פרוטוקול ועדה

DOC 60,350 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 380 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ו (03 בדצמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> מצוקה רגשית ונפשית של ילדי עולים חדשים ומענה המדינה לצרכיהם << נושא >> ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא בתאריכים 8 בספטמבר 2025 ו-29 באוקטובר 2025 נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ולדימיר בליאק יוסף טייב טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: משה טור פז מוזמנים: עדי וולס – מנהלת שירות רווחה, משרד העלייה והקליטה טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך צביה דרורי – ממונה ייעוץ בגיל הרך, התמחות יועצים ומסגרות ייחודיות, משרד החינוך יונתן אמסטר – מנהל תחום בכיר רגולציה בבריאות הנפש, משרד הבריאות וורקי קסאי – מנהל/ת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי חופית פנחס – מנהלת תחום שותפויות מוקד 105, המשרד לביטחון לאומי אסתי לנדי – מרכזת בכירה תורה וכלים רב"ק, המשרד לביטחון לאומי עופר בן אליעזר – מנכ"ל, עיריית נוף הגליל ישראלה מרקסמר – מנהלת אגף הרווחה, עיריית נוף הגליל הרב בנימין דניאל מיניץ – יו"ר מרם, מועצת הרבנים הרפורמים עליזה גרייבין – מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש" אליסה יפימוב – מנהלת תחום קליטת עלייה, לובי המיליון אוליאנה שסקין – אקטיביסטית, מרכזים לצדק חברתי טטיאנה פטרושקביץ – סטודנטית בקורס, מרכזים לצדק חברתי אנסטסיה ריאבצבה – ראש העמותה, The Walks אנה ברסוקובה – ראש השירות הסוציו-פסיכולוגי, The Walks בלה טלובסקי – ראש תכנית מרכזים לצדק חברתי, The Walks ז.ב. – אימא ו.כ. – אימא א.פ. – אבא אלבינה מוסרי – דודה של ולדימיר ז"ל אלברט חודיינטוב – אביו של ולדימיר ז"ל אולגה חודיינטוב – אימו של ולדימיר ז"ל מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצוקה רגשית ונפשית של ילדי עולים חדשים ומענה המדינה לצרכיהם << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שטרחו ובאו לדיון החשוב הזה שהוא דיון המשך לדיונים שהתקיימו גם בחודש ספטמבר וגם בחודש אוקטובר. כדרכה של הוועדה הזו אנחנו נמשיך לקיים דיונים בנושא החשוב של מצוקה רגשית ונפשית של ילדי עולים חדשים ומענה המדינה לצורכיהם, ודיון נוסף יתקיים גם בחודש הבא. נזכיר כמדי ישיבה של הוועדה שעברו 789 ימים מאז אסון שמחת תורה הטבח השבעה באוקטובר, אנחנו עדיין ממתינים יחד עם שתי משפחות האחת הישראלית השנייה חיה מעבר לים לשובם של יקיריהם, משפחת גואילי ומשפחת רינטלאק, ואנחנו חוזרים על המחויבות שלנו להביא לסגירת המעגל הזה. חבריי וחברותיי, הדיון שאנחנו מקיימים עוסק בנושא של דיני נפשות ממש, סדרת הדיונים הזו נפתחה בין השאר בעקבות בקשתו ויוזמתו והובלתו של חברי חבר הכנסת בליאק שידבר בעוד רגעים אחדים כשאסיים את דבריי. את הישיבה הראשונה כינסנו בעקבות המקרה הכואב של מותה של מילנה בובקובה ופציעת חברתה מילנה שוקינה בראשון לציון. לצערנו הרב ולדאבון ליבנו לפני כשלושה שבועות מקרה נוסף שמזכיר במאפייניו את המקרה הקשה של מילנה, ולדימיר בן ה-14 תושב נוף הגליל קפץ אל מותו מביתו אימו נמצאת איתנו, הסבא נמצא איתנו והדודה. ראשית אני מבקש להשתתף בצערה של המשפחה על האובדן הנורא, דבר מותו הגיע לכותרות אבל הגיע מאוחר מדי ואנחנו באמת משתתפים בכאב הנורא שלכם והמקרה הנורא של ולדימיר רק מחייב אותנו להאיץ את העשייה שלנו כוועדה ובעיקר את העשייה שלנו כמדינה, לטיוב המענים שניתנים בנושא הזה. אנחנו נשמע את בני משפחתו של ולדימיר, אני בטוח שגם חבר הכנסת בליאק, גם אני אעשה זאת – נזכיר אותו גם בדברים שלנו במליאה, והלוואי והפעולה המשותפת של כולנו להתמודדות עם התופעה של בריונות וחרמות בין השאר על רקע קליטתם של ילדים עולים במערכת החינוך, הלוואי ונצליח להביא איזשהו מזור לילדים ולצעירים נוספים. אני רוצה לומר משהו לגבי סדר הדיון מכיוון שזה דיון כבר שלישי שלנו בנושא, אנחנו נשמע את בני משפחתו של ולדימיר ולאחר מכן אנחנו נשמע דברים של עוד ארבע משפחות, נמצאים איתנו כאן הורים שטרחו והגיעו לכנסת בסיועו ובעזרתו של חבר הכנסת בליאק ואני שב ומודה לו על תרומתו הגדולה לעיסוק בנושא הזה. אנחנו נשמע את דברי ההורים, דברי המשפחות, אנחנו נעשה את כל מה שצריך כדי לא לחשוף פרטים מזהים, לכן אנחנו נפנה גם להורים על פי כללי הכנסת בראשי תיבות. פרטי המקרים בתאום עם ההורים הועברו למשרד החינוך ויהיה פה גם טיפול פרטני, אבל מטרת שמיעת העדויות היא על מנת להדגיש בפנינו שמדובר בתופעה, ואני אומר גם על דעתו של חבר הכנסת בליאק שאנחנו לא מוכנים כוועדה לראות את הסוגייה הזו כרצף של אירועים טרגיים בודדים, יש כאן תופעה של ממש שדורשת שידוד מערכות ושינוס מותניים. לכן אחרי שנשמע את דברי המשפחות אנחנו נפנה לנציגי משרדי הממשלה, חשוב לי לומר שמבחינתי זו הישיבה הראשונה שבה אנחנו מתחילים להתכנס גם לתשובות של משרדי הממשלה שהן יותר מפורטות לגבי תוכניות לגבי מהלכים שנעשים, לאט לאט מתחילה להתגבש אצלנו התמונה מה כן נעשה אבל גם איפה ישנם פערים. נמצאים איתנו בפעם הראשונה נציגי מוקד 105 של המשרד לביטחון לאומי המוקד המשותף לטיפול בבריונות בעיקר ברשת כלפי קטינים וההשתתפות חשובה ותודה שאתם מצטרפים ואני מבקש שכך יהיה גם בדיוני ההמשך, קיבלנו תשובה יחסית מפורטת ממשרד הבריאות, היא מפורטת דיה כדי לאפשר לנו לבוא ולומר איפה אנחנו רואים פערים, משרד החינוך כמובן שושבין ראשי כאן מבחינתנו, משרד העלייה שלא היה בכל הדיונים הקודמים הוא השושבין השני המרכזי בסיפור הזה, והישיבה תסתיים גם באמירות של חבר הכנסת בליאק בוודאי גם שלי לגבי ציפיות שלנו ובקשות שלנו מהמשרדים. אני אומר עוד פעם אנחנו נקפיד לקיים אחת לחודש דיון בנושא הזה, כשהמטרה היא בתקווה שאנחנו לא נזמין עוד ועוד משפחות כואבות לכאן, המטרה היא להתקדמות או השגה משותפת של התקדמות באותם מקומות שעדיין יש פערים. אני אסיים רק בלומר ששבוע שעבר פגשתי את שר העלייה והקליטה, ואחד הנושאים שהעליתי בפגישה זה הצורך בפעולה עוד יותר אינטנסיבית של המשרד סביב הנושא הזה של המענים הרגשיים החברתיים לצעירים עולים. אני הדגשתי בפניו שכל גילאי הקטינים שזכו לעלות לארץ צריכים להיות במוקד תשומת הלב, אבל חייבת להיות תשומת לב מיוחדת לבני נוער בגילאי החטיבה והתיכון, גם בגלל המאפיינים של מוסדות החינוך בגיל הזה, גם לצערי בגלל המאפיינים של בריונות וחרמות שיותר רלוונטית לגילאים האלה ואתגרים אחרים שקשורים גם בתחום בריאות הנפש ולחצים ותחושות ניקור בתהליכי הקליטה ואנחנו נשים את ליבנו בדיונים הבאים על המענים בייחוד בקבוצת הגיל הזו של גילאי החטיבה, התיכון וההגעה לגיוס. עד כאן דבריי. חבר הכנסת בליאק שוב תודה, ובבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה חברי יושב ראש הוועדה, תודה רבה על הדיון הזה. זה אמנם דיון מעקב כפי שאנחנו נוהגים פה בוועדה לעשות, אבל לדיון המעקב הזה הייתה סיבה קשה מצערת וטרגית. אני יזמתי את הדיון הראשון בחודש אוגוסט בעקבות המקרה המצער עם מילנה וקמילה בראשון לציון בתחילת אוגוסט. בהקשר הזה אני רוצה לציין שני דברים: אנחנו קיבלנו מענה ממשרד הבריאות לגבי מילנה ובמענה נכתב כאשר משתחרר מטופל מאשפוז פסיכיאטרי הצוות הטיפולי יוצר קשר עם גומרי חוץ במידת הצורך, ביניהם גורמי רווחה, חינוך ושיקום, אני רוצה להזכיר שמילנה שוחררה בתשעה באב, ביום שכל הגופים האלה פשוט לא עבדו, זה דבר אחד. הדבר השני בנוסף מוסבר למשפחת המטופל כיצד לנהוג במידה וישנם שינויים במצב המטופל ואני שוחחתי עם המשפחה וזה לא נעשה, הדבר השלישי על צוות המחלקה ממנה משתחרר המטופל לתאם עבורו תור המשכי בקהילה בתור 14 ימים ומילנה קפצה מהגג אחרי שלוש שעות, אני חושב שזה מעיד הרבה על הכשל שהיה כאן ואנחנו חייבים להתייחס אליו. הדבר השני במענה של משרד הבריאות, אני לא הצלחתי להבין מה קורה עם מימון הטיפול של קמילה, גם באסף הרופא ובהמשך הועברה לשיקום וכעת היא נמצאת בשיקום בבית חולים פורייה, לא הצלחתי להבין מה קורה עם המימון ואני חושב שכאן המקום לברר ולקבוע את זה. כשפרסמתי לפני כמה שבועות את המקרה הטראגי של ולדימיר מנוף הגליל, קודם כל לפוסט שפרסמתי ברשתות החברתיות שלי היו 800,000 צפיות, 800,000 חברים, פרסמתי את זה ברוסית כלומר שני שליש מהעלייה נחשפו לפוסט הזה. אני קיבלתי מאות תגובות ועשרות עדויות, עשרות עדויות יש פה חמש משפחות היום, אבל יש לי עשרות עדויות, מקרים קשים, ניסיונות התאבדות, ילדים שמאושפזים, ילדים שמטופלים, ילדים שסובלים היום מחרם, היום וזה לא ברמה של מקרים נקודתיים בנוף גליל באשדוד או בראשון לציון או במודיעין, זה ברמה של מגיפה, מגיפה ברמה של תופעה חברתית ועלינו להפנים את היקף התופעה ולקבוע כיצד אנחנו ממגרים את התופעה הזאת, כי מדובר בחיים של הילדים שלנו. לפני שבועיים, אני חושב, הייתי בשידור ב-103FM ביחד עם נציגה של משרד החינוך ואני חייב לציין ובכל הוועדות כאן בכנסת יודעים שאני מאוד מכבד ומחזיק מהדרג המקצועי של משרדי הממשלה, אבל כל מה ששמעתי בשידור שלפי הבדיקה המהירה שנעשתה במשרד החינוך לא היה חרם וזה כל מה שהיה חשוב להגיד לאותה הנציגה ואני תופס את זה כבריחה מאחריות, כי למצוקה נפשית של ילדי עולים יש המון סיבות ובסוף הילד איננו וזה באחריות שלנו וזה הכשל שלנו, גם של משרדי הממשלה וגם של חברי הכנסת, אני תופס את זה ככשל שלנו, עלינו לקחת אחריות גם במילים וגם במעשים. אני אסיים בכך שאני אומר: בדיון הראשון כאן בסוגייה הזאת בסוף באוגוסט אני חושב שאחד המשפטים הראשונים שאמרתי, שאנחנו כאן כדי למנוע את המקרה הבא, כששמעתי על המקרה של ולדימיר רציתי באמת רציתי לדפוק את הראש בקיר, כי אנחנו לא הצלחנו למנוע את המקרה הבא. אני מכיר מקרים שישנם היום, אותה ילדה או ילד עולה או לא עולה, דובר רוסית, אנגלית, אמהרית או ילד צבר, באשדוד בנוף הגליל בבאר שבע ובראשון לציון, שקשה לו היום שהוא מרגיש בודד שהוא צריך עזרה, עלינו על כולנו כאן להתגייס ולעשות הכל כדי לעזור לו וגם אולי להציל אותו, תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת טייב תרצה להתייחס עכשיו? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, רק לשמוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי כפי שאמרתי יהיו שני חלקים לישיבה: בחלק הראשון אנחנו נשמע את דברי המשפחות, ובחלק השני אנחנו נפנה למשרדי הממשלה. וכפי שכבר הודעתי, בחודש ינואר, בראשית חודש ינואר יתקיים דיון נוסף, אליו משרדי הממשלה יתבקשו לחזור עם תוצאות בדברים שאנחנו נעלה היום במהלך הפגישה. נמצאת איתנו משפחתו של ולדימיר, שוב אני בשם כולנו מביע את השתתפותנו בצער הכבד והנורא ואני מזמין אתכם בני המשפחה, האימא הדודה הסבא להשמיע את דבריכם, אנחנו רוצים להאזין לכם ולמה שיש לכם לומר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אני וולדימיר נתרגם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הצטרפו אלינו חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחבר הכנסת משה טור פז, תודה על הצטרפותכם. << אורח >> אולגה חודיינטוב: << אורח >> (מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): אני אימא של ולדימיר, הגענו לארץ לפני שלוש שנים, מהיום הראשון שהגענו לארץ הייתי בבית כלא עם שלושה ילדים, המסמכים לא היו מסודרים, בשדה התעופה לא סודרו המסמכים שלהם הכל התחיל מזה, קיבלו אותנו לא כמו שהם מקבלים את כל העולים החדשים, חיכינו הרבה זמן לאזרחות והמלחמה עיכבה את הטיפול, ביולי 2025 קיבלו את האזרחות. לא הייתה עזרה, כל התקופה שהם חיו פה לא קיבלו עזרה מאף גורם, כל מקום שפניתי אתם לא אזרחים לכן לא זכאים לסיוע, אתם לא זכאים לשום סיוע כי אתם לא אזרחים של המדינה, כשקיבלו אזרחות הם ציפו וקיוו שהכל יסתדר, הם יכלו להתיישר בהתאם למצב שהיה להם שלוש שנים, עבדו יום ולילה כדי שלילדים יהיה הכל, שלושה ילדים בעלה עבד יום ולילה ולא יצאו לשום מקום, לא הכירו את המדינה מהצד הטוב שלה, בכל מקום שהתקשרתי סירבו לנו לעזרה, כשקיבלו את האזרחות הגישו בקשה לסל קליטה, סירבו להם, לפי החוק אמרו להם שהם לא זכאים כי הם נמצאים במדינה שלוש שנים. הגישו ערעור לוועדה, סירבו להם אמרו להם שזה מקרה שגרתי ולא מקרה חריג, פנתה לרשות המקומית לנוף הגליל כדי לקבל סיוע כלשהו, כשפנתה למחלקה בנוף הגליל אמרו לה שהתלוש שלה לא מזכה בסיוע, לא עונה לקריטריון שמזכה בסיוע מהמחלקה, הסברתי שאנחנו חמישה אנשים במשפחה זה לא הרבה כמו שזה נראה לכם כי אנחנו משפחה של חמישה אנשים, עזרה לה העובדת הסוציאלית אסיה. לא ביקשו הרבה, ביקשו תמיכה בעיקר וקצת אפשרות להכיר את המדינה, כשסירבו לסל קליטה הם פנו לקו החם של המשרד, פירטה את כל מה שקורה בבית הספר, ככה הוועדה החליטה זו התשובה שהיא קיבלה, פנתה שוב לקבל סיוע מהעירייה, כשהיא באה לבקש פעם שנייה מישהי מהמשרד ליד התחילה לגעור בה למה את לא סומכת עלי ובאה עוד פעם, מישהי שכנעה אותה כן לנסות להגיש, הגישה שוב את המסמכים ואת המכתב, היא לא קיבלה תשובה עדיין, פעם ראשונה זה היה ביולי כשהם קיבלו, אמרו להם תוך שבוע להגיש את המסמכים ואז הם הגישו עוד פעם בזמן. לאחר שלושה ימים הם קיבלו את אותה תשובה שהם לא זכאים, הייתה להם ועדה נוספת במשרד הקליטה ואמרו להם שבגלל שיש להם תלוש של 12,000 שקלים הם לא זכאים לשום סיוע, הם הסבירו שיש להם הוצאות של בית ספר, גן, שכר דירה, הם פנו גם לסל"ע גם שם סירבו להם, לא מגיע לכם. לאחר שלושה ימים שהגיעו לארץ בלי להכיר את השפה והעיר היא הלכה לעבוד, בעלה התחיל למחרת לעבוד, לא היה יום שהם לא עבדו, שילמו את כל החובות שהיו צריכים לשלם, יבגני סובה עזרה להם חבר הכנסת, הם ישבו במעצר כי רשות האוכלוסין לא עיבדה נכון את המסמכים שלהם, אמרו להם שאחרי שנה יקבלו אזרחות אבל זה נמשך שלוש שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולגה אני רוצה ברשותך לשאול אותך, בתוך התקופה המאוד מאוד קשה הזו מה היה הקשר עם בית הספר ועם גורמים נוספים סביב ולדימיר? << אורח >> אולגה חודיינטוב: << אורח >> (מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): בית הספר שלהם היה בית ספר כרמל, הכל היה טוב הילד היה מרוצה בבית הספר, כשעברו לבית ספר שרת בכיתה ז' התחילו הבעיות, הילדים בכיתה עיוותו את השם, קיללו אותו, דחפו אותו, אסרו להתקרב אליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי זה התחיל? << אורח >> אולגה חודיינטוב: << אורח >> (מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): בשנה שעברה. אחרי זה התחילו העלבות והשפלות, השפלות ואחר כך מכות פיזיות, הרביצו בפנים בהפסקות מול כל הילדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם היה קשר עם גורמים בבית הספר סביב העניין הזה, האם ולדימיר היה חלק מתוכנית של בני נוער עולים איזושהי קבוצה שליוותה אותו? האם היה מורה בבית הספר שהיה אחראי על ליווי תלמידים עולים? << אורח >> אולגה חודיינטוב: << אורח >> (מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): בשרת הוא קרא היטב, הוא כתב יפה, לא עשה רע לאף אחד. ברוסיה הוא היה ספורטאי מתאבק, הם לא הצליחו לממן לו את החוג היאבקות, כשקיבלו את האזרחות הוא חזר לספורט לחוג היאבקות, הוא הלך לשם ברצון רב, גם כשהיה חולה הוא הלך לחוג, הוא לא רצה ללכת לבית הספר, פנתה למחנך וביקשה לקיים שיחה בכיתה, שיחה עם פסיכולוג, אף אחד לא עשה כלום, לא קיבלו אותו לא התייחסו אליה נורמלי התעלמו ממנה, ולא הוסיפו אותה בקבוצת הורים בבית הספר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למרות שהיא פנתה מספר פעמים למחנך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא רק זה, זו חובה חוקית, כל המעטפת של בית הספר היא חובה חוקית, מערכת החינוך הפורמלית היא הראשונה שיש לה חובה. << אורח >> אולגה חודיינטוב: << אורח >> (מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): ילדה אחת שהנהיגה שם את כל ההתנהגות נגדו, היא ניסתה לדבר עם האימא של הילדה שהכי הרבה התנכלה אז היא נתנה את האחות הגדולה, היא פנתה לאחות ואמרה שאם את לא תפסיקי את ההתנכלות כלפי הבן שלי אני אפנה למשטרה, היא הבטיחה שתטפל, הם נאבקו שניהם היא והבן שלה, הוא אמר לה שהשנה יותר טוב, אתמול הגיעה אליהם המפקחת של המחוז עם המורה, היא הזמינה כשהייתה מפקחת והזמינה את כל הילדים שסובלים מחרם אליהם הביתה ואז סיפרו את כל מה שהילד עבר שם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ממש להקות, קבוצות של חמישה שישה אנשים התנכלו לילד אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולגה, אני רוצה לשאול כמה זמן אחרי המקרה הנורא היה הביקור הראשון של גורם ממשרד החינוך אצלכם בבית? << אורח >> אולגה חודיינטוב: << אורח >> (מדברת בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): יום לאחר מותו, מהעירייה, ממשרד החינוך, אחרי שהוא נפטר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולגה יקרה, אנחנו מעריכים מאוד את ההגעה שלכם לכאן ואת הנכונות לשתף, אנחנו נמשיך להיות בקשר ואנחנו נזמין אתכם גם לכל הפגישות הבאות וחבר הכנסת בליאק איתכם בקשר וגם אנחנו נהיה, כדי לראות שמעבר לטיפול בתופעה הרחבה יש גם מענה לדברים שעדיין לא הסתדרו וננסה לסייע כמה שניתן, אנחנו באמת כולנו משתתפים בצערכם ונעשה הכל כדי שהמסקנות שנדרשות מהמקרה הנורא הזה תילמדנה וכאמור נמשיך ללוות אתכם בעזרתו של ולדימיר ויבגני והחברים והחברות הנוספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה שוב להשתתף בצערכם. וגם, אולגה, אלבינה ואלברט, אני מאוד מאוד מעריך שיש לכם את הכוחות להגיע לכאן ולספר את הסיפור, זה מאוד מאוד חשוב, תודה. << אורח >> אלבינה מוסרי: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו בבקשה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק תציגי את עצמך. << אורח >> אלבינה מוסרי: << אורח >> אני אלבינה, אני דודה של ולדימיר, גיסתה