פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 510 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ו (02 בדצמבר 2025), שעה 14:30 סדר היום: מעקב, חקירה והעמדה לדין בפשיעה חמורה (אמל"ח, רצח, סד"ח וגניבות רכב) – ישיבת המשך נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: נועה ברח"ד – עו"ד, מנהלת תחום בכיר, אכיפה, המטה למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה לילך וגנר – עו"ד, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אושרה פטל רוזנברג – עו"ד, ממונה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים נצ"מ גלעד בהט – עו"ד, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ מיה גולדשלג – רמ"ד מחקר פשיעה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מורן בייביץ – קמ"ד חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ירון קנטר – חטיבת התביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי קרן אבירם – עו"ד, השלכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי יהודה קפאח – רכז דרום, תנועת רגבים רוסלן ביסטרוב – קצין אח"מ, באר שבע, פו"ם חיים ביטון – תחנת צפת, פו"ם מנהלת הוועדה: לאה גופר יועץ לוועדה: משה ברקת רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. מעקב, חקירה והעמדה לדין בפשיעה חמורה (אמל"ח, רצח, סד"ח וגניבות רכב) – ישיבת המשך << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יום שלישי, י"ב בכסלו, ה-2 בדצמבר 2025, 787 ימים חלפו ועדיין יש לנו שני חטופים. אני כבר לא יודע איך להגדיר את ההודעות האחרונות שהגיעו, אם אלה סימנים או אם זאת באמת גופה. יש כאן נציגות רבה של משטרת ישראל ואני מניח שאתם מכירים יחד איתי את גבורתו העילאית של רב סמל רן גואילי. מי שהיו איתו שם ושילמו בחייהם, עשו למען מדינת ישראל מה שרבים אחרים לא עשו באותו יום. הם הצילו אותנו מהרבה מאוד קורבנות. אני לא בטוח שאם הם לא היו שם, הם לא היינו עסוקים היום לכבוש בחזרה את אשקלון ואת קריית גת. המלחמה שהם עשו שם באזור קיבוץ עלומים, ראויה לכל שבח, לכל הוקרה ולכל הערצה שרק אפשר ואני מקווה שגם הוא וגם האזרח התאילנדי יחזרו הביתה ונוכל לסגור לפחות את הפינה הזאת של חטופים. יחד עם זאת אני לא שוכח בכל בוקר מחדש שאנחנו עדיין נלחמים בכל הגזרות - בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון, בסוריה, במקומות אחרים בעולם שלא מדברים עליהם. כוחות הביטחון על כל סוגיהם – צה"ל, משטרה, שב"כ, מוסד, כב"א, שירות בתי הסוהר, כולם – נותנים כל מה שרק אפשר כדי שאנחנו נוכל לקיים איזושהי שגרה. בכל בוקר מחדש אני מתפלל שהם יחזרו הביתה בשלום ויצליחו לבצע את משימותיהם. אני מניח שאתם מצטרפים אלי בתפילה החרישית הזאת. מעניין לעניין אבל באותו עניין. השילוב הבלתי אפשרי הזה שאני מתעסק בו כבר שלוש שנים של נשק בכמויות שרק הולכות וגדלות מפריצות בלתי אפשרית שיש לנו בגבולות, הפוטנציאל האדיר של עוצמה כלכלית שנמצאת בידי ארגוני פשיעה וגורמים לא חוקיים אחרים, כל זה ביחד מביא למציאות שאנחנו לא יכולים לחיות איתה. סחיטת דמי חסות, ניהול שווקים של כסף שחור או הלבנת הון, החתירה למכרזים באמצעות איומים וקניית מכרזים בדרך זו או אחרת, סמים והימורים. כל העולם הזה, ואני מצרף אותו לעולם הנשק הבלתי חוקי ולקלות הבלתי נסבלת של ארגוני הפשיעה במלחמות הפנימיות ביניהם ובחיסולים אחרים לרצוח ללא הבחנה, זה משהו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות איתו. חוקקנו במהלך השנים האחרונות לא מעט חוקים שיסייעו לגורמי האכיפה להתמודד עם האיום הזה בצורה יותר משמעותית ויותר אפקטיבית ואני חייב לומר שבצד חלק מההצלחות, לא רבות, התוצאות הן תוצאות לא טובות. אין הרבה כתבי אישום, אין הרבה מעצרים, יש יותר רציחות. תמונת המצב איננה טובה. בדיון האחרון שקיימנו ביקשתי מכל הגורמים לקחת זמן, לקחת אוויר, להגיע לכאן ולהמליץ לנו על דרכי פעולה אחרות, חדשות, יצירתיות, משהו שלא עשינו עד עכשיו כדי שנוכל להתמודד בצורה יותר יעילה עם האיום הבלתי פוסק הזה על שגרת חיינו. אני מכנס כאן היום את הדיון כדי לתת איזושהי נקודת מבט אחרת, אולי חדשה, לנסות לייצר אצל כולנו יציאה מתוך הקופסה בה אנחנו נתונים, לנסות לראות איך אנחנו כן מתמודדים עם האיום הבלתי אפשרי הזה. במהלך הדיון ייכנסו לכאן חניכי פיקוד ומטה של משטרת ישראל וכשהם ייכנסו נעצור וניתן להם כמה מילות הסבר על הדיון. אם הם ירצו להשתתף, על אחת כמה וכמה. אם הם רק ירצו להקשיב, אני מניח שיש לכם מה לומר ולהם יש למה להקשיב. הבמה שלכם, לרשותכם. אין כאן סדר דוברים אלא כל מי שיכול להעשיר אותנו בדרך זו או אחרת, בבקשה. הדיון הזה יימשך עד שעה 15:45 כי אז חייבים לעצור ולשחרר את האנשים למליאה. אמנם הפעוטון של קפלן לא הגיע לכאן היום, אבל אנחנו נסתדר גם בלעדיהם. אני מתכוון לאופוזיציה. אני קורא להם הפעוטון של קפלן. בקיצור, בכיינים. << אורח >> מיה גולדשלג: << אורח >> אני חושבת שחלק מהדברים נעשו כבר במהלך השנה כי מאז הדיון הקודם אתה לא הפסקת לעבוד והוועדה לא הפסיקה לעבוד ובחלק גדול מן הסוגיות קודמו תהליכים, בין אם משפטיים ובין אם מבצעיים, גם כלפי ארגוני פשיעה וגם בסוגיות נוספות. אנחנו כחטיבת מודיעין של המשטרה ננסה בשנה הקרובה למקד את הטיפול ב-פרטו שמשפיע על הפשיעה הקשה שתיארת קודם וזה הברחות, ארגוני פשיעה וזיקה בין פשיעה לסחר. המשטרה לא יכולה להיות בסוגיות האלה לבד מטבע הדברים ומעצם הגדרתם. על ההברחות צריך להסתכל לא רק בהיבטים של הברחות אמל"ח כי אותה תשתית משמשת להברחה של כל טובין אסורים, בין אם אלה סיגריות אלקטרוניות, בין אם אלה סמים ובין אם זה אמל"ח. בסוף אלה אותן תשתיות פליליות ומדינת ישראל צריכה ללמוד להגן על הגבולות שלה. כנ"ל בסוגיות של טיפול בארגוני פשיעה וכנ"ל בסוגיות שנוגעות לקשר בין פלילי לפח"ע. סוגיות נוספות, אני לא בטוחה שאפשר לפרט בפורום הזה כיוון שהוא גלוי, אבל הוועדה מכירה היטב את הצעדים שנעשו גם כלפי ראשי ארגוני פשיעה, גם כלפי חברים בארגוני פשיעה וגם כלפי ההתעשרות שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את מתכוונת לצווי ההגבלה. << אורח >> מיה גולדשלג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עוד אנחנו יכולים לעשות? האם אנחנו מצרים את רגליהם של ארגוני הפשיעה? אנחנו גורמים להם להרגיש נרדפים? כל אחד שמשתייך לארגון פשיעה שאנחנו יודעים עליו, מחר בבוקר דופקים לו על הדלת ובודקים למה הוא יוצא בלי כובע? << אורח >> מיה גולדשלג: << אורח >> יש גם עלייה בכמות הסיכולים של אירועים פליליים שמטבע הדברים אם אלה אירועים פליליים שיכולנו לסכל אותם, זה אומר שמי שהיה מעורב בהם אלה הם עבריינים שאנחנו עוקבים אחריהם. הייתה עלייה ברמת החיכוך עם העבריינים המוכרים. תהליכים כאלה, עד שאתה מפיק בהם הרתעה, לוקחים זמן. זה לא יכול להיות חד פעמי כי הרתעה נשחקת מהר מאוד. אנחנו מכירים את זה גם מתחומי הביטחון ולכן יהיה צריך לבחון את ההצלחה של הצעדים האלה לאורך זמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, מאחר ובאמת הדיון הקודם התקיים לפני שנה, האם אנחנו יכולים לומר שאנחנו – אנחנו זה לא הציבור אלא זה אתם, גורמי האכיפה – מרגישים שיש ממש בפעולות האלה? << אורח >> מיה גולדשלג: << אורח >> לצערי אנחנו עדיין לא חווים ירידה אבל אנחנו חווים בלימה. לעומת שנים קודמות בהן הייתה נסיקה ברמת האלימות, בלימה זו תוצאה שבשלב הזה של הפעילות מספקת. אנחנו כמובן שואפים להגיע לירידה כי המצב מטריד את המשטרה לא פחות מאשר הוא מטריד את האזרחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו אמירה חשובה. אני כאן מהוותיקים בגיל ואני זוכר את המילים הראשונות המעודדות שהיו לנו במלחמת יום כיפור, שכוחותינו הצליחו להשיג בלימה ואחר כך לעבור להתקפת נגד. השלב הראשון היה להשיג בלימה. אם אתם מרגישים שזה באמת משהו שקורה, זה בהחלט משהו מעודד וחשוב שגם הציבור שרואה אותנו עכשיו ישמע את הדברים האלה. << אורח >> מיה גולדשלג: << אורח >> זה בין היתר בזכות שיתופי הפעולה בין הרשויות. כדי לבלום את החדירה של ארגוני הפשיעה למקומות בהם הם מתעשרים על חשבון הציבור, צריך שיתוף פעולה של גורמים נוספים. המשטרה לא יכולה לפעול לבד ואנחנו משיגים יותר ויותר שיתופי פעולה והבנה מצד הרשויות. אני חושבת שאנחנו בדרך הנכונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עודדת אותי במשהו. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> משרד המשפטים. אני אסקור את המהלכים שנעשו אצלנו בשנה האחרונה, מאז הישיבה האחרונה בהמשך להיבטים שציינו ממשטרת ישראל. הנושא של טיפול בפשיעה המאורגנת, הברחות ונשק, אלה בעצם הנושאים שהם גם בחזית העשייה שלנו כדי לתת למשטרה ולכל הרשויות את הכלים הנדרשים כדי לטפל בתופעה. ברור לנו שתיקוני חקיקה זה לא חזות הכול אבל כאשר המשטרה נזקקת לכלים נוספים כדי להתמודד עם התופעות הקשות האלה, אנחנו מנסים לייצר את הכלים האלה בעבודה משותפת. אני אסקור את שלושת העניינים שעלו כאן ואתחיל עם סוגיית הנשק. אנחנו פונים שוב לוועדה ומתחננים. אני חושבת שאמרתי את בכמה וכמה דיונים ואני מרגישה שאני חוזרת על עצמי שהיה צוות בין משרדי שגיבש הצעת חוק שיש בה תיקונים לסעיף של עבירות הנשק בחוק העונשין, תיקונים משמעותיים, בין היתר בנושא הברחות נשק אבל גם בנושאים אחרים שהם מאוד חשובים למשטרת ישראל ולכלל הרשויות וההצעה הזאת עוד לא עברה קריאה ראשונה. כאן אנחנו מבקשים עזרה של כל מי שיכול לסייע. כמו שאמרתי פעמים רבות אני חושבת שההצעה הזאת היא קונצנסואלית. אין כאן איזו הצעה שקשורה להיבטים שמעלים התנגדויות מאוד רציניות. זו הצעה שעושה סדר בנושא של עבירות הנשק. היא מקלה על המשטרה בצורה משמעותית את ההוכחה בתיקי נשק, והיא פותרת צווארי בקבוק פרקטיים שמקשים על הגשת כתבי אישום בעבירות נשק. אלה תיקונים שאולי הציבור פחות מכיר כי הוא לא מבין כמה למשל הנושא של לקבל חוות דעת מז"פ בתיק של קרלו שבעצם זה נשק מאולתר אבל הוא כבר יותר מנשק מאולתר, ואז מה אם הוא לא מיוצר במפעל מסודר? לקבל חוות דעת על כל נשק, אלה באמת חסמים שכאשר אנחנו ממפים אותם בעבודת מטה משותפת, הם יכולים להועיל מאוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה זה תקוע? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> זה מחכה בכנסת לקריאה ראשונה. זה פשוט עוד לא עלה. זה עניין של סדרי עדיפויות. מבחינתנו זה בסדר עדיפות מאוד מאוד גבוה. כבר ציפינו שעכשיו נהיה אחרי דיונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה יש בהצעת החוק הזאת? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> היא כוללת הרבה מאוד עניינים. גם הנושא של החמרת ענישה על אחזקה של מספר כלי נשק וגם לגבי תחמושת כדי לבטא את החומרה היתרה שבאחזקת מצבורים. היא כוללת את השינוי של הגדרות הנשק שזה שינוי שקשה קצת להסביר אותו אבל במישור האופרטיבי הוא מאוד משמעותי והוא איך מוגדר נשק, איך מוגדרת תחמושת, איך אפשר להוכיח את זה ולהקל מאוד על האפשרויות לעשות את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא כולל בין השאר גם את ההיבט של נשק שנמצא בבית וגם יש אשם? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> היום בחוק כבר יש את החזקה הזאת ולכן במובן הזה אין חידוש. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא משתמשים בה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> יש את החזקה הזאת בחוק אבל יש המון תיקי נשק. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על תיקי הנשק, יש עלייה דרמטית. יש עונש מינימום בנשק ועדיין אנחנו רוצים שיהיה יותר. כמו שאמרתי, בסוף ההליך הפלילי הוא בקצה הטיפול בתופעה אבל כן אנחנו רוצים לאפשר את כלל הכלים. יש החמרה בנושא של הברחות נשק שזה פנייה של צוותים בראשות המל"ל יחד עם כל גופי הביטחון שביקשו לבטא החמרה נוספת מעבר לסחר בנשק, כאשר היום העונש הוא 15 שנים, במקרים של הברחות. יש שם גם איזושהי הוראת שעה שמדברת על האפשרות להעמיד לדין אנשים שמצטלמים עם נשק וגם כאן יש איזשהו כלי נוסף שלא קיים היום שהוא מאוד חריג ומאוד דרמטי. כל הדברים האלה הם דברים שנשמח לפרט עליהם בהרחבה אחרי שהצעת החוק תעבור קריאה ראשונה ותגיע לדיונים כאן בוועדות. נשמח לעזרה. הנושא של הנשק הוא הערוץ המרכזי שעשינו בו עבודת מטה. אגב, אנחנו ממשיכים לדון בצוות של הנשק. << אורח >> נועה ברח"ד: << אורח >> יש גם את העניין של תיקון פקודת הראיות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> נכון. יש שם עוד תיקונים. כמו שנועה הזכירה בצדק, יש שם תיקון פקודת הראיות כדי להקל. זה אולי קצת קשור לנושא של נשק בבתים, כדי שבני משפחה יוכלו להעיד זה כנגד זה בתיקי נשק כי הוא לא בדיוק עבירת אלימות והוא לא בדיוק לא עבירת אלימות ויש היום פרשנויות לכאן ולכאן וההצעה מטפלת גם בפן הזה. יש שם תיקונים נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה כי אנחנו יודעים שיש בתוך המשפחה או בין בני זוג מישהו שכן רוצה להעיד נגד בן זוג? << אורח >> ירון קנטר: << אורח >> חטיבת התביעות, משטרת ישראל. אנחנו נתקלים בתיקים בהם במהלך החקירה – בדרך כלל במהלך העדויות הראשונות, עוד לפני שהדברים מתבשלים – אחד מבני המשפחה מוסר גרסה. נשק שנתפס בחדר מסוים ואחד מבני המשפחה מסר שהחדר הזה הוא של דני, בחדר הזה מתגורר אלון, ולנו כתביעה זה מאוד עוזר לבסס ראייתית את התיק כי אנחנו צריכים לקשור בין המקום שהוא נתפס או בין המיטה או המזרן מתחתיו הוסלק הנשק. כמו שנאמר על ידי לילך, פקודת הראיות לא מאפשרת להעיד בן זוג או אב נגד בנו וכיוצא בזה. החריג של פקודת הראיות מדבר על עבירות אלימות אלא שנשק לא נחשב עבירת אלימות. אם הייתה כאן עבירה של אלימות של אפילו סתם תקיפה, עבירת אלימות מינורית, דברים שמבחינת השכל הישר זה לא מסתדר כי באירועים הרבה יותר פעוטים מבחינת רמת החומרה שלהם, יש לנו את האפשרות להעיד אב נגד הבן שלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נקדם בברכה את פו"ם משטרת