פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 252
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ו (3 בדצמבר 2025), שעה 9:00
סדר היום:
<< נושא >> טיפול הרשויות בחסרי המעמד בפזורה הבדואית – בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - << נושא >>
דיון המשך
נכחו:
חברי הוועדה:
אלון שוסטר – היו"ר
ואליד אלהואשלה
טלי גוטליב
משה סעדה
חברי הכנסת:
סמיר בן סעיד
מוזמנים:
תמר גבע
–
סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד מבקר המדינה
לידור קדוש
–
מתמחה, משרד מבקר המדינה
ליאור כלפה
–
מנהל אגף בכיר, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
ענת חקמון
–
מנהלת מרחב דרום, רשות האוכלוסין וההגירה
דפנה קורן
–
מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי
תמר להבי
–
מנהלת תחום פ"א – השמות ארציות ברשומ"ק, אגף בכיר רשות המקרקעין, משרד הרווחה והביטחון החברתי
נתנאל בוכניק
–
מנהל אגף אסטרטגיה, רשות הבדואים, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
שרונה אזולאי
–
מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל
אילן דגני
–
מנהל אגף ביקורת, רשות מקרקעי ישראל
עבד אל עזיז נסאסרה
–
ראש המועצה, מועצה מקומית כסיפה
סלאמה עדיסאן
–
ראש המועצה, מועצה אזורית נווה מדבר
יעל אגמון
–
רכזת קיום משותף, עמותת עתיד במדבר
אברהם בנימין
–
מנהל אגף מדיניות, תנועת רגבים
שמואל דוד
–
יועץ, הקרן החדשה לישראל
נעה דגוני
–
עו"ד, משרד עו"ד לוסטיגמן ובלנק
איברהים אלגריבי
–
תושב הכפר אלסר
מנהלת הוועדה:
פלורינה הלמן לוין
רישום פרלמנטרי:
הדר אביב
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> טיפול הרשויות בחסרי המעמד בפזורה הבדואית – בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >>
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שלום לכם, אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: טיפול הרשויות בחסרי המעמד בפזורה הבדואית – בקשה לחוות-דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.
הדיון מתקיים זו הפעם השנייה, ביוזמתו ולבקשתו של חבר הוועדה, חה"כ ואליד אלהואשלה, שלא נמצא כאן וייכנס, אשר העלה כאן בוועדה לפני כעשרה חודשים את הסדרת חסרי המעמד במגזר הבדואי בנגב. אני אישית לא נכחתי בדיון, ולכן, במובנים רבים, זו הזדמנות מבחינתי ללמוד ולתת דוח על מה קרה מאז.
מצב זה של תושבים חסרי מעמד מורכב ומאתגר. מדובר באנשים שחיים בישראל, לעתים משפחתם חיה כאן במשך דורות, אך מסיבות שונות בניה אינם רשומים במרשם האוכלוסין ואין להם תעודת זהות. הסיבות לכך מגוונות; יש רבים שבני משפחתם – אגב, אני אומר 'רבים', ואני מבין שהמספר הוא בן שלוש ספרות, זה מה שקראתי בכתובים, תעדכנו אותי אם זה נכון – לא נרשמו כראוי עם קום המדינה, וכן כשנקראו לכך בהזדמנויות נוספות בהמשך, ואולי יש גם אחרים שהצטרפו למעמד הזה על ידי נישואים או בדרך אחרת. נשמע על כך.
לענייננו, ההשלכות להיעדר הרישום והזיהוי הנובע מכך הינן בעייתיות: קושי בקבלת שירותי בריאות בסיסיים, קושי ברישום תלמידים למוסדות חינוך, הסדרת חשבונות בנק, קבלת רישיונות עבודה, קושי בתנועה בין יישובים, ותעסוקה רשמית ומוכרת. בעיניי, אני כבר מקדים, וזאת הפואנטה – יש בני אדם שחיים כאן בישראל לאורך שנים, ומתקשים לקבל או לא מקבלים את השירותים הבסיסיים. האחריות על הסדרת נושא מתמשך זה נמצאת בידי מינהל האוכלוסין ושר הפנים שאמון עליו.
אני מבין כי עיקר הבעיה נמצא בשבט אל עזאזמה, ועל פי רשות ההגירה והאוכלוסין הקושי ברישום נובע מחוסר יכולת לזהות את האנשים. מי שנולד בבית חולים ישראלי ואין לאימא שלו אזרחות, אין לו זיהוי ותיעוד, ומכאן נובע כי אין לו מספר תעודת זהות. הדבר שונה מתושבים ארעיים או תושבי קבע הממתינים לאזרחות קבועה, מכיוון שבמקרה שלהם כן יש אפשרות לזהות אותם. כמו כן, נמסר לוועדה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה כי זיהוי לא ניתן לעשות על פי תצהיר.
הוועדה קבעה בדיון הקודם כי היא תמשיך לדון בנושא. על כן התכנסנו כאן היום, והינה, התיישבת בתזמון אריק שרוני כזה. אני מעביר את זכות הדיבור לך או שאתה רוצה לקחת קצת אוויר?
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני אגיד כמה דברים בקצרה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת אלהואשלה.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תודה, מכובדי, יושב-ראש הוועדה, אלון.
זהו דיון חשוב שמגיע בעקבות דיונים קודמים שבהם אנחנו מנסים לפתור את הסוגיה של 107 בני שבט אל עזאזמה. בדיון האחרון הצגנו את כל הבעיות מבחינת רישומים במשרדי ממשלה, מבחינת רישומים במוסדות חינוך, מבחינת רישומים בבנקים וכולי. אנשים מתקשים לנהל בצורה טובה, ולכן דרשנו ממשרד הפנים שיהיה פתרון הולם על מנת לאפשר לאנשים לנהל אורח חיים בצורה מסודרת.
אני רוצה להגיד לכם את האמת ואמרנו בישיבה הקודמת, הסוגיה הזאת יכולה להיפתר, יכולים לתת להם פתרון מיוחד. דיברתי עם ענת, מנהלת המחוז, ואני מקווה שהיום הם מביאים לוועדה בשורה על מנת לפתור את הסוגיה של 107. אנחנו רוצים לחזור הביתה עם תשובה לאנשים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ואליד, רק תחדד לי – 107 זה לא איזה קוד או טופס. זה מספר האנשים?
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אלה 107 אנשים שהם חסרי מעמד.
<< אורח >> יעל אגמון: << אורח >>
חסרי מעמד בארץ ובעולם.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
יעל, ברשותך, אני רוצה שננהל דיון טוב על מנת להביא לפתרון הסוגיה. זו השאיפה שלנו. נמצאים כאן נציגים ממשרדי הממשלה, ואני רוצה שתהיה נכונות משני הצדדים ושנמצא פתרון. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. נמצאים איתנו כאן ראשי רשויות, ואני אבקש מהם לפתוח. מיד לאחר מכן נעבור למשרדי הממשלה. ככלל, אני משתדל שהוועדה הזו תשמע את משרדי הממשלה ותעסוק בפתרון העניין, ופחות באלמנט של ה'פארלה' בפרלמנט. אבל ראשי רשויות הם מכובדים והם פותחים.
עבד אל עזיז נסאסרה, בבקשה.
<< אורח >> עבד אל עזיז נסאסרה: << אורח >>
בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני נסאסרה עבד אל עזיז, ראש המועצה של היישוב כסיפה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אתה אומר יישוב – כמה תושבים?
<< דובר_המשך >> עבד אל עזיז נסאסרה: << דובר_המשך >>
ביישוב חיים 26,000 תושבים, ואנחנו נותנים שירותים לעוד כ-25,000 אנשים שגרים מחוץ לקו הכחול המוכר של היישוב – שירותים נוספים כמו: חינוך, בריאות וכולי.
