חומר רקע
כ"ב אלול תשפ"ה
15
ספטמבר2025
לכבוד
חה"כ שלמה קרעי
שר התקשורת
המלצה בדבר קביעת אגרות
בעד הקצאת תדרי רדיו בתחום
26
גיגה-הרץ ל שימוש
מפעיל רט"ן
רקע
1.
פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב–
1972
"(הפקודה)"
,
והתקנות
ש
מכוחה ,
מסדירות את השימוש במשאב הציבורי של תחום התדרים המשמש לרדיו, דרכי ניהולו בידי
,המדינה ובכלל כך באמצעות,רישוי פעולות במכשירים אלחוטיים
הועדה והקצאה של תדרי
רדיו, ו כן קביעת אגרות בעד מתן רישיון כאמור ובעד הקצאת.תדרי רדיו
2.
הסמכות לקב
וע אגרות
בעד
בקשה ל מתן רישיון
ו
הקצאת
"( תדרים
האגרות
") נקבעה בפקודה
לראשונה בשנת1994
. בשנת1995
,)תוקנו תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות
התשמ
"ז–
1987
("התקנות"), ונקבע
ה ב
הן אגרה שנתית ל
הקצאת תדרים ל מפעיל רדיו טלפון
"( נייד
רט"ן .)"
3.
תחילה נקבעו
אגרות ל מפעיל רט"ן בעד הקצאת
תדרים שבתחום הגיגה-
הרץ הראשון (עד1,000
מגה-
"( הרץ
מה"ץ)"
) בסכום שעמד על500
אלף
ש"ח
עבור כל תדר ברוחב פס של1
מה"ץ (סכום
זה הוצמד בתקנות
למדד המחירים לצרכן) .בחלוף הזמן,
הטכנולוגיה בתחום הסלולר התפתחה
ומצאי התדרים לשימוש זה התרחב. על כן בוצעו תיקונים בתקנות אשר החילו את הוראות
התקנות
ואת האגרות
,הקבועות בהן על תחומי תדר נוספים
שהוקצו
ל
מפעילי רט"ן . החל
מינואר2025
עומדת אגרת הקצאת תדר בתחום הסלולר
על סך של
1,182,700
ש"ח
בעד רישוי
והקצאת תדרים לכל פס תדרים ברוחב1 מגה-
,הרץ על כלל
ה
תדרי ם עד לתחום התדר2,200
מה"ץ
, על סך של
246,300
ש"ח בעד
רישוי ו הקצאת
תדרי
ם בתחו
ם
התדרים2,500
ועד2,690
מה"ץ, ו כן
על סך של
137,500
ש"ח
בעד
רישוי ו הקצאת
תדרי
ם בתחו
ם
התדרים3,500-3,800
.מה"ץ
4.
בשנת2017
מינה שר התקשורת ועדת מכרזים להרחבת רישיון למתן שירותי רט"ן ברוחבי פס
מתקדמים
"(ועדת המכרזים)". בהמשך לעבודת המטה המשרדית , ועדת המכרזים פרסמה
בשנת2019
את "
'מכרז מס015/2019
-
רישיון משולב למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה
התאית (רט"ן) בישראל: הרחבת רישיון קיים או הענקת רישיון מיוחד חדש לשירותי רט"ן
ברוחבי פס מתקדמים "
"(
מכרז015/2019
")
1 .
מטרותיו המרכזיות של המכרז כפי שנוסחו בכתב
המינוי של ועדת המכרזים היו "מתן מענה לצרכים הגדלים והולכים של התקשורת הסלולרית
."וצמצום הפער הטכנולוגי בין ישראל ובין מדינות מתקדמות בעולם2
במסגרת
ה מכרז הוקצו
1
קישור למכרז2019/015
(ע"מ3
)
-
https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/15072019/he/michrz_dor_5.pdf
2
לחברות סלולר480
מה"ץ בתחומי התדר700
,מה"ץ2,600
מה"ץ ו-
3,500
.מה"ץ
תדרי ה-
3,500
מה"ץ מיועדים לפרישת טכנולוגיות בדור5, בעוד תדרי ה-
700
וה-
2,600
מה"ץ יכולים לשמש
הן לדור4
והן לדור5
.
5.
בשנת
2020
הרחיב שר התקשורת את כתב המינוי של ועדת המכרזים
םשל עריכת מכרז נוסף3,
בתחומי תדרים נוספים שהועיד
איגוד הבזק הבין-לאומי (
ITU
)
לשימוש באזור
ש בו נכללת
מדינת ישראל4
.בעקבות זאת ב יום7 בדצמבר
2022
פ
רסמה ועדת המכרזים את
'מכרז מס
015/2022
- הרחבת רישיון משולב למתן שירותי רדיו טלפון נייד (רט"ן) ברוחבי פס מתקדמים
"(מכרז
015/2022
)"
.
מטרותיו המרכזיות של המכרז כפי שנוסחו בפרק המבוא
ב
מכרז הן :
א.
שדרוג רשתות דור5
-
הגדלה משמעותית של היצע התדרים הזמין למתן שירותי
תקשורת בדור5; שדרוג משמעותי של יכולות הרשתות הציבוריות והלא-
ציבוריות בדור
5
לתמיכה בשירותים דיגיטליים מתקדמים שימצבו את ישראל בין המדינות
.המתקדמות בעולם
ב.
קידום חדשנות בתשת ית, בשירותים וביישומים מתקדמים-
הקצאת תדרי דור5
באופן
שיאפשר ויעודד אספקת שירותים מתקדמים במגוון של מגזרי פעילות שונים וכן הפעלת
יישומים מתקדמים וחדשניים מעבר לשימושי הסלולר המוכרים כיו.ם
ג.
תחרות-
שמירה על התחרות וקידום תחרות טכנולוגית בתשתיות ושירותי דור5
לרווחת
.הציבור ולהגברת הפריון המשקי
6.
במכרז יכלו להתמודד רק מפעילי רט"ן אשר זכו במכרז הקודם בתדרי דור5
ובמובן זה היה זה
מכרז המשכי, הפתוח למעשה רק בפני5 מפעילי הרט"ן בעלי התשתית5 .
7.
במ
כרז הוצעו תדרים
לתקופת הקצאה של10
שנים
ו בר חב פס מצרפי של2,500
מה"ץ אשר
חולקו ל-
25
פסי תיחור ברוחב פס של100
מה"ץ
כל אחד וזאת
בתחום
התדרים שבין
24,250
מה"ץ לבין27,500
מה"ץ("
תחום תדרי26
גה"ץ"
.)
המחיר ההתחלתי לפס תיחור של100
מה"ץ
במכרז נקבע ע"י וועדת המכרזים על520
.אלף ש"ח
8.
בפועל, התמודדו במכרז וזכו בו שלושה שחקנים (להלן ייקרא כל אחד מהם"מפעיל זוכה"
או
"משתתף במכרז"
( .)
1
) הוט מובייל בע"מ ופרטנר תקשורת בע"מ התמודדו כמפעיל בעל רשת
( ,משותפת והם חולקות בתדרים ובעלויות באופן שוויוני2) סלקום ישראל בע"מ, ו-(3
) פלאפון
תקשורת בע"מ. וויקום מובייל בע"מ .בחרה שלא להשתתף במכרז
9.
שלב התיחור במכרז הסתיים ביום
17
ביולי2023
וההליכים
לאחר זכייה
הסתיימו ביום
31
באוקטובר2024
. כל משתתף במכרז זכה ב-8
פסי
תיחור
המצטרפים לכדי רצועה ברוחב פס של
800
מה"ץ.
10
. המחיר שנקבע בתום הליך התיחור עבור כלל הזוכים במ.כרז היה המחיר ההתחלתי לפס תיחור
,כך
המחיר הסופי עמד על4.16
.מיליון ש"ח להצעה, וזה סכום דמי הרישיון לכל זוכה
3 קישור ל הודעת דוברות משרד התקשורת על הארכת כתב המינוי-
https://www.gov.il/he/departments/news/01102020_1
4
מסמך החלטות של ארגוןITU
המכריז על ייעוד תדרים לשימושי תקשורת שונים בשנים הבאות -
E.pdf
-
WRC19
-
R/conferences/wrc/2019/Documents/PFA
-
https://www.itu.int/en/ITU
Region
1:
Europe, the Middle East, Africa, Russia and Mongolia;
5
:במכרז התמודדו שלושה שחקנים (1
) הוט מובייל בע"מ ופרנטר תקשורת בע"מ התמודדו כמפעיל בעל רשת
( ,משותפת2) סלקום ישראל בע"מ ו-(3
.) פלאפון תקשורת בע"מ .וויקום מוביל בע"מ בחרה שלא להשתתף במכרז
3
11
. מאחר ש טרם נקבעה אגרה בעד רישוי והקצאת תדרי רדיו לשימושי רט"ן בתחום תדרי26
גה"ץ., יש לתקן את התקנות בהתאם
12
.
