פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 184 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"א בכסלו התשפ"ו (01 בדצמבר 2025), שעה 10:03 סדר היום: << נושא >> בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים << נושא >> ישיבה מעקב לישיבה האחרונה שהתקיימה בנושא ביום 16 בספטמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אורי אלטמן – יועץ למנכ"ל, משרד האוצר שי פנחס – אגף החשב הכללי, משרד האוצר אורי כץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר חוסיין סעד – מנהל תכנון כלכלי מגזר מיעוטים, משרד החקלאות וביטחון המזון תמר ניב ישראל – מנהלת אכיפה והסדרה, יחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה גאולה צמח – לשכה משפטית, משרד העבודה תאיר פרי – משרד המשפטים ברכה שטרית – מנהלת תחום, רשות האוכלוסין וההגירה שני דורי עמיאל – הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – סמנכ"ל קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל חנניה אזולאי – איגוד מגדלי הפרחים דניאל אברהם – יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דן ורשבסקי – יו"ר, איגוד המנופאים; ורכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית חנן שלאין – דובר, הסתדרות העובדים הלאומית מוטי עזרן – עו"ד, מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים בישראל אלעד כהנא – עו"ד, עמותת קו לעובד ירון סולומון – המחלקה להתיישבות, תנועת כפרי האיחוד החקלאים ישי פולק – עו"ד, מנכ"ל, התאחדות האיכרים; ויו"ר משותף, ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי בקי קשת כהן – עו"ד, הפורום למאבק בעוני יאיר דוד – עו"ד מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היום יום שני בשבוע, י"א בכסלו תשפ"ו, 1 בדצמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים הפלשתינאים, ישיבת מעקב לישיבה האחרונה שקיימה הוועדה בנושא ביום ה-16 בספטמבר 2025. שמענו בישיבה הקודמת מנציג משרד האוצר כי עד ה-3 בספטמבר 2019 נצברו למעלה מ-515 מיליון שקלים. ב-10 באוקטובר 2019 בוצעה העברה של החשב הכללי במשרד האוצר לרשות האוכלוסין בגובה של כ-200 מיליון שקלים. לצורך שיפוי המעסיקים רשות האוכלוסין השתמשו במעל 11 מיליון שקלים. היתרה שנמצאת היום ברשות האוכלוסין היא כ-206 מיליון שקלים. היתרה של הכספים במשרד האוצר נכון להיום עומדת על למעלה מ-296 מיליון שקלים. בסך הכול כחצי מיליארד שקלים. נציג האוצר מסר בדיון בספטמבר האחרון שהצוות יצטרך לבחון האם הכסף חוזר נומינלית או חוזר עם הפרשים כלשהם, ולהחליט על החלוקה ועל דינם של הכספים. הצוות הבין-משרדי הכולל את נציגי משרד האוצר, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד המשפטים ומשרד העבודה היה אמור להתכנס באוקטובר לאחר החגים, כשהבסיס לדיון יהיה המתווה שהוצע והוצג בדיוני הוועדה, ומוסכם על ידי נציגי העובדים ונציגי המעסיקים. הצוות אמור להמליץ לשרים שאמורים לאשר את גורל וחלוקת הכספים. אנחנו מבקשים בדיון היום לשמוע מה נעשה מאז ישיבת הוועדה בספטמבר ואילו המלצות התקבלו. נתחיל עם האוצר בבקשה. << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, לי קוראים אורי אלטמן, אני מאגף אסטרטגיה לאומית במשרד האוצר. נפגשנו פה גם בישיבות הקודמות. אחרי החגים כינסנו את הצוות הבין-משרדי לישיבה לדון על הנושא, אחרי תקופה ארוכה שהצוות לא התכנס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה היה באוקטובר? << דובר_המשך >> אורי אלטמן: << דובר_המשך >> הישיבה הייתה ב-4 בנובמבר, שבועיים אחרי החגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> אני אישית סיימתי את המילואים שלי בסוף אוקטובר, אז מיד בתחילת נובמבר קיימנו את הישיבה, כינסנו את הנציגים השונים ודנו בעיקר בחלופה בהצעה שקיבלנו מההסתדרות. לא אכנס לכל הפרטים שהיו בישיבה, אבל באופן כללי נראה שאנחנו רואים באופן חיובי את ההצעה הזאת. קיימנו גם שיחות עם חלק מהארגונים שוב במטרה לנסות להגיע להסכמה. אנחנו יודעים שלא נגיע להסכמה אולי של 100%, לא נמצא פתרון שהוא מושלם ב-100%, אבל