אם אנחנו רוצים לדבר על הסוגיה של האנשים חסרי המעמד, וכפי שציין חה"כ אלהואשלה, מדובר ב-107 אנשים שגרים במדינת ישראל בשבט אל עזאזמה. נתקלתי בחלק מהם בכובעי הקודם כעורך דין, ואני חושב שמבחינת משרדי הממשלה או בית המשפט הסוגיה הזאת היא סוגיה פתירה, זו לא סוגיה קשה לרשום 107 אנשים ולשייך אותם למשפחות כאלו ואחרות, אם באמת יש להם קרובי משפחה שגרים בארץ; השיוך הוא לא קשה, ויש היום בדיקות למיניהן שניתן לעשות.
אבל אני רוצה להרחיב את הדיון. יש הרבה אנשים חסרי מעמד, בעיקר ילדים שנולדו מנישואים עם נשים מהגדה או מהשטחים, ואחרי הלידה הזוג נפרד וחלק מהילדים האלה הם חסרי מעמד. נותנים להם איזשהו מספר שמכניס אותם למוסד חינוכי כזה או אחר, אבל תעודת זהות הם לא יכולים לקבל כל עוד לא עושים את הבדיקות הנדרשות (DNA), ולפעמים לא ניתן לאתר את האימא על מנת לחייב אותה לבדיקה. היו מקרים כאלה שנתקלתי בהם אישית. אולי משרד הפנים יקל קצת ויסתפק בבדיקת האבא או האחים מאימא אחרת, על מנת לרשום את הילדים שיש להם מספר זיהוי מסוים אבל לא מספר תעודת זהות. אני מכיר את זה ממוסדות החינוך, ואנחנו רושמים אותם תחת מספר כזה או אחר.
לגבי 107 – בכל מדינה מתוקנת, מדינה דמוקרטית, בשנת 2025, ומדינת ישראל היא מהמדינות המתוקנות והכי מתקדמות בעולם, לבוא לוועדה לענייני ביקורת המדינה עם סוגיה של 107 אנשים שטרם נרשמו או אין להם תעודות זהות או אין להם מעמד, אין להם דרכון, אין להם כלום, והם אנשים שחיים במדינה – אני חושב שהמבקר המכובד יכול להביע את דעתו פה ולסיים את הסוגיה הזו. זו סוגיה לא קשה.
כפי שדובר פה, אני מבין שתצהיר לא מספיק על מנת לרשום בן אדם כזה או אחר, אבל היום יש שיוכים למיניהם ויש בדיקות שניתן לעשות. הרי מי שאין לו מעמד, לא יצא מהארץ ולא נכנס לארץ, אין לו זהות לצאת ולחזור לארץ, ואני חושב שהגיע הזמן. אי-רישום המעמד שלהם גוזל מהם גם הרבה הטבות אחרות, אין להם, לא קצבאות, לא בריאות, לא קופות חולים, לא חינוך, והרבה דברים נוספים שהם לא יכולים לקבל. על כן, תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה ותודה שהגעת. סלאמה עדיסאן, בבקשה.
<< אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >>
בוקר טוב לכולם. אני סלאמה, ראש מועצת נווה מדבר. קודם כול, אני מודה לחה"כ ואליד אלהואשלה על היוזמה, וליו"ר הוועדה אלון.
גם אני משבט אל עזאזמה, ואלו התושבים שלי, מתוך היישוב שלי, ואני מכיר אותם באופן אישי ואת הסיפור שלהם באופן אישי, גם כשהייתי מפקד בצבא, וחלק מהם הגיעו ממצרים. ליוויתי את האירוע הזה מהתחלה עד הסוף, ואני שמח מאוד שכרגע דנים בכנסת ישראל על האוכלוסייה הזאת.
אני רוצה להגיד לכם, מהאוכלוסייה הזאת אני פוגש את הסטודנטים הטובים ביותר וההורים הכי טובים, וסטודנטים שיכולים אפילו להביא גאווה למדינת ישראל. הם אזרחים טובים והם פשוט חסרי מעמד. כפי שאמר חברי עבד אל עזיז, פשוט אין להם אור חיים ואין להם חיים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רק תחדד, הם סטודנטים - - -
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
לא כולם סטודנטים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא כולם, לאלו מתוכם שהם סטודנטים כנראה יש מסלולי תעסוקה וחיים שכן אפשריים.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אחרי שסלאמה יסיים, יעל תגיד כמה דברים והיא תתייחס ספציפית לאנשים חסרי המעמד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר.
<< אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >>
אני מכיר את הסיפורים כראש רשות. אני נתקל באנשים עם תואר שני שלומדים במדינת ישראל, עם פוטנציאל, שיכולים להגיע רחוק, אבל הם עוברים, לצערי, סדרה של השפלות במקומות שצריך לעזור להם, והדבר הזה צריך להיגמר. בנוסף לכך, במיוחד בשבט אל עזאזמה יש אנשים שאין להם אזרחות.
מי האנשים האלו? אלו אנשים שאת חלקם אני מכיר גם מהשירות הצבאי. יש הורים שאין להם אזרחות, והילדים שלהם בצבא. אז הם אזרחים ממדרגה ראשונה. הסיפור הזה חוזר על עצמו, ואנחנו פשוט לא יודעים איפה זה נגמר.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בשביל זה אנחנו פה, ונראה מה אפשרי. יעל, בקצרה, בבקשה.
<< אורח >> יעל אגמון: << אורח >>
תודה רבה. אני רוצה להתייחס בשלב הזה רק ל-107 איש שחיים בביר הדאג'.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
זה הנושא.
<< דובר_המשך >> יעל אגמון: << דובר_המשך >>
מצוין. כאשר הם מגיעים לבית חולים ללדת, הם יוצאים עם נייר שנקרא: ילוד חדש ללא זיהוי. כשהם נכנסים למערכת החינוך, והם נכנסים למערכת החינוך של מדינת ישראל - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, לפני זה – מערכת הבריאות?
<< דובר_המשך >> יעל אגמון: << דובר_המשך >>
בריאות אין. בריאות זה סיפור. הם נכנסים ללדת, הם משלמים עבור הלידה 13,000 שקל במזומן, אחרת, ישלחו אותם החוצה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני חוזר – הבריאות, החיסונים, מעקב התפתחות, טיפת חלב וכולי?
<< אורח >> יעל אגמון: << אורח >>
זה נעשה באופן פרטי. כשהם נכנסים למערכת החינוך יש טופס שנקרא טופס 4, תלמיד חדש חסר זהות, משרד החינוך נותן מספר פיקטיבי, ועם המספר הזה הם רצים עד לסוף י"ב. לגבי מי שלומד, במקרה הספציפי שלנו אנחנו מדברים על אישה שמנהל בית ספר שלה פנה אליי שאני אעזור לה ללמוד. הם לא יכולים ללמוד במכללות במדינת ישראל כי צריך תעודת זהות, צריך אזרחות. זה החוק, ולכן המקום היחידי שאפשר ללמוד בו הוא האוניברסיטה הפתוחה.
מה שמעניין הוא שאם נכנס ילד למערכת החינוך עם מספר פיקטיבי, זה נכנס לכל המערכות המקושרות במחשב. ולכן כאשר מקלידים לאוניברסיטה הפתוחה את המספר הפיקטיבי, זה מתקבל שם כמספר תעודת זהות. כנ"ל, אם היא רוצה לעשות את מבחן יע"ל, וצריך לבוא לשם עם תעודת זהות, המספר הפיקטיבי תופס שם.
ולכן, היא לא יכולה לממן, אני מממנת אותה. היא לא יכולה לקבל דואר, כי כשבאים לדואר היום צריך תעודת זהות כדי לקבל חבילה. אז האוניברסיטה הפתוחה בסדר מאוד, הם שולחים את זה אליי ואני מביאה את זה. עכשיו יש לה תעודת הוראה, היא גמרה תואר ראשון כמצטיינת דיקן, היא עושה עכשיו תואר שני, והאפשרות היחידה שלה לעבוד היא בעבודה של כסף מזומן מתחת לשולחן.
אני חושבת שאנחנו צריכים לתת פתרון ל-107 איש האלה, ואני התלבטתי אתמול לגבי איך אפשר לתת זיהוי והלכתי לזלדה. זלדה כותבת: "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו". אני חושבת שצריך לבוא באופן ספציפי מאוד לביר הדאג', לשבת בספרייה של בית הספר התיכון, ניתן שם מקום, יבואו אנשי משרד הפנים ויזהו אותם, יבוא מנהל בית הספר, תבוא מורה, יבואו חברים ושכנים, ונזהה 107 איש.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי המשתתפים, בוקר טוב לכולם ותודה שהגעתם. עבד אל עזיז וסלאמה, אהלן וסהלן. קודם כול, יש לי סימן שאלה לגבי המספר שאמרתם.
