פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 190
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 14:30
סדר היום:
<< נושא >> עובדי סיעוד זרים לנכי צה"ל ולפצועי המלחמה << נושא >>
לציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
ישיבת מעקב לישיבה האחרונה שהתקיימה בנושא ביום 9 במרץ 2025
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
אירנה ישראלי
–
ר' תחום לנושא בקרה רפואית, אגף השיקום, משרד הביטחון
קרן נבו טאויל
–
ר' היחידה לאפיון בקרה לאגרון לשר"פ, אגף השיקום, משרד הביטחון
רחל אוברמן
–
עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ
יאירה מרדכי
–
מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה
אבנר גולן
–
מנהל אגף זכויות ורווחה, ארגון נכי צה"ל
איציק שלום
–
יושב ראש ביקורת פצועים, ארגון נכי צה"ל
אורלי שלום
–
מלווה של איציק שלום, ארגון נכי צה"ל
יצחק גולן
–
נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל
פרופ' יששכר גלעד
–
נכה צה"ל, קטוע גפיים, 100% נכות לצמיתות, ארגון נכי צה"ל
משתתפים באמצעים מקוונים:
ד"ר ירון סחר
–
מנהל אגף השיקום, משרד הבריאות
יריב שוריאן
–
יו"ר חברת עמיעוז חברת כ"א פרטית לסיעוד
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> עובדי סיעוד זרים לנכי צה"ל ולפצועי המלחמה << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים. היום יום שלישי בשבוע, י"ט בכסלו תשפ"ו, 9 בדצמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא הקצאת עובדי סיעוד זרים לנכי צה"ל ולפצועי המלחמה. הדיון היום יתקיים לציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה שמציינת הכנסת.
לצערנו מספר נכי צה"ל גדל בהיקפים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם. מפרוץ המלחמה כל חודש הצטרפו פצועים רבים. אין מילים להביע את ההערכה והתודה שלנו לחיילים הגיבורים שלנו. אנחנו פה כדי שהצרכים שלהם יבואו לידי ביטוי ושהפצועים שנפצעו קשה זקוקים לצערנו לטיפול צמוד במשך כל שעות היממה יקבלו את הטיפול המסור והטוב ביותר, עם כמה שפחות בירוקרטיה וללא חסמים למימוש זכויותיהם.
הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא וביקרה ב-5 ביוני 2025 בבית הלוחם בתל אביב, באירוח של ארגון נכי צה"ל. שמענו מיו"ר ארגון נכי צה"ל כי פצועי צה"ל יצאו להגן על המדינה, אך כאשר הם זקוקים למטפלים מסרבים לאשר לעובדים הזרים שהם מבקשים המשך שהייה, מאחר שהם נמצאים בארץ מעבר לתקופת ההיתר שניתנה להם. אבקש לשמוע אם התחדש משהו בנושא.
שמענו מאגף השיקום במשרד הביטחון כי עלות עובד סיעוד לנכה צה"ל שנזקק לעובד צמוד 24/7 עומד על 33,314 שקלים. סכום די נכבד. הוועדה פנתה למשרד הבריאות ובהמשך לטענות של פצועי המלחמה וקיבלה תשובה שלמשרד הבריאות אין שום התנגדות שמטפל זר ילווה את הפצוע במסגרת שיקומו בבית החולים השיקומי או כללי, בדיוק כמו ליווי של בן משפחה.
נכי צה"ל צעירים הזקוקים לעובד זר שידע לתמוך בהם פיזית, שיבין בתרופות שעליהם לקחת, שיהיה לו רישיון נהיגה ישראלי, שידבר עברית או לפחות אנגלית, מתקשים למצוא מטפל ראוי, היות והמטפלים לרוב יעדיפו לא לעבוד עם מטופל צעיר שגר עם משפחתו. נציגת הרשות אמרה שיבחנו לשנות את הנוהל כדי לעזור לנכים אלו. אבקש לשמוע על כך היום.
נתחיל, לפני שנעבור לשאלות, לאגף השיקום, רשות האוכלוסין, ארגון נכי צה"ל. גם אני רואה ללשכות הפרטיות. נתחיל עם אבנר גולן.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
שמי אבנר גולן, מנהל אגף זכויות ורווחה בארגון נכי צה"ל. בהמשך לדיונים הקודמים שהתקיימו בנושא של עובדים זרים לנכי צה"ל, בדגש על חרבות ברזל, יש עדיין סוגיות שלא נפתרו ואנחנו דיברנו על זה גם בוועדות הקודמות וטרם באו על פתרונם. אני אמנה אותם.
אחד, רשות האוכלוסין וההגירה לא מאשרים מלווה לפצוע מלחמה שהוא מאושפז. מאשרים אותו רק כשהוא יוצא לבית. בעצם המטרה של השידוך בין הנכה למלווה בזמן האשפוז, שאחד יתרגל בעצם לשני לקראת שחרורו של הפצוע לביתו. את זה בעצם הרשות לא מאפשרת. כפי שאמרתי, היא מאשרת רק כאשר הפצוע נמצא בביתו.
דבר נוסף, יש לנו קשיים מאוד גדולים בנושא של הארכת הוויזות של העובדים הזרים. יש לא מעט עובדים שעזבו עקב המלחמה, עזבו את הנכים עקב מלחמה. או שאוטוטו הוויזה שלהם אמורה להסתיים. יש קשיים בהארכת הוויזות והקשיים האלה מידי יום אנחנו שומעים מספר של נכים שמתלוננים על הקשיים האלה. כתוצאה מכך לעיתים קרובות מאוד אז הנכה נמצא בלי מלווה או שמאתר מלווה שהוא לא חוקי, מחזיק אותו באופן בלתי חוקי עד שיימצא לו מלווה.
