חומר רקע

PDF 12,985 תווים המסמך המקורי ↗
כ"ב אלול תשפ"ה 15 ספטמבר2025 לכבוד חה"כ שלמה קרעי שר התקשורת המלצה בדבר קביעת אגרה בעד בקשה ל מתן רישיון והקצאת תדרים רש ל ת פרטית ב" רצועת החדשנות" רקע 1. משרד התקשורת "(המשרד )" רואה חשיבות רבה בקידום מתן שירותים מתקדמים לצרכנים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זאת, תוך הגברת התחרות בשוק התקשורת. הקצאת תדרים להפעלת רשתות סלולריות פרטיות1 ואסדרה תומכת שתאפשר את כניסת ם לשוק של שחקני תשתית חדשים לצד חברות סלולר בעלות התשתית הכלל-ארצית יסייעו בהגדלת מגוון .הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים בשוק ויקדמו את התחרות 2. יום ב 1 בדצמבר2021 פרסם המשרד קול קורא להתייחסות הציבור בנושא "רשתות פרטיות בטכנולוגיות מתקדמות למיזמים עסקיים וארגונים" "(קול קורא)" 2 . ,בהמשך לכך ביום14 באוגוסט2022 פרסם המשרד שימוע בנושא "הקצאה של תדרים לרשת גישה אלחוטית לא "ציבורית ברצועת החדשנות "(שימוע)" 3. ביום 16 ביולי2023 פרסם ה משרד החלטה בנושא " "מדיניות בדבר הקצאה של תדרים לרשת גישה אלחוטית לא ציבורית ברצועת החדשנות "(ההחלטה)" 4. 3. בשנים האחרונות מדינות רבות ייעדו חלקים מה ספקטרום האלקטר ו-מגנטי ברמה האזורית ה או ארצי ת ,לציבור הרחב בהקצאות פרטניות לשימושים מקומיים ומסחריים נקודתיים ביניהם רשתות פרטיות5 . על כן, מטרת קול הקורא הייתה לבחון את התפתחות תחום הרשתות הפרטיות בישראל ובעולם וכן לבחון האם נדרשת התערבות המשרד לגיבוש מדיני ות ייעודית .לנושא זה 4. כפי שנכתב ,בשימוע בחינת המענים לקול הקורא הצביעה על כך שהשוק הישראלי לא מממש את הפוטנציאל הגלום ברשתות הפרטיות, את החדשנות שהן עשויות להביא ולא נהנה מהפריון הכלכלי שהן יכולות להצמיח. זאת על אף שניכרת התעוררות מסוימת בשוק הרשתות הפרטיות, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע המוגבל .לפי שעה על כן, המליץ הצוות המקצועי במשרד לערוך שינוי במבנה השוק ולפתוח אותו לכניסת שחקנים חדשנים באמצעות 1 רשת פרטית או בכינוייה העדכני "רשת לא ציבורית "היא רשת ייעודית המעוצבת בהתאם לצרכי ם המסוימים של ישות ארגונית בין אם .מדובר במיזם עסקי, חברות תשתית, מפעלים או קהילות 2 :קישור לקול הקוראhttps://www.gov.il/he/pages/01122021 3 :קישור לשימועhttps://www.gov.il/he/pages/14082022 4 :קישור להחלטה https://www.gov.il/he/pages/16072023 5 בין מדינות אירופה אשר כבר:מקצות תדרים בהקצאה אזורית בלגיה החלה בשנת2023 , דנמרק בשנת2021 , פינלנד ב- 2020, צרפת ב- 2019, גרמניה ב- 2019, הולנד ב- 2023, פולין ב- 2023, סלובניה ב- 2024, ספרד ב- 2021, שודיה ב- 2023 , שוויץ ב- 2024, ובריטניה ב- 2019 . הקצאות לרשתות פרטיות קיימות גם באוסטרליה, יפן וארה"ב. בבריטניה בוצע לאחר ונה שינוי באסדרה של הקצאות תדרים לשימוש מקומי אשר במסגרתו דווח כי עד ל-5 בנובמבר2024 הוקצו 988 .