אני משבט אל עזאזמה, וכל האנשים שמדובר עליהם הם שכנים שלי, אני מכיר את רוב-רובם באופן אישי, ומה האשמה היחידה שלהם? שהם עברו ממקום במדינה שהיה סיני למקום אחר, ועד היום אף אחד לא מכיר בהם. הם חסרי מעמד בצורה לא נורמלית. יש להם קושי להגיע לבתי חולים ולבתי ספר, ואם הם רוצים ללכת לטיול הם לא יכולים. אז יש בעיה ואנחנו צריכים לבדוק את זה במהירות.
הדיון האחרון היה ב-18 בפברואר, לפני כמעט שנה, ואני מקווה שנצא עכשיו ונקים ועדה מיידית בן-משרדית, לצאת לשטח, ללכת לאנשים האלה, לבדוק אותם, לראות, אבל אני בטוח שלא מדובר על 107 אנשים, מדובר על אלפים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה, סמיר. הצטרף אלינו גם חה"כ משה סעדה. אתה איתנו?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
רציתי להגיד - - - מזל טוב על הולדת התאומים הנכדים שלו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
הופה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
- - - ראיתי אותו השבוע טרוט עיניים בגלל זה - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זכית להיות בבריתות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
נכון, נכון. לכן פתאום ראיתי אותו. לא שמתי לב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ברכות, מזל טוב.
הוזכרה ענת חקמון – אני מבין שאת פיבוט בנושא, את מרשות האוכלוסין וההגירה בדרום. נכון?
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
כן. בוקר טוב. אני ענת חקמון, מנהלת מרחב דרום ברשות האוכלוסין.
כמו כולם, היינו פה בפברואר 2025, ואז הוחלט שתוקם ועדה, עד כמה שאני יודעת ומה שהיה בפרוטוקול. ועדה כנראה לא הוקמה, ושום דבר לא השתנה. אני יכולה להגיד לכם מה כן השתנה אצלנו.
מאז פברואר 2025 עשינו מאמצים רבים כדי למצוא פתרון לכל אלו שהגישו בקשה. מסתבר שכל מי שהגיש מסמכים, מרכזי חיים, ניסו להמציא כל מיני מסמכים על מנת שנזהה אותם ונגיע לחקר האמת במי מדובר. עד לרגע זה לא הצלחנו להגיע לחקר האמת ולא מצליחים לזהות. יותר מזה, אני יכולה להגיד לכם שאני בעצמי פניתי לארכיב ישן מאוד שלנו במת"ק ארז, שם הארכיון, ושם הם הצהירו שזה הדוד שלהם ואבא שלהם, והלכתי להוציא משם מסמכים באמת לסייע ולעזור, אך לצערי לא הצלחתי.
אחת הבעיות שיש לרשות האוכלוסין וההגירה, כמו שציינו, זה הנושא של זיהוי. כל עוד לא יהיה זיהוי אני לא אוכל לסייע. אני חושבת שצריך להקים ועדה והוועדה הזאת תחליט איך אנחנו מטפלים בכל חסרי המעמד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ענת, רק שאלה – ומיד תמשיכי כמובן. אני מצטט מהחלטה מלפני עשרה חודשים – ישנה בקשה, ומנהלת הוועדה מאשרת שהוועדה הוציאה מכתב לשר הפנים ולשר התפוצות שיש לו נגיעה לעניין, ובו היא מבקשת להקים צוות שיתכלל את הנושא וידון בו, ואנחנו מבקשים להתעדכן. זה חונה במשרד והפנייה הייתה למשרד, אבל אני אשמח לשמוע את הגורמים הקיימים. זה נושא שאנחנו יותר מרגישים מאשר יודעים שהוא צריך להיפתר לאוכלוסייה המסוימת הזו, וצריך למצוא את הדרך בעזרת הייעוץ המשפטי המתאים וההיגיון האנושי.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אלון, אנחנו מכירים את ענת ומכירים את העבודה המקצועית שלה. אנחנו רוצים למהר בהקמת ועדה. העניין לא צריך להמתין יותר, וחשוב לנו להתקדם בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני אישית ארצה להיות מעורב, וגם את הדיון הזה אנחנו נסכם בפנייה. אני לא יודע למה זה נעצר. כנראה לא עקבנו ולא לחצנו, ואני רק שואל אותך מי לדעתך צריך להיות בצוות כזה. אני שואל את הנוכחים ואולי אפילו את מבקר המדינה, כיצד פותרים את הבעיה ואני מבין את הבעיה – איך מזהים אדם שאי אפשר לזהות אותו?
זה אירוע שמונח לפתחנו, והוא אירוע אנושי, אנשים שחיים כאן לאורך שנים כנראה. ייתכן שביניהם יש מי שלא, אז צריך לקבוע קריטריונים יוצאים מגדר הרגיל כי יש כאן סיטואציה מיוחדת מאוד.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אם הייתה דרישה להקים ועדה בפברואר והיא לא הוקמה, אז אני מציע שכל אחד יתייחס לנושא הזה, ואולי נחשוב ביחד איך להקים את הוועדה הזאת. האנשים האלה סבלו מספיק, אני לא רוצה שנמשוך את זה עוד יותר.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מעל 30 שנה.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
משרד התפוצות כאן, משרד הפנים כאן וגם ביטוח לאומי כאן, כולם כאן, ואולי ניתן עכשיו מתווה להקמת ועדה ונתקדם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אנחנו לא יכולים להקים במקומם. אנחנו יכולים ללחוץ, אנחנו יכולים להביא את האנשים הרלוונטיים, את המנכ"ל או השר הרלוונטי לדיון. הוא לא צריך לבוא הנה, הוא צריך להקים את הוועדה, אבל הכוח שלנו הוא לקיים את הישיבה. זה נושא שהשאלה בו היא פחות מה קרה וחקר העבר, ויותר נכון לעכשיו, כאן ועכשיו איך פותרים ואיך מחברים במדינת חוק את הבעיה האנושית.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אתה צודק, אני מסכים איתך. אבל חשוב לי להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שעל הנושא הזה התקיים דיון ב-2018. שים לב, ב-2018, ב-2024 וב-2025, ואנחנו מנהלים דיונים בנושא הזה במשך שבע שנים. צריך לפתור אותו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
דבר אחד שאני יכול לומר, חה"כ אלהואשלה, זה שאני לא הייתי בעסק, ואני בתור איש הדרום איכנס לעניין. בוא ניתן לעצמנו צ'אנס – שלושה אנשי דרום ועוד אנשים שהנושא הזה הוא תפקידם וחשוב להם.
ענת, בבקשה, תמשיכי ותסיימי. הדבר המרכזי הוא – מי צריך להיות בצוות כזה? מה הנושא? איך פותרים את זה? מי האנשים שצריכים לשבת במקום שבו צריך להציע הצעת פתרון?
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
אני חושבת שכל גורמי הממשלה. זה מתחיל ממשרד החינוך, ביטוח לאומי, משרד התפוצות, רשות האוכלוסין, וגם כל האנשים שבעצם נוגעים בהם. משרד החינוך מכיר את האנשים - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני אשאל אחרת, אני אחלק את הדיון שלנו פה כרגע באותה קבוצה לשניים. נושא אחד, זה איך פותרים ומגיעים, ככל שאפשר, למצב של הענקת תעודה כזאת או אחרת, והשאלה השנייה היא הענקת השירותים. אני מפריד בין הדברים כי אני חושב שהדבר הראשון הוא שצריך לאפשר לאנשים לקבל את השירותים. לא יכול להיות שבגלל לקונות היסטוריות גדלים ילדים שלא יכולים לקבל טיפול שוטף, במימון המדינה או בהשתתפות הביטוח שלהם וכולי, כמו שצריך להיות.
