חומר רקע
הכנסת– מר
כז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
סקי
רה ע ל ענף
התעשייה הישראלית
:כתיבה
חדוה קפ
לינס
קי
, כלכל
נית
:| אישור
עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי
:תאריך "א י זו תמ ב
,תשפ"ה7 ל ביו י2025
סקירה כלכלית
סקירה על ענף התעשי
יה הישראלית
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכן ה
עניינים
תמצית
................................
................................
................................
................................
.......
1
1.
ענף התעשייה בישראל
................................
................................
................................
........
2
2.
אתגרי
ם בענף התעשייה
................................
................................
................................
......
6
2.1
שינוי בערך השקל
................................
................................
................................
.............
6
2.2
שינויים בהיקף הסחר העולמי
................................
................................
............................
7
2.3
סביבה עסקית
................................
................................
................................
..................
8
2.4
פריון נמוך בשוק העבודה
................................
................................
................................
.. 9
3.
כלי מדיניות אפשריים
................................
................................
................................
........
11
3.1
שע
ר השקל
................................
................................
................................
....................
11
3.2
( מדיניות פעילה בשוק העבודהALMP
)
................................
................................
............
12
3.3
ייצור מתקדם– מו"פ וחדשנות טכנולוגית
................................
................................
.........
13
4.
העדפת תוצרת מקומית
ברכש הציבורי בעולם
................................
................................
......
13
4.1
העדפת תוצרת מקומית והסכמי רכש
................................
................................
...............
13
4.2
דרכי פעולה נוספות
................................
................................
................................
........
14
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ צגה מלקו
לקראת ציון יום התעשייה הישראלית בכנסת ב-8
ביולי2025
על ידי השדולה
לקידום התעשייה וההייטק בישראל בראשות חברי הכנסת ,חנוך דב מלביצקי
ולדימיר בליאק, ואלי דלל .
המסמך
כולל
נתונים ע ל ענף התעשייה בישראל לרבות תפוקה, יצוא ותעסוקה, ניתוח כלים לשיפור התחרותיות של ענף
התעשייה ו
סקירה
.על העדפת תוצרת מקומית
פדיון ענף התעשייה בשנת2023
היה כ-
575
מיליארד ש"ח. ניתן
ל
חלק את ענף התעש
יי ה לתת ענפים על בסיס
עוצמה טכנולוגית. בלוח1
להלן מכירות בשנת2021
לשוק המקומי וליצוא לפי עוצמה טכנולוגית
)(מיליארדי ש"ח.
נתון מסורתית מעורבת-מסורתי
ת מעורבת-עילית עילית סך הכ
ול
שוק מקומי
85.4
74.0
30.9
34.2
224.5
יצוא
9.1
25.1
39.1
99.0
172.2
סך הכול
94.5
99.1
69.9
133.1
396.7
משקל מסך
הכול
23.8%
25.0%
17.6%
33.6%
100.0%
שוק
מקומי
90.4%
74.7%
44.1%
25.7%
56.6%
יצוא
9.6%
25.3%
55.9%
74.3%
43.4%
סך הכול
100%
100%
100%
100%
100%
אפשר לראות כי בשנת2021
משקל המכירות בטכנולוגיה עילית מסך המכירות של ענף התעשייה היה33.6%
בהשוואה לכ-
23.8%
בטכנולוגיה מסורתית. קיימים פערים גבוהים במשקל היצוא- כ-
43.4%
מסך המכירות בענף
התעשייה היו ליצוא, בטכנולוגיה מסורתית כ-
9.6%
בטכנולוגיה מעורבת-מ
סורתית כ-
25.3%, בטכנולוגיה מעורבת-
עילית כ-
55.9%
ובטכנולוגיה עילית כ-
74.3%
.
בלוח להלן ,משרות שכיר, שכר חודשי
תוצר ואחוז תוצר מה
ת פוקה הגולמית בשנת2021
.לפי ועצמה טכנולוגית
טכנולוגיה
)משרות שכיר (אלפים
)שכר חודשי (אלפי ש"ח
)תוצר (מיליארדי ש"ח אחוז תוצר מתפוקה
עילית
109
(
29.1%
)
27.1
62.7
(
43.3%
)
45.8%
מעורבת-עילית
68
(
18.1%
)
18.3
25.9
(
17.9%
)
35.3%
מעורבת-מס
ורתית
84
(
22.5%
)
14.1
27.4
(
18.9%
)
27.1%
מסורתית
114
(
30.4%
)
11.3
28.8
(
19.9%
)
30.6%
סך הכול
375
(
100%
)
17.9
144.8
(
100%
)
35.7%
אפשר לראות כי בשנת2021
היו בטכנולוגיה מסורתית כ-
114
אלף משרות שכיר שהיוו כ-
30.4%
מסך משרות השכיר
בענף התעשייה, בשכר חודשי נמוך משמעותית מהממוצע בענף. משקל התעשייה המסורתית בתוצר של ענף
התעשייה היה19.9%
ואחוז התוצר מהתפוקה הגולמית היה30.6%, בהשוואה ל-
45.8%
בטכנולוגיה עילית ול-
35.7%
בכלל ע
נ.ף התעשייה
הנתונים המפורטים במסמך יכולים ללמד על הצורך בכלי מדיניות לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה
המסורתית והמעורבת-מסורתית
)(לרבות מזון, משקאות ורהיטים,, אשר רוב תוצרתה מופנה לשוק המקומי
אחוז
הערך המוסף הגולמי מהתפוקה ,התמורה למשרות מהתפוקה וההשק
עה הגולמית מהתפוקה נמוכים יחסית , וחלק
ני.כר מהמפעלים ממוקמים בפריפריה
הכלי המרכזי לשיפור כושר התחרותיות של ענף התעשייה בכלל ושל התעשייה המסורתית בפרט הינו
העלאת הפריון ,
אשר תוביל הן לעלייה בשכר העובדים .והן ליכולת להתמודד בשוק המקומי וביצוא מול יצרנים ממדיניות אחרות
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
1.
ענף התעשייה בישראל
ף ענ
התעשייה
מחולק
לפי ארבע רמות של עוצמה טכנולוגית: מסורתית(Low Tech), מעורבת-
מסורתית(Medium-Low Tech), מעורבת-
עילית(Medium-High Tech)
ועילית(High Tech). לוח
1
.להלן מציג את ענפי התעשייה בחלוקה לפי עוצמה טכנולוגית
לוח1: ענפי התעשייה בחלוקה לעוצמה טכנולוגית1
מסורתית מעורבת-מסורתית מעורבת-עילית עילית
מוצרי מזון; משקאות; מוצרי
טבק ;טקסטיל; מוצרי הלבשה;
ייצור ועיבוד של מוצרי עץ; מוצרי
עץ ,שעם ,קש עוד ו; הדפסה של
חומר תקשורתי מ
וקלט; נייר
ומוצריו; רהיטים; ענפי ייצור
אחרים.