מסמכי מכרז015/2022
כפי שפורסמו כללו את
המלצות הדרג המקצועי במשרד התקשורת
ואגף התקציבים במשרד האוצר בדבר קביעת אגרות בעד בקשה למתן
ריש
יון לו הקצאת תדרים
למפעילי רט"ן בתחום תדרי
26
גה"ץ
)(נספח ח' למסמכי המכרז .
שם צוין בין היתר כי מינהל
כלכלה במשרד התקשורת, בחן, בין היתר, את הערך הכלכלי של תחום תדר י26
גה"ץ לצורך
מתן שירותי רט"ן, באמצעות נתוני השוואה
בין-לאומיים .
המלצת מינהל כלכלה במשרד
בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר הייתה כי יש לקבוע את סכום האגרה השנתית בעד
רישוי והקצאה של פס תדרים ברוחב1 מגה-הרץ
"לצורך מתן שירותי רט ן על סכום של2,100
ש"ח .
13
. קביעת אגרה שנתית בסכום
2,100
ש "ח
עבור כל רוחב פס של 1
מה"ץ בתחום תדרי26
גה "ץ
תביא לתשלום אגרות שנתי של1.68
מיליון ש"ח לכל
מפעיל זוכה במכרז.
14
. חוות דעת זאת נועדה לתק ף את ההמלצה מיום פרסום מכרז015/2022
ולהציג נתונים
מעודכנים
אשר י
שמשו בבסיס ההמלצה
לקביעת
האגרה המתאימה בתקנות.
אגרות תדרים
15
.
,ככלל
הרציונל
ים הכלכלי
ים ל
קביעה של
אגרות בעד
הקצאת תדרי רדיו ה:ם
קביעת שווי כלכלי
לשימוש בתדרים שהם משאב ציבורי מוגבל, זאת בשים לב לשימושים האפשריים
השונים
בהם; יצירת תמריץ להתייעלות בשימוש בתדרי רדיו והחזרת תדרים שאינם בשימוש
או
בשימוש חלקי, ו בכך למקסם את.תועלת הציבור מהשימוש בתדר
16
.
בישראל הקצאת תדר בתחום הסלולר מתבצעת על פי רוב באמצעות
הליך
תחרותי שבעקבותיו
משולם תשלום חד-פעמי של דמי רישיון .
בנוסף
לכך,
כבמדינות אחרות
בעולם6,
קיימת חובה
לשלם אגרה וזאת
לאורך תקופת הקצאת
ם של תדר
ים .
סכום האגרה משפיע באופן ישיר על
דמי הרישיון המשולמים כתוצאה
מ
הליך
תחרותי–
משתתף במכרז רואה את סכום הערך
הנוכחי של תשלומי האגרות למשך תקופת הקצאת התדר כתשלום ידוע מראש אשר מת ווסף
הלכה למעשה למחיר המינימום הקבוע בתנאי המכרז. דבר זה עשוי להשפיע על הצעותיהם
הכספיות של המשתתפים במכרז, ובשל כך–
על סכום דמי הרישיון של כל אחד מן הזוכים
.במכרז
17
.
הסיכון הרגולטורי בהערכת שווי לא מדויקת של תדרי רדיו בתחום הסלולר שכתוצאה ממנה
מחושבת האגרה,
נחלק לשניים–
.הערכה ביתר והערכה בחסר
קביעת
אגרות גבוהה מדי
מעוותת את השוק בכך שהיא מרתיעה שחקנים פוטנציאליים מלהיכנס לשוק, מתמרצת
מפעילים קיימים להחזיר תדרים שעושים בהם שימ
וש על מנת להפחית בעלויות ומביאה
את
המפעילים
לפעול ברמת סיכון מוגברת בשוק. בנוגע ל מכרזים בתחום הסלולר, אגרה גבוהה מדי
עשויה לעוות את תוצאות המכרז ולהביא להקצאה חסרה של תדרים–
דבר אשר יגרום
לנחיתות טכנולוגית של רשתות הסלולר, תפגע באיכות השירות המסופק ל
לקוח , ותביא לאובדן
6 למשל :אוסטריה ,בלגיה ,צ ,'כיה
דנמרק ,פינלנד ,צרפת ,גרמניה ,הונגריה ,אירלנד ,איטליה ,הולנד ,פולין ,פורטוגל ,
רומניה ,סלובקיה ,סלובניה ,ספרד ,שבדיה ,שוויץ
.ובריטניה
4
,הכנסות למדינה לטווח הארוך. מאידך גיסא
קביעת אגרות נמוכות מדי תגרום
לכך
שלמפעילים לא יהיה תמריץ להחזרת תדרים שאינם בשימוש, דבר אשר יפגום ביעילות
.ההקצאה ויביא לבזבוז המשאב הציבורי המצומצם של תדרי הרדיו
18
.