הייתי רוצה שהנוכחים ידברו גם על השאלה איך פותרים את הנושאים השוטפים הללו, כמו הפטנט שהמציאו יפה מאוד – הראש היהודי או הבדואי המציא פטנט, ויש קוד זיהוי והוא רץ כנראה יותר מ-12 שנה גם לתוך חלק מהמערכות הנוספות. באותה צורה, צריך למצוא דרך פשוטה כדי להעניק את הדבר המובן מאליו. הנושא השני הוא הפתרון הקצת-יותר הוליסטי של העניין.
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
לגבי השירותים, זה לא המקום שלי וזה לא התפקיד שלי להחליט איך הם יקבלו את השירותים. אנחנו כן מטפלים בנושא המעמד.
לגבי השירותים, כמו שאמרו פה כולם, יש מספר זהות פיקטיבי שאיתו הם רצים מגיל קטן וממשיכים איתו. גם בביטוח לאומי, כשתינוק נולד, בשנתיים הראשונות הוא מקבל מספר זהות פיקטיבי כדי שיעשו לו חיסונים. את זה אני מכירה מקרוב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אז זה קיים?
<< דובר_המשך >> ענת חקמון: << דובר_המשך >>
זה קיים, עד שנתיים.
<< אורח >> עבד אל עזיז נסאסרה: << אורח >>
אבל ברגע שיש מעמד, מגיע לו ישירות עם - - -
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
לא. תינוק שנולד בבית חולים סורוקה – אני יודעת כי בדקתי את זה, כי אנחנו לא נתנו מעמד, ואנחנו יודעים שיש מספר תעודת זהות פיקטיבי עד שנתיים, והוא מקבל חיסונים. את זה אני יודעת. כל זה לא קשור אליי, איך מקבלים שירותים ואיך כולם ידאגו להם. זה לא משהו שקשור לרשות האוכלוסין.
לגבי המעמד, כמו שציין פה חה"כ אלהואשלה, מ-2018 אנחנו מגיעים לפה ומנסים למצוא פתרון, וכל פעם אני חוזרת ואומרת שלי, כנציגת רשות האוכלוסין, אין אפשרות לזהות את אותם אנשים שמגישים בקשות, ועל מנת לסייע להם צריך למצוא להם פתרון.
כמו שהיה בישיבה הקודמת, הפתרון צריך להיות ברמת ועדה של שרים, ושם יחליטו מה עושים עם הקבוצה של חסרי המעמד. בנהלים ובחוקים שקיימים ברשות האוכלוסין אין מקום להכניס אותם לשום בקשה, ולכן אני חושבת שצריך להמשיך ולבקש את הוועדה הזאת. לי אין פתרון אחר, ומפברואר 2025 הוגשו כמה בקשות שהייתי מעורבת בהן באופן אישי, ועשינו מאמצים רבים כדי לזהות, ולא הצלחנו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה בינתיים. נציג משרד התפוצות, בבקשה.
<< אורח >> ליאור כלפה: << אורח >>
שלום וברכה, בוקר טוב. אני פה בכובע של האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית, וכמו שאתם יודעים, האגף שלנו נודד. הוא הבדואי היחידי במדינה שנודד, כי הבדואים כבר לא נודדים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, זה כמו סיפור התפוצות היהודיות.
<< דובר_המשך >> ליאור כלפה: << דובר_המשך >>
אנחנו נדדנו חמישה משרדים בחמש שנים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אבל תראה איזו אירוניה של ההיסטוריה או של המדינה, שמשרד התפוצות היהודיות עוסק בתפוצה שאינה נודדת.
<< דובר_המשך >> ליאור כלפה: << דובר_המשך >>
אתה יודע מה התרגום לערבית של משרד התפוצות? מַכְּתַבּ אל-שתאת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לשוטט, כן.
<< דובר_המשך >> ליאור כלפה: << דובר_המשך >>
בהקשר הזה, יש פה ביצה ותרנגולת. כאגף, עיקר עיסוקנו בגיבוש ויישום תוכנית החומש הממשלתית לחברה הבדואית וצמצום פערים, שמתעסקת במגוון נושאים: בסוגיות של הגיל הרך, בתעסוקה, בפיתוח מבני ציבור וכדומה; ובמלוא הצניעות, יעידו ראשי הרשויות שפה שאנחנו משתדלים לעשות עבודה טובה יחד עם ראשי הרשויות בשטח.
כדי להנגיש שירותים לאוכלוסייה נוספת – המדינה יודעת לטפל במי שיש לו כתובת, תעודת זהות, מספר אישי, משהו. לכן יש פה חסם מרכזי וזו ביצה ותרנגולת. משרד החינוך פתר את זה במספר פיקטיבי למשך שנות הלימוד שלו, ואני מחזיר את מה שציינה פה קודמתי – אין מנוס מלחזור לאותה ועדה, אולי לקצוב לה זמן לגבש את ההמלצות, ולחזור לפה עם תשובות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה, ליאור. אני חושב שזה המצב, וככל שאני מכיר אותך ואת שארי בשרך, עשיתם דברים מסובכים יותר. לא שהבעיה היא קטנה. יש פה בעיה עקרונית שצריך לטפל בה ולפתור אותה.
שלום, גברתי. מה נשמע?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
שלום לך, אדוני היו"ר. רק רציתי - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, אבל לא קיבלת רשות דיבור.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, לא. רק להתייחס למה שהוא אמר.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שנייה, רגע. רציתי להגיד לך, בבקשה, טלי, חברת הכנסת. הכבוד הגדול.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
אה אוקיי. אני לא רגילה לנימוסים. קטונתי.
אני רוצה לומר משהו בהקשר של הדיון, אבל גם, ואני אומרת את זה בזהירות הראויה, בקלות שבה מבקשים דוח מבקר. זה עניין של מדיניות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, אנחנו לא בזה. אנחנו מדברים על ועדה בין-משרדית - - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
קודם כול, זה שלא ביקשתם עכשיו זה בסדר, וגם לא היה מקום לבקש את זה. אבל בזימון לדיון היום ובזימון לוועדה היום זה כתוב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טלי, זאת הדרך שלנו לדון בנושא ולסייע בבעיה שלא נפתרת עשרות שנים.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
לכן אני מבקשת – אם נתת לי זכות דיבור, אני רוצה רגע להבהיר.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בטח.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני חברת קואליציה שמגיעה לדיונים הללו, למרות שאני חברה בחמש ועדות מקבילות. ישבנו כאן בישיבה הקודמת ומסתבר ששמענו טענות שלא מחזיקות מים, כי השירותים ניתנים גם לאנשים חסרי מעמד, ואנחנו לא יכולים לכפות - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, לא כל השירותים. שמענו פה כרגע שלידה עולה 13,000 שקל.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
סליחה, בכל הכבוד, אני רק אומרת, לך אתה לבית חולים במקום שבו אין לך תעודת זהות ואין לך אזרחות, וגם אתה תצטרך לשלם. אז או שישלמו ביטוחים, ויש לזה פתרונות אחרים, אבל לא דרך דוח ביקורת כי זה עניין של מדיניות.
הם אמרו לנו בישיבה הקודמת שאם באה יולדת לבית חולים ללדת, לא נותנים לה ללדת אם היא לא משלמת, ואני אמרתי שאין חיה כזאת. אני מכירה את זה בבשר שלי, כי אני מכירה את עבודת בתי החולים וזה בכלל לא שיקול. זה עניין של גבייה אחר כך. זה לא טרום טיפול כמו בארצות אחרות, אלא זה גביית תשלום לאחר מכן.
לכן אני רק מבקשת להבהיר – כשאנחנו מתמודדים עם חסרי מעמד, זה עניין של מדיניות. הוועדה לענייני ביקורת המדינה לא כופה מדיניות. אנחנו לא משתמשים פה בוועדה הזו כדי לכפות על המדינה לקבוע מעמד או ליצור מעמד.
