פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 810 מישיבת ועדת הכלכלה ופרוטוקול מס' 12 מישיבת ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק יום שני, י"א בכסלו התשפ"ו (01 בדצמבר 2025), שעה 11:02 סדר היום: << נושא >> רגולציה של המסחר במטבעות דיגיטליים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – יו"ר ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק רון כץ חברי הכנסת: יוליה מלינובסקי אבי מעוז שרון ניר עודד פורר מוזמנים: חובב אלסטר – ראש ענף פיננסים, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר יראת דומנוביץ – משרד המשפטים רונן ניסים – עו"ד, עוזר ליועצת המשפטית, מחלקה משפטית, בנק ישראל שי מעלומי – כלכלן באגף טכנולוגיה, חדשנות וסייבר, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל רויטל קיסר סטויה – סגנית המפקח על הבנקים, מנהלת אגף מדיניות והסדרה, בנק ישראל גיל ברקת – מנהל אגף אסטרטגיה, אנליטיקה ומודיעין, רשות לאיסור הלבנת הון סבטלנה גרנר – עו"ד, מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ד"ר פאבל ז'לנוב – ראש אגף מחקר, המועצה הלאומית לכלכלה אור שטרנברג – עו"ד במערך החקיקה, רשות ניירות ערך גיא סבח – סגן הכלכלן הראשי, רשות ניירות ערך טיבי רבינוביץ' – איגוד הבנקים אילן שטרק – מנכ"ל הורייזן מבית אלטשולר שחם גיא דניאל – סמנכ"ל מכירות, הורייזן מבית אלטשולר שחם יובל רואש – מנכ"ל ומייסד ביטס אוף גולד עומרי דוניו – סמנכ"ל כספים, ביטס אוף גולד ניר הירשמן רוב – מנכ"ל פורום חברות הקריפטו אברהם דיין – מנכ"ל ביטקוין צ'יינג' נאור ברוך – יזם קריפטו, בעלים של קרנות גידול איל הרצוג – יזם קריפטו, מנכ"ל חברת די ווב בע"מ אורנה בכר – רו"ח, מייסדת מומחי מס - קריפטו יערה ברקול – מנהלת איגוד הפיננסים, לשכת המסחר אילי סידי קליימן – מנכ"לית ATRADE, זירות סוחר ארז לוי – מנכ"ל פלוס 500 ישראל נעם סבג – הקליניקה לדיוני בנקאות, הפקולטה למשפטים, המכללה למנהל נטע כלפון – הקליניקה לדיוני בנקאות, הפקולטה למשפטים, המכללה למנהל גל יגואר – עו"ד ורו"ח, יגואר ושות', סטארטפים ומשקיעים שאולי רג'ואן – שותף מנהל קרן הון סיכון MasterKey VCv שמעון אור – דוד של פדוי השבי אבינתן אור, פורום תקווה מוזמנים באמצעים מקוונים: ניר בן שמש – מינהלת מחלקת ממסלקה פנסיונית, אגף שוק ההון, משרד האוצר ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> רגולציה של המסחר במטבעות דיגיטליים << נושא >> << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> בוקר טוב לכולם. כמו תמיד במקרים כאלה, אנחנו נותנים אפשרות למשפחות, במקרה הזה פורום התקווה, להגיד כמה מילים לפני שנתחיל בדיון על עצם הישיבה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. אני מפורום תקווה, גם משפחת גואילי, אבל אני חושב שאנחנו מגיעים בשם כל עם ישראל, אפשר להגיד. נשארו לנו שני חטופים בעזה. סותטיסאק, זה שהיה, הוא עובד תאילנדי שהגיע לפה לעבוד, ורן גואילי שהלך עם כתף שבורה בתור שוטר יס"מ להילחם ב-7 באוקטובר, הוא ידע לאיפה הוא נכנס, אבל הוא מצפה, וגם המשפחה מצפה שיחזירו אותו הביתה. אנחנו נמצאים פה לא רק בגלל הנושא ההומניטרי, אלא בגלל המחויבות החברתית, המחויבות המוסרית שיש להחזיר את שני החטופים שנשארו בתוך עזה. ואנחנו מבקשים ממך, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, אנחנו יודעים שיש לך גם אמירה ששומעים אותה בתקשורת וגם בכנסת, לדרוש מהממשלה ומכל חברי הכנסת לא להסכים לאף כניסה למתווה השני או לחלק השני של המתווה, כמו שאנחנו שומעים היום מקטאר והמתווכות, במירכאות או לא במירכאות, שדורשות להמשיך במתווה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> במירכאות, במירכאות. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> במירכאות. שהן דורשות להמשיך במתווה לחלק השני, כששני החטופים נשארים. לא להסכים לזה בכלל. ההסכמה הזו היא למעשה הסכמה שחותכת בחברה הישראלית, ומציגה אותנו, מדינת ישראל, כחברה ללא שורשים, ללא מוסר, וללא חוט שדרה. אני יכול לומר בצורה מפורשת, שאם אנחנו ממשיכים לחלק השני של המתווה בלי להחזיר אותם, זה שדר לחמאס, זה שדר לאסלאם, שאנחנו למעשה חברה של קורי עכביש, כמו שנאמר לנו אז בצפון, זו חברה שלא מסוגלת לעמוד על שלה. משפחת גולדין, בצדק, עד היום לא סולחת למדינת ישראל, כי החובה המוסרית שכל מי שמגיע לארץ הזאת וכל מי שנלחם למענה, יוחזר. ואנחנו מבקשים מכם, חברי הכנסת, שלא תסכימו לשום צעד. שום בנייה בעזה, בלי שהם חוזרים. יותר מזה, אנחנו דורשים גם שימשיכו, הסיכולים הממוקדים ימשיכו, והחיסולים, והרחבה של הקו הצהוב, ימשיכו ככל שצריך וניתן עד שהם חוזרים. זה בלי קשר לזה, שגם לאחר מכן אנחנו צריכים לדאוג שהחמאס יפורק מנשקו ויהיה למדינת ישראל ביטחון מהצד הדרומי שלה. אבל ההחזרה של החטופים, זו הנקודה הבסיסית שצריך להגיע אליה. אני ממש מודה לכם על רשות הדיבור. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> קודם כל, תודה רבה. במקרה הזה יושבים פה שני ח"כים, אני מניח שאתם מתפרצים לדלת פתוחה, במקרה שלהם. אני חושב שהמנוף היחידי שנשאר למדינת ישראל זה שיקום עזה, ואסור בכלל לאפשר דיבורים על השיקום לפני שמחזירים את שני החטופים ולפני שמפרקים את חמאס מנשקו. גם במתווה טראמפ מופיע פירוק חמאס מנשקו. אגב, מי שלא יודע, זה לא שייך למטבעות דיגיטליים, אבל לרשות החמאס כרגע עומדים 35 אלף מחבלים. דיווח אחרון שהיה בנט, מה שהודלף לתקשורת. הם מתעצמים כל יום, הם מגייסים כל יום מחבלים חדשים, הם מתאמנים ומחזירים שירות, ולצערי צה"ל לא יכול לפעול מעבר לקו הצהוב. כלומר, רואים אותם מעבר לקו הצהוב מתאמנים, משקמים את תשתיות הטרור, ויש הנחיה מדינית שאסור לפעול. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> חזרנו ל-6 באוקטובר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> במקרה הזה אני לא רוצה פה להוסיף ולערבב שמחה בשמחה, אבל לפחות אני מניח שגם בשמו של חבר הכנסת מעוז, גם בשמי, ברור שאנחנו יותר מזדהים איתכם מהקו הנוכחי. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לכם. ברשותך, אנחנו עוברים לוועדה השנייה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. בבקשה. אנחנו עוברים כרגע לנושא הישיבה – הסדרת השימוש במטבעות הדיגיטליים. תראו, כל הנושא של המטבעות הדיגיטליים זה כבר חלק מחיינו, והנושא הזה לא הולך להתאדות, זה לא ייעלם לשום מקום. ולכן אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו חיים ואיך אנחנו מסדירים את זה. יש מדינות שכבר משתמשות בזה גם בתור רזרבה לאומית של בנק ישראל. אני, למשל, ראיתי שבצ'כיה הבנק המרכזי החליט שהוא רוכש מטבעות דיגיטליים, כחלק מכל המאגר של המטבעות שעומד לרשות הבנק המרכזי. אני לא יודע מה בסוף קרה בארה"ב, אם הפדרל ריזרב החליט גם לרכוש מטבעות דיגיטליים כחלק, אבל כל מה שראינו בשיח הזה, גם ברמה של נשיאים, כמו נשיא טראמפ וגם ארגנטינה, שמדברים על המטבעות הדיגיטליים כחלק מהמערך הפיננסי העכשווי ובטח העתידי. אני, בזמנו, כשר האוצר, פעם ראשונה עשינו עבודה עם הכלכלנית הראשית, עם שירה גרינברג, על כל הנושא, הוצאנו גם חוברת. אבל מאז העולם התקדם, ואני אשמח לשמוע פה גם את ההתייחסות של האוצר של בנק ישראל, אבל גם כמובן של הנציגים של השוק הפרטי. הסעיף הראשון זה בחינת יישום החלטת ממשלה 204, מ-24 בפברואר 2023, בנושא קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים. אני מבקש קודם כל מהנציגים של הכלכלן הראשי באוצר, שהיה אמור להיות ממונה לתכלל את כל היישום של החלטת הממשלה, אם יש מה לספר פה לוועדה. << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> שלום. חובב אלסטר, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר. כמו שהגדרת, אדוני היו"ר, יש את החלטת הממשלה בעניין קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים. יש חלק מהדברים שכבר נעשו, תזכירי חקיקה שכבר פורסמו לציבור, החלטות של האוצר מי יהיה המפקח על מנפיקים של מטבעות דיגיטליים יציבים, שזה נושא שהוא חשוב והוא בראש מעיינינו. יש גם תזכירים שפורסמו בעולם המיסים וכבר עברו ועדות שרים, וגם תקנות בהקשר הזה. אנחנו פרסמנו דוח על הפעילות של ארגונים אוטונומיים מבוזרים של DAO, גם בהתאם להחלטת הממשלה. זה נכון שיש עוד כמה דברים לעשות, ואנחנו נמצאים על זה בעבודה אינטנסיבית. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> עבודה אינטנסיבית מול מי? << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> מול כלל הגופים בתוך הממשלה שאמורים להיות שותפים לעניין הזה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אתה אמור להיות המתכלל, הכלכלן הראשי אמור להיות המתכלל של החלטת הממשלה. << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> כן, אני אומר, חלק מהסעיפים בהחלטת הממשלה מטילים על רגולטורים פיננסים או רשות המיסים כל מיני תפקידים שהיום לא נתונים להם. למשל, לרשות ניירות ערך יש שלושה תיקוני חקיקה שאמורים לעבור, שאמורים לתת להם סמכויות שהיום לא קיימות להם. אז אנחנו עובדים בהקשר הזה מול רשות ניירות ערך. אותו דבר עם רשות המיסים, ויש גם כמה עניינים עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וגם בנק ישראל. הם אומנם לא חלק מהממשלה, אבל גם איתם יש שיתוף פעולה. אני יכול להגיד שאנחנו מקווים בשבועות הקרובים לעלות לוועדת שרים, ככל שנוכל, גם את תיקון החוק לעניין חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, בעצם סעיף 1 בהחלטת הממשלה, שאמור לאפשר קצת יותר תחרות בשוק, ולאפשר למפקח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לתת הקלות, והכול בכפוף לשיקול דעתו, לגופים שמפוקחים בעניינים שמפקח עליהם חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים במדינות אחרות. כמובן, אנחנו מדברים על מדינות מפותחות ולא כל אסדרה שהיא בעולם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אבי, אתה רוצה להעיר משהו? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> כן, ברשותך. היו פניות אליי בקשר לנושא הזה של השוק הדיגיטלי, של המטבעות הדיגיטליים. ואם אפשר להגדיר במילה אחת, אז מדינת ישראל מפגרת שנות אור אחרי מה שקורה בעולם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> למרות שישראלים הם הכי מתקדמים, גם במדינות האחרות. כל המכשירים הם תוצרת כחול-לבן. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> ברור שהישראלים, אבל בתור מדינה, בתור רגולציה, בתור מה שקורה והאפשרויות לתת לאזרח הפשוט, למי שלא בקיא בזה, אבל האזרח הפשוט, שיהיה לו מעבר לשוק ההון גם שוק של מטבעות דיגיטליים, בכלל להסביר את הדבר הזה. אני חושב שהדיון הזה נצרך וטוב שאנחנו מקיימים אותו, ואני מעדיף לתת לגורמי המקצוע לדבר לפי הסדר שראיתי פה. הכול בסדר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> טוב, אנחנו נתקדם. רק שתי הערות, מי שלא בקיא בזה, עדיף שלא יתעסק עם זה. זה אחת. שתיים, לפחות בשלב זה, זה לא משהו שנגיש לאזרח מן השורה. דבר שלישי, לגבי הפיקוח ושוק ההון, פה חייבת להיות חלוקה ברורה בין שוק ההון לבין בנק ישראל. כשאנחנו מדברים על עולם דיגיטלי, הוא רחב, זה Stablecoins, ובאמת כל הנושא של כל מיני ארנקים וכל מיני דברים נוספים, ובורסות דיגיטליות, פה חייבת להיות דבר ראשון חלוקה ברורה. עד כמה שידוע לי, עד היום אין חלוקה ברורה בין החלק של בנק ישראל לחלק של משרד האוצר, וחשוב מאוד מראש להבין מי אחראי על מה. אבל אנחנו נתקדם לפי הלוח. אני אשמח גם לשמוע קודם כל את בנק ישראל. שוק ההון, אני מבין שהם בזום. נשמע את בנק ישראל, את שוק ההון ואחר כך נציגים של הפורומים למיניהם של קריפטו ומטבעות דיגיטליים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היו"ר, אני מציע לשמוע קודם את הבעיות שעולות מהשטח, ואחרי זה שנשמע תשובות מבנק ישראל. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אני לא יודע אם יש להם תשובות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> בוא נשמע שאין להם תשובות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אבל קודם כל בואו נשמע סקירה קצרה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> רק ברשותך, חבר הכנסת מעוז, יש תשובות, ואני חושבת שרק תן לנו גם לפחות את הזכות להשמיע, בסדר? << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> קודם תשמיעי, ואחר כך שוק ההון. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אנחנו בעד רשות דיבור, אין פה סתימת פיות, אנחנו ניתן לכולם, הכול בסדר. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני חושבת שאני אתן בפתיח, ומן הסתם אחר כך, אחרי שאנחנו נשמע את ההתייחסות של החברים. קודם כל נעים מאוד, רויטל קיסר סטויה, אני סגנית המפקח על הבנקים, ואני בטוחה שאחר כך אני אתייחס פה לאמירות של החברים. אני קודם כל רוצה לשים על השולחן, אנחנו מייחסים חשיבות מאוד גדולה לפעילות בשירותים במטבעות דיגיטליים, בפעילות הקריפטו, ואנחנו פועלים לתקן את האסדרה. אני בטוחה שאחר כך תשמעו את החברים, ואני אתן כבר פתיח, שייתכן וחלק מהדברים עדיין לא זורמים, עדיין יש חצי כוס ריקה, ואני שמה את זה על ההתחלה על השולחן, ואולי הם היו רוצים שהקצב של הדברים יהיה יותר מהיר. אבל אני כן חושבת שלפתיח של הדיון, בואו נדבר רגע מה כן נעשה. בשלוש שנים האחרונות, שזה לא הרבה זמן למרות שהשוק הזה מאוד מתפתח, בנק ישראל יצא באסדרה שהיא הראשונה בעולם, אין אסדרה כזאת בעולם. בשלוש שנים האלה בעצם באנו למערכת הבנקאית ואמרנו תסדירו את השירותים של פעילות במטבעות קריפטוגרפיים, אין אפשרות לתת איסור גורף, נכנסנו אחר כך למערכת הבנקאית ועשינו ביקורות ובדיקות. יש לנו נתונים, אנחנו אוספים נתונים, אני אעשה את זה קצר כי אחר כך אנחנו נשמע פה את החברים, עשינו סט שלם של שיחות ושולחנות עגולים עם התעשייה. ואני רוצה לשים את זה על השולחן, אנחנו לא עושים שיחות כאלה ששמים בשני צידי השולחן פעם אחת את התעשייה ופעם אחת את הבנקים. פעם אחת כדי להעביר לתעשייה את הסיכונים שהבנקים רואים, ופעם שנייה להעביר לבנקים את המומחיות ואת ההתעסקות. אני חושבת, כבוד היו״ר, אתה אמרת בפתיח, מי שלא יודע שלא ייכנס לזה. אז זו פעילות שאנחנו רוצים לקדם, זו פעילות שאנחנו רוצים לאסדר, זו פעילות שיש לה סיכונים, ואני חושבת שכולם לומדים אותה. צופה פני עתיד. אנחנו ערב הוצאת אסדרה מעודכנת, אחרי ששמענו את השיח של החברים בשולחנות העגולים, עדיין עם האיזון של הסיכונים, אבל אנחנו ערב הוצאת אסדרה. סדר גודל של, אני אתחייב על כחודשיים להוציא את הטיוטה שנותנת מענה לחלק מהדברים. אמרתי לפרוטוקול, אין מה. אני חושבת שאני נורא כנה לאורך כל הדרך, בסדר? גם חצי הכוס הריקה וגם חצי הכוס המלאה. אני לא מתייפייפת בדיון. אנחנו גם נצא עם אסדרה מתוקנת לסוגיות שעלו. אנחנו שמנו לנו לאג'נדה להמשיך ולראות את הראייה המתכללת, ואני מדברת על הפיקוח על הבנקים, לא כל העשייה של בנק ישראל. אני כן רוצה רגע לתת נתונים, ופה אני מבקשת גם את האיזון שלכם, בסדר? כי קראנו לעומק את כל החומרים והיינו בדיונים. ביום חמישי הקרוב, ניר, אתה נפגש עם המפקח על הבנקים, אז אני חושבת שהדלת שלנו פתוחה לאורך כל הדרך, לכל הפגישות עם המפקח על הבנקים. יש ביום חמישי פגישה לבקשתכם. נתונים, בטווח של ארבעה רביעים אנחנו עלינו מסדר גודל של הוצאת כספים מחצי מיליארד למיליארד מהמערכת הבנקאית, אז אי אפשר להגיד שזה אפס. כניסת כספים עלה מ-200 מיליון לחצי מיליארד. הסירובים עומדים על סדר גודל של 4%. אחד הדברים שאני מבקשת בשיח הזה, אני מבקשת גם שיח מאוזן, כי קראנו את החומרים, והחומרים אומרים אין שינוי, לא מתקדמים, כספים לא ניתנים. אנחנו גם הזמנו את התעשייה לתת לנו טענות פרטניות, כי אחד הדברים שאנחנו מפעילים זה מוקד פינטק, שאין לנו דבר כזה במהלך עסקים רגיל, יש לנו את מוקד פניות הציבור, אבל מוקד פינטק. ובשיח אנחנו פחות מקבלים את האסדרה הבינלאומית ופחות מקבלים את הפניות הפרטניות, ויש כאן גם דוגמאות של אירועים לפני שלוש שנים. אני אומרת את זה נורא ברור. אנחנו עושים הרבה מאוד בטווח של שלוש שנים, שזה לא הרבה לסייקל. שאני אקח את המשפט שלך, מי שלא יודע, שלא ייכנס לזה. אני מבינה ואנחנו מבינים שיש חסמים, ואתם רוצים שנעשה את זה יותר מהיר. אנחנו בעשייה, אנחנו נמשיך בעשייה. אני רק מבקשת גם את האיזון שלכם, כי חלק מהחומרים כאן, לדעתנו ולטעמנו, לא מאוזנים, ואי אפשר להגיד שאין התקדמות ואין שום עשייה, או כספים נעצרים. זה מה שאנחנו מבקשים, זה מה שאני שמה למה שעשינו. מן הסתם, אחר כך אני אצטרך להגיב לבעיות שעולות. אז גם חבר הכנסת, אמרתי, אני באה עם כל העשייה, גם העשייה בעתיד, יש לנו תשובות, אנחנו מודעים לבעיות שיש, ואנחנו כן נותנים לזה חשיבות על מנת לאפשר לקדם את זה, עם הסיכונים שאנחנו רואים. תודה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראי, אני אתרגם לך, אחר כך תני תשובה. התשובה הכי פשוטה. רוצים להעביר מחו״ל במטבע הדיגיטלי לבנק פה בארץ ולהוציא כסף בשקלים, האם זה אפשרי או לא? << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> בוודאי, נתתי עכשיו גם מספרים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן. קודם כל זה חשוב. מה שלא ברור לי, מאיזה כוח עובדים הצ'יינג'ים? אני רואה במרכז תל אביב צ'יינג', תביאו כל מטבע דיגיטלי, תקבלו שקלים. אני לא יודע מי נותן אישור לכזה צ'יינג' ואיך זה עובד בדיוק. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני מתנצלת, כבוד היו"ר, אני לא אענה על הצ'יינג'ים, הם לא נמצאים תחת פיקוחי. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן, יש גם פה איזושהי פרצה. אבל אני רוצה לשמוע את שוק ההון. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> שוק ההון, בדיוק. נראה לי שהם המפקחים על הנושא. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> לא שומעים שום דבר בזום. אי אפשר להבין כלום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך רשות שוק ההון תטפל בקריפטו אם אין אינטרנט? << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אני בינתיים אבקש מהנציגים של השוק הפרטי. ניר הירשמן. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> תודה רבה, היו"ר. פורום חברות הקריפטו הוקם בשנת 2022, מייצג את החברות שמובילות בתעשיית הקריפטו הישראלית. אני רוצה לספר לכם בשתי מילים מה זו תעשיית הקריפטו הישראלית. מדובר באחד ממנועי הצמיחה של ההייטק הישראלי. בתעשייה הזאת מועסקים 3,346 עובדים, 161 חברות, שגייסו 4.2 מיליארד דולר. 405 מיליון דולר, רק בשנה האחרונה. עוד דבר, על פי נתוני מבקר המדינה, עד 1.67 מיליון ישראלים מחזיקים קריפטו. עם זאת, לפי הנתונים שאנחנו בפורום חברות הקריפטו אספנו, למעלה מ-96% ממחזור הקריפטו בישראל, והיו"ר מכיר את הנתונים, לא מצליח לעבור בבנקים. דקה לפני שאני נכנס לעובי הקורה, אני רוצה להסביר מה הסיכוי כאן. אם ישראל תסיר חסמים בתחום הקריפטו, על פי דוח של KPMG, בתוך עשר שנים תהיה לנו כאן תעשייה של 130 מיליארד שקלים תוספת לתמ״ג, ו-70 אלף עובדים נוספים. עכשיו, צריך לומר משהו לגבי קריפטו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> זו קצת הערכה אופטימית. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> אני אשמח להעביר לוועדה בדיוק את הדברים, האמת היא שזה מודל מאוד שמרני. אני רוצה אבל לתת משהו שקשור בעולם, נתונים ממש מעכשיו מאנדריסן הורוביץ. Stablecoins, הסוג של הקריפטו הנפוץ בעולם הופכת להיות מערכת התשלומים השלישית בגודלה בעולם. ב-Stablecoin הם עברו בשנה האחרונה, המחזור היה 9 טריליון דולר בעולם, למעלה מפייפאל שעומדת על 1.7 טריליון, וקצת פחות מוויזה שעומדת על 16 טריליון. זה אומר שאם ישראל לא תסדיר את תחום הקריפטו ולא תאפשר להכניס כספים שמקורם בקריפטו, אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו נהיה מנותקים מהמערכת הכלכלית העולמית. זה קצת כמו שנהיה מנותקים מהסוויפט. ואני רוצה להסביר, בגלל שכאן אנחנו בוועדת הכלכלה, והיו"ר וחברי הכנסת מכירים את התמונה קצת יותר במלואה, ואני רוצה למקד כאן. עיקר הבעיה הוא הבעיה הבנקאית. בנקים ככלל לא מקבלים כספים שמקורם בקריפטו. והבעיה המרכזית היא, זה שלמעלה מכך, ישראלים רוצים לשלם מיסים על הקריפטו שלהם, אבל החסם הבנקאי לא מאפשר להם לשלם את המיסים. מה זה אומר? רשות המיסים מקבלת רק שקלים מבנקים ישראלים, אבל בגלל שהישראלים לא מצליחים להכניס את הכסף לבנקים, אין להם דרך לשלם מיסים. זו גם הסיבה שעל פי דוח מבקר המדינה, רק 1,000 תיקים בתחום נפתחו לחייבים מאז 2013. ושיהיה ברור, היו צריכים להיפתח יותר. על פי מחקר שערכה חברת BDO עבורנו, עבור פורום חברות הקריפטו, 80% מהחברות חוו הפסדים ונזקים כתוצאה מהתנהלות הבנקים, 70% חוו קשיים בקבלת העברות בנקאיות, 79% מהחברות חוו קושי בפתיחת חשבונות, 75% מהחברות נרמז שלא התקבל כסף שמקורו בקריפטו, והכי גרוע, וזה באמת הכי גרוע, בגלל הבעיות עם הבנקים אנחנו סובלים בירידה של 7% בכמות החברות ו-12% בכמות העובדים. לפני שנתיים ניגשנו והתחננו לבנק ישראל לקיים שולחנות עגולים, ובנק ישראל באמת נעתר לבקשתנו, לבקשת הפורום, וקיים סדרה של שולחנות עגולים שהתחילו מספטמבר 2024. השולחנות האלה הסתיימו בסוף מרץ 2025, ואני רוצה לספר לחברי הכנסת, נמצא פתרון שיוציא את החסם הבנקאי. אבל מה שקרה זה שמאז חודש אפריל, בנק ישראל, לצערי הרב, נעלם לנו. שיחות וטלפונים, ובאמת הרבה הרבה ניסיונות לחדש את הקשר ולייצר מצב שבו ייצא תיקון לקודקס ההוראות של הבנקים, שנקרא נב״ת 411, ולצערי הדבר הזה לא קרה. עכשיו, אני רוצה לומר משהו. כשמדברים כאן על כניסה של 1-2 מיליארד שקלים למערכת הבנקאית בישראל, זה באמת בסדר, אבל על פי נתונים של צ'יינליסיס, מחזור הקריפטו בישראל עמד בשנים 2023-2024, בשנה הקלנדרית על 19 מיליארד דולר. לצערי, זו טיפה בים, ואנחנו מפספסים כאן תשלומי מיסים. צריך לומר שמהבעיות האלה סובלים כולם, סובלות החברות שמפתחות טכנולוגיה, סובלים הנש"פים, הווס"פים, הברוקרים הישראלים, החלפנים הישראלים, שהם אולי הוותיקים והמקצועיים בעולם, שהם סובלים גם כן מהעניין הזה, גם הלקוחות שלהם, וכל מי שמתעסק בקריפטו סובל מזה. אנחנו מקבלים עוד ועוד פניות. אני חייב לומר, כפי שאת יודעת, בבנק ישראל, הרי ישבנו איתכם בישיבה אנונימית יחד עם החברות. החברות מפחדות להתלונן פן יבולע להן, ולכן הבאנו אותן בצורה אנונימית אליכם, וישבנו ובאמת קיבלתם אותנו. הדבר הזה קרה בינואר, לפני 11 חודשים, ולצערי, מהדיווחים שאנחנו מקבלים מהשוק הדברים לא מתקדמים, ולא מתקדמים בקצב מספיק מהיר. אני רוצה לסכם. יש כאן מגזר שמתחנן לשלם מיסים, ולא מצליח לשלם מיסים מכיוון שיש לנו בעיה של חסימה בנקאית. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> ניר, הדברים ברורים, אני חושב שאתה חוזר על עצמך. אם יש עוד נקודה או משהו? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> נקודה אחרונה. בשנה האחרונה הושקעו 25 מיליארד דולר במיזמים בתחום הקריפטו בעולם, והדבר הזה פוסח, לצערי, על ישראל. אני מקווה שבעקבות הישיבה, אדוני היו"ר, הדברים ישתפרו, ונוכל לקבל את התיקון לנב"ת 411, שאנחנו כל כך צריכים אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. מישהו שרצה להשלים אותו? גל. << אורח >> גל יגואר: << אורח >> שמי עו״ד יגואר גל, ואני רוצה לציין שדיברתי פה יחד עם עוד הרבה חברי ועדה בדיוק לפני שנה. והייתה פה עוד ועדה ב-2018, ובכל אחת מהוועדות אני אמרתי את מה שאני אומר עכשיו, ואני רוצה פה איזשהן תשובות או הנעות לפעולה, כי להגיד שוב לא יעזור לנו. אני נאלצת בשביל הלקוחות שלי לתבוע בנקים מסכנים על כך שהם לא מאפשרים כניסה של כספים שמקורם בקריפטו. התיק שהגשתי של הרב נגד מרכנתיל, הוביל לשינוי של נב"ת 411. יופי, נפלא. זה לא מספיק. לא צריך כל פעם להגיש תביעה כנגד עוד בנק. לא באתי עוד פעם למחות, כמו שכולנו פה, כל התעשייה מוחה. אני פה מ-2015 בתעשייה הזאת ואנחנו לא מצליחים לקדם. מה שצריך פה זה צעדים לשינוי. אני משלימה את דבריו של ניר שדיבר לפניי, שהם אפילו גדולים יותר. חלק גדול מהעבודה שלי, אני יודעת את זה בעובדות, לא רק במחקרים, אני אישית נאלצת בצער להקים חברות ישראליות מחוץ לישראל במקום שבו הן יכולות לקבל רישיון, לא נושא הוועדה הזאת, ובמקום שהבנקים מאפשרים להן לקבל את הכסף. אבל להטיל את האשמה על הבנקים זו בעיה, וכאן דווקא העבודה של העו"ד עצמו, אני יכולה מאוד לעזור, היועץ המשפטי של הוועדה, בלהורות עם פיקוח רגולטורי לבנקים, להורות להם לאפשר לקבל מטבעות תחת קריטריונים. היום יש לבנקים קריטריונים שבזכות אותו פסק דין, בזכות נב״ת 411, בזכות עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה, בזכות זה מאפשרים להם. אבל בדיוק בשבוע שעבר הגשתי עוד תביעה, הפעם כנגד בנק אחר. זה שלושים וכמה מיליון שקלים של תביעות, ולא צריך שזו תהיה הדרך שבה אני אקדם את התחום הזה. עדיף שוועדת הכלכלה תיתן הנחיה לקדם את זה, בגלל שהבנקים מבחינתם רואים את זה בתור 'אין לנו ברירה'. אני לא באה פה לייצג את האינטרס שלהם, להפך, אני לכאורה מהצד שמולם וכנגדם. מה שהבנקים לדעתי זקוקים לו, זו הנחיה רגולטורית לא רק לא להימנע ותחת תנאים, כי התנאים שלהם אגב מאוד מפרנסים מוטיב שכמותנו, הם דורשים חוות דעת מומחית על נתיב הכסף והמטבע, אני עושה כאלה, אני מתפרנסת מכאלה, זה לא ראוי ולא נכון שזה ימשיך כך. מה שהבנקים לדעתי, ואני לא מייצגת אותם, זקוקים, זו להנחיה רגולטורית לא לא להימנע, אלא להנחיות איך לנהל את הסיכון שלהם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> הדברים ברורים. << אורח >> גל יגואר: << אורח >> צריך פה תוצאות, לא רק עוד בכי וטענות, כי זה כל שנה יקרה אותו דבר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אני רוצה לשמוע ממי שמייצג את הרשות להלבנת הון. << אורח >> גיל ברקת: << אורח >> תודה רבה, אדוני היו"ר. שמי גיל ברקת, ראש אגף אסטרטגיה ברשות. באופן עקרוני, הרבה פעמים עולה טענה שלכאורה איסור הבנת הון זאת הבעיה שחוסמת את הבנקים. עמדת הרשות, שהנושא של איסור הבנת הון הוא לא חסם. זאת לא הסיבה שהמערכת הבנקאית או כל גוף אחר, לצורך העניין, שמתעסק בקריפטו, צריך לסרב לקבל כספים. נאמר פה קודם, הנושא העיקרי הוא לדעת לנהל את הסיכון. גופים פיננסיים, בנקים בראשם, אמורים לדעת איך התעשייה מתנהלת, מתי מדובר בפעילות שהיא נטולת סיכון, מתי אפשר לקבל כספים ומתי לא. מבחינתנו אין הבדל בין תעשיית הקריפטו במובן הזה לבין כל תחום סיכון אחר. גם כשמקבלים כספים, לצורך העניין, יש סקטורים אחרים, בכל עולם יש סיכון שצריך להכיר אותו, בין אם זה יהלומנים ובין אם זה נש"פים ובין אם זה קריפטו. צריך להכיר את הסיכון, צריך לדעת לנהל אותו, ובכל מקרה, סירוב, גם אם לא סירוב גורף, אבל סירוב באופן עקרוני לקבל כספים של קריפטו רק בגלל שזה קריפטו, בעינינו זה דבר שהוא לא נכון. נגיד יותר מזה, גם הסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה-FATF מגדיר את זה ככה, כלומר, פעילות של דה-ריסקינג היא פעילות שהיא בעייתית מבחינת הלבנת הון, כי אתה דוחק בעצם תעשייה שלמה למחתרת. לכן צריך כמה שיותר להרחיב את היכולת לפעול מול התעשייה. וזה מחייב, שוב, גם את המערכות להתמחות בדבר הזה. אמרת בהתחלה, כבוד היו"ר, מי שלא מכיר שלא ייכנס, המערכת הפיננסית בוודאי חייבת להכיר לעומק את הסיכונים שכרוכים בדבר הזה, ומתי יש פעילות שהיא נטולת סיכון. אני אגיד גם שבעבר, לפני מספר שנים, פרסמנו גם מסמך שאומר תסמינים שהם מפחיתי סיכון, כלומר, מתי המערכת הפיננסית יכולה לקבל כספים על סמך תסמינים שאומרים, במקרה הזה זה כנראה כספים שהם לא בעייתיים, ולכן לטעמנו זאת הדרך הנכונה להתמודד עם הסיפור של הפעילות בקריפטו. תודה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> נאור ברוך. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> שלום, זכות גדולה להיות פה קודם כל. לפני שאני מתחיל, אני נאור ברוך, אני פניתי אל אבי מעוז, אני דאגתי שכל הדבר הזה יקרה. רוצה להגיד תודה רבה לאבי מעוז שבא איתי יד ביד וגרם לזה לקרות. אני פה אדבר את כל האמת. אני רואה פה הרבה אנשים עם חליפות, איפה הייתם 15 שנה, 10 שנים? לא יודע מה עשיתם עד היום. למה האזרח כמוני צריך לעמוד מול הדבר הזה, אני גם לא יודע. אני הרווחתי מעל מיליארד דולר בקריפטו, התקשיתי להביא פה דולר אחד, לא הצלחתי להביא לפה. יש לי בנקים בכל העולם, לא הצלחתי. לא רק אני, גם חברים שלי לא מצליחים להביא פה כסף. ברגע שישראל תיפתח לקריפטו, אני יכול להגיד לך, רק אני והחברים שלי שווים באזור ה-15 מיליארד דולר לפה, למדינה. שתיים, העמלות במדינה הזאת לא הגיוניות. מה הכוונה? עמלת קנייה באזור ה-5%, עמלת מכירה באזור ה-5%. אם אני משווה את זה החוצה, 90% פחות. אם אתה לא קונה דרך אחת החברות האלה בישראל, אתה לא יכול להביא את הכסף לבנק. יש לך פה מונופול מוחלט. מה שזה גורם, זה גורם למשקיע הקטן לא להיכנס לשוק, כי הוא אומר, למה שאני אשקיע? גם 5% קנייה, גם 5% מכירה, גם מס רווחי הון, אין לו שום אינטרס להיכנס. ואנחנו צריכים פה לא רק לדאוג לעצמנו ולחליפות היפות שלנו, גם לחשוב על המשקיע הקטן. כי הוא בסוף זה שמניע את הכלכלה, ובשבילו אני פה, כי אני כבר את הכסף שלי עשיתי. ולא הגיוני שכל הגופים פה יושבים פה ודואגים רק לתחת של עצמם, במקום לדאוג לזה שהמשקיע הקטן יצליח. אני מייצג פה אלפי משקיעים שמדברים איתי באופן יומיומי, יש לנו קהילה, וזה הקשיים שלהם. המון אנשים פותחים חברות בעולם, בנקים בעולם, אני אחד מהם, כי אי אפשר להביא את הכסף לפה. וזה גורם למדינה הזאת לחזור אחורה. אנחנו במצב שאפילו הרזרבה, כמו שאמרת, אם זה שווייץ מקדמת היום קריפטו כרזרבה. כל כך הרבה מדינות מקדמות את זה, כי הם מבינים שזה כבר לא עתיד, זה ההווה. אם אנחנו כמדינה לא נעשה עם זה משהו היום, אנחנו נשאר מאחור. כמו שהיינו בסייבר מספר אחת בעולם, ובהייטק. אם לא נהיה בזה, נפספס את ההזדמנות, ואנחנו כבר שעה אחת מאוחר. תודה רבה, זאת רק ההתחלה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. שוק ההון. << אורח >> ניר בן שמש: << אורח >> התחלתי להגיד קודם, אני אחזור על הדברים, שרשות שוק ההון למעשה בשנים האחרונות הכינה תשתית רחבה מאוד שמאפשרת היום לעסוק בעולמות של קריפטו. יש היום חברות בישראל שמחזיקות ברישיון שהוזכרו פה. ניתן לעשות קנייה, מכירה, המרה ושמירה. כמו שגם אמר ידידי חובב, הכלכלן הראשי, אנחנו לפני פרסום שני תזכירים חשובים. הראשון מהם זה אותו תיקון 17 שהוזכר, שיאפשר גם לחברות שמחזיקות ברישיון בחו״ל, שמפוקחות על ידי מדינות מפותחות, שיש להן רגולציה שהיא רגולציה מתקדמת, גם כן לבוא לישראל ולפעול. אני מניח שזה יעודד את התחרות וגם יוריד את העמלות. אנחנו נמצאים ממש אחרי שפרסמנו תזכיר, וכנראה שבשבועות הקרובים נגיע לוועדת השרים ואז נוכל לקדם את התזכיר. בנוסף, גם כן, בהתאם לאותה החלטת ממשלה שהזכרת, אדוני, בתחילת הדיון, אנחנו נמצאים ממש גם כן שבועות ספורים לפני פרסום תזכיר חשוב, שיעסוק בהנפקה של מטבעות דיגיטליים יציבים. אני מזכיר שהאירוע הזה הוא באמת אירוע שאני חושב שמבחינת המשמעות להתפתחות שוק הקריפטו, בכלל בשוק הפיננסים ובהתפתחות של מערכות תשלומים הוא אירוע חשוב. אם אני מסתכל, דרך אגב, באסדרה בינלאומית ולראות איפה אנחנו נמצאים, כי זה הוזכר, אז ההוראות המקבילות, לדוגמה ב-MICA באירופה פורסמו ונכנסו לתוקף לפני פחות משנה. זאת אומרת, אנחנו לא נמצאים בפיגור ביחס למדינות אחרות בהקשר הזה. נכון שישנם עוד כשלים ודברים שצריכים לעסוק בהם. הזכיר אדוני, בין היתר, את הנושא של הרגולציה שקיימת היום גם ברשות לניירות ערך, גם בבנק ישראל וגם ברשות שוק ההון, שצריכה להיות יותר בהירה ויותר ברורה, אבל גם זה בהקשר הזה, גם כשמסתכלים על רגולציה בינלאומית, יש עדיין קשיים והוראות שטרם פורסמו ואנחנו לומדים אותם, ואנחנו מניחים שנוכל גם לעשות דברים דומים בישראל. התוכנית שלנו ב-2026, מעבר למתן הרישיונות, כפי שכבר עשינו, למעשה לייצר קומה נוספת ולאפשר מתן שירותים נוספים בישראל, שירותים שאנחנו חושבים שיוסיפו גם כן עניין למשקיע הישראלי, שהתחילו להיות מפותחים בעולם, כמו שירותים של מתן אשראי ו-staking, ושירותים נוספים על גבי רשת הבלוקצ'יין. ככה שאני חושב שמבחינת הרגולציה והתשתית שאנחנו נותנים, גם בהיבט השירותים ללקוחות וגם בהיבט היציבותי, מתוך הסתכלות רחבה על הסיכונים שיש בעולמות האלה, אנחנו עשינו כברת דרך גדולה מאוד בשנים האחרונות, ואני חושב שכן אפשר להסתכל בהקשר הזה בצורה אופטימית, מעבר באמת לכל הקשיים האובייקטיביים שיש בכניסה לשוק חדש, שוק שהוא בכל העולם מתהווה כרגע ונמצא בתהליכים של למידה, ואנחנו עושים את זה צעד-צעד בצורה, אני חושב, בטוחה, תוך הסתכלות גם על מה שנעשה ברמה הבינלאומית. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. אנחנו לא נספיק לעבור עד 12:00 על כל הבקשות. אני אתן לעוד מישהו. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> יש לי רק משהו קטן לפתרון. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> שנייה עם פתרונות, דיברת כבר. בואו נקשיב קודם כל לעוד אחד, ואחר כך אני רוצה לשמוע עוד פעם את בנק ישראל. << אורח >> יובל רואש: << אורח >> בוקר טוב, תודה על זכות הדיבור. אני יובל רואש, אני מנכ״ל ומייסד של ביטס אוף גולד. אנחנו פלטפורמה מפוקחת במטבעות דיגיטליים, ומי שעובדים בימים אלה על הנפקת מטבע דיגיטלי יציב ראשון בישראל, יחד עם רשות שוק ההון ובשיתוף בנק ישראל בשם 'בילס'. אנחנו בתחום כבר מעל 12 שנה. אנחנו הראשונים בארץ שקיבלו את רישיון הנש"פ, ומרשות לאיסור הלבנת הון גם את רישיון נותן שירותי מטבע, ובעצם מובילים את הצד המפוקח של תעשיית הקריפטו בישראל. אנחנו באים כל השנים לדחוף רגולציה, חקיקה, שקיפות. אנחנו עושים סדר, אנחנו ממש לא בורחים מהעבודה הקשה, וגם מול שירה והצוות של הכלכלנית אנחנו דוחפים במהלך השנים כמה שאנחנו יכולים. והמטרה שלנו הייתה תמיד לקדם את התחום, לפתוח לישראלים בצורה בטוחה ומבוקרת. ואחרי ארבע וחצי שנים, לשמחתנו גם קיבלנו את רישיון הנש"פ. וכמו שניר אמר, הבעיה המרכזית בתחום, בתור אחד שרואה את זה מקרוב כבר המון שנים, זו הבעיה הבנקאית. אנחנו אכן עובדים בשיתוף פעולה, אפשר להגיד, בשנה וחצי-שנתיים האחרונות עם הצוות של הפיקוח על הבנקים, אבל לצערי הבעיה היא עמוקה וזה לא מקודם מספיק מהר. במקום לאפשר פעילות תקינה מול שוק מפוקח וגופים מפוקחים, מונעים מכספים להיכנס בחופשיות. אנחנו ממירים כספים עבור לקוחות ישראלים, והבנקים חוסמים כניסה של הכספים האלה לבנק, מלווים את זה גם בהודעות סמס מפחידות של 'שים לב, אתה עוסק בתחום שהוא מסוכן', ומפחידים את הלקוחות. וגם העמלות שהם גובים מאותם נש"פים, איך אמרה לי מנהלת הסניף של הבנק שלנו? "אני יכולה, אז אני לוקחת את הגמלות הכי גבוהות שאני יכולה, כי זה מה שמאפשרים". ואם לא די בזה, בזמן שהם חוסמים אותנו, הם גם מנסים לקחת אליהם את הלקוחות. בנקים היום יכולים לאפשר מסחר בביטקוין דרך תעודות סל, ויש לנו דוגמה לא אחת של לקוח שפנה ורצה להעביר כספים כדי לקנות ביטקוין, נחסם על ידי הבנק, ומהצד השני, בסוף אותה התכתבות יש ממש אמירה של הבנק שמציע לו לקנות קריפטו דרכו, וזה מצב שהוא אבסורדי. ואנחנו שנים מנסים לעבוד ביחד, כמו שאמרתי. אפילו הבנקים עצמם באותם שולחנות עגולים אומרים שהם מחפשים פתרון ומחכים לפתרון, ואנחנו בהחלט מעריכים את העבודה של הצוות, אבל המצב תקוע. ואם לא די בזה, עוד מעט מקדמים חקיקה חדשה שאמורה להוות תחרות לבנקים, מתווה של בנק קטן, זה איך שהם קוראים לזה, ואיכשהו בדלת האחורית מנסים להכניס גם שם איזושהי אפשרות לבנקים להיכנס לתחום הזה, ממש בגדר הרצחת וגם ירשת. מי שחוסם את התעשייה, מי שחונק את השחקנים הקטנים, עכשיו גם נותנים לו את המפתחות לתחום הזה. אני אנסה לקצר. אני חושב שאנחנו צריכים לקדם את התעשייה, להגיע למצב שאנחנו מביאים את השוק הזה לפתרון. גם נושא העלויות, שהוא נושא שהוא כואב, שאנחנו מנסים לקדם אותו מאוד חזק, גם מול הפיקוח על הבנקים בהקשר הזה. אנחנו כל כך רחוקים מהמצב שהשוק הזה מוסדר, שיש עוד המון עבודה כדי להגיע לשם. אני אולי אסכם באיזושהי אמירה. מצד אחד הבנקים ממש מחזיקים את חברות הקריפטו מלהכניס כספים שמקורם בקריפטו, ומצד שני הם רוצים להיכנס לתוך המירוץ הזה. אני חושב שאם רוצים לייצר תחרות ורוצים להכניס שחקנים בינלאומיים לתוך הזירה הזאת, צריך לפתור בדחיפות את הבעיה הבנקאית, ורק ככה אנחנו נצליח לייצר תחרות ונצליח להוריד את העלויות, גם של הנש״פים מול הבנקים וגם לשחקנים, ללקוחות קצה. ואני ממש מזמין את הפיקוח על הבנקים להמשיך בהידברות, ואנחנו מאוד רוצים שמה שעבדנו עליו במשך שנה וחצי עם הבנקים ובשולחנות העגולים, עצרנו הרבה מאוד יוזמות שלנו כדי לדחוף קצת יותר בנחישות, כדי לתת אפשרות והזדמנות לשולחנות העגולים. לצערי זה לא מתקדם. נפגשנו לפני כמה שבועות עם הצוות שלכם כדי להגיע למצב שהם מסדירים ומתקדמים עם הנב"ת החדש, המעודכן שאמרתם שתוציאו. חודשיים אני לוקח, אני מאוד מקווה שבאמת זה יהיה חודשיים. אני מאוד מקווה שגם הבשורה תהיה בשורה אמיתית, כדי שנוכל לעבוד יותר בחופשיות, שצרכני הקצה יוכלו לקבל כסף בחופשיות יותר, ושבעיקר יסמכו על גופי הנש"פ, הנש"פים, נותני שירותים פיננסיים שעוסקים בתחום כבר הרבה מאוד שנים במקצועיות, יסמכו עלינו שכסף שאנחנו בודקים כשרשות שוק ההון מפקחת עלינו יוכלו להיכנס ביותר חופשיות, ושהבנקים יידעו להתנהג כמו הבנקים הזרים שסומכים על גופי הקריפטו שלהם. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> מה העמלות שאתם לוקחים, בבקשה? רק תגיד לנו. זה חשוב. הם לוקחים עמלות של כפול 10 מהעולם. כמה אתה לוקח עמלות? תענה, למה אתה לא עונה? << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> סליחה, חבר'ה, אין פה דיאלוגים. אני רוצה לשמוע את בנק ישראל. בינתיים הערות של בנק ישראל על כל מה שנאמר פה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני אתחיל מלחיצת היד שנאמרה פה שנעשתה. יש שיח, והיה שיח, וביום חמישי הקרוב המפקח על הבנקים נפגש שוב לבקשתכם, וגם המטרה שלנו זה לקדם את הפעילות הזאת ואת האסדרה. אני כן שמה על השולחן, כפי שנאמר גם על ידיכם, וגם אתה בפתיח, כבודו. בסוף אנחנו גם צריכים למצוא את האיזון בין הצמיחה לבין העשייה לבין הסיכונים, ואני חושבת שהשולחנות העגולים, בעצם זה שישבנו בשני הצדדים, אתכם ואת התעשייה, אז אחד לומד את הסיכון והשני לומד את המיומנות, זו הדרך, זה הכיוון. ואמרתי, אנחנו רגע לפני הוצאת אסדרה מתוקנת. אבל אני כן רוצה להגיד מה לא אצלנו. אני כן חושבת, ניר, ואני בטוחה שלא הבאתם אותנו לוועדה כדי שניפגש, כי כמו שאמרתי, ביום חמישי יש לך פגישה עם המפקח. אני גם מבקשת טיפה, ואני אגיד את זה עוד פעם, את האיזון שלכם. הדוגמה שהבאת לוואטסאפ היא דוגמה לפני