שכפול חומר תקשורתי מוקלט;
דלקים ומוצרי נפט גולמי; מוצרי גומי
ופלסטיק; תעשיית מתכות בסיסיות;
מוצרי מתכת בהרכבה; בניית ספינות
ואוניות; תיקון ,תחזוקה והתקנה של
מכונות וציוד; מוצרים על בסיס
מינרלים אל-מתכתיים.
כימיקלים ומוצריהם;
נשק ותחמושת; ציוד
חשמלי; מכונות וציוד;
כלי רכב מנועיים
ונגררים; כלי תחבורה
והובלה.
כלי טיס ,חלליות וציוד נלווה;
מחשבים ,מכשור אלקטרוני
ואופטי; תרופות.
אפשר לראות כי
בענף התעשייה יש28
תת ענפים , מתוכם11
בטכנולוגיה מסורת
ית ,שמונה
בטכנולוגיה מעורבת-מסורתית ,שישה בטכנולוגיה מעורבת-ע ילית
ו
שלושה ב
טכנולוגיה עילית .
יש לציין כי בענף נכלל
ות
סחורות בלבד, בנוסף בשירותים יש ענפים נוספים העוסקים בפיתוח
תוכנה, אבטחת
מידע ., שירותי מו"פ וכדומה לוח2
,להלן מציג את מספר המפעלים משרות
ש כיר והשכר לפי עוצמה טכנולוגית בשנת2023
.
לוח2
: תיאור ענ
ף
התעשייה לפי עוצמה טכנולוגית בשנת2023
)(בש"ח2
טכנולוגיה עילית מעורבת-עיל
ית מעורבת-מס
ורתית מסורתית סך הכ
ול
מספר מפעלים
586
1,477
4,032
6,335
12,430
משקל המפעלים מסך ה
כול
4.7%
11.9%
32.4%
51.0%
100%
משרות שכיר)(באלפים
109
67.6
84.1
113.8
374.5
משקל
משרות מסך הכול
29.1%
18.0%
22.5%
30.4%
100%
ממוצע
משרות שכיר למפעל
186.0
45.8
20.9
18.0
30.1
)שכר חודשי למשרת שכיר (אלפי ש"ח
27.1
18.3
14.1
11.3
17.9
מהנתונים
עולים הדברים הבאים
לגבי שנת2023
:
מפעלים:
מספר המפעלים בענף התעשייה
היה
12,430
,
מתוכם51%
ב ,מסורתית32.4%
ב
מעורבת-
, מסורתית11.9%
ב
מעורבת-ע
ילית ו-
4.7%
ב
עילית.
משרות :
מספר המשרות היה374,500
, מתוכן30.4%
ב
מסורתית ,
29.1%
ב
עילית ,
22.5%
ב
מעורבת-
מסורתית
ו-
18%
ב
מעורבת-עילית. ממוצע
עובדים למפעל לפי טכנולוגיה
היה186
ב
עילית ,
46
במעורבת-
,עילית
21
במעורבת-מ סורתית
ו-
18
ב
מסורתית.
שכר:
השכר חודשי
ב טכנולוגיה
עילית היה
27,100
ש"ח
, ב
מעורבת-
עילית18,300
ש"ח ,
ב
מעורבת-
מסורתית14,100
ש"ח ו מסורתית11,300
ש"ח.
1 הלמ"ס הייצור התעשייתי של ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה: פברואר-
אפריל2025
,
26
ביוני2025
.
2 הלמ"ס ,
שנתון סטטיסטי2023
,
לוח.6
16
– מפעלים, משרות ושכר בתעשייה, לפי עוצמה טכנולוגית ,
10
בספטמבר2024
.
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים1
.להלן מציג את התוצר בענף התעשייה, הכרייה והחציבה ומשקלו מסך התוצר במשק
תרשים1: תוצר בענ ף התעשייה הכרייה והחציבה ומשקלו מסך התוצר (מיליארדי ש"ח, מחירי2015
)
3
מהתרשים עולה
כי בשנ ים2018
עד2024
התוצר בענף התעשייה, הכרייה והחציבה עלה בשיעור
ריאלי מצטבר
של כ-
29%, ומשקל
ו ך בס
התוצר במשק
עלה ב
כ-
0.8
נקודות ה אחוז. משקל הענף
בתוצר הגיע לשיא של13.8%
בשנת2021
ומאז ירד ל-
13.1%
בשנת2024
ומאז2022
.לא צמח
בתרשים2
להלן מדד פריון הייצור בענפי המשק בשנים2014
עד2024
.
תרשים2
: מדד פריון הייצור בענפי המשק בשנים4
201
עד2024
4
אפשר לראות כי בשנ ים2014
עד2024
מדד פריון הייצור בענף התעשייה עלה בכ-
19.2%
לעומת עלייה של כ-
13.7%
.בסך המגזר העסקי
תרשים3
להלן מציג את הייצוא התעשייתי לפי
עוצמה טכנולוגית בשנים2023-2012
.
3
,הלמ"ס
החשבונות
הלאומיים לשנת2024: אומדן שני,
לוח1
ולוח18
,
10
במרץ2025
.
4
בנק ישראל, דוח שנתי2024
,
'לוח ב-
'נ-
15
- פריון הייצור הכולל של המגזר העסקי, לפי ענפים , מרץ2025
:. פריון הייצור השינוי בתוצר
שאינו מוסבר מהשינוי במלאי ההון או
מה.שינוי בשעות העבודה
165
170
185
205
212
215
212
12.3%
12.3%
13.6%
13.8%
13.4%
13.4%
13.1%
11.5%
12.0%
12.5%
13.0%
13.5%
14.0%
-
50
100
150
200
250
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
תוצר ענף התעשייה ,
כרייה וחציבה
משקל תוצר התעשייה ,
כרייה וחציבה בסך התוצר במשק(ציר ימני)
119.2
100.8
116.3
89.7
94.3
112.3
113.7
85
90
95
100
105
110
115
120
125
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
תעשייה
חקלאות
תחבורה ותקשורת
בנייה
חשמל ומים
מסחר ושירותים
סך הכול
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים 3
:
ייצוא תעשייתי לפי עוצמה טכנולוגית בשנים12
20
-
2023
(במיליארדי
דולר)
5
מהנתונים עולה כי
סך היצוא התעשייתי בשנת2023
היה54.3
מיליארד
דולר, שהיוו כ-
35%
מסך יצוא סחורות ושירותים כו-
74%
מסך יצוא הסחורות6, עלייה של כ-
23%
משנת2012
.