מדינת ישראל דואגת גם לבאים בשעריה שלא כחוק, גם למצויים בשעריה בלי מעמד. שמענו כאן טענות קשות מאוד בישיבה הקודמת, ואני יצאתי נגדן, אבל כבר התקבלו לזה תשובות מהגורמים הרלוונטיים. העובדה שיש תשלום לשירותים מסוימים שהוא גבוה ממי שיש לו תעודת זהות ישראלית, שמשלם ביטוחים וכולי, יש בזה ממש, אבל יש בזה גם היגיון.
אני אומרת בזהירות מוחלטת – יש לנו עכשיו בבית חולים ברזילי נוח'בה מעזה, נמצא ומקבל שירותים - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
להבדיל, להבדיל. טלי, להבדיל.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
להבדיל אלף אלפי הבדלות. בסדר, סליחה, אני רק אומרת - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מבין מה שאת אומרת. אנחנו עסוקים - - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני רוצה רגע להבהיר, אנחנו נותנים שירותי רפואה לכולם. אנחנו לא מתנים את התשלום מראש, אלא הגבייה נעשית לאחר מכן. ולכן אני מבקשת להבהיר כאן לחברים, תישמענה עמדות – אני לא נכנסת לזה ולא מתווכחת. אני סבורה שהמדינה שלנו, ככל שהיא יכולה, נותנת שירות לכל מי שנמצא בשעריה. אבל אני אומרת פה, תדייקו בהקשרים הללו את הרצון שלכם להזמין דוח מבקר לפי סעיף 21. זאת ועדה שיש לה ערך. אני חברה בוועדה הזאת מאז שאני בכנסת, ולא פעם הדפנו בקשות כאלה, כי יש לנו כאן רוב קואליציוני, אבל לא פעם גם הסכמנו, כשיש לזה ערך וכשיש לזה מקום. אבל כעניין שבשגרה להגדיר את זה, אין לזה מקום.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר, די. הבנתי. עוד משהו? תודה. רק תישארי לשמוע את הדבר הבא.
הוועדה יכולה לדון בכל מיני נושאים. אם אין דוח, הדרך העיקרית שאני מכיר היא להתכנס סביב הכותרת שנקראת סעיף 21, ופה אנחנו בוחנים את הדרך. במקרה הזה, אני סובר שהדרך הראויה כדי לא להשחית זמן לאומי של ממלאי תפקיד והציבור, זה למצוא פתרון בין-משרדי בדרג המבצע, וכרגע בהיבטים של למה, מבקר המדינה יכול לעסוק בשלל נושאים אחרים.
נכון, אני מודה שמדובר בפנייה שהייתה כבר לפני עשרה חודשים, זה לא התכנס ואני מניח שהיו עוד עניינים אחרים לכולם.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אין לי בעיה עם עצם הדיון. ברור.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני זוכר את מנחם בגין שעשה דברים גדולים לכמה מאות בודדות של פליטים, ואנחנו התגאינו. ולהבדיל, פה מדובר באנשים שכנראה – וזה מה שצריכה הוועדה לבדוק מבחינה היסטורית – לא חטאו ולא פשעו, הם נפלו בתוך הביורוקרטיה ובתלאובות השוטטות.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא, הם ממש לא נפלו בתוך הביורוקרטיה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן, כן. הם לא יכלו או שההורים שלהם לא הצהירו בזמן. הם נדדו בין סיני לבין ישראל. זה לא היה בניגוד לחוק. כולם יודעים שהם נמצאים פה. בקיצור, החלטת המדינה, ואני לא נכנס כרגע להחלטה עצמה - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
המדינה סוברנית בדברים האלה לחלוטין.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יקירתי, הבנו, ובמקרה הזה גם הסכמנו. אני מבקש להמשיך לשמוע אנשים נוספים. בעיקר אני רוצה לקבל רוח גבית על כך שהדברים שאמר ליאור כלפה, נציג משרד התפוצות - - -
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל אלון, עדיין לא מדובר באנשים שעברו גבול. האנשים היו בתוך המדינה. נכון?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בהיסטוריה, אולי אבותיהם כמו אבותינו נדדו. יש עוד אנשים שרוצים להתבטא, בבקשה?
נמצאת כאן נציגת המוסד לביטוח לאומי. בואו נשמע מה קורה בפרקטיקה, ואולי במקרה יהיה לכם גם רעיון כשתחזרי הביתה ותתייעצי עם אנשים. אני אומר את זה משום שבסופו של דבר צריך לגבש קבוצה שתחליט שהיא פותרת את העניין. נכון שבסופו של דבר צריך להיות דרג מיניסטריאלי שמאמץ אותה, אבל מהשטח, מהדרג המקצועי אפשר להציע הצעות.
<< אורח >> דפנה קורן: << אורח >>
אני דפנה קורן מביטוח לאומי. אנחנו כמובן נשמח לסייע בכל פתרון. העניין הוא שיש סדר לדברים, וכפי שדיברתי עם ענת קודם ואמרנו גם בדיון הקודם, אנחנו מגיעים אחרי שניתנת אשרה או אזרחות ממשרד הפנים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן, את זה אני מבין. מה קורה בפועל? איזה שירותים הם כן מקבלים או לא מקבלים?
<< דובר_המשך >> דפנה קורן: << דובר_המשך >>
כרגע, מי שלא תושב ישראל לא זכאי לשירותי בריאות. הזכרתם פה את החיסונים שניתנים עד גיל שנתיים – אני קצת מופתעת כי זה בג"ץ שקבע למזרח ירושלים את הכללים האלה, אז אני לא יודעת אם אכן זה קורה, היא אומרת שלא.
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
יש לי מקרים.
<< אורח >> דפנה קורן: << אורח >>
ענת מציינת שיש מקרים כאלה. אני לא מכירה אותם, וזו לא אמורה להיות האוכלוסייה. אם הם מקבלים, אז זה יופי. אבל כמובן נשמח לסייע אחרי שיהיה את השלב הראשון.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר, תודה רבה. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, בבקשה.
<< אורח >> נתנאל בוכניק: << אורח >>
אני נתי בוכניק, מנהל תחום אסטרטגיה ברשות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אבל אנחנו באים אליך עם טקטיקה.
<< דובר_המשך >> נתנאל בוכניק: << דובר_המשך >>
נאמר פה גם בדיון הקודם, בהפרדה שעשית, אדוני היו"ר, בין המעמד לבין השירותים – אנחנו באים במקום של השירותים. התופעה הזאת פוגשת אותנו בנושא של הסדרת ההתיישבות של אותה אוכלוסייה, לא רק אותה אוכלוסייה עצמה, אותם 107 שדיברו עליהם – אלא הם בעצמם נשואים וחלקם גם לישראלים.
על פי החלטות מועצת רמ"י ומועצת מינהל מקרקעי ישראל שלאורם אנחנו פועלים, אנחנו לא יכולים להסדיר את אותם תושבים, גם הישראלים שבהם, אם הם נשואים לאותם חסרי מעמד. אז למעשה, זו תופעה שהולכת וגדלה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
זו עוד סיבה למה צריך לסגור את העניין הזה.
<< דובר_המשך >> נתנאל בוכניק: << דובר_המשך >>
לכן אני אומר, אותנו זה פוגש במקום הזה שאנחנו לא יכולים להסדיר - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כמה אתם יכולים להיות שותפים ובתוך סדר היום העמוס מאוד שבטח יש לכם, להיכנס - - - ולעשות עבודה?
<< דובר_המשך >> נתנאל בוכניק: << דובר_המשך >>
בעקבות הדיון הקודם הצענו את כל הנושא של קביעת מרכז חיים, יחד עם משרד הפנים, לסייע בזיהוי. אנשי השטח שלנו מכירים את האוכלוסייה לאורך שנים ויכולים לסייע בנושא הזה. נכתב גם טופס, וזה נאמר גם בדיון הקודם, לזיהוי מרכז חיים על מנת לסייע לרשות האוכלוסין. אני מבין שזה לא מספיק טוב - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מרכז חיים לא מסייע לנו בזיהוי, כבר אמרנו - - -
<< אורח >> נתנאל בוכניק: << אורח >>
זה המקום שלנו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מסיים את החלק החשוב שלך, בפנייה לך ולאנשים שעובדים ברשות להשקיע בזה, להחליט שעוסקים בזה. הינה, עליתם לירושלים, השקעתם, כיבדתם את הוועדה. בואו תיכנסו לעניין הזה. בסוף יש לזה איזשהו פתרון. יש מחירים לפתרון, תמיד יש איזשהו מחיר, אבל בואו נתקדם.
