חומר רקע - גורמים חיצוניים
8
2 ב דצמבר2025
לכבוד
ח''כ דוד ביטן
יו''ר ועדת
הכלכלה
:הנדון
מתווה ההסתדרות הלאומית ל
חיזוק
התעשייה הישראלית ומתן עדיפות לתוצרת מקומית
על
פני יבוא
מחו"ל - בתאימות ל
אסטרטגיית הרכש העדכנית של ה-
OECD
מתוקף מחוייבותה של ההסתדרות הלאומית לפעול למען החוסן הלאומי של מדינת ישראל, ה יא ממקדת
מאמצים ניכרים
ב פעילות למען חיזוק
התעשייה הישראלית
, על מפעליה ועובדיה .במסגרת
מעורבות העומק
שלנו במשק, אנו צופים בחרדה
ב פגיעה המתמשכת בחוסנה של
התעשייה
, וקורא ים
לביצוע ה צעדים
ה דחופים
לחיזוקה
ו.להעדפת רכש מקומי על פני יבוא מחו"ל
נדגיש כי מלבד
היותה של התעשייה מנוע
הצמיחה
של
המשק
והערובה לחוסנו ,
היא מהווה עוגן תעסוקתי קריטי ., בפרט בפריפריה היא כוללת
כ-
376
אלף עובדים, המהווים
קרוב ל עשירית מכלל העובדים במשק , כאשר60%
מהם מתגוררים באיזורי הפריפריה1..
הממשלה אינה נוכחת
דו״ח מצב התעשייה לשנת2024
משקף
את :היעדר המעורבות הממשלתית
התעשייה הישראלית נאלצת לפעול
בתנאי
,מחסור מתמשך בכוח אדם
ה יצוא
ה תעשייתי נמצא במגמת ירידה כבר שנתיים ברציפות
בשל העדפת
,היבוא
ו ישראל מדורגת
בתחתית ה
ר שימה ב
שיעור
ההשקעות(המו "פ) במימון ממשלתי. לאור
מציאות זו יש
להגביר
את המאבק על העדפת רכש תוצרת הארץ במטרה
להפוך את הרכש הציבורי לעוגן ביקוש יציב
ש י קטין
סיכון וי
עודד השקעות ייצור, תוך הישענות על העדפה לתוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים.
" מדוע
אפליית" רכש כחול-
?לבן היא עיוורון אסטרטגי
ליישום
המגומגם של
.העדפת רכש מקומי אין הגיון כלכלי
קוצר רואי אסטרטגי זה יוביל לקריסת מפעלים, בפרט
בפריפריה, לאבטלה המונית ואז לכסף ציבורי שיינתן להם .כתמיכות מדובר בהחמצת כלי אסטרטגי שהוא המנגנון
המשמעותי ביותר לצמיחה ותעסוקה.
מנתוני משרד הכלכלה והתעשייה עולה כי על כל מיליארד שקל
שהממשלה
מפנה לרכש מתוצרת מקומית, התוצר המקומי גדל בכ-
550
מיליון שקל2, ו מלבד השפעה ישירה על נתוני
התעסוקה, הרי שיש
לרכש מקומי
כמובן גם
תרומה משמעתית ל
נותני שירותים וספקים, עסקים קטנים ובינוניים
ועצמאים.
נזק נוסף
מאי-יישום מיטבי של העדפת רכש מקומי, הוא ש במקביל להשחתת התעשייה ואובדן כח אדם
,וידע
גדלה
.התלות ביבוא במצב גיאופוליטי מורכב של חרמות ועצירת נתיבי סחר
מתווה ההסתדרות הלאומית לחיזוק
רכש
ציבורי
כחול-
לבן
הצהרות והחלטות בנושא זה
לא חסרות, כגון החלטת ממשלה
587
(
29.11.2020
)שקבעה יעד של עידוד
רכש
ציבורי של תוצרת הארץ
וחיזוק
,התעשייה. יחד עם זאת
המציאות עגומה יותר ונדרש שינוי פרדיגמה .