רישיונות מקומיים בתדרים שונים ובהספקי שידור שונים קישור 2 הקצאת תדרים ייעודיים לטובת פיתוח של חדשנות טכנולוגית בטכנולוגיה סלולרית "(רצועת החדשנות .)" 5. כמפורט ב שימוע ,מטרות רצועת החדשנות ה ן (1 ) פתיחת השוק לכניסת שחקנים חדשים ( ,באמצעות הקצאת תדרים לשימוש מקומי ברשתות לא ציבורית2 ) מימוש הפוטנציאל של הפריון הכלכלי הצפוי מהטמעת רשתות פרטיות במגזרים שונים ו-(3 ,) לקדם חדשנות בתשתית בשירותים וביישומים מתקדמים באמצעות הקצאת תדרים ייעודיים באופן שיא פשר ויעודד אספקת שירותים מתקדמים מקומיים במגוון מגזרי פעילות שונים והפעלת יישומים מ תקדמים וחדשניים מעבר לשימושים ה.מוכרים כיום 6. במסמך ההחלטה, פרסם המשרד את המלצותיו ביחס לעקרונות אסדרת פעילותן של רשתות פרטיות: הרישוי והאסדרה לרבות תוקף הרישיון והתנאים למתן רישיון, האגרה בעד בקשה ל מתן הרישיון והקצאת התדר"(האגרה )"ייקבעו בתקנות הטלגרף האלחוטי (ר י ,שיונות )תעודות ואגרות, ה תשמ"ז– 1987 "(התקנות)" ,מכוח ,]פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש התשל"ב– 1972 "(הפקודה)" .ככלל , בעוד שהפעלה של רשת פרטית אינה טעונה רישיון לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב– 1982 "(החוק "), מתן שירות לצד ג' טעון רישום במרשם .ההיתר הכללי ע"פ החוק לפיכך, יזמים שייתנו שירותים לצד ג' במסגרת הפעלת רשת סלולרית פרטית יידרשו גם להירשם במרשם האמור . 7. ב מטר ה לאפשר כניסתם לשוק של שחקני תשתית חדשים לא יוענקו רישיונות לבעל עניין במפעיל רט"ן או מי שמפעיל רט"ן הוא בעל עניין בו6 . 8. המשרד צופה כי לרשתות פרטיות יהיו השפעות תחרותיות חיוביות כתוצאה משינוי מבנה .השוק באמצעות כניסת שחקנים חדשים על בסיס ההתפתחויות במדינות אחרות ומהמידע שבספרות המשרד רואה מ ודלים שעשויים לאתגר את מבנה השוק הקיים של מפעילי תקשורת .בכלל ומפעילי סלולר בפרט המשרד רואה התפתחות פוטנציאלית זו כחלק משוק הסלולר .בכללותו תוך שמירה על חשיבותם מפעילי הסלולר הציבורי בתוכו רשת פ רטית וטכנולוגיית הדור5 9. תדרי רד יו הם משאב מוגבל. לכן, המדינה מקצה את הזכות להשתמש במשאב זה תוך בחינת שיקולי מדיניות רוחביים , שיקולי יעילות ספקטרלית, שימושים אלטרנטיביים ו ,כן שיקולים .נוספים ,על כן מבנה שוק הרשתות הפ רטיות והתפתחותו תלוי באופן מוחלט בהקצאת התדרים אשר מהווים בפועל ."כרטיס הכניסה" לשוק 10 . משאבי הרשת הפרטית וההתקנים המחוברים אליה מיועדים להתאים לצרכים המסוימים והייחודיים של הגורם העושה בהם שימוש .על פי רוב, מדובר בתשתית שנפרשת בתוך גבולות גי אוגרפיים מוגדרים ונמצאת בבעלות משתמש מסוים או נשכרת על ידו. על גבי הרשת יכולים לפעול רק מכשירים שאושרו או הוגדרו מר אש על ידי מפעיל הרשת או מי ששכר .אותה ,וכן ,נקבעים מאפייני הרשת הייחודים כגון: קיבולת, כיסוי ופרמטרים טכניים נוספים. כך למשל לרשת ה פרטית ערך מוסף באפשרות להקים אמצעי אבטחה ייעודיים או אינטגרציה עם מערכות תפעוליות ועסקיות של ה .