נושא נוסף היה עובדים שקיבלו היתר זמני לתקופה קצרה. ההיתר הזה, הרשות מאריכה את ההיתרים מפעם לפעם. אני לא יודע מתי זה כבר בעצם ייכנס, יוארך לצמיתות. אני מקווה שנשמע היום בשורות טובות מרשות ההגירה לגבי הנושא הזה. בנוסף גם באחד הדיונים גם דיברנו על תיקון חוק העסקת מלווים זרים. אני דווקא הייתי רוצה לשמוע איפה זה עומד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי היה אמור להגיש את הצעת החוק? מי מקדם אותה?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
הוועדה הייתה אמורה להגיש את ההצעה יחד עם רשות ההגירה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן? את מכירה את זה?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
מה שדיברנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אנחנו נשמע לגבי הצעת החוק. אם לא, נגיש.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
כל הסוגיות שהעלינו בתקופה, בדיונים עם חה"כ רביבו.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הארכת ההיתר?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
בין היתר גם. אז המליצו, הציעו לתקן את החוק. בינתיים אני לא יודע איפה זה עומד תזכיר החוק. האם זה פורסם לציבור, לא פורסם לציבור.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
הארכת תוקף של העובד הזר לנכי צה"ל.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
גם לגבי העסקת עובד מלווה מעל גיל 67. כל הנושאים האלה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
הארכה הוא לארבע שנים.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
דיברנו על הרבה מאוד נושאים בדיונים הקודמים ואז בתקופתו של אלי רביבו הוא אמר שיגישו הצעה לתיקון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל מי יגיש, הח"כ או שזו הצעת חוק ממשלתית?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אני מניח שזאת הצעת חוק של, תיקון של הרשות. משרד הפנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אם את אומרת שאפשר להגיש ואתם תתמכו בזה, אז אפשר להגיש הצעת חוק.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
כי עלו המון סוגיות ואמרו במסגרת תיקון חוק אנחנו נעשה את כל העדכונים. אני לא יודעת איפה זה עומד היום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. רשות האוכלוסין? עוד מישהו רוצה?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
בבקשה גם לשמוע פה נכי צה"ל על הבעיות האישיות שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, אנחנו נשמע. נתחיל עם רשות האוכלוסין, את רוצה? את רוצה שאלה ותשובה או להתייחס למה שזה? את יכולה להתייחס למה שהוא אמר לגבי הצעת החוק ואני אפנה אלייך שאלות.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שלום, יאירה מרדכי, מנהלת אגף סיעוד ברשות האוכלוסין. לגבי העניין הזה של פתיחת החוק, אנחנו יודעים שעכשיו ממש עברה הוראת השעה שהתייחסה לכל ההתמודדות מאז מלחמת חרבות ברזל. וגם במסגרת הוראת השעה הנושא של פתיחה של כל מיני סעיפים נבחנו היטב גם בוועדת הפנים, בשים לב למכלול השיקולים הוחלט שלא לפרוץ אותם.
אנחנו כן שמענו את הדברים בעבר. צריך לומר, האוכלוסייה הקשה והמורכבת כן מקבלת מענה חריג במסגרת החוק הקיים. זאת אומרת, יש עד 13 שנה שלא ניתנת לכלל האוכלוסייה, אלא רק לקבוצה יותר מצומצמת, מי שמוגדר כמטופל מורכב. אנחנו מכירים את הדרישה ואנחנו, שוב, מוכנים לבחון הכול. יש לנו באמת, בכלל באגף סיעוד אנחנו מתעסקים עם אוכלוסייה שממילא סופר מורכבת ורגישה. וכאשר מדובר בגיבורים שלנו נכי צה"ל ומשפחות שכולות אז הרגישות שלנו והרצון לבוא, להקל ולסייע הוא על אחת כמה וכמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז את אומרת שאין טעם, לא היית הולכת על כיוון - - -
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
נגיד את זה ככה, מאז 7 באוקטובר במשותף עם משרד הביטחון ועם ארגון נכי צה"ל כן עשינו שינויים כאלה ואחרים גם בנהלים שלנו. בקריטריון הבסיסי, הראשוני לקבלת היתר תיקנו את הנהלים בהצעה אחת איתם ממש במשותף. לגבי תיקון החקיקה, שוב, ככל שיוחלט לפתוח את החוק הזה, אז אנחנו מבינים את החשיבות ואנחנו מוכנים לשקול וכמובן לקחת את הקבוצה המשמעותית הזאת בחשבון ולתת לה את הכבוד הראוי לה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
כרגע זה 13 שנים לנכה צה"ל?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כן.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
באופן גורף, לא משנה הגיל?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא. כן משנה, עד גיל 67 מי שמוגדר כמטופל מורכב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ומה קורה עם הצעירים?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זו האוכלוסייה של הצעירים, הם עד 13 שנים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
המבוגרים, סליחה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כלל האוכלוסייה. זה מה שנקבע אז בתיקון חקיקה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עליהם חל, אלה שמעל 67?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בשלב זה לא.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אגב, זה היה מדובר בתיקון חוק הכניסה לישראל. הייתה הצעה של אלי רביבו לתקן נוהל מספר, יש לי פה את מספר הנוהל.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כן, כן, אנחנו מדברים על הוועדה ההומניטרית, על זה מדובר פה כרגע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לי שאלה. עכשיו עוד מעט, לגבי הוראת השעה שהעברתם אותה, שהעברנו במליאה. אבל היא עד סוף השנה, נכון? 31 בדצמבר, לא?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
ניתנו לציבור מה-15 בספטמבר 90 ימים להגיש בקשות במסגרת הוראת השעה. לנו כמשרד ניתנו ארבעה חודשים לטיפול בבקשות. כמו שידוע, עבר החוק. אנחנו פרסמנו את חוזר ראש המינהל שמסביר כיצד ניתן לממש את הטיפול בבקשות הללו, את הבקשות הללו. אבל לצערי, כפי שידוע, אין לנו כרגע שר ולכן אין לנו את הסמכות מהשר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל ראש הממשלה, אתמול העברנו את הסמכויות, אישרנו. לא כל דבר הוא חותם?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני יכולה להגיד שבאמת אנחנו מבינים את החשיבות לקדם את הדבר הזה במקסימום, זה נמצא מה שנקרא בלבל הגבוה ביותר וכבר ממש בדקות אלה אנחנו עדיין פועלים. אני מקווה מאוד, באמת, אני נושאת תפילה שבשבוע הקרוב אנחנו נגיע עם בשורות לציבור בעניין הזה של הוראת השעה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תעדכני אותנו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה מתחבר למה שאבנר היקר אמר לגבי הארכת ויזות. אני חייבת לדייק. ויזה של עובד שהוא כדין, אני שמחה להגיד שאנחנו מטפלים היום עד שלושה ימי טיפול. זאת אומרת, זה מהיר ככל שמדובר במשהו שהוא כדין. אתה הערת גם על הוראת השעה ואמרת שגם יש בעיה בהארכת ויזות. אני מניחה שהכול מתכנס לאירוע הזה של הוראת השעה שבאמת הוארך לפרקים ונתקע שלא באשמת המשרד שלנו. לקח באמת זמן ועבודה נחושה מאוד של יושבת-הראש, קידמנו וזה עבר בכנסת, בממשלה. שוב, אנחנו כרגע בלי שר, אז אין לנו סמכויות.
