פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 809 מישיבת ועדת הכלכלה ופרוטוקול מס' 11 מישיבת ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק יום שני, י"א בכסלו התשפ"ו (01 בדצמבר 2025), שעה 9:36 סדר היום: << נושא >> מצב השקעות בתעשיית ההייטק << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה אביגדור ליברמן – יו"ר ועדת המשנה לקידום תעשיית הייטק ששון ששי גואטה יבגני סובה יסמין פרידמן מוזמנים: ניצן קרסנטי – מנהלת אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה מורן משה חנציס – סגנית הכלכלן הראשי, משרד האוצר צח בסול – רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר רחל קופר באר – כלכלנית ראשית, רשות החדשנות עמי צדיק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת בת חן רוטנברג – מרכז המחקר והמידע של הכנסת יערה ברקול – מנהלת איגוד הפיננסים, איגוד לשכות המסחר רון גרמה – ראש תחום הייטק ופיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי בועז סטמבלר – משפטן, סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח ליאור אבוטבול – האינטרס שלנו ע"ר מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצב השקעות בתעשיית ההייטק << נושא >> << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בוקר טוב לכולם. הנושא – מצב השקעות בתעשיית ההייטק. מדובר בישיבה משותפת עם ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק שבראשות איווט ליברמן. איווט, תנהל את הישיבה בבקשה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. קודם כל, נראה את המצגת ואת הנתונים. עד שמעלים את המצגת אני אומר: זה מיותר לומר שהקטר של הכלכלה הישראלית זו תעשיית ההייטק, בלי הייטק למעשה אין לנו ייצוא, אין לנו בכלל מעמד כמדינה טכנולוגית, והשקעה בהייטק וגם במחקר ובפיתוח הבסיסי, זה חייב להיות ,first priority זה חייב להיות סדר עדיפות עליון של המדינה. אם אנחנו רוצים להמשיך ולשגשג וגם להתקדם כלכלית, ההשקעה בהייטק היא קריטית לעתיד של מדינת ישראל. אין לנו שום יתרון יחסי, לא בתעשיית הטקסטיל ולא בשום דבר אחר, אלא אך ורק בהייטק. ואנחנו דיברנו בכלל על האקו-סיסטם, שזה מתחיל מבתי ספר, מעבדות, אוניברסיטאות וכו'. אבל מעבר לכך, אנחנו כרגע מתמקדים במשבצת צרה מאוד, בעיקר בתחום הסייבר. אבל מעבר לסייבר, עולם ההייטק היום מתרחב, כל הקוונטום וכל הבינה המלאכותית, דיברנו פה על הביג דאטה, על המחשב-על, כל הדברים האלו לא מקבלים תשובה. אבל בכל אופן, בואו לקראת השנה הבאה נבדוק. אם המצגת כבר מוכנה, נשמח לראות. מי מציג? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> בוקר טוב. שמי רחל קופר באר, אני הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות. תודה על ההזמנה וההזדמנות להציג את הנתונים. בהמשך ישיר לדברי חבר הכנסת, יושב ראש הוועדה, כולנו יודעים שהחלק של ההייטק בתוצר של מדינת ישראל הוא משמעותי. וכאן אנחנו רואים שגם בתקופות של משבר האחוז של ההייטק, החלק שלו בייצוא, נשאר, ואפילו צומח. החלק היחסי שלו גדל, מה שמעיד גם על האיתנות וגם על החשיבות בשביל המשק הישראלי. (הצגת מצגת) אם אנחנו רגע מסתכלים על ביצועים במישור של מיזוגים, רכישות, כמה כסף הגיע לכלכלה הישראלית בעקבות הפעילות בהייטק, אנחנו רואים שהשנה האחרונה, על אף המלחמה ועל אף השנתיים האחרונות, מדובר בשנת שיא של כל הזמנים. זאת אומרת, לא רק איזשהו תיקון לשנה החולפת, אלא שנת שיא בעסקאות מיזוגים ורכישות. על הגרף הזה, שהוא בעצם מציג את הנתונים של החציון הראשון של השנה, נוספה עסקה של 25 מיליארד ברבעון האחרון, פאלו אלטו וסייברארק. יש עוד כמה עסקאות והנתונים עוד מתעדכנים. אנחנו עוקבים אחר הנתונים ברמה הרבעונית, אבל יש דברים שמתגלים ומתפרסמים בדיעבד. מבחינת ההשקעות, אם אנחנו מסתכלים על השקעות בחברות עצמן, רואים את שנות השיא של 2021-2022, ולאחר מכן ירידה בשנת 2023 ו-2024. שנת 2025 כן רואים איזושהי מגמה של תיקון. כאמור, הנתונים האלה עד חצי השנה. ברבעון האחרון כבר רואים שאנחנו מתקרבים לנתונים של טרום שנות השיא. זאת אומרת, אם בכל העולם 2021-2022, שנים שבהן הייתה פעילות ענפה והרבה השקעות בהייטק, סביבת הריבית העולמית שעלתה ב-2023 הביאה, זאת אומרת, אנחנו די דומים בגרף הזה לעולם, אבל כמובן עם נסיבות ישראליות נוספות שהשפיעו על המגמה. מה שכן, ואולי כאן צריך להדגיש את זה, ואני מתחברת לדברים לגבי הריכוזיות של ההשקעות בענף, אני רגע חוזרת אחורה, כאילו לפני שנות השיא, תסתכלו על שנת 2020. הכסף שהגיע לכלכלה, התפרס על פני 928 חברות בפועל. כשאנחנו מסתכלים על 2024, ואני יכולה להגיד שהנתונים, שוב, מה שכבר ידוע לנו על 2025, הנתונים די דומים. אנחנו כבר מדברים על התכנסות סביב 350, אני מניחה שעד סוף השנה ומה שנגלה בדיעבד, נגיע לקרוב ל-500 חברות, אבל אותו כסף מתחלק פחות. רואים את זה גם בגרף הזה, שמציג את ההתפלגות של הכסף לפי גדלים של סבבים. אם ב-2020 אנחנו רואים שהחלק של העוגה של סבבים בינוניים וגדולים הוא די דומה, בשנת 2025 כבר מה שאנחנו רואים בעיקר זה סבבים גדולים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> רחל, אם אפשר רק לתת דגש, מה שמעניין אותי, השקעות בסטארט-אפים. כי חברות מבוססות, ברור שקל להן למשוך את ההון. החברות שכבר פעילות מספר שנים, שכבר הגיעו להנפקות. הבעיה המרכזית זה הסטארט-אפים. לגבי השקעה בחברות הזנק, חברות קטנות, שם לדעתי יש בעיה בגיוס. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> יש עוד טענה ששמעתי אותה מנציגי ההייטק שהיו פה, שהם אומרים שחברות סטארט-אפים שהיו פותחות בישראל את ההתחלה שלהן, היום הן מקימות את החברות במקומות אחרים. האם זה נכון ומה ההשפעה של זה על התעשייה של ההייטק? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> לגבי הנושא הראשון, אני חושבת שמה שרואים כאן זה לאו דווקא גיל הסטארט-אפ, אלא גם סטארט-אפים בשלבים מוקדמים. אחד הנתונים יוצאי הדופן של ההשקעות הוא כן בסטארט-אפ, אני אחזור רגע אחורה, אם תסתכלו, החלק הירוק שם של הגרף שנצבע של השנה האחרונה, מדובר בגיוס של סטארט-אפ יחסית בתחילת דרכו. אבל מה הסיפור? הסיפור הוא התרכזות. כשאנחנו מושווים את עצמנו לעולם, ואני אומרת, זו מגמה שהיא באמת גלובלית, אגב, פאונדיישנל מודולס של .AI יש השקעות עתק, והן הרבה פעמים מתרכזות במספר מצומצם של חברות, וזה מייצר אתגר ליתר האקו-סיסטם. וכאן באמת המאמץ והצורך שלנו לראות איפה אנחנו יכולים לתת את המענה כדי לגוון את החברות שנכנסות, להרחיב את המשפך שם. זה לאו דווקא שלב, אבל באמת תחום, ואני אפילו ממש אראה את הנתונים. אם אנחנו מסתכלים כאן בחלוקה לתחומים, אני רואה שזה קצת קטן, אבל רואים מצד שמאל של הגרף את ההשקעות בסייבר ותוכנה ארגונית, שזה באמת עולמות שהמשק הישראלי ידוע בחוזקה בהם. אנחנו בתקופה שבה הריבית העולמית עולה, וגם יש תפיסת סיכון ביחס למשק הישראלי, הכסף שמגיע מתרכז במקומות שנתפסים כחזקים, שהם מוכרים וידועים, זה לאו דווקא אותן חברות, אבל זה כן מבחינת אקו-סיסטם אותם אזורי פעילות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> מה שאתם כותבים, שזה בדיוק כפול ממה שהיה ב-2020. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כלומר, אנחנו פה בחמש שנים פשוט ריכזנו ממש את כל ההשקעות בתחום מסוים, וזהו. זה מדהים, מ-2020 ל-2025, מ-31% ל-60%. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> כן. אבל לא ענית לי על השאלה. כי אמרתי לך שהיו פה הנציגים של ההייטק, כל מיני נציגים, ואמרו שחברות הסטארט-אפ הצעירות שהיו נפתחות בישראל ואחר כך עוברות לחו״ל, היום הן פותחות בחו״ל ולא פותחות פה, ויש לזה השפעה עתידית על התעשייה. זה נכון או לא נכון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הם אומרים? מה הסיבה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> רישום, כן. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> כרגע אין לי איזשהו נתון שאני יכולה להגיד עובדתית נכון. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אבל זו טענה נכונה. שאם לא נפתחות פה מספיק חברות, זה יכול להשפיע בעתיד על כל התעשייה. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> חד משמעית. זאת אומרת, ככל שכסף לא מגיע לקרנות הון סיכון ישראליות, ככל שחברות לא נפתחות בישראל ונפתחות בחו״ל. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> למה הן נפתחות בחו״ל ולא בישראל? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אני לא יודעת שהטענה הזו נכונה, זה מה שאני אומרת. אין לי נתונים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> לא, יותר קל לגייס היום בחו״ל כשאתה רשום בדלאוור מאשר כשאתה רשום בארץ. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, אבל גם לפני זה זה היה, ולמרות זאת נפתחו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> מה-7 באוקטובר התופעה הזאת, שישראלי הופך למוקצה בעולם, וגם חברות מבוססות מכל התחומים משתדלות למחוק ,'made in Israel' לא רוצים. אתה ראית פה את הקרנות הכי גדולות בעולם. ברגע שקרן העושר הנורבגית הודיעה שהיא מפסיקה השקעות בארץ, זו קריאת כיוון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל המגמה של הרישום התחילה ב-2023, מאז המהפכה המשפטית. הנתונים האלה הוצגו כאן בוועדת הכלכלה. ראינו שמספר החברות שנרשמו בחו״ל בשנת 2023, לפני ה-7 באוקטובר, היה משהו משמעותית קטן מאלה שהיו לפני, ב-2022. יכול להיות שזה השתפר ב-2025, אבל זה הנתונים שהוצגו כאן, בין היתר. אלה הדברים שהיו באותם שמונה חודשים עד ה-7 באוקטובר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> במהפכה המשפטית זה לא נכון. אבל עכשיו, אחרי המלחמה, איווט צודק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר על 2023. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם ישבנו פה בדיונים על זה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> חבר'ה, אנחנו פה באמצע מצגת, אחר כך נדבר, סליחה. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אם אנחנו מסתכלים רגע על הגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות, שכאמור, הן באמת אלה שאנחנו מצפים שיכירו את האקו-סיסטם הישראלי וידעו להשקיע בחברות, כמובן שאנחנו גם רואים ירידה שחלה בשנתיים האחרונות. התפתחות חיובית מאז אמצע השנה, שרואים שמה שהיה בסכום של פחות מיליארד דולרים שגויסו, עלה מעל, אנחנו כבר ב-1.6 ועדיין לא סוף השנה. זאת אומרת, גם כאן יש איזושהי מגמה של התאוששות, ובתקווה שזה גם ישפיע על האקו-סיסטם בהמשך. אפשר היה להגיד, וזו באמת איזושהי אמת מידה מבחינתנו, איפה אנחנו אל מול העולם. כי להגיד איפה אנחנו אל מול עצמנו, זאת אומרת, יש אירועים שהם מקומיים, ויכול להיות שאנחנו צלחנו בצורה כזו או אחרת. אבל ההשקעה, הכסף שזורם להייטק זה כסף שמגיע מכל העולם, ואנחנו בסוף בתחרות אל מול האבים אחרים. ואם אנחנו מסתכלים על הגיוסים של קרנות הון סיכון בארצות הברית, גם שם כמובן חלה ירידה, אמרנו, היו שנות שיא בכל עולם ההייטק, ריבית עולמית נמוכה שאחר כך עלתה והביאה לירידה בהשקעות בעולם ההייטק, אבל ירידה בישראל חדה יותר, וכבר ניתנה איזושהי התייחסות, אבל בהחלט דורש את תשומת הלב שלנו. יש כאן מספר צעדים שכבר נעשו במהלך שנת 2025, במטרה לדאוג להזרמה של עוד הון לתוך האקו-סיסטם הישראלי, בין אם זה עידוד השקעות של גופים מוסדיים, עידוד קרנות דיפ-טק. קרנות שמשקיעות דווקא בתחומים שהם מאוד קשים לפיתוח, שיש בהם סיכון גבוה, שזמן ההגעה לשוק הוא ארוך, לא עולמות שקל לגייס בהם כסף. וכמובן גם קרן ההזנק, שגם היא ממוקדת דווקא בסטארט-אפים עצמם, סטארט-אפים צעירים מאוד, בהתייחס להערה הקודמת, שממוקדים בעולמות הדיפ-טק. וכתמונה משלימה, גם צעדים שנעשו בעולמות המיסוי. אני חושבת שבסוף התמונה הגדולה היא, ואני מתכוונת באמת לתחילת הדברים שנאמרו כאן, זה שאנחנו מתמודדים עם שלושה סוגי אתגרים. אתגר אחד, שהוא אתגר, בואו נגיד, גלובלי, הכלכלה העולמית היא כזו שיש ירידה בהשקעות בהייטק, ברגע שהריבית העולמית עולה. אתגר נוסף, שהוא אתגר מקומי ישראלי של השנתיים האחרונות, אנחנו רואים סימנים של התאוששות, אבל זו תחילת הדרך, צריך לראות שאנחנו ממשיכים לעלות על המסלול הזה. האתגר השלישי זה בעצם התחרות שלנו אל מול ההאבים האחרים בעולם. זאת אומרת, אנחנו לא לבד, כמו שאנחנו עשינו רשימה של צעדים כאן, מדינות אחרות, שאנחנו רואים שהן האבים שהולכים ומתפתחים, עושים צעדים דומים, ואנחנו צריכים, מה שנקרא, לא להפסיק לראות איפה המקומות שבהם אנחנו צריכים להשתפר ולדאוג לזה שיש סביבה עסקית, סביבה של הון אנושי ותצפיות מתאימות, כדי שנוכל באמת להיות אטרקטיביים בתחרות הזו. אלה הנתונים, אם יש עוד שאלות, בשמחה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. לפני השאלות, בבקשה. << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> מורן משה חנציס, סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר. אני רוצה אולי לנסות לענות על השאלות ששאלתם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> גם תגידי לי בסכומים, כמה כסף מיועד בשנה הבאה לכל הנושא של החדשנות, רשות החדשנות, השקעות. << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> תכף יצטרף הנציג של אגף התקציבים ויוכל לענות על השאלה הזאת טוב יותר. קודם כל, לגבי הקושי של סטארט-אפים ספציפית ולא רק חברות בענף ההייטק לקלוט השקעות, עשינו ניתוח של איך נראות ההשקעות לפי סבבי הגיוס של החברות. ומצד אחד אנחנו מעודדים מזה שדווקא בסבבי הגיוס המוקדמים, בעיקר סיד וסבב ,A אנחנו רואים ברבעונים האחרונים עלייה בהיקף ההשקעות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> מאיפה באות ההשקעות? << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> באופן כללי, 70% מההשקעות בהייטק הישראלי הן כסף זר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> זה נשאר? << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> זה נשאר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> זה בטח בעיקר כסף אמריקאי. << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> נכון, הרבה מאוד מהכסף הזר הוא אמריקאי. ואני תכף אתייחס לעניין השאלה שלכם, על איפה חברות מתאגדות או שינויים במגמה של איפה חברות ישראליות בוחרות להתאגד. יש יותר כסף שמגיע לסבבים המוקדמים, ובאמת איפה שאנחנו רואים האטה זה דווקא בסבבי הגיוס המאוחרים. כלומר, זה חברות הסטארט-אפים או חברות ההייטק שעשו כבר שני סבבים ופועלות כבר, ועכשיו רוצות לעשות איזושהי קפיצה לסקייל משמעותי יותר, ושם הן באמת מתקשות לגייס. הדבר הזה גם מתואם עם האטה בגיוסים של החברות. זה המקום שבו החברות אמורות להתחיל לגייס סכומי כסף משמעותיים, להביא הרבה עובדים על ה-payroll ולהתחיל באמת למכור את המוצרים, ושם אנחנו רואים האטה, וזו באמת נקודה שאנחנו מוטרדים ממנה. זה לעניין אם מגיע כסף או לא מגיע כסף, ולאן הוא מגיע. יש איתות מאוד חיובי מזה שהכסף מגיע דווקא בסבבים המוקדמים, זו איזושהי הבעת אמון במשק הישראלי, זה כסף שקרנות ההון סיכון יראו אותו רק עוד הרבה זמן, אז הן ככה מביעות אמון בכלכלה הישראלית. זו נקודה ראשונה. לשאלת איפה חברות מתאגדות, אז בואו נדבר על מה זה הדבר הזה, או איזו השפעה יש לזה על הכלכלה הישראלית, שיזם ישראלי בוחר להקים את החברה שלו בחו״ל. קודם כל, מה המוטיבציה לעשות דבר כזה? הרבה מאוד מהמשקיעים, זו בכלל לא שאלה של מה אנחנו נעשה כאן טוב יותר או פחות, המשקיעים רוצים את הכסף קרוב אליהם. וכשאנחנו הרגע דיברנו על זה שרוב הכסף מגיע מחו״ל, אז משקיע רוצה לראות את החברה שלו מגייסת לידו. זו מוטיבציה ראשונה שיש ליזם ישראלי ללכת ולהקים את החברה שלו בחו״ל, כי הוא יודע ששם תהיה לו גישה טובה יותר לכסף. מעבר לזה, שוק היעד שלו, גם הוא נמצא בחו״ל. ההייטק הישראלי פונה לחו״ל בשני מובנים. אחד, משם הוא שואב כסף, ושניים, לשם הוא מכוון בסופו של דבר למכור את השירותים שלו. אז גם הקרבה לשוק היעד מייצרת איזושהי מוטיבציה להתאגד בחו״ל. עכשיו, מה שקורה זה שהטאלנט נמצא כאן. גם כשהחברה מתאגדת בחו״ל, כאן אנחנו מעסיקים את עובדי ההייטק, כאן עובדי ההייטק משלמים את המס. אנחנו יודעים שרוב ההכנסות למשק הישראלי מתעשיית ההייטק מגיעה מהמיסוי על העובדים. בהיבט הזה פחות משנה איפה החברה מתאגדת, אם היא מתאגדת כאן או בחו״ל. ואגב, גם אנחנו, כמו רשות החדשנות, לא ראינו עדויות לזה שיש עלייה, בטח לא בזמן האחרון, בהיקף ההתאגדויות בחו״ל לעומת הרצון להתאגד בישראל. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> איך את יכולה לאמוד את זה? << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> זה מה שאני אומרת, אנחנו לא יודעים. אז אנחנו שומעים סיפורים, אבל לא ראינו אינדיקציות לזה שיותר חברות מתאגדות בחו״ל. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> זה לא סיפורים. << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> אנחנו נשמח לראות עדויות שמוכיחות אחרת, אבל לא ראינו. זה לעניין הדבר הזה. אפשר לחשוב על השפעות ארוכות טווח של חברה שמתאגדת בחו״ל, על איפה היא תצמח ואיפה תהיה הגרביטציה של עוד פעילויות שלה. לא רק המחקר ופיתוח שאנחנו יודעים שמתקיים כאן, אולי גם הדברים שקשורים לשיווק ולתמיכה בלקוחות, אולי גם הם יקומו. זאת נקודה שמטרידה אותנו. אנחנו לא רוצים לראות עוד חברות מתאגדות בחו״ל, אבל התמונה היא הרבה יותר רחבה ממה שמדינת ישראל יכולה לעשות כדי להשפיע על זה. זה קצת לגבי זה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראי, מה שצריך להטריד אותנו כל הזמן, ריכוזיות. עכשיו אנחנו ממש סומכים על שולחנן של הקרנות האמריקאיות בלבד. כשקרן כמו הורייזן, אותי מאוד מעניין, אני בזמנו כשר החוץ חתמתי איתם פעם ראשונה על ההסכם. הוא הוארך, לדעתי ב-2027 הורייזן תפסיק לעבוד כאן. הורייזן עד היום השקיעה פה מיליארדי אירו במחקר ופיתוח. אני מקווה שגם באוצר, גם במשרד החוץ, גם ברשות לחדשנות עושים משהו. כל מה שאני שומע מחברות, שכבר היו ממש צפויות לקבל כסף, כבר הכול היה סגור, בוטל. ירידה של קרן כמו הורייזן ממדינת ישראל, זה משהו שצריך להטריד אותנו מאוד. בסדר גמור, רק לפני, יש פה נציגים של הממ"מ על הנתונים? בינתיים אני רק רוצה, אגף התקציבים, לשמוע מה צפוי לנו, מה מופיע בתוכניות שלכם, השקעה בהייטק. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> כבוד היו"ר, אני הולך לוועדת הכנסת. תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני. אז בגלל שאנחנו חייבים לצאת, אני אשמח, אדוני היו"ר, אם תתייחסו לזה גם, שבנגב יש רק כ-4% השקעה בהייטק. אני חושבת שזה משהו שצריך לשים עליו דגש ולראות איך מפתחים אותו. אפרופו ריכוזיות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אני אתייחס גם לזה, אבל קודם כל, אגף התקציבים. האם יש כבר מספרים שאנחנו יכולים לדבר עליהם? בהשוואה גם ל-2025, 2024, 2023, מה מיועד לרשות לחדשנות לכל נושא ההייטק? << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד פעם, יו"ר הוועדה, אם תוכל לחדד את השאלה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כמה כסף? תן לנו מספרים. כמה אתם מקציבים? כמה מופיע בשורה לרשות לחדשנות, השקעות בהייטק? כמה כסף זה הולך? << אורח >> צח בסול: << אורח >> בסיס תקציב הרשות לחדשנות בשנת 2025 עמד על סדר גודל של כ-2 מיליארד שקל מאושרים. בשנת 2024 על 1.8 מיליארד. בשנת 2026 אנחנו, כפי שאתם יודעים, נמצאים בתהליך גיבוש התקציב, ולצורך הדבר הזה אנחנו נמצאים בשיח די צמוד עם כל הסמנכ"לים, וגם עם שדרת הניהול ברשות החדשנות, כדי באמת לייצר את אותה פעילות של תמיכה בהייטק. חשוב לנו לציין שלא כל פעילות התמיכה של הרשות היא פעילות תקציבית במהותה. לצורך העניין, גם תקנות שנוגעות למיסוי הייטק וגם רפורמות שנוגעות לרגולציה, הם דברים משמעותיים עבורנו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> לפני מיסוי ורגולציה, מה היה הניצול? כמה כסף? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אלו נתונים שעדיף שרשות החדשנות תתייחס אליהם. אנחנו במסגרתנו מתקצבים ועוקבים אחרי הביצוע בתוכניות ספציפיות. לצורך העניין, קרן יוזמה 2, שהושקה באוגוסט 2024 ומעודדת כניסה של מוסדיים לשוק ההון הסיכון הישראלי, גם על התוכנית הזאת אנחנו יכולים להרחיב על ביצוע המזומן וההרשאה, אבל השאלה אם זה באמת מה שמעניין את יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> רשות החדשנות, מה היה הניצול ב-2024 ומה הניצול ב-2025 של התקציבים? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אני אצטרך לבדוק את הנתונים ואני אוכל לחזור אליכם. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> ואם אפשר גם להביא את מספר החברות שהושקעו בהן, לא רק את הסכום. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> המסלול הוא מסלול שמצטרף להשקעה של גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון, או לחלופין משקיע בקרנות הון סיכון שמתחייבות להשקיע בחברות דיפ-טק ישראליות. זאת אומרת, זה לא מספר חברות, אבל כן אפשר להגיד את הקרנות. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> זאת אומרת, אין השקעה ישירה בחברות תוכנה. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> המסלולים האלה לא מיועדים לזה. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אז איזה כן? << אורח >> צח בסול: << אורח >> קרן ההזנק של רשת החדשנות, הדוגמה המיועדת לדבר הזה. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> שכמה מתוך זה התקציב? מתוך ה-1.8 כמה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני חושב שהראו פה נתונים מקודם, אנחנו נכנסנו לדיון עכשיו, אז אולי שווה לרכז את הדברים האלה. אבל קרן ההזנק בשנת 2025 חייבה יותר מ-500 מיליון שקל. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אוקיי. ודבר נוסף לגבי הרגולציה ומיסוי, מה קורה עם זה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו רואים את תפיסת ההייטק הישראלי בין השאר כנשענת לא רק על ההשקעה הישירה, אלא גם על הסביבה העסקית שמושפעת מרגולציה, ממיסוי. במהלך שולחנות עגולים שהתחילו כבר בתהליך התקציב הקודם, באזור מרץ 2024, עלתה איזושהי טענה מאוד רחבה שבמסגרתה למרות שמדיניות המס עצמה בישראל היא אטרקטיבית ברמה גבוהה, תנאים של חיכוך עודף מול רשויות מס או רגולציה עודפת מול משרדים בסקטורים שהם באמת יותר פיזיים ויותר נדרשים לדבר הזה, כמו בעולמות הבריאות, הגנת הסביבה או אנרגיה, נתקלים ממש בחסמים על אף מדיניות שלכתחילה היא אטרקטיבית. לאור הדבר הזה, התחילה איזושהי תוכנית עבודה שההבשלה שלה הגיעה בין השאר למסיבת העיתונאים של שר האוצר, שבה הוא הציג שבהסדרים 2025 העברנו הקלות בביצוע שינויי מבנה לחברות הייטק. זה דבר שלא היה, ואחרי התיקון כבר שמענו פידבקים מהשוק, שהדבר הזה מסייע בנושאים של נזילות של חברות גדולות שמבצעות M&A לחברות יותר קטנות, זה חלק ראשון. חלק שני פורסם באמת לפני חודש באותה מסיבת עיתונאים, והוא מסלולים ירוקים שמסדירים את שיטת מיסוי מחירי ההעברה של חברות רב לאומיות. וחלק שלישי, שאמור להיות מובא לכאן לכנסת בקרוב, הוא הסדרה של הצורה שבה ממסים את השותפויות, כלומר את הקרנות שפועלות בישראל, כשהכוונה היא גם לקרנות ישראליות וגם לקרנות זרות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראה, כדי לפענח כל מה שאמרת אנחנו פה נצטרך דיון נפרד של שעה וחצי, אבל כדי לקצר ופשוט לגעת בשתי נקודות. תראה, אחת, הסיבה העיקרית, עם כל מי שדיברתי בתחום ההייטק, שיצאו מכאן, וחלקם רושמים את עצמם אפילו פה לשכנים הכי קרובים שלנו בקפריסין, שרשומות שם היום מאות חברות ישראליות, הסיבה העיקרית היא מיסוי. שיהיה ברור, המיסוי פה הוא מרכיב מאוד חשוב. זה כמו לאילת, אתה נוסע, טס מבן גוריון ללרנקה ומפתח שם האב, וזו תופעה שהולכת וגוברת. ואם לא תהיה תשובה פה במיסוי, לא יודע עוד כמה יברחו, אבל פה חייבים לאסוף נתונים. אני פונה גם לכלכלן הראשי וגם לרשות החדשנות, כי כל מה שאנחנו אומרים זה שיחות ללא סטטיסטיקה. אבל ההתרשמות שלי העיקרית, שזאת בריחה, קודם כל בתחום המיסוי, מעבר לכל הסיבות הביטחוניות והגיאופוליטיות. שתיים, אני כן ארצה תשובה יותר מסודרת. אני חושב שיציאה של קרן הורייזן ממדינת ישראל זו תהיה מכה קשה. זה גם איתות נוסף לכל המשקיעים האחרים, בטח מאירופה, מעבר למיליארדי אירו שאנחנו נפסיד פה. ודבר שלישי, דיברנו על זה כמה פעמים בוועדה, ואני חושב שפה עדיין חייבים לעשות משהו הרבה יותר דרמטי. עקרונית, במדינת ישראל יש עודף כסף. כל המוסדיים היום מרכזים כ-3 טריליון שקלים, סכום שקשה לדמיין, שעם רוב הכסף אין מה לעשות. אם אפשר שם לבנות מסלול בטוח, מסלול אטרקטיבי לכל אותם מוסדיים, לדעתי הם ישמחו להשקיע, כי עד היום הם משקיעים בעיקר בתשתיות, אבל אני חושב שזה לא מוצדק. אתה יודע, גם מבחינת סיכון העמיתים, אם הם גם ישקיעו רק עשירית, לא אחוז אחד, עשירית אחוז מ-3 טריליון, בעיקר בחברות הזנק, אז א', אתה יודע, עשירית אחוז, אין בזה סיכון לעמיתים, בכל מיני קרנות פנסיה, קופות גמל, לא יודע, קרנות השתלמות, ומצד שני זה כסף עתק. אם שם לא תהיה תשובה מספקת, אז חבל. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אדוני היו"ר, אם אפשר. נעים מאוד, אני רון גרמה, איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. נכון, 2025 מראה איזושהי תמונה טובה. הכול זה בזכות תעשיית ההייטק. אני חושב שהמדינה באמת משקיעה, אי אפשר להגיד שלא, אבל זה רחוק ממה שמדינת ישראל יכולה לעשות. אמרת, יש 3 טריליון שקל. זה סכומים שהתעשייה תשמח לקבל, אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה. והצורה שזה נעשה היום, לדעתנו, היא פחות נכונה. חברות הייטק לא אוהבות לגשת לרשות החדשנות. אני יודע, לא כולם, כן, כמובן שיש כאלה שהולכות, אבל אני שומע שיש כאלה שאומרים תהליך הבירוקרטיה, ואיך לקבל את הכסף, ומתי להחזיר, הם לא מבינים את זה. היום סטארט-אפ שהולך פותח חברה, בצורה הכי פשוטה, מול רשם החברות, הוא הולך פותח חברה בדיוק כמו שמכולת הולכת לפתוח. תעשו מסלול ייעודי להקמת סטארט-אפ שבו הוא מקבל מסלול ירוק, שבו הוא יכול לקבל את כל המסלולים הממשלתיים, את כל המענקים הממשלתיים שהוא יכול לקבל, ולרכז לו הכול במקום אחד, בצורה דיגיטלית פשוטה. היינו עכשיו, לא מזמן, באסטוניה. מדהים מה שחברות סטארט-אפ מקבלות שם. זה באמת מדהים, מדינה כמו אסטוניה, שאתה אומר, אנחנו ישראל, סטארט-אפ ניישן. בואו נשמור על זה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אסטוניה לא דוגמה טובה. אני השתתפתי בישיבת ממשלה באסטוניה 2003, אין שם דיונים. כולם יושבים מול המחשב ומתכתבים. אין דיונים, זה היה ב-2003. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אבל דיגיטלית, הם מתקדמים בצורה בלתי רגילה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> להערכתי המדינה הכי מתקדמת. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> ואנחנו צריכים להיות במקום הזה, להעניק לחברות טכנולוגיה דיגיטציה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כל ההמלצות שלכם, הבקשות, האם יש מסמך שהעברתם לרשות לחדשנות, לאגף התקציבים, לרשות המיסים? תראה, הדיונים פה הם טובים, אתה יודע, כסמינריון באוניברסיטה, אבל אתם חייבים לבוא עם דרישות כתובות, ואז תעבירו העתק גם לוועדה, שאנחנו נוכל לבקש מכל הזרועות של הממשלה להתייחס לאותן בקשות, המלצות, דרישות שלכם. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני מעבר לאשמח, ואפילו תוך שבוע אני גם אעביר לוועדה וגם לכל מי שצריך לעסוק בזה. המלצות ממש פרקטיות שאנחנו יכולים לעשות מחר בבוקר, שיכולות להשאיר את החברות פה. שאלת למה הן בורחות החוצה? הן בורחות החוצה כי הן חושבות שפה יהיה להן יותר קשה לקבל כסף ממשלתי, פה יהיה להן סיפור מול משקיעים. אנחנו רואים השקעות מארצות הברית, עוד פתרון, יש השקעות מארצות הברית. קרנות הון סיכון מטורפות שעושות פה Due Diligence ברמות הכי הכי טובות. המדינה יכולה לבוא ולבחור כמה, ועל כל שקל שהיא שמה, שימו חצי שקל, לא שקל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה מכיר את מנגנון ההשקעה של קרן ההזנק? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> היא עובדת עם קרנות הון אמריקאיות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> היא עובדת כנגד כל קרן שמשקיעה בחברה. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> מעולה. אז להביא את זה לפתחן של החברות. הרבה לא מכירות את זה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> שנייה, קודם כל דיברנו על הרגולציה, ורגולציה היא בהחלט חלק חשוב. אבל כל זרימת המידע והבקשות, בטח בין אתה כנציג ענף ההייטק בתעשייה לבין אגף התקציבים, הרשות לחדשנות, זה חייב להיות ביום-יום. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> לגמרי, אנחנו שם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> לא חייבים לחכות לישיבת ועדה. אבל בכל אופן, אני אשמח לקבל את הבקשות/המלצות שלכם לכל המשרדים הרלוונטיים, וגם לראות את ההתייחסות של המשרדים הרלוונטיים לבקשות שלכם. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני חייב לציין שאנחנו פועלים עם כל משרדי הממשלה. באמת, ויש עבודה, ועבודה טובה. אני רק אומר שצריך לעשות יותר בשביל להשאיר חברות כאן. יש הרבה הצעות פרקטיות, פשוטות, אנחנו נעביר את זה, ואנחנו נשמח לקדם את זה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> מי נציג משרד הכלכלה? אני גם אשמח לשמוע את ההתייחסות. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> ניצן קרסנטי, מנהלת אגף בכיר צמיחה וחדשנות במשרד הכלכלה. בנוסף לכל העשייה המבורכת של רשות החדשנות, אנחנו הקמנו גם את מינהלת הצמיחה בשנתיים האחרונות, שעובדת עם קהילות חדשנות ועם קלאסטרים תחרותיים, ממש פר תחום. יש לנו מנהל קלאסטר, לדוגמה אגרוטק, אגרו ופודטק, ויש לנו סייבר ודיפנס, וממש מתייחסים לכל אחד מהסגמנטים השונים והצרכים שלהם. בתוכם הוצאנו בערך כחמישה כלי סיוע, בשווי של 200 מיליון השנה, שהתייחסו לכמה מהנקודות שדיברת עליהן מקודם. נושא אחד שמאוד חשוב להוסיף הוא נושא הייצוא. אנחנו רואים שגם המצב הגיאופוליטי של ישראל בשנתיים האחרונות השתנה, ולכן אנחנו מעודדים חברות גם להמשיך לעודד ייצוא בהגעה לכנסים מאוד משמעותיים. אנחנו מפרסמים את רשימת הכנסים שאנחנו ממליצים עליהם, נספחי סחר החוץ קולטים אותם, ואנחנו עוזרים בסבסוד של הכנס והטיסות כדי להמשיך לעודד ישראלים לצאת ולייצוא. ועכשיו יצאנו לאחרונה עם כלי של פיילוטים שמעודד גם להגיע לארצות שלא עבדת בהן לפני. אם אנחנו רואים שרוב ההשקעות תמיד היו בארצות הברית, אז מעודדים לצאת למדינות יעד שונות באמצעות פיילוט שאנחנו מאפשרים את הלקוח הראשון במדינה השנייה. אז