הייצוא התעשייתי גבוה יותר ככל שהעוצמה הטכנולוגית גבוהה יותר , אם כי משקל היצוא של
טכנולוגיה ע
י
לית ירד בעשור האחרון.
בשנת2023
משקל הייצוא של טכנולוגיה עילית היה
כ-
40%
מסך יצו
א
,התעשייה לעומת45%
בשנת2012
, משקל
טכנולוגיה מעורבת עילית
היה
כ-
39%
לעומת כ-
35%
בשנת2012
, משקל
טכנולוגיה מעורבת מסורתית היה כ-
15%
לעומת כ-
14%
בשנת2012
ומשקל טכנולוגיה מסורתית היה7.2%
עומת6.8%
בשנת2012
.
תרשים4
מציג את משקלי הייצוא והמשרות מכלל המשק לפי עוצמה טכנולוגית בשנת2023
.
תרשים4
:
משקלי ייצוא ומשרות מסך המשק לפי עוצמה טכנולוגית בשנת2023
7
אפשר לראות כי משקל המ שרות בשנת2023
בטכנולוגיה עילית היה26.7%
לעומת משקל יצוא
של כ-
40%
, מ
שקל המ
תו שר ב טכנולוגיה מסורתית
היה כ-
28%
לעומת משקל ביצוא של7.2%
,
ומשקל המשרות
בטכנולוגיה מעורבת מסורתית
היה0.6%
2
לעומת
משקל היצוא
של14.5%
.
5
,הלמ"ס
שנתון סטטיסטי2024
,
לוח13.11
– יצוא תעשייתי, לפי עוצמה טכנולוגית ,
4
באוגוסט2024
.
6
,הלמ"ס שנתון סטטיסטי2024
,
לוח13.1
- יבוא ויצוא סחורות ושירותים ,
4
באוגוסט2024
.
7
משרות: ראו לוח2
; יצוא: ראו תרשים3.
19.7
21.5
15.4
20.9
6.0
7.9
3.0
3.9
44.1
54.3
0
10
20
30
40
50
60
70
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
עילית
מעורבת עילית
מעורבת מסורתית
מסורתית
סך הכול
26.7%
17%
20.6%
27.9%
39.7%
38.5%
14.5%
7.2%
0%
10%
20%
30%
40%
עילית
מעורבת עילית
מעורבת מסורתית
מסורתית
משרות
ייצוא
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים5
להלן מתאר את
משקל המכירות בתעשייה לפי עוצמה טכנולוגית .
תרשים5
: משקל המכירות בתעשייה לפי עוצמה טכנו
לוגית ב
ש נים2016
ו-
2021
8
אפשר לראות
כי המכירות לשוק המקומי וליצוא מסך מכירות ענף התעשייה
ב טכנולוגיה
עילית הי
ו
33.6%
לעומת31.9%
בשנת2016
, ובטכנולוגיה מסורתית היה23.8%
לעומת25.4%
בשנת2016
.
בתרשים 6
להלן נתונים משקל היצוא מסך המכירות ומשקל
ערך מוסף מקומי, תמורה למשרות
והשקעה גולמית בנכסים קבועים מסך התפוקה
הגולמית לפי עוצמה טכנולוגית בשנים2016
-
2021
.
תרשים6
: מדדים בענף התעשייה בשנים2016
ו-
2021
9
8
הלמ"ס, שנתון סטטיסטי2024
,
לוח16.14
– חשבון הייצור של התעשייה, לפי עוצמה טכנולוגית ,
4
באוגוסט2024
.
9
.שם
25.4%
23.8%
24.6%
25.0%
18.1%
17.6%
31.9%
33.6%
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
מסורתית
מעורבת-מסורתית
מעורבת-עילית
עילית
11.3%
9.6%
25.4% 25.3%
58.0% 55.9%
78.7% 74.3%
44.7% 43.4%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
מסורתית
מעורבת-
מסורתית
מעורבת-עילית
עילית
סך הכל
אחוז יצוא מסך המכירות
29.9% 30.6% 29.6% 27.1%
35.4% 35.3%
41.8%
45.8%
34.7% 35.7%
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
45%
50%
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
מסורתית
מעורבת-
מסורתית
מעורבת-עילית
עילית
סך הכל
אחוז ערך מוסף גולמי מהתפוקה
18.2% 18.3% 16.5% 14.7%
21.2% 21.7%
26.3% 25.3%
20.9% 20.4%
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
מסורתית
מעורבת-
מסורתית
מעורבת-עילית
עילית
סך הכל
אחוז תמורה למשרות מהתפוקה
3.9%
3.2%
3.0%
3.6%
4.9%
4.0%
5.2%
7.6%
4.3%
4.9%
0%
1%
2%
3%
4%
5%
6%
7%
8%
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
2016
2021
מסורתית
מעורבת-
מסורתית
מעורבת-עילית
עילית
סך הכל
אחוז השקעה גולמית מהתפוקה
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אפשר לראות כי
קיימים פערים במדדים השונים בענף התעשייה. כך,
בשנת2021
אחוז היצוא
מסך המכירות בטכנולוגית ע
י
לית היה כ-
74%
לעומת כ-
10%
בטכנולוגיה מסורתית, אחוז ער
ך
מוסף גולמי או תוצר מקומי גולמי מסך התפוקה הגולמית בטכנולוגית ע
י
לית היה כ-
46%
לעומת כ-
31%
בטכנולו גיה מסורתית, אחוז תמורה למשרות מסך התפוקה הגולמי בטכנולוגית
עי
לית היה כ-
25%
לעומת כ-
15%
בטכנולוגיה מעורבת מסורתית ואחוז השקעה גולמית מסך
התפוקה הגולמית בטכנולוגית ע
י
לית היה כ-
7.6%
לעומת כ-
3.2%
.בטכנולוגיה מסורתית
לסיכום, ה נתונים המפורטים
לעיל
יכולים ללמד על הצורך בכלי מדיניות לחיזוק כושר
התחרותיות של התעשייה המסורתית והמעורבת-מסורתית
(לרבות מזון, משקאות
ורהיטים), אשר רוב תוצרתה מופנה לשוק המקומי ,
אחוז הערך המוסף הגולמי מהתפוקה
.התמורה למשרות מהתפוקה וההשקעה הגולמית מהתפוקה נמוכים יחסית
2
.
