חומר רקע
הכנסת
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
'פרוטוקול מס47
מישיבת הוועדה המיוחדת
לטיפול בשורדי השואה
( יום רביעי, כ"ה בתמוז התשפ"ד31
ביולי2024
), שעה10:35
:סדר היום
מצוקת בני המשפחה המטפלים בשורדי שואה ובזקנים סיעודיים
:נכחו
:חברי הוועדה
מירב כהן– היו"ר
:מוזמנים
מיכל שוכמן
–
מנהלת תחום פ"א-
תעסוקה
אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אורנה בנצור
–
מנהלת תחום פ"א-
שירותים לניצולי שואה, ירושלים, משרד הרווחה והביטחון
החברתי
ברהן מלדה
–מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה
פקד אוהד טופז
–
ק' ייעוץ וחקיקה, מדור נפגעי עבירה, משטרת
ישראל, המשרד לביטחון לאומי
יאירה מרדכי
–מנהלת סיעוד, רשות האוכלוסין, משרד הפנים
רונית רוזין
–מנהלת, הרשות לזכויות ניצולי השואה
נטלי גבאי לוי
–מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי
גל גז נוה
–מנהלת תחום עבודה סוציאלית, המוסד לביטוח לאומי
מירב לביא
–עו"ס מחוז צפון, קופ"ח לאומית
ליאת בן בצלאל
–
"עו"ד, קופ"ח לאומית "בידיים טובות
אורלי צוברי
–עו"ס מחוזית, קופ"ח מאוחדת ירושלים
טלי שגב
–מכבי שירותי בריאות
אור צבן
–שדלן, מייצג את מכבי שירותי בריאות
ליעד סטרולוב
–
מנהלת הקליניקה לזכויות ניצולי שואה
ואנשים בזקנה
ירון מרקוס
–מנהל הקצבות סוציאליות, ועידת התביעות
ד"ר נתי בלום
–מנכ"לית, עמותת עמדא לאנשים עם דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות
לאה גולדברגר
–סמנכ"לית, עמותת עמדא לאנשים עם דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות
רן מלמד
–
מנכ"ל, נקודת מפנה-
המרכז
לקידום מדיניות של רווח
ורד ספיר זונשיין
–
סמנכ"ל, למענם- רופאות ורופאים למען שורדי שואה
יעקב גנדלמן
–
בן של מטופלת ע"י העמותה, למענם- רופאות ורופאים למען שורדי שואה
אפרת רותם
–מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדים הסוציאליים
ערן שיראזי
–
עובד סוציאלי
וראש צוות, איגוד העובדים הסוציאליים
ד"ר דרור גולן
–מנהל קליני ארצי, עמותת עמך
רחל לדאני
–
מייסדת ומנכ"לית, עמותתCaregivers Israel
:ייעוץ משפטי
אדווה מבורך
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
2
:מנהלת הוועדה
תמי ברנע
:רישום פרלמנטרי
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם
מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-
דיוקים
והשמטות.
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
3
מצוקת בני המשפחה המטפלים בשורדי שואה ובזקנים סיעודיים
:היו"ר מירב כהן
תודה רבה לכל מי שטרחו להגיע. את כל הדיונים בכנסת אני פותחת עם ת פילה שהחטופים
והחטופות שלנו יחזרו. כל כך עצוב שעוד ועוד ימים עוברים והם עדיין שם. אז אני קוראת מכאן לממשלת
.ישראל לקדם עסקה כמה שיותר מהר. וכמובן שהחיילים והחיילות שלנו יחזרו בשלום, זה הדבר הכי חשוב
כל כך חשוב שכמעט לא נעים לעבור לדיון בנושאים אחרים, אבל א ין לנו ברירה כי יש עוד מצוקות. זו
.הפתיחה
עכשיו אני אעבור לנושא שעל סדר היום. אנחנו נעסוק היום בנושא הסיעוד, בהיבט מאוד חשוב שלו
שלא תמיד נידון, שזה בני המשפחה המטפלים. יש היום על פי נתוני הביטוח הלאומי350,000
מקבלי גמלת
.סיעוד, לדעתי המספר הזה הולך וגדל
רואה שנטלי מביטוח לאומי מהנהנת. ולפי הלמ"ס, נכון לשנת2020
,
.יש למעלה ממיליון ורבע בני משפחה מטפלים
בני המשפחה המטפלים הם מאוד מאוד חשובים לנו כי הם הסביבה התומכת של המטופל, אבל אם
לא נגיש להם עזרה ולא נראה אותם ולא נראה בהם כחלק מהלקוחות של הממשלה, זאת אומרת, לא נסתכל
.רק על החולה, אלא גם על בני משפחתו, אנחנו בקלות רבה נגיע למצב שגם הם הופכים להיות סיעודיים
אני מטפלת בפניות ציבור ברמה יום-
יומית, ורואה איך הילד שנאלץ לעזוב את העבודה ונכנס
לקשיים כלכליים, וגם נכנס לקושי נפשי כי הוא מהבוקר עד הערב מטפל באי ,מא שלו שצריך לסחוב אותה
שצריך לחתל אותה, יש מטפלת, אין מטפלת. באמת, זה קושי נפשי ולוגיסטי שמי שלא חווה את זה על בשרו
.לא באמת יכול להבין עד כמה זה מרסק חיים
ולכן, אני חושבת שזה האינטרס גם של המדינה לתמוך בקבוצה הזו, גם כדי לשפר את איכות חייו
של המטופל, א בל גם כדי לא לקבל עוד נתמכים, כי בסוף גם הם יהפכו להיות נתמכים. והצורך במענה הוא
צורך הוליסטי. מהמצב הנפשי, השעות שנעדרים מהעבודה, המצב הכלכלי, העניינים הלוגיסטיים. אין פעם
שאני לא בבית חולים ואני חושבת לעצמי, למה עוד הפעם צריך להתיש אנשים עם עוד התחייבויו ת, עוד
תורים, כשיש חולים כרוניים. צריך לחשוב איך לפחות לאנשים האלה עושים איזה שהוא מסלול, לא נפתור
להם את כל הבעיות ואף אחד לא יהפוך את ההורים שלהם לבריאים, אבל לפחות נעשה איזה שהוא מסלול
.שמקל במשהו על שגרת יומם
אז הסוגיות שניגע בהן ה ן סוגיות די מגוונות בדיון היום. הוא דיון ראשון, ולכן בהגדרתו הוא לא
דיון מאוד ממוקד, הוא דיון שבו אנחנו נמפה סוגיות, ולכן הדיון יהיה יחסית רחב, משאלה של מי מתכלל
,את המידע על בני המשפחה המטפלים? מי בכלל הכתובת? מי רואה את עצמו ככזה? מי עוקב אחרי מצבם
אחרי ,ההיקף של זה? ניגע בסוגיית המחסור בעובדים, שגם זה מאוד מאוד משפיע על בני המשפחה המטפלים
כי ברגע שאין עובד, אז זה ישר נופל על בן המשפחה. ניגע גם בסוגיה של איך נותנים מענים לבני המשפחה
ברגע שיש מידע על התעללות או על משהו לא תקין שקורה בתוך הבית, מי נותן להם את המענה לדברים
.האלה
,תמיד כשאני מדברת על סיעוד חשוב לי להגיד שאנחנו ניגע עכשיו בתקלות, במקרים רעים, בתלונות
בחיכוכים נגיד עם מטפלים סיעודיים, עם עובדים זרים, אבל כבר בהתחלה חשוב לי להגיד שברוב המקרים
המטפלים הסיעודיים עושים עבודה מדהימה. אתם יודעים, עכש יו במלחמה גם ראינו סיפורים מרגשים של
עובדים זרים שממש הצילו את החיים של המטופלים שלהם וסיכנו את החיים שלהם למענם. זו עבודה הכי
הכי הכי הכי קשה בעולם, ואני מוסרת מכאן תודה לכל מי שבוחר לעסוק בתחום הכל-
כך קשה הזה והסיזיפי
הזה. וחשוב לי להגיד את זה בהתחלה כי הרבה פעמים מדברים על תלונות ועל מקרים ואני לא רוצה להכתים
.ציבור שלם, אז חשוב לי להגיד את זה בפתח הדברים
תודה שהגעתם, ואנחנו נתחיל עם הדוברת הראשונה, רחל, מ-
Caregivers
ישראל, שגם יש לה מצגת
עבורנו וככה יצא לנו לעבוד אחת מול השנייה לאורך השנים, ותודה שאת מ
משיכה לקדם את הנושא הכל-
.כך חשוב הזה, ונשמח לראות את המצגת שלך ולהפיק ממנה תובנות. תודה
:רחל לדאני
)(הצגת מצגת
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
4
בוקר טוב ותודה רבה, מירב, על זה שאת מקדמת את הנושא הזה באדיקות, כי באמת, תשומת הלב
לנושא הזה היא לא מספיק קיימת
ועדיין זה משהו שלא הושם בצורה מספיק חזקה וסדורה על שולחן מקבלי
.ההחלטות
אני אגיד גם שמאוד מרגש לשבת פה בחדר עם כל התמונות, וגם אני מצטרפת לקריאה שהלוואי
.שהחטופים והחטופות יחזרו בהקדם, אז תודה
אני רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית עמותתCaregivers Israel, הארגו ן הישראלי לבני משפחה
מטפלים, ואנחנו
באמת מקדמים את כל הנושא של בני משפחה מטפלים בהסתכלות רחבה, פה אני אתמקד
יותר בבני משפחה מטפלים של אזרחים ותיקים ואתן סקירה מאוד מהירה, אבל ככה כבסיס על בני
.המשפחה
אני אוהבת להתחיל במשפט של רוזלין קארטר, אשתו של ג'ימי ק ,ארטר, נשיא ארצות הברית לשעבר
שאמרה שהעולם נחלק לארבעה סוגים של אנשים:
אלה שהיו קרגיברס, אלה שיהיו, אלה שעכשיו
ו אלה
שיזדקקו לקרגיברס.
.וכל אחד מאיתנו יסתכל על עצמנו ועל הסביבה שלו, אז כנראה שזה חלק ממעגל החיים
כולנו בשלב מסוים, במקרה הטבעי, נטפל בהורינו. א ז אם זה חלק ממעגל החיים, שוב, זה משהו שצריך
.להיות על סדר היום של מצבי חיים שכולנו מטפלים בהם
,מעבר לזה, אנחנו מסתכלים על מספרים1,213,500
,בני משפחה מטפלים בישראל לפי הלמ"ס2019
,
לפני הקורונה, לפני המלחמה. אנחנו מדברים על מספרים שהולכים וגדלים, אנחנו היו ם מדברים על לפחות
מיליון וחצי בני משפחה מטפלים בישראל, מתוכם, הרוב, כמעט60%
,מטפלים באדם מבוגר, בהורה, בחם
.חמות, בבן זוג, בת זוג
אם אנחנו מדברים על רמות סיכון, אז בנות זוג של אזרחים ותיקים או של חולים סיעודיים נמצאים
ברמת סיכון מאוד גבוהה. הגילאים של בנ י המשפחה המטפלים הם בגילאי עבודה, הזכרת, מירב, את
,הלוגיסטיקה, את התעסוקה, את הכלכלה. רוב בני המשפחה המטפלים בעצם ממלאים תפקידים כפולים
הם גם מטפלים, הם גם עובדים, אחד מארבעה עובדים בכל מקום עבודה הוא בן משפחה מטפל. אז יש פה
השפעה גם על הפרט, גם על מקום הע.בודה, גם על המשק באופן ישיר
:היו"ר מירב כהן
.זה נתון מדהים, שרבע מהעובדים הם בני משפחה מטפלים
:רחל לדאני
רבע מהעובדים. ומי שכאן נמצא והוא חלק ממשרדי ממשלה, מפברואר2024
יש בעצם תקשי"ר
שתומך בעובדים שהם בני משפחה מטפלים אחרי עבודה שעשינו עם הג'וינט ונציב שירות המדינה, והעיניים
שלנו נשואות כדי לראות איך כל המשק בעצם מטפל באותה אוכלוסייה ויכול לקחת אחריות ולתת מענה
מצוין, מקומות עבודה יכולים.לתת מענה מצוין לעובדים
המספרים האלה הם לא מהארץ, עדיין אין כימות מספ רי. אבל בארצות הברית לוקחים את שעות
הטיפול שבני משפחה נותנים, הם שווי ערך ל-
600
מיליארד דולר בשנה. זה אומר שאם היה צריך להחליף
אותם בעובדים מקצועיים או לשלם לעובדים שיטפלו, זה סכום כל כך משמעותי שהעלות של להשקיע באותם
בני משפחה מטפלים היא הרבה יותר נמוכה ו אפשר לעשות את זה, אני לא יודעת בקלות, אבל אפשר לעשות
.את זה
השקף הזה באמת מראה את ה-
Pain Points
,, את נקודות הכאב הגדולות של בני משפחה מטפלים
והן מסתכמות בעיקר בשלוש. אחת, מידע, איך אני אדע? בני משפחה מטפלים נמצאים בבתי חולים, נמצאים
במסגרות, איך אני אדע א יך לטפל באימא שלי? מאיפה יש לי את המידע? למרות שיש הרבה מאוד מידע
,ברשת. גם לנו יש אתר, יש פה עמותות, כולן עם אתרים, כל זכות יש לו יופי של חומרים, עדיין, בזמן אמת
.אנשים מחפשים מידע שהוא נגיש, אמין ומותאם להם, לא מידע גנרי
הכאב השני שבני משפחה מטפלים מדבר ,ים עליו, זה שאין הכרה בתפקיד שלי. אני בעצם לא שותף
אני לא שותפה לקבלת החלטות כי אין לי מעמד חוקי כבת משפחה מטפלת. בארץ, בניגוד לעולם, אין הגדרה
חוקית מי הוא בן משפחה מטפל ואין הכרה במעמד. יש זכויות במקום העבודה, מעט מאוד זכויות, עדיין
ההכרה מביאה איתה לקש .ת רחבה מאוד של תמיכה ממשלתית. במקומות אחרים בעולם
:היו"ר מירב כהן
?מה היום הזכויות במקום עבודה
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
5
:רחל לדאני
שישה ימים לטיפול אם אני מטפלת בהורה שאני צריכה להגדיר שהוא תלוי בי לחלוטין, שהוא לא
מאושפז בבית חו לים סעודי ושרק אני ולא אף אחד מאחיי- - -
:היו"ר מירב כהן
.שישה ימים בשנה
:רחל לדאני
.שישה ימים בשנה, על חשבון ימי המחלה שלי. זהו, זאת הזכות הגדולה שיש
:היו"ר מירב כהן
.וזהו
:רחל לדאני
וזהו, וזהו. נגיד שבמגזר העסקי, כשאנחנו עובדים עם גופים שרוצים לתת אקסטרה, הם מוסיפים
.ימי מחלה
:היו"ר מירב כהן
?תגידי, מה הזכויות שיש להורים לילדים קטנים, שזה מאוד דומה
:רחל לדאני
אם ילד חולה במחלה רגילה, בסדר? אז זה גם שישה ימים או שמונה, תלוי בהסכמים קיבוציים. אם
חלילה הילד חולה סרטן עד גיל18
, להורה יש90
,יום ,אם בן זוג חולה סרטן60
יום. כל המספרים שאמרתי
הם על חשבון ימי המחלה. הורה לילד עם מוגבלות, מגיעים לו18, פלוס
52
,שעות מעבר. שוב, זאת הטבה52
.שעות מעבר זאת התווה, זה כבר לא מימי המחלה שלי. זה הסל
עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על נקודות הכאב האלה, נקודת הכאב האחרונה היא באמת מה קורה לי
כבת משפחה מטפלת. שאני ביום אחד נזרקת, אנחנו הרבה פעמים אומרים ליער שחור ואין לי פנס ואין לי
יד מכוונת ואני צריכה ללמוד שפה חדשה, אני צריכה פתאום לטפל בהוריי, משתנים התפקידים בתוך
המשפחה, אני צריכה להיעזר, אני צריכה לבנות לי מערך תמיכה. אז כל זה, יש לו השפעה מאוד מאוד