לנסות להגיע ככל שאפשר להסכמה של מרבית הארגונים. אני חושב שאנחנו הולכים לקראת הכיוון הזה ואנחנו חושבים לפרסם בימים הקרובים הצעה שמתבססת על ההצעה שקיבלנו, להערות ציבור, גם כדי לקבל ולשמוע הצעות ועמדות נוספות. אולי יש דברים מסוימים יותר חכמים שלא חשבנו עליהם. זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות, וגם לעשות את זה כמובן בכמה שפות, וגם אולי שהדבר הזה יעורר אנשים, שמגיע להם את הכסף ולפנות למעסיקים שלהם. בכל מקרה כמובן ברגע שנפרסם להערות ציבור אז נעדכן גם את הוועדה. ניתן להערות ציבור זמן מוגבל של כשלושה שבועות, כמו שמקובל בדברים האלה, ולאחר מכן אני מאמין ומקווה שנוכל להתכנס לפתרון, להצעה יותר ישימה ולהתקדם איתה קדימה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה זמן להערות הציבור? << דובר_המשך >> אורי אלטמן: << דובר_המשך >> כ-21 יום. זה מה שבדרך כלל אנחנו נותנים. אנחנו מתכוונים ממש בימים הקרובים לפרסם. << אורח >> דיקלה טקו: << אורח >> מה יקרה אם יבקשו את הכסף אחרי הזמן שעבר? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> בדרך כלל, רק אני אשלים, כ-21 יום, אולי יכול להיות שנמצא נכון לתת יותר זמן דווקא, בגלל משך הזמן שעבר, גם אפשר לפרסם ואז להאריך, אם רואים שיהיה צורך. בגדול אלה סדרי הגודל, של שבועות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יכולים להתייחס לשאלה ששלחנו לכם, האם הכספים צברו רווחים במהלך השנים? האם הכסף היה מנוהל? והאם בחלוקת הכספים ייכללו גם הריביות שנצברו עם השנים? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> זה נושא שדנו בו בישיבות בפנים בתוך הצוות, עוד אין לנו תשובה סופית להגיד לגבי זה, וגם אין לי את הנתון הסופי העדכני להיום. יש לי את הנתונים כפי שציינת לפני מספר דקות, אין לי נתון יותר עדכני כרגע להגיד על זה. << אורח >> דיקלה טקו: << אורח >> אבל זה צבר ריבית או לא? הכספים צברו ריביות במהלך השנים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה הופקדו הכספים? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אולי יותר נכון שנציג החשב הכללי ישיב על זה. אני מבין שהוא בדרך. בכל מקרה, השאלה של ריבית, ושאלה של איך הכספים מוחזקים במדינה, והאם הם מופקדים, היא שאלה סבוכה. זאת אומרת, המדינה בדרך כלל, לא תמיד מנהלת פיקדונות בכספים שהיא מחזיקה. שוב, זה לא תחום המומחיות שלי, אז אני לא רוצה לדבר יותר מדי בנושא, אבל בגדול, לא תמיד יש חשבון בנק נפרד שבו מוחזקים הכספים שהמדינה מחזיקה, ולכן גם זה אני מציע שהצוות ידון ויכריע במעמד הזה של הכספים, כשתהיה לו המלצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הצוות הבין-משרדי שהקמתם? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממי מורכב הצוות חוץ ממשרדים ממשלתיים? יש את נציגי המעבידים, המעסיקים, העובדים? << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> לא, הצוות הוא צוות ממשלתי. כמובן שכמו שנציג לשכת מנכ"ל אמר, כל המלצה של הצוות, אנחנו נפרסם לערוץ ציבור, לשמוע את עמדת הציבור לגביה ושיוכלו להתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אני רוצה לקדם בברכה את הסטודנטים ממכללת ספיר, מאוניברסיטת בר אילן, שהגיעו לצפות היום בדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מתי יתפרסם הקול קורא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אמור להיות? אתה יכול להשיב לו? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> כן, אנחנו מתכננים בימים הקרובים, אני מניח ש - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> השבוע? << דובר_המשך >> אורי אלטמן: << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה לנקוב יום בדיוק, יש איזו עבודה מסוימת פנימית שאנחנו רוצים לעשות. אני מניח שתוך שבוע שבועיים הקרובים, אנחנו נפרסם את זה להערות ציבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להגיב בבקשה, נציג החשב הכללי, לגבי האם הכספים צברו רווחים? אם ידוע לך להוסיף מעבר למה שהוא פירט? << אורח >> שי פנחס: << אורח >> שי פנחס