ארגון העושה בה שימוש 6 מפעילי הרט ."ן יכולים כבר כיום להעניק שירותי רשתות פרטיות באמצעות התדרים שהוקצו להם בהקצאה ארצית 3 11 . טכנולוגית דור5 היא הטכנולוגיה הסלולרית העדכנית ועמה מגיעה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ה טכנולוגיות ו מגוון ה יישומים ה אפשריים על גבה ביחס לטכנולוגיית דור4 ,בפרט עבור רשתות פרטיות7 .מקובל לתאר את היתרונות הללו באמצעות שלוש תכונות מרכזיות בהן חלה קפיצת ה מדרגה:  Massive Iot (Internet of Things) "ה"אינטרנט של הדברים – היקף חיבוריות גדול בו כ מות גדולה מאד של חיישנים ורכיבי אלקטרוניקה שהוטמעו בחפצים ש יכולים לתקשר .ביניהם נהוג לחלק זאת ל ארבעה:תחומים ,תעשייה חכמה, תחבורה חכמה ערים חכמות .ובית חכם  Mission critical, URLL (Ultra Reliable Low Latency) – תקשורת ב שיהוי נמוך מאוד ובאמינות גבוהה אשר שימושית ליישומים ב אוטומציה תעשייתית, יישומים רפואיים חדשים שליטה מרחוק ו תחבורה אוטונומית.  Mobile Broadband) EMBB (Enhanced – יכולת לספק קיבולת נתונים גבוהה עבור יישומים כגון גישה לאינטרנט, ש יחת ועידה בווידאו, מציאות מדומה , מציאות רבודה .ושימושים נוספים ככל שיהיו בעתיד 12 . תכונות אלו מאפשר ות פיתוח של מודלים עסקיים חדשים, יישומים ושירותים חדשים וחדשניים במגזרים שונים בתעשייה8 . 13 . ע"פ ה- GSMA 9 קיימות מגוון אפשרויות לפריסת רשת פרטית גם בהקשר ליחסי גומלין שלה עם ה רשת ה סלולר ית ה.ציבורית ניתן לחלק :זאת לשלושה מודלים עיקריים א. רשת פרטית עצמאית Stand-alone NPN) - (SNPN רשת המופעלת על ידי גורם פרטי ואינה נסמכת כלל על תשתיות הרשת של מפעיל ציבורי . הרשת כוללת את כלל מרכיבי ליבת ,רשת ורשת רדיו כאשר מתבססת על ספקטרום פרטי או בחכירה ממפעיל ציבורי . הרשת מתוכננת בהתאמה ספציפית לצרכי הארגון. רשת פרטית עצמאית כזו מתאימה לארג ונים עם פעילות בהיקף גדול הדורשים גישה אלחוטית עם דרישות אבטחה, ביצועים ואמינות מחמירות. ב. רשת פרטית ייעודית הנתמכת ברשת סלולרית ציבורית (Dedicated Network) - רשת פרטית שמתבססת על הקצאה בלעדית של ,משאבים מסוימים כגון ספקטרום תשתית ,רדיו שירותי ליבה, תשתיותBackhaul 'וכו .מהרשת/מפעיל הסלולר הציבורי מודל פריסה זה מאפשר לארגון להשיג את מרבית היתרונות של רשת פרטית בנוסף לכיסוי ולאמינות של הרשת הציבורית, אך ללא העלות והמורכבות הכרוכים בהתקנה ותפעול של תשתיות ה רשת ה סלולרית. רשת זו מתאימה למפעלים קטנים ובינוניים הדורשים תמיכה בשירותים ייחודים שעשויים להיות פרוסים באתר הרשת הפרטית למשל בתמיכה ( בלוקליזציה באמצעות מחשוב קצהMEC – Mobile Edge Computing) על מנת, ל תת מענה ל.דרישת שיהוי נמוך 7 למען הסר ספק ,ניתן להקים רשתות פרטיות בטכנולוגיית דור4 .משיחות של המש םע רד גורמים בשוק עולה כי קיים ציוד להקמת רשתות פרטיות בדור 4 אשר עובד בתדרי ה- 2,100 מה"ץ אשר צפויים להיות מוקצים לרצועת .