פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 188 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 11:20 סדר היום: << נושא >> סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי ובענף הסיעוד המוסדי << נושא >> בהשתתפות מר בועז יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: טטיאנה מזרסקי מוזמנים: דנה רוטשילד – יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים תאיר פרי – מתמחה, משרד המשפטים אורי יצחקי – מרכז תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה תמר ניב ישראל – עוזרת ראשית, מינהל אכיפה והסדרה, היחידה של הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה בועז יוסף – מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה שהם כורך – עו"ד, עוזרת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות ומוסדות סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה משה יועד הכהן – שופט בדימוס, יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים ליאת כהן – בעלים ומנכ"ל הולדינג קייר שמחה בניטה – יו"ר עמותת מזור עידו רחמני – פעיל חברתי, נכה לא חצי בן אדם מיכל אלבוים – ילדים להורים בגיל השלישי יריב שוריאן – יושב ראש עמותת אחיעוז - חברות כוח אדם פרטיות לסיעוד ליאור בן צור – עמותת אחיעוז - חברות כוח אדם פרטיות לסיעוד שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים בישראל, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אלעד כהנא – עו"ד, עמותת קו לעובד ד"ר ינון שנקר – מנהל מיזם מטפלת ירון לוי – יו"ר מטה קולם של המוחלשים יואל ליצק – מנכ"ל בראשית דיור מוגן מריאן גריסרו – דייר בדיור מוגן בראשית נחי כץ – מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים תמר גלפנד – ועד פורום צמיד למשפחות נכים משתתפים באמצעים מקוונים: אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי ובענף הסיעוד המוסדי << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, היום יום שני בשבוע, י"ח בכסלו תשפ"ו, 8 בדצמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי ובענף הסיעוד המוסדי. מספר העובדים הזרים המגיעים לענף הסיעוד הביתי הוא הגדול מכלל הענפים. כ-63,000 עובדים זרים חוקיים ועוד כ-18,000 עובדים זרים לא חוקיים. המספר הרב של פניות הציבור הקשורות לענף הסיעוד הביתי שמקבלת הוועדה מעידות על הבעיות הרבות שאיתן מתמודדים המטופלים הסיעודיים ומשפחותיהם. המשפחות נאלצות לעבור מסלול בירוקרטי לא פשוט מול הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין, חברות הסיעוד והלשכות הפרטיות. הקושי במציאת מטפל מתאים, נושאי השכר המורכבים שכיום יש חובה לתשלום שכר מינימום, אך אין שכר מקסימום. הנושא פרוץ וכל מעסיק משלם סכומים אדירים, דבר הגורם לעיתים רבות לנטישות רבות של מטפלים סיעודיים את המטופל ומעבר למשפחה אחרת. הוועדה מקבלת פניות רבות של בקשות להשאיר עובד זר או עובדת זרה בישראל מעבר לשנים המאושרות. בקשות לוויזה הומניטריות, נושא העובדים הזרים המחליפים, הקושי הרב למצוא עובד זר כאשר העובד הקבוע בחופשת מולדת, חולה. הקושי הרב יותר למצוא עובד בפריפריה, אלימות, התעללות וגניבות של עובדים זרים מהמטופלים. סיוע של עובד זר לילד נכה ולנכה צה"ל ולפצועי המלחמה. במהלך השנים עובדים זרים רבים דורשים גם תוספות שונות מעבר לשכר המשולם, כמו דמי כיס. חלקם מסרבים לקיזוז, ניכוי שכר על הניכויים המותרים בחוק כגון ניכוי בגין מגורים, נלוות למגורים, ביטוח רפואי וכלכלה. מבקשים שעתיים מנוחה ביום מחוץ לבית המטופל. בחלק מהמקרים התלונות שקיבלנו אף הולכים לעבוד בעבודה נוספת בזמן זה ומשאירים את המטופל לבדו, כמובן בניגוד לחוק. הוועדה חוזרת שוב ושוב על דאגתה כי אין אף משרד ממשלתי שאחראי על נושא הסיעוד הביתי, כפי שיש ביתר הענפים שבהם מועסקים עובדים זרים. לא יתכן שדווקא הקשישים והאנשים עם המוגבלות יישארו לבדם ללא גורם רגולטורי שדואג לזכויותיהם ומפקח. היום אני מבקשת ממך, אדוני המנכ"ל, לדאוג גם לנושא חשוב זה. בענף הסיעוד המוסדי הוועדה דנה בישיבות רבות בנושא עובדים זרים לבתי הדיור המוגן, הבאת עובדים זרים ממדינות נוספות מלבד נפאל. כניסת העובדים הפלסטינאים למוסדות הסיעודיים וההיתרים שלהם ועוד אף קיימה מספר סיורים בשטח. הוועדה מודאגת מאוד מהמספר הגבוה של העובדים הזרים הלא חוקיים בענף הסיעוד הביתי ופועלת מול מינהל אכיפה להגברת האכיפה במיוחד בענף זה. אני ארצה לשמוע את הנציגים של ארגוני הקשישים והנכים ואת נציגי המוסדות הסיעודיים ומבקשת שכל אחד יציג בקצרה את האתגרים הדחופים שקיימים אצלם היום והפתרונות המוצעים. נתחיל עם אלכס פרידמן, עקב היותו בחו"ל נעלה אותו בזום. בבקשה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> שלום אתי, תודה רבה על הזכות לדבר גם מהיכן שאני נמצא היום. שלום לך בועז וקודם כל המון בהצלחה בתפקיד החדש. אנחנו ניפגש בסוף החודש. אני רוצה לנצל את הבמה שכולם נמצאים פה ולהגיד גם בנוכחות שלך את מה שאני אומר פה בכל הוועדות האחרונות בשנה-שנתיים האחרונות. תחום הסיעוד הביתי, ובפרט האנשים הסיעודיים, ניצבים בפני קטסטרופה. הקטסטרופה הזאת נובעת גם כתוצאה מהדברים שכבוד יושבת-הראש דיברה פה עכשיו ופירטה אותם בצורה מסוימת. אבל הקטסטרופה הזאת מתרחשת כתוצאה של משבר מתמשך שנמשך שנים רבות. הוא החל בקורונה והוא החריף בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה. בדיון הקודם שאני לא השתתפתי, אבל אני מניח ששמעת הרבה, את כל הענפים ועל הצורך שלהם