משמעותית על הצד הרגשי, הבריאותי, התעסוקתי, הכלכלי, החברתי של בני משפחה מ.טפלים
,הכול מעוגן במחקרים. כל מה שאומרים לנו, אוקיי, אבל אולי היא מתקשה יותר. לא, זה חוצה
חוצה מגזרים, חוצה מגדרים, חוצה הכול. יש פה השלכות מבוססות על כל תחומי החיים. אני לא אקריא את
מה שכתוב פה, אתם רואים. כשאנחנו מסתכלים גם מתוך העולם, למה התכוון העולם , לאן הוא רצה ללכת
,ומה שאנחנו גם רוצים בעמותה, בעצם זה מה שעוזר לבני משפחה מטפלים לנהל את הטיפול. כמו שאמרת
אנחנו לא נגרום לאדם, לאבא שלנו להחלים, אבל בהחלט, בהחלט, גם המחקרים מראים שכשיש בן משפחה
מתפקד, מודע, עם מערך תמיכה כמו שצריך, התוצאות הטיפוליות של
מי שהוא מטפל בו טובות יותר, הסיכוי
.שלו לשרוד
:היו"ר מירב כהן
תגידי, יש לי שאלה. יש בעולם, הרי הרגעים הקשים ביותר אלה האשפוזים ואחרי האשפוז יש גם
.שיקום מאוד ארוך
:רחל לדאני
.נכון, נכון
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
6
היו"ר מ:ירב כהן
,יש מקומות שבהם נגיד אפשר להשיג שבן אדם לא יגור שם באופן קבוע
,אבל בתקופות קשות יותר
.שהוא יוכל כמו נופשונים כאלה, שאפשר לשים אותו שם ואז לנשום עמוק יותר ולחזור לטיפול
:רחל לדאני
יש גם בארץ. כאילו, נופשונים יש
גם בארץ, משרד- - -
:היו"ר מירב כהן
.לא, לא דברים יקרים בשוק הפרטי
:רחל לדאני
לא, לא, נופשונים דרך משרד הרווחה יש גם בארץ. תראי, עיקר המאמץ- - -
:היו"ר מירב כהן
שמי זכאי להם.? איך אפשר להגיע אליהם? זה תכף תענו, אוקיי
:רחל לדאני
.אז יש נופשונים ,עיקר הדאגה בחו"ל היא לראות איך אני מחזיקה את הדברים כבת משפחה מטפלת
,את כל שלל התפקידים שלי. ולכן איך אני מקבל את הקלות במקום העבודה, איך עושים לי זיהוי צרכים
כמו שביטוח לאומי עושה זיהוי צרכים של הזקן, באנגליה על פי חוק עושים זיהוי צרכים של בן המשפחה
המטפל ואומרים אוקיי, מה הוא צריך כדי לטפל טוב יותר באבא שלו, אימא שלו, וכדי לשמור על שגרת
.חייו? ואז בהתאם לזה בונים לו תוכנית פעולה
אז כל התוכניות בעצם נוגעות גם ל-
Wellbeing
של בן המשפחה המטפל, אבל גם לכלים כדי לטפל
טוב יותר בהורה. כל מי שמטפל בהורה מזדקן יודע, ככל שאני יודעת יותר את הזכויות ויודעת איך לנהל את
השיח עם אבא שלי, כל הטיפול יהיה טוב יותר עבורו, וטוב יותר עבורי. אז יש פה בא מת שלל כלים שחלקם
.אני חושבת שהמדינה יכולה להתגייס אליהם ולתת אותם, וחלקם תמיד המערכות הנוספות יתנו
זה החזון, שבעצם תהיה הכרה במעמד של בני משפחה מטפלים כדי שהם יוכלו לנהל את חייהם ואת
הטיפול באדם המטופל בצורה יותר טובה והסדרת מעמד זה רק כאן, אף עמותה לא ,יכולה לעשות את זה
.זה באמת צריך לבוא מלמעלה כדרישה ולפרוט את זה למעשים
:היו"ר מירב כהן
אבל פה כל דבר שאת מחוקקת, את צריכה קודם כול לשאול את העלויות התקציביות של זה. כי יש
הכרה דקלרטיבית, הכרה בחשיבות אבל יש לזה בטח גם משמעויות של ז כויות או של תקציבים. נעשתה
?עבודה כזו
:רחל לדאני
,נכון
נכון. זאת עבודה שצריך לעשות בארץ. נעשו מספר עבודות שניסו לכמת. מאוד קשה לכמת את
העבודה הבלתי פורמלית. יש מספר עבודות שנעשו, עדיין כרגע האתגר בעיניי כדי לקדם את מה שצריך זה
.לשים מספרים, באמת לשים מספרים
:רן מלמד
אני רוצה לשאול שא
לה,
.רן מלמד, נקודת מפנה אני חושב שצריך להבחין בין המעמד של ההורה
,המטפל או בני המשפחה המטפלים מול מקומות עבודה וכאלה, שזו פעולה שלדעתי מאוד חשוב לעשות אותה
אבל הייתי שמח לראות או לשמוע איך מתחבר נושא האפוטרופוס בהקשר הזה של בן משפחה מטפל. מכיוון
שאם בן המ שפחה המטפל היה מוגדר כאפוטרופוס כזה או אחר על פי הגדרות כאלה ואחרות, חלק מהסוגיות
שעולות פה היו נפ.תרות
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
7
:רחל לדאני
?כן, זה אם היית מגדיר את האפוטרופסות בדרך אחרת, נכון
:רן מלמד
אני אומר, אני חושב שחלק מהתשובה צריכה לבוא דרך האפוטרופסות כי היא יכולה לתת מענים
.נכונים יותר
:היו"ר מירב כהן
.זה קשור אחד לשני
:רחל לדאני
הרי ברגע שיש ייפוי כוח מתמשך, אנחנו יודעים שזה סוג של ניסיון לרכך את האפוטרופסות, אבל
.זה בדיוק מה שאתה אומר
:היו"ר מירב כהן
.רגע, רגע, בואו נעצור את זה, תמשיכי
:רחל לדאני
אז אני אגיד, לנושא הזה, הכרה במעמד היא הכרה במעמד בכלל, כלפי זכויות
,וכולי
ובעצם היא
זאת שיכולה להיו.ת הבסיס כדי לתת את כל הזכויות
:רן מלמד
כן, סליחה, אני לא רוצה לעשות פינג פונג, אבל רק אל תשכחו שיכול להיווצר במשפחה מתח בין בני
משפחה על מה עושים ואיך, ובסופו של דבר צריך יהיה להיות אחד או באיזה שהוא מנגנון שיקבל את
ההחלטות. ולכן
.הסיפור של האפוטרופסות בהקשר הזה הוא קריטי
:רחל לדאני
,אני לא אפתח את זה, אבל בעיניי זה לא בהכרח נכון שצריך אחד. אז אני אומרת, בסופו של דבר
.המסר הוא שללא הסדרת מעמד לא נוכל להתקדם בעצם
:היו"ר מירב כהן
אבל לא עשיתם עבודה של מה המשמעות. הרי אתם לא רוצים הכרזה לשם הכרזה על מעמד, אתם
?רוצים זכויות ולא נעשתה עבודה של כימות תקציבי של האירוע הזה, נכון
:רחל לדאני
כימות תקציבי זה בדיוק האתגר המאוד.מאוד מאוד גדול שלנו ואני קוראת גם מפה
:היו"ר מירב כהן
?אז תעשי לי רגע רק סדר, מה יש היום ומה אין
:רחל לדאני
.מה שיש זה מה שאמרתי
:היו"ר מירב כהן
אבל נגיד אני יודעת שיש למשל קבוצות תמיכה של משרד הרווחה
.ברשויות המקומיות
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
8
:רחל לדאני
.פעולות יש, פעולות יש
:היו"ר מירב כהן
אבל מה חסר, מה הדבר שהכי חסר? אם את צריכה, יש לך עכשיו את השקל הראשון, איפה את שמה
?אותו
:רחל לדאני
,אני עוד פעם אומרת
אני הייתי רוצה
להגדיר, להגדיר קודם כול מי הוא בן משפחה מטפל, להתחיל
לתעד אותו בכל ממשק שלו עם החולה, לתעד אותו, ואז בהתאם לזה לבנות את המענים. כי חלק מהמענים
.באמת יכולים להינתן אם הוא מתועד
:היו"ר מירב כהן
זאת.אומרת, זה בכלל לא נחקר, בכלל לא נשאל, אז אנחנו ממש בשאלה הבסיסית הראשונית
:רחל לדאני
.הקטע התקציבי לא נחקר
:היו"ר מירב כהן
.מה עושים בעולם? בטח חקרו את זה
:רחל לדאני
.יש לנו מספרים מחו"ל, ראית, יש לנו מספרים, הם יודעים להגיד
:היו"ר מירב כהן
?אבל מה נותנים להם? איך תומכים בעולם בבני משפחה מטפלים
:רחל לדאני
אז יש טווח מאוד גדול. יש טווח בין, כמו שאמרתי, מיפוי צרכים של בני
משפחה מטפלים כחלק
אינהרנטי, יש גמישות מובנית במקום העבודה. זאת אומרת, ברגע שיש הגדרה, אם בן משפחה מטפל מגדיר
.ומוגדר ומזהה את עצמו במקום העבודה, יש גמישות ויש בעצם הטבות בתוך מקום העבודה יש ימי מחלה
לזמן חירום, יש בארצות נוספות ממש תקציבים שנותנים לבני מש.פחה מטפלים
עכשיו, כל דבר כזה, זה נורא יפה לראות כי יש הגדרה רחבה, אבל לכל זכות בעצם יש הגדרה
מצומצמת כדי להגיד מה הזכות. אם עובד שהוא בן משפחה מטפל עוזב את מקום העבודה שלו, יש מקומות
בעולם ששומרים לו על כל הזכויות הפנסיוניות עד שהוא יחזור כי הוא עזב בעצם
לעבודה אחרת, הוא עזב
כדי לטפל בבית. ואז נותנים לו, כמו שיש בביטוח לאומי תוכניות הכשרה לשיקום, אז שם יש תוכניות הכשרה
.לחזרה לעבודה לבני משפחה מטפלים
:היו"ר מירב כהן
כן, אני חושבת שהמדיניות שמעודדת בסוף את הבן אדם לעזוב את מקום עבוד .תו היא לא טובה
אני חושבת שזה ממש לא טוב שבסוף נשארים רק סביב זה, אלא צריך לייצר פתרונות טובים יותר שיתמכו
.בו ואני מאוד מאמינה במסגרות, מאוד. אני בניגוד לגרנטולוגים ולתפיסה הנהוגה בישראל שאומרת שהכי
טוב לבן אדם בבית, בקהילה, אני חושבת שזה לא נכון, אני חוש בת שבקבוצה הרבה יותר טוב לו. אני רואה
.אנשים במצבים סיעודיים שלא יצאו מהבית חודשים, לא הבנתי מה טוב, באמת לא
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
9
:רחל לדאני
.מעניין, כי זה דיון בפני עצמו
:היו"ר מירב כהן
כן, זאת דעתי, אני חושבת שזה מקרין גם על בני המשפחה המטפלים, כי כשיש לך בבית אבא שנמצא
לבד עם מטפלת שאולי לא מדברת אפילו את השפה שלו, אז כל עולמך סביבו. אבל אם הוא במסגרת טובה
.עם עוד אנשים במצבו וחברה וזה, אני מאוד מאמינה בזה, אבל זו לא התפיסה הרווחת
:רן מלמד
בן משפחה
י כול למשל לקבל כסף מהביטוח הלאומי על חשבון שעות- - -
:היו"ר מירב כהן
רגע, שנייה
, רן.
:רחל לדאני
כן, כן, כן, זו עוד זכות שיש בארץ, אם אתם רוצים שהם יגידו, אבל בן משפחה מטפל בארץ יכול
להיות בן משפחה מטפל בשכר.
:היו"ר מירב כהן
?אבל לא בכל דרגות הסיעוד, נכון
:רחל לדאני
לא בכל דרגות הסיעוד, אבל גם- - -
:היו"ר מירב כהן
.לא בכל דרגות הסיעוד, אז תכף נטלי תרחיב לנו את זה רגע, רחל, תסיימי את הדברים שלך ותכף
.נטלי תסביר לנו את זה, נטלי מהביטוח הלאומי תסביר את הנקודה
:רחל לדאני
אז אני רק אגיד במספרים האלה, כמו שאת אומרת את דעתך, אני אגיד שגם לדעתי, הסיפור הזה
של בן משפחה מטפל בשכר שהוא כביכול משהו שיכול לעזור, יש בו היב טים מורכבים לכאן ולכאן. זאת
אומרת, מישהו שבעצם זה מה שהוא עושה ועוזב את הכול ורק מטפל, יש לזה השלכות. בחברות מסוימות
אנחנו רואים שזה ממש, גם בחרדית וגם בערבית, יש איזה מיועדת, בת משפחה מטפלת שלא התחתנה, לא
עשתה קריירה, והיא מטפלת רב דורית, היא מטפלת בתוך ה משפחה רב דורית. אז אני חושבת שזה כביכול
.סוג של הקלה, הטבה שצריך לבחון אותה. זה בגדול
:היו"ר מירב כהן
אוקיי, אז רגע נעשה פה פאוז ואם תרצי עוד להגיב בהמשך אז תגידי. נטלי מהביטוח הלאומי, את
רוצה רגע להסביר לנו באיזה מצב בן משפחה מטפל?יכול לקבל את גמלת הסיעוד
:נטלי גבאי לוי
כן, קודם כול, בכל רמות הסיעוד ניתן להיות בן משפחה מטפל. חשוב להבין שכל ההתקשרות של
.בני המשפחה המטפלים לא נעשית מול הביטוח הלאומי, נעשית בחברות הסיעוד בעצם הם עובדים לכל דבר
שעובדים בחברת ס.יעוד
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
10
:היו"ר מירב כהן
?הם מועסקים דרך החברה
:נטלי גבאי לוי
כן, כן. החברה מעסיקה אותם, אנחנו משלמים לחברת הסיעוד במסגרת ההתקשרות המכרזית שיש
.לנו והם משלמים להם משכורת
:היו"ר מירב כהן
.אי אפשר לחסוך את התקורה של חברת הסיעוד? לא, באמת, אם זה ישירות
:נטלי גבאי לוי
.זו שאלה. זו שאלה שהיא לא אמורפית, היא הרבה יותר עמוקה וזה נכון וצריך לחשוב על זה אני
יכולה לומר שאני פחות אוהבת את הרעיון של בני משפחה מטפלים שמעוסקי
ם בחברת סיעוד,
מהסיבה
הפשוטה שהם נמצאים כל הזמן במעגל הטיפולי ואין להם שום תעסוקה אחרת וההידרדרות של הקבוצה
.הזו כנראה שתהיה מהירה יותר
:היו"ר מירב כהן
.גם אני רואה את זה
:נטלי גבאי לוי
,מה גם שבסופו של יום
הם24/7
, כשיש לנו5%
מתוך האנשים שמקבלים טיפול על ידי בני משפחה
.מטפלים שנכנס מטפל נוסף. אבל צריך איזה שהוא ריפרש בעיניי וזה העניין
:היו"ר מירב כהן
לא, גם לי זה נראה ככה ונגיד אני לא בעד קצבת סיעוד בכסף, אלא בשירותים, אני חושבת שזה
הרבה יותר טוב, אבל אז נשאלת השאלה על כמה אנחנו פטרונים ולוקחים את חופש הבחירה מאנשים שיש
להם את גמלת הסיעוד שהם חסכו לה כל חייהם וזכותם לעשות עם הכסף מה שהם מוצאים לנכון. תמיד יש
את אלה שבאים ואומרים אז הם מבזבזים את הכסף על מתנות לנכדים ולא על טיפול חיונ י, אבל מי אני
.שאני אקבע להם, זו שאלה. אז את אומרת שאפשר בכל דרגות הסיעוד בעצם לקבל את זה דרך חברת הסיעוד
:רחל לדאני
.אבל רובם לא בדרגה השישית, החמישית
:נטלי גבאי לוי
.רובם לא בדרגה השש, אבל לא מעט, יש
קודם כול, יש כמעט95,000
בני משפחה מטפלים מתוך כל
.המטפלים
:היו"ר מירב כהן
95,000
.? זה המון
:רחל לדאני
.זה המון, זה המון
:קריאה
30%
.
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
11
:היו"ר מירב כהן
ואת?יודעת לפלח לדרגות סיעוד
:נטלי גבאי לוי
.כן
:היו"ר מירב כהן
?בערך, נגיד באופן גס, כמה זה
:נטלי גבאי לוי
ברמה שש יש40%
בני משפחה מטפלים. סתם, שזה עניין, ברמה חמש39%
-
30%, אלה כל מי
שאין
.להם עובדים זרים
:היו"ר מירב כהן
40%
מסך המטפלים או40%
מה-
95,000
?
