגולציה ותוכנית רב-שנתית וכדומה. המנגנונים של המטה בנויים היום עם שלוש האונות האלה – מי שרואה רחוק, מי שעושה את התיאום ומי שמפעיל את המעברים פיזית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עשית פה עבודה נהדרת, כמו מפקד טוב, יש מי שאחראי. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הסתכלנו 20 שנים קדימה, ואמרנו מה אנחנו רוצים לראות פה – חזון של מיקסום כל היכולות, שהמעברים יהיו יותר טכנולוגיים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה שהגדירו אתכם גוף ביטחוני מבצעי נתן לך סמכויות נוספות? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אנחנו נדבר על הפערים האלה. זה חלק מהעניין, אחרי שאתה מקבל את הכותרת אתה צריך להתאים את עצמך. אמרת משפט לפני שנכנסנו לפה – "אני רוצה שאתה תהיה רשות" – אבל יש דברים שנוסדו לפני שנים רבות, החלטות ממשלה, כל מיני דברים שמגדירים מי אחראי על מה ורשות צריכה להיות עצמאית, היא צריכה להיות עם גופים של ייעוץ והכוונה וכולי. היא לא יכולה להיות רזה מחשבתית בסמכויות שלה, וזו הכוונה אני גם אחריות וגם סמכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בחלק מהדברים אנחנו דנים כבר בשבוע הבא, במקרה עופר מוביל דיון בעוד שבוע או שבועיים, דיון ראשון פורץ דרך, איך להפוך חלק מהמעברים לטכנולוגיים. שמעט אנשים יפעילו מעברים ולא נצטרך להשקיע boots on the ground כמו שאומרים בשמש, במזג האוויר. ואיך אפשר לעשות את זה? אפשר. צריך לדמיין, צריך להכווין את המאמצים אבל בסוף למקסם את כל הטכנולוגיות שקיימות היום. ראיתם בסרטון, חלק מהדברים הם מחשבות וחלק מהדברים קורים, ולהביא בסוף למצב שלא כל מי שמגיע לבודק הוא בחזקת פעם ראשונה, אם זה פועל, אם זה רכב אם זו סחורה, להגיע למצב שכל מה שמגיע אליו הוא כבר יודע עליו מראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלה טכנולוגיות שכבר קיימות, צריך לדעת להכניס אותן. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> טכנולוגיות קיימות, צריך לאמץ אותן, להכניס אותן לעשות להן רגולציה ואז כל פועל שמגיע אתה יודע לפני שהוא עובר את התהליך איפה הוא פועל, איפה הוא עובד. כך גם עם משאית סחורה ועם רכב – יצא מאריאל, הגיע לחוצה שומרון, יצא מטנא עומרים ומגיע למיתר, אנחנו יודעים כבר, לא צריכים להיות מופתעים כשהוא מגיע. לכן יצרנו הקלה על שטף התנועה להתיישבות בשנתיים הקרובות – התחלנו לעבוד על זה ב-2025 והשבוע אישרנו גם את 2027-2026, תכף נעבור על כל מיני מודלים. זה קרה בכל המעברים, יצאנו לדרך, הבאנו תקציב שהממשלה נתנה לנו. זו דוגמה טובה כי כשרוצים להשקיע במעברים עושים איגום משאבים ורצים לדרך כי מבינים את החשיבות כדי למנוע את הפקקים. היום בכל המעברים כבר יצאנו לדרך, מה שמסומן בירוק נעשה, מה שבצהוב הוא בתהליכים כמעט מושלמים, עוד קצת וזה מסתיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זה חוצה שומרון ב'? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ב-א' הוספנו נתיב אחד. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> שלבי ביצוע של הרכבת המעבר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בדיוק. קבענו בדיון בשבוע שעבר שבדצמבר 2026 המעבר מושלם, המעבר עצמו מועתק עם שבעה נתיבים, כי מכריחים אותנו לעבור למקום אחר, זה בינוי גרנדיוזי. יש מעברים שאנחנו מתחילים השנה, שמים את התקציב – איציק עם האנשים שלי, דקל ורונן –נכנסים ונוסעים קדימה, כל המעברים האלה אמורים לנסוע בשנה הבאה, מיתר ותאנים ואליהו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בזמן העבודה על מעבר כזה, על הרחבה שלו, הוא סגור ויש לו חליפי או שהוא פתוח במקביל? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אנחנו עושים את הניתוח בזמן שאתה בתנועה, זו הבעיה המרכזית שלנו אבל לקחנו בחשבון את כל החישובים האלה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> יש פה שלביות ויש פה התניות. לדוגמה הוא מראה לך שהוא עומד להרחיב את מעבר אליהו לחמישה נתיבים על הכביש שמוביל לקרני שומרון. ביום הוא ארבעה נתיבים והוא צריך לסגור נתיב אחד תפעולי. אנחנו מברכים על העניין הזה אבל כמות הלחץ שיש במעבר אין לו יכולת לרדת לשלושה, לכן עשינו מעקף, אנחנו פותחים את מעבר אייל לכל הערבים הישראלים שנכנסים בקלקיליה. כך הורדת את הנפח בצורה משמעותית ואז תושב קדומים או קרני שומרון לא מרגיש באמת את הלחץ במעבר כי הורדת לו, לדעתי גם בשלב הביצוע הוא יכול להרגיש הקלה משמעותית. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן, זה מה שקרה בדיון בפיקוד מרכז. אם אנחנו בתחילת שנה הבאה מתחילים עבודה – ציר אחד פחות באליהו וציר נפתח באייל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי מבצע את המעברים האלה? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> מי שמבצע פיזית זה אגף הנדסה ובינוי או 'רמדה', ערן אופיר אם אתה מכיר - - - הרעיון של אזרוח מעברים הוא קודם כול יצירת רשת, זה החשוב ביותר. היום מעבר ביתוניא סחורות, אני לא יודע מה קורה שם, בטח זה לא בסטנדרטים שלי ואני לא רוצה לזלזל באנשים שם אבל זו יכולה להיות נקודת תרופה. אני כבר לא מדבר על מעברי הולכי רגל. לקחנו לפני שנתיים את התפעול של מעברים. לדוגמה, נתתי למוטי לתפעל את רנתיס, מעבר של חיילי צה"ל. ביום שהוא נכנס לשם הייתה עקומה באחוזים של תפיסות של שוהים בלתי חוקיים ודו-שימושיים שנכנסו. הוא מגיע עם האפודים הצהובים שלו, כמו שאתה יודע, הם מחכים לשעה שהוא יסיים. הוא יכול להחזיק משמרת אחת, ב-16:00 הוא יצא. ב-16:01 התחיל להגיע טור של רכבים למעבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם אני משאיר אותם עד 17:00 או 18:00 הם כועסים עלינו, אומרים 'הייתם אמורים לצאת ב-16:00'. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אלה המבריחים. עד כאן הצגתי את האתגרים ואת הפערים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה מונע את האזרוח הזה? אני מוכן להיכנס בזה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> כסף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק כסף? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> כן, כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול כסף. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> תביאו כסף והכול נפתר פה, תוך שנתיים אנחנו עושים מהפכה בכל המעברים. המצב כל כך גרוע שלכאורה, אני לא עוצר פרויקטים וגם בהסכם שסיכמתי עם שר האוצר. כלומר, התשתית תמתין לאזרוח. ואז מתקבל אירוע כמו במעבר קלנדיה, שבונים תשתית ב-150 מיליון שקל, עומדת להסתיים העבודה בעוד שלושה חודשים והוא יהיה סגור. התחלתי עבודה במעבר אדומים א-זעיים הכביש שמוביל למעלה אדומים זה הדבר היחיד שמטריד את תושבי מעלה אדומים – השיח במעלה אדומים הוא לא על רמת החינוך, רמת הניקיון בעיר והכול אלא על ניתוח הזמן מתי אני עובר את המעבר. התחלנו במעבר, השקענו ממשרד הביטחון תקציב של 60 מיליון שקלים בתשתית שהולכת לעשות שינוי דרמטי באזור אבל באוגוסט 2026 כשהשדרוג התשתיתי יסתיים, אני אסתכל על מפקד מחוז ירושלים ואגיד לו 'תראה איזו כלה הבאתי לך, מי מפעיל את זה?' והבשורה שרציתי להביא למעלה אדומים עוד יותר תתסכל אותם. בניתם תשתית, השקעתם את הכול – תפעילו. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זה יהיה מפח הנפש הגדול להתיישבות, הבטיחו להם והשקיעו עשרות מיליונים ועוד יותר מזה ובסוף זה לא נעים לראות - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> במעלה אדומים הקבינט קיבל החלטה נפלאה שניסיתי לדחוף 20 שנה, סלילת הכביש הפלסטיני א-זעיים עזריא. זה חלק מעיצוב המרחב כולל המעבר, איך הם נוסעים, איך הם יוצאים בלי להתחכך בתושבי מעלה אדומים, בלי להעמיס על המעבר. יש פה רעיון אדיר, אם לא יאפשרו לממש אותו חבל על 450 מיליון שקל בערך שישקיעו שם באזור. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כך קרה לפני כמה שנים כשהייתי במל"ל, התכתשויות עד הדקה האחרונה על כביש הטבעת שהיה אמור להיות שם ליד המפקדה של משמרת הגבול בעוטף ירושלים. בסוף בדקה האחרונה החליטו שפותחים אותו עם איזה ג'יפ בבוקר שפותח את השער, מכניס בבוקר כמה רכבים, סוגרים, ובאים שוב אחר הצוהריים – בשורה התחתונה אין מעבר שם עד היום. אירוע שני זה החברות שבונות את זה. לפני שנה ביקשתי מעופר, עשינו עבודת מטה, שמנו מספר – לא ניכנס כרגע למספרים – זה מספר שבו רמי"ם מביאה את עצמה לכל המעברים, לא לחלק, לא לרבע אלא מגיעה ולוקחת את האחריות וגם עושה שינוי. יש רמדאן וכל הדברים עוד מעט, נערכנו לרמדאן הלכתי למדתי מה זה רמדאן, ישבנו עם האנשים מתוך הבנה שהינה נותנים לנו ובסוף זה תקוע. אני טוען שהמדינה צריכה להבין דבר אחד ואני לא שמתי את זה במספרים כדי לא לייצר הטיה או משהו כזה, כי חשוב שהמספר יהיה אמיתי. כל יום שהמעברים לא מאוזרחים היא מפסידה מיליונים. על מה היא מפסידה? על ההברחות, על הנושא של הפשיעה, הכלכלה - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> המתנה, כלכלה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אם אתה יודע לכמת את זה במספרים. זה כמו שתמיד אומרים על רעידת אדמה – אם תשקיע שקל אחד לפני רעידת אדמה, תחסוך 10 שקלים אחריה. אבל אף אחד לא מוכן להשקיע את השקל הזה. זו הבעיה שמתסכלת אותי. כראש רשות חירום לאומית אני מתעסק בלנסות לשכנע את המדינה לעשות כל מיני פעולות קטנות כדי לשכך את העוצמה של רעידת אדמה. הרי אם היא תבוא, היא תהיה הרסנית, כולם יודעים אבל לא משקיעים את השקל הקטן כדי לחסוך את העשרות מיליונים או מאות מיליונים של הנזק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו יודעים לתרגם פחות או יותר – מה התקציב לכוח האדם? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בטח, יש לנו. רונן ורון ואיציק יכולים להציג לך מסודר מה המשמעויות. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> גם לא צריך להביא את האוצר, אני מבין את הבעיות של האוצר. בסוף זה מתחרה בדברים נוספים. לא צריך ללכת עכשיו על כל 16 המעברים בעוטף. קח שניים-שלושה או ארבעה שהם צוואר בקבוק בעיקר בהתיישבות הישראלית, היקף העומסים שם, תבנה תוכנית רב-שנתית של אזרוח. אני מלווה את זה 20 שנה ואני לא מצליח לצאת מהאירוע הזה. היו פה דיונים, הייתה טיוטה להצעות מחליטים – טיוטות שכבר נגנזו. אני זוכר את עצמי בשיחה עם בן שבת שהיה ראש המל"ל, דקה לפני שזה מגיע לקבינט הוא קורא לי ואומר 'תגיד, כל הכסף הזה שנשים פה במעברים, כמה פיגועים יצאו לך מהעניין הזה?'. אמרתי לו 'תשמע, לא יצא פה דרך המעבר פיגוע שאתה יכול להגיד מהמעבר'. אז הוא אומר לי 'למה להשקיע? תמשיכו להסתדר ככה'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו התשובה כי אתה שם. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הבעיה היא שאנחנו תמיד, כמו שאני מנסה להכין - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי סופרים את זה פר מעבר במקום להסתכל על זה כתמונה כוללת. אם זה לא עבר במעבר הזה, זה יעבור במעבר אחר, זה לא משנה. מה, זה לא יעבור? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> פריון עבודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל זאת הטעות שלנו לאורך שנים, מי שהיה בצבא אני יכול לדבר איתו על זה ביתר קלות, מי שלא כבר שמע את זה יותר מפעם אחת. אם אנחנו נמשיך להסתכל כל הזמן רק מה היכולת לא מה הכוונות אנחנו נמשיך לטעות, זה הכול. אנחנו יודעים מה הכוונות של הצד השני ואנחנו צריכים לעשות הכול גם בהיבט של לאפשר לאוכלוסייה שלנו וגם למנוע מהאוכלוסייה האחרת, אין פה יותר מדי. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> מעברים זה מתח קבוע בין צורכי ביטחון לבין שטף חיים. הגוף היחיד שיודע לעשות את האיזון הזה נכון הוא רמי"ם, הוא גוף מקצועי לזה. הוא יודע לשחק במתח הזה. בעוטף יש דברים הזויים. קח את מעבר קלנדיה, רמת בידוק חמש, כל אחד שם עוצרים אותו, בודקים אותו. מה עושה המזרח-ירושלמי מכפר עקב? הוא אומר 'תראה יהודים פה דופקים לי בידוק ברמה, אני נוסע אולי עוד רבע שעה, 20 דקות, אני הולך למעבר חיזמה' – מעבר בחורים בשמו העברי – 'הולך למעבר חיזמה שם אני עובר עם היהודים, אני עם לוחית זיהוי צהובה, יש לי תעודת זהות כחולה, אני עובר רק רמת בידוק אחת'. שאלתי את מפקד העוטף אם הוא לא חושב שהמחבל הפוטנציאלי שאוסף מודיעין למבצע לפני פיגוע מבין שכדאי לו לנסוע עוד משם ולא מפה. וזה עוד חוץ מהפקקים וגם הפוטנציאל. אתה לא יכול להסתכל על העץ, תסתכל על היער. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן, זה המסר שלי. בסוף אם היית לוקח אפילו את המעברים של הסכמי השלום, מציב כל מעבר ביחידה אחרת, במשרד אחר – פה תיירות כי זה טאבה ופה מסחר, היית מקבל ערבוב אחד גדול כי בסוף זו העוצמה של הארגון. ארז אחראי על כל ההדרכה, והוא כמי שמרכז את ההדרכה ואת ההכשרה הוא יודע היום בלחיצת כפתור להגיד לך מה רמת הכשירות, אתה יכול להעלות נפח פה, לעשות יותר ריענונים, מחר בבוקר גם הכול יהיה טכנולוגי. בסוף אנחנו מכשירים את האנשים בהתאם להנחיות של הגופים והכול אבל אתה מגיע למעבר עכשיו, נחזור למעבר רנתיס, היום נראה את מעבר מכבים, השאלה הראשונה שתשאל את אותו חייל שנמצא שם 'כמה זמן אתה פה?'