אתגרים ב
ענף התעשייה
2.1
שינוי בערך ה
שקל
ייסוף השקל לאורך זמן עשוי להקשות על התעשייה המייצאת ועשוי למנוע הרחבת פעילות של
תעשיה מסורתית ליצוא. תיסוף המטבע המקומי מביא לירידה ברווחיות
היצואנים ,ו בעיקר על
טכנולוגי
ה עילית , שכן
משקל ההוצאה על שכר המשולם בש"ח ומשקל היצוא המת קבל במט"ח
גבוהים יחסית . מנגד, חלק מהוצאותיהם
הוא במט
"ח ,, למשל רכישת חומרי גלם ומכונות וציוד
ועל כן ההשפעה מתקזז
ת חלקית .
מחקר של בנק ישראל מצא כי פיחות ריאלי של1%
מגדיל
בכ-
0.3%
את הסיכוי שחברת תעשייה ממוצעת תפסיק לייצא כעבור שנתיים.
10
הגורמים המשפיעים על:שער השקל הם רבים ומורכבים, ובהם
משתני מדיניות , כגון קביעת שער הריבית
לפי ה מדיניות המוניטרית של בנק ישראל, גמישות
משטר שער החליפין והתערבות של בנק ישראל או של הממשלה במסחר בשוק
מט ה
"ח.
משתנים מקרו-כלכליים
, כגון מידת הפתיחות של המשק הישראלי לסחר-חוץ ולתנועות
,הון
)שינוי בזרימת מטבע הנובע מפעילות כלכלית ריאלית (כגון ייבוא, ייצוא והשקעות ,
יצוא
שירותי הייטק ומכירת חברות טכנולוגיה
.וחוזקה של כלכלת ישראל
תרשים7 מציג את השינויים בשער השקל-
דולר
ומדד הנסדק
בשנים2019
עד2025
.
10
,ארנון ברק וגלעד ברנד
ההשפעה של שער החליפין על החברות בענפי התעשייה בישראל,
בנק ישראל, חטיבת המחקר, יוני2022
.
מהנתונים ניתן
ללמוד על הצורך
בכלי מדיניות לחיזוק
כושר התחרותיות של
התעשייה המסורתית
והמעורבת-מ
סורתית
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים7
: השינויים בשער השקל-
דולר ומדד הנסד"ק
ב תקופה ינואר19
20
עד יולי2025
11
נכון ל שבוע הראשון של
ל יו י2025
שער ה
שקל ה
יה כ-
0.3
דולר (
3.36
ש"ח לדולר) ,
השיא בתקופה
זו ה
יה
נובמבר2021
(
3.12
ש"ח לדולר), והשפל ה יה אוקטובר2023
(
3.98
ש"ח לדולר)
. עד
תחילת2023
.היה מתאם בין שער השקל למדד הנסד"ק, ומאז חלה היפרדות בתחילת
המלחמה באוקטובר2023
השקל נחלש משמעותית.
מאוקטובר2024
,
על רקע הקטנת האיום
ה של
חיזבאללה ,
.חזר שוב המתאם בין שער השקל למדד נסד"ק
ערב מבצע"עם כלביא"
שער
השקל היה3.6
ש ו "ח ירד
ל-
3.34
ש ב "ח-4
ביולי2025
כחלק מהירידה ב
רמת הסיכון של ישראל
ו ייתכן
שגם
בגין
הגדלת השקעות של גופים מוסדיים בארץ עקב התשואות ה גבוהות
ב בורסה
לני"ע בתל אביב ל
עומת
.הבורסות בארה"ב, וחזרתם של המשקיעים הזרים להשקיע בארץ
2.2
שינויים בהיקף הסחר העולמי
יצוא הסחורות והשירותים ירד בשנת2024
ב שיעור ריאלי של5.6%, ובניכו
י
יצוא שירותי
התיירות, שנפגע בשל
ה
מלחמ
ה ,ירד ב-
3.8%
.
12
,ככלל קיים מתאם חיובי בין יצוא הסחורות
והשירותים לבין הסחר העולמי. שנת2024
היא חריגה שכן
ה
סחר העולמי עלה ב-
2.7%
, אך
היצוא הישראלי ירד כאמור ב-
5.6%. ה
ירידה באה ככל הנראה על רקע
ירידה ביכולת היצור עקב
מגבלות כוח אדם, קשיי
סחר
בשל מצב המלחמה וירידה בביקוש העולמי למוצרים ו
ל שירותים
שישראל מתמחה בהם. הירידה ביצוא בשנת2024
מגיעה לאחר צמיחה מהירה של היצוא בשנ
ת
2021
של15.2%
ו בשנת2022
של9.4%
ו
ירידה
בשנת2023
של1.1%
.
13
11
,בנק ישראל
שערי חליפין יציגים ,
NASDAQ Composite Index
,
:כניסה7 ביולי
2025
.
בחודש יולי025
2
.ממוצע שבוע ראשון
12
,הלמ"ס
רבעון לסטטיסטיקה של מקרו-כלכלה, אוקטובר-
דצמבר2024
, לוח1.5
- יצוא סחורות ושירותים ,
7
באפריל2025
.
13
,שם. בנק ישראל דין וחשבון2024
, מרץ2025
.