לגבי אשפוז, אני רוצה להתייחס לנקודה שאמרת. מאז ומתמיד יש לנו ועדות שבועיות שמתכנסות ובוחנות בקשות של מטופלים סיעודיים שהם אושפזו. לפעמים זה אירוע משנה חיים, תאונת דרכים שלא נדע, לוחמים שנפצעים וכו'. אנחנו נותנים להם היתר הסתגלות. התארגנות לצורך פרידה שהם יוכלו לצאת מהמסגרת או לקבל איזה שהיא הדרכה קצרה בתוך המסגרת ולעבור לביתם. אני כן מכירה מקרים שהגיעו אלינו. אני לא מכירה מקרים שאנחנו לא אישרנו, אני חייבת להגיד.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
זאת אומרת שבמידה ועכשיו נכה צה"ל מחרבות ברזל מאושפז באחד מבתי החולים במצב הליך שיקום, אמור להשתחרר לביתו ובעצם אישרו לו מלווה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בדיוק, יש לו צפי לשחרור לבית ואנחנו נותנים היתרים ובאים לקראת. אני אומרת לך שוב, הקו המנחה הוא באמת לבוא לקראת המטופלים הסיעודיים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנכה צה"ל ובמשפחות שכולות.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אני שמח שסוגייה כזאת באה על פתרונה. באמת היו לנו כאלה בעיות, תהיה גאולה מאגף שיקום.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
כמה זמן לפני השחרור לבית? או שאין מגבלה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שוב, לא יכול להיות משהו לטווח ארוך. גם אין עניין ברוב המקרים. אבל אנחנו יודעים להסתכל כל מקרה לגופו ולתת את המענים הנדרשים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
גם משרד הבריאות החזיר תשובה לוועדה שאין להם בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אמרנו את זה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
והם אפילו הפיצו לכל מנהלי בתי החולים.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
מצוין. עוד שאלה בבקשה, אפשר ברשותך?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה ונמשיך.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
לגבי נכים שיש להם מלווים זרים, נתקלתי לאחרונה באיזה שהיא בעיה של נכה בדרגת נכות מיוחדת. נכה קשה מאוד, בחור צעיר. המלווה שלו מאוקראינה, לא דרכון, בעצם עד אוגוסט 2026. היה צריך להאריך את הוויזה ובעצם לא אישרתם לו להאריך את הוויזה כי הדרכון שלו בעצם לתקופה זמנית של חצי שנה בערך והוא עזב את הנכה. הנכה בעצם צריך לאתר מלווה חדש או לקחת אדם שהוא לא חוקי, מאחד לאחד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עשיתם בירור למה לא אישרו את המלווה?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אני הבנתי מהנכה עצמו שהמלווה פנה, תראי, שגרירות אוקראינה סגורה בגלל המלחמה. קשה מאוד לתאם תורים ולהאריך דרכונים. בגלל שהדרכון שלו זמני עד אוגוסט, הוא היה אמור להאריך את הוויזה, אז לא אישרתם לו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני לא רוצה להתחייב, אבל אני יודעת להגיד בוודאות, לא על המקרה הזה הספציפי, שאנחנו יודעים להתמודד עם מורכבויות כאלה ולתת פתרונות.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
העובד הזר פה לא הרוויח כלום. אם לא הארכנו לו למה שנאריך למישהו אחר? סביר להניח שהיו שם עוד נסיבות. שוב, בזהירות המתבקשת אני אומרת את הדברים.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
חשוב שאנחנו נעבוד מולך בשיתוף פעולה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו יודעים לעבוד מצוין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין בעיה.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה ולפתור את הבעיות האלה. אבל יחד עם זאת, צריך באמת להעביר את הוראת השעה, שהיא תיתן מענה גם ליתר הנכים שמעסיקים מעל 37.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נראה מה יהיה עם המפלגות החרדיות. בנינו על זה ששבוע הבא כבר יש חקיקה ויש הכול.
שאלה נוספת, יאירה. כיצד ניתן לעזור לנכי צה"ל במציאת עובד זר מחליף?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
הסוגייה הזאת בדיוק, כמו שאנחנו מכירים, היא עולה. מעבר לפתרון שאנחנו מנסים לקדם יש את הלשכות הפרטיות שהן אמונות גם על הנושא הזה. בנכי צה"ל יש להם את החברות הייעודיות שמסייעות להם וכמובן נותנות מענים בהתאם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. האם שיניתם את הנוהל לגבי נכי צה"ל צעירים שמתקשים למצוא מטפל זר? כיצד הרשות עוזרת לנכים האלה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אז כמו שהזכרתי קודם לכן, באמת בשיתוף פעולה מלא ופורה עם משרד הביטחון ועם ארגון נכי צה"ל באמת שינינו את הנוהל לעניין של קבלת היתר. הגמשנו את הנהלים באיזון המתבקש באמת בשיתוף פעולה. היום התהליך הוא יותר פשוט ויותר קל לקבל היתרים משהיה פעם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עכשיו את רוצה לעבור למשרד הביטחון? משרד הביטחון, בבקשה. אני אפנה אלייך כמה שאלות, בסדר? כמה נכי צה"ל מוכרים יש היום? מעודכן אם אפשר.