החדשנות 8 להרחבה, ראה עבודת מחקר שנכתבה ע"יABI Research ואשר הוזמנה ע"י ממשלת בריטניה הסוקרת שימושים תעשייתיים ברשתות דור5 G ecosystem, adoption and industrial use cases in Asia 5 Review of the 9 GSMA - ארגון עולמי המאחד למעלה מ- 1000 מפעילי סלולר ו חברות בתעשייה העוסקים בקידום חדשנות בתחום התקשורת. 4 ג. רשת היברידית ( המשלבת רשת סלולרית פרטית עם רשת ציבוריתPLMN )- בגישה זו מתאפשר למנ ויי הרשת הפרטית לקבל שירותים גם במסגרת הרשת הציבורית (בכפוף ,להסכמים בין הרשתות). כך תמ אפשר ליחידת הקצה להמשיך ולקבל שירות גם מחוץ ,לגבולות הגאוגרפיים של הרשת הפרטית צורך הקיים ביישומים כגון שירותים לוגיסטיים המתקיימים על פני אזורים גאוגרפים נרחבים. רשת זו מאפשרת שילוב של מפעילי רשת ציבורית עם רשתות פרטיות למשל במודלMOCN ( Multi-Operator Core Network ) כך שליבות הרשת נפרדות ורשת הרדיו משותפת באופן מלא או חלקי. 14 . הפרדת הרשת הפרטית מה רשת ה ציבורית במודלי פריסה בהם נסמכים על הרשת הציבורית )(רשת היברידית ורשת פרטית ייעודית יכולה להיות מיושמת במספר אופנים . להלן שלוש דוגמאות: א. רשת פרטית חיצונית שהגישה אליה הינה באמצעות הרשת הציבורית . אופן פעולה זה מתאים לגופי ם להם דרישות אבטחה שאינן מחמירות בהכרח. ב. Slicing – תכונת של טכנולוגיית דור5 המאפשרת הקצאת פרוסת- ( רשתSlice ) המייעדת חלק ממשאבי הרשת ה ציבורית לטובת הרשת ה פרטית . הקצאת משאבי הרשת הייעודיים לפרוסת- הרשת, מאפשרת ליצור רשת לוגית ,מופרדת ה מותאמת לדרישות ספציפיות מבחינת התכונות, היכולות והשירותים הנדרשים ומבוססת על .התשתיות הפיזיות של הרשת הציבורית אופן פעולה זה מתאים לגופים להם דרישות אבטחה והפרדה מחמירות יותר כמו גם דרישות ייחודיות של זמינות ואמינות. ג. רשתPVNO - רשת עם ליבה פרטית המתבססת על רשת הרדיו והתמסורת הציבורית למתן וקבלה של .שירותים עבור הארגון, בפריסה מצומצמת והן בפריסה ארצית 15 . ניתן לאמץ יותר ממודל פר ,יסה אחד על מנת לענות על הצרכים של הלקוח אופי השימוש והיישומים . המלצה 16 . ,כאמור לעיל מטרת ה מדיניות היא לאפשר כניסתן של טכנולוגיות ושימושים חדשים בין היתר באמצעות עידוד התחרות. היות ש שוק זה טרם התהווה, עוד לא ידוע א ,לו טכנולוגיות יתפתחו .מה תהיה השפעתן ומה יהיה ערכם של השימושים 17 . סעיף13 לפקודה מסמיך את שר התקשורת לקבוע בתקנות את סכום האגרות, בין היתר, בעד מתן רישיון ובעד הקצאה של תדרי רדיו. קביעת ה אגרות כפופה להסכמתו של שר האוצר לפי סעיף39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה– 1985 , וכן להסכמ ה של ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף13 .(ב) לפקודה 18 . ב כדי לקבוע את סכום האגרה מק ו בל לבחון בין היתר את השווי ה כלכלי של התדר בשימוש .הייעודי לו ניתן לחשב זאת בשי טות שונות כגון הערכת שווי, 'בנצ מרק ועלויות אדמיניסטרטיביות . :בבוא הרגולטור לקבוע אגרה יש סיכון מסוים לטעות תמחור גבוה מדי עשוי להרתיע שחקנים מלהשתמש בתדר בשל המחיר הגבוה וכך תימנע הרווחה הכלכלית .