:נטלי גבאי לוי
40%
.מסך המטפלים שאין להם עובדים זרים ברמות האלה, זה המון
:רחל לדאני
זה המון. יש לזה.השלכות באמת
:היו"ר מירב כהן
,שוב, אני רוצה להבין את הנתון40%
כשה-
100%
?הוא מה
:נטלי גבאי לוי
כשאנחנו מבודדים את רמות הסיעוד, אנחנו מוצאים הרי את המטפלים הזרים, מאלה שנמצאים
ברמה שש, חמש, ארבע שאין להם מטפ ל זר, ברמה השישית40%
מהמטפלים הם בני משפחה, למי שאין
.עובד זר. עדיין, זו רמת סיעוד שהיא גבוהה
:היו"ר מירב כהן
.אבל לרוב האנשים יש עובד זר
:נטלי גבאי לוי
יש שמה, עובדים זרים ברמה שש זה בערך50%
, אז זה.מצמצם
:היו"ר מירב כהן
.הבנתי
:רחל לדאני
.זו קבוצת סיכון מאוד מאוד גבוהה, כי אליהם אף אחד לא מתייחס, אף אחד
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
12
:נטלי גבאי לוי
,אבל חשוב לציין בעניין הזה, להגיד אף אחד לא מתייחס אליהם אני דווקא חושבת שבני המשפחה
.המטפלים שנמצאים ומעוסקים דרך חברות הסיעוד, כן יש להם מעטפת א', הכשרות רחבות, אנחנו גם
,עכשיו הכנסנו הכשרות שהן יותר מעמיקות, יש איזה שהוא, לא יודעת להגיד, אבל איזה שהוא חיבור
מחוברות, הם בתוך חברה, כן בקורסים הם נפגשים עם עוד מ טפלים, הם עושים, חברות- - -
:היו"ר מירב כהן
?רחל, ממתי אפשר שבן משפחה יקבל את התקציב הזה? זה תמיד היה
:קריאה
.לא, זה חדש
:היו"ר מירב כהן
?כמה זמן זה
:רחל לדאני
מ-
2018
.זה התחיל, נכון? משהו כזה
:היו"ר מירב כהן
?מאיזו שנה
:נטלי גבאי לוי
2016
.
:היו"ר מירב כהן
.זה המון
:רחל לדאני
אבל ב-
2016
.היו ממש מעט
:נטלי גבאי לוי
זו
.תופעה שהולכת וגדלה, זה לא רק בקורונה
:היו"ר מירב כהן
סליחה, ושוב, אני חס וחלילה לא רוצה להכתים את כל בני המשפחה, יש ילדים נפלאים שמטפלים
בהורים שלהם, מישהו מפקח שהם באמת מטפלים בהורים שלהם
?עם הכסף הזה
:נטלי גבאי לוי
ברמת העיקרון, כן. כל62
ימים נכנסת עובדת סוציאלית, עובדת מקצועית בחברת הסיעוד לראות
מה המצב של הזקן ושהוא מקבל טיפול מיטבי. בחלק מהמקרים אלה אפילו בן או בת הזוג שגרים תחת
אותה קורת גג אחת ונמצאים24/7
,עם הזכאי. ואני כן אומרת שבסוף כן חשוב להגיד שכן יש שמה מעטפת
.הם לא שקופים
:היו"ר מירב כהן
?עוד שאלה, מה גובה קצבת הסיעוד5,400
?בדרגה שש
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
13
:נטלי גבאי לוי
.למי שמקבל גמלה בכסף, כן
:היו"ר מירב כהן
ו-
5,400
?זה מה שנכנס אליהם, או שבדרך יש עוד
:נטלי גבאי לוי
לא, זה מה שנכנס, מה שעובר לחברת הסיעוד זה בערך7,000
.
:היו"ר מירב כהן
5,400
.זה מה שהוא מקבל באופטימום, שזה כלום
נטלי גב:אי לוי
.אבל זה לא הסכום שהמטפל מקבל
:היו"ר מירב כהן
?אז זה מה ששאלתי, מה הוא מקבל
:נטלי גבאי לוי
לא, הסכום זה קודם כול בעניין לתנאי ההעסקה. הם לדעתי מועסקי בשכר מינימום פלוס4%
.
:היו"ר מירב כהן
.שזה יותר
:נטלי גבאי לוי
.זה פחות
:היו"ר מירב כהן
פחות מ-
5,400
?
:נטלי גבאי לוי
.כן, כן, זה בהתאם לשעות השבועיות שיש לכל זכאי
:קריאה
.זה סכום שעתי
:נטלי גבאי לוי
.הרי משלמים פר שעה
:היו"ר מירב כהן
.אבל בדרגה שש זה לא פר שעה, זה חיים בבית איתם
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
14
:נטלי גבאי לוי
.לא, לא, לא. גם בדרגה שש
היו"ר:מירב כהן
.הבנתי
:קריאה
.בן המשפחה הוא בעצם כמו עובד שעתי
:נטלי גבאי לוי
הוא עובד שנכנס לפי השעות השבועיות. גם עובד זר, לצורך העניין, הוא שוהה24/7
, אבל התמחור
.שלו הוא כמו עובד שעתי
:היו"ר מירב כהן
.זה כל כך נמוך, זה וואו, תחשבי, מאוד נמוך. לא מכסה הרבה
:נטלי גבאי לוי
שאגף התקציבים- - -
:היו"ר מירב כהן
התלונות לא אלייך כמובן, אבל סתם, להבין את סדרי הגודל, נגיד בן אד ם מקבל5,000
שקל בשביל
להיות24/7
.סביב בן אדם שצריך עזרה בלאכול, בלהתקלח, בלחתל אותו
:רחל לדאני
ואם זה24/7, בדרך כלל אלה בנות זוג שחיות בבית , בני
ה.זוג שבבית או ילד שחי בבית
:נטלי גבאי לוי
זו קרבה שבדרך כלל אלה בנות זוג לצורך העניין או ילד שנמצא שם או עובד זר. כשרמת הסיעוד
.היא מאוד מאוד גבוהה אז קשה לתפעל את זה
:היו"ר מירב כהן
אוקיי. אני רוצה לעבור למיכל ממשרד הרווחה, אשמח לשמוע מה המענים שהיום יש לבני משפחה
מטפלים.
:מיכל שוכמן
אני מנהלת תחום בני משפחה מטפלים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, תוכנית שהתחילה במאי
2019
עם30
עובדים סוציאליים שנחשבים עו"ס בני משפחה מטפלים. היום אנחנו מדברים על156
רשויות
שנותנות מענה לבני משפחה מטפלים ויש שירותים לב.ני משפחה מטפלים
:היו"ר מירב כהן
מ ה ה ם
השירותים ?
.התמיכה קבוצות את מכירה אני
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
15
:מיכל שוכמן
כן, קבוצות
ה תמיכה זה חלק מהשירותים, קבוצות תמיכה שהן באמת יכולות להיות קבוצות של
,תמיכה, הן יכולות להיות סדנאות של גינון טיפולי, של פוטותרפיה, של פלייבקס, זה יכול להיות הפגות
אפשר להוציא את בני המשפחה
ה.מטפלים להפגה
:היו"ר מירב כהן
מה ז ו
הפגה?
:מיכל שוכמן
את אומרת שקבוצה של בני משפחה מטפלים שמזוהים על ידי המחלקה לשירותים חברתיים יוצאת
לחמי יואב., נגיד
:היו"ר מירב כהן
?ומממנים להם את זה
:מיכל שוכמן
,כן
אנחנו מממנים. אני רוצה להגיד שהמחלקות לשירותים חברתיים היום נותנות מענה לבני
משפחה מטפלים ברמה אוניברסלית, זה משהו שמשרד הרווחה בדרך כלל נותן מענה לאנשים שמזוהים
אצלו, שפותחים תיק. אנחנו היום פונים לכל בן משפחה מטפל שיכול לקבל מענה ברשות בה הוא מתגורר
וגם
במצבים מסוימים ברשות בה מתגורר האזרח הוותיק. אני באמת אגיד, לא פחות, סוג של מהפכה
מבחינת משרד הרווחה, מנהל אזרחים ותיקים שנותן מענה לאזרחים ותיקים לאורך השנים, היום בן
המשפחה המטפל הוא לקוח שלנו לכל דבר ועני.ין
:היו"ר מירב כהן
אז י
ש לכם ממש פרטי קשר שלהם? כאילו ,
?איך אתם עוקבים אחרי זה? יש לכם מאגר מידע
:מיכל שוכמן
אנחנו לא מחזיקים במאגר מידע ,המחלקות לשירותים חברתיים ,יש לה ן
רשימות ש ל בני משפחה
מטפלים .שוב ,בלי לפתוח תיקים ,כי בן משפחה מטפל ,שוב ,זה כולנו ,כמו שרחל אמרה ,
לא תמיד רוצה
לפתוח תיק ומבחינתנו זה מקובל שהם יהיו במאגר של המחלקה ואפשר יהיה - - -
:היו"ר מירב כהן
רגע, שנייה, אני רוצה לעשות סדר. לא כל בני המשפחה המטפלים הם במשפחות שמוכרות לרווחה,
אפילו מרביתם לא. אז גם אם אני ל
א מוכרת ברווחה
?אני יכולה לפתוח תיק ולקבל שירותים
:מיכל שוכמן
,לא נפתח.בלי פתיחה
:היו"ר מירב כהן
.בלי פתיחה. אז אני יכולה לבוא ולבקש השתתפות בקבוצות או בסדנאות או בהפוגה
:מיכל שוכמן
ללא עלות, ללא תשלום, המענים ניתנים, ושוב ,
יש גם מענים פרטניים, יש ליווי, יש סדנאות, יש
.הפגות
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
16
:היו"ר מירב כהן
.אני לא חושבת שאנשים מכירים את זה
:מיכל שוכמן
זהו, בדיוק באתי להגיד ש זו הבעיה הגדולה שאיתה
אנחנו מתמודדים
ואני מדברת הרבה עם רחל
מ-
Caregivers Israelואנחנו בשנתיים האחרונות בשותפות,
הבעיה העיקרית שלנו היום שבני המשפחה
המטפלים עדיין לא מזהים את עצמם כבני משפחה מטפלים. לא מספיק שהם באמת אולי לא יודעים שיש
מענה כזה ,מתחילים לדעת
כי אנחנו נותנים גם
אפשרות למחלקה לפרסם, לשווק, להזמין ,
הם לא מזהים
את עצמם. הם לא אומרים: וואו, אני בן משפחה מטפל, אני אלך למחלקה ואני אקבל.
:היו"ר מירב כהן
'אבל את יכולה למצוא אותם די בקלות. לכי לפנימית א ,
'ב ,
.ג' או ד' ואת תמצאי אותם ליד המיטה
:מיכל שוכמן
.נכון
:רחל לדאני
אני אגיד, כי אנחנו עובדות ביחד
ולא הספקתי להגיד שאלה השירותים
ש
בעיניי ה
ם
כל כך כל כך
משמעותיים,
כי הם
קודם כול גיאוגרפית אצלך ביישוב. אם את מטפלת באבא ואת גרה בירושלים, בירושלים
יש יופי של פעילות תחת
מחלקת- - -
:היו"ר מירב כהן
אני לא חושבת שמישהו מכיר את זה ואני חיה את הסביבה הזו.
אני לא חושבת שאנשים מכירים
את זה, ואולי כדאי לעשות ריצ'ינג אאוט ב
איזה שהוא אופן. כי אלה אנשים, ת
י גשי אליהם כאילו כשהם ליד
המיט ה של
ההורה ש להם, רק ,תשאלי אותם מה שלומם
מתחילים לבכות., כאילו, הם שבורים
:מיכל שוכמן
נכון, אנחנו היום בדיוק בנקודה שאנחנו ,יש לנו סרטונים שאנחנו הולכים לשווק אותם ,
באמת שכל
בן משפחה מטפל ידע שהוא יכול לגשת למחלקה לשירותים חברתיים ולקבל מענ
ה.
:היו"ר מירב כהן
אוקיי, מציעה אולי פשוט תגיעו לבתי החולים לפגוש את המשפחות שם ליד. כי בטח בפנימיות לרוב
.אלה חולים כרוניים, אלה אנשים מבוגרים שמתאשפזים שוב ושוב ושוב, בני המשפחה שם, קל למצוא אותם
אוקיי, תודה רבה. יש פה מישהו מהמשרד לשוויון חברתי שרצה ל?דבר
:מיכל שוכמן
אני רוצה רגע להתייחס גם לנופשונים. בבתי האבות וגם במערכי הדיור יש אפשרות לאדם, אם הוא
יוצא באמת מבית חולים ולא יכול להגיע ישר הביתה, אפשרות להגיע לנופשון עד שלושה חודשים ואם צריך
גם יש הערכ.ה
:היו"ר מירב כהן
מה זאת אומרת ?עד שלושה חודשים אחרי
האשפוז את
מתכוונת ?הוא יכול להיות בנופשון שלושה
חודשים?
:מיכל שוכמן
.כן
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
17
:היו"ר מירב כהן
.וואלה
:מיכל שוכמן
אם צריך גם יותר, מבקשים הארכה .
מנהל אזרחים
ותיקי ם.מממן את הנופשון
:היו"ר מירב כהן
ואילו
שירותים יש שם? נגיד אם הוא צריך תרופות מסוימות וזה ,
?יודעים לתת לו
:מיכל שוכמן
,בטח
זה בתוך בית אבות, זה לא משהו אחר, אלה מיטות
בתוך בתי אבות. ובנוסף, אם זה אדם
סיעודי
ש
צריך נופשון, בגלל שלמשרד הבריאות אין הגדרה של נופשון, אנחנו מממנים
או עושים את ההשלמה
גם בתוך המחלקות הסיעודיות שה ן.לא שלנו
:תמי ברנע
עושים
?את המבחן הכלכלי
:מיכל שוכמן
עושים את המבחן הכלכלי, הוא עושה השלמה ,אבל - - -
:היו"ר מירב כהן
?לא הבנתי, זה אותו מבחן של גמלת הסיעוד
:מיכל שוכמן
.לא, לא, לא, זה משהו אחר
:היו"ר מירב כהן
משהו אחר?, אז מה המבחן שם
:מיכל שוכמן
תחשיב זכאות, צריך להביא ,או המשפחה או הילדים את המשכורות ועושים תחשיב .זה לא משהו
ש.אי אפשר לעמוד בו
:היו"ר מירב כהן
הבנתי ,
.בסדר
,אני רוצה לעבור לליעד מהקליניקה לשורדי שואה באוניברסיטת תל אביב
ו פה אנחנו גם נשלב את
הנושא של המחסור במטפלים הסיעודיים, שזה בעצם הצד השני של אותו מטבע .
אז פה נשלב גם את עניין
המחסור כי בסוף ,
.אם אין מטפל, אז יותר נטל נופל בין המשפחה. ליעד, תודה
:ליעד סטרולוב
נעים מאוד,
,ליעד סטרולוב אני עו רכת דין בקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה
,באוניברסיטת תל אביב. במסגרת העבודה שלנו
קודם כול
אנחנו מנהלים קו ייעוץ, זה ייעוץ משפטי, אבל
ייעוץ משפטי למעסיקים של עובדי ועובדות
ס יעוד ובני.המשפחות שלהם
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
18
ודרך אגב, אנחנו מטפלים בערך בסביבות ה-
200
פניות בשנה .
,אז מבחינת מה שאני רואה, המצוקות
זאת אומרת ,אני פחות יכולה לדבר על המצוקות הרגשיות
למרות שהן
ע ולות מן הסתם, אבל אני הייתי רוצה
להתייחס למצוקות המשפטיות שאיתן מתמודדים בני המשפחה המטפלים ב
גלל שבני המשפחה המטפלים ,
הם
למעשה נחשבים כמעסיקים של עובדות הסיעוד או לפחות מסיי
עי
ם בה
ע.סקה
והמצב הזה, זאת אומרת ,
אנחנו כבר נמצאים במצב שבו כבר אחרי המשבר ואחרי ההידרדרות
ואחרי ההחלטה שנשארים בבית ולא הולכים למוסד, וצריך ליצור קשר עם חברת כוח אדם וצריך לא תר
עובדת, ואחרי שמאתרים עובדת ,
אם זה נעשה בצורה טובה, צריך להתחיל להבין איך מעסיקים אותה. אני
.מרגישה חוסר מאוד מאוד גדול בתמיכה לבני משפחה כמעסיקים
זאת אומרת, יש פה
איזה שהוא קושי .
גם בני המשפחה וגם
ה
מבוגרים מתקשים להבין ,
ובצדק הם
מתקשים להבין, שהם למעשה
הופכים עכשיו למעסיקים. אבל הם לא סתם הופכים למעסיקים, הם הופכים
למעסיקים בצורת הה
ע
סקה הכי מוזרה שקיימת, אין לה אח ורע במדינה. זאת אומרת, ז
ו
עובדת שגרה
במקום העבודה שלה או שעובדת בביתה, זה תלוי איך מסתכלים ,מה ה גבולות בין זמן המנוחה שלה לזמן
העבודה שלה, הם
.לא ברורים
יש תת
א סדרה מבחינת חקיקה בהיבט הזה של שעות מנוחה, בהיבט הזה של
שעות נוספות, יש ממש ה
ח
רגה של חוקים שלמים על התחום הזה.