ישראל. מכובדיי, אני מרשה לעצמי לומר חבריי לקורס לפיקוד ומטה של משטרת ישראל. רק שתדעו שחיכינו לכם עם הדיון הזה כי חלקכם, איך שיסיימו את הקורס, יצטרכו מיד להתמודד עם חלק מהנושאים שאנחנו דנים בהם כאן. אנחנו מאוד שמחים שאתם כאן איתנו. הדיון שאנחנו מקיימים כרגע הוא דיון מעקב שהתכלית שלו היא באמת לראות עד כמה אנחנו מצליחים להעמיד לדין ולתפוס כל מי שעוסק בפשיעה חמורה. זה דבר שמדיר שינה מעינינו. בדברי הפתיחה שלי כאן היום דיברתי על השילוב הבלתי אפשרי הזה בין כמויות נשק דמיוניות שנמצאות היום בידיים לא ראויות אל מול עושר דמיוני שגם הוא קיים בידיהם של אותם ארגוני פשיעה, הרבה מאוד כסף, מיליארדי שקלים. הארגון האחרון שנתפס לפני שנה, אבו לטיף שנעצר, הונו נספר במספרים כאלה. היכולת שלהם לעסוק בסחיטת דמי חסות, בהלבנת הון, בכניסה למכרזי מדינה ורשויות, אם זה דרך איומים ואם זה דרך שכנוע של אלה שזכו שכדאי להם לוותר – השילוב הבלתי אפשרי הזה הביא בשנים האחרונות לתוצאות, ואני אומר את זה בעדינות, לא בריאות. השליטה שלהם בחלק מן המקומות מערערת סמכויות מדינתיות, רשויות, פוגעת חברתית ביישובים, פוגעת חברתית בנו, בכל האנשים, ומייצרת איום פנימי ופחד. כמות הרציחות לא הולכת וקטנה אלא לצערי הרב היא הולכת וגדלה. במהלך שלוש השנים האחרונות עשינו עבודה משותפת, הוועדה בראשותי יחד עם חלק לא קטן מהאנשים שיושבים כאן היום בתפקידיהם הקודמים, בחקיקת חוקים שיעזרו למשטרה לבצע את עבודתה בצורה טובה יותר, יעילה יותר ומשמעותית יותר. אנחנו מקיימים דיוני מעקב כדי לראות האם אנחנו באמת מצליחים לייצר אפקטיביות מבצעית לפעולות שאנחנו מבצעים. בדיון האחרון שקיימנו ביקשתי מהחבורה שיושבת כאן מסביב לשולחן לעצור רגע, לקחת אוויר, לחשוב מה לא עשינו, מה אנחנו יכולים לעשות אחרת, איזה רעיונות יצירתיים נוספים אפשר להוציא כדי להילחם – אין לי מילה אחרת לתאר זאת – בצרה שמחרבת לנו את שגרת היום יום. נכון שבמהלך השנה האחרונה בוצעו לא מעט פעולות ושמענו כאן רגע לפני שנכנסתם שאולי לא הצלחנו לפעול כמו שאנחנו רוצים ברמת ההתקפה אבל בהחלט הצלחנו לבלום את התופעה הזאת בחלק מן המקומות ועכשיו אנחנו שומעים בסקירה הנוספת זה על פעולות נוספות שאפשר לעשות. אני אומר לכם חניכי הקורס לפיקוד ומטה, אני לא יודע כמה יצא לכם להיות כאן בדיונים אצלי או לצפות בהם, שהדיונים כאן מתקיימים לא כדי לסמן וי אלא כדי להעניק תוצאות. אם למישהו מהפורום הרחב הזה שנכנס לכאן עכשיו יש איזושהי הברקה, יש איזשהו רעיון, יש איזושהי מחשבה על משהו שלא עשינו עד היום, זה הזמן, זה המקום וזאת ההזדמנות שלכם להיות שותפים לדיון בוועדה לביטחון לאומי ומי יודע, אולי יעלו כאן רעיונות או פעולות נוספות שלא נקטנו בהן עד היום שיצליחו להקנות לתושבי מדינת ישראל שגרת חיים טובה יותר, יעילה יותר ונעימה יותר. אני כבר מזהיר אתכם שהדיון הזה כמו שאתם רואים מצולם ומשודר בערוץ הכנסת. כל מי שבוחר לדבר, נא לחייך ולעשות את זה בסבר פנים יפות. אנחנו נמשיך בדיון שלנו ואם למישהו יש משהו לומר, תרימו יד ותקבלו את זכות הדיבור. << אורח >> ירון קנטר: << אורח >> ברוכים הבאים. אני מחטיבת התביעות במשטרה. הנקודה עליה שוחחנו טרם נכנסתם, אני אחזור מעט אחורה כדי שהנוכחים ייכנסו לתמונה. באותו תיקון שמוצע עליו דיברה לילך, אחת הנקודות דיברה על תיקון של פקודת הראיות. המצב הנוכחי הוא שלפי פקודת הראיות יש מניעה להעיד בני זוג אחד כנגד השני או אב נגד בנו, למעט מקרים חריגים שמפורטים בפקודת הראיות. אחד המקרים החריגים שמפורטים בפקודת הראיות הוא עבירת אלימות שזה אומר שאם יש עבירת אלימות, אנחנו כן יכולים להעיד אב נגד הבן שלו או בן זוג נגד בת זוג. אבל התברר שעבירת נשק, למרות שאינטואיטיבית היא נשמעת לנו כאילו זה סוג של עבירת אלימות, לפי פקודת הראיות היא לא נחשבת עבירת אלימות. לכן בתיקים בהם נתפס נשק במקום מסוים, לפעמים זה בארון בגדים או מתחת למזרן ואנחנו כמשטרה שאוספת ראיות, לפעמים אנחנו לא מצליחים לקשור את הנשק הזה לאדם ספציפי כי אנחנו לא יודעים מי מתגורר באותו חדר ואנחנו לא יודעים של מי המיטה או של מי ארון הבגדים. יש תיקים – אנחנו נתקלים במקרים כאלה בשטח – שנמסרות עדויות למרות שאנחנו יכולים להניח שאנשים בתוך המשפחה לא ירצו "להלשין" אחד על השני אבל יש מקרים שדווקא נמסרות גרסאות שיכולות לסייע לנו כמשטרה כאשר אנחנו אוספים את הראיות. בדרך כלל זה בשלב הראשוני של החקירה, אז נמסרות גרסאות שקושרות את ארון הבגדים הספציפי או את המיטה הספציפית שבארגז המצעים שלה נתפס הנשק לפרסונה מסוימת ואנחנו כתביעה לא יכולים לעשות שימוש בראיה הזאת בהליך המשפטי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עצם העובדה שאתם נכנסים למקום מסוים ומוצאים בו נשק שאתם יודעים שכרגע הוא נגנב מאיזשהו מחנה בצה"ל וזה החלק היותר קל מבחינת ההוכחה, זאת לא סיבה טובה להגיד שזה משהו שקשור לאלימות? << אורח >> ירון קנטר: << אורח >> שוב, העובדה שזה נשק שהוא תקני ונגנב מבסיס צה"ל, זה פותר לנו את העניין של ההוכחה שזה נשק אבל כדי להגיש כתב אישום נגדף אדם מסוים אנחנו עדיין צריכים להוכיח מעבר לספק סביר שהנשק הוא של הבן אדם הספציפי הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אתה משייך את זה לאלימות, אתה יכול לקבל עדות. << אורח >> ירון קנטר: << אורח >> בפסיקה לא נקבע שעבירת נשק היא עבירת אלימות לצורך פקודת הראיות. יכול להיות שבעוד אנחנו מדברים יהיו פסקי דין שיגידו את זה כי זה משהו שהפסיקה גם לא שללה את זה. יש פסקי דין שעברו ליד זה, שהשאירו את זה בצריך עיון, יש תיקים שבהליך המעצר היו קביעות שהתייחסו אבל אין לנו קביעה ברורה שעבירת נשק מהווה עבירת אלימות לצורך פקודת הראיות. לכן יש לנו כאן חסם ראייתי בתיקים של נשק שאנחנו היינו שמחים לקדם. שוב, זה בנוסף להרבה מאוד נושאים אחרים שהצעת החוק שלילך דיברה עליה באה לקדם. לילך סקרה כמה נקודות בהצעת החוק ולדעתי יש למשל עוד נקודה שהיא מאוד חשובה. מקרה של תחמושת, שם יש שתי סוגיות כאשר סוגיה אחת היא קודם כל כמויות - זאת אומרת, אין דינם של 14 ארגזים כדין 10 כדורים, מבחינת כמויות - והסוגייה השנייה היא מבחינת סוג התחמושת. פגז 155 מ"מ היום מהווה תחמושת בדיוק כמו קליע של ברטה, של 0,22. שניהם מהווים תחמושת ומבחינת סעיף החוק זה אותו הדבר. ברור לכל היושבים כאן שפגז הוא לא קליע של אקדח. הצעת החוק באה להתמודד גם עם הנקודה הזאת. אני לא זוכר את הקוטר המדויק אבל יש שם התייחסות גם לסוג תחמושת. יש שם מספר סוגיות שבהחלט יעזרו לנו גם להחמיר ענישה, גם להגיש כתבי אישום וגם כמשטרה כאשר אנשי המז"פ ידעו להתייחס יותר לקושי שיש מבחינת עומסים מטורפים שיש במעבדות של נשק. העובד שהיום הגדרה של נשק מחייבת את המשטרה לתת חוות דעת בה צריכים לבדוק שיש בכוחו להמית. זאת אומרת, צריך לעשות ניסוי בעיקר כאשר זה נשק מאולתר כמו שהוזכר כאן. נשק מסוג 16-M אולי זה יותר טריביאלי אבל כשזה נשק שהוא לא יצא ממפעל תקני, זה לא כך. יש כמובן מסוכנות כי לעשות ניסוי כזה בירי זה דבר שכרוך בהרבה מאוד בעייתיות. שוב, בהצעה הזאת יש הרבה מאוד נושאים. אני לא יודע איפה בדיוק זה עומד עכשיו. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> ההצעה ממתינה לקריאה ראשונה. כבר בחודש מרץ היא עברה אישור ועדת שרים ומחכה לקריאה ראשונה בכנסת. ההצעה באמת מאגדת שורה של תיקונים שצוות בין-משרדי עמד על הנחיצות שלהם, בין היתר ההבחנה בין תחמושת קליעית שמשמשת למשל באקדחים ובתתי מקלע לבין טילים או משהו בסגנון הזה. ההבחנה היא מבחינת הקוטר, כאשר מעל 20 מ"מ זה יוגדר בקטגוריה של פצצה ולא בקטגוריה של תחמושת. בהצעה מאוגדים הרבה מאוד עניינים. יש שם גם תיקון לחוק איסור הלבנת הון כדי לאפשר חילוט מאוד מאוד מקיף בעקבות עבירות לפי עבירות נשק. נשמח מאוד לסיוע בקידום הנושא הזה. הנושא השני שעלה כאן הוא נושא ההברחות וגם בנושא הזה קיימנו עבודת מטה. כמו שנאמר, כאשר מדובר בנשק וסמים, נכון שאנחנו מציעים להחמיר את הענישה מ-15 שנים כפי שקיים היום בסעיף 144 אבל הענישה היא חמורה. לעומת זאת בתופעה של הברחה באמצעות רחפנים בגבולות היבשתיים, מה שנקרא הברחות גדר, היא תופעה שמסכנת את ביטחון המדינה ולא רק בגלל הטובין המוברח. כאן עשינו איזושהי עבודת מטה במסגרתה מוצע תיקון לחוק העונשין ששלשום אושר על ידי ועדת שרים ואני מקווה שיעלה לקריאה ראשונה במהרה. התיקון קובע עבירה בפרק עבירות הביטחון בחוק העונשין, נקרא לה הברחה שיורית. זאת אומרת, עצם ההכנסה והוצאה מישראל שלא דרך תחנת גבול של כל מה שזה לא יהיה, בגלל ההיבטים הביטחוניים של האירוע. במקביל לקידום ההצעה הזאת בנושא הברחות נעשים עוד מהלכים כמו תיקון של פקודת המכס עליו עובדים עם רשות המיסים כדי להחמיר שם את הענישה שהיום היא שלוש וחמש שנים לחמש ושבע שנים ולקבוע נסיבות מחמירות וגם בדיקה מול המשטרה ורשויות נוספות כדי לקבוע עבירה שתסייע באכיפה באמצעות איסור על אחזקת רחפן בסמוך לגבולות. אלה נושאים שעדיין נבחנים אבל צריך לחשוב כאן על איזשהו פתרון משולב שכולל מספר מהלכים גם חקיקתיים וגם אכיפתיים עליהם בטח יפרטו גורמים נוספים. הסוגייה השלישית היא סוגיית ארגוני הפשיעה והיא סוגייה שאנחנו באמת יושבים עליה בצורה מאוד מאוד רצינית. בחודש אפריל מונה צוות בין-משרדי בהחלטת היועצת שאני עומדת בראשותו. זה צוות לבדיקת חוק המאבק בארגוני פשיעה ובעצם כל החסמים שגורמים לשימוש יחסית מצומצם בחוק הזה. באמת בדיקת עומק של כל ההסדרים שקשורים לארגוני פשיעה, גם העבירות והגדרות הארגונים, קביעת עבירות חדשות כאשר בין היתר נשקלת קביעת עבירה של חברות בארגון פשיעה שהיום היא לא קיימת או מתן סיוע לארגון פשיעה. בהיבטים החסד"פיים של סדרי דין הרבה מאוד תיקונים ביניהם למשל תיקון שיאפשר הגשת תיקים מסוימים לדן יחיד ולא להרכב, מה שיפתור בעיות שקשורות לעומסים. שורה של תיקונים מאוד משמעותיים בדיני ראיות שיאפשרו הקלה בהגשת עדויות, הקלה לדין להעיד, באמת סדרה מאוד ארוכה של תיקונים בהיבטים האלה שנועדו לבטא את זה שארגוני הפשיעה מטילים את חיתתם על הציבור בכללותו ולא צריך בכל פעם ופעם להוכיח שהעד הספציפי חושש להעיד אלא זה אינהרנטי לתופעה שקוראים לה ארגוני פשיעה ולכן זה דורש הסדרים מיוחדים. זה גם נעשה בעולם וזה לא איזה תקדים ישראלי אבל זה כן לתת לזה ביטוי במאפיינים הישראליים של התופעה. כמובן בנוסף אכיפה כלכלית, הסדרים שיאפשרו הגברת החילוט גם הפלילי, גם האזרחי והרחבה שלהם למחוזות נוספים. החוק מאפשר היום באופן חריג חילוט רכוש של ארגון פשיעה אבל בקושי נעשה בזה שימוש. לכן המטרה של התיקונים האלה היא באמת להגדיל את כל סל הכלים. הדוח נמצא ממש בשלבים האחרונים וכל מי שעדיין לא העביר לי הערות, מתבקש לעשות זאת ביום-יומיים הקרובים. הדוח עתיד לעבור ליועצת המשפטית לממשלה בשבועיים הקרובים ובשאיפה הוא גם ילווה בתיקוני חקיקה שיפרטו את היישום שלו לחקיקה קונקרטית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא כולל בתוכו היבטים של הפעלת רוגלות כדי שנוכל להתמודד עם ארגוני הפשיעה? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> הדוח כולל המלצה לקדם את תיקוני החקיקה שכבר הוסכם עליהם בנושא הרוגלות שממתינים להחלטות שהן לא אצלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבין את הקושי בנושא הרוגלות ולכן בואו נעשה רוגלות רק לאורך הגבולות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> עשינו על זה דיון בצוות ואני יכולה לשתף אתכם. הייתה הסתייגות של כל הגורמים מלקדם בנפרד את הנושא הזה בחוק המאבק בארגוני פשיעה. אם המשטרה או מישהו רוצה להרחיב, בבקשה. המטרה המרכזית היא כן לאפשר את הכלי הזה ולא רק בנוגע לארגוני פשיעה. לכן יש חשש שאם הוא יקודם בנושא קונקרטי, זה יטרפד את המהלך הכללי שהמשטרה זקוקה לו גם בהקשרים נוספים אבל כמובן אפשר להמשיך לדון בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. חניכי פו"ם. אני מניח שיושבים כאן לא מעט ממ"זים לעתיד ואולי אפילו המפקח הכללי. אין לכם מה להגיד? אתם לא רוצים להציע איזשהו רעיון או שאתם רוצים את הזמן ללמוד? אני נתתי כאן לרוב רבי הפקדים את האישור לחתום על צו להיכנס לבית ולחפש נשק ומצלמות. אתם משתמשים בזה? השתמשתם בזה? יש מישהו שעשה בזה שימוש? << אורח >> רוסלן ביסטרוב: << אורח >> קצין אח"מ באר-שבע. השתמשנו בכלי הזה כמה פעמים וגם הבאנו תוצאות. הוא עזר לנו מאוד. זה כלי מצוין שחסך לנו זמן רב ואפשר לנו לטפל בידיעה שנכנסה באותו רגע. זה כלי מצוין. תודה. לגבי הדיון עצמו. אני מגיע מבאר שבע וגם נפגשנו בעירייה לא מזמן עם השר בקשר לעניין הזה של הנשקים ובכלל. אני רוצה לומר לך אדוני שאחת הבעיות העיקריות שלנו, אנחנו יודעים לרדוף ולתפוס, היא להוכיח. הבעיה העיקרית מתחילה בזה שהשימוש ברכבים תמיד נגמר. הרכב שייך לחמולה ובסוף אתה תופס נשק בתוך הרכב ויושבים לך שם ארבעה חשודים שאתה יודע שהנשק שייך להם אבל הבדיקה הפורנזית לא מוכיחה שום דבר ואנחנו נמצאים כאן בבעיה. הייתי רוצה בבקשה, אולי נחשוב על העניין הזה שיש כאן אחזקה קונסטרוקטיבית כמו בסמים ונטל ההוכחה יהיה עליהם ולא עלינו. << אורח >> חיים ביטון: << אורח >> מיועד למפקד תחנת צפת. קודם כל להגיד לך תודה רבה על ההזדמנות שלנו, של כל חניכי הפו"ם, להיות כאן כחלק מהוועדה. תודה לכולם. אנחנו במחוז צפון ובכלל משבחים את החקיקה שנוגעת בתחום הסד"כ והגד"כ, דבר חשוב מאוד שמעלה על הנס את מתן הביטחון לתושבים, לבעלי העסקים. אנחנו רואים בזה אתגר משמעותי בכל משטרת ישראל ובמחוז צפון בפרט. כאחד שהולך להילחם בזה ולהיכנס לזה בכל הכוח עם כל האמצעים שיעמדו לרשותי, אני הייתי שמח אם היינו יכולים לקדם את התהליך של אותם גורמים עברייניים שקל להם להקים את חברות השמירה. עם התחום של הקמת חברות השמירה, שזה כיסוי לכל אותן עבירות כלכליות, עבירות של סד"כ ועבירות אלימות, היכן שיש כספים לשם גם מגיע האמל"ח, ואם היד הייתה יותר קשה במתן רישוי להקמה של חברת שמירה, זה יהיה כמו שמקימים היום עסק של רישוי. בן אדם שרוצה למכור אלכוהול צריך במעטפת שלו את האישור המשטרתי. כשאנחנו מגיעים למצב כזה, אם אנחנו נמנע את הקמת אותן חברות שמירה, נגמר האירוע ויהיה לנו כמשטרה יותר קל להוכיח את הקשר בין המשפחה, בין ארגון הפשיעה לבין גביית דמי החסות שלו והאיומים. נצטרך לבוא למקום שאנחנו נוכל להעביר החשיפה באופן יותר קל ולהניח אותה בפני בית המשפט בפני הפרקליטות ובפני כולם שחור על גבי לבן ולהכניס אותם פנימה, ולהכניס בלי רתיעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אל תגלה לאף אחד אבל מיד בתום הדיון הזה אני הולך לקיים דיון אצלי במשרד עם נציגי המשרד לביטחון לאומי על כל הנושא של חברות השמירה, חברות האבטחה, איך אנחנו מבטיחים שרק כאלה שאנחנו רוצים באמת יעסקו בזה. אני מקווה שנענה גם על הדרישה הזאת. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כמה דברים שאני מנסה לקחת ברמת המקרו. פחות ברמת החוק ברמת החוק הזה או חוק אחר. בסוף אנחנו כמשטרה עדים לתהליך רב שנים של תזוזה לא טובה, האיזון בין זכויות החשוד או הנאשם לבין זכויות הקורבן. במילים אחרות, בידי הסמכויות של המשטרה להילחם בפשיעה לבין העבריינים. התהליך הזה, מרגע שנקודת האיזון בו זזה מאיזשהו כיוון, את התוצאות שלה אנחנו רואים שנה, שנתיים ושלוש שנים אחר כך. היא זזה והיא זזה הרבה. המשטרה היום עם הרבה פחות יכולת הרתעה, הרבה פחות סמכויות וזה נובע מכמה תהליכים כאשר אחד מהם הוא חקיקה שמתקדמת - וכשאני אומר מתקדמת זה קצת מצחיק, אבל היא נעה – מאוד מאוד לאט בהרבה מאוד תחומים. אני אומר לשמחתי בשנה וחצי האחרונות היו כמה תיקוני חקיקה מאוד משמעותיים. לך אני בטח לא צריך להגיד את זה כי אתה שותף לרובם אבל היו כאן כמה תיקוני חקיקה משמעותיים שכן קצת מזיזים את המשוואה הזאת אבל לא מספיק. הרבה מאוד החלטות שיפוטיות שכמובן אנחנו מכבדים ונוהגים לפיהן, שמגבירות את הקדושה של זכויות הפרט ואת הצורך בהסמכה חקיקתית מפורשת לכל דבר ופעולה שהמשטרה עושה והמצב שתיאר כאן קצין אח"מ באר שבע הוא מצב שכיח מאוד שבו נתפס נשק ואין מחלוקת שזה נשק, ובגלל ריבוי המעורבים - אם זה ברכב, אם זה בדירה או בכל מקום אחר – והיעדר הוכחה מפורשת וברורה כולל הודאת חשוד והכול, לא מוגש כתב אישום. יש כמות אדירה של תיקים שנתפס בהם נשק. זאת אומרת, המשמעות שנתפס נשק היא שהמשטרה השקיעה המון תעצומות כדי לתפוס את הנשק הזה – מידע מודיעיני, חיפושים, כוחות רבים, לעתים כניסה עם צבא ומג"ב – ובסוף אחרי הדבר הזה אין כתב אישום ואין כלום. זה לא רק מתסכל את השוטרים אלא זה רק מעצים את העבריינים ואת האמירה שלהם שאין בעיה להחזיק נשק, שצריך להיות מספיק חכמים כדי להפיל את זה על מישהו ונגמר הסיפור. יש דרכים לפתור את זה. יש לא מעט דרכים לפתור את זה והצענו אותן בהרבה מאוד דיונים ובהרבה מאוד ישיבות. יש חזקות שלא עושים בהן שימוש, יש אפשרויות מינהליות כאלה ואחרות ואפשר להגיע למצב שבו הדבר הזה לא ישתלם. אם כן, מעבר לתהליך הפלילי של הגדלת סיכויי העבריין להיתפס, וזה מה שחשוב כאן, כי בסוף הענישה היא חשובה והיא משמעותית אבל אם באחוזים 80 אחוזים בקירוב – יותר מ-80 אחוזים – מהתיקים שמשטרת ישראל פותחת, בסוף לא הוגש בהם כתב אישום – תבין מה העבריין יודע. הוא יודע שהסיכוי שלו להיתפס הוא מאוד נמוך. אם כן, מעבר לענישה, צריך שהעבריין ידע שהסיכוי שלו להיתפס הולך ועולה, ואיך הוא הולך ועולה? אם נותנים למשטרת ישראל יותר סמכויות, אם נותנים למשטרת ישראל כלים גם בתחום הראייתי, אם נותנים למשטרת ישראל אפשרות חוקית להשתמש בכלים טכנולוגיים כי אנחנו – סליחה שאני אומר את זה בצורה קצת צינית – מבחינת החקיקה הטכנולוגית, בתקופת הפטיפון. שם אנחנו נמצאים ולא בשום מקום אחר. העבריינים כולם עם אייפון 17, 19, לא יודע איזה יש היום, עם הכלים הכי חדשים ואף עבריין לא מבקש אישור לעשות שימוש בטכנולוגיה וכולם עושים שימוש בטכנולוגיה הכי מתקדמת, רק המשטרה – וסליחה – עוד בתקופת האבן בעניין הזה זה פשוט לא הגיוני. כלים מינהליים. חשוב מאוד להכניס כלים מינהליים. בסוף חלק גדול מהאירוע כאן הוא אירוע כלכלי. ארגון פשיעה היום – אני לא מדבר על ארגוני טרור, שם המניע הוא אידיאולוגי ובוודאי צריך להילחם בהם - חלק גדול מהמניעים שלו הם מניעים כלכליים. הוגשה הצעת חוק – אני לא יודע מי חבר הכנסת שהגיש אותה – פירוט מקורות הרכוש במסגרתה כל חשוד שיהיו נגדו עדויות מודיעיניות שהוא מחזיק רכוש מעל 150,000 שקלים, יצטרך לתת הסברים לבית המשפט בהליך מינהלי ולא בהליך פלילי שאורך שנים. זה יכול לעשות שובר שוויון בעניין הזה כי אנשים יבינו שלא משתלם להשיג רכוש כתוצאה מפשיעה כי אז הוא נלקח ממך. זה יכול להיות משהו מאוד מאוד משמעותי. הכרזת ארגוני פשיעה כארגוני טרור, הצעתך חוק שעברה ועדת שרים. אני חושב שלבד מהדקלרציה והחשיבות הגדולה מאוד שבהצעת החוק הזאת, צריך לצקת בה תוכן שבסוף ייתן למשטרה סמכויות להפעיל כלים שיש אותם היום לארגונים אחרים והמשטרה צריכה שיהיו לה. מבחינתנו אין הבדל אם אדם נהרג או נפצע כתוצאה מפעולת טרור או כתוצאה מפעולה של ארגון פשיעה כי בסוף הוא נהרג או נפצע. לכן הכלים צריכים להיות כלים זהים. נכון שבטרור יש יותר חשיבות ואסור להזניח את הטרור, אבל הגענו למצב שהפשיעה הפלילית הופכת להיות טרור. ב-7 באוקטובר 2023 ראינו מה המשמעות של טרור שהיכה בנו ביום אחד בצורה אכזרית ביותר שידענו אבל הטרור הפלילי מכה בנו מדי יום. הוא לא בא ביום אחד אלא הוא בא כל יום קצת ואנחנו בולעים את זה וממשיכים ואסור להמשיך בצורה הזאת. לכן התיקון צריך להיות לא תיקון רגיל, הוא לא חקיקה שמתקדמת לאט לאט אלא הוא צריך להיות תיקון תותחנים. צריך לעשות משהו שייתן יכולת מאוד משמעותית למשטרת ישראל בתחום הפלילי ובתחום המינהלי להילחם. כל מה שאני אומר עכשיו מגובה במסמכים, מגובה בבקשות שלנו להצעות חוק, מגובה בפניות, כלים שבעיניי היו צריכים להינתן למשטרה כבר לפני 10 שנים ויותר ועדיין לא ניתנו לה וכמובן פעולות בתחום הפלילי. יש לנו היום שלושה אויבים מרכזיים. האויב הראשון הוא הזמן. התהליך שלוקח לחוקק חוק הוא ארוך מאוד מאוד ועד שהוא מגיע בסוף לידי חקיקה, לפעמים הוא כבר לא רלוונטי ואתן דוגמה פשוטה. חוק שעבר בוועדה הזאת שמאפשר לקצין בדרגת רפ"ק להוציא מצלמות מאירוע פשע חמור ואם אין זמן גם בלי צו בית משפט. מהר מאוד למדו להתמודד איתו. מהר מאוד אנשים יודעים שיש פתרון אחר לשמור את המצלמות ולאו דווקא בבית, בלי להרחיב. זה עוד חוקק שחוקק בצורה מהירה. אני מדבר על חוקים כמו למשל תיקון לחוק החיפוש שביקשנו חיפוש סמוי ב-2006 ועדיין לא חוקק. בשנת 2013 יצאה הגרסה הראשונה של הצעת החוק הזאת שהגיעה לכדי טיפול בכנסת, המושג ענן עוד היה מושג מטאורולוגי. ביקשו ממני להביא מטאורולוג כדי לדבר על חיפוש בענן. היום כולם מבינים שכל החומר נמצא בענן. הדברים הולכים ומתפתחים אבל החקיקה לא כל כך. נושא הזמן הוא נושא קריטי וככל שנוכל להאיץ תהליכים ולעשות את זה במהירות, נצליח גם להדביק את הפער האדיר הזה. האויב השני הוא התגייסות של כלל הרשויות. לא יכול להיות שהמשטרה תעמוד לבדה באירוע הזה. נכון שיש הרבה רשויות שמתגייסות אבל בסוף