0.27
0.32
0.25
0.30
-
5,000
10,000
15,000
20,000
0.25
0.26
0.27
0.28
0.29
0.30
0.31
0.32
0.33
ינו-
19
אפר-
19
יול-
19
אוק-
19
ינו-
20
אפר-
20
יול-
20
אוק-
20
ינו-
21
אפר-
21
יול-
21
אוק-
21
ינו-
22
אפר-
22
יול-
22
אוק-
22
ינו-
23
אפר-
23
יול-
23
אוק-
23
ינו-
24
אפר-
24
יול-
24
אוק-
24
ינו-
25
אפר-
25
יול-
25
מדד הנסד"ק
שער שקל-דולר
קורונה-התחלת סגרים
הצגת השינויים
במערכת המשפט
פרוץ מלחמת
חרבות ברזל
ככלל, קיים מתאם
חיובי בין יצוא
הסחורות והשירות ים
.לבין הסחר העולמי
שנת2024
היא
חריגה
הצגת רפורמת מכסים
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,על פי דוח של מכון היצוא קיימת הערכה כי הירידה המשמעותית הצפויה אצל שותפות הסחר
המרכזיות של ישראל (ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה) והמלחמה בעזה, יביאו להאטה בקצב
,גידול היצוא בשנתיים הקרובות. ההאטה תתבטא בעיקר במוצרים ושירותים לצריכה הפרטית
אך פחות ביצוא של טכנולוגיות קריטיות כמו.הגנה, סייבר, תשתיות מחשוב ובריאות14
השפעות על הסחר עם ארה"ב לאור שינויי המכסים
על פי נתוני התאחדות התעשיינים, בשנת2024
יצאה ישראל סחורות ל ארה"ב בסך של13.6
מיליארד דולר (כ-
25%
מסך יצוא הסחורות) וייבאה סחורות בסך של9
( מיליארד דולר10.3%
.)מסך יבוא הסחורות מדיניות המכסים של ממשל טראמפ גרמ
ה
לטלטלה בשווקים ולחוסר
וודאות. ל
פי תרחישי הייחוס השונים, הפגיעה ביצוא הישראלי כתוצאה מהעלאת המכסים (ש נכון
ליולי2025
גובהם עדיין לא נקבע) הוא בין1
מיליארד דולר (בתרחיש בו המכס יהיה בשיעור של
10%, יינת
ן
פטור על תרופות, שבבים ועוד ומכס בשיעור של25%
על אלומיניום) ל-
3
מיליארד
דולר(
בתרחיש של מכס בשיעור של17%, יינת
ן פטור על תרופות, שבבים ועוד ומכס בשיעור של
25%
.)על אלומיניום
ענפי התעשייה שיפגעו במיוחד בתרחיש הקיצון הם ייצור מחשבים, ציוד
אלקטרוני ואופטי שיפגע בסך של901
מיליון דולר, ייצור מכונות וציוד-
פגיעה בסך349
מיליון
דולר, ייצור נפט, כימיקלים ומוצריהם–
313
מיליון דולר, גומי
ופלסטי
ק –
167
,מיליון דולר
מתכות
בסיסיות–
143.4
מיליון דולר, כלי תחבורה והובלה–
140.2
.מיליון דולר ועוד15
2.3
סביבה עסקית
ענף התעשייה צורך תשומות של סחורות ושירותים לשם ייצור המוצרים. בחלק מענפי התשומות
קיימים שווקים לא יעילים אשר עשויים להביא להקטנת כושר התחרותיות של הענף בהתמודדות
ב .שוקי יצוא ובשוק המקומי
עליית מחירי תשומות, כגון מים לתעשייה ו
שירותי נמלי ים-
ואוויר
עשויים להקטין את כושר התחרותיות
ש ,ל הענף. כמו כן, מושתים על הענף מיסים מסוגים שונים
לרבות מס חברות, מס הכנסה על העובדים וארנונה. הקלות במיסוי עשויות לשפר את כושר
התחרותיות של הענף, כמו לדוגמה
פחת מואץ להשקעות בהון.
לפי
סקר שערכה הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית ,
הקשיים
הרגולטורים המרכזיים שהוצגו על ידי גורמים שונים בתעשייה הם רגולציית בטיחות אש, תחום
רישוי עסקים, תכנון ובנייה והרגולציה הסביבתית. עוד עולה כי ישנם קשיים גם בתחומי הקצאת
.קרקעות לתעשייה, יצוא ויבוא לצרכי יצור וסוגיות שונות בשוק התעסוקה16
לפי מדד Doing Business
משנת2020, ישראל דורגה במקום ה-
35
מבין190
מדינות, עלייה
של14
מקומות בהשוואה לשנת2019
שבה דורגה ישראל במקום ה-
49
ומקום54
בשנת2018
.
14 מכון היצוא,
דו"ח לשנת2023/24: תמונת מצב ומגמות ליצוא הישראלי , יוני2024
.
15 נתנאל
,היימן, התאחדות התעשיינים, מצגת שהוצגה בפורום מקרו באוניברסיטת בר אילן21
באפריל2025
.
16
הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות
של התעשייה הישראלית , ינואר2018
.
קיימת הערכה כי
הירידה המשמעותית
הצפויה אצל שותפות
הסחר המרכזיות של
ישראל יביאו להאטה
בקצב גידול היצוא
על פי נתוני התאחדות
התעשיינים, הפגיעה
בישראל עקב מדיניות
המכסים של ממשל
טראמפ צפויה להיות
בין1 ל-
3
מיליארד
דולר
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הסיבות העיקריות לשיפור בשנת2020
הן
שיפור במדדים של תשלום מיסים (העברת חלק
.מהתשלומים לאופן מקוון), רישום נכס מקרקעין וקבלת אשראי
תחומים ש השפיעו לרעה על
הדירוג הכולל של ישראל
הם
אכיפת הסכמים, סחר חוץ שמאופיין בחסמים בירוקרטיים גבוהים
וקלות ההתחברות ל חשמל(בישראל לוקח בממוצע כ-
102
ימים לחבר עסק לחשמל).
17
2.4
פריון נמוך בשוק העבודה
תרשים8
מציג את פריון העבודה בענף התעשייה ובכלל המשק
ב
מדינות ה-
OECD
בשנת2022
.
תרשים8ר : פ יון העבודה בענף התעשייה ובמשק
במדינות ה-
OECD
(
2022
,
תוצר לשעת עבודה, דולרPPP
)
18
17
,דן אנד ברדסטריט תמונת מצב–
קלות עשיית עסקים– ניתוח מיוחד :, כניסה7
ביולי2025
,; הבנק העולמי מדד דירוג קלות ביצוע
עסקים
2020
:, כניסה7
ביולי2025
.
18 OECD, GDP per hour worked, USD PPP. Productivity, hours worked in the Industry sector, accessed: 2 July 2025
הלמ"ס, שנתון סטטיסטי2024
,
לוח11.2
-
שווי כוח קנייה ומדדי רמת מחירים לתוצר מקומי גולמי- השוואות בין-לאומיות ,
3
בספטמבר
2024
.עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
85.8
73.7
68.4
60.3
0
100
200
300
400
500
600
אירלנד
שווייץ
דנמרק
בלגייה
הולנד
שוודיה
פינלנד
גרמניה
נורווגיה
אוסטרייה
צרפת
איסלנד
ממוצעOECD
איטליה
ישראל
ספרד
לוקסמבורג
אוסטרליה
קנדה
סלובניה
ליטא
צ'כיה
ניו זילנד
הונגריה
סלובקיה
יוון
פולין
פורטוגל
לטבייה
אסטוניה
מקסיקו
קולומבייה
תוצר לשעת עבודה בכלל המשק
תוצר לשעת עבודה בענף התעשייה
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אפשר לראות כי בשנת2022
פריון העבודה ב ענף התעשייה בישראל היה73.7
דולר ובכלל
המשק כ-
60.3
דולר
, גבוה יותר בכ-
22%, בהשוואה ל
פריון העבודה בענף התעשייה ב ממוצע
ה-
OECD
85.8
דולר ובכלל המשק כ-
68.4
דולר
, גבוה יותר בכ-
25%
.