הפגיעה ברווחה החברתית תהיה לרוב גדולה יותר במקרה של אגרת תדרים גבוהה מדי
בהשוואה לזו הנובעת מאגרה נמוכה מדי, זאת בין היתר מכיוון שבמקרה הראשון התוצאה
תהיה תת-
הקצאה (תועלת0
)בשל אי הקצאת המשאב,
ואילו במקרה השני תהיה הקצאה אך
לא בהכרח למפעיל שיעשה את השימוש היעיל ביותר בתדר (תועלת כלשהי הגבוהה מ-0
). בשל
תנאים של אי-ודאות גדולה לגבי המידע ומטעמי שמרנות, יש להעדיף אגרה נמוכ ה מדי על אגרה
גבוהה מדי, בהנחה שהערכת השווי הכלכלי של התדרים לעולם
אינה מדע.מדויק
תחום תדרי26
גה"ץ
ושיקולים בקביעת האגרה
19
. בשנים האחרונות נפרשו
ת
במדינות רבות בעולם רשתות סלולר בטכנולוגיית דור5 ב
פרישה
מסחרי
ת7 .ט
כנולוגיה זו מאפשרת גידול בת
עבורת
נתונים ברשת הסלולרית למשתמשי
ה ,קצה
וכן טומנת בחובה פוטנציאל
לפריצות דרך בטכנולוגיות ומ
ו צרים רבים ומתחומים נרחבים
:כגון.תחבורה, חינוך, רפואה, תעשייה ויישומי ערים חכמות
20
.
כאמור, אחת המטרות המרכזיות בקביעת אגרה בעד הקצאת תדרים היא הבטחת שימוש יעיל
בהם בידי
המפעילים,
,שימוש הממקסם את התועלת ממשאב ציבורי מוגבל. מבחינה כלכלית
גורם המפיק מתדר ערך כלכלי הנמוך מהאגרה
ש
אותה הוא נדרש לשלם,
יעדיף לעבור לתדר
,)זול יותר (או לפנות לגמרי את התדר
ו כך יתפנה המשאב לשימושו של גורם אחר המפיק ערך
כלכלי גבוה יותר מהשימוש בתדר .
,באופן הזה.הרווחה החברתית תגדל
21
.
.אולם יש להבחין בין תחומי תדר שונים
בטכנולוגיות המשמשות לשירותי סלולר,
תחומי
,התדרים השונים נבדלים זה מזה, בין השאר, בתכונות הפיזיקליות. כך
תדרי ם בתחום הנמוך
הם ככלל תדרי כיסוי המתפשטים לטווחים רחוקים ובעלי יכולת חדירת מבנים , לעומת
התדרים הגבוהים אשר משמשים כתדרי קיבולת. כתוצאה מכך, כמות אתרי הקצה הדרושה
על מנת להגיע לכיסוי רחב היא נמוכה באופן משמעותי בתדרים הנמוכים לעומת התדרים
הגבוהים. כך למשל, בתחום2,600
מה"ץ נדרשת הקמה של מספר אתרים הגדול
פי15
בהשוואה
לתחום700
מה"ץ, בע לות גבוהה פי5.
בתחום3,500
מה"ץ
, מספר האתרים הנדרש גבוה
פי17
,
ב
עוד שה עלות גבוהה פי7
.
22
.
תדרים
בתחום תדרי
26
גה"ץ משמשים לתקשורת נתונים
)בהיקף גבוה במיוחד (תדרי קיבולת,
אך
כמעט ו
אינם חודרים ל מבנים וטווח ההתפשטות שלהם
מוגבל ל
מאות מטרים בלבד .
בשל
תכונות אלו, כיסוי השטח מתבסס על פרישה
( בתצורת נקודה חמהhot spot
), המחייב
ת הקמ ה
7
באתרOOKLA
מוצגת מפה עולמית אינטר
אקטיבית
המציגה נתונים אודות פרישת דור5 בערים שונות בעולם . נכון
למועד כתיבת מסמך זה, מוצגים במפה נתונים אודות233
מפעילים סלולרי
י
ם בכ-
145
אלף יישובים בגלובוס בהם
קיימת
פריסה של תשתית דור5
:
map
-
5g
-
https://www.speedtest.net/ookla
5
של אתרים עירוניים
או
זעירים בצפיפות ג
בוהה.