ובתוך כל העולם הזה בני המשפחה צריכים
להתמודד, צריכים להבין איך לה
ע.סיק אני חושבת שהמדינה ,מענה מאוד מאוד מאוד חשוב.
תכף אני
את ייחס
גם למחסור ,ימ.רב, אני יודעת ששאלת את זה
:היו"ר מירב כהן
אין בעיה ,
איך.שאת מוצאת לנכון
:ליעד סטרולוב
אחד הדברים שבני משפחה מאוד מאוד זקוקים להם
זה
איזה שהוא
ליווי מעולם העבודה. זאת
אומרת ,להבין איך מעס
יקים בכלל ואיך מעסיקים עובדת סיעודית. אני רואה את זה ,
רוב השאלות שמגיעות
היום לקו הן שאלות בתחילת ה
ע סקה, תסבירו לי מה אני אמור לעשות. ויש הרבה דברים שאם אני לא אבין
אותם עכשיו, אז בסוף הה
ע סקה אני אמצא את עצמי בפני
ת
ביעות בקצה אחד
ובפני ויכוחים כאלה ואחרים
אם זה לא מגיע ל
ת.ביעה, זה יכול סתם לייצר אווירה מאוד מאוד לא טובה
אז יש מחסור, יש ממש צורך בליווי מעולם העבודה. יש גם את הקשיים הנוספים שאיתם בני
המשפחה- - -
:היו"ר מירב כהן
אגב, בזמנו ,
היה
איזה שהוא פרויקט עם רשות ה
ה
גירה ,יש פה מ
ישהו מרשות ה
ה?גירה
:קריאה
.נכון, נכון
:היו"ר מירב כהן
,שענבל משש אז עבדתי מולה על זה
ש
היה אמור
לצאת איזה פורטל ואפשר לקבל שם סיוע בדיוק
בנושא של העסקה, וגם סיכמנו שיהיו מספר חלופות שניתן לבחור ביניהן בהקשר של צורת העסקה .
זה היה
בקדנציה שלנו, אני לא יודעת עכשיו ברמת הביצוע איפה זה עומד. את
?יודעת על מה אני מדברת
:יאירה מרדכי
.כן
:היו"ר מירב כהן
,ליעד אנחנו נחזור
א
לייך מיד.
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
19
:יאירה מרדכי
יאירה מרדכי, מנהל ת אגף
סיעוד , מנהל עובדים זרים, רשות
ה
אוכלוסי הו ן הגירה. בהמשך לדברים
כמו
שתיארת ,
באמת
עשינו מספר יוזמות ופעולות. אחת מהן זה באמת קורס דיגיטלי בפלטפורמת
קמפוס
IL
שבאמת מתארת את
כל התהליך של העסקת עובדים זרים בתחום ה
סיעוד ומתייחסת לכל ההיבטים ,
גם
של.העסקה
:היו"ר מירב כהן
אז לי עד ?זה עוזר
מי כ שמקבל
ת תלונות מהשטח ,זה מספק
את?המענה
:ליעד סטרולוב
האמת שאני עדיין מקבלת בערך באותם מספר
ים ,זאת אומרת ,את אות ן
פניות,
והאמת שבשנה
האחרונה התגברו הפניות מראש .זאת אומרת ,
יכול להיות אגב שזה קשור לעובדה שהם מבינים שהם צריכים
.להיערך אולי מראש ואז הם פונים בשביל לקבל את התמיכה הזאת
זאת אומרת, הם לא מתחילים סתם על
עיוור.כזה
היו"ר מירב
:כהן
אני ממש מציעה אולי לשבת רגע ביחד ולבדוק ,
לראות אילו
תלונות עדיין מגיעות ולראות למה ה
ן
לא מקבלות מענה אצלכם. אולי לא יודעים על זה, אולי משהו בממשק לא נכון, אולי, אני לא יודעת. אבל
.שווה רגע לחבר קצוות, כי באידיאל זה אמור לחסוך את הפניות האלה
:יאירה מרדכי
אנחנו כן חושבים שצריך גם לתת יו
תר הסברה
לקורס הזה, אנחנו נפעל בחודשים הקרובים כדי
.לעלות
עלינו עם הקורס הזה די סמוך לחרבות ברזל ולכן הדברים קצת אולי לא התאימו מספיק ,
,אבל כן
בהחלט תהיה יותר חשיפה גם לקורס הזה .
כמובן שפתחנו גם פורטל בתוך
ה אתר של רשות האוכלוסין
וה
הגירה שמתייחס לכל נושא של העסקה ש
ל עובדים זרים בסיעוד ואנחנו גם פועלים כל הזמן.
אם הזכרתי
את חרבות ברזל ,
גם איתכם עבדנו.במלחמת חרבות ברזל
:היו"ר מירב כהן
זה דווקא רעיון טוב לשתף פעולה עם ארגון חברה אזרחי שמחובר לשטח ויש לו פרספקטיבה
מסוימת כדי לראות באמת אם הציבור הרחב מתממשק לזה טוב. רצית עוד משהו
?להשלים
:יאירה מרדכי
כן, רחל מזכירה ובצדק, גם אצלנו, משנת2021
, עברנו להגשה של בקשות להיתרים באופן מקוון
בלבד, חסכנו את כל נושא של הגעה פיזית, דואר וכולי, ובהחלט יש שמה אופציה להגשת בקשה באמצעות
בן משפחה מטפל. כך שאם ביום מן הימים נרצה לעשות משהו כמדינה מול האוכלוסייה הזאת, אנחנו ככה
יכולים לדוג
.אותם
:היו"ר מירב כהן
תגידי ,עוד שאלה. היום אתה יכול לה
ע סיק את העובד הזר דרך חברה ואתה יכול לעשות את זה גם
ישירות, נכון? אלה שתי
האופציות ?
.תחדדי את זה רגע
:יאירה מרדכי
אני רק אחדד, לשכה
פרטית ב
ה
עסקה כדין תמיד צריכה להיות לש
כ
ה פרטית, מה שקרוי תאגיד,
וחברת סיעוד זה רק במקרה שהמטופל מוכר על ידי ביטוח לאומי ובוחר גם לעשות העסקה משותפת עם
.חברת הסיעוד אז כ ,יש ן את האופציה.
:היו"ר מירב כהן
ולבד?
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
20
:יאירה מרדכי
העסקה ישירה, שזה אומר שיש לש
כ
ה פרטית תמיד במקרה הזה, או ב
ה עסקה משותפת אצל מטופל
שהוא מוכר בביטוח לאומי ומבקש את
ה
העסקה הזו לעשות יחד עם חברת ה
סיעוד.
:היו"ר מירב כהן
הבנתי, אוקיי. לי
ע.ד, אני חוזרת אלייך
:ליעד סטרולוב
קודם
כ,ול
אני באמת אשמח, אני נענית
לקריאה הזאת לש
ב.ת ולשוחח יותר לעומק
לגבי
מחסור: קודם כול ,
יש מחסור. יש מחסור גם- - -
היו"ר מירב:כהן
רגע, שנייה, אתם רציתם להגיד משהו על צורת
ה
העסקה? אוקיי, אז רגע, תוסיפי לנו
,על נופשון
נוסיף
על צורת העסקה, ונעבור למחסור
, כן.
:ליאת בן בצלאל
שמי
ליאת בן בצל
א
ל מקופת חולים לאומית. רציתי להוסיף על הנופשון ,
,אני עובדת במרפאות
ביחידות טיפולי הבית, מרפאות גריאטריות ובפרויקט בידיים טובות של
ה רשות לזכויות
ניצול
י
.שואה
רציתי
להוסיף על הנופשון שלפעמים מטופלים פונים אליי ומאוד בלחץ שהעובדת הזרה הולכת לחופשה ולא
מוצא
ים מחליפה ,
ואז אני פונה לרווחה לנופשון וממש נענית
וזה נותן להם מענה.
:היו"ר מירב כהן
,מה כמענה.לחופשה? רעיון יפה
:ליאת בן בצלאל
הייתי חייבת לציין את זה ,שז ו גם איזו שהיא סוגיה
שנותנת מענה.
:היו"ר מירב כהן
כ
לומר ,לא רק ביציאה מ
א
שפוז , אלא גם אם יש לך- - -
:ליאת בן בצלאל
,לא רק ביציאה מאשפוז גם מענה שמאוד מאוד בלחץ מהחופשות של העובדים הזרים, שהם לא
.מוצאים מחליפים
:היו"ר מירב כהן
זה יכול לכסות את?כל תקופת החופשה
ליאת בן:בצלאל
בדרך כלל החופשה היא לפחות לחודש וזה בהחלט מכסה ו
הייתי חייבת לציין את זה.
:רונית רוזין
זה עוד עניין ש ה בן
משפחה המטפל לא מכיר.
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
21
:היו"ר מירב כהן
נכון, נכון.
:ליאת בן בצלאל
אבל אני כעובדת סוציאלית מציעה את זה ומודעת לדברים .
כמו גם הקבוצות שיש להם שאני מציעה
את זה למטופלים.
:היו"ר מירב כהן
.יפה
:ד"ר דרור גולן
רציתי לה
ו
סיף משהו שהוא לא הנושא שעליו רציתי לדבר אחר כך , אבל אם דיברנו על העובדים
הזרים, אני חושב שזה מאוד מאוד רלוונטי לנושא של הוועדה.
:היו"ר מירב כהן
,בסדר.רק שם ותפקיד פה לפרוטוקול
:ד"ר דרור גולן
דר
ור גולן, מנהל קליני של עמותת עמך. הנושא של העובדים הזרים ,
אני חושב שהוא גם מאוד מאוד
רלוונטי לפה, זו אוכלוסייה שהרבה פעמים, לא תמיד, אבל אוכלוסייה שקופה , ובהיבט הזה, ככל שנקרא
לזה
ה-
Wellbeing
שלהם והתנאים שלהם
הם פחות טובים, אז הטיפול שאותם אלה שזקוקים לטיפול הוא
פחות טוב בסופו של דבר ,
העומס
לע בני המשפחה הוא יות.ר גדול
אנחנו ,
,יש לנו ניסיון לא רב, אבל במעט מתן עזרה בהיבט של קבוצות שאנחנו לפעמים עושים
לעובדים הזרים של הניצולים שמגיעים למועדון שלנו ואנחנו רואים שככל שה-
Wellbeing
,שלהם יותר טוב
אז כל המ
ע
גלים שמסביב, יש להם הרבה יותר הקלה.
וזה משהו שאני חושב שגם ברמה של מדיניות, אנחנו
כחברה וכמדינה צריכים לקחת את זה בחשבון ולחשוב על המענים שאנחנו נותנים ל
או כלוסייה שהיא באמת
כמעט שקופה וזקוקה .גם בשבילם וגם בסופו של דבר בשבילנו.
:היו"ר מירב כהן
,תודה רבה
ה
ערה חשובה. ל.יעד, אני חוזרת אלייך לסוגיית המחסור
:ליעד סטרולוב
כן, אז יש מחסור .גם אם אני מתחברת לעמדה שלך ,ירב מ
בהקשר של השאלה בכלל האםAging
in place
זה הדבר הנכון ,אני גם שותפה קצת לביקורת על העמדה הזאת .
אז גם במוסדות סיעודיים וגם
ב
בתי אבות
יש לפי מה שידוע לי
מ
צוקת מקום .ואם אנחנו חוזרים לבית ,
אז יש מחסור, יש מחסור בסיסי
ותמידי בעובדות סיעוד .
והמחסור, אני לא מכירה, אני מכירה את המספרים רק שרשות האוכלוסין
מפרסמת, אני לא מכירה את המספרים באופן כללי
, אבל אני כן יודעת לומר שהרבה מאוד פעמים כ שאנחנו
,נותנים מספרים אומרים נכנסו כך וכך עובדות סיעוד השנה ויש כל הזמן עובדות סיעוד שנכנסות, זה טוב
וזה יפה, אבל אלה לא תמיד עובדות הסיעוד.המתאימות
זאת אומרת, הרבה מאוד פעמים, ואלה המקרים שמגיעים אליי, והמקרים האלה התגברו במהלך
המלחמה, חשוב לי לומר, מצב
ים שיש צורך בעובדת דוברת שפה מסוימת, יש צורך בעובדת ,
בן אדם מאוד
מאוד מאוד מבוגר שתו חלת
החיים שלו כבר, איך נאמר? הוא לא צפוי לחיות הרבה זמן,
,ונהיה עכשיו
,לאחרונה
סיעוד
י, והוא לא מצליח למצוא עובד
ת או עובד
בגלל שאף אחד לא רוצה לטפל
ב בן אדם שעומד
למות עוד.רגע
אז יש כל מיני מצבים שאי אפשר לפתור אותם במספרים, והקושי שאני נתקלת בו, זאת אומרת ,
מה
שאני הייתי שמחה לראות מקודם אלה
שני דברים .ד אח , זה קרה בקורונה, זו הייתה הוראת שעה שאפשרה
גישה לוועדה ההומניטרית כדי שתבחן מקרים פרטניים של אנשים שבמהלך המלחמה מצאו את עצמם בכל
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
22
מיני סיטואציות .אליי מגיעים אנשים ש
ה
עובדים ברחו מ
הארץ .עכשיו ,ברחו מ הארץ, בן אדם בן97
הש עובד
שלו ברח מהארץ, הוא לא מצליח.למצוא מישהו זה לא עוזר לו שנכנסות עכשיו אלפי עובדות חדשות ,כי ה
ן
לא רוצות לעבוד אצלו.. אז יש כל מיני מצבים
אז בקורונה רא ינו את זה, רשות האוכלוסין התקינה
הוראת שעה שאפשרה להגשת לוועדות
ההומניטריות גם אם לא עמדתם בתנאי החוק ,תנאי חוק כניסה לישראל. במלחמה עכשיו, משום מה - - -
:היו"ר מירב כהן
.שוב, שוב?מה היה בקורונה ואין עכשיו שוב.
ליעד:סטרולוב
אני אגיד רגע מה יש עכשיו ו
זה יסביר לנו . עכשיו יש בעצם את הודעת אי האכיפה שלמעשה בפועל
מא
ריכה תקופת ההתארגנות. בעצם המדינה אומרת לעובדות ולמשפחות ,גם אם אתם לא עומדים בתנאים ,
.בתנאי החוק, לא נגרש אתכם, לא נפגע לכם בפיקדון ותמשיכו לעבוד
?מה הבעיה עם זה
:היו"ר מירב כהן
שאין להם ודאות .לדעתי היום פג תוקף של
.אי ההארכה
:ליעד סטרולוב
היום פג תוקף, ו
אני נגיד ניסיתי למצוא ברשות האוכלוסין את ה
הא
רכה של התוקף.
:היו"ר מירב כהן
.ואין
:ליעד סטרולוב
לא מצאתי אותה, קיבלתי אותה בדרך לא דרך, אתמול קיבלתי אותה מאיז ו לשכת כוח אדם
שהעבירה לי אותה. אז אני בכלל כשפנו אליי וחיפשתי,
לא ידעתי להגיד כן, אבל ההארכה
הזאת ,מסתבר –
הנה אני אומר לכם –
כרגע היא עד31
ב.אוקטובר
אז
קודם כול ,אין ודאות, כי גם ה
הא
רכה הזאת ,
היא יצאה החודש, וזה לא מספיק זמן בשביל
אנשים שצריכים להחליט אם הם עוזבים את הארץ או אם יש אנשים שצריכים לחפש עובדת אחרת. זה דבר
.אחד
דבר שני זה שאף אחד לא יודע, אפרופו ודאות, מה יקרה כשבסופו של דבר, יום יבוא ואמן ותגמר
המלחמה ואז גם ה
הא?רכות האלה יפסיקו, מה יקרה עם אותם אנשים זאת אומרת, עכשיו
הוארכה להם
תקופת ה
התא
רגנות, האם ביום שתפוג
הוראת השעה הם יצטרכו לעזוב מיד ואז המטופלים שלהם
יי שארו
לבד?
הם בבת אחת יהפכו להיות אנשים שמועמדים לגירוש ?