פריון העבודה בענף
התעשייה בישראל נמוך בכ-
14.1%
לעומת
ממוצע ה-
OECD
,
ופריון העובדה בכלל המשק נמוך
בכ-
11.8%
לעומת ממוצע ה-
OECD
.
מחקרים מראים כי פריון העבודה בתעשייה גבוה יחסית
לענפי משק אחרים ובהם מסחר ושירותים. הסבר אפשרי לכך הוא כי ענף התעשייה פועל בשוק
גלובלי והוא מוטה יצוא ולכן עליו להיות תחרותי ביחס.לענף התעשייה בעולם19
תרשים9
.מציג את מספר משרות בתעשייה והערך המוסף הממוצע למשרה, לפי מחוז
תרשים9
( : מספר משרות וערך מוסף ממוצע למשרה, לפי מחוז2021, אלפי ש"ח, אלפי משרות20
אפשר לראות כי מספר המשרות בתעשייה במחוז הצפון הוא99.6
אלף, במחוז הדרום65.3
אלף כו-
46%
מסך המשרות הן במחוזות הצפון והדרום. במחוז ירושלים מספר המשרות
בתעשייה נמוך יחסית כ-
19
אלף והערך המוסף גבוה יחסית כ-
395
אלף ש"ח. יתכן שההסבר
לכך הוא שבמחוז זה
משקל מפעלים
בטכנולוגיה עילית גבוה . במחוז הדרום הערך המוסף
למשרה הגבוה ביותר, כ-
593
"אלפי ש,ח
כנראה בגין
פ .עילות אינטל בנפת אשקלון
לפי
ועדת מקוב לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית (
2007
),
פריון
העבודה ב
תעשייה ה
מסורתי
ת
בישראל נמוך
יחסית ל-
OECD
,השקעת חסר במו"פ
ובחדשנות
מסבירה חלק ניכר
מהפער . על פי
המלצות הוועדה, צמיחת ענפי התעשייה ב טכנולוגיה
מסורתית צריכה להתמקד בתחומים בהם אפשר לפתח יתרון תחרותי בזירה הגלובלית בעיקר
באמצעות
שיפור
ואוטומציה
תהליכי הייצור.
21
19
,נעם דוד בוטוש
העברת ייצור מישראל למדינות אחרות בשנים האחרונות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת22
באוקטובר2020
.
20
הלמ"ס, תעשייה– שנתון סטטיסטי לישר אל2024
(מספר75
), לוח16.12
–
.משרות בתעשייה לפי מחוז ונפה10
בספטמבר2024
.
21
,משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
די
ן וחשבון הוועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית , אוקטובר2007
.
402.1
394.8
394.5
346.9
360.5
302.6
593.4
207.9
360.3
19.0
99.6
47.0
85.9
31.3
65.3
12.0
0
100
200
300
400
500
600
תעשייה-
סך
כולל
מחוז הצפון מחוז ירושלים
מחוז חיפה
מחוז הדרום מחוז תל אביב מחוז המרכז אזור יהודה
והשומרון
ערך מוסף גולמי ממוצע למשרה
משרות
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
3
.
כלי מדיניות אפשריים
3.1
שער השקל
התחזקות השקל לאורך זמן עשו
יה
להקשות על התעשייה
ה
ישראלית
. הכלים ה
נסקרי ם
עשויי ם
לה ביא לחיזוק כושר התחרות של התעשייה
ולהגדלת פריון העבודה , מתוך הכרה שמדובר
במגמה ארוכת-ט ווח הנובעת מתהליך ההתחזקות של כלכלת ישראל. שימוש בכלים אלו עשוי
הן ,לקזז את השפעות התחזקות השקל באמצעות הגדלת כושר התחרות הן לפעול להקטנת
הפער החברתי ו הן
להקט ין את הריכוזיות
ב
משק:. כלים אלו יכולים לכלול את הצעדים האלה
הגדלה של ההשקעות הממשלתיות
ב
הון אנושי
.תוך ייעול מערך ההכשרות המקצועיות
יישום רפו רמות מבניות
שיביאו להפחתת על
ויות ל
תעשייה הישראלית.
הגדלת ההשקעות בתשתיות ציבוריות., בעיקר תחבורה
בנוסף, ניתן לנקוט בכלי מדיניות:נוספים לרבות
הפחתת מס חברות, תוך קביעת מס חברות
,נמוך יותר לעסקים קטנים; הארכת תוקף תקנות הפחת המואץ22
תוך הגדלת שיעור הפחת
המוכר לצורכי מס לעסקים קטנים ובינוניים; הגדלת תקציבי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים
בשיווק בין-לאומי, במחקר ופיתוח, בחונכות עסקית וניה ולית, בעיצוב תעשייתי, במדיניות
סביבתית, בייעוץ בתחום הגנות מט"ח ובביטוח סיכוני סחר-
.חוץ
להלן מוצגות כמה דרכים בהן התמודדה התעשייה הישראלית עם התחרות הגוברת בשוקי היעד
:ועם התחזקות השקל בעשורים האחרונים23
הפחתת הוצאות והתכווצות : ירידה בכושר התחרות בשל
עלייה
בשכר, התחזקות השקל
ו הפחתת מכסים עשויה להוביל להפחתת הוצאות מקומיות, ובכלל זה פיטורי עובדים, בעיקר
בתעשיות המסורתיות (כמו
טקסטיל וה לבשה). לחלופין, מפעלים מסיטים ייצור מישראל
למדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר. תופעה זו מתרחשת הן
בתעשיות מסורתיות , כמו
תעשי ית הטקסטיל, והן
בתעשיות עתירות ידע
, אשר מפנות עבודות תוכנה למיקור-
חוץ
במדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר.
הסטת סחר למדינות שבהן המטבע חזק יחסית ולשווקים חדשים : בעשורים האחרונים חל
גידול חד ביצוא לשווקים חדשים (אסיה ודרום אמריקה). עם זאת, הסטת סחר היא תהלי ך מורכב
וארוך המביא לע
י תים להפסד נתחי שוק, קשרי לקוחות ומערכות הפצה אשר נבנו בעמל רב
לאורך השני
ם.
