פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 88 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, י"א בכסלו התשפ"ו (01 בדצמבר 2025), שעה 12:37 סדר היום: << נושא >> החברה הערבית כקטר צמיחה במדינה - סטטוס מימוש החלטת ממשלה 550 והקיצוץ הצפוי בתחומי המחקר, הפיתוח וההייטק - יוציא את הקטר מהפסים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה ווליד טאהא יואב סגלוביץ' מוזמנים: צח בסול – רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית ובדואית, משרד החינוך רועי הרצוג – מנהל אגף פיתוח, חדשנות והייטק, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה יואב אילון – מנהל תחום בכיר מו"פ אזורי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה סלעית לב – מנהלת אגף קידום גיאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות חיר עבד אלראזק – מנהלת תחום גיאו דמוגרפי ומערך מרכזי חדש, רשות החדשנות אביטל כהן – מנהלת תוכניות לפיתוח דמוגרפי-גיאוגרפי, רשות החדשנות רועי גולדשמידט – חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אסתר סיוון – מנכ"לית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אחמד אסמר – הערכת איכות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת חיאם קעאדן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי בישראל דראושה עבד אלסלם – ראש המועצה המקומית אכסאל אחמד שייח' מוחמד – מנכ"ל אגודת הגליל, מרכזי מו"פ אזוריים סיון נויפלד – סמנכ"לית פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי, התאחדות התעשיינים רחל שמש – מנהלת קשרי לקוחות, איגוד ההיי-טק הישראלי, התאחדות התעשיינים לינא כנאענה – מנהלת מרכז תעסוקה טכנולוגי NORTHMED, ארגונים ועמותות לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק חאזם חטאב – מנכ"ל חאסוב לאבס, מרכז החדשנות והיזמות, ארגונים ועמותות לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק אשרף ג'בור – מנכ"ל רשת MATEEN, לקידום מצוינות אקדמית בתחום STEM, ארגונים ועמותות לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק ביאן מג'אדלה – עוסקת בפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הערבית, שותפה בקרן פורטלנד, עמותות וארגונים הפועלים למען החברה הערבית חוסאם אבו בכר – מנכ"ל אלפנאר, מרכזי הכוון תעסוקתי ינאל ג'בארין – מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם שמואל דוד – שתי"ל - הקרן החדשה לישראל מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> החברה הערבית כקטר צמיחה במדינה - סטטוס מימוש החלטת ממשלה 550 והקיצוץ הצפוי בתחומי המחקר, הפיתוח וההייטק - יוציא את הקטר מהפסים << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחר הצוהריים טובים לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה למדע וטכנולוגיה, שתדון היום בנושא מאוד חשוב, וזה הסטטוס של מימוש החלטת 550 והקיצוץ הצפוי בתחומי המחקר, הפיתוח וההייטק. כמובן, תוכנית 550, תוכנית 'תקאדום', היא תוכנית שהחליטו עליה בממשלת השינוי, שבאה לצמצם פערים בכל תחומי החיים בין החברה היהודית לחברה הערבית. אנחנו נדון על חלק מהתוכנית הזאת היום, אבל לצערנו, מה שנכון למדע וטכנולוגיה הוא גם נכון לשאר התחומים, גם לתחומי הרשויות המקומיות, גם לתחומי הבריאות וגם לתחומים אחרים. התוכנית הזאת בעצם באה לצמצם פערים. אנחנו תכף נשמע דוח שלם של הממ״מ של הכנסת. בשנה הראשונה של התוכנית הביצוע היה ממש מצוין, גבוה, של כמעט 80% מהתקציבים. ב-2023-2024 הביצוע ירד לכ-48%, וזה אומר שני דברים. אחד, נכנסה לתפקיד של המשרד לשוויון חברתי שרה, שכנראה לא מעניין אותה החברה הערבית. אני גם אציין כאן, זו פעם שנייה שאין לנו נציגים של המשרד לשוויון חברתי, שהם אלה שאמונים על הביצוע של התוכנית הזאת, הם הגורם המתכלל בתוכנית 550. זה דיון שני שאנחנו עושים בתחום, ואין לנו נציגים של המשרד. וזה אומר דרשנו, זה אומר הכול. זה אומר ששרה שלא כינסה ולא פעם אחת ב-2023 ו-2024, בשנתיים שהיא נמצאת כשרה בתפקיד, את הוועדה המתמדת, שתפקידה של הוועדה המתמדת הוא גם לפקח על הביצוע וגם לאשר תקציבים לפרויקטים החדשים בתוכנית של 550. אנחנו נשמע יותר פרטים עוד מעט, אבל אני נותן תחילה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצל מראש, פשוט יש פה, מי שלא יודע, הכנסת היום משופעת בדיונים קצת משוגעים. בעדינות, אני אומר. אני מתנצל שאני לא אישאר להקשיב לכולם. זה דיון שלישי שאני משתתף בו לגבי המשמעות של קיצוץ 550, זה היה גם בוועדה למעמד האישה, אמור להיות בצעירים, עכשיו במדע וטכנולוגיה, ואני אגיד כמה מילים כלליות, שד"ר יאסר חוג'יראת דיבר עליהן. הדבר הראשון הוא ברמה הכללית, זה לא עסק פרטי של שר או שרה שהוא מחליט להעביר כסף ממקום אחד למקום שני. מאחר וזה לא דיון ראשון, אני יודע נכון להיום לפחות על שמונה שרים במשרדי ממשלה שמתנגדים לעניין הזה. אבל כל המהלך הזה שמחליטים להעביר כסף בצורה כזאת, זה מהלך לא חוקתי, לא נורמלי, אבל גם לא ערכי ולא מוסרי. זה לא עסק פרטי של שרים. דבר שני, אני אומר את זה בכאב, אבל שרה גזענית אחת מעבירה תקציב לשר גזען אחר, שהביצוע של שניהם הוא על הפנים. 550 היא תוכנית שהוחלטה בממשלה, שהיא תומכת ונתמכת ומחוברת ל-549 של מאבק בפשיעה, וצריך להיכנס לסעיפים הפרטים. אני אגיד רק באופן כללי, אני מניח שיהיה פה דיון יותר עמוק לגבי הפרטים, אבל נוגעים בבשר החי, זה בסוף הכוונים תעסוקתיים, זה הטיפול בכל תוכניות הג'וניורים, שאחת הבעיות הכי גדולות, והיו פה דיונים בוועדה הזאת בהקשרים. זה קיצוצים בבשר החי, שיש פה סעיפים ספציפיים במספר משרדים ספציפיים, חוץ מזה שזו פגיעה כוללת ב-550. תוסיפו לזה ש-15% קוצץ מלכתחילה לשלוש שנים בהחלטה. גם ההחלטה ההיא של ה-15% גזענית, כי בכל יתר המשרדים זה היה רק לשנה אחת. אנחנו מקבלים מצב שהממשלה הזאת פשוט מתקיפה, אין לי מילה אחרת, את כל האפשרות של להתקדם ולקדם דברים. אני עכשיו בזווית, בכובע של המאבק בפשיעה. התוכניות האלה של 550 הן ערובה לזה שבני נוער, צעירים, אנשים בכלל, יהיה להם עתיד ויהיה להם אופק. כשאתה סוגר את האופק לאנשים, המפלט הוא מאוד קל ומאוד פשוט. אנחנו היום 234 נרצחים בחברה הערבית. נתונים מטורפים. ממשלת השינוי, כל שנת 2022 היו 106, שאז חשבתי שזה הרבה. אני שוב מברך את יאסר. תראו בי שותף לעניין של המאבק נגד התוכנית. נכון שאני חבר באופוזיציה היום, אבל אני חושב שעם עבודה נכונה מאחורי הקלעים מול שאר משרדי הממשלה, לא יאפשרו לשני שרים בלתי כשירים לפגוע בעתיד של המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור עכשיו לרועי גולדשמידט, הוא חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. הוא יעביר את הנתונים העיקריים, אחר כך נשמע את משרדי הממשלה, ואז אנחנו נעבור לצד השני. מי שרשום, כמובן, אנחנו ניתן לכולם. אבל קודם כל אנחנו נשמע את הממ״מ. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> צוהריים טובים. שמי רועי גולדשמידט, אני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת חבר הכנסת חוג'יראת, יו"ר הוועדה, כתבתי מסמך שסוקר את היישום של ההחלטה. כמו שאתם יודעים, וכבר נאמר, ההחלטה היא רחבה והיא לא ממוקדת רק במדע וטכנולוגיה. אנחנו חיפשנו סעיפים שנוגעים למדע וטכנולוגיה, ואנחנו סוקרים את הטיפול בסעיפים האלה. (הצגת מצגת) כמו שאתם רואים, הסעיפים העיקריים של ההחלטה שנוגעים למדע וטכנולוגיה זה הסעיף הראשון, זכאות לבגרות, שהגופים שאחראים על זה הם משרד החינוך ומשרד החדשנות. חדשנות, כל מה שאני כותב חדשנות, הכוונה, כמובן, חדשנות, מדע וטכנולוגיה. הסעיף השני זה היבטים של סיוע בתעסוקה, שהדגש זה על תעסוקה הולמת למי שיש לו הכשרה רלוונטית. קידום מו"פ יישומי כמנוע צמיחה, שזה בעצם מרכזי המו"פ האזוריים. שילוב בהייטק, שוב, בדגש על השמה איכותית. ועידוד יזמות, שזה בעצם הפיתוח של אקו-סיסטם שיקדם את המשך הפיתוח של האוכלוסייה הערבית בהיבטי מדע וטכנולוגיה. ביחס למטרה הראשונה של העלאת הזכאות לבגרות חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית ומחשבים, משרד החינוך ענה לנו שהוא מפעיל בעצם שתי משימות עיקריות בהיבטים האלה. האחת זו תוכנית עמ"ט-טק, שהמטרה שלה זה להקנות הכשרה לבגרות חמש יחידות לימוד במתמטיקה, פיזיקה ומחשבים. המשרד הקצה לזה סכום של כ-7.6 מיליוני שקלים בתשפ״ד, ובתשפ״ה הוא הכפיל את הסכום לכ-16 מיליון שקלים. מבחינת היקף הכיתות בין תשפ״ד לתשפ״ו, אין לנו נתוני תקציב על תשפ״ו, אבל אתם יכולים לראות שמבחינת מספר הכיתות יש גידול מאוד משמעותי. אני כן אומר בהקשר הזה שדוח ועדת פרלמוטר, שזה דוח ההון האנושי להייטק, הם ביצעו דוח מעקב בדצמבר 2024, ובדוח הם מתייחסים לזה שהשאיפה צריכה להיות שבכל בית ספר תהיה תוכנית עמ"ט-טק. מה שאנחנו ראינו בנתונים זה שבעצם ההגדלה היא בחלק מבתי הספר, אבל לא בכל בתי הספר. אז אם משרד החינוך יוכל להתייחס לזה אחרי זה, אני חושב שזה יוכל להאיר את עיני הוועדה. מסלול נוסף, שאני חייב להגיד שאנחנו לא הצלחנו לקבל מהמשרד הבהרה מה נכלל תחתיו, זה מגמות טכנולוגיות. בין תשפ״ג לתשפ״ה מספר הכיתות גדל בצורה משמעותית. אין לנו נתוני תקציב מפורטים ביחס לזה, אבל מה שיש אתם יכולים לראות גם במסמך של הממ״מ. זה מבחינת מדדים תהליכיים. מבחינת מדדי תוצאה, ואני רוצה להגיד כמובן שאנחנו מדברים על תקופה קצרה יחסית, והתהליכים האלה הם תהליכים ארוכים, לכן אני לא יוצא פה בהצהרות גדולות, אבל כן ביקשנו מהמשרד, והנתונים האלה הם נתוני משרד החינוך, לבדוק כמה זכאים יש, כמה לומדים לבגרות טק, שזה השם שמשרד החינוך נתן לבגרות מוגברת, חמש יחידות לימוד במתמטיקה, פיזיקה ופיזיקה או מחשבים. ב-2021, כאן זה נתוני כלל האוכלוסייה, לא מפולחים לקבוצות אוכלוסייה, שיעור הלומדים היה כ-11.4%. ב-2023 הוא לא גדל, הוא קטן במעט. כשמסתכלים על הבדלים בין אוכלוסיות, אנחנו רואים ששיעור הלומדים בבגרות טק באוכלוסייה היהודית הוא 12% ובכלל האוכלוסייה הערבית כ-6.8%, כשאנחנו רואים גם את הפער הגדול מאוד בקרב האוכלוסייה הערבית, בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה הבדואית, שזה בין 8.2% באוכלוסייה הערבית לכ-2% בלבד באוכלוסייה הבדואית. אם אנחנו מפלחים את זה, שוב, על בסיס נתוני עיבוד שלנו, על בסיס נתוני משרד החינוך, לפי תחומים ספציפיים, במתמטיקה אנחנו רואים שיש שונות משמעותית בין האוכלוסייה היהודית לערבית, כמעט יחס של פי שניים בשיעור הלומדים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. ואנחנו רואים מה שראינו גם קודם, שבתוך האוכלוסייה הערבית יש שונות מאוד גדולה בין האוכלוסייה הבדואית לאוכלוסייה הערבית, יותר מפי שניים בשיעור הלומדים. פיזיקה היא החריג למגמה הזו, בפיזיקה אנחנו רואים שיש דמיון בעצם. שיעור הלומדים דומה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית, וכשאנחנו