פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 481 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מינוי רופא מוסמך) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – מ"מ היו"ר דבי ביטון מוזמנים: יואב סטשבסקי – ייעוץ וחקיקה, משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים רועי בבאי – רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר פרופ' אלדד קטורזה – רופא ראשי, המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – ייעוץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי-דבוש – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי יהודה הריס – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי שובל דהאן – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי רות פרמינגר – נציגת הארגון בכנסת וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה דניאל בר-אש – מתמחה במשפטים, ארגון נפגעי פעולות איבה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מיכאל קוסאשווילי מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מינוי רופא מוסמך) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, אנחנו היום בי"ח בכסלו תשפ"ו, ה-8.12.2025 ויש לנו עכשיו את הנושא של הצעת צו תגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מספר 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מינוי רופא מוסמך) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ה-2025. כדי שאנחנו נבין על מה מדובר נבקש מהמוסד לביטוח לאומי, נמצא פה עורך דין יהודה הריס מהלשכה המשפטית, להסביר לנו מה הנושא ומה הדחיפות. << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> שלום לכולם. אנחנו מבקשים להאריך בצו את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה לפני שנתיים, בתחילת מלחמת חרבות ברזל, שאפשרה לרופאים מוסמכים בתחום הנכות הכללית לשמש גם כפוסקים רפואיים בתביעות של נפגעי פעולות איבה. אני אתן קצת רקע, בתחילת המלחמה כדי להתמודד עם העומס המשמעותי שנוצר על הוועדות הרפואיות היה צורך בהגדלת כמות הרופאים שיוכלו לשמש כפוסקים רפואיים בתביעות של נפגעי פעולות איבה, ומשם נולד הרעיון להוראת השעה. בשנתיים האחרונות, שתבינו, הוכרו למעלה מ-80,000 נפגעים ביחס לכ-10,000 בשנה קודם למלחמה ואנחנו נמצאים בעומס משמעותי וקבועות גם אלפי ועדות, לכן יש צורך משמעותי להאריך את הוראת השעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על 80,000 נפגעים, אתה מדבר לא רק באלה שהיו במלחמה אלא גם אזרחים? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> רק אזרחים, ביחס ל-10,000 לפני המלחמה. אז העומס מאוד מאוד גדל ו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 80,000 אזרחים נפגעו? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> הוכרו כנפגעי איבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש להם נכות? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> לא לכולם יש נכות, חלקם צריכים להגיע לוועדות וצריך לבחון את הנכויות. 80,000 ביחס ל-10,000 אז ברור שצריך עוד רופאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז הבאתם עוד רופאים בשנתיים האלה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחדד אחר כך כמה דברים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אני רוצה להבין, האם הבאתם את הרופאים האלו? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> אחת הדרכים להתמודד עם העומס זה היה שרופאים של נכות כללית יוכלו גם לבדוק את נפגעי האיבה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> והם עברו הכשרה של נפגעי איבה כי הם רופאים כלליים? << אורח >> יהודה הריס: << אורח >> הם עברו הכשרה, הם עוברים איזה שהוא קורס. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, זה נושא שעלה לא פעם ועכשיו עוד יותר עלה, מבחינתי, בשל טענות. אני שיתפתי את שלומי ואת ענבר והשבוע הייתה לי גם שיחה עם ד"ר אלדד קטורזה, שמה שקורה, כבוד היושב ראש, שאנשים מגיעים לוועדות שיכול להיות רופא תעסוקה שבודק ילד. יש רופאים שאין להם בכלל הכשרה, אני לא מדברת על הצורה. אין לי טענות לביטוח לאומי, לזכותו של הביטוח הלאומי ייאמר שהוועדות נקבעות מהר וכו', בסוף הופך להיות שאנשים שמגיעים לוועדת נפגעי איבה עוברים מין הליך של השפלה ברמה ששואלים, הייתה מישהי שאמרה: הייתי בחו"ל, אז שואלים אותה: למה? אם את נפגעת איבה למה היית בחו"ל? ואני טוענת שהלוואי שאני כנפגעת איבה הייתי יכולה להיות שנתיים עכשיו, לנקות את הראש, לא לשמוע את כל ההפצצות של צה"ל מעזה. חמור מכל, השבוע הגיע לי לגבי רופא, שלומי, נקבתי בשם, דיברתי עם הפרופ' וגם עם ענבר, שהגיע והיא אמרה: בעלי נפגע איבה, קשה לי, יש לי ארבעה ילדים, יש לי ילד עם צרכים מיוחדים, אני לא מתמודדת, אתה יודע מה עשה הרופא הזה? הרופא פתח את התיק שלה מהעדות שלה, כשהוא לא בדק אותה, היא אפילו לא חתמה לו שהיא מרשה לו להיכנס, כדי לעמת אותה מה היא אמרה בוועדה שם. וגם אז היא אמרה שקשה לה, אז מה, אז לא לגיטימי שהיא תגיד שגם קשה כשהבעל לא עובד, הפסיק לעבוד, והיא לא מתפקדת עם ארבעה ילדים? אז במעמד הזה של הוועדה הוא בודק לה את התיק, מעמת אותה בוועדה. מה, הם באו לסבול? אני יכולה להשמיע לך פה הקלטות של אנשים שיוצאים כאילו, איך הם אומרים לי? חשבנו שהמחבל הוא הבעיה, תבדקו את הרופאים, הם יותר ממוטטים. הייתה לי שיחה מאוד מאוד קשה עם הפרופ' ואני אלך לפגוש אותו ב-15. עוד פעם, אין לי טענות, כי הוועדות נקבעות מהר, מאפשרים להם להגיע, בסוף כשאתם אומרים רופאים אנחנו רוצים שהרופאים שהאלה, זה לא העיקר לתת לכל דיכפין שייכנס, הם צריכים להבין, הם צריכים להיות רגישים, הם צריכים לזכור שהאנשים האלה עברו טראומה. עזבו את ה-7 באוקטובר, אם אני מסתכלת על האזור שלנו, זה 20 שנה לא כולל ה-7 באוקטובר. ה-7 באוקטובר היה הכי נחוש, הכי קשה, אבל זה שאתם רוצים הארכה, אני בעד, כדי שיהיה לכם כמובן לתת, אבל בסוף אנחנו צריכים להיות בטוחים שאתם לא מביאים כדי לתקתק פה ועדות, אלא שיושבים שם אנשים וגם יש להם מקום קטן בלב, קטן קטן, לא צריך הרבה, לשמוע, להקשיב ולהחליט מקצועית. יש כאלה שהיו 30% שנתיים, הגיעו לוועדה, אפס. מסכנים, לא היה להם מחבל בבית, לא ירו בהם, איזה יופי, הם נהיו עכשיו פייטרים. זה לא נתפס. באמת, חברים, יש לי כאן עדויות שאני אומרת לכם, אני ייצגתי בעבר, אני יודעת מה זה נפגעי איבה, אבל אני גם יודעת איך רופאים מתנהלים לפעמים עם נפגעי איבה, וזה מה שביקשתי מהפרופ', תכניסו אותם לשיחה, תסבירו להם שמדובר באנשים, ואם הם שחוקים ואם נמאס להם כבר לשמוע על אסונות תחליפו אותם. זה בסדר, לפעמים, אתה יודע, רצח, רצח רצח רצח, בסוף הרצח לא נשמע רצח, זה הופך להיות איזה