החלטות ועדה

הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 1 סיכום דיון מ,יום שני כ"ט בשבט תשפ"ג , 20.02.2023 :בנושא דוח ביקורת מיוחד בנושא פיתוח וחיזוק מעמדה של ירושלים: 1 . מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים 2. טיפול המדינה במעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים 3. השירותים החברתיים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חה"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה דוח המבקר שפורסם בשנת2019 עוסק בנושא חשוב, רגיש וקריטי לעתידה של ירושלים כבירת .מדינת ישראל. הדיון היום יעסוק בשלושת החלקים הנ"ל בדגש על מזרח ירושלים התושבים הערבים במזרח י רושלים מהווים כ- 1/3 ,מאוכלוסיית העיר בעלי תעודת זהות כחולה ו מעמד תושב , ולפיכך הם ז כאים לקבל ,שירותים ממדינת ישראל לרבות שירותי רווחה . הם אינם יכולים לבחור לכנסת בשלב זה, אבל הם כן בעלי זכות בחירה לרשות המוניציפלית . על אף כל זאת, ישנו פער בלתי נסבל בשירותי ם שניתנים להם והדוח מדגיש את ההזנחה רבת השנים של המדינה באזור בכל התחומים, דבר שלבסוף לא עומד בקנה אחד עם השאיפה של כולנו .לירושלים מאוחדת בריבונות מדינת ישראל משרד מבקר המדינה פרקי הדוח הנ"ל אשר יוצגו בדיון שמים דגש בהיבט הבטחוני כמו גם בהיבט של מרקם החיים .בגזרת עוטף ירושלים 1. מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים- עיקרי הממצאים כפי שעלו בדיון: מנהל האגף לביקורת בין-תחומית במשרד מבקר המדינה ,איל זוננפלד במרחב עוטף ירושלים קיימים16 מעברים, כולם באחריות משט רת ישראל, כאשר היא מפעילה תחת ה גם כוחות משטרה, מג"ב, משטרה צבאית וגם חברת אבטחה שמטרתם להשלים את המענה הביטחוני באזור . כל זה הופך את ההפעלה והמורכבות של המעברים בעוטף ירושלים למאתגר במיוחד .אורך טוואי המכשול בגזרת עוטף ירושלים עומד על145 ק"מ ו נכון למועד הביקורת אי רעו במרחב ירושלים- 76 פיגועי טרור מתוכם47 ע"י מפגעים .תושבי ירושלים  הכשירות והמקצועיות המבצעית של המאבטחים במעברים- הרכב האוכלוסייה המשתמש ת ב ,מעברים כולל בין היתר אזרחים ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים דיפלומטים, תלמידים ועוד . הטיפול באוכ ,לוסיות המגוונות האלה מחייב מקצועיות הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 2 מיומנות ויכולת פעולה תוך הקפדה על כללי זהירות וביטחון מחד ו רגישות ו התחשבות .מאידך הביקורת מצאה כי ל משטרה יש קושי בשמירה על כוח האדם ה .עומד לרשותה במעברים נוכח מצוקת כוח האדם ועל אף ש פיתחה מערכים שלמים ב כדי להכשיר אותו, לא כל המפקדים עברו קורס הכשרה והדבר פגע במקצועיות שלהם בשטח. :המלצת המבקר על המשטרה והמשרד לביטחון לאומי לוודא כי למאבטחים במעברים הכשירות המבצעית הנדרשת ולמצוא פתרון למחסור במאבטחים לאלתר. על משטרת ,ישראל לאייש את מעברי עוטף ירושלים, כדבר שבשגרה, במפקדים שעברו קורס כאמור ועליה להכין תוכנית הכשרה ושיבוץ, כך שיינתן המענה הנדרש למעברים.  פרצות לאורך טוואי התפר בגזרת עוטף ירושלים- נכון ל מועד הביקורת ב נובמבר2018 , וככל שידוע ,גם היום נותרו עדיין 2 פרצות בגזרת העוטף. דבר המהווה סיכון ממשי בהגנה על תושבי ירושלים בהיבטים של חדיר ת .מסתננים ושב"חים משטחי איו"ש לירושלים :המלצת המבקר על משהב"ט, המשטרה וצה"ל לוודא כי ניתן המענה הביטחוני המיטבי לצמצום הסיכון הנובע מקיומן של פרצות אלה.  אזרוח המעברים- העברת אחריות אבטוח המעברים בגזרה, בדומה לאשר מתרחש ב מעברים אחרים במדינה, לרשות המעברים., תחת משרד הביטחון נושא האזרוח תומחר בסדר גודל של כ- 264 מלש"ח לכלל המעברים בעוטף ירושלים. אולם מאז הדיון בשנת 2014 , בו קבע ראש הממשלה כי יש לבחון לעומק,את נושא האזרוח לא חל שינוי. המ"ל ל שנדרש לנושא הזה הכין תכניות וקבע חלופות , אולם הנושא הזה לא עלה לדיון בממשלה ובעצם לא הגיע לכלל הכרעה . :המלצת המבקר ראוי שהמל"ל יביא את נושא אזרוח מעברי עוטף ירושלים לדיון לפני ראש הממשלה בהקדם האפשרי כדי שישקול את כל השיקולים הרלוונטיי ם ויכריע סופית אם להנחות על אזרוח המעברים תוך קביעת המקורות התקציביים לכך או לבטל את ההחלטה על אזרוחם ולהותיר את המצב על כנו. :תגובת הגופים לפרק זה ניצב משנה עמרם נידם, מפקד עוטף ירושלים, משמר הגבול  הכשירות והמקצועיות המבצעית של המאבטחים במעברים- ב שנת2019 לאחר ,הביקורת נערך קורס מעברים בו הוכשרו22 לוחמי קבע אצלנו למפקדי מעברים .