פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 781 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון משה גפני אלי דלל אכרם חסון אחמד טיבי יוסף טייב אורי מקלב חוה אתי עטייה משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: ששון ששי גואטה מיקי לוי טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך צביקה פוגל מיכל שיר סגמן מנסור עבאס מוזמנים: גיל הכהן – משרד האוצר יונתן בובליל – משרד האוצר אלקנה ריקלין – משרד האוצר אוראל פיין – משרד האוצר צח בסול – משרד האוצר דן פיקמן – משרד האוצר איתי בוצין – משרד האוצר לימור פוליאנסקי – משרד האוצר עמית גולדמן – משרד האוצר סיון ינקוביץ – משרד החקלאות איתן כהן – משרד הפנים ג'אנט רפאלי – מנהלת תחום תקציב, הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב רונית מורן – ראש אגף תקציבים, רשות הגנים הלאומיים שירה אלחרר – מנהלת תחום תקציב, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יהודה כדורי – המשרד לביטחון לאומי ישי גרין – מנהל תחום מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך משה פריד – מנהל תחום בכיר שלטון מקומי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אבי דרוט – מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 2025. פניות 187-188. 187, 188, משטרה ובתי סוהר, מי מציג? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> שלום, אני מאגף תקציבים. פנייה 187 עד 188. מדובר על 102,727 אלפי ש"ח שמתוקצבים לסעיף 52, משטרה ובתי הסוהר. זה בעצם סעיף הפיתוח של גופי הביטחון הלאומי. החלוקה היא לפי התוכניות הבאות, או יותר נכון תוכנית: 525001, משטרת ישראל פיתוח, 102,727 אלפי ₪ בהוצאה. מדובר על בעצם פרויקטי בינוי ופרויקטים טכנולוגיים שאנחנו מתקצבים בגין הרשאה להתחייב שניתנה בשנה קודמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תחנות משטרה אתה מדבר? פינוי או למשטרה הולך, נכון? אתה יכול לתת לנו פירוט על תחנות המשטרה שאתם מקימים? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> בטח. שאלתם אותנו את זה גם בהשלמת חסרים, אז אני פשוט אדקלם פה את התשובה שנתתי בעבר כבר. מדובר על תחנת לוד, תחנת קאסם, ימ"ס ירושלים, מרכז שליטה דרום, תחנת עוז ומשמר לאומי כרמיאל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ומה כולל שדרוג המערך האכיפה הדיגיטלי? שדרוג מערך הזירות הטכנולוגיות. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> יש פה כמה פרויקטים. מדובר על מערך הזירות הטכנולוגיות, שדרוג מערך הזירות הטכנולוגיות, שפה את צודקת, שדרוג מערך האכיפה הדיגיטלית ומרכז נתוני תעופה ושדרוג מערכת האפיס, שמערכת האפיס זה בערך בעצם מערכת הדנ"א של תביעות אצבע, של זיהוי פלילי. בעצם שדרוג של כל המערכות האלו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כשאתם אומרים שדרוג הכוונה היא רק לטביעות אצבע או שיש עוד איזשהו של מערך אכיפה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> נתתי פה הסבר די מפורט על כל המערכות שעוברות בעצם שדרוג, שם גם דובר על מערכת האכיפה הדיגיטלית שדיברת מקודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להצביע? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית, הצבעה ב-12:12. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:07 ונתחדשה בשעה 12:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 187-188, משטרה ובתי הסוהר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. פניות 213 עד 234. אנחנו בתעסוקה, 231 עד 234. בבקשה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> שלום, אני מצוות תעסוקה, אגב תקציבים. הפנייה מבקשת להעביר סכום של 104,550 אלפיח שקלים, לפי המפורט להלן. יש לנו פה שורה של החלטות ממשלה שמהם ישנה משיכות למשרד העבודה, לשירות התעסוקה. יש פה שורה של החלטות ממשלה בתחומי הערבים, 880, 549, 1279- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גיל, אנחנו פה בוועדת הכספים, כשמציגים את הפנייה לא מציגים החלטות ממשלה ולא מציגים מספרי החלטות ממשלה, אלא הסיבה שאת פה היא כדי להציג, ואם את אומרת לי החלטה מספר 188 או מה שלא אמרת, על מה מדובר בשתיים-שלוש מילים כדי שנדע על מה נצביע. אנחנו לא עכשיו נתחיל בלקרוא את כל החלטות הממשלה האלה. תני סיכום של דקה וחצי, שתיים ככה, אם צריך יותר, על מה אנחנו מצביעים פה. << דובר_המשך >> גיל הכהן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אז יש פה שורה של משיכות לתוכניות של משרד העבודה, תוכניות לעידוד תעסוקה, תוכניות של הכוון תעסוקתי. יש פה החלטות ממשלה לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה הערבית באופן כללי בארץ, במזרח ירושלים, האוכלוסייה הדרוזית, הבדואית וכולי. יש פה גם החלטות ממשלה למשרתי מילואים שמגיעות לשירות התעסוקה. אני ארוץ על התוכניות. יש לנו פה תוספת של מיליון ו-1,602 לתוכנית התפעול של משרד העבודה, תוספת של 4,404 אלפי ש"ח לתוכנית הרגולציה של משרד העבודה, תוספת של 169,800 אלפי ש"ח לתוכנית של סבסוד שירות ילדי הורים עובדים במעונות יום. תוספת של 25,437 בהוצאה ו-26,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב לתוכנית של עידוד תעסוקת אוכלוסיות יהודיות, תוספת של 46,325 בהוצאה נטו ו-5,000 אלפי ש"ח בהרשאה בתוכנית של עידוד תעסוקת אוכלוסייה מבוגרת, תוספת של 6,048 אלפי ש"ח לתוכנית השכר של שירות התעסוקה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש רשימה של קריטריונים, ומי זכאי, למי מגיעה תמיכה? איפה זה מפורסם, הקריטריונים לקבלת סיוע בסבסוד, אוכלוסיות ייעודיות, מה זה אוכלוסיות ייעודיות? איך אפשר לדעת מי אוכלוסייה- << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> למשרד העבודה יש שורה של אוכלוסיות יעד, ששיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה הוא נמוך, ולפיהם יש להם תוכניות שונות. רוב התוכניות קשורות בהכוון תעסוקתי. יש כל מיני מרכזי הכוון שפזורים ברחבי הארץ. הם פתוחים לכלל האוכלוסייה, אבל יש מרכזי הכוון שייעודיים לחברה הערבית, יש מרכזי הכוון שייעודיים לחברה החרדית. יש מרכזי הכוון שייעודיים לאוכלוסיות רווחה, מופעלים בשיתוף גם עם העיריות, קוראים להם מרכזי הזדמנות, ויש עוד שורה של תוכניות לאוכלוסייה מבוגרת או ליוצאי החברה האתיופית, שהם לא יושבים בתשתיות נפרדות משלהם, אלא משולבים בתשתיות הפזורות האחרות של משרד העבודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה אוכלוסייה מקבלת את הסבסוד הגבוה ביותר? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית זה מרכז הכובד. הייתי אומרת שזה סדרי הגודל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוכלוסייה אבל זה הולך לפי אזורים, צפון, דרום? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה- - - בריכוזי האוכלוסייה. לחברה הערבית יש 22 מרכזי הכוון שפזורים ברחבי הארץ, יש במשולש, יש בצפון, יש בדרום. גם החברה החרדית יש 14 מרכזי הכוון אם אני לא טועה, והם נמצאים סביב ריכוזי האוכלוסיות האלה כדי לתת מענה רלוונטי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה הסכום בחברה הערבית של מרכזי הכוון כאן? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הסכום השנתי הוא כ-80 אלש"ח של התוכנית של מרכזי ריאן. אני ממשיכה עם התוכניות. אלף אלפי ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה תוכנית הכשרה מקצועית, 4,444 אלפי ש"ח לתוכנית הכשרת נוער בבתי הספר ו-4,000 אלפי ש"ח למנהלת השירות האזרחי-לאומי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עידוד תעסוקה אוכלוסייה ייעודית ומיעוטים זה 25 מיליון שקל. את יכולה לתת לי איזה אוכלוסיות ומה החלוקה של התקציב של כל אוכלוסייה ואוכלוסייה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. יש לנו פה מתוקף שתי החלטות ממשלה שעברו בשנת 25' לאוכלוסייה הדרוזית, אז יש לנו משיכה של תקציב, 10,000 אלפי ש"ח, עשרה מיליון ש"ח מתוקף החלטה 2856. זה בגליל ובכרמל, ועוד אלפיים אלפי ש"ח להחלטה 2857, שזה הדרוזים והצ'רקסים ברמת הגולן. יתר המשיכות בסעיף הם בעצם מזומן בגין הרשאות עבר, כלומר זה תקציב שנמשך כבר מהחלטות ממשלה שונות כהרשאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה החלטות ממשלה, של הדרוזים או של מי? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> יש פה החלטה 549 שהיא החלטה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, שנמשכים 13 מיליון שח, מזומן בגין הרשאה, יש פה החלטה 1279 שהיא החלטה לטיפול בבדואים, נמשכים 3,400 אלפי ש"ח, החלטה 880 זו החלטה למזרח ירושלים, נמשכים 4,200 אלפי ₪. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עברת את ה-25 מיליון שקל כבר. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> יש לי פה גם כספים בהרשאה, בסך הכל נמשך לתקנה הזאת 25 במזומן ו-26 בהרשאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה שאת מדברת על הדרוזים, 12 מיליון שקל, זה בהרשאה או במזומן? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הדרוזים זה בהרשאה, כי זו משיכה חדשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד לא סיימתי. סבסוד ילדי הורים עובדים, את יכולה לתת לנו פירוט על איזה ילדים מדובר, איזה הורים, מי מקבל? קצת נתונים על הנושא הזה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בגדול, מעונות היום. מעונות הסמל מסובסדים עבור הורים לפי קריטריונים, לפי נוהל שמפרסם משרד העבודה. הקריטריונים נשענים על שכר מסוים שההורים מקבלים, על שעות עבודה שלהם וכולי. מסובסדים שם הורים עובדים בשכר נמוך, מרוויחי שכר נמוך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אין הבדל אבל בין מגזר למגזר? הקריטריונים הם אותם קריטריונים בכל המגזרים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בטח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ארצי, לא לאוכלוסייה מסוימת. זה לכל הארץ, שעובדים לפי שכר וזה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כל הבקשות שהוגשו, כבר טופלו? אתם כבר יודעים כמה אנשים ביקשו? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> לא כל הבקשות טופלו. לפי מה שאני מבינה כ-85,000 בקשות כבר הוגשו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> וכמה אושרו מתוכם? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> חצי טופלו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש איזושהי הערכה תקציבית אם פתאום יש חריגה, אם יש בעצם דורשים יותר, איזושהי הערכה מה קורה אם יש צפי גבוה יותר ממה שאתם חושבים? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה חלק ממה שגם אנחנו רואים פה שבאמת נהייתה תוספת. יש פה תלות בהרבה מאוד משתנים, כלומר בעת שבו מתפרסם מבחן התמיכה, בזמן שלוקח לבדוק את הבקשות, ולפעמים יש באמת חריגה לכאן או לכאן, כי בעצם המבחנים מפורסמים לפני תחילת שנת הלימודים. שנת הלימודים מתחילה בספטמבר, מתחילים להגיש את הבקשות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ומה הסיבה שהמבחן ה והפרסום שלו השנה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> עת פרסום המבחן זה החלטה של שר העבודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> פורסם בעיכוב מה ההורים אמורים לעשות, זאת אומרת השאלה היא מה הסיבה? זה רק עניין של ההחלטה של השר? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ובינתיים ההורים משלמים שכר לימוד מלא? או שלא משלמים ונצבר חוב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי להעברה הזאת? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כי היא אמרה שזה עניין של פרסום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל עכשיו עכשיו רוצים לתקן את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל אנחנו מדברים על שנת25, ואתה לקראת סוף 25'. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל רוצים לאשר כסף. מה הרלוונטיות לשאלה אם לאשר או לא לאשר את הכסף? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זאת שאלה שהיא רלוונטית. היא אמרה היא אמרה שזה תלוי לעיכוב בפרסום מבחן התמיכה, ולכן שאלתי למה היה עיכוב במבחן התמיכה. היא אמרה לי שזה בגלל שזה השר צריך לאשר את זה, זה אומר שהיה עיכוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה עיכוב, נכון, עכשיו רוצים לשלם על העיכוב. נכון, סבלו, אפשר להתקדם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הציבור משלם על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מפריע לי כלום, אני רוצה לאשר את הכסף, יש עוד שאלות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על התוכנית של המבוגרים, 46 מיליון שקל, 364202, את יכולה לתת לנו קצת פירוט על התוכנית, וכמה התקציב לעידוד תעסוקה, האוכלוסייה מבוגרת לשנת 25'? וכמה ניצול תקציבי עד עכשיו? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בעצם במסגרת העלאת גיל הפרישה לנשים שנעשתה לפני כמה שנים, הוקצו תקציבים לעידוד תעסוקת נשים מבוגרות, ומשרד העבודה החל לבנות תוכניות עבודה שקשורות לזה. הם מפעילים מכרז, שהוא בעצם הכוון לנשים מבוגרות מעל גיל 50, שמטרתו באמת לעזור לנשים סביב הגילאים האלה או לשפר שכר, למצוא עבודות שהם יוכלו לעבוד בהם לאורך זמן, הסבות מסוימות, הכשרות מקצועיות וכולי. זה עיקר הפעילות, כלומר זו הפעילות מתוקף ההחלטה הזו, ובאמת כל שנה בהתאם לתוכנית העבודה ולהתקדמות ולפריסה גם שיש להם ברחבי הארץ, הם מושכים את התקציבים מהחלטת הממשלה הזו, מהחלטה 197. מה שאתם רואים כאן,44, זה בגדול, זה המזומן בגין הרשאות שכבר נמשכו. זה קצב הביצוע שלהם השנתי, מאז שהתחיל לעבוד ההחלטה, סביבות ה-45. זה כל השנה מה שנוצל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב מיועד לשנת 25'? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> יש בגדול מתוקף החלטת הממשלה כ-70 אלש"ח שהם יכולים למשוך באופן שנתי לטובת תוכניות העבודה האלה. התוכנית בבנייה, היא עדיין לא בפריסה מלאה, וזו הפעילות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להתקדם? אתם רוצים להתייעצות סיעתית? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה 12:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:25 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 231 עד 234, תעסוקה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. פניות 270 עד 273. אנחנו עוברים לפנים, 270 עד 273. מי מציג? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני, אלקנה ריקלין, אגף תקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 06, משרד הפנים. הפנייה התקציבית נועדה לתקציב סך של 221,671 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 35,293 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב, העברת שלושה תקני כוח אדם, 44 חודשי עבודה ארעית ונלוות וכן ביצוע שינויים פנימיים עבור יחידות משרד הפנים ויישום החלטות ממשלה, תוכנית 06201, מטה פעולות משרד, תקצוב סך של 154,130 אלפי ש"ח בהוצאה וסך של 14,639 בהראשה להתחייב, העברת שלושה תקני כוח אדם ונלוות. מטרות השינוי: תקצוב סך של 27,830 אלפי ש"ח בהוצאה נטו עבור מטה המשרד, תקצוב סך של 14,639 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב וסך של 12,800 אלפי ש"ח בהוצאה, ותקצוב סך של 113,500 אלפי ש"ח בהוצאה בגין הרשאות עבר. תוכנית 062101, בחירות, תקצוב סך של 40,300 אלפי ש"ח בהוצאה וסך של 64 חודשי עבודה ארעית. תוכנית 062201, עדות לא יהודיות, תקצוב סך של 31,792 אלפי ש"ח בהוצאה וסך של 20,600 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. תוכנית 062301, הרשות למאגר ביומטרי, תקצוב סך של 10,866 אלפי ש"ח בהוצאה וסך של 9,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך ממנים את המועצה הדתית הדרוזית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש הממשלה, כמו בוועדה לבחירת שופטים, זהו. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המועצה הדתית הדרוזית זה גוף סטטוטורי על פי חוק, ואני אסתכל רגע בתקנות ואני אעדכן. אני חושב אבל שזה מינוי של השר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. שלושים יש לשר סמכות למנות או 15, שר הפנים, יש לו סמכות למנות חלק מהמועצה הדתית, השאר ממונים על ידי – איזה סעיף? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> סעיף 062201, יש שם תקצוב של מעל 18 מיליון שקל למועצה הדתית הדרוזית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אמרתם לנו על ה-18 מיליון שקל האלה עברו מזמן. איך אתם מביאים את ההעברה עכשיו? אמרתם לנו שהכסף הזה עבר מזמן. למה עכשיו מביאים אותו עוד פעם? בישיבה אתה אמרת בעצמך, ואני שאלתי אותך, אמרת לי שכסף הועבר אלינו. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש במועצה הדתית הדרוזית, זו ההשלמה של התקצוב. חלק עבר ואותו שילמנו. זו הפנייה שהייתי פה לפני כשבועיים. היא תגיע ויצאו קולות קוראים לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שהוא אמר שעבר מזמן. אמר שיהיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא על ה-18 מיליון אמר לי שעבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמר שנשלח כהעברה, הוא לא אמר שעבר בוועדה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה מוכן ומזומן. העברנו סכום מסוים, העברנו תוספת, אבל זו ההשלמה של כל התקציב שלהם. התקציב הכללי שלהם עומד על כ-30 מיליוני שקלים, של המועצה הדתית הדרוזית. הם יקבלו קצת יותר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה זה 500,000 לטיפול בפשיעה ואלימות? חצי מיליון יעני? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. במסגרת החלטת ממשלה חמש 549 יש סכום שמוקצה למשרד הפנים. הסכום הזה שמוקצה למשרד הפנים הולך למגוון של נושאים, למשל מערכי האכיפה ברשויות ההחלטה. התקציב הספציפי הזה, זה הולך לתחום של הכשרה של אימאמים, קורסי גישור לאימאמים, לאנשי דת, שנועד - לכן זה גם לא סכום גבוה. זה בסוף מכסה כמה קורסים לכמה מאות אנשי דת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש גם סכום של 31 מיליון שקל, עדות לא יהודיות, זה בעיקר משכורות או משהו אחר? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, הסכום הזה, אז אם אנחנו נכנסים לכל התוכנית של האגף לעדות, אז יש לנו שם כמה דברים, בשביל ברשותכם לעשות סדר. עולם אחד זה עולם של המועצה הדתית הדרוזית. במועצה הדתית הדרוזית יש לנו כסף שוטף, כ-18 מיליוני שקלים, ויש כסף לפיתוח בהתאם להחלטת הממשלה. הכסף לפיתוח מתחלק לשתיים: הוא הולך לבתי תפילה ובתי תפילה באחריות המועצה הדתית הדרוזית ולקבר יתרו. בנוסף יש סכום שהולך לרשויות המקומיות ולמבני דת ברשויות המקומיות ובתי עלמין ברשויות המקומיות, הדרוזיות. בנוסף לזה, יש סכום שהמשרד מקצה לטובת מבני דת ובתי עלמין ברשויות הערביות. זה גם נמצא פה, והסכום שאנחנו רואים, יש פה גם תקציב מזומן שנועד לכסות על תשלומים, זאת אומרת בסוף- - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה סכום המזומן? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בערך 12 מיליון שקל צפוי ללכת למזומן בגין הרשאות, בגין ביצוע בפועל, בדיוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני פשוט חייבת לצאת לוועדה, ואחזור, אם זה בסדר, שאלה אחת ואני אצא. השאלה שלי לגבי תלושי המזון. יש כאן תקצוב במשרד הפנים לתלושי מזון. אנחנו בוועדה הזאת התעסקנו לא מעט בתלושי מזון בתקציבים קודמים, כולל קופסה מיוחדת שהייתה תוספת על ידי מפלגת ש"ס שהגיעה עד בג"ץ, שנעצרה, שתוקנה כי בעצם הייתה כספים פוליטיים לאנשים שלא באמת זקוקים לתלושי מזון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקת את זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בהתחלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בהתחלה זה לא היה לאנשים פוליטיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תיקנו את הקריטריונים כי היה פגם בתהליך שקראו לו תלושי מזון וזה היה כספים פוליטיים. כאן השאלה שלי ואני באמת מתנצלת שאני לא נוהגת לשאול וללכת ולחזור אבל אין לי ברירה, זה אל"ף, באיזה קטגוריה פה, האם זה בעצם חלק מהתקציב ההארד קור של משרד הפנים, אם זה עומד בקריטריונים המקצועיים של אנשים שזקוקים לביטחון תזונתי, אם אין כאן בעיות משפטיות, אם זה דומה לקופסה, דברים כאלו. גם אז זה הגיע לפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לי רק להגיד לה משהו קצר. בעיות משפטיות תמיד יהיה. אף פעם לא יושבים בשקט. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני חושב שצריך לענות ברשותך בשני רבדים. הרובד העליון זה שהחלוקה שבוצעה היא אושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים לדבר. צריך לציין, שכשנותנים תלוש מזון היום, התלוש הוא חל והוא בתוקף לחמש שנים. אז פה סך הכול מדובר בתשלומים, בתשלום על אנשים שכבר קיבלו את תלוש המזון. אני צופה שיהיו עוד תשלומים גם בשנה הבאה וגם בשנה שלאחר מכן לפי הביצוע של כל אחד ותלוש המזון שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שכר אנשי דת בהחלטה, מה זה שכר אנשי דת? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הרי התקציב של המועצה הדתית הדרוזית מתחלק לכ-18.5 מיליון לגוף ועוד 11.5 מיליון שהולך לשכר של אנשי הדת הדרוזים, של המאהדונים וכדומה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שהעברתם למועצה הדתית, מה שהיה במשרד הפנים והעברתם. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בדיוק. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני רגע חוזרת לתלושי המזון ברשותך פה. יש פילוח של האוכלוסיות שמקבלות את תלושי המזון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני מאמין שכן, אבל פה מדובר על משהו שנעשה לפני שנתיים, אז אפשר יהיה להשיג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע זה לא נמצא במשרד הפנים. זה נמצא במשרד הרווחה, יש קריטריונים, ואגב, גם מה שאתם, מה שפה נשאל, פיתחון לב, שהם זכו במכרז של ירושלים, הציגו לא פעם את אלה שמקבלים. כדאי שגם מי שבאמת רוצה לדעת תשובות יכול לשאול אותם ויראה שהפילוח זה לא כמו הפרסומים. אני מציע לכם לשאול אותם באמת בכנות, ישלחו לכם מסודר, יש גרף מסודר, כל אחד מאיזה מגזר, כמה מקבלים, הכול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה אחרונה, כמה תקנים יש ב-11 ומשהו מיליון שקל? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש לי את זה במחשב, לדעתי כמה עשרות, אבל אני אבדוק ואני אעדכן. יש פילוח של השכר, ממש שמית על כל אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? אפשר להצביע? 270 עד 273, משרד הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. פניות 182 עד 184. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 182 עד 184, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. זה לא אמור להיות משרד החקלאות וביטחון המזון? למה כתוב פה פיתוח הכפר? לא משנה. בבקשה. השקענו למעלה מ-2 מיליון שקל בשינוי השם. בבקשה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> התקציבית נועדה לתקצוב סך של 10,825 אלפי ₪ בהוצאה, 44,710 אלפי ₪ בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה על פי הפירוט הבא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מההתחלה, בבקשה. לא שמעתי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 10,825 אלפי ₪ בהוצאה, 44,710 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה לפי הפירוט הבא. תוכנית 330102, מטרת השינוי התקציבי: תקצוב סך של 9,415 אלפי ש"ח בהוצאה להשלמת תקציבי תפעול של משרד החקלאות וביטחון המזון. 2. תקצוב סך של 12,210 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה לצורך ביצוע עבודות של פינוי חוות צריפין המממונות על ידי רמ"י כחלק מההסכם לפינוי החווה. 3. תקצוב סך של 7,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה, לצורך הגדלת חיסוני הכלבת המבוצעים על ידי אנשי יחידת השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון, בגין ביצוע חיסוני הכלבת בחיות משק וחיות בית משולמות אגרה לקופת המדינה מממנת רכש של אותם תרכיבים. 4. תקצוב סך של 6,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב לצורך מימון חיסונים ופעולות נוספות למיגור מחלת הברוצלה המבוצעות על ידי יחידת השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון. תוכנית 330202, פעולות ותפעול מנהל המחקר החקלאי, תקצוב סך של 9,500 בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה ותקצוב סך של 14,000 אלף אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. מטרת השינוי התקציבי: תקצוב סך של 9,500 אלפי ש"ח בהוצאה המותנית ובהכנסה המיועדת בהתאמה לצורך ביצוע שיתופי מחקר עם גורמי חוץ על ידי חוקרי המכון וולקני. 2. תקצוב סך של 14 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב לצורך ביצוע שיתופי מחקר עם גורמי חוץ על ידי חוקרי מכון וולקני. תוכנית מספר 330602, תמיכות ומחקרים בחקלאות. תקצוב סך של 8,000 אלפי ש"ח בהוצאה ותקצוב סך של 16,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה. מטרת השינוי התקציבי: תקצוב סך של 4,000 אלפי ש"ח בהוצאה, העברה ממשרד נגב גליל עבור ביצוע החלטת ממשלה מתנדבים בחקלאות. 2. תקצוב סך של 4,000 אלפי ש"ח בהוצאה, העברה ממשרד החינוך עבור ביצוע החלטת הממשלה מתנדבים בחקלאות. 3. תקצוב סך של 16 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה לצורך ביצוע עבודות עבור רמ"י במסגרת פרויקט הקינאת. תוכנית מספר 330901, טיפול במפוני גוש קטיף, מנהלת תנופה. תקצוב סך של 8,900 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. מטרת השינוי התקציבי: תקצוב סך של 8,900 שמונה תשע מאות אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור ביצוע עבודות במסגרת החלטת ממשלת 1414, פינוי יישובי הקבע של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון וקידום המעבר לבתי הקבע. השפעה על כוח אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין מפנים את גוש קטיף? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני שמח לבשר לחברי הוועדה שבאמת עברה החלטת ממשלה שהחזירה את מנהלת תנופה ממשרד נגב וגליל למשרד החקלאות, ובאמת משרד החקלאות תפס את המשימה בשתי ידיים והתחיל לבצע, והתקצוב הזה בנועד למעשה לפצות על הפער שנוצר בעלויות תפעול על מנת השלמת הפרויקטים, וזה בדיוק התקציב שאתם רואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה קורה עם ה-12.5 מיליון שקל של הבטטות? אני רוצה להזכיר למי שלא בקי בפרטים: אנחנו אישרנו פה, היה פה כסף שהיה צריך לעבור עוד בגין פיצויים לקורונה, למגדלי הבטטות ב-23', 24'. 23' זה לא עבר בגלל כל מיני עניינים טכניים, 24' זה היה בגלל המלחמה. אנחנו בגלל לחץ שלנו, הצלחנו להביא 12.5 מיליון שקל, שזה חצי מהסכום המקורי, שהיה אמור להיות משולם לחקלאים. אממה, בא משרד האוצר, ואמר, שאחד התנאים שלו לתת את הכסף הזה, הוא שהכסף החלוקה שלו תושלם, זאת אומרת יתבצע הנוהל והחלוקה שלו תושלם עד סוף שנת 25'. משרד החקלאות אמר שהוא לא יכול לעמוד בזה, והוא סירב לקבל את הכסף, לכן זאת אומרת היה פה כסף. הבאנו 12.5 מיליון שלא היו צריכים לקבל, שהיה צריך לבוא לפיצוי לחקלאים, אבל בגלל ריב בין האוצר למשרד החקלאות, הכסף, עד כמה שאני יודע, הלך פייפן, לא? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא חושב שיש ריבים במשרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חלילה, הכל בהרמוניה. איפה הכסף? יש או אין? או שהוא חוזר לקופה הציבורית כמו שאתם אוהבים? << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין את השאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה נורא פשוטה. עבר למשרד החקלאות או לא עבר למשרד החקלאות? << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> אני מזכיר לכבוד היושב-ראש, שישבנו אני, היושב-ראש ויושב-ראש ועדת הכלכלה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני שואל. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> - - והוחלט שמשרד החקלאות יחזור עם תשובה לשני היו"רים בנוגע להעברת הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד החקלאות אז אמר שהוא לא יודע לעמוד. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> לקרן נזקי טבע. משרד החקלאות טרם חזר עם תשובה, לכן הכסף עדיין מחכה להנחיה מטעם היו"ר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתם? בבקשה, שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להסביר לי מה זה 44 מיליון 710 הוצאה מותנית בהכנסה? על איזו הכנסה אתה מדבר? מאיזה הכנסות אנחנו מדברים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה אגרות גביתם? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש הכנסות מרמ"י. כתבתי את זה בצורה הכי מפורטת שאפשר בדברי ההסבר: תקצוב סך של 12,210 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה המיועדת בהתאמה, ביצוע עבודות פינוי חוות צריפין הממומנות על ידי רמ"י כחלק מסיכום פינוי החווה. משרד החקלאות מבצע, רמ"י משלמת. זו הכנסה אחת. הכנסה שנייה, תקצוב של 7,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה המיועדת בהתאמה לצורך הגדלת היקפי חיסוני הכלבת, המבוצעים על ידי יחידת השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון. בגין ביצוע חיסוני הכלבת בחיות משק ובחוויות בית משולמת אגרה לקופת המדינה המממנת את רכש של אותם התרכיבים. נמשיך. תקצוב סך של - זה בהרשאה להתחייב, ואתה שאלת בהוצאה מותנית. זהו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחד של רמ"י, אחד של הכלבת, שניהם ביחד הגיעו ל-18 מיליון. איפה שאר הכסף? 44 מיליון שקל. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אז אני חוזר, קראתי אותם, אני מקריא שוב. תקצוב סך של 4,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת במנהל המחקר, סליחה, זה 9,500 בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת בהתאמה לצורך ביצוע שיתופי מחקר עם גורמי חוץ על ידי חוקרי מכון וולקני, זאת אומרת יש מוסדות מחקר חיצוניים שמעבירים כסף למינהל המחקר בשביל לקיים פעולות מחקר, והנה הגענו. חברות הקינט אמרתי, רמ"י, לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 330602 ב3, תסביר לי על מה רמ"י פה אמורים לקבל, מה הם עושים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> העברנו את הפירוט המלא לוועדה של הפרויקטים של חברת קינט. << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> מדובר בפרויקט ניקוז בתעלת הקינט, בסמיכות לאילת, פרויקט ניקוז מאוד גדול במימון משותף של רמ"י. הפרויקט הזה התחיל לפני בערך שנתיים, והוא מתקדם וככל שהוא מתקדם אז רמ"י- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העובדים של מי הם? של רמ"י? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> לא, הפרויקט מבוצע על ידי רשויות ניקוז ורמ"י מממן אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההעברה פה בעצם המשרד מעביר לרמ"י כסף? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> רמ"י הוא הגוף המממן שמעביר הכנסות לקופת המדינה עבור ביצוע הפעילות הזאת, ואנחנו כמשרד האוצר מתקצבים את משרד החקלאות שהוא מתקצב את רשויות הניקוז עבור פעילות הביצוע של אותן פעולות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין גוף יותר קצר מאשר לעשות את כל החד גדיא הזה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ככה עובדת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים שאפשר להעביר את זה, לא זה מתקצב את זה, זה מתקצב את זה, ואז זה יגיע. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מי שמתקצב את רשויות הניקוז זה משרד החקלאות, והגורם הממן לפרויקטים האלה זה רמ"י,. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תעביר הכול למשרד החקלאות, לא צריך דרך רמ"י. רמ"י צריך לסגור, צריך לפרק את רמ"י. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו צריכים להיות שותפים לדבר הזה שלא יכול להיות איש מקצוע שהוא יהיה ברמ"י, בגלל שהוא לא ציוני. אם הוא חרדי, כמובן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> דיברת קודם ואני שמח שעבר טיפולכם ועצוב שזה קורה עדיין, אבל הסיפור של מפוני גוש קטיף או מנהלת תנופה, מה עומד על הפרק? מה צריך, מה טעון עוד טיפול במפוני גוש קטיף? באיזה סכום מדובר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שחסרים בין 20 ל-30 מיליון שקלים ברמת הביצוע, ורוב הפרויקטים נוגעים להעתקת מבנים, להשלמה של העתקת מבנים ולהעברת פיצויים ישרים למפונים שהיו כל מיני תיקים שעוד היו פתוחים בבית משפט שצפויים להגיע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מבני ציבור? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בעיקר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> העתקה מאיפה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הפרויקט נקרא העתקת מבני ציבור, אבל בגדול זה לבנות מבני ציבור חדשים עבור- - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לדעת, אפשר לקבל רשימה על מה מדובר, על איפה מדובר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו נשלים לוועדה בכתב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה להשלים רק את התמונה. יש גם סוגיה של עסקים או רפתות, אני מכיר רפתות, יכול להיות שיש עוד דברים במפוני גוש קטיף, שהיו צריכים לקבל, הם קיבלו מכסות והכול, אבל לא קיבלו את היכולת שלהם להקים את הרפתות האלה בזמן אמת, כי כאמור היו איזה עשר שנים מחוץ לבתים הקבועים שלהם, וכשהם רוצים לקבל את התשלום עבור הקמת הרפתות במקרה הזה, הם לא יכולים לקבל כי כבר תם הזמן, עבר הזמן. איך מטפלים בזה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא יודע, אני צריך לבדוק ולחזור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אשמח כי אני יודע להגיד לך על חלק מהיישובים שהועתקו או שגורשו מגוש קטיף והם הקימו יישובים חדשים. היה להם רפתות, רצו להקים, ואכן היה להם אישור בתחילת הדרך. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא שמעתי על התופעה הזאתי עד כה. אני אברר עם אנשי משרד החקלאות בנוגע לסוגיה ואם כך, אנחנו ננסה לתת לזה מענה. << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> אני לא מכירה את הסוגיה של הרפתות, אני מנסה לברר. אם אני לא אקבל מענה כרגע, אז נשלים את זה בכתב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רפתות זה רק דוגמה אחת, אני מדבר כרגע על העסקים שקיבלו אישור. עסקים שקיבלו אישור להקמה מחדש במקום החדש, ומאחר ולא היה זמן או הפניות הייתה נמוכה כי זה היה נגיד בבתי מלון או הקרוואנים וכן הלאה, ובסופו של דבר כשהם הגיעו למקומות הקבע שלהם, הם לא מקבלים את הכספים האלה. אני אשמח להבין איפה זה עומד. אני מכיר את הדוגמה של רפת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מחזיקים במכסות חלב? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> במקרה של החלב אני אומר לך שכן, אני מכיר. אני גם מוכן להביא לכם מוכן להעביר לכם גם את המקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה אחרונה לגבי הפרויקט קינט שדיברתי איתך על רמ"י, מה העלות שלו הכוללת? ועוד כמה כסף נשאר להעביר, כמה זמן? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> זה היה פרויקט של בערך 120 מיליון שקל. אני אבדוק כמה היתרה שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר > תבדקי לכמה זמן, כלומר מתי מסיימים, צפי סיום העבודות ועוד כמה כסף נשאר, בסדר? תודה. ואם לא נעביר את זה, האם זה יפרק את רמ"י. אנחנו נרצה לפרק. שלא יעבירו ולא כלום, הנזק של המדינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני תומך בהעברה למשרד החקלאות, אני חושב שצריך לסייע למשרד, צריך לסייע לחקלאים. אני מקווה שמה שהיה בתקשורת לא נכון, בגלל שאם זה נכון, יש פה דבר שהוא פשוט נורא ואיום. יש מנכ"ל שהיה במשרד השיכון, איש מקצוע. קוראים לו מורגנשטרן, יהודה. כולם יודעים, הוא איש מקצוע, הוא איש שלא עסק בשום דבר אחר, הוא עסק בזה. הוא חרדי. קריאה: והוא מנכ"ל מצוין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתה הצעה של השר כץ, נדמה לי - הכול ניזון מהתקשורת. הוא רצה לעשות אותו ממלא מקום, מנהל רמ"י. איש מקצוע בעניין לגמרי. אחרי זה הסתכלתי עליו, ראיתי מה החיסרון שלו. רואים עליו שהוא חרדי, זאת אומרת חרדי לא יכול להיות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חס וחלילה. אני חושב שזה טעות. זה לא נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להצביע? 182 עד 184, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ואני מוסיף ביטחון המזון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. תודה רבה. פניות 224 עד 225. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 224 עד 225, משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, משרד התרבות והספורט. << אורח >> צח בסול: << אורח >> צח בסול, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה להעברת סכום של 39,781 אלפי ש"ח בהוצאה, 12 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית ועוד 99,048 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פעילות שוטפת של משרד המדע בהתאם לתוכניות כפי שאנחנו נקריא אותן. פעילות משרד המדע: 38,260 אלפי ש"ח בהוצאה ועוד 12 אלפי ש"ח בהוצאה מותנה, 99,048 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. התוכנית הזו היא תוכנית הפעילות המרכזית של משרד המדע, והיא נוגעת לפעילויות מדע וקהילה, התוכניות השנתיות לעידוד השתתפות של ילדים ובני נוער בפעילויות מדע וטכנולוגיה, התמיכה במו"פים הפריפריאליים שמשרד המדע מפעיל בצורה שוטפת, ובנוסף תקצוב פעילויות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי וגם החינוך הפורמלי כגון מרכזי פיזיקה. בנוסף, משרד המדע מפעיל את קרן מאיה, קרן מחקר יישומי הנדסי, שנותנת מענקי מחקר יישומיים, וגם משתתפת בקרנות דו-לאומיות. עד כאן פירוט לגבי התוכנית הזאת. בתוכנית התפעול 194102, 1,521 אלפי ש"ח בהוצאה. התוכנית הזאת מתקצבת את תפעול המטה של המטה המשותף של משרד המדע, התרבות והספורט. המטרה היא בעצם להתאים את אותו תקציב לשינויים בהתאם לביצוע בפועל שנעשה לאורך השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מה הסיבה לשינויים בסדרי ההבטחה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> מדובר בשאלה ביטחונית, גם אנחנו שאלנו עליה וקיבלנו חוות דעת של גורמי ביטחון. מדובר באבטחת השרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לפרט לי כמה התקצוב של המו"פים מתוך ההעברה הזאת? איזה מו"פים מקבלים את הכסף? << אורח >> צח בסול: << אורח >> חשוב לומר, יש תקצוב, סל של תקציב שמיועד עבור כלל המו"פים. המו"פים מגישים את בקשות התמיכה ומקבלים את התמיכה בהתאם. כאן משויכים 13 מיליון ש"ח לתמיכה במו"פים. מדובר בהתאמה לביצוע בפועל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקצוב של המו"פים בישראל היום? << אורח >> צח בסול: << אורח >> 42 מיליון שקל בשנת 25' פלוס 9 מיליון שהגיעו ממנהלת תנופה עבור מיגל שהוא מכון ידע גלילי, נמצא בקריית שמונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך זה מקבל מיגל? << אורח >> צח בסול: << אורח >> 29. 