פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 187 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים << נושא >> בהשתתפות מר בועז יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אורי יצחקי – מרכז תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה תמר ברדה – מרכזת עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכיר עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה דנה רוטשילד – יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים תאיר פרי – מתמחה, משרד המשפטים אוסנת חיטרון – עו"ד, משרד המשפטים אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה נטע בן ישי – מנהלת אגף הכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות בועז יוסף – מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל אגף בכיר חקירות ומודיעין, רשות האוכלוסין וההגירה איציק עמרני – ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דן ורשבסקי – יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין, הסתדרות העובדים הלאומית אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל רונן בן ציון – מנכ"ל התאחדות כוח אדם זר לבניין אייל מוסט – מנכ"ל עמותת דף חדש ויויאן בן עמי – חברת הוועד המנהל, עמותת דף חדש לאה גוטליב – עמותת דף חדש נטלי ויינשטיין – מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר דולב אליהו אליאסי – בעל מסעדה, פורום המסעדות אילן זגדון – מייסד פורום המסעדות ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל איל הננברג – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות אריה אשד – מנכ"ל איגוד המוסכים אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים דוד כוכבא – מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים שיר סלע – נציגת מועצת המובילים והמסיעים אלעד כהנא – עו"ד, עמותת קו לעובד רושאל צולפייב – עו"ד, משרד צולפייב, עוסק בתחום ד"ר ינון שנקר – מנהל מיזם מטפלת אור זורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל שמעון אור – דוד של אבינתן אור שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 738 ימים אסתר בוכשטב – אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הוחזרה לקבורה, פורום "הביתה", מנהלת הבריאות והרווחה בקיבוץ נירים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שני בשבוע, י"ח בכסלו תשפ"ו, 8 בדצמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים. לפני שנפתח את הדיון ונתחיל אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לשמעון אור, דוד של אבינתן אור ששוחרר מהשבי. בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לך על האישור הזה. לכאורה, לא הייתי אמור להיות פה, אבינתן חזר בחזרה. כמעט כל החטופים חזרו וזה יפה - - - לעובדים זרים כשאנחנו לא הורדנו את האחריות שלנו לעובד הזר שהיה נמצא בעזה וחזר חזרה למשפחה שלו. לצערנו הוא חזר חלל. אבל המחויבות שיש לנו לרן גואילי, אני חושב שלנו כחברה ישראלית, היא זו שמביאה אותי לפה לכנסת עד שהוא יחזור. מחויבות שאני רואה אותה כמחויבות שהיא גם הייתי אומר מחזיקה את החברה הישראלית, את מדינת ישראל כחברה שיש לה שורשים, חברה שיש לה ערכים. חברה שרק הערכים והשורשים שלה הם כאלה שיגנו עלינו ביחס לאויבים שלנו. אני מסכים עם משפחת גולדין שההפקרה שלו במשך 11 שנה בשביל כל מיני סיבות פוליטיות ואחרות זה היה היתד שגם הביא עלינו את ה-7 באוקטובר, כיוון שהם זיהו, האויבים שלנו זיהו שאנחנו יש לנו כל מיני שיקולים. והשיקולים האלה בסופו של דבר הרדימו אותנו ונתנו, הביאו את מה שהביאו. אנחנו דורשים, מבקשים גם מכם פה בכנסת להעביר את זה גם לממשלה וגם לראש הממשלה, שהמחויבות הזאת לרן גואילי היא מחויבות שחייבת לעצור את כל המעבר לשלב השני. עם כל החשיבות שנותנים לזה מבחינה פוליטית ושוב פעם אנחנו מגיעים לעניין הפוליטי. העניין הפוליטי הזה הוא למעשה דבר שהוא הולך נגדנו. הכול חייב להיות בהתניה שרב חוזר חזרה ואחרי כן להמשיך לשלב השני. אני אולי נותן פה איזה שהיא נקודה חשובה אולי לרן ש-"זכה" להיות האחרון שמחזירים אותו. הרי הוא יצא עם כתף שבורה להילחם במפלסים ושם הוא ידע שיכול להיות שהוא לא יחזור. הוא יצא עם כתף שבורה וזה דבר שהוא לא פשוט להילחם בו. אבל הוא רצה ליצור את החיץ הזה בינינו ובין האויב. אני חושב שההישארות שלו כאחרון נותנת פה איזה שהיא אמירה ואומרת שלא מעבירים לשלב השני, לא רק אם הוא חוזר, אלא רק בהתניה שכל ההסכמות וכל ההתניות שאנחנו התננו שחמאס מסרו רק מה הנשק שלו, שיש פירוז של עזה. שכל ההתניות האלה באמת אכן מתקיימות. אולי מזה הוא זכה כדי שבאמת יהיה אפשר לעמוד על הדברים האלה. וכל עוד אנחנו נמצאים בקו הצהוב וכל עוד אנחנו נמצאים עם הכוחות שלנו והעיניים שלנו בתוך עזה, שההתניות האלה יהיו. כל עוד זה לא קורה – סיכולים ממוקדים, הרחבה של הקו הצהוב. כל מה שאפשר לעשות לשמור על הביטחון שלנו. אני ממש מודה לכם על ההקשבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נייחל בעזרת השם שבמהרה הוא יגיע. תודה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נמשיך בדיון. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני יכולה לדבר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> תודה לשמעון שדיבר לפניי. שמי אסתר בוכשטב, אני אמא של יגב. יגב הבן הבכור שלי נחטף מנירים חי, נרצח במנהרות החמאס והושב לקבורה. אני פה לא לדבר עליו. אני צריכה לדבר עליו, אבל הדבר החשוב עכשיו זה לדבר על רני. רני נרצח. נלחם, אני צריכה להתחיל בנלחם. נלחם ליד קיבוץ עלומים, נהרג, נפל על משמרתו ונחטף. והוא עדיין שם. אני פה כדי להזכיר, ואני שמחה ששמעון לפניי דיבר על זה. אנחנו צריכים לזכור שאסור להפסיק להילחם עליהם. אנחנו צריכים להמשיך להילחם להחזיר אותו. המשפחה שלו מחכה ואין, אין אבל אמיתי. אין אבל סגור עד שחוזרים לקבורה. אני למדתי את זה בדרך הקשה ואני אומרת, היינו באובדן עמום, היינו באבל משובש. גם עכשיו הוא משובש עד שרני יחזור. אבל הוא חייב לחזור למשפחתו, לתת למשפחה שלו ודאות. אני מצפה מכל אחד שיושב פה שיעשה הכול כדי להמשיך את המאבק, כדי להחזיר, לתת למשפחה שלו אפשרות לקבורה נאותה. את הדברים האחרים אנחנו צריכים להמשיך להילחם עליהם. על ועדת חקירה ממלכתית, כדי שתיתן לנו תמונה על מה שהיה שם. הסבר מה קרה שם באותו יום. אני יכולה להגיד כאחת שהייתה שם בתוך הממ"ד יום שלם, עד עכשיו אני לא מבינה מה קרה. אני צריכה תשובות. מה? << אורח >> שמעון אור: << אורח >> לא, לא. תורידו את השלט. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> המסרים שלנו שונים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אסתר, אני ביקשתי שיורידו. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> בסדר, אני ביקשתי גם קודם. בסדר. אני מבקשת ועדת חקירה ממלכתית שתהיה, כדי לתת לנו תשובות על מה שקרה באותו יום ומה שקרה מאז. למה הבן שלי חזר בארון. ואני אומרת את זה בעדינות. ולא בהסכם. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אז אנחנו נמשיך בישיבה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני רוצה להודות לאסתר. כי אתם יודעים שאסתר לא זכתה שהבן שלה יחזור, אחרי שהוא נחטף חי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה לכם. אני רוצה להמשיך בישיבה. כפי שפתחתי, על סדר היום סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים. אז כפי שאתם רואים, מכבד אותנו בנוכחות שלו המשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מנכ"ל, מנכ"ל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כבר מנכ"ל? בשעה טובה. אני רוצה להגיד לפני שאני פותחת, אנחנו מתחילים בישיבה. ראשית, אנחנו מקדמים אותך בברכה. תודה רבה שהתפנית מעיסוקיך והגעת לשמוע היום על האתגרים והבעיות בהעסקת עובדים זרים בענפים השונים. אני רוצה להגיד כמה מילים לפני שאני מתחילה בישיבה. אין אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל מעט, כמה מילים אני אומר. אני מכירה את בועז יוסף בתחילת פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אני זוכרת אותו בתקופה שהוא קלט מפונים רבים לטבריה. מה אני יכולה להגיד על בועז יוסף? למרות שהיה לו על הראש את עיריית טבריה והתושבים, הוא עשה הכול כדי לקלוט את המפונים. מה הכוונה? הוא דאג להם למבנים לגני ילדים. אם זה לאכלס אותם בתוך מלונות. אם זה להקים להם מבנים. גם בבתי הספר הוא שיבץ תלמידים מקריית שמונה והסביבה והמפונים לבתי הספר. כולם עטו עליו, היו להרבה בעיות רווחה, אז הוא קלט את כולם. הוא דאג להם לעובדים סוציאליים. הוא דאג למחשב לכל ילד. הוא דאג גם לפעילות תרבות. הוא היה עושה, הייתי מרימה טלפון, 'כן, אין בעיה'. כל מלון, כל זה. העיקר שיהיה לילדים של המפונים ולמפונים טוב. אנחנו מודים לך, ישר כוח. ואני בטוחה שרשות האוכלוסין זכתה בך ותצעיד את הרשות קדימה. אני בטוחה שכל האתגרים ילכו ורק יצומצמו. תודה רבה. אני ממשיכה עכשיו בישיבה. אני רוצה להביע את תנחומיי ותנחומים מהוועדה למשפחתו של החלל החטוף סותטיסאק רינטלאק, אזרח תאילנדי. עבד במטעים בעוטף עזה, נחטף ונרצח ב-7 באוקטובר. לאחר 789 ימים גופתו הוחזרה לישראל. כולנו מתפללים להחזרתו של החלל החטוף האחרון שלנו. חטוף אחרון שנשאר לנו שהוא עולם ומלואו, רן גואילי, גיבור ישראל. עם פרוץ המלחמה הוועדה לעובדים זרים הפכה לוועדה דומיננטית ומשמעותית ביותר בשל אי כניסת העובדים הפלסטינאים לישראל. הוועדה דנה בנושאים רבים כגון בחינות מכסות של עובדים זרים, אתגרים העומדים בפני המעסיקים ובכלל הענפים. זכויות העובדים הזרים, מניעת דמי תיווך אסורים, נטישת עובדים את מעסיקיהם. העלייה המדאיגה בבקשות המקלט. הפשיעה והאכיפה כלפי המסתננים ומבקשי המקלט. הכספים שנצברו בקרן דמי מחלה של הפלסטינאים, אגרות המוטלות על המעסיקים, הירדנים שעובדים באילת, נושא מניעת סחר בבני אדם ודמי תיווך אסורים ועוד. הוועדה מקבלת פניות רבות מידי יום ממעסיקים, מאזרחים וגם מהעובדים הזרים בעצמם. הוועדה מפקחת על משרדי הממשלה ומקיימת ישיבות מעקב רבות ובודקת שהחלטותיה מיושמות. הוועדה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ראש מינהל עובדים זרים ועם ראש מינהל אכיפה וזרים והצוותים המצוינים שעובדים איתם ובקשר יום יומי על הנושאים הרבים שעל סדר היום. הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא הסכמי השכר של האוצר מול ההסתדרות. גיוס עובדים חדשים ושימור העובדים הקיימים ולא תרפה עד שייחתם הסכם ראוי שייתן תמורה ראויה לעבודה הקשה של עובדי מינהל עובדים זרים ומינהל אכיפה. שהרשות תצליח לגייס עובדים שירצו להגיע לעבוד עם שכר ומענקים הולמים. בישיבה היום נבקש מכל נציג של ענף שאליו מגיעים עובדים זרים להציג בקצרה את האתגרים הדחופים שקיימים היום בענף שאותו הוא מייצג והפתרונות שהוא מציע. אני מבקשת לא להעלות היום את נושא סכומי האגרות שממילא לא בסמכות מנכ"ל רשות האוכלוסין. מחר נקיים ישיבה בנושא בהשתתפות נציגי האוצר. אנחנו נתחיל עם הדובר הראשון, אייל בבקשה. לפרוטוקול תפקיד ושם, ואם אפשר בקצרה, כי יש הרבה דוברים ויש לנו אחר כך עוד דיון בנושא הסיעוד. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוקר טוב, שבוע טוב. אייל מוסט, עמותת דף חדש, תאגיד אלו אקספרס. מאחל לבועז בהצלחה. נקש ועמרני שיושבים לידך נלחמו איתנו שנתיים ארוכות ועזרו לנו רבות, אבל יש עוד עבודה לעשות ואני שמח על כל תוספת כוח מהצד שלכם. אני מקווה שבאמת נצליח לייצר שיתוף פעולה מוצלח וטוב כמו שלנו עם נקש, עמרני וישי כמובן. אני אגיד בכמה נקודות. אנחנו ב-9 בנובמבר שלחנו מכתב לכבודו עם כמה נקודות שמפריעות בתוך ענף הבניין. קודם כל, יש נושא שהוא קריטי לכולם, נושא סוגיית הברחנים. נושא שאנחנו מתלוננים עליו כבר שנתיים. יש פה איזה שהיא איוולת בנושא התשלומים שממשיכים, לא ניכנס לנושא האגרות. סוגיית הברחנים ש-30% מהברחנים ב-2025 אלה אנשים שביקשו ויזות כחולות. שהם עדיין משויכים אלינו ואנחנו עדיין משלמים עליהם. בעזרת אתי עשינו פה מהלך שגם קיצרנו את השהות שלהם מ-90 יום ל-30 יום בין התאגידים. זה שינוי מאוד משמעותי. אבל הכנסנו גם מדינות בטוחות. ואנחנו צריכים את עזרתך מול משרד החוץ להכניס את סרילנקה, את תאילנד, את הודו. שלוש מדינות שמככבות מצד הברחנים. וזה רק ילך ויגדל, כי כמו שייכנסו פה עוד עובדים מאותן מדינות לענפים שונים. יש את הנושא כמובן סוגייה של ההבאה g2g. הגיעו לפה אמון אנשים שהם לא מוכשרים לתוך טובת ענף הבנייה. אין לנו פתרון אמיתי בשבילם. יש המון דברים שנעשים בשטח, כי בסוף החיים ממשיכים. ואנחנו דורשים הסדרה של הדבר. גם בנושא עובדים שברחו כי פיתו אותם ועכשיו עברו 90 יום, התהליך לקלוט אותם בחזרה ולתוך התאגידים בצורה מסודרת מאוד מסורבל. מענה שלוקח המון זמן ואני חושב שזה משהו שגורם נזק גדול לכולם. כי בסוף אם יש בן אדם שמעוניין לחזור לעבוד בצורה מסודרת צריך לקלוט אותו בהליך מהיר. עדיף כל דקה שהוא לא עובד בשחור והמדינה מפסידה עליו מיסים ואגרות. הנושא האחרון שאני אדבר כן בקצרה, כי כן צריך את עזרתו של בועז בנושא. ב031 בדצמבר נגמר צו השעה שחתם עליו ארבל יחד עם סמוטריץ' בנוגע להפחתת האגרות. העלייה שמתוכננת ממש בעוד שבועיים, אם תהפוך אותה לכסף לשעה, בין 2.5 ל-5 שקלים לעובד. לא נתייחס לזה, לא נרחיב את זה, אבל בסופו של דבר זה משהו שכן נצטרך את עזרתך, כי זה דופק בדלת. ההבדלים, אתה יודע, בעובדי g2g 60%, בהבאה פרטית 35% הוזלה בהעסקה של העובד. אם אנחנו עכשיו נעמיס את זה שוב פעם על הקבלנים ב-1 בינואר כי זה מה שנצטרך לעשות, לא תהיה לנו ברירה, ייפלטו לדעתי המון עובדים בתוך המערכת, כי הקבלנים גם ככה מלינים על העלויות הגבוהות של ההעסקה, שלא מגיעות מהתאגידים, חשוב להגיד. אני יודע שהציגו לכם כל מיני מצגות חלומיות שכל תאגיד מרוויח 5,000 או 4,000 או 6,000 שקלים על עובד. אם זה היה המצב, אז כולנו פה היינו מגיעים במסוקים ולא עומדים שלוש שעות בפקקים בבוקר. זה לצערנו לא המצב. מצד שני, תרבות התאגידים כן מוכיחה את עצמה. יש היום 220 תאגידים שיש לך גוף שאתה יכול לדבר איתו, יש לו ערבויות. אפשר לעשות איתו תהליכי אכיפה כמו שצריך. הנושא האחרון שבאמת צריך לשים עליו דגש זה מה עושים עם אנשים שקיבלת אותם ב-g2g ואין לך, הוא לא מתאים לבניין. מה עושים איתו? אתה כרגע, בסוף אתה משאיר את התאגיד על שוקת שבורה, לא אתה ספציפית, אלא בסוף הרשות לא הצליחה למצוא משהו פתרון יצירתי, כי ממשיכים להגיע אנשים לא מוכשרים. והנהלים הישנים לא רלוונטיים וחייב הסדרה בנושא. אם אני עכשיו מתלבט אם להזמין פרטי או ממשלתי, לא יזמינו. גם רואים את זה ברגליים. התאגידים לא מזמינים g2g מהפחד לקבל חתול בשק, שוב פעם, בשדה תעופה. שהוא לא מתאים, אתה לא יכול לפטר אותו, אתה לא יכול להחזיר אותו. ואגב, חשוב לציין שבסט המסמכים שהעובד מגיע ב-g2g הוא חותם על הצהרה. ויש לנו את ההצהרה ביד, אני יכול להעביר לך אותה, שהוא יש לו את המיומנות לעבוד בבניין, הוא בריא. הוא מצהיר שהוא יודע שבעקבות ההצהרה שלו זה השיקול לבחור בו. זה משהו שלדעתי יכול מאוד לעזור לנו בלסובב את הדלת למי שלא מתאים ולהוציא אותו החוצה. כי היום המספרים, מה שאתם רואים בדוחות ומה שקורה בשטח, ההבדלים הם שמיים וארץ. יש אלפי עובדים, מעל 10,000 עובדים בתוך ענף הבניין שלא עובדים בבניין. וזה משהו שצריך לתת לו פתרון. כי בסוף או שעושים הסדרה וכולם עובדים בצורה מסודרת או שבעצם אנחנו הופכים את השוק הה לפיראטי וצריך לראות איך נותנים לזה מענה. ושוב, נאחל בהצלחה לבועז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אורי דורמן, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בוקר טוב, אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני קודם כל מצטרף לברכות לבועז. הכרתי אותו פעם לפני כמה שנים, אבל בשביל האמת אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים, כשהיינו צעירים ויפים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> היום רק יפים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, היום רק יפים. אני חושב שזה מינוי מצוין. האיש הנכון במקום הנכון. והרבה הצלחה. הדברים שנמצאים על הפרק מבחינת התאחדות חקלאי ישראל, שכפי שיודעים כאן בחדר, אנחנו אחד המעסיקים הגדולים בנושא של עובדים זרים. היום סדר גודל של 50,000 עובדים. אנחנו עברנו קטע קשה ב-7 באוקטובר. היום המערכת יציבה. מאותו רגע שממשלת ישראל קיבלה החלטה להגדיל את המכסה, ממשלת ישראל בתמיכת משרד החקלאות ורשות האוכלוסין קיבלה החלטה של שובר שוויון בנושא הזה אנחנו נמצאים במצב שבעצם המגבלה, כמו שאתה יודע, כי באת מחקלאות, אתה גר ביישוב חקלאי. אחת המגבלות בחקלאות זה ידיים עובדות. המגבלה הזאת לא קיימת היום. משרד החקלאות שינה את המדיניות שלו ובעצם כל חקלאי שצריך, מבקש, מקבל. בסופו של דבר זה עולה כסף ולא מעט. העובדים, אני אתייחס לזה במילה, השכר של העובדים הזרים, בלי לפגוע באף אחד בתנאים שלו ובכל הדברים האלה, אבל השכר בחקלאות במדינת ישראל של העובדים הזרים הכי גבוה בעולם. אני לא נכנס כרגע לפרטים, אבל זאת עובדה. כמובן שזה מעלה את העלויות בצורה משמעותית, משפיע על יוקר המחייה. כי התשומה של ידיים עובדות של עבודה בחקלאות היא דרמטית. זו נקודה אחת. הנושא השני זה הנושא של תקופת ההעסקה. גברתי יושבת-הראש ערכה דיון בנושא הזה שבוע שעבר, אני לא נכנס לפרטים. אני מקווה שבאמת שרשות האוכלוסין, משה מכיר את הנושא הזה ואני מקווה שתתקבל החלטה נכונה בנושא הזה. את האגרות הזכירו, גם אותנו עניין האגרות, אני לא אכנס כי יש מחר דיון, גם זה מטריד אותנו הנושא של האגרות. יש עוד שני נושאים שהם ליד רשות האוכלוסין, אבל אנחנו מצפים לעזרה החיובית של רשות האוכלוסין. משה והמינהל של העובדים הזרים עושים עבודה נהדרת. אחד זה הסכום המותר לניכוי עבור מגורים מהשכר של העובדים. נמצאת כאן גב' אביבית - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אנחנו נשמע אותה בהמשך גם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן. נעשתה עבודה בנושא הזה ואנחנו מצפים שהרשות תעזור בהעלאת הסכום. כיום הסכום לדעתנו נמוך ואנחנו חושבים שצריך להעלות אותו. הדבר האחרון זה כל מה שקשור בתכנון כתוצאה מכך שמספר העובדים הזרים עלה בצורה משמעותית. אין היום פלסטינאים. לעובדים האלה אנחנו צריכים לדאוג למגורים. ויש לנו הרבה בעיות בנושא הזה עם מינהל התכנון. אתה מכיר את הנושא של התכנון טוב. יש לנו הרבה בעיות עם מינהל התכנון, בעיקר באזור המרכז. צריך לבנות מגורים לכל ה-50,000. מגורים כמו שצריך, כפי שקבע, לפי הקריטריונים שקבעה רשות האוכלוסין ויש המון בעיות של תכנון. אנחנו מצפים לעזרה בנושא הזה. תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אילן, בבקשה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שלום לכולם, שלום בועז. שמי אילן, מנהל פורום המסעדות. ענף המסעדות זה ענף במצוקה קריטית כרגע. אנחנו קיבלנו היתר ל-2,000 עובדים בהבאה בילטרלית. אני רוצה לדבר על שני דברים, אבל הנושא הראשון שאני רוצה לדבר עליו, קיבלתי פניות לאחרונה, הזכרת את זה, אבל קיבלתי פניות לאחרונה ממסעדנים שהביאו עובדים, שילמו אגרות, שכרו להם בתים, שילמו את הכול כחוק והעובדים הגיעו ופשוט עזבו, נעלמו. הדבר הזה משאיר מסעדנים על סף פשיטת רגל, כי הם לא יכולים לנהל את העסקים שלהם. כי גם אין להם עובדים, גם אוחזים להם את ההיתר. בתקופה של איילת שקד הייתה אותה בעיה עם הפלסטינים וביטלנו את הסעיף זה. תכף אני אתן לאחד המסעדנים, יש כמה, הבאתי אחד איתי, שיסביר בדיוק מה עובר עליו. שרת הפנים אז איילת שקד פשוט ביטלה את האפשרות של עובד זר לעבור מעסק לעסק. אתה מקבל רישיון, אני גם לא ידעתי שהדבר הזה קורה. כשאני נלחמתי פה בוועדות על ההבאה של העובדים האלה ידעתי שזה עובד שלי. אני אחראי עליו. כל עבירה שאני עושה היא פלילית. הוא כמו הילד שלי. אני שומר עליו, שוכר לו בית, משלם לו שכר דירה, עושה לו מסאז'ים בבוקר, אבל הוא לא יכול לעבור לשכן שלי. זה מה שידעתי. היום אני מבין שכאשר לא הייתי פה בכמה ועדות העבירו תקנה כזאת שהוא יכול לעבור ממסעדה למסעדה. זה הזוי. עכשיו, שלא נדבר על מסעדה למסעדה, הוא גם עובר לעסקים אחרים. דולב, בוא תספר. אני רוצה שתקשיב למסעדן שפנה אליי ביום שישי, כבר העברתי את הבקשה שלו לאכיפה. תספר בבקשה. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> דולב, מסעדת סושי פארק ברחובות וראשון לציון. אני לפני ארבעה חודשים הגיעו לי פעימה של חמישה עובדים סרילנקים, פעימה ראשונה. אחרי ארבעה ימים עובד אחד ביקש להגיע ליום כיף בירושלים. הלך ליום שלו. יום אחרי זה כבר לא התייצב לעבודה, לא הגיע. הלכנו לבדוק איפה הוא, בדירה, לחפש אותו בסביבה ולא מצאנו אותו. לאחר כמה ימים התברר לנו שהוא התחיל לעבוד במקום אחר, בשכר יותר גבוה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אל תגיד את השם. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> כן, כמובן. בשכר יותר גבוה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בית מלון, הוא עובד בבית מלון בירושלים. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> בבית מלון, כן. אחרי כמה ימים התברר לי שהוא דיבר עם שאר העובדים הסרילנקים והוא הציע להם גם את אותו דבר, להצטרף אליו. עבר קצת זמן, העובדים לא התייצבו לעבודה, שאר העובדים הסרילנקים. הלכתי לדבר איתם מה קרה? למה אתם לא מגיעים לעבודה? כמובן שלא צריך להגיד שלקחתי הלוואה של 100,000 שקלים כדי להביא אותם למדינה. האגרה השנתית. דירה, חוזה לשנה. ביטוח בריאות. לא צריך להגיד לכם, יש מלא עלויות כרוכות בלהביא אותם למדינה. אופניים חשמליים, בגדים, הכול. כל היוצא מכך. אני האמא והאבא שלך. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> השותפה שלך אמרה שהזמנת אותם לארוחת ערב גם. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> ארוחה אחת? כמה ארוחות. לא צריך להגיד לכם את כל ההוצאות הכרוכות בזה. ממש נכנסנו להלוואה בשביל להביא אותם למדינה הזאת. אחרי כמה ימים בעצם, כמו שאמרתי, הם לא הגיעו לעבודה. הלכתי לדבר איתם בדירה. מה קרה, למה אתם לא מגיעים? התברר לי שהם דיברו עם אותו עובד שבעצם ברח מאתנו. הוא הסביר להם מה עובד בארץ, מה אתם יכולים לעשות. אמרו לי תקשיב חבר, אם אתה לא מעלה לנו את המשכורת ל-X כסף, כמובן יותר ממה שמופיע בחוזה העבודה, אנחנו לא מתייצבים לעבודה יותר. אני, בגלל שהבאתי אותם למדינה, לא גייסתי במהלך התקופה כשהם היו אצלי, לא גייסתי עוד עובדים. כי אני יודע שהבאתי עובדים סרילנקים ושילמתי על זה 100,000 שקלים. לא גייסתי עוד עובדים, הם לא הגיעו לי לעבודה יותר. יום אחרי שהם אמרו לי את זה ואמרתי להם תקשיבו, אני לא יכול לעמוד בשכר הזה. מעבר לזה שיש לנו חוזה עבודה שאני מחויב לשלם לכם X כסף, פלוס פנסיה, פלוס אגרה שנתית, פלוס דירה, פלוס כל המסביב, פלוס אני האמא והאבא שלכם. הם לא הגיעו יותר לעבודה, לא גייסתי עובדים. אחרי שהם לא הגיעו יותר לא יכולתי להפעיל את העסק, העסק היה סגור. גם הוא היה סגור, גם אחרי שניסיתי לפתוח אותו לא הצלחתי. אני כבול בעבודה, לא יכול לנהל את העסק. פשוט כבול בעבודה. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, מה אני אמור לעשות? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> המצב שלו קצת יותר חמור. אתה סיפרת לי דברים יותר חמורים. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> אני לקראת פשיטת רגל, בואו נשים את הדברים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני מייצג כרגע כמה פניות שפנו אליי כאן. לא רציתי להביא את כולם, רציתי לייצג את המקרה הספציפי הזה ויש עוד מקרים חמורים יותר. אני מתחיל לקבל את המקרים. הסרילנקים כבר פתחו קבוצות ווטסאפ. בדיבור שלהם הם כבר באים לפה, כי הם יודעים שהם יכולים לעבור והמדינה תומכת בהם. אני יודע כבר איפה הם עובדים. הם עובדים ומחייכים. אני דיווחתי למי שצריך. אי אפשר לעצור אותם, כי הבנתי שאין מקום לכלוא אותם. אז אתה מבין? בחסות המדינה ובחסות החוק הם עובדים באופן לא חוקי. זה דבר הזוי. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> אני מדבר ישירות למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, כן? אנחנו דיווחנו איפה הם נמצאים, אנחנו יודעים איפה הם נמצאים. הם באים לישון בדירה בזמן הזה שהם לא נמצאים אצלי. הם באים לישון בדירה שאני שוכר בזמן הזה, בזמן שהם לא עובדים אצלי. ואני מדווח איפה הם ושום דבר לא מתקדם. הם תופסים לי את הוויזה בזמן שהם בארץ. מה אני אמור לעשות? מה אני אמור לעשות כמסעדן? מה אני אמור לעשות, בועז? עוד בועז זה הבן אדם היחידי שעוזר לי במדינה הזאת. מכל השרים, מכל מי שהתפקיד שלו לעזור לנו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מי עוזר לך? << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> "בועז", אני אומר בועז. אילן. אילן זה הבן אדם היחידי שעוזר לי. היחידי שהתקשר אליי, שאל אותי מה קרה. עוזר לי, מנסה לעזור איפה שהוא רק יכול. אני חסר אונים. אני משרת במילואים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עמרני, אתם מכירים את הבעיה? << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> משרת במילואים, משלם מיסים. מה אני אמור לעשות? לפשוט רגל? אני כבר חשבתי לפתוח מסעדה בחו"ל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אני אתן לעמרני להתייחס כבר. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> לפתוח מסעדה בחו"ל, חשבתי כבר לעשות את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תנו לעמרני להתייחס שנייה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני רק רוצה לסיים, לא הכול שלילי. יש הרבה מאוד צדדים. העובדים הזרים האלה הצילו את ענף המסעדות מקריסה. אבל אנחנו באים לפה, אתה יודע, גם להציג את הדברים הטובים. ואני כבר כמו בן בית בוועדה הזאת. אני בדרך כלל פותח בדברי תודה וכאלה, אבל השיחה איתם בדרך ועוד מסעדנים הפכה אותי לקצת שלילי. מראש אני מודה על כל התהליך הזה. אם לא נקש, אני הייתי סוגר את המסעדות שלי אם נקש לא היה מסייע לי, מאיר דוד, משרד הכלכלה. כולם. זאת אומרת, זה ברור. וכמובן יושבת-ראש הוועדה. אין פה במה להכביר במילים, הדבר הוא ברור. אבל אנחנו פה באים להציג ולתקן ולעשות דיוק. אני אישית עשיתי את הדיוק הזה בממשלה הקודמת שהייתה, עם איילת שקד. היא ביטלה את האפשרות הזאת, הייתה אז ענבל משאש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הייתה תקופה גם אחרת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, זו הייתה תקופה אחרת. אני מבקש ממך לפעול מול שר הפנים או מי שהסמכות בידיו, ממה שאני יודע זה שר הפנים. לבטל את התקנה הזאת, שהעובד לא יוכל לעבור ממסעדה למסעדה. זה הרישיון. לא מתאים לך, סע לסרילנקה, תחפש עבודה אחרת. אנחנו פה נותנים לך יחס של מלך. יש לי עובדים שבאים אליי ואומרים לי אילן, אני יכול לקבל את התנאים של הסרילנקים. כי הם מקבלים פנסיה, הם גילו שהם מקבלים פנסיה מהחודש הראשון ולא משלמים מס. העובדים שלי רוצים גם דירה, הם אומרים לי אנחנו גם רוצים דירה. שלא נדבר על האגרה, שלא נדבר על יוקר המחייה. ועל זה נדבר בדיון הבא. זה הנושא שצריך כרגע קודם כל לעצור אותו. מחר אנחנו מדברים על האגרות ועל הפנסיה ההזויה הזאת שצריך לבטל אותה מיד. אנחנו בתהליך של הורדת יוקר המחייה. המחירים במסעדות טסים לשמיים והמסעדנים לא מרוויחים שקל. פשוט אין להם ברירה. כל עובד כזה כבר מגיע למעל 60 שקלים לשעה וזאת רק ההתחלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. לפני שניתן לענף אחר, אתה רוצה להתייחס במשהו? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> לפי התיאור שאתה הצגת כאן, צר לי לאכזב אותך, אבל העובדים שדיברת עליהם הם פשוט הצטרפו לאיזה שהיא תופעה אחרת שיש לנו וזה הגשת בקשות מקלט. אם אני מבין נכון, אז העובד שלך שאתה מדבר עליו שנמצא כרגע בירושלים להערכתי הוא הגיש בקשה למקלט. ואז כאן זה כבר נכנס למשהו אחר לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא נשאר ללון במגורים שלו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הבעיה מה יקרה אם כל ה-2,000 עובדים שהם בהסכם בילטרלי? זה עובר ביניהם. גם העובדים שלי, גם של כל המסעדות פשוט יינטשו. זה עניין של זמן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש 8,000 כאלה בבניין אחי. אתה רק התחלת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אצלך זה לא בילטרלי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא משנה. רובם בילטרלי, זה לא משנה. כולם זכאים לוויזה כחולה. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> שאלת שאלה, אני אענה לך. אני מנהל על זה דיון. תאמין לי, זאת בעיה שלי לא פחות משזו בעיה שלכם. מבחינתי הנושא הזה של הגשת בקשות מקלט זה משהו שאנחנו מטפלים בו. זה משהו שאנחנו עובדים עליו גם עם משרד החוץ, גם עם משרד המשפטים. אנחנו מנסים לקצר תהליכים. יש לנו כמה דברים חדשים שאנחנו עובדים עליהם ואני מאוד מקווה שאנחנו נרתיע את אותם עובדים גם שנמצאים אצלך וגם שנמצאים במקומות אחרים. אנחנו נרתיע אותם מלהגיש בקשות סרק. נצטרך לטפל באמת במי שיש איתו את אותם בעיות שהוא בא ומציג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. ענף המלונאות. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> בוקר טוב ליו"ר הוועדה. תודה רבה. אני אגיד רק את הסטטוס אצלנו, אני לא רוצה לחזור. אני איל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות. במהלך המלחמה בעצם נשארנו עם 1,700 עובדים פיליפיניים, כאשר נאסרה כניסתם של הפלסטינאים. הושלמה פעימה ראשונה של 1,000 עובדים זרים מסרילנקה כחלף הפלסטינאים. בימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומה של הפעימה השנייה. שמהרגע שנשלים בעצם את הפעימה השנייה אנחנו נחזור בעצם למצב של ערב המלחמה. אחרי זה יש גם פעימה שלישית שמשרד התיירות מאוד עזר כדי לבוא ולהגדיל ולהשלים את המכסות והחוסר שקיים בעובדים זרים. גם אצלנו המלונאים יש לנו בדיוק את אותה תופעה של עובדים שפשוט בורחים. לצערנו הרב, אנחנו אפילו לא יודעים מה נקודת הסיום של איפה הם נמצאים. משפיע על החזר האגרות. כל נושא הברחנות אני כן רוצה לבוא, היות וכולם באים ומדברים על זה, צריך לעשות על זה איזה שהוא דיון אחד מעמיק, כי אני חושב שזה כאבי בטן של כל אחד ואחד מהענפים שנמצאים פה. המון כסף שנשפך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחזור שנית על מה לעשות דיון מעמיק? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> אם אפשר לעשות דיון מעמיק בנושא הברחנות. כי הנה, זה כאבי בטן שהוא פשוט בכל ענף וענף חוזר הלוך ושוב. כל אחד עם כאבי הבטן שלו. אני כן רוצה לבוא ועוד פעם להודות למר משה נקש. להבדיל מהמסעדנים, אצלנו יש איזה שהוא נוהל ניוד שהוא ניסיוני ואני מקווה מאוד שהוא גם כן יקל. אנחנו כן חושבים שאת האפשרות לעובד זר לעבור ממלון למלון ולא רק למקום אחד הוא כן עוזר ותורם. אנחנו נדע את זה בהמשך לסיור שהיה לנו באילת, נדע את זה בעוד כמה חודשים באמת לראות שזה לא יוצר תופעות שוליות אחרות. זו הסיטואציה אצלנו בענף המלונאות. אנחנו כן מבקשים לבוא ולדחוף מבחינת לוחות הזמנים, כדי שאת הפעימה השלישית נצליח לעשות את זה לפני הפיקים של הקיץ ופסח ולא שנעבור עוד שנה ואז נגיע בעצם לפעימה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נטלי, בבקשה. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני נטלי ויינשטיין, אני מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. הענף סובל ממחסור חמור מאוד בכוח אדם. לדעתי אנחנו הענף שקיבל את הכמות הכי קטנה של עובדים מאז פרוץ המלחמה. יש לזה כל מיני גורמים. אחד הגורמים כי יש לנו באמת קושי למצוא את העובדים המיומנים ביותר שיגיעו לענף. גם במדינות המוצא. אנחנו נסענו כבר כמה פעמים למיונים בסרילנקה. נוסעים עוד פעם בתחילת ינואר. וגם עכשיו התחלנו תהליך עם הודו. אבל אנחנו רואים שיש קושי משמעותי למצוא עובדים במקצועות הגמר. עשינו עליהם פרוצדורה חדשה של מבחנים והכשרות והכול ויש לנו שיתוף פעולה מדהים גם עם רשות האוכלוסין וההגירה וגם עם משרד הבינוי והשיכון. אבל אנחנו נמצאים כבר כשנתיים וחצי בתוך המצב הזה ויש לנו סדר גודל של 750 עובדים שהגיעו לארץ מתוך חוסר של 15,000 שהיו עוד פלסטינים לפני פרוץ המלחמה. אז אתה מצליח להבין את גודל השעה. אנחנו נמצאים במצב שהקבלנים באמת לא יכולים לקבל עבודות. יש הרבה מאוד עבודות שיפוצים שיש לעשות בארץ, במיוחד עכשיו אחרי כל המתקפה של איראן והחידוש של המבנים והמבנים בצפון ובדרום. והשמשה של מקלטים ולהכין את עצמנו למה שנקרא גם לאסונות הבאים, שבטוח עוד יגיעו. אם זה אסונות טבע ואם אחרים. אבל קבלני שיפוצים היום לא יכולים לתת מענה, לא במגזר הפרטי ולא במגזר הציבורי. זה דבר ראשון. דבר שני, זה חזר על עצמו, ואני גם אגיד את זה ביתר שאת גם בענף השיפוצים. אנחנו כבר מתחילים לראות את הברחנים. נדרשת פה אכיפה, אכיפה מאוד משמעותית. אני יכולה לומר שבהקשר הזה של קבלני שיפוצים, כאשר עובד בורח אחרי שהוא כבר מגיע לארץ ועובר תהליך של הכשרה יחד עם המעסיק הקיים שצריך להעסיק שניים-שלושה עובדים ולא מעסיק 20 או 30, והקבלן הזה מכשיר את העובד במשך חודשיים-שלושה, נותן לו את הכלים, נותן לו את ההכשרה הנכונה לקבל את העבודות פה בארץ ולקבל את הסטנדרט הישראלי שהוא מאוד גבוה, ואז פתאום הקבלן מוצא את עצמו בלי ידיים עובדות. כמובן אחר כך יהיה את הצד של התאגידים מן הסתם, שזה גם בפן הכלכלי שלהם. אבל אני מסתכלת רגע על הקבלנים האלה שהסכימו ולקחו את העובדים הזרים וקלטו אותם לעבודה ומכשירים אותם. וזה לא דבר פשוט, זה תהליך מאוד סבוך וקשה. ואז פתאום אחרי חודשיים או שלושה העובד הזה בורח והולך לעבוד בשחור או במלונאות או מסעדנות או כל דבר אחר. זה מבחינתנו נזק שהוא בלתי הפיך, גם מבחינת היכולת אחר כך לשכנע את אותו קבלן לקחת שוב עובד זר, שוב לנסות, שוב לעבור את כל התהליך הזה. גם מבחינה תדמיתית. כי אנחנו היום נמצאים במקום שיש לנו הזדמנות אמיתי לבוא ולעשות שינוי של הרכב העובדים בענף. גם מהבחינה שאין לנו עובדים פלסטינאים ויכול להיות שגם לא יחזרו ולא יחזרו בעתיד הקרוב הנראה לעין. זה אחד. שתיים, כי הציבור הרחב גם מתקשה לקבל את העובדים, יתקשה גם לקבל את העובדים הפלסטינאים כאשר מדובר על להכניס אותם לתוך הבתים הפרטיים שלו. אז יש לנו פה הזדמנות אמיתית למדינת ישראל לקחת את העובדים הזרים ולהטמיע אותם בענף. אבל צריך לעשות את זה נכון. אז גם מבחינת הנושא של ההכשרות שצריך לתת יד גם לקבלנים, גם לתאגידים, להכניס בצורה נכונה את העובדים האלה לתוך הענף. גם לסייע לנו במציאת מדינות נוספות שאפשר יהיה להביא מהם עובדים מיומנים, שיש להם באמת ידע ומקצועיות בתחומי הגמר. שזו עבודה הכי עדינה והכי פרפקציוניסטית שצריכה להיות. גם מבחינת הנושא של הברחנות. לעשות אכיפה. כי ברגע שה-10-20 ראשונים יצאו מהמדינה בעקבות זה שהם ברחו מהתאגיד ומהקבלן אז העובדים האחרים יראו וייראו. וזה חלק מהתהליך. אני אשמח מאוד להמשיך לשתף פעולה בנושא הזה ולהציל את הענף, פשוט ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. ורוניקה, בבקשה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> שלום, ורוניקה רוזנברג, אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. קודם כל, בועז, בהצלחה. אני חייבת לומר שלראשונה המדינה הכירה בענף ואישרה מכסה לענף הניקיון, שהוא ענף קריטי וחיוני לרציפות המשק ובריאות הציבור. הוא נמצא בכל מוסד במדינת ישראל: בבתי חולים, ברשויות, במשרדים, בשטחים פתוחים, בתשתיות לאומית. אין מוסד שלא צורך שירותי ניקיון ואנחנו מבינים שזה הבסיס ובלעדיו זה קריטי. ענף הניקיון קיבל מכסות מאוד קטנות. המחסור מאז הקורונה שהחמיר גם במלחמה עומד על 45,000 עובדים. המכסה הראשונה עמדה על 450 עובדים, מתוכם מומשו 300 עובדים שעדיין גם לא כל העובדים הגיעו. אנחנו מדברים על תהליך שהתחיל כבר לפני למעלה משנה. התהליכים הם ארוכים. הענף גם למעשה מתמודד עם סוגיית הברחנים. וברגע שמדובר במכסה מינורית, מזערית, של מספר עובדים בודדים, אז גם עובד שבורח ונוטש ולא ידוע איפה הוא נמצא, ואני הפניתי את הבקשה לרשות האוכלוסין בהקשר הזה כבר לפני מספר חודשים ולא קיבלנו כל תשובה – הוא קריטי. הוא קריטי. המכסה השנייה אישרה 3,000. מתוכם מחצית בהבאה פרטית ומחצית שעתידה להיות בהסכם בילטרלי. גם בהסכם בילטרלי זה נכון שמדובר בענף ניקיון, גם בענף הניקיון יש הכשרה. אנחנו מתעסקים עם סוגים של חומרים, אנחנו מתעסקים עם חומרי ניקוי וכדומה. הבחירה בהמשך גם צריכה להיות נכונה ומותאמת לצרכים. המחסור בענף הוא מתמשך, הוא לא משהו שכרגע יתנו לי מכסה ובזה זה יפתור את הבעיה. לכן לכל מהלך שנעשה פה יש משמעות מאוד כבדה. הנושא של האגרות כמובן יידון מחר והוא מהווה נטל מאוד כבד. גם ברגע שזה נוגע לסוגיית הברחנים. יש שני נושאים שממתינים לאישור השר והוועדה, אמנם שר העבודה, שהם משמעותיים. אחד זה פיקדון עובדים זרים. עובדים זרים מגיעים, חדשים, מגיעים למדינה ולמעשה לא ניתן להפריש. הדבר השני זה הפחתת ניכוי שכר עובדים שנעשתה עבודה מאוד מאוד ארוכה ורצינית על ידי משרד העבודה והניכויים הוכפלו כמעט במחצית. ולא ניתן לממש אותם. אז גם זה משהו שצריך לקדם. דבר נוסף שהעלו פה שיש עובדים שמגיעים לארץ והם לא מתאימים, למשל ענף הבנייה. תנו לנו אותו, תסבו אותו לענף הניקיון. לא צריך לעבור את כל הפרוצדורה והתהליך הארוך והמייגע הזה של שנה בשביל שנוכל להעסיק. זה משהו שצריך לעשות איזה שהיא בחינה ולראות את האפשרות הזאת, כי אנחנו ממש משוועים לעובדים. וכל אפשרות אני חושבת שצריך לבחון אותה בכובד ראש, כי יש לנו. יש לנו עבודה לתת. וכמו שאנחנו יודעים, אין עובדים ישראלים. אנחנו גם משוועים לעובדים ישראלים, אבל לצערי זה לא המצב. תודה רבה. וזו הזדמנות גם לומר באמת שיש שיתוף פעולה מלא עם נקש וכל צוותו. ותודה רבה. המון בהצלחה וכמובן יש לכם גם את אתגרי הרשות עם הנושא של מחסור בתקנים, שאת זה גם צריך למצוא דרך. כי זה יכול מאוד לייעל את התהליכים. גם ענייני מחשוב, אני יודעת שיש בעיות של מחשוב וגם צריך לפתור אותם. כל דבר שיכול לקדם ולייעל הוא win win situation לשני הצדדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. דוד, בבקשה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> שימו לב שיש כאן שני אנשים שמדברים על שני תחומים וכל אחד בעצם אומר את ההיפך מהשני. את אומרת למעשה אם מישהו שפורש ממקום אחר, תביאו אותו אליי, אני אקבל אותו. אבל מצד שני אילן אומר שאני לא רוצה לשחרר אותו - - - << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לא, אבל אני אמרתי מישהו שלא מתאים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אותו דבר. תמיד הוא יכול להגיד לך אני לא מתאים. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לא, הפנייה אומרת אני לא יכול להעסיק אותו. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אילן אומר יותר מזה, אפילו אני לא רוצה שיעבור ממסעדה למסעדה אחרת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי פתרון לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא מענף לענף, ממסעדה למסעדה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי פתרון מושלם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אם אחד שהגיע לדוגמה לעבוד בחקלאות, יגיד למה אני צריך לעבוד בשמש? אני רוצה לעבוד במקום אחר. אז הוא בא תחת החקלאות, תחת המכסה של החקלאות. עשו את כל העבודה. מחר מוחרתיים ראה כי טוב, אמר תשמע, אני יכול לעבוד במיזוג אוויר בבתי מלון, אז יעבור לבית מלון. זו בעיה. אנחנו צריכים למצוא משהו שיכול להתאים לכולם ביחד ולא רק לענף מסוים. אני רוצה להזכיר את האמרה של הגשש החיוור ברשותכם. הוא אמר אם הוא למד כך וכך הוא היה טייס, לא היה טייח. אותו דבר גם פה. חבר'ה, אנחנו מדברים על עובדים זרים שבאים ממדינות נחשלות. מה לעשות? אני לא ראיתי עובדים זרים שמגיעים מארצות הברית. ואנחנו יודעים שחלק מהם הופכים להיות ברחנים. ואנחנו יודעים ולוקחים את זה בחשבון. אבל שימו לב שהשנה קלטנו מעל ל-50,000 עובדים ב-2025.. אם אנחנו לוקחים בחשבון שבערך כ-30% ברחנים, זה אומר 15,000 שהם אנחנו צריכים לטפל בהם. אני לא מכיר מתקני קליטה לכמויות כאלה של אלפים. ואנחנו מצליחים להשיג מתקני קליטה אחרי שבאמת ישבנו ישיבה ארוכה עם השר בן גביר שהקצה לנו ממש אגפים שלמים לצורך העניין הזה. לזכותו ייאמר שהוא נאות לבקשה שלנו והוא הקצה לנו ממש אגף שלם. אתמול בישיבה אצל ראש הממשלה העליתי את הנושא שוב. כי לכל מה שאתם אומרים זה אכיפה, אכיפה, אכיפה. לצורך האכיפה הזאת אנחנו צריכים מאות חדרים לכליאה. לא בית סוהר כבית סוהר כמשמעותו. זה לא, בואו, לא רוצחים, לא אנשים. אבל בכל זאת, הם עברו על החוק, עברו על התקנות שלנו ואנחנו רוצים להזהיר. אבל אנחנו צריכים לבנות ממש מתקני כליאה כאלה שמתאימים לאנשים מהסוג הזה. לא חייב להיות שם סורגים עם 17 מ"מ ברזל יצוק. זה יכול להיות אפילו חדרים כאלה שמשמשים ליום, יומיים, שלושה, ארבעה, עד שאנחנו מטיסים אותם חזרה. האמת שראש הממשלה באמת שמע אתמול את צעקתנו וקולנו ונתן הנחיה לסייע לנו בנושא הזה. אנחנו נראה איך אנחנו נעשה את זה. יכול להיות שנמצא איזה פתרון ביניים ואחר כך פתרון שהוא כולל ושיאפשר לנו לבצע אכיפה מיידית. איציק עושה את מלאכתו, אבל עכשיו הוא יעשה את מלאכתו עם אפשרויות שהוא יכול לבצע אותן. אם איציק עד היום יכול היה לבצע אכיפה של 30-40 אנשים באותו יום הוא יצטרך לבצע אכיפה של 150-200 ביום אחד. ויש לו את היכולת ויש לו את הכוח לעשות את זה ויש לו את הצוות של כוח אדם. אנחנו כדי גם כן לתגבר את הקצב של ההבאה, כלומר ברגע שמגיעים אנחנו צריכים להביא כמה שיותר מהר את העובדים הזרים. כי כל, מדובר בבניין, כן? כל יום שהם אל מקבלים זה הפסד כספי לתל"ג אפילו, עזבי אפילו ליזם עצמו. אני עניתי בצורה של נעשה ונשמע. אוקיי, יש בעיה במשרד החוץ? יש בעיה בקונסוליות, כי הקונסוליות לא מסוגלות לעבוד בקצבים האלה. לא מסוגלות לעמוד באלפים. הן יודעות לעבוד 10 פה, 10 שם, כך עשו את זה במשך שנים, כי לא הייתה כמות כזאת. והוא אומר לך, מנכ"ל משרד החוץ, יפרח מהקונסוליה, הוא אומר אדוני, אני מודה, אני לא יכול. גם אם תיתן לי כרגע תקנים אין לי איפה להכניס אותם, יש לי שם חדר וחצי. איפה אני אשים אותם? זה לא בנוי לצורה כזאת. אז אמרתי קודם כל נעשה ואחר כך נשמע. נתתי הנחיה, הנה, נקש לא אהב אותה בהתחלה, שאנחנו עושים. אנחנו עושים את הקליטה. אנחנו מוציאים את הוויזה. אנחנו עוקפים את משרד החוץ. ורק אחר כך נחפש ונמצא תקנים. אנחנו קודם כל לוקחים על עצמנו עבודה, כי אנחנו מרגישים את המחויבות שלנו לפיתוח של המשק עכשיו, בפרט אחרי המלחמה. ואנחנו רואים את הצורך ואנחנו רואים את אותם יזמים שמקבלים, אותם קבלנים שמקבלים את העובדים האלה כיצד זה עוזר להם ונותן להם את האפשרות להמשיך ולפתח. אני חושב שחלק מזה זה גם לאט לאט המחירים של הדירות יורדים. למרות שאף אחד לא האמין שאי פעם המחירים יורדים, והם באמת מתחילים לרדת. אם אנחנו נציף את המשק, בכוונה אני משתמש במילה הזאת, בעובדים זרים בבניין, ובשאר הענפים גם כן, אנחנו נוריד את המחירים. לגבי פנסיה, לא פנסיה, הדעה האישית שלי שמורה. אני חושב שאנחנו הגזמנו בנושא של השכר. אבל זה לא אנחנו קובעים. זה בעצם כנסת ישראל, הממשלה קובעת כמה הם ישתכרו. אבל דרך אגב, במיוחד בנושא של הסיעודיים. לצערי הרב לא כל סיעודי יכול להביא היום עובדת זרה, מפני שהוא לא יכול לעמוד בזה. אם פעם ביטוח לאומי היה מכסה את מלוא ההעסקה של העובדת הזרה, היום הוא צריך פי שתיים ממה שביטוח לאומי משתתף איתו. ולא כל אחד יכול לעמוד בזה. בעצם מי שנופל בתוך זה אלה המסכנים, שאין להם את היכולת, את האפשרות להעסיק. אנחנו ננסה לסייע לכם עד כמה שאפשר. אנחנו ננסה לבצע את האכיפה כמה שיותר. אבל תבינו, תבינו שזה מעבר ליכולתנו בכמויות כאלה שאנחנו מדברים עליהם. אנחנו הגענו כבר ל-220,000 עובדים זרים, זה שיא של כל הזמנים. כרגע אנחנו עובדים על עוד כמה עשרות אלפים כדי להגיע בסופו של דבר ל-330,000 עובדים זרים. בנוסף לזה עומד ברקע הגדלה מ-3.2% ל-4 פסיק משהו אחוז שהולך להיות. זאת אומרת, זה יהיה בסופו של דבר 400,000. וזה בלי המטרו שמדברים עליו. על המטרו לבד זה עוד 30,000 עובדים. איך נתגבר על זה? ואנחנו יודעים שיהיו ברחנים, לוקחים את זה בחשבון, כי זו סוג האוכלוסייה, נו, מה לעשות? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש פתרונות אבל. צריך לשמוע את הפתרונות שאנחנו מציעים כבר שנתיים. כשאתה אומר ש-30% מה-g2g אתם יודעים שהם ברחנים, אז למה אתה מכניס אותנו בפן הכלכלי? למה אני צריך לשלם 120,000 שקלים בחודש אגרות על ברחנים? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לגבי ה-g2g או b2b, שוב, זה לא בפנינו. הממשלה קובעת והיא גם לא עושה את זה ככה סתם. מדובר על סחר - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הסכמים בילטרליים והכול. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> בדיוק, סחר של בני אדם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> סליחה בועז, כולם מתלוננים על הסרילנקים והמדינה ממשיכה לרוץ לסרילנקה. אומרת לך נטלי לא מוצאים אנשים מספיק מקצועיים. אומרים לך המסעדות הם בורחים. אומרת לך הניקיונות הם לא טובים. שר הפנים ושר העבודה הסרילנקי שחתם את ההסכמים הבילטרליים ובתקופתו הגיעו הכי הרבה סרילנקים נעצר לאחרונה. אני לא יודע אם אתם יודעים. מנכ"ל ה-NCDC, הגוף הממיין של הודו נעצר ופוטר מעבודתו. זאת אומרת שבסוף המוצר של ה-g2g הוא לא נקי וצח כמו שמנסים לצייר אותו. יש פה עובדים שלנו ששילמו ים של כסף ב-g2g בשביל להגיע למדינת ישראל והם לא מקצועיים. כי אם אתה תביא עובדים מקצועיים יש אנשים שאתה יודע, בסוף יש לך אפשרות, סליחה, בתוך ההסכם הבילטרלי כתוב שהוא צריך לתת למעסיק ניסיון סביר להוכיח את רצינותו כלפי העובד. ניסיון סביר זה 90 יום. אפילו הם לא משלימים 90 יום, הם בורחים בשדה תעופה. עכשיו יגיעו הסינים, שאין להם את זה בתוך המסעדות, הסינים בשדה תעופה הוא אומר לך שלום והולך. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אנחנו בוועדה, הממשלה הקימה ועדת מנכ"לים. תאמין לי שלא צריך הרבה לשכנע אותנו להעביר מהבילטרלי ל-b2b. עשינו את זה, בישיבה האחרונה עשינו, העברנו. ככל שיש אנחנו מוצאים מעבירים מהבילטרלי ל-b2b. אבל צריך לזכור, יש לנו את משרד המשפטים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם בזה צריך לעשות אכיפה. תחקרו את האנשים שמגיעים. לגבי הקונסוליות שאתם מדברים על העומס, אנחנו הראינו נתון שאומר שרק 4% מכל העובדים שהגיעו נפסלו בקונסוליה. למה לעכב אותם בחו"ל. תביאו אותם בוויזה און ארייבל ישראל, תעשה להם תחקיר בנתב"ג, מי שלא טוב, סובב אותו. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> זהו, זה מה שאנחנו עושים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> סובב אותו. תעשה את זה פה, תשחרר את הפקק לכל השירותים, מסחר, תעשייה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אמרתי לך שאנחנו עושים נעשה ונשמע. לקחנו את זה עלינו. זה לא שלנו, זה של משרד החוץ. הבנו שמשרד החוץ לא יעמוד במשימה הזאת. אנחנו לוקחים את זה עלינו ולקחנו את זה עלינו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מצוין, מצוין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם העלו בפני ראש הממשלה את הסוגייה הזאת. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> משה נקש הפכתי אותו למנכ"ל משרד החוץ. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוא בטוח יעשה עבודה יותר טובה, בלי לפגוע ביפרח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לדוד כוכבא בבקשה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> שלום לכם, דוד כוכבא, מנכ"ל מועצת המובילים, ארגון ההובלה. עוסקים כמובן בהובלה במשאיות. לנו אין את הבעיה הזאת של נהגים שברחו לנו, כי אין לנו. אין לנו עובדים זרים, אז אין מי שיברח לנו. את הסיבות למה אנחנו מאוד צריכים את זה. טיפלנו בזה בדיונים הכותבים, גם בכתב, גם בפרוטוקולים. אני שומע פה את כל הענפים, אני שומע אלפים, עשרות, מאות אלפים עובדים. אין פה ענף אחד שדיבר ואולי אלה שידברו אחר כך שלא נתמך על ידי חברות ההובלה. אף אחד לא יכול לחיות פה יום אחד בלי הובלה ובלי לוגיסטיקה משוכללת. היום לענף חסרים 3,500 עד 5,000 נהגים. הזכרת, בועז, את פרויקט המטרו. אנחנו כבר יושבים היום עם אנשי המטרו ועושים מה שנקרא איסוף משאבים לנושא הזה. המטרו מזמין מאתנו כל יום 2,000 משאיות לפינוי עפר. אין לנו אותם. אין מי שינהג אותם. 2,000 משאיות ביום למשך 10 שנים. זה לא כולל את אלפי המשאיות שיצטרכו אחר כך להכניס בטון למטרו. הפרויקט הוא פרויקט אדיר, נפלא, פנטסטי. אין לנו נהגים לאירוע הזה. כמובן שגם אין לנו מפעילי צמ"ה לכל הדרישות האלה. ויפה שעה אחת קודם, אנחנו לא רוצים להתארגן חודשיים לפני כניסת המטרו לפעולה. ככל שאני מבין, לא הייתי בדיון האחרון, דובר על פיילוט. אנחנו תקועים בתחילת הפרוצדורה. השאלה מי מעלה את זה לוועדת מנכ"לים, איך אני מתחיל את הפרוצדורה? אנחנו רוצים דווקא ללכת לאט-לאט, עקב בצד אגודל. ביקשנו פיילוט של 500 נהגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שר התחבורה אמור להעלות את זה. שרת התחבורה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> משרד התחבורה צריך להעלות את זה בפני ועדת מנכ"לים. ועדת מנכ"לים שוקלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אנחנו יכולים רק להמליץ. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אבל היה פה נציג של משרד התחבורה בדיון הקודם, אני לא רואה אותו היום. יש מישהו ממשרד התחבורה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, הם לא הגיעו. הוזמנו ולא הגיעו. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> הוזמנו ולא הגיעו. אז אם הם לא הגיעו, איך יעלו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו בסיכום. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> השאלה אם הדיאלוג הזה הוא בינינו לבין משרד התחבורה או שזה האורגן שמפנה ובונה את סדר היום של ועדת המנכ"לים ומפנה את זה למשרד התחבורה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הפוך, אתה צריך את משרד התחבורה. הם יכולים רק להמליץ. ככה זה עובד. אנחנו פה שנתיים, למדנו את הביזנס. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אענה לך בקצרה על מה ששאלת עכשיו. בסוף יש משרד מקצועי מוביל את הבקשות של נקרא לזה הלקוחות שלו. אם משרד השיכון דואג להביא את הבקשות של ענף הבניין ומשרד החקלאות את הבקשות של ענף החקלאות. משרד התחבורה צריך להביא את הבקשות של ענף התחבורה. אותו דבר, הנה, משרד הכלכלה מביא את הענפים שלהם. הם הכתובת שלכם. הם יביאו את זה בפני ועדת המנכ"לים ושם זה יישקל. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אני רואה הרבה הצעות של משרד התחבורה ובתקשורת מופיעים הרבה מאוד הצהרות בנושא הזה, נהגי אוטובוס וכדומה. אני לא רואה כרגע תזוזה. השאלה אם הוועדה הזאת יכולה להעלות את הנושא, לפנות למשרד התחבורה? אנחנו כמובן גם נפנה וכמובן שגם פנינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פנינו, נפנה שנית. ואם לא, נקיים דיון. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> כרגע הנושא תקוע. מאה אחוז, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבירם אלון בבקשה. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה לכם ולכל המשרדים שעסקו בדבר הזה. אתם לא מבינים איזה גלגל הצלה נתתם פה לענף שלנו. אנשים מתקשרים אליי מידי שבוע, בעלי אולמות מתקשרים מידי שבוע ואומרים אבירם, איזה דבר מדהים עשינו פה. כי זה באמת חבל הצלה. אני רוצה להתייחס, להמשיך את השצף על סוגיית הברחנים, אבל להתייחס לזה גם מצד נוסף. אנחנו מדברים פה על כך שאין אכיפה ועל כך שאין מספיק גורמים שיכולים לאכוף וכל מיני תשובות כאלה. אני מסתכל על זה מהמקום השני. בסוף אנחנו נמצאים בנקודה של מה הועילו חכמים בתקנתם כאשר בעצם אם יש לי ברחנים ובמשך שנים אני לא יכול להביא עובד אחר בגלל שהמכסה שלי תקועה אצלו ובעצם נתנו עובדים זרים לענף כדי שבאמת נכניס עובדים שנוכל לייצר הרבה יותר, אנחנו באים למצב שבו במשך שנים המכסה שלי תקועה ואין לי את האפשרות להביא על אותו ברחן מישהו אחר במקומו. אני נותן לכם כדוגמה עכשיו: בעל אולם אירועים מהמרכז הביא שני עובדים. מעסיק מענף אחר הגיע לעובדים האלה, אמר להם אני נותן לכם יותר שעות עבודה, גם שלא על פי החוק. זאת אומרת, אנחנו נותנים לכם עוד שעות עבודה, בואו אלינו. באו לבעל אולם האירועים אמרו לו תקשיב, הציעו לנו לעבוד יותר בשחור, לא על פי חוק. אם אתה לא מאפשר לנו לעבוד אצלך יותר שעות אנחנו פשוט הולכים. הוא לא יכול לעבוד לא על פי החוק. הוא אמר להם גם אני לא עובד בצורה הזאת. הם פשוט הלכו. באותו רגע הוא הביא שני עובדים זרים, שניהם נגרעו לו מהמכסה, לא מהמכסה, הם נשארו על המכסה שלו אבל נגרעו לו ממצבת כוח העובדים. לכן זה בדיוק הסוגייה שאנחנו מדברים עליה שנכון שיש צורך באכיפה, אך גם יש צורך בשינוי המציאות שבה כאשר עובד בורח לי אני לא יכול להביא עובד אחר במקומו במשך שנים. אוקיי? זה שלוש שנים שאני לא יכול להביא עובד במקומו. זה אני מבין שיש בעיות מדינתיות על הנושא הזה. הבעיה, אני לא מסתכל על זה מהמקום של המדינה, אני מסתכל על זה מהמקום של המעסיק. ומהמקום של המעסיק, שלוש שנים עכשיו אין לי מכסה בגלל שאותו עובד בחר לא לעבוד באופן חוקי. וזו בעיה מלבד הסוגייה של האכיפה שצריך גם לטפל בה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה איזון בין הענפים, כי בענפים אחרים זה לא ככה. בסיעוד זה לא ככה, בתעשייה ומסחר שמגיעים עכשיו חדשים זה לא ככה. זה גם באגרות, גם בנהלים צריך לעשות איזון. והפתרון הכי גדול לברחנים, דיברנו על זה פה הרבה פעמים, בועז, זה פשוט לסגור להם את הדרכים הפיננסיות. לא יכול להיות שעובד ברחן יכול לפתוח חשבון בנק בבנק ישראל. להעביר כסף בצ'יינג'. לעשות לעצמו ביטוח רפואי פרטי, להיות חבר בקופת חולים. זה לא יכול להיות. אם אנחנו עכשיו בסופו של דבר נביא את הבנקים למצב שהם יחויבו אחת לחודש לבדוק, כמו שאנחנו בודקים ניכוי מס במקור, לבדוק עם העובד הזה מה הסטטוס שלו באתר הנפלא שעשיתם חדש. << אורח >> דולב אליהו אליאסי: << אורח >> סליחה, סליחה רגע. מה, מתי אני מקבל את הכסף של האגרות? כרגע יש לי את הכסף ששילמתי של האגרות. או שאני אקבל את הכסף או עובדים זרים. מר בועז, אני מזמין אותך, בוא תראה את המסעדה, אתה מצב שלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תקבל התייחסות עוד מעט, בסדר? תן לו לסיים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כן, אבל שנייה, תן לי רק לסיים. בסופו של דבר אם אנחנו נסגור את הפתחים האלה. אתה יודע שהיום עובד זר יכול להיכנס לצ'יינג' ולהפקיד כל סכום כסף שהוא רוצה ללא הגבלה ולהעביר אפילו באותו יום כמה פעמים. זה מה שעושים הסינים, אגב, בעשרות אלפי שקלים. מיליונים שמבריחים מהמדינה החוצה. יש פה עניין שאם בסוף בן אדם לא יהיה לו חשבון בנק, לא יהיה לו כרטיס אשראי, לא יהיה לו ביטוח, הוא יוכל להעביר קרן חירום, בדקנו, לפי האמנות הוא יכול להעביר 1,000 שקלים בחודש פעם אחת. ואז אתה גם יודע מאיפה הוא ביצע את הדברים ולחכות ובסוף האכיפה גם יכולה לאסוף אותו מאותם צ'יינג'ים. זה הפתרון הגדול. זה ולהוסיף את סרילנקה, תאילנד והודו למדינות הבטוחות. לא יודע למה משרד החוץ התחיל עם קניה. יש 500 עובדים מקניה, את מי זה מעניין? יש לך 20,000-30,000 עובדים מהודו וסרילנקה, מכל מדינה. אם הם יקבלו שלילה למי שבאמת לא זכאי לוויזה. ואגב, אני יכול לתת לך דוגמה. אני עצמי לפני שבועיים הייתי בסרילנקה, מיינתי אנשים ב-b2b. ניסחנו מסמך משפטי שהעובד חותם עליו מול עורך דין נוטריון במדינת המוצא, שהוא מצהיר שהוא לא פליט. ואז בסופו של דבר אתה בא ומגיש את זה יחד עם המסמכים בתוך ה-b2b ונגמר הסרט. הוא כבר חותם על זה. הוא מצולם בווידיאו. אני יודע שאתם עובדים על זה משה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא רק שעובדים על זה. זו סוגייה שאנחנו מדברים עליה איציק ואני המון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל זה קרה, איציק, הנה, אתה יודע, תסתכל במסלול הפרטי ותקבל החלטה. "בום", קורה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אייל, השאלה היא מה באמת הערך המשפטי של הדבר הזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> התייעצנו עם משרד המשפטים והיא קיבלה את זה. היא אמרה שאם העובד - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש פה משפטנים חכמים ממני. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> משרד המשפטים בדיון הקודם על נושא מדינות בטוחות היא אמרה שהיא מקבלת את זה. היא אמרה שאם העובד מצולם בווידיאו והוא חותם בשפתו ובאנגלית מול עורך דין שהוא נוטריון זה כבר כלי שיכול לסייע. אתה מבין? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> ואז כשהוא בא ואומר שהוא פליט אתה לא יכול לעשות כלום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל הנה, זה כבר קורה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> איציק התחנן לזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה כבר קורה. איציק, אני החתמתי עכשיו 200 חבר'ה. בואו, אתה יודע, תסתכלו איך זה עובד. זה עובד בשנייה. אתה מגיש את זה יחד עם המסמכים ל-b2b או ל-g2g, נגמר, סיימת את הסיפור. אבל חייבים לעצור להם את הנושא שהוא יכול להתנהל פה במדינה. לא יכול להיות מצב שכולנו פה נשלם אגרות. תקשיב משה, אני משלם 120,000 שקלים בחודש על ברחנים. למה שהוא יחיה פה? שיהיה לו חשבון בנק, יוצא החוצה עם חיוך. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> עזוב אגרות, תן לי עובדים. עזוב אגרות, באמת, שחרר אותי. קח לי את האגרות, קח לי מה שאתה רוצה, תביא לי את העובד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> למה לא לתת את זכות הבחירה? בן אדם או שיקבל את כספי האגרות בחזרה או שישחררו לו את ההיתרים מיד. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> שישחררו לו את העובד. תן לי עובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אגרות זה מחר. אלישע, בבקשה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> בוקר טוב, אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. בועז, הצלחתך הצלחתנו. כמה דברים ממש קטנים. דבר ראשון, נושא הבאה פרטית. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כבר רואים אצל רמי לוי, כולם תאילנדים. כבר לא רואים ישראלים בכלל. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> כן, עובדים זרים זה game changer, כמו שאתה יודע. אבל עדיין יש כמה אתגרים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני מקווה שאצלו אין ברחנים. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא, אין. כמה דברים, קודם כל נושא הבאה פרטית מול הבאה בילטרלית. תראה, הבאה בילטרלית מצמצמת דמי תיווך וסחר בבני אדם. אפשר להתווכח על האמירה הזאת כן או לא, אבל היא מעקרת מרכיב מרכזי אחד בהבאת העובדים וזה המעורבות של המעסיק בתהליך. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> סלקציה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא. זה שהמעסיק בעצמו מושקע בזה, גם במשאבים, גם בזמן, גם במחויבות, זה מייצר איזה שהיא מערכת יחסים בינו ובין העובד שמצמצמת אחרי זה ברחנות, מייצרת שביעות רצון גם מצידו כלפי העובד וגם מצד העובד כלפיו. ברגע שאתה מוציא את המעסיק מהתהליך, שזה מה שקורה בהבאה בילטרלית, שמקימים מאגר עובדים והוא רק מקבל אותם משם בלי יכולת לדעת מי זה ומה זה ומה הוא מקבל – זה מבחינתנו דבר שאי אפשר לחיות איתו. יש לי מעסיקים לא קטנים שאומרים אנחנו נפסיק להביא עובדים אם יהיה רק הבאה בילטרלית. זאת הרמה, זה המצב. אנחנו מבינים שיש משא ומתן, מבינים שהמדינה הצהירה בבג"ץ שזו דרך המלך, הכול בסדר. צריך לאפשר חלופות. לא יכול להיות שנתכנס לאירוע שיש רק הבאה בילטרלית ואז אתה גם מחויב רק למדינה אחת, כי רק עם מדינה אחת יהיה הסכם בילטרלי כרגע. וגם המעסיק ייצא מהתהליך. בסופו של דבר, אני מדבר בשם הענף שלי, הבאה פרטית זה האופציה היחידה שהמעסיקים, ואני מדבר עם מאות מעסיקים, מוכנים להביא בהם עובדים. אחרת אין להם שליטה על התהליך. וגם העובד בסופו של דבר יוצא מופסד מהדבר הזה. כי ברגע שהמעסיק השקיע כסף וזמן כדי להביא אותו, בסוף הוא מחויב אליו יותר. והוא ירצה יותר בהצלחה שלו, כי הוא השקיע בזה. דבר שני, אירוע הברחנים. דיברו פה לפניי, זה באמת אירוע גדול. בסופו של דבר לעמדתנו צריך לייצר איזה שהוא איזון בין הזכויות של העובד לבין הזכויות של המעביד. ברור שצריך להגן על העובד בסיטואציה הזאת, עובדים עוזבים את המעסיק מכל מיני סיבות. לא תמיד באשמתם, לא תמיד באשמת המעסיק, הכול בסדר. אבל בסופו של דבר עובד שעוזב מעסיק הוא גם לא יכול למנוע את זה ממנו, הוא גם משלם את החלק היחסי בתנאים מסוימים של האגרה השנתית. הוא גם לפעמים גר במגורים שהמעסיק עדיין מממן לו והוא גם לא מקבל היתר חלופי. הוא נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית שאין לו בה אף זכות, אני מדבר על המעסיק. והוא בסופו של דבר צריך את העובד הזה. עכשיו, לפי הנוהל מתחילים לספור לך את השלוש שנים רק אם העובד נקלט אצל המעסיק החדש או אם הוא עזב את הארץ. אבל אם המעסיק בא, דיווח לרשות האוכלוסין על העזיבה של העובד, המינימום של המינימום זה שיתחילו לספור לו את זה מאותו רגע. אם העובד מסתובב בארץ ולא יודעים איפה הוא אז למה מתחילים לספור את הזמן הזה רק מהרגע שהוא עזב את הארץ או נקלט אצל מעסיק חדש? דבר שני, למה שלוש שנים? מה זה, סנקציה נגד המעסיק? יש לי מעסיקים שהעובד ביום שהוא נחת בישראל, שמעת את זה כאן מענפים אחרים, הוא עזב. כי הוא מראש תכנן להגיע לכאן עלאק עם אשרת עבודה למעסיק X ועבר פה לאן שהוא רוצה. עם החבר'ה שלו כאן, לענפים שהוא רוצה, בצורה חוקית, בצורה לא חוקית. עבר לענף אחר בצורה לא חוקית בכלל. אבל מה אשם המעסיק ששלוש שנים עכשיו לא יקבל היתר אחרי שהוא השקיע. אתה יודע כמה הוא משקיע כדי להביא אותם לכאן. צריך למצוא לזה פתרון. דבר שלישי, דיברת על זה בעצמך קודם, צוואר הבקבוק שנמצא בתהליך של הבדיקה של המסמכים. גם בשגרירויות בחו"ל, גם אצל רשות האוכלוסין. אתם עושים עבודת קודש. אבל בסוף נוצר איזה שהוא צוואר בקבוק שיש אלפי בקשות וצריך לתת להם מענה בלוחות זמנים סבירים. יש לי מעסיקים שעוד מהפעימה של מרץ לא סיימו לקבל את העובדים, בגלל שלוקח זמן לשיוכים ולהברקות. צריך למצוא לזה פתרון. אנחנו תומכים בפתרון שלך, אבל הוא צריך לקרות ומהר. כי בסופו של דבר מושקע פה גם הרבה כסף וגם המחסור בינתיים אצל המעסיקים במגזר העסקי הוא מאוד גדול וצריך למלא אותו בעובדים האלה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> תתפלא לשמוע שגם לנו קשה למצוא עובדים ואנחנו אולי נביא סרילנקים שיעשו את ההברקות האלה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני יודע. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אף אחד לא מוכן לעבוד במשכורת של עובד מדינה, אז אולי רק עובד זר יעשה את זה. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אם היו מקבלים אצלכם כמו עובדים זרים בשכר אולי היו באים. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> נושא המגורים שצמודים למעסיק. תראה, יש ענפים, דוגמה בחקלאות, שיש אפשרות בתנאים מסוימים לשכן את העובדים בצמוד לבית האריזה או לשדה. אנחנו יש לנו המון מקרים כאלה בענף שלנו של מסחר ושירותים וגם אני שומע על זה בתעשייה, שהמעסיקים רוצים לשכן את העובדים בצמידות לבית העסק, אבל אי אפשר בגלל שהקרקע לא מסווגת כמגורים. רמ"י נתנה לזה פתרון בחקלאות. אנחנו מבקשים למצוא את הפתרון לזה כמובן בשמירה על התנאים והזכויות של העובד. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> מאחר ואני גם יושב-ראש ועדה מחוזית תכנון ובנייה בצפון אז אני מכיר את הנושא. בחקלאות יש את הפתרון כי אין לזה בעיה מבחינה כביכול הגנת הסביבה. אבל אם אתה נמצא בתעשייה ואתה רוצה לשכן אותו בתעשייה, הרי בתעשייה יש לך שם חומרים מזהמים. ויכול להיות השפעה של משהו אחר שם, מפעל לפלסטיק שמזהם. ואז זה פוגע באיכות החיים או בחיים שלו, של אותו עובד. אם לדוגמה באזור תעסוקה שאין שם מזהמים, אז אפשר לעשות שם שינוי ייעוד או לפחות שימוש חורג ואז אפשר כן לשכן. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> השאלה אם אפשר לעשות שימוש חורג בצורה רוחבית למעסיקים של עובדים זרים. כי גם לשנות לשימוש חורג לוקח זמן. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כל מקרה נדון לגופו. ובעצם אחד הגופים המשפיעים או בעצם המכריעים שם זה המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני לא מדבר על מקומות עם חומ"ס. אני מדבר על שטחי תעסוקה ומסחר שאין בהם חומרים מסוכנים וגם לא מדובר על לאחסן את העובד בתוך שטח המפעל, אלא במגורים צמודי מפעל. פשוט הקרקע לא מסווגת כמגורים, אז אין אפשרות להלין שם את העובדים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> זה כל מקרה לגופו נדון בוועדה המקומית. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר שאנחנו לא מאחסנים עובדים, הם לא חפצים, הם בני אדם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> זה שימוש חורג וצריכים לראות שיש לו תנאים נאותים, צריך לראות שהוא חי במקום שזה נראה, שזה דירה לכל דבר ועניין. שירותים, ביוב, הכול מכל וכל. פתחי אוורור. אי אפשר להגיד שאני שם אותו באיזה שהוא מקום. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אז למה בחקלאות יש אישור גורף לזה? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> יש להם מגורים מסודרים בחקלאות. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> כן, אבל יצא נוהל של רמ"י שמאסדר, בתנאים מסוימים, אבל מאסדר את זה בצורה רוחבית. לא כל מעסיק צריך לפנות מחדש ולקבל אישור חורג. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כי בחקלאות זה פשוט. יש לך שם מבנים שיכולים להיות שם, שהם מבנים - - - << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא רק יבילים אני מדבר. נתנו את האישור גם וגם. יבילים כמובן. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> בודקים כל מבנה לגופו. זה לא, אתה לא יכול לשים אותו באורווה. אתה לא יכול לשים את העובד - - - << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא, לא, אני מדבר במגורים בסטנדרטים לפי תקנות מגורים, הכול בסדר. אבל עדיין, שיהיה משהו רוחבי. שאם הוא עובד ב-X תנאים שיתנו לו לשכן שם את העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דן, בבקשה. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> שלום לכולם, דן ורשבסקי, יו"ר איגוד מנופאים. רז מקצועות הבנייה. אני לא אדבר הרבה. כישראלי, קודם כל, שחי פה ורוצה לגדל את ילדיי, ואני חושב שכמו שהדרישה שלנו בתור ארגון עובדים ממעסיקים היא לשמור על החוקים, הדרישה שלנו מהעובדים שבאים מחו"ל היא גם לשמור על החוקים של המדינה. אוקיי? רק מה מצחיק? שמי שאמון על האכיפה פה, שזה ממשלת ישראל קודם כל, יש פה קצת אי הבנה פשוטה. למה תייר שמגיע בא לשלושה חודשים, מעבר למכסה שמותר לו לזמן, תופסים אותו בחוץ, ויש כאלו שבאים לפה לעבוד. אוטומטית הוא נוסע לשדה תעופה. למה פועל זר שעבר את התקופה של בלי ויזת עבודה הוא צריך מתקן כליאה וכל כך הרבה זמן? חבר'ה, זה צריך להיות מהיר. אתה נמצא בארץ לא כחוק? אתה צריך לעוף מפה. שמי שיבוא, הבעיה היא אכיפה ועלתה. גם כשיש אכיפה היא מתבצעת כל כך איטית. בגלל כוח אדם, ממשהו, היא לא מביאה את ההרתעה. הם לא מפחדים היום. יש פה פועלים כבר שהם בנו עסקים באופן לא חוקים. פועלים זרים. אני לא מדבר עכשיו על קבלנים וזה. הם בנו פה עסקים באופן לא חוקי וכולם פה מסביב לשולחן וגם משפטנים יודעים, פשוט אף אחד לא מתעסק בזה. וכמו שאמרתי בדיון הקודם הנזק הוא לא ממה שקורה עכשיו פה. הפועלים האלה יושבים היום ומספרים לחבר'ה שלהם בבית, חבר'ה, אני עובד איתם, אני מדבר איתם ברוסית, אני מדבר איתם בשפות אחרות. בוא, בוא תגיע לפה. ותשמע אחי, תעשה מה שאתה רוצה. וזה באמת ככה. אני עכשיו לא אומר שהחבר'ה לא עובדים, הכול מצוין. המשפטנים, אני לפעמים מתפלא, אתם לא חיים במדינת ישראל? אתם לא מגדלים פה את הילדים? או שכנראה אתם גרים במקומות כל כך, אני גר בלוד נגיד. יש פה אנשים גרים גם במקומות, אני רואה מה קורה. כנראה שאתם חיים יותר מידי טוב שלא אכפת לכם ממדינת ישראל. הרי שזה עובר וזה מגיע לפשיעה. בסופו של דבר זה פוגע בנו. ואם אנחנו לא נדע להתעסק עם הדבר הזה, שזה כרגע עבודה לא חוקית ואחר כך העסקה לא חוקית של אותם זרים שעובדים לא כחוק, אנחנו גם נקבל פשיעה לא חוקית של זרים ומאפיות פה שאנחנו לא נצא מזה. על זה אני מדבר. תחשבו שאתם פה כל משרדי הממשלה, כנסת והכול, שהילדים שלכם יהיו בבעיה. הילדים שלי יגדלו במקום לא טוב. ואז כשאתם תחשבו על זה, כשאתם תבואו לשבת מסביב לשולחן, כי עכשיו אני רציתי לדבר, סתם נגיד, שהבעיה שלנו פה בגלל שאין לנו עובדים ישראלים. אבל זה לא לנושא פה, כי זה במקומות אחרים, בוועדה אחרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אלעד, בבקשה. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> תודה כבודה, בוקר טוב. אלעד כהנא, קו לעובד. אני הולך לדבר על בעיות בהקשרים אחרים לגמרי ממה שנאמר פה עד כה. אני רוצה להגיד שזה לא קל לשבת ולשמוע את הבעיות של המעסיקים. וגם הבעיות שאני הולך להציף הן לא אמורות להיות קונטרה לבעיות של המעסיקים. אני חושב שגם בחלק מהמקרים יש הסכמות. אני רוצה להציג בעיות שמגיעות אלינו בקו לעובד מזווית העובדים. אני אדבר רק על מי שמגיע אלינו כמובן. לא מכל הענפים פה, אגב, גם מגיעים אלינו. וחשוב לי רק להגיד, אני לא מתיימר להגיד שהמצב שאני הולך לתאר הוא נכון לכל עובד, הוא בוודאי גם לא נכון לכל מעסיק. אנחנו גם רואים עובדים שעובדים אצל מעסיקים הגונים, חשוב לומר. אבל בכל זאת מגיעות אלינו לא מעט בעיות שהן בהחלטות דורשות התייחסות והן רוחביות ואני הולך לדבר על כמה ענפים. לצערי אין כאן עובדים בעצמם ואני אחד, אז אני כן רוצה לשקף את מה שעולה אצלנו ואני מאמין שזה מגיע גם לגורמי האכיפה בסוף, גם ברשות, גם במשרד העבודה ובמשרדים אחרים. אני אשתדל מאוד לקצר, כתבנו גם נייר עמדה. אני קודם כל אגיד שבעיית התקנים והאכיפה היא בעיה גם מזווית של זכויות עובדים. אנחנו העברנו כמה וכמה תלונות, אני חושב שחלקן גם התקבלו, חלקן עדיין מטופלות. ברור לי שגורמי האכיפה עמוסים, אני לא חושב לרגע אחד שמישהו שם יושב רגל על רגל. אבל זה משפיע. זה משפיע, הטיפול בפניות, הזמינות אליהן. עובד שמתקשר ולא חוזרים אליו. יש לזה משמעות מאוד גדולה. חלק מהעובדים תוארו פה כברחנים שעוזבים. יש גם אנשים שנשארים במקום העבודה שלהם, חלקם במקומות יישוב מאוד מבודדים. לא תמיד עומדים בתנאי התקנות. אנחנו ראינו תלושים, ואני לא אעבור על תלושים, לא צריך אפילו להגיע לשטח. דברים שנמצאים להבנתי במינהל עובדים זרים, שמראים שכר של 3,000 שקלים בחודש. כתוב בתלוש, זה לא המצאה שלי. ראינו שכר במינוס. ניכויים אסורים. כל מיני בעיות שלדעתי אפשר, אם היו תקנים. שוב, ברור לי שבכוח האדם הנוכחי זה בלתי אפשרי, לא היה צריך אותי בשביל זה. זו בעיה מאוד משמעותי. בסוף, ככל שזה מתקבע ומתרחב זה יוצר גם מרוץ לתחתית ומשפיע, אגב, לא רק על העובדים הזרים, הוא משפיע גם על העובדים הישראלים. יש מעסיקים הגונים, זה פוגע בהם. זאת אומרת, מעסיק שדווקא כן רוצה לשלם טוב ונכון. עובדים ישראלים שבסוף אם ענף מתרגל, אני לא חושב שאנחנו עוד שם, אבל אם זה מגיע לזה וענף מתרגל לשלם מאוד מאוד מעט לעובד זר זה ישפיע גם על העובדים הישראלים ועל התלות. אני אגיד שאנחנו פנינו לפני כחודשיים-שלושה למינהל עובדים זרים בבקשה לפחות לפרסם הנחיה במצב הזה למעסיקים, על דברים בסיסיים שאסורים. זאת אומרת, אני לא חושב שזה מחלוקת. לקחת דרכון לעובד, לאיים עליו בגירוש אם הוא אומר שהוא רוצה להחליף מעסיק. אלה דברים שאנחנו רואים. לא אגיד שאנחנו רואים את כל המעסיקים, זה לא המצב. אבל אנחנו רואים אותם אצל לא מעט. וזה גם, אגב, בעיה שמהדהדת ושוב פוגעת במעסיקים. אליי כבר מגיעים עובדים שכאשר הם שואלים אותי איך הם מתפטרים. ואני אומר להם אתה נותן הודעה מוקדמת, אתה נותן מכתב פיטורים. גם כדאי לך שלא יקזזו לך תמורת הודעה מוקדמת. חלקם אומרים לי אבל אז יגרשו אותי. לא תמיד הם יודעים, הם לא ניסו בהכרח. יכול להיות שהמעסיק שלהם הגון, אבל הם כבר שמעו מחברים שלהם שהגיעו אלינו, אגב, חלקם, וחלקם גם הועברו אחר כך למקלט לקורבנות סחר. זה לא רק סיפורים של קו לעובד. התופעה הזאת קיימת. בהינתן בעיות אכיפה אני חושב שלכל הפחות לפרסם, אני לא חושב שלמישהו פה בשולחן הזה יש איזה שהיא בעיה עקרונית או משפטית עם זה שיש דברים מסוימים שהם קו אדום שאסורים למעסיק, שהם יכולים להיות תנאי לשלילת היתר למי שחוצה אותו ומתנהל ככה. זה מכתב שנשלח בספטמבר. אפילו את ההנחיה באמת הפשוטה והבסיסית הזאת לא ראינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אתייחס לזה, למכתב שהם שלחו, בסיכום שלי. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אוקיי. אני רוצה רגע כמה מילים, ואני לא רוצה להרחיב על זה, כי באמת הרחבתי בדיונים קודמים על כל הנושא של מה שנקרא הבאה פרטית אל מול בילטרלי. אני רוצה לשקף את הצד השני. נאמר פה, בדרך כלל אומרים קו לעובד, משרד המשפטים. הבאה בילטרלית היא תוצאה של החלטת ממשלה ב-2005. היא נבחנה לאורך השנים גם בידי מחקרים של רשות האוכלוסין וההגירה עצמה שמצאה אותה כיעילה במניעת דמי תיווך. אני אגיד, קו לעובד אין לו תמלוגים מבילטרלי, אני לא מעורב בבילטרלי. את חלקם לא ראינו, למרות שביקשנו. הסכם בילטרלי שלא משיג את מטרתו ויש בו דמי תיווך הוא משהו שמאוד חשוב לנו לדעת עליו. אני שואל עובדים שמגיעים אליי. שוב, לא מכל הענפים פה הגיעו אליי. לי אין מידע על דמי תיווך בבילטרליים. זה לא אומר שלא הוציאו שם כסף. יש תשלומים על טיסות וכו'. פרטי כמעט בהגדרה מאופיין, זה שוק פרטי, הוא עובד על רווח. גורם התיווך שמגייס בסוף הוא גורם במדינת המוצא. יכול להיות שהוא עושה קופה על המעסיק בישראל, אבל הוא יעשה קופה גם על העובד. אלה דברים שתועדו בספרות אקדמית, בממצאים של רשויות, משרד העבודה, משרד התמ"ת בזמנו, רשות האוכלוסין. בעיה מאוד גדולה של דמי התיווך. אני לא רוצה להרחיב הרבה, דווקא אולי בדיון הבא אני אדבר על מה המשמעות של דמי תיווך בסיעוד, מאוד גבוהים. איך זה מתגלגל על המעסיק הרבה פעמים. איך זה דוחף עובדים לדרוש יותר שכר, לעזוב עבודות. וכמובן על העובד עצמו. עובד שמתחיל את העבודה שלו בחוב ויודע שהוא לא יכול להתפטר בגלל זה, הוא לא יכול לחזור הביתה אם הוא לא מתאים. אבל אני אגיד שאנחנו גם נתקלנו, ונתקלנו בזה גם בענפי הכלכלה וגם בענפי הבניין, ששם בעבר הייתה באמת חובת מיונים שהיום לא יודע אם היא לא קיימת, אבל לא קיימת באותו היקף בוודאי. של עובדים שהגיעו עם הבטחות לעבודה א' ומצאו את עצמם בעבודה ב'. שוב, בסוף מי שמגייס אותם זה מאכערים במדינות המוצא. אני בטוח שיש תאגידי בניין שבוחנים את העובדים שלהם, זה האינטרס שלהם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> רובם. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אני ראיתי גם כאלה שלא בחנו. אין לי מה לומר. העובד לא פגש מעולם ממיין, בוחן, מאף אחד. הוא לא בא ממסלול המיונים, הוא לא בא בבילטרלי. אני ראיתי את המסמכים שהציגו לי עובדים על מה הובטח להם על ידי הגורם המגייס שם. מאוד שונה ממה שניתן להם כאן. אני מדבר לפעמים אפילו על סוג האשרה. אנשים שהבטיחו להם להיות טבחים, אנשים שהבטיחו להם להיות נהגים. ובסוף הם מגיעים. עכשיו, זה פוגע במעסיק. אין לי ספק שמעסיק שנתקע עם עובד כזה מכל הסיבות שאמרו פה, הוא נתקע איתו. זה פוגע גם בעובד. יש איזה הנחה ששוק פרטי עובד טוב. יכול להיות שזה עובד, אין לי כוונה להתווכח עם זה, אבל זה לא בהכרח עובד טוב. כשאין פיקוח בכלל זה מה שבסוף נכנס במדינות המוצא. הסכמים בילטרליים אני חושב לפחות בעשור הקודם, אני חושב שרוב מי שנמצא כאן בשולחן מדבר על הניסיון שלו מהשנה-שנתיים אחרונות עם הודו וסרילנקה. אני חושב שצריך להזכיר את הניסיון שנצבר בעשור שלם עם שבע מדינות, אם אני סופר נכון. שהיום למשל בענף החקלאות אם ישאלו, אחרי הרבה שנים שאמרו תביאו לנו מחוץ לבילטרלי, לא רוצים את התאילנדים, לא רוצים את התאילנדים, היום לא רוצים לא את ההודים, לא את הסרילנקים. רוצים רק תאילנדים. אני לא חושב שלמישהו היו תלונות על האיכות והאופן שבו עבדו הסכמים בילטרליים עם מולדובה שלדעתי עדיין עובד, עם סין וכו'. אז הסכמים בילטרליים לא טובים אפשר לטייב, זה חשוב לטייב, לא אפשר, צריך. גם בשביל העובד וגם בשביל המעסיק. אבל יש בעיה עם גיוס פרטי בסופו של דבר. זה לא סתם המדינה עצמה אמרה את זה במשך הרבה שנים. אני אגע נורא בקצרה בשתי בעיות נוספות, שהן כלל ענפיות. אחד זה על ענפי הכלכלה, התעשייה והמסחר והשירותים, שהיום, וזה לא רק היום, זה בעצם מהיום שפתחו אותם. אין בהם אפשרות למוביליות. עובד, דיברו כאן על מה שנקרא ברחנים, יש גם עובדים שמפוטרים. אליי גם פנו עובדים שמפוטרים. המעסיק החליט שמסיבות מסוימות לא מתאים לו. לפעמים עם שימוע, לפעמים בלי שימוע. לא משנה. הוא פוטר. מה הוא עושה עכשיו? בענפים אחרים, חקלאות, סיעוד, יש לשכות השמה מורשות שאמורות למצוא לעובד מעסיק במקום. אגב, גם למעסיק מוצאות עובד שנמצא פה במקום לשלוח אותו לגייס מחו"ל. בענף הבניין יש תאגידי כוח אדם שבסופו של דבר כולם חברות כוח אדם שאפשר, עושות את אותה עבודה וזה לא משנה איפה הם יושבים וכו'. ענפי הכלכלה הם ענפים מאוד מרובדים. זה מספר גדול של ענפים מאוד שונים זה מזה, גם בעבודה שעושים, גם בשכר שעושים. ובסופו של דבר אין, עובדים, אנחנו לא לשכת השמה. אסור לנו, אנחנו לא יכולים, זה לא הכלים שלנו. עובד מתקשר אליי ואומר לי אני פוטרתי, התפטרתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה עושים עם העובד למעשה? << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> זו שאלה מאוד גדולה. ואני חושב שזו בעיה אכיפתית. אנחנו מקבלים לפעמים תלונות של עובדים שלא התפטרו, פוטרו, אלא רוצים להחליף מעסיק כי הם עובדים בתנאים באמת לא טובים. אני מדבר על להתקלח על צינור בחצר, סיפור שהגיע אלינו לא מזמן. עכשיו, אין לי מה להציע לעובד כזה. אני יכול להגיד לו תתפטר ותחליף מעסיק. והשאלה הבאה היא איך, איך אני מוצא? אני דובר סינהלה או תאית וכו'. היום זה כבר באמת ערב רב של שפות. הוא עובד בערב רב של מקצועות. אני יכול לשלוח לו רשימה בעברית של בעלי היתרים שכל מה שיש בה זה פשוט שמות בעברית שלא אומרים גם לי כלום, עם מייל. עם 600 חברות. אף אחד לא יעשה את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זו סוגייה רק במסחר ושירותים או בעוד ענפים? << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> זו סוגייה בענפי הכלכלה, במסחר ושירותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעשייה אתה מתכוון? << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> תעשייה ומסחר ושירותים. אני מאמין שזה גם פוגע בסוף במעסיקים, כי גם מעסיקים, והיו לנו מעסיקים שדיברו איתנו על זה. הם היו רוצים לקחת עובדים שנמצאים כאן במקום לפנות עכשיו לחו"ל להליך הגיוס, לפעמים להשקיע כספים. הם גם לא יודעים איך למצוא. זאת אומרת, בסוף מה שזה יוצר זה דלת מסתובבת. כי עובד כזה שלא מוצא גם תופס את ההיתר להבנתי, למעסיק. גם בסוף לא יחיה מהאוויר וכולם בהבאה פרטית בענפים האלה. הם כולם עם חובות. הם יעבדו איפה שהוא. ופשוט יביאו מישהו אחר במקומם עם דמי תיווך. זו בעיה מאוד גדולה. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה מבנה התאגידים בבניין. אני חושב שמבנה התאגידים, ואני מדבר עכשיו מזווית העובדים, הביא הרבה דברים טובים לעובדים. אני חושב שהוא יצר מוביליות בין קבלנים. אני חושב שהוא מבטיח שכר, הוא מאפשר פיקוח. לצד זאת, יש גם בעיות בדרך שבו הוא מיושם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> עד שסוף סוף הסכמנו על משהו. לא צריך את ה-"לצד זאת". << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> לדעתי יש לנו הרבה הסכמות. ומה שאני הולך להגיד הוא לא עכשיו על תאגידים, אלא דווקא על הדרך שבה המודל מיושם על ידי רשות האוכלוסין. דברים שאפשר לטייב ולתקן. אגב, לדעתי, שוב, גם לטובת תאגידים היה שולחן עגול לפני המלחמה אמנם, על הממונה על זכויות עובדים זרים דאז בענף הבניין. התמקד לא רק על תאגידים, אבל גם על תאגידים. היו המלצות על קשר בין התאגיד לבין העובד. בסוף זה מודל העסקה קבלני. יש לו חסרונות. עובד לא רואה את התאגיד שלו בשוטף, הוא מדבר עם הקבלן. אנחנו נתקלנו בלא מעט תאגידים שלא מדברים עם העובד שלהם בכלל, הם בקשר רק עם הקבלן או עם איזה שהוא מאכער שעושה בשמם כנראה כל מיני דברים שלא תמיד הם חוקיים. לדעתי התאגיד לא תמיד יודע. זו עדיין אחריותו, אבל הוא לא תמיד יודע. פנה אליי לפני שנה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו קצרים בזמן. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אני מסיים. פנה אליי עובד סיני שאפילו לא ידע למי הוא מגיש מכתב התפטרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו גולשים לדיון הבא והמנכ"ל עדיין לא התייחס. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אני אומר, יש דברים שאפשר לטייב. יש המלצות על זה. זה לא דברים בשמיים או דברים גדולים. אני חושב שזה יועיל גם לעובד, אבל גם למעסיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. שמעון, בבקשה. אחר כך אביבית בקצרה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> ממש בקצרה. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה. לגבי תאגידים, אנחנו באמת מזהים לצד הדברים שנאמרו אנחנו מזהים גם תופעות אחרות כמו תאגידים שמביאים זרים ומעסיקים אותם בכלל לא בענף, אלא בענפים אחרים, ענפי תעשייה וכאלה. בניגוד לדין, ואנחנו רואים את זה כתופעה. אנחנו רואים גם חלקם מנסים להוציא עצמאית זרים, בכוח מהארץ. שזו עוד תופעה שאנחנו מזהים. לגבי מסעדות אנחנו, שוב, אני חלילה לא מכליל, אבל אנחנו גם מקבלים אינדיקציות ומטפלים בבעיות של תלונות די חמורות של עובדים לגבי תנאים לא הולמים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תפרט. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני מעדיף לא, כי אלה דברים - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כי זו האשמה מאוד קשה. אני מייצג את המסעדות. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני אמרתי, אני לא מכליל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי בדיון הבא. אם יהיה זמן אני אתן לו להשלים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אבל אני מצביע גם על הצד האחר של הדברים. יש מעסיקים שבהחלט תורמים למצב הזה של נטישה של עובדים ושל העסקה שהיא לא מעניקה זכויות בסיסיות לעובד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> במסעדות? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני לא דיברתי ספציפית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אמר בכלל הענפים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> גם במסעדות, אדוני. גם במסעדות אנחנו מטפלים כרגע בתיקים די חמורים. ואני לא מכליל. אני מדגיש ואומר אני לא מכליל, אני מציין עובדה. בסדר? בלי פרשנות, עובדה. די ברורה בעניין הזה. לגבי אלישע, אני אשמח לשאול אותך באופן ספציפי. אם הייתי שואל את העובדים שלך בענף שלך, דיברת על הבאה פרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מסחר ושירותים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כן. הייתי שמח לשמוע את התשובה שלך לגבי אם הייתי שואל את העובדים שלך, את העובדים הזרים כמה הם היו משלמים לדעתך כדי להגיע לפה. עובד ממוצע שעובד אצלך, אתה יכול לענות? אתה לא יודע? << אורח >> קריאה: << אורח >> כל סכום. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני אבדוק. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אתה צריך לבדוק את זה? אתה צריך לבדוק את זה? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> בבילטרלי זה פחות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם בבילטרלי יש עדויות ששילמו הרבה מאוד כסף. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני מדבר על עדויות שאנחנו נחשפים אליהם. רבותיי, אני מדבר על עדויות שאנחנו נחשפים אליהם. כרגע אם אנחנו מסתכלים על הממוצע לגבי הדברים האלה, גם במיוחד בענפים האלה. אתה שואל את העובדים, אתה יודע את זה טוב מאוד. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כן, כן. בסוף בסוף בכל המקומות האלה זה לא משלוח היד שלהם. הוא מסעדן. עולם התאגידים צריך להתרחב. אתה יודע, אם אתם רוצים שיהיה לך זה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לי הציעו כסף, הציעו לי 500 דולר. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו מזהים חברות שצצות במהירות שיא שעוסקות בתיווך עובדים וגובות סכומים מאוד משמעותיים מהעובדים. זה לצד החברות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל גם פה, איפה רשות ההגירה להכניס חברות מאושרות ותסגור את הפינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל תודה. אביבית, את יכולה להתייחס לתקנות? כי יש לי הרבה, פונים אליי הרבה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לגבי תקנות הניכויים אנחנו יכולים להגיד ששר העבודה חתם עליהם, הוגשו לוועדת העבודה. נקווה שבאמת יקבעו לנו דיון בקרוב. עשינו עבודה באמת מאוד מורכבת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נבקש מיושבת-ראש הוועדה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> עשינו עבודה מאוד מורכבת וארוכה וגם אנחנו רוצים להביא את זה לקו סיום. לגבי תקנות הפיקדון אז באמת נעשית עבודה משותפת. אפרת גם יכולה להרחיב על העניין הזה, בשתי מילים. אבל כן זה מתקדם. יש מהלכים של כמה משרדים באמת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יובא לוועדה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אז רק נעדכן שהעברנו לפני שבועיים החלטת ממשלה שמעניקה סמכות קונקרטית לראש הממשלה, סמכות של שר הפנים בנוגע לתקנות הפיקדון. כי כזכור כבר בחודש מאי שרי הפנים והעבודה היוצאים, הקודמים קודמים, הניחו בוועדת העבודה טיוטה של תיקון לתקנות הפיקדון כדי להחיל את התקנות על כל הענפים. בינתיים השרים עזבו, חלו שינויים, גם בהרכב הוועדה עצמה. בכל אופן, כרגע המצב הוא שאנחנו מנסים שני המשרדים ביחד לקדם, בעצם להניח מחדש את הטיוטה. יש לזה דחיפות משמעותית בגלל שבענף התעשייה החל מה-1 בינואר לא ניתן יהיה להכניס עובדים זרים חדשים ללא תחולה של תקנות הפיקדון. בענף המסעדות ובענף מסחר ושירותים, שני ענפים שעלו פה, אין בכלל תחולה מה-1 במרץ 2025 לתקנות הפיקדון. לכן כרגע הנחה משותפת של שר העבודה, נכון, גם לגבי מוסדות סיעוד. ועדת מנכ"לים אישרה כל מיני, אישרה סוגים גם במוסדות של משרד הבריאות וגם במוסדות של משרד הרווחה. ועדת מנכ"לים אישרה עוד סוגים של מוסדות שכרגע אי אפשר להכניס אליהם עובדים זרים, כי אין תחולה לתקנות הפיקדון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז רגע, את אומרת טיוטה חדשה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, לא, אותה טיוטה. פשוט בגלל שהתחלפו שרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא לא תגיע, איך אומרים, להערות הציבור. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, לא, זה כבר הוצאת טיוטה. צריך שהשרים החדשים, במקרה של משרד העבודה זה ממלא מקום שר העבודה, במקרה שלנו זה סמכות קונקרטית שהועברה בהחלטת ממשלה לפני שבועיים לראש הממשלה. עומדת להיות הנחה מחודשת ואנחנו נבקש דיון דחוף בוועדה מצד שני המשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. שרה, את רוצה להגיד משהו לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור למנכ"ל? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אדוני המנכ"ל, אני מעבירה אליך, אם אתה יכול להתייחס. ויש לנו דיון נוסף שאתה יודע שאתה גם משתתף בו. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> קודם כל אני אבקש ממשה, תתחיל בנקודות שהן תשובות אחת-אחת ואחר כך אנחנו נסכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אם אני אענה תשובות אחד-אחד אז את תצטרכי לדחות את הדיון הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקצרה, רק על הנושאים המהותיים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נגיד כמה דברים. לנושא הברחנים והאכיפה תכף איציק יתייחס. עלה פה הרבה נושא של עובדים שהם לא מתאימים או גם לא בריאים או דברים כאלה. אני מניח שאתם מכירים, אבל אם לא, אז אני כן אגיד. עובד שאנחנו מקבלים לגביו מידע שהוא הצהיר הצהרות שקר והוא באמת לא בריא ולא עומד בתנאים שהוא בעצמו חתם עליהם. אנחנו קוראים לו לשימוע ובהרבה מקרים אנחנו גם מבטלים להם את הרישיון, מוציאים אותם מישראל. זה גם תהליך שקיים, חשוב שתכירו אותו. דיברו פה הרבה על נושא זמני טיפול. אז כמו שהמנכ"ל שלי אמר, אנחנו עושים כל מאמץ לתת זמני טיפול הכי מהירים בכל אחד מהענפים. אנחנו מכירים את החשיבות. ממש בקרוב גם בענף הבניין, אייל, בענף הבניין אנחנו מכניסים איזה שהם תהליכים של דיגיטציה ושל AI וזה כבר בפיילוטים מאוד מתקדמים. בהמשך כמובן שנעביר את זה לכל יתר הענפים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שאפו על זה, ממש. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כל התהליכים האלה בעצם הם יוזמות שלנו שאנחנו רוצים בסופו של דבר להגיע לזמני טיפול קצרים. אתם התרגלתם לזמנים קצרים. היינו בתקופות מאוד טובות. העומסים שכולכם מכירים קצת החזירו אותנו אחורה בהיבט הזה, אבל אנחנו נחזור לזמנים טובים, אפילו טובים יותר ממה שהיה קודם. אילן התייחס לנושא הזה של מעבר עובדים. עובדים זרים יכולים לעבור בין מעסיקים, אין דבר כזה כזה לכבול עובדים זרים, באותו ענף. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> על פי חקיקה, כן? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. אין אפשרות. ואנחנו עומדים על זה ולא סתם. המנכ"ל שלי גם אמר את זה באמירה, בהתייחסות, אמירה תוך כדי הדיון. אם אנחנו נתחיל לאפשר לעובדים פה לעבור בין ענפים, יהיה פה חוץ מחוסר סדר, יהיה פה קניבליזם של עובדים. הענפים החזקים והמעסיקים החזקים ייקחו את כל העובדים ואחרים שצריכים את העובדים לא יוכלו לקבל אותם. כי בסוף אם זה יהיה שוק חופשי לגמרי, זה עניין של ביקוש והיצע והחזק ומי שיש לו כסף ייקח את העובדים. ואנחנו לא ניתן שהדבר הזה יקרה. לכן כל מכסה מוגדרת לענף מסוים וכל עובד שמגיע מגיע לענף. כמובן, כמו שאמרתי, הוא יכול לעבור בין מעסיקים, זו זכות שלו כמו שזכות של המעסיק לפטר אותו אם הוא לא מוצא חן בעיניו. אבל לעבור בין ענפים אנחנו לא מאפשרים. עלה פה הרבה הנושא של האגרות, של ההחזרים. אני מניח שזה יעלה בדיון מחר. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> לגבי המכסות. לגבי זה שהעובד יושב על המכסה של המעסיק במשך שלוש שנים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תראו, למעסיק שמביא עובד זר יש אחריות כלפי עובד הזר שהוא מביא. בין אם זה b2b או g2g, זה לא משנה. העובד יושב על המכסה ועל ההיתר של אותו מעסיק עד שמתקיימים אחד מכמה דברים: או שהעובד הזה עוזב את הארץ ואז הוא מפנה לו את ההיתר. או שהוא משתבץ כחוק אצל מעסיק אחר ואז מתפנה לו ההיתר. או בכל אחד מהנושאים שכתובים בתקנות, עניינים רפואיים, מעצר, דברים כאלה. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> נכון. אבל אז בעצם המעסיק משלם פעמיים. גם הוא שילם על האגרות וגם העובד ברח לו, אז אין לו עובד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> רק השאלה, הנה המקרה, בוא נדבר עליו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, רגע, אני לא יכול להתייחס עכשיו למקרה כזה ספציפי או אחר. אנחנו יכולים לבדוק את זה כמובן. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי עוד שמונה כאלה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני כן אגיד שבענפים מסוימים יש גם ועדות שמזכות את ההיתר כדי לקלוט עובד אחר במקום. יש את זה בחקלאות. זה עדיין לא מבטל את הדרישה לאגרה. כדי שנוכל להחזיר את האגרה לאותו מעסיק יש צורך בתיקון תקנות. אם הדבר הזה יתוקן וככל שהוא יתוקן ובהתאם למה שיתוקן, אנחנו נוכל להחזיר את האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, תודה רבה. עמרני. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> כן. אני רק אגיד לגבי הסוגיות אכיפה. אני בוודאי מצטרף לכל מה שנאמר כאן. אנחנו מבינים שנדרשת יותר אכיפה. יחד עם זאת, אתם צריכים להבין שגם אצלנו, גם אצלי בבית יש קצת חסמים. אם זה דובר כאן על גיוס כוח אדם, אם זה הסכם קיבוצי. יש לנו לא מעט דברים שאנחנו מנסים לעבוד עליהם במקביל. הנושא של מבקשי מקלט, הגשות מקלט סרק אני אקרא להן. לצערנו הרב זה משהו שאנחנו חווים אותו, אני חווה אותו ביום יום. כמו שאמרתי בדיונים קודמים, אנחנו מדברים על כמות מאוד גדולה של מבקשי מקלט. אנחנו מנסים למצוא כל מיני פתרונות. בין היתר גם לגבי רעיונות ודברים שאתם בעצמכם אמרתם, יכול להיות שנעשה את זה עוד כאן בכניסה. אבל אני רוצה גם להגיד לכולם, יש גם את הצד השני ולא רק את העובדים הזרים. אנחנו מטפלים גם בזה. אני חושב שהעובדים הזרים, כמו שאמר המנכ"ל שלי וכמו שאמרו כאן לא מעט אנשים, ובטח זאת העבודה הטובה שעושה אלעד. אנחנו גם צריכים לדאוג לעובדים הללו. ואנחנו דואגים גם להם. במקביל לזה שאנחנו מבצעים אכיפה אנחנו כן בודקים את הנושא של התנאים ההולמים של אותם עובדים. זה חשוב מאוד לכולנו. זה משהו שאנחנו לא נקל בו ראש. אתם צריכים להבין שלנו יש המון משימות. אנחנו מקווים שאת 2026 אנחנו נצליח לגייס עוד כוח אדם וכן נבצע פעולות אכיפה נוספות בכל מיני ענפים, בכל מיני תחומים. אני באמת מבין לליבכם. אני שמעתי אותך, אני מבין את מה שאתה אומר. זה ישר נכנס לנושא של בקשות מקלט. אנחנו מנסים לטפל בזה. אני מקווה שאנחנו ניתן לזה פתרונות כמה שיותר מהר בתחילת 2026. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להגיד כמה מילים לסיכום? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן. קודם כל, תודה רבה לכולם שטרחתם והגעתם לכאן. אני תמיד טוען שהחוכמה לא נמצאת בקומה רביעית במסילת ישרים 6, היא נמצאת אצלכם דווקא. אתם האנשים בשטח. אנחנו רשמנו, למדנו. אנחנו נעבד את הכול. לא נעולים על שום דבר, לפחות אני לא נעול. אני שומע את השטח ואני הולך ורואה ושומע קבלנים, שומע יזמים. תאגידים פה ושם, אי אפשר, אני לא יכול להיפגש עם 220 תאגידים. אבל כן אנחנו לומדים את השטח. אנחנו רוצים לומר שהמשק שלנו עובר שינוי משמעותי. בכלל אנחנו חיים בנס, כן? אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה. מיליארדים התעופפו באוויר, מיליארדים, בשמיים, בפיצוצים של טיסנים ומזל"טים וכל מרגמה כזאת או אחרת או כל טיל כזה או אחר. פתאום אחרי שנתיים של מלחמה שיצאו אין סוף כספים, המשק מתעורר בצורה - - - << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> המשק גם הרוויח מהעובדים הזרים, לא מעט. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני אומר, המשק מתעורר בצורה מהירה ואנחנו שמחים על כך. למרות המלחמה שהייתה, מלחמה ארוכה, רוצים להגיע לפה, לארץ. כל העובדים הזרים רוצים להגיע לפה ולהשתקע פה. הברחנים האלה נשארים פה בארץ. ואלה שמבקשים מקלט, אז אלה שאנחנו יכולים כביכול להוציא אותם אבל יש איזה סעיף בחוקה שלהם שם שהם נרדפים. עכשיו מצאו שיטה חדשה, נרדפים, אם יש כאלה ארצות שיש שם בחקיקה או בחוק, אסור להיות להט"ב אז פתאום כולם הפכו להיות להט"בים. באים אומרים אני הומו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אמיתי? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, אמיתי, אמיתי לחלוטין. אחת מהבקשות הפופולריות כרגע אצל עמרני זה אני להט"ב. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר לבדוק את זה בדקה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אי אפשר לבדוק. ואז אנחנו מתמודדים גם עם זה. אין מנוס, ואנחנו עובדים. שוב, כמו שאמרתי בהתחלה, עובדים זרים זה לא עם קל. הם לא באו מהאוכלוסייה החזקה, הם באו מהאוכלוסייה החלשה. אם לא היו באים מהאוכלוסייה החלשה לא היו עובדים זרים, היו טייסים. מה לעשות? זה המצב, בואו נראה את המצב. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> בועז, ברשותך, אנחנו נותנים להם את התנאים הטובים בעולם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני יודע. אנחנו נותנים תנאים טובים ביותר בעולם, אנחנו נותנים את השכר הטוב ביותר בעולם, בהרבה מאשר בדובאי, בהרבה מאשר מקומות אחרים. כן, אנחנו יודעים את זה. יודעים את זה טוב מאוד. אבל מה לעשות, הם עדיין עובדים זרים שבאים לפה כדי לכלכל את משפחותיהם. השאירו שם אישה, השאירו שם ילדים. מעבירים לשם כסף כי הם צריכים שם את הכסף. הם גרים בארץ הזאת. תזכרו מה שהתורה כל הזמן אומרת "כי גרים הייתם בארץ מצרים", אל תונו את הגרים. כך התורה כל הזמן חוזרת ומפרשת, אל תונו את הגרים ותחשבו את הגרים האלה כאילו אתם שלכם. נכון, יש כאן אחד שחובש כיפה אני רואה מולי. כגרים הייתם בארץ מצרים. << אורח >> רונן בן ציון: << אורח >> צר לי לומר, אני פשוט לא יכולתי לדבר. אני מנכ"ל של התאחדות התאגידים. אבל הנושא של הגרים, מדברים על גרים יהודים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> עזוב, זה כבר פרשנות. כגרים הייתם בארץ מצרים לא דיברו על גרים של מצריים, אלא היו יהודים שם. אז לא לפרש את זה אחרת, הפשט זה הכי טוב. אני מבטיח לכם שאנחנו נעשה כל מאמץ לפשט את התהליכים. אנחנו משקיעים כרגע מיליונים, מיליוני שקלים ב-AI כדי שעל כל עובד זר יש ערימה כזאת של ניירת. אנחנו רוצים שהמחשב יעשה את זה ולא עובד שלנו. כדי שזה יהיה בצורה מהירה וגם יותר זול עבורנו. וגם אני לא יכול להעסיק עובדים. אני לא הולך להעסיק סרילנקי כדי שיבדוק את המסמכים האלה. אנחנו יודעים את הצרות. חלקן אנחנו יודעים ומנסים להתמודד מולן בצורה חוקית, בצורה של שינוי תקנות, נהלים. לדוגמה, אם בעבר עובד שהגיע לארץ נניח לחקלאות ואחר כך הוא מבקש מקלט, הוא יכול היה לחפש כל מקום עבודה אחר. אני אישית נתתי הנחיה להגביל את זה. מי שבא לחקלאות, יישאר בחקלאות. לא משנה, יש לו מקלט, לא מקלט, הוא יעבוד בחקלאות. הוא לא הופך להיות חופשי לעבוד מה שהוא רוצה. אני מאחל לכולנו בהצלחה במה שקורה כרגע במשק. ונמשיך אינשאללה לצמוח ולעלות מעלה מעלה. והלוואי ונתעסק רק בזה. הלוואי ונתעסק איך אנחנו מצליחים להצמיח את המשק יותר ויותר. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה על הסקירה המקצועית. יש לציין שנכנסת מהר מאוד, כמה צעדים קדימה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא נתנו לי 100 ימי חסד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בזכותכם, הכנסתם אותו מהר מאוד לעניינים. אני מסכמת את הישיבה, כי מיד נתחיל בדיון השני בנושא סיעוד. הוועדה מודה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שהגיע היום. חשוב מאוד, שמעת על האתגרים הרבים והעסקת עובדים זרים. הוועדה תקיים ישיבת מעקב על העובדים הזרים בענף המסעדות. הוועדה מבקשת ממנכ"ל רשות האוכלוסין, מראש מינהל עובדים זרים ומראש מינהל אכיפה להכין תוכנית מסודרת בנושא הבוער לכלל הענפים העובדים הזרים הברחנים שנוטשים את מעסיקיהם ולהציגה לוועדה תוך חודש בדיון שנקיים. הוועדה תקיים ישיבה בנושא פרויקט המטרו והעובדים הזרים שיגיעו לצורך הפרויקט. הוועדה פנתה למשרד התחבורה במכתב, לשרה ולמנכ"ל מיד לאחר הדיון הקודם בנושא עובדים זרים כנהגי רכב כבד וטרם קיבלנו תשובה. הוועדה פונה שוב למשרד התחבורה ומבקשת תשובות להחלטות הוועדה ותקיים בקרוב דיון מעקב בנושא. הוועדה תקיים ישיבת מעקב על העובדים הזרים במסחר ושירותים בסוגיות שעלו על ידי קו לעובד והמעסיקים בענף. אליך אלעד, ב-18, לא רק לנו יש טיעונים כלפי העובדים הזרים. פנו אליי השגרירים מכמה מדינות, מארבע מדינות: נפאל, סרילנקה, תאילנד ופיליפינים. על פי הפנייה שלהם הם פנו לוועדת המנכ"לים, לכל המשרדים הממשלתיים, הרגולטורים, כדי לקיים דיון בעניין העובדים הזרים. אני נעניתי לבקשתם, קבעתי את הדיון ב-18 בדצמבר, עם ארבעה שגרירים, עם כל הרגולטורים, המשרדים הממשלתיים. שם הם יטענו את הטענות שלהם. רוב הטענות שלהם בנושא תקנות ניכויים, פיקדון. הם העלו את נושא ביטוח תאונות עבודה גם. ועל מה שטענת אלעד שאנחנו מאיימים עליהם בעניין הגירוש. הם גם העלו נושא נוסף לגבי עובד זר שחוזר, הוא לא מקבל מהר את הוויזה ויש בעיות עם זה. אנחנו נקיים את הדיון, נשמע אותם. נעביר העתק למנכ"ל, נעביר גם העתק לראש הממשלה, כי הוא השר הנוגע בדבר. ואנחנו נעלה לפניהם גם את הטיעונים שהעלינו כאן בוועדה. אני נועלת את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:14. << סיום >>