בפיקוד ושליטה במעברי העוטף אחריות המפקדים היא על מס' גורמים , שחלקם אזרחים וחלקם חי ,ילים וחלקם שוטרים, ולכן האתג ר הוא הרבה יותר גדול. בימים אלו בנינו קורס הכשרה שמטרתו להכשיר בצורה הרבה יותר אינטנסיבית בעיקר בתחום פיקוד ושליטה בשת"פ עם ,הצבא ועם כל הגורמים במשטרה בדגש על האתגר ה .פיקודי ה קורס נבנה יחד עם רמ"ח אבטחה ואנחנו נוציא אותו לפעולה.בימים הקרובים בבסיס ההדרכה של משמר הגבול הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 3  פרצות לאורך טוואי התפר בגזרת עוטף ירושלים- אנו ש ולטים בפרצות הללו בהיבט של כוחות ותשתיות והן מתוצפתות.  פערי איוש מאבטחים ב מעברים- לגבי פערי האיוש, יש כאן משבר בעולם האב טחה וכידוע יש חוסרים בכל המקומות . כולם עומדים ב- 70% איוש אנחנו עומדים על הרבה יותר מ- 70% . עשינו צעדים משמעותיים יחד עם הצבא, קיבלנו את ה תקציבים מצה"ל . יש לנו עוד 'מס עיכובים טקטיים של גיוס כי אנחנו מאוד רוצים לגייס את הרבש"צים ולא מש"קים ביטחוניים מבחוץ . ניתנה לנו הארכה עד ה- 30.3 כדי לגייס את כל שאר המש"קים הביטחוניים, אני מעריך שנעשה .את זה גם קצת לפני "תא ל ,איציק בר ס' ראש המל"ל ללוט"ר ומרחב אזרחי, משרד ראש הממשלה  כלל התקציבים עברו ממשרד הביטחון למשרד הבל"מ. בדיון שביצענו יחד עם שר הבל"מ ולאחר מכן עם המזכיר הצבאי בשם ראש הממשלה, נקבע1.4.23 גמר העברה של11 .ישובים צריך לומר שהחלטת הממשלה מ- 2006 מדברת על העברה של43 ישובים. המדרגה היא שרק11 ישובים שעסקנו ביתר שאת בשנה האחרונה ואני מאוד מקווה שיעמדו בלוחות .זמנים  אזרוח המעברים- במדינת ישראל יש55 .מעברים בעוטף ירושלים יש16 ,מעברים12 מעברים בפיקוד ישיר של מג"ב ו-4 בפיקוד ישיר של משטרת ישראל, הכל תחת מפקד מחוז ירושלים של משטרת ישראל. ה מל"ל ערוך עם עבודת מטה לאזרוח של אותם ישובים ונדרש פה תקציב ש ח ונה בסדר גודל של600 מיליון שקל כאשר 150 מלש"ח זה להביא את המחסומים לכושר0 בהיבטים הטכנולוגיים ויתר התקציב הוא רב שנתי בהקשרים של כוח אדם .ב הסכמים הקואליציוניים ישנם 600 מלש"ח לסדר סוגיות של מר קם חיים אל מול ה התיישבות באיו"ש אל מול המעברים. הכספים אינם בבסיס התקציב ו זה ו תקציב צבוע שצריך לתרגם אותו לתוכנית .עבודה ,האירוע של המעברים זה לא רק המעברים בעוטף לכן ,העבודה שאנחנו עושים במל"ל זה להסתכל רחב על כלל המעברים במדינה ישראל ב הסתכלות הוליסטית.שהיום לא קיימת יש נם היום3 גופים שעוסקים בזה, רמי"ם, ר שת ומשטרת ישראל- .באמצעות מג"ב אין תמ"א שאומרת איך מדינת ישראל נערכת בסוגיית המעברים, אין תרחיש לייחוס למה מדינת ישראל רוצה בהקשרים של המעברים, כמה הולכי רגל, כמה רכבים, איזה היקף סחורות 'וכד. ב- 2018 כ בר הסתיימה עבודת מטה ,במל"ל, לא חיכו למבקר המדינה שיעסוק בנושא הזה, הדברים שהוצגו פה הם לא חדשים יש פה מורכבויות רב ארגוניות שצריך לסדר אותם ושמדינת ישראל תתבסס על שני גופים מקצועיים שעוסקים בעולמות המעברים, רשת ורמי"ם. רשת פוגש את המעברים הבינלאומיים ורמי."ם את כל מה שקשור בתוך שטח מדינת ישראל אבל המל"ל הוא גוף שעושה עבודות מטה, הוא לא גוף שמתקצב, אני חושב שמתוך הוועדה ומתוך החברים בוועדה, אני חושב שנכון להשפיע. אנחנו נמצאים עכשיו בשיא דיוני התקציב, חלקם מתורגמים בהסכמים קואליציוניים אבל חלקם כן צריכים לפג וש את דו"ח המבקר ו את הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 4 ההבנה שזה הצורך, הוא עלה בית ר שאת באמירות של הממשלה הקודמת ו אני חושב שנכון להגדיר את זה .גם כעת  פערי איוש מאבטחים במעברים- המאבטחים לא מוכרים כעבודה מועדפת של חיילים .משוחררים,יש עדיפות לאבטח מקומות כמו נתב"ג על פני שועפט לצורך העניין כמו גם סוגיות של שכר, לבד מהמיקום, דבר שמייצר אתגר לשלושת הגופים. יש לערוך מחשב על מקצוע המאבטח ו להחריג ם גיאוגרפי ת בקרב שלושת החברות האלה- רמי"ם, רשת ,ומשטרת ישראל בטח לחמש שנים הקרובות . מדובר בשינוי חקיקה ונוכל לעשות עבודת .מטה ולהניח על שולחנכם תא"ל ע ופר הינדי , ר' קש"ץ פקמ"ז, משרד הביטחון  פרצות לאורך טוואי התפר בגזרת עוטף ירושלים- לגבי ,הפרצות אני קורא לה ,ן פתחות משום שב מקומות שבהם הממשלה החליטה לא להקים את גדר הביטחון זה פתחה ולא פרצה. פרצה בע ג ה שלנו זה מקום שנבנה ונפרץ לכן במקום של הפתחות עפ"י החלטות הדרג המדיני שלא בוצעו אנחנו יחד עם המשטרה שמנו מערך שיודע לתת מענה מיטבי לעניין .