מאגף החשב הכללי. לא ידוע לי, מעבר לכספים כמו שאמרנו בדיונים קודמים, ככל הידוע לנו לא צברו רווחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא צברו רווחים? << אורח >> שי פנחס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה חמור, לא? מה, סתם הם תקועים שם? אוקיי, נעבור לדובר הבא, מוטי עזרן בבקשה. << אורח >> מוטי עזרן: << אורח >> בוקר טוב, עורך דין מוטי עזרן, התאחדות התעשיינים. אנחנו מייצגים את כלל המעסיקים בענפי התעשייה השונים, לרבות אלו שהעסיקו ברבות השנים עובדים פלשתינאים והיו עשרות אלפים כאלו. אנחנו מברכים על הסכמת האוצר, קודם כל, על ההסדר, ומצטרפים לעקרונות של ההסדר ובלבד שהם יחולו על המעסיקים בענפי התעשייה השונים, כמו על כלל המעסיקים של עובדים פלשתינאים במסגרת עקרונות ההסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי. יאיר דוד, בבקשה. << אורח >> יאיר דוד: << אורח >> אוסיף על הדברים שנאמרו גם בדיון הקודם. באופן עקרוני אני חושב שכל מי שנמצא פה מברך על כך שמעסיקים, שהוציאו כספים ולא שולמו לעובדים צריכים לקבל חזרה את הכספים שלהם, כל עוד אפשר לצבוע אותם ולהחזיר להם את הכספים. אני מניח שהעניין הזה הוא לא במחלוקת וזה גם עולה גם מהחלטת בג"ץ וגם מהמלצת כל הגורמים שנמצאים פה סביב השולחן הזה. למעשה, בעיניי השאלה שעולה פה היא מה עושים עם הכספים שלא ניתן היום לאתר את אותם גורמים, שהעבירו אותם למדינה ולא נוצלו. אני חייב להגיד שקצת תמוה בעיניי כל התשובות של משרד האוצר. אנחנו כולנו יודעים מה קורה לאזרח שמפגר בתשלום במדינת ישראל. לא מצליח להבין איך אפשר לקבל תשובה כזאת, כשמדובר פה במאות מיליונים של כספים. הרי יושבים פה שלושה נציגים של משרד האוצר ואף אחד לא נתן תשובה לכבוד יושב ראש הוועדה פה. מה קרה עם הכספים האלה? איך יכול להיות בכלל דבר כזה? איך יש היגיון בכך שכספים שוכבים במדינה ומי שצריך לקבל אותם חזרה - - - ? אני לא מדבר כרגע על אנשים אחרים ועל קרן, שאני חושב שצריך לפתוח פה עם הכספים האלה. אני בדעה, ואמרתי קודם: מדובר פה על מספרים שאני מניח שהם כמעט מדויקים. יש כרגע כ-300 מיליון שקלים שאין להם כתובת מדויקת או ממוקדת. אני סבור שבימים אלו, במיוחד אחרי מלחמת חרבות ברזל, ובמיוחד עם כל המצוקה והבעיות שכולנו חווים אותן, גם התעשיינים, גם התאחדות בוני הארץ, קבלנים, גם מעסיקים אחרים שהיום נאלצים להעסיק עובדים זרים בגלל שפלשתינאים לא נכנסים ארצה בגלל המצב, בגלל היום המקולל הזה. ולכן אני חושב שצריך לחשוב יחד על הקמת קרן ציבורית, שתנוהל מצידי על ידי גורם ממשלתי או על ידי איזשהו גוף שיוקם על ידי המעסיקים, ובסופו של דבר יפנה את הכספים האלה למטרות ציבוריות ולרווחת עובדים במדינת ישראל. כי בסופו של דבר אי אפשר להשתחרר מהדבר הזה. אי אפשר שמדינת ישראל תבלע את הכסף הזה עכשיו והדבר הזה יבוא על חשבון כספים ששולמו על ידי מעסיקים לטובת עובדים. ואני חושב שאנחנו, כל האנשים שיושבים פה, גם ציבורית וגם מבחינת הנראות, צריכים לחשוב על איזושהי מטרה שהכסף הזה צריך להגיע אליו. לא הגיוני שגוף מסוים, כמו הסתדרות כזאת או אחרת, או גוף מעסיקי אחר, יחזיק את הכספים האלה ויפעל בהתאם לראות עיניו. צריך בעיניי משהו ציבורי, עם פיקוח ציבורי, עם מטרות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מגיע ישירות למעסיקים. << דובר_המשך >> יאיר דוד: << דובר_המשך >> רגע, אל תפריע. אני אומר את דעתי. אתה לא חייב להסכים. מה שמסומן, מסומן. מה שלא מסומן, בעיניי, צריך להגדיר אותו ולהעביר אותו כקרן, שהיא קרן ציבורית עם מטרות שיוגדרו פה. אותה ועדה משרדית. אנחנו, כמובן, נביע את דעתנו באותו קול קורא. אנחנו נאמר את הדברים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשביל מה לך עוד ועדות? << אורח >> יאיר דוד: << אורח >> אל תפריע לי, בבקשה. אנחנו נאמר את הדברים האלה. אני רק רוצה הערה לסדר היום, יושבים פה נציגי ההסתדרות הלאומית. למיטב ידיעתי, לא הייתה פנייה אליהם. הם גוף שמעסיק הרבה מאוד עובדי בנייה היום. אני מבקש שגם פניות מהסוג הזה יופנו גם להסתדרות הלאומית בצורה מסודרת, לפחות לשמוע את דעתם, אתם מחויבים. ואני מציע שוב פעם, ובזה אני מסיים, אני חושב ש-300 מיליון שקלים היום בעידן הזה שחסרים המון כספים לטובת הכשרה, רווחה ופיתוח כל נושא העסקת העובדים בענפים היצרניים היום, שהם הקטר של המשק הישראלי, גם התעשייה וגם הקבלנים במדינת ישראל. והכול בשביל שזוגות צעירים בסוף יוכלו לקנות דירות במחירים שפויים ושתהיה פה בנייה טובה ותעשייה טובה. זאת עמדתי וכמו שאמרתי אני מבקש שהדברים האלה יבואו אלינו גם כן, להסתדרות הלאומית בצורה מסודרת. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יצא לכם להעלות את הנושא מה עושים עם יתרת הכספים שאין להם כתובת בוועדה הבין-משרדית שלכם? למה אתם מנתבים אותם? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> זה נושא מאוד מורכב, אין לנו בזה תשובה סופית, אנחנו עוד בוחנים הצעות. << אורח >> יאיר דוד: << אורח >> אז אנחנו מבקשים שתפנו אלינו, יש לנו הצעות קונסטרוקטיביות שנוכל להציע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים ישיבה נוספת לשמוע את ההצעות שלהם. << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> זו אחת גם מהמטרות של הקול הקורא. << אורח >> יאיר דוד: << אורח >> 100%, אבל אם פניתם לגורמים מעסיקים ואנחנו לא קיבלנו פנייה כזאת, אני מציע שתפנו אלינו. << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> הקול קורא יפורסם באופן מסודר ושם נוכל לשמוע מכל מי שיכול. << אורח >> יאיר דוד: << אורח >> הרי הפנייה המקדמית שכן פניתם לגופים אחרים, שכן הביעו את דעתם - מגיע לנו גם להגיד את דעתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. נציג ההסתדרות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אביתר חנן מההסתדרות. נשמח קודם כל לברך אותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> זה דיון שלישי שאת מקיימת וגם דיון אחד שהיושב ראש הקודם קיים. אני חושב שעצם העובדה שזה נמצא על סדר היום ויש סד זמנים מאוד ברור לכולם, זה כבר נותן לדברים לנוע אחרי ששנים הם היו בהקפאה, אז תודה רבה. אני גם רוצה שנייה אחת להגיב לחברי שישב פה לגבי הזה. הכספים שעכשיו מדובר עליהם זה כספים של עובדים פלשתינאים שעבדו עד 2019. בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אנחנו בסופו של דבר יצרנו מתווה. נוצר מתווה בין ארגוני מעסיקים, ארגוני עובדים וקו לעובד, במטרה בסופו של דבר, כי אנחנו מייצגים את רוב העובדים הפלשתינאים ורוב המעסיקים שהעסיקו את הפלשתינאים, והצענו למשרד האוצר לבוא ולגבש רעיון סביב הסוגייה הזאת. לכן זה לא קשור אם פנו או לא פנו להסתדרות לאומית. הם פשוט לא היו רלוונטיים לגבי אותם עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? הם לא צריכים להיות שותפים? << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> לא, הם יכולים להיות שותפים. אני אומר, הפנייה שלנו, אנחנו פנינו באופן יזום. זה לא שהם פנו אלינו. << אורח >> יאיר דוד: << אורח >> מה זה משנה מי פנה? אנחנו צריכים להיות שם. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני אומר, אנחנו פנינו באופן יזום, ולכן הם לא נמצאים במכתב. זה אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם יתקנו את זה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> שתיים, כל הנושא סביב הזמן. הדיון הראשון התקיים לפני, אם אני לא טועה, יותר משנה, של היושב ראש הקודם. וכבר אז נאמר שהכסף לא צובר ריבית ושהוא לא מנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גרוע ביותר. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> גרוע ביותר. וכל פעם משרד האוצר בא ואומר: כן, הוא לא מנוהל, אנחנו נבדוק, אנחנו פה, אנחנו שם. ועכשיו הם אומרים: טוב אנחנו נפרסם להערות לציבור ואנחנו נעשה עוד ועוד. אני לא נגד מינהל תקין ולעשות את הדברים כמו שצריך, אבל בסוף הזמן הזה שווה כסף. ובגלל שהם מבחינתם, בוא נגיד זה לא כסף ששייך להם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה להעביר שאני השתתפתי בישיבה עם שר האוצר, העליתי את הסוגייה, ושר האוצר בכלל לא ידע מזה. הוא לא ידע שזה קיים. ואז הוא נתן הוראה למנכ"ל האוצר להתחיל להעביר את הכספים לרשות האוכלוסין. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> אני אומר: בסוף צריך להגיע למצב שממצים את התהליכים מהר, כמה שיותר מהר, ולא מתחילים להתמהמה עוד ועוד. וצריך לזכור, וחברי נגע פה גם בעניין של היתרות, ואי אפשר אולי להגיע לאנשים מסוימים כי חלקם כבר חלקם לא איתנו כבר. אין זמן, בסדר? יש דחיפות מידית לחלק את הכספים ולקבוע מתווה מוסכם. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אנחנו כבר שנתיים, מעל שנתיים, עובדים על המתווה. הזמן כאן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תציג את עצמך לפרוטוקול. << דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >> עבאדי ואאיל, מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי הבניין. התחלפו שני יושבי ראש בוועדה, התחלפו הרבה פקידים, מה שאני רואה מהצד השני של השולחן, ועדיין אנחנו נמצאים באותו מקום. הוגש באמצעות ההסתדרות, התאחדות הקבלנים והתעשיינים וקו לעובד מתווה מאוזן ביותר, מאוזן מאוד, שפשוט צריך להפעיל אותו וליישם אותו. כל חודש שעובר מקשה על יישום ההסכם הזה. מעסיקים יכולים לפשוט רגל או עובדים יכולים גם ללכת לעולמם. הטענה של חברי, שהכסף חלק ממנו יעבור להסתדרות אינה נכונה. המתווה ברור, מדבר בעד עצמו. ההסתדרות לא מקבלת שקל אחד מהמתווה הזה. ולכן זו האשמת שווא לדעתי, ואני חושב שצריך לעשות ולהתחיל ביישום המתווה הזה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה לעשות עם היתרה שנותרה? מה אתה מציע? << דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >> יש מתווה. צריך לחלק את הכסף שקיים עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למי לחלק אותו? למה לא ליישם אותו למטרות נעלות, כמו רווחה, בטיחות בעבודה? יש הרבה דברים. הכשרות מקצועיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל עוד לא ניסו לאתר איך יגידו כמה כסף זה? עוד לא ניסו לאתר בכלל. << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> לאתר עם זה את החטופים. זה הדבר הכי חשוב. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> צריך לעבוד. כמה כסף יישאר או כמה כסף לא יישאר? אולי לא יישאר כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, ברור. אוקיי. אנחנו עדיין גם לא שם, אתה צודק. גורביץ', בבקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> יצחק גורביץ', התאחדות הקבלנים. ראשית תודה רבה על היוזמה של לקדם את הנושא הזה במסגרת הוועדה הזאת. שוב, תודה רבה לקו לעובד ולהסתדרות וגם לתעשיינים וגם לחקלאים שהסכימו לכל המתווה הזה. וגם למשרד האוצר שלשם שינוי אנחנו רואים שזו רוח מאוד חיובי. לגבי יתרות צריך להבחין. היתרות האלה נוצרו לא בהכרח מתוך אותם עובדים ומעסיקים שנעלמו. הכספים מחולקים לגבי כאלה שהכסף אפשר היה להעמיד אותם או לחלק אותם בין 2019 לסכומים אחרים שהם סכומים ותיקים. מן הסתם הכספים האלה עם הזמן, עם הצלם, שיוך או בעלים. אנחנו כתבנו במתווה: בתום שלוש שנים של תחילת החלוקה, אם ייוותרו כספים, אפשר לקיים עוד התייעצויות, עוד ועדות, אפשר להתחיל גם קודם, למרות שלא יודעים מה יהיה הסכום, ואז לשייך את הסכומים. לכן המתווה כולל פתרון גם בהתייחסות לדברים הללו ולא צריך כרגע להמציא איזה משהו חדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אלעד כהנא מקו לעובד. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> כן, בוקר טוב, תודה רבה על הדיון. אני לא רוצה להאריך ולחזור על דברים שנאמרו. גם אנחנו מאוד שמחים לשמוע שיש התקדמות ושבגדול לפחות ההצעה שהוגשה מקובלת וכמובן הצעה שהיא פשרה, וכמו שנאמר כאן גם על ידי מעסיקים, גם על ידי עובדים, אני חושב שהיא מאוזנת ובאמת מקדמת צרכים של כל המעורבים. גם אני חושב שכרגע לדבר על כסף שההיקף שלו עוד לא ידוע, זאת אומרת, עוד לא התחילו לנסות לפנות לאנשים. יכול להיות שזה יהיה הרבה, יכול להיות שזה יהיה קצת. אני לא אומר שלא צריך לדון בזה, אבל זה לא נראה לי העיקר. אני חושב שזה חשוב לחלק את מה שאפשר למי שאפשר. אני כן רוצה רק להתייחס לשאלה ויכול להיות שפספסתי, אני מתנצל, נכנסתי קצת באיחור. אני מבין שמדובר על 300 מיליון שנמצאים במשרד האוצר. בקרן דמי מחלה בזמנו, בסוף 2019, היה חצי מיליארד בערך. 300 מיליון נמצאים באמת במשרד האוצר וכ-200 מיליון נמצאים ברשות האוכלוסין והגירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, בדיוק. 