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
שלום, שמי קרן נבו טאויל, אני ראש היחידה לאפיון שירותי רפואה באגף השיקום. כיום יש לנו כ-82,000 נכי צה"ל. מתוכם יש לנו 7,680 נכים שמקבלים ליווי. בעצם החלוקה במתן הליווי מתחלקת לליווי בתגמול, שבמקרה הזה מקבלים את הליווי, הם מקבלים את הכסף עבור הליווי והם מממשים את זה באופן עצמאי. כאן אין לנו נתונים ואנחנו לא יודעים. אנחנו סבורים שיש מטופלים שכן לוקחים עובדים זרים, אבל אנחנו לא יודעים את המידע לגביהם.
מבחינתנו מתוך ה-7,600 יש לנו כ-200 נכים שנעזרים בעובדים זרים. מתוכם שישה פצועי חרבות ברזל, פצועים חדשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה נכים הצטרפו מאז מלחמת חרבות ברזל? אמרת בסך הכול 82,000. כמה התווספו?
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
מבחינת הליווי?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
לא, בכלל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בכלל, ככה, כמה הצטרפו?
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
סך הכול כמעט 22,000.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
22,000. מה קורה עם המכרז של חברות הסיעוד המתקשרות עם משרד הביטחון? אז עדכנתם.
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
נכון. ב-1 במאי התחלנו את המכרז החדש עם שלושת חברות הסיעוד. אלה אותן סיעוד שאנחנו בעצם היו לנו הסכמי עבודה איתם משנות ה-90. ואנחנו במכרז הנוכחי תיקפנו אותם. כל הנהלים שהיו לאורך השנים, כל החוזרים שהיו. תיקפנו את הכול לתוך הוראה שהתחילה ב-1 במאי. אנחנו עובדים איתם בצורה מוסדרת. היום אנחנו מאפיינים מכרז חדש שאנחנו רוצים להוציא לפועל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתם כבר עובדים על מכרז חדש?
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
אנחנו כרגע בשלב האפיון של מכרז חדש לבקרה על העובדים הזרים, שבעצם יתחלק לשניים: גם בצד הכלכלי וגם בצד המקצועי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה יחד עם ביטוח לאומי, נכון?
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא עם ביטוח לאומי?
<< אורח >> קרן נבו טאויל: << אורח >>
רק של אגף השיקום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר גמור. האם יש חדש בקשר לממשק המחשובי שבין משרד הביטחון לרשות האוכלוסין? יש התפתחות?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לצערי זה לא כל כך התקדם, כי יש לנו, גם למשרד שלנו מחויבות מאוד גדולה בנושא הטכנולוגי. יש לנו אתגרים בענפים נוספים מאז שלא נכנסים עובדים פלסטינאים. אבל אני חייבת להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא יום יומי. אין נכה צה"ל שהתשובה מתעכבת בגלל שאין לנו ממשק. זאת אומרת, אנחנו באמת רואים נכה צה"ל זה הדבר הראשון שאנחנו מטפלים. יש לנו אנשים מקסימים במשרד הביטחון שזמינים לנו. אתם לא תשמעו תלונות על דברים שלא קורה בגלל שאין לנו ממשקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. ארגון נכי צה"ל. בדיון הקודם של הוועדה מסרתם שישנם כ-3,000 נכי צה"ל חרדים. חלקם זקוקים לעובד זר ויש בעיה להעסיק מטפל זר בקרב נכים אלו. אתה יכול לפרט?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
3,000 נכים חרדים שזכאים לליווי?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
לא, לא, בכלל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכי צה"ל חרדים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ביניהם יש גם כאלה שזכאים לעובד זר. צריכים עובד.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אוקיי. מי שזכאי לעובד זר ולא רוצה לקחת עובד זר אז יש את הפתרון של ועדת חריגים באגף שיקום, שבראשותה יושב רופא ורשאי לאשר לו בעצם את הליווי בתגמול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמו חברות סיעוד כאילו? מלווה? מה ההבדל? אם הוא לא לוקח עובד זר, אז איזה חלופה יש?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
קודם כל, ב-2016 שינה אגף השיקום את התקנות וקבע שני מסלולי בחירה. נכה שאושר לו ליווי דרך סיעוד, נכה בעצם שאושר לו ליווי רפואי אמור לבחור אחד משני המסלולים: אחד, או ליווי - - - דרך חברות הספקים של אגף שיקום. יש להם שלושה ספקים. או שהוא בוחר את הליווי בתגמול. ברגע שהוא בוחר ליווי בתגמול בעצם הוא חותם על תצהיר שהוא בעצם אמור להעסיק את המלווה והוא אחראי עליו מכל הבחינות.
יש מקרים שאגף השיקום במקרים מסוימים לא מאשר, מתוך שיקולים רפואיים כי הוא אומר אני לא רוצה שהנכה ייקח את הליווי בתגמול, כי הכסף הזה עובר לצרכים אחרים ולא בדיוק לתגמול. אז הרופא הראשי מוסמך לא לאשר את הליווי בתגמול אלא לאשר לו מלווה - - -. אני לא שמעתי על מקרים של חרדים שמתקשים במימושים, כי החוק בעצם מקנה להם שני מסלולים. אין עם זה כמעט היום בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי. נכי צה"ל שנמצאים כאן, יריב? אתם רוצים?
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
שמי יששכר גלעד, אני נכה צה"ל מ-1967. דרגת הנכות שלי היא 100 פלוס ואני קטוע שני איברים. שני האיברים הקטועים זה האיברים היותר מתפקדים אצלי, כי אני מטופל ומשתמש בתותבות.
אני לא רוצה להיכנס לתיאורים פלסטיים מה זה אומר נכה בלי תותבות ששתי הגפיים האחרות שלו מתפקדות בחלק וחשופות לכל מיני פגיעות. אני כן רוצה לדבר על נכה שמגיע לגיל מבוגר, נפצעתי כשהייתי בן 22, אני היום נוגע ב-80. מחר זה די ברור, בית הורים או בית חולים או שניהם ביחד. היום זה חיים בבית שאין לי טענות, אני גר בדירה. אחרי שעזבתי בית כי לא יכולת להחזיק אותו. די מבלה בבתי חולים. היום בבוקר הייתי בבית חולים.