בעובדים זרים. ואכן יש ענפים כמו ענף הבניין, ענף החקלאות, שם באמת המלחמה פגעה ביכולת והצורך בעובדים זרים הוא צורך חיוני, חשוב ודחוף. לעומת זאת יש ענפים נוספים, ואני חלילה לא מזלזל באף אחד, אבל תחום המסעדנות, הסופרמרקטים, התעשייה ועוד, פשוט הצורך שלהם הוא נובע גם כתוצאה מהרצון. עובדים זרים זה נוח, פשוט וזול. בטח אל מול הישראלים שלא מוכנים לעבוד בעבודות האלה. וכל הדבר הזה הוביל בשנתיים האחרונות להצפה של השוק בעובדים זרים. הצפה שלאט לאט הופכת אותנו לדובאי. אני כרגע גם נמצא פה, אז אני גם יכול להעיד. לעומת זאת, תחום הסיעוד לצערי נשאר מאחור. הוא נשאר מאחור גם כי לצערי רשות האוכלוסין וההגירה עסוקה בכל הענפים האחרים. יאירה כמובן עושה עבודה נהדרת, אבל יאירה לבד במערכה. וגם העובדים עצמם. העובדים עצמם מעדיפים את כל הענפים האחרים. יש להם עבודה של שמונה שעות. בערב יש להם זמן פנוי לעצמם או לעבודה בשחור. המשכורת בערך אותה משכורת. והתאמה, קראתי ב-ynet לפני שנסעתי גם, בגלל שאין מקום לשים אותם שמים אותם גם במלונות עם נוף לים. אז אני שואל, מה האלטרנטיבה, מה התמריץ שלהם לעבוד בתחום הסיעוד? עבודה קשה, של 24 שעות, עבודה קשה פיזית, מנטלית. ואין בה את כל התנאים האחרים. כל המצב הזה מחריף את המשבר שהיה עוד קודם לכן. הקצבאות שלנו לא עומדות בדרישות התשלום הגבוהות. ועוד ועוד דברים שאני גם אשמח לפרט לך בפגישה. אבל היה חשוב לי לתת את הבריף הזה בשביל שאתה וכולם תבינו את המצב הזה. אנחנו אנשים סיעודיים. מחוסר ברירה, אני חלילה לא מעודד אובדנות, אבל אפילו להתאבד אנחנו לא יכולים. והאנשים האלה במצוקה פשוט מתים. ולכן אני קורא לך ומצפה ממך לשים את תחום הסיעוד בראש סדר העדיפויות. יש מספר צעדים דחופים שחייב לעשות כמו להחזיר ולחזק את מחלקת הסיעוד או לפתוח מדינות נוספות בצורה מסודרת. לא שיגידו לי שאפשר להביא באופן פרטי מאיפה שרוצים. בפועל זה לא עובד, זה גם לא נכון. אני נפגשתי לא מזמן עם שגריר תאילנד לדוגמה, הוא מאוד בעניין לפתוח את המדינה לסיעוד. זאת אופציה אחת, יש אופציות נוספות. יש לפתוח גם פה בארץ עובדים שכבר הגיעו לענפים אחרים אפשרות למעבר חד צדדי לענף הסיעוד. מי שהגיע לבניין או לחקלאות ולא מתאים לו ומוכן לעבוד בסיעוד, צריך לאפשר את זה. וכמובן צריך גם לשקול תמריצים לעבודה בתחום הסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נקודה אחרונה, אתי יקרה, בעניין התמריצים. זה מכרז, בשנה שעברה דובר על מס הכנסה לעובדים זרים. זו אופציה שיכולה לעבוד וגם להביא כסף למדינה. כמובן בענפים אחרים. ופטור בתחום הסיעוד. ותמריצים נוספים. אבל בשורה התחתונה, תחום הסיעוד חייב לקבל עדיפות עליונה ודחופה. מדובר בהצלת חיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. משה יועד. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> תודה גברתי יושבת-הראש. אני מברך את המנהל החדש של הרשות ואת צוות הרשות שאני יודע שבדרכו עושה הרבה כדי, הוא עסוק וטרוד בהרבה מאוד ענפים. רציתי להתחיל מנושא הוראת השעה שדיברנו עליה הרבה. היא עברה בקריאה שלישית בכנסת, היא יושבת על השולחן. ובגלל שאין שר פנים אין מי שיחתום על האישורים לוועדה ההומניטרית. זה מצב בלתי נסבל. אני ביקשתי והצעתי שראש הממשלה, שקיבל את סמכויות שר הפנים - - - << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> זה בסדר, זה גם מטופל. אתה יכול לעבור לסעיף הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה, טופל. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> זאת אומרת? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> טופל. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> מה התשובה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זאת אומרת שאנחנו נקדם את הנושא של העברת סמכות שר הפנים בעניין הזה לראש הממשלה, כדי שנוכל לטפל בבקשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה, אז נושא הבא. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אז זה יטופל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, זה כבר על השולחן וזה מול ראש הממשלה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> בסדר, אוקיי. מאה אחוז, אני מאוד שמח לשמוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעבור לנושאים אחרים. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני רוצה לחזור לדברים, גם לדברים שאלכס אמר. אני נתקל הרבה מאוד בזמן האחרון בעובדים זרים שהובאו לענפים שלא היו מביאים אליהם קודם, כולל עובדים בסופר, כולל עובדי ניקיון ומוסדות ציבור. צריכים להבין שהעבודה בתחום הסיעוד היא קשה, היא תובענית, היא מצריכה גישה מסוימת וברור שאף אחד לא, אם יש לו אופציה לעבוד שמונה שעות, לקבל דיור חינם על חשבון המעסיק, לקבל ביטוח רפואי, לקבל פנסיה מה שאנחנו קוראים – אין לו שום סיבה לבוא ולרצות לעבוד בענף הסיעוד. אם פותחים את האופציה הזאת ולא נותנים חלופה, אז יהיה יותר ויותר קשה להביא עובדים לענף הזה. גם ידרשו מחירים הרבה יותר גבוהים שאנשים בסיעוד לא יכולים לעמוד בהם. לכן אני חושב שאחד הדברים שצריכים לשקול, אלכס העלה כמה אפשרויות, אני חושב שצריכים לשקול בשלב הזה אפשרות כפי שפתחו בהוראת השעה אפשרות להעסיק אנשים שנמצאים בארץ מעל התקופה המקסימלית, לאפשר לעובדים סיעודיים שנמצאים בארץ מעל התקופה הזאת ויזה מיוחדת, בתנאי שיעבדו אך ורק בענף הסיעוד. וגם יש התחייבות לתקופה מסוימת. אם הם עוזבים אז הם פשוט לא יוכלו להמשיך, משום שלדעתי זה המאגר היחיד שקיים היום