20 ועוד 9. זה המו"פ הגדול ביותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש קשר לתקציב המדע על קרן העושר? האם היא עובר כסף מקרן העושר גם למשרד המדע? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, בכלל לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13:06. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:01 ונתחדשה בשעה 13:06.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 224 עד 225, משרד המדע, החדשות והטכנולוגיה, משרד התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. תודה רבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוויזיה. פנייה 176. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 176, משרד החינוך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> דן פיקמן, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 60, חינוך. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 131 מיליוני ש"ח בתקציב ההוצאה המותנית בהכנסה וסך של מיליארד ו-571 מיליון אלפי ש"ח בתקציב ההרשאה להתחייב עבור התאמת התקציב לביצוע בפועל, בהתאם לתוכנית החומש לבינוי כיתות, ותקצוב החלטות ממשלה, שההחלטה המתוקצבת פה זה החלטת ממשלה עבור היישוב חריש. הפנייה פה, אין פה העברה של מזומן אלא רק הגדלת ההוצאה המותנית בגלל שבעצם ההכנסות ממפעל הפיס עלו על הציפייה שלנו בתחילת השנה, והגדלת ההרשאה להתחייב זה הגדלה די משמעותית. בשנים קודמות לא הייתה הגדלה כזאת. זה נובע עוד מאירועי סוף השנה שעברה, שכל חברי הוועדה מכירים, שבהם פניות עברו מאוד מאוחר. זה יצר בעיה תפעולית במשרד החינוך, שביצעו בעצם ועדות הקצבה של כיתות, אבל לצד זאת לא חייבו את התקציב, ולכן, מכיוון שאנחנו מחויבים לתוכנית החומש, תוכנית חומש לבינוי כיתות, חמש שנתית- - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> באיזה יישובים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בכל הארץ, זה 17,000 כיתות, חמש שנתית, מסתיימת שנה הבאה. מכיוון שאנחנו מחויבים לתוכנית החומש, אנחנו כעת משלימים את התקציב של בעצם הרשאות שהיו כבר בתקציב משרד החינוך, ולא חויבו בשנה שעברה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כיתות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 17,000 כיתות בחומש. זה 3,400 כיתות בשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אנחנו עומדים היום בקצב של הבינוי? כי הייתה איזה משהו שיש פיגור בנושא הזה, פיגור רציני. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> יש פער בין מתי שאנחנו מפיקים את ההרשאה לרשות לבין עד מתי שהיא בונה. היא עוד צריכה להשלים את ה- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש פיגור רציני בלהגיע ליעד של 17,000 כיתות. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> בבינוי עצמו זה אצל הרשויות. אנחנו מבחינת החלוקה אנחנו אפילו בחלוקה לפי התוכנית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> החלוקה היא לפי התוכנית. קצב הביצוע ולכן קצב הוצאת המזומן, כפי שאתם רואים אין בפנייה הזו מזומן כי לא היה צורך בתוספת מזומן, כי המזומן ניתן- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה שנים התוכנית רצה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מ-22'. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבר שלוש שנים כמה כיתות נבנו עד עכשיו? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אין לי את הנתון פה המדויק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קראתי שיש פיגור רציני מאוד. יש תקציב. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> מראש בדרך כלל בבתי ספר לוקח לפחות סדר גודל של שנה וחצי שנתיים עד שמתחילים לבנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים הרבה יותר. 22', 23', 24', 25'. ארבע שנים. התוכנית אמורה להסתיים בשנה הבאה, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, התוכנית היא לתקצוב 17,000 כיתות. בסוף הביצוע בפועל הוא מתבצע, כל שנה אנחנו מקצים- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאז שהתוכנית אושרה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ואיפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין הבינוי עצמו יכול לקחת גם עשר שנים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יחד עם רשימת הישובים שאמורים לבנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד שאתה מתחיל לבנות במקרה הטוב, אתה מגיש תוכניות, מתחיל לבנות עד שאתה מסיים שלוש שנים, כלומר יכול להיות שרק בשנה הזאת תראה את הכיתות שנבנו, שהן 5,000, 3,000. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש טענה של הרשויות המקומיות שאתם לא מממנים את זה באופן ריאלי, הם צריכים להוסיף כסף על הבנייה. יש רשויות שנמצאות במצב כלכלי קשה, ומאשרים להן כיתות שמגיע להן על פי הקריטריון, אבל בסופו של דבר התקצוב של כל כיתה הוא הרבה פחות ממה שבאמת הם צריכים לבנות. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> יש לנו עלות בנייה שנקבעה בהסכמה לפני הרבה שנים. היא מוצמדת למדד תשומות הבנייה. אנחנו בשיח עם הרשויות המקומיות ועושים בחינה עכשיו שלנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם יודעים שיש טענות? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אנחנו בשיח עם השלטון המקומי ואנחנו בוחנים את הטענות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם אחראים גם על הפינוי במשרד האוצר. בתוכנית של העדה הדרוזית שמתם אפס תקציב לתוכנית חומש של בינוי כיתות. אני יכול לדעת, למה אפס כסף לבינוי כיתות? מה, לא יהיה צורך בכיתות לימוד? אפס כסף. אתה מדבר על חמש שנים שאין כיתת לימוד אחת שיבנו. אני שואל אותך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תוכנית הבינוי הכיתות הזאת של 17,000- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מדבר על 17,000 כיתות. אני מדבר על תוכנית החומש של- - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כלל היישובים בישראל מתוקצבים מתוך תוכנית החומש הכללית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע, אבל יש את התוכנית של הדרוזים. אני הכנתי תוכנית, ואני שמתי שם תקציב של בינוי אז 120 ומשהו מיליון שקל, ל-12', 22', 23'. מאז בתוכנית החדשה של 25' אני בדקתי כמה כיתות לימוד שמתם - אפס תקציב. אם אתה אומר לי בתוך ה-17,000 כיתות שאתם בונים, האם יש לכם פילוח של היישובים שיקבלו את כיתות הלימוד? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> ברור שיש. יש במערכות, אין לי את זה בשליפה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין כיתת לימוד אחת ביישובים הדרוזים, אני אומר לך מידע. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא מכיר פער כזה. הקריטריונים לתקצוב כיתות לימוד הם אחידים. ככל שרשות בחברה הדרוזית מקבלת הכרה בצורך ממשרד החינוך, ומתקדמת בתהליך הזמינות לתקצוב, היא תתוקצב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להביא לוועדה כמה כיתות לימוד תקצבו לעדה הדרוזית מתוך ה-17,000 כיתות? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> נתון שאפשר לשלוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעבירו בבקשה לוועדה. אפשר להצביע? 176, חינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. תודה רבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוויזיה. פניות 150 עד 151. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 150 עד 151, המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> יונתן בובליל, אגף תקציבים. פנייה 150 עד 151. מדובר על העברת סכום של 30,000 אלפי ש"ח לסעיף 07 לתוכנית 078001, משטרת ישראל שכר. מדובר על תקצוב סך של כ-30,000 ש"ח, כמו שאמרתי מקודם, בעבור הסכם מענקים לשוטרי מחוז ירושלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה רק מחוז ירושלים? למה לא כל המחוזות? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> מדובר על מחוז שפער התקן מצבה שלו, זאת אומרת אחוזי האיוש בו הם מאוד מאוד נמוכים. מדובר על סדר גודל של לדעתי 70% פחות או יותר. יש להם קושי משמעותי בגיוס, ולכן הסכם- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה מענק מקבל שוטר שמתגייס עכשיו למחוז ירושלים? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זו שאלה רגע קצת יותר במיקרו, אני חושב שיש מישהו מהמשטרה שידע לענות על זה קצת יותר טוב ממני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנית של כמה שנים? << דובר_המשך >> יונתן בובליל: << דובר_המשך >> זה תוכנית חד פעמית נכון לעכשיו לשנת 25'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מקבל כל אחד? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> שאלות ברמת המיקרו זה יותר למשטרה. מדובר על תוספת מענקים, לא תוספת שכר, זה תוספת מענקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי למה רק מחוז ירושלים ואני רוצה לשמוע את זה מהמשטרה. אמרת בגלל שיש מחסור בכוח אדם. שאלתי כמה כל שוטר יקבל, אמרת שהמשטרה יענו לנו. << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> יהודה כדורי מאגף תכנון במשטרה. נתחיל רגע במקרו. כמו שאמר יונתן, באמת האירוע של מחוז ירושלים הוא בעצם מחוז שבאמת יש לנו קושי מאוד גדול באיוש של התקנים בו. פער תקן מצבה עומד היום על מעל אלף שוטרים. אנחנו באיוש של שבעים ומשהו אחוז של התקינה במחוז. לגבי השאלה על המענק, אז בעצם זה מתחלק- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך מחסור ב-30% תקנים במחוז ירושלים? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> התקן לבין האיוש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתה לא יכול לנייד ממחוז למחוז אם יש לך מחסור כזה? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> בסוף בכל המשטרה יש מחסור באיוש. אנחנו מאוישים במאה אחוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בדקתם למה ממה זה נובע? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> זה נבדק. כמובן יש עבודה של אגף משאבי אנוש. אני מניח שזו עבודה ממש גדולה שקצת בעיה לפתוח אותה פה. בגדול לגבי השאלה על המענק, זה ממש מענק שהוא לפי תפקיד ולפי רמת פעילות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשביל לגרות מישהו שגייס להגיע לירושלים, כמה אתה מוסיף במשכורת? מחוז תל אביב אתה מקבל, בוא נגיד, 10,000, אתה מגיע למחוז ירושלים אתה מקבל 12,000. << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> קודם כל זה מענק חד פעמי, אז אין השוואה למחוז אחר כי זה חד פעמי. זה לא נכנס למשכורת השוטפת. המענק נע בין 17,000 ל-8,000 או 9,000 שקל חד פעמי – תלוי בתפקיד - למי שיסכים להתגייס לירושלים, עם התחייבות לאופק שירות כמובן. אתה לא בא חצי שנה והולך. לדעתי שלוש שנים אופק שירות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה אומר תלוי בתפקיד, זה אומר שהוא כבר מגויס, ואז אתה רוצה להעביר אותו ממחוז למחוז. זה לא להביא חדשים. << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> לא בהכרח, לא לשוטרים חדשים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גם מי שמתגייס וגם מי שעובר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד משהו, אחרי שלוש שנים מתחילות הבעיות. מהצפוניים שמגיעים לירושלים מתחילות הבעיות ויש התחלויות ויש בעיות קשות מאוד. אני כמפקד תחנת הבירה, ואחר כך כמפקד מחוז נלחמתי על כך, שהתוספת תהיה תוספת בירה, כמו לכל משטרות העולם. יש את זה בפריז, יש את זה בוושינגטון, יש את זה בכל עיר בירה - בלונדון. אני כמובן אצביע בעד, אבל עושים פה עוד פעם עבודה עקומה, כי בעוד שלוש שנים יתחילו בעיות נוספות, וזה מין גלגל. צריך להיות תוספת בירה לשוטרי מחוז ירושלים שקורעים את התחת. לא יום ולא לילה, סליחה. זו עיר בירה, זה הר הבית, זה כותל, להבדיל, זה כנסיית הקבר, זה הר הרצל, זה טקסים, זה משרדי ממשלה, זה בית ראש הממשלה, זה בית הנשיא, זה פיגועים, זה בלתי נגמר פה. שוטרים פה עובדים 14, 16 ו-17 שעות, אני אומר את זה מתוך ניסיון. זה נחמד שהמשטרה מבינה, אני מנסה לעזור. << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> יש לי תשובה טובה אליך דווקא. במסגרת דיוני תקציב שאנחנו מנהלים עכשיו עם משרד האוצר, אנחנו כן מבקשים למסד את האירוע הזה בבסיס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני בא לפה בטענות לאוצר ופעם הייתי שם ולא הצלחתי, אני מודה. אתם צריכים להכניס תוספת בירה. לא יהיה כאן אחד שיצביע נגד, כי אין שוטר אחד במחוז ירושלים שעובד שמונה שעות, אין דבר כזה. יש את העוטף ויש הרבה מאוד בעיות פה. אתם רוצים, 62 מחבלים מתאבדים, זה משהו מוטרף שהיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מפקד מחוז לשעבר ומפקד משטרת הבירה אמר ששוטרים מהצפון, מה אתם נותנים לשוטרים מהצפון שמגיעים בנוסף למענק שאתה מדבר - דיור, דברים כאלה, הם מקבלים? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> כן, כמובן יש השתתפות בשכר דירה לשוטרים שמגיעים ממרחק גדול. יש אפשרות לישון כמובן בבית השוטר, כל מיני אפשרויות כאלה שנותנים לשוטרים בעצם שמגיעים ממרחק גדול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתם נותנים לדיור? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אני יכול לבדוק את הנתונים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתנצל שאני מפריע לך, אני הייתי גם מפקדו של מחוז ש"י, שם יש תוספת שטחים כמו בצבא. כל היום הלחץ ממחוז ירושלים, לפחות של הירושלמים, לעבור למחוז ש"י, זה 2.5 מטר מכאן. ומשרתים באותם מקומות, וגם שוטרי מחוז ירושלים נמצאים במחסומים ובעוטף ירושלים, אבל שם מרוויחים הרבה יותר, וכולם רוצים לעבור למחוז ש"י וזו מלחמה יומיומית. צריך לבדל את תחנות מחוז ירושלים. אני התחלתי כמפקד תחנה ועד מפקד מחוז, צריך לבדל אותם כשוטרי עיר בירה, ואני אומר את זה לאוצר, אני אומר את זה לשר האוצר, כמובן שאני אצביע בעד, אבל צריך למסד את זה. אי אפשר להשאיר את זה כל פעם כפלסטר, אי אפשר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פעם ראשונה שנותנים את המענק או תמיד נותנים את המענק הזה? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> כל פעם יש איזה פלסטר שנותנים איזשהו מענק בשם אחר אבל זה לא פעם ראשונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13:27. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:22 ונתחדשה בשעה 13:27.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 150 עד 151, המשרד לביטחון לאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. תודה רבה. פניות 206, 208. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 206, 208. רשויות פיקוח. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אלקנה ריקלין, אגף תקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 54, רשויות פיקוח. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 34,885 אלפי ש"ח בהוצאה עבור ביצוע פעולות, וסך של 2,200 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה עבור תשלומי אגרות, וכן סך של 20,416 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פעילות פיתוח תשתיות, וכן סך של 1 ציי כוח אדם עבור היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב. אפרט את זה לפי תוכניות. 541301, רשות הטבע והגנים, תקצוב סך של 5,700 אלפי ש"ח בהוצאה בגני השתתפות של משרד האנרגיה, סך של 2,330 לצורך יישום החלטות ממשלה, 385 עבור- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאתם אומרים לנו החלטת ממשלה, איזה החלטת ממשלה? רק כותרת של החלטת הממשלה, על מה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני מכיר מתוך דברי ההסבר. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> רונית מורן, רשות הטבע והגנים. החלטת ממשלה לשיקום סבסטיה, העיר שומרון המקראית. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני ממשיך רק לתוכנית הבאה, 543601, רשות שוק ההון, תקצוב סך של 2,200 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה עבור התאמת תקציב ההוצאה המותנית לביצוע בפועל של ההכנסות מגופים מפוקחים. תוכנית 544001, הרשות לפיתוח והתיישבות, תקצוב סך של 20,416 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פעילות פיתוח תשתיות על ביישובי הבדואים בנגב, ותוכנית 544002, תקצוב סך של אחד ציי כוח אדם לצורך יישום החלטת הממשלה 1317 בנושא העברת שטחי הפעולה ממשרד לשוויון חברתי למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה רשות שוק ההון צריכה כסף? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> מדובר פה על תקצוב שהוא מותנה בהכנסה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזו הכנסה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אסביר, הם הכניסו 2.2 אלש"ח יותר השנה מאגרות שהם גברו, ועל כן מתוקצבים בהתאמה ב-2.2 אלש"ח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה, שהם לא יביאו כסף? עכשיו הם הולכים נגד חברות הביטוח על הביטוחים, תראה מה עשו לנו עם הביטוחים לאזרחי מדינת ישראל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ראית מה קרה עם הפיקוח שלהם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם הם הכניסו 2.2 מיליון שקל יותר, אז מה, הם צריכים את הכסף בחזרה מהכיס השני? יש להם הוצאות יותר גבוהות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אל"ף, יש פה נציגה של רשות שוק ההון שיכולה להסביר אבל בהגדרה הכנסה מותנית והוצאה כנגד בהגדרה, אם יש כסף שהוא - תדמיין אותו על העץ, אם הכניסו יותר כסף, הכסף הרי לא נכנס אליהם; הוא נכנס לקופת המדינה ובהלימה הם יקבלו את ההכנסה הזאת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כדי לעשות מה? יש פה שורה כללית, תוכנית זו משמשת תקצוב כלל פעילותה של רשות שוק ההון, אולי תשאיר את הכסף הזה באוצר המדינה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> תיאור התוכנית הוא תיאור מוגדר מראש וקבוע. הוא לא משתנה בהלימה לפר הפנייה, וכמו שכתוב במטרת השינוי, קיימת פה הוצאה מותנית בהכנסה מיועדת. ככל שהם מכניסים יותר כסף, כך הם יתוקצבו בהתאמה. אם היה הכנסה נוספת של 3 מלש"ח, הפנייה הייתה על 3 מלש"ח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה הייתה התוספת של ההכנסה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> תשלומי אגרות נוספים. נציגת רשות שוק ההון פה להסביר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם מה הם הולכים לעשות עם הכסף הזה, אתה יודע? << אורח >> שירה אלחרר: << אורח >> שלום וברכה, שירה אלחרר, תקציבנית רשות שוק ההון. אני אשמח להסביר. מדוחות שעשיתי על השלוש, ארבע, חמש שנים האחרונות של הכנסות הרשות, הכנסות הרשות עלו. הצפי השנתי היה 20.5 מיליון. עלו מגובה האגרות ומכמות הסוכנים שמשלמים מהאגרה השנתית על ביטוח, ולכן צפי הכנסות הולך וגדל, צפי הכנסות השנתי עומד על 24 מיליון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה היה תוספת באגרות? << אורח >> שירה אלחרר: << אורח >> תוספת של סוכנים, אנשים שניגשים לבחינות רישוי. ככל שזה גדל, אז בעצם הכנסות המדינה גדלות בהתאם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז למה הכסף צריך לחזור אליכם? << אורח >> שירה אלחרר: << אורח >> בהערכה השנתית שהייתה לתקציב של הרשות הוערכה בסכום יותר גבוה מאשר מה שתוקצבנו בפועל, כשאושר התקציב במרץ, ולכן היינו צריכים בעצם לפעול באיזושהי צורה לקבל תוספת תקציב. הדרך שביקשנו היא בעצם ללכת ולהגדיל את ההכנסות. אני מחכה לקבל את האישור פה בשביל להודיע לאגף מחשוב שהם יכולים לחדש רישיונות של אורקל, שאין לנו אפשרות לעבוד, לפתוח שנה הבאה הרשאות, כי אין לנו 3.2. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם התוספת הזאת דרך הסוכנים לא הייתה מגיעה, מה הייתם עושים? << אורח >> שירה אלחרר: << אורח >> נצטרך לפתוח את ההרשאות על השנה הבאה, זאת אומרת שתחילת שנה רשות שוק ההון תגיד: אין לי איך לעבוד, העובדים יישבו ולא יוכלו לעבוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הם יהיו בפיגור בפעולות שלהם. מכיוון שאני מכיר אותם היטב, אני אומר שזה כסף קטן אפילו עבור הצרכים של שוק ההון. זה יותר פיקוח, זה יותר רשיונות, זה מחשבים שיש להם בעיה כרגע עם אורקל. זה כסף קטן, חברים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על הרשות הבדואית, אתה יכול לתת לי קצת הסבר על הנושא הזה של ה-20 מיליון שקל? כמה התקציב של הרשות הבדואית? << אורח >> ג'אנט רפאלי: << אורח >> התקציב שלנו הוא מגוון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מיקי, אל תהיה כזה חסיד שלהם. היו פה דיונים על סלייס, על כסף שהלך לאיבוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הם לא נקיים מטעויות, אנחנו כולנו יודעים. אבל עכשיו לא יהיה לה לאורקל. << אורח >> שירה אלחרר: << אורח >> אני מדברת על תקנת מחשוב שכרגע לא יכולה להמשיך את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יהיה שכר לעובדי הרשות בלי האישור הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לדבר בלי רשות, לענות בבקשה לשאלות של חמד, כן. << אורח >> ג'אנט רפאלי: << אורח >> ג'אנט רפאלי, רשות הבדואים. התקציב שלנו מורכב מפיתוח ותכנון, ששם יש לנו כמה מאות מיליונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מאות מיליונים? אנחנו כאן ועדת כספים, יש לנו כמה מאות מיליונים. תקציב המדינה כמה מאות מיליארדים, אני רוצה לדעת תקציב. << אורח >> ג'אנט רפאלי: << אורח >> הפיתוח והתכנון שלנו מורכב מ-150 מיליון. גם יש לנו כספים מהכנסות וזה כבר לא קשור לתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז התקציב שלכם 150 מיליון שקל מבחינת המדינה. כמה אחוז ביצוע? << אורח >> ג'אנט רפאלי: << אורח >> אחוז הביצוע עומד על כמעט מאה אחוז בפתיחת הזמנות, ותשלומים זה בהתאם לספקים שמגישים חשבונות. נכון לעכשיו, הבקשה הספציפית הזו מדברת על תשתיות על, שזה המדינה לא מתקצבת אותנו בשוטף בתחילת שנה, אלא רק באמצעות פניות לתוספתי. פה אנחנו מדברים על עשרים מיליון לטובת תשתיות על, שהם בעיקר לדברים שקשורים למים, תחנות שאיבה, ביוב, דברים כאלה, על מנת שהתושבים יוכלו לבקש היתרי בנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ליישובים קיימים או יישובים- - << אורח >> ג'אנט רפאלי: << אורח >> ליישובים קיימים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה תקן כוח אדם אחד? << אורח >> ג'אנט רפאלי: << אורח >> זה לא אצלנו, זה לא אצלנו. << אורח >> משה פריד: << אורח >> כחלק מהעברה של המשרד ממשרד לשוויון חברתי למשרד התפוצות, אחד תקנים לא עבר בפעימה האחרונה. זה עבר תקן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא תקן חדש, זה תקן שעובר ממקום למקום. איזה משרד עכשיו אחראי על הרשות? << אורח >> משה פריד: << אורח >> זה לא הרשות, זה האגף לפיתוח חברתי כלכלי. הוא תחת משרד התפוצות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13:41. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:36 ונתחדשה בשעה 13:41.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 206 עד 208, רשויות פיקוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר. תודה רבה. פניות 172 עד 175. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 172 עד 175, פיתוח תחבורה, מי מציג? << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 79 תחבורה. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב של מיליון ו-270,817 אלפי ש"ח בהוצאה, ותקצוב של מיליון ו-260,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית עבור גידול קצב הביצוע של פרויקטי פיתוח בתחום הרכבות, כבישים ותחבורה ציבורית. מבחינת תוכניות, אז תוכנית 795001, רכבות כבדות, תקצוב של סך של 692,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור פרויקטי פיתוח ברכבת ישראל, תוכנית 795002, תחבורה ציבורית והסעות המונים. מטרת השינוי זה תקצוב של סך של 89,642 אלפי ש"ח בהוצאה עבור פרויקטי הסעות המונים. התוכנית הבאה זה 795003, מטרו, תקצוב סך של 20,556 אלפי ש"ח בהוצאה עבור קידום פרויקט המטרו, בהתאם לביצוע בפועל. יש לנו את תוכנית 795101, כבישים בין עירוניים. מטרת השינוי זה תקצוב של סך של 646,771 אלפי ש"ח בהוצאה עבור החזקה וביצוע של כבישים בין עירוניים, בעקבות קצב ביצוע גבוה ביחס לתחזית, ותקצוב של מיליון ו-260,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית עבור פיתוח כבישים, המהווים תנאי לפיתוח שכונות מגורים חדשות. התוכנית הבאה זה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 795201 . מטרת השינוי זה תקצוב של סך של 12,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור ביצוע תוכנית האשכולות ברשויות המקומיות, 795501, סובסידיה לתחבורה הציבורית. מטרת השינוי תקצוב של סך של 756,851 אלפי ש"ח, בהוצאה עבור סבסוד לתחבורה ציבורית, עקב גידול במדדים וביצוע גבוה ביחס לתחזית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, שאלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה העמדה שלכם לגבי מס גודש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוך כדי זה שאת חושבת על זה, אנחנו ננצל את ההפסקה המתודית כדי להצביע על הרוויזיה של 224 עד 225, משרד המדע, החדשנות הטכנולוגיה, משרד התרבות והספורט, מי בעד הרוויזיה? מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוויזיה לא התקבלה. הרוויזיה על החינוך, 176 . מי בעד הרוויזיה? מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוויזיה לא התקבלה. אפשר להמשיך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה העמדה שלכם לגבי מס גודש? << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> אנחנו בעד מס גודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אתם בעד מס גודש, אם אני קיבלתי אישית הודעה מלשכת השרה שהשרה נגד מס הגודש, הולכת לבטל אותו? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב יש לי גם הצעת חוק נגד מס גודש. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אנחנו ממשרד האוצר, לימור פוליאנסקי, אגף תקציבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי את משרד התחבורה. מה משרד האוצר בעמדה הזאת, אנחנו יודעים. אני שואל מה העמדה של משרד התחבורה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל איך אפשר לקדם מס גודש כאשר אין תחבורה ציבורית נאותה? באמת. זה גזל מהציבור. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> רק נגיד לפני כן, שככלל זה אמור לצמצם את הגודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מעניין אותי, כי החוק הזה לא יעבור פה. איפה נציג משרד התחבורה? מה עמדת המשרד? מה עמדת האוצר לא מעניין אותנו. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> ככל שהשאלה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תענה, אני מבקש ממשרד התחבורה. << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> עמדת השרה היא נגד מס גודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בסעיף 795001, רכבות כבדות, אתם מתקציב כמעט 700 מיליון ש"ח לרכבת ישראל, ואני רוצה לשאול על זה כמה שאלות. בתאריך 14.8 היה אירוע פגיעה בכבלי חשמל של רכבת ישראל. היה מדובר באירוע מאוד מאוד חמוש שקרה בעקבות רשלנות פושעת של כמה גורמים. לאירוע היו השלכות כבדות, גם בפן הכספי, גם בפן הציבורי, ואני רוצה לשאול כמה שאלות, איפה זה עומד בכלל כל הסיפור הזה. אז אחד זה מה העלות הכוללת של התקלה עצמה? התיקון של כלל הקבלים, או עלות הנוסעים והערכה של כל הדבר הזה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אתה יכול לחזור על השאלה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הסברתי שהייתה תקלה ב-14.8, אירוע חמור מאוד של פגיעה בכבלי חשמל של רכבת ישראל, והתקלה הזאת הייתה בגלל איזשהו מחדל כלשהו כזה או אחר, ואני שואל כרגע, מה העלות של הפגיעה הזאת? ומה התוצרים של זה בכלל? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אני אתייחס לכך. דבר ראשון, אנחנו מחכים עדיין לממצאים הסופיים של ועדת הבדיקה לעניין הכשלים, ואיך היה צריך להתנהל ומה ההשפעות של זה. מעבר לכך, אני אתייחס שהעלות הגבוהה ביותר עקב התקלה היא העובדה שהייתה השבתה למספר ימים של רכבות נוסעים בצירי תנועה מאוד משמעותיים. רכבות בתל אביב לא פעלו. זה משהו שאנחנו צריכים להעריך, אנחנו מחכים לנתונים המדויקים, ואז נוכל לחזור עם תשובה בנושא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מ-14.8 עברו כמה חודשים טובים, ודיברו על זה שתוך שלושים ימים יתקבלו תשובות וממצאים ותחקיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה קשור להעברה אני לא מבין. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 700 מיליון שקל עובר. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> הסכום שעובר כרגע אינו מתייחס לנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התשובה היא שזה לא מתייחס לנושא הזה ולכן הנושא לא רלוונטי. כן, שאלה הבאה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא רלוונטי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי זה לא רלוונטי, כי הסכום לא מתייחס לנושא הזה. שאלות שנוגעות ספציפית לפנייה הזאת, לא תיאורטית למשרד התחבורה, לא תיאורטית לרכבת ישראל; שאלות ספציפיות שנוגעות לפנייה הזאת, אני מבקש לשאול. יתר הדברים לא עכשיו. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אל"ף, אז אני מבקש כן לקבל תשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשזה יהיה מוכן תשלחי תשובות לוועדה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רק אוסיף כדי שיהיה מוכן שיצאו את התשובות האלה, מעבר לדבר הזה והממצאים של התחקיר, שאותו תחקיר שנתבקשו לתת תוך שלשים יום, אני מבקש לדעת מה המסקנות של התחקיר הזה, זה אחת. שתיים, שאלה אולי אחרת בנושא רכבות כבדות בכלל, מה סטטוס הפרויקט של רכבת ישראל לקריית שמונה, איפה זה עומד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי לפנייה הזאת? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כי זה קשור לרכבת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אז אני אומר ככה בצורה נורא פשוטה. יש פה כסף שעובר לצרכים מסוימים. אם אתה רוצה לדעת מה בכלל קורה ברכבת, אפשר לעשות פה דיון על מה קורה ברכבת. פה יש פנייה תקציבית ספציפית, שימושים ספציפיים. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שמה היא אומרת? על מה היא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה לא יודע, תשאל, אבל אל תשאל מה בכלל קורה עם הרכבת, מה קורה עם הרכבת לקריית שמונה, מה קורה עם הקו הכחול, מה קורה עם הקו הירוק. שאלות ספציפיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לפרט לנו 692 מיליון שקל, איזה פרויקטים מתבצעים כאן ואיפה התכנון ברכבת? הכסף הזה איפה מושקע? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> הכסף מושקע בכלל פרויקטי הפיתוח של חברת רכבת ישראל, כלומר לצורך העניין- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רשום גם נתיבי ישראל. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> וגם נתיבי ישראל. לצורך העניין המסילה המזרחית או המסילה הרביעית שגם נתיבי ישראל מקטבים. לצורך העניין פה בתקצוב נכנס גם ציוד נייד שמגיע בשביל להגדיל את תדירות הרכבות, גם פרויקטים כמו עוקף לוד, פרויקט המסילה המזרחית, פרויקט הכפלת מסילות החוף וכן הלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פרויקטים מאושרים שבביצוע, כן? << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> הכול פרויקטים מאושרים, חלק מתוכנית פיתוח שמבוססת על התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל שאושרה על ידי משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 795002, 89 מיליון שקל. מדובר כאן על הסעת המונים, ואני רואה כאן תכנון שבילי אופניים. מה הקשר בין שניהם? << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> אז במסגרת התוכנית יש גם תכנון של שבילי אופניים, זה בתוך התוכנית הדברים המרכזיים זה גם רכבות קלות- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעת המונים של רכבות קלות, אתה מדבר, אז גם תכנון, כמה מתוך התקציב הזה לתכנון בשבילי אופניים? אני לא יכול לשמוע עשרות מיליונים, מאה מיליונים, מאות מיליונים. אני רוצה מספרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם היית עובד פעם בחברה מסחרית, והיית אומר, והיו שואלים אותך שאלה והיית אומר זה כמה עשרות משהו, הייתה בעיה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על כ-71 מיליון ₪. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לאופניים? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> לפרויקט אופנידן, אופניים, כן. מדברים בכלל על ההוצאה ולא על השינוי שיש פה. הפנייה עכשיו אינה מתייחסת, מתוך הפנייה לא 70 מיליון ש"ח הולכים להוצאה של האופניים, אלא זה הסכום בכללי שיוצא בגין שבילי אופניים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האם יש גם נושא של תכנוני אופניים באזור נתניה והשרון, ואם תוקצב, וכמה. << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה. תחבורה, אתם יודעים לענות על הספציפית, האם זה בשרון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחזיר תשובות לוועדה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> נחזיר תשובה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה בכלל סכום האופניים בפנייה הזאת? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> זה מופיע בפנייה ובדברי ההסבר, 89 מיליון ₪. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 795101 ו-795102, עשיתם שם העתק הדבק בין הכבישים הבין עירוניים לכבישים עירוניים, תסתכלו שם. אתם יכולים לתאר את התוכנית של כבישים עירוניים? << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> כן, אין בעיה, כבר נעדכן בדיוק בכבישים העירוניים, אבל בגדול עשינו השלמות לדברי ההסבר, ובפרויקטים העירוניים מבוצעים כל הפרויקטים ברשויות המקומיות. לא רק - - -הפרויקטים יש בתחילת השנה חוסר ודאות בהתאם לתקציב המזומן הנדרש בתוכנית, אבל בגדול זה פרויקטים ברשויות מקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני רוצה לשאול כמה שאלות, קודם כל מה התקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה כסף לרשות? כן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 12 מיליון שקל. אני לא סיימתי את השאלות, אני אשאל את השאלות ותענה לי על כולם. מה התקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, זה אחת. התוכנית שהממשלה אמורה לאשר, מתי תיכנס לתוקף - שאישרה, מה שהבנתי שאושרה תוכנית 300 מיליון שקל לרשות, האם נכנסה לביצוע, מתי תיכנס לביצוע התוכנית? וה-12 מיליון אתה יכול לפרט לנו קצת איך מחולקים ה-12 מיליון האלה לפי איזה רשויות? << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> לגבי התקציב, זה באמת התקציב ב-25' – 12 מיליון שקל, שלפני זה ניתנה הרשאה של 58 מיליון שקלים, הרשאה לכמה שנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל התקציב, אני רוצה את הרשות הלאומית לבטוח בדרכים. אתה יודע שהייתה תוכנית שהיא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תעמוד על תקציב של 500 מיליון שקל, ואנחנו עכשיו לא שם, אנחנו בכלל לא שם. כמה התקציב של הרשות לאומית לבטיחות בדרכים השנה? << אורח >> איתי בוצין: << אורח >> השנה יש 12 מיליון שקל. ההוצאה במזומן זה 12 מיליון שקל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות, אין דבר כזה. << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> יש את התקציב של הרשות לבטיחות בדרכים ויש את תקציב הביצוע של הרשות לבטיחות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כללי, כל התקציב הכללי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> זה עומד סביבות ה-65 מיליון שקלים אבל שנייה אבדוק את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה שם לב? הכול בסביבות מאה מיליונים, עשרות מיליונים, אנחנו, אני לא יודע, לא מגיעים מוכנים. << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> הסכום של ה-12 מיליון הוא מתקציב הביצוע, הוא לא מתקציב מהתקציב של הרשות, והוא נועד לתקצוב האשכולות, היה תוכנית אשכולות לפני כמה שנים, ועכשיו אנחנו מבצעים את זה בפועל. אנחנו מדברים פה על תשלומים במזומן להרשאות שכבר יצאו בשנה שעברה או לפני שנתיים, בסדר? 12 מיליון מתוך תוכנית האשכולות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז כמה תקציב, כמה אמרת? 65 מיליון שקל? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> 60 מיליון ש"ח זה הסכום שבוצע עד כה של הרשות הלאומית עצמה, כלומר לא של הפעילויות שלה. 60 מיליון מתוך 90 מיליון במקורי. סליחה, אני מתקנת - תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בתחילת שנה היה 60,415 מיליון ש"ח, וכרגע הביצוע הוא 60,023 מלש"ח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שאלות, סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה שאלות יש לך? << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאלות מהותיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה להבין על מה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי הרבה שאלות. בסעיף 795002, תחבורה ציבורית והסעת המונים, אתם מבקשים 90 מיליון ש"ח עבור פרויקט הסעת המונים, סלי תכנון, ביצוע ותכנון של שבילי אופניים, מסופים, נתיבי תחבורה ציבורית עירוניים, פרויקט קו כחול וקו חום. אני רוצה לשאול על הדבר הזה, לבקש חלוקה לפי נושאים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מאשר את השאלות האלה, אנחנו נצביע עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-14:00 אמורים להיות בישיבות סיעה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היועץ המשפטי, אני לא מבין את העניין הזה. יש לי שאלות, הרבה. לא מבין את הכוחניות הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועץ המשפטי, ב-14:00 יש לנו ישיבות סיעה, וזה ידוע וזה לא משהו חדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אבקש עכשיו מלשכת היו"ר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא בנושא הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש בעניין הזה, יש לי עוד הרבה שאלות. לא יכול להיות שהיושב-ראש מתנהג בכוחניות כזאת. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצביע מחר בבוקר על הסעיף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל צריך לאפשר לו לשאול את השאלות, היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיגיש לייעוץ המשפטי שיגיש לייעוץ המשפטי תלונה אם הוא חושב שיש לו זה. הישיבה נעולה. נצביע על זה מחר בבוקר. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>