206. << דובר_המשך >> אלעד כהנא: << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול גם לגבי החלק הזה של הכסף מה קורה איתו? כי בזמנו, לפחות, כולם הזכירו כאן את השנה האחרונה, אנחנו עדיין היינו בבג"ץ במשך שנים. בזמנו, לדעתי זה 2021 או 2022, המדינה הודיעה שהיא תייעד מה לעשות עם אותם 300 מיליון שקלים ואת אותם 200 שעברו לרשות האוכלוסין והגירה, זה יישמר צבוע לעובדים שחלו עד 2018 ולמעסיקים, שמעסיקים את אותם עובדים שעליהם הם שילמו עד 2019 והעובדים חלו וצריכים לשלם להם לפי חוק דמי מחלה, יקבלו שיפוי. זה היה בזמנו. אנחנו כבר לא שם, אנחנו תכף ב-2026. נכון להיום ה-200 מיליון האלה לא מנוצלים. קיבלנו על זה עדכונים בשנה האחרונה במספר דיונים. אפשר לשאול שוב את רשות האוכלוסין. הכסף שצבוע לעובדים לא ינוצל גם. אף עובד שיש לו את אישור המחלה מ-2018, מי שכבר יש כזה ביקש, יש התיישנות, האנשים האלה לדעתי ימשכו אפס מגישים בשנה האחרונה וגם אפס יגישו. המעסיקים, המספר של המעסיקים שעדיין מעסיקים את אותו עובד, אנחנו מדברים על עובדים פלשתינאים שגם לא נכנסים בשנתיים האחרונות, וחלו ומשלמים להם, לדעתי דומה, לפחות בשנה שנתיים האחרונות. אני לא צופה שבשנה, שנתיים, שלוש, ארבע הבאות משהו ישתנה עם ה-200 מיליון האלה שבעצם סתם גם שוכבים. נכון שלא במשרד האוצר, אלא ברשות האוכלוסין. בעיניי אין שום הצדקה להפרדה הזאת יותר ורציתי לשאול אם זה משהו שמתייחסים אליו? אם זה משהו שדנים בו? אם זה משהו שהם שוקלים? זה כמעט חצי מהסכום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות האוכלוסין או האוצר, מי יתייחס למה שכהנא העלה? << אורח >> ברכה שטרית: << אורח >> ברכה שטרית, רשות האוכלוסין והגירה. אני חושבת שה-218 מיליון שקלים, חלק מהם הולך לשיפוי מעסיקים כפי שכבר אמרנו בוועדות הקודמות. 11 מיליון שקלים כבר שילמנו לשיפוי למעסיקים. ובכל אופן הצוות ידון בכל הכספים. אני לא חושבת שהוא ידון רק ב-300 אלא בכל הכספים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אז זה 218 פחות ה-11? << אורח >> ברכה שטרית: << אורח >> כן. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> זה אחוז מאוד קטן וזה היה 11 מיליון לפני שנה, אני משער שבשנה האחרונה זה לא גדל משמעותית. רוב הכסף פשוט שוכב שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דורמן, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. קודם כל אני אנחנו מצטרפים לברכות של חבריי, שכמובן היינו שותפים בגיבוש של ההסדר. ואני חושב, יש לי איזו הרגשה כאילו שכבר אנחנו מחלקים עכשיו את העור של הדוב או של השועל או שאני לא יודע של מי, עוד לפני שצדנו. כי עם כל הכבוד, בלי לפגוע בחברים ממשרד האוצר, אני מציע, בוא קודם נראה את הקול קורא ונראה מה הם כותבים, מה כותבים שם החברים. אנחנו די מנוסים בקולות קוראים ובהתאם לזה נתייחס. צריך לזרז את הטיפול, זה נמשך ונמשך. אם קבע שר האוצר, וכמובן אני אגיד לנושא הזה, אני אגיד לו תודה. יש הרבה נושאים שאני לא אגיד לו תודה, אבל בנושא הזה אני אגיד לו תודה. צריך לקדם את זה. צריך לקדם את זה, המעסיקים, החקלאים שהעסיקו את העובדים האלה, מצפים לכסף וההתייחסות, אני חושב, צריכה להיות לכל הכסף. ובנושא של הריבית וההצמדה זאת סוגיה. אני לא חושב, אני מבקש מכולם לא עכשיו לזרוק מקלות בגלגלים, פרה-פרה מה שנקרא. בוא קודם נתחיל, נראה שאנחנו מתחילים לקבל את הכסף. אני לא יודע מה כתוב בקול קורא, יכול להיות שהם יכתבו בקול קורא שזה מותנה בזה שנוותר על הריבית וההצמדה, יכולות להיות כל מיני המצאות כאלה. אבל אני מקווה שלא. ואני אומר להם גם פה, אני מקווה שלא, שלא יהיה בתנאים איזה מין דברים כאלה. נצטרך בהמשך לטפל בזה. תודה רבה לגבירתי יושבת ראש באמת שעל הנושא הזה, מרגע שנכנסת לתפקיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקי קשת, בבקשה. << אורח >> בקי קשת כהן: << אורח >> בקי קשת, פורום מאבק בעוני. כמובן שהעובדים הפלשתינאים הם מהעובדים היותר עניים בדרך כלל במשק, וככזה אנחנו הרי מתייחסים גם לסוגיה הזאת. אני רק פונה בשאלה לעמיתיי מהצד השני לקראת פרסום החלטות שתוציאו. אני הייתי שמחה לדעת אם נעשתה עבודה בין-משרדית לאסוף מידע בשני תחומים: אחד יותר פשוט של האם יש לנו פילוח לפי התחומים שבהם כל העובדים עסקו? אני מתארת לעצמי שכן, ואני מבקשת לציין שכמובן לפי דעתי זה צריך לבוא לידי ביטוי כמובן בפתרון שעושים בו שימוש. הנחה נראה לי מוסכמת על כולם שאנחנו רוצים להישאר כמה שיותר קרובים למטרה המקורית של הכסף, לכן השאלות שלי. והשאלה השנייה היא לגבי טיפול רפואי ובריאותי. אני יודעת שלצורך העניין למשל שיקום לא ניתן. עובד פלשתיני שנפצע בארץ, חלילה, בעת עבודתו בארץ, לא קיבל טיפולי שיקום מהסיפורים לפחות הרבים ששמענו בארץ, ונשלח להסתדר לבד עם הסיפור הזה. אם יש ואם אין ברשות. ולהערכתי הסוגיה הזאת של אם אנחנו רוצים לעשות איזשהו צדק עם האנשים שבנו, עבדו פה בישראל ונפצעו, זה ראוי מאוד שתהיה איזשהו התייחסות במטרות לכסף שיילך לשיפוי לשיקום לטיפולים רפואיים עבור אותם אנשים שאם ככל וחלו ו/או נפצעו בישראל. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> רק להתייחס לנקודות שעלו. לגבי הפילוח שיש לפי ענפים, אז בנתונים שאנחנו קיבלנו מרשות האוכלוסין וההגירה, אני מניח שרוב היושבים פה בחדר מכירים טוב את הנתונים. אז באופן כללי זה כ-75% מהעובדים היו בענף הבניין, ועוד כ-15% בענף החקלאות, 6% נוספים בתעשייה, ו-3% בשירותים ונתונים מספר מאוד נמוך יחסית בענף המלונאות. נתונים כמובן נכון ל-2019, מאז ה-7 באוקטובר כמובן אין כניסה או כמעט ואין כניסה של עובדים פלשתינאים לתוך ישראל. לגבי הנקודה השנייה אני לא מכיר את הפרטים. רק אגיד שבאופן כללי מדי חודש נכנסים מספר לא מבוטל של פלשתינאים לישראל לטיפולים רפואיים בשווי מיליונים. זה חלק גם מפרוטוקול פריז, מהיישום הכלכלי של הסכמי אוסלו, ובעלות של מיליונים. מדי חודש נכנסים למיטב בתי החולים בישראל מספר לא מבוטל של פלשתינאים לקבל טיפולים רפואיים בשטח מדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה גם שזה לא קשור לכספי מעסיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על חשבון מי זה דרך אגב? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> זה נושא אחר אבל בגדול זה הרשות הפלשתינית משלמת את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם ככה אז זה לא מימון שלנו. אז איך זה עוזר לנו? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> אני יודע. התייחסתי רק בקשר למה שהיא אמרה, לעובדים שלא מקבלים שירותים רפואיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא קשור לכסף? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> לא, לא קשור לכסף. הערת סוגריים למה שהיא ציינה לגבי עובדים פלשתינאים. << אורח >> ברכה שטרית: << אורח >> אני אוסיף רק שעובדים פלשתינאים מבוטחים בביטוח לאומי בפגיעה בעבודה. הם מבוטחים בשלושה רבדים ואחד מהם זה פגיעה בעבודה והם כן מקבלים שירות רפואי. << אורח >> בקי קשת כהן: << אורח >> הם מקבלים שירות? סליחה, את יכולה לחדד? איזה שירות רפואי הם מקבלים בישראל? האם זה כולל שיקום או שזה רק מיון ודברים ראשוניים? << אורח >> ברכה שטרית: << אורח >> אני לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תאונות עבודה בלבד. זה תאונות עבודה בלבד. << אורח >> בקי קשת כהן: << אורח >> נכון, לא מחלות מקצוע וגם לא המשך טיפול כמו שיקום וכולי, רק מיון או דברים כאלה. וזו הנקודה שבעצם אני אשמח שחברי מהאוצר ישקול, אנחנו נשמח שבכל זאת תשקלו שיהיה איזשהו תקציב, חלק מהקרן יופנה לעניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין אנחנו לא שם. << אורח >> מוטי עזרן: << אורח >> גבירתי, אנחנו מתנגדים לכל תשלום שהוא לא דמי מחלה, גבירתי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בדיוק, מה שלא קשור לכסף