חומר רקע - גורמים חיצוניים
דצמבר2025
1
הסיכונים לבריאותן של מהגרות עבודה בענף הסיעוד– עיקרי דוח
""קו לעובד
נכון לאוקטובר2025
על פי רשות האוכלוסין וההגירה מועסקות בישראל62,439
מהגרות עבודה שמועסקות כדין
כעובדות סיעוד ביתי ועוד17,623
עובדות שנשארו בישראל לאחר תפוגת אשרתן .
רוב העובדות מגיעות ממדינות
ב
דרום מזרח אסיה: הפיליפינים, הודו, סרי לנקה ונפאל,
ממדינות
ב
מזרח אירופה:
,מולדובה ואוקראינה
.ומאוזבקיסטן שבמרכז אסיה
מתכונת ההעסקה
הנוכחית
של מהגרות עבודה בענף הסיעוד הביתי בישראל היא רק
במודל של24/6
(ולמעשה24/7
.) והופכת את המטופלים למעסיקים של המטפלות באופן ישיר
היארעות גבוהה של פניות של עובדות סיעוד שחולות במחלות קשות, ואשר פונות אלינו רק ב
שלב סופני של המחלה ,
הביאו אותנו לצאת במחקר
בשנת2023
.
מטרת המחקר
הייתה
לחקור את תנאי העבודה וגורמי הסיכון בעבודתן של
עובדות הסיעוד בענף הסיעוד הביתי באופן יותר מובנה, לצורך בחינת קיומה של קורלציה בין תנאי העסקתן לבין
הדיווח העצמי שלהן על
מצבן הבריאותי.
מתודולוגיה וממצאים מרכזיים
סקר מקוון
שהועבר ל-
534
עובדות בשלוש שפות– אנגלית, ספרדית ורוסית, בחודשים ינואר-
ספטמבר2023
וראיונות
שנערכו עם עובדי ועובדות.סיעוד
,על פי הסקר81%
ממהגרות העבודה ציינו שהן פיתחו בעיות בריאותיות שונות בעקבות עבודתן כמטפלות
בענף
.הסיעוד הביתי כ-
66%
מהמשיבות דיווחו על בעיות אורתופדיות.
2%
,מהעובדות דיווחו שהן פיתחו קשיי נשימה
5%
דיווחו שהן פיתחו בעיות עור, ו-
6%
פיתחו בעיות עיניים.
פרק
'א–
גורמי סיכון
פיזיים וסביבתיים
א.
חומרים כימיים -
חומרי חיטוי
וניקיון שונים .
:דרכי חשיפה לגורמי סיכון כימיים ,באמצעות האוויר, מגע ישיר
טיפתי, בליעה ועוד
, תלוי בחומר.
.)רמת הסיכון תלויה בסוג החומר, מידת החשיפה (משך, זמן, עוצמה ועוד
מהממצאים
עולה בעיקר
מחסור בציוד מגן.
ב.
גורמי סיכון ביולוגיים - וירוסים ובקטריות, פטריות ועובש .דרכי חשיפה לגורמי סיכון ביולוגיים :
,אוויר ,מחט נגועה
מגע
ישיר, התזה או פיזור טיפתי או בליעה ,
עשויה להתרחש
מ
מגע עם קיא, דם או שתן באופן ישיר או עקיף.
מהממצאים עולה מחסור בציוד מגן ,, והצורך בליווי והדרכה מקצועיים לעובדות אשר נדרשות לתת מענה גם לאלו
.במסגרת עבודתן
ג.
גורמי סיכון ארגונומיים -
.שימוש בתנועות חוזרות ונשנות, עמידה ממושכת והרמת משאות כבדים ישנו סיכון
.להפרעות שרירים ושלד כגון כאבי גב תחתון, כאבי כתף ותסמונת התעלה הקרפלית אם
סיכונים בריאותיים הללו
נותרים ללא מענה, הם עלולים להיות בעלי
השלכות ארוכות טווח.
מהסקר עולה
ש-
40%
מהמשיבות
נדרש
ות להרים את המטופלים ,ו-
76%
לרחוץ אותם
. מהסקר עולה גם ש-
19%
מהמשיבות פיתחו בעיות גב ,
7%
פיתחו בעיות בידיים ,
7%
בעיות במפרקים ו-
5%
העידו שפיתחו בעיות בברכיים.
