חומר רקע

29 בדצמבר 2025 לכבוד ח"כ צביקה פוגל יו"ר הוועדה לביטחון לאומני שלום רב, הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ו-2025 הצעת החוק שבנדון מבקשת להאריך את הוראת השעה בעניין "מנגנון השחרור המינהלי המורחב" בשנה נוספת (עד ליום 31.12.2026), וכן להוסיף לרשימת האסירים המוחרגים באופן גורף מהסדר השחרור המינהלי גם עבירות מסוג "בגידה" ו"ריגול". כידוע, במהלך השנה האחרונה ממשיכה המגמה של החמרה ניכרת וקיצונית בצפיפות השוררת במתקני הכליאה לנוכח הגידול הדרמטי במצבת הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. נכון לעת הזו, מצבת הכלואים בישראל עומדת על כ-22,600 עצורים ואסירים, נתון המשקף עלייה של כ-6,200 כלואים מאז פרוץ המלחמה. מהנתונים העדכניים שהועברו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ביום 10.12.2025 עולה כי בכל רגע נתון כ-4,190 כלואים מולנים ללא מיטה, ולמעלה מ-13 אלף כלואים (המהווים כ-60% מכלל הכלואים) מוחזקים בתנאי מחייה שאפילו אינם עומדים בפעימה הראשונה של החלטת בג"ץ בעניין שטח המחיה המינימאלי לאסיר (3 מ"ר). נתונים מטרידים אלה הלכו והחמירו גם ביחס לקבוצת הכלואים הפליליים: בכל יום נתון למעלה מ-1,600 עצורים ואסירים פליליים אינם לנים על מיטה; כ-5,300 כלואים פליליים, המהווים כ-40% מקבוצה זו, שוהים בשטח מחייה הנמוך מ-3 מ"ר. תמונת מצב זו משקפת פגיעה אנושה, חסרת תקדים ומתמשכת בזכותם של העצורים והאסירים לכבוד. לתנאי הצפיפות הללו יש השלכות קשות גם על מצבם הנפשי של הכלואים שחיים בדוחק ומחנק, וכן על תנאי התברואה וההיגיינה בתאים. חלוף הזמן מתחילת משבר הכליאה מחריף בעיות אלה, ומחדד את הצורך בהרחבה משמעותית של השימוש במנגנון השחרור המנהלי. על רקע זה, הסניגוריה הציבורית תומכת עקרונית בהצעת החוק. בה בעת, הסניגוריה הציבורית שבה וקוראת כי להכנסת תיקונים בהוראת השעה אשר יביאו להרחבת השימוש בשחרור המנהלי כמנגנון שיש בכוחו להקל – ולו במעט – על תנאי המחייה הקשים, ובכללם תנאי הצפיפות, במתקני הכליאה. זאת גם בהתחשב בכך שמנגנון זה עבר מספר צמצומים במסגרת הגלגולים האחרונים של הארכת הוראת השעה שבהם הוכנסו בעניינו סייגים ותנאים במישורים שונים. כך למשל, ניתן היה לשקול את ביטול או צמצום הסייג בדבר דרישה לשחרור מוקדם של ועדת השחרורים כתנאי לשחרור מנהלי (בעבר סייג זה הוקשח לאסירים המרצים עונש של למעלה מ-3 שנות מאסר); צמצום הסייג הקיים שלפיו האסיר נשא לפחות מחצית מתקופת מאסרו; החלת מנגנון השחרור המנהלי המורחב על קבוצות האסירים (או לכל הפחות חלקן) שהוחרגו ממנו בשנת 2021; הרחבה נוספת של תקופות השחרור המנהלי לגבי אסירים השפוטים לתקופות קצרות ובינוניות; צמצום ההחרגה המוחלטת בכל הנוגע לעבירות ביטחון מהרף התחתון או לקבוצות ייחודיות כגון קטינים; וכיו"ב. הסניגוריה הציבורית ערה, כמובן, לכך שמנגנון השחרור המנהלי אינו האמצעי היחידי שבו נוקטות הרשויות לצורך התמודדות עם מצוקת הכליאה החריפה וכי מזה זמן מקודמים הליכי בינוי מואצים. עם זאת, ברי כי בצעדים אלה בהם כדי להתמודד עם העלייה הדרמטית במספר הכלואים ועם הצפיפות הקשה במתקני הכליאה. יתרה מכך, דומה כי מהלכי הבינוי לא רק שאינם תורמים באופן ממשי לריווח מתקני הכליאה, אלא יש בהם כדי להנציח את המצב הקיים ואף להחריפו. משבר הצפיפות הקיצוני מחייב נקיטה בצעדים משמעותיים ואפקטיביים שיקלו על הצפיפות במתקני הכליאה באופן מיידי ויפחיתו בדחיפות את היקף הכלואים המוחזקים בתנאים בלתי אנושיים. אשר על כן, לעמדת הסניגוריה הציבורית, על הצעת החוק לתקן את הוראת השעה כך שמנגנון השחרור המנהלי יורחב באופן משמעותי. בצד האמור ובהקשר זה, יוזכר כי הסניגוריה הציבורית העלתה הצעות קונקרטיות נוספות ורבות להתמודדות עם משבר הכליאה, אשר עד היום לא נדונו לעומק חרף חלוף הזמן הניכר מאז תחילתו של "מצב החירום הכליאתי": הוראות מכווינות שיקול דעת בדבר מעצר ומאסר בתקופה זו, כדוגמת הדרישה לתנאי של "חיוניות המעצר" כפי שהתקבל בשעתו בחקיקת החירום בתקופת הקורונה, וכן דרישה להטלת עונש מאסר בפועל על ידי בית המשפט רק במקרים שבהם לא ניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת כליאה וכאמצעי אחרון; קידום תיקוני חירום לחוק המעצרים אשר יביאו להפחתת מספר העצורים ו/או לקיצור משכי המעצר; הרחבת השחרור המוקדם על ידי היחידה למאסרים קצרים על ידי קביעת ברירת מחדל של שחרור מוקדם אלא אם קיימת אינדיקציה שלילית מובהקת; הסרת החסמים הקיימים כיום בחוק בעניין מעצר בפיקוח אלקטרוני (למשל מתן שיקול דעת לבית המשפט בכל הנוגע לסוגיית הפיקוח האנושי הרציף); הרחבת מנגנון החירום של חופשה מיוחדת לאסיר (ובפרט ביטול ההחרגה הגורפת של עבירות מסוימות); וכיו"ב. כמו כן, הדיונים בעניין יצירת חלופה לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בית) טרם נשאו פרי, וכבר עתה מסתמן כי ממילא תיתן מענה מוגבל יחסית לבעיית הצפיפות. בכבוד רב ובברכה, גיל שפירא, עו"ד ישי שרון, עו"ד מנהל המחלקה לייצוג אסירים מנהל המחלקה לחקיקה, תכנון ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית