חומר רקע

28 בדצמבר 2025 לכבוד ח"כ קטי קטרין שטרית יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד ,שלום רב :הנדון אי :ביטחון תזונתי בקרב ילדים בישראל ותפקוד מערך ההזנה במערכת החינוך נייר עמדה לדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד אי ביטחון תזונתי בקרב ילדים בישראל הוא תופעה רחבת היקף, מתמשכת ומעמיקה, בעלת השלכות חמורות על בריאות הילדים, על יכולתם למצות את הפוטנציאל הלימודי והחברתי שלהם, ועל סיכוייה של החברה הישראלית לצמצם פערים בין דוריים. נתונים רשמיים מצביעים על כך שמדובר בבעיה מבנית שאינה מוגבלת לאירועי חירום .נקודתיים, אלא מחריפה בתקופות משבר וחושפת את מגבלותיה של המדיניות הקיימת על פי סקר הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת2024, כ־27.1% ממשקי הבית בישראל חיו באי ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות, שהם כ־968 אלף משקי בית ובהם כ־2.8 ,מיליון נפשות, מתוכן כמיליון ילדים (קסיר ואח׳ 2025). ממצאים אלו מצטרפים לשורת דוחות קודמים של הכנסת ושל גופי ממשל המצביעים בעקביות על כך שכ־20% - 25% מהילדים בישראל חיים במשקי בית המתמודדים עם אי ביטחון תזונתי, כאשר שיעורים גבוהים במיוחד נצפים בקרב ילדים ערבים, חרדים, משפחות חד ,הוריות ותושבי הפריפריה החברתית והגאוגרפית (וייסבלאי ורבינוביץ׳ 2021 ). במסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מודגש כי אי ביטחון תזונתי בילדות קשור לפגיעה בהתפתחות פיזית וקוגניטיבית, להישגים לימודיים נמוכים, לפגיעה בבריאות הנפש ולהעמקת מעגל העוני הבין .דורי מערכת החינוך מהווה זירה מרכזית למתן מענה לאי ,ביטחון תזונתי בקרב ילדים. בישראל פועלות מספר תוכניות הזנה ( ובראשן מפעל ההזנה לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד2004 ), המיועד לתלמידים בגני חובה ובבתי ספר יסודיים ביישובים ואוכלוסיות זכאיות. עם זאת, היקף הכיסוי של התוכנית מוגבל. בנוסף, בישראל אין תוכנית הזנה ממלכ תית ייעודית לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים, אף שעל פי נתוני הכנסת ומשרד הבריאות אי ביטחון תזונתי קיים גם ,בגילאים אלה, ובקרב בני נוער דווח אף על חוויות של רעב ממשי (וייסבלאי ורבינוביץ׳2021 .) הכשלים במערך ההזנה אינם מתמצים בהיקף הכיסוי בלבד. ראשית, החקיקה והמדיניות אינן מגדירות במפורש את הבטחת הביטחון התזונתי של ילדים כיעד לאומי מחייב, אלא מתמקדות במתן ארוחה במסגרות מסוימות, ללא קביעת מדדי תוצאה בריאותיים או חברתיים וללא חובת הערכה שיטתית של הש פעת התוכניות. שנית, המודל הקיים הוא מודל סלקטיבי המבוסס על קריטריונים יישוביים וגאוגרפיים, ולא על זיהוי אישי של ילדים החיים באי .ביטחון תזונתי מודל זה מלווה לעיתים בסטיגמה ובהשתתפות עצמית של הורים, והוא עלול להביא לאי מיצוי זכאות דווקא בקרב .משפחות הזקוקות ביותר למענה כשל חמור במיוחד נחשף בעתות חירום. ניתוח מדיניות של תוכניות ההזנה בתקופת מגפת הקורונה מצביע על כך שבישראל חלה השעיה נרחבת של תוכניות ההזנה עם סגירת מוסדות החינוך, ללא מנגנוני חלופה מחייבים, וכתוצאה מכך אבדו כ־30% – 50% ( מימי ההזנה לילדים שהיו רשומים לתוכניותAzarieva et al., 2022 .) ממצאים דומים עלו גם בתקופת מלחמת " חרבות ברזל" , אז דווח על ירידה חדה בהיקף התלמידים שקיבלו ארוחה ,חמה, ועל הפסקה מלאה או חלקית של פעילות מפעל ההזנה בעשרות רשויות מקומיות (וייסבלאי2024 ). כשל זה אינו נובע רק מאילוצי חירום, אלא מהיעדר חובה חוקית לרציפות תפקודית, מחוסר תיאום בין משרדי הממשלה ומהיעדר נתונ.