ד.
היעדר הכשרה וציוד מגן-
על פי
דריש
ת הביטוח הלאומי,
חברות הסיעוד
מחויבות ל
וודא ש-
30%
מה עובדות השתתפו
בקורסי הכשרה ., לרבות מהגרות העבודה
מהסקר שערכנו עולה ש-
39%
מהמשיבות דיווחו שהן לא קיבלו ציוד
מגן
או הדרכה (בישראל או במדינת המוצא) לגבי החומרים אליהן הן חשופות בעבודתן , ורק25%
דיווחו ש קיבלו גם
הדרכה וגם ציוד מגן מתאים.
דצמבר2025
2
במוסדות סיעודיים בישראל ישנם
נהלים ו אמצעים להתנהלות עם
חולים סיעודיים כמו מנוף, חגורה , בנוסף לציוד
מגן אישי כמו כפפות, מסכות ועוד, בעוד ש בבתים פרטיים לכל היותר יהיה מנוף
בחלק קטן מהבתים
(אך אין
קריטריון
להכנסת מנוף), ו רכישת ציוד מגן אישי
ת
היה באחריות העובדת.
'פרק ב– גורמי סיכון פסיכוסוציאליים
הטיפול במטופלים סיעודיים הינו עבודה תובענית מבחינה רגשית, הדורשת אמפתיה, סבלנות ורגישות וערנות גבוהה
.לצרכי אדם אחר
כשליש מהמטפלות דיווחו שהעבודה השפיעה על מצבן הנפשי במידה בינונית
כשרבע מתוכן
העידו שמצבן נפגע במידה רבה או רבה מ
אוד .
משיבות רבות
דיווחו על מצוקה פסיכולוגית, כגון חרדה, דיכאון ומתח.
.א סיכונים
הנובעים מאופי העבודה
בין הסיכונים המרכזיים הנובעים מאופי העבודה
הספרות המקצועית מתייחסת ל
בדידות ,תלות הגדולה במעסיקים ,
ל
היעדר פרטיות וחדירה לפרטיות . מהעדויות עולה שסיכונים אלו בעלי השלכה קריטית על בריאותן
ה נפשית ואף
.הפיזית של עובדות הסיעוד
.ב סיכונים הקשורים
למודל
ההעסקה24/6
או24/7
בבית המטופל
עדיין אין הסדרה
של שעות עבודה ומנוחה
ויש תלות גבוהה ,במעסיקים
חוסר שליטה בזמן ובמרחב והיעדר זמן פנוי.
העסקה במשך שעות עבודה ארוכות וחסך שינה ,תורמת בין היתר לשחיקה
כש מחקרים מצאו למשל שעבודה מעל
55
שעות
בשבוע מגדילה ב-
35%
את הסיכון לשבץ, וב-
17%
את הסיכון למחלת לב איסכמית. כ-
53%
מהמשיבות
דיווחו על 6 שעות שינה
,בממוצע27%
מהן דיווחו על בין4-6
שעות שינה רציפה בלבד, ו-
9%
דיווחו על פחות מ-4
.שעות שינה רציפה בלילה
42%
מהעובדות דיווחו על0 ימי מנוחה בחודש, ו-
42%
דיווח
ו
על1-2
.ימי חופש בחודש בלבד סיכון נוסף הוא ה חסמים
ב
גישה לשירותי בריאות
,בין היתר בשל היעדר זמן פנוי, הצורך הרב להתפרנס ולהחזיר חובות
ו אתגרים שפתיים
בגישה
לשירותי
ם
חיוניים אשר ניתנים בשפה העברית בלבד ואינם נגישים לאוכלוסיות מגוונות, או בשל חוסר היכרות
.עם הבירוקרטיה הנדרשת
.ג
סיכונים הנובעים מיחס המטופל והסביבה
44%
מהמשיבות העידו שהן חוו התעמרות בעבודה או התנהגות פוגענית. מדובר כמעט מחצית מהמטופלות שחוות
.פגיעה בעבודה
מתוכן63%
.חוו זאת מהמטופל
,בנוסף ליחס פוגעני והתעמרות בעבודה36
משיבות על הסקר העידו כי חוו גם הטרדה מינית מאחד הגורמים–
50%
מתוכן על ידי המטופל . המספרים הנמוכים אינם מעידים על היקף פגיעה נמוך, אלא גם היום נובעים מתת דיווח