האפשרית מהשימוש בתדר ,מנגד במקום בו הביקוש לתדרים גבוה מההיצע הקיים, תמחור 5 נמוך מדי עשוי להביא להקצאה לא יעילה מאחר שייתכן כי הגורם אשר הוקצה לו התדר אינו .זה אשר מפיק ממנו את התועלת המרבית 19 . רצועת החדשנות עושה שימוש בתדרים דומים לתדרים המיועדים לשימושים סלולריים .ארציים אולם, הקצאת התדר ים ב רצועת החדשנות היא לפרויקט בשטח מצומצם הנחשב זעיר ביחס להקצאה הארצית אשר בשלב זה לא ניתן להעריך האם יתקיים מצב ש לפיו הביקוש .לתדרים בשטח מסוים יהיה גדול מההיצע הקיים ,בנוסף בשונה מהתדרים שהוקצו לרשתות ,ציבוריות כאן ההקצאה היא לרשת פרטית אשר אמורה.לספק שירותים ללקוחות עסקיים .השחקנים בשוק טרם התנסו בתדרים וטרם התפתח שוק של רשתות פרטיות למגזר הפרטי לפיכך, קיימת אי-ודאות ביחס לשווי התדרים הצפוי ו עד שניתן יהיה להעריך את שווים בתנאי ודאות טובים יותר בהמשך, מומלץ לקבוע אגרה נמוכה יחסית. 20 . מומלץ אם כן לק בוע בעת הזו אגרה נמוכה יחסית וזאת ב אמצעות תמחור על פי עלות אדמיניסטרטיבית . סוג תמחור זה הוא .מודל מקובל תמחור זה י שקף בעיקר ו את עלות הענקת הרישיון וניהול ההקצאה. לאחר מכן, ולקראת תום תקופה של5 שנים, מומלץ לבצע בחינה של סכום האגרה על בסיס תחשיב כלכלי (למשל הערכת שווי )או בנצ'מרק. 21 . התמחור על פי עלות אדמיניסטרטיבית נעשה בהתבסס על תשומות העבודה הצפויות מקרב עובדי משרד התקשורת בהתייחס לכלל הבקשות לרישיונות שיוגשו להקצאות שיתבקשו . אומדן כמות שעות העבודה של עובד י המשרד שצפוי שיושקעו ב טיפול ב כל בקשה הוא בסדר גודל של כ-2 ימי .עבודה כמו כן, מכיוון שזהו שוק חדש שהמשרד מעוניין לעודד ,את התפתחותו ,המשרד סבור שבשלב זה על סכום זה נכון לבצע הפחתה כך ש וה א יהיה על בס יס עלות יום .עבודה אחד 22 . לפיכך מוצע לקבוע את סכום האגרה בסך1,333 ₪בעד הגשת בקשה לרישיון ולהקצאת תדר ים, לפרויקט ברצועת החדשנות בשטח גיאוגרפי מובחן. 23 . מוצע לעגן את סכום האגרה המוצעת,בתקנות, כנדרש על פי דין וכן לקבוע בהן כי תבוצע בחינה כלכלית חוזרת לקביעת סכום האגרה בתום תקופה של5 שנים. בתקופה זו המשרד יוכל ללמוד את הביקושים, השימושים והאתגרים, ובכלל זה סוגי המשתמשים ו היקף השימוש ים והיקף ההפרעות האלחוטיות ככל שייווצרו בתחום חדש זה ועל בסיס ם לחשב את הערך הכלכלי של התדרים . ,בברכה אביתר גוטמן מנהל תחום בכיר רגולציה מינהל כלכלה :העתקים מר ,אלעד מקדסי המנהל ,הכללי משרד התקשורת 6 מר עמי גילה, מנהל מינהל כלכלה (בפועל), משרד התקשורת ,מר מימון שמילה מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית, משרד התקשורת ,גב' אילנה בר תקווה חשב ת משרד התקשורת גב' אביגיל ונקרט , רכזת תקשורת ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר גב' ראיה אנגל ,רפרנט ית ד תקשורת ,אגף תקציבים ,משרד האוצר