הזה על אף שהאחריות עברה ב- 2006 ,באופן מלא למשטרת ישראל עפ"י החלטת הממשלה צה"ל ופיקוד המרכז מעולם לא עזב את העוטף לבד וממשיך לעמוד על קשר לתמוך ולסייע בכל נושא מול משטרת ישרא .ל מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ההתמודדות מול מעבר מסתננים אמל"ח ושב"חים גם במקומות שיש חומות וגם במקומות שיש גדרות זה לא דבר מובן מא ליו. זה פעילות סיזיפי ת , שוטפת, תלוית הערכת מצב, הערכת מצב מודיעינית ואני מקווה שהם ימשיכו ואנחנו נמשיך לעשות את המיטב שאנחנו יכו ,לים, במגבלות הקיימות אבל אנחנו בעד סגירת כל המכשול באופן ביטחוני כי מכשול פיזי מתריע בכל מקום ומקום .  אזרוח המעברים- מי שעושה את הבידוק ב מירב המעברים בעוטף ירושלים הם חיילי צה"ל, גדוד משט ,רה צבאית, גדוד ארז. לראיית צה"ל חיילי צה"ל לא צריכים להיות במעברים האלה, בטח לא במעברי העוטף שיש שם את החיכוך הביטחוני- אזרחי, זה לא התפקיד ולא הייעוד של חיילי .צה"ל אני זועק כבר למעלה מ- 15 שנה על הצורך באזרוח המעברים משום ש אני מאמין בצורך הזה, גם בהיבט הביטחוני וגם בהיבט האזרחי של מרקם ה חיים ומתן ה שירות. אני לא אומר שצריכ ים באבחה אחת לאזרח את כל16 המעברים בעוטף, יש בתו ך ה- 16 מעברים ממש קטנים שעוברים שם אנשים בודדים אבל אפשר לנתח סדרי עדיפויות ולקדם פה ת ו כנית שתיתן מענה לפלסטינים, לישראלים ו לביטחון .  תוכנית רב שנתית בנושא המעברים- אנחנו גם המלצנו לקדם החלטת ממשלה שתקים צוות תר"ש מעברים בראייה כוללת של ל כל משרדי הממשלה. בעיית ה מעברים היא לא בעיה של משטרת ישראל ולא בעיה של צה"ל. זו בעיה של משרד השיכון, בעיה של משרד התחבורה, בעיה של משרד הפנים, בעיה של משרד הכלכלה 'וכוו . כל בעלי המשרדי ם הרלבנטיים .צריכים להיות חלק מצוות כזה ,לצד הפעילות ההתקפית נגד פורעים ונגד טרור הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 5 עלינו לטפל גם באוכלוסייה האזרחית הזאת שהם גם חלק מ תושבי .המדינה אני חייב להביע את הערכתי לעוטף ירושלים, על העשייה, על ההתמודדות, הן במישור האזרחי והן .במישור הביטחוני יש לציי ,ן את עיריית ירושלים, מפקד מחוז ירושלים ואלוף הפיקוד שבזמן האחרון בזכותם אני עוסק בשילוב של מרכיבים אזרחיים במעברים ומיני פרויקטים אזרחיים שמכוונים לאוכלוסייה האזרחית המזרח ירושלמית. מגרשי כדורגל, קט- ,רגל לימוד נהיגה .ואני מברך על כך 2. טיפול המדינה במעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים- עיקרי הממצאים כפי שעלו בדיון: עמוס אולצוור, סגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה בדיקת הביקורת נעשתה בשני גופים עיקריים שהם רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד .לביטוח לאומי נכון ל- 2018 92% מת ושבי מזרח ירושלים היו תושבי קבע ו- 7% היו אזרחים. נקודת המוצא היא בהתאם כמובן לחוק ולנורמות המגדירות את תושבי הקבע זכאים וחייבים בכל החובות אותם מטילה המדינה ו זכאים כמעט בכל הזכויות הסוציאליות למעט, הזכות לבחור ולהיבח ר לכנסת ולשאת .דרכון ישראלי הנושאים שנבדקו היו מדיניות הממשלתית בדבר מעמ ד ם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים . בדגש על שירותי מרשם ודרכונים ושירותים להסדרת מעמד ב רשות האוכלוסין ובנוסף שירותים לתושב קבע במוסד לביטוח לאומי.לצורך קבלת זכויות סוציאליות  היעדר מדיניות כולל בדבר מעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים- שמובילה לקבלת החלטות אד הוק בעקבות עתירות והליכים משפטיים אשר מובילה לבסוף לניסוח נהלים .ששימשו מדיניות ממשלתית מדיניות הנוגעת בין היתר ל השבת רישיון לישיבת קבע ש ,פקע ר ישום של ילדים במוסד לביטוח לאומי שאחד מהוריהם תושב קבע בישר ,אל מעמד ק טינים שאחד מהוריהם ת ושב קבע וב קשת התאזרחות לפי סעיף4א לחוק. הדוח מציג מיני דוגמאות אשר בעצם מ.ראות שלא נעשתה עבודת מטה מקיפה  שירותי רשות האוכלוסין במזרח ירושלים- נכון לשנת2018 , הגבלת שירות ללשכה אחת שנמצאת בוואדי ג'וז, השירות בלשכה היה ירוד בהשוואה ללשכות מקבילות ברחבי הארץ . יה עדר תקן מוגדר למשכי הטיפול בבקשות לקבלת מעמד, ה מתנה ממושכת של כשנתיים וחצי ,לצורך בקשה לקבלת אזרחות חו סר בשירותים בשפה הערבית, תנאי המתנה ,הפיסיים בלשכה היו ירודים זמן ההמתנה למרשם ודרכונים היה פי2 ,כמעט73 דקות מול 39 דקות וביולי2018 היו3000 בקשות ,התאזרחות1500 בקשות לרישום קטין, שלא .