חומר רקע - גורמים חיצוניים

דו"ח חדש : הסיכונים לבריאותן התעסוקתית של מהגרות עבודה בענף הסיעוד הביתי עו"ד דיאנה בארון ,מנהלת מדיניות ציבורית ומחקר ,קו לעובד 2025 רקע כללי על מהגרות עבודה בענף הסיעוד הביתי בישראל נכון לאוקטובר2025על פי רשות האוכלוסין וההגירה מועסקות בישראל62,439מהגרות עבודה שמועסקות כדין כעובדות סיעוד ביתי ועוד17,623עובדות שנשארו בישראל לאחר תפוגת אשרתן. רוב העובדות מגיעות ממדינות בדרום מזרח אסיה:הפיליפינים,הודו,סרי לנקה ונפאל,ממדינות במזרח אירופה:מולדובה ואוקראינה,ומאוזבקיסטן שבמרכז אסיה. עבודת הטיפול,במיוחד טיפול ארוך טווח,הינה עבודה תובענית מבחינה פיסית(הרמת המטופל,עזרה ברחצה,אכילה, עשיית צרכים,ניהול משק הבית,טיפול בשעות לילה),רגשית(חברה,עידוד,הקשבה)והתנהגותית(ניהול תוקפנות בנסיבות מסוימות,מניעת נפילות,עידוד אכילה). מודל התעסוקה היחיד האפשרי נכון להיום בישראל: 24שעות בבית המטופל, 6ימים(לפחות)בשבוע,כשחובה על המטפלת לישון בבית המעסיק.מתכונת ההעסקה הנוכחית הופכת את המטופלים למעסיקים של המטפלות באופן ישיר ומעוררת קשיים רבים,כפי שיוצג בהמשך. מהגרות העבודה בענף הסיעוד מגיעות כדי לטפל במטופלים סיעודיים,הן חשופות לעיתים קרובות לסיכונים בריאותיים תעסוקתיים ייחודיים,ותחלואתן שקופה ובלתי נראית לעין הציבור. פילוחים מרכזיים טווח הגילאים של המשיבות: 45.5%מהמשיבות היו בגילי40-49שנים; סטטוס זוגי: 38%מהמשיבות היו נשואות עם ילד אחד או יותר; שנות עבודה בישראל: 63%מהמשיבות עבדו עד5שנים בישראל, 30%עבדו בין6-10שנים בישראל, 5%עבדו בין 11-15שנים ו- 2%מהמשיבות עבדו מעל16שנים בישראל; דמי תיווך ששולמו כדי להגיע לעבוד בישראל:לפני המלחמה27%מהמשיבות ציינו ששילמו בין7,000-10,000דולר, 21%מהמשיבות שילמו בין10,000-15,000דולר, 15%מהמשיבות שילמו מעל15,000דולר. עובדות סיעוד חדשות,שנכנסו לישראל החל משנת2023שילמו הרבה יותר–בסקר שערכנו בתחילת מלחמת"חרבות ברזל"ל- 124עובדים ועובדות גילינו ש- 76%מהם שילמו מעל ל- 15אלף דולר בכדי להגיע לישראל,ואף למעלה מכך. כ- 57%מהעובדות הצליחו לשלם חזרה את דמי התיווך תוך שנה,אך חלק לא קטן העיד שנדרש להן זמן ארוך יותר כדי להחזיר את החובות אליהם הן נקלעו כדי להגיע לעבוד כאן,כשמעל10%ציינו שלקח להן יותר משנתיים של עבודה מאומצת בישראל עד שהצליחו להחזיר את דמי התיווך. היעדר הכשרה והדרכה מקצועית מדינת ישראל לא בודקת את ההכשרה המקצועית של העובדות שמגויסות,ולא מבצעת הכשרות או הדרכות מקצועיות לעובדות הסיעוד. לשכות פרטיות שפועלות בישראל ואשר מורשות לגייס מהגרות עבודה בענף הסיעוד בישראל הן האחריות לבדיקת ההתאמה של העובדת לתפקידה טרם הגעתה לישראל–אך אין קריטריונים לקבלה לעבודה; לאחר שמגיעות העובדות לישראל,עוברת האחריות להכשרה לחברות הסיעוד שאחראיות על הניהול המקצועי והליווי והתמיכה בעובדות הסיעוד במהלך שהותן בישראל.