זאת אומרת, יש פה סיטואציה שלמה
שמטופלים ובני המשפחות צריכים להיערך אליה. אני מלווה כמה משפחות שממש חי ות מהרגע לרגע, והם
לא יודעים מה יהיה כשההארכה.תפוג
אז זה מה שיש עכשיו. מה היה בקורונה? בקורונה בעצם הוכנסו תיקונים זמניים בצורה של הו ראת
שעה לחוק הכניסה לישראל שהקלו א
ת תנאי הסף להגעה וול
עדה ההומניטרית , וגם מטפלים שלא עמדו
בתנאי הסף הרגילים של החוק יכלו בגלל המצוקה שהייתה בקורונה להיות מוגשים לוועדה ההומניט
ת רי
והוועדה ההומניטרית
הייתה בוד
תק אותם.
:היו"ר מירב כהן
את זה
אני זוכרת, אני חיזרתי אחרי ה
פתחים אצל שרת הפנים שקד ו את זה אני זוכרת, אבל זה גם
אגב ב.דרך לא דרך
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
23
:ליעד סטרולוב
אגב, הוראת השעה האחרונה הסתיימה באופן אירוני
ב-9
,באוקטובר.לדעתי
:קריאה
.אני אשמח לדייק
:היו"ר מירב כהן
,אנחנו ניתן לך את הכול
אני מר
כז ת את השאלות ותשיבי על.הכול
:ליעד סטרולוב
אז מה שאני צריך להגיד לסיום בהקשר הזה, מחסור יש תמיד, ואני נתקלת ,
מגיעים אליי לא מעט
פונים שמדברים על מחסור יותר גדול במלחמה, ואני חושבת שעצם זה שיש הודעת אי-
אכיפה מראה שרשות
האוכלוסין גם מכירה
ב
מחסור הזה, אבל מסיבה לא ב
ר
ורה, לי לפחות ,
.לא פועלת באופן אקטיבי
:היו"ר מירב כהן
,אוקיי
בסדר, תודה. לפני שאני אתן לך להגיב , אני רוצה שתשמעי גם את מאיה בנדס שבאופן חריג
נתתי לה אישור לעלות בזום כי היא .נתקעה עם הרכב בכניסה לירושלים
היא עדיין
לא איתנו. אם היא תהיה איתנו
אנחנו ניתן לה, לרוב אני לא נותנת בזום, אבל אלה באמת
נסיבות מבאסות
. תאותתו לי אם היא עולה .
אם כן
כרגע אני אעבור לי
א.ירה מרשות האוכלוסין
בואי נפרק
את זה לכמה שאלות,
?בסדר
קודם כול
, כמה עזבו מאז המלחמה וכמה נכנסו כדי לתת מענה לשאלה
.אחת
:קריאה
.חוסר, חוסר
:יאירה מרדכי
אז אני אגיד שביחס לעובדים שעזבו בשל המלחמה - - -
:היו"ר מירב כהן
איך את?יודעת אם מישהו עזב בשל המלחמה או בשל סיבות אחרות
:יאירה מרדכי
אם אני רואה שעובד זר יצא מהרגע להרגע בלי
א שרת
כ
ניסה חוזרת.
אני יכולה להגיד שהעובדים
הזרים האלה ,במרביתם ,חזרו חזרה למדינת ישראל ,אוקיי? אנחנו יודעים שיש הרבה עובדים זר ים
שמבקשים לסיים את
ה .העסקה שלהם וגם זה קורה אני כן אני יכולה להגיד
שמ-7
באוקטובר נכנסו לישראל
24,700
.עובדים זרים נכון להיום
:היו"ר מירב כהן
ו?כמה יצאו
:יאירה מרדכי
אין לי את הנתון הזה של היציאה, אבל אני
יכולה להגיד - - -
:היו"ר מירב כהן
אז איך את
יכולה ל?דעת מה המצב של המחסור אם את לא יודעת כמה יצאו
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
24
:יאירה מרדכי
.אנחנו בודקים את זה גם ביחס למטופלים וגם ביחס לשנים קודמות
:היו"ר מירב כהן
לא הבנתי. אם את יודעת רק
כמה עם יודעת לא את אז – יצאו כמה גם יודעת לא ואת נכנסו כמה
.נשארת
:יאירה מרדכי
?לא, אז אני אומרת שוב, יש לי את הנתון הזה של כמה מתוכם הם עובדים שיצאו וחזרו, אוקיי
כאלה שהיו בחו"ל וחזרו ח
זרה. אני יכולה
.לדייק את זה אם תרצו, אבל זה נתון שלא נערכתי אליו ספציפית
אבל כן אני יכולה להגיד כמה מתוכם הם גם כניסות חדשות וביחס למצב עכשיו, אנחנו כן רואים איזה שהוא
איזון ושפיות, בטח אם אנחנו מדברים כרגע על אפשרות להגיש בקשות לוו עדה הומניטרית, שבימים רגילים
כשאין הודעת אי-אכיפה לא היו עומדים, לא היו יכולים - - -
:היו"ר מירב כהן
יש לי
שם חוליה חסרה,
.לא הבנתי האם במאזן של יצאו ונכנסו אנחנו מאוזנים
:יאירה מרדכי
מבחינת הרשות, הנתונים שעומדים בפנינו, אין פער, אם מסתכלים על כמות העובדים שיצאו, אז
כמו שאמרתי, אני יודעת להגיד שמרביתם כבר חזרו, אז אני לא יכולה לבוא ולהגיד שיש פער כזה
שבעקבות
7 באוקטובר
יש פה חסר שהוא משמעותי, גם ביחס לשנים קודמות וגם ביחס לכמות.בעלי ההיתרים
היו:"ר מירב כהן
אני אגיד
לך משהו שהוא קבוע, לא פעם ראשונה שאני מתעסקת בנושא הסיעוד.
,תמיד יש פער ענק
אבל ענק בין התלונות מהשטח
על מחסור לבין נתוני המאקרו שיש לרשות. לא יודעת לגשר
על
זה, אנשים
הרי לא סתם מתלוננים ומחפשים, ואת יודעת, יש כבר אנשים שג וזרים קופונים בשטח ומסדרים לך איך
שהוא
עובד זר כי אתה לא מצליח בדרך המלך להשיג
והם גוזרים עליך קופון ויש כבר תעשייה של שוק שחור
סביב זה ,
.אז משהו לא מסתדר לי
:יאירה מרדכי
אז אני אסביר. אם אנחנו פורטים את זה ואנחנו
מסתכלים על זה ככה ,ראשית כל ,
אדם בעל
ה יתר
יכול היום להזמין עובד זר מחו"ל.
:היו"ר מירב כהן
.כן, אבל זה לוקח הרבה זמן
:יאירה מרדכי
אז אני שמחה להגיד שגם בעניין הזה קיצרנו את התהליכים ומחודשיים ימים שהי ה בעבר, אנחנו
היום עומדים על12
ימי טיפול
ו.אנחנו עוד בשאיפה לחתוך גם את המספר הזה
:היו"ר מירב כהן
מה12
?ימי טיפול? כמה זמן מרגע שאני מתחילה תהליך עד שלאבא שלי יש מטפל זר
:יאירה מרדכי
שוב, יש פה מספר משתנים
.שצריכים לקחת בחשבון
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
25
:היו"ר מירב כהן
אבל אלה החיים, הם מורכבים
מ.מספר משתנים
:יאירה מרדכי
מרגע שהוגשה בקשה לרשות האוכלוסין ו
ה
הגירה, בקשה להזמנה של עובד זר מחו"
ל, היום אנחנו
עומדים על12
ימי טיפול שהרשות
שולחת אישור לנציגות במדינת המוצא לזמן את העובד הז
ר.
:היו"ר מירב כהן
בסדר, יכול להיות, וישר כוח אם קיצרתם, אבל בסוף זה לא עוזר לבן אדם, הוא צריך את העובד
עצמו. אגב, כמה אנשים מתחילת המלחמה ,כאלה אישורים ובאמת הגיעו מטפלים חדשים לישרא?ל
:יאירה מרדכי
יש לנו5,435
.עובדים
:היו"ר מירב כהן
.חדשים
:יאירה מרדכי
כן, מ-7 באוקטובר. ו וז האופציה הראשונה של להזמין עובד זר מח"ו ל. האופציה השנייה, שיש
עובדים זרים בארץ, עובדים זרים קיימים שסיימו ה
ע סקות מסיבות כאלה ואחרות, כי המטופלים נפטרו לא
עלינו, עברו למוסדות סיעודיים או כי החליטו שה
הע
סקה הספציפית הזו לא התאימה להם.
ונקודה נוספת, כמו שתיארו פה, יש פה את האפשרות להגיש בקשה לוועדה הומניטרית
כ שבימים
אלה יש את האקסטרה של הודעת
אי-
.אכיפה. עכשיו, לגבי זה אני רוצה לדייק
:היו"ר מירב כהן
רגע, אני עדיין בשלב הראשון. אז את אומרת ,אין מחסור כי אין פה משהו, נכנסו וזה ,
.אין מחסור
:יאירה מרדכי
יש איזון., כן
:היו"ר מירב כהן
אם יש איזון, אז מדוע הלכתם על מדיניות אי-אכיפה ,שזה דבר די קיצוני?
,אתם אומרים, עזבו
?תתעלמו מהחוק. אם אין מחסור ואין מצב קיצוני, אז בשביל מה ללכת למהלך כזה קיצוני
:יאירה מרדכי
אז ראשית, גם פה ,
כבר השוו את התקופה ברמה כזו או
אחרת גם לקורונה,
ואנחנו למדנו את
הדברים גם מהקורונה ,יש יותר רגישות, בטח למגזר ה
סיעודי שרוצים פתרונות מעכשיו לעכשיו ,
וכן ראינו
לנכון לבוא ולתת יותר אופציות למע.נים
:היו"ר מירב כהן
אז אם אתם מעתיקים מהקורונה, למה אתם לא עושים את ה
מדיניות בוועדה
ההומניטרית כמו
בקורונה?
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
26
:יאירה מרדכי
וז בדיוק אותה מדיניות, פשוט היא לא הייתה מדויקת כפי שהיא תיארה פה ,וז
בדיוק אותה
.מדיניות
:היו"ר מירב כהן
?שאפשר גם מצבים אחרים לקבל אישור
:יאירה מרדכי
גם
בקורונה, מקרים שלא עמדו בתנאי סף שנקבעו בחוק, גם אז הודיעו על אי-
אכיפה, ובסיום
התקופה העבירו הורא ת.שעה, מדויק אחד לאחד, וזה מה שאנחנו עושים גם פה
אנחנו כרגע מודיעים שאין
אי-אכיפה כנגד עובדים זרים בסיעוד ,
בתנאים מסוימים, גם את זה חשוב לדייק, של עד13
שנים וכולי, כמו
שמפורט. אגב, ההודעה הזו כבר
פורסמה ב-
11
ביולי2024
.
:ליעד סטרולוב
.אני לא רואה אותה באתר
:יאירה מרדכי
אני יכולה לשלוח לך
קישור ברגע זה
. פורסמה גם באתר, גם בפייסבוק, גם ללשכות
.הפרטיות שלחנו
:ליעד סטרולוב
ל
לשכות הפר
ט
יות בהחלט, נכון. באתר אני לא ראיתי
, חיפשתי .
אני גם לא היחידה, אבל ,בסדר אני
.לא יודעת לחפש
:יאירה מרדכי
אנחנו לא נתווכח., הדברים מעודכנים באתר
:היו"ר מירב כהן
רגע, שנייה, בואו נעצור את זה
שנייה. רגע, ולגבי מדיניות אי-ה אכיפה, אנשים בסטרס כי הם לא
יודעים עד מתי יעריכו את זה, באמת נוצרת
יא-ודאות. אני אומרת לך, אני חיה פניות ציבור ,
אנשים אומרים
לי, אנחנו לא יודעים עד מתי זה ימשיך, כן
י משיך, לא ימשיך, אנחנו לא רוצים להיות עבריינים. ואגב, לאט
לאט כולם מתרגלים לרעיון שהם עבריינים כאילו ,שזה תהליך מאוד רע, כי אתה מתחיל עם אנשים - - -
:יאירה מרדכי
אנחנו
מדברים על אי-אכיפה , אז אין פה מה להרגיש עבריין. יש לך.נייר
:היו"ר מירב כהן
.לא, אבל הם לא יודעים עד מתי
:יאירה מרדכי
אנחנו כרגע הודענו שזה עד ה-
31
באוקטובר.
:ליעד סטרולוב
אנשים גם לא.מבינים מה זה אומר, סליחה
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
27
:היו"ר מירב כהן
,רגע
מתי הודעתם שזה עד ה-
31
באוקטובר ?
:יאירה מרדכי
הודענו על ה
הא
רכה ב-
11
ביולי
, הודענו על ה
א רכה של עד31
באוקטובר2024
. המשמעות שאם נעביר
כרגע, זאת אומרת, אם אנח
נו ממשיכים את הודעת אי-ה אכיפה, אז עוד אנשים יכולים ליהנות מהדבר הזה
ו.אנחנו לא עוצרים את התהליך, וזה בדיוק בדיוק מה שעשינו בקורונה הודענו על אי-אכיפה,
ובסיום
התקופה הזו, בהמלצת ובקשת שר הפנים, יצאה הוראת
ה
שעה על העניין הזה. ששו ,ב אני אומרת את זה
בזהירות, א.ני מניחה שזה גם מה שנעשה בסיום התקופה הזו
:היו"ר מירב כהן
ה
שאלה איך מייצרים יותר ודאות באירוע, שהוא יהיה פחות שהם כל הז
מ ן צריכים להיות במתח
שעוד רגע יגרשו להם את המטפל כשהם חולים
.מורכבים, מבוגרים
:יאירה מרדכי
להבנתי, אחרי הקורונה, שגם העובדים הזרים מכירים את השטח וגם מטופלים שכבר היו במעגל
.הזה, יש לנו כבר חוכמה בעניין הזה. זאת אומרת, אנחנו יודעים לבוא ולהשוות ואנשים יודעים לבוא ולדבר
אני לא יכולה לבוא- - -
:היו"ר מירב כהן
,שוב אני משקפת לך מפניות
ה
ציבור שאנשים בבל
א גן עם זה. הם לא יודעים מתי יקחו להם, הם לא
יודעים למה לה
יע
רך .
היה מוטב אולי לעשות משהו שהוא קצת יותר ארוך טווח ויכול להיות שהמלחמה כבר
.תיגמר לפני כן, אבל זה נותן להם מרחב נשימה ורוגע לפחות בעניין הזה
:יאירה מרדכי
אני אומרת שאנחנו דווקא גם חיברנו את השורות, גם עם ביטוח לאומי שמשלם למשפחות הללו את
הכסף הזה
.עבור העסקה של עובד זר, זאת אומרת, גם לשטח, באנו והורדנו
:היו"ר מירב כהן
כן, אבל את אומרת
עד1 באוקטובר ,
1
באוקטובר.עבורם זה מעבר לפינה
:יאירה מרדכי
אני מזכירה, ז
ו העסקה שהיא בניגוד לתנאי סף שנקבעו בחוק. ל
נ
ו כפקידים - - -
:היו"ר מירב כהן
,תראי
אם את חושבת שיש בעיה אמיתית
ולכן את כמשרד ממשלתי באה ואומרת, אני לא אוכפת
את החוק, אז יש בעיה. ואם יש בעיה, אז תני להם מענה רחב ,
.אם אין בעיה, אז אל תעשי את כל הדבר הזה
,כאילו
לא הבנתי
, יש פה איזה חוסר קוהרנטיות. אם אין בעיה ויש עובדים והכ
ו ,ל טוב וכולם סתם מתלוננים
אז בשביל מה לתת הנחיה של לא לאכוף?את החוק
יא:ירה מרדכי
.אני לא אמרתי
:היו"ר מירב כהן
אם יש בעיה והיא עד כדי כך
ח מורה שצריך לומר, אנחנו בזמן מלחמה, זה זמן חירום ולכן באופן
,חריג אנחנו מחריגים את זה אז תנו
להם מרחב נשימה , אז תנו
להם .תגידו להם, יש לכם אופק עכשיו, ה ,נה
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
28
,חצי שנה, שנה אתם , בן אדם חולה בן97, בני המשפחה שלו לא צריכים עכשיו את הדאגה הזו על הראש ,
ש.עוד חודש הם יהפכו לעבריינים
:יאירה מרדכי
אז אני מסבירה .בהודעה שלנו על אי-א
כיפה הסברנו מה נכנס בגדר אי ה
א
כיפה, ולכן - - -
:היו"ר מירב כהן
אבל גם ההודעה על אי-א
כיפה היא תמיד מ
א
ריכים עוד קצת ועוד קצת ועוד חודש ועוד חודש וז
ו
לא
צורה, ז
ו
.לא צורה לנהל ככה חיים
:יאירה מרדכי
יש לנו.נטייה להסתכל על מכלול השיקולים
:היו"ר מירב כהן
אז אני מבקשת להוסיף לך עוד שיקול ל
מכלול השיקולים שלך, שמפניות הציבור עולה
שזו
ע וגמת
נפש מאוד מאוד גדולה למשפחות בשטח ,קחו את זה בחשבון .הקטע הזה ש ל
כל פעם ל
ה ,אריך בעוד חודש
זה עושה להם רע, תנו להם ודאות, גם במחיר י שי שארו פה בארץ עוד עובדים
זרים שהיו אמורים כבר לעזוב .