אני חווה משהו כמו 12 חודש חיכיון בלתי סופי לוויזה, אשרת שהייה בארץ. העובד שלי עומד לעזוב, כי במקום אחר נותנים לו יותר כסף. זה נעשה שוק קשה. השוק הלא פורמלי הוא נעשה שוק קשה יותר ויותר, כאשר מה שאני רואה לנגד עיניי כסף. זה המפתח לעובד זר שנשאר צמוד אליך.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הוא מתכוון לעבור למטופל אחר?
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
מתכנן, אני לא יודע אם מתכנן או כבר תכנן. אבל זה מחזה נפוץ.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מכירים את התופעה הזאת.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
חייתי בדבר כזה לפני שנה. פשוט עזבה אותי, בחורה שהייתה מצוינת. אבל היא מוגבלת מבחינת השכר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיזה מדינה היא הייתה?
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
פיליפינים. אין מה לדבר על עובד ישראלי. אני בחיים שלי חלמתי על עובד ישראלי. אחר כך חלמתי על עובד מהבלוקס או מפינלנד. אין כמו העובד הפיליפיני, ככל שאני מכיר את הדבר הזה.
הייתי מצמצם את זה לשני דברים: המחר שלי מאוד מאיים עליי, שאני לא אוכל להיות עם תותבות ואני אצטרך להיות תלוי בעובד זר ולא בבן משפחה. למרות שיש לי משפחה נהדרת, אבל היא לא אשמה בזה שאני לא יכול להתנהל. הדבר השני הוא גיל 80 המאיים עליי, גם משאיר אותי חשוף למקרה שעובד עוזב.
כרגע הבעיה הקשה היא היכולת בשום מקרה בשנה האחרונה לקבל אשרת שהייה לעובד שנמצא אצלי כבר 11.5 חודשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה את אומרת יאירה? את מכירה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שוב, זה מתכנס, ממה שאני מבינה ממך, ממתין לאישור שר, להוראת שעה.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
נכון מאוד. אז קיבלנו באמת את החוזר שאת מדברת עליו. זה לא, מבחינה פרקטית מעשית זה לא הזיז שום דבר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני באמת מבינה את הקושי. לצערי יש כ-5,000 מטופלים במדינת ישראל שכרגע ממתינים לאישור הזה, לסמכויות שרשות האוכלוסין תקבל כדי לטפל בבקשות האלה במסגרת הוראת שעה. אני כן יכולה להגיד בלב שלם שאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לקדם לקבל את הסמכויות הללו ולטפל. אם זה בכל דרך חוקית אפשרית. המשרד שלנו לא שקט על הדבר הזה ושוקד כדי לקדם פתרון מיידי לאירוע הזה. זה מטריד אותנו מאוד.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
אנחנו חודש אחרי שפרסמתם ושלושה חודשים מול הדד-ליין שמנית אותו קודם שזה ארבעה חודשים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
ככל שזה תלוי בנו אני סמוכה ובטוחה שאנחנו נעשה הכול כדי שכולם יקבלו תשובות בזמן. ואם יצטרכו לעשות משהו בעניין הזה אם חלילה, אז גם לזה יימצא פתרון חוקי. אבל שוב, כרגע זה באמת לא בסמכות של המשרד עצמו. צריך להיות פה שר כדי שייתן לנו סמכויות לטפל בבקשות שלנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, לא הבנתי משהו. אבל העברנו את הסמכויות לראש הממשלה. הוא ממלא המקום של שר הפנים.
רק בסעיפים מסוימים?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בדיוק, אז אין לנו כרגע את הסמכות. אבל שוב, המנכ"ל היה אתמול בדיון פה והדברים נאמרו. יש פעילות מאוד מאסיבית כדי כן שאנחנו נוכל להתחיל לטפל בבקשות הללו. ובאמת ליבי יוצא, אבל אנחנו כרגע באמת ידינו קשורות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו סומכים עלייך, יאירה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
נעשה הכול כדי לקדם את זה במקסימום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתם בידיים טובות.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
זאת אומרת כשאני רואה שעברו עוד שלושה חודשים אני מצלצל לאבנר ואומר לו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה שלושה?
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
זה היה ארבעה חודשים לפני חודש.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו מקווים מאוד שבשבוע הקרוב, גם אם לא יתמנה שר, יהיה פתרון לאירוע הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו גם מקווים. הם יעדכנו אותנו ואנחנו נעדכן אתכם.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אבל חשוב לבוא ולהגיד, אפשר כבר להגיש את הבקשה. זה נכון שאנחנו לא מטפלים בבקשות הללו. אבל להגיש את הבקשה פיזית אלינו באמצעות הלשכה הפרטית כדאי ורצוי וראוי לעשות את זה כבר עכשיו.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
בקשה הוגשה בינואר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא. הוראת השעה אומרת, חוזר ראש מינהל שפרסמנו בשבוע שעבר, אנחנו כבר למודים מהוראות שעה קודמות.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
לחדש תוך 90 יום.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
להגיש בקשה, יש טופס ייעודי שהלשכות הפרטיות, 90 לשכות פרטיות יכולות להגיש את זה עבורך. הן יודעות מה הן צריכות, שלחנו להן את החוזר, הסברנו. יש שם פירוט, גם מפורסם באתר הרשות אם אתה רוצה לראות את זה. פשוט להגיש בקשה.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
וזאת בקשה חוזרת בעצם.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בדיוק. ככל והיא עומדת בתנאי הוראת השעה ובתנאים שבעצם אנחנו פרסמנו, הבקשה, ברגע שיהיה לנו את הסמכויות, בהיעדר מניעה אחרת, נוכל לאשר אותה.
<< אורח >> יששכר גלעד: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, יש לי שאלה. יש דברים שתחת טיפולו של מינהל עובדים זרים ויש מינהל האוכלוסין. מה ההבדל בין שני המינהלים? פניתי אלייך באיזה סוגייה, אמרת לי 'לא אנחנו, תפני למינהל האוכלוסין'. אז מה ההבדל בין שני המינהלים האלה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
מינהל עובדים זרים עוסק בהסדרה של כל נושא העסקת עובדים זרים בארץ. מינהל אוכלוסין יש לו את הסמכויות ואת הפעילות שלו שמתעסקת בדרכונים, בתיירים. לצורך העניין תעודות זהות, ביומטריה וכו'.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. כן?