מתמשך ולא מטופל ע.ל מקרי אונס, תקיפה ואלימות בקרב עובדות סיעוד
.ד
סיכונים הקשורים למעמד החוקי (זכויות עובדים ,
)תנאי שהייה
מהסקר
עולה ,היעדר מודעות לזכויות. למשל
כ-
46%
מהמשיבות לא ידעו על זכותן לימי מחלה בתשלום, למרות שכ-
43%
.מתוכן העידו על כך שהיו חולות בשנה האחרונה
,יתרה מזאת
דמי תיווך
.גבוהים מובילים להחמרת התלות במעסיקים וחושפים את העובדות לניצול ולפגיעה
בענף
הסיעוד, אשר מועסקים בו קרוב ל-
45%
מכלל
מהגרי העבודה השוהים בישראל באשרה ,
אך מרביתם לא גויסו
דצמבר2025
3
באמצעות
הסכם בילטרארלי . אופן גיוס העובדות אינו מפוקח, ומוביל לתשלום
דמי תיווך
ישירות לסוכנות בארץ
המוצא. כתוצאה מכך, עם הגעתן לישראל העובדות נמצאות בחובות, המייצרים
מצוקה רבה ו.צורך לעבוד יותר
עובדות סיעוד חדשות, שנכנסו לישראל החל משנת2023
שילמו הרבה יותר–
בסקר שערכנו בתחילת מלחמת "חרבות
ברזל" ל-
124
עובדים ועובדות גילינו ש-
76%
מהם שילמו מעל ל-
15
אלף דולר בכדי להגיע לישראל., ואף למעלה מכך
כ-
57%
מהעובדות הצליחו לשלם חזרה את דמי התיווך תוך שנה, אך חלק לא קטן העיד שנדרש להן זמן ארוך יותר
,כדי להחזיר את החובות אליהם הן נקלעו כדי להגיע לעבוד כאן כשמעל10%
ציינו שלקח להן יותר מש נתיים של
עבודה מאומצת בישראל עד שהצליחו להחזיר את דמי התיווך.
המלצות
קידום
מניעה:
1.
העלאת מודעות:
א.
העובדות עצמן . הסברים לגבי החשיבות של בדיקות תקופתיות, העלאת מודעות לגורמי הסיכון השונים
ויידוע לגבי זכויותיהן של העובדות בשפות הרלוונטיות.
ב.
חברות הסיעוד
והלשכות הפרטיות. לדווח
לרגולטורים לאחר ביקורי הבית
בדבר ה עומס הפיסי המוטל
על העובדות ,, ציוד המגן שניתן לה, גורמי הסיכון השונים הקיימים בעבודתה
והאם
היא ישנה לפחות7
שעות רצופות ביממה ומנצלת את ה מנוחה
ה
שבועית.
ג.
מטופלים ומשפחותיהם . העלאת מודעות בנוגע לגורמי הסיכון השונים, חובותיהם לדאוג לציוד המגן
,שניתן לעובדת, לאפשר מנוחה שבועית, הפסקות ,ארוחות מסודרות יציאה ,לבדיקות רפואיות
ו לעודד
אותן לעזור לעובדות לקבוע תורים, לרכו
ש או לשכור ציוד ארגונומי כדי למנוע פגיעות שלד ושריר ,
.ולהבהיר כי העובדת אינה נותנת מענה לכלל בני המשפחה אלא מטפלת במטופל בלבד
2.
התמקצעות עובד
ות והתאמה למטופלים:
א.
יש להבטיח עובדות סיעוד עוברות את ההכשרות לעובדות ישראליות, ולהבטיח שתכנים הנוגעים
לבטיחות ובריאות
( תעסוקתיתOSH
.) מקבלים ביטוי בסילבוס
ב.
יש לקדם התאמה של מטפלת למטופל (למשל
לפי רמת תפקוד, לפי גיל, לפי משקל ועוד אפיונים.)
3.
הפגת בדידות:
יש להקים מערך להפגת בדידות
ל.עובדות סיעוד והבטחת מענים להתמודדות עם מצוקות
4.
חופשה שנתית:
עידוד עובדות הסיעוד לנצל את החופשה השנתית וחידוד מול המעסיקים בדבר החובה
.לאפשר לעובדת לנצל את החופשה מבלי להטיל על כתפיה את הצורך לאתר מחליפה במהלך החופשה
ב. הנגשת שירותי בריאות:
1.