מפלחים את זה אנחנו רואים ששיעור האוכלוסייה הערבית הוא אפילו גבוה משיעור האוכלוסייה היהודית, ואנחנו מפרידים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה הבדואית. כשאנחנו מסתכלים על מדעי המחשב אנחנו רואים את אותה מגמה שראינו בכל הדברים, למעט בתחום הפיזיקה, וזה באמת יחס של כמעט פי שניים בין שיעור הלומדים חמש יחידות לימוד במדעי המחשב באוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית, ושוב, המגמה בקרב האוכלוסייה הבדואית היא נמוכה משמעותית. משימה נוספת קשורה למשימה הזו של העלאת שיעור הזכאות לבגרות. משרד החדשנות והמדע, ביחד עם משרד החינוך, מקים מרכזי פיזיקה אזוריים. מצויים בתהליך הקמה שני מרכזים חדשים, אחד בבאקה אל-גרבייה והשני במג'ד אל-כרום. התקציב שלהם הוא כ-10 מיליון שקלים לכל התקופה, ומיועד לשלוש שנות פעילות. מבחינת מאצ'ינג, משרד החדשנות אמר בתשובה שלו שבגלל שככלל נדרש מאצ'ינג מצד הרשויות המקומיות בשביל ההקמה של המרכזים, המשרד אמר שהוא ינסה להתמודד עם האתגר הזה באמצעות תמיכה ייעודית למרכזים באוכלוסייה הערבית. הוא דיבר על תמיכה בהיקף של כ-3 מיליוני שקלים, אבל הסטטוס של זה לא היה סגור. אם נמצא פה נציג המשרד, אני אשמח לשמוע הבהרות ביחס לעניין הזה. עוד סעיף שהיה בהחלטה 550, זה היה לתמוך בהקמה ותקצוב של בית ספר פנימייתי ניסויי על-אזורי למדעים ומנהיגות. שאלנו את משרד החינוך מה קרה ביחס לזה, המשרד השיב לנו שהוא הקצה כ-200 אלף שקלים לבחינת הקמת בית ספר על-אזורי. המשרד לא ציין מה ממצאי הבחינה. למיטב הבנתנו, לא הוקם מקום כזה עד כה. ומה עלה בממצאי הבחינה, אני משער שנשמח לשמוע מנציגי משרד החינוך. רשות החדשנות, שנציגיה נמצאים פה ובטח יוכלו להרחיב יותר ממני, פועלת בתחומים האלה בהיבטים שונים. בתחומי ההכשרות היישומיות לאוכלוסייה הערבית, הרשות ציינה שכ-870 אנשים סיימו או מסיימים מסלולי הכשרה ייעודית בתחומים האלה. כחלק מתוכנית הזנק להייטק, 200 ג'וניורים השתלבו ב-2023 בהתנסות מעשית בתעשייה. אני שואל פה בסוגריים מה קרה אחרי, כלומר, האם ההתנסות הזו היא התנסות קצרת מועד שאחריה הם חזרו, האם הם הצליחו בעקבות זה להיכנס למעגל התעסוקה האיכותית או לא? אם רשות החדשנות תוכל להתייחס, נשמח. בנוסף, יש מסלול של הזנק להייטק שלוחות חדשות. הוקמו שלוחות חדשות בתוך חברות שעובדות במגזר הערבי. יש השמה של כ-55 ג'וניורים. וגם בפרט, אני רוצה להתייחס להכשרות. מדד ההצלחה שעליו דובר, זה לא הכשרה אלא השמה. והנתונים שאנחנו קיבלנו הם נתונים שמתייחסים להכשרה ולא להשמה. כלומר, השאלה היא בעצם כמה אנשים בסוף מתווספים למעגל המועסקים בתעשייה, שכידוע, תעשיית ההייטק, השכר שלה לא דומה לרוב השוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי ההכשרות, האם היו יעדים של המשרד, כמה בעצם, מה היעד היה, נגיד, בשנה, שנתיים, שלוש? << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> אם אני זוכר נכון, היעד היה השמה איכותית למשך כשישה חודשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל מספרים, כאילו, לא היה להם יעד של מספר? << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> אני לא חושב שהיה יעד מספרי, אבל יתקנו אותי פה אם אני טועה. רשות ההשקעות, יש לה מסלולים גם כן ייעודיים לשילוב אוכלוסיות. אם יש פה נציג של הרשות, אני אשמח להבהרה, אבל מה שאנחנו קיבלנו בתשובה מהרשות, זה שב-2023 הנושא הזה תוקצב כחלק מהחלטה 550, ב-2024 זה כבר לא תוקצב כחלק מהחלטה 550. למה זה לא תוקצב כחלק מהחלטה 550? אני לא יודע לענות. בסך הכול, הכולל, בכל המסלולים שרשות ההשקעות ומשרד הכלכלה מפעילים, הוקצו כ-100 מיליוני שקלים בהחלטה, והמימוש שלהם היה כ-80%, שוב, בשנים 2022-2023. משימה נוספת שתחת משרד החדשנות והמדע זה חיזוק מרכזי המו״פ היישומי והקמת מרכזים נוספים. אנחנו רואים פה בשקף את שני המרכזים שקיימים, אנחנו יכולים לראות שהתקציב שלהם לא גדל ביחס למו״פ אגודת הגליל - שפרעם, אפשר לדבר על קיפאון, זה התכווץ בכ-100 אלף שקלים, אפשר לקרוא לזה קיפאון. ביחס למו״פ אגודת הגליל - שפרעם אנחנו רואים ירידה בתקציב. קודם כל חיזוק, אני בספק אם אפשר להשתמש במושג חיזוק ביחס לזה. וכשאנחנו מדברים על הקמה של מו״פ אזורי נוסף, אז בתשובה שאנחנו קיבלנו ממשרד המדע ומשרד האוצר, יש התנגדות להקמת מרכזי מו״פ נוספים בכלל האוכלוסייה, ולא רק במגזר הערבי, מתוך תפיסה שהמרכזים האלה הם נעדרי עצמאות תקציבית, כלומר לא מצליחים ליצור מספיק הכנסות כדי שיהיה להם קיום עצמאי, ויש להם מיעוט תפוקות המו״פ שלהם. זה הרציונל שאנחנו קיבלנו בתשובה. אני כן אציין במאמר מוסגר, שבהחלטת ממשלה מ-2024 הוחלט להקים מו״פ אזורי בחבל תקומה. ראוי לעיון מה המשמעות של היחס בין שני הדברים. רשות החדשנות גם מפעילה עוד מסלולים בהקשר של המטרה של עידוד יזמות בחברה הערבית, ביניהם מועדונים משקיעים, מרכזי חדשנות ומאיצים טכנולוגיים, ויש גם חממה טכנולוגית שחלק משמעותי מהמועסקים בה ומהיזמים הם בני האוכלוסייה הערבית. עד כאן. במסמך מופיעים נתונים מפורטים, אבל רשות החדשנות הקצתה כ-100 מיליוני שקלים בין השנים 2022 ל-2024. שיעור המימוש שלהם הוא שונה בין שנים, אבל אני מניח שהרשות תוכל להסביר בפירוט. בעצם מבנה היישום הוא כזה שההקצאה היא כל שנה, ולכן היישום שלה לוקח שלוש עד ארבע שנים. יותר. ולכן מי שהגיע לסוף המסמך שלי וראה ששיעורי היישום שם נראים נמוכים מאוד, זה לא אומר שזה שיעור היישום שיהיה בסוף, אלא זה אומר מה קורה בתהליך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היו"ר, אני רציתי לבקש לדבר, כי אני חייב להיות בוועדת הכנסת, גם שם יש דיון מעניין וצריך גם להצביע. ברשותך, תודה רבה, אדוני היו"ר. אני לא אכנס להיבטים הספציפיים של גופים ספציפיים בתוך המשרדים, והתוכניות שלהם והמיצוי של התוכניות שלהם. אני רוצה לדבר על ההיבט הכללי של תוכנית תקאדום 550, שאושרה בזמנו כאשר הרשימה הערבית המאוחדת, רע״מ, הייתה בקואליציה, והיא כללה את כל ההיבטים שקשורים לקידום החברה הערבית, לשינוי המצב העגום. החברה הערבית נמצאת במצב עגום למדי, והמדינה מזלזלת בעובדה שהחברה הערבית היא זרז לכל קדמה כלכלית, ואנחנו השקענו שם המון זמן ומאמץ והבאנו תוכנית שכללה טיפול בכל התחומים. לצערנו, מאז שהקואליציה הזו קמה, הממשלה הזו קמה, הם לא הפסיקו לקצץ בכל התוכניות של תוכנית תקאדום 550. אני מחזיק בנייר שיש בו חלק מהקיצוצים שנעשו במשרדים. נגיד משרד החינוך, דיברנו על משרד החינוך, היה קיצוץ של 388.9 מיליון שקלים, רק במשרד החינוך. קוצצו מהתקציבים של תוכנית תקאדום שהועברו למשרד החינוך בהתאם להחלטת ממשלה 388.9 מיליון שקלים. משרד הרווחה והביטחון החברתי, קיצוץ של 49.3 מיליון שקלים. משרד הבריאות, קיצוץ של 17.2 מיליון שקלים. משרד המשפטים, קיצוץ של 5.7 מיליון שקלים. משרד התרבות והספורט, למרות שהחוסר במגרשים ובאצטדיונים וכל הקשור בספורט בחברה הערבית זועק לשמיים, קיצוץ של 84.4 מיליון שקלים. המערך הדיגיטלי, היו"ר, אפרופו הוועדה שלך, קיצוץ של 5.1 מיליון שקלים. משרד העבודה, קיצוץ של 186.9 מיליון שקלים. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, קיצוץ של 42.8 מיליון שקלים. משרד הכלכלה והתעשייה, קיצוץ של 65.9 מיליון שקלים. מינהל התכנון, למרות בעיות התכנון, למרות המצוקות של התכנון בחברה הערבית, קיצוץ של 78.2 מיליון שקלים. משרד הבינוי והשיכון, קיצוץ של 176.2 מיליון שקלים. רשות המים, קיצוץ של 91.2 מיליון שקלים. משרד התחבורה, קיצוץ של 93.6 מיליון שקלים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד עכשיו נהרגו בתאונות דרכים 420 בני אדם במדינה, קיצוץ של 9.2 מיליון שקלים. משרד התיירות, 2.4 מיליון שקלים. משרד האנרגיה, קיצוץ של 8.5 מיליון שקלים. משרד החקלאות, קיצוץ של 30.6 מיליון שקלים. הרשות הארצית לכבאות והצלה, קיצוץ של 20.4 מיליון שקלים. המשרד לשוויון חברתי, קיצוץ של 69.5 מיליון שקלים. משרד הפנים, קיצוץ של 66.8 מיליון שקלים. המשרד להגנת הסביבה, קיצוץ של 61.6 מיליון ש״ח. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, קיצוץ של 63 מיליון ש״ח. החשב הכללי, קיצוץ של 2.58 מיליון ש״ח. והרשימה הזו עוד חלקית. אני לא מניתי את כל הקיצוצים. בסך הכול קוצץ – שהמילה הנכונה לתאר היא נגנב – מהתקציבים של החברה הערבית, מתוכנית תקאדום ותוכנית 549, נגנבו מיליארדי שקלים המגיעים בזכות לאזרחים הערבים במדינה, כי האזרחים הערבים לא מקבלים את זה כטובה ממישהו. הם שותפים בכלכלה הישראלית, תורמים את חלקם, נמצאים בכל תחום, משלמים את המיסים, והתוכנית הזאת אפילו לא החזירה את מה שמגיע לחברה הערבית. למרות כל זאת, כי אנחנו נמצאים במציאות פוליטית שמתנהלת על פי מדד גזעני. מי שאינו שייך, אז מותר לפגוע בו, ומותר לקצץ ממנו, ומותר שיסבול, ומוטב שיהיו לו פחות תוכניות בבריאות, בחינוך ובכל התחומים. אז תודה ליו"ר על שנתת את ההזדמנות גם לומר את הדברים האלה. אני חושב שמצבה של החברה הערבית לא היה גרוע יותר אי פעם בתולדות המדינה מהתקופה הזאת של הקואליציה הנוכחית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אגיד בקצרה, חבר הכנסת ווליד טאהא מנה את כל הקיצוצים במשרדים הממשלתיים, ואין ספק שאנחנו רואים תמונה עגומה, לצערי הרב. אנחנו מגיעים מוועדת הכנסת, ויש שם שיח על חוק התקשורת שמנסה הממשלה לקדם אותו, וגם שם תהיה פגיעה בחברה הערבית, כמובן בערוץ 'מכאן', ולכן אנחנו רואים שיש פגיעה בכל הפרמטרים, בכל ההיבטים. הממשלה הזאת לא מפסיקה לרגע אחד לעצור ולחשוב ולשנות דפוס חשיבה כלפי החברה הערבית. אנחנו רואים את הקיצוצים האלה בשלוש השנים האחרונות, ולכן אם ישנו גורם ממשלתי כאן שיכול לענות, אני לא מחפש משרדים ממשלתיים כאן, משרד החינוך וכו', אבל גורמים ממשרד ראש הממשלה או מהמשרד לשוויון חברתי שיכולים לענות למה מעבירים את הכספים שלנו, של החברה הערבית, מ-550 למשרדים אחרים. הרי המשרדים של סטרוק שבעו העברות ותקציבים, ולכן הגיע הזמן שהממשלה תפסיק את הרדיפה שלה אחרי התקציבים של החברה הערבית, ולתרום לחברה הערבית מהבחינה הזאת. כי אנחנו כל הזמן מדברים על השקעה בהייטק, השקעה מבחינת הצעירים שלנו, ואנחנו לא רואים את הנכונות הזאת. להפך, אנחנו רואים פגיעה בחברה הערבית, פגיעה ברשויות, במוסדות שלנו, והגיע הזמן שתפסיק הממשלה. אני מדבר על שהממשלה תפסיק, אני לא בטוח שהיא תעשה את זה, כי אנחנו רואים את הדורסנות שלה. ואם אני רוצה להיות כנה עם אנשים, השינוי הזה יתבצע רק בבחירות הבאות. אם החברה הערבית תתעשת והיא תתלכד סביב ההנהגה הערבית, אנחנו יכולים לשנות את המציאות העגומה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני אעבור עכשיו לנציגת משרד החינוך, שירין חאפי. אני אשמח גם בהתייחסות בדברייך להתייחס גם לנושא הזה של הבדואים, למה הם נמצאים מאחור. בסך הכול, רק 2% ביחס לחברה הערבית, וביחס כמובן לחברה הערבית לחברה היהודית. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> תודה, אדוני היו"ר, על הדיון החשוב הזה. קודם כל, תרשו לי להגיד על שתי החלטות במבנה הארגוני של המשרד כדי להבין כמה הנושא הזה חשוב לנו. תכף אני אתייחס לקיצוץ, למרות שאני לא מסכימה. אני חושבת שמה שנאמר פה זה הקיצוץ המתוכנן. זו הבקשה של השרה מאי גולן לקצץ למשרדי הממשלה. זה לא תקציב שקוצץ מהמשרד שלנו לפחות, זה סכום שננקב. זה לגבי הסכומים שנאמרו. השינוי הראשון שאני רוצה להצביע עליו, הוא ההבנה שלנו במשרד שמשהו במבנה הארגוני שלנו צריך להשתנות כדי לתמוך בעלייה המשמעותית במקצועות ה-STEM וההייטק, ולראיה אנחנו מדברים על שינוי מאוד משמעותי שבו המפמ"רים של המדעים עברו מהמזכירות הפדגוגית למינהל החינוך הטכנולוגי, הוא נקרא היום מינהל חינוך טכנולוגי וחדשנות. יש היום אגף בכיר שתחתיו יש את כל מקצועות ה-STEM. זאת אומרת, אני מדברת רגע על מבנה ארגוני תומך, ולא רק על תוכניות, אלא על מערך שלם, סדור, שבו מתייחסים אחרת למקצועות המדעים, פיזיקה, מתמטיקה, מקצועות ההייטק. זו החלטה ראשונה, והיום יש לנו כתובות שונות, וזה בעיניי משהו שצריך לקחת אותו בחשבון. לשאלה שלך על החברה הבדואית, יש עוד שינוי שלא היה מעולם במשרד החינוך. האגף שלי הוא אגף בכיר חברה ערבית ובדואית, פעם היו שני ממונים נפרדים. וכשאנחנו מדברים היום על החברה הבדואית כחלק מהחברה הערבית אבל יש לה ייחודיות משלה, אם זה בצפון או בדרום, אני חושבת שהתפיסה הזאת ההוליסטית שאומרת שברמת מטה החברה הערבית היא אחת עם הייחודיות שיש לחברה הבדואית, במחוזות, יש אחריות של המחוזות על מוסדות החינוך. אז בעיניי אלה שתי התשובות שלי ברמה המערכתית, מה עשינו כמשרד. עכשיו לגבי הנתונים שהוצגו כאן. כיתות עמ"ט הן כיתות שהיום התוספת מבחינתנו היא כיתות ההייטק. אני רוצה להגיד שפתחנו השנה, ובזה אני מעדכנת את יחידת המחקר, כי היה לנו קצת, לא רוצה להגיד דיליי, אבל חלק מהתשובות. אנחנו השנה פתחנו ב-70 בתי ספר, 134 כיתות הייטק, בנוסף לכיתות העמ"ט-טק. כיתות העמ"ט הן עתודה מדעית טכנולוגית, אז פתחנו גם כיתות הייטק בבתי ספר שונים בארץ. עוד שינוי שעשינו, שבעיניי שווה לדבר עליו, זה הציר המרכזי של הרשויות, שלא היה מבחינתנו. ומהמקום הזה של הציר המרכזי של הרשויות, מעבר למה שמשרד החדשנות עשה בשני המרכזים, פתחנו השנה באום אל-פחם, ברהט, בבאקה ובנאסרה, ארבעה מרכזי STEM של משרד החינוך במסגרת התוכנית של ההייטק. מעבר לכך, יש לנו במיזם תשכיל, שהוא ליווי ל-21 רשויות, ביניהן שלוש רשויות מהבדואים בדרום, רהט, כסייפה וחורה, ושתי רשויות מבדואים צפון, ביר אל-מכסור ובועיינה-נוג'ידאת. יש לנו רכזי STEM יישובים, שזה התפקיד שלהם, להיות רכזי מצוינות, לעבוד מול מוסדות החינוך. אנחנו משקיעים בציר המצוינות ברמה רשותית. זה בעיניי הדברים הכלליים הרוחביים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך עובדים בתוך מרכז כזה, מרכז STEM? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני אתן דוגמה למרכז STEN אחד שהקמנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> והאם יש אכיפה? כי בסך הכול הבעיה היא לפעמים גם באכיפה, ולא רק בלהקים מרכז ואין לנו אכיפה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אתה צודק. המשרד השנה, יש לו תוכנית שנקראת ישראל ריאלית, ואני בדיוק רוצה, תודה על השאלה ועל הדיוק. יש מודל הטמעה. מודל ההטמעה אומר שאחת לשבוע עולים המפקחים מהמחוזות, מינינו מפקחי STEM בכל מחוז, תפקיד חדש, מעבר לרכזי מצוינות רשותיים. יש מפקח STEM בכל מחוז, שהתפקיד שלו לעדכן אותנו מה קורה בנושא ה-STEM, לעבוד מול הרשויות ומול אגפי הגיל השונים. יש ישיבה סדורה פעם בשבוע עם אותם מפקחי STEM ברשויות ובמחוזות. יש ישיבות סדורות כל יום שלישי ב-15:00 בנושא ההייטק, מי שמוביל את ההייטק, ישראל שלו, במשרד, שבו עולים כל מי שיש לו נגיעה להייטק בחברה הערבית והיהודית ביחד. אנחנו, במסגרת האחריות של האגף שלנו, בקשר ישיר ורציף עם 21 היישובים שדיברתי עליהם ומעבר ל-21 היישובים שדיברתי עליהם, וחשוב רגע להבין שגם הבנו שהירידה שדיברתם עליה בעיקר במתמטיקה או בחמש יחידות, נובעת מזה שהתלמידים שלנו פחות רוצים ללמוד פה בארץ ורוצים ללמוד מחוץ לארץ, והסיבה המרכזית היא השפה העברית, כי הם לא עוברים את מבחן יע"ל. זאת הסיבה שגם קישרנו בין חיזוק השפה העברית לבגרות האיכותית. הבנו שאחת הסיבות באמת זה שהם לא מעוניינים בלימודים כאן, ובחו״ל לא משנה כמה יחידות יש לך בחמש יחידות, אתה יכול ללמוד ולהתקבל. הבנו לעומק את הסיבה הזאת, ולכן במקביל לעניין ההייטק אנחנו מדברים חזק מאוד על עניין העברית הדבורה בתוך בתי הספר, ושינוי של מבחן יע"ל כדי שהוא לא יהיה חסם. לגבי מרכזי הפיזיקה של המשרד לחדשנות בבאקה ובמג'ד אל-כרום, אנחנו מאגמים משאבים, כי שני היישובים האלה נמצאים במיזם תשכיל, אז אנחנו ביחד עם המשרד לחדשנות עושים את הפלטפורמה היישובית הרשותית כדי שתהיה באמת אפקטיביות. זה לגבי המערך השלם. אנחנו, בתוכנית ההייטק וגם בחינוך הטכנולוגי, בשנים שהתקציב היה אצלנו, לא קיצצנו מעבר ל-15% של המלחמה, הקיצוץ הרוחבי שהיה. אמרתי, היה שינוי ארגוני משמעותי מאוד, שאני מאוד גאה בו, שחל גם על החברה הערבית. אני רוצה להגיד משהו על העלייה. אנחנו רואים היום במחוז צפון שהחברה הערבית עקפה את החברה היהודית במדד הבגרות האיכותית. יש לנו הרבה עבודה מול החברה הבדואית בצפון, מול החברה הבדואית בדרום, מול המחוזות האחרים, ובגלל זה אנחנו על זה. כמו שאמרתי, יש תוכנית מערכתית שנקראת ישראל ריאלית. ייקח קצת זמן, אבל אנחנו מבינים את גודל האחריות. אנחנו מסרבים בתוקף מקצועית לקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד החינוך. מדובר בתקציב חשוב. החברה הערבית, מערכת החינוך הערבית, נמצאת עכשיו במצב של עלייה. עקפנו באחוז הזכאות הכללית את החברה היהודית, 78% זכאות. אסור לקצץ לנו בתקציבים. אנחנו באמצע תהליך ארגוני מאוד משמעותי וחשוב. לגבי הקמת בית ספר על-אזורי, לא שכחתי, התקציב בחומש הוא כדי להגיש הצעה על עצם ההקמה ולא על ההקמה. גיבשנו צוות, הגשנו את המסקנות שלו בפני המשרד לשוויון חברתי, שלצערי לא הייתה ועדה מתמדת כדי להציג אותו מול כל משרדי הממשלה, אבל הצגנו את המסקנות שלנו מולם. על זה היה התקציב, כדי שיהיה צוות שינחה אותנו האם להקים או לא. רק כדי להגיד שבחברה הבדואית יש לנו גאווה גדולה בכוכבי המדבר, שקם במסגרת החומש. זה בית ספר שהוא כפר נוער לחברה הבדואית, שאנחנו מאוד גאים בו. את מרכז תמר, שמתוקצב מתוך החומש של החברה הבדואית. אז אני כאן כדי להגיד שאנחנו מבינים את גודל האחריות שיש לנו על הכתפיים, מבינים כמה בגרות הטק היא כרטיס כניסה לתלמידים שלנו, כמה חשוב ללמד אותם לחשוב. יש לנו גני STEM, גני ילדים. הייתי בביקור בחורה, יש גני STEM שהקמנו דרך משרד החינוך. אנחנו מבינים את המשמעות ללמד STEM מגני הילדים, ולא רק מהיסודי. ואני מקווה שהקול שלנו יישמע לא לקצץ בתקציבי משרד החינוך. זאת העמדה הרשמית שלנו, המקצועית והפוליטית. תודה על ההזדמנות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי מרכזי הפיזיקה, אנחנו רואים שיש שני מרכזים, אחד בבאקה ואחד במג'ד אל-כרום. למה אין עוד מרכז כזה, נגיד, בדרום? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> עומד לקום. אנחנו בנינו את התשתית שלו ברהט. אנחנו מתקציבים מרכז פיזיקה ברהט. בדיוק חנכנו את המבנה שלו. אבל הקול הקורא, אני יודעת, ממשרד החדשנות, אמור להיות גם לדרום בשנה הזאת. התחלנו בצפון, אבל הוא יהיה גם בדרום, ולא חיכינו, אלא בנינו את התשתית. יש היום קבוצה של כמעט 30 ילדים ברהט שלומדים פיזיקה כהכנה להיכנס לשיתוף פעולה עם מרכז שוורץ רייסמן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את יכולה לשתף אותנו במסקנות שלכם לגבי הקמת בית ספר חדש למנהיגים? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אמרתי, אנחנו חייבים לתקצב את הבית הספר הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, כאילו, עקרונית, לפי הבדיקה שלכם, האם יש צורך להקים? זה מה שחשוב לנו. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> הדעות היו חלוקות, כי אנחנו רוצים להקים בית ספר שלא יהיה פיל לבן, אלא שיבואו אליו. ואנחנו מאוד רוצים שהבית הספר לא יהיה סלקטיבי, אלא ייתן הזדמנות לכל הילדים. ואנחנו רוצים לחשוב על איזו שפה תהיה בבית הספר הזה, האם אומנויות ומדעים, האם מנהיגות ו-STEM, האם ספורט וחינוך גופני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, אבל ההצעה היא למדעים ומנהיגות. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> נכון, אבל יש לנו כל כך הרבה בתי ספר למדעים ומנהיגות. אני אגיד משהו אפילו אישי ולא רק מקצועי, חשוב להגיד אותו. עם האלימות הגואה בחברה הערבית, תרשו לי להגיד משהו. אנחנו כל הזמן דואגים למצוינים ולמצטיינים ולמצוינות. רוב בני הנוער של החברה הערבית הם ילדים שזקוקים למענים לא רק של מצוינות מבחינה מדעית ולימודית, ולכן לאור המצב שיש היום בתוך החברה הערבית, חשוב גם לתת מענים בדמות בית ספר שייתן לאותם ילדים שהם לא בתחום המצטיינים גם מענה. כרגע אנחנו בחשיבה מאוד עמוקה על העניין הזה. לא לחשוב כל היום על המצטיינים והמצוינים, אלא לתת מענה לכלל הילדים. ברגע שנגבש את העמדה, כמו שאנחנו עושים באחריות כאן ובמקצועיות, אדוני היו"ר, נעדכן מה אנחנו חושבים שצריך לקרות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני אעבור לחיר עבד אלראזק, רשות החדשנות. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> שלום לכולם. אני רוצה לדבר על הפעילות של הרשות מאז קבלת תקציב 550 לקידום הייטק ויזמות בחברה הערבית. הרשות יצרה מסלול ייעודי מאיץ חדשנות, כדי לקדם את נושא היזמות ותעסוקה בהייטק בחברה הערבית. (הצגת מצגת) במסגרת המאמצים שלנו הקמנו שלושה מרכזי חדשנות שרועי קודם הזכיר. נורת'-מד בסחנין, חאסוב לאבס בערערה, ו-Ibtikar BaseCamp בכפר קאסם. בנוסף לזה הוקמו שני מאיצים, אחד פועל בשפרעם בהובלת אגודת הגליל ומוחמד פה. גם יש נציגים של מרכזי החדשנות פה, חאזם ומנורת'מד. הקמנו שני מאיצים, אחד בשפרעם והשני באוניברסיטת תל אביב, שמקבל כמובן לא רק את הסטודנטים אלא את כל היזמים מהחברה הערבית, לא משנה מאיפה. בנוסף פועלת שנים חממה טכנולוגית בנצרת, NGT HealthCare 2, שאחראית להשקעה בחברות בתחום הרפואי ומצמיחה חברות ומלווה אותן עד הגעה לשלב מתקדם. כמובן, הקמנו את מועדון ה-Hasoub Angels, שעוזר בגיוס כספים מקרנות ובעיקר מאנג'לים, שבעצם הם חברים במועדון הזה ועוזרים לסטארט-אפים גם לגייס כסף וגם בכסף המשלים בהגשות לרשות החדשנות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כל מרכזי החדשנות במרכז? כפר קאסם אני רואה, ערערה. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> וסחנין, בצפון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> והדרום מוזנח, מזניחים אותו. הוא מוזנח ככה וממשיכים להזניח אותו. יש שם עוד חצי מיליון תושבים שחיים שם. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כי בעוד שבוע יהיה לנו מכרז לבחירת מרכז חדשנות בדרום ועוד מרכז לחברה הדרוזית. אז אנחנו נעדכן בהמשך. כמובן יש תקציב אחר שהוא לא במסגרת 550, תקציב ייעודי מהחלטת ממשלה 1279, שבמסגרתו אנחנו גם משקיעים בחברה הערבית בדרום, ויש לנו תוכניות ייעודיות לאוכלוסייה בדרום. תודה שהזכרת את זה ונתת לי את ההזדמנות לדבר על זה. התוצאות של המרכזים והמאיצים, אנחנו רואים בחברות שמגישות לרשות. חברה שמגישה לרשות בעצם זו חברה שקמה בשטח. מאז התוכנית היו לנו עשרות בודדות של הגשות לאורך כל השנים, עם אחוזי אישורים נמוכים, ורק בשנתיים האחרונות, ורק בשני מסלולים של הרשות, אנחנו קיבלנו 60 הגשות לתנופה ופרה סיד, שזה חברות בשלב מוקדם, early stage, ואחוז האישור שלהן לא נופל מהאחוז הכללי, באוכלוסייה הכללית. זה נורא משמח אותנו, וזה הישג ממש עצום. בנוסף למאות השמות במצב לא פשוט בשנתיים האחרונות, גם בנוסף למלחמה בכלל, יש קיפאון כלכלי, יש חברות הייטק שמפטרות ולא מגייסות, ובכל זאת הצלחנו בתוכניות ייעודיות, יחד עם משרד העבודה, ובאופן עצמאי, וגם בעזרת מרכזי החדשנות שיש בהם מרכזי תעסוקה, להעלות את אחוז ההשמה בחברה הערבית. בנוסף לתוכניות של ההשמה, יש לנו תוכניות לחשיפה ליזמות בתוך בתי חולים, ואוניברסיטאות, וכתוצאה מזה גם פאנל היזמים גדל, ואנחנו מצפים לראות עוד סטארט-אפים. בתחום התעסוקה גם הקמנו פיילוט להזנק להייטק, שמדבר בעיקר על התנסות מעשית בתוך החברות, ופתיחת שלוחות בפריפריה בעזרת המרכזים, ובאופן עצמאי דרך הארגונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אשמח לקבל נתונים. כמה אנשים בעצם היו בתוך מרכזי החדשנות, וכמה מתוכם הושמו והמשיכו לעבוד? כי בסך הכול נתונים יפים, אני רואה כמה מרכזים, מרכזי החדשנות, אבל באופן מעשי, מספרי, כמה אנשים היו בתוך כל תוכניות ההכשרות? כי היה לנו נתון כאן מהממ״מ, 870. כמה מתוכם הגיעו בסוף של דבר והושמו? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 70% ההשמה. זה הממוצע של התוכניות ברשות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל זה עדיין מביא אותנו לאחוז מאוד נמוך בהייטק. אנחנו כמה? 2 אחוז? אולי יש. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> נכון. אבל המאמצים הם לא רק של רשות החדשנות, יש תוכניות משותפות עם משרד העבודה, שבאמת אמון ואחראי על נושא התעסוקה בהייטק, אז לשמחתי אנחנו לא השחקן היחידי. אבל המרכזים גם יש להם יעדים, שכל שנה הם עומדים ביעדים שלהם, של עשרות השמות בכל מרכז. בלי שום קשר לתוכניות שרועי הזכיר, יש להם גם יעדים של לפחות 30 עד 40 השמות כל שנה, ובמיליון שקל זה ממש הישג עצום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא נגדך, חיר, אבל מה שאני מרגיש זה שמשתמשים בחברה הערבית כחיית ניסוי. יש הרבה פיזור, הרבה אחריות בכל מיני משרדים, אבל בסופו של דבר אנחנו לא מגיעים למטרה. ורוב הרוקדים, יש הרבה שרוקדים – אולי נדמה את זה למשהו אחר: יש הרבה טבחים, אבל אין שף שינהל את כל העניינים בצורה מסודרת. בסופו של דבר, יש כסף שמושקע עם כל הקיצוצים. יש קיצוצים וזה פוגע, אבל יש כסף שמושקע, אבל אנחנו עדיין לא רואים את הפירות של הכסף הזה, ואין באמת השפעה. אין באמת את משרדי הממשלה, שכל אחד יש לו אחריות, משרד העבודה, משרד החדשנות, ואני מדבר עכשיו על נושא ההייטק, ועוד עמותות אחרות שיש שמתעסקות בזה. בסופו של דבר, האם יש משהו שמתכלל? התוכניות האלה הן כבר כמה שנים, מעל עשר שנים יש תוכניות כאלה. האם באמת יש להן תפוקה ותועלת, או שצריך לחשב מסלול מחדש? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> קודם כול, היעדים של רשות החדשנות, אנחנו עד כה עומדים ביעד של גם משתתפי ההכשרות וגם בהשמה, והתוספת בהשמה עולה כל שנה. אבל יש כמובן מקום לחידוש, לכן למשל, כל תשומת הלב של הרשות בשנתיים האחרונות זו התמקדות בהקניית ניסיון מעשי למשתתפים, כדי להכשיר אותם באופן יותר טוב ולהכניס את הג'וניורים, ויש אתגר גדול אצל הג'וניורים גם בחברה הכללית, ובמיוחד בחברה הערבית, להכניס כמה שיותר לחברות הייטק. כמו כן, תובנה נוספת היא לא להסתפק רק בחברות הקיימות, אלא לנסות באמת עידוד שלוחות בפריפריה והקמת שלוחות של חברות הייטק ביישובים הערביים, כדי להתגבר על הנושא של נסיעות וקרבה לבית, ולשלב יותר נשים, שבשנים האחרונות גם מובילות את הנושא של תעסוקה בהייטק ולמידה של מקצועות הטק באקדמיה. אם תרשה לי עוד כמה שניות, אני רוצה לדבר על שלושה צירים של פגיעה, אם יהיה הקיצוץ, בגידול שיעור המועסקים הערבים בהייטק. אנחנו יודעים שבזכות תוכנית תקאדום נבנו תשתיות לשילוב החברה הערבית, וקיצוץ במישור הזה יפגע במספר של המשולבים בהייטק, פגיעה בהשכלה הגבוהה ופיתוח הון אנושי עתידי הכל כך נחוץ לכלכלה הישראלית ולצמיחת ההייטק במדינה. והנקודה השלישית היא פגיעה בהקמת סטארט-אפים וחברות טכנולוגיות, שאנחנו רואים שהמגמה הזאת בעלייה כל שנה, ורשות החדשנות מתנגדת לקיצוץ הזה ומבקשת אפילו, לא רק לשמר את התקציב הנוכחי, אלא להגדיל אותו ולהשקיע יותר בהייטק בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני אעבור למשרד האוצר. צח בסול, משרד האוצר, מה שלומך? << אורח >> צח בסול: << אורח >> בסדר גמור, תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אשמח שתתייחס גם לנושא הזה, ותתייחס גם לתקציבים העתידיים לשנה הבאה, אם יש קיצוצים. ואני אשמח גם שתתייחס לנושא של הקיצוץ שהיה בתקציב של המו״פ השנה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוקיי, סגור. צח בסול, אני רפרנט מו״פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים במשרד האוצר. במסגרת תוכנית החלטת הממשלה 550, עוד פעם, אני מתייחס כאן לחלקים שהוקצו עבור המקומות שאותם אנחנו מתקצבים, ספציפית זה עבור מדע. הוקצו במקורי 100 מיליון שקל תוספתיים ממקורות הממשלה, שהקצתה לנושא הזה בזמנו כשהתקבלה החלטת הממשלה. חלוקת השימושים עצמם, גם ראיתי שרועי הכניס את זה בתוך הנייר של הממ״מ, את החלוקה הכללית של השימושים. הדברים האלה נמצאים גם בהחלטת הממשלה. ובאופן כללי חשוב לומר שהשימושים עצמם, על אף שהם נכתבו בפעם הראשונה המקורית בהחלטת הממשלה, הם נתונים לשיקול המשרד וגם באמת לשיפוט המקצועי שלו. כלומר, לשאלה מה יותר אפקטיבי, מה מייצר יותר תוספתיות ויותר ערך עבור החברה הערבית באותם היבטים של מדע. מאז עברנו ככה כמה גם דברים טובים, כמו ביצוע של התוכנית, ובאמת משרד המדע מבצע רכיבים שאנחנו מאוד תומכים בהם, חושבים שהם משמעותיים, חשובים. בין הרכיבים האלה התמיכה במו״פים, מלגות לפוסט דוקטורנטים, פעילויות של מדע בקהילה. ב-2024 כתוצאה מהחלטת הממשלה חל קיצוץ בעצם של 15% בתקציבי החלטת הממשלה 550. אני מניח שגם אתם מכירים את זה היטב, גם המשרדים הרגישו את זה. חשוב לומר שבמקרה הזה אנחנו כמשרד אוצר לא הכתבנו דירקטיבה של מה יהיה היקף הקיצוץ בכל אחד מהרכיבים. כלומר הדבר הזה נתון לשיקול דעת המשרדים, עוד פעם, מתוך תפיסה שלמשרד יש איזושהי אג'נדה מקצועית שהוא אומר תשמע, אנחנו מעדיפים לשים את הכסף בפוסט דוקטורנטים או במרכזי מו״פ או בכל פעילות אחרת. אנחנו יכולים להביא ספציפית את הזווית שלנו על רכיב כזה או אחר, אבל הדבר הזה הוא נתון לשיקול דעתו של המשרד. רגע כאיזושהי אמירה מסיימת, חשוב גם לנו להביא כאן בהמשך לניירות מקצועיים שפרסם בנק ישראל על הקיצוץ המסתמן בהחלטת ממשלה 550, שברמה המקצועית יש בדבר הזה בעייתיות היות ומדובר בתקציבים שבגדול הם תומכים צמיחה, תומכים השתלבות שאחר כך מעודדת פריון גבוה, ולכן כל עוד ההחלטה ממשיכה, אנחנו ממשיכים לנהוג בהתאם להחלטת הממשלה ולבצע בשיתוף פעולה עם המשרדים ולפי הנחיות הממשלה. עם זאת, חשוב גם להדגיש, שככל והממשלה תקבל החלטה מפורשת בנושא אנחנו כמובן מיישמים אותה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, אבל בביצוע ב-2022 היה 80% בערך, ב-2023 ו-2024 זה ירד ל-48%. מה ההסבר של זה? איך אתה מסביר את זה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זו שאלה למשרד המדע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני שולט בתקציב שמגישים לי לביצוע. הרי בסוף איך זה עובד? יש תקציב שהמשרד מקצה, כן, זה ככה גם מפורט בהחלטת הממשלה. המשרד מקצה תקציב מסוים וכנגדו מקצה משרד האוצר את אותו תקציב תוספתי שמתקצב את הפעילות. בסוף אני על היקף התוספות שנתתי יודע לומר רק כפונקציה של מה שביקשו ממני בהתאם למה שהמשרד ביצע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ולגבי המו״פ, הקיצוץ שהיה, זה בא ממשרד האוצר, לא ממשרד המדע. לפחות את זה אני יודע. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הוא לא בוצע בשיקול דעת של משרד האוצר. כלומר, הקיצוץ בתקציבי החלטת הממשלה 550 הוא דבר רוחבי, אבל ההחלטה לגעת ספציפית במו״פים או בפוסט דוקטורנטים היא לא החלטה של משרד האוצר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ספציפית היה קול קורא שיצא ואחר כך קיצצו את זה. אתה משרד המדע? אבל משרד המדע אמרו זה לא אנחנו. זה לפחות מה שאני מבין. משרד המדע אמרו לא אנחנו, זה משרד האוצר. << אורח >> יואב אילון: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר במורכבות. אני יואב אילון, מנהל תחום בכיר מו״פ אזורי. אנחנו, בעקבות הקיצוץ הכללי, נאלצנו להתמודד עם קיצוץ בהיקף מסוים בכלל תוכניות המשרד. באמת, כמו שצח אמר, החלוקה הפנימית הייתה נתונה לשיקול דעת המשרד, והצעד שנעשה היה באמת להשית את הקיצוץ באופן שווה על כלל תוכניות המשרד, שזה בעיקר התוספות למרכזי הפיזיקה, ששם זה ירד מ-5 מיליון ל-3.3, בקיצוץ של 1.7, ובקול קורא למו״פים, שזה ירד מ-4 ל-2.3. אותו קיצוץ בדיוק. מבחינתנו שניהם זה לחתוך בבשר החי, אבל במערך השיקולים זה היה לדעתנו אידיאלי בהינתן התקציב הקיים. התקציב התוספתי הזה למרכזי הפיזיקה אמור לאפשר את ההקמה שלהם, אם בעתיד נראה שהדבר הזה לא מתאפשר או שצריך שם עוד חיזוק, נדע לתת אותו בשביל להבטיח את הקיום, נראה לי גם יש מחויבות של האוצר לפרויקט הזה. ולגבי המו״פים, המשרד, בשביל לא לבטל את הקול הקורא של הפוסט-דוקטורנטים, שהוא בעצם, בהחלטה המקורית החלטנו לבטל אותו כתוצאה מהקיצוץ, המשרד שם גם מתקציב הקרן למחקר עוד 750,000 שקל מתקציבו, בשביל לאפשר את הקול הקורא הזה בכל זאת, למרות הקיצוץ. אין פה איזו אג'נדה מסוימת. החלטנו להשית את הקיצוץ באופן שוויוני, ואין פה איזה אירוע של שיקול דעת נסתר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, הייתה החלטה להקים עוד מרכז מו״פ. << אורח >> יואב אילון: << אורח >> אני לא מכיר החלטה כזאת. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה מתכוון להחלטה שמתייחסים אליה בממ״מ? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זו החלטה משנת 2024 שמדברת על הקמת מו״פ בדרום. אני במקרה אומר, כי אנחנו מכירים אותה טוב. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> החלטת הממשלה עצמה מתייחסת לחיזוק והקמת מרכזי מו״פ. היא לא מדברת רק על חיזוק המרכזים הקיימים, היא מדברת על הקמת מרכזי מו״פ. << אורח >> צח בסול: << אורח >> היא באופן כללי עברה כמה תהפוכות, כיוון שבקונסטלציה המקורית שלה, כמו שאתה אולי יודע, היא נפסלה היות והיה מדובר בשיקום, ועדיין לא היה את חוק תקומה. מאז השימושים השתנו משמעותית, וגם אנחנו, עוד פעם, בשיקול דעתנו המקצועי שאותו הבענו גם בהחלטת הממשלה בדברי ההסבר, חושבים שיותר נכון לעשות טרנספורמציה למו״פים קיימים, ליותר דברים שהם או בעולמות מכוני מחקר, כלומר יותר הכיוון האקדמי, או בעולמות שהם יותר חממות במובן התעשייתי. אבל להשאיר אותם במקום הזה, עם מודל ההכנסות הזה, זה דבר שהוא בעייתי. << אורח >> יואב אילון: << אורח >> גם הקמת מו״פ חדש לא תוקצבה. זאת אומרת, אני שם רגע בצד את תקומה. הקמת מו״פ חדש ב-550 לא תוקצבה. זה אירוע של סדר גודל של 100-150 מיליון שקל. אני לא מכיר סעיף תקציבי כזה. ככל שיהיה, או שיהיה סיכום כזה, נדע לבצע את זה, אבל אין סיכום כזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אעבור לדראושה עבד אלסלם, ראש מועצת אכסאל. << אורח >> דראושה עבד אלסלם: << אורח >> שלום לכולם. אדוני היו"ר, אני מודה לך על הדיון החשוב הזה. תוכנית 550, בעיקרה, המטרה שלה הייתה לצמצם את הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית, ולא לסגור את הפערים. ואנחנו כראשי רשויות כבר חושבים על תוכנית נוספת שאמורה לבוא אחרי 550. 550 אמורה להסתיים כבר ב-2026. אבל במקום להתחיל להתכונן ולחשוב על התוכנית הבאה, אנחנו רואים קיצוץ בתוכנית הקיימת. כפי שנאמר פה ממשרד האוצר, בתחילת השנה, נדמה לי, או בשנה שעברה, כבר קיצצו 15% מהתוכנית, כפי שקיצצו מכלל המשרדים. ולכן הפגיעה היא פגיעה קשה. איך שהסביר פה ומנה לנו חבר הכנסת ווליד טאהא, הקיצוץ שמתכננת השרה מאי גולן, פוגע בכל משרדי הממשלה, החל מהחינוך ותרבות וספורט, רווחה ומשרדים אחרים. הפגיעה שתהיה היא פגיעה מאוד קשה ואנושה בחברה הערבית. תוכניות שקמו בעקבות תוכנית 550 אמורות להיסגר, אולי גם יהיו פיטורי עובדים בעקבות הסיפור הזה. סיפרה לנו חברתי, שירין, על משרד החינוך והתוכניות שקיימות במשרד החינוך. אנחנו כיום, בחברה הערבית יש לנו עלייה באחוזי הבגרות, והכול זה גם כתוצאה מתוכנית 550. אנחנו לא רוצים לחזור אחורה. הקיצוץ שיהיה יפגע קשה בחברה הערבית ויחזיר אותנו אחורה. אנחנו חושבים איך לסגור את הפערים ולא לחזור אחורה. לכן אני חושב שהדיון הזה חשוב וצריכים להתקיים דיונים גם בוועדות אחרות, וכולנו צריכים ללחוץ על מנת שהקיצוץ הזה לא יתקיים. קיצוץ כזה משמעותו באמת פגיעה אנושה בחברה הערבית. תודה לכם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הבעיה היא לא רק ב-15% שקיצצו, אלא הבעיה היא גם ב-85% שלא באים, לא מבצעים אותם. אתה מבין? כי אם המשרד לשוויון חברתי אמור לכנס את הוועדה המתמדת שאמורה לחלק את הכסף ולעשות את הביצועים, היא לא מתכנסת, אז איך אנחנו נתקדם? << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >> חיאם קעאדן, סמנכ״ל החברה הערבית, מרכז השלטון המקומי. חלק מהתקציב ב-550 אמור לטפל בצעירים שלא ייסחפו למעגל האלימות. ברגע שאתה רוצה להסיט את הכסף הזה, לטפל בפשיעה, אתה מצד אחד תטפל שם, מצד שני יצמחו לך עבריינים חדשים, אז לא עשית כלום בהעברה הזאת. צריך להתייחס לנקודה הזו, באמת להיות ענייני ולשקול את הדברים יותר לעומק, ולא לגעת בכסף הזה ולמצוא מקורות אחרים לטפל בפשיעה ובאלימות. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לנציג משרד העבודה, רועי הרצוג. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> אם יורשה לי, אני רוצה לציין, לפני שנציג משרד העבודה מדבר, שמשרד העבודה לא השיב לפנייתנו, למרות שפנינו כמה וכמה פעמים במשך כמה חודשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נשמח לקבל את תגובתכם. דווקא משרד העבודה בדרך כלל מתנהל בסדר, מה קרה לכם? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> נכון. קודם כל תודה רבה על ההזדמנות, אדוני יו"ר הוועדה. מה קרה זה משהו שאנחנו נחקור פנימית ונבין בדיוק איפה זה נפל. כידוע, אנחנו כבר כמה שנים מציגים כאן בתוך הוועדה, יש לי כבר קשרים פה עם כל מי שצריך, ובשמחה נתקן ונשלים גם את מה שצריך כדי שהדברים יתפרסמו. אנחנו בחילופים של הנהלות אצלנו במשרד, אז יכול להיות ששם גם הדברים נפלו. שמי רועי הרצוג, אני מנהל אגף פיתוח, חדשנות והייטק, במינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. מינהל תעסוקת אוכלוסיות אמון על שילוב בתעסוקה, תעסוקה איכותית של כלל האוכלוסיות במשק, ביניהם החברה הערבית, כיעד מרכזי מאוד. אני אציג תוכניות שהן קשורות בעיקר לתחום ההייטק, אבל צריך להגיד שהקיצוץ ב-550 נוגע לכלל התוכניות שלנו במינהל, שהשפיע עליהן גם באופן עקיף ובאופן ישיר, גם על הקשרים של ההייטק. אחד המכרזים הגדולים שאנחנו מקדמים לשילוב החברה הערבית בהייטק הוא מכרז שנקרא פורסאטק, פורסא זו ההזדמנות, טק שלך או בהייטק, שפועל בשש השנים האחרונות, עוד פעל גם לפני כן. הוא הופעל על ידי עמותת צופן ועמותת itworks. המכרז הסתיים בשנת 2024, וממש בסוף השנה אנחנו פרסמנו מכרז חדש. התוצאות שלנו בשש השנים האחרונות הן 4,200 משתתפים, מעל 2,000 השמות בתפקידים טכנולוגיים, כולם מהחברה הערבית, מתוכם גם החברה הבדואית, תקציב של כ-30 מיליון שקלים במשך שש שנים, היקף של כ-5 מיליון שקלים בשנה. מטרות התוכנית בעיקר הן שילוב של אקדמאים והנדסאים בוגרי תארים ולימודי הייטק, באמצעות הכשרות טכנולוגיות, התמחויות, קורסים, ליווי תעסוקתי והשלמה של מיומנויות כאלה ואחרות שנדרשות לטובת השלמה ושילוב שלהן בתעסוקה. אנחנו ממש בשלבים אחרונים סופיים של בחירה בזוכה חדש, זכיין, שיפעיל את מכרז פורסאטק 3.0, כתוצאה מהיעדים שהוצבו בממשלה, גם על ידי פרלמוטר וגם מתוך הבנה של החברה הערבית כקטר צמיחה וחשיבות בהשקעה בחברה הזאת. הגדלנו את היקפי התקציב לכ-12 מיליון שקלים בשנה, מ-5 מיליון שקלים ל-12. היעדים שלנו, אתם רואים אותם כאן, הם הוגדלו באופן משמעותי. אנחנו מדברים על כ-1,000 משתתפים בשנה, מתוכם 50 מהחברה הבדואית ו-600 השמות בשנה. אני רוצה להדגיש שמדובר כאן בהשמות של ג'וניורים, אותם בוגרים שמסיימים את התואר. כנראה שזה כל הג'וניורים, כל מלאי הבוגרים שרלוונטיים ויכולים להיכנס, יעברו דרכנו באיזושהי צורה במכרז פורסאטק, במידה ובאמת הזכיין החדש שיצליח לעמוד ביעדים, מדובר ביעדים מאוד אגרסיביים שאנחנו שואפים אליהם כדי באמת להצליח ולעמוד במטרות שלנו וביעדי הממשלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם יש לכם נתון כמה בוגרים יש בשנה? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> כן, בהחלט. יש לנו גם דשבורד שפרסמנו. ואגב, בנק ישראל, שלא נמצא פה, בעבר הוא היה פה בדיונים, הוציא מחקר מאוד מפורט על הפילוח שלהם. אני יכול לשלוף אותם ככה תוך כדי ואני גם אציין. מה שכן אנחנו יכולים להגיד, זה שבאמת אנחנו חווים בשנתיים האחרונות מצוקה מאוד קשה בשילוב של ג'וניורים בהייטק, שילוב בכלל של בוגרים מכלל קבוצות האוכלוסייה, ובחברה הערבית זה בא לידי דגש במיוחד. אז אנחנו שמים את זה בראש, אנחנו מקווים שבאמת אנחנו נצליח לדעת לתת להם את המענה הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> והכסף, יש לכם אותו? קיבלתם אותו? הוא מאושר מהאוצר? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> את התקציב, כן. התקציב אצלנו, אנחנו צריכים לנצל אותו ממש עד סוף השנה, והוא נמצא כאן. אנחנו כן חווינו, בגלל גם המלחמה שבסופו של דבר עיכבה, ויציאה למילואים ודברים נוספים, איזשהו צמצום מסוים בהיקף התקציב. לאור שנות סיום תוכנית חומש 550, אנחנו כן מקווים שבקרוב הממשלה תוציא איזושהי המשכיות, שנוכל בעצם לדרוש עוד. אני אגיד עוד מילה על הדבר הזה. בעצם ברגע שהמכרז אושר, יש לנו אפשרות גם מנגנונית להרחיב, להגדיל, אם זה לאוכלוסיות נוספות שלא נמצאות במכרז, החברה הדרוזית ותושבי מזרח ירושלים שלא נכנסו למכרז הזה, וגם להגדיל את ההיקפים ואת היעדים במידת הצורך. נציין עוד משהו בהקשר שלנו עם שיתוף הפעולה עם רשות החדשנות, שלפני כשנה עברה החלטת ממשלה שבעצם משרד העבודה יהיה אמון על שילוב של החברה הערבית והאוכלוסיות בתעסוקה גם בהייטק, מתוך מיקוד שלהם בעולמות היזמות והיבטים נוספים. אז גם זה מכרז דגל שבהחלט יכול לתת מענה למטרות שלנו. אני רוצה להציג עוד פעילות נוספת שגם הוצגה כאן בעבר בוועדה, אבל היא ככה קיבלה מינוף מאוד משמעותי בשנה-שנתיים האחרונות, תוכנית שנקראת Pretech. המטרה שלה היא שילוב של בוגרי חברה ערבית צעירים וצעירות בלימודי הייטק, מתוך הבנה, חלק ממה שנציגת משרד החינוך סיפרה על ההשלמות הנדרשות בעברית, באנגלית, במיומנויות נוספות שיעזרו להם להשתלב בלימודים ולהגיע להיקפים טובים. כן, אני אציין רגע, לפי הנתונים, שהיקף המתחילים לימודי הייטק בחברה הערבית זינק. מי שיודע מכיר את זה, הוא כמעט הגיע לייצוג שלהם באוכלוסייה. אז בהחלט יש פה בשורה מאוד גדולה. אבל מתוך אלה שבוגרים, ואם שאלת באמת, אנחנו מדברים על סדר גודל של 1,000 בוגרים בשנה בלימודי הייטק, מתוכם נשים, בסך הכול כ-500 בוגרות בשנה בלימודי הייטק. מתוך אלה שמתחילות, אנחנו מדברים על אלפים שמתחילות. זאת אומרת, יש פה באמת פער מאוד גדול. אז חלק מהמטרה של Pretech זה באמת להצליח לשלב אותם במסלולי הלימוד הנכונים להם. אנחנו עובדים איתם לפעמים גם בתיכון. צריך להגיד שהתוכנית הזאת היא צמודה בשיתוף פעולה עם מרכזי ריאן, מרכז אלפנאר ותוכנית בעצמי. יושבים כאן נציגים של התוכניות שמפעילים את התוכניות אצלם. Pretech מעבירה הכשרות למרכזי ריאן כדי ללמד אותם איך עושים השמה בהייטק ואיך מכווינים צעירים ללימודי הייטק. אז יש פה באמת השפעות מאוד מקיפות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התוכנית הזאת היא לכוון אותם ללמוד הייטק או להשמה? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> כרגע זה ללמוד הייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ללמוד הייטק. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> כן, זה ללמוד הייטק מתוך הבנה שהיום מי שהולך רק לקורס טכנולוגי קצר בלי השכלה מושקעת לא יצליח למצוא את ההשמה שלו בהייטק, ולכן אנחנו רוצים לדאוג שבאמת ישתלב במסלול גם ארוך, שייקח שלוש-ארבע שנים, מקווים שהגל בהייטק יחזור לגיוסים מחדש ויהיה גם יותר קל לבצע את ההשמות. רשות החדשנות סיפרה על הפעילויות שלנו. אני רק אגיד שבאמת אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, גם במעקב, גם בפעילות עצמה, על קולות הקוראים שהפעלנו, וכנ"ל גם בתוכניות פורסאטק, כשבעצם אנחנו משלבים ומייצרים את הסנכרון הזה בין היעדים ובין הפעילויות הנוספות. זהו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, האם הקיצוץ הצפוי יכול לפגוע בתוכניות תעסוקה במשרד העבודה? אני מדבר על שנת 2026-2027, כי יכול להיות שהשנה הבאה היא שנת הבחירות לתקציב, עד שיהיה תקציב זה 2027, ואז זה יכול לפגוע בתוכניות בשנתיים הקרובות. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> כן, בוודאי. תודה, אני אתייחס גם לנושא הקיצוץ. בהחלט, כפי שצוין כאן קודם, אנחנו מדברים על קיצוץ צפוי למשרד העבודה בהיקפים מאוד גבוהים, כ-170 מיליון שקלים. אני הצגתי את הפעילות הספציפית שלי בהייטק במינהל תעסוקת אוכלוסיות, אבל משרד העבודה אמון גם על הכשרות מקצועיות, על מה"ט, על מעטפת, על מלגות שאותם חבר'ה צעירים מקבלים. וכמובן מרכזי ריאן, תוכנית הדגל שלנו להכוונה תעסוקתית. הפגיעה צפויה להוריד את היכולות שלנו, את הביצועים המאוד גבוהים והטובים שביצענו בשנים האחרונות, את העלייה בשיעורי התעסוקה. אנחנו עלולים ללכת אחורה, הפריון במשק עלול באמת להיפגע, ויש פה חשש מאוד גדול לתשתיות גדולות שאנחנו הובלנו בכלל הדברים. זו יכולה להיות גם תוכנית עברית שמנוהלת אצלנו, מה"ט, כפי שסיפרתי, הכשרות מקצועיות ומרכזי ריאן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, רועי. סלעית לב. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> היי, שלום. אני מנהלת את האגף לקידום גיאוגרפי-דמוגרפי ברשות החדשנות. אני לא אציג, אני רק אוסיף על מה שחיר הציגה על הנתונים. כמה דברים, גם איזושהי ראייה מאוד חשובה שהרשות מסתכלת בעצם על הנושא של ההחלטה ועל היישום שלה ועל החברות שקמות כתוצאה מכך, וגם על עוד פעילות שהיא משותפת עם משרד החינוך, שהיא מאוד חשובה. יש לנו כרגע מכרז באוויר. דיברת על התוצאות וכמה זמן לוקח להן להגיע לשטח, אז רק רציתי שנייה לתת דוגמה. יש לנו תוכנית עם משרד החינוך במסגרת תוכנית ההייטק, בעצם בכל אחת מאותן כיתות תפעל תוכנית יזמות צעירה. אנחנו בימים אלה באמצע המכרז, ואנחנו נפרסם את הזוכים, כשבעצם אנחנו ייחדנו כחלק מהתקציב שם פעילות רק לחברה הערבית, עם תקציב ייעודי כמובן, משותף לנו ולמשרד החינוך, ואם אנחנו מדברים על האוכלוסייה הכללית שבה אמורות להיות 100 כיתות, אז רק לאוכלוסייה הערבית יש הגדרה ספציפית של עוד 50 כיתות שאמורות לפעול. עכשיו בואו רק ננסה להבין את המשמעויות של היישום של זה, או עד מתי נראה תוצרים. זה חבר'ה שבעצם מתחילים ללמוד בגרות הייטק בכיתה י' בערך, עד שאנחנו נראה אותם משתלבים בהייטק, ייקח לנו משהו כמו עשר שנים. אבל אנחנו לא יכולים להימנע מטיפול השורש העמוק הזה. דרך אגב, אנחנו מדברים בכלל על כל בני הנוער, לא רק על החברה הערבית כמובן, אבל עד שאנחנו נבוא ונראה אותם בעצם משתלבים, מדובר על בערך משהו כמו שבע-שמונה שנים, אבל הוא קריטי. זאת אומרת, המהלך הזה הוא קריטי על מנת כבר להתחיל בשלבים מאוד מוקדמים עם תוכניות יזמות בתוכניות ההייטק. זאת אומרת, אותם בני נוער שילמדו בגרות הייטק, ילמדו כבר במערכת החינוך, במסגרת בית הספר, איך להקים מיזמים סטארט-אפים מתוך הראייה הכללית. ובואו רגע ניקח אותנו שנייה גם למדינת ישראל ולחשיבות. כולם דיברו פה על האוכלוסייה הערבית ועל החשיבות של התוכנית, וכמובן שהיא חשובה, אבל בואו רגע ננסה להבין את המשמעות. זאת אומרת, רשות החדשנות לא באה, או האג'נדה פה היא לא רק לטובת החברה הערבית. צריך להבין, ההייטק הישראלי תלוי, והיכולת של ההייטק הישראלי לגדול וההאב הישראלי למול האבים אחרים בעולם, היכולת שלנו לשמור על המקום התחרותי של מדינת ישראל היא למצוא את כל המוחות הטובים במדינת ישראל שיכולים לקחת חלק בתוך ההייטק הישראלי. ואם אנחנו לא נבוא ונמצה את הפוטנציאל שגלום, וראינו את המספרים, אם אנחנו ניקח שלוש-ארבע שנים אחורה בלבד, אנחנו נראה הגשות בודדות. ה-60 חברות האלה שקמו, זה לא שהמצאנו אנשים, אנחנו פשוט עזרנו להם לממש את הפוטנציאל שקיים בהם. אנחנו צופים שהמספרים האלה ילכו וגדלו, כי הם גדלים במכפילים מאוד משמעותיים, ומרכזי החדשנות, שתכף ידברו, יסבירו כמה התהליכים האלה לוקחים זמן. אבל ברגע שיצאנו לדרך, אנחנו מסתכלים על התוכנית ועל המימוש שלה בשנים הבאות, והמימוש של אותם סעיפי תקציב אמורים להיות בצורה אקספוננציאלית, ולכן מאוד קריטי לא לקצץ את התקציב הזה גם עבור ההייטק הישראלי. אם אנחנו לא נדע לייצר עוד ועוד חברות, אנחנו רואים ירידה בכמות החברות שקמות בכל שנה, יש פה פוטנציאל עצום להקמה של עוד ועוד חברות שאמורות להחזיק את כלכלת מדינת ישראל, בנושא ההייטק לפחות, ולייצר את אותם מקומות תעסוקה. אז זה נכון שכמובן תהיה פגיעה בחברה הערבית, אבל לא רק. חשוב להבין את התמונה הגדולה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אותי לא צריך לשכנע, צריך לשכנע את מאי גולן, השרה האמונה על כל הנושא הזה. טוב, כל מי שרשום כאן ידבר, רק לעמוד על שלוש דקות. אני מבקש גם לא לחזור על הדברים שנאמרו בדיון הזה. אני רוצה לעבור לחברי, חוסאם אבו בכר, מנכ״ל אלפנאר. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> תודה רבה, אדוני היו"ר, ותודה על הדיון. אני ממש לא אחזור על הדברים שנאמרו, כי משרדי הממשלה בעיקר סקרו את הפעילות הענפה בזכות תוכנית 550, שהחלטת המציעים שהוגשה אתמול או הונחה על שולחן הממשלה בעצם היא גרזן שמונח על התוכנית והיא גזרה מאוד קשה על החברה הערבית. במקום להמשיך בתנופת העשייה ובתנופת השינוי, הקיצוצים המוצעים לא רק יבטלו או יעצרו את מסלול ההתקדמות, אלא יחזירו את החברה הערבית שנים לאחור. כל ההצלחות שראינו בכמה תחומים ונמנו כאן, פשוט מאוד ייעצרו. אני אתמקד בקצרה בעניין של התעסוקה. רועי דיבר על תחומי התעסוקה. בהחלט, גם מרכזי ההכוון עוסקים בקידום תעסוקה בתחומי המדע והטכנולוגיה, כי לא כולם מוכשרים כמהנדסים או כהנדסאים, אלא יש תוכניות רבות שנעשות גם בתחומים האלה. אם אנחנו מדברים על התעסוקה כקטר שמוביל את ההתפתחות הכלכלית החברתית, השכלה, אקדמיה, הכשרות והכנה של צעירים וצעירות לעולם התעסוקה, זה המנוע שייעצר ויכבה בעקבות ההחלטות האלה. אני אתן דוגמה דווקא ממקום מאוד קרוב ללב שלך, ד"ר חוג'יראת, דוגמה לנשים שלא הוכשרו לתחום העיסוק בטכנולוגיה, בשיתוף פעולה עם קרן פורטלנד ועם עמותת סמאנא. היום אנחנו נמצאים במחזור השלישי של הכנת נשים ערביות שלמדו למקצועות אחרים, אשר כמעט שילוב ב-100% בתעסוקה אחרי שהן עוברות את תהליכי ההכנה וההכשרות. היום ביאן נמצאת לידי מקרן פורטלנד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מכיר את המיזם הזה ואני גם ביקרתי שם. << אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >> אז גם מיזמים כאלה ייעצרו כי לא יהיה להם תקציב. אני חושב שצריכה להיות קריאה מאוד משמעותית לכך שהגזרה הזאת צריכה להתבטל, להיעצר. ואני מסכים עם מה שנאמר כאן, שלהפך, צריך להשקיע עוד יותר. דבר אחרון, ממש ראינו מה קרה בתחום תעסוקת נשים ערביות, שזה אחד מהתחומים הכי בסיסיים בנושא התעסוקה. בעשור האחרון גדל אחוז תעסוקת נשים ערביות קרוב ל-30%. השנה התבשרנו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהאחוז הגיע ל-50%. אומנם יש הרבה עבודה שצריכה להיעשות שם, אבל זה מאוד משמעותי, לרבות גם כל העניין של הגידול שחל בעקבות המלחמה באחוז הצעירים חסרי המעש בחברה הערבית, שצריך לקבל מענה ממשלתי, עדיין לא מקבל מענה מספיק מבחינה ממשלתית, וזה תחום שהוא התקווה לחברה הערבית, או הוא העתיד של החברה הערבית, שגם בו צריך לטפל. הכיוון הוא תעסוקה, בהחלט. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, חוסאם. אין ספק שתעסוקת נשים זה חשוב, זו תעסוקה איכותית גם לנשים וגם לגברים בחברה הערבית. אני אעבור לאחמד שייח', מנכ"ל מו״פ, אגודת הגליל שפרעם. << אורח >> אחמד שייח' מוחמד: << אורח >> תודה רבה, ד"ר יאסר. תודה לכולם. תודה על המאמצים שנעשו גם ממשרד המדע, רשות החדשנות. זה חשוב מאוד בזמן הזה כדי לתמוך בקידום מדע וטכנולוגיה בחברה הערבית, להמשיך לתמוך במחקר מדעי יישומי בתוך החברה הערבית. יש חשיבות רבה לזה. הוזכר קודם הנושא של מענקי תמיכה בפוסט דוקטורנטים ומחקרים ייעודיים לחברה הערבית. ד"ר יאסר, אתה היית מעורב בכל הנושא. הופתעתי לשמוע היום כמה דברים, לא רוצה להגיב את זה, אנחנו נדבר על זה לעומק אחר כך עם המשרד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הופתעת לטובה או הופתעת לרעה? << אורח >> אחמד שייח' מוחמד: << אורח >> תראה, אני יודע שכל התהליך נוצר אחרי פרסום דוח ביצוע של רשות הפיתוח הכלכלי של חסאן טואפרה אז, בשנת 2023, ושם דווח על ניצול תקציבי של 11 מיליון שקל ממשרד המדע. התחלתי לחפור ולבדוק ולדבר עד שהגעתי, קיבלתי תשובה מחסאן שיש 5 מיליון שמחזירים לאוצר אז. מתוך זה נוצר הקול הקורא הזה שפורסם. בסופו של דבר אושר 4 מיליון שקל. אמרנו, זה טוב, בסדר, למו״פ אגודת הגליל ומו״פ המשולש. לאחר מכן נודע לנו ממשרד המדע שהאוצר עצר את התהליך, ואז דיברתי איתך ועם אנשים אחרים, והחזיר לנו 2.2 מיליון שקל. ואחר כך, עוד פעם, בתוספת של 750 שקל לנושא של פוסט דוקטורנט. אז כאילו בסך הכול הכסף הזה מגיע לחברה הערבית וזה מיועד לחברה הערבית. בסופו של דבר אנחנו לא ראינו את זה, אלא אחרי מאבק גדול מול כל משרד המדע או משרדים אחרים. אנחנו נתמכים על ידי תמיכה שמוגדרת לכולם. כללי, יש שבעה מו״פים בישראל. אנחנו אחד משישה שנתמכים, ויש החלטת ממשלה ייעודית למו״פ מיגל. כולנו ביחד, לפי תבחינים והישגים של כל מו״פ ומו״פ. כשעלינו בזמן האחרון, קיבלנו את העלייה בזכות ההישגים שלנו. באמת, היינו טובים, השגנו והתקדמנו בקול קורא. אני רוצה להזכיר נקודה שאנחנו מפסידים מתוך 550. היה לנו פקטור 1.7 מכיוון שאנחנו נמצאים ביישוב במעמד סוציו-אקונומי נמוך, מתחת לארבע. מתוך תוכנית 550 הפסדנו את הפקטור הזה אפילו. ואנחנו מקבלים שנה הבאה, 2026, השנה האחרונה שאנחנו נקבל 20% תוספת. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> יש לי שאלה, אתם מוכרים בגפ"ן? << אורח >> אחמד שייח' מוחמד: << אורח >> כן, יש לנו תוכניות גפ"ן גם. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני חושבת שלמען ההישרדות הכלכלית, פתאום אני חושבת על זה, זה משהו מערכתי שאנחנו צריכים להוביל עם כל עבודות החקר שיש במוסדות החינוך, צריך לעשות משהו שהוא ממוסד, ואז לא תהיה בעיה תקציבית. << אורח >> אחמד שייח' מוחמד: << אורח >> ניסיתי כמה פעמים לפגוש אותך. אנחנו מקימים מרכז מדע וחינוך מדעי-טכנולוגי גדול בשדה אילן, בשותפות עם תאגיד המים. ואנחנו ניסינו כמה פעמים, ואנחנו נציג את זה מול משרדי ממשלה, כמה זה חשוב להקים מרכז דומה למה שקיים ברחובות, של דוידסון, לחברה הערבית. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> עוד סיבה לפגוש אותך, כי אני רוצה לשנות את המגמות. הנדסת מים, זה כל כך חשוב להכניס דברים שונים לילדים שלנו, אפרופו תעסוקה, לא אותן מגמות כבר 60 שנה. אז תודה. << אורח >> אחמד שייח' מוחמד: << אורח >> נכון. למרות הכול, אנחנו ממשיכים בעשייה שלנו. אנחנו מקווים שלא יהיה קיצוץ עוד פעם בתוכנית 550, כדי לעודד את החברה הערבית להיכנס לתחום המדע ותחום המחקר והיזמות. מתוך המיזם שלנו, סיינטק, הצלחנו ליישם שבע חברות חדשות. ארבע קיבלו תנופה ושלוש קיבלו פרה סיד. וזה הישג, תוך שנתיים. אז צריך להמשיך לתמוך בחברה הערבית כדי לקדם עוד ועוד, ולתת את ההזדמנות לצעירים בחברה הערבית להשתלב באקו-סיסטם הישראלי בכלל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, אחמד. אני אעבור לנציג ות״ת, אחמד אסמר. << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> היי, שלום. אני אתחיל קצת בדברים חיוביים, שבעצם יש עלייה מאוד יפה בעשור האחרון, כך שכיום יש 10,000 סטודנטים בתחומי הנדסה ומתמטיקה ומדעי המחשב מהחברה הערבית. למשל, אני אתן דוגמה שבשנת 2014, 11% מהסטודנטים היו במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, וב-2023 הגיעו ל-17% בתוך המערכת. אני אנסה לקצר, אני אדבר על הקיצוץ הזה, זה יכול לפגוע או זה יפגע לנו במלגות של אירתקא, שהן מלגות שיש 850 תקנים לסטודנטים הערבים. השנה ובשנה הבאה גם הגדלנו לחברה הבדואית עוד 250 בתשפ"ו ובתשפ"ז 500, ועוד 500 למלגות פרח, שזה מהכסף של רשות הבדואים. חשוב להדגיש שהקיצוץ הזה יפגע ביציבות. כלומר, יש יציבות הבטחה כלפי הסטודנטים כן לתת להם את המלגות, כי לא מדובר על שנה אחת, אלא על ארבע שנים של תואר. זהו בגדול. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, אחמד. נעבור לסיון נויפלד, איגוד ההייטק. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> שלום לכולם. אני אתייחס לכמה דברים, כי חלקכם כבר דנתם ברוב הנושאים. קודם כל, כמנהלת פיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי, אני רואה מקרוב עד כמה החברה הערבית יכולה וצריכה להיות מנוע צמיחה משמעותי בכלכלה הישראלית. כולנו יודעים כמה התל״ג בהייטק הוא משמעותי והחברה הערבית צריכה להיות חלק ממנו. בשנים האחרונות אנחנו רואים שיפור בשילוב האקדמי והצעירים בהייטק, אבל הפערים עדיין גדולים והמימוש הפוטנציאלי עוד לא הגיע אפילו לחלק ממה שאפשר להגיע. והקיצוץ בתקציב של 550 עלול דווקא לפגוע באוכלוסייה שיש לה פוטנציאל להוביל חדשנות ויוזמות תעשייתיות. כמה דברים שחשוב לי לציין, שחלקכם דנתם בהם. השקעה בחינוך טכנולוגי זה הדבר הכי חשוב, אנחנו נוטעים את הזרעים ממש בהתחלה, אז צריך לראות איך מתגברים יותר באנגלית, במתמטיקה, בהנדסת תוכנה, לתמרץ מורים ואת בתי הספר שמצליחים להוציא יותר תלמידים בכיתות מצוינות, עמ״ט וטק. אנחנו רואים כמה פער יש בין המגזר היהודי לערבי, וצריך לראות איך אפשר לצמצם, בייחוד את המגזר הבדואי, שהוא כוח עבודה שאפשר להכניס לתוך ההייטק הישראלי. הכשרות מקצועיות, צריך לראות איך אנחנו עושים יחד הכשרות מקצועיות, שבהן מכשירים חבר'ה שכבר אחרי הלימודים נותנים להם קורסים שיכולים לשלב אותם בהייטק הישראלי בתחומים שונים. צריך לשלב את התעשייה הזאת. זאת אומרת, לרתום את חברות ההייטק הגדולות במשק לעשות יחד איתנו, יחד עם הממשלה, תוכניות לשילוב ולתמרץ אותן. זאת אומרת, לתת להן ממש יעדים ולתמרץ את החברות להכניס חבר'ה צעירים לתוך חברות ההייטק. כמנהלת פורום נשים בתעשייה בהתאחדות, חשוב לי לציין את הפן הנשי. אין עדיין הרבה נשים שמשתלבות בהייטק במגזר הערבי, וראינו שבמגזר החרדי זה אפשרי. ויש המון תוכניות והמון תקציבים שנכנסים לנשים במגזר החרדי, וזה לא דבר שאי אפשר לעשות גם במגזר הערבי. צריך לשלב כוחות קודם כל עם פורומים של נשים בארץ, ולראות איך אפשר לעשות את זה ביחד. אבל זו תוכנית שאתם צריכים לשים עליה דגש, בייחוד על הנשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגידי, איזה אחוז מתוך העובדים בהייטק הם מהחברה הערבית? באחוז או שיש את המספר? << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> אין לי את המספר המדויק, אבל זה אחוזים בודדים. אני יכולה להגיד שיש קודם כל המון חברות שלא מעסיקות ערבים, את המגזר הערבי בכלל, אבל הנתונים הם נמוכים מאוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה 2.4. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> זה נתון אפסי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הייתי שמח לראות את השינוי בשנים האחרונות. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> אין בעיה, אנחנו קודם כל נשמח לשלוח לך דוח מסודר, גם שלנו באיגוד ובהתאחדות, על איך אנחנו מזהים את הגדילה או את הקיטום בשלבים מסוימים של המגזר הערבי. אבל עדיין אני רוצה לצאת מפה בהצהרה שחשוב לראות איך אנחנו משלבים נשים. זה אפשרי. אנחנו רואים שחברות עושות התאמות מיוחדות לנשים, אם זה חללים מסודרים וגמישות בשעות, כדי שיוכלו לעשות את כל שאר הדברים שהן צריכות, וזה משהו שצריך לצאת מפה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שיש איזה מודל שעובד טוב, לדעתי זה סמאנא בכפר זרזיר, הוא מודל מצוין. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> נכון, צריך גם לאמץ אותו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי צריך לאמץ את המודל הזה. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> צריך לאמץ וגם לקחת את המגזר הבדואי, כי שם יש נשים, אני יודעת שהן מצוינות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סמאנא זה המגזר הבדואי. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> זה הבדואי? אז צריך לאמץ את זה בשאר המגזרים ולראות איך עושים את זה הרבה יותר נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן. ביאן מג'אדלה. << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> תודה, צוהריים טובים. קודם כל אנחנו בקרן פורטלנד עוסקים בפיתוח כלכלי חברתי בפריפריה וספציפית בחברה הערבית, והצלחנו מאז שנת 2019 לשלב כ-350 צעירות וצעירים בחברה הערבית, בזכות 30 מיליון שקל של תמריצים. זאת אומרת, כספי תמיכה ממשלתית, שזה ברובו תמריצים של משרד הכלכלה, רשות ההשקעות. מסלול 4.17 שבוטל, ובזכותו הצלחנו לשלב נשים ערביות. 4.20, שספג קיצוץ מאוד אגרסיבי בשנים האחרונות, ומדברים כאן על התרומה לכלכלה, התרומה של השילוב של הצעירות והצעירים האלה זה 480 מיליון שקל מאז 2019, מאז שהם נכנסו, שולבו, ועד תום 2025. וכל שנה נוספת שהם נמצאים בתעשייה, והם נמצאים בתעשייה, זה לא אנשים שנפלטים אל מחוץ לשוק, אנחנו לא רק סופרים אותם once הם משתלבים, אנחנו ממשיכים ללוות אותם, ויש אחוזי שימור של 94%, אנשים שנשארים במקומות האלה, מתקדמים לתפקידים יותר משמעותיים. ואני חושבת שזה מאוד משמעותי, התמיכות האלה. חלק זה באמת, כמו שאמרתי, תמריצים, וחלק זה תמיכות של רשות החדשנות, שאנחנו מגישים ומקבלים אותן. אפרופו הנושא של נשים, אחוז הנשים שנמצאות, יש לנו שישה מיזמים, כולל מרכז החדשנות בנורת'-מד שהצגתם, ועוד חמישה, שלושה האבים מקומיים של נשים. ואחוז הנשים במיזמים שלנו הוא 60%-40%. זה האחוזים לטובת הנשים. אז אנחנו נשמח גם להציג את המודל שלנו. התוכניות האלה, גם 550 ספגה פגיעה של 15%, שהיא רוחבית, וגם ספציפית התמריצים שספגו. והמשמעות היא שאנחנו לא נוכל לשלב את הצעירים האלה. זאת אומרת, זה אנשים שלא רק משפיעים על הכלכלה, זה כל אחד מצליח ומצליחה להשפיע על המעגל החברתי המשפחתי שלה, של נשים יותר צעירות, אחיות, חברות, שכנות, שרואות מודל חיקוי בצעירות האלה, ומצליחות לדמיין את עצמן גם נכנסות לשוק, לתעשייה של ההייטק, ומצליחות לשפר את החיים שלהן, ושל הילדים, ושל המשפחות. ואנחנו מצליחים לעשות את זה בזכות כספי תמרצים. 82 משרות שהצלחנו לפתוח, הן משרות שהיו מיועדות להיפתח בחו״ל. אנחנו נלחמים על כל משרה ומשרה. וזה לא בא בקלות, השוק מאוד קשה. לפי נתונים של לשכת התעסוקה מיולי האחרון, יש 15 אלף דורשי עבודה בתחום ההייטק. זה רק אנשים שנרשמו, כמובן, ומקבלים קצבה. ההשערה שלנו היא שמדובר במספרים יותר גדולים, וזה פי שניים מהמספר שהיה ב-2019. אז עד כדי כך המשבר הוא עמוק. כשיש פגיעה נוספת של קיצוץ ב-550, כל משרה כזאת שאנחנו מצליחים לפתוח בארץ ולא בחו״ל, ונאבקים ומצליחים לפתוח אותה, אז הקיצוץ כאן הוא יותר משמעותי ומסוכן בעצם, במיוחד בתקופה כזאת שהגיוסים מאוד קשים בשוק הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. לינא כנאענה, Northmed. << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> צוהריים טובים, ותודה על הדיון הזה. אני לינא כנאענה, מנהלת מרכז התעסוקה הטכנולוגי Northmed. אנחנו חלק ממרכז חדשנות ויזמות, אנחנו פועלים כבר שנתיים וחצי בעזרת התקציב של רשות החדשנות. אני אביא קצת נתונים מהשטח, מה עשינו בשנתיים וחצי שעברו. במשך שנתיים וחצי עשינו סקרינינג ל-215 יזמים מתחום הטכנולוגיה הרפואית. הכשרנו 30 יזמים בתוך בתי חולים בתחום יזמות רפואית, וממשיכים להכשיר עוד יזמים. עשינו מיפוי צרכים בבתי חולים לייצר מיזמים רפואיים, והגדרנו יותר מ-30 פרויקטים בתוך בתי החולים בצפון. הקמנו שיתופי פעולה, ואנחנו היום הכתובת לכל בתי החולים ומרכזי חדשנות ויזמות בתוך בתי החולים בעניין הזה. אנחנו הכתובת גם ליותר מ-200 יזמים ערבים שיש להם רעיונות בתחום הטכנולוגיה, גם הרפואית וגם בתחום הבריאות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה זמן אתם קיימים? שנתיים? << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> שנתיים וחצי. אנחנו נורת'-מד, כאילו הוקמנו כולל כל שלושת מרכזי החדשנות. אנחנו הצפוניים. בתחום התעסוקה אנחנו בנינו קהילה של אלפי מהנדסים מכל התחומים הטכנולוגיים, הכשרנו יותר מ-100 מהנדסים כדי לתת להם את ההכשרה ולגשר על הפערים כדי שיוכלו להשתלב בחברות הייטק. שיתופי פעולה עם יותר מ-150 חברות הייטק בכל הארץ. הקמנו שתי שלוחות לחברות הייטק בתוך סחנין, והיום אנחנו בשלבי חוזה עם החברה השלישית, וזה כדי לייצר משרות חדשות ולתת למהנדסים הצפוניים להשתלב בחברות גדולות בלי לנסוע למרכז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל מה אתם נותנים ליזמים? נגיד, יש לי רעיון, זה מגיע אליכם, מה אתם נותנים לי? << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> אנחנו מלווים אותך מהשלב של הרעיון עד להקמת הסטארט-אפ שלך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני גם מקבל מקום פיזית, כאילו, כמו האב? << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> כן. יש לנו קומה שלמה שמחולקת למרכז חדשנות ויזמות, מלווים את היזמים ועושים תוכניות Northipreneurs, ומקימים גם תוכניות יזמות בתוך בתי חולים, מריצים תוכניות בתוך בתי חולים, מלווים את היזמים שיש להם ממש מהשלב של הרעיון, עד להקמת סטארט-אפ וגיוס עובדים דרך מרכז התעסוקה, שהוא בתוך זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ואתם