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אני רוצה לשאול עוד שאלה בבקשה, אם אפשר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה. ואחר כך אתה.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
יאירה, לגבי ההיתרים שאתם נותנים לנכים לשלושה חודשים. האם להחליף את התוקף, לחדש את התוקף כל שלושה חודשים לשלם את האגרה וכדומה. אין אפשרות לתת פעם אחת לתקופה ארוכה יותר? צמיתה או לחמש-עשר שנים או משהו כזה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
היתרים ניתנים לארבע שנים. יש לנו, זה גם עניין כלכלי, שגם משרד האוצר מעורב בו. אבל יש לנו גם עניין בנושאי בקרה וכו' שאנחנו שמחים ורואים לנכון שזה כך. בעבר ההיתרים היו לשנתיים והארכנו את זה באופן מלא לכלל האוכלוסייה לארבע שנים.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אבל את מבינה? כרגע אני שמעתי מנכים שמקבלים את ההיתר לשלושה חודשים וכל שלושה חודשים מחדשים ובכל חידוש אמורים לשלם את התשלום.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא. היתר הוא לארבע שנים. התשלום הוא לארבע שנים. כאשר ניתן היתר לשלושה חודשים זה בעצם על האירוע הזה של מטופלים שעומדים להשתחרר. לרוב הם משתחררים אחרי השלושה חודשים הללו. ואז ברגע שהם מבקשים להאריך זה לא עולה להם כסף, זה פשוט מכתב השחרור, הזכאות שקיימת מהגורם הרלוונטי, אם זה ביטוח לאומי או משרד הביטחון, ללא עלות.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
אז זה ארבע שנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. בבקשה, ביקשת.
<< אורח >> איציק שלום: << אורח >>
אני שלום יצחק, אני נכה צה"ל, פגוע ראש קשה. מסתובב עם מלווה 24 שעות. יש לי אפילפסיה ואני לא יכול, לא מסוגל להסתובב בלי עובד זר. בתקופה האחרונה אני עם עובד זר כבר שלוש שנים, שהוויזה שלו כל הזמן זמנית. אני כבר התרגלתי אליו, אני לא יודע אנגלית, היא למדה את העברית ממני. אני לא מסוגל להחליף אותה, כי כבר אני רגיל אליה כמו בת משפחה.
אני לא מבין למה עושים כל כך הרבה בעיות. היא באה אליי, היא לא באה אליכם. למה לא נותנים לי שתחיה כמו בן אדם? אם היא רוצה ללכת לבת שלה, ללכת לשבוע-שבועיים. לא נותנים לנו לצאת. אני להחליף מלווה לא מוכן. שבוע משפחה יכולה עוד להחליף. היא מסכנה, אני מסכן יותר אם היא לא לידי כל הזמן.
אתם מתייחסים לפגועי ראש כאילו בלי רגליים. אנחנו פגועי ראש, אנחנו יותר טובים מפגועי רגליים, כי אנחנו לא מסוגלים לעשות כלום. תמיד דופקים אותנו. כל מה שקורה לנו זה שחור. למה? אנחנו לא הלומי קרב שמשתוללים, אנחנו האנשים הטובים. תנו לנו יחס כמו שצריך. אנחנו לא מסוגלים יותר. אשתי לידי פה, היא סובלת ברמה שאין דבר כזה.
אני לא רוצה רחמים מאף אחד. אני נפצעתי בראש, נפצעתי בחזה. לא רוצה להגיד עוד מה. אבל למה לגרום לנו שאנחנו לא רוצים לחיות בכלל? פגוע ראש זאת הפגיעה הכי קשה, תכניסי לך לראש. לא הלום קרב ולא קטוע רגליים. אנחנו לא מסוגלים לעשות כלום בלי המלווה. אבל למה? היא משקיעה בי הרבה. נשבע לך, אני מכיר אותה, היא אישה מדהימה. אבל אין תשובה. מה אנחנו צריכים לעשות? לקפוץ מהבניין? למה? נמאס לנו מהיחס הזה. היא מדהימה, נשבע לך. היא עוזרת לנו, אבל בתכלס - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מקווים, בעזרת השם, כבר בשבוע הבא, הם עובדים אוטוטו על פתרון. יכול להיות שכבר בשבוע הבא.
<< אורח >> איציק שלום: << אורח >>
איזה פתרון? כל הזמן הפתרון. אני לא הולך לשנה אחת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל לא היו שרים. אי אפשר לעשות בלי חוק. אף אחד לא יעבור על החוק. אנחנו מחוקקים, מחוקקים ונעבור על החוק? אי אפשר. אני חושבת ששבוע הבא כבר.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
הסוגייה הזאת עולה בכל דיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הודות ליאירה, אם אני לא הייתי לוחצת על יעקב אשר ועל גפני ועל יו"ר הקואליציה, גם זה לא היה. היא עדה.
<< אורח >> אבנר גולן: << אורח >>
בוועדות הקודמות, אם את זוכרת, יושבת-ראש הוועדה, ביקשתי לקבוע דד-ליין, כי אחרת זה יימשך לעולם ועד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הנה, זה לא תלוי בה. ואתמול היה בועז יוסף, המנכ"ל שלה, יש לציין עם הרבה חמלה ורגישות. והוא הבטיח שאוטוטו, הם עובדים על זה, גם בלי שר. אז בוא תן לנו צ'אנס עוד כמה ימים.
<< אורח >> איציק שלום: << אורח >>
אני נותן לכם מלא צ'אנסים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל זה לא תלוי רק בי.
<< אורח >> אורלי שלום: << אורח >>
ברור לנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מכירים, אני לא מקנאה ואף אחד לא רוצה לעבור את מה שאתם עוברים, זה כואב מאוד.