.זה פשוט פוגע באיכות החיים שלהם
:יאירה מרדכי
אבל
זה בדיוק המע.נה שניתן
:היו"ר מירב כהן
במבחן התוצא ה את
מגיעה לאותה תוצאה, רק התהליך הוא לא מכבד ויוצר אי-
ודאות. ואני חושבת
שצריך ל תת טווחי זמנים יותר ארוכים, שאנשים יוכלו לתכנן את החיים שלהם. זה מאוד קרדינלי בחיים
שלהם, מי מטפל באבא ואמא שלהם. אני חושבת שצריך לתת להם אורך נשימה וראייה קצת יותר ארוכת
.טווח ז ו
ככה האמירה ש.לי
:ד"ר דרור גולן
?אפשר להציע
:היו"ר מירב כהן
.ממש בקצרה
:ד"ר דרור גולן
בקצרה ,משפט אחד. האם אפשר שנכנס ועדה בנושא הזה ?
מירב, האם נוכל לכנס לוועדה בנושא
,הזה כל הנושא של העובדים הזרים? גם באמת בהיבטים של מה זה אומר כלפי המשפחות
וגם באמת
בהיבטים של
.הרווחה שלהם גם אני אשמח אם נעשה ועדה מיוחדת גם בעניין הזה, שהיא נראית לי מאוד
מאוד חשובה., גם לנושא שלנו
:נטלי גבאי לוי
.יש ועדה לעובדים זרים
:היו"ר מירב כהן
כן, יש עוד.ועדה, נכון
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
29
נטלי:גבאי לוי
.מתכנסים שם לעיתים מאוד קרובות
:היו"ר מירב כהן
.כן, אנחנו בקשר גם איתם
:ד"ר דרור גולן
.אוקיי
:היו"ר מירב כהן
אוקיי ,אז דיברנו על הדברים האלה .אני אשמח גם אם תו כלי לברר עד סוף דיון הוועדה כמה הנתון
שהיה חסר לגבי כמה יצאו מאז פתיחת המלחמה .נתת נתון על כמה נכנסו ,
אני אשמח אם עד סוף הדיון
תוכלי לברר את זה עם המשרד.
אוקיי ,אז אני רוצה עכשיו לעבור לפקד או
הד ט
ופז מהמשרד הביטחון לאומי, ו
רגע ל שים את הזרקור
על הסוגיה של איזה מענה נותנים למשפחות ברגע שמתקבלות תלונות על התעללות או על התנהגות שאינה
ה
ולמת של המטפל כלפי המטופל. תודה שבאת.
:אוהד טופז
בעצם מה שקורה ,ברגע שמגיע מידע כזה למשטרה ,
המשטרה גם פותחת חקירה ברגע שיש חשד
לעבירה פלי
ית ל ,ו
היא גם מעבירה את המידע הלאה לגופים הרלוונטיים,
אם אלה רשויות מקומיות, משרד
הרווחה ,כדי שהטיפול יהיה טיפול הרבה יותר כולל ,גם בקהילה .
מבחינתנו ,כל מקרה שמעלה חשד לעבירה מ
ט.ופל במישור הפלילי זאת אומרת ,אני
מייצג את
א גף
החקירות וחטיבת החקירות
.וזה מה שאנחנו עושים
אני רק אגיד שהוקמו בשנים האחרונות מחלקי משפחה בתחנות,
ובכל מחלק משפחה יש עובד
סוציאלי או עובדת סוציאלית משטרתית, זאת אומרת ,
,זה אדם שהוא גם איש משטרה וגם עובד סוציאלי
וככה בעצם התקשורת עם הרווחה וע
ם הגופים הרלוונטיים היא תקשורת הרבה יותר מקצועית
וככה בעצם
אנחנו מווד
א
ים שניתן טיפול מקצועי באמת והקש ב הנדרש לסוגיה הזאת
ב
מקביל ל חקירה
ט מש ה.רתית
:היו"ר מירב כהן
גם פה מאיה רצתה לדבר על זה והיא לא עלתה בגלל התקלה שלה,
וגם הייתה מטופלת שלא הצליחה
להגיע שרצתה להתייחס לזה, אז ככה היה לי יותר נוח אם אנשים היו מדברים מהניסיון האישי שלהם, אבל
.הם מספרים על דיווחים שלא מקבלים מענה
:אוהד טופז
קודם כול ,אנחנו נשמח לקבל , אם יש- - -
היו"ר:מירב כהן
?יש פה מישהו מהסוגיה הזו שפנה
:ערן שיראזי
אני יכול להגיד על
זה משהו.
:היו"ר מירב כהן
מה שמך?, ומטעם איזה גוף
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
30
:ערן שיראזי
שמי ערן שיר
זי א
, ו אני מטעם איגוד
העובדים הסוציאליים.
,אני גם ראש צוות ברווחה בבת ים
בשלטון המקומי ,
ואני גם מכיר את ,מיכל
הייתי מרכז
את
מרכז שק ד שהיה מראשונים של בני המשפחה
המטפלים של היחידות ברש
ו
יות המקומ
י.ות היינו פיילוט ראשוני בבת ים,
בת ים
ה יא
עיר משופעת בזקנים
.שם ניסיון הרבה לנו יש אז ,היא זקנה מהאוכלוסייה רבע ,השם ברוך
לגבי הנושא של אלימות, קודם כול זה פוגש אותנו גם בנושא של בני המשפחה. אנחנו מוצאים היום
שיש מצוקה כלכלית מאוד מאוד גדולה שדוחפת את בני המשפחה, חלקם, להיכנס ולגור יחד עם הקשישים
עצמם ולהיות מ.טפלים
הסוגיה הזאת
היא מאוד רגישה. כמו שאמרת, מירב, יש בנים שהם מסורים, שהם מקסימים, הכול
טוב ויפה. אבל אנחנו פוגשים גם בנים שהם הרבה פעמים בבריאות הנפש. הנושא של בריאות הנפש הוא
מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד מסובך. גם כשמדווחים על זה למשטרה, המשטרה לפעמים מגלה בזה ח וסר
או.נים
:היו"ר מירב כהן
אתה מדבר על אלימות מבני משפחה למטופלים.
:ערן שיראזי
.כן
:היו"ר מירב כהן
?אתם מתעסקים בדברים האלה? מה עושה המשטרה בסיטואציה כזו
אוהד:טופז
בגדול ,כן, מחלקי המשפחה ,בוודאי.
הם פשוט פותחים חקירות ומנהלים את החקירה בהתאם
ל
נסיבות של כל מקר
ה .
,זאת אומרת אם יש חשד שבין משפחה
ה,תעלל או תקף בן משפחה אחר
.בוודאי
:אורנה בנצור
פה אני יכולה להוסיף שהמחלקות
לשירותים חברתיים
מפעילות ועדות למניעת התעללות והזנחה
.בקשישים
:היו"ר מירב כהן
.שם ותפקיד רק לפרוטוקול
:אורנה בנצור
שמי אורנה בנצור, אני מנהלת תחום ניצולי שוא
ה במשרד הרווחה. ב
וועדות האלה יושבים עו"
ס
לחוק הגנה על חוסים, עורך דין ויועץ משפטי וגריאטר ,
ובאמת על המקרים המורכבים שבאמת יש שם
מורכבות ,במיוחד כשמדובר בילד או בבן משפחה עם רקע פסיכיאטרי ,
זה יכול להיות הרבה יותר מורכב גם
בגלל הדואלי
ו
ת של ההור ,ה
שהוא גם דואג לילד ,אני לא אגיש תלונה .וז מורכבות כ כה גדולה ובשביל זה יש
את ה
וועדות האלה.
:היו"ר מירב כהן
תראו ,אני אעשה פאוז לע הנושא הזה,
פשוט כי האנשים שביקשו להעלות אותו והביאו את התלונות
.ורצו להציג את זה כאן לא הגיעו מסיבות טכניות, נתקעו בדרך
:אוהד טופז
.מוזמנים להפנות אלינו
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
31
:היו"ר מירב כהן
.אז אנחנו נפנה ובמידת הצורך נדבר על זה שוב
:ערן שיראזי
מירב, אני
חייב להגיד ש
ל
פעמים אנחנו מתח
נ ,נים, באמת
ב
מקרים מסוימים מתח
נ נים למשטרה
לבוא להתערב. יש לנו את היחידה
ל
שלו ם
זקן,
שוב, המשטרה עושה
את העבודה שלה
, ה
וכ ל טוב, אבל יש
מקרים, בעיקר עם בריאות הנפש, שאנחנו זועקים
, אומרים בואו תתערבו לפי שיהיה פה אסון.
:היו"ר מירב כהן
והעבודה מולם?
ערן:שיראזי
שוב, אומרים זו בריאות הנפש ,
א זה
ברבנ
א ל, זה משרד
הבריאות ובינתיים - - -
:היו"ר מירב כהן
דברים קורים .
איך אפשר
ל?שפר את זה
:אוהד טופז
,שוב
ה
משטרה מטפלת מבחינת החקירות רק באמת בעב
י
רות פלי
ות לי.
:היו"ר מירב כהן
האם יש לכם מניעה לטפל בתלונה שעלולה ל
היש
קף ממנה סכנה לחיים מבן משפחה?
:אוהד טופז
,לא, לא
אין שום מניעה ,. עוד פעם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם גורמים שהם גורמים .בקהילה
זאת אומרת, מה.שהמשטרה עושה, חוקרת את המקרה, גובה עדויות, חוקרת חשודים
:היו"ר מירב כהן
אז למה הטיעון
ש?זה בריאות הנפש
:ערן שיראזי
כי כמו שאמרו משרד
ו הר וחה, זה יכול להיות או שהאם או
ה
אב מגונ נים עליו, והדבר השני, רואים
,שהוא צריך טיפול רפואי ,כאילו
זה לא מ
ה ה צד זה שצריך לעצור
אותו בצד הפלילי.
:היו"ר מירב כהן
יש לכם דרך לקבוע מתי ז ו
כבר סכנה ומתי זה רק - - -
:אוהד טופז
אני מניח שיש כאן לפעמים גם
התייעצויות שנעשות עם גורמים, נגיד עם פסיכיאטר מחוזי
, באמת
במקרים כאלה שאתה מ תאר אותם, אבל ,עוד פעם.זה נורא קשה לענות באופן כללי
:היו"ר מירב כהן
טוב, אני עושה על זה פאוז
כי אני מרגישה שזה דיון בפני עצמו וגם לא כל הדוברים שרצו להתייחס
.לזה נמצאים כאן
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
32
.את רוצה להתייחס לנושא הזה של טיפול בהתעללויות? שם ותפקיד
:טלי שגב
טלי שגב, סגנית מנהלת המחלקה לעבודה הסוציאלית במכבי שירותי בריאות. שתי נקודות לעני ין
הזה. א', יש ועדה בין-
משרדית להתעללות והזנחה של קשישים שיושבים בה כל הגורמים, אני מניחה שחלק
מהאנשים פה גם איתם בוועד.ה
,דבר נוסף
משרד הבריאות הקצה לאחרונה תקנים לעובדים סוציאליים בנושא רצף טיפול בנושא
של אלימות במשפחה ואחד המנדטים של התפקיד הזה זה ליצו.ר ולטייב את רצפי הטיפול בין כל הארגונים
כרגע אנחנו במכבי עובדים חזק מאוד על רצף הטיפול עם המשטרה ,עם הרווחה ,לגבי כלל האוכלוסיות ,לא
רק לגבי קשישים ,גם לגבי קשישים .וזה תפקיד שאמור להיות קיים בכל קופות החולים.
:היו"ר מירב כהן
אוקיי, תודה. אני רק אגיד דבר חשוב שבעצם מה שעומד בסיס השיתוף-פעולה שלנו עם הגופים, ז
ו
תעבורה הדדית של מ.ידע
:אוהד טופז
אני רק אגיד דבר חשוב, שבעצם מה שעומד בבסיס שיתוף הפעולה שלנו עם הגופים זה תעבורה
,הדדית של מידע. זאת אומרת
ברגע שמגיע מידע למשטרה, אנחנו מחויבים להעביר הלאה ,ו ברגע שמגיע
.מידע לרווחה או לכל גוף אחר, הוא גם צריך להעביר אלינו את המידע כדי שאנחנו נפתח בחקירה
קשה מאוד
לענות לגבי כל מקרי, אבל באופן כללי - - -
:היו"ר מירב כהן
.זהו, אז הייתי רוצה להציג מקרים ספציפיים ולנתח אותם, אבל זה לא יתאפשר כרגע
טוב, אנחנו
צריכים לסיים בעוד
רבע שעה, אז אני אשאל מי רוצה עוד להתייחס. נ
ט
לי, את רוצה עוד להגיד משהו,
ביטוח
לאומי?
:נטלי גבאי לוי
.לא
:היו"ר מירב כהן
אוקיי .רונית מה
רשות לשורדי שואה
, את
?רוצה להתייחס
:רונית רוזין
א.גיד שאנחנו בדיון הזה לא מחליפים את כל הגופים שמתכללים את הטיפול בבני משפחה מטפלים
אני מברכת על הדיון הזה כי בשנים האחרונות אנחנו בעיקר
פוגשים את בני המשפחה המטפלים, גם בשיחות
טלפוניות, גם בקבלת קהל .כשכל ניצולי השואה חצו את גי
ל
80, אז אנחנו פוגשים יום-
יום את המצוקות של
בני המשפחה המטפלים .
נגעו פה בנושא הנגשת המידע, למי לפנות, מתי לפנות, שעולה גם אצלנו סביב הסיפור
א של שפוז ניצול שואה
סיעוד.י סביב הסוגיה של שחרור מבית חולים
אני אתייחס רק בנקודות קטנות.
אנחנו לא מטפלים בבני משפחה מטפלים, אבל אחרי שאמרתי את
זה, ואנחנו משאירים
את העבודה למשרדים הרלוונטיים, יש לנו לניצול י שואה יותר מענים שבסופו של דבר
משליכים גם על בני המשפחה המטפל, ואני א
תייחס נקודתית.
דיברת לאחר
א
שפוז.
לאחר
א
שפוז של ניצול שואה ,
יש לנו מענה שנקרא סיעוד קצר מועד או סולם
בקהילה, שזה50
שעות של סיעוד נקודתיות שניתנות למי שמשוחרר מבית חולים,
.ניצול שואה
זה ניתן דרך
הקרן לרווחה, העובדות הסוציאליות בבתי החולים ובקופות החולים מו דעות לסיפור הזה. מתקופת הקורונה
הייתה ירידה גדולה מאוד בשימוש בכלי הזה ,
הרבה בזכות התייעלות הביטוח הלאומי שנותן מענה ארוך
.מועד מהר מאוד, אבל עדיין יש לנו את הכלי הזה לגשר כל עוד הוא נדרש ומשתמשים בו. אז זו נקודה חשובה
כ מובן שיש את
תוספת תשע שעות הסיעוד שנ
ית נות.לכל ניצול שואה
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
33
:היו"ר מירב כהן
,כן
ברור, את זה אנחנו מכירים. בסדר גמור, תודה רונית. ורד מ-'למענם'.
:ורד ספיר זונשיין
תודה. אני הפעם אתן את הזמן
ליעקב גנדלמן ש
הוא בן של שורדת שואה שביקש לה גיע, אבל אני כן
אציין שאנחנו
ב-
''למענם בשנה האחרונה רואים עלייה משמעותית בבנים של, הילדים של, מתקשרים אלינו
הרבה יותר מהשורדים עצמם ואומרים בעצמם ,
או בריאות נפש או לא מסוגלים לטפל ופונים אלינו וממש
.בזעקה
עכשיו ,אנחנו טיפול רפואי לא נותנים לבני המשפחה המט
פלים,
ועוזרים להם כן לטפל בהורים
שלהם ,
אם זה ללוות לטיפולים, להסיע, אבל זה משהו שאנחנו ממש נתקלים בו יותר ויותר בפניות של בני
.המשפחה אלינו
יעקב ,אני אשמח אם אתה תספר.
:יעקב גנדלמן
העלו פה כמה נושאים שאני רציתי ,
מקוצר זמן אני.אגע בהם
אימי
שורדת שואה ,
,אושוויץ צעדת
המוות, כל התלאות של השואה ,הגטו .