משהו. אני מבקשת מכבוד היושב ראש, אני לא נגד, ברור שתאריכו, אבל, חבר'ה, תבדקו את האיכות שנכנסת לשם, עם כל הכבוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק אולי לציין שבנוסח שבהוראת השעה נקבע שהרופאים האלה אמנם מגיעים מתחום אחר, מתחום נכות כללית ולא מתחום של נפגעי עבודה, אבל הם צריכים להיות בעלי ידע בתחומים הנכללים בתוכנית ההכשרה שנקבעה לפי סעיף 118(ב)(3) לחוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה כמה זה נבדק, מי בודק אותם ואם באמת אנחנו יכולים להיות - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מדברת על עוד רכיב, חוץ מההכשרה הרגילה לנפגעי עבודה, את אומרת שצריכה להיות הכשרה לטפל באוכלוסייה שהיא אוכלוסייה שדורשת תשומת לב מיוחדת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. איבה זה הרבה נפש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גישה אחרת אולי. << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> אתם רוצים שאני אתייחס? אני פרופ' אלדד קטורזה, אני המנהל הרפואי של הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תוכל להשיב על הדברים של חברת הכנסת? << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> כן. זה שתי סוגיות נפרדות, מאוד חשוב לנו להאריך את הוראת השעה. צריך להבין שמה שקרה פה בשנתיים האחרונות זה אירוע חסר תקדים בכל קנה מידה שאף גוף לא היה יכול להיערך אליו, לא מדינת ישראל, לא משרד הבריאות, לא הביטוח הלאומי. היו פה צרכים והיקפים חסרי תקדים ולמרות כל ההערות וההסתייגויות, והיו דברים שצריך לשפר ואנחנו משפרים, אני חושב שצריך להוריד את הכובע בפני הפעילות של ביטוח לאומי - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין לנו טענות לביטוח הלאומי, אל תבלבלו. << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> - - ומאות הרופאים שעבדו ימים כלילות אל מול אתגרים חסרי תקדים. זה נכון שיש דברים שיש לכל גוף לשפר ואנחנו על זה, אנחנו עוברים הדרכות והכשרות ואנחנו מתקנים את דרכינו ואף אחד לא היה יכול לדעת. כל הרופאים שעוסקים באיבה, כולל כולם, וגם חברת הכנסת ביטון, בדקתי את הנושא של רופא שיקום, אני אסביר לך את זה, זה לא מדויק, זה לא נכון, כל הרופאים של איבה הם רופאים פסיכיאטריים שעברו הסמכה. זה לא משנה אם הם מגיעים מגמלה כזו או אחרת, כולם רופאים פסיכיאטריים. שתבינו, נעשו עשרות אלפי דיונים ועשרות אלפי מפגשים עם אנשים שעברו באמת אירועים איומים וברוב המכריע של המקרים ההחלטות שהתקבלו הן החלטות נכונות, שקולות. תמיד יש דברים בשוליים ואנחנו מטפלים בזה. כשניפגש אני אעלה את הדברים בצורה פרטנית. ללא קשר לעניין הזה, האירוע של הארכת הוראת השעה הוא קריטי עבורנו כי אחרת לא נוכל לעמוד במשימה. צריך לזכור שכמות הרופאים הפסיכיאטריים במדינת ישראל היא מוגבלת ואנחנו יוצאים מגדרנו גם לגייס רופאים וגם להפעיל אותם. משך הזמן שאזרח מחכה לפסיכיאטר בקהילה ברפואה הציבורית זה חודשים ארוכים, אצלנו זה קורה תוך ימים עד שבועות ספורים וזה נובע מהיערכות ומאמץ גדול שכולם עושים ואנחנו נמשיך להשתפר ונעשה ככל שביכולתנו. אנחנו מבקשים את עזרתכם לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שנוכל להמשיך למלא את המשימה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה שמטרידה אותי מתחילת הדיון. אנחנו נתנו לכם שנתיים בשביל להביא רופאים