טופלו  שירותי המוסד לביטוח לאומי במזרח ירושלים- לא פורסמו קריטריונים לקביעת תושבות , לא נקבעו משכי זמן מרביים לשלבי הטיפול בבקשות לקביעת מעמד תושבות , לא ניתן מענה הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 6 כלל למגישי הבקשה, לא בוצעו פיקוח ובקרה על חברות החקירה הפרטיות שבחנו הבקשות .ששימשו לתשתית הראייתית לאישור הבקשות :תגובת הגופים לפרק זה ,חגית צור מנהלת לשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים  הוספת עמדות ושירותים פרונטליים בלשכות- חלו שינויים רבים מאז פורסם הדוח, שכן הדוח התייחס לשנים2017-2019 . מאז נפתחה לשכה נוספת במעבר קלנדיה ועוד לשכת .משנה בצור בהאר כיום ישנן כ- 40 .עמדות ושירותים רבים נפתחו לקהל המזרח ירושלמי ,אף על פי כן הנתונים מלמדים אותנו שעל אף שנפתחו המון שירותים לתושבים בלשכות אחרות, התושבים עדיי ן מעדיפים לבוא ולקבל אותם בלשכה במזרח ירושלים . הסיבה היא אולי השפה ואולי גם המיומנות בטיפול בסוג ה אוכלוסייה שהוא בהחלט ייחודי ואינו ק יים .בלשכות אחרות בארץ המשבר הארצי הוא לא פסח על הלשכה במזרח ירושלים, כי גם הלשכה עדיין מתמודדת עם עומסים ודרישה של תורים וגם המלחמה באוקראינה והעלייה ,מרוסיה.מצריכה מאיתנו מתן תגבור וסיוע בקליטת עליה  זימון תור לשירותי מרשם- בזמנו התור ה יה כמעט בלתי נשלט, המון גורמים ומעאכרים ה שתלטו על התורים בכל הארץ ואי אפשר היה לקבוע תור ללשכה. הגדלנו את מספר המוזמנים וגם הלשכה עשתה איזה שהיא שיטת זימון תור ייחודית וניתן לקבוע כיום תורים .לשבועיים הקרובים לכל היותר  בקשות לרישום ילדים- הוצאנו מכרזים לעוד שני ראשי צוותים ו הנושאים האלה הפכו להי ות מחלקות ב כדי לאפשר שירות יעיל יותר.  תעודות מעבר- בעבר הן נופקו לשנתיים, שנתיים ועוד שנה- בסך הכל חמש שנים. בעקבות תיקון חקיקה לחוק הדרכונים, כיום התעודות מונפקות אוטומטית לחמש שנים- מה .שמייתר את הגעת התושב ללשכה שוב ושוב  בקשות להתאזרחות- בזמן הדוח היה פיגור בבדיקת בקשות להתאזרחות משנת2014 . .אמנם תוך שנה צומצם הפער, אולם גם היום המצב אינו אופטימלי  'הנפקת תעודות זהות לתלמידי כיתות יא- השנה הונפקו למעלה מ- 4000 ,תעודות זהות כולל בתי ספר לחינוך מיוחד ולבעלי צרכים. זה מספר שכל שנה הולך ועולה ו הינו תלוי בשיתו ף הפעולה של מנהלי בתי הספ.ר בעיר  השבת רישיון לישיבת קבע ש פקע- דוח המבקר התייחס לנוהל ב נושא .הרשיון נוהל רישיון לישיבת קבע הוא נוהל מ פורסם ו אופן הפעולה נסמך על נוהל של הערכה ומתן של ,רישיון ארעי. אלה הנהלים שעל פיהם עובדים כשמדברים על בעיות של השבת תושבות .למי שפקעה תושבותו הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 7  איחודי משפחות- בדו"ח המבקר נאמר שהתורים נקבעים למועדים רחוקים, אבל כיום כאשר אדם פונה ממזרח ירושלים לצורך בקשה לאיחוד מש ,פחה הוא מקבל תור כבר .לחודש הבא וזה באמת בשום מקום בארץ זה לא קיים  בקשות להתאזרחות- לפי הדו"ח פורסם כי התורים הם לשנתיים וחצי,במשוער היום התחייבנו לקבוע תורים לא יותר משנה קדימה ו זה עומד על תורים לעוד8 חודשים להגשת בקשות. הדבר הזה בעצם גרם לכך שנאלצנו להגדי ,ל את כמות המועדים שנקבעים ליום אם בעבר נקבעו מועדים ל-7 פונים ב ,יום כיום אנחנו קובעים מועדים ל- 25 פונים ב יום, מה שמגדיל את כמו הבקשות שאנחנו מקבלים וזה עומד על למעלה מ- 2000 .בקשות לשנה  ש ירותים בשפה הערבית- מבחינת הנהלים והאתר, כל הנהלים נתמכים גם בשפה הערבית. היום אנו עובדים על בניית טפסים מקוונים להגשת בקשות לקבלת מעמד באופן ,מקוון שאמורה.לכלול בתוכה גם תמיכה של שפות נוספות כמו כן באפליקצייתMy visit לזימון תור ,ים אמורים לפתח אפשרות לשי מוש גם בשפות נוספות. אין לי כרגע מידע לגבי סטטוס העבודה., אבל אני יודעת שזה על השולחן ,דני זקן סגן ראש מינהל הביטוח והגבייה, המוסד לביטוח לאומי המלצות דוח מבקר המדינה פורסמו לפני כ- 4 שנים, אפשר לומר שאנחנו מזמן יישמנו כבר את כל ההמלצות כמעט במלואן.  