,הגיעה לארץ עלתה
לארץ ב-
1947
,הת
חתנה עם אבא שלי ש הוא ניצול
סוגיה
א
רה, לא יודע אם אתם מכירים את הסיפור של סוגיה
א רה, היפני שהציל6,000
,יהודים
?כן
,הגיע
,שירת בצבא הבריטי חמש שנים
מ
מקימי גולני, עשו שירות, א
י
מא שלי אותו דבר, הקימו משפחה.
עד גיל90
,הכול היה טוב. הפילו אותה ברחוב, אחר כך הפילו אותה בשיקום. חמישה ניתוחים
והתחילה עם הנושא של הסיעוד. לקח לנו הרבה זמן עד שקיבלנו את העובדת הזרה, גם כשקיבלנו את
העובדת הזרה, מציבים לנו כזה מין אלבום לבחור. לא ניתן, צריך גם להתאים קצת למישהו שהפך להיות
,נכה. אימא שלי על כיסא גלגלים, עם חמישה ניתוחים
.כן
וכל פעם היה סיפור חדש. זאת אומרת, זה מלווה בכאבים וכבר שבע שנים, היא היום בת97
,
קוגניטיבית היא טובה מאוד למרות כל התרופות ומשככי הכאבים. אחד הג ופים שהכי הרבה עזרו לה זה
הגוף שנקרא'למענם'
, אלה מלאכים שאין כדוגמתם. אלה רופאים שהם מעבר, עושים מעל ומעבר לקופות
.החולים, הם פותחים לקונה שיש בקופות החולים, עזרה, טיפול מיידי, תורים מיידיים, זה פשוט לא יאמן
,אמא שלי, יש לה אוסטאופורוזיס, השיניים נפלו לה
היא איבדה את השיניים במחנות. פעם ראשונה
שהיא הולכת עם שיניים נורמליות. אותו דבר הראייה שלה, סידרו לה משקפיים, הכול דרך למענם. בא רופא
קרדיולוג אליה הביתה והציל אותה בתקופת הקורונה. היה לה קורונה, אחר כך היו תופעות לוואי, היום
מחוברת לחמצן. יש לנו בעיה עם.קופת החולים שמסרבת לתת מחולל חמצן נייד. סתם, דברים כאלה
.אני עזבתי את הכול
ניהלתי חברה בחו"ל, עזבתי את הכול, באתי לטפל באימא שלי, כן? אבל אני
לא יכול, גם יש לי משפחה עם ילדים קטנים ואני צריך לטפל בהם. אחותי ממוטטת מכל הסיפור הזה, אבל
אנחנו דאגנו לאימא של
י כל השנים, נשאנו אותה
,על כפיים. עכשיו
,כשהיא זקוקה לנושא של מטפלת זרה
זה סיפור שלם. זה החל מחופשות שהן לוקחות, המטפלות, אני לא מדבר על האיכות של העבודה, יש מטפלות
שהן
.טובות
דוד שלי, ניצול שואה, עבר את אותן תלאות: ירו בו במחנות, במלחמת השחרור איבד את הר ,גל
הייתה לו מטפלת זרה שהיה לו תיאטרון שלם איתה, גם עם סחטנות וגם עם היעלמויו
ת. דוד
שלי, ניצול
שואה עם התקפי לב. עם אמא שלי, המטפלת היא בסדר, אבל יש להם את הזכויות שלהם, יש להם דרך קו
לעובד. מה עם הזכויות של המטופלים? זה שכר שכל פעם הן מדברות אחת עם השנייה
.ומעלות את השכר
.והמטופלת תלויה בה, היא אומרת, תן לה, תן לה, תן לה אבל להיות איזה שהוא - - -
:היו"ר מירב כהן
.גבול
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
34
:יעקב גנדלמן
איזה גבול ,כן .אי אפשר ,היא רוצה גם להשאיר משהו לנכדים.
היו"ר:מירב כהן
תודה רבה ששיתפת אותנו .תראה ,אני לוקחת שתי תובנות מהדברים .קודם כול ,עניין השכר
והסחטנות
סביב זה ,בעיניי זה קשור גם צע י לה עובדים.
ככל שיש ה
י צע גדול יותר והעובדת יודעת שניתן
למצוא לה תחליף בקלות, אז כוח המ
י
קוח שלה גם קטן.
:יעקב גנדלמן
.לא ניתן. זה כל העניין, שלא ניתן
:היו"ר מירב כהן
כי אין מספיק עובדים, זה בדיוק מה שאני אומרת.
:יעקב גנדלמן
אבל
זהו ,שמגבילים .עכשיו היא יוצאת לחופש ,
,מה אנחנו נעשה? היא רוצה לנסוע להודו חזרה
חודש וחצי .חפש לך .אז אני צריך לחפש מישה י?בשחור
?ואין היצע. למה אין היצע
:היו"ר מירב כהן
.כן, ברור אז יש פה כמה דברים .יש את בעיית ההיצע , יש את בעיית המחליפים שאנחנו בזמנו קידמנו
מהלך שיהיה תאגיד שיעסיק רק להחלפה .זאת אומרת ,שיהיו
אנשים שמה ,שהם לא קבועים אצל מטופל
.אלא הם זמינים להחלפות. הוא בא לחודש לבן אדם, גם לפי אזורים גיאוגרפיים
ואז זה חוסך גם את העניין
של הזמן שלוקח
עד שאתה מביא מטפל או מטפל.חדש
:יעקב גנדלמן
היום גם מי שמטפלת ,
400-300
.שקל ליום
:היו"ר מירב כהן
?את מכירה את היוזמה הזו
:יאירה מרדכי
ח
ד משמעית
.כן
:היו"ר מירב כהן
?ואיפה זה עומד
:יאירה מרדכי
לגבי
הפתרון הספצי ,פי הזה
פגשנו, יש בו כמה חסמים ,
גם משפטיים. שוב, נביא לפה קבוצה של
עובדים זרים שיעבדו כמחליפים, ואם הם לא ימצאו עבודה, אז מה?
?איך הם יתפרנסו
:היו"ר מירב כהן
אז המדינה תעסיק אותם ,
.היא תהיה רשת הביטחון
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
35
יאירה
:מרדכי
יש פתרונות אחרים שאנחנו כרגע מנסים לקדם, אנחנו יושבים על המדו
כ
ה הזו. בהחלט וז
סוגיה
.שמטרידה אותנו
:היו"ר מירב כהן
זאת אומרת, זה יכול להיות כסף יחסית קטן שאם במקרה הם יושבים בבטלה, ולא נראה לי שזה
יקרה, כי כל הז
מן צריך מחליפים ,
אז המדינה תספוג את זה שהיא שילמה למישהו שכר.מינימום בזמן הזה
:יאירה מרדכי
בסדר, אנחנו מדברים פה על י
ו זמות שצריך פה עוד משרדים להכניס
ל עניין הזה, אם זה משרד
האוצר שיתק
צ ב את הדבר הזה, ולכן אנחנו כן מנסים, יש מספר .רעיונות שאנחנו כן מנסים כרגע לקדם
בהחלט הסוגיה הזו שנקראת עובדים מחליפים היא סוגיה שמאוד מאוד מעסיקה אותנו ואנחנו רואים את
.זה
:היו"ר מירב כהן
אז היה ככה, זו נקודה אחת, וגם ,עוד משהו שעולה מהדברים שלך,
בזמנו דיברנו על הצורך בקופות
החולים לייצר מוקד לחולים הסיעודיים, המבוגרים, כדי שבני המשפחה, שבאמת לפעמים יש להם חמישה
רופאים קבועים שהם צריכים לקבל מהם טיפול, כולם חולים כרוני
י
ם, אז אולי לייצר להם מוקד י
יע ודי
.להם זה גם יקל על המוקד האחר שיש שם לפעמים פני.ות יותר קצרות
זאת אומרת, שמישהו שהוא בן
משפחה מטפל ויש לו הורה או בן זוג או בן משפחה שהוא חול
ה כ רוני ובאמת זה עיסוק
יום-
יומי
ומתמיד ,
יהיה את המוקד שלהם לאותם זקנים ובני
ה
משפחה שמטפלים בהם.
בזמנו אפילו עשיתי עבודה כשהייתי במשרד לש
וו יון חברתי ודיברנו עם
קו פות החולים וזו הייתה
עלות של מיליון שקל בשנה .זה כלום, זה כלום .רק ליצירת מוקד י
יע
ודי בקופות החולים .
אני לא יודעת אם
היום מישהו בממשלה מכיר או מקדם את זה .
אני העליתי את זה מספר פעמים, אבל זו נקודה שיכולה מאוד
לעזור. כי גם הם כבר מכירים את הפרוצדורות הספציפ
יות האלה
וזה מקצר לאנשים האלה תורים, עושה
.להם איזה מסלול ירוק, כי באמת הם נושאים בנטל שהוא בלתי אפשרי
:ליאת בן בצלאל
יש לנו בקופת
ה
חולים את היחידה לטיפולי בית.
:היו"ר מירב כהן
כן, אבל זה שונה,
אני מדברת על המוקד. אם אני צריכה עכשיו התחייבות לרופא ריאות בשערי צדק
או לקרדיולוג או לגלאוקומה ,
כאילו, אלה
פשוט דברים
,שהם קבועים הם כרוניים ,
הם .גם לא משתפרים
אז האנשים האלה שיש להם רוטינה קבועה, שיהיה להם את המסלול שלהם, הם גם יקלו על ה
ע ומסים
במוקדים ה.רגילים
:רחל לדאני
כן, מירב, אני רק אתייחס לזה שאם יש מוקד כזה, והמטופלים הרי בדרך כלל
,הם לא אלה שיפנו
אני חוזרת לסיפור של הכרה ורישום.
:היו"ר מירב כהן
שזה צריך להיות לבן
ה
משפחה המטפל, ברור.
:רחל לדאני
ני שב
המשפחה צריכים להיות מוכרים באיזו שהיא.דרך כי אז הם יכולים, אף אחד לא ייתן לי מענה
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
36
:היו"ר מירב כהן
.ברור. טוב, אני צריכה לחתור לסיום, יש לי את נתי בלום
:יעקב גנדלמן
עוד דבר אחד
רציתי להוסיף.
:היו"ר מירב כהן
,כן דבר
אחרון, כי אני חייבת לסיים.
:יעקב גנדלמן
שבנושא הזה ,
העובדים שאנחנו"לוקחים "
כדי למלאת מקום העובדים הזרים, הם רוצים400-350
שקל היום. לא יכול להיות מצב,
אם היא יוצאת
לחודש-
,חודש וחצי12,000
.שקל
:היו"ר מירב כהן
.זה חוזר לצורך במאגר עובדים מחליפים
:יעקב גנדלמן
אז זה פשוט
מ.טורף. ונושא של התאמה של עובדים זרים
מגיעים עובדים זרים ויש מלא מטופלים
שהם זקוקים לכל מיני תרופות מ
סובכות ,לתת בידיים שלהם את התרופות האלה
כשהם לא יודעים שום
דבר , צריכה
להיות איז
ה מינימום
.הכשרה או הכנה
:היו"ר מירב כהן
,הכשרה
ברור
, ברור.
:ד"ר נתי בלום
יופי, זה מעולה כי אתם מרים לי להנחתה,
זה מצוין. אני רוצה דווקא למקד את הדיון לא רק
בעובדים זרים, אלא בבני משפחה מטפלים ובבני משפחה מטפלים באנשים עם דמנצי
ה ואלצהיימר,
כי זו
ועדה לאנשים
סיעוד.יים והם רובם מבוגרים וחלק מהם עם דמנציה
:היו"ר מירב כהן
,נתי בלום את
מעמותת עמד
א?, נכון
:ד"ר נתי בלום
,אכן
נתי בלום, עמותת עמד א
לאנשים עם דמנציה ואלצ
היימר
. קצת לסבר את אוזניכם:
בישראל
יש150,000
איש
שהם אנשים עם דמנציה וחצי מיליון בני משפחה שמטפלים בהם. בדמנציה, אמרת טיפול
טוב באדם עם הדמנציה, אמרת בן משפחה
מטפל. חשוב לי להגיד את זה,
שאנחנו את רוב הטיפול נותנים
לבני המשפחה מתוך ידיעה ברורה שז ו.דיאדה שאי אפשר להפריד אותה
כלומר, אם אנחנו נותנים איכות
,חיים לבן המשפחה ניתנת
איכות חיים לאדם עם הדמנציה ,
.זה פשוט עובד אחד לאחד
כן, אנחנו גם מכשירים את העובדים הזרי ם לעבוד עם אנשים עם דמנציה, להבין שההתנהגויות
הקשות ה ן
לא נגדם, ה
ן
חלק מהירידה הקוגנטיבית והפגיעה הנוירולוגית. וזה משהו שמאוד מאוד חשוב לי
.להזכיר אותו כל הדברים שאנחנו נותנים הם ארציים, רובם ניתנים ללא עלות כספית. וגם אלה ש עם עלות
כספית, הם בעלות כספית מי
נימלית
.ומי שלא יכול לשלם, אנחנו סופגים את זה באהבה
אני רוצה להתייחס לסוגייה הצרה של שורדי השואה. אמרה פה רונית, אנחנו לא נותנים טיפול לבני
המשפחה, אנחנו נותנים טיפול ל
ש.ורד עצמו
.אז אני רוצה להזכיר שבזקנה אנחנו מחלקים לשלושה חלקים
יש לנו
Youngest Old
,אנשים ש הם בני65
עד74
,
יש לנוMiddle-Old, ש אלה אנשים בני75
עד85
, ויש לנו
Oldest Old
,
Old-Old, ש
אלה ניצולי ה.שואה
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
37
השירותים שניתנו לנ
י צולי שואה בעבר ונבנו כמובן לפני הרבה שנים התאימו להם
כמו כפפה ליד ,
אבל מה שקרה זה שהאוכלוסייה מאוד הזדקנה והם רובם מאוד
מאוד זקנים והרבה מהם ,לפחות ,
יש לנו
פה חילוקי דעות ,
20%
הם אנשים עם דמנציה בדרגות שונות .
לתת טיפול נפשי פסיכולוגי לאדם עם דמנציה
זה פחות מתאים ,
ומה שאנחנו צריכים לבנות זה
תא שירותים לבני המשפחה.
דעו לכם שבמחלה הזאת ,
ואני לא יכולה לדבר פשוט על מחלות אחרות כי אני פחות ,בקיאה הרבה
פעמים קורס בן המשפחה המטפל לפני האדם עם הדמנציה .כי האדם עם הדמנציה ,
הוא מוגן בזה שהוא לא
מבין ב-
100%
מה קורה לו .בן המשפחה – וזה גורם לי להתחבר אליכם –
אם הוא בכלל המטפל העיקרי שגם
מקבל את השעות מביטוח
לאומי ,
גם סובל מקושי פיזי עצום וגם רואה לנגד עיניו את הבן אדם שהוא הכי
אוהב
.הולך ונמוג
:היו"ר מירב כהן
רק תחתרי לסיום כי אני חייבת.לנעול את הוועדה
:ד"ר נתי בלום
אני חותרת לסיום. אני רוצה לקרוא לכם משהו שק
יבלתי אתמול, זה בשבילכם ,
סליחה. למה צריך
להתאים את השירותים שנותנים–
ואיך אומרים משפחות החטופים ?
"עכשיו;"
.כי הם הולכים ומתים
ואתמול קיבלתי מייל מבן אדם שקוראים לו א' הוא מנהל את היחידה לטיפולי בית של עמות .ת עמך הוא
כתב
:כך, אני מקריאה
"מטפלי היחידה מעני קים טיפול נפשי באוריינטציה פסיכודינמית לניצולי שואה מרותקים לבתיהם
ואינם יכולים לבוא לקבל את השירות הזה במשרדנו. באופן טבעי, במסגרת עבודתנו עם הא
ו כלוסייה
המבוגרת מאוד, אנו פוגשים מקרים רבים של ירידה קוגנ
י טיבית במהלך הטיפול ועובדים עם מקרים רבים
של דמנציה ב דרגות חומרה שונות. מטפלי היחידה אינם בעלי תואר שני, טיפולים עם מגוון דיסציפלינות, אך
.לא תמיד מצוידים ברקע מספק על מנת להתמודד באופן מיטבי עם מצבים אלה
מאחר ואנחנו רוצים
להמשיך ולהעניק את הטיפול ל
מטופל
י
נו ולא לקטוע טיפולים בגלל ירידה קוגנ
י טיבית, החלטתי לארגן
במהלך שנת העבודה הקרובה למטפלי
ה יחידה סמינר השתלמות בנושא דמנציה שיעזור להם לעבוד על זה
.מבחינה רפואית, התנהגותית, דינמית וגם לנושא בני המשפחה"
ז ו
עמך ,עמך מטפל
ת
.באנשים עם דמנציה. עמך מקבלת הרבה מקרים של אנשים עם דמנציה
אז אני
קוראת פ ה להתאים את הטיפול לניצולי השואה עם הדמנציה, זה אומר לטפל
ב.בני המשפחה המטפלים
:היו"ר מירב כהן
תודה רבה. יש מישהו שטרח ו
ה גיע עד הנה?ולא דיבר
:ד"ר דרור גולן
אני לא העליתי
את הנושא שבאתי אליו.