,לכן היקף ההשקעה ה
נדר
ש לכיסוי שטח נתון
ב
תחום תדרי
26
גה"ץ גדול אף יותר בהשוואה לתדרי ה-
2,600
מה"ץ וה-
3,500
מה"ץ8 .
23
.
בנוסף, כדי לענות על דרישות קיבולת צריך שיעמדו לרשות הרשת תדרים רבים יותר מהדרוש
עבור כיסוי. בשל כך, ככלל, הערך הכלכלי של התדרים הנמוכים גבוה מזה של התדרים
.הגבוהים
לכן ,במדינות רבות נהו
ג
ה הבחנה באגרות בין תדר
ים נמוכים לתדר
ים גבוהים.
על כך
עמד מינהל כלכלה ב
משרד התקשורת בהמלצ תו משנת2020
במכרז015/2019, שהתיי
סה ח
ל קביעת אגרות תדרים בתחום תדרי2,600
ו-
3,500
מה"ץ9.
24
.
לבסוף כאמור, טכנולוגיית דור5 טומנת בחובה פוטנציאל לפריצות דרך בטכנולוגי
ות
ומוצרים
רבים מתחומים נרחבים אשר אינם
בהכרח שירותים צרכניים המקובלים כיום,
כשירותי
שיחה, הודעות והעברת נתונים. למשל, נהוג לחלק את היישומים לפי שלוש תכונות של
( :הטכנולוגיה1
)
IOT
"האינטרנט של הדברים" המאפשר חיבוריות לכמות גדולה של חיישנים
( ,ורכיבי אלקטרוניקה2
) תקשורת בשיהוי נמוך ובאמינות גבוהה השימושית ביישומים כגון
אוטומציה תעש
ייתית, רפואה, שליטה מרחוק ותחבורה אוטונומית ו-(3
) יכולת העברת נתונים
.בהיקף גדול עבור יישומים כגון מציאות מדומה ומציאות ורבודה
ישנה
ציפייה כי יתפתחו
יישומים, שירותים, ומודלים עסקיים חדשים
, בפרט לשימושים עסקיים .אולם במקרים רבים ,
ובפרט בתחום תדרי26
גה
"ץ,
פוטנציאל
זה
טרם
מומש
וקיים קושי לחזות
מה
ילד יום
ומה
יהיה ערכם של התדרים בטווח הארוך .בהיבט זה ,חלק ממטרת הקצאת תדרים זו היא לסייע
לאימוץ מוקדם של טכנולוגיות אשר א יבי לקי
מה ו
.של תשתית ש"תחכה" ליישומים ולא להיפך
25
.
לסיכום חלק זה, על מנת לקבוע אגרת תדרים אשר
תבטיח שימוש יעיל בתדרים בידי המפעילים
הסלולריים
יש לתת את הדעת להשקעות הכלכליות הגבוהות הנובעות מהתכונות הפיזיקליות
של תחום תדרי26
.גה"ץ וכן לחוסר הוודאות העסקי הגלום בשימוש בתדרים אלה
סקירה בין-
לאומית
26
.
ערכנו בדיקה על הקצאות בתחום תדרי26
גה"ץ ב-
24
מדינ ות באירופה, בהתבסס על מידע
עדכני נכון לפברואר2025
. מבדיקתנו
עולה כי ב-
14
מדינות מתוך24
המדינות ש
נ בדקו
טרם
הוקצו תדרים אלה בהקצא
ות ארצי
תו (בחל
ק ן
תדרים אלה הוקצו ב
הקצאות מקומיות בלבד
)ובחלקן תדרים אלה לא הוקצו כלל, לא בהקצאות ארציות ולא בהקצאות מקומיות10
.ב-5
מ המדינות הללו בוצעו התייעצויות ציבוריות אשר עלה מהן כי הביקוש לתדרים בתחום תדרי
26
גה"ץ עדיין נמוך11
.
8 כך למשל, טווחי היעילות של תחום תדרי ה-
26
גה"ץ
נעים בין מרחק של100
ל-
500
מטרים, נדרש קשר עין בין מכשיר
הקצה של המשתמש לבין מוקד הרדיו התאי, היכולת של תדרים אלה לח דור דרך קירות המבנה נמוכה מאד, ורמת
.האות מושפעת משינויים במזג האוויר
9
s_Economics_Recommendation_
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/20102020_1/he/Frequency_fee
pdf
.