שבאמת אפשר לגייס ממנו עובדים בסיעוד. אני רוצה גם לומר שצריך לשקול בנושא הזה שדובר בו את הנושא של אנחנו לא יודעים, גם את נושא הביטוח הלאומי, אגב, שהעלינו אותו כמה פעמים. ההפרשות לביטוח לאומי שעלו והם לא סבירות מבחינת המטופלים. פנינו כמה וכמה פעמים וביקשנו התערבות בנושא הזה. וגם נושא שאלכס העלה, אמנם לכאורה לא על השולחן. אבל בפועל העובדים הזרים מחויבים לשלם מס הכנסה. זה לא דבר שהוא, אין פטור. ואני חושב שצריכים לחשוב באמת, ברגע שמתחילים להביא עובדים בענפים אחרים שעובדים עבודה רגילה של שמונה שעות ביום, ואני לא רוצה לחשוב מה הם עושים אחר כך בשעות הנותרות, אז חשוב מאוד שאם יוחלט להפעיל את נושא מס הכנסה לעובדים הזרים, זה לא יחול על העובדים הזרים בסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רעיון טוב. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמחה, בבקשה. את רוצה לדבר? בבקשה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> קודם כל, תודה רבה לך יושבת-הראש. תודה רבה לך מר בועז, רשות האוכלוסין. אני מטפלת, אני נכה, מתקופת הפוליו. נכה 188%. כיוון שיש כאן בעיה של חקיקה במדינה, הוציאו חוק לפני איזה שש שנים שנכה מעל גיל 62 או 67 לא יכול להעסיק עובד שהוא יותר משמונה שנים בארץ. הגבילו אותנו, שאנחנו הנכים שעם הגיל זה רק הולך ונעשה יותר קשה. אנחנו נלחמים כבר המון זמן לשנות את החקיקה הזאת. זה לא תורה מסיני, חוק העובדים ורשות האוכלוסין שינו את החוק. החוק הבסיסי הזה של הוועדה ההומניטרית היה בלי הגבלה. וכאשר ביקשנו לשנות את החוק אז הם החמירו ושמו לנו עז מה שנקרא. ובזה הם בעצם גרמו לנו לנכים להילחם כל הזמן על העניין הזה של עובדים זרים מעל שמונה שנים. יש כאן דבר שחייבים לשנות אותו. ואני ממש מצפה ממך בוועדה הזאת, אני ממש מצפה ממך שאתה תוביל איזה מהלך לשינוי של החוק הזה. שהוא לא מוצדק ועושה עוול לאוכלוסייה גדולה מאוד של נכים. ואנחנו לא נכים שנעשינו בגיל הזקנה, אלא אנחנו נכים מגיל צעיר מאוד. ודווקא כשעכשיו אנחנו זקוקים ליותר עזרה אז הגבילו אותנו. אני מאוד אודה לך אם תשנה את זה. יש דבר שני שאצלכם משנים את החקיקה או הוראות שעה, לא יודעת איך זה אצלכם נקרא. כמו לקבל היתר שני או היתר שלישי. אני יש לי כאן חברה, הבאתי נכה איתי, להראות שהיא אמנם נראית לא, לא נראית נכה 200%, אבל היא נכה 235%. היא הגישה בקשה לקבל עובדת נוספת, כי היא לא ישנה בלילות. והעובדות מתמוטטות אצלה בלילות ועוזבות. ברשות האוכלוסין אמרו לה שהיא לא נראית נכה כדי לתת לה שני היתרים. אז או שמבקשים מכתב רפואי ולעשות את הבקשה עם רשימה של דברים. ואתה מסמיך את הבקשה עם מסמכים רפואיים. ובסופו של דבר אתה מגיע לרשות לראות למה אתה לא מקבל, אז הם אומרים לך שאתה לא נראה נכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי שמחה, אנחנו צריכים לעבור לדובר הבא. כי עוד מעט מפנים אותנו מהאולם ולא שמענו את רוב הדוברים. אנחנו רוצים לשמוע את המנכ"ל. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני אודה לך מאוד אם תטפל לי בשני הדברים האלה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> שמחה, ככה, כמו שאמרתי לך פה ביחידות. בהחלט יכול להיות התבטאות כזאת או אחרת של איזה פקידה. אמרת לי איזה פקידה, אני לא יודע אפילו מי זאת. אבל פקידה לא קובעת את התשובות. אנחנו בודקים לפי נתונים שאנחנו מקבלים אותם. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל אני אומרת לך, היא קיבלה תשובה שלילית. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> היא לא קובעת, עזבי. אנחנו פועלים על פי הנהלים שיש לנו ועל פי החוקים שיש לנו. אני רוצה לומר לך שאני לפחות הודעתי שכל מה שקשור לסיעוד ללכת לקולא ולא לחומרה. עד כמה אפשר. ואם זה אחד שנשאר יותר מהזמן ואותו זקן, אותו סיעודי, התרגל לבן אדם. אני דואג לכך להמשיך להאריך לו ולא להשאיר אותו. היה לי מקרה של אחד בן 97 שהגיש בקשה ורצו לדחות אותה מפני שהיא שהתה יותר ויש חשש להשתקעות. אמרתי לכמה זמן להשתקע? כמה זמן נשאר לבן אדם הזה לחיות? כמה זמן? אז בואו ניתן לו לפחות שלא יתחיל להתרגל בגיל 97 לעובדת אחרת. אז אנחנו עכשיו פועלים מהלב ולא רק מהראש. ואנחנו באמת, קודם כל, הענף הפתוח לחלוטין, אין הגבלה, זה הסיעודי. אין משהו אחר. אין מגבלה, כמה שצריך יהיה. לגבי מה שנאמר בזום. אנחנו מנסים לפתוח מכל הארצות, לא משאירים מונופול לאף מדינה. מנסים להביא מכל הארצות וגם מהארצות שאתם לא חושבים עליהם אנחנו מנסים. אתמול בערב נפגשתי עם שגריר של מדינה קרובה שהוא עדיין רוצה שזה יישמר בסוד. להביא מה שאפשר. גם לאוכלוסייה מסוימת, שגם ידברו באותה שפה. אנחנו מחפשים את הכול, כל מה שאפשר להביא לסיעודי. אני הראשון. ותמיד אני אומר, אין טוב כבעל ניסיון. לאמא שלי ז"ל הייתה עובדת סיעודית. אני יודע מה שעברה ומה שסייעה ומה שזה עזר לנו. אבל המשפחות צריכות לדעת שהן המעסיק. הפיקוח הטוב ביותר זה של המשפחה. יש מקרים, לצערי הרב, שהמשפחה מביאה עובדת זרה או עובד זר ומעסיקה אותה וזהו, שכחה כביכול המטופל. לא. הם צריכים לפקח. המפקח הטוב ביותר זה המשפחה. אנחנו בסך הכול הגורם, כרשות האוכלוסין וההגירה אנחנו הגורם שמביא את העובדים. מעבר לזה, אנחנו לא יכולים לבצע, איך הוא מתפקד העובד. האם הוא גנב, לא גנב. זה לא בסמכותנו ולא בתחום שלנו. בוועדת מנכ"לים אנחנו הצענו להעביר את זה למשרד הרווחה. אולי משרד הרווחה זה המשרד הקרוב ביותר לזה. שננסה ליצור איזה שהם מנגנונים מסוימים. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> משרד הרווחה גם מוכן לקחת את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא מוכנים. ועדת המנכ"לים הטילה עליהם. הם לא, התנערו מאחריות. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> מי שרוצה לקחת, בבקשה. זה פתוח הרי. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> משרד הרווחה לא מתפקד ביום יום, אז הוא יתפקד עם עובדים זרים? << אורח >> קריאה: << אורח >> משרד הרווחה נלחם נגד הסיעודיים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אמרתי מי שהכי קרוב לזה. בטוח שלא משרד החקלאות, כן? אז אני אומר שהמשרד הכי קרוב לזה שלדעתי יכול לנהל איזה שהיא רגולציה, לבקר את הסיעודיים, שתהיה לו רשימה. לבצע ביקורים פעם בשבוע, פעם בחודש, עם עובדים סוציאליים. זה יכול להיות רק מבורך. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לכל המטופלים, 80,000 עובדים זרים שיש לנו בנושא של הסיעוד. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא תפקידכם, אבל כבר יש החלטה של ועדת המנכ"לים שלא מיושמת כבר למעלה משנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, בבקשה. בואו ניתן לעוד הרבה דוברים, אז שיהיה בקצרה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כל, ברכות למנכ"ל משרד הפנים החדש, מר בועז יוסף. קוראים לי יריב שוריאן, אני בעלים של לשכה פרטית ב-26 שנים האחרונות. אני מייצג גם את עמותת אחיעוז, זו עמותה שמאגדת סדר גודל של 60% מהלשכות הפרטיות. חי, נושם, ישן, כל מה שאתה יכול כסופרלטיבים, את תחום הסיעוד. אני חייב להגיד, אני עובד הרבה עם אינטואיציות, והאינטואיציה שלי, ככה שמעתי אותך מדבר, שאתה מאוד פרו הסיעוד. ואני חייב להגיד שהסיעוד, בניגוד לישיבה הקודמת, היא שמורת טבע לעומת כל תחום אחר. סיעוד זה התחום היחידי שאין בו משרד ממשלתי שמתכלל את כל האירוע. סיעוד זה הענף היחידי שבשנת 2008 נעשתה רפורמה אחרי שהייתה בוקה ומבוקה ואני משנת 2000 אני בתחום. עד 2008 היו 457 לשכות. בשנת 2008 כשעשו רפורמה, לקחו ערבויות בנקאיות, בדקו לעומק את הדברים, שמו רגולציה. הפכנו להיות 150. נכון להיום 90 לשכות. יבואו הרבה אנשים ויגידו תחום הסיעוד הוא תחום קל יותר, קל פחות. אני יכול להגיד לכם כאח לאדם סיעודי, כאחד שגם ב-7 באוקטובר קפץ כמו כל חיילי צה"ל לארבעה סבבים, צפון, דרום. אחד שעבר גם את הקורונה ללא שום תמיכה ממשלתית, לא תקציבית ולא כלום. עברנו את הקורונה עם צוות מצומצם, עברנו את חרבות ברזל כשאני לא במשרד קרוב לשמונה חודשים. אבל הדברים לא משתנים, לצערי אני אומר את זה. יבואו חבר'ה פה ויגידו הלשכות הפרטיות, ואני מייצג אותם, רוצים להביא עובדים רק מחו"ל. אני יכול להגיד לכם קחו את כל ההבאה מחו"ל, שמרו אותה לעצמכם. תנו לי 100% בילטרלי בתנאי אחד, ואני אשאל את כבוד המנכ"ל, שאלתי בזמנו את מנכ"ל משרד הפנים אדון מור יוסף, האם היית מכניס לקודש הקודשים שלך עובד או עובדת לטפל באחד מהאנשים הכי יקרים ללא שום אפשרות לראיין או לדבר או לבחון או להסביר לה? עדיין לא קיבלתי תשובה מרגע שנכנס הבילטרלי. ניסינו להסביר לחבר'ה שעושים את עבודת הקודש ברשות, אין שום בעיה, קחו את הבילטרלי, תביאו אתם את העובדים. שמענו מקודם הרבה ריג'קטים על הבילטרלי, לי אין ריג'קטים. מחר בבוקר אני מוכן לחתום על 100% בילטרלי. בתנאי אחד, תן לי את האפשרות לעשות את ההתאמה ולראיין את העובד. אני יכול להגיד לך כאדם, כמנכ"ל של לשכה, אין עובד אחד או עובדת שנכנסים לארץ ללא ריאיון אישי שלי. ללא אפשרות למשפחה לראיין אותם. זה לא ריאיון טלפוני, ריאיון וידיאו. אני יכול להגיד לך כאשר מדובר במקרים כמו שמחה בניטה לדוגמה או מקרים סיעודיים יותר מורכבים, אני לא עובר לסדר היום ולא מחליט מי העובד עד אשר אני עושה שיחת וידיאו, כשהעובד רואה בדיוק על מה מדובר. זאת אומרת, מעבר ללגעת במטופל ולהריח לו את בית השחי, הוא רואה הכול. הוא רואה את החדר והוא רואה בדיוק באיזה חולאים הוא אמור לטפל כדי שלא יהיה מצב ולו הקלוש ביותר שכאשר הוא יגיע לארץ הוא יגיד 'לא, אני לא ידעתי את זה', 'לא, אני לא מוכן לזה'. כך לפחות אני עובד. לא יודע אם כולם עובדים כך, זה הסטנדרט שצריך להיות אבל. יש בעיה אחת בין רשות ההגירה והאוכלוסין לבין הלשכות הפרטיות, אין דינמיקה של שיח לדעתי מספק. כמו שציינת קודם, החוכמה לא בהכרח נמצאת אצלכם, גם לא בהכרח נמצאת אצלנו. הרבה פעמים זה נמצא אצל המטופלים, הרבה פעמים זה נמצא אצל הלשכות הפרטיות ובחלק מהפעמים גם אצלכם. אני יכול להגיד, אני עובד בצמוד עם האכיפה, עם מר אלירן מרדכי שאני משבח אותו על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו שעושה עבודת קודש ומסייע. אני יכול להגיד לכם, יחד איתו אני מטקס עצה איך לגרום לעובדים לא לעזוב מעסיקים. גם אם עזבו מעסיקים מסיבות אובייקטיביות כאלה ואחרות, איך מהר מאוד הם חוזרים למעגל העבודה. כל העובדים האלה באו לפה כדי לעבוד. אין עובד שהגיע לישראל על מנת לנפוש ל-90 יום. זה דבר חמור, אף על פי שזה עומד בסטנדרטים של מדינות ה-OECD. אני יכול להגיד לכם, הדבר הזה פוגע אנושות במטופלים הסיעודיים. הלשכות הפרטיות, אני יכול להגיד, עושות עבודת קודש. רובן. תמיד בכל קבוצה, בכל דבוקה, יש גם עשבים שוטים. רובן עושות עבודת קודש. אני יכול להגיד לך, הכנסתי את בני הצעיר שהוא בן 22, שינק סיעוד מ-day one, הכנסתי אותו לאט-לאט לעבודה. לאט-לאט להבין את קשיי החיים. אני יכול להגיד, זה תחום שמי שחושב שזה רק להביא עובד, לשים אותו וללכת – הוא לא מבין על מה מדובר. אנחנו מתעסקים בגישורים, פישורים, משברים. יושב