העמקת התמחות בנישות שוק : מפעלים קטנים ובינוניים רבים בישראל, למשל בתעשיית
.המתכת ובתעשיית הפלסטיקה והגומי, מתמקדים בנישות שוק שהתחרות בהן מועטה יחסית
22
פחת מואץ : הטבת מס, בה ניתנת לעסק הזכות להפחית את ערך הנכס בספרים בתוך מספר שנים הנמוך מהרגיל ובכך להקטין את
חבות המס שלו באותן שנים. הטבה זו נועדה להקל על העסק בכך שמיטיבה עם
.תזרים המזומנים של העסק בשנים הראשונות
23
,נעם דוד בוטוש
העברת ייצור מישראל למדינות אחרות בשנים האחרונות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת22
באוקטובר
2020
.
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מפעלים א לו עוסקים יותר בייצור של מוצרים בסדרות קטנות, שאינם דורשים כוח אדם רב אך
דורשים רמה סבירה של איכות. אולם, ההתמקדות בנישות שוק קטנות עלולה לפגוע ביכולת
הצמיחה של המפעלים הללו לאורך זמ
ן.
צמיחה על בסיס חדשנות
: התמקדות במחקר ובפיתוח של מוצרים חדשניים היא אסטרט גיה
ש
מגינה מפני התגברות התחרות, עלייה בשכר והתחזקות השקל,
באמצעות היתרונות היחסיים
אשר החדשנות יוצרת. לע
י תים חברות אלו ממציאות שווקים חדשים יש מאין על ידי פיתוח
מוצרים ושירותים חדשניים ומתן מענה לצורכי לקוחות שלא נענו עד כה.
3.2
( מדיניות פעילה בשוק העבודהALMP
)
מדינת ישראל יכולה ללמוד מניסיונן של מדינות מפותחות קטנות המתמודדות עם מגמת
,התחזקות המטבע. לצד יישום רפורמות מבניות להגברת התחרותיות24
אחת הדרכים שנוקטות
מדינות מפותחות קטנות היא מעורבות ממשלתית בשוק העבודה25
במטרה לשפר את ההון
האנושי
. מעורבות זו נועדה להב יא לגידול בפריון העבודה ובכושר התחרותיות, והיא מפצה
במידה מסוימת על הירידה בכושר התחרותיות בסחר-
.חוץ בגין התחזקות המטבע המקומי
,בישראל הוצאה זו כוללת סעיפי תקציב בעיקר במשרד הכלכלה ובמשרד לקליטת העלייה
ובהם: הכשרה מקצועית, הטבות לעידוד השקעות בתעסוקה, שילו ב נכים ומוגבלים בשוק
.)העבודה, שירות התעסוקה, סיוע בתעסוקת עולים ותוכנית קליטת מדענים עולים (קמ"ע
לפי נתוני ה-
OECD
,
בשנת2021
ההוצאה על מדיניות אקטיבית בשוק העבודה מהתוצר בישראל
היתה0.16%, בהשוואה ל-
0.62%
במ
מוצע ה-
OECD
. יש לציין כי במדינות קטנות יחסית, בעלות
מטבע עצמאי חזק, ההוצאה על מדיניות
אקטיבית בשוק העבודה מהתוצר גבוה
ה
באופן יחסי-
%
64
1.
בדנמרק ו-
%
05
1.
בשווד
יה.
26
על פי המלצות הוועדה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, יש צורך ברפורמה
מקיפה בחינוך הטכנולוגי המגדי רה באופן ברור מהו חינוך זה ומהן מטרותיו. ברפורמה המוצעת
,ישנם עקרונות רבים ובהם שדרוג חומר הלימוד ועדכונו על פי המגמות המתחדשות במשק
,שילוב הכשרות ספציפיות
וחיזוק
,כישורים כגון הקניית הרגלי עבודה יעילים, ארגון בעבודה
.התאמת הציוד למטרות, תכנון, דיווח ובקרה
שילוב תלמידים בתעשייה ושילוב אוכלוסיות
.בעלות שיעור השתתפות נמוך בדגש על האוכלוסייה החרדית והערבית
במקביל לעבודת הוועדה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, פעלה וועדה בין-
משרדית בראשות מנכ"ל
מ ,שרד האוצר ומנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
24
מדינות קטנות באירופה (ובהן שווייץ, דנמרק, שבדיה, פינלנד והולנד) עומדות בראש
מדד התחרותיות הגלובלי
, שנוסד על-
ידי הפורום
;הכלכלי העולמיwww.weforum.org
.
25
מדיניות זו נקראתALMP
–
olicy
P
arket
M
abor
L
ctive
A
.
26 OECD, Employment and Labour Market Statistics, accessed: 2 July 2025.
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לב חינת רפורמה בהשכלה
ה טכנולוגית. בין המלצותיה ניתן למנות את חיזוק מעמד המועצה
להשכלה טכנולוגית, מיצוי הפוטנציאל של הה
ש ,כלה הטכנולוגית באמצעות מדדים שונים
חיזוק
היתרונות לגודל של המכללות הטכנולוגיות, קביעת יעדים להעלאת שיעור הדיפלום, יעדים
להשמת בוגרים במקצוע ות הנלמדים והתאמת גובה השכר לבוגרים ועוד. ניתנו גם המלצות
ל.הכשרות מקוציות ושדרוג ההון האנושי באוכלוסייה הבוגרת27
3.3
ייצור מתקדם– מו"פ וחדשנות טכנולוגית
על פי המלצות הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, יש להביא את
התעשייה לשימוש
בטכנולוגיו
ת ייצור מתקדמות וחדשניות
והשקעה המו"פ בתעשייה
.היצרנית
בדוח הוועדה ניתן למצוא את המלצות להטמעה ואימוץ העקרונות הללו בענפי
התעשייה השונים לפי רמתן הטכנולוגית והמלצות לשילוב משרדי ממשלה בעידוד החדשנות
.בתעשייה המסורתית והכשרת כוח אדם מיומן לכלל התעשיות28
4
.