. יכול להיות שהוא התחלף אתמול בלילה וזו פעם ראשונה שהוא שם, יכול להיות שבכלל הבוקר זו משמרת ראשונה ואם זה שיא הוא כבר עשה שלוש-ארבע משמרות בחודש האחרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואין לו שום כשירות להפעיל מעבר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ואין לו כשירות להפעיל מעבר, אז איך הוא ידע להבחין בין טוב לרע? איזה סמך יש לו בראש כדי להבין? אתה עומד בפקקים, אתה יכול לעמוד בפקקים בדרך הראשית לירושלים או מירושלים בלי להבין למה. לכן מדינת ישראל – אמר פריון בעבודה, ועזוב את ההברחות ואת ההיבטים הביטחוניים – אנחנו מחכים. אני רוצה באירוע הזה אני כל כך שמח שאתה נמצא בתפקיד כי חיכיתי למישהו שכשאני מדבר משהו הוא מבין כי הקריירה שלך היא קודם כול ביטחונית אבל בתור מי שנמצא בממשלה אתה מבין את התסכול. אנחנו כגופי הביטחון רוצים לעשות את זה טוב יותר ובגלל היבטים של תקציב אנחנו לא מצליחים לממש את זה. כי אין פה שום שאלה – תשאל את המל"ל, את רועי, שאל את נציגי המשטרה, שאל את עופר מפיקוד מרכז – זה לא שאני צריך להתחרות עם יריב על מי יותר טוב. זה גוף שהוגדר, רשות מעברים, ומעבר לזה צריך לשחרר את לובשי המדים שילכו לעשות ביטחון, במקום לשבת במעבר. זה גם מתסכל אותי בהקשרים האלה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אני יש לי בעיה, הרמת לי להנחתה, באתי לפה בגלל עוטף ירושלים. כיום, על פי נתוני חדר מיון שלנו, לפחות 50% מהמסתננים למדינת ישראל באים מאזור העוטף. באזור העוטף זה הטוב ביותר שהם יכולים לעשות. אני מעריך שחצי מהסד"כ שלהם מושקע במעברים, באבטחה, כי יש להם בעיות גם עם המאבטחים האזרחים שיש להם, הם מועסקים במעברים במקום לחזק את המכשול. לא יביאו לכם עכשיו עוד 10 פלוגות מג"ב, אני מניח, אבל את מה שיש, צריך למקסם. הלוואי והייתי יכול לאזרח סיורים לאורך המכשול, רמי"ם למכשול לא למעבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא בטוח שלא נגיע גם לזה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> לפי הכסף שעכשיו לא נותנים למעבר קלנדיה, לא נותנים לא נראה לי שייתנו למכשול. אבל בסוף יש פה ניצחון כפול – אתה מוציא אותו מהמעבר, מכניס כוח מקצועי למעבר ואתה גם מחזק את המכשול. גם אצלנו בבית, אמרתי למנכ"ל משרד הביטחון, נשארו לנו שלושה-ארבעה מעברים של צה"ל לאזרח באיו"ש – למה אתה עוצר את זה? אתה אומר לי 'אין לי כסף, אין לי כסף' אני לוקח חיילים של גדוד 49, אין להם מושג במעברים, הוא אומר להם תהיו במעבר רנתיס לבדוק את האנשים. אין להם מושג מה הם בודקים, והוא חסר לי על הגדר שהשקעתי בה מאות מיליונים שעוברים עליה, אז למה בניתי את הגדר? אם אתה לא רואה את השלם זה חורים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הינדי, הערה חשובה מאוד. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אנחנו משקיעים רבות כדי שהמעבר יסמל שלטון, הנראות שלו חשובה לי מאוד, ולכל מנהל מעבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשובה לכל מדינת ישראל. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זה חשוב למדינת ישראל, בסוף אלה הפנים – עוברים פה תיירים, עוברים פה פלסטינים. זו העוצמה של מדינת ישראל אתה לא רוצה שיראו פה ביתן מוזנח עם דגל קרוע ואדם שנראה מרושל. תמיד מנסים להבין איפה המקומות המועדים לפיגוע. ידוע שבחילופי חיילים או כשהחיילים לקראת סיום, במקומות שהמשמעת רופפת. אני מביא סטנדרט משמעת גבוה, אנשים מחויבים, מסורים. השפעה שונה מחייל עייף שמציבים אותו – לא שאני מתלונן על חיילי צה"ל – אנחנו מבינים שהמשימה הזו לא שייכת לחיילים, אתה יודע איך זה נעשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מקצוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעבר זה מקצוע, כך צריך להסתכל על זה, זה ברור. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כדי לא לבלוע את כל האירוע במכה אחת – כי לא הייתה תוכנית רב-שנתית – אמרתי בואו נשים יום אחד, עזוב את השנים אלא הרעיון. אני רציתי כבר השנה להתחיל בתהליך ואני כל פעם מרגיש שאני רוצה יותר מאשר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשאתה אומר השנה אתה מתכוון 2026? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הצעתי את זה 2025, שיניתי את זה בגלל הביקור כי היית אומר לי שכתבת ובסופו של דבר לא עשיתי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נשאר לך עוד חודש להשלים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עוד חודש לא נספיק. דחה אותי המנכ"ל, אבל הוא כל פעם אומר לי 'איתן, תביא כסף, תשכנע שצריך', עכשיו את מי אני אשכנע, את פקידי האוצר? צריך שהתפיסה תבוא מלמעלה – להבין מה טוב בזה, למה זה נועד ומה זה יעשה לנו. אז אני מבטיח להם עכשיו, לא 20 שנים קדימה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מפתיע אותי עם העניין של האוצר כי שר האוצר הוא גם שר במשרד הביטחון. הדואליות הזאת הייתה אמורה לעזור, ומספר שתיים שלו אחראית על כל נושא ההתיישבות. משהו פה נראה לי מוזר אבל אתחיל לעבוד על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מודעים להכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לי ספק. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> שר האוצר השקיע בסיפור של הקלת שטף התנועה. כבר בימים הראשונים שלו בתפקיד ישבו הוא וגלנט וסיכמו את התוכנית הזאת שנקראת הקלת שטף התנועה. השקיעו פה כמעט 600 מיליון שקלים. גם כאן האירוע דומה, אם כי מעט שונה. זה לא המספרים, אלא הידיעה שבתוך כמה שנים אתה מקבל מדינה שבה כמו שקו התפר מושלם, גם המעברים מושלמים. מתקבלות רצועות של חוסן, של חיזוק. עכשיו מטפלים בגבול ירדן, אתה לא יכול לטפל רק בגדר, אתה צריך לשים מאחורי זה עוד תשתיות ועוד דברים לכן אסור להשקיע כל פעם בשכבה אחת, צריך להשקיע בכל השכבות. כדי להקל על המערכת, שלא יגידו שהמחירים יקרים מדי, בראייתי צריך לעשות כמה שיותר מעברים בכמה שפחות ניהול ובזבוז לצורך העניין, לא שאני אומר בזבוז אבל בסוף הנהלת המעבר, וזו אחריות שלנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשומות מטה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן, תשומות שיעלו למדינה בתקנים של כוח אדם. היום יש 13 מנהלי מעברים על 16 מעברים, יש מעברים דואליים שהם שני מעברים על הנהלה אחת. אני רוצה להפיץ את זה, לקחת את כל מעברי עוטף ירושלים בצה"ל ולא להגדיל את תשומת המטה באופן משמעותי. אני לוקח פה להיות מנהל ראש רשות המעברים על 30 ומשהו מעברים עם 17 הנהלות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וזה יעבוד? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> וזה יעבוד, רק שייתנו לי. עשינו על זה את כל התכנון, ואז לצורך העניין מוטי, שהוא כרגע מנהל מעבר חשמונאים, ייקח גם את שילה שלידו וינהל שני מעברים. אם רנתיס ייסגר – אני לא יודע מה יהיה אבל בגדול – אתה הולך ל'זאת הבשורה' בקומה העליונה שקראנו לה מרחב בנימין, החלק העליון זה עופר, מכבים וביתוניא. זו עבודה שאנחנו עושים עם עופר על מעבר עופר ומכבים – לקחת לפיקוד מרכז עם המשטרה את הרעיון, ולהפוך את המעברים לטכנולוגיים. שהציר הראשי שעולה לירושלים יהיה ציר פתוח רוב הזמן, עם יכולות עם חיישנים, עם הכול. לא יכול להיות שאני נוסע היום לישיבה אצלך ואני צריך לעבור בעופר ולהיבדק, הרי באתי מתל-אביב או לא משנה מאיפה באתי, למה אני צריך להיבדק? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> יש פה מקטע כביש מיוחד, 443 שבו 13.5 קילומטר שאתה נוסע ביהודה ושומרון. כל מי שנוסע מירושלים לתל-אביב או הפוך – הייתה לו אלטרנטיבה שלא להיבדק ולנסוע דרך כביש מספר 1. למה בנינו שני מעברים שעלות התפעול שלהם – אם הוא יאזרח אותם ולא נחשוב קדימה – היא מעל 100 מיליון שקלים בשביל שני המעברים? זה לא הגיוני להשקיע את התשומות האלה באזרוח, מה האיום? ואז הבנו שהאיום הוא שמי שבא מירושלים או מי שבא מתל-אביב עוצר באמצע, אוסף מחבל או מטען ונכנס איתו לירושלים. כי בג"ץ 443 והשופט פוגלמן אמר לערבים "תיסעו" רק לא אמר לאן. ומצאנו בשקט את הפתרון איך לא ייסעו פה פלסטינים. יש פה בממוצע 10 כלי רכב פלסטיניים שנוסעים פה ב-443, על אף שהוא עבר הפקעה אזרחית בשנת 1982. בשביל עשרת כלי הרכב והאיום הזה – בואו ננטר מי עוצר בצד בתוך 13.5 הקילומטרים האלו ובו נשקיע. עוברים פה היום יותר מ-200,000 כלי רכב. אנחנו בודקים 200,000 כלי רכב בשביל הסיכון שחלילה – זה לא הגיוני. אני מניח שבגלל העומס בכביש ובמעבר גם משרד התחבורה יתחיל לחשוב על להרחיב את הכביש. זאת אומרת את העלויות להרחבת כבישים אנחנו יכולים לצמצם אותו בצורה משמעותית. שים בצד את הביטחון, יש פה פרויקט התייעלות תחבורתית – כל אלה שעומדים מבית חורון עד מעבר מכבים לתל-אביב – זה לא הגיוני, זה כביש אסטרטגי לירושלים. אי אפשר להתייחס אליו כאל מעבר חיזמה, זה משהו אחר לגמרי, כך בתפיסת העולם שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם נקטין את מספר המעברים בכביש הזה לא תגדל כמות הנוסעים, עשרה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רכבים פר מעבר. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> לא יגדל, כי בשביל פלסטיני האפשרות לנסוע בכביש 443 פחות מפתה משתי סיבות. האחת, יש לו בידוק. מדינת ישראל התחייבה על שתי נקודות בידוק. פלסטיני שרוצה לנסוע, אני חייב לבדוק אותו. - - - יעמוד עכשיו חצי שעה, לאן זה לוקח אותו? הוא לא יוכל להגיע לשום מקום. והסיבה השנייה, יש מפה מעבר תת-קרקעי מתחת לכביש 443, מה הוא יעדיף? חצי שעה בתור? מבחינתם הם היו רוצים אבל הוא לא שווה להם, האירוע הזה אחרינו הוא מסודר. לכן בסוף בפרויקט הזה כולם יצטרכו להיכנס ולשים את הכסף שלהם. משרד התחבורה, משרד הכלכלה בניתוח הפקקים והעומסים ופריון העבודה – זה פרויקט התייעלות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כל הסיפור הזה הוא לא רק להחליף את האנשים שמנהלים אלא גם להחליף את ההיגיון של הניהול, את הטכנולוגיה שאפשר להוסיף ולהביא למדינת ישראל הקלה בשטף התנועה לא באמצעות הרחבות כבישים ותוספות של כל מיני - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אם נצליח בזה המודל הזה יועתק בעוד חמש שנים לאזור מעלה אדומים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> תחשבו שממעלה אדומים או מאריאל יוצא רכב. בשבוע הבא אנחנו עושים פורום טכנולוגי ועושים מודל שיהיה מודל מנצח לכל המעברים. היום רוב יהודה ושומרון מנוטרת בצורה כזו או אחרת, אבל לא לקחנו את הניטור הזה לתוך המעבר. הניטור תמיד היה לטובת הכוחות המבצעיים או כוחות אחרים ולא למעבר. אם אתה מחבר את המעבר למרחב, אתה יכול להשתמש בסנסורים שקיימים בשטח אליך. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> יש לנו עוד תהליך לעבור עם זה, זה בבחינה, בהבשלה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ברור. זה לא מחר בבוקר אבל כאמור לא צריכים לחכות 20 שנה כדי ליהנות מהטכנולוגיה, עם רגולציה קטנה והתאמות אתה יכול להגיע להכול. זה הרעיון, עם זה אנחנו יוצאים לדרך ובסופה יהיו לנו 17 הנהלות מעברים לרשות ולא 30 – המעברים יישארו כמו שהם אבל ההנהלה שלהם וכן הלאה – הכול יתחלק בצורה שתאפשר לנהל ולשלוט בכל היופי הזה. בסוף, קשה לנהל ולשלוט על כמות גדולה מדי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> החברות שיפעילו את המעברים האלה, יש להן את כוח האדם הנדרש? הן יוכלו לעמוד בזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יהיה בהדרגה, לא במכה אחת. צריך לבנות את הכוח, המשאב הזה שנקרא מאבטחים ובודקים הוא משאב בעייתי. אחת הסוגיות שאני אעלה גם כאן בניסיון לראות איך אפשר - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> להעלות להם את המשכורת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כמה פתרונות - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> מה צריך להתבייש? להעלות את המשכורת. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> ולהכניס טכנולוגיה חלופית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להיפך, אם אני רוצה אנשים איכותיים יותר אני צריך להעלות את המשכורת עוד יותר, אתה צודק. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זו נקודה שרציתי לדבר עליה בהמשך אבל אם כבר פתחנו, נדבר עליה עכשיו. יש לנו כמה וקטורים שאנחנו עובדים בהם. חיילים חזרו אחרי שנתיים של מלחמה. אלה חיילים שאנחנו רוצים אצלנו, עם הרובאי ועם היכולות המיוחדות וכן הלאה, אבל לחזור להיות במעברים, כשהם בחיכוך עם הפלסטינים, זה לא משאת נפשו של אף אחד מהם. אנחנו עובדים על מיתוג מחודש. ראיתם את הסרט הקצר שהצגתי, בשבוע שעבר הבאנו את ענבל משש – מנכ"לית שירות התעסוקה – היום יחד עם רונן ואנשיו היא מסדרת מערך שיציג בכל לשכות התעסוקה את רמי"ם כאחד המקצועות המועדפים, וימשוך עובדים. כלומר מהיכרות ברמת חשיפה באמצעות חברות מקומיות, לחשיפה ברמה של רשת ארצית עם הטבות בשכר שכבר התחלנו. רצינו להכיר בהם כעבודה מועדפת, נתקלנו בחומה בצורה של משרד האוצר שלא היה מוכן לשמוע. הוא רוצה לקצץ ולהפחית את המושג הזה שנקרא עבודה מועדפת, אנחנו נלך על דרך שתעקוף את הרעיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר משהו ועושה את הפעולה ההפוכה – באסדות גז, במנו ספנות ובמלון על הים נתנו להם עבודה מעודפת והרחיבו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רעיון טוב. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כל מה שתוכל לעזור לנו בשביל להריץ את זה כי אנשים רוצים לעבוד, תעשה אותי אטרקטיבי בשבילי ובשביל הגאווה העצמית שלי שיכירו בי בעבודה הזאת. כמה מילים על חזרת פועלים. היום אנחנו נמצאים על 20,000 ומשהו, כמעט 30,000 פועלים במעבר חשמונאים. בתחילת הדרך זה היה בקושי 150, היום זה כבר 700 ומעלה פועלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חריגים – כולם נקראים חריגים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עדיין מ-7 באוקטובר יש סגר. התפתחה תופעת השב"חים, אני בטח לא מחדש לכם, המסתננים שהיו לפני וחזרו עכשיו. יש לחצים כלכליים שאנחנו מבינים אותם, אנחנו לא בגישה של 7 באוקטובר, מבינים שצריך לעשות מנגנון חדש. ישבנו עם פיקוד מרכז, ישבתי עם כולם – מאנשים שמעסיקים עובדים זרים ועד לגורמי משטרה וכמובן פיקוד מרכז – לראות איך מבטיחים לך בביטחונות, שמה שנכנס, נכנס בתהליכים הטובים שיש. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> צריך לזכור דבר אחד –ביהודה ושומרון, הדם הוא אותו דם כמו בישראל, הדם הוא לא שונה לאף אחד. באזורי התעסוקה ביהודה ושומרון מעסיקים אלפי פועלים פלסטינים מדי יום. הייתי ביום ראשון אצל ראש עיריית מעלה אדומים, במישור אדומים 8,000-7,000 פועלים נכנסים מדי יום לעבוד שם, במישור אדומים. נכון זה מחייב תהליכי בקרה, בידוק מעקב – אנחנו חושבים שמה שהיה לא יהיה, הבקרה והשליטה שהיו כבר לא יהיו, זה משהו אחר לגמרי. אבל אנחנו יכולים בקריטריונים מדויקים של מי וכמה, מעקב ושליטה – להתחיל להחזיר לייעודם ייחודיים את הפועלים לישראל. הבת שלי שיפצה את הבית שלה לפני שנה, דבר ראשון שהיא אמרה לי היה 'אבא, לא ערבי', היא לא מדברת על פלסטיני עם תעודת זהות כחולה – 'לא ערבי'. אמרתי לה 'זה יעלה הרבה יותר, ולוחות הזמנים יהיו ארוכים יותר'. כלומר, זה לא רק עניין של דרג מדיני שלא מאשר, אלא גם בציבור יש עדיין חששות מהאירוע הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעבר לפגיעה הכלכלית והביטחונית שתופעת השב"חים טומנת בחובה – יש גם תופעה מאוד ברורה של גניבת רכבים שהפכה להיות משהו מאוד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכת מדינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ייאמר לזכותכם שבחלק מהמקומות הם צריכים לעשות על זה עבודה, השאלה היא מה אנחנו צריכים לעשות כדי להקטין עוד יותר את התופעה הזאת. נכנסו, גנבו את הרכב – איך אני עוצר אותם שלא ייכנסו ליהודה ושומרון? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אני גם באירוע הזה, בדיווחים של 'איתורן' וכדומה. ראשית התעוזה מטורפת – הם שוברים לי מעקים בכביש 443 ויורדים ב-90 מעלות. זה לא אמיתי איך שהם עושים את זה. לגבי היכולת שלי להתמודד – מה, אני אעשה עכשיו בידוק גם מהצד של תל-אביב? עוד מחסום לבדוק את הרכבים? זה לא הגיוני. לדוגמה אם הם מבריחים ב-443, אני לא יכול לעשות עוד מחסום לפני עופר. מה עם הציבור בישראל כולם ייסעו לכביש מספר 1? << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> קח דוגמה את חוצה – הרחבנו לשבעה נתיבים ויש שני נתיבים בצד השני, בשביל לעשות את הבידוק הפוך נצטרך להכפיל, תמונת מראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העניין הוא לא תמיד בידוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או שבואו נעבור לאמצעים יותר מעניינים שקיימים כבר בעולם. << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את היכולת לירות. << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> אנחנו לא יודעים לעצור פיזית – גם כשאומרים לי שיש רכב גנוב בדרך למעבר, אני לא יודע לעצור אותו פיזית, הוא ידרוס לי את כולם. אנחנו צריכים מחסומים שאני סוגר את המעבר עומד בצד לא עושה כלום והוא נתקע. היום הוא מגיע, השוטרים יורים, הוא יורה. הבוקר נתפסו שני רכבים גנובים פה, הם בצד, גוררים אותם – אבל הם דורסים את כל המחסומים. ראשית צריך אמצעים פיזיים ומחסומים יעילים. ושנית, אפשרות ירי על גנב רכב כשהוא מתחיל לדרוס אנשים בשלב המקדים, ולטפל בכל מה שקורה במוסכים הפלסטיניים. שתיכנס לשם יחידה של 'אתגר' ותתחיל. הייתה לי ישיבה עם ה'אתגר' – דורשים מהם - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> או שיחלקו את - - - ויתקצבו את רמי"ם לפעילות מכחול לאדום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, גם נכון. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אז הם היו מתקצבים את יחידת יואב וכל הסיפור, שיתקצבו את רמי"ם, נבדוק להם גם מכחול לאדום, מחסומים פה לרכב, שיתקצבו. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> פה אנחנו בבעיה של סמכות – אני לא בטוח שמותר לנו לטפל ברכבים גנובים. אנחנו יודעים לדבר עם המשטרה, אנחנו יודעים להחשיד אותם כרכבים חשודים שמעבירים אמצעי לחימה – אבל אם אני יודע שזה רק רכב גנוב, זה לא משהו שבתוך המנדט הקלאסי שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הרחבת סמכויות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עשינו עבודה מקצה לקצה עם פיקוד מרכז ועד הבית של המעסיק ממש, באיזה מפעל בארץ או באתר בנייה – לא משנה. עשינו עבודה להבין, מול משרד החקלאות, מול משרד הבינוי והשיכון וכמובן עם המעסיקה בלשכת העבודה, שאחראית על נושא העובדים הזרים. בזמנו דיברו על שלושת המ"מים על המעסיק, על המלין ועל המסיע. אם כל האנשים האלה הם השחקנים, צריך לייצר את הווקטור ולמקד את המאמץ על שני אנשים, על העובד – לצורך העניין על הפלסטיני, ועל המעסיק שלו כי בסוף הוא גורם המוטיבציה שלו להגיע. דבר ראשון, היו המון היתרים שהיו פעם, היתרים של להגיע למכסות גבוהות בתפיסה הקודמת היו המון אנשים שהסתובבו. הרי מה הדאגה של הציבור? הם זכרו את התופעות של לפני 7 באוקטובר, הרבה אנשים הסתובבו בכיכרות ודרשו עבודה, מה שנקרא צרכים כלכליים. היו פה עשרות אלפים היתרים שניתנו לאנשים שלא הייתה להם באמת כתובת מעסיק. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> כמו היתר סוחר – משוטט, בלי כתובת. זה כבר לא יהיה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> חשבנו שאם אנחנו מורידים וממקדים את זה גם בשיטת המדרגות, לא במכה אחת, אנחנו יכולים להגיע למצב שהצגתי במפה כאן, זה מסלול יציאה של עובד, אם אנחנו רוצים שהוא יצא לעבודה, מה אנחנו צריכים? 12 הסעיפים במפת הדרכים, על מה כל אחד אחראי, בין אם בצד האדום בין אם בכחול. בשורה התחתונה, אני אומר בביטחון שאם המעסיק דואג שבמרחב העבודה שלו אנשים מאובטחים או שהוא דואג שהם לא מתפזרים וישנים בלילה בכל מיני מקומות – שהציבור יהיה בטוח, ואם אני דואג שבמעבר הוא עבר את הבידוק – אתה תראה מה הוא עושה אצל מוטי, ואיך משם הוא מגיע לתחנת ההסעה שכבר ראית היום עם המצלמות, איך זה נראה מגודר ומתוחם – אין לו יותר לאן לצאת. המעסיק לוקח אותו פיזית מפה, מביא אותו למקום העבודה ומחזיר – זה התנאי לרישיון. ואפשר להעסיק פה באירוע הזה עשרות אלפי עובדים ולהחזיר אותם למשק העבודה, כשאנחנו מבינים מה המצב. אני מסתכל גם ביטחונית אבל כמו שאמרתי – מעברים 'גשר לכלכלה, לא רק רשת ביטחון'. זה המשחק, אנחנו מציעים למדינה כלים לייצר צמיחה, אם נמקד את זה. עוד דבר שעשינו עם עופר, צמצמנו את כמות המעברים. אין יותר מצב שכל המעברים פתוחים ושכולם נותנים לעבור ואז אתה צריך להשקיע יותר תשומות לכל מעבר במודלים האלה. תראה היום בחשמונאים – דרך אגב אנחנו נעשה שינוי קטן לבקשת חבר הכנסת פוגל – אנחנו לא ניסע למכבים, נדבר פה, נסיים פה ונעשה את הסיור ואת הסיכום כאן. - - - זה מה שהיה – היו 120,000 פועלים שיצאו מפה, 90,000 בממוצע יומי כי הם היו יוצאים ביום ראשון בכמות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד 6 באוקטובר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן, עד 6 באוקטובר. ימים ראשון וחמישי היו מסות של יוצאים וחוזרים, כל אמצע השבוע מספרים ירדו, יחסית - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי הם נשארו ללון - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אתה יודע כמה נשארו – 30,000 בערך לנו בישראל. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> בהגדרה לחצי מהם היה היתר לינה בישראל. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> לא לכולם אבל לרובם היה היתר לינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היתר לינה היה היתר פר מקום או היתר לינה שהוא ימצא לעצמו מקום לינה? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> מה שהיה לא יהיה, אני אמרתי להם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לאבחן לעצמי את הפערים כדי לדעת מול מה לפעול. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> בהיתר לינה בישראל אף אחד לא הגדיר שאתה ישן באלנבי 28. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זה היה בפרדסים ובמקומות של תנאי שירות, בעיקר להתחמק מהמשטרה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> הלינה הייתה באתרי העבודה. כשאתה מרים עכשיו שכונה, הם לוקחים את הדירה הראשונה שהופכת אחרי זה - - - מי << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי שעבד בבניין נכון, מי שעבר במסעדה איפה ישן? << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> הם גרים שם. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בחלק השני ניתחנו את המעברים, צמצמנו את כמות המעברים ואיתם את המספרים, יצרנו מעברים צפוניים, מעברי מרכז ומעברים דרומיים. לדוגמה לכיש, שמו העברי החדש של תרקומיא, נהיה מעבר דגל לאזור הדרום ויהיו לו עוד כמה וסתים קטנים. במרכז מעבר חשמונאים ואייל, ובצפון מעבר גלבוע. ריחן הוא מעבר של קו תפר, אנחנו לא יכולים שם. בגדול אתה מצמצם את כמות המעברים, מגדיר את המכסות, ואז מחר בבוקר כשנפתח אחרי שהממשלה תחליט, זה יהיה כמו שדה תעופה, אין לך 15,000 שדות תעופה, יש לך אחד או שניים, אלה האלטרנטיבות שלך. אז הפועל ייסע עוד חצי שעה, גם ככה החניונים כבר סודרו, ראית את הגשר פה בחשמונאים כך שהוא יכול לחנות גם בצד הזה וגם בצד ההוא, לעבור מהגשר, לא מפריע. כמה מילים על המשילות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני המשילות – למי הצגתם את התוכניות האלה? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עדיין לא הצגנו את זה באף מקום. אצל המנכ"ל זה עלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנכ"ל משרד הביטחון? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> מנכ"ל משרד הביטחון, ועופר, אלוף פיקוד מרכז – מהם קיבלנו את האישור, הצגנו את זה לראש המנהל האזרחי, הכול בתוך משרד הביטחון, לא יצאתי החוצה. אתה שומע בפעם הראשונה את הרעיון אחרי שבמשרד אישרו לנו לצאת - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> זה רעיון שבפועל ברגע שתהיה חזרת פועלים הוא ממומש, הוא לא צריך אישור של מישהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור, אני מדבר על הרעיון הכולל, התפיסה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> הוא לא צריך אישור של אף אחד, לא צריך דרג מדיני, זו החלטה שלנו. ראית פה שמעבר מכבים נסגר, מה זה נסגר? אנחנו פתחנו אותו, אנחנו נסגור אותו. לפני שבנינו את מעבר חשמונאים והרחבנו אותו, היינו חייבים לתת מענה למושבים הפלסטינים בית סירא, בית ליקיא ודומיהם, לא ידענו להביא אותם לפה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז היה מכבים. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> הבנו גם את הבלגן שזה עושה – הפועלים יושבים על כביש 443, אוספים אותם בבוקר, לבוא בשעה 06:00 בבוקר זה אסון ב-443 שהוא כביש אסטרטגי. הרחיבו פה את המעבר, אמרנו כמות הפועלים של כל אלה שמשוטטים יורדת – נסגר, עכשיו אם אתה מבית סירא תבוא לפה, בנינו לך גם גשר והכול. מעבר אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. המשילות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> המשילות, זה נושא מעניין ואחרון. גלעד הוא מספק האינפורמציה, ניתן לו גם להתייחס. אני מדבר על כלכלה כמה פעמים בדיון הזה – בסוף אנשים שנכנסים מיהודה ושומרון, אתה רואים מצד ימין רובם הולכים לקניות. במקום לקנות בבאר שבע ולפתח את בירת הנגב הולכים לקנות בדאהרייה ובחברון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום הוא רק ישן ועובד בצד הישראלי, את כל שאר העניינים שלו הוא עושה בשטחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מקבל ביטוח לאומי מישראל. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הגעתי למעבר עם גלעד, ביקשתי חצי שעה להיות זבוב על הקיר לידו כדי להבין מי הם האנשים שעוברים – אתה רואה בחור עם ג'ל מסורק, ילד בן חמש 'חזרתי מהספר', הבא בתור אומר 'אני חזרתי מהמורה לאנגלית' אני שואל אותו באנגלית 'מה שמך?' הוא לא יודע אפילו להגיד באנגלית את התשובה ונראה שהכול סיפורי כיסוי. אתה רואה רהיטים ומוצרי חשמל, וכמובן ירקות ופירות שאין לנו הגבלות מכסה, ארבעה ארגזי מלפפונים ברכב זו עדיין כמות שאתה לא יכול להגיד שזה למסחר, מצד שני זה בטח לא צריכה ביתית. ועוד כהנה וכהנה, בקיצור הם הולכים לשם, קונים בזול, חוזרים וגלעד הופך להיות צוואר בקבוק עבור טנא עומרים ויישובי דרום הר חברון. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> זו פחות הבעיה שהוא הולך לקנות וחוזר ותשומות הבידוק שאתה צריך לכאורה. כי בסוף יש לך תשתית מסוימת במעבר מיתר שמושכת אליה עשרות אלפי כלי רכב של בדואים מהפזורה הבדואית שבאים לדאהרייה, זה יוצר לחץ לתושבי סוסיא. הם במעבר שעתיים-שלוש. זה לא שאנחנו לא רוצים לשנות, יצאנו במבצע להריסת השוק בצומת הכניסה לדאהרייה כבתים בלתי חוקיים. אתמול חתמתי על 20 בבתים בלתי חוקיים להריסה, לנתק את זה. אבל פה אני עוד יכול לארוז וזה, כשהשוק יהיה בתוך דאהרייה מה נעשה? הם יעברו לתוך דאהרייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עופר השוק נכנס עכשיו לסמוע. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> זה חוק הכלים השלובים, תסתום אותו פה הוא יעבור לפה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> השוק יהיה, בין אם חוקי או לא חוקי. בעבר כביש מיתר, כביש 60 היה כביש חוצה יהודה ושומרון, היית מגיע איתו לירושלים. היום רוב השימושים הם שימושים מקומיים. אלה שחוצים דרך מיתר לירושלים הם יחסית שוליים. הכביש הזה הפך להיות במקום חוצה דרום גב הר חברון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פעם ראשונה שקוראים לי שוליים, אבל בסדר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אתה בדיוק בקבוצה הקטנה הזאת. אבל מדובר בכמות של מעל 70% מהמשתמשים. << דובר >> ירון שבי: << דובר >> איתן אני רוצה להוסיף הערה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן. << דובר >> ירון שבי: << דובר >> מעבר למה שזה יוצר במעברים, יש פה פגיעה בביטחון הלאומי, יש פה התערבבות של אוכלוסייה בדואית עם אוכלוסייה פלסטינית, נישואים, פוליגמיה, קשרי גומלין – מעבר לזה שמדינת ישראל מפסידה כי מי שמרכז את חייו בשטחים לא אמור לקבל כסף. יש פה בעיה ברמה הלאומית, לא רק בתוך המעברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הזכות לשגרה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> בוא נפתור את הבעיה שמעלים בדיון הזה, אתה יודע – אתה יכול לפתוח פה תתי-דיונים - - - << דובר >> ירון שבי: << דובר >> אבל זה חשוב, יושב פה חבר כנסת מהוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא רק הוכיח שהוא ראה את הריאיון שלי בטלוויזיה, בדיוק על זה דיברתי. - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אני צריך להיות מוכן לעתירה שמחכה לי בפינה על הכביש הזה. עשינו סקר מה יוצא לי מזרעיה כל בוקר עד הש"ג של מעלה אדומים בשעות הלחץ, מ-06:00 או 07:00 עד 18:00-17:00 יוצאים משם בערך 12,000 כלי רכב, מתוכם 7,000 עם לוחית צהובה. אמרתי – 'גרים פה, איפה הביטוח הלאומי? הנה יש לכם פה' – לא אומר טיפלנו בארבעה, בבוקר יוצאים 7,000 כלי רכב. אתה רוצה לשלול להם את הביטוח הלאומי, בוא תסתער. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אנחנו צריכים את המדינה איתנו פה, זו רק דוגמה. ביקשת דוגמאות, גלעד תגיד כמה מילים. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> האירוע מצד ימין הוא אירוע מאתגר כי מי שהבריח את הנשק הזה הוא חייל בשירות סדיר, חייל מהמגזר הבדואי בשירות סדיר והוא הגיע גם על מדים. בלי מידע מודיעיני משטרתי מובן שלא היינו מאתרים. כשאנחנו מדברים על תחמושת זו תחמושת שנגנבת מבסיסים צבאיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו בבעיה בעניין הזה, מטורף. תפסנו את התופעה הזו גם בגבול סוריה, מפקד מחנה של חטיבה 474 מוביל ערמה של - - - << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> ידוע, לא רוצה להרחיב על זה פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אל תרחיב. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> מצד שני רואים את התחמושת שנגנבת מבסיסים צבאיים, אנחנו מדברים על מאות ואלפי כדורים מדי שנה. בנוגע לסמים, אנחנו לא מדברים על גרגירים, אלא על ארבעה וחצי קילוגרמים שנתפסו בשנת העבודה הנוכחית. 2.5 מיליון שקל במזומן נתפסו בשנת 2025. נשקים נתפסים על בסיס קבוע מדי שנה, אנחנו מדברים פחות או יותר על חמישה נשקים מדי שנה. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> מיתר זה מעבר ייחודי, בגלל החיבור שלו עם הפזורה הבדואית. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> שתי תופעות מרכזיות זה זיוף ותיעוד. - - - האנשים שלנו מאוד מיומנים בזיוף תעודות, פחות בהתחזות, את זה תכף תראה בשקף הבא אבל זיוף תעודות זה אומנות. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> תעודת הזהות הזאת כמו שאתה רואה אותה – עולה 400 שקלים. כל אחד יכול להשיג אותה ויחסית בקלות, אתה נכנס מציג את הפרטים שלך ואתה מקבל איזו תעודה שאתה רוצה, אתה יכול לקבל תעודת זהות, אתה יכול לקבל רישיון נהיגה. ברישיון נהיגה אתה רואה בחלק התחתון למטה את כל ההרשאות המיוחדות, יש לו רישיון נהיגה – הוא יכול לנהוג על רכב פרטי אבל יש לו תוספת קטנה שהוא המציא לעצמו, הוא יכול לנהוג על טרקטור, על משאית, על נושאת מטוסים – כל מיני הרשאות שהוא בוחר לנכון. בין 300 ל-500 שקלים זה המחיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, האיכות טובה מאוד ויש היום תעשייה חדשה. אזרחים ישראלים במקום לחדש במשרד הפנים אומרים שזה לוקח יותר מדי זמן וקונים אותה מזויפת. אנחנו תופסים אנשים עם תעודה, המערכת מקפיצה לנו אותה אבל אתה מגלה שהוא אזרח ישראלי, הוא אומר לי 'אין לי זמן להוציא אני הולך לקנות שם'. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> היום במשרד הפנים אתה יכול לקבל רק ביומטרי. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> יהודי הגיע לפני כמה ימים אלינו עם תעודה מזויפת עם הפרטים שלו, אני שואל 'למה אתה צריך לזייף את הפרטים שלך? זו תעודה שלך'. הוא אומר 'יש לי תאוריה, איבדתי את תעודת הזהות, בלי תעודת זהות אני לא יכול להיבחן במבחן תאוריה'. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> החלק השני המשלים הוא ההתחזות, מגיעות נשים, כמובן מבחינת ההנחיות שלנו להסיר כיסוי ראש ורעלות – זה חלק מהאתגרים, כבר לא מדבר על הקושי להבחין. אנשים עם זקנים, מגיעים עם כיפות. היה לנו רכב עם כל המדבקות של החטופים, 'העם עם הגולן', 'שלום עכשיו' - - - << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> איתן, התופעה של סגירת הכניסה של הפועלים מ-7 באוקטובר הולכת וגוברת. פלסטינים שמגיעים ומציגים תעודות זהות אמיתיות לכל דבר ועניין והזיהוי שאנחנו צריכים לעשות הוא לא משימה פשוטה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש איזושהי רמת מיומנות? יש איזושהי דרך טכנולוגית לעלות על זה? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן - - - << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> חייל יכול לשבת על זה מהבוקר עד הערב, הוא עושה את זה לאורך הרבה מאוד זמן. החייל יכול לעשות את המשימה הזאת ולפגוש את המשימה הזו רק בעוד כמה חודשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא הבדל – זה מאפס ל-100, זה או כן או לא. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> או שיש לך את זה או שאין לך את זה. זה כמו כושר, אתה לא יכול לרוץ מרתון ביום אחד. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> זה הרבה התמחות, התנסויות יום-יומיות שמאפשרות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> דבר אחרון זה הסחורות למיניהן והתפיסות, שלא לדבר על הסיגריות – גם ברצועת עזה מ-7 באוקטובר אם עצרנו משהו זה את ההתעצמות בטבק, לא בשביל שהם לא יעשנו, אין לי בעיה עם זה פשוט קופסת סיגריות היום ברצועת עזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סחר קרקעי. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> אני אומר לך כמעשן, זה העונש הכי גדול לפלסטינים – לעצור להם את הסיגריות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זה מה שעשינו. הלחץ עלה על גדותיו כשהיו שלושה אנשים מעשים את אותה סיגריות – חותכים אותה לשלוש – לקחת את שתי השאיפות ובלבד שזה יהיה להם. תעשיית הטבק וכל הדבר הזה. התפיסות האלה בגלל הזיופים ובגלל היבטים של דו-שימושי והיבטים של תעשייה והתעצמות של ארגוני הטרור, אנחנו מבינים שכל הדברים האלה הם חלק בלתי נפרד. ולכן כשאני אומר, במעבר מיתר שם קוד, זו פשוט אוטוסטרדה, לא רק בהיבט של יצא לקניות או לא, אלא גם סכנה לביטחון המדינה והתעצמות ארגוני הטרור ביהודה ושומרון. דבר אחרון, מעט על התקשוב. יצרנו מרכז שליטה ברמי"ם, לא מה שאתה תראה היום אבל נהיה קרובים לזה בעתיד. כשאומרים רשת מעברים אז הכוונה היא להסתכל על כל שחקני הקצה בהיבטים האלה – מהמעברים למטה, השחקנים הביטחוניים שנמצאים מצד ימין שאנחנו לא מחוברים אליהם. מבחינת גוף ביטחוני, אני עוד לא התחברתי לכל האונה הימנית הזאת, אנחנו מתחברים אל הטלפוניה לאט-לאט אבל מידע של שב"כ, מידע משטרתי אפילו על גניבות של כלי רכב, כל הדברים האלה באמצעות חברות איתורן שאנחנו רוצים להיות, תהליכי מסחר עם הפיקוח וההתיישבות מצד אחד ומצד שני חיבור לגופי הביטחון צה"ל והמשטרה – לכך צריך את כל מערך הניהול והשליטה. כצעד מעשי ראשון התחלנו לחבר את כל מערכות התקשורת, לייצר איזושהי דרישה מבצעית. הרעיון הוא לתת מענה הוליסטי לתחום הפועלים, שזה די קיים היום אבל צריך לעשות עליו - - - . המטרה היא שכל היבטי המסחר וכל היבטי הרכב יעלו ברשת אחת מחוברים מקצה לקצה. הכול יישלט במרחב אחד עם היתוך מידע ואז תוכל לקבל מגמות. התכלית היא למשל שכאשר אני אציג שנת עבודה בעוד שנה, אני כבר לא אקושש מכל מעבר את הנתון שלו ואעבוד עם טבלת אקסל להגיע למספר, אלא אפשר לקבל בלחיצת כפתור להבין מה המצב של כל מה שתרצה – סיוע הומניטרי לרצועת עזה, פועלים, מגמות וכדומה – וכך לקבל החלטות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> מעבר לדברים המרכזיים האלה, הייתה לנו בעיה של עובדים. אנחנו היחידים שקיבלנו בשנת 2025 יחידה מחוץ לסד"כ, יחידת מילואים לטובת רמי"ם. עם זה אנחנו מייצרים את מערך המילואים שלנו לעת מצוא. העובדה היא שמאבטח יהיה תמיד נחוץ לצה"ל, זו ההבנה שלי, אני לא יכול להילחם בזה. ההפך – צריך לעודד כך שהטובים יבואו אלינו אבל בחירום אנחנו מאבדים את הנכס הזה כי הוא הולך לצבא ואנחנו מקבלים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יחידת מילואים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן. << דובר >> עופר הינדי: << דובר >> מאחר שאני צריך ללכת, בלי לחזור על כל מה שאמרתי, רק שלושה משפטים לסיכום. אני מאוד מברך על הביקור הזה כמי שמלווה את המעברים כבר 25 שנים. ראשית חצי הכוס המלאה – יש פה אנשים שעושים את הטוב ביותר, לא רק רמי"ם, גם משטרת ישראל, גם גדוד ארז – עושים את הטוב ביותר שהם יכולים במציאות מורכבת גם ביטחונית גם תחבורתית. מגיע להם כבוד גדול על שהם מחזיקים את הדבר הזה. אני חייב לציין פה את חטיבת האבטחה במשטרת ישראל, מחלקת מעברים עם אופיר ובוקי ואמיר סופר והאנשים שלו – כולם נהדרים. שינוי בגישה, יותר פתיחות, לא דף חלק – המשטרה זה גוף קשה, אתה אומר להם שיש בעיה, והפתרון המושלם בלתי אפשרי אבל יש פתרון חלקי, אומרים לך, 'לא, תודה, נישאר בלי". לא פשוט לעשות פה שינויים. בחטיבת האבטחה במחלקת מעברים עושים את ההתאמות הנדרשות ועל זה מגיע להם יישר כוח. דבר אחרון, מעברי העוטף. אין ברירה וצריך להתחיל לאזרח מעברים בעוטף, חייבים לפנות סד"כ למכשול. עשינו השבוע קפ"ק רמדאן אחד, בשנים האחרונות בחסות המלחמה קבענו סטנדרטים אחרים לרמדאן. אני מלווה את הרמדאן 25 שנה, אין יותר 100,000 פלסטינים שמגיעים ויוצרים לחץ – נגמר הסיפור. מה שהיה, לא יהיה. בהר הבית בכל יום שישי, יעלו בסך הכול 10,000 עד 15,000 פלסטינים לכל היותר, יהיה תהליך של רישום מקדים, אנחנו נדע מראש מי מגיע, הוא יהיה חייב בכרטיס חכם, הוא יהיה חייב לסגור מעגל אחרת הוא לא יקבל עוד אישורים, אנחנו נוודא שיש אפשרות לפולחן דת לכולם. לא יהיה עוד מצב שכל אחד יבוא ארבע פעמים בימי שישי ובלילת אלקאדר – לא. אתה היית, אתה במערכת. כמו כשאתה מזמין כרטיס לברצלונה, רק בברצלונה לא אכפת אם ראית ארבע פעמים את המשחק. פה המערכת צריכה להגיד 'זה היה כבר, תן לאחר'. הלקח שלי מהדיון הוא שזה המתווה שאנחנו מאמצים לנצח. פעם היינו בכל יום שישי, כל הצבא, כל הפיקוד עומדים במעבר קלנדיה או רחל. עכשיו צריכים להיות ביום שישי ברמדאן גם שם, אבל לא במעברים, אלא במכשול. אתה סוגר מכאן, הם יבואו משם. לכן באזרוח מעברים אנחנו משיגים מכפילי כוח ביטחוניים לעוטף ירושלים ולמחוז ירושלים. אסור להסתכל על המעבר כעל מעבר בלבד. תופעות כאלה של בנייה על המכשול בכפר עקב הן תוצר של היעדר שליטה של הכוח בעוטף על המכשול, לא ייתכן לאפשר לזה לקרות. הבלוק הראשון שהוא מניח שם – אני מפיל אותו. אסור שהדברים האלה יצמחו. באזרוח יש פה פוטנציאל של ניצחון כפול. הלוואי שסיור כזה היה יכול להיות בכל מקום, אני מברך עליו ותודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין. תברך את המבקרים. חברים הבמה שלכם, אנחנו עושים פה סיור. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> מבחינת לוח זמנים ב-11:00 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה לעשות סיור ולהתכנס? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, נעשה סיור ונחזור לפה לסיכום. מקובל עליכם? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> רק שכולם יתייחסו, נחכה לסיכום או שניתן להם להתייחס עכשיו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור, איזו שאלה. מה שתחליט אתה. - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> נעשה סיור ונחזור לפה, אנשים יתייחסו כרבע שעה, ואתה תסכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. (סיור שטח רגלי) << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האזור הזה מאובטח באיזושהי צורה או שכל מי שיכול להגיע לכאן הוא נקי ואין בעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שהגיע לפה עבר את כל התהליכים הביטחוניים, הוא עם הכריך ועם הטלפון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השקית השחורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השקית השחורה או הצבעונית, תלוי באופנה שלו. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הוספנו פה שהוא חוזר חזרה, יש לו מנגנון שמחייב אותו להחזיר את הכרטיס החכם ואז אנחנו סוגרים עליו מעגל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואז אנחנו יודעים שהוא יצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפה הם נכנסים, זה סוף התהליך מכאן הם נכנסים לחניון ובסיום יום העבודה הם יורדים לחניון ויוצאים לכאן במסלול חד-כיווני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מפה הם יוצאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאחורה זה מזנון לפועלים, הם באים בבוקר, שותים פה קפה, אוכלים עוגות – משלמים שלושה שקלים בערך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין כבר התחלנו להרוויח פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה מערכות – כשהוא חוזר הביתה אחרי יום העבודה, הוא מחויב. אם הוא לא יחתים כרטיס באותו יום תקפוץ התרעה, הוא יקבל אזהרה, בפעם השנייה שהוא לא יסגור מעגל ייסגר לו אישור הכניסה והוא לא יוכל להיכנס לישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא חייב להעביר פה את הכרטיס שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא שם כרטיס חכם וזיהוי הפנים מזהה שזה אכן הוא. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אם הוא יומי, יצאו מפה לצורך העניין 5,000 יומיים – אתה אמור לראות 5,000, קיבלנו 4,900 אז 100 נשארו בארץ. יכול להיות שהוא חזר דרך מעברים אחרים אז אם בכל המעברים שלי, גם אצל גלעד - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל לך יש שליטה במרכז החדש ותדע שהוא יצא. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בדיוק. המרכז החדש יודע לסגור מעגל אז אתה יודע ב-21:00 להגיד שחזרו כל הפועלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע להגיד איפה כל אחד נמצא בכל רגע נתון. לפי המערכת אתה יכול לראות איפה האנשים שעוברים דרכך, בצד הישראלי או בצד הפלסטיני, אם חלילה קורה פיגוע בשעה 21:00 – בלחיצת כפתור אתה יכול להגיד איזה פלסטינים נמצאים כרגע בצד הכחול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא חזרו, יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המערכת הזאת מקושרת גם לטלפון הנייד שלהם, כלומר, אם הוא לא עבר מכאן, הוא יכול להגיע הביתה, להקליד בנייד ויש לנו מערכת עם זיהוי שאומרת לנו שהוא הגיע לשם. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אם הוא חזר בטרמפ או משהו כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו מערכת שיש לה סיבות אחרות. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אני התעקשתי אבל פיקוד מרכז העדיף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרעיון הוא רעיון טוב אבל תזכרו שהוא יכול לתת את הטלפון הנייד גם למישהו אחר שיקיש לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשרות נוספת לסגירת מעגל לפועל, אם שכח - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> או שהוא חזר ברכב והוא לא עבר דרך המעבר אז הוא יכול בלחיצת כפתור להגיד 'הגעתי'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מגיעים מהכפרים, יש שם שני משטחים אדירים של חניה, הם עוקרים לעצמם את העצים – הם לוקחים כסף על החניה כי אלו שטחים שלהם, חמישה או עשרה שקלים ליום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכל מי שבא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מי שבא. כל אחד הפך את החלק החקלאי שלו, אתה רואה שם כבר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החניונים פה היו עם מאות רבות של כלי רכב, הם היו באים מפה ברגל, נכנסים לסככה, כל זה היה מתמלא בתור, יש שם מסלול מפותל, ומפה הלאה. אנחנו שולטים עליהם עם מצלמות במרחב, לראות מי מגיע, רואים שאין דברים חשודים וזהו, זה תהליך הכניסה. זה הגשר שדיברנו עליו, הם היו חוצים את הכביש מדיר קדיס, בערך 2,500 עד 4,000 פועלים, גם יוצרים פקקים וגם תאונות דרכים. בנו את הגשר הזה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> חוצים על הכביש – עוברים אותו בריצה ב-04:00 לפנות בוקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אני מכיר. רעיון מצוין הגשר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו הכביש פנוי. היה פה מנכ"ל משרד הביטחון הקודם והוא הרחיב לנו את הנתיבים מנעלין - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרמטכ"ל היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום הוא הרמטכ"ל, מנעלין עד המעבר זה כבר שני נתיבים ולא רק אחד. הנה מכליות כמו שדיברתי איתך, מכליות דלק, גז, אגרגטים וכל זה – חמש-שש מכליות היו סוגרות לי עד הגשר בערך, הכביש היה סגור. כלומר גם אם המעבר שלי פתוח עם ארבעה נתיבים, אף אחד לא יכול להתקרב. מאז שפתחנו התנועה זורמת טוב יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתחיל את מסלול הכניסה? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בוא נגיד שהם נכנסו, נעבור גלגולו של נוסע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קדימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר ב-04:30 היינו בשרוולים, היינו עושים את המסלול הזה כדי לרדד את העומסים. כאן זה קו ראשון של קרוסלות, הכול נשלט במצלמות דרך המשל"ט המקומי של המתקן ומתחילים לווסת אותם לארבעה שרוולים לפי עומסים. - - - מגיעים לכאן, זאת מבואת הכניסה, נכנסים למתחם הזה, פה יש ארבעה שרוולים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא בוחר לעצמו את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, מגיע לכאן והולך למה שפנוי, הוא מקבל את אותו תהליך בידוק בכל אחד מארבעת המסלולים. - - - מכאן יש פה דלת מקשרת לשני מסלולים נוספים, אחת ושתיים, אנחנו נראה את שלוש וארבע. בשלב הזה יש מאבטח שנמצא על הגשר והוא מאבטח את כל עבודת הבידוק. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בעבר הם היו זורקים דברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, הרשת נועדה גם למנוע טיפוס וגם למנוע השלכה של חפצים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבני הבידוק ממוגנים, הבודק הביטחוני יושב בעמדה ממוגנת והמאבטח על הגשר מאוד דינמי, הוא מווסת את עצמו בין מסלולים אחת עד ארבע, מלווה את כל התהליך, הוא ער לכל חריג שעלול להסב את תשומת ליבו. בואו נראה את תהליך הבידוק, הקרוסלה הזאת נשלטת על ידי עמדת הבידוק מבפנים, הבודק יודע לווסת את כמות הפועלים שהוא רוצה בתוך עמדת הבידוק – לא להעמיס מדי, הוא שולט על הקרוסלה. מכניסים אותם בשמיניות בדרך כלל. זו עמדת הבידוק, כאן יושבים ארבעה בודקים, שניים מפעילים את המסלול הזה ושניים את המסלול ההוא. מכונת שיקוף, מכשיר מגנומטר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני נכנסתי, שם את החפצים שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, ועובר בשער המגנומטר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אגב התייעלות, אנחנו רוצים להגביל אותם. פעם הם היו מגיעים עם כלי העבודה ועם התיקים, החלטתי שעדיף שהפועל ישאיר את כלי העבודה שלו במקום, יבוא לפה עם טלפון, שקית שחורה כמו שאמרת ולא עם הכול. ואז הבידוק גם הרבה יותר מהיר וגם מבחינת הזמן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לפועלים יש אינטרס לעבור כמה שיותר מהר, הם יודעים להגיע עם מינימום ציוד שלא להתעכב בדרך. הם יודעים להתנהל באופן שלא יעכב את הבאים בתור. התהליך מתנהל באופן יחסי בקצב הליכה. כשהיו פה את הפועלים היית רואה את האנשים עושים את התנועה בתוך הטיפול הביטחוני כאילו מדובר בקצב הליכה בלי שום דבר באמצע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול פה תוכנן, גם הזווית של השער, כדי שהבודק יראה כל חצי שנייה חשובה. שרוול כזה אנחנו קוראים לו מסלול, מעביר 600 אנשים בחצי שעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חצי שעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. עכשיו בכל מעבר שתהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם טיפול ביטחוני מחמיר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> טיפול מלא. הולך ונבדק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 600 בחצי שעה כי אנחנו צריכים להעביר אותם בבוקר, תכפיל את זה בארבע, זה 15,000 פועלים בשלוש שעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, זו מיומנות אדירה גם של הבודקים שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עושים 2,400 בחצי שעה, לכן 5,000 בשעה. זה יכול להיות טיפה יותר טיפה פחות, מי שאנחנו רוצים נכנס גם לבידוק המעמיק יותר. אם לא היו לנו בעיות מפה הוא עובר לתעודות זהות, אם אנחנו רוצים לעשות בדיקה ויש לנו את הגופים המנחים וכל מיני שב"שים, מחליטים שאנשים ייכנסו לבדיקה. אתה יכול לעבור פה עשרה ימים בלי בדיקה וביום העשירי או אחד עשר, או אפילו כל יום – תיכנס לבדיקה מעמיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה נעשה גם מדגמית וגם על בסיס חשד? אם יש חשד – ברור , אם לא אז מדגמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האנשים מכירים כל כך את השגרה ואת הפועלים שאם מגיע אחד לא קשור הוא מייד בולט להם לעין. הפועלים כבר יודעים להוריד את המעילים למכונה ולשים את הדברים, אז אחד שמחפש את עצמו קצת מייד קופץ להם כחריג ואותו אנחנו מתעדפים לבדיקה מחמירה יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה המקצוע, זה מה שאתם דיברתם עליו. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בדיוק, זה מה שעושה את ההבדל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עושה את זה מהבוקר עד הערב, את אותה עמדה בדיוק, הוא מכיר את האנשים כבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נראה לכם את העמדות מבפנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת אומר מי שיושב פה יושב פה כל בוקר, אתה לא מחליף אותו למקומות אחרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול להיות בעוד עמדות, אבל יוצא לו לפחות פעמיים שלוש בשבוע, הוא מכיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אותה עבודה, הוא לא עושה דברים אחרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתן לך דוגמה, במכבים כרגע זו יחידת מילואים. אחד הקצינים שם הוא עובד שלי. הוא משריש להם קצת איך לעבוד, אבל מגיעים מילואימניקים שלא מכירים את העבודה, הם לא יודעים מה לעשות שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור, אתה לא צריך לשכנע אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם מתקשר לעלויות, היום אתה משלם למילואימניקים שכר יותר גבוה משל העובדים שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה העמדות של העובדים מבפנים, זה כמו אקווריום, הכול ממוגן, הם רואים את התהליך משלבי הכניסה - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זה ממש תקן של פיצוץ - - - ירי, הם מגיעים אליו 'אדומים', כל אחד מהם בפוטנציאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש חפ"ק מרכזי שרואה אותם מרחוק – זה גם לביטחון וגם לוויסות. הם רואים אם יש תור יותר מדי ארוך נפתח עוד שרוול, נסגור שרוול – נווסת. יושב פה אחראי על שער המגנומטר, הכיסאות גבוהים כדי שהוא יראה אותו מכף רגל ועד ראש. הוא שולט עליו, הוא עושה את השיקוף ויש לנו מריחנים אם רוצים לעשות בדיקת מריחן או לשלוח אותו לעמדות הבאות. יש פה צוות מימין, צוות משמאל - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> יש לו גישה אליו, דלפקים, הוא יכול להניח תעודות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הינה אני רואה את המריחן. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אתה יכול לבקש ממנו להכניס, הינה, יש לך פה קופסה למטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכניס אצבעות לכיסים שלו ובעזרת המכשיר הזה אנחנו מזהים שרידי חומר נפץ, גם אם הוא שטף את זה עם אקונומיקה וכדומה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במבנה כזה יש מפקד לכל הארבעה האלה או שלא צריך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך מפקד, כל אחד יודע את מקומו – יש מפעיל ויש את המשקף, אחראי משמרת בחוץ הוא שולט על הכול אבל פה לא צריך שאני אשים בכל עמדה. הם יודעים כל אחד את מקומו ומה הוא עושה, לכל אחד יש הסמכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל אחד הוא קודקוד לעצמו. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> מקצוע אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא לא צריך עזרה ולא שום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לכל אחד מהם הסמכה, לא כל בודק יכול להיות משקף. הם מגיעים מקורס ואחרי הקורס אומרים – 'אתה תהיה משקף, נעשה לך הסמכה מסוימת, אתה תהיה מאפיין, עוד הסמכה'. כל אחד מתמקצע עוד יותר במקצוע. מריחן, לא כל אחד יודע, זה אדם שיעבור הסמכה. יש מקצועות. הם יודעים את העבודה, הם עובדים בשיתוף פעולה ומנטר את כולם החפ"ק. הוא רואה מלמעלה ואומר להם 'למה פה תקוע? למה עמוס?'. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אני בודק, יש לי לאן להתקדם בעוד שנה אחרי שסיימתי תפקיד בודק? חוץ מאחמ"ש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תהיה בודק טוב, רמ"ש. זהו, אין יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני התחלתי מאבטח בשנת 2009 במעבר מיתר, לאורך השנים התקדמתי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל זה כי אתה בחור מוכשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות, אבל יש אפשרויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפירמידה צרה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקב"ט שלי התחיל כמאבטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה הסגן שלי פעם והוא היה מאבטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתקדמים. מנהל הביטחון האזורי הנוכחי בדרום התחיל כמאבטח במעבר מיתר, עשה את כל התפקידים בדרך והיום הוא מנהל ביטחון אזורי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם יודעים למה אני שואל – אם אתה רוצה שהאנשים הטובים יישארו, אתה צריך להבטיח שיש להם לאן לשאוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם להבטיח שהם יבואו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני בטוח שבשלב מסוים הם יבואו, אם נצליח לעשות את העבודה המועדפת ואת הדברים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רבים מאוד נשארים ומשלבים לימודים, הם מסיימים קדנציה של שנה שלמה כמשרה מלאה ולאחר מכן משרת סטודנט, משלבים לימודים. אצלי יש בעיקר מבן גוריון, מהנדסים, אנשים שעושים קדנציה של ארבע-חמש שנים ויוצאים החוצה לשוק, הם לא נשארים ל-50 שנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם עושים את זה גם במשטרה, במשטרה זה בעייתי כי אחרי 5 שנים שהוא כבר בעמדה שאפשר לשלוח אותו לקורס קצינים או משהו – הוא אומר לך 'לא, תודה. סיימתי את הלימודים, להתראות'. אנחנו צריכים ללמוד לפתות אותם להישאר איתנו. ברור, תודה. - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> מי שהוכשר – תראה לו את החדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיקח אותם לראות את ה'אקו'. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סיים את מה שאנחנו מגדירים מעגל הבדיקה הראשון, ממשיך לאזור הזה למעגל בדיקה שני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה המוחשדים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם המוחשדים וגם באופן מדגמי. בשלב המגנומטר אני יכול לאתר אמל"ח מתכתי אבל חומר נפץ אורגני שמשוטח על הגוף – אין לי אפשרות לאתר בשלב המגנומטר. TNT, RDX, PX – לכן יש לנו את הבדיקה המשלימה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא שם את הכבודות שלו על המסוע הזה ומתקדם לעמדה הזו. זה גמ"מ – גלים מילימטרים, אלו ראשי התיבות. מכשיר שסורק את גוף האדם, הנבדק מגיע לפה, עומד ומסתובב בצורה הזאת ונעמד בצד, ממתין לאישור מהמפעיל של העמדה פה. בעמדה הזו נמצאים שני עובדים, אחד מפעיל ואחד מפענח. המפעיל יוצר קשר עין עם הנבדק, אומר לו מה לעשות איפה להניח את הכבודות שלו והמפענח. העמדה היא חסומה, יש פה צנעת הפרט, הוא רואה את כל גופו ואנחנו לא רוצים שיהיה קשר עין עם אותו פועל. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> במעברים אחרים מין בודק את מינו, אחר הצוהריים נשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסיום הבדיקה הם מגיעים לכאן, קיבלו את האישור של המפעיל להמשיך במסלול, לוקחים את הכבודות ויוצאים לתחנה האחרונה – בקרת ההיתרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו בנתב"ג – אסור לו לראות את התמונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא רוצה להיכנס? לאקו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תמונות אבל של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא משנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אתם לא רוצים שיצלמו, לא יצלמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אין פה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה יש לנו חדר קטן שנקרא חדר פיצוץ, זה חדר בידוק נוסף. אם המפענח מזהה על גוף הפועל משהו שלא מסתדר לו, פריט במקום חריג ודברים כאלו. הוא מכניס אותו לכאן, מגיע ראש משמרת ומבצע לו הפשטה לגוף לפי נוהל שב"כ. רק אחרי שהוא מזוכה לחלוטין ואיתרנו את הפריט – יש לנו פה גידולים או טבק שמבריחים, ברמדאן מי שמעשן ולא רוצה להתגלות מסליק את זה ברגל – זיכינו את גוף האדם והוא יכול להמשיך לתחנה הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היתרונות של החדר הזה זה שגם אם הוא מתפוצץ הקירות הרבה יותר עבים. הוא פתוח למעלה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתפזר למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הרשף, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה החדר של המפענח. פה יושב המפענח, כדי שהוא לא יראה את בן האדם שמנו לו מיסוך, ופה המפעיל. המערכת הזאת יכולה לתת לי 120 איש בחצי שעה, כלומר יש לי פער. אני לא יכול לעשות את כולם – בעתיד, אם ישימו במקום אחד שניים ואנחנו עוברים ל'עיט' ואחרים - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> טכנולוגיה, רוצים לחסוך בכוח אדם, לא נשקיע עוד על חדרים עוד על מפענחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השירות לדוגמה רוצה שנעשה 100% בידוק. אם אני עושה 100% בידוק וזה לפי 120 בחצי שעה, אז המעברים יודעים לעבוד על 10% מהיכולות שלהם. כשתגדל כמות הפועלים זה לא יוכל לקרות. הם ייצטרכו לרדת ואנחנו נצטרך לשפר את עצמנו ונגיע לעמק השווה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להקטין את פוטנציאל הפספוס, אין ברירה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> תזכור שהרוב עוברים את התהליך הקצר, לא עוברים את כל המסלול. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו התחנה האחרונה שאותו פועל שמגיע בבוקר מגיע אליה. העמדות פה כבר לא ממוגנות כי הנחת העבודה היא שמי שמגיע לכאן כבר מזוכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא לא מתפוצץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אפילו אמל"ח קר אין סיכוי שהוא נושא על עצמו. זו עמדה אוטומטית שמגיע פועל, מניח את הכרטיס החכם שלו על העמדה הזו והמצלמה מזהה את הפנים. יש התאמה בין הכרטיס לתווי הפנים, זיהוי במערכת, מבינים שיש לו אישור, הדלת נפתחת באופן אוטומטי והפועל יכול להיכנס. כאן יושב בודק שמפקח על כל התהליך, מונע זליגות שהיינו מתעסקים איתן בעבר. ראינו את הקפיצות, שאת זה קל לאתר, היו לנו דברים הרבה יותר מתוחכמים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אנשים שנצמדים אחד לשני ומנסים לעבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המתוחכם ביותר זה אחד שמניח, מזהה את הפנים שלו, הדלת נפתחת והוא זז הצידה ומישהו אחר עובר והוא חוזר אחורה. מבחינתו הוא שילם לו סכום כסף והוא נכנס לעבודה במקומו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלו אירועים יום-יומיים. היינו עסוקים בזה כמו ציידים כי זה הרבה מאוד אנשים, קצבים מאוד גדולים, צריך לזהות את זה על מילימטרים ואנשים היו מצליחים לאתר את הדברים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבעיה הייתה גם סנקציה. הוא עשה את זה – עכשיו מה אני עושה איתו? מחרים לו את התעודה? מניעות? המנהל האזרחי לא כל כך עזר לנו בנושא. נעמדנו על הרגליים האחוריות, היינו סוגרים אותם במעבר ומחרימים כרטיסים חכמים. בזמנו אמרו לנו שזה לא בסדר להחרים כרטיס חכם אבל הוכחנו להם שזה בסדר. בדיוק כמו רישיון נהיגה כשמישהו עובר או כשלוקחים למישהו דרכון – על התעודה של הכרטיס החכם יש סמל של מדינת ישראל. אם עברת עבר, לך למנהל תיאום וקישור ותיקח את זה בחזרה. לכן אנחנו רוצים את היכולות לעשות פה, ולא נוותר. אם מישהו עושה השחתה, מפריע לבודק – אני לא רוצה, תרחיק אותו מהמעבר, שיעבור במקום אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הטכנולוגיה הזאת צמצמה דרמטית כוח אדם. בעבר היינו מחזיקים 15 אנשים להפעיל את כל בקרת ההיתרים, היום אנחנו עושים את זה עם ארבעה-חמישה אנשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו התייעלות, יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני המלחמה כשהיה פה עמוס מאוד – כ-10,000 פועלים מדי בוקר – כל עצירה כאן של שלוש או ארבע דקות עושה עומס מטורף וצוואר בקבוק שיכול להתפתח לאירועים אחרים. אחד כזה שנכנס בלי אישור, לך תמצא אותו ותחזיר אותו עכשיו, זאת גם מיומנות שצריך לדעת איך לעשות אותה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ויש מי שיעשה את זה? יש מאבטחים שיודעים שזה התפקיד שלהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, דרך מצלמות וסגירת מעגלים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עכשיו שהמערכת סגורה בצד השני, הוא לא נמלט לך אלא הוא בתוך השטח של האיסוף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פה אפשרות לנעול את השערים? הכול נעול שום דבר לא זז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. האתגר – ננעל שער עוד 20 מטרים מכאן, אז הוא כלוא בשטח הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האתגר האמיתי זה להחזיר את המערכת במהירות לעבודה רגילה, לא מספיק לתפוס אותו, אתה צריך להוציא אותו כמה שיותר מהר בשביל לחזור חזרה לעבודה מהיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפתוח את הפקק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צביקה, המוצר הזה נראה כמו מוצר מוגמר אבל זה מוצר שאנחנו פיתחנו אותו, לקח לנו משהו כמו שלוש שנים לייעל ולשפר אותו. זה מוצר שהוא די ישן, במעברים החדשים יש מוצר חדש מזה, יש גם דלתות כפולות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל הניסיון שלכם שם. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> העתיקו את זה לשדות התעופה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כזה גם עם כפול, שהוא נכנס - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רשות שדות תעופה למדו מכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לרשות שדות התעופה היה משהו דומה לפני אבל אנחנו בגלל הפלסטינים, שלא רצינו שיברחו – זה לא כמו בשדה תעופה, הוא יכול לברוח – זה מוצר קצת שונה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> סיפור מפורסם של שדות התעופה בטח הכרת שהם חדרו שניים ביחד, זה לא יכול לקרות פה, זה יכול לקרות בשדות תעופה בגלל המנגנונים המלאים. מפה אתה בטח מכיר, פה זה איפה שהתחלנו. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקרוסלות האלה זה אם מישהו זלג, הוא לוחץ על הכפתור והן ננעלות. שמנו פה דלתות זכוכית, אמרו לנו שזה לא ישרוד הם ישברו, אבל אף אחד לא נוגע, זה נפתח אוטומטית. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> לשמור על הקור וגם על האווירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה נכנס לישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה המסלול השני, הוא העתק של המסלול הראשון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פעם זה היה כל המעבר. בראשית הדרך היו פה רק שני מסלולים, התרחבנו עם הגידול באוכלוסייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פוגל, רק שתדע, תחנת המשטרה נראית כך, הם מכירים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך השילוב איתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני ביחסים מעולים איתם. זה בניין של המנהל התיאום והקישור, זו תחנה של השירות שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה היחסים איתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מצוינים עם כולם אנחנו במרחב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השירות, שיתוף הפעולה, הכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם כולם בשיתוף פעולה מלא. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה כלבי תקיפה, שאף אחד לא יתבלבל. לא ניכנס לשם שיתחילו לנבוח, גם אין לנו הרבה זמן. הכלבן שלי לוקח אותם. כמו שאיתן אמר, עם הגנרטורים אנחנו עצמאיים, אם יש נפילות – אנחנו לא יכולים לחכות שייתקע המעבר והכביש, זה חשוב לי. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אלה גנרטורים שאתה רואה בבתי חולים, הם נותנים פה חשמל לצרכים ורציפות תפקודית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעבר הרכב של חשמונאים מחולק לשלוש גזרות עבודה מרכזיות. לעמדות האלה אנחנו קוראים עמדות האפיון – הצד האדום, העמדה ההיא זה הצד הכחול – יציאה של רכבים מכחול לאדום. התהליך הוא כזה, כל הרכבים שמגיעים לעמדות האפיון, כולם מינימום מגיעים, עוצרים עצירה מלאה, הבודק מבצע שיחת התרשמות, מזכה את התא הרכב מאמל"ח על פינו וכל מני חריגים. על פי שיחת ההתרשמות הוא מקבל החלטה אם הוא מבקש תעודת זהו או לא. זה נגזרת של חזות, מבטא, סימנים מחשידים שעולים לו – לאחר שהוא קיבל תעודות ליד יש נוהל מאוד ברור מי מחויב להיכנס לרחבת הבידוק איפה שאנחנו נמצאים כרגע, מי יכול להמשיך לכחול ללא שום בידוק, וכאלה שאנחנו עושים להם בדיקה מהירה בנתיב – תא מטען, תא מטען משני ועוד מספר בדיקות שאנחנו עושים בנתיב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פתח את החלון האחורי – נתקלתי בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כל מיני בדיקות בנתיב. אוטובוסים, תחבורה ציבורית, אוטובוסים של קבוצות, משאיות, פלסטינים שרשאים לעבור ברכוב, אם זה רופא בתפקיד, BMC שהיו עוברים בעבר. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אתה יודע מה זה BMC? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשי עסקים פלסטינים עם יחסי מסחר מאוד גבוהים עם ישראל. ברחבת הבידוק כל רכב שמגיע לכאן נבדק על פי הנוהל, יש לנו שלוש אפשרויות שאנחנו יכולים לבדוק אותו. כלב חומר נפץ מעורב בבדיקה, אנחנו משלבים גם שיקוף כבודות, גם בדיקה עם כלב, גם בדיקה פיזית שהבודק מבצע לחללי הרכב. ברכבים נבחרים עוברים גם בדיקה מעמיקה יותר בסככת הבידוק, שם אנחנו יורדים לרזולוציות קטנות של פירוק דלתות ומרכיבים נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכל עמדה כזאת יש אנשים שמוכנים כל הזמן? זאת אומר, לא צריך לקרוא למישהו פתאום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, הם ממוקמים פה בעמדה שסגרנו להם. יש בודק אחד שמוגדר אחראי לפקח על כמות הבדיקות, על סוג הבדיקה, לראות שמשלבים כל מיני שיטות בדיקה. << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> דיברת על שיתוף פעולה, לנו יש יחידה של מכס, של פיצוח, כולם יושבים אצלנו ונתנו להם גם משרדים. אנחנו סדרנים – אני תופס, אם דרושה לי משטרה אני קורא למשטרה, אני קורא ככה לכולם ואז אני צריך שיגיעו. אם הם מגיעים ועושים את העבודה שלהם, אני רגוע. אם הם לא מגיעים ומשאירים אותי לטפל ולסובב, אני מתחיל להתעצבן עליהם. לכן אני דורש. עובדת שלי עוצרת רכבים, אם היא רואה שלא מתייחסים היא תגיד 'למה שאני אעצור?' אנחנו יודעים לעשות בידוק ביטחוני צריך את כל מה שמסביב. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים נפרדים מכל מה שיש להם – סמים וכולי בפחים, המצלמות קולטות ואז אני יודע לשייך אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו נוסע מגיע, מחנה את הרכב בתור, פותח את הדלתות, מכין את הרכב לבדיקה וביחד עם הכבודות שלו הוא נכנס לאולם הבידוק, תהליך זהה למה שראינו במעבר הולכי הרגל. פה המכונה גדולה יותר ויכולה להכיל גם מכונות כביסה ודברים כאלה שיוצאים לתיקון בשטחים. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> במעבר מיתר אתה יכול לבדוק לו את כל מה שהוא קונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה נמצא עובד ביטחון אחד שאחראי על שיקוף הכבודה, וכאן נמצא עובד ביטחון שני שאחראי על הבידוק הגופני בשאר המגנומטר. המחשב הזה נועד לפלסטינים כמו שראינו במעבר הולכי הרגל עם הדלתות האוטומטיות, כאן גם מתבצע זיהוי של כרטיס חכם ופנים. חדר טכנולוגיות עם בדיקות משלימות, עם עמדת מריחן כפי שראינו שם, וזה הדבר האחרון כמו שמוטי הסביר בחדר. << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> זו מערכת חדשה, כל הזמן מנסים לשפר טכנולוגיות. גם את זה אנחנו הרכבנו במעבר פה זיהוי פנים ועכשיו זה עבר לכולם. עכשיו המערכת הזאת שהוא יראה לכם זו מערכת שמחוברת למשרד הפנים הרי פה אני מתעסק בעיקר בישראלים. מגיע ישראלי אני מצלם אותו ורואה אם הוא בכלל במאגר, לבדוק דברים כאלה. וגם אני מקבל כל מיני פרטים עליו ואז אני שואל אותו – יצאת מהארץ, מה לגבי המשפחה וכן הלאה. בדרך כלל הם כבר מכירים את הכול כי יש חסרי תיעוד, אנשים שבאים ואומרים 'אין לי תעודה, שכחתי אותה' ואני צריך לגלות מי הוא, אם הוא פלסטיני. זה עיקר הבעיה שלנו, אנחנו מעבירים בקירוב כ-10,000 כלי רכב, מתוך זה תגזרו כמה אנשים נכנסים לבדיקה ואיך אני צריך לטפל בהם שם, וזו האוכלוסייה שאני צריך לתת לה את מרב שירות – אחרת ראשי המועצות יושבים על איתן. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הם יושבים, הרבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלה רוב הפגישות שהיו לי עד היום – ראשי המועצות, איתן ועופר. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה המוסך שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה עושה טסט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו אנשים שהוכשרו כמכונאים, זה ארגז הכלים שלהם וכל מה שצריך. המקום סגור כדי שלא ידעו מה אני בודק. אנחנו בתהליך רכש של משקפים ניידים לרכב ואז אנחנו נוכל לעשות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה קיים במעברי הגבול. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> רכשנו, יש אחד בכרם שלום – איפה ירון? לא פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במעבר מיתר יש וידיאוסקופ, אנחנו יכולים לראות מה מסתתר מאחורי הפלסטיקה. במצודות יהודה, לפני שלושה שבועות מצאנו בתוך הפלסטיקה של 'לנד קרוזר' שני אקדחים חדשים שכנראה הוברחו מהגבול הדרומי. בלי הטכנולוגיה הזאת היה קשה מאוד לאתר את אותם שני אקדחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לקחים שיש במעברי הגבול, כשהיינו במעבר באזור אילת, הם מצאו בתוך הרכבים – הדברים האלה מועברים אליכם? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> כן. הקדמה של הטכנולוגיה לבידוק רכב הם משקפים שנקראים Backscatter – אתה מצמיד אותו לאובייקט, לדלת או לכרית של הרכב, אתה יכול לגלות רימונים והכול. בהתחלה לא הייתה לנו גישה, לא עשינו סריקה לרכב, בשנה הבאה כל המעברים יצטיידו בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לקחים מדהימים מזה. הייתי אצלם והם הפתיעו אותי איפה הם מצאו תחמושת ונשק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל אירוע שאנחנו תופסים אמל"ח בכל אחד מהמעברים, אנחנו מוציאים תחקיר מסודר עם מסקנות ולקחים בצורה רוחבית לכולם. אנחנו רואים שמפיקים לקחים במקומות שחוזרים על עצמם ונתפסים במעברים אחרים. זאת הבדיקה המשלימה של כלב החומר נפץ, הוא יכול לסמן לי אינדיקציה ואני לא מוצא את הפריט – כי ככל הנראה הוא מוסלק באחת מדפנות הרכב או - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> צריך להיות פה מקצוען ולדעת לפרק רכב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פעם היה חפ"ק פה, העברנו אותו לשם שיהיה גדול. עכשיו רמי"ם רצה על מערכות ממוחשבות שהתחלנו לבנות – במקום לפתוח ספרים ולהתחיל לקרוא את כל הדו"חות שלנו יקראו מפה, כולל מבחנים ממוחשבים, הכול כאן. אמורות להיות פה שש עמדות זה בתהליך בנייה, שתיים מוכנות, יהיו פה עוד שתיים, סך הכול שש. החדר יהיה מצולם משם – שלא יהיו מעתיקים, ולא מישהו נגע ולא כלום. שמתי אותך ללמוד אז אתה לא תעשה משהו אחר בטלפון הנייד. זה החדר הפנימי פה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במטרה ליצור סביבה ירוקה, לחסוך ומצמצם – זה גם חלק מהתהליך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חפ"ק המעבר, הן שולטות על כל המרחב. יש להן פה מערכת מסווגת, מערכת של 'אבן מתגלגלת' שמתחברת – אנחנו רואים הכול. אנחנו שולטים על מחצבות פלסטיניות, אנחנו רואים מחצבות רחוקות במרחב. על כל מחצבה יש לנו כמה מצלמות, היא שולטת ורואה אותן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם יודעים שיש מצלמות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אם לא הם לא יעבדו איתי. בנוסף לכל המשאיות שנכנסות יש עליהן גם איתורן, אנחנו רואים את הנסיעה שלהן, אנחנו שולטים על הכול. זה נקרא 'דלת לדלת' – אחרי שהוא העמיס הוא מגיע ישירות אלינו. המחצבה היא פלסטינית, אז היא שולטת בשליחה, בהעמסה, בכניסה שלהם ואומרת להם תשלחו את המשאיות אליי, היא רואה שהגיע למעבר ואז נכנסות אחת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא שופך את החומר על רשת שהוגדר ב-20 על 20 מבחינת איום הייחוס, שלא נתפס שום פריט אמצעי לחימה, חומר נפץ וכדומה – כל מה שנשפך למשאית מבחינתנו תקין ויכול להמשיך בתהליך, לצאת לדרך ולראות שהוא לא עצר בדרך העלה מישהו, זרקו לו משהו על המשאית וכאשר מגיעים אלינו לעמדות שראינו במעבר הרכב, גם שם הם נבדקים באופן מדגמי בצורה של שבירת שגרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התהליך הזה נוצר מהצורך של המשק הישראלי לקבל חומרי מחצבה ושאנחנו לא נהיה גורם מעכב. דבר ראשון זה מתבצע ודבר שני, אנחנו לא נוכל לבדוק פה במעבר דברים כאלה, זה לא אפשרי. לכן קפצנו עם הבידוק לתוך השטח. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אני הולך למרכז השליטה בראש העין, ניר הולך להיות מנהל המכלול, להחליף - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלה התצפיתניות שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק תצפיתניות, ברגע שיש אירוע, הן אלה שצריכות להגיע, לשלוח את הכוחות, לפתוח לגופי חוץ דיווחים, לדווח בכריזה, אני במשרד לא יודע מה קורה – היא כורזת פתאום בכריזה וכולנו רצים. היום היה לנו שקט אבל אם הייתה קריאה של רכב מתחמק – קב"ט והמאבטחים היו רצים. - - - (סיכום הסיור) << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> נעשה סבב זריז של כמה משפטים למי שירצה ונשאיר ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת פוגל, לסכם. נתחיל מהמל"ל. << דובר >> רועי מלאכי: << דובר >> שלום ותודה, אני רועי מחטיבת הלוט"ר והמעברים במל"ל. כמה דברים בהקשר של רמי"ם. לא ארחיב על זכות המקום וזכות האנשים, אבל יש פה מומחיות תוכן בעולם מורכב מאוד, מציאות מורכבת מאוד. נגענו רק בסוגיית האזרח שעובר. סחורות זה עולם תוכן בפני עצמו. רכבים זה עולם תוכן בפני עצמו. רמי"ם מקיימת את כל עולם התוכן הזה והיא מומחית התוכן במעברים הפנימיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חסכת לי את המשפט הראשון בסיכום. << דובר >> רועי מלאכי: << דובר >> כך אנחנו רואים אותם, גם בהקשר של הפיתוח העתידי שלהם ועוד. היכולת לייצר מנגנון אחד ותקן אחיד ובעיקר רמת שירות, שזה מושג עם ערך גדול מאוד, יכול להיות ששוטר יעשה את זה מעולה ויכול להיות שחייל יעשה את זה מעולה, אבל יש פה גם עניינים רכים שהמומחיות של רמי"ם הולכת ועולה, ובהקשרים האלה זה הסיפור. כך אנחנו רואים את הרשת הזאת, שמתעסקת בכל המעברים הפנימיים באשר הם. אנחנו מנסים שזה לא יהיה בטווח הרחוק כלומר בעתיד - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, איפה זה תקוע? << דובר >> רועי מלאכי: << דובר >> אמרו פה אנשים מעולים לפניי, אלו סוגיות תקציב. אני לוקח רק את אירוע קלנדיה כדוגמה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> העמדה המוצהרת של המל"ל היא לאזרח? << דובר >> רועי מלאכי: << דובר >> ודאי, יש פה מסמכים – לצערי אני נזהר מלצטט גדולים ממני –אבל מ-2005 זה אירוע קלנדיה ראש ממשלתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פה אין גדולים ממך. << דובר >> רועי מלאכי: << דובר >> זה סיפור ישן מדי – אריאל שרון מסכם את האירוע הזה של אזרוח קלנדיה ועוד ועוד, סיפורים ממש אחורה. לכן יש רצון גדול שלנו לקדם, אני יכול לשתף אותך שבשנה האחרונה היו מספר פעולות משמעותיות שכמעט הגענו לכדי איזושהי פריצת דרך, כולל דיונים על קוצו של יוד ובסוף זה נופל על תקציב. וגם, אם אני אקח את מה שאמר איתן, זו גם סוגיה של חזון, כלומר פנינו לאן? לאיפה הדבר הזה הולך? אבל קודם כל תקציב חד וחלק, זה למה הדבר הזה נופל. באירוע קלנדיה, ואם אני מרחיב אותו ומדבר על קלנדיה כדוגמה, בעיניי ראשית הצירים – קודם כל עוטף ירושלים באופן כללי ובתוך עוטף ירושלים סוגיית קלנדיה היא ראשית הצירים. זה ימקם גם את רמי"ם בעיניי בזווית אחרת לחלוטין, היינו שם וראינו ביחד – זה כבר מעבר שהוא משהו אחר בסדרי הגודל שלו. ובעיניי ברגע שרמי"ם יצליחו להתמקם בתוך קלנדיה יחד עם הציר המשוקע וכל האתגרים שהדבר הזה מוביל, זה ישים את רמי"ם במפה במקום אחר לחלוטין, כרשות אמיתית רחבה וגדולה מאוד. קלנדיה כל דקה שהיא לא מאוזרחת, אני מצטרף לכל מה שאמרו פה קודמיי, אנחנו מפסידים. פעם אחת בפער הביטחוני הגדול מאוד שהולך להיות שם עם סוגיית הציר המשוקע ופעם שנייה, בהקשרים של יכולת לייצר תו תקן אחיד למעבר. דיברנו פה בצורה קצת זולה, אפשר להגיד, אבל זה קורה יום-יום, מישהו שלא מצליח לעבור במעבר רמי"ם מבין מאוד מהר את חוקי הפורמט ונוסע עוד רבע שעה או עוד 20 דקות ופוגש שוטר ועובר במעבר אחר. לכן יש פה צורך אמיתי לייצר תו תקן אחד ואני רואה רק את רמי"ם כגוף הנכון ביותר בסוגיית המעברים הפנימיים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה - - - כן. << דובר >> מאיר אהרוני: << דובר >> מאיר אהרוני ממדור ביטחון מידע בחטיבת האבטחה. בשנתיים האחרונות אנחנו מתמודדים עם גיוס מאבטחים למילואים בגלל המלחמה, הצורך מובן. בבוקר 7 באוקטובר צנחנו ב-70% מאבטחים אז המדור נתן פתרון ואנחנו עדיין נותנים פתרונות והקלות אבל זה גורע ממצבת המאבטחים במעבר. זה אומר שגזרות נסגרות או שאנחנו עובדים בתקן חסר מתחת לקו אדום של מאבטחים ורמת האבטחה נפגעת. אנחנו מנסים תקופה ארוכה מאוד בקשרים ובכל אמצעים לדבר עם הצבא, שלפחות יפטרו מאבטחים משירות מילואים כדי שיישארו כי הם עושים ביטחון, וכשלוקחים אותם מפה, אין פה ביטחון. יש לכך משמעויות רבות מאוד גם להפעלה וגם לשאר דברים. דיברתם על עבודה מועדפת, אני מכיר את הנושא הזה שעלה כבר לפני כ-15 שנה, מנסים ומנסים להבקיע שער ולא מצליחים, בכל פעם מסיבות אחרות. בימים האלו נכון לעשות חשיבה מחודשת איך אנחנו מצליחים למשוך מאבטחים בהיבטי שכר ובכל היבט שהוא, כי זה כבר לא מושך להיות מאבטח. זה לא כמו מה שהיה בימי עבר כשהיית מאבטח בבית מלון, זה היה שקול לרופא. זה כבר לא כך. השכר עולה ועולה ועדיין אנחנו מתקשים לגייס. השכר רק עולה, אנחנו מגיעים ל-100 שקלים לשעה, זה שכר שהוא כבר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מכרז של 'רשת' – כולם סובלים בסוגיית המאבטחים – לדעתי הוא המכרז הגדול במשק של 'רשת', אל תתפוס אותי על המספרים, הגיעו ל-80 שקלים שעה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אנחנו ראשונים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדרי הגודל של כמות מאבטחים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, פי שניים לפחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז במספרים של כמה הדבר הזה מתוקצב, זה כסף גדול מאוד שמשקיעים בסוגיה של להביא מאבטחים ומתברר שזה לא רק משכורת, כפי שאמרו אנשי רמי"ם מעולה, מאבטח זה גם תחושת שייכות, גאוות יחידה ועוד דברים רבים - - - << דובר >> מאיר אהרוני: << דובר >> זה בבית של רמי"ם. בסוף צריך להביא את המאבטחים האלה ולדעת למשוך אותם כי השוק הוא שוק חופשי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל 100 שקלים לשעה אולי גם אני אבוא. - - - << דובר >> מאיר אהרוני: << דובר >> בנוסף לזה יש לנו עוד קשיים שמתלווים, מי שמשתחרר ממילואים הדבר האחרון שהוא רוצה זה לעמוד עכשיו עם נשק בעמדה. אלה שחוזרים ממילואים חלקם חוזרים פצועים, חלקם בנפש, את חלקם מאוד קשה לנו להחזיר לכשירות כי הם לא שמרו על כשירות מבצעית. אני לא מדבר על התפיסה שהם מגיעים איתה שכל אחד שעובר כאן הופך להיות היריב, זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו ביום-יום. לפחות פעמיים ביום אני מקבל ירידה מקו אדום, דברים שבעבר לא היינו עוברים עליהם לסדר היום והיום אתה מקבל את זה בהכנעה כי אין אנשים. - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> זמננו ממש קצר, אז את הדברים החשובים ביותר. << דובר >> מאיר אהרוני: << דובר >> אדבר טלגרפית, דוחות מנהליים, קנסות, אני יודע שדובר על שאתם מעוניינים. ואולי זה גם המקום כי אם אתם מפעילים מעבר, צריכה להיות לכם יכולת אכיפה אפקטיבית – כי לא בכל המעברים יש כוחות שיטור, ומחכים עד שכוחות שיטור מגיעים בחלק מהמקומות. אני לא מעודכן אבל לחבלן לוקח משהו כמו 40 דקות או שעה להגיע. כל פתרון של שדרוג, אזרוח וכדומה, צריך להיות פתרון הוליסטי גם לנושא כוח האדם, גיוסי כוח אדם, זה קושי שחייב לתת עליו דגש. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> גם אצלנו, רק להוסיף דברים. דקל? ירון? איציק? בענייני המעברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמרת להם לקצר אז אף אחד לא רוצה לדבר כבר. << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> אני רוצה להגיד רק משהו קטן - - - << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> לפני מוטי, אני רואה פה את כל רשות הטבע והגנים אז אנחנו מרכזים עבירות רבות מאוד במעבר, הכול מתנפץ אליהם ובהרבה מקומות אין לנו סמכות. אם אנחנו רואים הברחות מהסוג הזה ואני אמור להתעסק באמצעי לחימה, אני אמור להתעסק בטרור – יש לי בעיה חוקית מבחינת סמכות לעכב דברים כאלה עד להגעת שוטר. בלוני גז שמובילים אותם ברכבים לא מורשים, יש אלפי דברים, שוד שבוצע - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה אתה צריך? << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> להרחיב את הסמכות שמאפשרת לי לעשות דברים רבים מאוד שאני עושה ביום-יום. היום אם בלון גז מגיע ברכב לא מורשה שהוא מילא אותו במתקן לא מורשה, זו סכנה לציבור בכל מה שקשור לתנועה שלו על הכבישים, משרד הכלכלה צריך לאפשר לי לעצור את הרכב הזה עד להגעה שלו. היום אין לי אפשרות כזאת ואני נותן לרכבים האלו לעבור. אני מדבר על אנשים שמגיעים ללא רישיון נהיגה, אנשים שנוהגים תחת השפעת סמים, אלו דברים שלא מאפשרים לי לעכב אותו עד להגעת שוטר ובמקרים רבים מאוד, כמו שמאיר אומר, השוטרים לא מגיעים מייד. << דובר >> מאיר אהרוני: << דובר >> הם כפופים לחוק הסדרת הביטחון לגופים ציבוריים וזה מגביל את סמכויות העיכוב שלהם אך לתפיסות אמצעי לחימה, פח"ע, ביטחון, זאת אומרת זה לא מאפשר להם להתעסק עם תופעות פליליות קלאסיות, שספק אם משטרה תגיע בשביל לטפל בהן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות שאנחנו כן יכולים לתת להם סמכויות. << דובר >> מאיר אהרוני: << דובר >> הוא לא יכול להתעסק עם רכב גנוב או עם גניבות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות שאנחנו כן יכולים לתת להם סמכויות, עשינו את זה עם פקחים בעיריות, מה אנחנו לא יודעים לעשות זה איתם? << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> אתמול הגיע למעבר מיתר רכב עם 300,000 - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה תדע להגיד לי איזה סוג של סמכויות היית רוצה? << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> בטח. << דובר >> גלעד דנוך: << דובר >> אתמול כדוגמה פשוטה 300,000 אלף שקלים במזומן שהוסלקו בתוך רכב, באופן עקרוני גורמי אכיפה רלוונטיים מתעניינים מאוד השאלה היא מה אני עושה עד שהוא מגיע אליי. - - - << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> עם המטה ללוחמה הכלכלית בטרור אין לנו בעיה אבל זה אנשים שככה הם קונים, אין להם חשבונות בנק, הכול במזומנים. << דובר >> מוטי ליאני: << דובר >> אנחנו עובדים מול גופים שהם אינטרסנטים – אם שווה לי לבוא ולקבל עמלה על זה שבאנו, הזכות לתפיסה גבוהה אז שווה לי לבוא וזה כל הגופים. בגלל זה אמרתי לכם, אנחנו סדרנים, אנחנו עובדים מול כולם, במקרה זה מנהל הגז, אנחנו קוראים להם והוא יכול להגיד לי 'אני בא' ויכול להגיד לי 'לא, אין לי צוות, תשחרר'. אין עקביות. הוא כבר העלה את נושא הסמכויות ורשמתי לי גם אבל חשוב לעשות את זה. אבל אציין משהו אחר – היקף הסחר השחור. רמי"ם כבר הבטיחה לעצמה את המקום, היא דרושה והיא עושה את הכול אבל עכשיו אני מדבר על התקציב. כשאנחנו באנו לאזרח המעבר ספרנו פה 400 משאיות שעוברות במעבר, מתוך 400 משאיות רק 120 היו עם תעודות משלוח, כלומר כל השאר היה סחר שחור. כשאנחנו נכנסנו, עצרנו את כולן ונשארו היום 200-230 והן מוציאות תעודות. כלומר קודם כול גרמנו לעוד 100 ממשאיות בערך להוציא, ועוד כ-200 שברחו. מדובר על 300 משאיות והמכס כימת לי שכל משאית משלמת כ-1,500 שקל מס, זאת אומרת שיצא לנו בין 200,000 ל-250,000 שקל, שהמעבר בעקיפין גורם הכנסה לאוצר. אולי אפשר להשתמש בדברים האלה ולהראות להם – תראו המעבר יודע להכניס כמעט 4 מיליון שקל בחודש בלי להרגיש, תכפיל בכמות המעברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, כיוון נכון. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> הנהלת המעבר, משהו להוסיף? זקי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, התייחסנו בדרך תוך כדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דבר קטן – אחד הדברים שרמי"ם עושה בראייה של איתן של אחריות מרחיבה, אנחנו מעבר לביטחון רואים גם את הסביבה ועושים רבות למענה. יש לנו שיתוף פעולה עם 'צבא ההגנה לטבע', 'מועצה לישראל יפה', אנחנו עושים תחרות מדי שנה של כלל המעברים, יש פה יוזמות גם להקמת לוחות סולאריים בגגות של המעברים. רמי"ם מעבר לביטחון רואה גם את הסביבה וחשוב לומר את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, יכול להיות יתרון אדיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה דברים, ראשית כפי שנאמר פה אחד האיומים המרכזיים זה אמצעי לחימה ודו-שימושי מהצד הכחול לצד האדום. המעברים נבנו והדגש היה בצד האדום, למנוע זליגה לעורף ישראל, היום יש לנו תופעה של איום הפוך. נדרשת החלטה ברמה הלאומית, לדעתי, על כל נושא הבידוק מהצד הכחול לצד האדום. זה מתחיל במדיניות כי זה ישפיע על המתיישבים וצריך להתאים לזה תשתיות מתאימות, זה נושא חשוב מאוד. אנחנו מתחילים לעשות את זה אבל במעברי עוטף ירושלים, מעברי צה"ל – לא תראה חייל אחד שעומד מכחול לאדום. אצלם זו אוטוסטרדה ויודעים את זה וגם אצלנו, מעבר כמו חוצה שומרון הוא מעבר מרכזי ואפשר לנסוע שם חופשי ולהגיע לשכם. בשבוע שעבר הייתי בדיון אצל חבר הכנסת צבי סוכות, עלה הנושא של סחורות מהנמלים שמיועדות לרשות הפלסטינית וזולגות לישראל. דיברו שם בעיקר על בשר לא כשר וכדומה, שמוצאים את הדרך חזרה לישראל כי הפלסטינים יכולים לקבל את זה. ותופעה נוספת – הלבנת הסחורות דרך אזורי התעשייה הישראליים. לי יש מערך פיקוח שאני אחראי עליו ברמי"ם ויש לי, לא עשרות אבל יותר מ-10 תפיסות ביום, של סחורות שמנסות למצוא את הדרך לישראל. דיברו פה על שב"חים, ראית בידוק של הולך רגל, במשאית של 15 או 20 טון, פוטנציאל ההסלקה שם – אני לא צריך לספר לאף אחד. גם באמצעי לחימה, גם בשב"חים. לכן בנושא הזה צריכה לקום מערכת. היום אנחנו עושים את זה. יש לי מערך פיקוח במעברים ואחריות מרחיבה גם בתוך השטח, זה בקושי בסמכות שלנו, אנחנו עושים את זה כאחריות מרחיבה. ביקורות באזורי תעשייה, תצפיות – לראות משאיות שיוצאות מבידיה ומגיעות למעבר חוצה שומרון מנקודה ישראלית. אבל אם לא יהיה מערך שלם, שאני אדע שעסק בעלי זהב מחזיק שני פועלים וחצי מסור ויודע לייצר ספה אחת ביום, שתהיה לי מערכת שתוכל להגיד לי שבחודש אחד הוא הוציא עשרות משאיות של רהיטים, ואז אני יכול ללכת לשם. מערכת ממוחשבת, מכס, צה"ל ובסוף, אכיפה. עוד לא שמעתי על אזרח ישראלי אחד שעמד לדין או שפתחו נגדו תיק על הפרת צו אלוף. אני ניסיתי לבוא לתחנת אריאל יום אחד על מישהו על הפרת צו אלוף ולא ידעו מה אני אומר. לכן כל הנושא הזה של צווי אלוף סחורות צריך להיות פה מערך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, נקודה נכונה, תודה. << דובר >> רונן קריב: << דובר >> אני אעשה את זה קצר. כולם נגעו בסוגיה של כוח האדם, חלק בעבודה מעודפת, כל האירוע הזה של לוחם חוזר אין לו כוח להיכנס שוב לסרטים האלה מול פלסטינים, רובם חוזרים פצועים נפשית וגם כשהם חוזרים אז הם יותר תוקפניים ואתה צריך לראות איך אתה מרסן את הכוח וזו התמודדות שאפשר לדבר עליה עוד רבות. כדי שנהיה ארגון בר-קיימא ונדע איך להתרחב ולאזרח מעברים נוספים אנחנו צריכים לבדל את עצמנו בשאר מערך האבטחה החמושה בכלל בגופים הממלכתיים ובפרטיים. אחלק את זה לשתיים. ראשית, אנחנו נמצאים ברגולציה של החשכ"ל. כל תוספת שכר שאני רוצה לעלות אני חייב את האישור שלו, בניגוד לרשות שדות התעופה ולרכבת ישראל למשל. אנחנו פה בפנדל עוד לפני שהתחלנו לגייס את כוח האדם וצריך לראות איך פותרים את הסוגיה הזאת ברמה הלאומית. זה הולך להיות משבר לכל המדינה, לא רק אצלנו, אצלנו זה על אחת כמה וכמה זה לא נתב"ג וזו לא רכבת ישראל, פה אתה עובד קשה ועם האגזוזים ועם המשאיות והלחצים וכרם שלום – אפשר להרחיב פה עד מחר ולכן אני חושב שעבודה מועדפת שמופנית רק למעברים תיתן את הבידול הזה. עם הגמישות שאגף החשב הכללי ייתנו לנו, נוכל לעשות את זה – עוד לא הגענו ל-100 שקלים, הגענו ל-72 שקלים. לפני שנתיים היינו ב-60. הקפיצות פה מטורפות. צריך מישהו שינהל את הרגולציה הזאת בצורה חכמה ונכונה. אף אחד לא מתעסק בזה היום. דבר אחרון, נגענו בזה במשרד למעלה, כל מה שקשור לתמ"א ותב"ע סביב המעברים, אנחנו עושים הכול. אם נקבל תקציב מצוין, אנחנו מצוינים בלתת פתרונות לבעיות שהיו לפני כמה שנים, זה הכול. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> אני אתן לך את הזמן לסכם, אני אעשה את זה זריז, אז קודם כול - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני צריך שתי דקות, באתי לפה ללמוד. אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה. << דובר >> איתן יצחק: << דובר >> התכלית הייתה לחשוף אותך לארגון שבוודאי הכרת אותו אבל תבין לעומק את היכולות ואת הכשירות שלו. זה כמו שיש לך מערכת שנותנת את המענה הלאומי אבל לא משתמשים בה בצורה מושכלת או בגלל נסיבות כאלה ואחרות לא משתמשים במלואה. אז מעבר לזה שהיא נותנת תקינה אחידה למדינה בנושא של ניהול מעברים, הנראות שלה החל מהמוצב ועד לחזות – בסוף אני אומר זאת ההרתעה של מדינת ישראל. כפי שאמרו פה, אם אני הייתי רוצה לפגע, הייתי מחפש את נקודה התורפה. ולכן האחידות לא באה לתת מענה רק להתמודדות, אלא גם להרתעה. זה סמל שלטון וכך אנחנו מתייחסים אליו, זה לא איזה מעבר מחסום, איזה משהו מוזנח, זו החזית שלנו מול העולם. כל העולם עובר דרכנו. כרם שלום זו החזית מול ארצות הברית היום ובכלל, לכן אנחנו מטפחים מאוד את הנראות של סמל השלטון הזה, גם מבחינת ההגנה על העובדים וגם מבחינת ההגנה על ביטחון המדינה. בנוגע למשאבים, מהם משאבים? זה לא בשביל שאני בסוף שנה אדווח או אבקש יותר, אלא זה מה בסוף המדינה מקבלת מזה. אף פעם לא עשינו את השיקולים האלה של מה המדינה מקבלת כשהיא מאזרחת את המעברים. אני אשמח לעשות איזושהי עבודה קצרה שאומרת לך בסוף מה המדינה חוסכת אם היא מאזרחת אותם. אולי תשלם 1 מיליארד בשנה אחת או בכמה שנים בשביל לאזרח, אבל היא תרוויח בכל שנה נתונה את המיליארד הזה. אם התוכנית היא רב-שנתית של חמש שנים, אתה מקבל בכל שנה את ההחזר של ההשקעה, וכפי שאמר פה ניר – המון כסף במדינה מתבזבז כי אנחנו לא עושים אחידות בבידוק בכלל הדברים. המנגנון קיים ולכן זה רק להשתמש בו, בתהליך כפי שהראיתי לך את הרצף. דמי תפעול, שנאמר ככה בין השורות, אנחנו נותנים את הכול בחינם ויש לנו כבר מחשבות איך גם לגבות כי בסוף, זה כבר נמצא בישורת אחרונה, בעיקר בתחום המסחר ואני מניב סך מסוים ואני יודע לתת גם מעצמי לשיפור השירות. אני רוצה להודות לכולם מהנהלת המעבר ולכל מי שהגיע לפה מהגופים, וגם לך, על ההגעה ועם החוב הקטן למעבר מכבים אבל הנוכחות שלך וההשפעה שלך היא בעיניי קריטית ולכן ניסינו להראות לך את הטוב ביותר במעט זמן ככל שהתאפשר. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברים אני מקווה שאתם יודעים להסתכל במראה ולומר לעצמכם כמה אתם, לפחות בעיניי, יעילים ומוסיפים לביטחונה של מדינת ישראל. לצערי הרב במדינת ישראל עוד לא הבינו שלחלק מהגופים התואר 'גוף ביטחוני' רק יתרום למדינה. התחושה היא כל הזמן שכשאתה מגדיר את עצמך גוף ביטחוני אתה רוצה עוד תקציבים, אתה רוצה עוד דברים – אף אחד לא מסתכל באמת על התועלת שיש מהדבר הזה וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות כשאני יוצא מפה. רמי"ם היא גוף ביטחוני מבצעי שהרווח שיכול לצאת ממנו גדול בהרבה מההשקעה שתהיה בו. לי אין שום ספק בעניין הזה. לא רק ממיסוי או מכל מיני דברים כאלה, אלא מאיכות הביטחון שאנחנו נעניק למדינת ישראל, ואחרי 7 באוקטובר, עם כל הכבוד, אני לא מתכוון לוותר לאף אחד. אני אומר את זה בכל מקום, אתם לא חייבים להסכים איתי, אבל אירועי 7 באוקטובר היו המשמעותיים ביותר בחייו של העם היהודי, יותר מהשואה. לא בגלל מספר האנשים שאיבדנו בשואה אלא המקום שבו זה קרה לנו – אנחנו כבר לא יכולים להגיד שאנחנו במדינות זרות ותחת ממשלים זרים – אנחנו במדינת ישראל, עם צבא הגנה לישראל עם כל הכוחות שיש לנו ושילמנו כזה מחיר. אם אנחנו לא נלמד מהאירוע הזה שאנחנו חייבים להשקיע, נמשיך לדשדש וכל פעם נחזור על הלקחים שהיו. שמחתי לשמוע את שרועי אמר על עמדת המל"ל. אני יוצא מפה ולאה ואני נכין מסמך מאוד מפורט, נעביר אותו לראש הממשלה, לראש המל"ל, שר האוצר, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי – כל האנשים הנוגעים בעניין הזה עם המלצה ברורה מאוד, אבל אני צריך את עזרתכם. המכתב יצא בשבוע הבא בין אם תביא לי עד אז את הנתונים או בין אם לא, אבל הוא יצא עם המלצה חד-משמעית לאזרוח מעברי רמי"ם, לי זה ברור. מעבר לאזרוח אני גם אציין את מה שאני חושב שצריך לעשות פה – עבודה מועדפת חד-משמעית, בניית כוח מילואים. עבודה מועדפת זה לאנשים שהשתחררו מהצבא ומאותו רגע זה יהיה השירות הצבאי שלהם. לא שמחר בבוקר יש מלחמה ולוקחים אותם. הייתי ראש רשות חמש שנים והיה כוח ברור בתוך היישוב, גם בזמן מלחמה הוא נשאר. מל"ח פס"ח קוראים לזה. משק לשעת חירום, פינוי, סעד, חללים. כך גם במעברים צריך להיות משק לשעת חירום. לא צריך לגעת בזה, מה, מפסיקים לעבור במעברים כשיש מלחמה? לא, להפך. הסיכון גובר עוד יותר ואני חושב שאסור לנו לוותר על העניין הזה. היתרונות שלמדתי פה הם מדהימים. כדי לוודא שהעסק הזה קורה, בתוך חודש אנחנו נקיים דיון מעקב, אחרי שנפיץ את הסיכום ואת כל הדברים האחרים כדי שנראה שזה עובד. נעשה דיון חסוי, נזמין את כל הגורמים כולל שב"כ כולל צה"ל כולל כל האחרים. אני רוצה לשמוע איך אנחנו מתקדמים, מה עוד אנחנו צריכים לעשות וכל צד יידרש לבוא ולהגיד מה הוא צריך כדי שהדבר הזה יהיה טוב יותר. לא נסתתר מאחורי אמירות בעלמא. אני שמח מאוד שבסופו של דבר קיימנו את הביקור הזה, אני מצטער שלא עשיתי אותו מוקדם יותר היום, אני מבין מה הפסדתי כי עד היום הדיונים היו תיאורטיים כאלה. הייתי גם בצד של ראשי המועצות עם כל הטענות שלהם 'התושבים שלנו לא מצליחים לעבור, מתעכבים מתוך ארבעה מעברים רק שניים פתוחים', אתה זוכר את כל הטענות האלה? פה באתי ולמדתי באמת את מקצוע המעברים – לא שאני יכול להיות מחר בודק, אבל הבנתי מכם עד כמה זו מיומנות כמו שאמר רועי 'מומחיות ומיומנות' שאין לכל מי שפנוי באלנבי, אלא קורסים הכשרות וכל הדברים האחרים שזה היתרון היחסי שלכם. זאת אומרת זה לא מאבטח ששומר על הכניסה לקניון כזה או אחר, זה משהו אחר. זה ביטחון לאומי, אם זה לא היה ברור לי, היום זה ברור הרבה יותר. מכיוון שאני מכיר את האנשים שאיתם אני עובד, ואני מתכוון מהראשון ביותר ועד האחרון שבהם, שני דפים עם תקציר, מה צריך, בסכומים גדולים מעוגלים עם יתרונות וחסרונות כולל איך העסק הזה כן תורם גם בהיבט הכלכלי ולא רק בהיבט הביטחוני, איך זה תורם בכל הנושא של התנועה. הרי כולם היו מדברים על ריבונות בכבישים, זה חלק מהריבונות בכבישים, מי שלא מבין את זה, לא יודע על מה מדובר. אני רוצה לתת לזה מענה, זה חלק מהתפקיד שלי ואני לא מתכוון לוותר על זה. על טכנולוגיה דיברתם לא מעט, אני מוקף במשפחתי באנשים טכנולוגיים, הבנים שלי כאלה, אני לומד בכל יום איזה המצאות קיימות בעולם שלא ידעתי אותן. לדוגמה, הייתי בעכו בביקור של הוועדה במוקד של עיריית עכו. מוקד משותף של עיריית עכו והמשטרה. הם שמו שם מצלמות בינה מלאכותית שאומרות להם אם רכב עבר בנקודות מסוימות, שלוש פעמים באותו יום והוא הופך להיות חשוד. הם יודעים ישר להתנפל על הרכב הזה. מה פתאום הוא עובר? ברוב המקרים זה כלום אבל די בפעם אחת שתפסת מישהו עובר באותו כיכר שלוש פעמים בשעתיים האחרונות, כך גם תפסו חלק מהאנשים שרצו לקפוץ. אז אם זה קיים, אני יודע שאתם יודעים להביא לפה טכנולוגיות מתקדמות עוד יותר כדי לתת לכם מענה לדברים האלה. תציינו את זה בתקציב, אני גם אנסה לדבר עם מי שצריך בעניין הזה. מדינת ישראל לא יכולה לוותר על היכולות שאתם מציגים פה. והדבר האחרון תוסיפו לי בבקשה את הסמכויות הנדרשות לבודקים, למאבטחים לכל מי שאתם רוצים. אם יש דבר שאני גאה בו מאוד, זה מה שעשיתי בשלוש השנים האחרונות. הפשרה של סמכויות מותנות בהכשרה מקצועית לגורמים שאינם בעלי המקצוע באותו נושא, בעיקר עם המשטרה אבל לא רק. לקחנו פקחים עירוניים ונתנו להם סמכויות מעיכוב ועד שפיכת אלכוהול דרך מה שאתם רוצים – כמעט לעשות אותם שוטרים. אז אם אני יודע לעשות את זה עם פקחים עירוניים, אני יכול לעשות את זה עם מי שמוגדר מאבטח ביטחוני. אז בואו, תנו לי גם את הכלים האלה. אני מבטיח לכם שאני לא אירגע עד שיהיו לזה פתרונות, גם אם לא 100%, נתפשר גם על 99%. נצלו את העובדה שיש לכם שליח בכנסת. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>