לידי חברי היקר אדון ליאור בן צור, בעלה של גב' אריאלה בן צור שהייתה מנכ"לית של חברת איתני מור. אני יכול להגיד לכם שהיא לא פה איתנו מסיבה אחת: כל הלחצים, כל חיי היום יום של בעלים של תאגיד, הם לא פשוטים. יש פה הרבה קונוטציות על הלשכות הפרטיות שעושות עבודה כזו או עבודה כזו. לצערי, משום שלא נותנים גושפנקה וכוח ללשכות הפרטיות קם תחום מקביל. תיכנסו היום לרשת, יש יועצי סיעוד. אתם יודעים, אני כדי להוציא ללקוח, המשרד שלי בפתח תקווה, אני עובד מול דוידוף, שזה בית החולים האונקולוגי, בילינסון. מקבל כל יום אני מקבל משם מקרים. מוציא היתרים על ימין ועל שמאל. "מבזבז זמן", אבל אני עוזר לאנשים שאומרים רמה 4 של אונקולוגי לנגד עיניהם. ופה אני לא בוחל בשום דבר. כנסו לרשת, תראו יש יועצים כאלה ואחרים שמוכנים או לא מוכנים כחלק מהמרכולת שלהם, משווקים בוא, אני אוציא לכם היתר, אני אסביר לכם מה זה תחום הסיעוד, בשביל מאות שקלים. אנחנו בסך הכול, בסך הכול קיבלנו תקציב ב-2008 כבוד המנכ"ל, שלא התעדכן עד עכשיו. האגרות של משרד הפנים בזמנו היו 50 שקלים או 55 שקלים. אנחנו התחלנו ב-70 שקלים, ועוד פעם, לא שאני רוצה את כספם של המטופלים הסיעודיים. השיטה היא לא נכונה. אנחנו עדיין על 70 שקלים כולל מע"מ. אדון שפיגלר שהיה ראש מינהל, שאלתי אותו פעם איך הגעתם? הוא היה מאלה שיזמו את הרפורמה. הוא אומר לי מספר אצבע. הצביע ואמר מספר אצבע. לא לקחנו בחשבון שום דבר. אמרנו 70 שקלים, כך יצא. הסכום הזה עדיין נשאר שריר וקיים. שריר וקיים, 70 שקלים משנת 2008. שנת 2025 עלה המע"מ 17%, עדיין זה נשאר 70 שקלים. זאת אומרת, אנחנו התחום היחידי במשק שספג גם את האחוז מע"מ הזה. שוב, זה כספם של אנשים סיעודיים, זה כספם של אנשים מבוגרים שחיים מקצבאות. היה לי אבא סיעודי ששמונה שנים סעד אותו עובד זר. חי ויודע. יש לי אח סיעודי, כמו שציינתי מקודם. ויש לי עוד 2,500 בני משפחה שכולם לקוחות שלי בלשכה הפרטית. אין דבר שעובר לסדר היום ולא עובר אותי. זאת אומרת, אני מעורב גם בחיי היום יום של המשפחות. בחלק מהמשפחות אפילו אומרים לי יריב, אתה יועץ שלנו, יועץ זוגיות. כשאתה מכניס עובדת זרה לבית של זוג צעיר ויש שם מחלוקת בין הבעל לאישה, אתה כלשכה פרטית הוא הגוף שמפשר ומגשר. כי אתה מבין שאם היא יוצאת משם העובדת הזרה כי אשתו דורשת יותר מידי ניקיונות בבית, מי שייפגע זה לא אני. זה גם לא היא וגם לא הבעל. זה הילד הסיעודי. הילד או הילדה הסיעודיים. הרבה פעמים אנחנו עסוקים בלתאם ציפיות עם בני המשפחה. כל העבודה שלנו בסוף מתומחרת. ורק בסוף, אסור לנו לקחת דמי פתיחת תיק. אסור. אני עסק שהוא בפיקוח. זאת אומרת, אני יכול לרוץ כברת דרך עם משפחה, לעשות את כל העבודה. ובסוף הם יגידו לי סורי, החלטנו, במקרים מסוימים זה לגיטימי, להעביר את ההורה למוסד סיעודי. במקרים מסוימים המעסיק נפטר ועובר לעולם שכולו טוב ולפעמים הם הלכו לקולגה אחרי שאתה עשית את כל העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לנחי כץ, כי לצערי רוצים לפנות אותנו. << אורח >> נחי כץ: << אורח >> תודה. נחי כץ, מנכ"ל קדם. קדם זה עמותה, קיימת 40 שנה. ארגון גג של 230 ארגונים דיור לזקנים, מוסדות סיעוד, גריאטריה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם דיור? << אורח >> נחי כץ: << אורח >> דיור מוגן, כל הספקטרום. בהקשר הזה, אז ברכות לכניסה לתפקיד וגם על זה שהקדשתם זמן ייעודי לסיעוד. דבר ראשון, יש לך צוות מדהים אני חושב ברשות. העובדים הטובים ביותר במגזר הציבורי לדעתי. גם בתקופות משבר, מלחמה, תמיד שירות היה ותמיד פתרונות. וזה חשוב לשים את זה גם על השולחן פה. הסיעוד המוסדי זה סיעוד אולי יותר מצומצם מהביתי, אבל מבחינת טיפול סיעודי מאוד קשה. זה בעצם מטפל אחד שמטפל במספר זקנים סיעודיים במקביל במחלקה סיעודית. חמישה-שישה במקביל. להאכיל, לקלח, להלביש וכו'. אם לא מגיעים עובדים בבוקר, אם פלסטינאים נתקעים במחסום וכו', זה אומר שבאותו בוקר כנראה כמה זקנים יישכבו בתוך החיתולים שלהם כמה שעות עד שמישהו יוריד אותם מהמיטה. ההשלכות הן מאוד מיידיות על המחסור. המחסור היה גדול מאוד. הוא התמלא לפני כארבע שנים, עברה החלטת ממשלה, הגיעו נפאלים לענף שלנו וזו ברכה גדולה. כרגע רק מנפאל. היה קול קורא עכשיו שיצא לפני שבוע, הוא התמלא די מהר, תוך יומיים לדעתי שלושה. והמצוקה והמחסור היא עצומים בשטח. כרגע אנחנו כן על השולחן שלכם מבקשים לפתוח עוד מדינה אחת, כי באמת אנחנו מתחילים להישען על הנפאלים והם ברכה גדולה, אבל בסוף מחלקה עם 12 עובדים ש-10 מתוכם רק נפאלים, זה קצת יוצר הרבה בעיות גם מול הזקנים. דבר שני, יש את הנושא של האגרות שאני יודע שזה תהליך רחב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מחר, מחר. << אורח >> נחי כץ: << אורח >> כן, זה ידובר. אבל כן את הנושא של החזרי האגרות לפחות. לוקח המון זמן, גם כאשר מגיע למוסד מסוים ההחזר. אנחנו הענף היחיד שנשען על תקצוב מהמדינה. כל שאר הענפים במשק, לפחות שמקבלים עובדים זרים, זה פרטי. מגלגלים על הלקוח. אנחנו נשענים על המדינה. כרגע היא לא מתקצבת את האגרות האלה והמוסדות פשוט נכנסים לגירעונות הרבה מהמקרים. אנחנו גם כאשר מגיע הכסף, ההחזר, אז כן נבקש לקבל אותו כאפשר. דבר שני, הנושא של עובדי, איך אני אגיד את זה? יש פיקדונות שצריכים להיות מאושרים, תיקוני פיקדונות עובדים זרים. מה שאני מבין זה נחתם על ידי משרד העבודה. זה לא יושב ישירות על שולחנך, אבל אם אתה יכול להפעיל את השפעתך כדי שזה יעבור. אלה תיקונים טכניים. היום יש שבעה מר"גים, שזה בתי חולים גריאטריים שלמים. עובד זר אחד לא יכול להיכנס בשעריהם. הם עובדים כבר כמה שנים, למרות ששאר המוסדות הגריאטריים מקבלים. רק בגלל איזה לקונה טכנית שאמורה להיות מתוקנת. וגם עובדי משק בדיורים מוגנים שכבר אושר בוועדת המנכ"לים הבין ממשלתית והכול אמור ממש מחכים כבר לזה. זה גם תקוע בגלל איזה תיקון טכני שתקוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לרשות האוכלוסין? << אורח >> נחי כץ: << אורח >> זה לא אצל רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שהקודם דיברנו? << אורח >> נחי כץ: << אורח >> אם זה יכול להגיד לדיון, אני יודע שיו"ר הוועדה מעורבת ואם אתם יכולים להפעיל את כובד משקלכם זה ממש ישחרר המון לחצים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. תמר, בקצרה. ואחר כך ליאת. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> שמי תמר גלפנד, מפורום צרכים מיוחדים בירושלים. לי יש ילדה סיעודית, בת 16 וחצי. יש לי עובדת זרה כבר מעל שלוש שנים. קודם כל אני רוצה להגיד שאתי עושה פה עבודה בזמן קצר, עבודה באמת מטורפת. היא מעלה את כל הנושאים, היא נכנסת לכל סעיף וסעיף ואנחנו ממש מודים לה. המשפחות וציבור הנכים מאוד מוקיר לה תודה, כי היא עושה עבודת קודש. יש לי ממש שני דברים קטנים. משפחה שמעסיקה עובד זר והיא לא זכתה לווילה, לא זכתה לבית גדול. ולפי חוזר מנכ"ל רשום שהם חייבים להעסיק את העובד הזר, והעובדת הזרה חייבת לישון בבית שלהם. אז אני הגעתי לפה אחרי הרבה פגישות במשרד הפנים, שהסעיף הזה ישתנה למשפחות. כי לא כל אחד זוכה באמת, אתה יודע, לעושר מסוים. קצבת הנכות שלנו היא לא מספיקה לעובד זר. אנחנו מוסיפים עוד 2,000 שקלים. אבל לא כולם יש להם עוד חדר שהעובדת הזרה תישן ומקלחת בנפרד. הן רוצות, מגיע להן גם שיהיה להן את הפרטיות שלהן אחרי עבודה קשה שהן עושות. אז הסעיף הזה אמור להשתנות לטובת המשפחות שהן יצהירו איפה העובד הזר ישן בתאגיד. אם הוא עובר דירה הם צריכים להצהיר על הכתובת. וזה חובה גם המשפחה וגם חובת העובד הזר, להצהיר איפה הוא ישן. דבר שני, לפי חוקי המדינה בעצם חוק עובד ומעביד עובד לא יכול להיות 24/7. לא סתם יש היתר שני לעובד זר. ויש כאלה במצב ממש קשה, אז הם מקבלים שלושה מטפלים. אנחנו להרבה פגישות אנחנו עושים עם האוצר וביטוח לאומי בכל הנושא הזה. ואנחנו נשמח לקבל ממש את זה כתוב, להבין מה מבחינתכם החוק. אם עובד צריך לתת שמונה שעות, 12 שעות או 24 שעות. אחרי הכול, משפחות זה לא קשיש שרוב השעות הוא ישן, יש לו שקט, אין עוד אנשים בבית. אז אנחנו רוצים להבין את הסעיף הזה, מאוד חשוב. דבר שלישי, עם כל הכבוד לתאגידים, הם עושים עבודה רשמית. יכולים לצאת עליי כל התאגידים פה וזה לא מזיז לי. אני רוצה ממשרד הפנים שיעשו הכשרה למשפחות מה זה להעסיק עובד זר. מה הזכויות שהם צריכים לתת. שזה יהיה כנס. כמו שעושים לנו במשרד הבריאות כנסים, בביטוח לאומי, גם שיהיה בתוך משרד הפנים. יהיה לזה תקציב, שזה יהיה בכל מיני מקומות בארץ. אפשר לעשות בחיפה, בצפון, ירושלים, מרכז. והמשפחות קצת יבינו את המשמעות שלהם. זה לא העיקר לקחת עובד זר. אני אתן לך משהו קטן. יש משפחה שלא ידעה שהם צריכים לפתוח חשבון לפנסיה ופיצויים. אחרי 10 שנים הילד שלהם נפטר, פתאום הם צריכים לקחת הלוואה, הם לא עומדים בזה. צריך להסביר את הדברים האלה. אף אחד לא מסביר לנו. ואני כפעילה חברתית אני מסבירה להרבה משפחות. אני מקבלת הרבה טלפונים. אבל חייבים אתכם כגוף. תודה רבה. שתעשו את העבודה שלכם כמו שצריך. ומשה נקש, אני יכולה להגיד לך שזכית בו כעובד. אחד היחידים, באמת, אנחנו מאוד אוהבים אותו. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה רגע, ליאת. בקצרה אתה. יוצא לך לדבר כאן בוועדות ויש כאלה שלא יוצא להם לדבר. << אורח >> עידו רחמני: << אורח >> בסדר, אבל כל דיון זה דיון. יש את מה שצריך להגיד בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל רוצים לפנות אותנו, אנחנו מתנצלים. << אורח >> עידו רחמני: << אורח >> אין ברירה, אנחנו עוסקים בדיני נפשות נגיד להם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, חבל על הזמן, קדימה. << אורח >> עידו רחמני: << אורח >> אני עידו רחמני. אני כלכלן ואני פעיל חברתי בתחום הסיעודי. אני רוצה להגיד את הדבר העיקרי, כי אין לנו הרבה זמן. שורש כל הבעיות פה שהציגו, והציגו פה בהתחלה בדברי הפתיחה, יושבת-הראש הציגה וכן הלאה שהייתה פסיקה בג"ץ שמכונה פסיקת הכבילה ולקחו אותה רחוק מידי ולא לאיפה שהשופטים אמרו. ולא לאיפה שהם התכוונו. יושבים פה נדמה לי נציגי קו לעובד שעושים קריירה מלפגוע בחולים סיעודיים, אין לי מה להגיד על זה. כאשר מטפלת בחוץ לארץ מבטיחה הבטחה ושבועיים אחרי שמגיעה לישראל מפרה את ההבטחה, גם לא רוצה לטפל במטופל קשה או שהיא מבקשת 3,000 שקלים העלאה וכן הלאה. זאת לא הייתה הכוונה של אותה פסיקה. וצריך 100% לשימוע של אותם עובדים. ורוב המקרים צריכים להסתיים בזה שהמטפל יטפל במי שהוא הבטיח שיטפל. וזה יפתור מהדלת האחורית 90% מהבעיות פה אולי. אמרו לו זה התנאים, זה החולה. חלק מהחולים באמת קשים ולא גרים במרכז תל אביב. ואולי לא בבית מפואר וגדול. וזה יפתור את הבעיה. אני רוצה בכל זאת עוד משהו. לפני שנה בחוק ההסדרים רצו להטיל מס הכנסה על עובדי סיעוד. ודברי ההסבר הרשמיים של המדינה היו שגם ככה הם שולחים את כל הכסף לחוץ לארץ. אז למה שנרצה לשלם להם הרבה? אז אני אומר יופי, אבל אם יטילו מס זה ייפול הכול כמו שלומדים בשנה א' כלכלה, זה הדוגמה הקלאסית, על החולה הסיעודי. זה בדיוק מה שהכלכלנים האלה למדו. אני אומר, תמצאו דרכים