<< אורח >> אורלי שלום: << אורח >>
אני אומרת שהעניין הוא שבמהלך השנתיים גם חלה הידרדרות פיזית, אבל גם הידרדרות נפשית. וחלק גדול מהנושא זה חרדה. יש פה, אנחנו מדברים על מטפלת, לא רק על מטפלת שבעצם נמצאת שם. מאחר והוא כתוצאה מחבלת הראש סובל מאפילפסיה, הוא לא מודע מתי יש לו התקף. זה קרה לו פה בוועדה בפני היו"ר הקודם. זה פשוט קצר חשמלי שיש לך בדירה ופתאום הכול נשרף, הכול נופל. זה מה שקורה לו. הבחורה הזאת כבר יודעת לזהות מרחוק מתי זה קורה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אני מסכימה אתכם. ויש כאלה המונים, נכון?
<< אורח >> אורלי שלום: << אורח >>
לא, לשמחתי אין הרבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אולי הוא המקרה הכי קיצון ומורכב. אבל בואי נראה, עוד כמה ימים.
<< אורח >> אורלי שלום: << אורח >>
אנחנו מאמינים, יאירה אמרה לנו קודם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בעזרת השם, גם יאירה היא שליחה טובה והיא עושה את הכול.
<< אורח >> אורלי שלום: << אורח >>
אבל חשוב לנו שבצל הפעילות המבורכת - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא תגיד לך באופן אישי. ברגע שזה יסודר היא תתקשר אלייך באופן אישי.
<< אורח >> אורלי שלום: << אורח >>
זו היא, אין מילים, תמיד מתקשרת באופן אישי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את סומכת עליה, נכון?
עכשיו שאלה ללשכות הפרטיות. יריב בזום. שלום יריב, מה שלומך? אנחנו מטרטרים אתכם הרבה לכאן.
<< אורח >> יריב שוריאן: << אורח >>
שלום לכולם. הכול בסדר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני רוצה בבקשה לשאול אותך האם יש ללשכות אתגרים ייחודיים בנוגע לעובדי סיעוד זרים המטפלים בנכי מערכת הביטחון?
<< אורח >> יריב שוריאן: << אורח >>
קודם כל, שלום לכולם, לכל החברים המכובדים. קוראים לי יריב שוריאן, אני בעלים של לשכה פרטית בתחום הסיעוד. אני עושה את זה ב-26 שנים האחרונות, מעבר להיות רב סרן במילואים. השתתפתי גם במלחמת חרבות ברזל בארבעה סבבים, כשמונה חודשים. נאלצתי להיעדר מהמשרד. אבל עדיין שום דבר לא עוצר אותנו מלנסות לסייע לאוכלוסייה המיוחדת הזאת של נכי צה"ל.
אני יכול להגיד לכם שאני באופן אישי יצא לי בכמה חודשים האחרונים לטפל בכמה נכי צה"ל, חבר'ה צעירים בגיל של הבן שלי. משימה לא פשוטה שמתחילה קודם כל בניטור. המשימה העיקרית היא קודם כל לאתר את העובדים שמוכנים להרים את גודל המשימה. מדובר בדרך כלל מה שלי יצא זה חבר'ה צעירים בני 21-22 שנפצעו קשות. אחד מהם אפילו היה צריך שני עובדים.
המשימה היותר מורכבת זה התא המשפחתי, כמו שציין את זה קודם אחד הדוברים ממשרד הביטחון. לצערי המחסור בעובדים זרים מונע מהעובדים שנמצאים פה בארץ להרים את הכפפה. הכפפה של לטפל בנכים צעירים. אני יכול להגיד לכם שאני יודע לשווק את זה יחסית לא רע, בעצם זה שאני אומר להם שאתם הופכים להיות Government employee, הכוונה כמו עובדי מדינה. ואז התנאים והשכר וכל הדברים האלה, צריך לדעת לשווק את זה.
האוכלוסייה שבדרך כלל מרימה את הכפפה זה חבר'ה שנמצאים פה מעל השמונה שנים. באחד המקרים זה היה שני חבר'ה פיליפיניים, שלאחד מהם היה רישיון נהיגה. שניהם אני הבאתי בזמנו לארץ. המעסיקים נפטרו, אבל עברו מעל שמונה שנים והם הרימו את הכפפה, איך אומרים, בשתי ידיים, בשביעות רצון, גם שלהם וגם של המשפחה וגם של המטופל עצמו שיודע להביע את דעתו.
אין ספק שהחוליים או הקשיים שעומדים בפני משרד הפנים, אם זה חוק הכניסה לישראל, ואני מכיר את זה כי אנחנו עובדים ישירות גם מול יאירה וכל החבר'ה שברשות, הם לא יכולים להיות מעל החוק. אני בטוח, אני יכול להגיד גם מניסיון אישי שגם יאירה וגם כל חבר מרעיה עושים את המקסימום כדי לסייע לנכי צה"ל.
אנחנו כלשכות פרטיות מנסים להביא את החלק המעשי למשפחות. להסביר להם איך ההתנהלות היא התנהלות נכונה כדי למנוע משברים ולגרום לאותם עובדים לשרוד לאורך זמן. באחד המקרים, דיברתם מקודם על הנושא שהם נמצאים בשיקום. אז אחד מהחבר'ה שאני התחלתי לטפל בהם אכן היה לו היתר זמני לשלושה חודשים. העובד הראשון נכנס איתו לשיקום, למד את כל העבודה מהפיזיותרפיסטים וכמובן שאותו בחור חזר לביתו לפני כחודש או חודשיים אם אני זוכר נכון. לפני החג הוא נכנס או חזר ישר לביתו. דאגנו להאריך לו את ההיתר ללא שום תוספת תשלום. ה-360 שקלים האלה מכסים את ההיתר לארבע שנים. נכון שצריך להאריך אותו כל שלושה חודשים, אבל משרד הפנים לא מערים קשיים בקטע של התשלום. זאת אומרת, אין תשלום נוסף ואנחנו כלשכה פרטית אמונים על הארכת ההיתר.
נוצר מצב שנכון להיום הבחור חזר לביתו עם שני עובדים זרים שאחד מהם אפילו מנייד אותו עם רכב. בסך הכול אנחנו כלשכות פרטיות מנסים לעשות במסגרת החוק ובמסגרת ההגבלות שיש את הכי טוב שאפשר.