עוקבים אחרי היזמים והרעיון שלהם? רואים שיש סיכוי שזה יתממש? << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> כל הזמן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתי אתם אומרים, זהו, אנחנו לא יכולים לתת לך עוד? << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> עד היום קיבלנו שמונה תנופות, שניים מהם פרה-סיד ויש לנו מיזמים בשלבי מחקר, בשלבים מתקדמים. את האמת, ההחלטה הזאת היא נזק בלתי הפיך לכל התקציב הזה, מאוד משמעותי להתפתחות כל החברה הערבית. זה פוגע לא רק בנורת'-מד, בכל מרכזי החדשנות ומרכזי התעסוקה בכל הארץ. אני לא רוצה להמשיך להציג נתונים. אני עוסקת בתחום התעסוקה מ-2009, ורוב החברות שעסקתי בהן, גם לפני התקציב של התוכנית של 550, כל החברות שעסקתי בהן נשענות על תקציבים ממשלתיים, אם זה 417, 420 ו-550. ליוויתי מאות מהנדסים כדי להשתלב בתחום ההייטק. עשיתי עשרות השמות, גם בנורת'-מד, גם לפני נורת'-מד. עסקתי בחברה גלובלית, והעליתי את אחוז הערבים בתוך החברה הזאת לשליש. החברה נקראת פרסונטיקס. פתחנו עבורם גם סניף בנצרת. אז כל העשייה הזאת, לא רק אני, בכל מרכז תעסוקה ובכל ארגון אזרחי שעוסק בתחום התעסוקה, יש כאילו הכפלה למודל הזה, וכולנו עוסקים בתחום הזה כדי לשלב את המהנדסים הערבים בתחום ההייטק. אם אנחנו מסתכלים, התקבלה ההחלטה ומסתכלים שנה אחורה, כאילו להיום עד שנה קדימה, מה קורה אם ההחלטה הזאת עברה? אנחנו כאילו מסתכלים אחרי, היום לכל משרה בהייטק פונים 400, לכל משרה 400 קורות חיים. אני פתחתי משרות אצלי, לשלוחות שפתחתי עבורן משרות, קיבלתי לכל משרת מהנדס חשמל 200 קורות חיים של מהנדסים ערבים אחרי סינון. היום יש לי שלוחה, שניים מאוניברסיטת תל אביב, אחד מבן-גוריון, שניים מהטכניון, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה ממוצע 85. אם אני מקשיבה למחמוד זבידאת, שהוא מספר את הסיפור שלו והוא אומר, אני היחיד מהשכבה שלי, 40 בוגרי מהנדסי חשמל, הוא היחיד שעובד. ובואו, באיזה שכר הוא עובד? הוא עובד בשכר שלא משתווה בכלל למשרה כזאת של מהנדס חשמל בוגר במרכז, למשל. אז אם אנחנו מסתכלים שנה אחורה, אנחנו רואים שיש לנו לא 200 קורות חיים לכל משרה, יש לנו 600 ועד 1,000 אנשים שמתמודדים על משרה אחת. את האמת, אני חושבת שאם אנחנו רוצים להעביר תקציב כזה, להילחם בפשיעה בחברה הערבית, אני חושבת - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה רק מעלה את הפשיעה. << אורח >> לינא כנאענה: << אורח >> - - שאנחנו נלחמים בזה דרך תעסוקה, חינוך, בניית תשתיות, לא בדרך צמצום והעברת תקציבים. אם היום אנחנו מצמצמים מיליונים, זה מוביל להפסד של מיליארדים. אנחנו בחברה הערבית, הכלכלה של החברה הערבית היא חלק מהכלכלה של כל מדינת ישראל, לא רק החברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, לינא. נעבור לחאזם חטאב. << אורח >> חאזם חטאב: << אורח >> חאזם חטאב, מנכ״ל חאסוב לאבס. מרכז החדשנות חאסוב לאבס הוא אחד המרכזים משלושת המרכזים בסחנין, ערערה וכפר קאסם. הוא הוקם ב-2023 בוואדי עארה, בערערה, והוא משרת כמעט 300,000 תושבים, שש ערים, 23 כפרים באזור. עד כה, מהקמת הסניף, אנחנו שנתיים וחצי כמעט. בשנתיים האחרונות שירתנו מעל 500 יזמים ויזמיות, מתוכם הוקמו מעל 30 חברות צעירות. כשבע מהן, או חמש מהן, גייסו מעל 15 מיליון שקלים. מעל 200 הוכשרו הכשרות טכנולוגיות כדי שישתלבו בתעסוקה בחברות הייטק. מתוכם 88 אנשים גויסו בחברות אלה. כל העשייה הזאת היא רק בשנתיים. אנחנו מתמקצעים שם בכל מיני מקצועות טכנולוגיים, מוביליטי, אגרוטק, עולם הבנייה והטכנולוגיה, ביוטק, קצת Health ומדטק. המקום מאוד חשוב לאוכלוסייה בסביבה. אני יכול להגיד שמרכז חאסוב לאבס הצליח להקים בסביבה שלו אקו-סיסטם שיעזור בהנבטת המיזמים וגם בעזרה של המועמדים שישתלבו בשוק ההייטק. ואני יכול להגיד שתוכנית 550, שהיא מבחינת תקאדום, לפי המחקרים היא הניבה מעל 40 מיליארד שקל לתמ״ג לחברה הערבית, ושילוב בהייטק הולך להפחית את הפשיעה ולא הולך להעלות את הפשיעה. מבחינת תעסוקה איכותית, בוא נגיד מועמדים שמקבלים שכר בין 23,000 ל-24,000 שקל ממוצע, זה יפחית את הפשיעה ולא יעלה את הפשיעה. המרכז צריך לשרת גם 300,000 תושבים ומביא הייטק לפריפריה. עצירת התמיכה תפטר מאות צעירים ותשמיד חלומות שחלמו עליהם, והקיצוץ לא יוריד פשיעה. להפך, תעסוקה איכותית מפחיתה אלימות. וביצוע זה תהליך רב-שנתי, כמו שציינו מקודם שהביצוע הוא קצת נמוך. זו תוכנית אסטרטגית, ותוכנית אסטרטגית לוקחת הרבה זמן עד שהיא תמומש. זה לא כשל. אנחנו רואים את הצמיחה שלנו, רואים לא רק את הצמיחה, את השמחה של המועמדים שמגיעים למרכז שלנו, ועד כמה הם זקוקים לזה. אז הקיצוץ הזה יביא רק נזק, הוא לא יביא באמת שיפור. וזה בגדול, תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לשמואל, הוא ישב כאן בסבלנות וכל הזמן הוא מגרד את הידיים שלו. שמואל דוד, מרכז שתי"ל, אני נותן לך ארבע דקות, לא שלוש. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> תודה. לצערי, אני צריך לדבר על החצי כוס הריקה. אנחנו מזהים במסמך שמסר מרכז המחקר את הפערים העגומים והעמוקים בין החברה הבדואית בדרום לבין החברה הערבית בכלל. חמש יחידות במתמטיקה, 11% לערבים, 5% לבדואים. חמש יחידות בפיזיקה, 13% לערבים, 4% לבדואים. חמש יחידות במחשבים, 5% לערבים, 1% בחברה הבדואית. התמונה היא מאוד עגומה. אתה מסתכל על עיר כמו רהט, ואתה אומר, עצוב, 6.5% מהתלמידים עוברים בגרות של 5 יחידות במתמטיקה, 2.2% בלבד עוברים את המחסום של בגרות טק, והנתונים במקומות כמו אל-קסום ובוודאי נווה מדבר הם עגומים ביותר, בנווה מדבר בגרות טק 0.8%. וזה קצה קרחון של כישלון מערכתי שנוגע גם לאנגלית וגם לשפות, וגם לתחומים אחרים, פערים קיצוניים מאוד, שמונעים מהאוכלוסייה בכלל לחשוב על השתלבות בהייטק, ומונעים ממנה להשתלב באוניברסיטה. כלומר, הרבה מאוד מהתלמידים לא מגיעים לאוניברסיטת בן-גוריון, כן מגיעים למכללות. במכללות אחוז גבוה מאוד של נשים הולכות לחינוך, לעבודה סוציאלית, לתחומים אחרים, לא מגיעות למקצועות המאתגרים יותר. ובסופו של דבר הסיכוי שיצמחו בתוך הסביבה הזאת, חממות, מאיצים, אקסלרטורים, מעבדות וכל המערכת הזאת, הסיכוי הרבה יותר נמוך. למעט יוזמות נקודתיות, כמו סיראג', שזה מאוד משמח, אבל סיראג' יש אחד, ועדיין אין הרבה. בנגב יש כוח אדם איכותי בהוראה, כוח אדם איכותי בחינוך מתמטי ומדעי. יש הרבה מאוד מורים שמוכנים ללמוד ולהשתלם ולהעלות את הרמה. זה לא עוזר לבדואים בנגב, כי החסמים הם יותר מדי גבוהים. יש סערה מושלמת בחינוך הבדואי בשנים האחרונות. זה מתחיל בקורונה, ששום דבר לא עבד במערכת החינוך, כי אף אחד לא היה מחובר באמת לזום. זה המשיך עם המלחמה שפגעה בדרום קשה, עם הגל הזה של עליונות יהודית ששם את האנשים במקום מאוד רע, עם המשבר של האלימות ששם את מערכת החינוך כל הזמן מול אתגרים מאוד קשים, ועם העובדה שבוצעו קיצוצים מאוד קשים בתקציבים, שהיה להם מחיר קשה. וכמובן, הרס הבתים שממשיך בחברה הזאת כל הזמן. המשמעות היא שצעירים חסרי מעש לא מקבלים מענה, אין להם גישה למוביליות, אין להם גישה למוביליות תקינה, נורמטיבית, ואז הם הולכים למוביליות אלטרנטיבית, שהיא מוביליות של פשע. והמשמעות השנייה היא ששיעור תעסוקת הנשים, למרות שאחוז גבוה מאוד, 75%-80% מהסטודנטים הערבים בנגב הן סטודנטיות, הן לא מגיעות לתעסוקה. אחוזי התעסוקה עולים מעט מאוד, רחוקים מאוד מ-45%-50% שזה ברמה הכללית, זה עולה לאט-לאט מ-25% ל-30% וזה עדיין לא מספק, לא פרנסה למשפחות ולא פתרון לאותן נשים שנשארות רחוק ממקומות עבודה ורחוק מפתרון. עכשיו באופן ספציפי אני רוצה להגיד, כשמדובר בחינוך ערבי בנגב, לא רק שקריטי להשקיע יותר בתחומים ששירין הזכירה כאן ובתחומים נוספים, אלא שכל פגיעה תהיה פגיעה אקוטית ותיקח את החינוך הבדואי הרבה לאחור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, שמואל. אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל, תודה לכל מי שהגיע והשתתף וטרח מזמנו להגיע לישיבה הזאת. אני חושב שיש הסכמה מקיר לקיר בתוך הישיבה, לכל מי שהגיע לכאן, שהתקציבים שהיו בהחלטה תקאדום 550 הם תקציבים חיוניים בשביל לסגור את הפערים ולצמצם את הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית, וכל פגיעה בתקציבים היא פגיעה קריטית ומשמעותית בקידום החברה הערבית, אם זה בתחומים שונים, בתחומי ההייטק, בשילוב החברה הערבית בהייטק, אם זה במגמות אחרות בחינוך. ואין ספק שיש כאן משהו בולט, שבעצם החברה הבדואית בדרום נמצאת מאחור. אם זה בחינוך, אם זה במגמות הריאליות, אם זה גם בשילובם בתוך ההייטק. ולכן אני חושב שזה על המדינה ועל הממשלה לקחת את זה לתשומת ליבה. אני שוב חוזר ואומר, התקציבים של 550, עם כל הקיצוץ, שאנחנו שוב אומרים שהקיצוץ גם יפגע, אבל גם 85% מהתקציב שנשאר לא מבוצע ולא מנוצל כמו שצריך, כי הוועדה המתמדת שנמצאת במשרד לשוויון חברתי לא מתכנסת, גם בשביל לפקח על כל מה שקורה, גם בשביל להחליט על פרויקטים חדשים. זו הפעם השנייה שהשרה מאי גולן, שהיא שרת המשרד לשוויון חברתי, כנראה שאין לה קשר בין שוויון לחברתי בכלל, היא גם לא שולחת נציגים שלה שיגידו לנו מה קורה בתוך המשרד, מה קורה עם התכלול הזה של התקציבים. ובדוח הזה של הממ״מ יש אמירה מאוד ברורה, שאנחנו רואים שיש תקציבים, יש הרבה שחקנים, אבל אין גורם שמתכלל אותם כמו שצריך. ואני חוזר על הדוגמה הזאת, יש הרבה טבחים, אבל אין שף אחד שמנהל אותם. זה גם מה שקורה בתוך המשרדים, יש הרבה תקציבים שבעצם נמצאים בכל מיני משרדים, אף אחד לפעמים לא יודע מה עושה המשרד השני, וזו התמונה שאנחנו מקבלים כאן בדיון הזה, היא גם בולטת מהדוח של הממ״מ. גם לא קיבלנו תשובות לגבי העתיד, מה קורה בשנים הקרובות, לפחות בשנה הקרובה. זו השנה האחרונה לתקציב 550, ואני אומר כאן בצורה מאוד ברורה, לצערנו בלי פוליטיקה אנחנו לא יכולים להתקדם. החברה הערבית הצליחה לקבל את ההחלטות של 550, כי הייתה מפלגת רע"מ שנכנסה לקואליציה והצליחה לשבת סביב השולחן בשינוי מדיניות, ואנחנו לא יכולים לשנות מדיניות בתוך המדינה בלי שאנחנו נהיה חלק מהשולחן של קבלת ההחלטות. ואני פונה כאן לכל התושבים הערבים במדינת ישראל, כדי שאנחנו נהיה חלק, וכדי שאנחנו נקבל את מה שמגיע לנו, אנחנו חייבים לחתור לשינוי מדיניות. וכדי לדאוג לשינוי מדיניות, אנחנו לא יכולים להישאר בספסל האופוזיציה. אנחנו חייבים להיכנס לתוך המגרש הזה שנקרא פוליטיקה, וחייבים להשפיע מתוך המגרש ולא על הספסל, ששם צופים בשחקנים. ואני אומר, חייבים, כדי שאנחנו נקבל את מה שמגיע לנו, כדי שאנחנו נוכל להשפיע בפנים, אנחנו חייבים להיות בתוך הקואליציה. וכדי שהדבר הזה ישתנה, אני פונה כאן לכל תושב ותושב, השינוי שלנו יעבור רק דרך הקלפי, ובבחירות הבאות חייבים כולנו לצאת כדי להשפיע על העתיד של ילדינו. תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:24. << סיום >>