:היו"ר מירב כהן
כן, פשוט אני זוכרת ש אתה
דיברת
, אבל אתה אומר לא מספיק. אז בבקשה, קח דקה או
.שתיים
:ד"ר דרור גולן
אני מבקש שלוש דקות הקשבה
למ שהו
חשוב, בסדר? אנ חנו נתייחס אולי בנפרד למה שאת אומרת
פה .
מה שאמרתי מקודם היה בנושא של העובדים הזרים, זה לא היה- - -
:היו"ר מירב כהן
אל תבזב ז את הזמן שלך על
להסביר מה כבר אמרת.
:ד"ר דרור גולן
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
38
דרור גולן, עמותת
מך ע .אני כן רוצה שתקשיבו לי שתיים-
שלוש דקות, אני יודע שאנחנו צריכים
לסיים ,
זה מגיע ככה לסוף ואני חושב שזה נושא שהוא מספיק חשוב שניתן לו שנייה
את ה.כבוד הראוי
אנחנו
דיברנו פה הרבה על כל מיני היבטים בירוקרטיים וחוקתיים ודברים שצריכים לעשות אותם כדי לתת מענה
לבני המשפחה שמטפלים באמת באנשים המזדקנים הסיעודיים, בי
ן הדמנט
י
ים ובין הם לא דמנט
י.ים
אני חושב שברור לכולם, כ המ כה
דברים שעלו פה, הצורך בטיפול נפשי, במענה, בתמיכה
במי שמטפל
בבן משפחה מזדקן שלא יכול לדאוג לעצמו ובעצם עכשיו בן המשפחה בכל ההיבטים שראינו צריך לדאוג לו
על חשבון בעצם
ה
חיים והמשאבים שלו .
אני כן רוצה
להוסיף פה עוד נקודה ש היא יותר ספציפית במה שקשור
י בנ צולי השואה ודורות ההמשך שהוא מעבר, זה פלח יותר ספציפי ככה מתוך האוכלוסייה הכללית שאנחנו
מדברים עליה.
אתם בוודאי יודעים, כבר הרבה מאוד זמן ,
יש גם ספרות מקצועית רחבה לגבי הדבר הזה וגם
הניסיון הקליני מראה שב ני הדור השני ודורות ההמשך
של ניצולי ה שואה, מעבר לדבר שאנחנו מדברים עליו
עכשיו ,על מה שנדרש מהם בטיפול בהורים המזדקנים ,הם גם בעצם בעצמם, לא כולם ,
אבל חלקם סובלים
מכל מיני השלכות של המצוקות של ההורים שלהם, מה שאנחנו קוראים
ה
עברה בי
ן-דורית וכל מיני , אני
מניח שאתם מכירים את המושגים האלה .
,שבקצרה זה אומר שבעקבות המצוקות שההורים שלהם סבלו
החרדות, כל המצוקות והמתחים שעולים, ההתנהלות הרבה פעמים הייתה כזאת שהשפיעה באופן ישיר על
בני המשפחה וגרמה להם לקשיים ,שוב ,
,לא כולם אבל לקשיים בהתמודדות שלהם עם כל מיני דברים
בח
יים.
וכאשר זה מגיע בשלב הזה, כשהם הופכים אלה שמטפלים בעצם בהורים שלהם, שהם הולכים ושוב ,
מי
דרדרים מכל מיני בחינות ,הדבר הזה ,מבחינה נפשית, אנחנו רואים את זה, עוד פעם ,זה נכתב
לא רק
בארץ אגב ,
בכל העולם, מוביל להרבה מאוד מצוקה וחוסר תפקוד מובהק. אני חושב
שמעבר לזה שבעיניי ,
ברור שזו אוכלוסייה שחשוב שתהיה מלווה ונתמכת ברמה הרגשית, אני חושב שברמה של מדיניות ,
אנחנו
כמדינה לדעתי צריכים לחשוב איך אנחנו נותנים מענה לתופעה נקרא לזה.
כי אנחנו לא מדברים פה על דברים
ספציפיים, לא מדובר פה רק על מקרים ספציפיים. כלומר ,
יש פה איזו שהיא תופעה שהיא גורפת, מדובר פה
על לא מעט אנשים שצריכים לקבל מענה ,לדעתי ,ברמה של מדיניות,
כאשר הטיפול בדור השני, בהיבטים
האלה ,גם בהיבטים הנפשיים צריך להיות לדעתי מ
ע
וגן בצורה יותר ברורה
במדיניות שלנו כממשלה או
.מדינה
:היו"ר מירב כהן
אפשר לקחת את משפחות7 באוקטובר ולצרף אותם לדור השני של שורדי הש.ואה
:ד"ר דרור גולן
.חד משמעית
:ערן שיראזי
קודם כשדיברתי פשוט השלמתי את הנושא שהיה. רק הסיבה שבאתי לפה בעיקר היא בכדי להביא
את הקול של בני
המשפחה המטפלים .
,אמרתי
מעבר ל
תפקידים שלי ,
אני בן משפחה מטפל בעצמי ואני חושב
שהנושא.הרגשי הנושא זה מחר כבר מענה לזה לתת שאפשר שעולים המרכזיים בין ,המרכזי
אז זה נכון שיש קבוצות וזה נכון שיש ניסיון ,להדריך, אבל בן המשפחה הוא צריך להיות מעסיק
רואה חשבון, פסיכולוג, עורך דין וגם פוליטיקאי, עד כדי כך, בטיפול בתיק של הזקן. ואנחנו צריכים לתת לו
יחס אישי, טיפול רגשי אישי. אנחנו עשינו את זה בבת ים, ניסינו לעשות את זה, אבל אין הקומץ משביע את
הארי. כמויות הדרי
שות הן עצומו ת. ניסיתי לגייס סטודנטים, הדרכתי סטודנטיות לטיפולים, אבל זה לא
.זה. אנחנו צריכים לתת לו מענה רגשי טיפולי איכותי
:היו"ר מירב כהן
?שהקבוצות היום לא נותנות
:ערן שיראזי
הקבוצות הן
נותנות מענה מס וים. דרך אגב, מילאנו אותן תוך שניות, את הקבוצות האלה. אבל לא
כולם מוכנים להיחשף לקבוצה. יש אנשים שהם מאוד מבולבלים והם לא בשלים לזה, הם
רוצים רגע שמישהו
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
39
יתפוס אותם, יעשה להם סדר. תחשבי, מירב, עולות רגשות אשמה של בן המשפחה המטפל, יש לו אשמה
,סביבו, הוא אומר
אני לא עושה מספיק טוב ,את העבודה שלי, אני כועס על האבא, כועס על האימא לפעמים
צועק, מתפרץ, כי יש לחץ, יש סטרס, יש חוסר שינה., ולפעמים זה מגיע גם לאלימות
אז אם אנחנו נותנים מענה טיפולי רגשי בבוסט קצת יותר גדול, אני מאמין שאנחנו נראה לזה אפקט
מאוד מאוד שישפ .יע גם על הזקן עצמו וגם על הרווחה של בן המשפחה המטפל, לנהל את התיק הזה, הקשה
ותודה לך
.שוב
:היו"ר מירב כהן
.ברור. תודה רבה, תודה לך.בבקשה, רק לומר שם ותפקיד ?נתתי ולא והגיע שטרח מישהו עוד יש
:טלי שגב
טלי שגב, המחלקה לעבודה סוציאלית, מכבי שירותי בריאות. מעבר לפעילות רבה מאוד שאנחנו
מובילים בקופה במסגרת תוכנית "מכבי במשפחתי" כבר למעלה מעשור, נעשית הרבה מאוד עבודה גם מול
בני המשפחה וגם עם הצוותים המטפלים שיכירו את הנ
ושא. לאחרונה אנחנו מרחיבי ם את הפעילות גם עבור
עובדים שהם בני משפחה מטפלים כמו שרחל הזכירה קודם בזכות התהליך שנעשה עם.הנציבות
אבל אני חושבת שהדבר המרכזי, אם דיברת בהתחלה על הסוגיות המרכזיות, זה הכרה בבני
המשפחה. אין לנו דרך לזהות אותם ואנחנו עובדים היום חזק מאוד לחשוב איך אנחנו י כולים לזהות.אותם
:היו"ר מירב כהן
לכי לבת
י ה
חולים
, את
.תראי אותם בתורים, ליד המיטות, בכמויות
:רחל לדאני
אבל זה לא הזי
ה.וי
:טלי שגב
זה לא מספיק ,אני רוצה מעבר לזה לזהות אותם ,
.אנחנו עובדים על זה עכשיו
:היו"ר מירב כהן
אה, בדאטה שלך.
:טלי שגב
.באופן אפליקטיבי, ברישום שלהם, בתהליך של ויתור סודיות
:היו"ר מירב כהן
,אולי רופא, כשבאים לרופא משפחה, כאילו אני הולכת, גילוי נאות, כל הדיון הוא
כל אחד מביא את
המטען?של החיים שלו, כן
.רופא משפחה יודע את זה
:טלי שגב
נכון, אז יש רישום גם אצל
ה עובדים הסוציאליים, יש שיקוף אצל רופא
ה ,משפחה, זה לא מספיק
אנחנו רוצים מהלך מסודר יותר ,אני חושבת שזה אחד האתגרים. אנחנו הובלנו ב-
2023
,מסע באוטומציה
פנינו באופן יזום לחברי מכבי
שם בני55
פלוס
וידענו אותם על כל השירותים והזכויות עבורם במידה והם
.בני משפחה מטפלים, אבל צריך מהלך מוסדר בנושא אחד הדברים שאפשר לקדם ולע שות ללא עלות זה יום
לאומי להכרה בבני משפחה מטפלים
שאני חושבת שיכול.לשים את הנושא בצורה מסוימת על סדר היום
:היו"ר מירב כהן
אני לא מאמינה בזה., יש פה בכנסת כל יומיים יום לאומי למשהו
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
40
:טלי שגב
זה לא
ל
כנסת , זה.לנו
:היו"ר מירב כהן
לא, לכם בסדר ,אבל אנשים לא צריכים דקלרציה ,הם צריכים עזרה ,הם צריכים ממש עזרה .
הם
צריכים לא לעמוד עכשיו בתור
ב-
2700
* לצורך העניין ,הם צריכים עזרה.
:טלי שגב
נכון, אבל כמו שיש יום בין-לאו מי לאלימות במשפחה- - -
,עושה את העבודה
וז אחת הדרכים ,
היא
לא היחידה ,
גם אני מאמינה שהיום
ה
זה יכול לעשות.
:היו"ר מירב כהן
,טוב
אני חייבת לסכם .אז תודה לכל מי שהגיע והסיכום הוא כזה .קודם כול , אני חושבת שהדברים
שרחל אמרה, שאין הגדרה
למ ה ה ם
בני משפחה מטפלים
ולא נעשה מיפוי צרכים מסודר ולכן גם לא
כ ימתו
את העלויות התקציביות של זה, זה נראה לי'הא-ב' של תוכנית עבודה .
לתת לזה הגדרה חוקית, לעשות מיפוי
צרכים, לתקצב את זה.
אוקיי, יכול להיות שלא
הכול אפשר בהתחלה, בונים תוכנית רב שלבית לאורך שנים
שאנחנו, לפחות יהיה לנו חזון לאן אנחנו רוצים
.להגיע
כיוון שנציגת משרד הרווחה ככה אמרה שזה משהו שאתם מטפלים בו,
אולי אתם צריכים להיות
הבית של זה ,של המיפוי הזה. אני מאוד אשמח שתחשבו על זה, אני אתן לזה את כל הרוח הגבית,
אבל קודם
כול
לחשוב מה
ת היה
ה
הגדרה החו
קית הנכונה ואז לעשות את מיפוי הצרכים ,
ואז אני כדרג פוליטי אלחם
על זה שיתנו לזה משאבים. אבל צריך להתחיל את התהליך ,וכשאין משהו ממש מתוקצב ו סגור, אז.קשה
ואני בטוחה אגב שגם לאג ף
תקציבים אפשר להראות עד כמה זה בסוף חוסך הוצאות למדינה ,כי ז ו
,השקעה מאוד נבונה
מעבר לזה שז ו איכות חיים של אנשים. אז אני אשמח שמשרד
ה רווחה
י קח את הדבר
הזה ,ואם תרצו שהוועדה תשמש אכסנ
י
ה לצורך העניין הזה ,
,אז בשמחה רבה
ה.כדור במגרש שלכם
:מיכל שוכמן
אני אשמח שזה יהיה כתוב.
:היו"ר מירב כהן
כל מה שאני אומרת עכשיו נכתב בסיכום הוועדה.
.אז זו הנקודה הראשונה
הנקודה השנייה
היא
שאני חושבת שנכון לעשות ריצ'ינג אאוט בבתי החולים
ולזהות בני משפחה
מטפלים כשהם נמצאים ב
א
שפוז. זו הנקודה הכואבת ,
אלה
רגעי ה משבר ואפשר למצוא אותם שם ולהציע
.סיוע
כשהייתי במשרד לשוויון חברתי עשינו את יחידות סגולה, אבל זה יותר כזה מורל לזקן עצמו. יכול
להיות שדווקא משרד ממשלתי
,שיכול לבוא ולהגיד, רגע, את יודעת, את יכולה לקבל נופשון עכשיו
ד ברים
שאנשים לא יודעים, יכול להיות שזה מאוד יעזור, אני ממליצה על ריצ'ינג א
אוט בבתי החולים.
לגבי העבודה של רשות ה
ה
גירה
על איך מעסיקים והקורס הזה שאתם הקמתם וכן הלאה, אני
מזמינה אתכם לשבת יחד עם ארגוני חברה אזרחית, פה יש את הקליניקה ל
ש ורדי שואה באוניברסיטת תל
אביב, יכול להיות שיש עוד ארגוני חברה אזרחית נוספים. שבו ביחד, תראו את המוצר, תראו את ה
ממשקים
ותחשבו יחד אם אפשר לשפר את זה כדי שזה באמת יחסוך פניות ציבור ו
ע.וגמת נפש של הציבור הרחב
אני קוראת
לרשות ה
ה
גירה לתת התראות ארוכות יותר של אי-
אכיפה. זאת אומרת, אם הולכים על
מדיניות אי-אכיפה, אז תנו פרקי זמן משמעותיים יותר כדי שאנשים לא יהיו באי-ודאות
כזו. זו המדיניות
שלדעתי נכון לש
א וף אליה. נתון שאני ביקשתי לקבל, נכון? אמרנו שמאז7
באוקטובר24,000
נכנסו ולא
.קיבלתי כמה יצאו יש לך את התשובה? לא הצלחת עדיין לברר את זה? זה מוזר,
זה מוזר שאתם לא יודעים
.את זה בשלוף
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי ה
שו
אה
31/07/2024
41
:יאירה מרדכי
ז ה משהו שצריך לטייב.אותו, אין לי אותו בשלוף
:היו"ר מירב כהן
.אוקיי, אז אני אשמח לקבל את זה עד סוף היום אם אפשר
מוקד בבתי החולים לזקנים, אני חושבת שנכון שהאכסני
י
ה של זה תהיה משרד הבריאות ,
אנחנו
נפנה – אני חושבת שזה ליאור ברק ,האחרא
י במשרד הבריאות על קופות החולים –
נפנה כוועדה ונשאל מה
קורה עם היוזמה להקמת מוקדים ייעודיים לזקנים וחולים סיעודיים
בקופות החולים.
:רחל לדאני
ובני משפחותיהם.
:היו"ר מירב כהן
,ובני משפחותיהם, מבחינתי זה ביחד.אבל את צודקת ובני המשפחות שלהם
כדי לייצר
איזה שהוא
.מסלול ירוק לאנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות לאורך זמן
ואני אשמח לקבל מרשות ההגירה עדכון כתוב
באשר לסטטוס של מאגר המחליפים, העובדים
הסיעודיים המחליפים
כדי למנוע את הקושי שבני
ה
משפחה המטפלים מתמודדים אית
ו ברגע שעובד זר יוצא
לחופשה
. אז אלה הדברים .
אוקיי ,
,יופי.עד כאן אנחנו במידת הצורך נתכנס לדיון המשך .תודה רבה לכל מי שהגיע.
הישיבה ננעלה בשעה12:13
.