בדיקות סקר ובדיקות תקופתיות יזומות:
א.
יש
לעודד את העובדות
לבצע בדיקות סקר
תקופתיות1 במימון ביטוח הבריאות שלהן.
ב.
לשקול לחייב ביצוע בדיקות תקופתיות לעובדות אשר נמצאות ברמת סיכון גבוהה לפגיעות שריר-
.שלד
2.
עידוד ביצוע חיסונים
ו הדרכה להיגיינה
למניעת הפצת מחלות: בדומה לתוכנית ל חיסונים לסטודנטים
למקצועות הבריאות ולעובדי מערכת הבריאות.
1
כימיה, בדיקת שתן כללית, בדיקת רופא, לחץ דם, תפקוד ריאות, ראיה ושמיעה. בנוסף, ניתן לבצע פעם+ בכלל זאת: בדיקות המטולוגיה
בשנה את אחת מהבדיקות הבאות: ארגומטריה, ממוגרפיה, גניקולוגיה, צפיפות העצם.
דצמבר2025
4
3.
ביטוח רפואי
: הגברת האכיפה של חוק עובדים זרים,
להבטחת ביטוח מהיום הראשון להעסקה, מתן
אפשרות לעובדת אשר חלתה במחלה קשה או נפצעה לקבל את הטיפולים הרפואיים מצילי החיים
בישראל.
4.
שיפור הנגישות השפתית והתרבותית
של שירותי הרפואה : יש להגביר את נגישותם של השירותים
הרפואיים לעו.בדות דוברות שפות שאינן עברית, ולצמצם את החסמים הבירוקרטיים
ג. שיפור ההסדרה:
1.
עדכון רשימות המחלות התעסוקתיות
בפרט בנושא של פגיעות שריר-שלד.
2.
אימוץ והטמעת סטנדרט של בטיחות ו
גהות בעבודה הביתית (
למשל
התאמ
ת ציוד חיוני , התאמת מספר
מטפלות למידת מורכבות הטיפול או למספר מטופלים , קריטריון .)לחיוב בציוד הרמה
אימוץ
תקן12296
ל
שינוע והזזה ידניים של אנשים במגזר שירותי הבריאות
כתקן מחייב, והחלתו בהתאמה .גם על טיפול ביתי
,בד בבד
יש לבצע פיקוח על ידי לשכות הסיעוד הפרטיות להטמעת הסטנדרט.
3.
שעות עבודה ומנוחה:
א.
הסדרת מתכונת
שעות העבודה והמנוחה במסגרת עבודת הסיעוד הביתי;
ב.
יש
לעודד עבודה במשמרות כדי לאפשר לעובדות הפוגה, זמן התרעננות ומנוחה מבלי להעביר את הנטל
אל המטופלים או העובדות עצמן לדאוג
להחלפה שעה שהן נעדרות
, ולצד זאת
להרחיב את האפשרות
של העסקה בשיטת
LIVE OUT, בה העובדת מתגורר
ת מחוץ לבית המטופל.
4.
מניעת הטרדה / תקיפה מינית:
א.
יש לאמץ נוהל לעניין
שיתוף הפעולה בין הביטוח הלאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה ל שיתוף מידע
בדבר מטופלים סיעודיים אשר דווחו ככאלה שקיים חשד לגביהם בנוגע להטרדה / תקיפה מינית
של
.עובד/ת ישראלי/ת, לפני שהמטופל מקבל היתר להעסקת מהגרת עבודה בסיעוד
ב.
יש לחדד נהלים ברשות האוכלוסין וההגירה בנוגע ליידוע הממונה על עובדים זרים על הטרדה/תקיפה
מינית עקב
.דיווח על הטרדה או פגיעה מינית, ועל תוצאות הליך הבירור המינהלי ברשות
5.
דמי תיווך
: יש לקדם
גיוס
עובדות ו עובדים באמצעות הסכמים בילטראליים באופן בלעדי כדי למנוע את
תופעת דמי התיווך ונזקיה.
כל הנתונים וההפניות למקורות המידע –
כמפורט
בדוח המל.א
:לקריאת הדוח המלא באתר קו לעובד
לחצו כאן.