העדפ ת תוצרת מקומית
ברכש הציבורי בעולם
4.1
העדפת תוצרת מקומית ו הסכמי רכש
בחוק חובת המכרזים
, התשנ"ב-
1992
, בסעיף3
א(א) וכן בתקנות חובת המכרזים (העדפת
)תוצרת הארץ,
29
נקבע כי על משרדי הממשלה ויחידות הסמך לתת העדפה ברכש לטובין
מתוצרת הארץ המתבצע באמצעות מכרז. העדפה של טובין מתוצרת הארץ היא במסגרת אמות
מידה של המחיר ובהתאם לתנאים מסוימים ובהם התנאי שאם קיים פער במחיר , מוצר ישראלי
זכאי לעדיפות אם
מחירו אינו גבוה ב-
15%
ממח
יר המוצר המיובא
)(שמוצע על ידי ספק אחר ,
וכן קיימת עדיפות אם פער המחיר הוא עד10%
למוצר במצב בו הגוף הרוכש הוא חברה
ממשלתית המייצאת לפחות30%
.מתוצרתה העדפה זו חלה רק כאשר איכות המוצר, העמידה
בתנאים הטכניים והדרישות האחרות, שוות ואין חובה להעדיף תוצרת ישראל ית אם היא נחותה
.מהותית או לא עומדת בדרישות הבסיסיות של המכרז
מוצר מתוצרת הארץ הוא מוצר ששיעור
העבודה המקומית בו עולה על35%
.מערך המוצר
בישראל קיימת מדיניות ממשלתית של 'חובת שיתוף תעשייתי' במכרזים ממשלתיים, שמשמשת
ככלי להגברת פעילות התעשייה המקומית. חובה
זו היא דרישה המוטלת על ספקים זרים
בעסקאות גדולות עם גופים ממשלתיים בישראל,
המחייבת אותם לבצע רכש גומלין והשקעות
מקומיות בהיקף מסוים. מטרת
ה
.היא עידוד התעשייה המקומית וחיזוק הכלכלה הישראלית
( ישראל חתומה על הסכם רכש ממשלתיGPA
( ) בארגון הסחר העולמיWTO). ההס כם מסדיר
פרוצדורות של מכרזי הרשויות הממשלתיות לרכש אזרחי
וביניה
ן אי-
אפליה של ספקים זרים
27
הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית ,
ינואר2018
.
28
הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית , ינואר2018
.
29
חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-
1992
;תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-
1993
.
העדפה של תוצרת
ישראלית ורכש
גומלין מוסדרים
בחוק חובת
המכרזים ובתקנות
חובת המכרזים
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בהסכמים אלו בקרב המדינות החתומות. מאז כניסתו לתוקף של הסכםGPA
המעודכן בשנת
2014
,
שיעור רכש הגומלין במסגרת עסקאות הנכללות בהסכם עמד על20%
משווי
ההתקשרות. במסגרת ההסכם, מדינת ישראל התחייבה לצמצם את חובת רכש הגומלין האזרחי
במשך15
שנה באופן הדרגתי עבור המדינות והטובין הנכללים תחת הסכםGPA
. ההסדר הנוכחי
יחול עד2029
והחל משנה זו, רכש גומל ין ימשיך לחול בתחום האזרחי על חברות ממדינות שאינן
כלולות בהסכם וכן על עסקאות בתחום הביטחונ
י.
30
הרשות המופקדת על ניהול רכש הגומלין
של מדינת ישראל היא
הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (הרשפ"ת) .
חובת רכש הגומלין מופעלת כאשר סכום ההתקשרות עם ספק החוץ עולה על חמ
השי מ יליון דולר
:והיקף הפעולה התעשייתי הנדרש משתנה בהתאם לאופי העסקה50%
בעסקאות ביטחוניות
,)(משרד הביטחון18%
בעסקאות
אזרחיות (הסכמיGPA) ו-
35%
.ביתר העסקאות31
בשנת2022
נרשמו במערכת הרשפ"ת95
התחייבויות חדשות בסך כולל של1.4
,מיליארד דולר
גידול של50%
ביחס לשנ ת2021
. הגופים המזמינים הבולטים שהתקשרו עם ספקי החוץ היו
( משרד הביטחון1.27
)מיליארד דולר( , חברת החשמל71
( מיליון דולר), רכבת ישראל23
מיליון
.דולר) ועוד
יש לציין כי העדפת תוצרת מקומית, באמצעות מכרזים ציבוריים או
רכש הגומלין
, עשויה להב יא
מצד אחד
ליצירת מק ומות עבודה נוספים בישראל.ומצד שני לעליית מחירים
4.2
דרכי פעולה נוספות
לאור האמור לעיל, קיימות כמה דרכים ליצור תעדוף של התעשייה המקומית ברכש ציבורי על-
פני היבוא, תוך עמידה בהסכמי הסחר הבילטראליי
ם
והבין לאומיים עליהם חתומה מדינת
:ישראל, כלהלן32
יצירת מקדם העדפה
דיפרנציאלי:
חלק מהרכש הממשלתי נעשה ממדינות שאינן חתומות על
הסכם ה-
GPA
, ניתן להגדיל את מקדם ההעדפה של התוצרת המקומית ביחס ליבוא ממדינות
;שאינן חתומות על ההסכם, בהשוואה למדינות החתומות על ההסכם
הרחבת תחולת מקדם ההעדפה: הכללת גופים נוספים בסקטור הציבורי המבצ ,עים רכש
לרבות גופים שעיקר תקציבם הוא מהמדינה כגון חברות ממשלתיות, קופות חולים, בתי חולים
.ואוניברסיטאות בכללי ההעדפה המפורטים בחוק חובת המכרזים
תעדוף עסקים קטנים:
,רוב רובם של המפעלים בענף הטקסטיל בישראל הינם עסקים קטנים
וניתן להחריגם מהסכמי הסחר, כפי שנו
הגות מדינות אחרות,
.כמו ארה"ב
30
,משרד הכלכלה והתעשייה
הרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי), סיכום שנתי , פברואר2023
.
31
,משרד הכלכלה והתעשייה
הרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי), סיכום שנתי , פברואר2023
.
32
,אילן ביטון
העדפת תוצרת הארץ ברכש ציבורי של מוצרי טקסטיל והלבשה תיאור וניתוח,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ינואר2010
.
סקירה על ענף התעשייה הישראלית
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תעדוף עסקים בפריפריה:
ניתן לבחון שיפור בהסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, כך
)שתהיה העדפה של אזורי פריפריה. בארה"ב לדוגמא קיימת העדפה (בנוסף לעסקים קטנים
גם לעסקים בבעלות מיעוטים, נשים, נכי מלחמה ועסקים הממוקמים באזורי עדיפות או
.משתייכים לענפים מסוימים
בקרה על השתתפות חברות
מי
שראל במכרזים ציבוריים בחו"ל:
אחד היתרונות בהצטרפות
ישראל להסכם ה-
GPA
הינו פתיחת מכרזים ציבוריים בהיקפי ענק במדינות המפותחות בפני
חברות ישראליות. אולם, לא ברור עד כמה אכן חברות ישראליות מנצלות יתרון זה, בעיקר ברכש
הציבורי של מדינות האיחוד האירופאי המסתכם בכ-
2.1
טריליון דולר . יש לוודא שאכן יתרון זה
.בא לידי ביטוי מרבי, לדוגמא באמצעות בקרה שוטפת של הרשפ"ת