חדשים, לא לקחת מנכות כללית ולהעביר רק לזה, נתנו לכם גם אפשרות להשתמש באלה עד שאתם תצליחו להשיג אנשים. אבל אם עלינו מ-10,000 מוכרים לפני המלחמה ל-80,000 עכשיו הייתם אמורים בשנתיים האלה להביא 200 רופאים חדשים רק בשביל זה. << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> חבר הכנסת אייכלר, אין מאיפה להביא רופאים פסיכיאטרים. הביקוש לרופאים פסיכיאטרים הוא כלל ארצי. כמו שיש עומס על הביטוח הלאומי, הנפגעים הם נפגעים בכל הארץ, מלאי הפסיכיאטרים זה לא משהו שאפשר להוציא מהכיס ולהשתמש בו. גם לפני המלחמה היה חוסר מטורף ברופאים פסיכיאטריים במדינת ישראל, החוסר הזה עלה עשרות מונים, יש תחרות על כל פסיכיאטר בבתי חולים, בקופות חולים, במגזר הפרטי, בביטוח הלאומי, אין מאיפה להביא פסיכיאטרים, המחסור הוא אדיר. כל מה שאנחנו עושים זה לקחת את הפסיכיאטרים הקיימים, זה אותו מקצוע, זה לא משנה אם הוא עבד בגמלת נפגעי עבודה או נכות כללית, הוא עבר את אותה הכשרה, הוא רק שובץ בעבודה שלו בביטוח הלאומי לגמלה מסוימת בהתאם לצורך טרם המלחמה. עכשיו יש לנו אירוע חסר תקדים שהיינו צריכים להיערך אליו, להתייעל, להפנות משאבים, לעשות אופטימיזציה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי תיתנו לנו מספר כמה רופאים חדשים הכנסתם למערכת לא על חשבון הנכות הכללית? או שאת כולם לקחתם מהנכות הכללית? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חשוב גם לדעת, הרב אייכלר, שיש גם מדיניות שאני עירבתי את הפרופ', יש פה הקלטה של רופא שאומר שההנחיה היא לא לתת צמיתה לאנשים, משמע ה-80,000 האלה ימשיכו עוד שנתיים-שלוש. בסוף אם אנשים עברו אירוע והם מוכרים שנתיים, אנחנו כבר שנתיים באירוע, 20% או 30%, אולי צריך כן לקבוע להם צמיתה ולשחרר אותם, כי זה לא יעזור שעוד שנה אתה תכניס, ואני מדברת איתך על בני 30, 40, 50, שאומרים לי: בשביל שאני אביא דוח של פסיכיאטר? ככה הם עוזרים לי? צריך אולי לשנות את התפיסה ואז ה-80 לא יהיו 80. משהו צריך להשתנות שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי, אולי תשכיל אותנו במבוך הזה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ראשית עשרות רופאים ב-2025 ואכן יש מצוקה וקשה לנו לגייס רופאים נוספים ואנחנו עושים מה שניתן כדי להגביר את הקצב, אבל אני אומר כמה דברים, חברת הכנסת ביטון גם אמרה מספר דברים. קודם כל אין שום בעיה עם בן אדם שיוצא לחוץ לארץ, הוא ממשיך לקבל את קצבאותיו, הוא אפילו ממשיך לקבל סיוע רפואי בחו"ל לפעמים באמצעים דיגיטליים, אין לנו עם זה שום בעיה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לכם אין בעיה, רופאים תוקפים אותם, פה הבעיה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> גם בהקשר הזה אנחנו עושים מאמצים תמיד לשפר את השירות. כל הוועדות בביטוח הלאומי מוקלטות, הן מוקלטות על מנת שאף אחד לא יבוא אחרי זה ויגיד אמרו לי ותהיה גרסה שונה. כל בן אדם רשאי לבקש את ההקלטה שלו, לקבל לקרוא, ואם יש משהו שאנחנו צריכים לטפל בו נטפל בו לאלתר. אנחנו עושים את זה, אנחנו גם פגשנו את הנציגים של המשפחות והנכים, שמענו גם את הטענה, גברתי, לגבי נכות זמנית. נכות זמנית זה לא בהכרח דבר רע, נכות זמנית אומרת שבן אדם שכנראה בעתיד נכותו תרד כרגע כדי להשתקם מקבל אחוזי נכות יותר גבוהים. רוצה לומר, אם תאמרי לי תיתן לכולם נכות צמיתה כעת, לא בהכרח הנכות שלהם תהיה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי לכולם, אבל יש כאלה - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אוקיי, אז נכות זמנית זה לא דבר רע, אנחנו כן מסכימים שככל שאפשר לתת נכות זמנית לפרקי זמן יותר ממושכים כדי שמבוטח לא יצטרך להגיע אחת לשלושה חודשים, זה בהחלט דבר מבורך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה הוא צריך להגיע כל שלושה חודשים? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אמרתי סתם שלושה, זה גם יכול להיות שישה, שמונה, שנה. אני אומר, לתת נכות זמנית לפרקי זמן קצת יותר ממושכים כדי לאפשר לבן אדם להניח לפרוצדורה ולהתעסק בשיקום שלו, זה דבר ששמענו, זה דבר ששמענו באוזן קשובה ושאנחנו כן עושים אותו. זה עלה גם בשיחות שלנו, אבל לא הייתי רוצה חלילה להשחיר את כל העבודה של מאות מאות מאות רופאים בגלל מקרים כאלה. כשיש עשרות אלפי ועדות וכשביטוח לאומי מקיים 600,000 או 700,000 ועדות רפואיות מדי שנה, אז לצערי תמיד יהיו מקרים לא ראויים, אבל החריג לא מעיד על הכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא קיבלתי תשובה לגבי המבוך של המחסור ברופאים והעובדה ש-80,000 אנשים צריכים לחכות. וחוץ מהנכות הכללית, ואתה יודע וכולנו יודעים כוועדה, אתם אמרתם פה, הפרופ' אמר פה, שאנשים מחכים שלושה או שישה חודשים לרופאים? << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> לא אצלנו, לפסיכיאטר בקהילה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מדבר בקהילה, משם לקחתם את הפסיכיאטרים, נכון? << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> לא רק. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מה שעשינו, אדוני, לקחנו פסיכיאטרים שעובדים בביטוח הלאומי שעסקו בתחום נכות כללית והעברנו אותם לתחום איבה על מנת לעשות שימוש יותר יעיל במשאבים הקיימים. זה הדבר שהיה מתחת לאף שלנו אז מיד לקחנו אותו ועשינו בו שימוש. לגייס פסיכיאטרים מהקהילה אנחנו מנסים תמיד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל למה לא הוספתם 200 אנשים? << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> מאיפה, הרב אייכלר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זאת אומרת מאיפה? אין בארץ רופאים? << אורח >> אלדד קטורזה: << אורח >> אין. יש מקצועות במערכת הבריאות בישראל במצוקה, בחסר. לפני המלחמה, עזבו את אירוע ה-7 באוקטובר, לפני המלחמה, לפני שנתיים ושלוש וארבע וחמש שנים התורים בקהילה, אדם שהופנה על ידי רופא משפחה לפסיכיאטר בקופת חולים חיכה שבועות וחודשים לתור כיוון שהביקוש גדול מההיצע. נוסף לזה האירוע חסר התקדים הזה, שהחריף את הביקושים, לא רק בביטוח לאומי צריך פסיכיאטרים, צריך פסיכיאטרים בכל מדינת ישראל, ולא רק לחיילים, גם לאזרחים וגם לילדים וגם בצפון וגם בדרום וגם במרכז. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה שיהיה ברור מה שאמרתי, במדינה מתוקנת רגילה צריך אחוז מסוים של פסיכיאטרים יחסית למקצועות האחרים ברפואה. במדינת ישראל עד ה-7 באוקטובר היה לה 10,000 אנשים שהיו צריכים את הטיפול הזה של הנכות ופתאום קפצנו ל-80,000. זה מקרה חירום, מצב חירום, שינוי דרמטי במצב הנפשי של החברה הישראלית ושל האנשים שחוו את החוויות במלחמה הזאת. זה מחייב שינוי דרמטי ביחס שבין הפסיכיאטרים לשאר מקצועות הרפואה. במשך שנתיים מדינה שיכולה להגיע עד איראן יכולה להגיע