חברות הסיעוד מחויבות ל- 30% עובדות שהשתתפו בקורסי הכשרה(דרישה של הביטוח הלאומי) –אבל הדרישה לא מקוימת; לא קיבלתי הדרכה או ציוד מגן , 207, 39% קיבלתי הדרכה וגם קיבלתי ציוד מגן , 133, 25% לא קיבלתי הדרכה אבל כן קיבלתי ציוד מגן , 96, 18% כן קיבלתי הדרכה אבל לא ציוד מגן , 84, 16% אחר , 14, 2% האם קיבלת הדרכה , הכשרה או ציוד מגן לגבי גורמי סיכון בעבודתך? 81% מהן דיווחו שהן פיתחו בעיות בריאותיות שונות בעקבות עבודתן כמטפלות בענף הסיעוד הביתי. קשיי נשימה , 32 בעיות ברגליים , 76 בעיות בידיים , 84 בעיות גב , 247 בעיות במפרקים , 90 בעיות בברכיים , 60 בעיות עיניים , 80 כאבי ראש , 156 כאבים כרוניים , 22 בעיות עור , 66 מצבי הנפשי נפגע(דיכאון ,חרדה ,סטרס) , 167 אחר היו לי בעיות בריאותיות טרם הגעתי לארץ ,אך הן החמירו כתוצאה מעבודתי , 6 לא , 104 0 50 100 150 200 250 300 בעיות בריאות שנוצרו מאז תחילת העבודה בסיעוד ביתי בין הגורמים שנמצאו בסקר כבעלי סיכון לבריאותן של עובדות הסיעוד ונובעים ממודל ההעסקה היו שעות עבודה ארוכות,חסך שינה,חוסר שליטה בזמן ובמרחב,היעדר זמן פנוי ואף היעדר גישה לשירותי בריאות. העסקה במשך שעות עבודה ארוכות תורמת בין היתר לשחיקה,ומחקרים מצאו למשל שעבודה מעל 55שעות בשבוע מגדילה ב- 35%את הסיכון לשבץ, וב- 17%את הסיכון למחלת לב איסכמית. מניסיוננו,חסך שינה הוא אחת התלונות העיקריות של מהגרות עבודה בסיעוד וזו גם אחת הסיבות השכיחות להתפטרות. סיכונים הקשורים למודל ההעסקה24/6 או24/7בבית המטופל 6-8 שעות שינה בלילה , 285, 53% 4-6 שעות שינה בלילה145, 27% מעל8שעות שינה בלילה, 58, 11% 4 שעות שינה בלילה או פחות , 46, 9% כמה שעות שינה רציפה יש לך בממוצע במהלך שבוע העבודה נוסף לסיכונים שצוינו,ישנם גורמי סיכון נוספים ממשפחת הגורמים הפסיכו-סוציאליים שנפוצים במיוחד אצל עובדות סיעוד ביתיות.לעניין זה משיבות רבות ציינו שחוו התעמרות בעבודה,אלימות מילולית, כלכלית,פיזית ואף אלימות מינית,אשר כולן בעלות השלכה על בריאותן של העובדות. מהגרות העבודה נמצאות בארץ בגפן,מנותקות מארצן, אינן מכירות את מנהגי המקום ואת שפתו,את חוקי העבודה וחוקים אחרים(כמו החוק למניעת הטרדה מינית),משועבדות להחזרת ההלוואה שלקחו בגין דמי התיווך,חיות ועובדות בבתי המעסיקים רחוק מעיניים מפקחות.