<< אורח >> נתנאל בוכניק: << אורח >>
אנחנו בעניין.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. משרד הרווחה והביטחון החברתי, בבקשה, ואחר כך אנשים נוספים שביקשו רשות דיבור.
<< אורח >> תמר להבי: << אורח >>
אין לנו הרבה מה להוסיף. חוסר התיעוד מקשה גם עלינו לתת את השירות לאוכלוסייה הזאת. כאמור, כמו כל חברי המעמד אנחנו נכנסים להתערבות בהתאם לאמנות הבין-לאומיות במצבים של סיכון וסכנה בעיקר של קטינים וחסרי ישע. בגלל שהרבה מהמשפחות לא זכאיות לשירותים ממשרדי ממשלה אחרים או מביטוח לאומי, זה מעצים את הקשיים. זו אוכלוסייה שנמצאת בהדרה, במצב כלכלי קשה מאוד, ואנחנו מנסים להשלים את הפערים אבל לא מאוד בהצלחה בגלל היעדר הזהות והקשיים הביורוקרטיים.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה לשאול משהו אחד בהקשר הזה. המעמד, כבודו במקומו מונח, ודעותיי ידועות בעניין הזה. אבל מה הבעיה ליצור רישום אחר?
<< אורח >> תמר להבי: << אורח >>
אנחנו מייצרים עבורם רישום אחר.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אמרתי את זה כבר פעם קודמת. מה הבעיה ליצור רישום כמו שהיינו עושים רישום בתחילת ההתחלות, כשהיה מדובר בזמנו במסתננים, אז היו מספרים אחרים ודברים אחרים. מה הבעיה ליצור רישום?
<< אורח >> תמר להבי: << אורח >>
זה קצת שונה מהמסתננים או מזרים שהם בני הרחקה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני יודעת, אבל מבחינת הזיהוי – הרי המדינה נותנת לך היתר לתת שירות גם לאדם בלי מעמד, לדוגמה, כשיש סיכון. אז מה הבעיה ליצור רישום זיהוי? אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת. מה הבעיה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שאלה טובה.
<< אורח >> תמר להבי: << אורח >>
אני יוצרת רישום פנימי שלי, בוודאי.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכון, בדיוק – אני יודעת מי אתה גם אם אתה לא רשום אצלי.
<< אורח >> תמר להבי: << אורח >>
אני יודעת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ואיפה את מגלה קושי לתת את המענה?
<< אורח >> תמר להבי: << אורח >>
המדיניות שלי מבוססת על אופק שיקומי, ואין לאוכלוסייה הזאת אופק שיקומי. אין הרבה מענים שאני יכולה לתת ללא מעטפת נוספת, ופה הקושי – אני מזהה אותם, אני מייצרת עבורם מספר פנימי שלי, ואני מטפלת בקטינים בסיכון, זה בוודאי.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
ברור. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שאלה טובה. תודה.
עוד ממלאת תפקיד שנמצאת כאן והוזכר הארגון שלה – שרונה אזולאי מרמ"י. אולי תחדדי, כי שאלנו את עצמנו על אזרח שרוצה לרכוש דירה בארץ יכול, נכון? מדינה חופשית. מה בעצם הבעיה של הקצאות מיוחדות?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
שלום לכולם, אני מייצגת את רשות מקרקעי ישראל.
גם אנחנו גוף שנותן שירותים לאנשים עם תעודות זהות ויש להם מעמד. לגבי חסרי מעמד, יש לנו יכולת להקצות מגרשים או קרקעות, ולכן גם לאלה שנשואים לישראלים עם מעמד אנחנו גם בבעיה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תחדדי את הבעיה. מהי הבעיה?
<< דובר_המשך >> שרונה אזולאי: << דובר_המשך >>
הבעיה היא שאנחנו לא מקצים הקצאות קרקע לאנשים שאין להם מעמד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ואם זו הייתה דירה למכירה חופשית בשוק החופשי?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
דירה בשוק החופשי – אנחנו לא מתערבים. קבלן או מוכר יכול למכור, ואם אין תעודות זהות והוא יכול להתמודד עם זה, הוא יכול להתמודד. אנחנו לא נכנסים לנעליים האלה. אנחנו מדברים על הקצאת קרקעות של המדינה. כמו שאמרתי, זה בלתי אפשרי גם לאנשים שנשואים לישראלים. אם יוגדר המעמד שלהם, כמובן, דלתנו פתוחה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רק לחדד, כאשר אזרח או אזרחית ישראלים נשואים למי שאינו אזרח או אזרחית, אז הוא נפגע כי צריך ששני בני הזוג יהיו - - -
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
כן, צריכים להיות תושבי קבע או אזרחים.
<< אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >>
אבל ההיסטוריה מדברת אחרת. זה חדש. היו משווקים מגרשים גם לאלה שאין להם אזרחות, ועכשיו הדבר הזה חדש. מדוע?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
נכון. היה תיקון בהחלטת מועצה אחרונה לפני משהו כמו שנתיים וחצי. אתה גם מכיר את זה כי ניסינו לפתור את הבעיות של ביר הדאג', אם אתה זוכר.
<< אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
עשינו תיקון בהנהלת רמ"י שיאפשר לישראלים שנשואים לפלסטיניות – הלכנו קצת על הצד השני, על נשים שהן פלסטיניות ויש נישואים כאלה. הנהלת רמ"י אישרה, וזה צריך ללכת למועצה בתיקון גורף. כרגע אין לזה אישור, ולכן אני אומרת שכרגע זה בלתי אפשרי.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה להבין משהו. איך רשות מקרקעי ישראל קובעת מדיניות, נוהל כזה? על דעת עצמה? זה לא עובר אישור ממשלה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כשתהיה ממשלה, טלי.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
רגע, אני רוצה להבין. דווקא טוב שנשארתי.
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
המדיניות נקבעת בהנהלת רשות מקרקעי ישראל. אבל אם זה החלטות של מדיניות ברמה הזאת זה הולך למועצת מקרקעי ישראל.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
להקצות קרקע לאדם שאין לו תעודת זהות זה לא משהו שצריך - - - ממשלה?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
רגע, רגע. זה הולך למועצת מקרקעי ישראל. במועצת מקרקעי ישראל יושבים לא רק אנשי רמ"י, יושב פורום רחב של משרדי - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אבל אין שם רוב לממשלה.
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
במועצה? לדעתי, יותר מ-50%. לדעתי, יש רוב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן, יש את נציגות קק"ל, אבל הרוב הוא ממשלתי.
<< דובר_המשך >> שרונה אזולאי: << דובר_המשך >>
כן, יש רוב. והנושא הזה בדיוק צריך להגיע לשולחן של המועצה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
ואתם מזמנים? מודיעים? מפרסמים?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
בטח, בוודאי.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
איפה אתם מפרסמים?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
בוודאי, יש פרסום באתר של רמ"י על מועצה שמתכנסת.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא באתר של רמ"י – איך האזרח יכול לדעת על מהלכים - - - עושה?
<< אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >>
האמת היא שאני לא יודעת. נמצא לצדי נציג מהביקורת. אולי הוא יגיד אם יש פרסום בעיתונות.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני שואלת, איך האזרח יכול לדעת שרמ"י הולכת לשנות מדיניות הקצאת קרקעות?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
השאלה תיענה, טלי, ובזה נסיים את הלופ הזה.
<< אורח >> אילן דגני: << אורח >>
שמי אילן דגני, אני מבקר הפנים של רמ"י. הנושאים עולים לאתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל לפחות שבוע או עשרה ימים לפני מועד הדיון - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זה ברור לי. אני לא שואלת על האתר של רמ"י. תחשוב שאני בתור אזרחית לא כל שנייה נכנסת לאתר שלך, אתה לא כזה מרתק.