של אולגה. אחרי כל מה שקרה, מצופה מהצוות החינוכי – אני בכלל לא מסתכלת עליכן כי אני רואה שאתן ממשרד החינוך – מצופה מהצוות החינוכי להיכנס לכיתה לדבר עם התלמידים, להעלות למודעות את נושא החרמות את כל הנושא הזה. אתן רוצות לשמוע מה היה בבית הספר? המנהלת לא טרחה להיכנס לכיתה, עזבי שהיא צריכה לדבר עם כל הבית-ספר, היא צריכה להרעיד את הבית-ספר, לנהל דו שיח מטורף על כל מה שקרה – היא אפילו לא טרחה להיכנס לכיתה של ולדימיר ולדבר עם כל הילדים, המורות מכחישות שמדובר בחרם, המורות אומרות לתלמידים שכל מה שאנחנו אנחנו המשפחה חושפים בתקשורת זה שקר מוחלט והמצאות שלנו, המורות באות לתלמידים ושואלים אותם איך אתם מרגישים שמאשימים אתכם במשהו שלא עשיתם. את כל זה אני יודעת כי יש ילדה מהכיתה שבקשר איתי שאותה ילדה גם עוברת חרם עכשיו בימים האלה, בגלל אותו דבר – בגלל שהיא גם רוסיה, בגלל שגם לה יש משפחה רוסי, והיא רוסיה כזאת, אני לא רוצה לפרט פה וממש להשפיל אותה, אבל היא עוברת בדיוק את אותו דבר. היועצת יודעת, המנהלת יודעת, הם עושים משהו? הם לא עושים שום דבר, לא עושים כלום, מתעלמים, ועוד אומרים שאנחנו משקרים. הבעיה היא במערכת החינוך, מאז שאנחנו חשפנו את הסיפור של ולדימיר כמה מקרים נחשפו לתקשורת וכמה מקרים של ילדים שהתאבדו וילדים שעוברים חרם ומשרד החינוך מתעלם ודואג להגיד, לא נמצא קשר בין החרם לבין בית הספר. אז איפה כל זה קרה? איפה כל זה קרה לא בבית הספר? איפה כל זה קרה בבית? בבית עשו עליו חרם? למה אתם אומרים את המשפט הזה למה אני לא מצליחה להבין, לכסות על מי לכסות על מה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלבינה, תודה על הדברים המאוד מאוד חשובים. אני אומר עוד פעם אנחנו נצא מהדיון הזה עם רשימה מאוד קונקרטית של בקשות ממשרדי הממשלה, אתם תשמעו את הדברים זה לא יהיה רק כדי לומר את הדברים. אני מנצל את הבמה הזו מכיוון שגם אלינו הגיעו לא אמירות רשמיות אבל גם ראינו בתקשורת וכו', שמנסים לקשר את האירוע הנורא הזה לחשיפה למשחק כזה או למשחק אחר. אני מנצל את הבמה הזו כדי לבוא ולומר: בסופו של דבר אין דבר כזה, יש מציאות חברתית שבה ילד מוקף, יש מצב שבו ילד נתון והניסיון לתלות מקרה כל כך טראגי באיזושהי חשיפה לאיזשהו סרטון לאיזשהו משחק מחשב, זה מריח כבריחה מאחריות ואף פעם אין גורם אחד ותמיד זו התלכדות של גורמים, אבל אין שום ספק שכל מקרה כזה בין אם מדובר בקטין עולה ובין אם מדובר בקטין שנולד בארץ, מחייב בדק בית מאוד גדול בסביבה החינוכית של האנשים. עוד הערה אחת, בבקשה. << אורח >> אלבינה מוסרי: << אורח >> עוד שני משפטים. בלוויה שלו, חשוב שכולכם תדעו את זה: אותם תלמידים הגיעו, עשו סרטון לייב בטיקטוק והעלו את הלוויה שלו ופרסמו את זה בבית ספר, המנהלת יודעת את זה והיא לא עושה עם זה שום דבר, היא לא עוצרת את הרוע הזה, עדיין ממשיכים להחרים אותו ולהשפיל אותו גם אחרי שהוא שם סוף לחיים שלו, אף אחד לא עוצר את זה אף אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחד הדברים שיתבקשו כאן, אני אומר לנציגות משרד החינוך, בדיוק כמו שדרשנו את זה ממשרד הבריאות ואנחנו לא מרוצים מהעובדה שאין לוחות זמנים לסיום תהליך הבדיקה המקרה של מילנה, אנחנו נבקש תחקיר של משרד החינוך ושל עיריית נוף הגליל על המקרה הספציפי הזה, הוא מעורב בפרטי קטינים אז זה כמובן לא יבוא למקום, אבל אנחנו נוודא שיש תחקיר על התנהלות בית הספר ולא נותיר את הנושא הזה רק כזעקה של הדודה ושל האימא ושל הסבא ויתר בני המשפחה. אני מבקש מנציגי 105 שיהיה קשר עם המשפחה לגבי הסרטונים שנמצאים עכשיו ברשתות וככל שיש כרגע סרטונים ברשתות שנוגעים למקרה הטראגי הזה, אני אבקש מ-105 להיכנס לטיפול ואנחנו גם על העניין הזה נעקוב, אנחנו לא מוכנים שיהיו ברשתות סרטונים שיש בהם איזשהו מימד של לעג ביזוי כבודו של ולדימיר ובשביל זה קיים מוקד 105 ואנחנו מכירים את האמצעים, נעזור בקשר בין המשפחה לבין המוקד הזה. תודה, אנחנו נמשיך לעבוד איתכם בנושא הזה. נמצאים איתנו כאן הורים עוד פעם ביוזמתו של חבר הכנסת בליאק. אנחנו רק מבקשים מההורים כשהם מדברים להקפיד כמובן שלא לחשוף פרטים לא לגבי הילדים שלהם, גם לא לגבי קטינים אחרים, כי אנחנו בדיון גלוי ויש בעניין נהלים, אבל בהחלט חשוב לנו לשמוע את העדות שלכם כשהזווית החשובה היא זווית המענה שמתקבל מהרשויות, מה התחושה שלכם לגבי האפשרויות שעומדות לכם כהורים להסתייע בבית הספר, במערכות העירוניות, במסגרות שמיועדות ללוות ילדים של משפחות עולים שנקלטות במערכת החינוך. אנחנו נבקש באמת לגעת בעיקרי הדברים כי חשוב לנו גם לשמוע על משרדי הממשלה והישיבה צריכה להסתיים בשעה 11:00. שלומית, תזכירי למי שצריך שאתמול בוועדת חוקה הייתה הארכה של חצי שעה בנושא הרבה פחות חשוב. את השמות הפרטיים אני יכול לומר, נכון? נמצאת איתנו ו.כ. ואחריה נפנה ל-א.פ. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> שמי ו., אני עליתי לארץ בשנת 2022 בזמן קורונה, אני חזרתי לארץ וחזרתי לרוסיה ועוד פעם ניסיתי וחזרתי לפני שנה עם הילד שלי בן 11. אני אימא חד הורית אין לי פה משפחה, כשחזרתי אני החלטתי שאני גרה בבת-ים ששם מדברים רוסית שיהיה יותר קל לילד שלי. אבל עשיתי כמה טעויות והשכרתי דירה של בעלת דירה לא טובה, והיא גנבה כסף ואני נתתי פיקדון, ובטעות נתתי שני צ'קים והיא לקחה שני צ'קים, חזרו הצ'קים שלי והיא פתחה תיק בבית משפט, ולפני יום כיפור (משלימה ברוסית). << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> (מתרגמת) זרקו אותה מהבית ביום כיפור, כי הצ'קים חזרו. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> ככה זה המצב שהייתי בו ועוד כמה מקרים שאני לא רוצה לדבר פה, אבל זו גם סיבה שהילד שלי היה בסטרס וגם היה לו בפנים דלקת והמצב היה ממש לא טוב, עכשיו ברוך השם הכל בסדר, אבל בגלל זה לא דיברו איתו ולא התקרבו, אבל עכשיו אין דלקת כזו וכשהוא נכנס לבית הספר הוא פה רק שנה והוא לא מדבר עברית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה כיתה הוא? << אורח >> ו.כ.: << אורח >> היה ב-ד' ועכשיו הוא ב-ה'. היה שם בחור שהוא היה מציק לילד שלי, והילד שלי התבייש הוא לא אמר לי, אני לא ראיתי לא ידעתי את זה, אחר כך הוא מתחיל לספר שזה ככה, אמרו לי שאני לא מדבר עברית שאני לא גבר, ככה הרבה דברים אבל קטנים. אתמול אני דיברתי עם המורה של הכיתה, כולם יודעים את זה והם אומרים לא הכל בסדר הוא שמח הוא משחק, אבל אתמול בחורה נתנה לו מכה עם בקבוק מים ויש לו גוש מהמכה וכואב ממש ואני לא יודעת איך לעצור את זה והוא בוכה הוא לא רוצה ללכת לבית ספר, הוא מפחד המכה זה היה מילדה אחרת, אני לא יודעת בדיוק מה קרה שם לפעמים הוא לא מספר לי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לו מורה? מכיוון שהוא בעצם עולה חדש ויש עניינים של שפה, יש לו מורה שמלווה אותו בבית הספר מעבר למחנך? יש רכז/רכזת שעוזרים עם הנושא של העלייה? << אורח >> ו.כ.: << אורח >> לפני הייתה מורה שמדברת רוסית גם, עכשיו המורה לא מדברת רוסית, אבל יש גם בכיתה תלמידים ותלמידות שעוזרים לו לתרגם, הוא ממש טוב במתמטיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל יש מורה בבית הספר? << אורח >> ו.כ.: << אורח >> יש מורה לעולים כן, אני גם פניתי אליה ואמרתי שיש הצקות ובעיות והיא אמרה יש לו חרדות, הוא בוכה בשירותים, הוא בוכה בבית הספר, (משלימה ברוסית). << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> (מתרגמת) הוא שם כובע שלא יראו אותו. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> והיא אמרה שכמה חרדות זה שום דבר, אבל אני לא יודעת איך המערכת עובדת פה, לאן אני צריכה לפנות, למי אני צריכה לפנות ולמי אני צריכה לספר את זה, כשאני דיברתי באוטובוס עם אנשים הם מספרים לי שיש יועצת בבית הספר, זה פעם ראשונה שאני יודעת שיש יועצת, אני צריכה לדעת על היועצת מאנשים באוטובוס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמור להיות רכז בבית הספר שיפנה אליכם זה בדיוק העניין. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> אני פניתי למורה של העולים, ומהמורה של העולים אתמול קיבלתי הודעה: יש ליועצת בבית ספר שלנו 12 כיתות, ואם אימא תפנה ליועצת החיים של היועצת יהיו קטסטרופה. אני מצטערת קיבלתי אתמול. ואני יודעת שהמצב שלי לא כל כך קשה אבל אני מפחדת, אני לבד פה, אני לא עובדת היום אני לא הולכת לרופא אני לא הולכת לבית הספר, אני מחכה, הוא עם חרדות, אני צריכה לקחת אותו אבל הוא בבת-ים, איך אני יכולה להיות גם פה וגם שם אני צריכה עזרה, ככה אני מול המערכת וכמו שהיא אמרה יש אולי אחד או שני מתנדבים שבאמת עוזרים, אבל המערכת אני פניתי ואמרו לי לא מגיע לך זה לא חשוב, את לא צריכה - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ככה בדיוק מאבדים את הילדים מהאטימות של המערכת. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> מטרטרים אותי ככה וככה, אני רצה ממקום למקום זהו. אני פה וכדאי להגיד שאני לא לבד, אני מדברת בשם הרבה אימהות, הן לא מדברות עברית ואין להם זמן כדי ללכת ולהגיד משהו ואני ממש מודה שאתם עושים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם נמשיך לעשות ואנחנו נעזור לך ואנחנו נהיה בקשר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ובמיוחד זה חורה לי כי יש שיטה שלא עובדת פה, יש רכזי קליטת עלייה שאמורים לפנות אלייך ולהגיע אלייך ולומר זה התפקיד שלי בבית הספר, יש מערכת שאמורה בדיוק לטפל בזה וברשויות עם הרבה עולים יש רכז רשותי נכון בבית הספר קולות עלייה בדיוק וכל הדברים האלה אם הם לא עובדים אז אנחנו מגיעים למצב הזה זה נורא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה ו.כ. א.פ. בבקשה. << אורח >> א.פ.: << אורח >> (מדבר בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): בסוף הקיץ הטרגדיה השפיעה על המשפחה, הבת שלו באותו גיל, הם גרים ברחובות ויש בעיה של התנכלות בגלל זהות. הם גרים בבניין ישן ברחובות, בקומה ראשונה גרה משפחה מאתיופיה, בקומה שנייה גרה משפחה מתימן, קומה רביעית גרה משפחה מאוקראינה. כולנו שונים, הזהות שלנו שונה. אנחנו לא שכנים אנחנו אחים גרים באותו בניין ובאותה מדינה, הילדים יש להם אותה נגישות למידע שגם המבוגרים נגישים אליו, כל מה שקורה בכנסת הילדים חשופים לזה כל ההתנהלות, כשמתרחשת טרגדיה אנחנו מאבדים חלק מהעתיד שלנו ומאבדים חלק מהמדינה. לפני חודש כמעט וקרתה טרגדיה במשפחה שלנו, לא רוצה לפרסם את מה שקרה, כינו את הבת שלו רוסיה מסריחה, הבת שלו מדברת עברית היטב, היא לא זוכרת את המדינה שממנה היא באה, אין לבת שלו מדינה אחרת, אבל מבחינת זה שהיא הגיעה ממדינה אחרת לילדים הישראלים זו סיבה מספיק טובה לבדל אותה מהילדים האחרים ולאפליה גם, הוא לא נגד מערכת החינוך אנחנו באותו צד יש לנו אותן מטרות, נקודת המבט שלנו שונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> א., האם יש לך היום כהורה מענה בבית הספר? מעבר למחנכת האם יש לכם כתובת? << אורח >> א.פ.: << אורח >> (מדבר בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי באמצעות שלומית אבינח): הילדה בכיתה ה', בית הספר מאשים אותם שהמשפחה אשמה, הוא אומר שכולם חוו שנתיים מאוד קשות, כל תגובה היא בסדר תגובה טבעית למה שחווינו, אם אני כמבוגר מגיב אז סביר להניח שגם הילד מגיב, מספיק שאירוע קטן בבית ספר יכול להעצים את התחושה הפנימית שהילדה באה איתה, אני רוצה להודות ומשתתף בצער המשפחה על הטרגדיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> א., תודה על הדברים החשובים ואנחנו נמשיך עם ז.ב. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> סליחה, אני יכולה להוסיף משהו? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> זה ממש חשוב שאולי אתם יודעים שחסר לרוסים חוצפה, ואנחנו והילדים שלנו מתביישים להגיד. ואני רואה את כל מה שסיפרו פה והסיפור שלי, הילדים שלנו רואים שקשה להורים לבטא רגשות, שממש קשה, והם לא רוצים להגיד משהו שיהיה להורים יותר קשה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אני אסביר את זה, הילדים לא רוצים להטריד את ההורים ולא רוצים לצער אותם, זה חלק מהתרבות שהם אוצרים בתוכם ולא משתפים. << אורח >> ו.כ.: << אורח >> אני מסבירה לילד שלי שהוא צריך להגיד הכל בדיוק באותו יום. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל הוא לא רוצה לצער אותם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והלוואי ותהיה לנו עוד מהתרבות הזאת בישראל, בוא נאמר את האמת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ז.ב. בבקשה. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> קודם כל באמת אני רוצה להודות לכם על הוועדה הזאת, על זכות, באמת. בדיוק כשאתה העלית את הפוסט זו הייתה תקווה שלי כבר האחרונה שהזמנתם אותי, ותודה רבה לכולם, כי אני כל מה ששמעתי זה סרט שלי, אבל אני באתי לפה עם מלא הודעות בקבוצה מה שהילדה שלי עוברת, וההורים הלכו לצוות וסיפרו ואמרו שגם הילדים שלהם עוברים את זה, והצוות לא רצה לשמוע, להפך, המחנכת פה כתבה שמאז שאני באתי התחילו תלונות, כאילו אני העליתי את הנושא ובגלל זה ההורים אמרו שהיא מתנקמת בילדה שלי, ולא רק היא. אני באתי לדבר על הילדה שלי שתעזרו לי, כי אני להבדיל מאלו שלא יודעים באמת פניתי ל - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> באיזה כיתה היא? << אורח >> ז.ב.: << אורח >> ה' היום, אבל היא מגיל שמונה עוברת חרם. אני פניתי לכולם, אני כל יום הולכת לראש העיר, כל יום הוא מנסה לעזור לי, גם הוא מחזיק היום את תיק החינוך בחדרה, אני כל יום הולכת לסגן ראש העיר גם הוא מנסה שנתיים באמת, אני כל יום הולכת למנהל אגף החינוך ולסגן מנהל אגף החינוך, כבר התחלף מנהל אגף החינוך. אני החלטתי שזה אולי אחר כך אם תרצו תעזרו לי בבקשה, והיום אני רוצה לדבר בכללי מה שקורה, ואתם תבינו מה ההבדל של פעם והיום, ולמה היום מתאבדים ופעם לא היו מתאבדים. סליחה שאני אומרת, אולי המצב של הילדה שלי יהיה יותר גרוע, אבל אני באתי לפה מחדרה, אני נכה 100%, אני הולכת עם מקל, מאוד קשה עם ארבע אוטובוסים, בשעה 04:00 יצאתי מהבית. אני חייבת להגיד מה שאמרתי למפקחת, לצערי משרד החינוך כמו שאמרה לי המפקחת, אנחנו יודעים על בעיות של אותה יועצת אבל לא נוכל לפטר אותה, אני גם אגיד לכם מי זאת המפקחת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא כאן. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> היא אמרה לי לצערי אנחנו לא נוכל לפטר אותה. בגלל שמערכת משרד החינוך שלנו רקובה. אני בקצרה אספר לכם: אני הגעתי לארץ בגיל 17.5 אני למדתי על - - ובזמן מלחמה עם עיראק אחת המורות אמרה שמי יהודים תרימו ידיים, אנחנו היינו ארבע אני היחידה שקמתי, לא הרמתי יד אלא קמתי כי הם ישבו התביישו. היא אמרה אתם יהודים אני לא מביאה לכם חלוק לבן כי אתם שמים הרבה אבקה כחולה לכביסה, לא יודעת איך זה בעברית, פעם היו שמים כי כביסה היו שמים על גז ואתם לא תקבלו חלוקים, אני אמרתי לה אני מתנצלת יותר אני לא נכנסת לשיעורים שלך. אני גם עברתי חרם. היו מורים שהיא שכנעה אותם, היה בבית הספר גם מורה לפיזיקה שזה היה בעלה הוא דווקא לא הוריד אותי בציונים, אבל היו כאלה שהורידו אותי בציונים, היו כאלה שלא הורידו, שריחמו, אבל אבא שלי החליט ואמר שמתקפלים תוך חצי שנה אנחנו באנו לארץ למרות שלאבא שלי היה עסק טוב, סליחה אני רועדת כי שלוש שנים אני ככה. בארץ אני רציתי מאוד להתגייס, לא קיבלו אותי לצבא כי הייתה עלייה מאוד גדולה והם אמרו את צריכה לעשות אולפן, אני רציתי המון לא קיבלו אותי לא משנה, אחרי כמו שהם אחרי שבוע בארץ התחלתי לעבוד כדי לעזור להורים ושני האחים שלי למדו והצליחו בחיים, אני התחתנתי עם בן אדם ישראלי ממוצא מרוקאי, בן אדם טוב, אז ככה שבאמת גם כתבתי העניין של חרם נכון הוא יותר של עולים חדשים, אבל זה לא רק עולים חדשים עוברים את זה וזה לא תמיד תלוי אם אתה רוסי או לא רוסי. היום אני הבנתי שזה עוברים ילדים חלשים, חלשים לא בכוח, חלשים כי האינטליגנציה שלהם גבוהה אבל הם חלשים בנפש, או שזה ילדים של גרושים של רוסים יכול להיות ששם יש ילד אוטיסט אז אותו ילד גם חלש. יש לי שלושה ילדים, אחד מהם בן 26 היום הוא פתח עסק בחיפה, יש לי ילד בן 17 שבגיל 11 עבר חרם גם באותו בית ספר שהילדה שלי שם, שפגע בעצמו כמה פעמים מולי שהייתי צריכה להחזיק סכין על הבטן שלי ולהגיד לו: אם אתה עכשיו לא זורק סכין אני אדקור את עצמי, וזו הסיבה שהוא לא עשה את זה, שהוא בכה ואמר אימא אולי אני ילד רע אולי בגלל זה מגיע לי. נכון כמו שאמר חבר משפחה שהוא איש צבא, הוא אמר לי: הבעיה אצלך, את גידלתי ילדים יותר מדי טוב, זה לא לדור הזה, היום צריך לגדל ילדים שיודעים לדרוך, אני מלמדת ילדים אם אתם פותחים גלידה אז לא לזרוק את העטיפה על הרצפה, לחכות עד שאתה מוצא את הפח, והגלידה של הילדה נמסה – 'אימא זה נמס אבל אין פח', 'אז תביאי להחזיק'. או שאני לימדתי אותם לא לענות כשמקללים אתכם כי אז אתם מלכלכים את הפה, לא להחזיר כי הצוות יעניש אתכם, ככה גידלתי אותם והיום אני משלם את המחיר הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ז., בתופעה הזו מעבר למפקחת מה קורה בבית הספר? את באה למחנכת, את באה למנהלת, מה קורה? << אורח >> ז.ב.: << אורח >> כשהילדה עוברת חרם ופתאום אני כותבת, כולם כותבים שגם הילדים שלהם עוברים את זה, וכשאת פונה לצוות, אז אומרים אני לא ידעתי, אני לא ידעתי, ואז את פונה ליועצת ומסתבר שסבתא של אותה ילדה עובדת בעירייה 40 שנה בתור סייעת והיא חברה של היועצת וסיפורים. באחד מהם, הילדה שהשתתפה אותה היא אחיינית של מנהל אגף החינוך בחדרה, זה מלכות הכיתות כך המורים קראו להם, מלכות הכיתות מלכת הכיתה מבקשים ממתקים מבקשים תכשיטים בתרומה בשביל שהילדים יוכלו לשחק, כי אם לא את היום לא משחקת עם ילדות את משחקת עם בנים, ואם את מתנהגת לא יפה לא מביאה לנו עוד משהו, אז היום גם עם בנים את לא משחקת, ביקשו ממנה לסחוב אותם על הגב, לעשות שק קמח, וההורים פנו לצוות והצוות אמר אתם לא יודעים, שלא היה אף תלונה על הילדה שלי זאת ילדה עם בעיות, היא הגיעה מחינוך מיוחד אתם יודעים את זה? למרות שכמה פעמים מנהלת החינוך המיוחד מילה אמרה להם, שתי ועדות סירבו לילדה הזאת היא קיבלה 2.2 בחינוך רגיל, ורק כי אימא מאוד התעקשה והלכה לראש העיר אנחנו נתנו לה. גם אני חושבת שזה לא סיבה שילד צריך לעבור חרם, אם הוא בא מחינוך מיוחד הוא צריך לעבור חרם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הפוך. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> וכשאת מביאה מפקחת ומראה לה שמונה הורים יושבים ומתלוננים והצוות לא עושה כלום, במקרה שלי באמת, אני אוהבת להגיד את האמת, אני נפלתי, הייתה מפקחת שלא התייחסה פיטרו אותה והביאו מפקחת מדהימה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא להגיד שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם היא מדהימה צריך להגיד את השם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, אל תגידי שם. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> אני מתנצלת אני ככה תמיד, אבא שלי לימד אותי לדבר, אבא גידל אותי לא אימא, אימא גידלה אחרים, אז אני לומדת לדבר ישר, לא משקרת לא אוהבת לשקר. אז היא הגיעה, היא אמרה שיש פה סיטואציה לא טובה, גם בפגישה שלי איתה וסגנית מנהל אגף החינוך היא אמרה מה שאמרה, שאנחנו יודעים על הבעיות אבל לא יכולים לפטר אותה כי היא עובדת המון שנים, בבית הספר באותו זמן היה ילד בכיתה אחרת שהמורה הייתה אומרת לו אתה ילד עם פיגור, ילדים זה ילד עם פיגור אל תשחקו איתו, לא הייתה מאפשרת לו ללכת לשירותים והוא היה מפספס פיפי, ואנחנו כל בית הספר, כל ההורים של בית הספר קיבלנו הודעה להחרים יום שישי אחד את הבית-ספר, לא לשלוח ילדים, רק אחרי זה פיטרו את המורה, לא יודעת אם פיטרו או היא עזבה לבד זה אני לא יודעת, זה גם לא מהכיתה שלנו. אני החלטתי להעביר בית ספר את הילדה כי הכיתה הייתה חולה, עזבו המון מהכיתה הזאת, והיום מארבע כיתות א' רק שתיים גייסו, אנשים לא רוצים ללכת לשם כי יודעים את הסיפור בכללי זה לא רק הילדה שלי כי המנהלת חדשה, הייתה שם מנהלת שהחזיקה את הבית ספר שנים זה היה בין הטובים. אז כשאת מתלוננת הצוות מתחיל לבוא נגדך, אני מדברת על מנהלים חדשים, למה אמרתי לכם? היה לי ילד שעבר חרם לפני שבע שנים וההתנהלות הייתה אחרת, נכון הוא בן הוא החזיק שנה הוא לא סיפר לי ובגלל זה הוא ניסה להתאבד, זה לא כמו בנות שמספרות. אני הכרתי באותו בית ספר שתי מנהלות: אחת היא כבר בעולם אחר, שנייה וזה שהחליף אותה חדש שהוא בא בכלל מתחום כדורגל, והם אף פעם לא חיפשו בעיה אצל הילד, הם לא אמרו אף פעם הבן שלי למד על 100-90 אף פעם לא אמרו לי הוא אשם בזה שעשו לו חרם, המנהלת הרימה לי טלפון ואמרה: ז., חזרתי מחופשת לידה, בגלל הקורונה זה לקח זמן והיא אומרת זה לא אותו ילד שאני השארתי, הוא כל היום בכיתה הוא לא מדבר עם ילדים הוא לא יוצא להפסקות הוא לא מדבר הוא כל היום ככה? אמרתי כן לקחתי אותו לשני פסיכולוגים הוא לא מדבר, היא אמרה שוחחתי עם ילדים שני ילדים רבו איתו בגלל פורטנייט וכל הכיתה לא דיברה איתו. היום שהילדה שלי אצלה אצל אותה מורה זו הסיבה שהבאתי אותה לפה וביקשתי אותה, אתה יודע מה היא אמרה לי? היא אמרה לי ז., היא מציקה לו הוא מציק לה וזה מציק לה, כאילו את לא מבינה שזה חרם? זה מה שאני מסבירה לה, אני אומרת את לא מתבייש להגיד לי את זה? היום הצוות מתנקם קשה, למרות שהמנהל אמר את אישה סופר אינטליגנטית את אימא טובה, היום הם לא רוצים לדבר איתי הם סגרו לי כל הקווים, אני לא יכולה להשיג אף אחד מהצוות, גם המפקחת כבר התייאשה, אני פניתי למפקחים לפתרונות הציבור - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ז., אני אסביר רגע, במקרה הפרטני אנחנו נדאג שיהיה טיפול. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> לא, לא, כל זה סיפרתי כדי להגיד לכם ואמרתי להם את זה לפני שנתיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו חייבים להמשיך הלאה אז משפט אחרון. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> משפט אחרון, אני אמרתי להם באמת סליחה שאני אגיד את זה פה שוב, אמרתי להם זה לא חמאס הורג את הילדים שלנו, זה אתם. ואני רוצה להגיד שלכם שזה ככה אני מתנצלת, המפקחים, הצוות, המערכת, הילדה שלי פעמיים אמרה שהיא רוצה להתאבד, בבקשה תעזרו לי להציל את הילדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> קודם כל אנחנו במקרה הפרטני אנחנו נוודא טיפול ויהיה טיפול למול גורמי משרד החינוך. חברים, יש לנו לא הרבה זמן והמטרה שלנו היא לראות שמדיון לדיון אנחנו מתקדמים. אני רוצה להודות להורים שהגיעו, לא פשוט להגיע לכנסת בירושלים ולוותר על יום עבודה ויום בבית, ועוד יותר לא פשוט להביא את הדברים. שוב, אנחנו באמת הלב איתכם, והלב נקרע מהסיפור הקשה של ולדימיר ותודה שהגעתם מהצפון זה לא דבר פעוט, תודה ל-ו.כ., ל-ז.ב ול-א.פ על הדברים. חברי הכנסת שטרם דיברו אם רוצים לומר משהו, ואז אני פונה למשרדי הממשלה ואני אומר מראש, שעל בסיס השאלות שלכם אנחנו רוצים לשאול דברים ולברר דברים. בבקשה חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קודם כול תודה רבה שוב להורים על הדברים, אני אומר אנחנו השבוע קיימנו ועדת חינוך חלופית על נושא חרמות, מתקיים עכשיו דיון בוועדה לזכויות הילד, ואז אני שומע את הדברים כאן והם כל כך קשים. כמי שבא מהמערכת הפורמלית אני חייב לומר, במערכת החינוך הפורמלית יש כלים שאמורים להתמודד למנוע את כל מה שמסופר כאן ובנוסף יש לנו גם מערכת לא פורמלית והכלים רבים, שזה נשמע שלא מיושמים כאן, כשמשפחה עולה לארץ ולילד טוב אז גם להורים טוב ומה שאנחנו שומעים פה הוא קורע לב, אני רוצה גם לומר יש במערכת תוספת משאבים לרשויות קולטות עלייה וכשהם לא מגיעים ליעדם זה אומר שמשהו נתקע בדרך. אני עליתי לארץ כתינוק אני בא ממשפחה של עולים, אני רוצה רק לומר ובזה אני פשוט מקצר ואומר את השורה התחתונה: אנחנו לא מדינה של מהגרים, אנחנו לא קוראים ככה למי שהגיע לארץ, אנחנו מדינה של עולים. זה לא סתם הטרמינולוגיה, זה לא הגירה, זה עלייה, מי שעולה לארץ זו צריכה להיות עלייה בשבילו ובשבילנו, אם אדם מגיע לישראל ומה שהוא פוגש זו ירידה זה דבר נורא, זה כישלון שלנו כמדינה. לכן, כל מה שסיפרתם כאן מעבר לזה שהוא קורע את הלב, חייב להיות מטופל על ידנו המערכת, גם הכנסת וגם מערכת החינוך, ולוודא שבסוף המנהלת, רכזת קליטת העלייה, המחנך בכיתה יעשו את העבודה שלהם ומה שקורה אצל הילדים הוא עבודה שלנו אנשי החינוך, אנחנו צריכים לטפל בכל מה שנאמר כאן וכשזה לא מטופל זה כשל עמוק של המערכת ואנחנו חייבים לוודא שזה נעשה הרבה יותר טוב ושוב תודה לכם על הקול הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (מדברת ברוסית ומתרגמת) אני באמת רוצה להודות לכל מי שבא ושיתף באומץ דברים מאוד כואבים ואני רוצה לפנות למערכת, תקשיבו יש פערים לא מספיק לקלוט ילדים ולתת להם רק שעות עברית, צריך לתת כלים לצוותים חינוכיים לדאוג לשילוב והשתלבות חברתיים של אותם ילדים כי יש פערים במנטליות, א.פ צדק, ו-ז.ב. שיתפה, ילדים קיבלו ומקבלים חינוך שונה. אני הגעתי לכאן בגיל 17 ואני חינכתי את הילד שלי, אבל הילד שלי היה שונה מילדים אחרים, הוא היחיד בפנימייה שסידר את המיטה בבוקר, והמנהלת אמרה: וואו הנה הוא היחיד שמסדר את המיטה, ואתם חושבים שזה לא עצבן את הילדים האחרים? זה עצבן, וגם הוא ספג, ילד שנולד פה. אפשר להגיד מערכת אטומה אבל בכל מערכת יש מורה, יש מחנך או מחנכת, יש מנהל מנהלת של מוסד חינוכי זה אישי, אי אפשר להגיד מערכת קבעה מערכת לא מטפלת זה אישי. מי שמקבל החלטה לטפל ומי שמקבל החלטה לא לטפל, להתעלם, או לזרוק את זה ליועצת, או להגיד שהיועצת עסוקה סליחה לא כל אימא סליחה אנחנו לא נענה לכל אימא, מה זה התשובה הזאת? וכשיועצת אחת בשכבה למשל בשכבה של חטיבת בעיניים שהיא גם מורה שמלמדת מקצוע, גם מחנכת של כיתה של 40 ילדים וגם נמצאת בטיפולים של הילד יחד עם הפסיכולוג כי זו דרישה של המערכת, זה הגיוני? מי יסתכל בעיניים של הילדים? מי ירגיש את הילדים? האם יועצת חינוכית כזאת מסוגלת לתת יחס ולטפל בדברים האלה? אבל זאת אחריות מישהו צריך לקחת אחריות על מה שקורה. אתם יודעים שהתקשרתי לנוף הגליל כשנודע לי על המקרה של ולדימיר, התקשרתי ושאלתי מה קורה שם האם זה נכון שיש התעלמות ממה שקורה בכיתה? כי ידעתי שגם ילדה נוספת סובלת, אתם יודעים מה אמרו לי? יש משחק של הלוויתן הכחול והפילו את זה למשחק של הלוויתן הכחול. סליחה, אז איפה אתם? למה, אם אתם יודעים שיש תופעה של המשחק אז איפה אתם? למה אתם לא מטפלים? גם אם זה הלוויתן הכחול למה ילד מאבד את החיים שלו בגלל שאתם מתעלמים וסוגרים עיניים? אם לא מוסיפים משאבים לבתי הספר ולא נותנים כלים, לא יהיה לנו עתיד למדינה, ואני רצינית. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> אני יכולה להוסיף? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני מבין, אבל עכשיו אנחנו שומעים את משרדי הממשלה. תראו חבריי וחברותיי, חשוב לי שדברים ייאמרו ואנחנו גם נזמין את כולם להמשך הדיונים, יהיה עוד סבב של ממש התייחסויות קצרות של מוזמנים נוספים. אני לא מתכוון עכשיו לעשות איזשהו סבב כללי, זה דיון שלישי, אנחנו הגשנו בקשות לקבל התייחסויות, אני רוצה להתייחס קודם כל לדברים שקיבלנו. אני רוצה קודם כל לפנות למשרד הבריאות, יונתן נמצא כאן דיון שלישי, קיבלנו את התשובה המפורטת לשאלות הקודמות, אני רוצה לומר את הדברים הבאים: אני אעשה קודם כל כיוון שזה מקרה פרטני אז אני לא רוצה להרחיב בו, אני אומר לגבי הילדה קמילה, הוועדה הזו לא תאפשר את גביית החוב מהמשפחה. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> המשרד שילם ולא ייגבה החוב הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, החוב לא ייגבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא ייגבה תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> א' אנחנו מעריכים את זה, בתוך התשובה המפורטת ואתם באמת הייתי אומר התחנה האחרונה כשמגיעים למצב של אשפוז פסיכיאטרי וכולי, אז זה באמת מקרה קצה. אני רוצה לומר שני דברים לגבי התשובה ולבקש את התייחסותכם שתכינו את ההתייחסות עוד עכשיו או לפעם הבאה: הדבר הראשון הוא שהאמירה לגבי ועדת הבדיקה מבחינתנו היא לא מספקת, אמירה שזה בין חודשים לשנה כי האנשים בוועדת הבדיקה יש להם הרבה תפקידים אחרים, זו אמירה שלנו קשה לקבל, הוועדה הזו היא לא ועדת הבריאות, חברת הכנסת מזרסקי כשתהיה ועדת בריאות אז היא תחזור לשבת בוועדת הבריאות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני היום גם מעלה לסדר יומה של הכנסת את הנושא הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני רוצה רגע לבוא ולומר, המצב במערך בריאות הנפש ברור לנו, אבל יכול להיות שלא מקימים ועדת בדיקה ותחקיר על ידי אנשים שיש להם גם משימות אחרות, יכול להיות שבמערך בריאות הנפש צריכה להיות מחלקת בקרה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> על המקרה של מילנה וקמילה הוקמה וועדה שעומד בראשה יושב ראשת המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הוקמה הוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל לזה אני מתייחס, זה מצוין שהוקמה הוועדה אבל כשאומרים סיום הבדיקה נמשך על פי רוב מספר חודשים עד שנה וההסבר לזה זה כי האנשים יש להם תפקידים אחרים אז זו תשובה לא טובה, כי לא יכול להיות שמקרה בדיקה גם מבחינת כבודה של המשפחה, אבל גם מבחינת הסקת מסקנות, אם צריך להסיק מסקנות ממקרה טראגי של התאבדות של נערה שלוש שעות אחרי שהיא שוחררה בתשעה באב מבית חולים, אז מה נמתין שנה עד שיהיו מסקנות? אם אתם לא מסוגלים שאנשים ישבו על המדוכה במהירות, אז תקימו מחלקת בקרה צוות תחקירים, לא תמיד צריך לקחת את ראש מערך בריאות הנפש לטובת העניין, זה דבר אחד, ואנחנו נבקש לזה התייחסות. התשובה אין לנו לוחות זמנים – מי מקים ועדה ולא כותב לה מטרה שתוך שלושה חודשים תיתנו תשובות? תנו תוך שנה, אבל שיהיה כתוב, אחרת אנשים מקבלים משימה מה, בלי לוחות זמנים? הסיפור הזה היה יכול להיגמר תוך כמה שבועות, הוא חייב להיגמר תוך כמה שבועות כי זה דיני נפשות, אז א' אני מבקש התייחסות אני עומד על קבלות תשובה מה לוחות הזמנים, מנכ"ל משרד ממנה ועדה, שייתן להם דד-ליין ואם הם צריכים הארכה שיבואו ובקשו הארכה. דבר שני שחשוב לי לומר, צירפתם ותודה על כך את כתב המינוי של הוועדה, כתב המינוי מנוסח בצורה הכי כללית שיש, 'בדיקת נסיבות הטיפול במנוחה'. כל הסיפור הזה של קו התפר לא מוגדר בכתב המינוי, לא יכול להיות שיהיה כתב מינוי באירוע שברור לנו וגם הוועדה התייחסה לזה, שאחד הסיפורים אני לא נכנס לשאלה של איכות הטיפול באותו מוסד, באותו בית חולים פסיכיאטרי, אתם תעשו את הבדיקה. אבל הוועדה הדגישה שהסוגייה המרכזית מבחינתנו היא קו התפר באי העברת מקל מסודרת בין משרד הבריאות לבין גורמי הרווחה בראשון לציון, זה לא נסקר כאן בגורמים ואני מזכיר לך שאתם עמדתם על זה שאתם לא רוצים להקים צוות בין משרדי, אלא קודם הוועדה שלכם, אבל זה לא במנדט. << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> אני מבטיח לך שהנושא הזה הוא לגמרי הנושא במוקד של הוועדה, גם אם זה לא מנוסח בכתב המינוי עצמו, אבל זה ברור לכולם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לכולם? << אורח >> יונתן אמסטר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שזה ראוי שזה ייכתב, אנחנו רושמים לפנינו את ההערה שלך. הדבר האחרון שאני מבקש לקראת הדיון הבא, אנחנו ביקשנו את הנהלים שמסדירים את הנושא הזה של העברת המקל, התרשמנו מהתשובות שלכם גם בכתב גם בעל פה שקיימים נהלים, אנחנו לא ראינו אותם ולכן אני חוזר על האמירה, הוועדה רוצה לראות את הנהלים שעוסקים בכל הסיפור של התפר בדגש על קטינים, לגבי בגירים אז גם צריך להיות תפר בין הרווחה לבין קופות החולים לבין מערך האשפוז הפסיכיאטרי, אבל במקרה של קטינים הסיפור הרבה יותר מורכב, יש פה את משרד החינוך שצריך להיות בתוך התמונה, יש את גורמי החינוך ברשות המקומית, במקרה של עולים אז אני מצפה שגורמי הרווחה של משרד העלייה יהיו בתמונה, אפשר לכתוב בנוהל שכשמדובר במשפחת עולים אז יש גם פנייה לגורמי העלייה יש מחלקת רווחה של משרד העלייה והקליטה, אני מבקש לראות את הנהלים האלה כי עד הרגע הזה לא ראינו אותם. מבחינתנו כל הנושא הזה של ההתקדמות בטיפול בהעברת המקל לא סגורה עד הסוף, עוד פעם אם הייתה ועדת בריאות מתפקדת אז היינו באים בדין ודברים עם ראש הוועדה והיינו מעבירים את הנושא הזה ספציפי אליו, כרגע בהיעדר ועדת בריאות אנחנו נעסוק בזה בדגש של הנהלים שנוגעים לגבי קטינים ואני מבקש בחודש הקרוב לקבל את הנהלים או שתאמרו במה אין נהלים, אז ניכנס לשאלה של הנהלים, זה לגבי משרד הבריאות. יונתן אתה רוצה להוסיף עוד משהו מתוך התשובה שלכם איזושהי התייחסות? פירטתם הרבה דברים והדברים נגישים לכל חברי הוועדה, אני הדגשתי את הדברים שבהם אנחנו מצפים לקבל עדיין תשובות יותר מפרוטות. אני רוצה ברשותכם רגע לעבור למשרד החינוך, מיד נשמע את הנציגות שכאן, אבל גם אני אבקש התייחסות ספציפית לדברים הבאים: אנחנו מבקשים לדעת ועוד פעם כשחבר הכנסת טור פז יביא אותנו לוועדת חינוך מתפקדת כאן בכנסת אז אנחנו נדאג שהנושא הזה יטופל בו, כי זה באמת יש ועדה, אפילו היושב ראש הקודם ישב פה. אני מבקש לדעת האם קיים חוזר מנכ"ל בנושא הטיפול בתופעות חרם ובריונות בתוך בית ספר, אני מבקש לדעת אם יש נהלים כתובים לגבי אופן הטיפול של בתי ספר ואם קיימים אני מבקש שנקבל אותם, אני מבקש לדעת האם בתוך הנהלים והחוזר האם ישנה התייחסות מיוחדת לציבור של קטינים עולים בתוך הנהלים האלה לבתי הספר, זאת סוגייה אחת שאני מבקש לבדוק. סוגייה שנייה שאני מבקש, וזאת שאלה שאני גם שואל את משרד העלייה והקליטה, מתי בפעם האחרונה המשרדים ערכו סקר ובדיקה על תופעות של בריונות כלפי תלמידים עולים, שקשור בין השאר על רקע עלייתם, האם למשרד החינוך שיש לו אגף שמטפל בתלמידים עולים, משרד העלייה, האם נערך בשנים האחרונות איזשהו סקר איזשהו מחקר בנושא תופעת הבריונות והחרם כלפי ילדי עולים ומה המסקנות של המחקר הזה? אם הוא נעשה אני מבקש לקבל את זה, ואם לא נעשה מחקר אז אני מבקש התייחסות של המשרדים לנושא הזה. יש פה תופעה שאנחנו שומעים את הסיפורים הפרטניים, מדיון לדיון מסתבר שיש בו תופעה רוחבית, תופעת החרם והבריונות היא תופעה רוחבית שאנחנו מכירים אותה, אבל בתוכה יש תת תופעה של בריונות על רקע העלייה וצריך להתחיל לדבר על התופעה הזו, אז אנחנו רוצים לדעת האם משרד העלייה עשה סקר האם אתם עשיתם סקר ומה תוצאות המחקר. אני מבקש לקבל בין אם נעשה את זה עכשיו טירה מובילה את התחום החשוב הזה, אנחנו במרכז הדיון הבא נעמיד את כל הנושא של תוכניות הליווי בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי לקטינים עולים, אנחנו מבקשים לדעת האם בצד נושא לימודי העברית - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רק לקטינים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לתלמידים, סליחה, תלמידים. אנחנו נבקש לדעת מה התוכניות של הליווי החברתי בצד לימודי העברית, מה התוכניות שקיימות? מה הנהלים? מה היקף ההשתתפות בהן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפרופו תוכנית פלא שדיברנו עליה בדיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן אנחנו נבקש לקבל אני אומר כבר מראש, הדיון הבא יעסוק בזה כל מעטפת הליווי החברתית לתלמידים עולים, אנחנו נבקש לקבל לקראת הדיון הזה אנחנו גם נכניס פה את הממ"מ, אנחנו נבקש לקבל גם פירוט של תקנים, של תקציבים, באיזה רשויות עובד, כמה תלמידים עולים ובחתכים גילאיים של יסודי למול חטיבות ביניים משתתפים בתוכניות האלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אולי גם עכשיו כשמעבירים לצוותים פדגוגים בנושא