לעניין הוראת השעה אני יכול להגיד לחבר'ה שהעלו את זה, גם האדון שסיפר סיפור, פגוע הראש שסיפר סיפור קורע לב. אנחנו מכירים את זה. אנחנו מכירים את הלחץ מצד העובדים. אבל אנחנו יכולים להגיד בוודאות שמשרד הפנים בכל מה שקשור אליו עשה את מה שעשה. אבל מה לעשות שכרגע המצב הפוליטי לא מאפשר לחתום על התקנה הזאת.
אני יכול להגיד שאני כלשכה יש לי סדר גודל של משהו כמו 80-90 מקרים כאלה. העובדים הסוציאליים שלנו כבר נמצאים בבתי המטופלים והתחילו את המילוי של הבקשות החוזרות, כמו שאמרתם קודם, על מנת שברגע שתהיה חתימה של ראש הממשלה שיחתום בסמכות שר הפנים או מה שלא יהיה ברמה הפוליטית, אנחנו נהיה מוכנים והדברים יוגשו במיידית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה. נעבור לנציג משרד הבריאות, לד"ר ירון סחר בזום. שלום רב, אני רוצה בבקשה להפנות אליך שאלה. אם אתה יכול לפרט על פצועי המלחמה שעדיין מאושפזים בבתי החולים הרגילים והשיקומיים והנוהל שפרסתם על אישור מלווה זר גם בבית החולים לנכי צה"ל שמבקשים זאת.
<< אורח >> ירון סחר: << אורח >>
כמו שנאמר באופן כללי אנחנו לא מתנגדים לשהייה של מטפל. להיפך, כרופא שיקום אני הייתי רוצה לראות את המטפל מגיע לפני שחרור המטופל כדי שניתן יהיה להדריך אותו ולהנחות אותו איך נכון לטפל. זה נראה לי תהליך ראוי. אני לא רואה בזה בעיה. מבחינתי זו מקבילה לשהייה של בן משפחה ליד מיטת החולה, כך שאני באמת לא צופה בזה בעיה.
מספר המאושפזים הולך וקטן. אני לא רוצה להגיד בדיוק מה המספר המדויק, פשוט לא בדקתי את זה לאחרונה. מדובר על מספר עשרות של מאושפזים כיום בבתי החולים השיקומיים. המספר לשמחתי הולך ויורד בהדרגה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה:
אבחן הצעת חוק שתאפשר גם לנכי צה"ל שמעל גיל הפרישה להעסיק עובד זר שנמצא עד 13 שנים בישראל. אני מקווה שתתמכו ותעזרו לנו לקדם את ההצעה.
הוועדה פונה למנכ"ל רשות האוכלוסין לזרז ככל הניתן את סמכות הטיפול ב-5,000 הבקשות הממתינות לאחר אישור הוראת השעה.
תודה רבה.
<< אורח >> יצחק גולן: << אורח >>
סליחה, אני יכול לדבר?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מילה, כי אנחנו נעלנו את הישיבה ועוד מעט אין פרוטוקול. בקצרה.
<< אורח >> יצחק גולן: << אורח >>
שני דברים קטנים. שמי גולן יצחק, אני נפצעתי בשנת 1970. אני מחזיק מטפלת שנשארה אצלי. עכשיו היא עובדת כמעט שש שנים. היה לה איזה פתח בלב והייתה צריכה לעבור ניתוח פה. אני באתי למשרד הפנים, להגירה, לבקש אישור שאמא שלה תבוא לטפל בה פה. מה הם אמרו לי? אני אספר לכם, הדבר הכי קשה. תפטר אותה ואז היא תזמין את אמא שלה. מאיפה היא תביא כסף לעשות ניתוח? מאיפה תעשה את כל הדברים האלה?
ראיתי שלא הולך, עליי עלה הכסף. שאני אביא שני עוזרים זרים פרטי לשלם להם כמעט כפול כסף הם לוקחים. ואני צריך להחזיק חודש וחצי לשלם המון כסף בשביל שיטפלו בה ואני אביא מטפלת שהיא תטפל בי גם כן. אחרי זה ההגירה מתנהגים אלינו גרוע מאוד, ברמת גן. אני שואל עורך דין אז הם אומרים לי ברמת גן שם קשים, הדברים הכי קשים שקורים ברמת גן.
אני באתי להיכנס אחרי ניתוח גב. אני אומר לה אני אחרי ניתוח גב, עברתי לפני חודש, בבקשה תקבל אותי. היא אומרת 'לך, אתה כמו כולם, תעמוד בתור וזה הכול'. אני לא יכול לשבת, אני קם הולך הביתה. וככה זה הולך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נציגת רשות האוכלוסין היא תעביר את מה שאמרת על הלשכה ברמת גן.
<< אורח >> יצחק גולן: << אורח >>
דברים קשים שאנחנו עוברים. אני בגיל 80 ואני לא יכול לסבול את זה. אני רוצה להביא עובד זר נוסף, אני לא יכול להביא. הפרופסור כותב לי מפורש אתה צריך, אני בלילה לא יכול לקום. אני לוקח כדורים, סמים. אני לוקח תרופות. אם אני אגיד לך כמה אני לוקח, שש-שבע תרופות, בשביל שאני אוכל להירדם. אז אני מתעורר באמצע הלילה. צריך מישהו לעזור לי. אני יכול עם התרופות האלה ליפול. אין אף אחד, אין עם מי לדבר.
עכשיו מה עשיתי? סליחה שאני אומר, את הכסף שאני צריך לשלם לחברה זה המון כסף, זה קרוב ל-20,000 שקלים. החברה מקבלת 16,000-17,000 ונותנים לה 6,500 שקלים לחודש. את מבינה? אני 10 שנים או יותר, 13 שנה ככה לקחו את הכסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בוא נשמע את גורם המקצוע. בקצרה, אם יש לך לסייע.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לעניין העובד הנוסף מדובר בהחלטה מקצועית שנבחנת בוועדה. אני לא יודעת את הנסיבות, אני אשמח לבדוק אם הוגשה בקשה.
<< אורח >> יצחק גולן: << אורח >>
אם פרופסור בין הגדולים בארץ אומר שאני צריך והמצב שלי קשה, צריכים להתחשב בזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסוף הדיון תעביר לה את הפרטים שלך והיא תנסה לבדוק. היא תבדוק והיא תעביר את התשובה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בשמחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה, עכשיו אני נועלת את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>