מעמד תושבות- הכנסנו מידע ייעודי ומפורט באתר הביטוח הלאומי בנוגע ל אופן קביעת תושבות בקרב אוכלוסיית מזרח ירושלים, יש שם הסבר מפורט, תרשים זרימה ומסמכים ,נדרשים טפסים ה.נדרשים למלא וגם תהליך הטיפול בנוגע ל משך זמן ה טיפול מרבי לקביעת תושבות, אנחנו שמחים להודיע שמעבר לעניין הזה שכן תחמנו את זה וקבענו זמן טיפול עד חצי שנה, למעשה אנחנו כמעט ולא נדרשים לזה, כי רוב פניות מטופלות בפרק .זמן הרבה יותר קצר ,יוסי שעיו מנהל סניף ירושלים צפון, המוסד לביטוח לאומי סניף מזרח ירושלים- הסניף הפך להיות סניף עצמאי והוגדלו בו המשא בים . יש רצון להביא עוד שירותים לתושבי מזרח ירושלים ושהם יהיו יותר נגישים. גם פיסית, גם תרבותית, גם .שפתית כל העובדים בסניף הם דוב רי ערבית, מכל העדות, מכל הדתות. אנחנו מעניקים שירות ייעודי ו מיוחד .לתושבים האלה ,מעבר לזה הוועדה מוזמנת לבקר בסניף ששופץ מאז .הביקורת והפך להיות אחד הסניפים היפים בארץ כסניף עצמאי ועל אף האתגרים אנחנו מוש ווים לכלל הארץ ב מדדים. ,מבחינת זמני טיפול אני מושווה כל יום לכלל הארץ והסניף .מצליח לעמוד בקצב ברוב הנושאים ,מעבר לזה גם בימים קשים, גם אחרי פ יגועים , אנחנו יוצאים לקהילה, ואנחנו עושים פעולות יזומות למיצוי הזכויות. יש לנו גם שיתופי פעולה עם רשות ה אוכלוסין, המשרד לענייני ירושלים ומשרד הרווחה ו כרגע אני שותף בלתת מה שאני יודע לת ו כנית החומש החדשה. הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 8  פיקוח ובקרה על החקירות- אנו משתמשים ב שירותיהם של החבר ות החיצוניות משום שאנו לא יכולים לפעול בכל האזורים גם בבחינת היבטים בטחוניים . החברות האלה גם מגיעות לרמאללה ולחברון הן ו ועובדות באופן מאתגר מאוד לצורך ביצוע חקירות התושבים . לא פשוט לגייס את החברות האלה, לא פשוט לעבוד באווירה בסביבה וב תנאים כאלה, ובכל זאת אנחנו מקיימים את זה. זמני הטיפול הצטמצמו משמעותית ו אנחנו עובדים בשיטות מעט אחרות- אם בעבר כל תיק היה נחקר, כיום אנחנו עובדים על קבוצות ,מסוימות,ובמקרה שעולה הצורך אנחנו מבצעים חקירה. בנוגע ל בקרה על החברות החיצוניות, כל חקירה מוקלטת ומכיוון שאין לנו את המש אבים וזה בלתי אפשר י בעת חיה לבוא להקשיב לכל חקירה , אנחנו עורכים בקרה מדגמית- אנו דוגמים מקרוב יותר חקירות ,מסויימות גם בקריאת ה תמלולים .וגם בהאזנה להקלטות כמו כן במסגרת המכרז שיפורסם בקרוב, הכנסנו פוליגרף בנוסף לכמה תהליכים של החקירה שיהיו מבוקרים יותר ברמ ה הפרקטית- כמו למשל גביית עדויות כתובות ולא רק מוקלטות- מה שיצמצם את .טווח הסטייה 3. השירותים החברתיים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים- עיקרי הממצאים כפי :שעלו בדיון ,עילם בנו סגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה הביקורת התמקדה בנושאי החינוך והרווחה. הגופים המבוקרים העיקריים היו עיריית ,ירושלים משרד החינוך ומשרד הרווחה. נבדקו נושאים כמו מחסור בכיתות לימוד, נשירת תלמידים, הוראת השפה העברית, טיפול בילדים בסיכון והפגיעה בשירותי הרווחה עקב מחסור במענים לחסרי ישע ונזקקים עקב המחסור בעובדים סוציאליים ולשכות רווחה. חינוך  היעדר רישום ילדים במוסד חינוכי מוכר- 23,000 בני3-18 לא היו רשומים ומעולם לא היו רשומים במסגרת חינוכית מוכרת . עלה כי העירייה לא אספה נתונים בנושא ילדים שאינם רשומים בשום מוסד חינוכי, ובעצם לא ידעה מה קורה איתם . :המלצת המבקר יש לאתר את מקום לימודיהם או הימצאותם הילדים שאינם רשומים במסגרת חינוכית מוכרת; להקים מאגר מידע של כל הילדים בגיל לימוד חובה וליצור מנגנון אפקטיבי לאיתור ילדים לא רשומים גם בעתיד כדי להבטיח שיקבלו חינוך בסיסי.  אי קיום חובת חוק חינוך חינם עקב חוסר בכיתות לימוד- 2000 כיתות חסרות לעומת כ- 1000 .עשור קודם לכן :המלצת המבקר בהנחה ו לא נמצא מענה במוסדות החינוך הרשמי , על עיריית ירושלים ומשרד החינוך למלא חובת ם ו לאפשר לתלמידים ולילדי הגן לממש את זכותם לחינוך חינם במוסדות החינוך הרשמי, ולחלופין במוסדות מוכש"רים. הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 9  נשירת תלמידים- כמעט11,000 בני6-18 נשרו מבתי הספר המוכרים במזרח ירושלים .במצטבר עלה שמשרד החינוך והעירייה לא עשו די לפתרון סוגי ה זו ונמצא ש שיעור הנשירה של'תלמידים בכיתות ט- יב' עמד על26.5% , לעומת ממוצע ארצי של5.4% ושיעור נשירה במגזר הע רבי ללא מזרח ירושלים שעמ ד על7.4% . :המלצת המבקר על עיריית ירושלים ומשרד החינוך לאתר תלמידים המצויים בסכנת נשירה ואת אלו שכבר נשרו; להגביר את פעילות היחידה לקידום נוער ולהפעיל את התוכניות הייעודיות בנושא.  לימוד עברי ת- לכ- 66,000 התלמידים אשר למדו על פי התוכנית הפלסטינית (כ92% מהתלמ ידים) הקצה משרד החינוך רק חלק משעות התקן ללימוד עברית. כמו כן, היה מחסור במורים לעברית. :המלצת המבקר על משרד החינוך להרחיב את היקף לימודי העברית של התלמידים 'הלומדים לפי התוכנית הפלסטינית ולשלב להם לימודי עברית גם בכיתות י-י"ב. רווחה נכון למועד הביקורת בשנת2018 שיעור העוני בקרב תושבי מזרח ירושלים עמד על75% , לעומת29% ,בקרב תושבי ירושלים היהודים25% היה שיעור המשאבים העירוניים שהוקצו לרווחה במזרח העיר, אף שהתושבים שם מהווים38% ו- 61% מהתושבים העניים בעיר. שיעור העומס העודף על עו"סית במזרח ירושלים ביחס למערב עקב מחסור בעו"סיות עמד על 67%. שיעור הילדים המטופלים בת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון עמד על 7% מכלל הילדים בסיכון במזרח העיר לעומת14% .במערב העיר וכמעט11,000 בני6-18 נשרו מבתי הס.פר המוכרים במזרח ירושלים במצטבר  השקעה חסרה- הביקורת שמה דגש על מחסור בעובדות סוציאליות בלשכות רווחה ובשירותים המותאמים ל ילדים.ונוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות וקשישים  ילדים בסיכון בשכונות חוץ גדר- שהוצא לעניינם ,צו שיפוטי אולם הם שהו בביתם .חודשים רבים במצב של סיכון עד שהעו"סיות והמשטרה הצליחו להחזירם למסגרת עלה גם שהעירייה והמשטרה לא הסדירו ב י ,ניהם שיטת פעולה שתאפשר להגיש טיפול מהיר .ולא הסדירו זאת מול צה"ל :המלצת המבקר על עיריית ירושלים ומשרד הרווחה לקדם את הטיפול בילדי מזרח ירושלים במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. יש לגבש מענה למחסור בפתרונות חוץ-ביתיים לילדים בסיכון ,לפעול לשיפור השירותים החוץ- ביתיים ושירותים בקהילה לאנשים עם מוגבלות וקשישים הזקוקים לטיפול . כמו כן יש לשתף פעולה עם גורמי הביטחון ל צורך מציאת פתרונות במצבים בהם צווי בית משפט להוצאת ילד מביתו בשל סכנה, אינם מבוצעים. הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 10 :תגובת הגופים לפרק זה ,תת ניצב שמואל סמי מרציאנו ממ"ר קדם, משטרת ישראל  סיוע המשטרה ב שירותי רווחה- בכל הנוגע ל שירותי משטרה וסיוע לגורמי רווחה עבור תושבי מזרח ירושלים , יש להבחין בין הישובים בשטח פנים הגדר לבין הכפרי ם היושבים .מחוץ לגדר ב ישובים שיושבים בפנים ,הגדר השירותים הם מיידים כמו בכל מקום אחר אנחנו מגיעים ואין לנו בעיה גם מבחינה ביטחונית להיכנס ב כפרים דוגמת א- ,טור עיסוויאה, צור באהר ו ג'אבל מוכבר . ואילו הבעיה שלנו מתחילה בשירותים שאנחנו נדרשים לתת ל תושבים במחנה פליטים שועפט ו לכפר עקב- שם כבר משטרת ישראל אין לה סמכות להי כנס ואנו מחויבים לתיאום ביטחוני על מנת לסייע.  ירידת גיל הממוצע של מפרי הסדר- מאז שומר חומות אנו רואים ירידה בגיל הממוצע של .מפרי הסדר מבגירים רכי ם בגילאי18 , 19 , 20 , היום אנחנו מתמודדים עם חתך גילאים של בין גיל9 לגיל13-14 . בהקשר של מערכת החינוך, הרבה מאוד מהפרות הסדר מתבצעות ,ע"י תלמידים נורמטיביים שלומדים במסגרות חינוך פורמליות אשר מפרים את הסדר בצאתם ובהגיעם למוסדות החינוך ו שיתופי ה פעולה שלנו מאו ד מוגבלים עם סגלי החינוך .של בתי הספר, זה משהו שאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת ,דוד קורן מנכ"ל, מכון ירושלים למחקרי מדיניות  השכונות מחוץ לגדר- יש בעצם שני סוגים של חוסר הלימה בין גדר הביטחון לבין הגבול המוניציפלי של ירושלים ,סוג אחד סוג אחד זה השכונות שנמ צאות מחוץ לגדר הביטחון בתוך הגבול המוניציפלי של העיר- ,זה בצפון ליד רמאללה, כל האזור של כפר עקב, סמיר עמיס קלנדיה, עטר וליד שכונות עיסאוויה כל האזור של מחנה הפליטים שו עפט . שני האזורים הללו ביחד גרים ביחד כ- 140,000 איש. כשליש מאוכלוסיית מזרח ירושלים גרה בכ פרים הללו. סוג שני של חוסר הלימה, זה שטחים שכלואים בעצם בתוך הגדר, אבל מחוץ לתחום המוניציפלי, שזה דאחיית אל בריד ,באזור בית חנינא נווה יעקב בצפון, וואדי חומוס באזור הדרום- כיום גרים בו כ- 5000-10,000 .איש סך כל התושבים באזורים הללו ביחד כ- 150,000 איש, אולי .