קליטת תלמידים עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר זה יהיה הנושא של הדיון הבא כל המעטפת של הקליטה החברתית, לא בתחום לימודי העברית והעצמה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא רק פעילויות לילדים, הכשרת מורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מורים סגל בהחלט. אני מבקש לדעת מכם ולאור הדברים שנשמעו כאן, האם יש נוהל שנוגע לתחקיר של משרד החינוך, יש פה שני מקרים קשים שהוועדה עסקה בהם במקרה שניהם קשורים בילדי עולים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ויש נוהל תחקיר מסודר מה קורה כשתלמיד נפטר במערכת החינוך שמחייב תחקיר מנהל מחוז ומוצג למנכ״ל המשרד לא פחות מזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה עוד איזשהו מקרה בראש העין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היה מקרה בהרצליה. אני רוצה רגע לחדד, אנחנו מדברים על סיטואציה של מקרים קשים של התאבדות מחוץ לכותלי בית הספר ולא במסגרת פעילות הבית ספרית, ולכן אני מחדד את השאלה, את האמירה של קינלי, חבר הכנסת טור פז, אין לי ספק שכאשר תלמיד נפטר תוך כדי פעילות בית ספרית אז יש פה אירוע ויש פה תחקיר, אני רוצה להבין מה הנהלים ומה משרד החינוך עושה ברמת המטה וברמת מחוזות וברמת מחלקות חינוך עירוניות, כאשר יש מקרה של התאבדות תלמיד שנעשית מחוץ לכותלי בית הספר, רוב המקרים לא קורים בתוך בתי הספר, אבל אין שום ספק שיש זיקה לסביבה החינוכית, ואני רוצה לדעת האם בכלל קיים נוהל וקיימת תרבות שאחרי שקורה מקרה בנוף הגליל, אחרי שקרה המקרה בראשון לציון, יש נוהל מסודר של תחקיר לגבי הסביבה החינוכית, האם היו תלונות על בריונות ועל חרמות ואיך בתי הספר טיפלו בעניין. אני אומר עוד פעם ועוד פעם אם הייתה ועדת חינוך אז אולי זה היה נידון שם, אבל אני כרגע לא מתכוון לוותר על העיסוק בסיפור הנורא של ולדימיר ובסיפור הנורא של מילנה בראשון לציון, אז אני מבקש תשובה גם על העניין הזה. התייחסות של משרד החינוך לדברים ששמענו כאן, אבל אני אומר הדיון הבא הוא מבחינתי עם משרד הבריאות, ביקשנו ממנו התמקדנו בו בפעמים הקודמות, הדיון הבא עומד כל כולו בסימן משרד החינוך, תכף אני מגיע למשרד הקליטה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני רק ברשותכם רוצה להגיד שני דברים: הראשון שאני ממש משתתפת בצערכם, וכל רעיון, כל הצעה, אני אתן לכם את הטלפון אחר כך ואני אשמח שנהיה בקשר, זה הדבר הראשון שאני רוצה להגיד לכם, ובאמת שאנחנו כאן ואני מצטערת שהמפגש בעבור חלק מכם מאוחר מדי. ואני רוצה להגיד לוועדה תודה, לא ברור מאליו ואנחנו נעשה כל מה שצריך, תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טירה תודה. אבל חשוב לי רגע לומר, אנחנו גם נכתוב את זה כמובן בפנייה מסודרת למשרד החינוך, אני באמת מבקש שלדיון הבא שלנו תכינו מצגת ושתישלח קודם על כל נושא המעטפת החברתית והליווי החברתי, כולל התייחסות לשאלות. חבר הכנסת ולדימיר בליאק ביקש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן אני אסכם בדקה כי אני מתנצל, חייב לצאת. קודם כול אני רוצה להודות גם למשפחתו של ולדימיר, גם לכל ההורים שהגיעו, לדרג המקצועי של המשרדים, לחברה האזרחית, לחברי חברי הכנסת, ליושב-ראש, לצוות הוועדה, זה דיון כל כך חשוב, אנחנו גם נסכם אותו. אני לגמרי מצטרף לשאלות שהיושב-ראש העלה, אנחנו כאן למען הילדים שלנו, מעבר להיותנו נבחרי ציבור אנחנו הורים. יש לי שתי ילדות במערכת החינוך ואני דואג להן, ואני דואג לכל ילדי ישראל. אני נחשפתי בחודש האחרון לתמונה שהיא קשה לי באופן אישי, אנחנו לא מתכוונים לוותר אנחנו נמשיך עם העבודה הזאת, זו עבודה שהיא קשה וזו עבודה שלפעמים היא סמויה מעינה של התקשורת, אבל אנחנו כאן כדי לעזור לילדים שלנו, להציל את הילדים שלנו ובסופו של דבר לתקן את המערכת, גם לטפל במקרים פרטניים, אבל בעיקר לתקן את המערכת ברמה הרוחבית, אני מודה לכם מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה חבר הכנסת בליאק ונמשיך כמובן לעבוד. נציגות משרד העלייה והקליטה, עדי, מעבר לשאלה לגבי הסקר, האם יש לכם נתונים על נושא של בריונות, חרמות על רקע העלייה? אני חושב שמה ששמענו כאן מכל בני המשפחות, זה איזשהו פער בידע ובהבנה של מערכת החינוך הישראלית ובמי ניתן להסתייע ואיך ניתן להסתייע, אני רוצה להבין בעיקר ממשרד העלייה והקליטה למרות שזה גם רלוונטי למשרד החינוך, מה היום המנגנונים של תיווך המידע למשפחות עולים שיש להם ילדים בתוך מערכת החינוך? הגיעה משפחה עם ילדים צריך לשלב אותם במערכת החינוך, מה בתהליך האוריינטציה של הקליטה קשור באמת בכל הנושא הזה של איך מתנהלים למול מערכת החינוך? האם משפחות עולים יודעות מה הן מקבלות במערכת החינוך? שיש גם את לימודי העברית אבל גם את המעטפת החברתית, איפה כל הדבר הזה נמצא? אני לא יודע אם באתר משרד העלייה והקליטה למשל יש בשפות השונות דפי מידע שנוגעים לסיפור הזה של תלמידים עולים. אז אנחנו נבקש מכם סקירה, ולא קיבלנו חומר בכתב ממשרד העלייה והקליטה לקראת הדיון, תצא בקשה מסודרת, אנחנו מבקשים סקירה מקיפה על כל הנושא של האוריינטציה שניתנת להורים עולים שמשלבים את הילדים שלהם במערכת החינוך, אנחנו מבקשים לקבל מכם סקירה מקיפה על כל המסגרות של החינוך הבלתי פורמלי שמיועדות לנוער עולה, אני מאוד מקווה שגם למשרד העלייה והקליטה בעבודה שלו עם מחלקות העלייה והקליטה ברשויות השונות יש תוכניות שמכוונות לבני נוער, ואם אין אז אנחנו נצטרך לדבר על זה, מכיוון שהנושא הזה של החברות והקבוצות והיכולת גם למצוא איזושהי קבוצת שייכות, זה לא בה על חשבון הצורך לחברות בתוך הכיתה והמרחב של בית הספר, אבל איזושהי קבוצת שייכות, אז אנחנו רוצים לקבל מכם סקירה על הנושא הזה. לתשובות שקיבלנו ממשרד החינוך אנחנו מבינים שנכון לעכשיו, תראו אני לא רוצה לומר שאין שיתוף פעולה, אני רוצה לומר את הדבר הבא, כרגע המענה לפניות הורים ניתן במסגרת מוקדי משרד החינוך, יש מוקד שאליו אפשר לפנות, אני לא בטוח שזה הכיוון הנכון עם משפחות עולים, אני לא בטוח שלא צריכה להיות תפיסה שבאה ואומרת שמשרד העלייה והקליטה מפעיל גם הוא קו חם ומוקד לטובת הורים לתלמידים עולים בתוך מערכת החינוך ואז המשרד ברמת המשרד הוא זה שצריך לעבוד למול משרד החינוך, אני אבקש את ההתייחסות שלכם לנושא הזה, משהו כרגע נופל בין הכיסאות אני חייב לומר, זה די ברור שמשהו כרגע נופל בין הכיסאות ברמת היכולת או ההנגשה של אפיקי העזרה והתקשורת עם מערכת החינוך מצד הורים עולים. אני לא יודע אם היה צוות, אני בסיכום שלי קורא להקמת צוות משותף של משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך, פה אני מבקש ואנחנו נפנה לשני המנכ"לים ולשני השרים, אבל הבקשה שלנו היא שיוקם צוות עבודה משותף למשרד החינוך למשרד העלייה והקליטה, אולי צריך לחשוב פה על נציג גם של משרד הרווחה, אבל זה להכרעת שני המשרדים הרלוונטיים זה העלייה והקליטה וחינוך בעיקר, לכל הבחינה הזאת של נושא טיפול בהדרה חברתית, במצוקות חברתיות רגשיות של האוכלוסייה של 50,000 תלמידים עולים בתוך מערכת החינוך, זה חייב לקבל איזשהו מענה. אין לי אלא לבקש, אבל אתם חייבים לומר לי אם אתם מקבלים את הבקשה או לא, לכן אני מבקש שעד הדיון הבא שיהיה בתחילת ינואר תובא תשובה על ידי שני השרים ושני המנכ"לים, האם אתם מקבלים את בקשת הוועדה להקמת צוות עבודה צוות בדיקה שיעסוק בכל הטיוב של הקליטה החברתית והחברות בתוך בתי הספר, לרבות הטיפול בתופעת הבריונות שאין לי ספק שיש בה הטיה סטטיסטית גם לעבר תלמידים עולים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש תוכנית בוחרים בחיים זה מניעת אובדנות במערכת החינוך, אני רוצה לדעת מה התקציב שלה היום והאם מתוכנן להרחיב ולהגדיל את התקציב לשנה הבאה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה יהיה בהצגה שלכם בפעם הבאה. יש פה את גורמי 105 נכון? קודם כול תודה שבאתם, גם אם לא הספקנו לשמוע את הסקירה שלכם אני מבקש שתגיעו גם בפעם הבאה, קיבלנו את הנתונים המספריים, רק כדי לשתף את משתתפים בוועדה, מוקד 105 זה מוקד זה מהלך מאוד מאוד חשוב שמובל על ידי משרד הבל"מ, אבל שותפים לו הרבה מאוד משרדים ממשלתיים, גם משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות. אני רק רוצה לשתף אתכם שבנתונים שקיבלנו מ-105 בין ינואר 2023 לאוקטובר 2025 כמעט שלוש שנים, התקבלו 31,000 פניות של אירועי פגיעה שבהם הנפגעים הם מתחת לגיל 18 אלה הם הנתונים שלכם, מה שתפס מאוד את העין שלי זה העובדה שאחרי 32% של אירועי עבירות מין שזו הקטגוריה המטלטלת כשלעצמה ששליש מהפניות ל-105 זה עבירות מין בקטינים, הקטגוריה הבאה של 19% זה אירועי בריונות וביוש שזה בדיוק הדבר שאנחנו מדברים בו במפגש הזה. עכשיו מכיוון שלא ידעתם לתת לנו פילוח ייעודי של פניות על ידי משפחות עולים ואני מבין שאין לכם את הקטגוריה הזאת, אבל מכיוון שהמוקד פועל בשפות במגוון של שפות עם תרגום סימולטני בעברית, אנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית וספרדית, אנחנו כן נבקש לפעם הבאה את פילוח הפניות בשפות כי זה בטוח יש לכם נכון? אנחנו רוצים לדעת כמה שיחות למוקד בעצם מתנהלות בסיוע תרגום לכל אחת מהשפות שאינן עברית, אני חושב שזה נתון שיעזור לנו להבין את העניין. אני כבר אומר למשרד העלייה והקליטה, אנחנו רוצים להבין מכם בפעם הבאה איך המידע על המוקד הזה מופץ למשפחות עולים, כי כרגע שני המוקדים חשוב לי רגע שאנשים יבינו, שני המוקדים הכי רלוונטיים לסיפור שאנחנו מדברים עליו לא מופעלים על ידי משרד העלייה והקליטה, זה המוקד של משרד החינוך וזה המוקד של 105 שהם מוקדים שפתוחים לכולם, יש בהם תרגום אבל הם פתוחים לכולם, איך בסופו של דבר מוודאים שכל משפחת עולים בישראל מכירה את המוקדים האלה, מכירה את אפיקי הסיוע, אז פה אנחנו נבקש מכם את התשובה. יש איתנו נציג של נוף הגליל? << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בבקשה, מכיוון שהוזכרה הרשות אז אני לא רוצה לסיים מבלי לאפשר לכם כמובן להתייחס. << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> שמי עופר בן אליעזר אני מנכ"ל העירייה, נמצאת איתי פה גם מנהלת אגף לשירותים חברתיים וגם ראש צוות אגף, אני רוצה להודות לך על הכינוס של הוועדה והישיבה המאוד מאוד חשובה הזאת. ולמשפחת חודיינטוב, קודם כול איתכם באבלכם ומחבקים אתכם ואנחנו איתכם כל הזמן וזה מאוד מאוד חשוב ואנחנו ערים וקשובים לכל מה שאתם אומרים. אני ברשותך יושב ראש הוועדה רוצה להתייחס בכללי: אחד אני חושב שאנחנו בנוף הגליל כעיר קולטת עליה עושים המון פורומים ושולחנות עגולים, כדי לענות על כל מיני צרכים שיש ואחד מהדברים שגילינו זה שלפעמים אנשי המקצוע לא מכירים מספיק את המנטליות של העולים החדשים וזה גורם לפערים בטיפול בבעיה, זה משהו שאנחנו בקשר עם משרד הבריאות ואני חושב שזה משהו שצריך להעלות אותו ולדבר עליו, כי לפעמים גורמי המקצוע מטפלים כמו שהם מבינים ואיך שהם למדו ובעצם כל קבוצת עולים שמגיעה מאיפה שהיא מגיעה ואני מסכים עם מה שנאמר פה עם חבר הכנסת, שדיבר על זה שעולים לפה וצריכים להשתדרג במה שבאים לפה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה הזאת יותר טובה. דבר שני יש אצלנו בנוף הגליל ואני בטוח שגם במקומות אחרים את מה שנקרא שומרי הסף, זה אנשים שמוכשרים לטיפול ולטפל בבעיות האלה, אנחנו עושים את זה יש לנו שולחנות עגולים בעניין הזה וכהפקת לקחים מהאירוע האחרון שהיה לצערנו הרב, אנחנו גם מחדדים את זה אצלנו עוד יותר. הדבר השלישי שאני רוצה לדבר עליו, אני חושב שבכלל בפורום הזה שאתה עושה פה חשוב להביא מישהו ממרכז שלטון מקומי, בסוף אנחנו הזרוע המבצעת והמון דברים שקורים פה בין המשרדים ואני חושב אדוני שאתה צודק, הקשר בחיבוריות בין משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הקליטה לא תמיד עובד כמו שנכון ואני חושב שברשות המקומית אפשר לקשור את זה בצורה מצוינת, כי בסוף אנחנו מוציאים לפועל את כל ההנחיות ואת כל מה שנמצא שם, אנחנו תמיד קשובים ומוכנים לבוא ולעזור בכל מה שצריך ושוב תודה רבה ותנחומים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מעריך את ההגעה, עופר, מנכ"ל עיריית נוף גליל, תודה שגם הגעת עם הצוות, אני אשמח – ועוד פעם לא נטריח אתכם לפעם הבאה – אבל אני כן אשמח ללמוד מכם על תוצאות, אני לא אקרא לזה תחקיר אבל על תהליך הבדיקה שלכם, כי אני חושב שזה דגם גם למקומות אחרים ולצערי לא הייתה התייצבות מספקת של גורמים דומים למשל מעיריית ראשון לציון אחרי האירוע הקודם. << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> אנחנו לוקחים את זה מאוד מאוד ברצינות ולכן אנחנו פה והגענו לפה, כי זה מאוד חשוב לנו ואם תרצה שנעשה את זה בין אם ביקור של הוועדה בנוף גליל, בין אם תרצה שנבוא למשהו שהוא לא דווקא כדי ללמוד על התהליכים המקצועיים באהבה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נוף גליל זו אחת מהערים קולטות העלייה בישראל, אחוזים מאוד גדולים של התושבים הם עולים וזו עיר שגם מתאמצת לקלוט עלייה למשל עם בני המנשה. << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> נכון אנחנו נערכים לקלוט את בני המנשה, בתהליך מאוד מסודר מאוד מקדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז לנו יהיה מאוד מאוד חשוב לקבל את הפרספקטיבה שלכם כעיר קולטת עלייה, גם על הבדיקה שנעשתה אבל גם באמת איך אתם רואים את הסוגייה הזו של התפר למול הגורמים השונים, אני רק רוצה לבקש ואנחנו נלווה את זה מאחורי הקלעים, אבל בסופו של דבר יש פה משפחה שהם תושבים שלכם, יש אני מבין אח ואחות נכון? יש עוד שני אחים ואירוע כזה יוצר - - - << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> המשפחה עטופה ואנחנו איתה כל הזמן. << אורח >> אלבינה מוסרי: << אורח >> יש לי שאלה: המשפחה עטופה? אני רוצה לשאול ולהבין למה אחרי שחבר הכנסת ולדימיר העלה פוסט על המקרה של ולדימיר שלנו, למה הוא קיבל שיחת טלפון שהסיפור שלנו לא נכון ושאנחנו משקרים וביקשו ממנו למחוק את הפוסט הזה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אבקש, הדבר הזה הוא קשה לשמיעה, אני מבקש שתעשו את הבדיקה. << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> אני לא מכיר את האירוע הזה, אז אני לא רוצה להגיב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני מבקש שהוא ייבדק אני מבקש שהאירוע הזה ייבדק ואנחנו נהיה בקשר עם השפחה. חברים, המליאה התחילה לפני 20 דקות, יש פה הרבה מאוד נציגים של חברה אזרחית של גופים חשובים מאוד, המרכזים לצדק חברתי שעושים עבודה משמעותית מאוד עם ציבור ועם קהל העולים, יש פה עמותה שאנחנו מכירים אותה בפעם הראשונה, The Walks, שהציע איזשהו נייר עמדה משמעותי ואנחנו נבקש לשמוע. אני רוצה להתנצל על זה שאנחנו לא מצליחים לאפשר לכולם לדבר בדיון הזה, כפי שאמרתי יהיה פה רצף. לובי המיליון חשוב לי להזכיר שנמצא איתנו כאן, ידידי הרב בני מיניץ, יש פה הרבה מאוד גורמים בחברה האזרחית. אני לא יכול לצערי בגלל הזמן שניתן לנו כרגע לפתוח את הסבב. אני רוצה לבקש את הדבר הבא: קיבלנו מחלק מהגורמים ניירות עמדה, אני רוצה לבקש מכל הגורמים בחברה האזרחית שעוסקים בנושא הזה, להשתדל להכין לנו לקראת הדיון הבא את ההצעות שלכם לגבי שיפור הטיפול בנושא הזה הספציפי, של בריונות, ביוש, חרמות, הדרה של תלמידים עולים בתוך מערכת החינוך על בסיס הניסיון שלכם. את הדיון הבא אנחנו נקבע לזמן ממושך, לא נקיים אותו ביום רביעי. אנחנו נקיים דיון שיהיו בו שני חלקים, החלק האחד יוקדש למשרד החינוך ומשרד העלייה, המטרה שלו תהיה לעמוד על המענים המובנים שלכם פלוס כל נושא הנהלים, אני רוצה לראות חוזרי מנכ"ל ונהלים ואם אין אז תאמרו לנו שאין חוזרים ונהלים והחלק השני באותו יום אנחנו נעשה שני חלקים של הישיבה יוקדש לחברה האזרחית, לרעיונות, להצעות, לכיווני פעולה של העמותות ושל הארגונים שמסייעים בתחום הזה. אנחנו לא נעזוב את התחום, אנחנו גם נזמין את ארגוני הנוער ואת מועצת תנועות הנוער, אני אומר כאן זה לא הנושא, אבל אני מוטרד מהנסיגה המסוימת של תנועות הנוער ושל ארגוני הנוער מהתחום של קליטת עלייה, אנחנו עוד נשב ונדבר על הנושא הזה גם עם המשרד, אני חושב שיש מקום לפעולה הרבה יותר מסיבית של גופי החינוך הבלתי פורמלי בישראל, צריך לדבר גם על שנות השירות ועל המכינות הקדם צבאיות, זה אולי נושא שאנחנו כן כדאי שנייחד אליו דיון, כל הנושא הזה של החינוך הבלתי פורמלי וקהל העולים הצעירים במדינת ישראל, נחשוב איך אנחנו מטפלים בנושא הזה. נקבל את ההמלצה להזמין את מרכז השלטון המקומי באופן קבוע לסדרת הדיונים הזו, הם תמיד מוזמנים לוועדה אבל נקפיד בהבאתם לכאן בעניין הזה. אני רוצה לומר תודה בראש ובראשונה למשפחות, למשפחה של ולדימיר וליתר ההורים שטרחו והגיעו, אנחנו נטפל גם בדברים מאחורי הקלעים במקרים הפרטניים בסדר ונסייע לכם. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> יש לי הצעה, אפשר להציע? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן משפט אחרון. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> אחרון באמת, אני מבקשת ממך אם אפשר להזמין אותם הורים ולראות שינוי מהפגישה הזאת עד הפגישה הבאה, שאף אימא לא צריכה לשמוע מהילדה שאלה 'אימא כשאני אתאבד איפה אני אלך לגן עדן או לגיהינום?', אף אימא לא צריכה לשמוע את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי המשפט הזה אין לי יותר מה להוסיף. טוב, שזה יהיה משפט הסיכום של הישיבה הקשה והלא-פשוטה הזו ואנחנו נמשיך מכאן. תודה לכולם. << אורח >> ז.ב.: << אורח >> כי יכול להיות עוד מקרה נוסף של התאבדות, וכשהבית-ספר אומר שאני מלמדת את הילדה להגיד את זה, זה הכי גרוע. << אורח >> עופר בן אליעזר: << אורח >> רק אני ארצה לדעת מי פנה לחה"כ ולדימיר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר אני אבקש מוולדימיר להיות איתך בקשר. תודה לכולם, תם ולא נשלם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>