<< אורח >> אילן דגני: << אורח >>
האתר הוא מרתק.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אתם יודעים שאין לי חוש הומור. אני מצחיקה רק את עצמי. עכשיו אני שואלת ברצינות – כשיש דבר כזה גדול, תחשוב שאני באיזה הליך חקיקה איזוטרי של ממשלה עושה הליך גדול. למה אתם לא מפרסמים את זה בערוצי תקשורת?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אילן, תשובה קצרה, כי אברהם מחכה.
<< אורח >> אילן דגני: << אורח >>
אל"ף, מי שרוצה יכול להירשם לקבלת הודעות שוטפות מרשות מקרקעי ישראל - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יש פושים. טלי, את רוצה פושים מהמינהל?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא, אני לא צוחקת בזה. אני חושבת שרשות מקרקעי ישראל, על כוחה הרב וההשלכות של על ריבונות, צריכה לפרסם באמצעי תקשורת שונים את העובדה שהם הולכים לשנות מדיניות בהקצאת קרקעות, עם כל הכבוד. אבל בסדר, אני לא מנהלת את המדינה. אני רק חברת כנסת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, נושא נוסף. אברהם בנימין, בבקשה.
<< אורח >> אברהם בנימין: << אורח >>
בוקר טוב, אדוני, תודה רבה. אני אברהם בנימין מתנועת רגבים.
נושא הדיון פה מתמקד בתופעה ייחודית, אבל זה רק קצה קרחון של קצה קרחון ואני אדבר על זה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רק בקצרה, כי אנחנו עסוקים בקצה.
<< דובר_המשך >> אברהם בנימין: << דובר_המשך >>
ממש בקצרה. הקצה מדבר על אותם 107 ואותם 150 אנשים, אבל זו תופעה של עוד אלפי אנשים כתוצאה מנישואים וכולי, אבל זה קצה הקרחון של עשרות אלפי אנשים שחיים היום בחברה הבדואית, והכתובת שלהם היא רחוב מצדה 6 בבאר-שבע, יש עשרות אלפי אנשים כאלו. מה עוד יש ברחוב מצדה 6 בבאר שבע? רשות הבדואים.
יש היום עשרות אלפי אנשים בחברה הבדואית שמדינת ישראל לא יודעת איפה הם גרים, והיא מתקשה לתת להם שירות הולם, בחינוך, בבריאות וברווחה, והיא משלמת תשלומי כפל לספקי משנה שנותנים להם את השירותים האלו, והיא לא יודעת להגיע לאזרח בקצה, גם לזכויות וגם לחובות, לדוחות, למיסים או ולמעצר חשודים כשצריך.
כשמדברים על הידע, אי אפשר להסתכל על שאלת מדיניות דרך החור של הגרוש, אלא צריך להסתכל במבט רחב הרבה יותר של הידע. בלי הידע ומאגר ידע אמיתי של מדינת ישראל על מה שקורה בחברה הבדואית מבחינת מיקום וזיהוי, לא נתכנס לטיפול בתופעה גם בסיפור הזה.
אנחנו הצענו פתרון וגם מקדמים הצעת חוק לגבי רישום של נ"צ בתעודות זהות לכל מי שמתגורר מחוץ לתחומי יישוב. זה לא עונה קונקרטית לבעיה שעליה אנחנו מדברים, אבל זה נותן מענה הוליסטי רחב הרבה יותר לשאלת הזיהוי. הכאוס הוא אם כל חטאת גם במקרה הזה, כמו בהרבה מקרים אחרים, וזו סוגיה כבדה. אנחנו חושבים שהרישום הפנימי ייתן לה מענה עד להכרעה בשאלה הספציפית.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אברהם, אני חושב שאתה מעלה נושא חשוב וענייני מאוד, וחשוב שהחברים מרשות האוכלוסין ומרשות ההסדרה ישמעו ויקדמו – זה נשמע לי כיוון נכון. לענייננו בנושא הזה, מדובר באנשים שאנחנו מכירים ויודעים איפה הם גרים. מטבע הדברים, יש להם כתובת.
<< אורח >> אברהם בנימין: << אורח >>
אנחנו מסכימים, ולכן בשורה התחתונה אנחנו חושבים שצריך לתת רישום פנימי רוחבי עד להסדרת מעמדם הסופי על ידי ממשלת ישראל.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני שמח שיש כאן הסכמה לפחות בנושא הזה, ואני קורא לכל נציגי המשרדים לעשות את המיטב בתקופה הזאת, עד שתתקבל החלטה גורפת שתפתור את הנושא, לוודא ששירותים ניתנים באופן הגון.
שמואל דוד, בבקשה.
<< אורח >> שמואל דוד: << אורח >>
אני שמוליק דוד, מהקרן החדשה לישראל.
המדינה רוצה ליצור משילות בנגב, והיא מדברת על זה בכל כך הרבה אמצעים. דוח מבקר המדינה מלפני כמה שנים עסק בסוגיית המשילות ודיבר ספציפית על המרחבים, ובאופן מפתיע אני מסכים כאן עם הנציג מרגבים על מרחבים שלמים של אי-ידיעה שהמדינה יוצרת באופן פעיל. המרחבים האלה יוצרים בלגן בהיבטים הפליליים, בלגן בהיבטים האזרחיים, בלגן בהיבטים המשפטיים, בלגן בהיבטים הכלכליים. כל זה נוצר בגלל שאין פתרון, והמדינה לא יוזמת מהלכים של פתרון.
אנחנו רואים כאן ישיבה שלישית ורביעית שדנה בכנסת בנושאים האלה, וגם גורמים אחרים דנים בזה. היום אנחנו במצב ששר המשפטים ושר הפנים זה אותו בן אדם. אפשר לדבר, אפשר לייצר כאן יוזמה שתפתור בעיות. לא יכול להיות שהבעיות לא נפתרות לאורך כל כך הרבה זמן, ולא יכול להיות שלא מתקיימת יוזמה, כלומר, לא רק לחכות שהפתרון ייוצר, אלא ליזום פתרון. המדינה יצרה את הבעיה הזאת, גופים של המדינה יצרו את הבעיות האלה. כשנסוגה ישראל מלבנון, הגיעו לישראל בן-לילה אלפי אנשים מצד"ל ומגורמים אחרים ששירתו את המדינה בכל מיני אופנים, ונמצאו להם פתרונות. לא יכול להיות שלאוכלוסייה הזאת לא נמצאים פתרונות.
לגבי אוכלוסיות אחרות, יש בחוק האזרחות פתרונות שמאפשרים להם להגיע לכאן ואחר-כך לקבל, תחת הכותרת של עניינה המיוחד של המדינה ותחת כותרות אחרות, זהות אזרחית או תושבות ישראלית. לא יכול להיות שהמדינה לא מסוגלת להתמודד עם 107 אנשים. זה מצב בלתי אפשרי. מאחר שדוח מבקר המדינה עסק בסוגיות האלה והצביע על הצורך לפתור את הבעיה, אני חושב שהעברה של הסוגיה למבקר המדינה יכולה מאוד לעזור.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
במקרה הזה אני חושב שלא כדאי להעמיס על המבקר. צריך פשוט לפתור את העניין. הרי בסוף הוא יספר סיפור, מה היה, וינחה את המשרדים הרלוונטיים לנסות למצוא פתרון וזה מה שאנחנו עושים כרגע. בקטע הזה אני מעדיף להיות יותר פרקטי על בסיס ההסכמה הכוללת שמכירה גם בקושי ובעוצמת הקושי וגם בצורך לפתור אותו.
איברהים אלגריבי, שלום.
<< דובר >> איברהים אלגריבי: << דובר >>
שלום לכם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אתה גר ליד שגב שלום?
<< דובר_המשך >> איברהים אלגריבי: << דובר_המשך >>
כן, אני גר בפזורה של שגב שלום. אני אזרח, נולדתי בסורוקה. הגשתי כמה פעמים בקשה לאזרחות ועדיין כל פעם דוחים אותי.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אתה ראוי לטעמך לקבל אזרחות, אבל אתה לא אזרח?