20102020
10 המדינות הן :בלגיה ,צ ,'כיה
צרפת,, גרמניה, הונגריה, הולנד, פולין, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, שוודיה שוויץ,
אירלנד
.ובריטניה
11
בבלגיה
התייעצו ת ציבורית בנושא הסתיימה בנובמבר2023
קישור . בצ'כיה הרגולטור עדכן תכנית הקצאת
הספקטרום בשנת2020
אולם שחקנים בשוק לא הביעו עניין בתדרים. כיום ישנם ניסויים בתדרים ע"י חל ק מהמפעילים
קישור . בפולין מהתייעצות ציבורית שהסתיימה בפברואר2024
עלה ביקוש נמוך לתדרים אלה והייתה הסכמה בקרב
מפעילים כי
עדיין מוקדם מדי להקצות תדרים אלה
קישור . בשוויץ ביולי2024
פרסם הרגולטור מסקנותיו לאחר
6
27
.
,לעומת זאת
ב-
10
מדינות (בלבד)
מתוך24
המדינות
ש
נבדקו,
תחום תדרי26
גה"ץ הוקצה
.בהקצאות ארציות באמצעות מכרז תדרים ב-8
מתוך10
המדינות הללו ניתן היה לחשב
מתוצאות המכרז את העלות ששולמה בעד
ההקצאה12
"(מדינות המדגם)"
.
הנתונים מוצגים
בטבלה1.
28
. מחיר מינימום :ב-6 מ
מדינות המדגם, גם ו בישראל13
, המחיר אשר נקבע ב תום
הליך התיחור
במכרז
היה אחיד לכלל הזוכים במכרז ועמד על הסכום המינימאלי לפס תיחור אשר קבע
הרגולטור (
עמודה5
בטבלה1)
.
,לעומת זאת באוסטריה ובסלובניה, המחיר שנקבע בהליך
התיחור היה מעט גבוה ממחיר המינימום. אולם ב
מכרזים ב
שתי ה
מדינות
הללו הוקצו גם
תדרים
אחרים אשר אינם בתחום ה-
26
גה"ץ (כפי שמוצג בעמודה4
) אשר המשתתפים במכרז
התמודדו על הקצאתם במקביל להתמודדות על ההקצאה בעבור תדרי26
.גה"ץ14
טבלה 1 –
תוצאות מכרזים
במדינות
אירופה
להקצאה ארצית
בתחום תדרי26
גה
"ץ
29
. רוחב פס התדרים שהוצע והוקצה בסופו של דבר במכרזים:
מהנתונים עולה כי רק בספרד
הוצע פס תדרים ברוחב של2,800
,מה"ץ
ב
גבוה מז
ה שבישראל,
שעמד על2,500
מה"ץ (
עמודות
2 ו-3
בטבלה1). בנוגע ל הקצאה הסופית
בתום המכרז , בספרד, בבולגריה ובישראל עולה כי
היצע התדרים היה גבוה מהביקוש משום ש לא
נוצלו כל התדרים שהוצעו ע
ל ידי
.הרגולטורים
בפינלנד,, לעומת זאת היקף ההקצאה ב
תום המכרז
היה
דומה לזה שבישראל ו
הסת
כם ב-
2,400
.מה"ץ
היוועצות ציבורית והוחלט לא להקצות תדרים אל ה במסגרת מכרז אשר צפוי להתקיים בשנת2026
בשל עניין נמוך
בתדרים אלה
קישור
. באירלנד, הרגולטור מתכנן להיוועץ בשחקנים בשוק טרם מכרז אשר
יתקיים בשנת2028
בשאלה
האם יהיה צורך לכלול תדרים אלה במכרז
קישור . בבריטניה הרגולטור עוקב אחר ההתפתחויות בשוק על מנת לבחון
האם תידרש הקצאה ארצית בתחומי תדרים אלה
קישור.
12
בדנמרק
התקיים מכרז
קומבינטורי
אשר כלל רצועות תדרים נוספות לכן לא ניתן היה לפריד בין הסכומים ששולמו
בגין תדרים אחרים לבין תד
ר י26
גה ."ץ
באסטוניה משך זמן ההקצאה לא פורסם ויוארך משנה לשנה לכן לא ניתן
לחשב על פיו עלות ההקצאה ע "פ
זמן.