אם לא יהיה צירוף של כל הרשויות, כל אחת בתחום שלה וכל אחד יעשה את המאמץ הכי גדול שלו כדי להביא את הדבר הזה לכדי סוף או להפחית אותו בצורה משמעותית, בסוף אנחנו נמדדים בחוליה החלשה ביותר שלנו, אם אנחנו חוקרים תיקים ובסוף הם נתקעים כתוצאה מחוסר כוח אדם ברשות אחרת. יש עוד רשויות אחרינו כמו משרד המשפטים, כמו הרשות השופטת, כמו שירות בתי הסוהר וכולם צריכים שיהיו להם את כל היכולות כדי שהדבר הזה יפעל באופן חלק, שזה יגיע מהתחלה ועד הסוף והעבריין ידע שהוא מקבל את העונש שלו במהירות ובצורה אפקטיבית. האויב השלישי הוא אומץ. כן, אומץ. צריך אומץ. צריך שאנשים יגידו שאני עושה יותר ממה שאני עושה בדרך כלל ואני הולך כמה שיותר, גם אם זה דורש ממני לקחת סיכונים, גם אם זה דורש ממני לא ללכת על ה-100 אחוזי סיכויי הצלחה, כי בלי אומץ לא יהיה שינוי. מבחינתי אלה שלושת האויבים שלנו. אני חושב שאת רשימת החוקים והבקשות שלנו לחקיקה, חלקה ישנה וחלקה מתקדמת עם הזמן, אנחנו מעבירים מעת לעת. אני חושב שנמצאת כאן שדרת הפיקוד הבאה של המשטרה. אני היום כבר לא בשטח. הילדים שלי שאלו אותי מה אני עושה, אמרתי להם מעביר חוקים והם שאלו אותי איך זה תופס גנבים. שאלה טובה. לפחות אני מנסה לתת את הכלים לאנשים שנמצאים כאן ועושים את העבודה היום יומית לעשות את העבודה שלהם הכי טוב שאפשר. זה גם דורש מאיתנו כמשטרה לעשות את העבודה הכי טוב והכי נקי שאפשר ואני מקווה שאנחנו עושים את זה הכי טוב והכי נקי שאפשר. אני יודע שכולם באים בכוונה לעשות את זה כך ואני רואה את השוטרים ואת המאמץ שהם משקיעים. לפעמים זה מתסכל שאתה יודע שעבריין מתחמש, מתעצם וגדל כלכלית והסמכויות שלך מולו הולכות ויורדות ולפעמים אתה לא יודע אם הליך חיפוש שפעם היה יחסית פשוט לא ייגמר באיזושהי תביעה. אנחנו מתוודעים לזה יום יום וחייבים לחזק את המשטרה בתחום הזה וחייבים לעבות אותה. זה לא התחום שלי אבל גם לעבות אותה מבחינת יכולות וכוחות כדי שבסוף סיכויי העבריין להיתפס יעלו. אני מקווה שכולם מבינים את זה, אני מקווה שיש התגייסות לזה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << אורח >> יהודה קפאח: << אורח >> תנועת רגבים. ברשות אדוני היושב-ראש וכל החברים. לא רציתי לדבר בפני קהל כל כך גדול אבל אני חושב שזה חשוב לאנשים שמן הסתם מתעסקים יום יום במה שאני עומד לגעת. דיברו כאן ונאמר שאכיפה לפחות הוגברה. אני רוצה לומר בהקשר של המקרקעין שבאמת אנחנו רואים שינויים בעיקר בנגב, ואני מתעסק בעיקר בנגב, אבל אני רוצה לומר ואני מאמין שאנשים יודעים שהמציאות היום בנגב יצאה מכלל שליטה. היום היישובים היהודיים בנגב יום יום חווים ירי, חווים עבריינות בכבישים, וכבר אי אפשר לנהל חיים נורמטיביים בנגב, אם זה במושב נבטים, אם זה ברביבים ורתמים ואפילו בבאר שבע. אם אנחנו מדברים על בלימה, אני חושב שבתחום הנשק ועבירות הנשק אנחנו לא ראינו בשנה בלימה אלא ראינו התעצמות מטורפת גם בהקשר למה שנאמר כאן בנושא של הרחפנים וההברחות מהגבול. בהקשר הזה צריך לומר שהיום התושבים בנגב, בתוך היישובים, לא מרגישים בטוחים. אני כל יום שם ואני רואה את האנשים ומדבר איתם. אני יכול להראות לכם סרטונים בטלפון שתושבים מצלמים בבית. זה סיפור שהוא בנפשנו. זה הביטחון הלאומי שלנו. לכן הדיון הזה כל כך חשוב ואני יודע שהיושב-ראש מתעסק בזה יום יום. אני יודע שזה דיון מעקב. אני אשמח לשמוע אם יש כאן נתונים על כתבי אישום שהוגשו בנושאים האלה כי אני חושב שזה חלק סופר קריטי בנושא של הדיון הזה. אם אלה כתבי אישום על הברחות, על נשק, על רציחות, על עבירות כאלה ואחרות, על עבירות חמורות בכבישים. אני חושב שהנושא עליו דיבר קודמי – ולדבר אחריך זאת בעיה כי אתה מדבר בצורה מדהימה ומשכנעת אבל אני אנסה להשתוות - זה נושא חשוב עליו הוא דיבר במבט העל. במבט העל יש את הנחיית ראש הממשלה לכינוס צוות העל למאבק בפשיעה החמורה על ידי היועצת המשפטית לממשלה. ככל שאני יודע ההנחיה הזאת אמורה לגבי פעם בשבוע אבל הדבר הזה, ככל שהצלחתי ובדקתי, קרה השנה אולי חמש פעמים. זאת אומרת שיש כאן בעיה מהותית בטיפול מבחינת המערכת שאמורה להגיש את כתבי האישום. אני רוצה לשאול גם את הפרקליטות וגם את הנציגים שקשורים לדבר הזה איך אנחנו מביאים לכך שהצוות הזה יתכנס. בסופו של דבר אנחנו יכולים לדון כאן והשוטרים שעם חלקם אני נפגש יום יום עושים עבודה ובאמת צריך להעריץ אותם על העבודה שהם עושים, וכמו שאדוני הזכיר בהתחלה את רן גואילי שבעזרת השם יחזור בקרוב, ויום יום עושים את הפעולות האלה אבל בסופו של דבר אם אין את היד המסיימת – הגשת כתבי אישום, הענישה המחמירה וההסתכלות הכוללנית על הדבר הזה כאיום לאומי – אנחנו מפספסים את הנקודה. אם יש כאן נתונם על כתבי אישום, אשמח לשמוע וגם איך אנחנו מביאים לכך שהצוות הזה יתכנס וישב כל שבוע וינסה להביא למיגור התופעות האלה. כמו שאמרתי, המצב בנגב – וגם בצפון ונמצאים כאן חבר'ה מצפת, הפרוטקשן – הוא קטסטרופה. אני מאמין שהנוכחים כאן מכירים את זה אבל אני אומר את זה כדי להביא את הקול הזה של תושבי הנגב, ואני גר באזור הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה על הדברים החשובים האלה. << אורח >> נועה ברח"ד: << אורח >> רציתי לדבר בשם התהליכים המינהליים שמתרחשים, גם בגלל שאני חושבת שהייתה כאן סקירה די משמעותית של ההליכים הפליליים וגם בגלל שיש לנו הצעת חוק לתקן את חוק עסקאות ציבוריות כדי למנוע מגורמים פליליים להיכנס למכרזים, למכרזי מדינה ולמכרזים ברשויות מקומיות. אנחנו כמובן לא לוקחים קרדיט על המהלך הזה אותו עשינו עם שותפים - נציג הפרקליטות האזרחית שלא נמצא כאן ואני מבינה שהם מציגים את זה, משרד האוצר ואגף החשב הכללי. זה מהלך מאוד מאוד משמעותי וגם החוק הזה מחכה לקריאה ראשונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מיולי. << אורח >> נועה ברח"ד: << אורח >> כן. זה היה חוק שלא האמנו שנצליח לכתוב אותו בתוך שנה. אין לו תקדימים בעולם, אלא רק באיטליה שם שמעתי שהוא קיים ואנחנו מקווים שהוא יחולל איזשהו סוג של מהפכה. בהקשר הזה אני רוצה לדבר גם על הפרוטקשן. יש לנו ועדה לפסילה של רישיונות של שירותי שמירה. בעבר סיפרתי על כך בוועדה. כבר עכשיו על שולחנה של הוועדה יש 14 חברות שלא הצליחו במישור הפלילי להגיש נגדן כתבי אישום אבל הרישיון שלהן ייפסל. אני רוצה לדבר על מבצעי ערים. השנה יצאנו לשבעה מבצעים. בשבוע שעבר היינו בטירה, טייבה וקלנסואה. אני רואה כאן גם הרבה קציני אג"ם, קציני אח"ם וקציני אכ"ל שפגשתי לאורך השנה, גם בפעם הראשונה וגם לא בפעם הראשונה. כל מבצע כזה, אלה 50 עסקים שלא טופלו בעבר. רק השנה לפחות 350 עסקים קיבלו טיפול של מינימום שלושה רגולטורים ממשלתיים ואנחנו רואים – אנחנו שומעים על זה גם במודיעין – שיש למקרים האלה הצלחות ואנחנו נמשיך עם זה כל חודש. חשוב לי לומר שהנחיית ראש הממשלה במה שקשור לצוות העל עומדת בעינה, להתכנס פעם בשבוע ואנחנו מאמינים שמעקב צמוד אחרי תיקים שהמשטרה חוקרת, כתבי אישום שהפרקליטות מגישה, גזרי דין שבתי משפט נותנים, הטיפול בשירות בתי הסוהר והטיפול ברש"א, הרכבת הזאת, אם היא תעבוד כמו שצריך או שלפחות נראה מה קורה במרווחים בין הקרונות, נוכל לשפר את התהליכים. אני רוצה שנזכור גם את חשבוניות ישראל שזה מהלך שטיפל בנושא של חשבוניות פיקטיביות בצורה שאין לה אח ורע. אלה מיליארדי שקלים שנחסכים למדינה כבר בחודשים הראשונים שהמערכת הזאת התחילה לפעול ותוך כמה חודשים היא תפעל גם נגד חשבוניות בסכומים יותר נמוכים כך שאנחנו מאמינים שיהיה טיפול נוסף. כמובן אני מוקירה את כל השותפים וכל העוסקים במלאכה. אני מוחאת כפיים למשטרת ישראל. מי שלא מכיר אותי, אני נשואה לשוטר, אח שלי שוטר, אני בעצמי משטרת ישראל אפילו שאני לא משמשת בתפקיד שם. היה ראש אח"מ שאמר שאני 70 אחוזים שוטרת. מעבר למשטרת ישראל, יש אנשים נהדרים שעובדים. בשנה הזאת פגשנו את רשות המיסים, את משרד האוצר, את החשב הכללי, התחלנו תהליכים גם עם משרד החינוך לגבי מכרזים. יש הרבה מכרזים שעוברים דרך משרד החינוך ואנחנו מתחילים לטפל גם שם. ייאוש הוא לא שיטת פעולה ואנחנו נמשיך לעבוד. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> חטיבת החקירות. בין היתר הועלה כאן נושא סחיטת דמי חסות ורציתי להתייחס לנתונים. הנתונים שהוצאנו מראים שאכן קיימת עלייה גם בכמות תיקי החקירה שנפתחים וגם בכמות כתבי האישום שהוגשו. בשנת 2025, עד היום נפתחו 1,974 תיקי חקירה בסל עבירות הסחיטה - כלומר, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, נטילת נכסים לשם סחיטה בגביית דמי חסות – מספר המהווה עלייה לעומת שנים קודמות. מבחינת כתבי האישום, עד היום הוגשו 513 כתבי אישום לעומת שנה שעברה בה הוגשו 328 תיקי אישום בעבירות האלה. אני אומר שחלק מזה בעקבות תיקון 146 לחוק העונשין שנכנס לתוקף באמצע 2023 והיום אנחנו מתחילים לראות את כתבי האישום והתיקים שמתנהלים. ההטמעה שלנו גם בשטח היא בימי עיון לכלל המחוזות במערך החקירות כולל שיתוף הפרקליטות בימי העיון האלה כחלק ממי שאמורים להיות בתהליך ובסופו של יום אמורים להגיש את כתבי האישום. אנחנו רואים עלייה. מפלגי הפרוטקשן שהוקמו הן בדרום והן בצפון עושים עבודה מדהימה. אלה פרשיות שבדרך כלל הן מאוד מאוד מורכבות ודורשות זמן. גם משך זמן החקירה הוא ארוך כי גם העבירות האלה מורכבות ולכן נוסף אותו סעיף לחוק העונשין וגם סף הראיות בו נדרשת המשטרה לעמוד על מנת שבסופו של יום באמת יוגש כתב אישום הוא מאוד מאוד גבוה. אלה כתבי אישום שלא פשוט להגיש אותם ותמיד זה דורש מאיתנו מאמצים מאוד מאוד רבים ולהסדיר זאת כל פעם מחדש. גלעד דיבר קודם על הכלים הטכנולוגיים ואני חושבת שבהחלט היו עוזרים והיו נותנים תרומה מאוד משמעותית להוסיף עוד תיקי חקירה ולהביא לכתבי אישום רבים יותר בנושא הזה. << אורח >> אושרה פטל רוזנברג: << אורח >> פרקליטות המדינה. ודאי שהנושא של פשיעה חמורה מאורגנת, עבירות בנשק, סחיטות באיומים, בכוח וכמובן הסד"כ הם בחזית המאבק וכך גם עבירות הרצח. הפרקליטות מגישה כתבי אישום. אני אגיע לנתונים אבל לפני כן חשוב לומר שהגשות התיקים נעשות על סמך המבחן של סיכוי סביר להרשעה. אנחנו מגישים כתבי אישום ואנחנו רואים הצלחות, הרשעות, ובתי המשפט נרתמים למאבק בעבירות הנשק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת בשורה שלא שמעתי עד היום. << אורח >> אושרה פטל רוזנברג: << אורח >> בתי המשפט נרתמים למאבק בשנים האחרונות. לשם הדוגמה, בעבירות בנשק רמת הענישה עלתה. בתי המשפט גם עוצרים – גם במעצרים וגם בתיקים אחרים חמורים יותר שאנחנו רואים – שחרורים למעצר באיזוק אלקטרוני או מעצרי בית בעבירות הנשק. החזקה וההבנה של המסוכנות שנובעת מעבירות אלה מביאה את בתי המשפט גם ליותר מעצרים וגם למעצרים ממושכים אחרי שמתקבלות הרשעות. אנחנו מרגישים שבתי המשפט קשובים. מבחינת כתבי אישום בעבירות בנשק, אני יכולה לעדכן שמאז העדכון הקודם שנת 2024 הסתיימה עם 667 כתבי אישום בעבירות בנשק שהוגשו על ידי הפרקליטות. שנת 2025 עדיין לא הסתיימה אבל נכון לחודש הקודם 633 כתבי אישום כך שההנחה היא שנגיע פחות או יותר לאותם מספרים. מבחינת עבירות הרצח. בשנת 2024 הוגשו 90 כתבי אישום ובשנת 2025 נכון לחודש הקודם הוגשו 81 כתבי אישום. יש המון עשייה. אני מצטרפת לדברים שאמרה חברתי מהמשטרה לגבי סחיטות על גווניהן השונות. היא ציינה שיש 513 כתבי אישום. אני יכולה לומר שהייתה עלייה משמעותית בעבירה של גביית דמי חסות. זה חדש וזה נכנס לתוקף לפני למעלה משנה ובשנת 2024 ראינו רק שני כתבי אישום. בשנת 2025, עד לפני כחודש, 15 כתבי אישום שמבחינת אחוזים זאת קפיצה מאוד משמעותית ויש גם תיקי חקירה שעדיין מתנהלים ותיקים שעוד מתבררים ונבדקים האם להגיש בהם כתבי אישום. אם כן, אנחנו רואים שיש עלייה בעבירה הזאת. אני אומר שאנחנו עושים שימוש – זה הוזכר על ידי תנ"צ מעיין מהמשטרה – בצווי ההגבלה וגם הדבר הזה עובד. זה משהו חדש שאחרי שהובן התהליך ואיך זה נעשה, כבר אושרו בקשות על ידי בית המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כבר אחד הפר את הצו. לא? << אורח >> אושרה פטל רוזנברג: << אורח >> אחד הפר וכבר הוגש כתב אישום. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא הורשע במשפט. << אורח >> אושרה פטל רוזנברג: << אורח >> כן. זה הסתיים. אנחנו רואים את העשייה ואיך הדברים האלה גם נכנסו למסלול ומהווים עוד חגורה ועוד דרך איך לסגור על ארגוני הפשיעה ואיך להיאבק ולהילחם בתופעה. לילך מייעוץ וחקיקה דיברה בהרחבה על שלל תיקוני החקיקה שעומדים על הפרק בשלושה מוקדים עיקריים של נשק, של ההברחות, על תיקונים בדיני הראיות שכמובן גם הם יסייעו לשחרר חסמים ראייתיים, יפתחו צווארי בקבוק, יאפשרו יותר הגשות והרשעות. אני יכולה עוד לומר שבדיון הקודם, בסיכום של הדיון דובר על בחינת הקמת פרקליטות ייעודית. אני כן יכולה לומר שיש הצעה שאושר על ידי פרקליט המדינה והיא הוצעה למנכ"ל משרד המשפטים. ההבנה היא שזה נכון שתוקם פרקליטות ייעודית שתילחם בתופעה עם זרועות משולבים. אדוני ודאי יודע, וכאן המקום לומר, שנדרשים משאבים מאוד משמעותיים אבל ההבנה היא שצריכים גורמים שהם גורמים אזרחיים, פליליים, פיסקליים, כל הגורמים ביחד כדי לשלב זרועות ולהילחם בתופעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לפחות שמח שלראות שהדברים שלי מקבלים התייחסות. אני אנסה לדאוג לתקציב הנדרש. << אורח >> אושרה פטל רוזנברג: << אורח >> נדרשים משאבים משמעותיים אבל אנחנו כן יכולים לומר – ואני אומרת את זה גם על דעת המשנה לפרקליט המדינה וזה גם נאמר כאן היום בדיון קודם בנושא אחר – שזה משהו שאושר על ידי פרקליט המדינה אבל זה צריך להיבחן ולהיות מאושר על ידי המנכ"ל והשר. ההבנה שיש צורך בכך, קיימת. בנושא ההברחות, דובר על תיקון חקיקה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> ברשותכם, אני אוסיף משפט לגבי הנתונים. ברור שבכתב אישום אחד יכולים להיות יותר מנאשם אחד. בשנת 2024 דובר על 665 כתבי אישום אבל הם הוגשו נגד 940 נאשמים. זאת אומרת, מספר כתבי האישום לא בהכרח מבטא את מספר הנאשמים. << אורח >> אושרה פטל רוזנברג: << אורח >> בוודאי. לגבי תיקי הנשק, זה סך כולל של 1,909 מורשעים, שזה נתון מאוד משמעותי והוא מאז הדיווח הקודם. זאת אומרת, בשנת 2024 ו-2025 סך כולל של 1,909 מורשעים וזה נתון מאוד משמעותי. כך גם לגבי עבירות הרצח. במעורבות אמנם הוגשו 90 כתבי אישום בשנת 2024 ו-81 ב-2025 אבל בסך הכול המעורבים, המסייעים, השותפים בצוותא וכולי – 217 וגם זה נתון מאוד משמעותי. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> מילה בהקשר לכתבי האישום. אנחנו יודעים שבתוך אותו כתב אישום יכולים להיות מספר אישומים. רוב כתבי האישום, דווקא של גביית דמי חסות, מכילים המון אישומים ולכן בשנת 2024, אם הוגשו 13 כתבי אישום, בשנת 2025 אנחנו עם 87 כתבי אישום לגביית דמי חסות שזאת באמת עלייה יפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. ניצב בדימוס משה ברקת. << דובר >> משה ברקת: << דובר >> תודה רבה. חניכי הפו"ם, ברוכים הבאים. בסריקה מהירה של הפרצופים, אני מגלה כאן כמה פנים שאני הכרתי בעבר. בהצלחה גם בקורס וגם אחריו. אדוני היושב-ראש, כמה משפטים ממש בקצרה. בדיונים בראשותך אנחנו מדברים הרבה מאוד על הפשיעה החמורה שמהווה איום אסטרטגי שאפילו הוגדרה כאיום לאומי ובצדק. זה מתחבר להרבה מאוד דיונים שנעשים כאן בוועדה. שמענו גם כאן שנעשות הרבה מאוד פעולות ונעשים הרבה מאוד מהלכים, הרבה מאוד פורומים, הרבה מאוד צוותים אבל עדיין הרושם הוא שאין את הראייה הכוללת, בטח באיום בסדר גודל כזה, מישהו שרואה את הכול בראייה מהקומה העליונה ומכווין את כלל הפעילות. יש כאן הרבה מאוד פעולות שנעשות אבל מתבקש מישהו שיכווין את הכול ברמה הלאומית וברמה האסטרטגית. נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת. הרבה מאוד מהאירועים האלימים ובכלל זה גם אירועי הרצח לא בהכרח קשורים לארגוני פשיעה וגם את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון. יש אלימות ואפילו אלימות קשה מבלי שתהיה קשורה לארגוני הפשיעה. מה שהופך את הדבר הזה לזמין ותכוף זה כמובן הזמינות של כלי הנשק. דובר על זה כאן באחד הדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר. אגב, אדוני היושב-ראש, אתה יודע היכן רואים את זה הכי טוב? אני נחשפתי לנתון הזה השבוע באיזשהו מפגש בכובע אחר שלי עם אנשי משטרה, פחות ופחות קטטות אלא פשוט מוציאים נשק ויורים. זה מייתר את האירועים שאני מניח שחלק לא קטן מיושבי הפורום הזה חוו ואולי אפילו חווים של הקטטות ההמוניות. פשוט מוציאים נשק ויורים וכך זה נגמר. כשפרצה הקורונה, המדינה הקימה, ובצדק, מטה לאומי. אם כן, הפשיעה החמורה היא לא מחלה אבל אנחנו שצריכים לפעול כמה שיותר מהר כדי שהיא לא תהפוך למגפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבריי הצעירים, פו"ם, מישהו רוצה להעלות משהו לסיום? אני אסכם כי הדברים שלי מכוונים קודם כל אליכם. יושבי השולחן שאותם אני פוגש חדשות לבקרים מכירים פחות או יותר את הנוסח אבל אני פונה אליכם כי אני יודע שיש על מי לסמוך. ה-7 באוקטובר הוכיח למדינת ישראל שיש על מי לסמוך במשטרת ישראל. אתם אנשים אמיצים, אתם קצינים טובים, נגדים מצוינים, יש לכם יכולת לחולל שינוי. אתם צריכים להאמין בעצמכם כי אנחנו מאמינים בכם. לא כי אין לנו מישהו אחר להאמין בו אלא מכיוון שנתתם לנו את היכולת ואת הכוח להאמין בכם. לכן אני אומר כמה דברים מאוד ברורים ומאוד פשוטים. תסכול זאת לא אפשרות וייאוש הוא לא סעיף בנוהל קרב. תזכרו את זה. זה לא קיים. זה בדיוק מה שמחכים מכם. ארגוני הפשיעה רוצים שתהיו מתוסכלים ורוצים שתהיו מיואשים ואפשר לצאת מזה כי אתם שומעים כאן עכשיו כמה חוקים מחכים ושלא התקדמו. כן, מה לעשות, אנחנו בעידן של ממשלה קואליציונית שיש בה בעיות וחוקים לא מחוקקים, אז מה? זה אומר שאנחנו לא יכולים לעבוד? בטח שאנחנו יכולים לעבוד. אנחנו לא יכולים להביא הישגים? בטח שאנחנו יכולים להביא הישגים. אנחנו רק צריכים להבין שאין זמן. בכל רגע נתון ארגוני הפשיעה, כמו שאמר כאן גלעד, מפתחים עוד אמצעי ועוד יכולת ואנחנו כל הזמן רודפים אחריהם. גם כשאני רודף אחריהם בתקופת האבן כמו שגלעד אמר, עדיין אני יכול לעשות דברים והחכמה היא לדעת לעשות אותם. אתם יותר יצירתיים ממני ואתם יותר נחושים ממני ואין לי ספק בכך. יש קטעים בהם אני פשוט מקנא בכם. בואו שבו כאן עם כל מה שהולך כאן, החגיגה הזאת, ותנו לעשות את הדברים האמיתיים שאתם באמת בסופו של דבר עושים אותם. יש שינויים. השב"כ קצת יותר נרתם בתקופה האחרונה לשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, לא בכל המקומות אבל זה מתחיל וברגע שזה מתחיל, זה יקרה וזה יהיה יותר טוב. אל תחכו לשינויים. תבצעו אותם. הייתי חמש שנים ראש המועצה הממונה של אחד היישובים הכי קשים במדינת ישראל, קוראים לו טובא זנגריה. שרפו לי את המשרד, ירו עלי, שרפו לי את האוטו, כל מה שאתם רוצים. הוגדרתי מאוים 6. גרתי אז ביישוב כורזים. באו אלי תושבי כורזים ואמרו לי, תעשה טובה, תעבור דירה כי מרגע שאתה כאן מאוים ואתה כאן, המשטרה מסתובבת כאן מעולם לא חטפנו כל כך הרבה קנסות על זה שאנחנו נוסעים בתוך היישוב בלי חגורה. אז מה הבעיה לעצור כל בוקר את אותם אלה שאתם יודעים שהם שייכים לארגון פשיעה ולבדוק אם יש לו כובע, ואם אין לו כובע – שיקבל מכות. אתם מכירים את הבדיחה ולא צריך לספר אותה. תטרידו אותם. תציקו להם. הם יעשו טעויות. הם ייכנסו למתח. זאת אחת הדרכים. תעשו את זה עד שנחוקק את החוקים, עד שנביא לכם רוגלות ועד שנעשה את כל הדברים האחרים. שבו להם על הזנב ואל תתנו להם לנשום. תעשו את מה שאתם יודעים לעשות. תשתמשו קצת בתחבולות. אני אומר לכם שאין בעיה של נשקים בכל המגזר, אין בידיים של נשקים בידיים הלא ראויות, נשקים בלתי חוקיים, יש בעיה בתחמושת. הם יעשו כל מאמץ עכשיו למצוא תחמושת. לכו למקומות שיש תחמושת ותעשו את מה שצרי – מלכודות, מארבים, חיפושים, מצלמות. תעשו. תתפסו אותם. אל תחכו. תיזמו אתם את הפעולות הקטנות האלה עד שתגיע כל החקיקה, כל האמצעים, הרוגלות ורייזרים כדי לרדוף אחריהם. אני מכיר את כל הסיפורים והם סיפורים נכונים, הם קושי נכון, עדיין חסרים לכם אמצעים אבל עם מה שיש לכם בידיים ובראש – אתם יכולים להתמודד עם כל ארגון פשיעה. אתם יכולים להתמודד עם כל אחד. אני מצפה שתדעו בסופו של דבר לעשות את זה. אנחנו כאן נמשיך לפעול כדי לתת לכם כלים. כל מה שאני מבקש זה שלא תחכו אלא תעלו את רמת החיכוך איתם. אין לי שום ספק שזה יביא תוצאות. שימוש בנהלים המינהליים. תשתמשו בהם. עשינו עכשיו את הצווים המינהליים שמאפשרים רק על סמך מידע מודיעיני לעצור מישהו ששייך לארגון פשיעה. זה מתקיים ושמעתם שיש גם הפרה ויש כבר אחד שנשפט. אלה כלים שמלחיצים אותם. אלה כלים שבסופו של דבר ייתנו לנו אפשרויות לעשות דברים נוספים. אני חוזר פעם נוספת ואומר שמגיעה לכם כל התודה וההערכה מעם ישראל. אני מבטא אותה כאן בשם כולם. אתם יכולים לעשות את זה אפילו עוד יותר טוב. שיהיה לכם בהצלחה בקורס ותעשו את זה. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:52. << סיום >>