,לכן הגיעה
העת לעבור מהצהרות לקביעת מסגרת אסטרטגית ממוקדת שמינהל הרכש וכלל המערכת המכרזית יהיו מחוייבים
לה, ולשם כך מוצע
ה
מתווה הבא המציע שיפור ודיוק של מדיניות הרכש בשני היבטים מרכזיים :
1
דו"ח התאחדות התעשיינים לשנת2024
.
2
אדר, כ'. (נובמבר2020
.). נשיא התאחדות התעשיינים: אם הצעת הרחבת העדפת תוצרת הארץ תסוכל, זו מתנה לארדואןice
. אוחזר מתוך
https://www.ice.co.il/consumerism/news/article/793917
1.
מדיניות רכש ככלי אסטרטגי
לחיזוק התעשייה ולביסוס חוסן לאומי
2.
הרחבת יע קרון הרכש המקומי גם
לגופים מערכתיים בזירה הציבורית (
רשויות ,קופות חולים ,
בנקים )
הוספת קטגוריות ודרישות
חוסן ל
שיקולי מדיניות הרכש הציבורי
1.
המצב כיום :יש העדפת תוצרת הארץ - אבל
היא
טכנית
בעיקרה
מה יש,
ומה
אין :יש
מנגנון העדפה לתוצרת הארץ שהוא
מרכיב מכרזי בעיקר
ו
בתוך אמת־מידת המחיר לרכש
טובין, עם שיעורי העדפה ודרישות הוכחה
, וכן הסדרה יישומית בהוראת תכ״ם
7.11.4
,לרבות התייחסות
להיבטי
רכש בינלאומי/הסכמים . יש אמנם שיקולי איכות
, אמות מידה ומשקולות, אך לרוב ה
ם בתוך
מכרז ספציפי ,לא ו
כ
תפיסת
חוסן לאומית שמגדירה מראש קטגוריות
ומפעילה כללי רכש שונים.
חסרה תפיסה לאומית
סדורה שמגדירה מראש אילו קטגוריות רכש
הן
קריטיות לחוסן
,המדינה ומחילה עליהן
כללי
רכש
ייעודיים (
מעבר למנגנון ההעדפה עצמו)
,דוגמת ה
כלים החדשים של ה-
3
OECD
לרכש מוטה-חוסן :
מלאי חירום, גיוון
מקורות אספקה ,
שיפור ,ניטור שרשרת אספקה ,רכש שיתופי טיפול בכשלי שוק והבטחת
קיבולת. בנוסף ,מדגיש ה
־OECD
שנדרשת גישת ניהול סיכונים
ברכש (זיהוי –
הערכה–
טיפול–ניטור )ככלי תשתיתי
שמאפשר להטמיע חוסן ומוכנות לעתיד באופן שיטתי ולא אד־הוק.
דוגמה
נוספת ניתן לראות
במסמכי מדיניות
הרכש של ממשלת בריטניה , שם מופיעה
התייחסות מפורשת לכך שהרכש הציבורי צריך לחזק חוסן כלכלי ולהגן
על שרשראות ה אספק ה4.
יש
להכניס למכרז עצמו שכבת חוסן אובייקטיבית , ב
אופן שניתן למדוד ולאכוף ,
כך שהרכש יתמרץ יכולת אספקה
ושרידות בפועל. כלומר: מעבר לכך שהעדפת תוצרת הארץ תמשיך לפעול היכן שחלה (לפי תכ״ם7.11.4
,)
בכל
מכרז בקטגוריות חוסן יוגדרו מראש“דרישות מיוחדות
"לחוסן ב
תנאי המכרז .הן יהיו
במסגרת
תנאי
,סף
או
תנאי
ביצוע חוזיים (
SLA
,)
או אמות
מידה המנוקדות ,
:כגון מרכז לוגיסטי מקומי בפריפריה כדי לקצר זמני הגעה , זמני
אספקה מובטחים מראש, יכולת מתן שירות מקומית ו ז מני
התאוששות מהירה ,
יתירות, חלופות אספקה, שקיפות
,שרשרת אספקה .'וכד כך נשמרת מסגרת מכרזית ושקופה ,
והתוצאה היא
הש רכש ה ציבורי
י חזק את היכולת
המקומית והרציפות התפעולית באמצעות מדדים ניטרליים ואכיפים .
2.
נדרשת
הגדרת התחומים הקריטיים ו קביעת
קטגוריות חוסן לאומיות לרכש הציבורי , כגון :
קביעת
סל קטגוריות שבו לרכש יש השלכה על חוסן ה
משק וביטחון האספקה (
)בשיתוף רח"ל .
ל
רכיבי החוסן יינתן משקל גבוה יותר בתוך מכרזים השייכים ל קטגוריות
החוסן. כגון:
1.
בריאות :
תרופות חיוניות, ציוד מיגון, ציוד רפואי מתכלה/קריטי
2.
מים ותשתיות מים :כימיקלים לטיפול במים/שפכים, משאבות, רכיבים קריטיים
3.
אנרגיה :רכיבים לתחזוקת רשת, גנרטורים, חלקי חילוף קריטיים
4.
תקשורת, סייבר
ו -
IT
קריטי :
תשתיות תקשורת, שרידות מערכות ליבה ממשלתיות
5.
מזון ותשומות חקלאיות קריטיות (
במקומות שבהם
המדינה רוכשת בפועל )
6.
חומרי גלם/כימיקלים תעשייתיים קריטיים (לרכש ממשלתי ותשתיות )
7.
בינוי ותשתיות:
בפרט )רכיבים עם צווארי בקבוק (תקינה/בטיחות/זמינות
8.
תחבורה ציבורית :
חלפים קריטיים לאוטובוסים/מערכות כרטוס/איתות
דוגמה 1
:ציוד מתכלה /מיגון במערכת
הבריאות
3 https://www.oecd.org/content/dam/oecd/en/topics/policy-issues/public-procurement/Toolkit-Resilient-Public-Procurement-
Strategies.pdf?utm_source=chatgpt.com
4 https://assets.publishing.service.gov.uk/media/685c072489ba18761d976125/E03229899_CP_xxx_CO_Procurement_Act_Part_2_Elay__2_.pdf
חוסן
=עמידות
=גיבוי
=זמינות
=רציפות
תי
פקוד
=מובטח
ימ =זעור סיכונים
=מענה למשברים
=קיבולת ייצור
=תרחישי שיבוש
=זמן תיקון
ביטחון אספקה
קטגוריית חוסן :
( בריאותPPE
/
מתכלים
קריטיים)
כלים מוטי-
חוסן :מלאי
חירום
+גיוון קורות אספקה
+ניטור מקור תשומות
)תרגום למדיניות מכרזית (“דרישות מיוחדות לחוסן” בתוך תנאי המכרז:
1.
)תנאי סף (כניסה למכרז:
•
הוכחת יכולת אספקה בהיקפים מינימליים+
תוכנית רציפות
עסקית לפריט הקריטי
•
)עמידה בדרישות תקן/איכות רלוונטיות (כפי שנקבע במפרט
2.
תנאי ביצוע חוזיים (SLA):
•
Lead-time
מ קסימלי
מנגנון קנסות/פיצוי מוסכם לאי+ לאספקה שוטפת ובחירום-
עמידה
•
מלאי מינימום זמין בישראל/נקודת הפצה בישראל לפריטי “אדום”
•
חובת דיווח חודשית על מלאים, כשלים ותלות בתשומות/מדינות מקור
3.
אמות-
מידה מנוקדות :
•
ניקוד ליתירות מוכח ,ת חלופות אספקה מתועדות, ושקיפות שרשרת אספקה
•
ניקוד לפריסת שירות/לוגיסטיקה בישראל (לרבות יכולת תגבור) המוכחת כמשפרת זמני אספקה
4.