13
,כאמור דמי הרישיון שנקבעו בישראל היו4.16
מיליון ש"ח
ל
זוכה
. ס"ה כ הרשתות שילמו12.48
מיליון ש"ח או
3.12
מיליון יורו לפי שע"ח של4
.שקלים ליורו
14 במכרז
באוסטריה בשנת2024
הוקצו במקביל תדרים בתחום ה-
3.5
גה "ץ ובסלובניה
בשנת
2021
היה זה מכרז אשר
כלל תדרים מ-6 רצועות תדרים שונות :
700
מה ,"ץ1,500
מה ,"ץ2.1
גה ,"ץ2.3
גה ,"ץ3.5
גה "ץ לצד ההקצאה בתדרי
25
גה ."ץ
7
30
.
מהנתונים שלעיל אנו למדים כי
המכרזים
באירופה
אינם
בסיס מיטבי
ל אומדן שווי התדרים
בתחום26
גה"ץ כפי שננמק להלן.
31
.
ראשית, הצורך בהקצאת תדרים במכרז עולה כאשר קיימת הערכה מקדימה
ש לפיה הביקוש
גדול מן
מההיצע. תכליתו של מכרז היא להביא להקצאה יעילה באמצעות מנגנון אשר חושף
את ערך ההקצאה המוצעת במכרז לכל אחד מהמשתתפים בו. כך לומד עורך המכרז את שווי
,ההקצאות האפשריות עבור כל אחד מהשחקנים ויודע למי רצוי להקצות איזו הקצאה. כל זאת
בתנאי שמנגנון המכרז פועל כמ
פה צו .
32
.
כאמור, מבדיקתנו עלה כי14
מדינות באירופה בחרו שלא להקצות תדרים בהקצאה ארצית
בתחום תדרי26
גה"ץ, וב-5
מדינות
מהן,
אף נאמר במפורש כי
ה
ביקוש
לתדרים אלה טרם
הבשיל .
33
. בנוסף, מהנתונים
עולה כי
ב-6
מתוך8 מדינות המדגם,
מחיר המינימום שנקבע
במכרז
היה גם
,המחיר הסופי
וב-2
מדינות נוספות לא
הוקצו כלל התדרים שהוצעו.
ממצאים אלה מצביעים
על כך ש
הליכי
המכרזים לא ,הובילו לתוצאה המקווה ולכן
שווי
י
ם האמ
י תי של התדרים לא
נחשף .ייתכן כי
הרגולטורים אשר
ניהלו את המכרזים העריכו את שווי התדרים ביתר,
באופן
אשר ה
וביל לקביעת מחיר
י
מינימום גבוהים מדי
או לה
י צע תדרים
רחב מהנדרש ,. כאמור רק
בשני מקרים
, באוסטריה ובסלובניה,
.המחיר שנקבע בהליך היה מעט גבוה ממחיר המינימום
,עם זאת
במכרזים אלה הוקצו תדרים נוספים, מה שעשוי לרמוז על
סבסוד צולב בין הצעות
.באותו הליך מכרזי,לכן גם ממק
רים אלו קשה להסיק כי שווי
י ם האמיתי של התדרים עבור
המפעילים במדינות
א לו אכן .התגלה
34
.
גם בישראל המחיר אשר נקבע בתום המכרז היה מחיר המינימום וכמות התדרים שתוקצה
.תהיה קטנה ממה שהוצע בתחילה
35
.
בעמודה9
בטבלה1
מוצגים דמי הרישיון(במטבע אירו)
בפריסה לתשלום שנתי על פני משך זמן
ההקצאה אשר מוצג בעמודה8
, בהנחה כי הריבית על פרישת תשלום דמי הרישיון לתשלום
השנתי היא4%
. עמודה10
מציגה את עלות דמי הרישיון המוערכת לרצועת תדר ברוחב פס של
1
( מה"ץ, מנורמל במספר אזרחי ישראל9.5
מיליון) ובשקלים בהנחה כי שע ר החליפין עומד על
4 ש"ח לאירו . הממוצע והחציון של עמודה10
בטבלה1
הם3,687
ש"ח ו-
3,505
ש"
.ח בהתאמה
את אותו התחשיב ביצענו עבור תוצאות המכרז שבוצע בישראל אשר מוצג בשורה התחתונה
בטבלה ומביא לסכום של641
ש"ח15
.
המלצות
36
.
