חומר רקע - גורמים חיצוניים

לכבוד, 18/12/2025 הגורם המקצועי המתאים, משרד הרווחה והביטחון החברתי. שלום רב, :הנדון תקנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות– דרישה להכללה מלאה של מקצוע הפיזיותרפיה בצוותי האבחון העמותה לקידום הפיזיותרפיה פונה בזאת בעקבות הצעת התקנות החדשות לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שהובאו לדיון בוועדת העבודה והרווחה (פרק ג': הגורם המאבחן, דרכי האבחון והערכת רמת התמיכה). אנו מוצאים לנכון להעלות מחאה נחרצת על ההדרה השיטתית של פיזיותרפיסטים מהליכי אבחון מקיפים של מוגבלות שכלית- התפתחותית, אוטיזם ומוגבלות נוירו־קוגניטיבית. החלטה זו נוגעת באופן ישיר לבריאותם, בטיחותם ורווחתם של אזרחי ישראל, ואינה משקפת את הידע, המקצועיות והמיומנויות הקליניות הרחבות של מקצוע הפיזיותרפיה. בטיוטת התקנות הנוכחית, פיזיותרפיסטים מופיעים ברשימות רק כמשתתפים משניים או כגורמים תומכים, ובמקרים אחרים נעדרים לחלוטין מצוותי ההערכה. יש לציין כי בחלק מהמקרים הייתה מחיקה מפורשת של המקצוע, כפי שמתועד בהערות ,הטיוטה. אולם, בו בזמן, התקנות מגדירות תחומי הערכה כגון: יכולת תנועה, ביצוע פעולות יומיומיות, תפקוד גופני, ניידות השתתפות פיזית בסביבה ומערכות גוף– כל אלה נמצאים בליבה המקצועית של הפיזיותרפיה. מדובר בפרדוקס בלתי מתקבל על הדעת. חשוב להדגיש כי התקנות המוצעות מתבססות על סיווג בינלאומי של תפקוד, מוגבלות ובריאות (ICF – International Classification of Functioning, Disability and Health) של ארגון הבריאות העולמי, וכן על כלי מדידה מקובלים כגון לוח הערכת מוגבלות של ארגון הבריאות העולמי (WHODAS – World Health Organization Disability Assessment Schedule) לאוכלוסיות שונות, וכן EM-CY, המתמקד בהשתתפות ובסביבה לילדים ובני נוער. פיזיותרפיסטים מיומנים היטב בשימוש בכלים אלה– הם מלמדים אותם במוסדות אקדמיים, משתמשים בהם במחקר, ומיישמים אותם באופן שוטף בעבודה הקלינית. כלי הערכה אלה בוחנים במיוחד תחומים כמו ניידות, תפקוד פיזי, יכולת ביצוע פעולות, השתתפות במסגרות שונות והשפעת הסביבה על תפקוד – כולם תחומים שבהם לפיזיותרפיסטים הכשר ה , מיומנויות וידע נרחב לצורך קבלת החלטות אודות רמת התפקוד. השמטת הפיזיותרפיסטים מצוותי האבחון סותרת את עצם הרוח והכוונה של ה־ICF ושל הכלים הנגזרים ממנו. חשוב להבהיר כי ההתייחסות שלנו חלה על כלל סוגי המוגבלויות, לרבות פגיעה באחד החושים. ,לדוגמה גם אנשים עם מוגבלות שמיעה מתמודדים עם קשיים תפקודיים, ולא מדובר רק בהיבטים של שיווי משקל. בדיקה תפקודית הסתגלותית נועדה להעריך את יכולת התפקוד וההסתגלות של האדם בסביבתו, ואינה קשורה לאבחנה רפואית. לכן, יש להבטיח שהתקנות יכללו התייחסות מקיפה של כלל המקצועות לכל הליקויים , בהתאם לעקרונות ה-ICF והערכה הוליסטית. התקנות אמורות לחזק את העיקרון של הערכה רב- מקצועית מקיפה, אך הן למעשה פוגעות בו. איך ניתן לבצע הערכה מלאה של אדם עם אוטיזם– מצב שבו קיימות במקרים רבים הפרעות מוטוריות, קשיים בתיאום תנועות ובעיות בתפקוד פיזי– מבלי להיעזר בפיזיותרפיסט? איך לאבחן מוגבלות שכלית- התפתחותית, שבה תפקוד גופני ויכולת ביצוע תנועות הם חלק בלתי נפרד מההתנהגות המסתגלת, ללא הערכה בפיזיותרפיה ? ואיך להער יך מוגבלות נוירו- קוגניטיבית– שבה ישנה ירידה משמעותית בתפקוד המוטורי, בקואורדינציה, באיזון ובביצוע פעולות יומיומיות ובתפקודים ניהוליים המשפיעים על התפקוד – ללא השתתפות פיזיותרפיסט בצוות המאבחן? פיזיותרפיסטים מבצעים מדי יום הערכות תפקוד מקיפות במסגרות קליניות מגוונות– .