אני חושבת שגם עולם הייצוא הוא עולם שאנחנו חייבים להסתכל עליו. אנחנו עכשיו, בדגש על מינהל סחר חוץ, מנסים להחזיר חזרה את המשלחות לארץ, ביניהם גם את המשקיעים, אחרי שנתיים שהיו מאוד קשות. עושים השנה הזו שנה של ריכוז מאמצים בהחזרת כל הפעילויות לישראל, לא רק וובינרים, אלא החזרת משלחות. ובנוגע למה שחברת הכנסת דיברה עליו, על השקעות בנגב, יצאנו אתמול עם עוד כלי סיוע שמיועד דווקא לאשכולות האזוריים, לנסות להבין מהם מנועי הצמיחה והיתרונות היחסיים של כל אזור ולעודד את מנוע הצמיחה הזה, בשיתוף גם מרכזי החדשנות שאנחנו עושים עם רשות החדשנות, אבל לקחת את זה צעד אחד קדימה. הרבה פעמים רשויות מחליטות שהן בירת המשהו, אנחנו רוצים לעזור להן באמצעות דאטה וזה להבין מה קורה בשטח שלהן כי זה מידע שלא תמיד יש לרשות, איזה עסקים יש להן, איזה סטארט-אפים יש להן, איזה מפעלים, ואנחנו מתקצבים ב-2 מיליון לאשכול שייבחר, לבנות מנוע צמיחה שהוא ממש גיאוגרפי שיעבוד יחד עם הקהילות הארציות והקלאסטרים הארציים. אנחנו עובדים גם עם התאחדות התעשיינים כמובן, ואנחנו נשמח לכל הצעה בין אם פר נושא ובין אם היא רוחבית, לעבוד עליה לקראת תוכניות עבודה 2026. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> מינהלת הצמיחה עושה עבודה מדהימה, באמת. רואים את זה בשטח. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> הממ"מ. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> בוקר טוב. עמי צדיק ובת חן רוטנברג, כתבנו מסמך קצר בנושא. בהמשך לכל מה שנאמר פה, נתחיל מהסוף. הסוף הוא שבחודשים האחרונים ההייטק קצת מתאושש, גם ייצוא של שירותי הייטק בעיקר, גם הגיוסים וגם האקזיטים. בשלושת התחומים האלה יש שיפור ניכר בחודשים האחרונים, במהלך 2025. אבל כשמסתכלים קצת אחורה, רואים שמשנת 2022 יש קיפאון בחלק של ההייטק בתוצר, בחלק של ההייטק בתעסוקה, כנראה בגלל שימוש יותר בכלי ,AI ויש ירידה דרמטית בגיוסים בדומה למקומות אחרים בעולם. אבל בישראל הירידה היא באחוזים יותר גבוהים ממה שבדקנו. הסיבה לזה היא, לדעתנו, שההייטק הישראלי יותר רגיש ממקומות אחרים בעולם למה שקורה בעולם ההייטק באופן כללי, וזה בגלל שמה שנאמר פה על ידי יו"ר הוועדה, אחוז הגיוסים להייטק שמקורו מחוץ לישראל הוא מאוד גבוה בהשוואה למקומות אחרים בעולם. בישראל כמעט ואין כסף מוסדי שמגיע להייטק. מבדיקות שעשינו בעבר, לפני כמה שנים, יותר מ-90% מהגיוסים להייטק מקורם בכסף זר. גם קרנות הון ישראליות, רוב הכסף שלהן מגיע ממקורות זרים. המוסדיים בישראל כמעט ולא משקיעים בהייטק. היו ניסיונות בעבר על ידי מנכ״ל האוצר לפני הרבה מאוד שנים, ב-2009, חיים שני, לעודד את המוסדיים להשקיע בהייטק, אבל זה לא צלח, כמו שזה לא צלח גם בדברים אחרים, נניח בבנייה להשכרה, דברים כאלה. מוסדיים בישראל הם גוף כמובן עצמאי והם עושים מה שמתאים להם. הם לא משקיעים כמעט בהייטק, וההייטק הישראלי מאוד רגיש לתקופות של גאות ושפל. כשיש גאות בעולם, כמו ב-2021 ו-2020, אז ההייטק הישראלי צומח הרבה יותר מהר ממקומות אחרים בעולם, בכל ההיבטים, גם גיוסים, גם אקזיטים, גם ייצוא. כשיש שפל בעולם, כמו ב-2022 ואילך, זה מורגש יותר בהייטק הישראלי. גם בתקופת הדוט-קום, דרך אגב, ב-2001. ההשפעה על ההייטק הישראלי יותר גדולה. זה באופן כללי כל הדברים שרצינו לומר. הפתרונות לזה הם לדעתנו, מבחינת הממשלה או רשות החדשנות, זה להיות אנטי-מחזורי. כלומר, בתקופות של גאות לשים כסף בקופה, לא לפעול באופן תקציבי קלנדרי, אלא לפעול באופן של אנטי-מחזוריות. בשפל להשקיע יותר, בגאות להשקיע פחות. אולי זה יעזור קצת. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. עוד מישהו רוצה להוסיף? << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> אני רוצה מילה למוסדיים. בועז סטמבלר, סמנכ״ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח. אנחנו מנהלים שיח כבר תקופה עם רשות המיסים והאוצר לגבי סעיף 9.2 לפקודת מס הכנסה. גם בשבוע שעבר עוד היינו בשיח איתם. בהצעת המחליטים שנכנסה לחוק ההסדרים, הם עשו איזו כברת דרך, אבל לא מספיק כדי לעודד באמת את המוסדיים לעניין. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אני אשמח גם. לא עשו מספיק כברת דרך. אם אפשר לתרגם את זה למסמך, מה חסר לכם? משהו קונקרטי, מה חסר? כי אני אומר לך, זה מקור כסף בלתי נדלה שאנחנו לא משתמשים בו. אתה בטח יודע, למוסדיים היום, רוב ההשקעות בחו״ל אין להם גם לאן להשקיע בארץ. וזה סכומים לא מבוטלים. עוד פעם, אני לא רוצה לסכן עמיתים, אבל כשאתה משקיע רק עשירית אחוז, אתה לא מסכן אף עמית, לא משנה, קרן השתלמות או ביטוח מנהלים. אבל זה סיכון שהוא סיכון נמוך עם תועלת ענקית לתעשיית ההייטק. ולכן אני חושב שפה חייבים לבוא עם הצעות הרבה יותר קונקרטיות. מה נדרש כדי שבאמת המוסדיים יתחילו להשקיע בענף ההייטק? אני חושב שזה מקור כסף עצום. << אורח >> בועז סטמבלר: << אורח >> המוסדיים משקיעים גם היום, אבל לא מספיק לצורך העניין. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> זה בשוליים. רק תחשב עשירית אחוז מ-3 טריליון שקל, זה מכסה את כל הצרכים של השוק ישראלי פעמיים. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אני אשמח להתייחס לנתונים. התובנה הזו שהועלתה על ידי הממ״מ היא תובנה שראינו אותה גם ברשות לפני מספר חודשים, עוד במהלך המלחמה. ולכן, כמו שהוזכר, השיקו את קרן יוזמה, שהמטרה שלה היא באמת, בוא נגיד, להוריד את הסיכון של השקעות מוסדיים בהייטק, לעודד את ההשקעה של גופים מוסדיים בהייטק. ואנחנו רואים שיש 11 גופים מוסדיים שנכנסו וכבר התחייבו להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות, סכומים שבמצטבר אנחנו מגיעים ל-340 מיליון דולר שיגיעו להייטק. אז מדובר בסכומים גדולים ומשמעותיים. זה כמובן, משלב ההתחייבות עד שלב ההשקעה בפועל יש איזשהו פרק זמן שעובר. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> זה לא עשירית אחוז, מה שהיו"ר אמר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> עשירית אחוז זה סכום דמיוני במונחים של ישראל. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> ודאי שיש עוד מה לעשות. זאת אומרת, אפשר אולי לקבוע את הבנצ'מרק של מה המספר שאליו שואפים. זה דיון בפני עצמו. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> איך הם בודקים את ההשקעה? << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אין להם כלים. אחת הבעיות, שאין להם כלים. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אין להם התמחות בנושא. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראי, אני הייתי ביום חמישי ביוקנעם, באזור ההייטק שם, ופגשתי הרבה חברות צעירות בשלבי ביניים. הם מאוד מתקשים לגייס. מאוד מאוד מתקשים. כולם דיברו על זה, על קושי לגייס כסף. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> חוץ מ-AI. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן, אבל גם ב-AI, עוד פעם, לצערי, כל הדברים חוץ מסייבר אצלנו עדיין רחוקים מלהיות ברמה שהייתי מצפה. טוב, עוד מישהו? אני רוצה לסכם, ברשותכם. תראו, א', אני רוצה לראות את הנייר שלך לגבי מה דרוש מבחינת הרגולציה והבירוקרטיה וזה. דבר שני, אני רוצה לראות את התייחסות שלכם לגבי מה נדרש כדי שהכסף הזה יגיע ביתר קלות. דבר שלישי, אני מבקש התייחסות ספציפית למגעים שלנו עם האיחוד האירופי לגבי הורייזן. אני מבקש בפעם הבאה גם את משרד החוץ וגם כמובן משרד האוצר, אם הם שם בעניין, אם יש שם מישהו שמטפל בנושא הזה. כי זה הפסד של כסף שכבר היה פה, בהיקפים של מיליארדי אירו בשנה. דבר רביעי, לגבי הירידה, לגבי בריחת המוחות. כמה סטארט-אפים ישראלים נרשמו בדלאוור או כמה חברות עברו לקפריסין. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אם אפשר מילה על זה. מאז 2022 חל גידול דרמטי במהגרים ישראלים שמהגרים החוצה, מה שנקרא בסלנג יורדים. מניתוח שנעשה לא מזמן על ידי פרופסורים לכלכלה, עלה שחלק גדול מהם זה מההייטק, גם רופאים דרך אגב. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> בוא נשאיר מהנדסים ורופאים בצד. אותי מעניין נתונים, סטטיסטיקה. אם אפשר לקבל מהממ"מ סטטיסטיקה בנושא הזה. אם יש נתונים שהם בדוקים מעבר להצהרה כללית שכולנו אולי מרגישים, שומעים. אותי מעניין נתונים. עכשיו, לגבי הפיזור הגיאוגרפי, יש פה יותר מדי נתונים שהם פחות תלויים בשולחן הזה. הזכרתם את פודטק. כל הפודטק שהיה בקריית שמונה, הייתה מלחמה, כולם ברחו. אני לא יודע כמה מהם חוזרים חזרה לאזור של קריית שמונה, תל חי. אני לא בטוח שכולם יחזרו. זה פחות תלוי בשולחן הזה. << אורח >> ניצן קרסנטי: << אורח >> זה גם כן קצת תלוי בשולחן הזה. כלומר, חלק מהחלטת הממשלה של חזרה צפונה, אז נתנו להם גם כלי סיוע כדי להחזיר. היו 83 סטארט-אפים, עכשיו יש שם שלושה. אנחנו עובדים על זה, גם הקמת מינהלת פודטק צפוני שעובדת על זה, מענקים חזרה הביתה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> קודם כל, באמת חייבת להיות פה איזושהי היערכות ממשלתית לנסות לדאוג להייטק גם בפריפריה, גם במקומות, אבל בטח מה שכבר היה בקריית שמונה, בכל האזור הזה, תל חי, קריית שמונה, חייב להיות מאמץ של כל המשרדים לנסות ולהחזיר. לגבי הנגב, אני שם קצת יותר אופטימי לטווח ארוך. בנגב, מה שקורה שם, כרגע גם יוצרים באמת מין אקלים שהוא מאוד מתאים להייטק, בהנחה שגם חיל תקשוב וגם 8200 עוברים לאזור הנגב, וגם בית חולים נוסף, ואוניברסיטה, וגם רכבת שהייתה אמורה כבר להיות בעבודה, קו רכבת מאזור מרכז, רכבת מהירה לאזור, אני יודע, יש שם צומת שוקת, וגם לכיוון שם של באר שבע. אם זה קורה, זה יקום כבר מעצמו. אבל גם שם חייב להיות מעקב מה קורה עם כל הסיפור הזה בנגב. לפעמים קשה באופן מלאכותי לעודד חברות לעבור. כל ההייטקיסטים רוצים את כל מה שנלווה. זו אחת ההתלבטויות, איך אתה מביא את כל החבר'ה מ-8200 מאזור המרכז לצומת שוקת, אז יש שם עבודה מאומצת. אבל מבחינת משרדי הממשלה, מעקב ועידוד לפיזור, אני גם אשמח לשמוע את התייחסות בפעם הבאה, מה עושה הממשלה כדי לעודד את כל אותן חברות ההייטק או לחזור או לנסות ולהקים את ההאב שלהן איפשהו בנגב או בצפון. זהו, תודה רבה לכולם, ואחר כך תעבירי לי את הסיכום עם בקשות מה לפעם הבאה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:26. << סיום >>