)מנגנון “פיצול זכייה” במכרז/מסגרת (כאשר מתאים:
•
פיצול זכייה בין שני ספקים לפחות כדי להבטיח שני מקורות אספקה ולהקטין תלות (ככל שהמסלול המכרזי
)מאפשר.
דוגמה2: תקשורת ,תשתיות
דיגיטל וסייבר
תפעולי
הסיכון :תלות ברכיבי
חומרה וציוד רשת/אחסון/גיבוי ;שיבוש ימי מאריך זמני החלפה
ושיקום שירותי ליבה
כלים מוטי-
חוסן רכש שיתופי+ שיפור ניטור שרשרת האספקה+ : גיוון מקורות אספקה
)תרגום למדיניות מכרזית (“דרישות מיוחדות לחוסן” בתוך תנאי המכרז:
1.
תנאי סף:
•
כשירות אבטחת מידע ועמידה בתקנים/נהלים רלוונטיים למערכות ליבה
•
יכולת שירות/תחזוקה בישראל (צוותים)מוסמכים/מעבדה/חלפים
2.
תנאי ( ביצוע חוזייםSLA
:)
•
זמן התאוששות מקסימלי
זמינות חלפים מוגדרת מראש+ לתקלות קריטיות
•
חובת “תוכנית חלופות” בעת שיבו+ש
עדכון רבעוני
3.
אמות-
מידה מנוקדות:
•
ניקוד ליתירות ספקים ול מימוש שני מקורות אספקה לציוד קריטי (לפחות שני יצרנים )מאושרים/מאומתים
•
ניקוד לשקיפות שרשרת
ה
אספקה :מקור רכיבים, זמני אספקה, חלופות מוכחות
4.
יישום קונקרטי ברמת מדינה (תומך-
)מכרז:
•
מסגרת רכש רוחבית/רכש שיתופי לציוד ושירותי גיבוי כדי לשפר זמינות ולהקטין מירוץ בזמן משב
ר
,כלומר
העדפת תוצרת הארץ (תכ״ם7.11.4
,) ממשיכה לפעול היכן שחלה ושכבת החוסן אינה אלא דרישות ביצוע
אובייקטיביות, מדידות ואכיפות בתוך .המכרז
בישראל
כבר
קיימים
כיום
מנגנונים ומדיניות־משנה שמיישמים בפועל חלק מהעקרונות
,הללו
אך
הם מופיעים
בעיקר ככלים תפעוליים/ענפיים ולא כ
מדיניות חוסן רוחבית ו
סטנדרט ניהולי מחייב ב
קטגוריות ה
רכש ה
קריטיות .
יש להדגיש-
”אימוץ “קטגוריות חוסן
אינו
מחייב שינוי של דיני המכרזים או יצירת העדפה גורפת, אלא מאפשר
להפעיל בתוך המסגרת הקיימת כלי חוסן
,אובייקטיביים שמקטינים תלות ושיבושי אספקה (כגון יתירות ספקים
מלאים ופתרונות אספקה חלופיים), ובמקביל להמשיך להפעיל את העדפת תוצרת הארץ לפי הוראת תכ״ם
7.11.4
.היכן שהיא חלה
כך נשמרת
דרישת ה “מכרזיות” (שקיפות, כללים מראש ושוויון הזדמנויות) ומצומצם
הסיכון המשפטי
או הבינלאומי במכרזים מכוסים, בהתאם לעקרונות
ה -
GPA
ו תוך מיקוד הרכש במוצרים ושירותים
שבהם לחוסן הלאומי יש ערך מוכח.