על כן,המספרים הנמוכים אינם מעידים על היקף פגיעה נמוך,אלא גם היום נובעים מתת דיווח מתמשך ולא מטופל על מקרי אונס,תקיפה ואלימות בקרב עובדות סיעוד. סיכונים הנובעים מיחס המטופל והסביבה לא301, 56% כן , מצד המטופל/ת , 147 , 28% כן , מצד המטופל/ ת ובני משפחתו/ה , 42 , 8% כן ,מצד בני משפחתו/ ה של המטופל/ת , 40 , 7% כן , על ידי גורם אחר , 4 , 1% האם נתקלת ביחס פוגעני מצד המטופל/ ת או בני משפחתו/ ה(למשל :קללות ,צעקות , השפלות ,תוקפנות ,אלימות ,הטרדה) על פי הממצאים בסקר כמחצית מהמשיבות לא ידעו על זכותן לקבלת ימי מחלה בתשלום( 46% ),למרות שכ- 43% מתוכן העידו על כך שהיו חולות בשנה האחרונה. אך גם אם היו מכירות את זכותן לקבלת ימי מחלה בתשלום,מערכת הבריאות אינה נגישה לעובדות.עובדות ממעטות לעשות שימוש בשירותי הבריאות זאת בין היתר בשל היעדר זמן פנוי,בשל הצורך הרב להתפרנס ולהחזיר חובות,וכמו כן בשל אתגרים שפתיים בגישה לשירותי בריאות ושירותים חיוניים אשר ניתנים בשפה העברית בלבד ואינם נגישים לאוכלוסיות מגוונות,או בשל חוסר היכרות עם הבירוקרטיה הנדרשת להזמנת תורים ולקבלת שירותים בישראל בהשוואה למדינת המוצא. היעדר שימוש בזכות לימי מחלה והיעדר נגישות לשירותי בריאו ת המלצותינו - מניעה– -העלאת מודעות בקרב העובדות ;חברות הסיעוד והתאגידים ;מטופלים ומשפחותיהם; - התמקצעות עובדות והתאמה למטופלים–להבטיח שמהגרות עבודה מקבלות את ההכשרות , ולשלב תכני בטיחות ובריאות בהכשרות , בנוסף לקידום התאמה של מטפלת למטופל(למשל לפי רמת תפקוד ,לפי גיל , לפי משקל ועוד אפיונים); - הנגשת שירותי בריאות– -עידוד ביצוע בדיקות סקר כלליות , וחיוב ביצוע בדיקות תקופתיות על ידי רופא מומחה לעובדות אשר נמצאות ברמת סיכון גבוהה לפגיעות שריר-שלד; - עידוד ביצוע חיסונים והדרכה להיגיינה למניעת הפצת מחלות בדומה לתוכנית לחיסונים לסטודנטים למקצועות הבריאות ולעובדי מערכת הבריאות; - ביטוח רפואי–להבטחת ביטוח מהיום הראשון , ומתן אפשרות לעובדת שחלתה במחלה קשה או נפגעה בעבודה לקבל את הטיפולים הרפואיים מצילי החיים בישראל; -שיפור נגישות שפתית ותרבותית; המלצותינו–המשך - שיפור ההסדרה– - שעות עבודה ומנוחה– הסדרת מתכונת שעות העבודה והמנוחה במסגרת עבודת הסיעוד הביתי(זכותן לשינה , לפנאי ולמנוחה ,עבודה במשמרות ועוד) ; לעניין זה יש להרחיב את האפשרות של העסקה בשיטתLIVE OUT ולעודד עבודה במשמרות; - מניעת הטרדה / תקיפה מינית–אימוץ נוהל לעניין שיתוף הפעולה בין הביטוח הלאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה , ולחדד נהלים ברשות האוכלוסין וההגירה בנוגע ליידוע הממונה על עובדים זרים על הטרדה/תקיפה מינית; - אימוץ והטמעת סטנדרט של בטיחות וגיהות בעבודה הביתית( בהתבסס על תקן12296 לשינוע והזזה ידניים של אנשים במגזר שירותי הבריאות ,התאמה משקלית ,התאמת מספר מטפלות למידת מורכבות הטיפול , קריטריון לחיוב בציוד הרמה) ,וביצוע פיקוח על ידי הלשכות הפרטיות; - דמי תיווך–קידום גיוס עובדים באמצעות הסכמים בילטראליים באופן בלעדי כדי למנוע את תופעת דמי התיווך.