שלוש שנים. רגע, שנייה, ברשותך. אנחנו טיפלנו בבנק, אבל היא לפני שלוש שנים, אז לכן אני חושבת שיש פה גם טיפה הוגנות מה אתם מביאים לוועדה. אם כבוד היו״ר ירצה להחזיר לך, אני אחזיר. אמרתי, אני באתי ממקום של לחיצת יד. באתי ואמרתי בפתיח, יכול להיות שהקצב שנמצא זה לא הקצב שאתם רוצים, ואפילו באתי ואמרתי, כחודשיים אני יוצאת עם טיוטה חדשה. אבל אני גם מחזירה לכם, לי אין נתונים, וכבוד היו״ר, לנו יש תמונה טיפה אחרת. 4% לא נכנס. 4% מהכספים שרוצים להיכנס – סירוב. אם יש לך 96%, אז תביא לי. זה פער שהוא לא נתפס. אני מתקשה לאכוף כשהבנקים לא עושים, ואתם לא מביאים לי דוגמאות ותלונות. אם הבאתם אותנו לוועדה, אי אפשר להגיד בוועדה, אנחנו לא מפחדים, אבל מולכם, תפנו לבנקים, אנחנו מפחדים. אני עוד פעם אומרת, הצעד והרצון הוא מאוזן והוא להתקדם קדימה. אני רק מבקשת שהתמונה תהיה מאוזנת. באתי ואמרתי בפני הוועדה, כחודשיים אנחנו יוצאים עם אסדרה חדשה, נמשיך ונעקוב. אנחנו כן מבקשים את הכלים, לשאלתך לגבי העמלות. זה לא במגרש שלנו. לגבי רשות המיסים, גם אני חושבת שניתנה פה תמונה חד צדדית. אמנם רשות המיסים לא נמצאת כאן, אבל בשביל זה יש את הנוהל מול רשות המיסים, או אם רשות המיסים כאן, אז אני מתנצלת, אבל זה גם לא לשולחן של הפיקוח. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> אבל אתם כן מסרבים לקבל ערמות כסף, ואני אחד מהם. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> בסדר. מה שאני יכולה, אני עונה, עם חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה. אמרתי, אני לא אתייפייף בדיון הזה. וכבוד היו״ר, אנחנו כן רוצים לקדם. אמרתי, כחודשיים נביא את האסדרה, אגב השולחנות שעשינו, נמשיך את השיח, פגישה ביום חמישי, וזאת תשובתנו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> מישהו מהח״כים עוד רוצה להוסיף? חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. כמי שגם עומד בראש השדולה לקידום נושא הקריפטו, אנחנו קיימנו שדולה בחודש יולי כאן בכנסת. הקצב של הדברים לא עומד בקצב של מה שקורה ומתפתח בעולם. ביולי דיברו איתנו על תזכירי החוק, שעדיין לא הוגשו לכנסת. הבעיה היא, באמת אני אומר, יש כאן רצון טוב של הרבה מאוד גופים. הממשלה לא מנהלת את האירוע הזה. יש לך גם את הפיקוח על הבנקים, גם את בנק ישראל, גם את רשות שוק ההון, גם את רשות המיסים, אבל אין באמת פיבוט שאומרים, הוא זה שמוביל, גם אם אמרו לכאורה, רשות שוק ההון תרכז. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> סליחה, עודד, בהחלטת ממשלה נקבע שמי שמתכלל כמדומני, זה הכלכלן הראשי אמור להיות המתכלל של כל האירוע, בהתאם לאותה החלטת ממשלה, נכון? << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> כל החקיקות של כל הגופים האלה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, רשות המיסים, החקיקות מוגשות מטעם שר האוצר, נכון? זה נמצא במגרש של משרד האוצר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מישהו שאומר, גם שר האוצר עצמו לא לקח את הנושא הזה ואמר, זה בראש סדר העדיפויות שלי. רשות שוק ההון עם כוח אדם שלא יודע אפילו לעמוד בקצב של הגשת התזכירים האלה, לא כי הם לא רוצים, הם באמת לא יכולים להתמודד עם זה, לדעתי. ואנחנו מגיעים למצב שבו תזכיר שהיה צריך להיות מוגש כבר לפני חצי שנה, תזכיר חוק, שהיה צריך להיות היום בתוך נתיב החקיקה, לא נמצא בכלל בקצה. אנחנו גם מכירים, אדוני, את המצב הפוליטי. אני חושב שעל פני החוק הזה עדיף באמת שנלך לבחירות, אבל כנראה שהכנסת הזאת לא תחוקק כבר את החוק הזה, גם אם יפורסם תזכיר חוק מחר בבוקר, זה לא יחוקק בכנסת הזאת. לא יחוקק בכנסת הזאת, זה אומר שיש לנו לפחות עוד שנה בלי חקיקה בעניין. ובינתיים, אני חייב כן לומר פה לפיקוח על הבנקים, אנחנו מכירים את זה. אני מכיר את ניהול הסיכונים של הבנקים, אנחנו מכירים את זה מנושאים אחרים גם. הם אוהבים את האפס סיכון. הכי קל להם להגיד, אנחנו לא רוצים לגעת בנושא, והם לא רוצים לגעת בנושא. הם לא רוצים, הם מגלגלים אותו. הקשיים האלה לא באים משום מקום. לכן אני חושב שיש פה תקלה מרכזית, והיא התקלה של הרגולציה. היינו צריכים להיות כבר עם רגולציה. הרגולציה היא זאת שהייתה מאפשרת לבנקים לפעול, ומאפשרת לכולם לפעול בצורה הרבה יותר חופשית. והקצב, ומי שקובע את הקצב בסוף זאת הממשלה. כשהממשלה רוצה להביא חוק, עכשיו דנים בוועדת כנסת, כי שר התקשורת החליט שהוא רוצה להביא חוק, אז הוא גם הקים ועדה מיוחדת כדי לקדם את החוק, ולא עושה את זה דרך ועדת הכלכלה. אז אם הממשלה רואה את זה בסדר העדיפויות, זה כבר היה צריך להיות פה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> הממשלה גם יודעת להעביר חקיקה ביום אחד בשלוש קריאות. גם את זה ראינו כשרוצים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, בעיקר כשזה נוגע לעצמה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן. אנחנו חייבים לסכם. אני רואה פה עוד יותר מדי ידיים. אתה מזמן שם מבקש, ואת, ובזה אנחנו נסכם את הדיון. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> טיבי רבינוביץ', איגוד הבנקים. אני אומר מילה לגבי ההתנהלות של הבנק, ואני אתחיל דווקא עם אמירתו האחרונה של חבר הכנסת פורר. אין בבנקים מדיניות של אפס סיכון. נקודה. אתה מכיר את זה גם בנושאים אחרים, עודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם תמיד אומרים את זה, ותמיד זה מה שקורה בפועל. בסוף, כשבאים לפתוח חשבונות, גם בתחום הזה, גם עולים חדשים שמגיעים לכאן, הם נכנסים לבנק, אומרים להם תלך לבנק השני. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> אתם עוצרים פה 100 מיליארד דולר שייכנסו למדינה הזאת, למיסים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> סליחה, תמשיך. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> אין בבנקים מדיניות של אפס סיכון, אבל יש בבנקים מדיניות של ניהול סיכון, בדיוק כפי שאתם, המחוקקים, הוריתם לבנקים. הבנקים פועלים כשומרי סף מטעם מדינת ישראל, שומרי סף שבסופו של דבר הם תוצאה של חקיקה שהתקבלה בכנסת. וכשהמדינה אמרה, אנחנו מצפים מכם שתהיו שומרי סף כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, בנושא של מאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ניכוי מס ונושאים נוספים, המדינה באה ואומרת, אתם שומרי סף כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, אבל גם אתם תנהלו את הסיכון באופן כזה שתדאגו שאתם ומדינת ישראל לא תיפגע בהיבטים הבינלאומיים בגלל התפקיד שאתם ממלאים. ואם אתם כן תיקחו את הסיכון יותר מדי, אז אתם גם תהיו חשופים לעיצומים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אומר כאן הרשות להלבנת הון שזה לא העניין, והם נמצאים בדיוק באותו מצב כמו תעשיות אחרות, ואתם לוקחים אפס סיכון ברמה שאנשים לא יכולים לפתוח חשבונות פה. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> מכיוון שאנחנו נמצאים בשיח עם הרשות, הרשות אומרת, תנהלו את הסיכון. לנהל את הסיכון זה אומר שמעבירים את האחריות אלינו בלבד. כלומר, אני צריך לנהל את הסיכון ואני צריך להיות אחראי. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> הנקודה שלך ברורה. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> רגע, עוד חצי משפט, אדוני היו"ר. המערכת הבנקאית פועלת בעניין הזה ונכנסת יותר ויותר לתחום. אני חושב שהנתונים שהציגה פה סגנית המפקח על הבנקים מדברים בעד עצמם. יש גידול בפעילות, אנחנו נמצאים בשיח מתמיד עם האיגוד, אנחנו נמצאים בשיח עד כדי שקציני הציוד זמינים ופועלים כדי לשפר את ההתנהלות, ואנחנו משפרים את ההתנהלות. זה תחום שיש בו סיכון, כולם אומרים שיש בו סיכון. אני לא אומר שהוא מסוכן, אבל יש בו סיכון, ואת הסיכון הזה צריך לנהל וצריך לנהל אותו בזהירות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה, הנקודה ברורה. את האחרונה. << אורח >> אילי סידי קליימן: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות לדבר. אני אילי קליימן, אני מנכ״לית ATRADE, אנחנו מטעם זירות סוחר. אני רק רוצה לשים פה משהו אחד על השולחן, כי עיקר הדיון באמת מתמקד בכל הנושא הזה של ה-Stablecoins. אני רוצה לשים פה על השולחן, יש היום בעולם מכשירים נגזרים מהביטקוין, כמו חוזים עתידיים בבורסת CME. המכשירים האלה גם היום אין להם פתרון בשוק הישראלי, ואנחנו כזירות סוחר, שדרך אגב זירות סוחר, שגם בבעלות חברות גלובליות של זירות סוחר, שאנחנו רואים לקוחות ישראלים מתקשרים אלינו ורוצים לסחור במכשירים נגזרים, ואנחנו לא יכולים לאפשר להם, כי זה עדיין לא עבר רגולציה. וכתוצאה מזה הם יוצאים לכל מיני חברות זרות שהן לא מפוקחות, ששמן גם מוזכר פה בכל עבודת הרקע המאוד יפה שנעשתה פה. אז באמת הנושא הזה של הקריפטו הוא חשוב, גם כמטבע יציב, אבל חשוב לציין שמכשירים נגזרים, גם יש לתת להם מקום אם אנחנו רוצים לדאוג למשקיע הישראלי. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> חוץ ממילים יפות, אתם לא אומרים פה כלום. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> סליחה, למה אתה כל הזמן מתפרץ? פה לא נהוג להתפרץ. << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> להכניס חברות מחו"ל לארץ, לא צריך אותם. 0.2% עמלה. שובר את השוק. מה הבעיה? << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אני רוצה לסכם, תרשמי. עוד חודשיים אתם אמורים לפרסם את הטיוטה של הרגולציה החדשה שלכם בהתייחסות של בנק ישראל. אני הייתי רוצה, לפני שאתם מפרסמים את זה לציבור, לשמוע את זה פה בוועדה, לאן, מה הכיוון? ותנסי לתאם את המועד לפני שזה ייצא החוצה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> רגע, כבוד היו״ר, אני מבינה שאתה רוצה שנבוא עם התהליך, אבל בסוף כתהליך של אסדרה יש איזשהם כמה שלבים שאנחנו צריכים לעבור. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> לא, אני רוצה ברגע שסיימתם שאתם תבואו לכאן ותסבירו. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> ברגע שנסיים ונעבור, יש לנו שלושה שלבים לעבור, זה גם בסופו של יום יגיע לוועדה. ברשותך, כן חשוב לי שלא נגיע לוועדה לפני זה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אוקיי. עידית תנסה לתאם את זה במועד גם הכי נכון מבחינה משפטית. מה שאני כן רוצה להגיד לפני זה עוד בישיבה, אני מאוד אשמח לשמוע פה את מבקר המדינה עם הדוח ועם ההתייחסות שם של כל הגופים לדוח מבקר המדינה. תדאגי שיהיה דיון משותף, ועדת הכלכלה והוועדה לביקורת המדינה, על נושא דוח מבקר המדינה. דבר נוסף, אני רוצה מרשות המיסים דיווח מסודר לגבי הגבייה וגם להערכת אובדן הכנסות, כי גם אצל מבקר המדינה הוזכר שם הנושא הזה. אבל אני רוצה לשמוע פה את רשות המיסים עם כל ההתייחסות לכל הסוגיות. ואני גם רוצה מהכלכלן הראשי או אולי מהממונה על שוק ההון, לראות סקירה מסודרת איפה נמצאים הגופים הפיננסיים הגדולים הבינלאומיים. למשל, אם ב-OECD קיימת איזושהי רגולציה והוציאו הנחיות, האם קרן המטבע או בנק עולמי הוציאו כל מיני הנחיות בהקשר הזה? וכמובן, הכי מעניין זה ארצות הברית, פדרל ריזרב. איך הם מתייחסים לנושא, איפה הם עומדים? לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל. צריך להסתכל על מה שקיים בעולם, ועוד פעם, בעולם הכי מתקדם. ואותי גם מאוד מעניין הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, אם גם אצלם יש רגולציה כזאת או אחרת. כלומר, אם אנחנו נסתכל איפה נמצאים הגופים הכי חשובים בעולם בתחום הפיננסי, אז אולי שווה גם משהו ללמוד. אני לא יודע אם מישהו עשה עבודה בנדון, אם אתם מכירים את כל ההנחיות האלה, אבל אני אשמח פעם אחת בצורה מרוכזת לראות איפה אנחנו מול כל העולם הנאור. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> כבוד היו"ר, אני רק רוצה לחדד, האסדרה שלנו זו לא החקיקה. זה רק מה שנקרא הדגשים בניהול הסיכונים של הבנקים בהוראה שלנו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> ברור. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אגב, אנחנו עשינו סקירה בינלאומית, אין אסדרה על בנקים. מי שביקש ברחל בתך הקטנה, זה יותר על הגופים נותני שירותי - - - << אורח >> נאור ברוך: << אורח >> זה גוף פרטי, איך אפשר לאסדר אתכם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשיש אסדרה על הגופים, יותר קל לבנקים לנהל את הסיכון. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני מסכימה לגמרי. אגב, אנחנו הוספנו את זה גם באסדרה שלנו. עם זה אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אז אנחנו נשמע גם את הסקירות על הגופים הבינלאומיים, גם מבקר המדינה, וגם כמובן רשות המיסים. הכלכלן הראשי אמור להכין את כל הדוחות, ונעשה את זה כי הוועדה תנסה לתאם ישיבה משותפת של הוועדה לביקורת המדינה וועדת הכלכלה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:01. << סיום >>