אפילו קצת יותר כלומר כל הפער שבין הגבול המוניציפלי לגדר ,הביטחון מייצר למדינת ישראל אתגרי משילות גם ביטחוניים, גם אזרחיים גם ,למשטרה גם ל.עירייה וגם למתאם הפעולות בשטחים בתכנית החומש הבאה חי יבים גם לעסוק בשכונות שמחוץ לגדר. ת ו כנית החומש הקודמת לא עסקה בהם ויש חשיבות עליונה בעיסוק בנושא השכונות שמחוץ לגדר, כי שם גרים כיום כ1/3 מתושבי מזרח ירושלים. נעמי גרינוולד ,סגנית מנהלת ת ו כנית החומש בחינוך, מנח"י , עיריית ירושלים  נתונים- היום יש נם 97,644 תלמידים במזרח ירושלים בכיתות'א- יב' לעומת אז בתקופת הדו"ח שהיו90,000 . ישנם98 ,בתי ספרי עירוניים91 בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ו- 77 .בתי ספר פרטיים מבחינת אחוז התלמידים הלומדים בבת י ספר העירוניים, נשאר אותו הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 11 הדבר 46% , אבל משום ש האוכלוסייה גדלה, מספר התלמידים גדל ולפיכך יש יותר תלמידים היום שלומדים במערכת העירונית מאש .ר שהיה בתקופת הדו"ח אחוז הלומדים במערכת הרשמית גדל מ- 45% בתשע"ח ל- 53% ,היום כמות הבוגרים באקדמיה הישראלית גדלה מ- 400 ,תלמידים בסך הכל במכינות בתשע"ח ל למעלה מ- 1000 תלמידים. שיעור הזכאות לבגרות (הישראלית) גדל מ- 22.1% ל- 47% .  היעדר רישום ילדים במוסד חינוכי מוכר- נכון לתשפ"ב היו15,381 תלמידים שהם רשומים אבל במוסדות פלסטיניים. קיבלנו את כל הרשימה של התלמידים האלה ממשרד החינוך הפלסטיני. הם לא נמצאים במצבת של משרד החינוך או במאגרי ה ,נתונים שלנו אבל יש לנו היום את הרשימה של כולם. זה רק חלק מהילדים הנעלמים משום ש צריך לציין שיש עוד5,000 ילדים בגילאי3-6 שאנחנו בעצם לא יודעים מה איתם או איפה הם, אין לנו שום רישום עליהם, לא קיבלנו עליהם שום מידע מהרשות, וזה מתוך26,000 ילדים באופן ( כללי במזרח ילדים21,000 רשומים או ברשמי או במוכשר.)  תוכנית הלימודים- במזרח ירושלים לו מדים את התאוג'יהי, את הת ו כנית הפלסטינית ואת ו הת כנית הישראלית. כ יום כ- 17,000 תלמידים לומדים את הת ו כנית הישראלית (כולל )החינוך המיוחד , לעומת 5,000 בתקופת הדו"ח, ז את אומרת שגדלנו קצת יותר מפי3.  מחסור בכיתות לימוד- היום חסרות כ- 1400 כיתות תקינות. בחומש האחרו ן נמסרו577 .כיתות צריך לציין גם שאנחנו לא בונים את כל הכיתות זה לא אפשרי במזרח ירושלים, אז מתוך ה- 577 , 253 כיתות הן בשכירות ו- 324 .הן בבינוי בחומש הבא אמורות להימסר כ- 1000 כיתות נוספות, חדשות, גם בבינוי וגם בשכירות. זה אומר50 בתי ספר ו- 240 גני .ילדים וק ,צת על כמה אנחנו משקיעים על כל הנושא של שיפוצים ושדרוגים ושכירויות אנחנו משקיעים מעל30 מיליון שקל בשנה על שכירת מבנים וכ- 50 מיליון שקל על שיפוצים .ושדרוגים  נשירת תלמידים- הנתון המצטבר של26.5% שהיה בדו"ח המבקר היה בעצם נתון שמשקף בדיקה של ,'הילדים שהתחילו בכיתה ח' וסיימו בכיתה יב והוא עדיין אותו ה נתון- 26.5% . בין26-30% ,במחזור נושרים, שזה נתון כואב אך הוא .לא כל כך השתנה מבחינת הנשי רה, בתחום שלנו בחינוך בבתי הספר העשייה הייתה כמה מישורים- ראשית מבחינת קב"סים, ב- 2018 היתה קב"סית אחת במזרח ,ירושלים כיום יש4 . אנחנו מקווים שיאשרו לנו תקנים נוספים משום שכיום כבר כן יש .לנו איך לאייש אותם הורחבו תקנים של יועצות חינוך ו.הורחבו שעות והוסיפו כוח אדם שינוי משמעותי שעשינו בחומש האחרון הוא שהכנסנו כמעט ל כל בתי הספר העירוניים עובדות סוציאליות בית ספרי ות . 84 משרות של עובדים סוציאליים שהם עובדים ,בבתי הספר ומטפלים בילדים ביחד עם היועצת ו הפסיכולוג של בית הספר. הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 12 ,רונית חן מפקחת מחוז מנח"י , עיריית ירושלים  תו כנית החומש- ות כנית החומש עפ"י החלטת ממשלה3790 שמדברת על שילובם של תושבי מזרח העיר בחברה הישראלית ובכלכלה הישראלית. הת ו כנית הזאת היא מתוקצבת ,בחצי מיליארד שקל89 מיליון שקל מדי שנה ל ,פרק החינוך89 מיליון שקל לטובת מערכת החינוך . לתוכנית 4 יעדים אסטרטגיים מרכזיים: העלאת רמת השליטה בשפה העברית; קידום החינוך הטכנולוגי ; קידום החינוך הבלתי פורמלי ועידוד ת ו כנית הלימודים .הישראלית  מפקחים- בזמן הדו"ח היו לנו5 מפקחים בלבד על מזרח העיר, כיום אנחנו מדברים על17 מפקחים על פני כל הרצף הגילאי, כולל מפקחים של חינוך מיוחד , מה ש מאפשר לנו רמה גבוהה יותר של פיקוח ו קידום מבחינה פדגוגית של תכ.