בתי חולים, קהילה ומוסדות שיקומיים הם מיומנים בזיהוי סיכוני נפילה, באבחון מגבלות בניידות, בהערכת שיווי משקל ויציבה, ובהערכת יכולת התפקוד העצמאית וההשתתפות של המטופל בסביבות חיים משתנות . ההחלטות לגבי רמת תמיכה נדרשת, התאמות סביבתיות, צורך בעזרים ורמת תפקוד– כולן תלויות בהערכה כוללנית אמינה ותקפה. פיזיותרפיסטים הם חלק מהצוות הרב מקצועי המוסמך לבצע הערכה זו. התוצאה של הליך לקוי זה תהיה אבחנות חסרות, החמצת בעיות תפקודיות משמעותיות, או לחילופין– אבחנות מוטעות שעלולות להוביל להקצאת משאבים לא נכונה. השארת האבחון בידי מקצועות ללא הכשרה פיזיולוגית- תנועתית מעמיקה עלולה להוביל לאבחון חסר, טעויות הערכה ופגיעה בזכויות המטופלים. הפגיעה הישירה תהיה באנשים עם המוגבלות עצמם– ,ילדים נוער ומבוגרים– .שלא יקבלו את רמת התמיכה הנכונה והמדויקת שהם זקוקים לה למשל, במקרים של אוטיזם המלווה במוגבלות שכלית- התפתחותית, הערכה מדויקת של הפרופיל המוטורי והיכולות התנועתיות היא קריטית להבחנה נכונה ולתכנון תמיכה מתאימה- וזו בדיוק המומחיות של פיזיותרפיסטים. .העמותה לקידום הפיזיותרפיה פועלת זה שנים רבות למען הקידום המקצועי והאקדמי של הפיזיותרפיה בישראל ,פיזיותרפיסטים בארץ עוברים הכשרה אקדמית מקיפה במסגרת תואר ראשון ושני, רוכשים ידע מעמיק בפיזיולוגיה, נוירולוגיה התפתחות מוטורית, פתולוגיה ושיטות הערכה והתערבות מבוססות מחקר. הם עובדים באופן יומיומי עם ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות התפתחותיות, נוירולוגיות ומוגבלויות מורכבות נוספות, ובעלי ניסיון מעשי רחב בהערכת תפקוד והשתתפות. חשוב לציין כי במדינות רבות בעולם– לרבות ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אירופה– פיזיותרפיסטים הם גורם מרכזי באבחון תפקודי כחלק מהמקצוע שלהם. אי הכללתם בישראל מהווה פיגור מקצועי ומערכתי, ואינה מתיישבת עם הסטנדרטים המקצועיים המקובלים בעולם. הכללת פיזיותרפיסטים בצוותי האבחון תאפשר זמינות גבוהה יותר, קיצור זמני המתנה, דיוק רב יותר בהערכת תפקוד ושיפור השירות לציבור– זהו אינטרס ראשון במעלה של המטופלים והמערכת כאחד. דרישותינו הן ברורות: • שינוי מיידי בנוסח התקנות, כך שפיזיותרפיסטים יוגדרו כחברי צוות מלאים בהליכי אבחון רב- מקצועיים לכל סוגי המוגבלויות הרלוונטיים. • ביטול כל ההחרגות והמחיקות של המקצוע מטיוטת התקנות. • פתיחת דיון מקצועי ענייני, בשיתוף גורמי המקצוע, לפני אישור סופי של רגולציה משמעותית שכזו. תקנות שעוסקות בהערכת ניידות, תפקוד גופני ויכולת ביצוע תנועות, ומשמיטות את הפיזיותרפיסטים, גורמות נזק משמעותי לאיכות האבחון, פוגעות במטופלים, מייצרות אי- דיוקים בהערכת התפקוד ופוגעות באוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה. בכבוד רב, נעמה קשת– יו"ר רחלי ארד– מנכ"לית העמותה לקידום הפיזיותרפיה