ים זמינים ועדכניים על אוכלוסיית היעד דוחות מקצועיים ומחקריים מצביעים על כך שכשלי תוכניות ההזנה משקפים בעיה מערכתית רחבה יותר בתחום הביטחון התזונתי בישראל. האחריות מפוצלת בין משרדי ממשלה רבים, ללא גוף מתכלל בעל סמכות ברורה, וללא ,מדיניות לאומית מחייבת לשגרה ולחירום גם יחד (טמיר ואח׳2023). בהי עדר תכלול, בקרה והערכה, מתקשה מערך .ההזנה במערכת החינוך לשמש כלי מרכזי ואפקטיבי למימוש זכותם של ילדים לביטחון תזונתי לפיכך, חובתה ויכולתה של מדינת ישראל לדאוג למיגור אי בטחון תזונתי בקרב ילדים היא אך ורק החלטת מדיניות של המדינה בשנת2026 . דוגמא לשינוי שנעשה באמצעות כלי מדיניות והטמעתם בצורה נכונה ויעילה היא ברזיל אשר עשתה צעדים משמעותיים במאבק ברעב ויישמה את המדיניות הנש יאותית, ובכך הצליחה לצאת מהגדרה של מדינה .עם רעב המלצות מרכזיות לחיזוק הביטחון התזונתי של ילדי ישראל באמצעות הזנה במסגרות החינוך 1. עיגון יעד לאומי- עיגון הבטחת הביטחון התזונתי לילדים ומיגור אי בטחון הלאומי כיעד לאומי מפורש במדיניות ובחקיקה הנוגעות לתוכניות ההזנה במערכת החינוך, והנגשה כלכלית של סל מזון בריא תוך הגדרה ברורה של אחריות המדינה בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה . 2. עיצוב מנגנון לרציפות תפקודית בחירום - עיצוב מנגנון מחייב להבטחת רציפות תפקודית של מערך ההזנה בעתות חירום, לרבות בעת סגירת מוסדות חינוך, באמצעות פתרונות חלופיים כגון כרטיסים נטענים, חלוקת מזון או .מענים קהילתיים, ובשיתוף משרדי החינוך, הרווחה והבריאות 3. שינוי מודל הזכאות והיישום - עיצוב מעבר הדרגתי ממודל סלקטיבי המבוסס על קריטריונים יישוביים למודל אוניברסלי, לפחות באזורים מוחלשים, לצורך צמצום סטיגמה, שיפור מיצוי זכאות והרחבת היקף הנהנים מתוכניות ההזנ .ה 4. הרחבת תחולת ההזנה לפי שלבי גיל - הרחבת תחולת תוכניות ההזנה כך שיכללו גם תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים, בהתאם לנתונים המעידים על קיומו של אי ביטחון תזונתי גם בגילאים .אלה 5. קביעת סטנדרטים להרכב ואיכות תזונתית - קביעת סטנדרטים מחייבים להרכב ולאיכות התזונתית של הארוחות בתוכניות ההזנה, לרבות פיקוח תזונתי קבוע, אפקטיבי ובקרה שוטפת, בשיתוף משרד הבריאות .והמועצה הלאומית לביטחון תזונתי 6. התאמת הארוחות להעדפות התלמידים - ,עיצוב מדיניות המחייבת התאמה של הארוחות להעדפות תרבותיות חברתיות ואישיות של התלמידים, תוך הקפדה על טעם, מראה ומשיכה של המנות, כמרכיב מרכזי בעידוד .השתתפות ובהצלחת התוכניות 7. עיצוב תפיסה פדגוגית לשעת האכילה - עיצוב תפיסה מערכתית הרואה בשעת האכילה חלק אינטגרלי מהפעילות החינוכית והפדגוגית, לרבות קביעת שעת אכילה ייעודית במערכת השעות, למשך זמן ראוי, בתיאום עם ארגוני .המורים 8. הסדרת תפקידי הצוותים והתגמול - הסדרת ההכרה, ההכשרה והתגמול של הצוותים החינוכיים וצוותי הניקיון המעורבים בפעילות בזמן הארוחות, לצורך הבטחת יישום איכותי, בטוח ומכבד של מערך ההזנה 9. תכנון תשתיות פיזיות ייעודיות - שילוב תכנון של חדרי אוכל ייעודיים כבר בשלב הבינוי והשיפוץ של מוסדות חינוך, במטרה לאפשר אכילה במרחב מותאם, ייעודי, הגייני ומכבד, ולהימנע מאכילה בכיתות שאינן מיועדות .לכך 10 . הקמת מערך לאומי לניטור והערכה - הקמת מערך לאומי קבוע לאיסוף נתונים, ניטור והערכה של מצב הביטחון התזונתי בקרב ילדים ושל השפעת תוכניות ההזנה, תוך קביעת המועצה הלאומית לביטחון תזונתי כגוף יועץ .מלווה וחוקר המספק ניתוחים תקופתיים והמלצות מבוססות ראיות 11 . תכלול בין משרדי - עיצוב מנגנון תכלול ממשלתי בין משרדי אחד, בעל סמכות, אחריות ותקציב מוגדרים, שירכז את תחום הביטחון התזונתי לילדים בשגרה ובחירום, ויפעל בשקיפות ובשיתוף פעולה שוטף עם המועצה .הלאומית לביטחון תזונתי והכנסת לסיכום, אי ביטחון תזונתי בקרב ילדים בישראל הוא בעיה מבנית חמורה, והטיפול בו באמצעות מערך ההזנה במערכת החינוך לוקה בחסר. ללא רפורמה מקיפה, מחייבת וארוכת טווח, תמשיך מדינת ישראל לפגוע הלכה למעשה בזכותם של ילדים רבים לביטחון תזונתי, לבריאות, ולהזדמנות שווה להתפתחות וללמ .ידה ,על החתום פרופ' אהרון טרואן, המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר הוועדה המדעית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ד"ר דורית אדלר, נ שיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא פרופ' חגי לוין- יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל , הסתדרות הרפואית בישראל פרופ' נדב דוידוביץ ', יו"ר פורום בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל פרופ' אליוט בארי, מנהל התכנית הבינלאומית, בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה פרופ' ורד קאופמן-שריקי, אפידמיולוגית תזונתית ודיאטנית קלינית, ,החוג למדעי התזונה אוניברסיטת אריאל פרופ' רונית אנדוולט, לשעבר ראש אגף התזונה במשרד הבריאות ד"ר סיגל טפ ר , מנכ"לית משותפת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ומכ ללת ת ל חי ,פרופ' דנית שחר אפידמיולוגית תזונתית , בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת ב ן גוריון סימוכין Azarieva, J., Berry, E. M., & Troen, A. M. (2022). Child food insecurity in the wake of the COVID-19 pandemic: Urgent need for policy evaluation and reform in Israel’s school feeding programs. Israel Journal of Health Policy Research, 11, Article 13. ( .קסיר, נ׳ (קלינר), שורק, נ׳, פינס, ר׳, & פלאם, נ׳2025 .) ביטחון תזונתי2024 . המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר .והתכנון ( .וייסבלאי, א׳2024 .) ”פעילות מפעל ההזנה לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד בתקופת מלחמת “חרבות ברזל . מרכז .המחקר והמידע של הכנסת ( .וייסבלאי, א׳, & רבינוביץ׳, מ׳2021 .) ביטחון תזונתי בקרב ילדים בישראל: פעילות ממשלתית בשגרה ובמהלך מגפת הקורונה .. מרכז המחקר והמידע של הכנסת ( .טמיר, א׳, בלייכפלד־מגנאזי, מ׳, אקוס־כרמל, מ׳, & פרומיסלוב, ש׳2023 .) ביטחון תזונתי בישראל: מיפוי אחריות ופערים בביצוע .. דוח מסכם, קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי )לב, נ׳. (ללא תאריך. תוכניות הזנה במערכת החינוך כמענה לאי־ביטחון תזונתי בקרב ילדים בישראל .][נייר עמדה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.