ניות הלימודים  פעילויות בלתי פורמליות- אנחנו באמת מאמינים ברצף ובחיבורים בין החינוך הפורמלי .לבלתי פורמלי כחלק מתכנית החומש, גם אחד מהדברים זה להשקיע כסף בחינוך הבלתי ,פורמלי. לתת לילד לנסוע לבת ים לעשות גלישת גלים, ללכת לרכב על סוסים, אמנות לצלם ו להיות כמ ,ה שיותר שעות במסגרת ששומרת עליו ותומכת בו ,משום שבסוף מדובר בו .הרבה בנוער בסיכון ב תשע"ח מאות בודדות של ילדים נחשפו לפעיליות בלתי פורמליות ואילו היום אנו עומדים על כ- 18,000 .תלמידים  לימודי עברית- מבחינת ה מורים לעברית מדובר בהישג נהדר- ה מורים לעברית בעלי הסמכה להוראה בשנת תשע"ח היו רק23% ,מהמורים כיום אנחנו מדברים על88% , כאשר בחומש הבא ה, אנחנו שואפים ל- 100% .  תוכנית הלימודים- אנחנו משקיעים הרבה משאבים בעידוד ת ו ,כנית הלימודים הישראלית אולם יש לנו מורכבות ואתגרים מאוד גדולים שקשורים בהכשרה של המורים לת ו כנית הישראלית, וגם בכלל בתהליכים של הכשרת ה לבבות בקהילה למעבר מת ו כנית התאוג'יהי ו לת.כנית הישראלית כאמור כ- 17,000 תלמידים במזרח ירושלים לומדים את הת וכנית הישראלית כולל חינוך מיוחד- כאשר שם הרוב המוחלט לומד את ה ות כנית ה .ישראלית מבחינת התכנים, בכל ב תי הספר העירוניים שמלמדים את הת ו כנית הפלסטינית הספרים עוברים דרכנו, אנחנו מדפיסים אותם מחדש ועושים את הצנזורה . אגף רישוי ואכיפה בודקים את השימוש בספרי הלימוד ,. לצד זה אנחנו יודעים שזה לא מתקיים בכל המוסדות, אבל אנחנו עושים.את הכל על מנת להגביר את האכיפה הודא אבו סואי ,מנהלת נפת ירושלים, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי  לשכות ותקנים- בתקופת הדוח היינו4 לשכות רווחה במזרח ,ירושלים והיום אנחנו6 ובעתיד תיפתח עוד לשכה בשכונת עיסוויאה. יש3 יחידות מתמחות- שיקום (אותה מפצלים לשתי יחידות במטרה להוריד את המעמסה ,) .נוצץ ומרכז המשפחה י ש תוספת .תקנים אז היינו100 תקנים והיום אנחנו עומדים על 157 .תקנים הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 13 בתור מנהלת לשכה, אני אחראית על55,000 תושבים באזור שלי שזה העיר העתיקה, שיח .ג'ארח וואדי ג'וז המעמסה אצלנו בתחום משפחה זה120 תיקים לתקן אחד. אני רואה שיש שיפ ור, אבל עדיין המעמסה גוברת ואם אני רוצה לעבוד כמו שצריך, אני חושבת שיש לפצל את הלשכות ב.מטרה לתת שירות יותר לאוכלוסייה תוכניות רווחה- יש מיני ות כניות לטיפול בקשישים, בילדים בסיכון ועוד. אם מדברים על ,קשישים בשנה שעברה פתחנו4 מועדוני מופת, יש כל מ י ני שירות ,ים בתים חמים פרלמנטים לקשישים במזרח ירושלים .ועוד בנושא משפחה, יש שירותים שנפתחים אם זה ,תכניות הדרכה להורות ועוד ות כניות במטרה לצמצ ו ם .הפערים נפתחו6 מרכזי עוצמה בב מזרח ירושלים, המטרה לעבוד עם משפחות עניות ולחלץ אותם ממעגל העוני, להעצים אותם ולשלב אותם ב שוק התעסוקה ו ב .סופו של דבר להוריד את רמת העוני  השפה העברית בקרב העובדים- נושא העברית הוא חסם גדול אצל העובדים. רוב העובדים אצלנו זה מאוניברסיטאות מבית לחם שיש להם בעיה של השפה וגם ת ו כנית הלמידה היא .שונה מהאוניברסיטאות בישראל בהחלטת העירייה ומשרד הרווחה אנחנו עורכים הכשרות לעובדים זאת על מנת לשפר את השירות ו המקצועי ות שלהם לטובת האזרח .ומיצוי הזכויות שלו ,אסף יזדי מנכ"ל המשרד לירושלים ומסורת ישראל  תוכנית החומש הבאה- בימים האלה ממש אנחנו נמצאים בשלבי הגיבוש הן של התכנים והן של התק ציב של החומש.הבא שיאושר בממשלה אנחנו שואפים שההיקף התקציבי יהיה כפול מהחומש הנוכחי שמסתיים עכשיו, כלומר למעלה מ-4 מיליארד שקלים . הרבה מהדברים שנאמרו פה אפשר ונכון לתרגם אותם לכדי פעולות שיכנסו לחומש הנוכחי, הן ה דברים שעלו מדו"חות הביקורת, מהמשרד ים ו מהעירייה .זאת ת כני ו ת שבנויה ככה שמי שמבצע אותה זה המשרדים האחראיים על הת ו כנית, כל אחד בתחומו שלו ואנחנו ה משרד מטה שעושה תכלול, מעקב ובקרה . בתום הישיבה הגיעה ה ו:ועדה למסקנות הבאות 1. .הוועדה מודה למשרד מבקר המדינה על דוח מקיף, מאיר עיניים וחשוב זה 2. הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון ועל הצגת תיקוני הליקויים שנעשו מאז פרסום הדוח. 3. הוועדה תוציא מכתב לשר האוצר ול ידיעת ראש הממשלה וראש המל"ל בנושא תקצ וב .המעברים כמו גם תקצוב תוכנית החומש הבאה 4. הוועדה.תקיים דיון מעקב בעוד שנה