פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 438 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ו (03 בדצמבר 2025), שעה 9:03 סדר היום: << נושא >> יישום החלטת ממשלה 592 טיפול במפגעי סביבה ביו"ש ומפגעים חוצי גבולות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר יוראי להב הרצנו יעל רון בן משה חברי הכנסת: דן אילוז צבי ידידיה סוכות לימור סון הר מלך מוזמנים: השרה להגנת הסביבה עידית סילמן איריס שליט – עו"ד, סמנכ"לית בכירה לאכיפה, המשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי – עו"ד, סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה נטע דרורי – עו"ד, היועצת המשפטית, המשרד להגנת הסביבה יונתן גדג' – סגן קמ"ט איו"ש, המשרד להגנת הסביבה ד"ר איזבלה קרקיס – מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, בריאות הציבור, משרד הבריאות רחל טרגין – עו"ד, עוזרת משפטית, משרד המשפטים רס"ן מאור קריאף – סגן רע"ן אזרחי, המינהל האזרחי, משרד הביטחון סנ"צ ישראל גאלי – רמ"ד הגנת הסביבה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ערן שמיר – חטיבת התביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי טפסר דורון לוי – ראש אגף הגנה מאש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי תת טפסר עידו פרץ – סממ"ז יו"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי שירלי אקרמן – חטיבת התביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ד"ר רוני בלנק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת עמיחי רחמים – סגן ראש מועצת בנימין, ויו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון גלית שאול – ראשת המועצה האזורית עמק חפר חיזקי סיבק – סגן ומ"מ ראשת המועצה, יו"ר ועדת איכות סביבה, מועצה אזורית עמק חפר זוהר ראובני – חבר מועצה, יו"ר ועדת איכות הסביבה, עיריית ראש העין דפנה רבינוביץ – ראשת המועצה המקומית שוהם, ויו"ר ועדת איכות הסביבה של מרכז השלטון המקומי יניב בדלוב – עו"ד, סגן ראש עיריית אלעד דובי שפלר – ראש מועצה מקומית אפרת אבי רועה – ראש מועצה מקומית שער שומרון אור גרינפלד – סגן ראש עיריית מודיעין מכבים רעות גלעד בן ארי – מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון יניב בלייכר – מנכ"ל אזרחים למען אויר נקי דניאל עמית – חברת ועד, עמותת אזרחים למען אוויר נקי ארז כליף – מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה אורן כהן – כפר האורנים רני גבריאל – יו"ר מטה המאבק ראש העין נויה בר גבריאל – מטה המאבק ראש העין פרופ' ג'רום יעקב גארב – חוקר, אוניברסיטת בן גוריון יוסי מזוז – מנכל ישוב קידר, צח"י ברק ורקר – מנכ"ל עמותת ירוק עכשיו לירן שוקר – פעיל חברתי ייעוץ משפטי: רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום החלטת ממשלה 592 טיפול במפגעי סביבה ביו"ש ומפגעים חוצי גבולות << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מתחילים את הדיון. היום ה-3 בדצמבר 2025, י״ג בכסלו תשפ״ו. דיון בנושא יישום החלטת ממשלה 592, טיפול במפגעי סביבה ביו״ש ומפגעים חוצי גבולות. בוודאי שקודם, לפני שאנחנו מתחילים את הדיון, אנחנו נשוב ונזכיר שאנחנו מציינים היום את היום ה-789 מפרוץ המלחמה. אתמול הייתה לנו תקווה גדולה, לצערנו היא התבדתה עם ההודעה הבוקר, ואנחנו עדיין עם שני חטופים שנמצאים בשבי ברצועת עזה, עם סותטיסאק רינטלאק מתאילנד, וגיבור ישראל רן גואילי, מגן עלומים, שעדיין מוחזקים בשבי ברצועת עזה, והמחויבות שלנו להשיבם לקבר ישראל ולסייע למשפחות לקבל את היקירים שלהן ולחברה הישראלית כולה. במעבר שהוא מאוד חד, אבל עדיין בחיבורי טרור ובפגיעה באזרחי מדינת ישראל, אנחנו מעלים בראש סדר העדיפויות בוועדה את הנושא של הזיהום, בוודאי הזיהום שנגרם משרפות פסולת. המטרה של אותן השרפות, מעבר לארגוני הפשיעה שנמצאים בתוך המערבולת הזאת, מטרה של אותם טרוריסטים, אין לי הגדרה אחרת לאותם פושעים ששורפים בכוונת מכוון את אותן ערימות פסולת שבוערות, מזהמות את האוויר של אזרחי מדינת ישראל, פוגעות בבריאות של אזרחי מדינת ישראל וגורמים למוות של אזרחי מדינת ישראל כתוצאה מזיהום. שמענו בדיונים האחרונים בנושא את המספרים המחרידים, את הסיפורים ששמענו, באמת, את הזעקה של התושבים שסובלים, והדבר הזה חייב להיפסק. פיצלנו את הדיונים לשתי קטגוריות, דיברנו על מה שקורה בקו התפר בגליל, בנגב, והיום אנחנו נתעסק בייחוד במה שקורה ביהודה ושומרון. לא בגלל שהתופעה היא שונה, אלא בגלל שכלי הטיפול הם שונים. במקרה פה, ממשלת ישראל עשתה מעשה טוב, מעשה נכון. היא קיבלה על עצמה החלטה, החלטה 592. אנחנו כאן בוועדה כדי לבחון את היישום של ההחלטה אל המשרדים השונים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון. בסופו של דבר, המטרה של הדיונים האלה היא לפקח על הממשלה ויישום ההחלטות שהיא עצמה מקבלת, ובסופו של יום להבטיח לאזרחי מדינת ישראל שגרת חיים ואוויר נקי. מאחר שאנחנו ביום שהלו״ז שלו הוא מאוד קצר, ויש הרבה נוכחים כאן, אז אני אומר גם בפתח של הדיון הזה, זה לא יהיה הדיון האחרון. אנחנו ברצף של דיונים עד כדי להביא לפתרון של התופעה, וכשרוצים, יכולים. כשרצו לטפל ולמגר את המפחמות, היה, אפשר. חבר הכנסת, השר אמסלם לקח את זה בשתי ידיו, רתם את המשרדים, איגם את המשאבים, העביר את הסמכויות, נתן את התקציב הראוי, ולא שחרר עד שלשמחתנו התופעה הבזויה הזו מוגרה. אני יכול להתחייב כאן לאזרחי מדינת ישראל שכל עוד אני נמצא כיו"ר בוועדה הזו, הנושא הזה ימשיך ויהיה עד שאנחנו באמת נשמע מהתושבים עצמם שהם חזרו לנשום אוויר נקי. אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת, לאחר מכן נעבור לממ״מ, ראשי הרשויות והארגונים שנמצאים כאן. מי מחברי הכנסת שירצה לדבר, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אולי רק אומר, יש לי אחר כך עוד דיונים. העובדה שאת החלטה 592 לא יישמו והיה צריך לקום צוות בין-משרדי, ועד ינואר 2024 היה צריך לתת ממצאים, העובדה שזה לא יושם גרם למוות של עוד אלפי אזרחים במדינת ישראל. צריך להבין את גודל האחריות ואת חשיבות ההחלטה, והעובדה שזה לא יושם היא שערורייה. אני, כחברת כנסת, כבר מינואר לאורך כמעט שנתיים קוראת ליישם את החלטה 592, וקוראת לבית הזה כמפקח על החלטות הממשלה ועל עבודת משרדי הממשלה לעשות מעשה. וזה לא נעשה. לא משנה שיש טיוטות, עד היום לא הונח המסמך של הצוות, של התוכנית האסטרטגית הבין-משרדי. אתה יודע, לפני כמה חודשים הגשתי שאילתה לשר הנוסף במשרד הביטחון, שאמון על יהודה ושומרון. הוא לא הכיר בכלל את הצוות הבין-משרדי, בשיחת טלפון שהייתה לי איתו. זאת אומרת, יש כאן באמת, מישהו חייב להיכנס לאירוע. אני מודה לך על הדיון הנקודתי הזה בהחלטה. אני חושבת שאנחנו בדיונים כאן, אחד, אנחנו נבטיח את טיפול השורש בבעיה. ושניים, אולי, אני מקווה, נחזיר ולו במעט מהכבוד של הבית הזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. ד"ר רוני מהממ"מ, בבקשה. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> תודה רבה ליו"ר. אני רוני בלנק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כפי שאמרנו גם בדיונים קודמים, בעצם בישראל מתרחשות מדי שנה אלפי שרפות פסולת שגורמות לסיכונים בריאותיים וסביבתיים, לפגיעה באיכות החיים ולנזקים כלכליים. השרפות האלה נובעות במידה רבה מהמצב המשברי במשק הפסולת בישראל, שנובע בין השאר ממחסור בתשתיות לסילוק פסולת, מפתרונות קצה לטיפול הפסולת, מקשיים במעקב אחרי הפסולת, מהתייקרות הטיפול, שמחזקת את התמריץ הכלכלי להימנע מטיפול נאות, ומקשיי אכיפה, שמתבטאים בסיכוי נמוך מאוד להיתפס ולהיענש. התופעה הזו באמת שכיחה, כב"ה מסרה לנו שבכל אחת משלוש השנים האחרונות צוותי כיבוי שלה טיפלו בבין 10,000-11,000 שרפות פסולת בשנה. לא מדובר בכלל שרפות הפסולת, רק בשרפות שטופלו על ידי כב"ה. כב"ה העריכה שהנתון הזה משקף 70% מסך הקריאות שהיא מקבלת. 30% הנותרים, חלקן קריאות שווא, וחלקן אירועים שלא מסכנים חיי אדם ולכן כב"ה לא מגיעה לטפל בהן, למרות שהשרפות כן גורמות לזיהום. מבחינה גיאוגרפית, שיעור השרפות הגבוה ביותר תועד באזור ירושלים ובדרום. כב"ה מסרה לנו שהיא מטפלת בין בערך 700-900 מקרים בשנה ביהודה ושומרון. אני אדייק, 673 מקרים בשנת 2024. אבל מאחר וכב"ה לא מגיעה לרוב שרפות הפסולת ביהודה ושומרון, לפי המשרד להגנת הסביבה, מספר השרפות בפועל הוא גבוה יותר. המינהל האזרחי מסר לנו שבכל שנה יש בין מאות לאלפי מקרים של עשן או שרפות פסולת ביהודה ושומרון, אבל אין נתון ברור בעצם. ואפשר לשאול איזה גורם, אם בכלל, אחראי על הפקת נתון כזה שאפשר לעבוד איתו. לגבי הנזקים בשרפות הפסולת, לפי הדוח האחרון של מרשם הפליטות לסביבה, מפלס, שרפת פסולת בלתי חוקית של פסולת עירונית וחקלאית גרמו לכ -75% מכמות הפליטה של חומרים שהם חשודים או מוכרים כמסרטנים. ההערכה הזו לא כוללת את השפעת שרפות הפסולת ביהודה ושומרון, שחלקן באמת יוצרות זיהום חוצה גבולות. אני אציין שיש מחלוקת מהותית לגבי היקפי הפסולת שנשרפים ביהודה ושומרון. מבקר המדינה העריך שבשנת 2022 נשרפו יותר מ-420 אלף טונות של פסולת. לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה העריך שנשרפו כ-190 אלף טונות בסך הכול. כלומר, פחות ממחצית מההערכה של המבקר. אלו הבדלים מאוד מאוד גדולים ויש להם השלכות משמעותיות, בין השאר, לגבי היקף הזיהום חוצה הגבולות. המבקר העריך שמדובר בכ-180 אלף טונות בשנה. המשרד לא מסר לנו הערכה בנושא הזה, אבל אפשר להסיק, מהנתון שהוא נתן, שמדובר בהיקף קטן יותר משמעותית. אפשר לשאול מה הסיבות להבדלים בהערכות האלה, ועל מה מבוססת כל ההערכה. לגבי השלכות בריאותיות, אני אציין רק שבאוגוסט 2024 משרד הבריאות העביר לוועדה מחקר שנערך לבקשתה, שממנו עלה שבאמת שרפות פסולת קשורות להשפעות בריאותיות שונות, אבל החוקרים קבעו שהמידע הקיים לא מאפשר להעריך באופן כמותי את ההשלכות בפועל, בעיקר בגלל קושי לעמוד על האופן שבו המזהמים מתפזרים. החוקרים גם לא זיהו הבדלים בכמה מדדים בריאותיים שהם בדקו בין מחוז יהודה ושומרון לבין מחוזות אחרים. אפשר ללמוד על החשיפה למפגעי הפסולת באמצעות תחנות לניטור אוויר. כמו שעלה בדיונים קודמים, יש קושי להשתמש במערך הניטור הקיים, יש צורך להרחיב אותו משמעותית או להשתמש בטכנולוגיות אחרות כדי למדוד את ההשפעות האלה, שוב, בעיקר בגלל סוגיית הפיזור של המזהמים. כפי שציינה חברת הכנסת צרפתי, ביוני 2023 התקבלה החלטת ממשלה 592 שקבעה בין השאר שיוקם צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית בנושא. ב-13 בנובמבר 2025 מסר לנו המשרד להגנת הסביבה שהחלה סדרת פגישות עם משרד הביטחון לגיבוש התוכנית הסופית. במקביל, ב-4 בנובמבר המשרד להגנת הסביבה הכריז על תוכנית אסטרטגית למניעת זיהום חוצי גבולות בהתאם לאותה החלטת ממשלה, ובדיונים פה בשבועות האחרונים נמסר שגם משרד הביטחון מגבש, או אולי גיבש כבר, תוכנית חירום מיידית לאותו נושא. אפשר לשאול, באמת, כפי שכבר עלה, מה בעצם תאריך היעד להגשת תוכנית הצוות הבין-משרדי, ואני אוסיף, ואילו תקציבים הוקצו לנושא הזה כבר בתקציב הקרוב, או יוקצו. אפשר גם לשאול, האם עיקרי התוכנית, כפי שהוצגו על ידי המשרד להגנת הסביבה בראשית נובמבר, מקובלים גם על משרד הביטחון, בהתחשב בכך והתוכנית עדיין בשלבי גיבוש. אפשר גם לשאול, מה בעצם הקשר בין תוכנית החירום של משרד הביטחון לבין תוכנית הצוות הבין-משרדי? זה שלב מקדים? היא לא קשורה בכלל? מה הקשר ביניהן? באופן כללי נמסר לנו שיש קשיי אכיפה בנושא שרפות הפסולת עקב מחסור בכוח אדם ובסמכויות אכיפה. הקשיים האלה מחריפים באזור יהודה ושומרון בגלל ההבדלים ביכולת של המדינה לפעול באזור הזה. ספציפית לגבי יהודה ושומרון, נמסר לנו שיש צורך בהרחבת סמכויות האכיפה של הפקחים שמפעילים איגודי הערים והיישובים, ובהקמת יחידת אכיפה סביבתית ייעודית, מעין ינשוף יו״ש, כמו גם צעדים נוספים שפירטנו לגבי חלקם במסמך. אני רוצה לחדד פה נקודה לגבי יחידת דוד, שפועלת במעברים מאז שנת 2014. הפסולת שנשרפת ביו״ש כוללת בעצם פסולת עירונית או חקלאית פלסטינית, כמו גם פסולת אלקטרונית, שהרוב הגדול של הפסולת האלקטרונית מגיע מישראל. הפסולת הזו מזהמת יותר מפסולת עירונית כששורפים אותה, ובהמשך לכך ברמה העקרונית יחידת דוד אמורה להיות מסוגלת לצמצם מאוד גורם זיהום משמעותי בשריפות שמתרחשות ביהודה ושומרון. עם זאת, כיום מספר המשאיות שנתפסות במעברים, בין אם הן מכילות פסולת אלקטרונית ובין אם לא, עמד בשנים האחרונות על בערך בין 150-200, כלומר אחוזים בודדים מהמשאיות שעוברות לפי הערכת מבקר המדינה. אפשר לשאול מה היקפי המשאבים מבחינת תקציבים וכוח אדם שנדרשים ליחידת דוד כדי שתוכל להשפיע באופן משמעותי על העברת הפסולת, ובפרט הפסולת האלקטרונית, שהיא כאמור גורם זיהום משמעותי. אפשר לשאול אותה שאלה גם לגבי יחידות האכיפה האחרות ביהודה ושומרון, יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי, הקמת הסביבה. עוד נקודה שעלתה במהלך דיוני ועדות הכנסת, הנקודה האחרונה שלי, היא סוגית אי שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית. עם זאת, גורמים שונים מסרו לנו שאפשר לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות הפלסטיניות בחלק מהנושאים שקשורים לפסולת. הקמת הסביבה מסר לנו בהקשר הזה שיישום סעיף 5 של החלטת ממשלה 562 שעסק בהעברה של פסולת מ-33 אתרים עבור 25 כפרים ועיריית יריחו, לא צלח עקב אי שיתוף של נציגי האוכלוסייה הפלסטינית. אפשר לשאול מה בעצם הצעדים שנקט המנהל האזרחי לקידום שיתופי פעולה בנושא הפסולת עם נציגי האוכלוסייה ובאילו רמות של ממשל, כלומר עם הרשות, עם הרשויות המקומיות, ומה יהיו התוצאות של כל אחד מהצעדים האלה. אפשר גם לשאול מה יהיו הפתרונות שמקודמים באופן ממוקד יותר, האם מפותחים פתרונות קצה ומי יהיה אחראי על פתרונות הקצה האלה, מטמנות, מפעל תרמי לדוגמה, האם הן יפוקחו בידי הרשות או תחת החוק הישראלי. בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על צעדים שונים שננקטים, לרבות הריסת מוקדי פסולת פיראטיים, אפשר לשאול האם ננקטים צעדים כדי שהתופעה הזו גם לא תישנה בטווח הבינוני והארוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק לומר שבהחלטת הממשלה מיוני 2023, היא באה, אני לא יודעת אם בעקבות, אבל אחד הטריגרים היה דוחות מבקר המדינה, שהאחרון שלהם היה במרץ 2023. זאת אומרת, מבקר המדינה כבר מתריע 20 שנה, וזה דוחות מטלטלים, האחרון שלהם ממרץ 2023, שבעצם מציף את כל הסוגיות שעלו. אני חושבת שזה כן היה איזשהו טריגר לדיון העומק הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. תודה רבה גם לך, ד"ר רוני. תודה רבה, השרה, שהגעת הנה. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שהוא חשוב מאוד. דיברנו על החלטה 592 גם בדיונים הקודמים, גם בסקירה שהייתה לך כאן בדיון הקודם. אז תודה רבה שהגעת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני עוד, דרך אגב, ממתינה לתשובות. אמרתם שבוע בערך, כולל סוגיות על שרפות. שלחתי כזה מסמך מלא שאלות, אם את זוכרת. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> האמת שהתשובות שלך מוכנות, היו באותו יום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל, לא קיבלתי. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק ברשותך, השרה, אנחנו נסיים עם סבב חברי הכנסת, ואז נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך, ונעבור לראשי הרשויות. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני ממש בקצרה רוצה לדבר, כי אני יודע שזה נושא שאתם מטפלים בו ברצינות בוועדה כבר כמה דיונים. אנחנו לפני שבוע גם הצגנו הצעה לסדר היום בנושא הזה. האמת שזה היה תזמון מצחיק, כי זה היה ביום של הדיון שאתם קיימתם פה, פשוט הצעה לסדר בגלל האבלות שהייתה לי, כבר לא רואים את זה, אז נדחתה כמה פעמים. אבל בסוף אנחנו כולנו באים ביחד בנושא החשוב הזה. אני באמת רוצה לברך אותך, היו"ר, שאתה לוקח את זה ברצינות. האמת, יש לי סוד להגיד לך, אני כמה פעמים ניסיתי להכניס איזו הצעה לדיון מהיר בוועדת הפנים, כדי להיות בוועדה שלך. כל פעם אתה העברת את זה ליו"ר אחר, נכון? אז סוף סוף הגיע נושא שאנחנו נטפל בו ביחד, ברוך השם. וגם באמת לברך את השרה, שאני רוצה להגיד שמתחילת הקדנציה שלך את לוקחת את הנושא הזה ברצינות, אני רואה את זה גם בפעילות שלך. ועצם העובדה שאת נוכחת בדיונים, זה גם מראה, באמת, כשיש את הממשלה ואת הכנסת שעובדים ביחד, גם בפיקוח על הממשלה וגם הממשלה שרוצה להביא את הפתרון, אז אני מאמין שאנחנו באמת נגיע לפתרון. יש רצון, מה זה רצון? דרישה מאוד גדולה מהתושבים בערים בתוך ישראל וביו״ש למצוא פתרון לזה, כי זה באמת מצב שהוא בלתי סביר, ואי אפשר להמשיך להתקיים ככה. אני שומע סיפורים על ילדים שהם באמת חולים ומגיעים לבית חולים שוב ושוב בגלל הדבר הזה, אי אפשר לחיות במקומות האלה בצורה נורמלית. שוב, אני מברך על העובדה שהוועדה וגם המשרד לוקחים את זה באמת ברצינות, ומאמין שאנחנו נגיע לפתרון אמיתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים, ובהזדמנות זו גם נאחל מזל טוב להולדת הבת שלך, וגם משתתפים בצערך הכבד. אלה הם החיים, השמחה והעצב ביחד. אבל תודה רבה שהגעת. ואכן, הפנייה שלכם הייתה פנייה חשובה ומשמעותית, ואנחנו בעצם איחדנו את הבקשה שלכם לדיון ביחד עם הדיון שנכנס פה לסדר היום. תודה רבה. חבר הכנסת סוכות, רק אעשה איזושהי הקדמה לפעילות שלך. אתה יו"ר ועדת משנה בוועדת החוץ והביטחון שמתעסקת בנושא יהודה ושומרון. אתה מוביל שם נושאים רבים שקשורים ליהודה ושומרון, עם הצלחות רבות. והנושא הזה, אתה מוביל אותו בערוץ של ועדת החוץ והביטחון. אתה לא עוזב אותו לרגע, מעבר לזה שאתה גם יוצא לשטח לסיורים ליליים ומפעיל את כלל הגורמים, גם בממשלה וגם כאן בכנסת וגם כאן את הוועדה, כדי באמת להילחם בטרור הזה. אין לו הגדרה אחרת. מפעיל את צה״ל, את המינהל האזרחי, את המשרד להגנת הסביבה, את כל מי שרק נקרה בדרכך. אתה פועל בנושא הזה בעוצמה, ואנחנו ביחד יכולים למערכה הזו, יכולים לנצח את התופעה הבזויה הזו. ואני רואה שיש כאן באמת לחץ בכל הצירים האפשריים. אני מאמין, באמונה שלמה, שאנחנו מסוגלים לזה ויכולים לזה, לא רק בגלל שאנחנו מסוגלים, אלא בגלל שאנחנו חייבים לעשות את זה. אין ברירה. המספרים, ואני חושב שאחד הנתונים המזעזעים ששמענו בדיון הקודם מתושבי ראש העין, של עלייה משמעותית בלידות שקטות, שזה דבר שאני חושב שלא היה מישהו שישב באולם שם, לא הצטמרר כולו. פשוט אזרחי ישראל נרצחים מהזיהום הזה. אין לי הגדרה אחרת להגדיר. ולכן אנחנו, כמו שאמרתי, אתה בוועדה אצלך, ואני כאן בוועדה הזו, אנחנו לא נרפה מהמשרדים, לא נרפה מהממשלה, עד שאנחנו נראה את המלחמה בטרור הזה. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה טרור סביבתי לכל דבר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה ממש, אדוני, על הדברים. באמת דיון כל כך חשוב. אני רואה פה את כל הגורמים שוב, ותראה, אני חייב לומר לך שאני מתוסכל ברמות הכי גבוהות שיש מהסיפור הזה. אנחנו עכשיו יושבים כאן ומדברים, ונמצאים פה כל האנשים המכובדים, אבל בדקות האלה ממש, השריפה בנעלין בוערת ברמה מטורפת. תושבים של שוהם, ועוד מעט הרוח תזוז וזה יגיע גם למודיעין. ענן ענק מסרטן על הראש שלהם, על הבתים שלהם. אין חיים לאנשים, צריך להבין את הדבר הזה. אנחנו דנים שוב ושוב, וגלגול אחריות מכאן לשם, ותוכנית גדולה שצריך לעשות, אבל בקצה אנשים מתים. בקצה, כמו שאמרת, יש לידות שקטות, אנשים בבתי חולים. הדבר הזה מוטרף לחלוטין. אם הייתה קמה ועדת חקירה, ואולי אנחנו נצטרך להקים ועדת חקירה יום אחד על הדבר הזה. אף אחד לא יכול לגלגל אחריות. באסון מירון נהרגו 45 אנשים. כאן נהרגים אלפים, אלפי אזרחים ישראלים נהרגים מהטרור הזה. אלפים, אלפים, אלפים. ואף אחד לא יכול לגלגל אחריות, לא יכול להיות מצב. אני אומר לך, אתה יודע, הלילה הסתובבתי עם ראש מועצת שוהם, דפנה רבינוביץ, הלכנו שוב להסתכל בשטח מה קורה שם. אתה רואה, אתה לא מאמין כמה זו תעשייה כל כך גדולה. אתה יודע, רק אפילו בעולם משחטות הרכב. אלפי רכבים שנגנבים מאזרחי ישראל מגיעים לשם, לכפרים האלה, אתה נוסע שם בכביש, אתה רואה אלפי רכבים הרוסים בצד, ועכשיו מה קורה? מפרקים את הרכבים שהם גונבים, את כל החלקים שהם לא צריכים, לוקחים אותם ושורפים אותם במשרפות האלה, שזה אולי פרומיל מהבעיה הזו. ואתה אומר לעצמך, אנחנו לא יכולים, אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך להתייחס לדבר הזה כאילו עוד איזה משהו בצד במדינת ישראל. זה אולי אחד הנושאים הכי מרכזיים, אנחנו מדברים פה על מלא איומים שיש על המדינה הזאת מכל מיני כיוונים, אבל עכשיו כשאנחנו מדברים, אנשים מתים. עכשיו כשאנחנו מדברים, באמת, ריבונו של עולם, אנשים חולים, הדבר הזה קורה. ואתה אומר לעצמך, אתה פונה לרשויות, אני פונה לרשויות, אתה יודע, אנחנו גם ביחד עשינו את זה בימים האחרונים, ואתה מקבל תשובות, ואני אומר לך, ושוב, יש כאלה שרוצים, אבל בסוף אתה אומר, ואני אקרא לילד בשמו, צה״ל לא באירוע. צה״ל לא באירוע. חוץ מקמ"ט איכות הסביבה, אין שם אף אחד שעושה משהו. ואתה אומר לעצמך, ריבונו של עולם, כיבוי אש, מוכנים להיכנס. מוכנים להיכנס עכשיו. עכשיו, בדקה הזאת שאנחנו מדברים, כיבוי אש מוכנים להיכנס עם משאיות, לכבות שם את השריפה. האחריות על כיבוי במדינת ישראל היא של כיבוי אש. היא לא של השרה סילמן, עם כל הכבוד, ויש לי כבוד לשרה סילמן, היא לא אחראית על כיבוי אש. היא אחראית על הגנת סביבה. היא יושבת כאן, אבל כיבוי אש, והשר הזה שהוא במפלגה שלך, הוא רוצה לשלוח את הכבאים. אבל איפה צה"ל? ריבונו של עולם. אין פה בכלל נציג של הצבא. זה פשוט לא יאומן. הם לא מאבטחים את המשאיות, הם לא מאבטחים את הכבאיות. ואתה אומר לעצמך, איך אנחנו יכולים להסתכל בעיניים לתושבים של המקומות האלה? איך אנחנו יכולים לבוא ולהגיד לאנשים, חבר'ה, אנחנו עושים מה שצריך לשמור על החיים שלכם, כשאת הדבר המינימלי, שזה לאבטח את משאיות הכיבוי, אנחנו לא עושים? כיבוי אש רוצים להיכנס, לבוא לכבות את האש עכשיו, לפני התוכניות הגדולות, לפני כל הפתרונות מסביב. עכשיו, בדקה הזו, כיבוי אש רוצים להיכנס, יש להם את היכולת לבוא ולכבות את האש. זה הורס את החיים של התושבים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך לשאול אותם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שאלנו, היינו ביחד בשיחה. הם לא יכולים להיכנס בלי לקבוע פסק דין. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך עכשיו, ברגע הזה צה"ל לא מאבטח את הכבאיות שרוצות להיכנס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש שר במשרד הביטחון שאחראי על זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא לא אחראי על צה"ל. הוא קמ"ט סביבה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו, ברגע זה ממש האש בוערת, והגוף שאחראי במדינת ישראל על כיבוי האש הזו, שהורג את האנשים בדקה הזו, אנחנו מדברים פה כאילו אנחנו נמצאים באיזה דיון, בסוף עכשיו מתים אנשים, עכשיו יש לידות שקטות, עכשיו אנשים לא יכולים לשלוח את הילד שלהם לבית הספר, ועכשיו, לצערנו, לא שולחים את הכוח שצריך כדי לאבטח את הכבאיות. לפני כל התוכניות הגדולות, זה לא קורה ברגע הזה, וזו חרפה, זו בושה, זה משהו שעומד לפתחה של מדינת ישראל. אני כחבר קואליציה מתבייש לשבת כאן בכלל ולבוא ולהגיד את הדברים האלה, אבל אין ברירה, אנחנו צריכים לדפוק בכל שולחן כדי שהדבר הזה יקרה. יש תוכניות גדולות, והשרה, אני מניח, תציג אותן, שהן יקרו, וגם השר במשרד הביטחון עסוק בהן, הם עובדים ביחד על דברים, גם בחירום וגם בעתיד. אבל מינימום של אחריות. אנחנו לא יכולים להתייחס לדבר הזה כפחות מטרור שרוצח אנשים, פוצע אנשים, הורג, הוא פשוט מסכל את האפשרות לחיות במקומות האלה, בדקות האלה ממש. וזה אפשרי, זה באמת אפשרי. הדבר הזה פשוט יכול לקרות, וזה עניין של תיעדוף וסדרי עדיפויות, ואני לא יודע מה המשימות החשובות שיש להם, חוץ מלשלוח כמה חיילים לבוא ולאבטח את הכבאיות. מה הם כבר עושים? יש לנו עכשיו מלחמה עצימה באיזו גזרה? שלחו חיילים לאבטח את הכיבוי, תעשו את זה עכשיו, הרגע. לא לחכות עם הדבר הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר להסיט את הדיון רק לסוגיית השרפות. צריך גם לדבר על משבר הפסולת ופתרונות הקצה, כי, אדוני, אתה מבין? זה נכון שיש שרפות, אבל השרפות נגרמות כתוצאה ממשבר פסולת קשה, ושאין מספיק פתרונות. לא, גם בארץ, את יודעת. לא משנה, אבל בסדר, בסוף אנחנו מתים. אני אומרת, הסוגיה היא טיפול בפסולת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כל, ברור שצריך תוכנית מקיפה, ולכן השרה יושבת כאן ועושים תוכניות, ועדיין זה לא מוריד מהאחריות שלנו לכבות את האש. יש אש, מכבים. זה לא משנה בכלל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כל, הצעקה שלך היא נכונה. לפני שאני אתן גם לשרה להגיב, אני כן רוצה רגע לשאול את נציג צה״ל, או את קמ״ט איכות הסביבה, או את מי שרלוונטי לאירוע הזה. למה אני רוצה להעלות? כי השריפה, אנחנו תכף נעלה אותה, שיראו אותה בעיניים. צריכים להבין שהפתרון, חבר הכנסת סוכות, מה שנקרא, בשיחות שאנחנו יוצאים ביחד עם מערך כיבוי אש, אומרים, חבר'ה, הכבאית מוכנה, היא לא יכולה להתקרב לאזור הזה ללא ליווי צה״לי. הכבאים שלנו הם לוחמים, הם גם לוחמים באש, אבל הם מתעסקים בכיבוי שריפה, בהצלת חיים, הם לא יכולים לאבטח את עצמם, זה לא כוח צבאי. במקרה הטוב יש להם אקדחים מהרפורמה, אבל לא מעבר לזה. לכן אני מבקש, תוך כדי דיון, תבררו אצלכם לגבי השריפה הזו ותשלחו, תעשו את התיאום רגע ביניכם, או שתגיב רגע מה הנוהל ומה הנהלים ומי צריך לקבל שם את ההחלטה, לעשות תיאום עם תחנת הכיבוי הרלוונטית. יש הנחיה גם מהמשרד לביטחון לאומי לגשת שם לאירוע ולטפל. תעשו ממשק עם האבטחה ותלכו לכבות שם. אני יודע שיש באגרים שעושים שם איזושהי עבודה, אבל בסוף צריך כיבוי. צריך כבאים מקצוענים שילכו ויכבו את השריפה הזאת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני, הבאגרים עבדו שם יומיים. צריך להבין רגע את האירוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, איך אפשר להראות את השריפה? אתם יכולים להעלות? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא משנה, צריך להבין, זה מחבלים לכל דבר. הם הלילה הדליקו את האש, לא בגלל שחסר מה לעשות שם עם הזבל, הם הדליקו את האש כדי שזה יפגע בתושבים. זה טרור. והדבר הזה, לא מתייחסים אליו כטרור, ריבונו של עולם. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> צבי, בוא נגיד ככה, יש שני דברים שצריך לקחת אותם בחשבון, וקודם כל בוקר טוב לכולם. אני רק אענה בקצרה על זה כדי שניישר קווים, ואז גם נציג את הדברים, ואנחנו כאן כדי לענות ולתת מענים. יש את יחידת הפיקוח והאכיפה במינהל האזרחי, זו יחידה אחת, ויש את משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל, שזה צד שני. שניהם ביחד אמורים לתת את המענה המיטבי למציאות הזו. ל מה? כי בסופו של דבר המציאות הזו היא מציאות של טרור, ובטרור מטפלים כמו בטרור. אז צבא ההגנה לישראל חייב להיכנס, ואני מסכימה איתך, צבי סוכות, זה לא משנה כמה פקחים ואיזה אנשים טובים שיישלחו לשם, בסוף הם לא יכולים לגעת באירועים האלה ולטפל בהם בצורה שממגרת אותם, בלי שצבא ההגנה לישראל, כוחות הביטחון, לא נמצאים כאן כדי לאבטח, כדי לחלץ. נתנו לכם את הדוגמאות של פקחים שבאמת נפגעים אפילו ברמה האישית. והדבר השני, זו יחידת הפיקוח והאכיפה במינהל האזרחי, שזה לא קמ״ט איכות סביבה. יש קמ״טים שהם באמת מסונפים למשרדים השונים, קמ״ט איכות סביבה, קמ״ט ארכיאולוגיה. ויש את יחידת הפיקוח והאכיפה, שהיא היחידה המרכזית במינהל האזרחי, שהיא זו שבעצם יש בכוחה לתת, זאת אומרת, קמ״ט איכות סביבה או קמ״ט ארכיאולוגיה, נותנים בקשות ליחידת הפיקוח והאכיפה במינהל האזרחי, ויחידת הפיקוח והאכיפה, שהיא הגוף האמיתי, הרשמי, שיכול להיכנס עם כל כובד משקלו, צריך להיכנס, וגם שם צריכים להיות אי אלו שינויים. אנחנו נעלה את הכול, נראה לכם עכשיו, כדי שתוכלו לראות מה אנחנו במשרד עושים. ואני חייבת להגיד רגע ליו"ר הוועדה יצחק קרויזר, קודם כל אני רוצה להגיד לך שאפו ענק על ניהול הוועדה, על העבודה המקצועית שאתה עושה, על השותפות ביחד איתי בלחימה, באמת באתגרים גדולים. חוק ההסדרים עכשיו על הפרק, תקציב עכשיו על הפרק. אני גם לא אהיה כאן כל הוועדה, כי אני נלחמת. אנחנו פותחים כיפת ברזל על מיליון דברים, כי אין לנו ברירה. כי באמת בסוף צריכים לראות בעין שהנושאים הסביבתיים זה לא נושאים סביבתיים של צילי וגילי, זה נושאים סביבתיים של אזרחי מדינת ישראל, זו הבריאות וזו איכות החיים של האזרחים, זה הדבר הבסיסי. דפנה, אין לה חיים. למה אין לה חיים? כי לתושבים שלה אין חיים, ואין איכות חיים, ואין בריאות. וצריך לומר ששרפות הפסולת האלה, ולא רק שרפות הפסולת, כל המפגעים, זה מסרטן, נקודה. אין מה לעשות. זה חומרים מסרטנים, וצריך להגיד את זה. וזו סכנה אמיתית לבריאות. ויש כאן טרור סביבתי, ולא להשתמש במילים יפות. טרור, מה לעשות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא 20 שנה, ולא נעשה כלום 20 שנה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, אני רק אומרת, עזבו, מה לא נעשה, כן נעשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומרת, זה תסכל. אנשים מתו. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני טוענת שגם הטרור הזה רק הולך ומתגבר, והמציאות הזאת רק הולכת ונעשית קשה יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי משבר הפסולת הולך ומעמיק. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ולא יכול להיות שיהיו לנו פה קבוצות של אנשים, יניב, ואזרחים למען אוויר נקי, ועוד הרבה אנשים טובים שיעשו כל מה שהם יכולים, אבל בסוף צריך בטרור להתייחס אליו כמו בטרור ולמגר אותו כמו טרור. אין מה לעשות. צריך כאן את הכוחות הכי חזקים של מדינת ישראל שייכנסו. לא נציגי איגוד ערים צריכים בסוף להיות נורים על ידי פושעים בפשיעה סביבתית. זו פשיעה סביבתית לכל דבר ועניין. שב״כ צריך להיות שייכנס לתמונה, צה״ל צריך להיות שיעשה את זה בכל הכוח. נכון, יש חזיתות של מדינת ישראל, אבל זו חזית פנימית מסוכנת, נקודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל גברתי, בגלל זה יש את החלטת הממשלה לצוות בין-משרדי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, שנייה, אבל מטי באמת, אני מבטיחה, מבטיחה, מבטיחה, מה שלא ייענה כאן, אני פה, תשמעו, אני פה כדי לענות לכם. אני פה כדי לעזור לכם. אני פה כי זה מפריע לי בדיוק כמו לכם. אני לא אגיד מי לא פה, כי אתם רואים לבד מי לא פה. מי שלא היה פה גם כל השנים, ומי שלא נמצא פה שנתיים. אבל אני פה, כי כשנכנסתי בקדנציה הזאת, לא יכולתי לראות את הדבר הזה של שרפות הפסולת הפיראטיות הבלתי-חוקיות, ולא רק זה, גריטת רכבים פיראטית, שפכים פיראטיים, מחצבות פיראטיות. ואני זאת שהבאתי, אני, המשרד שלי, זה שהביא את הצעת המחליטים הזו לשולחן וקבע פתיחה של צוות בין-משרדי. כי מה לעשות, כמה שאני רוצה, למשרד להגנת הסביבה אין סמכות של פיקוח, טיפול, אכיפה, כלום ביהודה ושומרון. מי שאמון על יהודה ושומרון לצערי, ואני אומרת לצערי, זה המינהל האזרחי ומשרד הביטחון. למה לצערי? כי זה שאין למשרד להגנת הסביבה מחוז שנקרא יהודה ושומרון, ואנשים שיכולים להיכנס עם כלים כבדים ליהודה ושומרון, זה מחדל. עצם העובדה שכל משרדי הממשלה אין להם מחוז יהודה ושומרון זה מחדל שצריך להשתנות. ובתוך הצעת המחליטים הזו אנחנו מבקשים לקחת אחריות. אני מבקשת לקחת אחריות, ואני מבקשת לקחת סמכות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עידית, אנחנו מרמים את עצמנו. זה לא תפקיד שלך. יש כאן טרור. צריך לירות בהם, להביא את חיל האוויר, לירות באנשים שמדליקים את האש שם. זה לא עכשיו לפתור את כל הבעיות. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא. אני אגיד למה זה גם תפקיד שלנו, כי היום בכל המחוזות, איך שמשרד הפנים בנוי, יהודה ושומרון מתחלקת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל השרה, את נוגעת פה באיזשהו אירוע מדיני. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה בסוף אירוע מהצד. יש כאן טרור. צריך את הצבא, לירות בהם, לשים שם מארבים. מי שהדליק את האש הלילה, צריך למות. מי שהלילה בא והדליק שם את האש, צריך לקבל כדור בראש, לא ברגל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומי שמדליק זבל במדינת ישראל, גם צריך לירות בו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש כאן אירוע מעניין שבו אין ויכוח על כך, על הנושאים המדיניים שהשרה מובילה, וטוב שכך, ואת לוקחת את כל הכלים שיש ברשות המשרד שלך ומבקשת עוד סמכות, בשונה מממשלות ושרים אחרים שרוצים להיפטר מסמכות. אבל זאת נקודה מדינית עקרונית שאנחנו נלחמים עליה. יש פה אירוע שצריך כממשלה להסביר בצורה מאוד ברורה. מי שמדליק שריפה, זה אינו שונה כמו מי שיורה בכבישים. וכמו שהצלחנו, בהבנה ובהבחנה לחיילי צה״ל, למערכת הביטחון ולשב״כ, לירות בזורקי אבנים כי הם רוצחים אזרחים בכביש, אותו הדבר, אותה התייחסות. ולכן ההגדרה של טרור היא לא הגדרה בעלמא. כאשר אותו מצית יודע שיש כטב״ם מעל הראש שלו והוא יסיים את חייו באותו רגע שהוא מדליק, ככה זה נגמר. ולכן אני מבקש, לפני שאת ממשיכה, השרה, ואני רוצה לשמוע כי יש שאלות, אני כן מבקש מצה״ל רגע להתייחס מה כרגע נדרש לעשות כדי לשלוח אבטחה עם הכבאים לאירוע הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איציק, הממ״מ אמר שהרבה פסולת זולגת מישראל לשטחים, וזה באחריותך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אני מסכים שיש פה אירוע רוחבי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> סליחה, אבל עצם העובדה שיש שם חצר סביבתית אחורית של מדינת ישראל והפקרות מוחלטת, זה לא יכול לקרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל גברתי, הזליגה של הפסולת מישראל, הפסולת האלקטרונית, והרבה פסולת, היא באחריות מדינת ישראל. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, שנייה, תכף נסביר מה קורה עם פסולת שזולגת, ואיפה תופסים אותה, ומה עובר, אבל זה לא האירוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז בוא נעשה רגע, השרה, רק דבר מאוד קצר. אני רוצה התייחסות של המינהל, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני חושבת של משרד הביטחון. מי פה ממשרד הביטחון? צבא ההגנה לישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא משרד הביטחון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, סליחה, מה זה לא משרד הביטחון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צבי סוכות אמר, הצבא. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הצבא זה משרד הביטחון, נו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני דיברתי עם השר סמוטריץ', הגשתי שאילתות אינסוף, דיברתי איתו בטלפון, אני שנתיים פונה לשר הנוסף במשרד הביטחון ואני לא מקבלת מענים. הצבא בא אחרי משרד הביטחון, אי אפשר להתעלם. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> גם וגם. את צודקת לגמרי, מגבה אותך במלא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מבקש להקשיב. יונתן, בבקשה. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> יונתן גדג', סגן קמ"ט איכות סביבה. נקודתית, הנושא של נעלין. היום, כרגע, הצוותים שלנו של כלים כבדים פועלים בשטח כבר יומיים. הבוקר עדכון מהקבלן, הוא אומר לנו, תוך כמה שעות זה אמור להסתיים, זה בהליך סיום. אנחנו עובדים, מכסים, שלחנו את כל הצוותים שלנו למקום. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יונתן, זה שלב כבר יומיים מכבה את נעלין, זה חמוד ויפה. זה לא הפתרון. המינהל האזרחי, אני רוצה תשובה. לא ממך, לא מקמ״טים וסגן קמ״טים. אני רוצה תשובה ממינהל אזרחי למעלה, בהכי למעלה שיש, בסדר? אפשר להביא גם את קמ״ט הארכיאולוגיה, אפשר להביא גם את הזה. יש יחידת פיקוח ואכיפה, שאנחנו עובדים איתה בשיתוף פעולה, אבל יש מישהו שנקרא משרד הביטחון, גם צה״ל, שבסוף אנחנו רוצים לדעת האם הם לוקחים אחריות על האירוע הזה ונמצאים שם במקביל או לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא ניהלת שולחן עגול איתם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יש פה מישהו מצבא ההגנה לישראל? ממשרד הביטחון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא ניהלת שולחן עגול על זה? את לא צריכה את הכנסת בשביל לנהל שולחנות עגולים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, אז אין פה מישהו שיענה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע, גם השרה וגם חבר הכנסת יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא ניהלת שולחן עגול בנושא הזה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> למה אתה מתפרץ? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שאלה. כי יש לי זכות כזו, כחבר כנסת. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז תחכה, אנחנו נראה את המצגת, ואם יש לך שאלות אחר כך, תיענה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני ראיתי את המצגות שלך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אני אעיר עוד פעם אחת, אני אוציא פה את כולם. אני לא חוזר, אני אומר גם לך, השרה, וגם לך, חבר הכנסת הרצנו. אם יהיה פה פינג-פונג ומריבות כמו הדיון הקודם, אני חותך את הישיבה ומפוצץ אותה. היא לא תתקיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שאלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלות יעברו דרכי, אתה תשאל את כל השאלות שלך. וגם השרה, אני מבקש לא להתייחס לכל הערה, גם אם היא חשובה ועוקצנית. אני מבקש רגע לסיים לשמוע את יונתן, תסיים את הדברים שלך, ולאחר מכן, השרה, תציגי את יישום ההחלטה ומה המשרד עושה בהמשך להחלטה 592, ואנחנו נשמע את הרשויות הרלוונטיות. בבקשה. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> אני רק רציתי להגיד, נכון שזה לא הפתרון השלם, זה פשוט לטפל כרגע בבעיה הנקודתית. אנחנו גם תיאמנו חסימת כל הצירים ברגע שנסיים את עבודות הכיבוי, עם הפיקוח. הם אמורים להיכנס במהלך היום, ברגע שנסיים, לחסום את כל הצירים. זה נקודתית למקרה של נעלין, זה מה שרציתי להתייחס. << אורח >> מאור קריאף: << אורח >> אני רק אוסיף, מאור, מהמינהל האזרחי. מיום שני הפיקוח, ביחד עם הצבא, עובדים בשטח בנעלין, ביצעו שם חסימות לאורך כל השבוע, הפתיחות הן נטו בשביל הקבלן כדי שיוכל להתחיל לכסות. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> מה ביצעתם? היא בוערת, כל הלילה היא בערה. אני לא יודעת מה ביצעתם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה לא מכניסים כבאיות? << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> הקבלן עבד כל הלילה. << אורח >> מאור קריאף: << אורח >> אני אומר עוד פעם, אני לובש מדים, אבל אני לא מייצג את פיקוד מרכז. אני לא מכיר שנעשתה פנייה של כבאיות שייכנסו לשטח, לא במקרה הזה ולא במקרים קודמים. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> כיבוי אש לא יכול לכבות את השרפות. << אורח >> מאור קריאף: << אורח >> אני יודע, אני פשוט מגיב לטענה שהייתה פה, שכבאיות רוצות להיכנס ולא נותנים להן. אני לא מכיר שום בקשה כזאת, ואני מתעסק המון עם פיקוד מרכז לגבי תיאומים בשטח. לא מכיר בקשה כזאת להיכנס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נבדוק את זה, כי אתמול הייתה שיחה עם מערך כיבוי האש לגבי הכנסה של כבאים. בבקשה, השרה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, אני רוצה להציג בפניכם כמה דברים חשובים, גם עם התוכנית האסטרטגית כפי שהצגתי אותה. אפשר להעלות את המצגת? (הצגת מצגת) כפי שהצגתי, המשרד שלנו לא הסכים לקבל את העובדה הזו שיש טרור סביבתי ממש מעבר לקו התפר. ולמרות שזה לא באחריות המשרד, כי מה לעשות, אנחנו לא אחראים על יהודה ושומרון, לא מבחינת פיקוח, אכיפה, ביצוע ופעולות בשטח, כפי שציינתי, אנחנו לא מוכנים לקבל את המציאות ואת הטרור הסביבתי הזה, שמשפיע בסוף על כל אזרחי מדינת ישראל, כי לסביבה אין גבולות. החלטת הממשלה, אנחנו, המשרד להגנת הסביבה, הביא אותה, הוביל אותה, ובהחלטת הממשלה היה כתוב שצריך להביא צוות בין-משרדי, והצוות הבין-משרדי הזה ישב והתכנס. צריך לומר שכל העיכובים של הישיבות המרובות של הצוות הבין-משרדי קרו בגלל שהיינו בשנתיים של מלחמה. זה צוותים ממשרד הביטחון, מהמינהל האזרחי, שהיו צריכים להתכנס איתנו ביחד, עם המשרד להגנת הסביבה, שהוא לא הגוף שפועל ביהודה ושומרון הלכה למעשה, והיינו צריכים את האנשים האלה, שרובם, צריך לומר, היו בתוך הלחימה בצבא. אמרתי שרק מרשות הטבע והגנים, שיש לנו את יחידת ינשוף ויחידות שפועלות מטעמם, היו 650 מגויסים במהלך השנתיים האלה, כמות ממש לא קטנה. אבל בכל אופן, הוועדה הזו התכנסה, גיבשה המלצות, שמה תקציב לצידה, והדבר הזה נמצא באישור כרגע של משרד הביטחון. למה? כי בתוך ההחלטה הזו יש לנו כמה דברים. אחד, חקיקה. יש צורך בשינוי חקיקה. למשרד להגנת הסביבה אין חקיקה, לא חוק שמירת ניקיון, לא חוק אוויר נקי, שחלים ביהודה ושומרון. ואנחנו צריכים לקבל את הסמכות כדי שתהיה לנו גם את האחריות, ולפתוח מחוז שנקרא יהודה ושומרון כדי שנוכל לאכוף שם. אם רוצים פתרונות קצה לטיפול בפסולת, ואני אדבר מהר, אבל אני אשתדל לדבר מאוד מדויק ובדיקציה טובה כדי שתוכלו להבין, אבל יש כאן הרבה דברים אז צריך לכלול אותם בתוך הדבר הזה. צריך למצוא מתקני קצה לטיפול בפסולת גם ביהודה ושומרון. אלמיניה, עכשיו תקצבתי את הטיפול באלמיניה. זהרת אל פינג'ן היא המקום שיהיה אתר ההטמנה לכל המרכז של יהודה ושומרון, ועכשיו המינהל האזרחי עובדים עליו, כי אין ברירה, זה הפתרון. אבל יש שני פתרונות קצה לטיפול בפסולת שאנחנו מובילים כמשרד. אחד, ברנתיס. שני, בתרקומיא, ששם ייבנו מתקני קצה לטיפול בפסולת, מפסולת לאנרגיה. הצגנו כבר את התוכנית הזו הגדולה שלנו וסיפרנו לכם על מתקני הקצה. את תרקומיא אנחנו מקדמים ביחד עם גוש עציון, עם מטה יהודה ועם דרום הר חברון, ואת רנתיס אנחנו מקדמים ביחד עם בנימין. אלה דברים שיש השקעות גדולות לצידם, גם של המשרד וגם של המדינה, וזה מתקדם. כפתרונות, יש לנו את אלמיניה בדרום יו״ש, כביכול גוש עציון, האזור הזה, דרום יהודה ושומרון. יש לנו את זהרת אל פינג'ן, שיהיה במרכז. יש גם מענה צפוני, ובנוסף, מתקני השבה. אבל בתוך כל המקום הזה יש גם פסולת שנכנסת ממדינת ישראל, כמו שציינה מטי צרפתי הרכבי, תודה מטי, מהמעברים. 