גם לאנשים, להפנות אותם או להכשיר אותם לעניין הפסיכולוגי והפסיכיאטרי, במיוחד לגבי התופעות שיש לנו בזמן הטראומות של המלחמה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אתה צודק, אדוני, אבל הביטוח הלאומי לא אמון על הכשרה של פסיכיאטרים. אני אגיד לך מה כן עשינו. כיוון שהבנו שלפי הכללים הרגילים אנשים צריכים להגיע עם אישור של רופא פסיכיאטר כדי לקבל גמלה והבנו שאין, לא מצליחים לקבוע תור ובגלל זה הם לא יקבלו גמלה, אמרנו בסדר, אל תביאו לנו אישור מרופא פסיכיאטר, תביאו לנו אישור מהעובדת הסוציאלית, מהמטפל שלכם, על מנת שלפחות במישור של הזכויות שלנו אנשים לא ייפגעו ויקבלו את זכויותיהם, אבל המישור של כמות הפסיכיאטרים במדינת ישראל זה דבר שמחייב דיון יותר רחב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוודאי, אלא אם כן תגיד לי שכל ה-80,000 האלה בעזרת ה' בעוד שנה-שנתיים כבר ייצאו מהנכות שלהם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 80,000 זו הכמות שהוכרה, לוועדות בינתיים היו לנו כ-30,000 אנשים. אז אנחנו עוד לא ב-80,000, אנחנו ב-30. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שעשית באופן אוטומטי? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן, זה כל נפגעי פעולות איבה באשר הם, נקבעו אחוזי נכות לכ-30,000, זה עדיין מספר גדול מאוד, אבל אני מניח שעם הזמן יגיעו נוספים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש עוד הרבה שעוד לא הגישו בכלל הכרה וצריך לזכור שזה לא רק דרום, זה צפון, זה מרכז אחרי החות'ים, וגם עולה לי התהייה הזאת, שרופא כללי הוא עובד ביטוח לאומי, ועוד פעם אני לא אומרת גורף, אבל די לי במקרים שנפגשתי, האם ההנחיות גם בוועדות של נכויות כלליות, כמי שליוותה אנשים, עם כל הכבוד יש מגמה שלצערי ברוב הוועדות הייתי עושה ערר, הייתי צריכה לעלות להרכב יותר גדול. השאלה אם אותם רופאים כלליים שנמצאים במסגרת הנכויות מצליחים לעשות את ההפרדה בין להיות נפגע נפש, נפגע איבה, לפיזי. זה שני דברים שונים, זה רופאים שונים, זו תפיסה שונה. אחת הבעיות והנקודה שקצת מטרידה אותי, גם כשהייתי עורכת הדין, התחושה שאתה נכנס לוועדה מסתכלים עליך כעל רמאי שבא לגנוב אותנו, ואז מתחילות השאלות המסוכנות. זה לא גורף ואין לי טענות נגד הפקידות או אנשי הביטוח הלאומי, אתם מתקתקים ועדות, אפשר להגיע אליכם, זה מדהים, בסוף, חברים, מי שנותן את ההחלטה זה אותו רופא שיושב ואותו אזרח שבסוף שולח לי כאן הקלטה מזעזעת כשהוא בוכה. אני יכולה להשמיע לך אחר כך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגש ברשותכם לעצם העניין. היועצת המשפטית, תקריאי את ההחלטה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה להגיד שאנחנו שאלנו את המוסד לביטוח לאומי לפני כן האם זה גרם לעומס בנכות הכללית, על הוועדות של נכות כללית. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כמובן שזה הוביל למשהו, אבל זה משהו שהוא יחסית בשוליים. עיכוב קל, אבל במארג הצרכים של המדינה כרגע נפגעי איבה קיבלו עדיפות קלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לעדכן אתכם שאני מקבל מכתבים מאנשים שכבר מוכרים וכבר מטופלים וכבר זוכים לתורים לאנשי מקצוע, אם זה מוזיקה וכל מיני דברים כאלה שיכולים לשקם אותם, שאחרי שהם כבר מגיעים לתור המיוחל, אומרים לא, יש מעט אנשים שיודעים את זה וזה ייקח עוד כמה חודשים. אתה ראשון בתור, אבל יודיעו לך מתי התור יגיע וזה כבר כמה חודשים. קיבלתי מכתבים כאלה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> של ועדות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, של טיפול ההמשך, אחרי שאתם כבר אישרתם. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אנחנו גם חווים את זה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לכן, אדוני, אחד הדברים שנעשים בדיון אחר פה בוועדה, שזה חוק משפחות חיילים, זה הרצון להרחיב את הטיפולים הניתנים. הדור הצעיר לא רוצה בהכרח לשבת מול פסיכיאטר וזה, הוא רוצה רכיבה על סוסים והוא רוצה שחייה ודברים אחרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה להקריא את הנוסח שביטוח לאומי מבקש מהוועדה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> טיוטת צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מספר 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מינוי רופא מוסמך( (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ו-2025 בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מספר 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מינוי רופא מוסמך), התשפ"ד-2023 (להלן – החוק), לאחר שנוכחתי כי הדבר נדרש בשל ריבוי תביעות לתגמול המוגשות עקב פעולות האיבה או פעולות מלחמה כאמור בסעיף 2 האמור ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור: הארכת תקופת הוראת שעה 1. תקופת הוראת השעה האמורה בסעיף 1 לחוק מוארכת בזה לתקופה שהחל מיום א' בכסלו התשפ"ו (21 בנובמבר 2025) עד יום י"א בכסלו התשפ"ז (21 בנובמבר 2026). תחילה 2. תחילתו של צו זה ביום א' בכסלו התשפ"ו (21 בנובמבר 2025). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש פה שני עניינים שרצינו לחדד. אחת זה הדרישה שהדבר נדרש בשל ריבוי תביעות לתגמול המוגשות עקב פעולות האיבה ופעולות המלחמה. אמנם פעולות האיבה ופעולות המלחמה נשענות על מצב של הכרזה של מצב מיוחד בעורף או על מצב של עד תום הפעולות המשמעותיות, לפי המאוחר, אבל מה שהסביר לנו המוסד לביטוח לאומי, אולי תוכלו לאשר את זה, שאתם נשענים על מצב שכבר נוצר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ודאי, העומס האדיר הוא בעקבות ה-7 באוקטובר והמלחמה שפקדה אותנו מאז, כמובן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואז ריבוי התביעות באמת נוצר בגלל אותו מצב שהיה חל. ודבר נוסף זה הנושא של התחולה, מצד אחד מאריכים את ההוראה הזאת למלוא השנה שמתאפשרת לפי החוק, אבל מחילים את זה מאותו תאריך, בתאריך הזה באותו זמן היו חילופי שרים ואי אפשר היה להביא את התקנות לדיון, אז אנחנו מביאים את זה עם תחילה החל מ-21 בנובמבר כדי ליצור רצף, גם מבחינת העבודה של הוועדות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חתום השר הקודם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, זו טעות שלי, השר צריך להיות יריב לוין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד אישור הארכת הוראת השעה שמאפשרת להאריך את ההוראה הזאת לתקופה שהחל מיום א' בכסלו תשפ"ו, 21 בנובמבר 2025, עד יום י"א בכסלו תשפ"ז, 21 בנובמבר 2026? מי נגד? אין מתנגדים? מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבקשה אושרה והצו אושר. שיהיה בהצלחה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:34. << סיום >>