,כאמור לעיל המלצת מינהל הכלכלה במשרד בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר
הייתה כי יש לקבוע את סכום האגרה השנתית בעד רישוי והקצאה של פס תדרים ברוחב1 מגה-
הרץ
לצורך מתן שירותי רט"ן על סכום של2,100
.ש"ח מכיוון שההקצאה לכל מפעיל זוכה היא
800
מה"ץ, אזי סכום האגרה השנתי הוא
1.68
מיליון ש"ח, וסך התשלום לאורך כל תקופת
15
יצוין כי בפינלנד ובספרד נקבעו אגרות תדרים שנתיות עבור תדרים בתחום תדרי26
גה"ץ. האגרה בפינלנד היא
בסכום
זניח ועומדת על0.565
יורו למה"ץ. בספרד האגרות נקבעות באמצעות נוסחה אשר בשל מורכבותה לא עלה
בידנו לחשב את גובה האגרות. לפיכך ייתכן כי הממוצע במדגם מוטה מעט.כלפי מעלה
8
ההקצאה בת ה-
10
שנים הוא16.8
.)מיליון ש"ח (לא כולל הצמדות למדד המחירים לצרכן
,בנוסף סכום דמי הרישיון הוא
4.16
.מיליון ש"ח
37
.
,כאמור לעיל
סכום
האגרה השנתית המצטברת גבוה
יותר מ
דמי הרישיון –
בשונה ממדינות
אחרות בעולם –
במטרה להקל על עלויות המימון של החברות ביחס לסכום הכולל
באופן
שיאפשר פרישת תשלומים לאורך זמן .
38
.
בנוסף, משך זמן הקצאת התדרים במדינות אירופה רב יותר מזה שבישראל ועומד על18.7
שנים
(לעומת10
)שנים בישראל16
. זמן הקצאת תדרים קצר מפחית את הפוטנציאל הכלכלי בשל
קיצ ור פרק הזמן האפשרי להחזר על השקעות וחדשנות. לפיכך, שוויה של הקצאת תדרים
.לטווח קצר נמוך יותר
39
.
,כמו כן כאמור לעיל, קיים
חוסר ודאות מסוים ביחס לשימושים הפוטנציאלי
ים
ולערכם
הכלכלי האמיתי בעת הזו.
40
.
העלות הכוללת בעבור הקצאת התדרים למפעילים הישראלים כוללת את דמי הרישיון שנקבעו
במכרז יחד עם אגרות התדרים לאורך תקופת ההקצאה
ועומדת על2,741
ש"ח למגה הרץ
(
2,100
ש"ח אגרה ועוד641
ש"ח בפריסת דמי הרישיון ע"פ תקופת ההקצאה (תחשיב בפסקה
35
))לעיל המהווים75%
מ ממוצע
כלל
העלויות המשתקפות מהנתונים
שהוצג
ו
בטבלה1
.
41
. לנוכח כל האמו,ר לעיל ובכלל זה ה קושי להעריך את
שווים של התדרים, הערכת היתר
של
רגולטורים אחרים, משך ההקצאה הקצר בישראל באופן יחסי וכן הרצון לאפשר למפעילים
הישראלים פריסה של תשלומים בגין הקצאת התדרים, אנו סבורים כי סכום שנתי
של2,100
ש"ח ל-
1 מה
"ץ ,כפי שהוצע במכרז
015/2022
, אוה סכום סביר לאגר
ה בעד
הקצאת
תדרים
בתחום תדרי
26
גה
"ץ, ומגשים את תכליות קביעת האגרה, כפי שאלו צוינו לעיל.
,בברכה
אביתר גוטמן
מנהל תחום בכיר רגולציה
מינהל כלכלה
:העתקים
מר
,אלעד מקדסי
המנהל
,הכללי
משרד התקשורת
,מר עמי גילה
סמנכ"ל בכיר ו
מנהל מינהל כלכלה (בפועל), משרד התקשורת
מר מימון שמילה, מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת
'גב ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית, משרד התקשורת
גב' אילנה בר תקווה, חשבת משרד התקשורת
16
ע "פ
הנחיות הנציבות האירופית ב-
article 49(2)
ב-
European Electronic Communications Code
בעת הקצאת
תדרים על המדינות לתת לשחקנים בשוק וודאות רגולטורית לתקופה של
20
שנה לפחות . המדינות יכולות להעניק
רישיונות למשך15
בלבד אך נדרשות להבהיר את הכללים שיחולו בתקופת הארכה אשר תעמוד בתקופה של לפחות20
.שנה
קישור
9
גב' אביגיל ונקרט , רכזת תקשורת ותיירות, אגף תקציבים, משרד
האוצר
'גב ראיה אנגל ,רפרנט
ית תקשורת ,אגף תקציבים ,משרד האוצר