21 מעברים חוקיים. יש גם מלא מעברים בלתי חוקיים למדינת ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים להעריך מה האחוז? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני אגיד הכול, ויש כאן גם גורמי מקצוע שיחפו על חוסר הידע של השרה, אם יהיה כזה, בסדר? יש 21 מעברים חוקיים, מעבר לזה הרבה מעברים בלתי חוקיים, שבהם אנשים שעושים פשיעה פיראטית במדינת ישראל ומנסים להעביר דרך המעברים. המשרד להגנת הסביבה מתקצב את יחידת דוד, וביקש גם בתוכנית הגדולה להרחיב את יחידת דוד, את יחידת ינשוף, את כל יחידות הפיקוח והאכיפה. אבל צריך לזכור שזה מעברים, וonce- כשהאירוע הזה נמצא בתוך יהודה ושומרון, או כל המקומות שהם לא מעברים חוקיים, צריך למגר אותו. אנחנו במשרד להגנת הסביבה השקענו 40 מיליון שקלים באשכול יו״ש, תקצבנו את איגוד ערים כשגלעד נמצא כאן, וגם את אשכול יו״ש, שנמצאים כאן הנציגים שלו, ב-40 מיליון שקלים כדי לטפל בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ובמענים לפסולת שם ובמיפוי של המפגעים. בנוסף, ישבתי עם האוצר ואמרתי, תקשיבו, נכון, הייתה כאן השאלה של הממ״מ לגבי הנושא של שינוע וטיפול בפסולת של ערביי יהודה ושומרון, שיש שם בעיה מאוד גדולה, כי הם לא משתפים פעולה. ואני אגיד, לא רק שהם לא משתפים פעולה, הרבה פעמים הם גם עושים את ההפך, הם גם עושים טרור סביבתי מכוון. זה לא רק אי שיתוף פעולה. ואנחנו פנינו למשרד האוצר, וביחד עם משרד האוצר אנחנו מגבשים בימים אלה את הנושא של קיזוז כספי רשות לטיפול, שינוע והטמנה של הפסולת הפלסטינית. שני דברים בהיבט הזה. אנחנו מביאים להם, אחד, את כל הבקשות ואת כל, בואו נגיד ככה, הפינג-פונג שנעשה, זה המינהל האזרחי, מכיוון שהוא עושה את הפינג-פונג הזה, הוא היה צריך להגיש למשרד האוצר, והוא מגיש בימים אלה, אני מבינה, את כל האירוע אל מול הרשות הפלסטינית, מה היא לא עושה ומה היא לא מטפלת ואיפה נמצאת הבעיה, כדי שיהיה באמת את ההליך המשפטי של הקיזוז. דבר שני שאנחנו במשרד להגנת הסביבה מביאים, זה גם את כל המפגעים ביהודה ושומרון, שהם כביכול אחראים עליהם כדי לממן. יש לנו הבטחה ממשרד האוצר, כי יש לנו תהליך איתם לקיזוז כספי רשות. אני באופן אישי עושה את זה מול יוראי מצלאוי ממשרד האוצר, שגם ישבתי איתו השבוע, ואנחנו מתקדמים איתו על הנושא של קיזוז כספי רשות. אבל אני לא אחכה לקיזוז כספי רשות, ואנחנו נעשה כל מה שאפשר עד אז. ולכן המשרד להגנת הסביבה, באופן בהול מיידי, הוציא 40 מיליון שקלים לטיפול בכל המפגעים על קו התפר, כל המפגעים שכרגע מפריעים, שזה גם שינוע טיפול והטמנה, שזו גם יחידת דוד, שזה גם כלים כבדים. בעצם כל מה שעשיתי, באתי למינהל האזרחי, אמרתי להם, מה אתם צריכים? נתנו לי רשימת מכולת של 40 מיליון שקלים, ואני מהמשרד להגנת הסביבה, שאין לי, נתתי 40 מיליון שקלים לטיפול מיידי. (היו"ר מטי צרפתי הרכבי, 09:44) << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רק בקיזוז, הקיזוז ישמש? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הקיזוז אחר כך ישמש לטיפול רוחבי, בסדר? אבל אני לא אחכה לקיזוז, כי זה לוקח טיפה זמן ברמה המשפטית. דפנה לא יכולה כל יום להרים את הטלפון, כי הם מתקשרים אליה, והם גם עושים עקוב אחריי אליי, כנראה, כי זה ביחד. אי אפשר, זה גם אנשים שלא מגיע להם. אנשים בחרו לגור בשוהם, בחרו לגור בראש העין, קנו דירות במיליוני שקלים באזורים מהממים, וכל היום נושמים אוויר מזוהם. זו טרפת, זה משהו שלא אמור להיות בשום מדינה מתוקנת. הדבר הבסיסי שאזרחי ישראל מגיע להם זה אוויר נקי. ובנושא הזה אין ימין ושמאל, ואין גבולות, ואנחנו מאמינים שהמשימה הזו של כולם. ולכן אותי לא מעניין, ואני גם אומרת פה על השולחן, כל כסף שהמינהל האזרחי יבקש ממני, שבסמכות שלי, שבאחריות שלי, שיש לי בקופה, אין מציאות שאני לא אתן. אנחנו נותנים, הם יכולים גם להגיד לכם שזה קורה, כי אני לא מוכנה לדבר הזה. אבל מה אני לא מוכנה עוד יותר? שלא תהיה לי את האפשרות גם לבדוק שהם באמת עושים את העבודה כמו שצריך, כי אני לא בשטח. ולכן, בתוך כל התוכנית האסטרטגית הזו, ביקשתי לפתוח מחוז של יהודה ושומרון, ביקשתי לקחת אחריות, ביקשתי יחידות פיקוח ואכיפה של המשרד שם, כי אני רוצה לראות בעיניים שהנושא הזה מטופל עד תום. לא יכול להיות שכל היום אנחנו נכבה שרפות ונשים עוד עודפי עפר על הדבר הזה, זה לא יעזור. זה לא מיגור של התופעה מלכתחילה לכל שרשרת הערך של הפסולת. << אורח >> עמיחי רחמים: << אורח >> השרה, יישר כוח, אבל זה פתרונות נקודתיים, זה פלסטרים לשנה אחת. צריך פה תוכנית רב שנתית מגובה בהחלטת ממשלה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, שנייה, אני מראה לך את התוכנית. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> מה עם תקציב המדינה מחר? יש שקל מוקצה בתקציב מחר? מחר ישיבת ממשלה, נשמח לשמוע מה הפתרונות התקציביים לדבר הזה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בואו נעשה שנייה סדר. אני מה זה שמחה שאני פה כדי לענות לכם על הכול. אתם פה איתי עוזרים לי גם במאבק על התקציב הזה, וגם בבקשה שהתוכנית הרחבה שאני אראה עוד מעט תיושם גם ותעבור בממשלה. אני עוזרת לכם, בשביל זה אני פה. אני רק אגיד ששמנו על התוכנית לאוצר עכשיו עוד 134.6 מיליון שקלים, ביחד עם המינהל האזרחי, לאיוש של כל התקנים של יחידת הפיקוח והאכיפה של המינהל האזרחי. אגב, זה ממש לא שלי, זה של המינהל האזרחי, יש שר במשרד הביטחון שאמון על הדבר הזה. אבל אנחנו שמנו את הטבלה הזו של מה הם צריכים, עשינו את זה ביחד עם העובדים שלהם, כדי לבקש מהמינהל האזרחי, כדי לבקש מהשר במשרד הביטחון, שהוא גם במקרה ובמזל שר האוצר, כי הוא יודע שצריך וצריך לשים את הכסף הזה לתקופה הקרובה במיידי, 134 מיליון שקלים, כדי לקחת את כל היחידות האלה, להפוך אותן ליחידות שהן באמת רציניות, שיאכפו, שיפקחו, וגם לטיפול בנושאים האלה. אבל מעבר לזה, אנחנו הגשנו את התוכנית הזו, והתוכנית הזו היא שלמה ומוכנה. אנחנו מראים לכם עכשיו את עיקרי התוכנית. הנה, אתם יכולים לראות אותה. היא לא מפורסמת עדיין באתר, כי אנחנו יכולים לפרסם אותה לאחר אישור של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שבעיקרון יגידו שזה באמת מקובל עליהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייתם אמורים להגיש אותה בינואר 2024. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בסדר, אבל זה לא שלנו, יוראי. זה לא שלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו אחריות שלך. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החלטת הממשלה הטילה עלייך. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נכון. בסוף, היא צריכה לקבל את האישור של הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עשיתם בשנתיים וחצי האחרונות בהקשר הזה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> עשינו ישיבות. יש גם דוח מפורט של כל הישיבות, של כל הדיונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ישיבות זה טוב. בינתיים אנשים לא מסוגלים לפתוח חלון בקו התפר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, שנייה. אבל יש לך תוכנית מסודרת. בבקשה, בוא תראה. ההחלטה של הצוות הבין-משרדי, מה היא קובעת? איפה נמצאת התוכנית הזו? היא נמצאת כרגע ממתינה לאישור להעלאה לממשלה של שר האוצר, שהוא גם השר במשרד הביטחון, ושל משרד הביטחון. אנחנו, מבחינתנו, עשינו את הכול. שמנו שם את החומרים. אנחנו מצרפים לתוכנית הזו עכשיו, המשרד שלי, את שני אתרי הקצה, המתקנים שאנחנו מעוניינים לשים, שאנחנו מוסיפים אותם לתקציב, גם רנתיס וגם תרקומיא, כפתרונות קצה ארוכים לטיפול בפסולת. אנחנו מעבירים להם את כל הדרישה התקציבית. אנחנו מצפים שההצעה הזאת, שהיא תוכנית גדולה של חומש, תבוא ותאושר בממשלה. גם ה-134 מיליון שקלים שהם צריכים לאשר אותם עכשיו בתקציב המיידי מבחינתנו, וגם מבחינת המינהל האזרחי, והגשנו את זה ביחד לשר האוצר כדי שזה יאושר. וגם התוכנית הזו, שהיא תוכנית מוכנה מבחינתנו, צריכה לקבל את לוחות הזמנים. צריך שר האוצר, השר במשרד הביטחון, להגיד לנו מתי הם ערוכים ביחד איתנו להעלות את זה לממשלה ועם התקציב לצידו. כי להעלות לממשלה זה לא רק להעביר את התוכנית, זה גם לתקצב אותה. ויש כאן תקציב שמשרד האוצר צריך לשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ישבת עם שר הביטחון ושר האוצר? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בוודאי, ישבנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה הם אמרו? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, אנחנו גם עכשיו בתוך דיוני תקציב. אנחנו ממתינים לאישור שלהם התקציבי, לתוכנית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לפי מה שכתוב כאן, גברתי, בעצם יש הערות של משרד הביטחון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נכון, יש להם הערות, כי זה הערות תקציביות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, הבנתי שהתוכנית כבר מוסכמת עליהם. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> התוכנית מוסכמת, צריך לומר, על ידי משרד המשפטים. יש כאן תיקון של חקיקה, שזה חוק בינלאומי שצריך להיות באמת, אנחנו צריכים להחיל חוקים שלא היו אף פעם. חוק שמירת ניקיון, חוק אוויר נקי, צריך לומר שזו ריבונות פר אקסלנס בשטחי יהודה ושומרון, זו ריבונות סביבתית, אבל היא חשובה והיא קריטית מאין כמותה. ולכן אנחנו ממתינים לאישור. אני יכולה לכתוב תוכניות מאוד יפות, אגב, זו לא תוכנית שאני כתבתי, זו תוכנית של צוות בין-משרדי, שהיו שותפים אליה הרבה ממי שיושב כאן, אבל בסוף משרד האוצר צריך לאשר אותה גם תקציבית כדי שזה יעלה. ההוראות של משרד הביטחון הן תקציביות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, עד שלא יתוקנו החוקים האלה, לא יהיה ניתן לממש את התוכנית הזו? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא. יש דברים שניתן לממש ושמנו גם. שמנו את ה-40 מיליון שקלים שאני מעבירה עכשיו מיידי, יש קיזוז כספי רשות שאפשר לעשות מיידי, יש כאן 134 מיליון שדרשנו לתוכנית הנוכחית, שאפשר לעשות גם בלי תיקוני חקיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קיבלת את ה-134? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו דרשנו את זה, עדיין לא קיבלנו, זה עכשיו יושב על התקציב, זה בשיח בינינו לבין המינהל האזרחי. זה מה שאנחנו חושבים. אגב, זה לא היחידות שלי, זה ליחידות פיקוח ואכיפה של המינהל האזרחי. אבל אני שמה כל כסף שיידרש. אין שקל שאתם תגידו שצריך והשרה תמנע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסיבה ששאלתי, כי כשנכנסתי שאלת אם יש פה נציג של המינהל האזרחי. אני שואל, מתי לאחרונה עשית שולחן עגול שבו ישב ראש המינהל האזרחי? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כל יום אנחנו עם המינהל האזרחי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה את שואלת? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו איתם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה את שואלת אם הוא פה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא שאלתי על המינהל האזרחי, שאלתי על משרד הביטחון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. ישבת עם שר הביטחון על זה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יש מינהל אזרחי, ויש את משרד הביטחון. דיברתי עם שר הביטחון, אבל בסוף משרד הביטחון צריך לקבל את האחריות על זה, מה לעשות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האחריות אבל היא עלייך לפי החלטת הממשלה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> העברנו את כל מה שבאחריותנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את בעלת הבית בהקשר הזה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו לא בעלי הבית ביהודה ושומרון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על הנושא הזה הממשלה הטילה עלייך, לא על שר הביטחון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא. הממשלה הטילה ועדה בין-משרדית שתביא תוכנית. הפוך, אנחנו אלה שביקשנו לכנס ולארגן את הוועדה הבין-משרדית, כי אחרת זה פשוט לא היה קורה. ומה שטוב בבין-משרדי, שזה תמיד נופל בין לבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל שוב אני אומר, תמיד את יכולה לבוא לפה ולומר הם לא עונים, הם זה. בסוף, החלטת הממשלה, את אמורה לנהל אותה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את אמורה לנהל אותה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו אמורים לגבש את ההחלטות של הצוות הבין-משרדי, ואנחנו אמורים לקבל תקציב מהמדינה. אז בואו תראו מה ההחלטה הזאת כוללת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקשיבי, בהחלטת הממשלה את אמורה לגבש ולנהל את התוכנית הממשלתית הכוללת. אבל לא ניכר שאת מנהלת. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז המדיניות אומרת שאנחנו צריכים במצב החוקי הקיים ביהודה ושומרון לקדם תשעה דברי חקיקה בלוחות זמנים שהם יחסית קצרים, חלקם בצווים, צו אלוף שרשאי שר הביטחון להוציא לנו, וחלק במסגרות של התקנות הקיימות. יש כאן תיקוני חקיקה שיחזקו בעצם את סמכויות האכיפה, הקנסות והחקיקה הייעודית ליהודה ושומרון. היום למשרד אין סמכויות פיקוח, אכיפה, חקיקה ביהודה ושומרון, והחוק שמוחל ביהודה ושומרון, הוא בעצם לא מוחל ביהודה ושומרון, הוא מהווה מפגע סביבתי אדיר. גם עם גלעד, ישבנו רק לפני יומיים בשרפות שראינו בצופים ונופים, והיינו אצל יוסי דגן, ודיברנו איתו, יש לו אזור תעשייה שלם, אזור תעשייה ברקן, שגם אכיפה של מפעלים באזורי תעשייה ביהודה ושומרון לא חלה עליהם. החקיקה הקיימת, רגולציה ישראלית למפעלים, שזה מאוד בעייתי. הפיקוח והאכיפה, יש כאן בהחלט הגברת אכיפה, נושאים של הגנה על הסביבה, שאנחנו מגדירים אותם כחיוניים ביחד עם כוחות שמלווים אותם מפקחים. בסוף, מה לעשות? כשיש טרור, כמו שאמרתם, צריך להתייחס אליו כטרור. יש כאן חיזוק והוספה של תקנים, ובאמת, גם החיזוק של יחידת דוד, שהיא היחידה שעומדת במעברים, שהיא צריכה הרבה יותר כוחות. אני מתקצבת היום את יחידת דוד, יחידת דוד תמשיך להיות מתוקצבת על ידי המשרד, אני מתקצבת את יחידת ינשוף, אני אמשיך לתקצב את יחידת ינשוף. אבל אני מצטערת לומר, בסוף יש אנשים שפועלים ביהודה ושומרון, ויש להם סמכות ואחריות, ואנחנו מצפים מהם לקבל את הסמכות, לקבל את האחריות וגם לפעול בה, בסדר? יש תשתיות, התשתיות כוללות הקמת פתרונות קצה לטיפול בפסולת. יש לנו קידום של תשתיות בטווח הקצר, ויש קידום של תשתיות בטווח הארוך. הקידום של התשתיות בטווח הקצר באמת כולל את הפתרונות של אלמיניה, ששמנו לו כסף. אני מזכירה לכם שכשאתר קצה, אפילו מטמנה כמו אלמיניה, שהיא על הפנים, צריך לומר, לא מטופלת כמו שצריך, בסוף היא קורסת. ואלמיניה קרסה, ואנחנו כרגע גם מקצים תקציבים לטפל באירוע הזה של אלמיניה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> מה זה זמן קצר? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> מיידי, עכשיו, כבר הקצינו את הכסף. אלמיניה כבר מטופלת. מהיום שבו היא קרסה, היא מטופלת, ולכו תראו מי שראה בעבר את אלמיניה, יראה עכשיו. באמת, המטמנה הזאת מטופלת, וברמות הכי גבוהות, והצוותים של המינהל האזרחי נמצאים שם יום-יום, שעה-שעה. עכשיו, אני אומרת עוד פעם, לא בסמכות שלי, לא באכיפה שלי, אנחנו נמצאים שם כל הזמן. לב סטרנין כל הלילה שלח לי, גם כשהוא בחו״ל, את כל מה ששלחתי לך, תמונות, דפנה, של נעלין, את כל הפתרונות, את מה שהם עושים ברמת כיסוי. אבל הוא, כדי להגיע ולכסות, צריך את כל יחידת הפיקוח והאכיפה של המינהל האזרחי שתחפה עליו, שתגן עליו מפני כל הפורעים מסביב, שזה באמת יחידות שגם לא קשורות לנו, לאיכות הסביבה, זה נמצא בתוך המינהל האזרחי. הם, מבחינתי, חייבים לפעול, הם ומשרד הביטחון, ואני אומרת את זה חד משמעית על השולחן. יש פסולת שבאמת תיווצר גם ביהודה ושומרון בגלל הגידול של האוכלוסייה. יש אתרים ותשתיות שהמינהל האזרחי מקדם שם, והוא אמון על הקידום של התשתיות האלה. אני חייבת להגיד לכם שאתם מכירים את המתקן שהמינהל האזרחי רצה לקדם בתלתן, בצומת הגוש, ואני, בתור המשרד להגנת הסביבה, פועלת בצורה רצינית כדי שהמשרד הזה לא יקודם, גם בטח כשאין את הפתרונות של האכיפה והרגולציה. הרי אי אפשר להקים מתקן קצה לטיפול בפסולת, כשאנחנו מקימים אותו פה בישראל, כולם באים עלינו עם רגולציה ודירקטיבה, אנחנו משתמשים בדירקטיבה האירופאית המתקדמת ביותר, ואפילו מחמירים אותה פה בישראל. גם על מתקן ההשבה על המכרז בנאות חובב. למה? כי אנחנו לא יכולים שבסוף מתקן ייעשן. ואני אומרת לכם שהמתקן בתלתן שהמינהל האזרחי כל כך רוצה לקדם, כשאין לו רגולציה סביבתית, שהמשרד להגנת הסביבה, או בכלל שמישהו יכול לפקח עליו, זה מתקן שייעשן. אני גם רוצה לומר שאני לא מאמינה שערביי יהודה ושומרון ישלמו את המחיר שצריך לשלם כדי להיכנס עם הפסולת שלהם למתקן, ולא יניחו אותה בצד ויעדיפו לשרוף אותה. ולכן צריך להיות כאן רגולציה ואחריות גם של קיזוז כספי רשות, שהן יידעו שאם הן לא מטפלות בפסולת שלהן כמו שצריך, מקזזים להן את הכספים, וזה גם מה שאנחנו מקדמים אל מול משרד האוצר והמינהל האזרחי. (היו"ר יצחק קרויזר, 09:54) << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל גברתי, אני רוצה רגע להזכיר לך, לגבי תקציב, את אמרת שממתינים בעצם להחלטת ממשלה או לאישור תקציבי. בגלל שאני כל כך עסוקה בזה, במאי היה כנס בראש העין שאת אמרת שתוך שבוע תתקבל החלטת הממשלה על התקציב הזה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, לא החלטת הממשלה על התקציב הזה. הגדול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אמרת. אמרת שיש תקציב. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, לא. עד שהוועדה הבין-משרדית לא סיימה את העבודה שלה, בטח לא יכלנו להגיש את התקציב. גם התקציב עכשיו הוא תקציב גדול, הוא לא תקציב קטן בתוך העבודה. אבל אני רגע אסיים ואגיד שבתוך כל העניין הזה, חוק פסולת בניין, אתמול, אתם יודעים שהיה עליו הרבה ויכוחים ביחד עם משרד האוצר. סליחה, הוא מתקן אותי שמה שאמרנו שם זו החלטה של הקרן, וקיבלנו אותה והיא התקבלה ואנחנו הקצינו את התקציב שלה. לא אמרתי שום דבר על הוועדה הבין-משרדית. הוא כנראה יודע בפרטים, שדיברתי על תקציבים של הנהלת הקרן. אני מדברת בכל כך הרבה כנסים וכל כך הרבה אירועים שאני לא זוכרת מה נאמר בכל אחד. אני מממנת מה שצריך. אני גם אומרת לכם, אין משהו שדפנה תבוא, תגיד לי, השרה סילמן, אני צריכה את הכסף שלך ואני לא אתן לה. וגם כנ"ל בעמק חפר אצל גלית שאול. למה? כי אני לא מוכנה לקבל את המציאות. ואגב, יו״ר הוועדה שיושב כאן עוזר לנו ודוחף, כמו שהוא דחף, אגב, במצוקים, שיושבת כאן במקרה ראש רשות שזה רלוונטי לה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> שהלילה, לצערי הרב, אני לא יודעת אם אתם מכירים, נפל אדם אל מותו. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בן 55. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> מהצוק בחוף גדור בחדרה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה נורא. בתוך המקום הזה, אנחנו מתקצבים גם את הדבר הזה, זה בעזרתו של קרויזר, בפעילות שלנו. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> יש לנו עוד יומיים לראות שבאמת נצליח. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, תקשיבו, אם לא יהיו דיונים כאלה בוועדה, ואם לא נכניס את כולם לסד זמנים ולוחות זמנים, לא יקרה. ואני שמחה שיש כאן יו״ר ועדה שזה חשוב לו, ואין מה לעשות, התפקיד שלכם באמת לשים לממשלה את המקום הזה של איפה לוחות הזמנים ומתי הם מביאים את התוכנית לידי מימוש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לוחות זמנים של מה? איזה לוחות זמנים? על מה את מדברת? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ואני רק אגיד שהושגה הסכמה עם האוצר על חוק פסולת בניין, וקרויזר, כמו שהוא אמר, אמר, אני לא יכול לקדם פה בוועדה מה שבוועדת שרים הוחלט שיגיע לכדי הסכמה. אני שמחה כן להגיד שהגענו להסכמה עם האוצר על חוק פסולת בניין, וחוק פסולת בניין, בעזרת השם, קרויזר יקבל את הנוסח הסופי עם ההסכמות ביחד עם משרד האוצר, יעבור בוועדה. וכמובן זה יסייע לנו כי זה יהיה צ'יפים של כל המשאיות במדינת ישראל, מעל 8,000 משאיות שככה נוסעות להנאתן, ואנחנו לא מנטרים אותן היום ולא יודעים מה המשקלים שלהן היום, וזה יסייע ליחידת דוד לאכוף במעברים. תסתכלו כאן על הטיפול הדחוף במפגעים, יש הרבה מפגעים היום ביהודה ושומרון, ואנחנו מקימים גם בתוך התוכנית הגדולה הזאת מוקד גדול שיעבוד 24/7 לדיווח על מפגעים. יניב בלייכר, מאזרחים למען אוויר נקי, עושה כל מה שביכולתו, הוא גם הקים מוקד מדהים, אבל זה לא התפקיד שלו לקחת סמכות ואחריות שמדינה צריכה לקחת. המשרד להגנת הסביבה יש לו מוקד, אבל המוקד שלו מעביר כל הזמן גם למינהל האזרחי. אבל זה לא התפקיד. התפקיד שיהיה כאן מטה אחוד, שכולם יוכלו להיות שותפים אליו, וכולם יוכלו לקבל את המענים מהמוקד האחוד הזה, ושהמינהל האזרחי לא יגיד לבן אדם תשלח לי מייל. תרימו טלפון עכשיו למוקד של המינהל האזרחי, ותראו איך זה עובד. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> השרה, אתם יכולים להשתמש במוקד שלנו, אין צורך לבנות מוקד חדש. אפשר לשבת איתכם. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני אומרת, אנחנו נשתמש בפורמט שלך. ארז כליף נמצא כאן, מהפורום לישראל ירוקה. יניב בלייכר, אנחנו מעוניינים להשתמש גם בתשתיות של המוקדים שלכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה את חוסמת תקציבים לפורום לישראל ירוקה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא חוסמת תקציבים לפורום לישראל ירוקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את חוסמת 11 מיליון שקל. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ממש לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חלק מהתקציבים אמורים להגיע גם לפורום לישראל ירוקה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו לא חוסמים תקציבים. הפוך, אנחנו מעוניינים לתת תקציבים לדברים הנכונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל את חוסמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יוראי, השרה תכף מסיימת, ואז יהיה לך את כל הזמן לשאול שאלות. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> במידה והאוצר יגיד שיש עודף תקציבים שאפשר לתת, אנחנו נשמח לתת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם זכו ב-2023 לתקציבים מטעם קרן הניסיון, וכרגע את חוסמת את התקציבים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נמצאת כאן רונית מהאוצר ויכולה להגיד לך, רונית, האם בקרן הניקיון יש עודפים תקציביים? בואו תשמעו ממנה אפילו על מה יש תקציב, על מה אין תקציב. אם היו תקציבים, אנחנו היינו שמחים לתת תקציבים בתוך השנתיים האלה של המלחמה עם שיקום דרום וצפון. אין תקציב, ולכן נאלצנו לקצץ את הנושא הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין תקציב בקרן הניקיון? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה לשאול עכשיו את השאלות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אפשר גם שאחר כך, רונית, ביחד עם אלעד, יעלו לכם את כל הנומרטור של קרן הניקיון, ותראו שבהחלט הצלחנו לחסל את הקרן בצורה ייעודית לטובת תיקוני קצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את בהחלט טובה בלחסל. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, רק במה שלא טוב. אם זו ממשלה, נגיד, שעושה דברים לא טובים, אז יודעים לפרק אותה ולהתקדם הלאה. יש כאן מוקד ייעודי במינהל האזרחי שצריך להיות לריכוז דיווחים. אנחנו מקצים פה עוד משאבים גדולים להרחבת מערכי ניטור ואכיפה. אני רק אגיד שהניטור זה דבר שהוא חשוב, אבל מבחינתי יותר חשוב הדיווח האובייקטיבי של האזרחים. אם אזרח בא ואומר שהוא מרגיש שצורבות לו העיניים ושהוא נושם אוויר שהוא מזוהם, לא אכפת לי שתהיה תחנת ניטור, אבל מבחינתי הדיווח האובייקטיבי של האזרחים הוא הדיווח שאני לוקחת אותו בחשבון. יש הרבה פעמים שתחנות הניטור לא מראות בעיה, למרות שהאזרחים מרגישים את הבעיה. כי תחנות הניטור לא מנטרות הכול, ולכן הדיווח האובייקטיבי של האזרחים זה מה שחשוב לנו. ויש כאן גם את הכניסה של משרד הבריאות בנושא של הנתונים הבריאותיים. יש גם היבטים בינלאומיים, ואתם יכולים לראות אותם. אני לא רוצה קצת להרחיב, אני צריכה גם לשאול אם אני יכולה להרחיב על היבטים בינלאומיים, שאנחנו באמת ניסינו לקדם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, תישארי ממוקדת ב-592. יוראי כבר לא שולט בזה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה ב-592, זו באמת תוכנית פעולה מול קהילה בינלאומית, מול ארגונים גדולים, שגם היום מממנים, ובשביל זה אנחנו גם עושים פה קיזוז כספי רשות. יש כאן צוותים שבאמת אמורים להיכנס בצורה רחבה יותר, בצורה רוחבית, לטיפול בכל הפסולת ובכל המפגעים. זו לא רק פסולת, זה גם מפגעים של כל מה שקורה בחוצי גבולות ומשפיע. ולצד המלחמה, אתם יכולים לראות את המענה המיידי של 40 מיליון השקלים שאני אישרתי, נתתי. זה גם הפעלת יחידת דוד, זה גם אלמיניה, זה גם הכלים ההנדסיים לטיפול בשריפות, זה גם שינוע הפסולת של עוטף ירושלים ובכלל כל קו הגבול, טיפול בתחנת המעבר של אבו דיס. יש לנו תחנה גדולה גם של החרמת כלים, שאנחנו תקצבנו אותה למינהל האזרחי, ואנחנו מחרימים ומחלטים שם משאיות. יש כאן תקצוב ושדרוג של אותם מגרשי החרמות, וגם התובע המשטרתי והסיור. יש כאן באמת עוד קידום של תקציב ראשוני להחלטת ממשלה לטיפול במפגעים חוצי גבולות. זה מה שעכשיו אנחנו יושבים בתקציב הנוכחי ביחד עם המינהל האזרחי. אגב, הדרישות פה הן רובן של יחידת הפיקוח והאכיפה במינהל האזרחי, 134 מיליוני שקלים, וזה הפירוט שלהם, בעיקר לפיקוח, לאכיפה, תוספות של תקנים, מה שהמינהל האזרחי מבקש וצריך, ואנחנו דורשים עבורו, כי זה לא שלנו בינתיים, זה שלו, והוא זה שאחראי על הטיפול והאכיפה והפיקוח שם, כדי שהנושא הזה יתבצע. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> יש פקחים ייעודיים פה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כן, בוודאי, יש כאן את הכול. אתם יכולים גם לקבל את המצגת הזאת. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> זה לא ייעודיים, זה פקחים של המינהל האזרחי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה כרגע, יש לך פקחים של ינשוף, יש לך יחידה של דוד. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> ינשוף זה לא בשטחים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יש לך עוד תקנים להגנת הסביבה, גם להקמת של איכות סביבה. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> אני שואל על תקנים ייעודיים לאכיפה ביהודה ושומרון. יש פה? כמה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה שלהם, של המינהל האזרחי. תסתכל למטה, סך הכול יש כאן 62 תקנים. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> לא, אני שואל כמה מתוכם, כמה יהודה ושומרון פקחים ייעודיים לנושא הזה? לא ירוקה, לא ינשוף. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הנה, תסתכל, יש לך פקחים, בערך יש לך שם תקציב של 18.5, 26 פקחי מינהל אזרחי. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> אבל זה פקחים שקיימים היום כבר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, זה תקנים נוספים. הכול כאן חדש. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> והם לסביבה כולם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הכול כאן חדש לטיפול במפגעים חוצי גבולות. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> בלבד? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כן. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> הם ייעודיים לנושאי סביבה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה מה שקיבלנו מהמינהל האזרחי. אני מקווה מאוד שהם גם מתכוונים למה שהם כותבים. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> אבל רגע, למה שנתיים? זה לא בבסיס התקציב הדבר הזה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, זה לא בסיס תקציב, זה תקציב נוסף שמבקשים עכשיו ייעודי לנושא הזה. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> לא, אז למה לשנתיים? למה זה לא תקן? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כי זו לא התוכנית הכוללת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השרה, שנייה, התייחסות רגע, כי יש פה שני פקחים לקמ"ט איכות סביבה ו-26 פקחים למינהל האזרחי. מה השוני ביניהם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> קמ״ט איכות סביבה הוא לא ליחידת הפיקוח והאכיפה. בתוך המינהל האזרחי קיימים כמה דברים. קיימים באמת קמ״ט ארכיאולוגיה, קמ״ט סביבה, קמ״ט שמורות טבע וגנים. קמ״טים, קמ״טים, קמ״טים, ולכל קמ״ט יש את האנשים שלו. בעיקרון, לקמ״ט יש את עצמו ואת עצמו, וזה אחלה. אנחנו ביקשנו לא את עצמו לעצמו, ביקשנו גם בקמ״ט איכות סביבה להגדיל את היחידה של קמ״ט איכות סביבה, שזה לא יהיה רק לב וסגנו שבאים ומבקשים. מעבר לזה, הם יכולים לבקש, הם לא אלה שאמונים על הטיפול. מי שאמונה על הטיפול נקראת יחידת הפיקוח והאכיפה של המינהל האזרחי, שהיא זו שבסוף צריכה לבוא, לבצע את הפעולות, לכנס, כלים כבדים, כל מה שצריך. ולכן מבקשים כאן את התקציב, לא קשור אלינו, אבל אנחנו מבקשים אותו שיהיה, כי אין מה לעשות, הם אלה שהיום אמונים ונכנסים ומבצעים את הפעילות בשטח. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> אנחנו מנחים מקצועית את הפקחים של יחידת הפיקוח. אנחנו מבקשים מהם, מנחים אותם, והתקציב הזה זה ייעודי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נכון, זה הכוחות המיוחדים, בוא נגיד, של המינהל האזרחי. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> סליחה שאני מתעקש, כי אני לא הבנתי. זה תקציב מהאוצר ומתקציב המדינה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יניב, זה תקציב מהאוצר מתקציב המדינה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> התפקיד של יחידת הפיקוח זה לכבות שרפות? מה פתאום, ממש לא. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, היא יכולה להיעזר בצה״ל, במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השרה, זה הסוף כבר כי השעון מתחיל לתקתק ועוד לא שמענו את ראשי הרשויות. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תראי, עידית, בסופו של דבר, השרה סילמן, המציאות של תושבי יישובי התפר היא בלתי נסבלת. הם לא יכולים לפתוח חלון, אנשים לא יכולים לצאת לריצה אחרי הצהריים, וזה לא מטופל. אני ציפיתי לשמוע ממך או לראות פה היום תוכנית לטיפול במפגעי סביבה באזור יהודה ושומרון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ראית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שראיתי פה זה אולי - - - << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז אתה לא רוצה לראות, כי אתה ראית תוכנית, ויש תוכנית מפורסמת, ויש תוכנית שלמה שגיבש המשרד. אני אבקש, אין לי שום בעיה, רק אני לא מוכנה לקבל כאן שקרים על השולחן. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אף אחד לא ישקר ואף אחד לא יגיד. אגב, שנייה, לא, אני אגיד עוד פעם. אתה לא תפיל עליי אחריות שלא שייכת לי. מה ששייך לי על פי חוק אתה יכול. מה שלא שייך לי על פי חוק, יש לך פה אחרים שאתה יכול ליפול עליהם באהבה, מה שבא לך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תני לו רגע לסיים לשאול את השאלות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תשמעי, אני ביקרתי שם, וגם תושבי יהודה ושומרון זכאים לאוויר נקי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ומי שאחראי על יהודה ושומרון זה המינהל האזרחי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא רק יהודה ושומרון, דרך אגב. אתה מדבר על שוהם, על ראש העין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כל תושבי מדינת ישראל זכאים לאוויר נקי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני בטוחה אגב שפנית לשר במשרד הביטחון, מה הוא ענה לך? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יישובי קו התפר סובלים. עכשיו, החלטת הממשלה 592 מיוני 2023 מטילה עלייך את החובה לגבש - - - << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> היא לא מטילה, זה אנחנו הבאנו אותה לשולחן, כן? << דובר >> קריאה: << דובר >> תני לו לדבר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> סליחה? למה את מתערבת? סבבה, אני רואה, בגלל זה השרים האחראים על זה נמצאים פה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט יהיה ארוך אם אני לא אצליח להשלים את הדברים שלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה, השרה, לכן אני אומר שוב, תני לו לסיים לשאול את השאלות ואחר כך תגיבי למה שאת רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא מטילה עלייך, על המשרד להגנת הסביבה, את החובה לגבש ולנהל תוכנית לטיפול במפגעי סביבה. היית אמורה להגיש אותה בינואר 2024. היא פורסמה לפני חודש, עיקרי התוכנית, לא התוכנית המלאה, בצורה חלקית. מה שהצגת פה בעיניי זה פלסטרים. זה כל מיני דברים שמנטרים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ממש לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ככה אני רואה את זה. אני אשמח לראות, מאחר והיית אמורה לפרסם אותה לפני שנה וחצי והיא לא פורסמה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הפרסום לא אמון עלינו, זו תוכנית בין-משרדית ולכן היא צריכה לקבל את האישור של כל המשרדים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לראות את התוכנית בצורה מלאה, אם פרסמתם אותה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התוכנית תועבר. השרה, את יכולה להעביר את התוכנית לוועדה? בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואם אפשר לקבל, כי מה שהוצג פה זה כל מיני פלסטרים שנועדו לטפל במפגעים אחרי שהם כבר קורים. עיקר הטיפול, גברתי השרה, הוא למנוע את המפגעים האלה מראש, לייצר תמריצים גם לרשות הפלסטינית, גם לתושבי איו״ש וגם לרשויות בישראל, לטפל בזה כמו שצריך. אני לא קיבלתי את הדבר הזה, ואם אפשר, לקבל את זה. אני רוצה לשאול אותך לעניין העברת התקציבים, למשל לפורום ישראל ירוקה, שב-2023 ענו לקול הקורא שהוצא מקרן הניקיון, קיבלו כספים כדי לעשות טיפול במפגעי חוצי גבולות. השנה, בינואר 2025, קיבלה הנהלת קרן הניקיון החלטה לתקצב את ארגוני הסביבה, כולל את הפורום לישראל ירוקה, במידה והם ייגשו לקול הקורא, ב-11 מיליון שקל. את לא מוציאה את הקול הקורא ומונעת כספים גם מהפורום לישראל ירוקה, שפועל בלמנוע ולטפל בזיהומי חוצי גבולות. את לא מוציאה להם. הם לא יכולים לגשת לקול הקורא, הם לא יכולים לקבל כספים כדי לסייע לך, למשרד, למדינה, בטיפול במפגעי חוצי גבולות, אירוע שהוא כישלון מהדהד. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא על זה מדבר הקול הקורא, תקרא את הקול הקורא. שני דברים. אחד, מתקנים אותי. אני אמרתי שיש 21 מעברים במדינת ישראל. תודה רבה לאיריס שליט, שבשביל זה היא נמצאת כאן, שמתקנת אותי שיש 30 מעברים במדינת ישראל. ולכן באמת יחידת דוד צריכה יותר תקנים, יותר פיקוח ואכיפה. ואני איתך בזה, דפנה, את צודקת. כולם צריכים להיות שם ולבדוק משאית-משאית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא כולם, יש שם חיילים בדרך כלל במחסום הזה. למה צה"ל לא מפעיל אותם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> נכון, אבל בסדר, אנחנו מתקצבים בנוסף. יש חיילים, אבל לא בודקים, ואנחנו מתקצבים את יחידת דוד. << אורח >> מאור קריאף: << אורח >> בין ישראל לאיו"ש, אין בדיקה מהכחול לאדום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז למה אין בדיקה מהכחול האדום למשאיות? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> סליחה, אני מתקצבת את יחידת דוד על זה, אבל הוא צודק, למה משרד הביטחון לא יבדוק את זה? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> יש רק נתיב אחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תוריד אותם הצידה, תוריד משאית שנכנסת. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> צודק. למה אי אפשר לעשות את זה? להוריד משאית על ידי משרד הביטחון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> העלות של המוות של האזרחים עולה עשרות מונים על ההגדלה של הנתיב הזה. לא, אני שואל את משרד הביטחון שאלה רצינית. עומדים שם חיילים שמגינים על אזרחי מדינת ישראל, כי אם הייתה מגיעה משאית תופת, אז כנראה שהוא היה עוצר אותה, וזה לא רלוונטי לאיזה כיוון היא נוסעת, הלוך או חזור. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> תיכנס תופת לשם, מה אכפת להם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כי גרים שם כמעט מיליון יהודים, מה תיכנס שם משאית תופת? יש שם חייל, שיעצור כל משאית שנכנסת מכחול לאדום, יוריד אותה הצידה. אם היא משאית שמובילה ביצים וחלב, שייתן לה להיכנס, אלא אם כן החלב מגיע מטורקיה. אבל אם מדובר על פסולת, שיעצור אותה במקום. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> וזה נכון, זה האמת קצת הזוי שצריך לתקצב, ושהמשרד צריך לתקצב יחידת דוד למעברים, סליחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה פקחים? הרי זה לשדות התעופה שאתה יכול להעמיד שם מכס, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי. בוא, אין שם 7,000 אנשים שיעמדו. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> משרד הביטחון יעשה את העבודה שלו, יבדוק את כל המשאיות במעברים. יחידת דוד לא תצטרך להיות מתוקצבת, אנחנו נוכל להשתמש בתקציב של יחידת דוד שאנחנו מתקצבים היום לדברים אחרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא חברת אופוזיציה, את שרה בממשלה, ולכן לזרוק בוץ ולהאשים משרד אחר בזה שהמצב נורא, זה לא פתרון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, אני מציעה הצעות למשרד. אני לא מאשימה. פשוט, הוא לא עושה, אנחנו עושים ומתקצבים. יוראי, עוד משהו, לשאלתך. החלטת הממשלה הטילה על השרה להגנת הסביבה ועל השר במשרד הביטחון, בסדר? זה לא על השרה לבד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סמוטריץ' לא עוזר לך? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> שנייה. אני רק אומרת, זו לא החלטה שצריכה להתקבל שלי לבד. אני עשיתי את שלי בתוך כל ההיבטים הסביבתיים, בסוף זה שר במשרד הביטחון, שזה שייך לו המינהל האזרחי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר, את נציגת הממשלה הבכירה פה, והממשלה לא מצליחה למנוע את מפגעי זיהום האוויר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לכן אני באתי והצגתי לכם את כל מה שאנחנו במשרד להגנת הסביבה, הגשנו, פעלנו. זה נמצא עכשיו מול משרד הביטחון, בהיבטים התקציביים שלהם, מול משרד האוצר, כדי לתקצב רגע את התוכנית החמש-שנתית, התוכנית הרחבה של מפגעים חוצי גבולות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את מסכימה שבסופו של דבר כשבוחנים את התוצאה, אתם לא מצליחים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מעבר לזה, לתוכנית הרחבה, יש כאן 40 מיליוני שקלים מיידיים שאנחנו במשרד להגנת הסביבה הקצינו, וגם דרישה עכשיו של 134.6. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוקצה בהחלטת הממשלה, מיוני 2023. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, לא. זה לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בהחלטת הממשלה יש סכום של 35 מיליוני שקלים לטיפול באירוע הזה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, זה לא זה. זו עכשיו החלטה שלנו, שהעלינו לקרן, יש שם כסף אחר. אנחנו הקצינו הרבה יותר כסף, 40 מיליון שקלים כמעט, 38.5 לדעתי בדיוק, לטיפול מיידי. ויש כאן עוד בקשה, לעכשיו, לתקציב הנוכחי, שהגשנו אנחנו והמינהל האזרחי, של 134.6. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתי בפעם האחרונה ישבת עם השר במשרד הביטחון, סמוטריץ', על הנושא הזה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו כל הזמן יושבים איתם, עם האנשים שלו אתמול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> וממה את מתרשמת? למה זה לא מתקדם? למה אתם נכשלים בזה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, אנחנו מתרשמים שכולם רוצים לקדם את זה, וכולם נמצאים על זה. נמצא כאן צבי סוכות, שהוא הנציג שלו והוא יודע שהשר גם נמצא בתוך והנושא הזה בראש מעייניו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה נכון שאנחנו פועלים בהיבט שלנו, אנחנו מחכים לאישור של התוכנית הזו ולתקציב שלה עם לוחות זמנים. תראה, בסוף תוכנית החומש דורשת תקציב שהוא תקציב לא פשוט, הוא גדול. התקציב הגדול, נטע, על כמה עומד? בערך. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> מאות מיליונים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> מאות מיליונים, כן. זה לא תקציב קטן. ה-130 האלה, אנחנו דורשים אותם עכשיו לתקציב הנוכחי. זו הדרישה אגב, של השר במינהל האזרחי, זאת אומרת של יהודה אליהו. זו הדרישה שלהם, של המינהל האזרחי, שהם העבירו לעצמם, לתקציב הנוכחי. זאת אומרת, הזרוע של השר במשרד הביטחון של המינהל האזרחי העביר למשרד האוצר, שגם זו זרוע שלו, את הדרישה לתקציב הזה ביחד איתנו. בסדר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ביום חמישי הממשלה תקבל לידה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אנחנו בטוחים שגם יו״ר הוועדה, לא חוק ההסדרים, זה תקציב, זה לא חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה שיגיע לפה, אני יכול למנף את הכוח של הוועדה כדי לבקש שהתקציב יוכל לעבור למשרד. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בדיוק. לא למשרד, הוא עובר בסוף למינהל האזרחי, אנחנו מקצים את ה-40 מיליון עכשיו למינהל האזרחי. אני רק אסביר רגע, כל כסף שאני מקצה עכשיו, אני מקצה אותו למינהל האזרחי. לי אין סמכויות, לא של פיקוח, לא של אכיפה, לא של כניסה לתוך יו״ש. כל כסף שאני משיגה כרגע הוא עבור המינהל האזרחי, כדי שהוא יוכל לבצע את הפעילות שהוא אמור לבצע בצורה המיטבית ביותר, כדי להגן על תושבי יהודה ושומרון. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הדבר הראשון זה לגבי התרעות שאמורות לצאת לכל הרשויות, גם בהיבטים של בריאות, גם בהיבטים של חינוך, זה כן חונה אצלכם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> התרעה בסוף צריכה להתקבל על ידי משרד הבריאות. את רוצה שנייה, נטע, להרחיב על זה? את ההתרעה כשיש בעיה של זיהום אוויר, התרעה לאזרחים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נדייק, אתם מעבירים להם את המידע והם מקבלים את ההחלטה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נטע דרורי, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. אם אני מבינה נכון את השאלה, מדובר בשאלה של התרעה על זיהום אוויר חריג לפי חוק אוויר נקי. יש בחוק אוויר נקי הסדר שאומר באיזה מצבים אנחנו בעצם מוציאים התרעה. כאשר יש לנו נתונים, כמובן, יש גם התייחסות בתוכנית לצורך להרחיב את מערך הניטור באופן ספציפי לגבי יו״ש, לקבל לזה גם את התקציב, זה נמצא בטבלה שהציגה השרה. אני רק אגיד שלפי נוהל ההתרעה לזיהום אוויר חריג, כאשר יש נתונים בהתייעצות עם משרד הבריאות, אנחנו מפרסמים התרעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם מכירים את האפליקציה של השירות המטאורולוגי, שנותן התרעות לגבי מזג אוויר? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> יש לנו התרעות שאנחנו מפרסמים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם אפליקציה כזאת שהאזרחים יודעים להיכנס אליה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> התרעה חייבת להיות מפורסמת. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> היו בבוקר בשוהם ערכים חריגים, אתם יודעים על זה כי המשרד לאיכות הסביבה העביר את הנתונים. מה ההנחיות לתושבים? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, זו השאלה. יש בתי ספר, יש מעונות, האם להסתובב, לא להסתובב. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> היום הועברו לכם נתונים חריגים בשוהם. מה ההנחיות לתושבי שוהם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, יש כאן את משרד הבריאות? נראה לי שכדאי שהיא תגיד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, מה התשובה של המשרד להגנת הסביבה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה צריך להיות ביחד עם משרד הבריאות. נותן, אבל משרד הבריאות צריך להוציא הנחיה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> מה שידענו כל הזמן, בא היום לידי ביטוי. יש לנו ערכים מאוד מאוד חריגים. אנחנו פונים למשרד לאיכות הסביבה, מפנים אותנו למשרד הבריאות. אני רוצה לדעת מה אני אומרת לתושבים. לא ללכת לבית ספר, לסגור חלונות, לשים מסכות? מה אני אומרת להם? לפנות שכונות? מה? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> קודם כל, בוקר טוב לכולם, ותודה שיש הזדמנות גם להתייחס לנושא כזה חשוב. ד"ר איזבלה קרקיס, אפידמיולוגיה סביבתית, בריאות הציבור במשרד הבריאות. בדיוק נודע לנו שהוקמה תחנת ניטור בשכונה הכי בעייתית בשוהם, ומאתמול בערב יש עלייה בחלק מהערכים הנמדדים. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> זה לא מאתמול, סליחה. זה כל הזמן, פשוט עכשיו רואים. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, לא. כשיש שריפה רצינית, הנתונים הם חריגים. הנה היום, כל הלילה בערה נעלין. קיימנו שיחת התייעצות בין שני המשרדים, ואנחנו מדברים בעצם על מתן ההנחיה בצורה מבוססת, ולטובת כמובן התושבים, ובעיקר מדובר פה על אוכלוסייה רגישה, לפי ההגדרות הבינלאומיות, כי מדובר פה על שכבת ילדים ונשים צעירות, נשים בהיריון. אז אנחנו כרגע יושבים על נוסח של ההנחיות בין שני המשרדים, שזה בדומה לאותו נוסח שקיים על פי התקנות להתרעה לזיהום אוויר בלתי סביר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה משרד הבריאות בתוך המערכת הזאת? זאת אומרת, למה ראש הרשות צריך להוציא ניידת ניטור משל עצמו? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא. אנחנו, המשרד להגנת הסביבה שם ניידת ניטור בשוהם. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> משרד הבריאות לא מוציא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה את אומרת לתושבי שוהם? שסמוטריץ' לא עושה את מה שהוא צריך? מה את אומרת לתושבי שוהם שנושמים אוויר מזוהם? שסמוטריץ' אשם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> רגע, שנייה, יש כאן את משרד הבריאות, אנחנו רוצים שנייה להבין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא סמוטריץ' אשם, אבל אני רוצה להבין מה קורה כשתושב שוהם, יש לו זיהום באוויר. איך הוא יודע? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זו השאלה כרגע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל אני רוצה לשמוע תשובה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עד שהם לא שמו תחנת ניטור, אתם לא עושים כלום? מגיעות פניות כל היום, עשן, עננים של עשן מסרטן, ואת שלא שמו תחנת ניטור אין הנחיות? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אני אתן תשובות לכל השאלות, וגם לתאר את העשייה של המשרד בנושא הזה. קודם כל גם נציג הממ״מ התחיל מכך שמשרד הבריאות הוציא דוח בלי לחכות לאף אחד. אנחנו לא חלק מאותו צוות בין-משרדי שהוקם על פי החלטת ממשלה, ועדיין אנחנו הוצאנו את הדוח באוגוסט כבר בשנה שעברה לגבי המשמעות של השרפות וההשפעות על האוכלוסייה, בדגש על יו״ש ועל עוד אזורים שונים. בנוסף לכך, נכון גם להיום, בלי לחכות להקמת תחנת הניטור, אנחנו מדברים על נתונים בריאותיים, כשאנחנו מתייחסים לשוהם, למודיעין, לראש העין. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מתי יצאו הנחיות פעם אחרונה לתושבים שם? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אין הנחיות. זה לא רק אנחנו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מי אמור להוציא את ההנחיות? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אנחנו, בשיתוף פעולה עם הגנת הסביבה חייבים לפי חוק להוציא הנחיות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> ולמה לא יצאה עד היום אף הנחיה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם לא מנטרים, זה המשרד להגנת הסביבה מנטר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשרד מנטר ומעביר את המידע למשרד הבריאות, ואז משרד הבריאות אמור לפרסם. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> מה שמנוטר זה בסך הכול משבוע שעבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז מתי אתם מפרסמים? יש לכם דוח שבועי? דוח חודשי? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> גם לפני שמנוטר. אם אתם רואים עכשיו סרטונים ותמונות שיש עכשיו ענן של עשן מסרטן, מה עושים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנקודה היא למנוע את זיהום האוויר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה שני צירים. אחד, מניעה של השריפות. שניים, מניעה של ההסטה של הפסולת, וגם ניטור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קרויזר, מה שאני אומר, זה מה אומרים לתושבי שוהם בסופו של דבר? האחריות על זיהום האוויר היא של עידית סילמן, ועידית סילמן באה לפה ואומרת 'סמוטריץ' אשם'. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ממש לא. יוראי, אל תייצר פה באלגנים מיותרים. אני מבינה שבאת לייצר כותרות, זה לא המקום. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> היום זה נמצא בשוהם. לצערנו, מחר זה יכול להיות ביישוב אחר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז בכל מקום צריך להוציא נתונים. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אנחנו צריכים להיות מבוססים בהתאם לאותם נתונים שאנחנו נקבל מהגנת הסביבה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אבל תראי, כמו שעשיתם את זה בשער בנימין, שבסוף משרד הבריאות הוציא לשער בנימין אז התרעה על זיהום אוויר חמור ולפינוי של המקום, והעובדים משער בנימין היו צריכים לסגור וללכת. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> בהתאם לנתונים, אנחנו עושים בדיוק אותו דבר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> צריך אבל על כל קו התפר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את מציעה לפנות את שוהם? שתטפל בזיהום האוויר. הפתרון הוא לא לפנות יישובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יוראי, מספיק רגע עם זה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> שנייה אבל, היא מנסה לענות לנו. מתי אנחנו נקבל הנחיות בשוהם על הערכים שיש היום? מתי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת השאלה. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> היום תקבלו הנחיה מסודרת בשיתוף בין שני המשרדים. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> מתי? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אמרתי, היום. אנחנו עובדים כבר מ-07:30, כל הישיבות בנושא הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל עצם העובדה שהשרה להגנת הסביבה אומרת בואו נפנה את יישובים ולא נטפל בזיהום האוויר, זו הזיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יוראי, קצת קשה לי כל פעם להתנגח איתך. דפנה, אני רוצה לשמוע אותך. רציתי קודם כל את בנימין, אבל לא משנה, נעבור רגע לדפנה, ואני כן רוצה שאנחנו נבין מה הנהלים של משרד הבריאות, ואיך אתם מוציאים את ההתרעות, ובסופו של דבר שיהיה כאן מנגנון ברור לראשי הרשויות. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> זה בדיוק מה שעכשיו, היום, יושבים על המסמכים האלה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה היום? זה לא נולד היום. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> יש נוהל התרעה שכבר קיים במסגרת חוק אוויר נקי, אבל הוא מתייחס לערכים ולאירועים הרבה יותר משמעותיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה צוותים שלכם עוסקים בזה? מה כוח האדם שיש לכם? יש לכם חוסר בכוח אדם בעיסוק הזה? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> כמובן שיש מגבלה בכוח אדם, כמובן. אבל הנוהל הזה כבר קיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם היא תגיד לי עכשיו שיש שם בן אדם אחד שמתעסק עם זה, ואנחנו מדברים על מיליוני אזרחים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה הרבה לפני. בסוף, למה עד היום זה לא קרה? זו השאלה שאני חייב להבין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. היא תסיים לדבר, דפנה, ותשאלי אותה את השאלות. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> יש נוהל התרעה קיים ואנחנו מפרסמים בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> את יכולה להגיד מה הנוהל? מה אומר הנוהל? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם חוסר בנתונים? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מה סדר הפעולות מהרגע שאתם מקבלים 1,000 תלונות מתושבים, תמונות וסרטונים? מה אתם עושים מאז ועד היום? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפשר רגע להתייחס? לפי חוק אוויר נקי יש שלושה סוגים של ערכים שנוגעים לזיהום אוויר, ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה. ערכי התרעה מיועדים למצבים שבהם רמת המזהמים באוויר היא כזאת שמצריכה באמת נקיטת אמצעי התגוננות כאלה ואחרים. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> כשמדובר על סכנה בריאותית מיידית, אלה הערכים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בניגוד לערכים האחרים שהם ערכי יעד וערכי סביבה, שהם מתייחסים בדרך כלל יותר לסיכון הכרוני. זאת אומרת, בחשיפה מתמשכת ובחשיפה לאורך זמן. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> בנזן 22, מה אתם עושים איתו? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> תני לי בבקשה לסיים להסביר פשוט את המסגרת. ערכי ההתרעה למשל יכולים להיות גם במצבים שיש סופת חול או סופת אבק שהיא חריגה, ואז מתקבלים ערכים שנקראים ערכי התרעה, שאומרים שצריך לנקוט פעולה מיידית. לעניין הזה, וזה מה שאיזבלה התייחסה אליו כערכים שהם מצריכים התייחסות מיידית, למיטב זיכרוני, בנזן הוא לא אחד מהחומרים שנמצאים במסגרת ערכי ההתרעה, ולכן אולי יש פה שאלה. וגם להבנתי, הערכים שהתקבלו כרגע שהם ערכים אכן גבוהים, הם לא מהווים חריגה מערכי הסביבה, כך לפי מה שאני הבנתי. זאת אומרת שהנוהל כרגע לא אומר שבהכרח צריך לפרסם התרעה, לפי הסטנדרט שקבוע בחקיקה, בתקנות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> ואתם ניסיתם לקדם משהו לשנות את זה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> יחד עם זאת, במצבים שבהם כן יש חריגה בערכים, אז יש נוהל מאוד מסודר של התייעצות על הפרסום של הנחיות להתגוננות לציבור, וזה מתפרסם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז כרגע את אומרת שלא היו חריגות כאלה עד עכשיו? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> חריגות בערכי ההתרעה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> לא היו. באירועי שריפה לא היו חריגות שהן מעל ערך ההתרעה. יחד עם זה, אנחנו מבינים שבעצם אירוע שריפה הוא שונה באופיו מבחינת ההשלכות הבריאותיות, ואנחנו היום מדברים על פיתוח נוהל נוסף. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר, עד היום, במדינת ישראל אין התייחסות לשרפות אצלכם? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> התייחסות מבחינת הנוהל לא הייתה. בנוסף, החומרים שנפלטים באירוע שריפה הם חומרים נוספים מחוץ לנוהל הקיים, ועל זה בעצם תהיה התייחסות בנוהל נוסף. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אין לנו זמן לחכות עד לנוהל נוסף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רגע, אבל שנייה, בואו נראה שבאמת זה גם בסדר. עכשיו יעשו נוהל, מה הסנקציות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לימור, אין מדד. על מה הסנקציה? אין לה מדדים, אין לה ערכים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תקשיב, גם אם יהיו מדדים, אין סנקציות. אני רוצה לדעת, נגיד עכשיו, בסדר, הם אומרים המדדים, כרגע הנוהל הוא בעייתי מאוד, אנחנו רוצים שהנוהל יתוקן. הנוהל יתוקן, הערכים ירדו, שיגדירו באמת מסוכנות, או יגדירו באמת התרעה כשצריך. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> נתייחס לערך בריאותי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה הסנקציות שאפשר להפעיל לפי התקנות הקיימות? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> סנקציות לא באחריות של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין, סנקציות זה לא היא, אבל מה הנוהל שלכם? איזבלה, שנייה, כמה שאלות. מה הנהלים שלכם? מתי אתם הוצאתם התרעה אחרונה? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא הוציאו אף פעם, היא אמרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי יצאה הנחיה ממשרד הבריאות לתושבים? אני רוצה לשמוע את זה לפרוטוקול. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> ברגע שיש לנו מידע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל היא יצאה? אתם הוצאתם אי פעם התרעה לתושבים על זיהום אוויר? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי יצאה ההתרעה האחרונה? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, השאלה אם בשריפות. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> בשריפה כשאין מידע, כשאין ערכים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי אמור להעביר לך את המידע? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> הגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשרד להגנת הסביבה, למה אתם לא מעבירים את המידע? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הם מעבירים, אבל המידע הזה לא רלוונטי לשריפות, כי הנוהל לא מדבר על שריפות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז יש לך חוסר, בסדר, מצוין. לך יש חוסר בחקיקה שתגדיר לך מה לעשות, אין לכם נוהל מסודר לנושא שריפות. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> כרגע, כשישנה תחנת ניטור בשוהם - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא רק לשוהם, אנחנו מדברים לא רק על זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל לא מדובר בשוהם, צריך להבין. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> זו בעצם תחנה שמאפשרת לנו להבין את עצם האופי, ההשפעה על הבריאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איזבלה, תודה. רוני, בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק מנסה לעשות סדר כדי להבין. אני הבנתי ממה שהוצג כאן, ואני רוצה להבין אם הבנתי נכון. יש שתי בעיות. דבר ראשון, תוספת של יחידות ניטור, כי אין מספיק יחידות ניטור שפרוסות בכל הארץ ובכל המקומות הרלוונטיים. זה דבר אחד. דבר שני, יש צורך בתיקון התקנות ובערכים? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זה לא מה שנאמר. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> זה לא תיקון התקנות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אוקיי, מה נדרש כדי שתוכלו לבדוק את ערכי ההתרעה לצורך שריפות? << דובר >> קריאה: << דובר >> ניטור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אחרי שיש ניטור. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הנתונים לא מתאימים לצורך הוצאת התרעה בגלל שריפות. כי כרגע אף פעם, לפי מה שהיא אמרה, אולי אני לא הבנתי, זה לא מגיע לערכי ההתרעה, נכון, בגלל השריפות. אבל יש צורך בהתאמה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כי הנהלים האלה לא כתובים לשריפות. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אין נוהל, בקיצור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין נוהל לניטור שריפות בעברית. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> הם מודדים את זה לא נכון. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל הערכים שהם בודקים זה כנראה לדליפה של חומרים וכל מיני דברים כאלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם לא בוחנים, לא מנטרים את הערכים של השריפות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא מגיע לערכי ההתרעה כי זה לא מותאם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסוף בודקים האוויר מזוהם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא מה שהם בודקים. הלוואי וזה מה שהם היו בודקים. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה שמכוונת בעיקר למשרד להגנת הסביבה, האם הבעיה היא באמת שהערכים לא מותאמים, ערכי ההתרעה שבחוק, או שהבעיה היא טכנולוגית? הבעיה היא שתחנות ניטור האוויר, כפי שהם משתמשים בהן כיום, הטכנולוגיה הנוכחית לא מתאימה לבדוק את הנושא של שריפות פסולת? תודה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, התחנה מתאימה. הנה, עובדה שהם יודעים שיש ערכים חריגים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא עושה שנוי במחלוקת האם יש שריפות והאם אזרחים סובלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, לכן אנחנו רוצים לדייק מה הבעיה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל עכשיו לעסוק פה, ואחר כך לשלוח את בעלי התפקידים במשרדים לכתוב נהלים ולהשקיע תקציבים בניטור וניפגש עוד שלושה חודשים כדי לראות שאכן יש שריפות, באמת, זה נושא בוער, תרתי משמע. עכשיו צריך לראות איך מחסלים את השריפות, לא איך מנטרים. בואו נשקיע בחיסול מהשורש, כולנו על זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא בנפרד, זה ביחד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כן, כי הם לא יודעים לעבוד במקביל, כי אין להם משאבים, כי הכנסת לא מאפשרת להם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את צודקת. צריך להילחם בשריפה, צריך להילחם ולחסל את המציתים, צריך להסדיר את כל פינוי הפסולת במדינת ישראל כולה, לא רק ביהודה ושומרון. וצריך גם להתריע לתושבים, כי הדברים האלה לוקחים זמן. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> אנחנו נפעיל צופרים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התרעה בפלאפון, מה? אתה יודע להתריע רבע שעה? << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> זוהר ראובני, יו"ר ועדת איכות הסביבה בראש העין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. כן, אם התושבים שלך יקבלו לפלאפון התרעה על זיהום, יידעו. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> ואז מה? נסגרים בבתים? הולכים, יוצאים מהעיר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כל, שמישהו ייקח על האירוע הזה את האחריות. מדינת ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> אבל אדוני, התהליך לא ברור. כל התהליך הוא לא ברור. צריך להגיד בצורה פשוטה מה התהליך. אמרו פה כמה דברים שסותרים אחד את השני. לא ברור איך מתחיל התהליך בכלל. השרה אמרה, מספיק בדיווח של תושבים. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אבל זה לא רלוונטי כבר, יש מדדים. אני מבינה שיש פה איזו רשימה של דוברים, אז אני אשמח לדעת מתי אני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את יכולה לדבר, יש פה דיון שהוא מתגלגל. אם יש לך משהו חשוב, בבקשה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, זה לא דיון מתגלגל, כי אנחנו מאוד מסודרים ועובדים פה בצורה הכי מסודרת, ומממנים דיגומים, ואני רוצה לדעת מה קורה איתם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דפנה, יש פה דיון שהוא מתגלגל כי עלתה פה עכשיו נקודה משמעותית בנושא הנהלים והפער במה שקורה במשרד הבריאות. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> כן? ועל הנהלים בכיבוי אש אתה גם מדבר? על זה שצועקים על התושבים שלנו כשהם מבקשים לבוא לכבות שריפה, צועקים ואומרים 'זה לא במדינה, אנחנו לא שם'? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם יש לך הקלטה של כבאי שאומר לך דבר כזה, את יכולה להביא אותה באותו רגע. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא צריך הקלטה, יש עדים. ולא רק זה, גם אומרים שמי שמטפל בזה זו מפקדת התיאום והקישור, ולא מעבירים להם את הנתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לך נאמר מכבאי שאומר לך זה לא במדינה והוא לא יוצא לכבות? יש פה נציג של כיבוי אש? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> קרויזר, אתמול זה נאמר. יש הנחיה של השר שהם יטפלו בזה, בפועל כשמתקשרים אליהם, הם לא עונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז זה במגרש אצלנו. מצוין. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> חיזקי סיבק, סגן ראשת המועצה, יו"ר ועדת איכות סביבה ומחזיק תיק איכות סביבה בעמק חפר. דפנה, את רוצה לדבר לפני? << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> בוודאי, מה זאת אומרת? << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> לא צריך לכעוס. תגידי אני רוצה לדבר. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אני כבר רוצה לדבר במשך שעה, כי אני זאת שסובלת היום, כולל הלילה, מהערכים החריגים האלה. אין מצב שאנחנו לא נטפל בזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דפנה היקרה, אני אומר, אם את רוצה רגע לדבר לפניו, בשמחה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אין בעיה, שידבר, אבל אז אני מדברת אחריו. סגור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין שום בעיה. אבל תהיי מדויקת בשאלות שלך. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> אדוני, כדי שהדיון יהיה יעיל, ואדוני התחיל לשרטט את זה, צריך להפריד בין הנושאים השונים. אחד, מה שמדובר פה כרגע זה ערוץ הדיווח. צריך לשאול מה ערוץ הדיווח. השרה אמרה, תושב מדווח זה מספיק, משרד הבריאות אמר, צריך את תחנת הניטור, אחר כך אמרו מי פונה למי. אני אומר לאדוני שאנחנו למשל מנחים את התושבים שלנו, כשאנחנו סובלים מהמזבלה הפיראטית במזרח זמר, לטלפן לקו הסביבה של המשרד לאיכות הסביבה. עכשיו, אם יגידו לנו פה שהקו הזה הוא חסר רלוונטיות לחלוטין, לא נגיד להם לטלפן לשם. צריך להבין דבר ראשון מה מתחיל את האירוע הזה. תחנת הניטור? התושב המדווח? לאיפה הוא מדווח? אז אולי נקבל תשובה שהיא תשובה ברורה ומשם נוכל להתחיל להתקדם. הדבר השני זה כמובן המאבק במזהמים עצמם, שיוצרים את המטמנות האלה. אדוני, אנחנו יושבים למשל על דבר שהוא פארסה מוחלטת, מזבלה פיראטית שיושבת ממערב לגדר, אך נמצאת בשטחי C, כשאף גורם לא יכול לקחת עליה אחריות. כי הצבא יושב בצד אחד, המינהל האזרחי בצד שני, והמזבלה יושבת באמצע וסופרת כסף. זה מה שקורה. אז צריך כמובן לקחת את הנקודות האלה אחת-אחת, ולפרק אותן לחתיכות, ולפתור אתר-אתר. אי אפשר לפתור 700 אתרים בבת אחת. צריך כל אזור שיפתור את האתרים שלו, וצריך גיבוי של המשרד לאיכות הסביבה דרך המחוזות, וצריך את המינהל האזרחי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חבר'ה, זה משרד הביטחון. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> לא צריך את משרד הביטחון. הדבר השלישי, אדוני, ואני אסיים בזה כדי לא לקחת יותר זמן, זה שני דברים. אחד, הנושא של זיהום נחלים לא עולה פה בשום צורה, לא עולה בתוכנית האסטרטגית של השרה. אנחנו יושבים על נחל מטונף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה דובר, כרגע זה לא נושא הדיון. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> והנושא האחרון, אדוני, יש דיונים מקבילים של הוועדה לביקורת המדינה והוועדה הזאת. אין שום טעם בערוצים מקבילים שיהיו דיונים. אותם אנשים שיושבים פה ישבו בשבוע שעבר בדיון השני, רק שהגופים עצמם מתחלפים, וחבל. אדוני מוליך את זה באפקטיביות, אז שזה יהיה אצל אדוני מרוכז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. דפנה, ולאחר מכן, עמיחי. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אז בזמן שישנתם, בסדר? אנחנו עשינו עוד סיור, והפעם הלכנו לא לנעלין, אלא לשתי מזבלות נוספות, לבודרוס ולשוקבא. ואני רוצה להגיד לכם שזה מתקשר למה שאני אדבר איתך עוד מעט מבחינת משרד הבריאות, כי אני רוצה להבין מה אנחנו נושמים, ואתם מודדים ערכים של חיפה. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> לא אנחנו מודדים ערכים, סליחה גברת. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> המשרד לאיכות הסביבה. ואת הדיגומים אני צריכה להביא, אבל אני יודעת מה אנחנו נושמים, בגלל זה אני כל כך נסערת. כי אני ראיתי אתמול במשך כל הכפר, ראיתי משחטות רכב בלתי נגמרות, ששוחטים מה שאפשר מהרכבים האלה ואת כל השאר שורפים. אז ראיתי את הפלסטיקים, ואחרי זה ראיתי עוד אתר, בשוקבא, ששם ראיתי כנראה בית מטבחיים, שאיכשהו הוא העביר לשם את העצמות ופרות שלמות ראינו, וראינו לסתות ושיניים, וזה מה שאנחנו נושמים. יש לנו תמונה כששוהם ברקע. זה לא יכול להיות כזה דבר, זה פשוט לא יכול להיות. ואז מה? גמרנו את הסיור הזה, נעלין הוצתה, עם כל העבודה שעשו שם. שלושה מטר גובה של שריפה. מה עושים התושבים, באמת האומללים? מתקשרים לכיבוי אש. מקבלים צעקות מכיבוי אש "למה מתקשרים לכיבוי אש?". זה מה שקרה אתמול. ואחרי זה, באמת הגביהו, מה שנקרא, לחשוב, ואמרו שהם העבירו את הנושא למפקדת תיאום וקישור. התושבים מתקשרים למפקדת תיאום וקישור, הנושא בכלל לא עבר לשם. זאת אומרת, גם משקרים לתושבים. אומרים, אנחנו העברנו את הטיפול, כשלא מעבירים את הטיפול. השאלות שלי הן כאלה. קודם כל, אמרת מאוד נכון, למי האירוע? למי מתקשרים? למכבי אש? לאיכות הסביבה? למי מתקשרים? עכשיו, אני כבר קיבלתי ניידת ניטור והצבתי אותה, ויש לי ערכים גבוהים. אז עכשיו אני מבינה שגם אין לי מה להגיד לתושבים, בגלל שעוד אין נוהל מה עושים עם הערכים הגבוהים האלה. תקשיבו, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. זה חלם. איפה שאתה לא מסתכל, אין תשובות. איך אפשר להתנהל ככה? איך אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו בעיניים? בינתיים הם רואים את הדברים האלה מעבר לקו הירוק, אני במקומם הייתי מתפרעת, כי הם מבינים שאף אחד לא יודע לטפל בזה, והתושבים פה נהרגים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה מה שקורה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> זה כנראה מה שקרה הלילה. גם הצבא צריך להבין שהטיפול הוא לא איזו סוללת חול כזאת או אחרת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, עדיין קורה בדקות אלו ממש. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא רק שקורה בדקות אלו ממש, אף אחד שם אין לו אמצעי ירי, אף אחד לא מבין מה קורה שם, אף אחד לא ראה את זה. ראינו את הניווטים של הצבא, הם לא, אף אחד לא באירוע. זה לא יכול להימשך. קודם כל, תהיו באירוע, תראו מה קורה שם, תראו מה נשרף שם, תבינו מה קורה. אני אולי נלחמת ככה הכי הרבה, כי אני גם יו"ר ועדת החוץ והסביבה של מרכז השלטון המקומי, אז אני לא יכולה לא להתייחס לזה. אבל תקשיבו, זה כל קו התפר. זה ממודיעין, אלעד בכלל אני לא רואה אותם פה, ראש העין, זה כולם. זה פשוט כולם. זה מגיע ליהוד, לקריית אונו. למה מחכים? איפה שלא מסתכלים. לסיום, שני דברים. למי אני פונה? מה עושים כבאות? אבל יותר חשוב, אם עכשיו יש לי ניטור בעייתי, מה אנחנו עושים? << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אנחנו עובדים על פי חוק אוויר נקי, ושבעצם במסגרת החוק נוהל ההתרעה הוא מבוסס על ערכי התרעה בלבד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל אנחנו חוזרים על זה שוב, אם ערכי ההתרעה שלך לא מודדים זיהום משריפה, אז זה לא רלוונטי. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> אנחנו מתקנים את הנוהל לטובת האירועים הספציפיים שקשורים לשריפה, וזה לא מרגע לרגע, צריך להבין על איזה חומרים ספציפית מדובר כדי להתאים אותם. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> הנה, אני אומרת לך איזה חומרים יש שם. יש שם פגרים, ויש שם פלסטיק, ויש שם פלדה. אני אגיד לך מה יש, אני אראה לך צילומים. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> זה הגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דפנה, הם צריכים במשרד הבריאות לעשות ריענון ועדכון לערכים שמודדים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה שזה לא קרה עד היום, במחילה, זו בושה וחרפה. באמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה שיש אנשים שחיים בתוך עננים מסרטנים, בלי שאתם עד היום הוצאתם אף התרעה לדבר הזה אף פעם, זה ביזיון, תעודת עניות למשרד הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שתרוץ לכנסת ותחליף את הממשלה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> תשבו עד הלילה ותוציאו נוהל. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> בוודאי. אמרתי שהיום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דפנה, היום היא תוציא והיא תעביר את זה לוועדה, והוועדה תוציא ותפיץ את זה גם לראשי הרשויות. עמיחי, בבקשה. יש פה נציג של כיבוי אש? תתפוס מקום בשולחן, כי יש פה שאלות קשות עבורך. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> אדוני היו"ר, מחר תקציב מדינה. אפשר יהיה לשמוע את האוצר פה? אנחנו רוצים לשמוע מה מתוקצב מחר, תקציב מדינה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא. אני מודה לכל מי שמסייע לי בניהול הדיון. << אורח >> עמיחי רחמים: << אורח >> עמיחי רחמים, סגן ראש מועצה אזורית בנימין ויו"ר איגוד ערים ואיכות הסביבה, שומרון, 16 רשויות. כבר דיברנו על זה פעם שעברה. בסוף אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית, שהממשלה הזאת נמצאת בשנתה האחרונה לפני שהולכים לבחירות. ואדוני היו"ר, אם אנחנו בשנה הזאת לא נצליח להביא את הממשלה לגבש מתווה רב שנתי, בין-משרדי, שיתכלל את כל העשייה ביהודה ושומרון על מנת לשנות את המצב מיסודו, אז אנחנו שוב נשלח את כל העבודה האסטרטגית, את כל המצגות ואת כל המילים היפות שנאמרו כאן לפח האשפה של ההיסטוריה, שכנראה נמצא בין רנתיס לבודרוס. זה פח האשפה של מדינת ישראל, ואת זה אנחנו חייבים לתקן. מה צריך אופרטיבית לעשות? הסיבה שכולנו יושבים פה כרגע זה כי יש החלטת ממשלה, 592, שבאנו לעשות מעקב אחריה. והדרך היחידה שיהיה פתרון ארוך טווח זה אך ורק אם תעבור הצעת מחליטים נוספת, שהיא לא תהיה הצעת מחליטים שאומרת מה צריך לדון ואיזה צוותים צריך לכנס, אלא תהיה הצעת החלטה אופרטיבית וברת מימוש. וכמו שאני מכיר במדינת ישראל, וכמו שממשלת ישראל יודעת להתנהל, הדרך היחידה שיהיה אפשר לקדם את הדברים האלה זו הצעת מחליטים שיש לה ארבעה אלמנטים מרכזיים. אחד, זה אחריות וסמכות. שניים, זה תקצוב, איגום תקציבים ממשרדי הממשלה. שלוש, זה מנגנון מימוש, בקרה וביצוע. וארבע, תוכנית רב שנתית, כי זה אירוע של מפגעים של 30 שנה מאז הסכם אוסלו, ואנחנו לא נפתור את זה בשנה אחת או בשנתיים כפי שהציגה פה השרה, ב-26 פקחים שיהיו מתוקצבים לשנתיים. זה לא יפתור את הבעיה. ארבעת הדברים האלה חייבים להיות מעוגנים, מגובשים, להצעת מחליטים. ואם לעת כזאת הגעת למלכות, אדוני היו"ר, אז יש לך את הזכות ואת החובה, ואנחנו מאמינים בכך שיש לך את הכוח, במסגרת תפקידך פה, וכמובן לחברי הוועדה, להביא לשולחן הזה או מאחורי הקלעים או לפני הקלעים את שני השרים האמונים על המשימה הזו, להגדיר את הדברים הנדרשים במסגרת הצעת מחליטים, ובלי שהצעת מחליטים עוברת לא יעבור דבר וחצי דבר נוסף אצלך בוועדה, כפי שהצהרת. אני מברך על כך שהצהרת זאת, ואנחנו כולנו מאחוריך בעשייה הזאת, נעשה כל מה שנוכל על מנת שהצעת המחליטים הזאת תעבור, והדבר הזה יביא לשינוי המהותי והדרמטי שאליו כולנו מצפים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היו"ר, אני רוצה לומר משהו. ממש שני משפטים. אני חושבת שאנחנו באמת, אני יודעת, דפנה, שאת אומרת שאנחנו אחרי, אבל באמת אם אנחנו נמשיך לבנות את הגשר של חלם במקום לטפל ב... << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, ברור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שמי שהיה צריך בעיקר, עוד פעם, ובאמת השרה היא מאוד משמעותית וחשובה בסוגיה הזאת, אבל לצד זה ברור לנו שהדברים נעשים, והיכולת שלנו לפעול מולם היא דרך משרד הביטחון, ולכן אני חושבת שעיקר השאלות צריכות להיות מופנות אליהם, גם על המיפוי של המקומות האלה, גם על האכיפה במקומות. הפנייה גם למשרד לאיכות הסביבה וגם למשרד הבריאות, זה באמת, בעיניי, לבנות את הגשר על חלם, כי אנחנו נשים את הפלסטר על הדבר שבאמת צריך לטפל בו. יכול להיות שבאמת דיברו פה, הבנתי שיש פה נציג של המינהל האזרחי. מתפ"ש? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם וגם. כולם פה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בן אדם אחד? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, יש פה שניים. הוא המתפ"ש, והוא קמ"ט איכות סביבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אוקיי, אז אני חושבת שזה באמת, כאילו אנחנו יכולים, ואנחנו נשב פה עוד הרבה שנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לימור. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, את לא מכירה אותנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אני רוצה לדייק את זה, כי בסוף הברדק פה הוא שחלוקת האחריות והסמכות מתזזת בין משרד הביטחון, לשר הנוסף במשרד הביטחון, למתפ"ש, למינהל האזרחי, למשרד להגנת הסביבה, למשרד לביטחון לאומי. יש משרד להגנת הסביבה, והוא אחראי ביהודה ושומרון ומחוץ לקו הירוק ומעבר לקו הירוק. הוא אחראי על זיהום האוויר והסביבה, על כלל מחוזותיה של מדינת ישראל. ולכן, זה שהממשלה לא מגדירה לעצמה בהגדרה של תפיסת עולם, בסמכות אחריות על יהודה ושומרון, יש כאן כשל. או שאנחנו אחראים על יהודה ושומרון או שלא. לזרוק סמכות ואחריות בסוף, וזה לכיבוי האש, שבסוף כשתושב מתקשר לכיבוי אש ומקבל תשובה, "אני לא בא אליך כי זה לא במדינת ישראל", זאת חרפה. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> איפה זה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יושבים פה אזרחים שאומרים שזו התשובה שהם קיבלו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שיחה שקרתה אתמול. יכול להיות שזה היה, אגב, אירוע נקודתי. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> תבדוק בשעה 01:10 שיחת טלפון אצלכם. אני מניחה שהן מוקלטות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לשמוע אותך, כי יושבות כאן אזרחיות שמתקשרות למערך כיבוי האש, ובניגוד להנחיה של השר, שאמר שהכיבוי יטפל, ואני אתמול באוזניים שמעתי. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> מה שמעת? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שמעתי את ההנחיה הברורה. כיבוי האש צריך לטפל ולצאת לכיבוי. ואם יש פה בעיות עם הגנה וביטחון של צה״ל, אז אתם אמורים לתקשר אחד עם השני. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל לא יכול להיות שאזרח מתקשר ויקבל תשובה, "זה לא במדינת ישראל". << אורח >> דורון לוי: << אורח >> מי זה האזרח? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פה, יושבות פה, נחמדות. כל השיחות שלכם מוקלטות. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אדוני, עוד הפעם, יכול להיות שיש גם כן סוררים, ואנחנו בהם יכולים ונטפל. גם ההנחיה של השר וגם הנחיית הנציג זה שאנחנו מטפלים באירועים כאלה. ואם יש בעיה משמעותית או משמעתית, אנחנו נטפל בבעיה משמעתית. והאמירה הזאת שעכשיו נאמרת פה על ידי הגברת, היא אמירה מתלהמת ומכלילה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אני מתלהמת? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה אירוע שקרה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> יש שיחת טלפון, תשמע את התשובה. ועובדה שלא יצאו לשטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ראש רשות שתושבים שלה נחנקים, וכשמתקשרים לגופי החירום וההצלה - - - << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אבל עדיין זו לא הבעיה של מכבי אש. זו בעיה של אכיפה, זו בעיה של סמכויות, זה בעיה של הרבה דברים אחרים, לא בעיה של מכבי אש. אנחנו מגיעים לאן שאנחנו יכולים להגיע. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו לא פה להאשים אף אחד. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> זה מה שקורה פה. גם אתה, וגם הממ"מ הציגו את הבעיה בצורה המלאה ביותר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא האשמתי אותך אף פעם. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא אמרנו שאתם הגורמים לבעיה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אני רוצה שאתה תסביר לנו, כמי שאחראי על כיבוי אש, עכשיו יש שם שריפה הרי, נכון? ואין שם כבאיות. בוא תסביר לנו למה. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> למה מה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה אין שם כבאית. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כרגע, עכשיו, כשאנחנו מדברים פה, יש שם שריפה ואין כבאית. לא כהאשמה, תסביר לנו אבל. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, בנעלין. לא בשטח שלנו. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אנחנו נכנסים לאן שאנחנו יכולים להיכנס בהתאם ליכולות שלנו ובהתאם לכללי הבטיחות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לדוגמה עכשיו, למה כרגע אתם לא שם? כי לא אבטחו אתכם? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אין לי מושג, אני לא יכול לתת לך תשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אתה יודע לבדוק את זה בבקשה ולעדכן? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> כמובן שאני יכול לבדוק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בסוף אם האירוע הוא אבטחה, אתם לא מקבלים אבטחה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שניסיתי לומר מקודם. מדובר באירוע ביטחוני, אוקיי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> צריך להתייחס לזה כטרור לכל דבר ועניין. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> דרך אגב, תנו לנו טלפון. למי צריך להתקשר? אין בעיה, לא כיבוי אש. למי כן? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אחת הבעיות זה שבאמת התושבים בסופו של דבר, לא רק התושבים, גם אתם כראשי רשויות, גם אנחנו, אתה שומע פה העברת סמכויות. אני רק רוצה לסיים רגע עם בנימין, ואחר כך אנחנו נעבור לשמוע גם איזושהי שאלה של חבר הכנסת הרצנו, ולאחר מכן גם נגיע אליכם. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> מעולה. תודה רבה, אדוני היו"ר, על כל הדיונים והעיסוק בנושא. גלעד בן ארי, מנכ״ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. בשביל להתייחס קדימה לתוכנית, חסרה ההחלטה החדשה, העוקבת ל-592, כדי שנוכל להתייחס אליה. בסוף זה פאזל שקשה מאוד להתייחס אליו בדיון כזה. יש הרבה מאוד רכיבים. אז אם אפשר לבקש מהשר הנוסף ומהמשרד להגנת הסביבה לפרסם את התוכנית, שנוכל להתייחס אליה. שמנו את ההתייחסות שלנו באתר הוועדה. כי בסוף זה מורכב. חסרה ההתייחסות של השלטון המקומי, חייבים לשתף גם את השלטון המקומי באירועים האלה. בסוף אנחנו בשטח, ואנחנו צריכים להיות מעורבים בכל החשיבה וגם בפתרון. מהותית, חייבים לעשות מעקב בוועדה על כל סעיף וסעיף, על הטיפול בפסולת, על החלק המשפטי, למקד את הדיונים כל פעם בחלק אחר ולפתור אותם. כי בסוף אנחנו לא מגיעים ולא ממצים את הנושא. למשל, למה לא העבירו את החקיקה? למה לא החילו אותה ביו״ש? לא עולה כסף, לא קרה עדיין. אני חושב שהסיפור של צה״ל צריך להיות לא מבצע, אלא צריך לשבת פה אלוף פיקוד מרכז, הוא חליף הריבון. והוא בכלל לא בדיון, הוא פשוט לא פה. השרה להגנת הסביבה באה, עונה לשאלות, וחליף הריבון שצריך לעשות את זה ולתת את התשובות האמיתיות בכלל לא בא לדיון. זה לא יעבוד בלעדיהם וזה לא מבצע, זה מעכשיו הלאה, כל הזמן רצוף. דבר נוסף, כל התשתיות, גם בתוכנית, זה לא מספיק מחודד, כל התשתיות הסביבתיות הפלסטיניות צריכות להיות בפיקוח ישראלי ותחת החקיקה הישראלית. מכוני טיהור שפכים וגם האתרים לטיפול בפסולת, כי בסוף הם בעצמם יוצרים מפגעים. המטמנות האלה באלמיניה ובזהרת אל פינג'ן מזהמות, ואם תהיה עוד אחת, היא תזהם עוד פעם, והיא תזהם את שוהם עוד 40 שנה. והדבר הנוסף, בשביל לזוז מהר קדימה, ואני חושב שבזה יש התקדמות, צריך להתחיל מיד לפנות את הפסולת. אחר כך את שאר הדברים, אבל קודם כל להתחיל לפנות אותה. לקחת אחריות, שישראל תשבור את הסכמי אוסלו בהיבט הסביבתי, תיקח אחריות, תיכנס לכל מקום ותפנה את הפסולת. המינהל האזרחי עשה עבודה מאוד יפה עם העקר, שזה תוצר של מסיק הזיתים, של עצירת הזיתים. נכנס לכל מקום, שטח A, B ו-C. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דרך אגב, יש לנו גם את העוגן לצאת נגד ההסכמים האלה, כי הם מפרים את ההסכמים. זאת אומרת, יש הפרות ממש גסות של ההסכמים האלה, ולכן גם מדינת ישראל יכולה להיכנס פנימה ולהתמודד עם ההפרה של ההסכם. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> חד משמעית, וגם בפועל עשו את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. יניב בדלוב, בבקשה. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> נעים מאוד. עו״ד יניב בדלוב, סגן ראש עיריית אלעד. קודם כל, אני יושב פה ואני מודה לך, אדוני היו״ר, על הדיון המעמיק בנושא הזה. ואני חושב שהמצגת של השרה סילמן הייתה יכולה להסתכם בשקופית אחת בלבד. אני לא יודע איך אנחנו לא מדברים על זה פה, אבל זו ריבונות. זה כל מה שבעצם אנחנו דנים פה. ריבונות הייתה פותרת פה את כל המכלול. זה מה שגם השר איתמר בן גביר כל הזמן צועק על זה, ובצדק, כי היה אפשר לטפל בזה בצורה אחת פשוטה מאוד. אני הייתי מעלה לאוויר שני כלים. אחד זה את הסופרטנקר, השני זה כטב"ם, כמו שאמר מקודם חברי צבי סוכות. לכבות את זה. בטרור לא מתעסקים ולא מדברים ולא שואלים. אם אדם עכשיו יורה מכפר, לא מנהלים איתו משא ומתן, לא מקיימים ועדות ולא מקיימים דיונים. פשוט מיירטים. ומה שקורה היום, אני הגעתי לפה מכביש 444, חלפתי דרך שוהם, ופשוט נכנסתי לתוך שריפה. ככה הרגשתי. נסעתי בתוך כביש בוער. אני לא יודע איך התושבים ישנים, אני לא יודע איך אפשר לקיים ככה אורח חיים. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> הם גם לא. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> זה פשוט הזוי. אני מציע לקיים את ישיבת הממשלה הבאה בצומת נחשונים ובצומת שוהם. שראש הממשלה ירגיש את מה שאנחנו, התושבים, חווים. אי אפשר לקיים עוד דיונים, צריך לעצור את זה לאלתר, לעלות סופרטנקר, לקחת כלים כבדים, לכבות את האש הזאת, אחר כך לקיים דיונים מי אחראי על מה. אנחנו יושבים פה ומגלגלים אחריות מפה לשם, דנים בתקציבים, אבל צריך למגר את הטרור. זה טרור. זה מזכיר לי סיפור, אדוני היו"ר, על הרב זוננפלד, רבה של ירושלים, של העדה החרדית. פעם אחת יום כיפור נפל בשבת, והייתה לו שכנה חדשה שגרה מעליו, היא הדליקה רדיו. והוא עלה למעלה ופרץ את הדלת וצעק לה, "שבס, יום כיפור". אמרה לו, אדוני, כבוד הרב, ככה מתנהגים? איפה בן אדם לחברו? פורץ לי את הדלת. הוא אומר לה, שבת זו שריפה, ושריפה מכבים, לא באים בנימוסים, לא מדברים עכשיו בוועדות. מכבים את השרפה. רבותיי, יפה שעה אחת קודם. אני אומר את זה פה, יש טייסת שנקראת טייסת אלעד. לכבות את השריפה. לא, אין זמן לדיונים. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> נו, באמת. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> בוא תגור אצלי בבית. בוא נראה אותך אומר, נו באמת. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אני גר במקום לא רחוק ממך. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> אז בבקשה, איך אתה יכול לנשום ככה? הילד שלי לא הלך לבית ספר אתמול, אתה יודע את זה? כי כאב לו הראש. זה הכלים, הכלים זה ריבונות. הכלי המתכלל זה ריבונות, קודם כל. בואו נדבר על זה. ואחר כך לכבות, תביאו טרקטורים, תביאו מה שצריך. קודם כל בואו נכבה את זה. הפלסטינים יושבים שם בכפרים, מגחכים עלינו. וגם מה אנחנו עושים? יושבים ומדברים. פשוט אנחנו הפכנו להיות להיטלולא. באמת, זה מה שהם עושים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סליחה, נציג הכבאות והצלה, התפקיד שלך זה לכבות את השרפות. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ולא להביע את עמדתך ביחס למה שאומרים לך התושבים. זהו. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> התושבים שלנו באלעד לא מודעים לגודל האסון, אני כבר אומר לכם את זה, ואני משמיע פה את קולם. לא כולם מחוברים, לא כולם יודעים ולא כולם קוראים. גם למחצבות. אנחנו אוכלים אבק, ישנים, נושמים עשן. אנשים חווים לידות שקטות. בואו נפתח את זה. אני מאמין שפתחו את זה, ורני חברי פתח את זה בדיון הקודם. אנשים לא יוצאים לבית הספר. בואו תראו את כמות הילדים שנעדרים בבית הספר בגלל כאבי ראש. אני רואה את זה אצלי בבית. נושמים עשן, אנשים לא מודעים. בואו, משרד הבריאות, תפרסמו את זה לתושבים. תצאו בקמפיין, בואו נראה מה יקרה אז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המספרים על תחלואה ותמותה מהסוגיה הזאת הם מבהילים. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> והתושבים לא יודעים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יניב, תודה רבה על הדברים. אנחנו כבר נגיע גם לראש העין, אני רק רוצה התייחסות של הכיבוי גם לגבי מה שנשאל וגם לגבי נושא הכניסה שלכם והצורך באבטחה. אם יש בעיה כזאת, ואם כן, אז אני רוצה לשמוע. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> קודם כל, שלום. לגבי מה שנשאלתי, עידו מאיו"ש, אתה יכול להגיד לנו מה יש שם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם בעיה של אבטחה? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> להיכנס למקומות הללו אנחנו צריכים אבטחה. זה חד משמעית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכם יש בכיבוי איזשהו קצין שיש לו התנהלות מול צה״ל, מול המינהל האזרחי? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> כמובן שיש לנו קצינים שמתנהלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש שם איזשהו פער במידע? פער בסיוע? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אין לנו פער במידע. יש לנו פער בתיאום. כרגע כשאנחנו צריכים להיכנס, אנחנו עוצרים הכול עד שאנחנו מקבלים את התיאום המתאים בשביל לאבטח את עצמנו בפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הדבר הזה קורה? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> לוחם הכבאות הוא לוחם כבאות, הוא מכבה שריפות. יש לנו אומנם אקדחים, יש לנו לפעמים נשקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לוחמים והכול בסדר, הם באים לכבות שריפה. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> ואנחנו צריכים את המעטפת מאחורינו בשביל שישמרו עלינו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכם יש בעיה שצה״ל לא מספק לכם אבטחה? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אני לא מכיר בעיה. אתה מכיר בעיה? הנה, עידו ייתן לנו. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> עידו פרץ, סממ"ז יו״ש, כיבוי. אנחנו ככלל פועלים בשטחי C. אין אירוע בשטח C שאנחנו לא יוצאים ומטפלים בו. האירועים שאתם מדברים עליהם, רובם בשטחי A ו-B. מה לעשות, אחרי הסכם אוסלו, כל יהודה ושומרון חולקה לשטחי A, B ו-C. A ו-B, אנחנו לא פועלים על פי חוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעלין זה C. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אולי צריך לעבור דרך A או B. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אתם אומרים C, אני אומר B, אני יכול להראות את זה גם במפות. אבל כדי להגיע לאותם מקומות, צריך לעבור דרך שטח B. כדי לעבור דרך שטח B צריכים תנאים לכך. תעלו מפה, אני אשמח להראות לכם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כדי להגיע לשם אתה צריך לעבור בשטח B, זה נכון. אבל השריפה עצמה בשטח C. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אוקיי, אתה יודע מה? אני זורם עם האמירה הזו. אני טוען שהיא בשטח B. אתה אומר, היא בשטח C. כדי להגיע לאותו שטח שאתה אומר, אני צריך לעבור דרך שטח B. כדי לעבור דרך שטח B צריכים להתקיים מספר תנאים. קודם כל, לקבל אישורים, לקבל ליווי. אבל אנחנו מתמקדים כרגע בכבאית שהיא בכלל לא הפתרון. כדי לכבות אירוע כזה, זה מבצע צבאי. צריך אישור של אלוף הפיקוד או המח"ט, צריך ליווי. חברים, אני מסביר לכם שאנחנו בימים אלה פועלים בתוך עזה. הכיבוי פועל בתוך עזה. ולכן, אם נידרש לפעול בשטחי B, אנחנו תמיד דרוכים, מוכנים לעבוד בשטחי B. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בדקתי עכשיו שוב, זה שטח C. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היו"ר, כל האירוע הזה, המינהל האזרחי, זה האירוע. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו לא בהאשמה, תסביר לנו למה. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> כדי להגיע אליו אני צריך לעבור דרך נעלין. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> פניתם? ביקשתם? << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אנחנו פונים לצבא. בדרך כלל הדרישה צריכה לבוא מהם. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> למה? תושבים מודיעים לכם, כיבוי אש. מתקשרים ל-102. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה שנייה הסבר. כי תושב, לא משנה אם הוא גר בשוהם או בראש העין, הוא מתקשר אליך. אין לצבא מספר כיבוי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> צריכים לייצר את המתווים שמאפשרים, ברגע שאזרחים מתלוננים אצלכם או מגישים איזושהי בקשה או מתריעים על איזה עניין, אתם, יש לכם את המתווים שקושרים מייד את כל ה... זה לא משהו שעכשיו צריך לייצר אותו באותו רגע. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> המתווים קיימים, יש נוהל כניסה לשטחי A ו-B. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אז תסביר לנו איפה הפערים. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> הנה, יש לכם מהיום, 01:10, זה מה שענו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עד עכשיו האש עדיין בוערת. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אנחנו במשך השנים נכנסנו לא פעם לשטחי A ו-B. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עזוב במשך השנים, עכשיו. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אני כרגע על האירוע הזה לא מכיר, לא יודע. גם יכול להיות שזה בכלל לא התקבל אצלי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> התקבל, התקבל. אני אומר לך, התקבל. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> זה מחוז יו"ש? זה התקבל אצלכם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הגיע, התקבל, גם אתמול, גם שלשום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה שנייה רגע להזכיר איזשהו אירוע, כי אתה צודק במה שאתה אומר, אבל בסוף, מעבר לזה שהאזרחים נפגעים, המסר באירוע הזה הוא מסר, דרך אגב, שלא שונה מהמסר שעבר ברצועת עזה והבלונים. 'זו רק שרפה, זה בלון, זה צה״ל, זה בא מעזה, זה הצבא, זה המינהל האזרחי, זה המתפ"ש'. בסופו של דבר, כשהם ראו שעפים בלונים והתגובה היא דרדלה, אז הגיע ה-7 באוקטובר. והאירוע פה, זה בדיוק האירוע. כשהם רואים שאין את המשילות ואין את הריבונות ביהודה ושומרון, שצה״ל לא מתייחס לאירוע הזה כאל טרור, ולא סתם אמרתי שאותו מצית יידע שכשהוא שומע את הזמזם מעל הראש שלו הוא הולך לחטוף טיל מהכטב״ם, כמו שהצליחו להבהיר למשרד הביטחון שזורקי אבנים בצירים הם מחבלים ולכן צריכים לירות בהם כדי להרוג אותם, המציתים הם מחבלים. ולכן אתה, ככבאי, אתה אומר לי, נכון, אני כבאי, לוחם אש, אני לא הולך להסתער עכשיו, ואם יבקשו ממני אני גם נכנס לעזה. ואתם עושים עבודה נהדרת גם ברצועת עזה, מצילים חיים וסייעתם רבות, הציבור אולי לא כל כך מכיר את זה, בהבאה של חיילים שנפלו באירועים מאוד מאתגרים וקשים לקבר ישראל. אבל בסופו של יום הזעקה צריכה גם להגיע מאצלכם. לכן אני אומר, זה שני צירים. אחד, לא ייתכן שאזרח יקבל תשובה כמו ששמענו כאן מקודם, וזה טיפול משמעתי והורדה של ההנחיה שלכם שאתם מגיעים לכל מקום, כי בסוף הציבור פונה אליכם אל הכיבוי, לא יודע מה זה כיבוי של צה״ל. וצה״ל, לדיון הבא, אנחנו נצטרך להביא לפה את אלוף הפיקוד, כי הוא הריבון. כל עוד מדינת ישראל לא מחילה ריבונות דה פקטו ובועטת לאלף עזאזל בנושא הסביבתי את ההגדרה הזאת של הסכמי אוסלו שממשיכה לרצוח את אזרחי מדינת ישראל, אנחנו נמשיך לשמוע את ההאשמה והעברת הסמכויות בין הגנ"ס לשר במשרד, לשר האוצר. זה יכול להימשך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה אדוני, זה כן חשוב שנייה, שיסבירו רגע את סדר הפעולות מהרגע שהם מקבלים פניות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני אומר, יש כאן כמה צירים. ברגע שאזרח מזהה שריפה, הוא מתקשר אליך, ומה סדר הפעולות שאתה גם צריך להפעיל, את צה״ל או את המינהל או את מי שרלוונטי במקרה הזה, כדי שבסופו של דבר הוא יאבטח אותך שאתה תוכל לטפל בשריפה, בין אם היא קטנה ובין אם מדובר באירוע צבאי של סופרטנקר או באגרים. אבל בסוף הוא מתקשר אליך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו יושבים פה בוועדה בכנסת ישראל. אני רוצה לשאול שאלה אחת. אתם מקבלים גיבוי מלא של הצבא? אתה נמצא בכנסת ישראל, אתה צריך להגיד דברים כהווייתם. אתם מקבלים גיבוי מלא מהצבא בבקשות לכניסה למקומות כאלה? << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> הצבא צריך להיות מעורב יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זה צריך להיות מעורב יותר? אני לא מבינה משפטים מעורפלים כאלה. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> עד היום לא טיפלנו בשריפות של אשפה ועל מה שאנחנו מדברים פה בתוך שטחי A ו-B. לא טיפלנו. כן טיפלנו באירועים שהם מצילי חיים, שריפה במפעלים או בבנייני מגורים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בזה אתם עושים עבודה נהדרת. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> גם בשטחי A ו-B. ואתם שואלים מה סדר הפעולות? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> ב-C. שריפת פסולת בשטח C, זה הדיון. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> בסדר, אתה אומר C, אני אומר B. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מה זאת אומרת? נעלין זה C, נו מה? << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> לא, נעלין זה שטח B. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, איפה שהשריפה זה C. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אבל הנה, אתה יכול לראות מהיום. הייתה לך שיחה ב-01:23, 01:30. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע, דפנה, עוד לפני זה, אתה אומר שהכיבוי לא יוצא לטפל בשריפות. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> לא אמרתי את זה. עד היום לא נדרשנו לטפל בשריפות אשפה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל התושבים מתקשרים, מה זאת אומרת לא נדרשת? << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> בשטחי A ו-B, כשיש אירוע מציל חיים אנחנו פועלים, ואז סדר הפעולות, יודעים לפעול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה לכיבוי ההגדרה של שריפה וזיהום אוויר היא לא הגדרה של אירוע מציל חיים? << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אנחנו פונים לצבא ולמינהל האזרחי, ובדרך כלל כשיש אירוע כזה, הם מעמידים לנו את האבטחה שאנחנו צריכים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זה בדרך כלל? << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> כשיש אירועים כאלה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> כאילו שריפה זה לא מציל חיים. << אורח >> עידו פרץ: << אורח >> אתרי הפסולת האלה, עד היום לא נדרשנו לאירועים האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לי פה רגע סימן שאלה מאוד גדול. יש כאן בעיה מאוד קשה. אנחנו מדברים על הגדרה של טרור ולירות במציתים, אבל המערכת לא מגדירה את השריפה הזו כאירוע שהוא מסכן חיים, ולכן אתה לא יוצא, ומשרד הבריאות לא מנטר, ולא מוציא התרעות, ולא מוציא אירועים לאזרחים. יש כאן איזושהי בעיה בהגדרה ובהנחיה. עכשיו, אני לא חושב שזה נושא של חקיקה אפילו. זו בעיה בהגדרה שלכם בכיבוי? שאתם לא מגדירים שריפה כאירוע שהוא מסכן חיים? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> הם לא יכולים להגדיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי מגדיר? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> יש מינהל אזרחי שהוא אחראי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המינהל האזרחי צריך להגדיר את זה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, כן. << אורח >> אבי רועה: << אורח >> ודאי, המינהל האזרחי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הביטחון צריך להגדיר? מה זה משנה אם שריפת הפסולת היא בנעלין או בפתח תקווה? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> זה משנה, יש לו הנחיות. ביו״ש זה לא עובד ככה, חבר'ה, אתם מבלבלים בין יו"ש לבין ישראל הקטנה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> המינהל האזרחי מתקשר לכב"ה של הרשות ומבקש ממנו לשלוח לשם כבאית. זה הכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נתקשר לחמאס, שילכו לטפל. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> כל יום יש שרפות מסביבנו, אנחנו פונים למינהל האזרחי, המינהל האזרחי מרים טלפון לרשות, נא תשלחו כבאית. לפעמים היא באה, ברוב המקרים היא לא באה, וזהו. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אז הנה אני מודיעה לך באופן רשמי, יש עכשיו שרפה בנעלין. הנה, פתחתי קריאה. מה אפשר לעשות? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> זה לא יעזור, גברת. הוא לא מקבל הנחיות לא מתושבים ולא ממך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה לא יעזור? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> חבר הכנסת צבי סוכות, סליחה, אנחנו מכירים קצת יותר טוב וקצת לעומק. אפשר להתנפל עליו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אני לא הולך להרים פה את הקול ולהתווכח עם אף אחד. זוהר, בבקשה. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> אני אמשיך רגע את הכיוון של הדיון הזה, אבל אני לא מבין למה אתם מופתעים. אנחנו ישבנו פה בחדר הזה או בחדר ליד, ב-12 ביולי 2024 בוועדה שלך. אני צעקתי מדם ליבי, אוקיי? כי באותו בוקר ובאותו לילה, באתי עם עיניים אדומות לדיון, לא של עייפות, של שריפה. והראיתי וואטסאפים של תסגרו חלונות. סליחה על הקונוטציה, ועשיתי את זה גם פעם קודמת, תסגרו חלונות בוואטסאפ, זה תסגרו את הממ״ד. סליחה על הקונוטציה הנוראית הזאת, אבל אין לנו ברירה יותר. הילדים שלנו לא נושמים. וצעקתי את זה בישיבה שלך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> ובדיון ההוא, אגב, כיבוי אש ישבו, ואמרו אנחנו מתחייבים שאנחנו נכבה כל שריפה בשטח C. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> בדיוק, באתי להגיד את זה. כיבוי אש ישבו, והמינהל האזרחי ישב, לא היה לב, היה את בני, ואמרו זה לא אני. וכב"ה אמר, זה לא אני. ומה אני ביקשתי ממך, ומה אני מבקש עכשיו עוד פעם את זה ממך? תשאלו שלוש שאלות בכל דיון, בכל מקום ובכל ישיבה. מי מטפל? איך מטפל? ומתי מטפל? זה דבר ראשון. עברה שנה וחצי מאז, וזה לא קורה עדיין. אז אנחנו עוד פעם הגענו לדיון הזה, ואנחנו עוד פעם בשאלות האלה. מי מטפל? מתי מטפל? ואיך מטפל? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבי, אתה רצית לחדד פה איזושהי הערה? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> אבי אברהם רועה, ראש מועצה מקומית שער שומרון. אני חושב שכל הדיון פה נסוב באמת סביב מה שאמר פה החבר, להגדיר מי אחראי, מי מטפל, מה דרך הפנייה. זה שאומרת ראשת המועצה של שוהם, שהתושב מתקשר, באמת, עם כל הכבוד ויש כבוד, בסדר? אי אפשר שחצי מיליון של תושבים יתקשרו למערכת, בשביל זה יש מערכת במועצה. התושב, הכתובת שלו זו המועצה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> מה, לכיבוי אש? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> להכול. התושב, הכתובת שלו זו המועצה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אין בעיה, הנה, פתחתי עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבי, אם יש תאונת דרכים הוא יתקשר לראש המועצה? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> את מדברת פה מהתחלת הדיון, תני גם לאנשים אחרים להתבטא, באמת, נו. אני אסביר. הכתובת היא המועצה, לכל דבר ועניין. אלא אם כן יש משהו מציל חיים, שזה בכיבוי אש, או משטרה, ויורים וכו', אז ודאי שנכון שתושב יעקוף קצת את הפרוצדורה. אבל עניין כזה של שריפות, יש מוקד, המועצה צריכה לדעת למי לפנות. התושב לא יודע למי לפנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז יושבת פה ראש מועצה, ושואלת למי לפנות. << אורח >> אבי רועה: << אורח >> אבל לא צריך לבוא לפה בשביל לשאול למי את צריכה. את ראשת מועצה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> הנה, גם פה לא יודעים לענות לי. << אורח >> אבי רועה: << אורח >> טוב, אני לא מוכן לסוג השיח הזה, בסדר? << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא יאומן. << אורח >> אבי רועה: << אורח >> לא יאומן כי יסופר, בסדר? אנחנו מכירים את העבודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבי, אני שואל שאלה רצינית, אבל יושבת לידך ראש רשות, אתה אומר התושב שיפנה אליה, היא אומרת כראש רשות היא לא יודעת למי לפנות. למי היא צריכה לפנות? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> אז אם היא לא יודעת למי לפנות, התושב יודע למי לפנות? אני שואל אותך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, כי אני כאזרח, אם הייתי רואה שריפה, לא הייתי מתקשר לראש המועצה שלי, למרות שאני אוהב ומעריך אותו, הייתי מתקשר לכיבוי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כל הדיון הזה אומר שאין כתובת. << אורח >> אבי רועה: << אורח >> במועצה שלי אני יודע שאני אחראי על הכול. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> ולמי אתה פונה כשיש שריפות? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> אולי תפסיקי להפריע? נו באמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבי, אני מדבר איתך. למי אתה פונה כשיש שריפה? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> אני ביו"ש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. למי אתה פונה ביו"ש? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> לקמ"ט איכות הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> וקמ"ט איכות הסביבה יושב פה? << אורח >> אבי רועה: << אורח >> לא, הוא לא יושב פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יפה. מה אתה עושה? << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> יש לנו כלים הנדסיים לכיבוי שריפות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אתה הכבאי של יהודה ושומרון? << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> לצערנו, אנחנו אמורים להיות רגולטור של איכות סביבה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לב אמר לי לא להתקשר אליו. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> לב מרכז את הדיווחים ואת הפניות כאילו הוא מוקד חירום. הוא לבד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק לפרוטוקול, לב הוא? << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> קמ"ט איכות הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> והוא הפך להיות הכבאי של יהודה ושומרון? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא אחראי על הכיבוי. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> בלי סמכות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לב הוא קמ"ט איכות סביבה שהגדיל ראש, והוא שולח צוותים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא הגדיל ראש, מצוין. טוב מאוד. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> אנחנו תקפנו 2,000 קילומטר מפה באיראן, ועשינו שם מבצע מטורף. באותו בוקר, שריפות מטורפות בכל קו התפר. היינו בשוק. כאילו, אנחנו לא נשמנו, אנחנו אומרים, רגע, באיראן אנחנו עשינו שם את מה שזה, ופה שני קילומטר אנחנו לא מצליחים לטפל. אז זה בדיוק הסיפור. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> אנחנו בלית ברירה הקמנו צוותים עם כלים הנדסיים, וגם צוותי ניטור, כי היו פונים אלינו. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> כן, אבל זה רק בשטח C, נכון? << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> אנחנו מגיעים לשטח C. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא עובד גם A. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אני לא מכיר את זה אצלנו בגזרה באפרת. כל פעם שקורה בשטח B או A, טלפון לרשות, נא תשלחו ותטפלו. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> יצחק, למה לא לכבות את זה מהאוויר? באמת עכשיו אני שואל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הייתה פה התייחסות של הכיבוי, אי אפשר להרים. אתה שואל אותי? אפשר לכבות את זה עם F-16, זה הכי פשוט. << אורח >> יניב בדלוב: << אורח >> לא, זה ברור, אבל למה לא מהאוויר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אי אפשר. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> אני אהיה קצר ואני אסכם את הדיון כמו בדיון הקודם. כל השחקנים פה על השולחן, בשולחן הזה אפילו. הבעיה זה הניהול של הדבר הזה. מה חסר לנו? כולם זורקים אחד לשני. ואתה צריך פה את האופרטור הגדול, אז אני ממליץ לך, אדוני יו"ר הוועדה, בוא נמנה מישהו שיהיה מעל הכול, שיידע להגדיר את הסמכויות ואת האחריות. בגדול זה ראש הממשלה צריך לעשות, אבל אנחנו רואים שזה לא קורה. אנחנו צריכים פה מישהו, כמו פרויקטור, פרויקטור הצפון, פרויקטור הדרום, תעשו לנו פרויקטור השריפות. הרשויות המקומיות ישמחו לקחת בזה חלק ולעזור בדבר הזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> החוק היום מגדיר יפה מי אחראי. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> החוק לא מגדיר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> החוק כן מגדיר. כיבוי אש אחראים על כיבוי שריפות. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> אבל אנחנו לא מדברים על כיבוי שריפות. אדוני חבר הכנסת, אתה רואה שזה לא רק עניין של הכיבוי. אני מסכים גם עם חבר הכנסת, מה שהוא אומר, אבל אין, יש כל פעם זריקת אחריות, אנחנו רואים שיש פער בניטור, ויש פער בבריאות, ויש פער במי אחראי בתוך שטחי B ו-C ו-A. אנחנו צריכים שהשחקנים, מישהו צריך להצעיד אותם ולהגדיר להם, אבל הוא צריך להיות מלמעלה. הגענו למצב שאנחנו מבינים שאנחנו חייבים את זה, כי ארבע שנים לא הייתה התקדמות. ראשי הרשויות והארגונים האזרחיים, וגם בזכותך, אדוני היו"ר, דחפנו את הנושא הזה קדימה. עכשיו אין טעם לחכות לתוכנית כמו שהשרה הציגה, צריך לטפל בה מיידי. צריך להגדיר גוף שיתכלל את הדבר הזה על אמת, עם כל הגורמים שיושבים פה סביב השולחן, כי זריקת האחריות, כמו שהייתה פה בדיון הזה, היא כבר לא רלוונטית. אנחנו, התושבים שלנו, לא מעניין אותם איך זה עובד, ומעניין אותם שיהיה להם אוויר נקי, ואנחנו פה, אני, דפנה וראשי הרשויות האחרים, כדי לייצג את התושבים והתושבות שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. ממש בקצרה. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> יש לנו תוכנית פיילוט בעיר שראש העיר שלנו מקדם מול המשרד להגנת הסביבה ומול המינהל האזרחי, זה נקרא פינוי ולא כיסוי. כי בסוף כשאנחנו מכסים את השריפות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה לא פותר את זה, אתה גם מזהם. << אורח >> רני גבריאל: << אורח >> זו טעות פטאלית, דרך אגב. זו תפיסת עולם לא נכונה, כי מגיעות 1,500 משאיות מישראל, אז מה, אתה מפנה את הזבל של עצמך? לא יותר חכם לעצור את עורק האספקה של האשפה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רני, זה לא בסתירה, זה לא במקום. << אורח >> זוהר ראובני: << אורח >> נקודה שאני מציג פה את העיקר שלה, וגם אני מזמין פה את כולם, אנחנו עושים כנס בנושא הזה, בכלל בכל נושא השריפות, כנס בראש העין, ב-1 בינואר, רובכם קיבלתם הזמנות. ואני מברך אותך, ואני אשמח, אתה אמרת לנו בדיון לפני שבועיים, אל תתייאשו. לא זוכר למי אמרת את זה, נראה לי, לכולם. אז אני מבקש ממך, אל תתייאש, תזמין אותנו לפה כמה שזה קשה, בהתנדבות, פנגו, נסיעות, פקקים. אנחנו נגיע, כי אנחנו רוצים לנשום, ותמשיך כמה שיותר. כמובן שנהיה כמה שיותר פרקטיים, אבל זה מאוד חשוב, כי אנחנו בנקודת אל-חזור, כמו שציינתם, שנת בחירות, שלושה חודשים של התקציב. כרגע אנחנו צריכים, באמת, וזה נמצא על סדר היום, וצריך להשאיר את הנושא הזה על סדר היום כמה שיותר, כי זה הורג את התושבים שלנו, ואותנו, ואת הילדים שלנו, ואנחנו חייבים להמשיך עם זה. בגלל זה אנחנו גם עושים את הכנס הזה, ובגלל זה אנחנו מגיעים לפה כדי להגיד את הדברים ולעזור. וכן אציין מה שאמרת, ואמרו פה 30 מעברים, אז כן, גם להביא פה את אנשי הצבא. לא היו פה בדיונים האחרונים. תעזבו שנייה רק את הליווי. כמובן, ליווי זה חשוב. אבל כן, 30 מעברים, שימו את החייל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אני מבקש לא להתפרץ. ארז, בבקשה. << אורח >> ארז כליף: << אורח >> כן, אני אדבר בקצרה. תודה על הזכות להיות פה, ישיבה חשובה. ארז כליף, מנכ״ל הפורום לישראל ירוקה. כשאנחנו מתעסקים בכיבוי שריפות, זה טוב וזה ראוי וזה חשוב מאוד. לצד זאת, זה כיבוי שריפות במובן העמוק שלו. אנחנו צריכים לגדוע את הבעיה הזו מהשורש. אנחנו בעמותה שלי, מי שלא מכיר, עוסקים בנושא הזה יום-יום. אנחנו ממוקמים בעלי, אנחנו רואים את השריפות האלה בעיניים, ואנחנו ייצרנו מחקרים של הדבר הזה לאורך 15 השנים האחרונות. כדי לפתור את הבעיה הזו צריך לגדוע אותה מהשורש. השורש שלה הוא משולש. אחת, מניעת הברחות משטח ישראל לשטחי יהודה ושומרון. שתיים, מניעת שינוע משטחי A ו-B לשטחי C, שבהם לרוב מושפעים התושבים. ושלוש, הגברת אכיפה. איך עושים את זה? צעדים פרקטיים. אני יורד נטו לפרקטיקה, כי הדברים החשובים נאמרו פה עד עכשיו. לגבי טיפול בהברחות מישראל, צריך לייצר מענה ביניים לטיפול בפסולת בישראל. השרה להגנת הסביבה הציגה פה מענים, אגב, בכבוד, כל הכבוד לה שהיא עושה את המהלך הזה, ויישר כוח, אבל מענים ארוכי טווח של יצירת אנרגיה משריפת פסולת, זה דבר שלוקח שנים. אנחנו צריכים לטפל בפסולת היום. היום אנחנו מדרדרים אנשים קבלנים לעבריינות. אין להם איפה להטמין את הפסולת. אין להם איפה לפנות את הפסולת הביתית של התושבים שלהם. ולכן צריך לייצר מענה ביניים עכשיו, תוך חודשים ספורים. זה דבר שנמצא באחריות המשרד להגנת הסביבה. שתיים, טיפול בשינוע משטחי A ו-B. אנחנו צריכים להפסיק להתמקד במעברים. צריך לפעול בשטח. כל משאית שפועלת בשטחים צריכה להיות מנוטרת ככל הניתן. צריך לעשות ביקורות פתע של גורמים שיש להם סמכות להתעסק בדבר הזה. זה לא נושא של הצבא. אם זו יחידת דוד, אז יחידת דוד. אם זה קמ״ט סביבה שיקבל תקנים, אז קמ״ט סביבה. ולהעביר כמה שיותר סמכויות למועצות המקומיות. וזה הסעיף השלישי. הגברת אכיפה. ראשי הרשויות שיושבים פה, אגב, חבל שמגיעים פחות מדיון לדיון, יודעים מתי יש שריפה. לא צריך איזו מערכת מורכבת של ניטור. תנו להם את הסמכות להתמודד עם הדבר הזה. תנו להם פקחים, תציידו אותם ברחפנים לכיבוי אש עד שהמשאית מגיעה. למה צריך לחכות שהמענים יגיעו מאיזה גורם אחד? תנו להם את הכוח. הם שם, הם חווים את זה מדי יום ביומו. ובתוך זה, ולסיום, תקזזו את הכספים של הרשות. המהלך הזה עולה כסף? תקזזו את הכספים של הרשות. הטרור הזה מגיע על ידי פלסטינים, אין פה עוררין בכלל. תודה רבה, יישר כוח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. רני גבריאל, ממש בקצרה, ואנחנו נגיע לסיכום. << אורח >> רני גבריאל: << אורח >> קודם כל, הסתכלתי פה על כל הנוכחים, אני ממש מעריץ את דפנה. היא ממש אוהבת את התושבים שלה, מה שאני לא יכול להגיד על אנשים אחרים. כותרת מאוד מעניינת שתפסה אותי השבוע ככה, זה – 'אויבים מבית. שב״כ חשף תשתית של תושבי כפר קאסם ורהט להעברת אמל״ח וכספים לאיו״ש, שפעלה בהכוונת אזרח ישראלי המתגורר בטורקיה מטעם חמאס'. אם אני לא טועה, ניסיון החיסול השישי של השר בן גביר היה מטעם חמאס-טורקיה. ואני אמרתי בדיון הקודם איך הפלסטינים עובדים על כולנו. הרי אתם מדברים על טרור. זה לא טרור, רבותיי, זה תשתיות טרור. ודיברו פה על כבאות. אז מי בא לכבות אצלנו בראש העין, שזה 17 קילומטר מחוף הצוק? הרשות הפלסטינית. זאת אומרת, אם אתה רוצה לפתור את הבעיה, אז קודם כל תוציא מהמשוואה את המינהל האזרחי. הוא קם ב-1981 לעזור לפלסטינים, לא לעזור ליהודים. הפעם דפנה אומרת שצריך לעזור ליהודים. ואני רוצה לדבר איתכם על משהו שלא שמתם לב. הייתה עוד כותרת השבוע, שראש העין היא מספר אחת במדינה בזיהום אוויר. למעשה, מינוס 401. זאת אומרת שיש יותר חלקיקי זיהום ואבק באוויר מאשר חמצן. עכשיו, ממה הדבר הזה נובע? גם מהמשרפות, ואנחנו העיר היחידה במדינת ישראל שיש לה שתי מחצבות על הראש. תראו את האבסורד. אנחנו סובלים היום ממחצבה שמביאה 17,000 משאיות בחודש, ויש לנו פקקים אדירים ביציאה מהעיר, ורוצים עכשיו להרחיב עוד מחצבה בנחל רבה לעוד 445 דונם. ואת מי היא תאכלס? את הפלסטינים. הם יעבדו שם ויביאו לנו עוד 40,000 פלסטינים. אני מקריא לכם פשוט מאוד משהו מבית המשפט. סעיף 125, תגובת המדינה. 'איכות האוויר, גם בהתייחס לסוגיה זו, אין לעותרים אינטרס אישי, והנפגעים הפוטנציאליים הישירים בהיבט איכות האוויר משייכים ליישובים הסמוכים, שאף אחד מהם, מנציגיהם המוסמכים או תושביהם, בחרו להגיש עתירה. בכל הנוגע לעיריית ראש העין וכפר קאסם, אשר ממוקמות בסמוך לשטח התוכנית, השתיים הודיעו כי אין להן עניין בעתירה'. זאת אומרת שעיריית ראש העין, לא מעניין אותה מהתושבים שלה. ואם עיריית אלעד מקבלת 4 מיליון, נכון? אני לא טועה במספר? היא מקבלת 4 מיליון מהמחצבה, אז כמה מקבלת עיריית ראש העין? אני רק רוצה לומר דבר אחד. יש קשר ישיר למה שאומרים שהיום מספר אחת במדינת ישראל בזיהום זו ראש העין לבין המשרפות. ברגע שמשרפה מתחברת עם מחצבה זה רצחני. ואנחנו לא רוצים לשלם בילדים שלנו. ומי שנושא באחריות הזאת, זה רז שגיא. תודה רבה. אני חשפתי אתכם היום. אתה נחשפת. כל תושבי ראש העין רואים את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רני, אני לא רוצה להוציא אתכם. זה לא רלוונטי לדיון, תודה. חבר הכנסת סוכות, לסיכום. אנחנו מסכמים את הדיון, תודה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך, אדוני, זה אירוע שהוא כל כך מתסכל, אבל אני חושב שהדבר המרכזי שעולה גם מהדיון הזה וגם מדיונים קודמים לפני התוכניות הגדולות והכול, יש חוק במדינת ישראל. הגדרות ברורות. זה לא נכון שיש דברים שהם לא ברורים. יש חוק, ואם כל אחד יעשה את העבודה שלו היום, לא עוד שנה, לא כשיהיו תוכניות, לא כשיהיו נהלים, הכל ייראה אחרת. המינהל האזרחי אחראי בסוף בדיוק על הדברים האזרחיים ביהודה ושומרון. הוא צריך למצוא פתרונות, לפנות את הפסולת, למצוא פתרונות עומק לדבר הזה. כיבוי אש אחראים על כיבוי שריפות. אתם לא חייבים למצוא פתרונות עומק לכל הסיפור, רק לכבות את האש. זה כל מה שצריך ממכם. צה״ל צריך לאבטח את העוסקים במלאכה. המשרד להגנת הסביבה צריך לתפוס את המשאיות בדרך. אם כל אחד יעשה את העבודה המוגדרת שלו היום בחוק, אנחנו נהיה במצב הרבה יותר טוב. הבעיה מתחילה מזה שכל אחד בא ואומר, יש פה בעיה ענקית שצריך לפתור אותה פתרון עומק. זה נכון, אבל לפני כן שכל אחד יעשה את העבודה הפשוטה שלו. היום, יהיה אוויר נקי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, תודה. אני רוצה לסכם בבקשה את הדיון, כי אנחנו צריכים לסיים. אני מבקש מהגופים הרלוונטיים, בריאות, בל"מ, כיבוי אש, הגנת הסביבה, משרד הביטחון וצה״ל, להעביר את הדוחות שלכם לוועדה, א', ביישום של החלטה 592. מה מעכב אתכם כדי להשתמש, כמו שאמר חבר הכנסת סוכות, בחוקים ובנהלים הקיימים כיום, ולהתייחס לכל אירוע באופן נקודתי, ולא כאיזשהו מפגע שאי אפשר להשתלט עליו, אלא כאירוע נקודתי בכל שריפה ושריפה. מה אתם עושים עם הכלים שברשותכם כיום ומה הכלים שעוד חסרים לכם, כדי שאנחנו כאן, אם זה נדרש בחקיקה או בתקנות או בהפעלה אל מול צה״ל או אל מול המשרדים השונים. אנחנו נבקש גם להנחות את השרה שהגיעה לפה, בסופו של דבר, כתפיסת עולם. בסוף יש שרה להגנת הסביבה, היא צריכה להיות בעלת האחריות, בעלת הסמכות ובעלת התקציב כדי להוביל את המערכה כנגד הטרור הסביבתי הזה. וזה נכון, פעם אחת בציר של התמודדות עם השריפה עצמה, עם הזיהום כתוצאה מחוסר האיסוף והפינוי של הפסולת בצורה מוסדרת. זה נכון למה שקורה ביו״ש. זה נכון למה שקורה בכל רחבי מדינת ישראל. זה נכון מנקודת המוצא של הבית הפרטי ועד הנקודה הסופית, לאן אותה הפסולת מגיעה בסופו של דבר. כי חוסר הסדר וחוסר שימוש בחקיקה ובהפעלת הכלים הקיימים, גורם לזה שיש לנו תוהו ובוהו וכאוס גדול מאוד, שבסופו של דבר הורג ופוגע באזרחי מדינת ישראל. אני כן אבקש לדיון הבא לזמן לכאן את אלוף פיקוד, כי בסופו של דבר ביו״ש הוא הגורם, בעל הסמכות להפעלה גם של מערך כיבוי האש, גם לאבטח את מערך כיבוי האש, גם ככתובת לתושבים וגם בסופו של דבר להגדרה שהדבר הזה הוא אירוע של טרור. ולכן, כמו שאמרתי שוב, אם צריך לחסל, אז לחסל את המציתים, לא כאמירה, אלא כי בסופו של דבר כשנסתכל על המצית הזה כאל טרוריסט, כאחד שרוצח את אזרחי מדינת ישראל במעשה שהוא עושה, אז א', זה ירתיע אותם, ו-ב', זה יגרום למערכת להסתכל מהמחסום למה שמגיע מהכחול לאדום, לא רק במה שמגיע מהאדום לכחול, אלא כהבנה שיש כאן אירוע שפוגע ומחסל, הלכה למעשה, זה רוצח את אזרחי מדינת ישראל, זה פוגע באיכות החיים שלהם וגורם להם למוות. ולכן אני חוזר ואומר, בסוף אנחנו צריכים לכוון למשרד אחד שיוביל את זה באחריות, בסמכות ואת התקציב, כפי שאמרת פה, במה במי ובאיך, בדיווח אחר כך לתושבים, שתהיה פה בהירות למי האזרח מדבר ואל מי הוא פונה. כי לא יכול להיות שביו״ש הוא מתקשר לצה״ל או לקמ״ט, ומחוץ לקו הירוק הוא מתקשר לכיבוי. יש כאן חוסר של הבנה, כי בסוף הזיהום הזה הוא חוצה את הגבול, הוא נשרף בנעלין ופוגע בתושבי שוהם. ולכן כדי לטפל בשריפה, לא יכול להיות שתושב שוהם יצטרך להתקשר לצה"ל. יש כאן גוף אחד שצריך לתכלל את עצמו, נהלים שצריכים להיות ברורים, שיועברו לראשי הרשויות כדי שהם ידעו איך לטפל. ההגדרה והנהלים אצלכם במשרד הבריאות והגנת הסביבה, ולהכליל את הזיהום שנגרם כתוצאה משריפה כזיהום שהוא סכנת חיים, הוא מסכן חיים, ולכן גם להעביר את הדיווח לתושבים על התרעות, ובהתאם לזה להפעיל את מערך כיבוי האש כהבנה שהשריפה הזאת היא דבר שמסכן חיים. בסופו של דבר אנחנו מחויבים לדבר הכי פשוט, לאוויר נקי לאזרחי מדינת ישראל. והדיון הבא כבר יהיה ב-15 בדצמבר. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> סליחה, אדוני, משרד האוצר לגבי תקצוב התוכנית האסטרטגית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד האוצר לא הספיק לדבר פה. אבל אני אומר, אני חזרתי ופתחתי, בסוף הנושא הזה לא יירד מסדר היום של הוועדה, ואנחנו נביא לפה את כלל הגורמים. ואני חוזר עוד פעם, אין פה ייאוש. אנחנו נאלץ את המערכת לפעול, א', בכלים הקיימים לה, ב', בהחלטות שהממשלה החליטה על עצמה שתיישם אותה, כי בסוף אנחנו מחויבים, כמו שאמרתי, לאוויר נקי לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> אדוני היו"ר, אתה בדיון הקודם אמרת שאנחנו ערב תקציב, שאתה בוועדה תתקע כל שקל שיגיע עד שזה לא ייפתר. אנחנו מבקשים ממך לעמוד אחרי ההבטחה הזו, תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה אותו דבר, לא השתנתה דעתי כהוא זה. הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>