פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 817 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> חסימת עולים חדשים משירותים בנקאיים בישראל ופגיעה בכלכלת ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר חברי הכנסת: עודד פורר מוזמנים: מיטל לוי – מנהלת מדור בקרה צרכנית, אגף בנק לקוח, הפיקוח על הב, בנק ישראל מירי רוזנשטוק – מנהלת יחידת מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים אירוס הומינר – מנהלת אגף א יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה יצחק וינר – יועץ לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש" אנה משה – יועמ״ש- עמותה לשילוב כלכלי סיפיה טופולב–לוז – מייסדת- העמותה לשילוב כלכלי ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חסימת עולים חדשים משירותים בנקאיים בישראל ופגיעה בכלכלת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום חסימת עולים חדשים משירותים בנקאיים בישראל ופגיעה בכלכלת ישראל. בקשה לדיון של חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, עודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האירוע הזה הוא אירוע מתגלגל בשלוש-ארבע השנים האחרונות. מאז שהתחילה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוטלו סנקציות מסוימות ואז הבנקים התחילו לנהל את מדיניות הסיכונים שלהם באמירה של אפס סיכון. אני מלווה את האירוע הזה עוד בשנתיים שהייתי יושב-ראש ועדת עלייה וקליטה, ומאז נעשתה דרך, אבל, לצערי, הבעיה לא נעלמה והיא עדיין קיימת. הבעיה היא שבאים לכאן עולים חדשים שרוצים לפתוח חשבון בנק, רוצים להעביר את העסקים שלהם, את העניינים הכשרים לחלוטין שלהם – חשוב להדגיש – והבנק כשהוא רואה שזה מישהו שהוא עולה חדש הוא אומר, עזוב אותנו, לך לבנק השני, אנחנו לא פותחים. הוא לא מקבל תשובה מסודרת עם הסבר למה לא פותחים לו את החשבון, ולמה לא מאפשרים לו להעביר את הכסף, אלא הוא מקבל סירוב או גרירת רגליים. בכמה דיונים שעשינו בוועדת עלייה וקליטה, ולדעתי, עשינו גם פה דיון אחד, ביקשנו מהמפקח על הבנקים לקבוע מדיניות רגולטורית ברורה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה, ביקשנו? מתי ביקשתם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> במהלך הדיונים שהיו לי. - - מה הבנק יכול לעשות, מה הוא לא יכול לעשות, ואיזו תשובה הוא צריך לתת למישהו שלא פותחים לו את החשבון או לא מעבירים לו את הכסף. אני מבין שכרגע יש טיוטה של הנחיות של בנק ישראל שהופצה. אבל גם הטיוטה הזאת משאירה שוב את הכול בידי הבנק. זאת אומרת הבנק לא מחויב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כשאתה בא לפתוח חשבון הבנק יכול להסכים או לא להסכים. מה זה, היא משאירה בידי הבנק? אין לו חובה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא יכול לסרב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יכול לסרב סתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לו חובה לפתוח מיד חשבון בנק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא מסרב הוא צריך להסביר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא צריך להסביר למה הוא הסביר, מה הלקוח עשה לא בסדר כדי שהלקוח יוכל להתמודד עם זה. הדבר הזה לא קורה וגם הסירוב לא ניתן בכתב. יציגו לנו כאן נתונים כמה חשבונות בנק נפתחו בשנה שעברה – זה נתון שאנחנו צריכים לראות אותו בהלימה. אני ביקשתי נתונים של חמש שנים. צריך להשוות את זה למספר העולים באותן שנים, ואז לראות לא נומינלית אלא עניינית האם הדבר הזה עומד במסגרת. אבל בגדול צריך להשאיר פה מרחב מצומצם יותר לבנקים ביכולת הסירוב שלהם רק מכיוון שהם רוצים לנהל מדיניות של אפס סיכון. לא יכול להיות שמצד אחד אותו עולה ילך לבנק בארצות-הברית שהטילה את הסנקציות הוא יוכל לפתוח חשבון בנק, וכאן זה יימנע ממנו. זה אבסורד. זה פשוט לא נתפס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנה משה, בבקשה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אני עורכת דין אנה משה. אנחנו מייצגים עמותה בשם העמותה לשילוב כלכלי. הבעיה הזאת הרבה יותר רחבה מעולים חדשים בלבד, ואני אסביר: שירות בנקאי הוא שירות חיוני. משום כך יש פיקוח שנקבע בחוק, והוא נעשה על-ידי המפקח על הבנקים ובנק ישראל. אלא שבנושא של סנקציות ועבודה של הבנקים במשטר של סנקציות בנק ישראל מעולם לא הוציא שום הנחיה. ביוני 2022 הוא מוציא מכתב ואומר כי בנושא הפיקוח על הסנקציות על הבנקים לקבוע מדיניות בעצמם. כלומר הגוף המפוקח הוא זה שקובע את מדיניות הסירוב; וסירוב של הבנק להעביר כספים או לפתוח חשבון או לעשות כל פעולה הוא סביר ובלבד שהוא נעשה בהלימה לאותה מדיניות שהבנק פיתח. אז אין שום פיקוח של בנק ישראל, ולמעשה, אין שום דבר מחייב. לאחר לחץ גדול ואחרי שהובן שזה משפיע גם על המתיישבים – מכיוון שכשמשטר ביידן הטיל סנקציות על המתיישבים