קטגוריות החוסן
יהיו המדיניות שתקבע
מראש היכן
נדרש
להפעיל את
,כלי החוסן
שיוגדרו במכרזים כדרישות
.אובייקטיביות
הרחבת יע קרון הרכש המקומי גם
לגופים מערכתיים בזירה הציבורית
(רשויות ,קופות
)חולים, בנקים
יש לבחון הרחבה מדורגת של תחולת מנגנוני העדפת
תוצרת הארץ מעבר לרכש
הממשלתי הישיר ,כך שיכללו גם
גופים
הפועלים
בזירה הציבורית
ומבצעים רכש בהיקפים
משמעותיים
מכוח
דין
או
מכוח תקצוב
,ציבורי ובכלל
זה
רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים ,
וכן קופות החולים (וגופים
הנשלטים
על ידן ,ככל
שחלים
עליהם
דיני
מכרזים .)
יודגש כי קופות החולים כבר כפופות לחובת מכרז
לפי חוק חובת המכרזים ,אולם מנגנון
ההעדפה
בתקנות
העדפת תוצרת
הארץ ובהוראות
התכ״ם
מיושם בעיקר אצל ‘המזמין’
כהגדרתו בתקנות (
המדינה
ותאגיד
ממשלתי ,)ולכן הרחבה לגופים נוספים מחייבת עיגון נורמטיבי ייעודי .לפי אומדן התאחדות התעשיינים (נייר
עמדה ,
18.11.2020
,)הרחבה כאמור עשויה להוסיף לפדיון המקומי לפחות
11.2
מיליארד
₪
ולהוביל
לתוספת
של כ־37
אלף
משרות במשק (ישירות ועקיפות).
בנוסף, מוצע לבחון מסלול ייעודי (שאינו ‘רכש ציבורי’ במובנו החוקי) לעידוד העדפת תוצרת ישראלית גם בקרב
מוסדות פיננסיים מערכתיים ובראשם הבנקים: אף שאינם ‘מזמין’ לפי תקנות העדפת תוצרת הארץ, פעילותם
נשענת על פיקדונות הציבור ועל רשת ביטחון רגולטורית ,
ובישראל אף
קיימת
ערבות ממשלתית משתמעת לצד
היעדר מנגנון ביטוח פיקדונות רשמי. במקביל, בשנים האחרונות נרשמה רווחיות
שערורייתית
במערכת הבנקאית
והתקיימו יוזמות ציבוריות ו חקיקתיות הנוגעות ל‘רווחי יתר’. לכן יש היגיון ציבורי לבחון כלים משלימים (למשל
סטנדרטים וולונטריים, תמריצים או חובות שקיפות) שיקדמו רכש כחול־לבן היכן שניתן ,
מבלי להחיל על הבנקים
חובת העדפה אובליגטורית זהה לזו החלה על הממשלה .
לסיכום
1
.ל העדפה ה אחידה כיום ה ,מופעלת בעיקר בתוך אמת־מידת מחיר ובטובין יש להוסיף שכבה נוספת של
קטגוריות חוסן לאומיות, ולכל קטגוריה יהיו
כללי רכש מוטי-חוסן ,
שיובנו במכרזים
כדרישות אובייקטיביות.
2. יש להרחיב את יע
קרון הרכש המקומי
גם לגופים מערכתיים
בזירה
הציבורית (רשויות ,
קופות
)חולים, בנקים .
התעשייה הינה עורק החיים של המדינה-
היא המעסיק המשמעותי ביותר בפריפריה ובאיזורי עדיפות לאומית ,
והיא
מנוע הצמיחה של המשק הישראל והערובה לחוסנו .
את כלי החוסן הללו יש להבנות בתוך מדיניות הרכש
.הציבורי
עלינו לפתח מדיניות
המישירה
מבט אל העתיד
והמבטיחה
שככל הניתן, כל הוצאה לא תהייה לחיזוקו
של עם אחר, אלא תטמון בחובה גם השקעה חוזרת בתעשייה, בחיזוק המשק, בביצור העוצמה הישראלית
.ובעתיד ילדינו
,בברכה
יאיר שלם, מנכ''ל
הסתדרות לאומית