<< דובר_המשך >> איברהים אלגריבי: << דובר_המשך >>
אני מגיש בקשה לקבל אזרחות, אני נולדתי כאן, להורים שלי יש אזרחות, וכל פעם דוחים אותי.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מן הסתם, זו סוגיה חשובה אבל כנראה לא הסוגיה שאנחנו עוסקים בה כרגע, כי אנחנו עוסקים באנשים שהאבות והסבים שלהם אינם מוכרים ולכן גם הם לא.
<< דובר_המשך >> איברהים אלגריבי: << דובר_המשך >>
כל דבר שאני רוצה לעשות – אני רוצה לצאת לחוץ-לארץ, אני לא יכול.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מה הסיבה שלא קיבלת?
<< דובר_המשך >> איברהים אלגריבי: << דובר_המשך >>
דוחים אותי. אין סיבות. כל פעם אומרים שיש מודיעיני, וכלום. אני בעל חברה, אני דירקטור בחברה ספקית במשרד הביטחון, את הכול יש לי, וכשאני רוצה לקבל דרכון, כל פעם דוחים את זה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מציע, מכיוון שמדובר בנושא אישי, אני מוכן שתעביר - - -
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זה לא אישי. זה נמצא אצל רבים. זאת התופעה.
<< אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >>
זה אחד מה-107.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אה, אז לא הבנתי את זה.
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
יושב-ראש הוועדה, אני אתייחס.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
הינה, אנחנו נדון בעניין. איברהים, תקשיב רגע.
<< דובר_המשך >> ענת חקמון: << דובר_המשך >>
אתם מעלים פה סוגיות של ועדות שונות לגמרי. הבחור פה, איברהים – אני חושבת שהיינו בוועדה קודמת ביחד, גם בנושא הזה של אזרחות. יש כמה נושאים. הנושא של נ"צ זו ועדה נפרדת. הנושא של בקשות להתאזרחות זו ועדה נפרדת. היינו בוועדות האלה, והסוגיות האלה נבדקות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כשאת אומרת ועדה, למה את מתכוונת?
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
ועדה פה בכנסת. יש ועדה שהייתה בנושא האזרחות - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ועדה מסוימת שעסקה בנושא?
<< דובר_המשך >> ענת חקמון: << דובר_המשך >>
כן, היא עסקה בנושא.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר, אבל אפשר לעסוק בו גם פה.
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
כן, אבל אנחנו לא מתעסקים באותו נושא היום. אנחנו מתעסקים בחסרי מעמד, ולא בשינויי מען; כמו שציינתם, לגבי נ"צ, גם לזה יש ועדה מיוחדת.
לגבי איברהים – את הבקשה שלך אתה צריך להגיש באופן פרטני, ואנחנו בודקים. יש את חוק האזרחות, יש לנו נהלים מסודרים - - -
<< דובר >> איברהים אלגריבי: << דובר >>
אבל הגשתי שלוש פעמים. לא פעם ראשונה, ואת יודעת, הגשתי שלוש פעמים ואני כבר שנים מגיש. אין סיבה מוצדקת וכל פעם דוחים אותי. אני מגיש מ-2006, לא מהיום, זו לא סוגיה חדשה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ענת, יש אפשרות להכיר אותו באופן אישי?
<< אורח >> ענת חקמון: << אורח >>
אנחנו נקבל את הסוגיה ונבדוק אותה. אבל היא לא קשורה לוועדה - - -
<< דובר_המשך >> איברהים אלגריבי: << דובר_המשך >>
אבל כמה פעמים קיבלתם את זה ושולחים לי - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, איברהים. מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע בנושא פרטי זה לוודא שאתה יוצר קשר. אז דרך הוועדה או דרכי או חבר כנסת אחר, תוודא שאתה יוצר קשר עם ענת, ומשם אנחנו נתקדם. תודה, בינתיים.
<< דובר >> איברהים אלגריבי: << דובר >>
תודה לכם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נעה דגוני, שלום.
<< אורח >> נעה דגוני: << אורח >>
בוקר טוב. אני עורכת דין במשרד עורכי דין לוסטיגמן ובלנק, ואנחנו עובדים הרבה עם עתיד במדבר. אני מייצגת את אותה אישה צעירה שדובר עליה רבות כאן בוועדה, שיעל מלווה ושסיפרה על הלימודים האקדמיים שלה, על זה שכרגע, בזמן שהיא ממשיכה ועושה את כל מה שהיא יכולה כדי לקדם את חייה, החיים שלה גם קפואים באותו הזמן, היא קיימת ולא קיימת.
אני רוצה להוסיף בקצרה את הפרספקטיבה של עומק הביורוקרטיה שמלמד למה המסלול הזה של הגשת בקשה הומניטרית הוא לא פתרון מתקבל על הדעת, לא לאישה אחת שחיה את נסיבות החיים האלה, ובוודאי לא לקבוצה שלמה. אני מאוד שמחה לראות את גברת ענת חקמון כאן ושמחה לשמוע על הנכונות של הרשות לפתור את הבעיה הזאת. אני רק אציג פה את דרך החתחתים שעברה אותה אישה צעירה.
יעל סיפרה בצניעות ובקצרה על איך הצליחו לעבור את המהמורות עם האוניברסיטה, עם התהליכים השונים, אבל כל שלב כזה היה מאבק בפני עצמו, להתקבל, להצליח להישאר בקורונה, להצליח לעשות את מבחן יע"ל. כל שלב כזה הוא מאבק סיזיפי, ונשים או גברים שאין להם את אותה תושייה כמו שיש לאותה אישה פשוט נופלים במאבק הזה ולא חיים את החיים שראוי שהם יחיו, וגם היא לא חיה את החיים.
אני אגיד בקצרה. הגשנו את הבקשה של אותה אישה ביולי 2023, בקשה הומניטרית.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בקשה למי ומה?
<< דובר_המשך >> נעה דגוני: << דובר_המשך >>
בקשה לקבלת מעמד במדינה באפיק ההומניטרי. היא אחת מאותם 107, חסרת מעמד וחסרת זהות.
לפני זה היא התדפקה על דלתות הרשות כבר מ-2019, ובכלל לא נכנסה בשערי הרשות בטענה שאין זיהוי. הבקשה שלנו הצליחה לחצות את השער, ומאז אנחנו כבר שנתיים וחצי בתהליך הזה בלי החלטה, בלי התקדמות - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, זה מה שאנחנו עושים פה בניסיון לסייע.
<< דובר_המשך >> נעה דגוני: << דובר_המשך >>
אבל אני רוצה להגיד קונקרטית בעניין הזיהוי.
האישה הזו פנתה מיוזמתה, בזמן שהבקשה מתנהלת, לבית המשפט המחוזי – פנינו לבקש סעד הצהרתי של זיהוי. זה הליך שבעבר, לפני שנים, היה בו תקדים עם אישה אחרת משבט עזאזמה, בייצוג האגודה לזכויות האזרח, ושם בית משפט נתן סעד הצהרתי של זיהוי על בסיס תצהירים של אנשים שמכירים אותה. היא זוהתה וקיבלה מעמד באפיק שבו היא הייתה.
בהליך הזה, המשיב, רשות האוכלוסין, התנגד לתהליך בטענה שאין מסמכים מזהים. אז אני רק מקווה שעם כל הרצון הטוב שיש פה, יינתנו גם מצד רשות האוכלוסין וגם מצד גורמים אחרים, הכלים והמענים לפתרון הבעיה הזאת, כי הם קיימים, ועובדה שבהליך שהיה לפני שנים עם אישה מאותו שבט כבר נמצא פתרון שמבוסס על תצהירים בלבד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני חושב שמיצינו. אני רוצה לסכם את הדיון בשלב הזה.
הוועדה מודה למשתתפים ומבקשת ממשרד התפוצות – ליאור, אני רואה בך עוגן לניסיון להזיז את העגלה התקועה – להוביל דיון בין-משרדי או צוות בין-משרדי להסדרת הנושא, והמשרד מתבקש לעדכן את הוועדה בתוך חודש על הקמת ועדה.
הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לייצר דרכים למתן מענים ראויים לאוכלוסייה הזו, בתקופה שתהיה עד שיימצא פתרון, ואני מקווה שהוא יהיה מהיר. הוועדה תעקוב אחר הסוגייה גם בהמשך. אני מודה לכולכם שהגעתם. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>