הזה - - - << אורח >> מוטי עזרן: << אורח >> ביטוח לאומי רוצה להקצות כספים? בשמחה רבה. מכספי דמי המחלה של המעסיקים שילמו במשך עשרות שנים שקל לא ילך למטרות שהן לא מטרות דמי מחלה. << דובר_המשך >> ישי פולק: << דובר_המשך >> בדיוק. << אורח >> בקי קשת כהן: << אורח >> המטרה הייתה שאנשים יקבלו את הכסף והחולים לא קיבלו את הכסף, זו הכוונה. הכסף הזה ולכן הוא גם נשאר. << אורח >> מוטי עזרן: << אורח >> כל עובד שחלה יקבל עבור דמי מחלה, לא שיקום, לא טיפול רפואי ולא הוצאות רפואיות. << אורח >> בקי קשת כהן: << אורח >> אתה יודע שהם לא יקבלו ושזה כבר מאוחר מדי ויש התיישנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקי, החולים קיבלו 11 מיליון, הפלשתינאים. אז מה? למה את אומרת שהם לא קיבלו? << אורח >> אורי אלטמן: << אורח >> 11 מיליון היה שיפוי למעסיקים ששילמו דמי מחלה אחרי 2019. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה שיפוי למעסיקים אחרי שמעסיקים שילמו את הכסף הזה. << אורח >> בקי קשת כהן: << אורח >> הרי הכסף הזה זה כסף שלא הגיע לאנשים שלא תבעו, שהיום כבר יש התיישנות וחלף זמן. ולכן אנחנו לא מדברים על החלק שמחזרים למעסיקים, אנחנו מדברים על החלק שהיה אחר. הוא היה צריך להגיע לאנשים, לפלשתינאים שעבדו, ולכן ההצעות היא שהם יגיעו אכן לאנשים שהכי זקוקים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אין שום תשלום למי שעבד, יש מי שחולה. וברגע שמעסיק שילם, הוא קיבל שיפוי. השיפוי הזה נמדד ב-11 מיליון שקלים. אבל בסוף אין אחד שהיה חולה וקיבל כסף ממעסיק, שיכול לטעון שהוא לא קיבל תשלום. עכשיו, אם מישהו לא הגיש תביעה או מישהו לא חלה, או מישהו לא הגיש דמי מחלה, או מישהו לא ביקש או מישהו לא אמר שכואבת לו האוזן, הוא לא קיבל וגם לא יקבל. זאת אומרת, צריך לשים את זה פה על השולחן. אנחנו פה מאוד מאוד צרים בנושא אחד. כספים שמעסיקים שילמו במשך שנים. הדבר הזה לא נעשה בו שימוש. יש פה עניין של גם התיישנות ארוכה טווח בדברים האלה. הכסף הזה צריך לחזור למעסיקים. יש פה מתווה שמנסה לתפוס את שתי הקצוות של הדברים האלה ולתת איזשהו פתרון נכון, ולכן אנחנו עומדים על דעתנו, שאנחנו בעד - - - לא אמרתי מי אני, אני ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים ויושב ראש משותף של ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי. אנחנו בעד המתווה הזה, אנחנו בעד הפתרון הנכון – להחזיר את הכסף למעסיקים במקום שהוא יישב תקוע באוצר בלי תזוזה. ולכן אני אומר עוד פעם: אנחנו נצמדים להסכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה אתה מציע לגבי היתרה? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> היתרות זה בדיוק מה שנאמר פה על ידי ההסתדרות. אנחנו בדיוק על זה רצינו להעיר בנושא שדיברנו. אין לנו מושג כמה כסף יישאר. הנה, יש 200 מיליון שקלים שיושבים ברשות האוכלוסין, שלצורך העניין זה לא יושב פה כרגע על השולחן אל מול האוצר, אבל זה צריך לחזור חזרה פנימה לחצי המיליארד, כמו שהיה במקום הזה וזה לשם צריך להגיע. אבל בסוף תהיה יתרה. ובדיוק כמו שנאמר פה, כשיש יתרות או כשאנחנו נגלה, על בסיס המידע שיש ברשות האוכלוסין, האם הם הגיעו לכל הגורמים שהם היוו את המקור לכסף הזה ואנחנו נדע כמה כסף מדובר שתקוע – האמיני לי שאנחנו נמצא עשרות רבות של מטרות, שהכסף הראוי הזה יהיה נכון שיגיע לשם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אוקיי. אני מסכמת את הדיון. 1. הוועדה רואה בחומרה רבה את העובדה שהכספים שנצברו במשך שנים מבלי לדון על החזרים למעסיקים ששילמו אותם ולעובדים הזכאים לקבל אותם, לא נוהלו ולא צברו רווחים במשך כל השנים. 2. הוועדה מבקשת מנציגי האוצר לשבת בדחיפות עם נציגי ההסתדרות וההסתדרות הלאומית ולדון גם בכספים שלא ניתן לאתר את הגורמים שהעבירו אותם. 3. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לפרסם בהקדם את הקול קורא ולהעביר עותק בדחיפות שלו לוועדה. 4. הוועדה תקיים ישיבת מעקב שבה נשמע את תוצאות הקול הקורא והחלטות שהתקבלו. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:35. << סיום >>