הבנקים הישראלים סגרו להם את החשבונות השקליים בארץ מידית ואוטומטית למרות שזה לא היה חלק מהסנקציות האמריקניות. כמו כן יש המון חברות, למשל, חברות מדיקל ישראליות שעובדות עם רוסיה תחת רישיון אמריקנים מפורש כי על המוצרים הקפואים אין סנקציות. הבנקים חוסמים את כניסות הכספים, העברות וכו'. מלבד זאת יש עשרות, אם לא מיליונים במעבר של עולים חדשים ואנשי עסקים שהועברו בשנים הראשונות לסנקציות, ועדיין נמצאים במעבר. אנחנו פנינו גם תחת חוק חופש המידע וגם לבנק ישראל בבג"ץ שהגשנו, וביקשנו לדעת כמה כסף נמצא היום במעבר של אנשים – הבנקים מסרבים לקלוט את הכסף ומסרבים להחזיר אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל בין עולים חדשים לבין אנשי עסקים. אני רוצה יותר לראות את האדם הפשוט. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפעמים זה אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל אני עדיין רוצה לעזור לאדם הפשוט שבא לפתוח חשבון בנק, ולאו דווקא לזה שיש לו מאות מיליוני דולרים – הוא יכול להסתדר לבד. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אוקיי, מאה אחוז. בואו נדבר על בוריס גורוביץ', אדם עם כיפה, שעלה מרוסיה לישראל ורצה לרכוש דירה בשנת 2022. הוא העביר 260,000 דולר לאחר שהוא חתם על חוזה רכישת דירה, והעביר אותם יום לפני שהבנק שהעביר אותו ממנו נכנס לסנקציות. לבוריס גורוביץ' אין כדור בדולח – הוא לא ידע שהבנק ייכנס לרשימה. הבנק בישראל טרם קלט את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי זה היה? << אורח >> אנה משה: << אורח >> לפני שלוש שנים וחצי. אנחנו פנינו לבנק ישראל וביקשנו שיעשה משהו. יש מאות מיליונים במעבר – ביקשנו לדעת כמה כסף יושב היום במעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת "במעבר". הם עומדים במעבר? << אורח >> אנה משה: << אורח >> הם עומדים במעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולא מחזירים אותם לבנק הרוסי? << אורח >> אנה משה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והאדם מבקש להחזיר? << אורח >> אנה משה: << אורח >> כן, מבקש. אני כבר קיבלתי רישיון מהאמריקנים להעביר את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לי מדהים, הדבר הזה. וזה נמצא תקוע במעבר? << אורח >> אנה משה: << אורח >> במעבר תקוע. אפילו את הנתון תחת חוק חופש המידע – לפני שלושה חודשים ביקשנו לדעת כמה כסף תקוע במעבר – קיבלנו אפס תשובה. סוף סוף לאחר שקרה כל הסיפור של המתיישבים וביידן וכולי, בנק ישראל הוציא נב"ת – נוהל בנקאי תקין – שזה בעצם מה שביקשנו מלכתחילה. אלא שבנב"ת שוב בנק ישראל אומר לבנקים, אתם תכתבו את החוקים של עצמכם, וכל עוד אתם מתנהלים לפי החוקים של עצמכם זה בסדר. כלומר גם לבתי המשפט אין הכוח לשמוע אם זה חוקי או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנק ישראל, בבקשה. אני רוצה לשמוע אותך, היועץ המשפטי, מה העמדה שלך בעניין הזה כי אתה מומחה לבנקים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין דבר אחד: קודם כול, למה אתם עושים בעיות? אני מבין את הבעיה של הסנקציות, אבל עדיין, אדם פשוט, עולה חדש, שבא לפתוח חשבון בנק, למה אתם עושים לו קשיים? זה דבר ראשון. מה זה הסיפור של החשבון במעבר? תקוע לו שלוש שנים סכום כסף בגלל הסנקציות? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אולי לפני בנק ישראל אולי תשמע למה אנחנו עושים בעיות, ואז תוכל לשמוע את המפקח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, אין לי בעיה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני מאיגוד הבנקים. לזכותו של חבר הכנסת עודד פורר, אני לא יודע אם יעזור אם אני אומר את זה, אבל הוא מלווה את הנושא הזה הרבה מאוד זמן ומטפל בו. בין היתר חלק מהסיבה שהמצב משתפר זה הודות לפעילות שלו וגם של עמותות שהיו כאן. ואני חושב שהמצב משתפר. לשאלתך, אני אספר סוד לגבי הבנקים: הבנקים רוצים להרוויח כסף, והם מרוויחים כסף מפעילות של לקוחות. אין לאף אחד מהבנקים אינטרס לא לקבל כספים של לקוחות – לא משנה אם הם עולים מרוסיה או אנשי עסקים מנפאל או מדובאי. בסופו של דבר האינטרס שלנו כמערכת היא לשרת לקוחות ולהרוויח כסף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש האירוע של ניהול הסיכון. בשביל 5,000, 20,000 עולים שמגיעים הבנק לא רוצה להתעסק עם האמריקאים. אז הכי קל לא לייצר מנעד איפה סוגרים ואיפה לא, אלא פשוט לסגור. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכי קל זה ללכת על הפרשנות המחמירה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם היו פה חצי מיליון עולים, כנראה לא הייתם חוסמים להם. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני מבין את השאלה, ואני אתייחס אליה. קודם כול, זה האינטרס שלנו. אלא מה – בסופו של דבר אתם המחוקקים – לא בנק ישראל וגם לא הרשות לאיסור הלבנת הון למרות שגם הם חלק מהצינור הזה – אתם הפכתם את המערכת הבנקאית לשומר סף של הרבה מאוד נושאים שהמדינה לא מטפלת בהם כי היא בחרה להעביר את הסיכון הזה לבנקים. דהיינו, לטפל בסנקציות, חוק איסור הלבנת הון – כל הדבר הזה אתם העברתם לבנקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך להלבנת הון? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני מיד אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - סנקציות. מה הקשר להלבנת הון? בגלל שהוא מרוסיה יש לו להלבנת הון? זאת חזקה מוחלטת? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני אשתדל לעשות סדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר, הלבנת הון – אין קשר. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> יש קשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלבנת הון זה התייחסות כמו לכל אזרח. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לא, זה בדיוק העניין, שבסופו של דבר הטלתם על הבנקים להיות סוג של שומר סף ולהיות אחראי לכל מיני נושאים שבסופו של דבר הם בתחום אחריותם. ומה אמרתם? אתם תנהלו את הסיכון, ולא זו אף זו שגם תימצאו אשמים אם לא תנהלו אותו היטב. זאת אומרת העברתם גם את האחריות אלינו, גם את הסיכון וגם את העונשים. צריך להבין את הסיטואציה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן אתה צריך לקבל הנחיה ברורה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לכן בסופו של דבר אנחנו מנהלים את הסיכון לא במדיניות סיכון אפס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת לא הטענה. הטענה שבגלל שיש לכם אחריות אתם לא עושים כלום היא לא טענה, עם כל הכבוד. אחרת אף אחד לא יעשה כלום במדינה. לכולם יש אחריות מסוימת על כל מיני דברים. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> תן לי עוד דקה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נותן לך, אבל מפריע לך קצת. מה הבעיה? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> בכיף, אין בעיה. בסופו של דבר אנחנו לא מנהלים מדיניות לפי מדיניות סיכון אפס כי אז לא היית רואה לא פתיחת חשבונות, לא העברות כספים ולא פעילות. אני אתן לך דוגמה לפעילות שאנחנו עשינו: לקחנו, לפי בקשתו של חבר הכנסת פורר ושל עמותות שהיו איתנו בקשר, וסרקנו את כל המסמכים שיכולים לעזור לאנשים להעביר כספים, ותרגמנו כדי להסביר לאנשים איך לפעול, איזה סוג של מסמכים אנחנו צריכים. אבל צריך להבין שבסוף הכסף מגיע לפעמים מבנקים שנמצאים תחת סנקציות. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אז תבדוק אם מותר או אסור עם האמריקנים. נורא פשוט. אז בודקים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם זה מגיע מבנק שנמצא בסנקציות, למה אי אפשר לפחות לשחרר את הכסף חזרה? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> למה אי אפשר להחזיר את הכסף – אני נותן לכם את התשובה - - << אורח >> אנה משה: << אורח >> אין סוויפט – זה לא מגיע לבנק - - - זה פשוט לא נכון. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לפעמים הבנק צריך לבדוק מה מקור הכסף, והאם מותר לו לקבל את הכסף או לא. לשאלתך, אדוני, אני אתן לך חצי תשובה – אני פותח סוגריים לשאלה הנכונה שלך, למה כסף במעבר; אם קיבלת כסף למה אתה לא מחזיר אותו בחזרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחזיר אותו לבנק הרוסי. מה הבעיה? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> מי שלא חי את התחום זה מאוד פשוט, אבל מה לעשות – אם הבנק בסנקציות, ואתה מעביר דרך בנקים קורספונדנטים בעולם שאם אתה עושה טעות למחרת בבוקר כל המערכת הפיננסית הישראלית - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מחזיר לבן אדם כסף. מה זה שייך לסנקציות? << אורח >> אנה משה: << אורח >> אז תחזיר לחשבון אחר שלו. אתם גם מסרבים להחזיר לחשבונות במדינות אחרות. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> כי זה לא עובד ככה. אתה לא רק מחזיר לחשבונות של חבר הכנסת X או Y או לטיבי, אתה מחזיר גם לבנק. ואם הבנק הזה לא רוצה לקבל את הכסף כי הוא תחת סנקציות אז אתה לא יכול להעביר את זה חזרה. זה לא כזה פשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה קורה עם הריבית, עם ההכנסות שהוא יוכל לעשות עם הכסף הזה? זה נשמע לכם הגיוני? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> מי שקובע את הדין הבינלאומי זה לא בנק מסוים, בסופו של דבר אתה נמצא במערכת של כללים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעביר את זה לחשבון מעבר ישראלי. אל תיתן לו את הכסף, אבל תעביר ואז אפשר לעשות משהו בכסף הזה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> מה אתה יכול לעשות בכסף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה נותן לחברת חוץ והיא משקיעה את הכסף. << אורח >> אנה משה: << אורח >> פנינו לאמריקנים והם נתנו פתרון. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני לא יודע מה אפשר, אבל בסופו של דבר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להחזיק את זה - - - << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אבל אתה נמצא במערכת של כללים בינלאומיים שאתה יכול להפר אותם כבנק ישראלי, אבל למחרת בבוקר אתה מנותק לחלוטין מכל מערכת המסחר הבינלאומית, ואומרים לך, תודה רבה. באותו רגע אתה, חבר הכנסת ביטן, לא יכול לקנות בעלי אקספרס. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אבל זה פשוט לא נכון. יש לי חוות דעת ממשרד האוצר האמריקני שלפיה אין בעיה להעביר. פשוט בנק ישראל לא טרח מעולם לפתח כלים וגשר. היה פה ביקור של משרד האוצר האמריקני – במשך כל הוועדה שלהם הם ישבו עם חמישה עורכי דין מובילים בתחום, ואנחנו שאלנו אותם, יש מה לעשות? הם אמרו, בוודאי, אנחנו נפתח עם בנק ישראל כלים שייתן הוראות, נפתח no action letter, תפנו אלינו ותוך 72 שעות ניתן מענה. שלוש שנים אני מבקשת מבנק ישראל לעשות ועדה. אני אעשה את זה חינם, אני עושה את זה כל יום. אין בעיה – צריך לפתח מומחיות וכלים. הם לא רוצים - - - << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> כל מי שמפתח מומחיות ונותן הצעות ועצות זה בדרך כלל מישהו שהסיכון לא עליו, וקל לו להגיד, תזיזו פה לשם והכול מסתדר. << אורח >> אנה משה: << אורח >> לא, בואו נשאיר את הכסף של אנשים 20 שנה זה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אומרת משהו אחר, שיש כלים שבנק ישראל צריך לפתח עם האמריקנים. זה הכול. מה העניין? היא לא אומרת שהאחריות עליך או לא. היא לא אמרה את זה. בנק ישראל, בבקשה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> שלום לכולם, אני ממדור ציות בפיקוח על הבנקים. זה המדור שמלווה את כל פעילות הסנקציות. כל התקופה שאני במדור הזה העיסוק שלי סביב הסנקציות הוא דווקא לטובת העולים ודווקא כדי למצוא פתרונות לעולים מכל זווית באשר היא. אני מסכימה עם עורכת הדין משה – שירות בנקאי הוא שירות חיוני, וזה האופן שאנחנו רואים את הדברים. מה שאני לא מסכימה זה להגיד שלא עשינו כלום, שלא יצקנו הוראות ולא תוכן לנושא הזה. אנחנו לא חיכינו לנב"ת והוצאנו מכתבים והנחיות למערכת הבנקאית, ובמכתב הראשון בפברואר 2023 נאמר שהמערכת הבנקאית לא יכולה לנהל סיכונים באמצעות הימנעות גורפת ממתן שירותים. << אורח >> אנה משה: << אורח >> זה כלל כללי, זה לא ספציפי, ואתם לא מפקחים על זה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בנק ישראל פעל לכל אורך התקופה הזאת בשורה שלמה של צעדים בכל הסמכויות שיש לו: צעדי הסדרה על-ידי פרסום מכתבים; עכשיו סביב טיוטת הוראת הנב"ת; הרבה מאוד שיח עם משרד העלייה והקליטה, עם משרד החוץ, עם ארגוני עולים ובשיתוף איגוד הבנקים כדי להנגיש מידע בשפה הרוסית, לייצר מוקדם בשפה הרוסית. עשינו וובינרים כדי להנגיש מידע בשפה הרוסית כדי שהרוסים יידעו מה הזכויות שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עוזר לו המידע אם הכסף תקוע שם? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> רגע. << אורח >> אנה משה: << אורח >> כמה כסף תקוע? תנו לנו תשובה לפי חוק חופש המידע. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני מבקשת את זכות הדיבור מההתחלה ועד הסוף. תודה. ראשית, אמירה שאני לא מקבלת היא שהבנקים באופן גורף לא פותחים חשבונות. כמו שאמרת על הבנקים חל סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), והם מחויבים לסירוב סביר. אני מבינה שהטענות הן שהם לא פותחים חשבונות. אנחנו עושים בקרות ומעקבים, ומתחילת המלחמה אנחנו עוקבים אחרי חשבונות, אנחנו עוקבים אחרי העברות כספים ואחרי תשלומי פנסיות כדי לזהות אם יש בעיות. נמצאת איתי מיטל שמנהלת מדור בקרה צרכנית, ומתחילת המלחמה עד היום לא הפסיקה לעשות בקרות על המערכת הבנקאית כדי לזהות האם יש בעיות. בהמשך לבקשתך, חבר הכנסת פורר, הוצאנו נתונים על פתיחת החשבונות, והשווינו אותם לנתונים שמפרסם משרד העלייה והקליטה בקשר לעלייה של משפחות מרוסיה. מתחילת המלחמה עד היום הסכומים הם - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך פילוח אם פתיחת החשבונות הם למישהו שעלה מרוסיה או מצרפת? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אין לנו נתונים של פתיחת חשבונות באופן כללי. פה ביקשנו באופן ספציפי פתיחת חשבונות ספציפית של עולים מרוסיה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> העברת כספים, זה מה שחשוב. אם החשבון ריק הוא לא יכול להאכיל את הילדים. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> התחלתם בטענה על פתיחת חשבון אז אני אתייחס לפתיחת חשבונות. ביקשנו באופן ספציפי אגב מלחמת רוסיה לאסוף נתוני פתיחת חשבונות על העולים הרוסים. בשגרה אין לנו מידע על היקף פתיחת החשבונות בחלוקה לפי עולים, אבל ביקשנו בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה את המידע הזה. יש סביב 100% התאמה בין מספר העולים לבין מספר החשבונות שנפתחו. יותר מזה נתוני הסירובים שיש לנו הם בשיעורים אפסיים לעומת פתיחת החשבונות. << אורח >> אנה משה: << אורח >> באלו שנים? בבג"ץ לא נתתים מידע על השנתיים הראשונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם נותנים מידע עכשיו, מה זה משנה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה להקריא את הנתונים? אני ביקשתי מכם חמש שנים – מ-2021. << אורח >> סיפיה טופולב–לוז: << אורח >> הסירובים הם גם בעל-פה, אז בטח אין נתונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזבו את הסירובים. אם עלו לכאן בשנת 2022 100,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר ונפתחו רק 10,000 חשבונות, אז יש בעיה. אם עלו 100,000 עולים ונפתחו 100,000 חשבונות אז כנראה אנחנו בשוליים. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בשנת 2022 מנתוני משרד העלייה והקליטה עלו בערך 20,000 משפחות מרוסיה ונפתחו 23,000 חשבונות לעולים מרוסיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יכול להיות שזה גם חלק מהוותיקים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביקשתי מכם מסודר. אני יכול לקבל? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> הנתונים נשלחו אליך אתמול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול נשלח אליי הנוהל. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> לצד מכתב מלווה כדי שתוכל לראות את הנתונים. הוא גם פה איתי, אבל נשמח להעביר את זה שנית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח לקבל אותו. אתם ביקשתם עם זיקה לרוסיה? כי הבעיה היא גם עולים שלא באו רק מרוסיה, אלא גם מי שבא מאוקראינה, בלרוס שגם נמצאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קזחסטן. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> הנתונים שהצגתי פה, אספתי אותם ספציפית לגבי העלייה מרוסיה ופתיחת החשבונות מרוסיה, כי זאת המסה המרכזית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ביקשתי בסך הכול לדעת כמה חשבונות של עולים נפתחו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם באמת נפתחו 23,000 אז הבעיה היא לא כמו שאומרים. << אורח >> אנה משה: << אורח >> הבעיה היא בהעברת הכספים. אם החשבון נשאר ריק ולא נותנים להעביר את הכסף זה לא יזוז. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין את הסיפור של החשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי הנתון הזה, כן נותנים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בסך הכול מנסה להבין - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי פנה אליכם מישהו שלא נתנו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפשוט ביותר הוא מידע כמה חשבונות של עולים נפתחו ב-2025-2021. את זה אפשר להשוות למספרי העולים. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אז הנתון שאני מביאה הוא השוואה. נכון, לא לקחתי את בלרוס ולא מדינות נוספות – לקחתי את המסה העיקרית שזה עולים מרוסיה, ולקחתי ספציפית את הנתון על העולים מרוסיה כפי ש - - - משרד המבקר - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - של מישהו שעלה מרוסיה? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בדיוק, רק מי שעלה מרוסיה. בזה אנחנו עומדים בלמעלה מ-100% פתיחת חשבונות לעומת מספר העולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ותיקים פותחים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> משפחות. למה ביקשתי את ההשוואה לאורך חמש שנים? אני רוצה לראות נתונים לפני המלחמה ואחרי המלחמה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> הקושי הוא שלפני מחלקה זה לא נתון שאנחנו אוספים בשגרה. שוב – זה רק מוכיח את המקום שבו אנחנו מהפיקוח על הבנקים רצינו להרכיב את סט - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבעיה נוצרה במלחמה, ולכן צריך לקחת את הנתונים. זה לא שהם לא קיימים. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני לא יודעת להגיד אם הנתונים קיימים או לא. אני לא יודעת אם אתה פותח חשבון ללקוח ואתה צובע אם הלקוח הוא עולה מרוסיה או לא. גם במלחמה זה נושא שהיה חשוב - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל חשבון שאתה פותח אתה מגיש תעודת זהות וארץ לידה. לעולים הם בדרך כלל פותחים עם תעודת עולה את החשבון. הבנקים רושמים הכול. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אפשר לבחון האם יש מקום להרחיב את הנתונים. בשורה התחתונה – אנחנו מדברים פה על פתיחת חשבונות בהיקפים משמעותיים, ואחרי שגם באו ואמרו שהיקפי פתיחת החשבונות הם נתון לא מספק אז התחלנו לאסוף בשנתיים האחרונות גם מידע על סירובים לפתיחת חשבונות. גם שם השיעורים הם באחוזים אפסיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש חובה על סירוב בכתב? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> כן. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אבל הם לא מבצעים את זה. תאספו נתונים מהעולים, לא מהבנקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבצעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא טיעוני סרק. אם יש 20,000 עולים ונפתחו 23,000 חשבונות אז יש חזקה שאין בעיה בעניין של הפתיחה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אבל יש 140,000 עולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. אין בעיה בפתיחה. ברור שיהיה סירוב כזה או אחר, והדבר הזה נבדק. הדבר השני הוא העברת הכספים; ודבר שלישי זה הנוהל עצמו שאתם מדברים עליו. למה לוקח כל כך הרבה זמן להוציא נוהל? אם יש בעיה מוציאים נוהל. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אנחנו כאן גם כדי לסגור את הנקודה של העברת הכספים. גם על העברות הכספים אנחנו אוספים נתונים: על כמות ההעברות, על היקף ההעברות ובתקופה האחרונה גם על סירובים להעברות. רק לסבר את האוזן לגבי היקפים: מתחילת המלחמה כמות ההעברות הממוצעת בחודש מרוסיה היא כ-2,700. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העברות של בנקים מרוסיה? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> כן, כי לא כל ההעברות הן תחת סנקציות. מתוך הכמויות האלה מספר הסירובים שדווח לנו הוא בשיעור אפסי, עומד על 0%. זאת אומרת העברות בודדות שאנו אוספים: בשנה וחצי יש פחות מ-100 העברות כספים שסורבו. זה בזמן שאנחנו מדברים על 2,700 העברות בחודש. זאת אומרת השיעורים הם נמוכים מאוד. אנחנו לא רק מסתכלים על המספרים. נמצאת איתי גם מיטל שכשיש דברים שנראים לא בסדר היא עושה את הבקרות בפועל כדי לבדוק מול הבנק מה היה בדיוק האירוע. ושוב אני אומרת, בדברים שמועברים אלינו אני לא מזהה בעיה. אני אגיד עוד משהו: את הקשר עם העמותה לשילוב כלכלי אנחנו מכירים היטב ושנים רבות. אחד הדברים שאני הייתי מצפה במסגרת הקשר בינינו הוא שאם כרגע פניות או דברים שעומדים כרגע פתוחים – תעבירו אלינו. כי כרגע אין לנו פניות. << אורח >> אנה משה: << אורח >> העברתי. שלושה חודשים נאבקנו עם בנק כלשהו על העברה של 41,000 דולר מסכנים – חברה שמוכרת מוצרים רפואיים. שלחתי שמונה מיילים: בנק ישראל, קחו עמדה; בנק ישראל, תעזרו לנו. עד השכלתי את הבנק ברישיונות האמריקנים נתתם לזה להימשך מלפני החגים. סטרט-אפ ישראלי שמפתח מוצרים לנפגעות סרטן שד איבד עסקת ענק ברוסיה. אנשים שם לא קיבלו. אתם הייתם בכל ההתכתבויות, ואחרי אף מייל שלי שבו כתבתי, תעזרו לנו, הינה הרישיון, הינה האפשרויות – לא עשיתם דבר. הנתונים שאת מציגה נותנים לך הבנקים ולא העולים החדשים. כלומר הבנק כותב את הנוהל, הבנק מפקח על עצמו ומוסר לך את הנתונים. באיזה מקום זה נעשה? בואי איתי פעם אחת, תעבדי איתי, בואי נעשה סקר כמו שעשינו, וענו 500 עולים שמספרים שהבנקים אומרים להם שהם עם רוסיה לא עובדים; בואי נדבר על העורך דין במשרד שלי שמנסה להעביר 20,000 שקל דרך בנק שלא נגיד את שמו לאימא שלו במוסקבה, והבנק אומר – אנחנו עם רוסיה לא עובדים. אני מבקשת את זה בכתב. אתם מכותבים – אני לא מקבלת את זה בכתב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין בנק ישראל לא אשם שיש סנקציות. מה את רוצה שהוא יעשה? << אורח >> אנה משה: << אורח >> הוא צריך להוציא נוהל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש אפשרות להעביר גם תחת משטר הסנקציות. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אבל, עודד, הם מסבירים שנתוני הכשל נמוכים ואפסיים. << אורח >> אנה משה: << אורח >> כמה כסף יש במעבר? אף אחד מכם עד עכשיו לא עונה. זה כסף של אנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותי מטריד יותר המעבר. הנוהל צריך להיות פשוט: אם יש כספים במעבר תעבירו את זה לחשבון מעבר, לא להשאיר את זה בין הבנקים. גם הבנק פה לא אשם. אתם צריכים להעביר לחשבון מעבר שהאחריות תהיה על בנק ישראל, והכסף הזה צריך להיות מושקע עד שתיפתר הבעיה של הסנקציות. לא יכול להיות דבר כזה. אתם אולי מזלזלים בעניין הזה אבל כל אחד שיש לו במעבר כסף זה עולם ומלואו בשבילו. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אין בשום מקום שום זלזול. יש עשייה מפה עד להודעה חדשה בכל הכלים שיש לנו לטובת העולים. אני עומדת פה בגו זקוף ואומרת, אנחנו לא מפסיקים לעשות לטובת העולים כדי להבטיח מקסימום שירות בנקאי ומינימום פגיעה במצב הקיים. לעניין המקרים הפרטניים אני לא יכולה לתת את הדעת; ואני גם לא אדון בתיקים שנידונו בבתי משפט. << אורח >> אנה משה: << אורח >> זה לא בבתי משפט. אלה מקרים שכתבתי לכם עליהם מיילים ולא קיבלתי עזרה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> מקרים מאוד מאוד בודדים. << אורח >> אנה משה: << אורח >> מאות, מאות. << אורח >> סיפיה טופולב–לוז: << אורח >> אלף. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אלף - - - << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אלף בחשבונות מעבר? << אורח >> אנה משה: << אורח >> לא, בחשבונות מעבר אתם לא נותנים מידע. איך אני אתן לך את המידע? את המפקחת – תבקשי מהבנקים מידע כמה יש במעבר. זה לא ייאמן. את מספרת לי שהבנקים אומרים שהכול בסדר; הם כותבים את הכללים, הולכים לבית משפט. סירוב סביר זה סירוב שנעשה בהתאם למדיניות הבנקים. הוצאתם נב"ת שמשאיר אצל הבנקים את הסמכות. קחו, תפתחו מיומנות וכלים ותפקחו – אל תשאירו אותם לבד במערכה. ישראל היא המדינה היחידה שבנק לא יכול לפנות לרגולטור ולשאול אם מותר לו לקבל את הכסף או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני רוצה רגע - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לוויכוח ביניכן אנחנו גם צד. הנושא של המעבר מאוד מטריד אותי. אני מבקש מפורר: תיכנס לעניין הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם צריכים להעביר לנו כמה יש במעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן דיווח לוועדה אחרי שתשב איתה בצורה פרטנית יותר על העניין הזה, איך אתם פותרים את הבעיה של כספים במעבר. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני רוצה רק לומר משהו קטן על חשבונות המעבר, ברשותכם. אני לא רוצה להתייחס למקרה הספציפי, אבל יש מספר בודד של אותם חשבונות מעבר שנידונו בבית משפט. הם נידונו בבית משפט כי הם לא פשוטים. על פניו, כשאנחנו שומעים את הדבר הזה זה נשמע לנו מאוד טריוויאלי. התסבוכת המשפטית היא מאוד מורכבת והם לא סתם נידונו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש חשבונות, ויש כסף שלא צריך להעביר. על זה אין שאלה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> פנית לאמריקנים בבקשה לקבל רישיון? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוצים להבין: כמה כסף תקוע במעבר? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני רק רוצה להגיד רגע שוב שמספר האנשים שאני מכירה שיש להם חשבונות מעבר הוא על כף יד אחת. זה אירוע פרטני, בודד ומורכב שנידון בבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את ערה רק למי שמתלונן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חוץ מזה לא תקועים כספים במעבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק אלה שנידונים בבית משפט? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם ביקשתם מהבנקים את הנתונים כמה כסף תקוע? הרי בנק יודע שכסף תקוע במעבר, נכון? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אנחנו יכולים לפנות לבנקים, אני רק רוצה להבין - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מתחמקת, אני חייב להגיד לך. כל פעם אני שואל אותך שאלה ואת אומרת שאת רוצה לענות על משהו אחר. זה כבר מתחיל לעצבן אותי עכשיו. אני רוצה להבין – כספים במעבר – עולה פה טענה שיכול להיות שהיא לא נכונה ויכול להיות שהם מבלבלים במוח – כמה כסף כזה תקוע במעבר של כל הבנקים בישראל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם איזה פתרון אתם נותנים לעניין הזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף כזה נתקע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע שאת לא יכולה לתת תשובה עכשיו כי לא בדקת את זה. עודד, מטעם הבאה אני מבקש שתדבר איתם. כמה זמן ייקח, חודש? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניתן להם חודש. תבדקו את העניין הזה, תהיו בקשר עם פורר. תגיד לוועדה אם צריך דיון נוסף. אני מציע שתפתרו את העניין, איך אתם פותרים את הבעיה גם אם מדובר בשני אנשים. לא צריך להחזיק להם את הכסף. צריך לתת חשבון מעבר. זאת לא הפרת סנקציות אם אתה מעביר את הכסף - - - << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני איתך - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם הנחיה לבנקים: תנו איזשהו מנגנון שהבנק אומר, סליחה, זאת הפנייה שלי – האם אני יכול לקבל או לא יכול לקבל? מי קובע? הכול זה בית משפט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אני מאמין שאפשר לדבר עם האמריקנים בעניין הזה. זה לא דבר חדש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - העברנו את כל הפנסיות ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מסיים את הישיבה כי כבר אין טעם. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אתם לא רוצים לשמוע על ההוראה שלנו ומה הדרישה מהמערכת הבנקאית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני רוצה להבהיר מה הדרישה ומה הציפייה מהמערכת הבנקאית בכל מה שקשור למשטר הסנקציות. לבוא ולהגיד שיש להם שיקול דעת רחב זה לא המצב. הדרישה מהמערכת הבנקאית היא שלא יקרה מצב שיש סירוב שאינו מבוסס על משטר הסנקציות. בשביל זה הבנקים נדרשים להסתייע במומחים חיצוניים ועורכי דין כדי ללמוד את משטר הסנקציות על בוריו. ורק במצב שהם מזהים שפעילות מסוימת היא מנוגדת למשטר הסנקציות, זה המקום היחיד שבו הם יכולים לסרב. << אורח >> אנה משה: << אורח >> זה לא מה שהנב"ת אומר. הנב"ת משאיר אצל הבנקים את שיקול הדעת. לפני חצי שנה ביקשתם הערות מהציבור, נתתם חמישה ימים כאילו זה דחוף. חצי שנה העבירו לכם הערות כל המשרדים הגדולים במדינת ישראל, ועד עכשיו לא יצאה טיוטה שנייה. פנו אליכם כמה חברי כנסת, ביקשו פגישה, אמרו זה חשוב כי נפגעות עוד אוכלוסיות. לא קיבלנו לא פגישה ולא נוסח שני. אני רוצה לבקש מיושב-ראש ועדת הכלכלה הנכבד שייקבע לוח זמנים מתי תצא הטיוטה הבאה של הנב"ת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שפורר שהגיש את הבקשה לוועדה ייכנס לדין ודברים עם בנק ישראל וידווח לוועדה, ואם צריך דיון נוסף נעשה דיון נוסף. אין טעם עכשיו להתחיל לנהל דיון של פינג-פונג. זה לא ייתן לנו כלום. עודד, אתה לוקח על עצמה את המשימה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי ברירה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שתבדקו את העניין הזה ותראו איך אפשר להציל כספים תקועים של אנשים. לגבי פתיחת חשבונות נחה דעתי שזה לא מה שאתם אומרים. רק לגבי הדברים האחרים. << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף משהו? אני מארגון נפש בנפש. אנחנו עובדים עם עולים בעיקר מצפון אמריקה וקנדה. אפרופו המשפט האחרון שלך על כך שנחה דעתך בעניין פתיחת חשבון, אני רוצה להעלות נושא שיכול להיות שהוא הרבה יותר פשוט או פחות מסובך ומפואר ממיליונים שתקועים בחשבונות המעבר. זה שני דברים פשוטים מאוד בתחילת הדרך של עולה חדש: א. יש הוראה מהמפקח על הבנקים. אני ראיתי את ההעתק מ-2018 – אני בטוח שזה עודכן מאז – שבנקים אמורים לפתוח חשבון בנק לעולים חדשים ב-30 הימים הראשונים עם הצגה של תעודת עולה. זה לא קורה. אני לא רוצה להגיד שזה גורף לגבי כל העולים, אבל קיימת בעיה כלשהי של הבנקים, ואני לא יודע אם זה טכני, שלא יכולים לסיים את פתיחת החשבון, כנראה בלי תאריך הנפקת תעודת הזהות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר לא על עולים מרוסיה. << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> לא מרוסיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין סנקציות שם. << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> נכון, אנשים רגילים שבאים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? לא הבנתי. << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באים עם תעודת העולה, ובזה נגמר הסיפור, לא? << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> נכון, ככה הייתי חושב, ואני בטוח שהם גם יגידו שיש אנשים שמגיעים עם תעודת עולה, ונאמר להם, לא, בלי תעודת זהות אי אפשר לפתוח חשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזשהו שלב יש להם תעודת זהות. הבעיה היא רק בהליך הביניים הזה. << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> כן, אבל יש אנשים שצריכים את זה מיד. ברשות האוכלוסין קיימת הרבה זמן בעיה עם תורים. אז אזרח ישראלי שנולד בארצות הברית ועושה עלייה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני אתייחס כי אנחנו מכירים את הבעיה הזאת, ואנחנו מתקנים ומטפלים בהסדרה. יש מצב שנוצר בגלל שינוי של רשות האוכלוסין וההגירה ותהליך האימות מול המרשם שגרע לקוחות שעוד לא הונפקה להם תעודת זהות מול המרשם. לכן תיקנו את ההוראות שלנו, והן בשלב סופי של הסדרה. הטיוטות כבר פורסמו לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה תיקנתם, שאפשר תעודת עולה? << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בוודאי שאפשר תעודת עולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אפשר דרכון. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> לעולים אנחנו מאפשרים תעודת עולה, ובמקום הצורך הזה באימות מול המרשם יצטרכו להציג תעודה חליפית, והכול כדי לאפשר את - - - << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> חשוב גם להכניס למילים של החוק את המילה "תעודת זכאות". כי יש אזרחים ישראלים שנולדים בחו"ל או בארץ ויורדים מהארץ וחוזרים כמבוגרים, והם זכאי עלייה כמו עולה חדש לכל דבר, אבל במילות החוק כתוב "תעודת עולה" ולא "תעודת זכאות". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתם למה הוא מתכוון? תעשו עוד תיקון קטן אחרי שתבדקו את זה. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> אני אתן לך את הפרטים שלי ונוכל לדבר. << אורח >> יצחק וינר: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מסיים את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>