פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 120 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ו (02 בנובמבר 2025), שעה 8:00 סדר היום: סדר היום: << נושא >> סיור באסדת הקידוח כריש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר ששון ששי גואטה ירון לוי משה סולומון אושר שקלים מוזמנים: מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי שאול צמח - מנכ"ל אנרג'יאן אליענה פישלר - ראש מחלקת תקשורת, אנרג'יאן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. ביקור באסדת כריש << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הביקור שלכם כאן חדש, כי לא הייתם כאן, אבל הייתם על אסדות, אז אתם מכירים. לפחות חלקכם מכירים איך זה עובד. אני אסביר קצת על אנרג'יאן וקצת על המתכונת של האסדה. ראשית, מילה על עצמי. אני מנכ"ל אנרג'יאן מאז שאנרג'יאן פעילה בישראל, משנת 2017. לפני זה הייתי מנכ"ל משרד האנרגיה במשך ארבע שנים וחצי. לפני זה הייתי מנכ"ל משרד התיירות במשך שנתיים וחצי, ולפני זה הייתי 12 שנים באגף תקציבים במשרד האוצר. בתפקידי האחרון הייתי סגן הממונה על התקציבים בתחום אנרגיה ותשתיות. אנרג'יאן פעילה בישראל מ-2016, למי שזוכר, מתווה הגז קבע שצריכים למכור את כריש ואת תנין לחברה שהיא לא נובל בזמנו. אנרג'יאן קנתה את המאגרים והתחילה לפתח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה באמת יצר תחרות או שזה קרטל? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> זה ממש יצר תחרות, ואתם תראו במצגת שלפניכם. קודם כול, אנרג'יאן היא קבוצת האם שלנו, והיא חברה ציבורית. היא נסחרת גם בלונדון וגם בתל אביב, ונכללת במדדים המובילים. דבר שלא יודעים על אנרג'יאן הוא שבערך 40% מהמניות של אנרג'יאן העולמית, הבריטית, נמצאות בידיים של משקיעים מוסדיים ישראלים. כמעט חצי מהמניות של ישראלים, כלומר, הכסף, הגלגול חוזר בחזרה להשקעה במשק הישראלי, ולמשקיעים ישראלים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה זה משקיעים מוסדיים? חברות ביטוח ודברים כאלה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגמל, וכל מה שקשור בזה. למעלה מ-80% ממה שאנחנו מייצרים הוא גז טבעי. חלק גם כל מיני נוזלים הידרוקרבוניים, אבל הרוב גז טבעי. המדינות הצבועות באדום הן מדינות שאנחנו פעילים בהן. אנחנו ממוקדים, כמו שרואים כאן, בים התיכון. אנחנו פעילים באיטליה, ביוון, בקרואטיה, במצרים, בישראל ובקפריסין. יש כאלה שישאלו מה עם בריטניה, כי בריטניה גם מופיעה שם, אבל זה שריד היסטורי למיזוג שעשינו בעבר. המיקוד שלנו הוא באזור הזה. אנחנו בעיקר עובדים באזור הים התיכון, מכירים אותו טוב, מתמחים בו. בתוך הים התיכון, הפוקוס של חברת אנרג'יאן זה ישראל. רוב הפעילות שלנו, כהחלטה אסטרטגית, מצויה היום בישראל, ורוב ההשקעה של החברה, קרוב ל-3 מיליארד דולר – הכול כסף פרטי ולא ציבורי שמושקע על ידי החברה – מושקעים בישראל. באוגוסט 2016 קנינו את הזכויות על המאגרים כריש ותנין. אושר שקלים (הליכוד): זאת חברה שהוקמה, או שהיא כבר הייתה קיימת? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> היא הייתה קיימת והיה לה בסיס ביוון. היא עשתה שינוי ב-2018, עשתה הנפקה בבורסה בלונדון, אחר כך בבורסה בישראל, ומשם היא צמחה. זה על בסיס של חברה שהייתה פעילה ביוון, ויצאה החוצה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> באותו תחום? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתם מוציאים את הגז והופכים אותו לנוזלי בארץ. יש לכם מתקן בארץ? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> המתקן היחיד שיש לנו הוא המתקן שאתה יושב בו, והצינור שהולך לארץ. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הוא הופך אותו במקום לנוזלי? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הגז לא משנה פאזה. הוא מגיע מכאן כגז, ונצרך כגז בחוץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גז טבעי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך אתה מייצא אותו? ככה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני אסביר על התהליך. חשוב לי להגיד שב-2022 עשינו קמפיין קידוחים. זה חשוב, כי המון אנשים שואלים האם יימצא עוד גז בישראל. יש דבר אחד שאפשר להגיד בוודאות, זה שאם לא יחפשו גז, גם לא ימצאו גז. השאלה היא איך גורמים לזה שיחפשו גז במדינת ישראל. מ-2013 ועד היום, אף חברה חוץ מאנרג'יאן לא עשתה קידוחי חיפוש במדינת ישראל. פשוט לא היה. אנחנו עשינו כמה קמפיינים של חיפוש – אפשר להגיד שניים וחצי – ואנחנו מתכננים לעשות קמפיין נוסף ב-2026, ואנחנו כבר מתכננים קמפיין נוסף ב-2029-2028. קריאה: איפה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה הסוד. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לא, זה לא הסוד. אני אראה את זה. אני רוצה להראות את זה על המפה, כי זה יותר ברור. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> למה שניים וחצי? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הייתה תקופה שיכולנו להמשיך את הקמפיין, אבל לא סיימנו כי היו כל מיני בעיות של קורונה. התחום הזה הוא לא היסטוריה, הוא העתיד, וצריך לראות איך מפתחים אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ממי רכשתם את מאגרי כריש ותנין? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> מדלק ומנובל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם חיפשו לפניכם, לא? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כן. הם חיפשו ב-2013. זה מה שאמרתי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה בעקבות המתווה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> נכון, בדיוק. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הם היו חייבים להיפטר. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> נכון. הם קנו את כריש ותנין, ואנחנו קנינו אותם. פיתחנו אותם ועשינו עוד חיפוש. כלומר, לא הסתפקנו במה שקנינו, אלא עשינו עוד חיפושים. בתוך השדה של כריש מצאנו עוד שדה, שאנחנו קוראים לו כריש צפון, המשכנו בקמפיין ומצאנו עוד קידוחים שאני אראה אחר כך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בכריש שמצאתם גיליתם במסגרת הקמפיין שטח או מאגר גדול יותר ממה שהיה אמור להיות? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הוא הגדיל את מה שהיה ב-50%. זה מכובד מאוד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הקמפיין שאתה מדבר עליו וכל הקידוחים, אתה מקבל רישיונות ממשרד האנרגיה, לא? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כל קמפיין של קידוחים צריך הקצאה של זכויות מראש של משרד האנרגיה. אי-אפשר לעשות שום דבר בלי הקצאת זכויות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך משרד האנרגיה בנושא הזה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני עוד עובר על השיטה. אני אגיע לזה. אני רוצה לסיים את הסקירה של התהליך ההיסטורי שלנו, כדי להגיד איפה אנחנו נמצאים עכשיו, ומה הולך בנושא משק הגז עכשיו. התחלנו לבנות את המתקן שאתם רואים כאן, ובסך הכול ההשקעה בפיתוח של כריש היא למעלה מ-2 מיליארד דולר בשלב הראשון, והמתקן שאנחנו נמצאים עליו. המתקן נבנה במספנה בסינגפור. אין לו מנוע והוא נגרר לכאן. באוקטובר 2022 הבאנו אותו לכאן. מי שיש לו זיכרון מהתקופה הזאת, החבר נסראללה שכבר לא איתנו, הודיע אז שלא יתחילו להפיק מכריש, לפני שיתחילו להפיק מהמאגרים בלבנון. הייתה תקופה מאוד מתוחה של החלטה – תקרא לזה מדינית, ביטחונית, מסחרית – איך מתחילים לפעול. התחלנו לפעול באוקטובר 2022. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אחרי החתימה על ההסכם. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> זה היה לפני. התחלנו להפיק לפני. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ממה הוא חשש, שזה כאילו יילקח ממנו? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני לא חושב שהוא חשש. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא איים עלינו כדי שהוא יהיה הראשון. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> בינתיים לא היו תגליות בצד הלבנוני, כשקדחו בלוק 9. החברה שקדחה הודיעה שאין לה ממצאים ועזבה את השטח. כשנהיה על האסדה אפשר להסתכל. רואים את הים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היא הבינה שגם אם יהיו לה ממצאים, תהיה לה בעיה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה שנקרא מהצד של הים. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הגיאולוגיה לא מתנהגת כמו הגיאופוליטיקה. השדות פרוסים, ובמהלכים חכמים יש מספיק לכולם. רק צריך לדעת איך להוציא, במה להשתמש ואיך למכור את מה שמוצאים. יש מספיק לכולם בשכונה. יש פה פוטנציאל מאוד מאוד גדול, שרחוק עדיין מהמימוש הסופי שלו. גילינו תגלית נוספת בקמפיין נוסף שעשינו ב-2023. התחלנו להפיק גז ממאגר כריש צפון, שגילינו קודם, ובסוף 2024 קיבלנו אישור לתגליות נוספות בשם דרקון והרקולס. אני תכף אראה אותם על המפה, וזה יהיה ברור. מבחינת לוח זמנים, יש שאלות? << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> במקום שיש גז אין נפט? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יש. מה עם ארגוני איכות הסביבה עדיין מכריחים אתכם לתת אותו לבז"ן באפס כסף? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אנחנו לא מכרנו לבז"ן, אנחנו לא מוכרים את הנוזלים שלנו בארץ. אנחנו פורקים אותם כאן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך איכות הסביבה לא חייבה אתכם? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כי אנחנו לא מגיעים לארץ. אנחנו פורקים אותם מכאן למכלית. היא יכולה לקחת את זה לארץ, אבל בדרך כלל הם לא קונות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע אם זה קשור, המים הכלכליים במסגרת ההסכם עם לבנון, אין שום סיכוי שנכון לעכשיו הם יחזרו לשליטתכם? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לשליטתנו, לא לשליטתם. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> השטח שדובר עליו הוא השטח הזה. אם אתה לוקח את ההמשך של הטרפז הזה צפונה, זה השטח הלבנוני. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> במסגרת ההסכם זה נשאר להם. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> השטח לא היה במחלוקת. אמרו שחלק מהשדה שמתחיל כאן או מתחיל כאן נמצא בשני הצדדים. ההסדרה הייתה על השדה הזה, לא על השטח. מה שנמצא בתוך השדה ניתן להם להפעלה, ומכיוון שהם לא מצאו, אני חושב שהיום הדברים נראים קצת אחרת. שוב, בכל מיני הסדרים שהם הסדרים עתידיים אפשר יהיה לחשוב איך עושים טוב לשני הצדדים, כי הבלוק כאן נשאר עדיין בידי לבנון, ויש שם עוד בלוקים – ראיתי שרוצים לפתח עכשיו את בלוק 8. אני חושב שטוב, כי ככל שימצאו יותר גז באזור שלנו, יהיה יותר טוב לכולם. כל תגלית מלמדת אותנו הרבה על מה שיש לידה ומסביב לה. לכן, האינפורמציה הזאת חשובה לכולם. מבחינת הגיאוגרפיה, המפה הזאת באה לתת איזו אוריינטציה על מה אנחנו מדברים. זה מפרץ חיפה, ואם חושבים על הגיאולוגיה של העניין, רואים מין קשת שמתחילה באזור לוויתן דרך תנין, קטלן, תמר, כריש והבלוק המפורסם שדיברתי עליו קודם. יש פה מין קשת כזאת שבתת הקרקע שלה, במה שנקרא חולות תמר, יש מאגרים של גז. כמות יותר גדולה או יותר קטנה, אבל יש. אנחנו יודעים שיש. אני אקדים את המאוחר ואגיד שמה שחושבים היום או מה שיודעים היום בעקבות התגליות – יש פה שתי תגליות מאוד גדולות, ובשתיהן ביחד, לפחות במקור, היו קרוב ל-900 BCM, וזה הרבה מאוד גז. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה זה ביחס לכריש, מה שאמרת כרגע? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כל המאגרים של אנרג'יאן ביחד הם כ- 130 BCM . אלה סדרי הגודל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> שאול, אתה מוציא גז בארץ, לא? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אנחנו מוכרים את כל הגז שלנו << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> היינו בתמר והם שיתפו אותנו במשהו שאחרי זה גם הגיע אלינו למשרדים, שבז"ן באו אליהם. הם מחויבים לתת להם היום 20% מחומר הגלם שהפך להיות נפט. המשרד להגנת הסביבה חייב אותם שאם הם רוצים רישיון הפעלה, עסק, הם מחויבים לתת את זה לבז"ן. אתה אומר שאתה בכלל לא מגיע לארץ. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לנו אין הבעיה הזאת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה ההבדל בינך לבינם? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בגלל הכמות. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני אדבר על זה. האסדה שלנו נמצאת פה, מעל השדה. אנחנו נמצאים מעל השדה, וכשנהיה בחוץ אני אראה היכן אנחנו נמצאים ביחס לבארות. עכשיו אנחנו יושבים על השדה. אם אתה מסתכל על תמר ועל לוויתן, השדה שלהם כאן, אבל מתקני ההפקה שלהם לא כאן. מתקן ההפקה של תמר, למשל, בכלל 150 קילומטרים מפה, מול החוף של אשקלון. האסדה של תמר נמצאת שם. ואם אתה מסתכל על לוויתן, האסדה שלו נמצאת בערך כאן, בדור. בעצם יש בארות שנמצאות בקרקעית הים ויש צינור שלוקח את זה למתקן הטיפול. מתקן הטיפול שנמצא בקרבת החוף, אין דרך להעביר אליו מכלית את ההידרוקרבונים, ואז הם צריכים לקחת אותו לבית זיקוק כי אין מה לעשות איתו. כשאתה נמצא באזור הזה, אתה פשוט פורק. אנחנו נראה את הגלגל הענק עם הצינור שהולך למכלית, פורק אליה והיא לוקחת את זה לבית זיקוק, היכן שרוצה לקחת את החומר או שנותן את המחיר הכי טוב. זה דבר שעושים פעם בחודש. פעם בחודש מגיע לכאן טנקר ולוקח את הנוזלים ההידרוקרבוניים האלה. אני אחזור לתגליות עצמן, כי זה חשוב. מה שיודעים להגיד היום על הפוטנציאל הוא שבמה שקרוי חולות תמר יש עוד שדות, פוטנציאל גדול של מאות BCM אבל הם במנות קטנות, הם בשדות יותר קטנים. כלומר, הסיכוי שיש עוד תגלית כמו לוויתן או כמו תמר, הוא סיכוי נמוך. הסיכוי היותר גדול הוא למצוא מאגרים קטנים – 5 BCM או 10BCM,20BCM או 30 BCM. סדרי גודל קטנים מ-50. מאגרים כאלה, כדי לחפש אותם, כדי למצוא אותם וכדי לפתח אותם צריך גישה שונה מזאת שהייתה במאגרים הגדולים. לכן, יש פה עניין של התאמה או סוג של אופטימיזציה חדשה של מדיניות, שתעזור למדינת ישראל להפיק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זאת מדיניות של המדינה או מדיניות שלך? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אמרתי, אני לא קובע את המדיניות. אני יכול להגיד מה אני רוצה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה השוני במדיניות? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> מדיניות שרוצה לפתח שדות קטנים צריכה לקחת בחשבון שההשקעה פר יחידת גז יותר גדולה. כלומר, זה פחות כדאי לגורמים חדשים שנכנסים לישראל למצוא שדות קטנים, כי העלות של ההשקעה הגדולה – מיליארדים של דולרים – מתחלקים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה ברור לנו. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לכן, השאלה היא איך גורמים לחברות שכבר נמצאות כאן לחפש יותר ולמצוא יותר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה קובע שהמאגר שקיים הוא בכמות מסוימת. דיברת על תמר ולוויתן – 900, ופה אתה אומר שזה בין 15 ל-30. איך קובעים דבר כזה? איך אתה יכול לחזות את העתיד של זה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> זה נכון שיש הרבה חוסר ודאות, אבל בגלל שקדחו כבר בהרבה מקומות בשכבה הזאת, יש עליה לא מעט מידע, ואנחנו יודעים למפות היכן יש מלכודות פוטנציאליות. עד שלא קודחים ונכנסים עם המקדח, לא בדיוק יודעים כמה יש במלכודת פוטנציאלית, אבל אפשר להעריך שאם יש בה, כמה יש בה. זה לא אם, אלא סדרי גודל של כמה יש בה. אנחנו יכולים להגיד, ומבחינתנו ללכת לשדות שקרובים אלינו, במרחב הזה, לקדוח ולמצוא שדות קטנים, זה כדאי, כי את ההשקעה הגדולה כבר עשיתי. לכן, זה כדאי לי. אבל מישהו שצריך להקים מחדש את כל ההשקעה הזאת, זה פחות כדאי לו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתה שם את היתרון יחסית לתועלת כשמתמודדים במכרז על הקידוחים? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לא, אני לא אומר את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גואטה שואל שאלה נכונה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני הבנתי. במכרז הרביעי, למשל, מנעו מאיתנו להשתתף כי אמרו: אנחנו רוצים להביא חדשים. אמרו שרק אם לא יהיה מישהו חדש שרוצה להתמודד, אתם תוכלו. היינו בסדר עדיפות שני. מה שאנחנו בסך הכול רוצים זה להתמודד בתנאים שווים, וצריך לזכור שחלק גדול מהגז שלנו כבר נמכר, כלומר אם רוצים שאנחנו נמשיך להיות שחקן שמוריד מחירים בשוק, צריך שיהיה לנו גז. ככל שיהיה לנו יותר גז, זה טוב למשק ואני תכף אראה למה. עוד מילה שחשוב לדעת באוריינטציה הזאת. אמרנו קודם שהמרחק מכאן לכאן זה 90 קילומטרים ומכאן לכאן זה כ-75 קילומטרים. זה מקבץ המאגרים הידועים היום, ואנחנו מזהים עוד מקבץ אחד כאן – אלה התגליות החדשות שדיברנו עליהן. זאת התגלית שדיברנו עליה, של קטלן, שאנחנו רוצים לפתח עכשיו. היא בעצם כבר בשלבי פיתוח ואתם תראו המון עבודה שעושים עכשיו באסדה. זה גם קידוח של בארות חדשות וגם שינויים שאנחנו צריכים לעשות על האסדה עצמה כדי לקבל את המתקנים האלה. בעתיד אנחנו נפתח גם את תנין וגם את המאגרים האלה. << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> מה שמוצג במצגת, גודל המשבצות הירוקות – דרקון והרקולס – זה גודל המאגר? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לא. זה הבלוק האדמיניסטרטיבי שקיבלנו עליו את הרישיון. גודל המאגר קטן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> חשבתי בהתחלה שאתה מדבר על מאגרים קטנים, שזה כדאי, ולנסות לשכנע לעבור בהדרגה לניסוי במאגרים גדולים. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני לא מכיר מישהו שמציעים לו הטבות והוא לא מקבל את זה. אני רוצה להיות שווה, אני רוצה הזדמנות שווה לחפש. אם במים הכלכליים של מדינת ישראל יש עוד מאות מיליארדי קוב של גז שלא יופקו, כי לא תימצא הדרך להשקיע את הכסף ולהוציא, זה יהיה בזבוז מבחינה משקית. לכן אני אומר שצריך למצוא את הגישה הנכונה שתאפשר להפיק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מי קובע את הגישה? נערי האוצר? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לא. מי שקובע זה משרד האנרגיה. אני חושב שיש שם היום הבנה לגבי השדות הקטנים, והם עובדים על מדיניות. אני לא יודע לייצג אותם כאן, אבל אני יודע שאת התובנה הזאת יש גם להם. זה לא שאני מחדש משהו למישהו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> צריך לכנס דיון בוועדה בנושא הזה, לשמוע אותם. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> שר האנרגיה היה אצלנו ודיבר על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא היה כבר כמה פעמים. תגיע לוועדה שלנו ותדע מה קורה. << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> על רישיונות החיפוש אתם משלמים למדינה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אם עושים על זה סוג של מכרז, יש תשלום, אבל הוא תשלום צנוע ביחס להשקעה. זה יכול להיות מיליון דולר, 5 מיליון דולר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כשהמדינה נותנת רישיונות היא גם גובה כסף. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> היא גובה, אבל זה לא הכסף. אם היית שואל את המדינה האם כדאי לקבל את ההשקעה או כדאי לקבל את התמורה בגין ההשקעה. << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> אם אתה מוצא, זה חלק מהאחוז. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> זה לא מתקזז. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין כפל מבצעים. (הקרנת סרטון) << אורח >> שאול צמח: << אורח >> דיברו קודם על ציונות, וזאת ציונות כלכלית. להשקיע מיליארדי דולרים כדי להפיק ממשאב של המדינה ולהוציא אותו, וגם להביא גז, שזה מה שנקרא ביטחון אספקת אנרגיה, וגם כל התמלוגים שבאים יחד עם זה, זאת ציונות כלכלית כי זה פורץ דרך. זה מייצר יש מאין, ואין מישהו שיכול להגיד שזה לא טוב. יש תמיד טענות – איכות סביבה וכל מיני כאלה, אבל בהנחה שעומדים בכל הסטנדרטים, והסטנדרטים בישראל מחמירים ביותר, יש פה בהחלט מה שאני קורא לו ציונות כלכלית. מה שאמרנו לגבי השדות זה רק לגבי השכבה שאנחנו מכירים, כלומר חולות תמר. יש עוד שכבות שעוד לא הגיעו אליהם, ויכול להיות שהפוטנציאל בשכבות האלה גדול יותר, אולי הרבה יותר ממה שיש בשכבות היותר רדודות. זה מצחיק להגיד רדוד על משהו שנמצא 2 קילומטר מתחת לפני הים. אבל בשכבות יותר עמוקות מזה, מה שנקרא מזוזואיקון, יכול להיות שיש פוטנציאל גדול נוסף. עוד לא קדחו לשם, עוד לא התחילו את כל הפעילות שלם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כי זה מאוד מורכב מבחינה טכנולוגית. מאוד מאוד יקר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> המדינה מאפשרת ולך מבחינה טכנולוגית יש כל מיני חסמים, או שהמדינה לא מאפשרת ולא התחלת? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> המדינה מקצה שטחים ולא אומרת לך לאיזה עומק לקדוח. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> המדינה אמרה שיש לך אישור לקדוח שם. אתה עוד לא קדחת, או שהמדינה עוד לא הגיעה למקור הזה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אין לי טענות ואני לא מבקש משהו. אני מספר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדעת, להבין. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כל חברה עושה את השיקול שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא שואל במילים אחרות מה המגבלה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> המגבלה היא אותה מגבלה כמו שתיארתי קודם לגבי השדות הקטנים. זה הקצב שבו המדינה מוציאה שטחים לצורך תחרות או לצורך הקצאה אחרת. אפילו בשדה כמו כריש אולי שווה לקדוח יותר עמוק. זאת לא הבעיה שמישהו לא מקצה, אלא שזה תהליך הרבה יותר מורכב. אם תחשבו על זה, כדי להגיע לעומקים האלה, ציוד הקידוח הרגיל לא מספיק בגלל הטמפרטורות הגבוהות בתת הקרקע. המקדח נמס. אתה צריך מתכת מיוחדת עם מפעילים מיוחדים שמיומנים בעומקים האלה. זאת השכבה העליונה של היכולות הטכנולוגיות בקידוחים בעולם. יש כאלה, אבל צריך למצוא את המומחיות הגדולה. מבחינת פוטנציאל במדינת ישראל, לא רק מה שיש בחולות תמר, אלא ממד הרבה יותר רחב. יש ממד של עומק ולא רק של רוחב ואורך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> העולם התחיל חופשי לשחרר והתחיל לחפש גז. המחירים היום די טובים בעולם. תקן אותי אם אני טועה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> המחירים בעולם לא זהים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> העלו אותי לספינה ענקית בקרואטיה, שמבצעת תהליך שהאמריקנים הביאו לשם. יש משבר עם רוסיה וכל מה שקורה. בואו נראה מה אנחנו יכולים לקדוח, מה להוציא ונתחיל להרוויח יותר כסף. אני לא חושב שצריך לעשות הגבלה במה שהם יכולים למכור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אמרו שאין הגבלה. ברגע שקיבלת שדה, לעומק אין הגבלה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא, הוא לא יכול לקדוח כמה שהוא רוצה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברגע שהוא יגיד שהוא רוצה לקדוח, הוא יקדח. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> רגע, רגע. אתם לא מדברים על אותו דבר. אתה מדבר על מכירה, ואין מגבלה למכירה בארץ. המגבלה שקיימת היא מכירה ליצוא. בשלב הזה אנחנו מקדמים תהליכים עתידיים של יצוא, אבל בזמן שאנחנו מדברים, אנחנו מוכרים רק בישראל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בעולם אתם מוגבלים במכירה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כדי למכור בעולם, צריך שהגז יגיע לעולם. הגז יכול להגיע או בצינור או דרך הנזלה שלו. בצינור הוא יכול להגיע היום למצרים או לירדן, ואפשר לעשות צינור גם ליעדים קרובים גם בים התיכון. אבל אם רוצים להגיע למזרח הרחוק או למערב אירופה, זה מתקן אחר, יותר מורכב – או צינור מאוד ארוך שדיברו עליו בעבר, או מתקן הנזלה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כמו הספינה בקרואטיה של החברה האמריקנית. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני לא מכיר. יש לא מעט מקומות בעולם שעושים את זה, אבל זאת השקעה מאוד גדולה. לא הספקים עושים את זה מעכשיו לעכשיו, אלא צריך להתכונן. מדובר בתהליכי רישוי מאוד ארוכים, ואגב, אותו הדבר ביבוא. אם מתכננים להקים מתקן יבוא, צריך שטח, צריך אזור ליד הים, צריך להשקיע בזה הרבה מאוד משאבים. אני מדבר על מה שיש לנו. לא מאוד עתידני אלא על מה שיש עכשיו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מבחינת יצוא, רק למדינות באזור ולא מעבר לזה. זאת היכולת. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> זאת היכולת. בזמן שאנחנו מדברים, אנחנו מייצרים סדר גודל של 50% מהגז שנצרך במדינת ישראל מהמתקן שאנחנו יושבים עליו עכשיו. אנחנו נראה אחר כך את הצינורות שנכנסים ויוצאים. יש שני צינורות מכל כיוון. זה 50% מהגז במדינת ישראל, וזה חשוב כי זה אומר שלמדינת ישראל יש יכולת לנהל את גורלה. זה לא היה בעבר. בעבר היינו תלויים בפחם שאנחנו מביאים מכל מיני מדינות, שיכולות לעשות סנקציות. זה שאנחנו יושבים על הברז של עצמנו, זה יתרון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבל חברת חשמל עדיין לא מתכנסת לנושא הגז. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה הכול עניין כלכלי. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני חושב שהם מתקדמים. הגענו למצב שאנחנו שולטים בגז והיום כבר שואלים לאן אפשר להגיע, עד כמה צריך להוציא את הפחם. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הם מתקדמים. זה ייקח עוד כמה שנים, אבל הם מתקדמים בהסבות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לי בעיה שתשאלו כל שאלה, אבל בתחומים שקשורים לחשמל דיברנו על חשמל. היינו בתחנות כוח. אם תרצו, נעשה ישיבה בוועדה של עדכונים על הכול. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יש לנו ישיבה בעוד שבועיים עם מנכ"ל חברת החשמל. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> בואו נדבר על הכוחות. לחברת אנרג'יאן יש למעלה מ-20% עם כל הלקוחות הגדולים במשק. אנחנו בעצם מוכרים לכל תחנות הכוח הפרטיות, וחוץ מחברת חשמל שעדיין קונה במסה מהמתחרים שלנו, אנחנו מוכרים בכל המשק. כלומר, כל התחנות הפרטיות נהנות ממה שאני אראה תכף מבחינת התחרותיות. אמרתי שאנחנו מספקים לשוק המקומי, דיברתי על התגליות על זה שלא נעשו חיפושים, וצריכים להיעשות חיפושים. כמה שיותר חיפושים ברמת המדינה, זה יותר טוב. ככל שיחפשו יותר, ימצאו יותר, ככל שימצאו יותר יהיה יותר פיתוח, יהיה יותר ביטחון אנרגיה ויהיו יותר הכנסות למדינת ישראל. יש חלק שלא צריך לזלזל בו וזה עניין התחרותיות. תראו את ההפרש במחיר – 4.16 לעומת 4.50 – צריך לזכור שהמחיר הממוצע כולל אותנו. כלומר, ההפרשים קצת יותר גדולים. 10% במחיר של תשומת אנרגיה, כשמסתכלים על זה בתוך הדוחות הכספיים של חברות, זה הולך ישר לרווח. כלומר, זה דבר מאוד משמעותי ברווחיות של חברות. כשמדברים על משקי בית, תראו מה היה מחיר הגז ב-2019, לפני אנרג'יאן, ותראו מה המצב היום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה ב-2016? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> נכנסנו ב-2016, אבל למעשה התחלנו לפתח ולעשות חוזים מסחריים עם לקוחות פחות או יותר ב-2018-2017. בפועל התחלנו למכור ב-2022. ממש רואים איך זה משפיע על המחירים, וזה לא מקרי. << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> עד לאן זה ירד? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני חושב שזה מחיר של שיווי משקל תחרותי. תזכרו שהחוזים הם לטווח ארוך, ומי שמצליח לקבל מחיר כזה ולקבע אותו ל-15 שנה, זה נותן לו יציבות מאוד גדולה. בענף הזה, היציבות לא פחות חשובה מהמחיר עצמו, כי התנודתיות משבשת את המודלים הכלכליים, מפריעה למממנים לממן את הפרויקט, כי הם רוצים לראות החזר יציב על ההשקעה ולא שפעם אתה למעלה ופעם למטה. לכן, היציבות הזאת מאוד חשובה. המחיר הזה הוא מחיר מאוד תחרותי גם ברמה העולמית, והוא לא קורה במקרה. תזכרו שכשאנחנו נכנסנו היה מונופול, ובעצם לא היה שוק שעמד וחיכה לנו. היה מונופול והיינו צריכים להיות תחרותיים כדי להצליח להיכנס בכלל לתוך השוק, שמישהו יקנה מאיתנו. למעשה באנו רק עם הבטחות, לא עם אסדה מוכנה ולא עם השקעות. באנו, הצגנו מה אנחנו עומדים לעשות וקיבלנו את אמון הלקוחות. האסטרטגיה שלנו הייתה להוריד מחיר כדי להשיג נתח שוק. זה מה שעשינו, וזאת ההשפעה. מה שאני אומר הוא שכשיהיה לנו יותר גז, זאת המדיניות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך המחיר הזה לעומת העולם? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אי-אפשר להשוות את זה לעולם כי זה לא קומודי. אבל אם אתה מסתכל על מדינות באירופה, הגז נמכר בכ-10 דולר. בכל זאת, זה פי שתיים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה זה אירופה? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> תלוי באיזו תקופה וקשה מאוד להשוות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> היום המחיר עלה להם בגלל המלחמה עם רוסיה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> נכון. המחירים הנמוכים באירופה נגעו בזה בקושי, ותזכור שזה טווח ארוך. זה לא ספוט. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אם אתה שואל האם המדיניות של הממשלה הביאה תוצאות, התשובה היא בוודאי שכן. אם אתה מסתכל על זה, בוודאי שכן. אני לא הייתי בממשלה אז אני לא מחמיא לעצמי בתקופה הזאת, אבל קבעו מדיניות, יישמו אותה ואלה התוצאות שלה. הן תוצאות מצוינות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא שאל קודם האם התפתחות נוספת של מציאת גז כזה או אחר תוכל להוריד עוד את המחיר הזה. אם הוא טוען שהמחיר הזה כבר תחרותי מול העולם, הוא כבר ברף הנמוך שלו כרגע, למרות שהרף הזה יישאר באותה רמה בכל העולם, האם מציאת גז נוסף כאן תוריד את המחיר לאזרח? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> זה עובד הפוך. כלומר, השאלה שצריך לשאול את עצמו מי שמעצב את המדיניות במשק הגז היא איך אנחנו שומרים על ההישג הזה. זה הישג, זה שיא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה המחיר בארצות הברית? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> איפה בארצות הברית? תזכור שבארצות הברית יש הרבה מאוד ספקים והרבה מאוד צרכנים. מה שנקרא ה-Henry Hub שלהם, כלומר המסחר בין החברות, המסחר הסיטונאי הוא כ-3.5-3 דולר. עד שזה מגיע לצרכן, אני מעריך שאלה סדרי הגודל של 5-4. שוב, צריך לזכור שזה טווח ארוך ושם זה מחירי ספוט. קשה מאוד להשוות בין שניהם. אתה תמיד רוצה מחיר לטווח ארוך שהוא הנמוך ביותר שאתה יכול להשיג. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מדינת ישראל לא קונה גז בחוץ? לא עדיף לקבוע 20% מכירה החוצה, ואם אתה אומר שזה פי שתיים, המדינה תכניס יותר הכנסות מהגז. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> איך אומרים? לשאלה טובה יש שקף. תראה, כשאתה מסתכל על המספרים, אתה אומר שבערך ממה שמייצרים בישראל נמכר ליצוא. 50% בערך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בכמה המדינה מוכרת? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> המדינה לא מוכרת אלא החברות. לא אנחנו אלא המתחרים שלנו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אם זה יימכר ב-7 דולר, זה יותר הכנסות למדינה, לא לחברה. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> גם וגם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> החברה מרוויחה ומשלמת מס. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה לוויתן מייצרים? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אני לא רוצה לדבר על לוויתן. אני מדבר על אנרג'יאן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אתה אומר ש-4.5 זה בסוף תצרוכת מקומית. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> המדינה עשתה איזון. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כן, ביחס לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו רוצים להשאיר גז בארץ, רוצים שיישאר לנו גז לתקופה ארוכה. יש ויכוחים בוועדה כמה אנחנו מייצאים. אנחנו לא רוצים לייצא יותר מ-50%, לא יצוא גדול מדיי, כדי להשאיר גם לעתיד. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> השאלה היא מה ההכנסות של המדינה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאול אמר קודם שהשאלטר שלנו ואנחנו לא תלויים במדינות אחרות. מי שבוועדת חוץ וביטחון, וגם מי שלא, יודע מה קורה כשאנחנו תלויים בנשק של אחרים. היינו תלויים גם בפחם, בדלק, בגז. הגז הוא שלנו ויש לזה משמעות אחרת. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אנחנו נראה את השאלטר בעיניים ונבין על מה אנחנו מדברים. איזה שאלטר, וכמה קל לסגור את השאלטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם רוצים גז ודנו בוועדה על החיבור של מישור אדומים. יש שם חיבורים של הרבה אזורי תעשייה שמבקשים לחבר, ואין חיבור היום. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> ביקשנו מחברה לייעוץ כלכלי שתעשה איזשהו מודל שמנסה לאמוד כמה שווה הדולר שנחסך למשק הישראלי במונחים של חיסכון לצרכן החשמל. זה מודל מורכב, ובגלל זה לא רצינו לעשות אותו בעצמנו, ונתנו אותו לחברה חיצונית שתעשה אותו. זה האומדן שלהם. הם אמרו ש-1 דולר חיסכון זה 1.7 מיליארד שקלים. במונחים של משק החשמל זה אומר בין 5% ל-7% בתעריפי החשמל. מי שמסתכל על הרפורמה שעשה משרד האנרגיה על הרכישה מהחברות הפרטיות, רואה שזה פחות או יותר סדרי הגודל של ההוזלה. אתה ממש רואה איך כלכלה עובדת, איך כשיש תחרות בענף אחד ויש תחרות בענף אחר, הצרכן בקצה מקבל את התמוה. וכשזה לא עובד, זה עובד בכיוון ההפוך. זה פשוט מדגים בצורה יפה איך נסגר המעגל של הכלכלה התחרותית. כמו שאמרתי, לעתיד צריך לשמור שההישג של המחיר הנמוך של הגז במדינת ישראל לא ישתנה בטווח הרחוק. יש שאלות? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בספר בראשית יש פסוק שכל הזמן הטריד אותי מה פירושו. הפסוק אומר: "ורדו בדגת הים". והפרשנים אומרים שהאדם תפקידו לשכלל את העולם. לשכלל, להמציא דברים, לשנות את העולם. אבל כשקראתי את זה הבנתי את הפסוק כפשוטו – ממש לרדת לדגת הים, להגיע ל-1.5 קילומטר ולהוציא משהו שיציל את העולם. זה באמת משהו מדהים וזה אומר שהכול כתוב בתורה. אנחנו מנסים ליישם את זה, ואתם יישמתם דבר מדהים. כל הכבוד. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> במאגרים ישנים במשך תקופה מסוימת מוציאים את הגז, ובשלב מסוים, מהמאגר עצמו, מהבאר, מתחילים לצאת מים. האקוויפר נמצא למטה ובגלל שהלחץ של הגז יורד, האקוויפר עולה למעלה ומתחילים לעלות מים. כשזה קורה אוטמים את הבאר והמאגר מפסיק לעבוד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> למה צריך לעשות את זה? מה אכפת לנו שזה פתוח? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כי עולים מים ואתה לא רוצה שכל ההידרוקרבונים והמים יעלו למעלה. אתה אוטם את הבאר. << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> כמה זה כדאי להפיק גז ממאגר של 0.5? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אתה מדבר על הגודל? כאנרג'יאן, בגלל שיש לנו את המתקן, בגלל הכלכלה שלנו וגם בגלל שאנחנו מאוד ממוקדים, אנחנו יודעים לטפל במאגרים שהם כ-5 BCM. תלוי בכמה בארות צריך להשקיע כדי להפיק אותן. זאת לא הפרקטיקה. הפרקטיקה היא על שדות הרבה יותר גדולים. כשאתה מדבר על חברות מאוד גדולות, פחות מ-100BCM, בשבילן זה לא כדאי מספיק. << דובר >> מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי: << דובר >> הספינה הזאת נוצרה במיוחד? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> כן, זה תכנון שלנו ממוקד למטרה, לשדה שלנו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> את לוויתן בנו בשטח פה? בים? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> לא. לוויתן בנו אסדה במקום אחר, גררו אותה לכאן ואז העמידו אותה. את זה תשמור לביקור בלוויתן. אסדות קבועות זה מה שעושים. בונים אותן במקום אחר ומרכיבים אותן. דבר אחרון שאני רוצה להגיד לכם, והוא גם חשוב. דיברתי על בעלי המניות ובעיניי לא פחות חשובים העובדים. יש לנו מדיניות מאוד קשוחה בקשר לעובדים ישראלים. אנחנו דוחפים עובדים ישראלים. ניסו שהיה פה קודם הוא מנהל המתקן הזה. היה לנו מאוד חשוב שאנשים שעובדים אצלנו בחברה יראו שיש לאן להתקדם. מנכ"ל חברת אנרג'יאן ישראל הוא ישראלי, המטה שלה ישראלי וגם המנהל של האסדה הוא ישראלי. כשאדם מתחיל לעבוד פה הוא יודע שיש לו לאן להתקדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול להגיד לבוסים שלך שגם אנחנו כחברי כנסת מאוד אוהבים את זה, מכבדים את זה ואנחנו נרצה לשתף פעולה, ככל שיהיו יותר ישראלים. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> הישראלים עובדים פה שבועיים-שבועיים. התנאים והשכר טובים מאוד. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה השכר הממוצע? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> קשה לדבר במונחים של שכר ממוצע. אם אתה מדבר על מונחים של שכר מינימום, מדובר על סדרי גודל של פי ארבעה. סכומים מכובדים. אנשים עובדים שבועיים ואחר כך הם בחוף. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה לא שבועיים בירושלים. פה אתה שבועיים תקוע באמצע היום. באחד הסיורים שעשיתי שאלתי את העובדים, ואני חושב שזה מתגמל. צריך לתמרץ את הנושא הזה ולהגיע לעוד כל מיני מקומות, במיוחד בפריפריה כדי למשוך אותם. אלה משכורות יחסית טובות, ואתם די מתגמלים את העובדים. << אורח >> שאול צמח: << אורח >> למה אני מדגיש את זה? כי לעומת עבודה רגילה, אתה נוסע בכל יום לעבודה. פה אתה נוסע פעם בשבועיים, ולכן אתה יכול לגור בקריית שמונה או באילת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני רוצה, שנפתח שם. אני רציתי לדבר איתך שנעשה שם, נעודד בקריית שמונה ובכל הפריפריה. נעודד אותם, אולי הם יבואו, ונצליח לגייס עובדים משם. הם גם ירוויחו יותר טוב ממשכורות המינימום שהם מרוויחים במילועוף או בכל המפעלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים ישראלים יש לכם? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> אם אתה לוקח בחשבון את הביטחון, יש בין 30% ל-40% ישראלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה אנשים בפועל? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> עם הפרויקטים שלנו אני חושב שיש פה עכשיו כ-40-30 במשמרת. יש פה הרבה ישראלים ואנחנו גם ניתקל בהם. אנחנו משתדלים שיהיו כמה שיותר ובכל הרמות, כדי שאנשים ייהנו. לעבוד פה זה גם כבוד לאנשים שעובדים פה. הם עושים פה משהו שלא עושים במקום אחר. אין הרבה כאלה, ואנחנו קוראים לישראלים לבוא לעבוד פה. אפילו עשינו פרסומות כדי שיבואו. מי שראה, ניסור הופיע בפרסומת. למה שמנו אותו בפרסומת? אמרנו: אנשים, תבואו לעבוד אצלנו. חברים, אנחנו הולכים לשתות קפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: סיכום: קודם כול, תודה רבה לשאול מנכ"ל אנרג'יאן, ולחברי הוועדה. בעיקר לנטלי, קודם כול, שהיא ארגנה הכול. מתקתקת הכול ואפילו נסעה אתמול בלילה לכנסת להביא ציוד. תודה לנתן הצלם ותודה למי שמשלם לנו את המשכורות, צ'יקו אדרי מנכ"ל הכנסת. באמת היה סיור מעניין מאוד ואני חושב שהחכמנו קצת. טוב להכיר את השטח, מאיפה זה בא, לראות את העבודה שאתם עושים. יישר כוח לעובדים ותעשו כמה שיותר כסף. תביאו לנו הרבה תמלוגים כדי שיהיה לנו הרבה מה לתת לילדי ישראל, לאזרחי ישראל. היה ביקוש בין חברי הוועדה מי יבוא – משה סולומון, ירון לוי, אושר שקלים, ששון גואטה, כמובן, שהגיע מהמקום הכי רחוק, חוץ ממני. המשימות של הוועדה, אני רואה אותן כמאוד חשובות. היו לי כל מיני אופציות ובחרתי את הוועדה הזאת מכל הוועדות בכנסת, כי אני חושב שזאת אחת הוועדות החשובות בכנסת. בסוף זה מגיע לאנשים עד הקצה, כמו שאמרתי תמיד בוועדה. חשוב מאוד גם מבחינתנו. אנחנו נעשה עוד פעולות חשובות מאוד. אנחנו נעלה את זה לדיון לתחילת התקציב של השנה הבאה, ההצעה שלי לתמוך בחיילי צה"ל שנפגעו במלחמה, בשיקום שלהם. אני קורא לאנרג'יאן במצ'ינג מדי פעם. גיוס חרדים – אפשר לעשות את זה באהבה, לדעתי. זאת דעתי האישית. אני חושב שאפשר להקים עוד מכינות, עוד ישיבות הסדר לחרדים כדי שיעשו מה שהילדים שלנו עושים. עושים הכנה, נכון, משה? תודה רבה, שאול. אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> ראשית, אני רוצה להגיד לכם תודה שהייתם אורחים שלנו. אני חושב שזה קשר שחייב להיות בין העשייה בשטח לבין מה שנעשה בזמן עיצוב המדיניות. כאן רואים ממש בשטח איך מדיניות נכונה הביאה לתוצאות טובות. יש פה עבודה ו-50% מהגז מיוצר כאן. יש ישראלים שעובדים ובעלי מניות ישראלים, וייצרנו יש מאין. זה מה שאנחנו עושים כל הזמן. אנחנו שמחים על התמיכה שלכם, ואנחנו חושבים שבסופו של דבר, השילוב בין הכנסת והחקיקה, הרגולציה, לבין התוצאות הכלכליות בשטח, הוא הדבר הכי חשוב. ההבנה שלכם את מה שאנחנו עושים, והעזרה שלכם כדי שנוכל לעשות את מה שאנחנו עושים עוד יותר טוב, זה הדבר החשוב בעיניי. אם השגנו את זה בביקור, דיינו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם על הכול. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> שאול, תודה רבה על הכנסת האורחים. אני מרגיש שאנחנו בסוג של סצנה מסרטי ג'יימס בונד. תשימו לב, כל המתקנים האלה – היה מאוד מעניין לראות. אחד היתרונות של הוועדה, כמו שאמר גם ניסים, היא האפשרות להיות בשטח, לראות את המקורות וגם עבור מה אנחנו משקיעים. זה ממש לצאת מהמשרדים הממוזגים בכנסת, מתוך הוועדות ולראות תכל'ס מה קורה. על כך יישר כוח. אני מאוד מאוד מקווה שבעזרת השם, בשנה הבאה הכספים האלה יוכפלו. בסוף זה מגיע לכולנו – לאזרחי ישראל, לחיילים שלנו. זה הדבר החשוב והמשמעותי ביותר, ויישר כוח לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה להגיד קודם כול תודה, שאול, ותמסור לכל הצוות כאן. אני משתאה. אתם הייתם בלוויתן, אני לא הייתי וזאת פעם ראשונה שלי. זה באמת מעורר השראה להיות כאן, גם בהיבטים של ההישגים האנושיים מול מעמקי הים – זה באמת עוצמתי; וגם מול שיתוף הפעולה, כמו שאמרת, בין המדיניות לבין היכולת לממש את זה בשטח. מעבר לזה, יש פה שני הישגים מאוד משמעותיים: היכולת שלנו במזרח התיכון להיות עצמאים בהיבטים כלכליים, ובמעלה הדרך גם בהיבטים של חקלאות וכן הלאה, היא נכס בלתי רגיל. היא נכס בלתי רגיל גם לקיום שלנו וגם ליכולת הכלכלית שלנו, וזה מהווה בורג מאוד משמעותי בעניין הזה. דבר נוסף, היינו עכשיו במלחמה במשך שנתיים וראינו כמה עמי האזור לא בדיוק חפצים בקיומנו, אבל היכולת שלנו לעמוד איתן מולם, היא התלות שלהם בנו. התלות שלהם בנו היא מעבר לחוכמה הגדולה שאנחנו מביאים; היא גם היכולת הכלכלית. על זה אני רוצה להגיד יישר כוח ותודה רבה. והקדוש ברוך הוא יצליח דרככם כדי להביא עוד כמה נקודות כאלה. תקדחו 2.5 קילומטר כלפי מטה ותמצאו עוד דברים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו יכולים לסייע? איך אנחנו יכולים לדאוג שיהיה שווה יותר, שכולם יהיו שווים יותר? איפה זה עומד? << אורח >> שאול צמח: << אורח >> משרד האנרגיה אחראי על זה מן הסתם, ויש ועדה במשרד האנרגיה שעוסקת בזה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים לבוא לעזור, לשחרר חסמים, אבל הפקידות לא תמיד מבינה את האירוע, אתה מבין? היו לי ויכוחים עם אמיר שביט. עשינו דיון מיוחד בוועדת כלכלה והצלחנו לשחרר כל מיני חסמים כדי לעזור ליזמים. שאלתי את שאול לגבי שווה בין שווים, במיוחד עם העניינים של החיפושים. רוב הסיכויים יהיו קטנים, ולכן לא כל חברה תרצה להיכנס לזה. אם חברה אחרת תמצא את הגז הזה, היא תבוא אליו ותגיד שהיא רוצה עוד X כסף, ותגזור עליו קופון. התיווך שהוא ישלם לחברה שמצאה את הגז, ייפול על האזרח בקצה כי בסוף הוא בא להרוויח. אני לא צודק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאול מאוד חכם ויודע לנהל את הסיטואציה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>