אלגנטיות לקצץ את השכר על ידי קיצוץ העלות לסיעודי. וזה בדיוק מה שאמרתי, יש שכר מינימום, יש ניכויים. שיאכפו את זה. ומי ששיקרה, מי ששיקר, שיחזור לביתו לארץ מולדתו. אם הוא שיקר מראש. אנחנו כמובן לא נפר את פסיקת הכבילה, אבל הם צריכים מראש להתכוון לעמוד במילה שלהם. זה כן צריך 100% זימון לשימוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. ליאת, בקצרה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> תודה רבה. קצר מאוד. שמי ליאת, אני עובדת סוציאלית, בעלת חברה שמנהלת משברים סיעודיים. אני מאותן יועצות. קודם כל, הייתי בעבר מנכ"לית בלשכה פרטית לעובדים זרים, אז יש לי המון ידע מכל התחום של העובדים הזרים, סיעוד, שכר, כל הדבר הזה. אני כן רוצה להגיד שמתוך היכרות מעמיקה שלי עם משפחות שאנחנו מלווים, יש עדיין חוסר מידע שעובר למשפחות. יש, נכון, כמו שיריב אמר, יש תאגידים שבאמת עובדים מכל הלב ונותנים את הידע שצריך, אבל עדיין יש תאגידים שלא נותנים מידע נכון ואז המשפחות עושות דברים שהם לא בהכרח נכון מבחינת דיני עבודה ומבחינת הידע שהם מקבלים. זה חבל. לגבי הנושא של הכשרה. אני אישית יחד עם רשות האוכלוסין הקמנו ב-gov.il בקמפוס יש, ואני אומרת את זה גם למשפחות שלנו, יש שם קורס שכן מנגיש את כל המידע לגבי - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> ליאת, אני רציתי להגיד את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אז הנה, תני לו. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> לא, אבל ענבל ומשה בזמנו כן הקימו, אז כדאי מאוד כן להיכנס לקורס הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, הוא יתייחס לזה. הוא ידבר על זה משה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> דבר נוסף, עובדים זרים שהם מעל התקופה המותרת, אני כן חושבת שכדאי כן לבחון לתת אפשרות לאותם עובדים כן לחזור לעבוד בסיעוד. זה גם יגדיל את הנושא של ההיצע. הרי הכול פה עניין שזה היצע וביקוש. ואם כן תהיה אפשרות לעובדים זרים שהם רוצים לחזור לעבוד בסיעוד והם יכולים ויש להם ניסיון טוב לעבוד עם מקרים מסוימים, כן לתת להם את האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מעבירה את רשות הדיבור לנקש ולמנכ"ל. בבקשה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין הרבה זמן, אבל אני כן אתייחס לכמה סוגיות שרשמתי. קודם כל, אלכס דיבר פה על עובדים שמעדיפים לעבוד בענפים אחרים. אנחנו לא מזהים איזה שהיא תופעה של מדינות שאנחנו מבקשים להביא מהם עובדים בענף הסיעוד, בין אם זה פרטי, בין אם זה בילטרלי שאומרים לנו אנחנו לא רוצים לבוא או שיש מחסור במדינות עצמן. יש עדיין מיליונים, אם לא עשרות מיליונים של עובדים זרים במדינות העולם ששמחים לבוא לעבוד במדינת ישראל, גם בענף הסיעוד הביתי. כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, עובד שמגיע לענף הסיעוד הביתי הוא עובד של ענף סיעוד ביתי. הוא לא יכול לעבור מבחינתנו לאף ענף רלוונטי אחר. לגבי מדינות נוספות זה גם אחד מהנושאים שנדון אצלנו בין היתר במסגרת הוועדה הבילטרלית. וככל אני כבר אומר, אני לא אדבר במקום משרד החוץ, אבל יש מדינות נוספות ששלחנו להם טיוטות של הסכמים. ואנחנו נקדם מדינות נוספות ככל שנוכל. מבחינתנו זה אינטרס גם שלנו וגם כמובן של המטופלים. גם סיעוד מוסדי, גם בסיעוד ביתי וגם בכל הענפים. הוועדה שלנו היא ועדה בילטרלית בין משרדית בראשות מנכ"ל הרשות. ואנחנו כל משרד שבא עם הדרישה למדינות נוספות, ובענף הסיעוד הביתי כמו שהבנתם אין כרגע את המשרד שבא אלינו, אז אנחנו באיזה שהוא מקום לוקחים פיקוד פה על האירוע. וזה מה שאנחנו עושים ואנחנו דוחפים לקדם מדיניות נוספות. לגבי הוראת השעה, משה, קיבלת תשובה פה מהמנכ"ל שלנו. שמחה הזכירה את הנושא של הגיל, מעל גיל 67 או מתחת לגיל 67, זה גיל הפרישה. לגבי עובדים שהם עד שמונה שנים או עד 13 שנים. אז אני אגיד ש-א' אם נחזור אחורה כמה שנים, אז החוק אפשר לקלוט עובדים שהם רק עד חמש שנים ולא הייתה שום אפשרות לקלוט עובד מעבר לזה. אז עשינו איזה הקלה שבאה לתת מענה בעיקר לנכים הקשים. לנכים הקשים הצעירים שהבדיקות שאנחנו עשינו בזמנו העלו את הקושי ואת המורכבות היותר גדולה אצל הצעירים כי הם עובדים, כי הם מתניידים יותר, כי יש בני משפחה מסביבם. וכי עוד הרבה סיבות. לכן הקלנו עם כל המעסיקים ונתנו לכל המעסיקים אפשרות להגיש בקשה לוועדה הומניטרית לעובד שהוא עד שמונה שנים. יחד עם זאת, לאותה אוכלוסייה קשה נתנו עובדים שהם עד 13 שנים. אבל זה עלה כבר גם בדיון של הוראת השעה והנושא הזה ככל הנראה הולך להיבחן וככל שיהיו שינויי חקיקה אז מן הסתם הנושא הזה יעבור בוועדות הכנסת השונות והרלוונטיות והנושא הזה ייבחן. לגבי הטענות שיריב פה העלה לראיין את העובדים, אז אנחנו מכירים את הדרישה הזאת. יש בה היגיון, אני גם אומר את זה הרבה זמן. וזה אחד הדברים שאנחנו מנסים למצוא לו כרגע פתרונות איך אנחנו כן יכולים לאפשר את הדבר הזה גם במסגרת הסכמים בילטרליים. אין לנו תשובה עדיין לדבר הזה, אבל כן יש לנו כל מיני מחשבות ודיונים בנושא הזה. אני אגיד באמירה כללית, הוא אמר פה שאין שיח. אני חושב שיש שיח טוב מאוד או רב מאוד, עם הרבה מאוד לשכות פרטיות והארגון המייצג שלהם בדיונים שוטפים של אגף סיעוד בראשות יאירה. רציתי להגיד את זה בהתחלה, אבל אני אגיד את זה כבר עכשיו, כי נזכרתי. החמלה לענף הזה היא ברורה והיא קיימת והיא הייתה קיימת מאז ומעולם. אנחנו כולנו מבינים את החשיבות של ענף הסיעוד הביתי. אני באתי מהענף הזה ואצלנו זה בהחלט מתועדף בראש סדר העדיפויות, כי הרגישות היא ברורה. והרגישות ידועה לנו. אנחנו פעלנו ככה לאורך כל השנים ואנחנו נמשיך לפעול ככה גם בעתיד. תמר הזכירה פה את הנושא של ליווי. אז יש תקנות שהן נקבעו. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> זה בעובד זר שני התקנות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. שמאפשרות במקרים מסוימים, אני לא אכנס לכל הדיון הזה עכשיו, אני רק אגיד איזה נקודה למחשבה. ואת מכירה את עמדתי בעניין הזה. בסוף אם עובדים תהיה להם האפשרות live out בטח שזה עובד אחד בבית של מטופל, אז מה שיקרה זה שהעובדים הזרים יבואו לאותו מטופל ויגידו לו אצלך אפשר live out? אם הוא יגיד להם כן, אז הם יבחרו לעבוד אצלו. ואם הוא יגיד לא, אז הם לא ירצו לעבוד אצלו. ואז אנחנו ניצור מצב שבו אנחנו נפגע במי שהכי זקוק לטיפול סיעודי, וזה כמובן משהו שאף אחד לא רוצה. אני לא אומר שצריך לפסול את זה, אני אומר שצריך לעשות חשיבה על הדבר הזה, אבל זה מאוד מורכב. לגבי הכשרה, אז אני מצטרף למה שליאת אמרה, היא הייתה אחת מהיועצות שלנו. אנחנו עשינו קורס, יש ברשת, בקמפוס il קורס דיגיטלי, זה גם עלה פה מעוד כמה אנשים. קורס דיגיטלי למי שרוצה להעסיק עובד זר בענף הסיעוד, מ-א' עד ת' על כל התהליך מה צריך לדעת לפני, איך מתחילים ומה התהליך ולמי פונים. זה ממש כמה שעות של קורס. זה יכול להיות מאוד יעיל עבור מי שגם מתעניין בעניין הזה וגם כבר מעסיק עובדים זרים, כי יש שם הרבה מידע חשוב. לגבי נושא אכיפה אני אולי אשאיר לאיציק להתייחס, אני כן אגיד שאנחנו הגברנו משמעותית את האכיפה המינהלית שאנחנו עושים או הבקרה המינהלית כלפי גם עובדים זרים שלא נוהגים בהתאם לתנאי - - - ואנחנו מבטלים הרבה יותר רישיונות של עובדים זרים. וגם כמובן עוזרים להסדיר, גם יריב ציין את זה קודם, שהעובדים יגיעו כמה שיותר מהר לבקש עבודה ולחפש עבודה ולנסות שהם יהיו זמינים כמה שיותר לעבודות בענף הסיעוד הביתי. גם הגברנו את האכיפה כנגד מעסיקים שלא נוהגים כמו שצריך, כי אנחנו גם צריכים לשמור על זכויות העובדים הזרים. וכמובן גם כנגד לשכות פרטיות שלא מתנהלות כמו שצריך. כל הדבר הזה בשנים האחרונות עלה מדרגה מבחינתנו. זהו, אלה הדברים הקצרים שיש לי להתייחס אליהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אדוני המנכ"ל, רוצה להתייחס משהו? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כל המוסיף גורע. חבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> סליחה, יש לי דבר הזוי להגיד ואני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו צריכים לפנות, יש דיון נוסף פה. כולם מחכים בחוץ. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> יש דבר הזוי שאני חייב להגיד את זה. לא יכול להיות עובדת זרה או עובד זר שמגיע ארצה אחרי שנה, אני מכיר את הנושא, בעל החברה, רוצים להביא אותו לנכה. אומרים לו העובד זר בפינוק אומר רגע, הוא עם כיסא גלגלים? אומרים לו כן. הוא אומר אני לא רוצה לעבוד. את זה צריך לפסול אותו. אותו אדם צריך לשלוח אותו הביתה בחזרה. הוא לא בא לשחק פה. הוא בא לעבוד לאדם עם כיסא גלגלים, לא לאדם שהולך ורץ. את זה אני רוצה שתטפלו בזה אישית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> דיברנו על זה בזמנו בצוות הבין משרדי שהיה עם ענבל משאש. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אבל אתם לא עושים שום דבר. זה דבר שחייב להיות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני אעזור לך. יש סיווג של מטופלים. זאת אומרת, כמו שיש אזורים גיאוגרפיים, דיברנו בזמנו, לסווג את הנושא של מטפלים שמגיעים לטפל באוכלוסייה על כיסא גלגלים או נכים צעירים, רמה 6 למבוגרים או 188 לצעירים. ואז זה יקל עלינו שלא תהיה נטישה לאנשים כמו האדון הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא יכול להיות, הדבר הזה הזוי. צריך להפסיק אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם רשמו לפניהם. << אורח >> עידו רחמני: << אורח >> מה שאמרתי גם עונה קצת על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם יקדמו את זה. נקש, תקדם את הסוגייה הזאת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הרגע הסברתי למה לנכים מורכבים אפשר להביא עובדים עד 13 שנים. אם רוצים לשנות את זה, זה יפגע בנכים המורכבים. אנחנו לא רוצים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> גם לכאלה שמגיעים אבל כחדשים לאותה אוכלוסייה, נקש. זה הכוונה. שהם באים תחת קטגוריה. << אורח >> עידו רחמני: << אורח >> גם לקיימים, אגב. אפשר להגיד באת בזמנו לחולה קשה, קח סיווג 3. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מתנצלת בפני כל מי שלא הספיק לדבר. אני רוצה לסכם. הוועדה מודה למנכ"ל רשות האוכלוסין על הרגישות, החמלה ועל ההבנה שענף הסיעוד שונה מיתר הענפים. ענף שבו מדובר על שיפור חיי הקשישים והנכים ועל הצלת חיים פעמים רבות. הוועדה פונה שוב לוועדת המנכ"לים לקיים דיון על ההחלטה הלא מיושמת של ועדת המנכ"לים על משרד ממשלתי שיהיה אחראי על נושא ענף הסיעוד הביתי. יש לדווח תוך שבועיים לוועדה מתי בכוונתם להתכנס. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ עם רשות האוכלוסין לקדם את ההסכמים עם מדינות נוספות בענף הסיעוד המוסדי ולפתוח מדינה אחת נוספת לפחות מלבד נפאל. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לקדם את הבקשה לראיין את העובדים הזרים מראש ולדווח על כך לוועדה. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:12. << סיום >>