פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 189 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (9 בדצמבר 2025), שעה 12:33 סדר היום: << נושא >> שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים - סכומי אגרות, פריסת תשלומים, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים נוטשים, ערבויות, החזרים בגין עובדים זרים שעזבו כדין – ישיבת מעקב << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה האחרונה בנושא שהתקיימה ביום 6.5.2025 נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: ינון אזולאי יעל בן משה מוזמנים: רום בר אב – רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר אורי יצחקי – מרכז תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה נטע בן ישי – מנהלת אגף הכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון לאה בן עזרא – רכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון קרן גלבוע – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות וסיעוד מוסדי, רשות האוכלוסין וההגירה אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל דורון ליבנה – יו"ר ועדה לעובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ מיכאל אוחיון – סמנכ"ל תפעול, תאגידים להבאת עובדים זרים לענף הבניין מעיין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל איל הננברג – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות אייל מוסט – מנכ"ל עמותת דף חדש חנניה אזולאי – חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל אברהם דניאל – יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל צבי קן תור – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין רונן סולומון – עו"ד, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה יוסף אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה ניר פז – סמנכ"ל כספים רשת ביחד משה מרקוביץ' – מנכ"ל ג.א.ל מרקוביץ' שירותי כוח אדם וסיעוד נחי כץ – מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל ישי פולק – יו"ר ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי משתתפים באמצעים מקוונים: אילן זגדון – מייסד פורום המסעדות מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים - סכומי אגרות, פריסת תשלומים, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים נוטשים, ערבויות, החזרים בגין עובדים זרים שעזבו כדין << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, היום יום שלישי בשבוע, י"ט בכסלו תשפ"ו, 9 בדצמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים. ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-6 במאי 2025. הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין העסקת עובדים זרים עמדו מעל מיליארד שקלים, שהם 12.4% מהכנסות המדינה מאגרות. זה נכון, רום? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אין לי את הנתונים לפניי, אבל אפשר לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. טוב, אחר כך נשאל שאלה לגבי 2025, כמה היה. כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון שקלים, שהיוו 7.4% מסך הכנסות המדינה מאגרות. אין לי ספק שבשנת 2025 שממש כבר מסתיימת הכנסות המדינה מאגרות עלו באופן משמעותי מאוד. שר האוצר החליט לא לקבל את המלצת הוועדה וועדת המנכ"לים בעניין הפחתת האגרות. שרי הפנים והאוצר אישרו באופן זמני וקצוב מפברואר 2025 עד לסוף 2025 לתת פטור מחובת תשלום לתאגידי בניין ותשלום דמי ההיתר בגין העובדים הזרים במסגרת הסכמים בילטרליים ופטור של 50% מדמי ההיתר על עובדים שיגיעו בהבאה פרטית לשנה זו. מניעת כניסת עובדים פלסטינאים השפיעה בעיקר על ענף הבניין ולכן שר האוצר החליט על הפחתה זו בלבד. ההפחתה רלוונטית לשנת 2025 בלבד. נרצה לשמוע ממשרד האוצר מה הוחלט לגבי סכום דמי ההיתר לשנות 2026. סוגייה נוספת שדנו בה היא שהמעסיקים מחויבים להמשיך לשלם אגרות עד סוף השנה הקלנדרית, גם אם העובד נטש אותם. עמדת הוועדה שנשמעה שוב ושוב בדיונים היא שמעסיק - - - שהעובד הזר שלו נטש אותו לא צריך להמשיך לשלם עליו אגרות על החודשים שהוא לא עבד אצלו. התשלום אמור להפסיק מיידית וחשוב גם להוציא את העובד שנטש ממכסת העובדים שיש למעסיק ברגע שהמעסיק מדווח על כך ולהעביר את הדיווח למינהל אכיפה. נרצה לשמוע מרשות האוכלוסין מה הם מתכוונים לעשות. בישיבה הקודמת מסר ראש מינהל עובדים זרים כי ערבויות נועדו להבטיח את זכויות העובדים והן נמוכות משכרו של חודש אחד לעובד. על מנת להקל על המעסיקים הרשות בוחנת אפשרות להפקדת הערבות בשלב מאוחר יותר. נרצה לשמוע גם על כך. נשמע היום מנציג משרד האוצר האם בכוונת שר האוצר להכניס את הפחתת האגרות להצעת תקציב 2026 ולפרט בנושא. אני מעבירה אליך, רום. אתה רוצה לתת סקירה או שניתן לך, נמקד אותך בשאלות ששלחנו לך? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אנסה לענות על כל מה ששאלת ואם יש דברים שאני לא יודע עליהם, אז אני אשמח אם תמקדי אותי לאחר מכן. במהלך הדיונים על כל הנושא של האגרות שנערכו בשנה האחרונה הסברנו פה שבמובן הפיסקלי הפחתת אגרות היא בעצם הפחתת הכנסות מדינה. היא שקולה לכל הפחתה בהכנסות המדינה. לכן בהתאם גם לחוק יסודות התקציב וגם לחוק הגירעון היא דורשת הצבעה או העמדה של מקור תקציבי חלופי כשהיא מתבצעת באמצע שנת תקציב. לדוגמה אם מחליטים, אם רוצים לקדם הפחתת אגרות שעולה מיליארד שקלים באמצע שנת תקציב אז צריך להגיד מה המקור החליפי לאותם מיליארד שקלים שכבר לא יהיו כחלק מהכנסות המדינה. בהמשך לדבר הזה גם אמרנו כמה פעמים פה שאם יש כוונה לעשות את זה, אז דרך המלך, הדרך היותר פשוטה שיש בה פחות מכשולים לעשות את הדבר הזה, היא להטמיע את ההפחתה הזאת בשלב של גיבוש תקציב המדינה. כי מן הסתם כאשר תקציב כבר סגור ומגובש קשה לבוא ולהגיד אני מוותר על X בשביל להרוויח את Y. אבל בזמן שבו בונים את הכול ומגבשים את הכול מאפס אז שמחליטים מה נכנס ומה יוצא, שם יותר קל לעשות את זה כי הדברים כמובן הם באים אחד על חשבון השני, אבל זה יותר פשוט כי כל האפשרויות עומדות לפניך, יש לך יותר אפשרויות כשאתה בא להחליט. בגיבוש תקציב שם נקבעים בעצם מה שאנחנו קוראים לו סלי המקורות והשימושים, שהם מרכיבים גם את סך ההוצאה, גם את סך ההכנסה וגם את הגירעון, שזה בעצם שלושת המרכיבים הפיסקליים שהממשלה קובעת בעת גיבוש התקציב. ליל הממשלה היה ביום חמישי, ממש עכשיו, הוא התחיל בחמישי ב-11:00, סיימנו בשישי ב-14:00 בערך. לפני שהוא התחיל התבהרה תמונה שהממשלה נכנסת לתוך אותו ליל ממשלה במציאות תקציבית שהיא די מורכבת. שזה קצת שונה ממה שחשבנו שיהיה, נקרא לזה, בכל השבועיים שקדמו לאותו ליל ממשלה. א' יחס חוב תוצר עלה מ-60% לפני המלחמה לכמעט 70% והוא כרגע התוואי שלו הוא עוד לא תוואי יורד, החוב ממשיך לעלות. הדבר השני הוא שהיה כמה דיונים על תקציב הביטחון בראשות ראש הממשלה ולאחר הדיונים האלה כל ההנהלה בעצם של אגף תקציבים של משרד האוצר אצלנו פנו לכל משרדי הממשלה בעצם בפנייה מאוד מורכבת עבורם ואמרו להם כמה דברים: א', כפי שדובר בדיונים האלה, צרכי הביטחון יהיו גבוהים גם בשנים הקרובות. כלומר, זה שהמלחמה לא יודע להגיד אם נגמרה, אבל המצב הביטחוני השתנה – זה לא יבוא לידי ביטוי כמו שציפינו בעלות של תקציב הביטחון. וגם שהגידול בהוצאות הביטחון והגידול בהוצאות הריבית שמכסה את אותן הוצאות הביטחון מגבילות מאוד את היכולת של הממשלה להגביל את כל ההוצאות שהן לא שתי ההוצאות האלה. וצריך לייעל את כל מה שקרוי ההוצאה האזרחית. זה בעצם הוצאה שהיא לא ביטחון וריבית. צריך לייעל את זה בכל מקום שזה מתאפשר. בהמשך לדבר הזה היה ממש מכתב רשמי של ההנהלה לכל המנכ"לים להסביר את מצב הדברים שאנחנו נמצאים בו ולהגיד שלדיוני התקציב הקרוב כל המנכ"לים צריכים לבוא עם הצעות של איפה מפחיתים בבסיס של התקציב שלהם. כי אם מעלים בביטחון צריך להחליט איפה מורידים. בהמשך לכל הדבר הזה, אז במהלך ליל הממשלה נקבעו כל מיני הקצאות תקציביות בעבור כל מיני נושאים. אני אשמח רגע לשתף את היו"רית ואת מי שנמצא פה. נקבע שתקציב הביטחון יעמוד על 112 מיליארד שקלים. זה גידול של כמעט, אני כבר אסביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה משכנע אותנו אין הפחתה בגלל תקציב הביטחון. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני כבר מגיע לנקודה, אני כבר מגיע לנקודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין צורך. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק רוצה להגיד רגע, אני רק חשוב לי רגע שכולם יבינו את מצב העולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רום, אין חידוש. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כבר, כבר אני מסיים. כבר מסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו קוראים את זה בעיתונים, אנחנו לא צריכים שתחדש לנו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני כבר מסיים. תקציב הביטחון עומד על 112 מיליארד שקלים, שזו הכפלה, כמעט הכפלה ביחס לתקציב לפני המלחמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ידעתם את זה. לפני חודש פגשתי את שר האוצר במליאה והוא אמר לי כן, יש לי מגמה להפחית את האגרות. אתם יושבים על נוסחאות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז אני כבר אתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה קרה מיום חמישי להיום? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני כבר אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פתאום הכול התהפך? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני כבר אומר. הגידול, הוצאות הריבית עלו ל-64 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ידעתם את זה, רק ביום חמישי זה נודע? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני כבר מסיים. הוצאות הריבית עלו ל-64 מיליארד שקלים. התשלומים לנפגעי פעולות איבה עלו מ-600 שקלים לארבעה מיליארד שקלים. תקציב ההסברה למשרד החוץ הגיע ל-2.5 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לפני יום חמישי ידעתם את זה, לא? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> התקציבים הקואליציוניים עלו בחמישה מיליארד שקלים. והושת פלט רוחבי בתקציב המדינה. כלומר, בשביל לכנס את כל המספרים הוחל פלט רוחבי על כל המשרדים בשווי של שמונה מיליארד שקלים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רום, אבל גם מספר העובדים גדלו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שנייה רגע, שנייה, שנייה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בשנתיים האלה, מספר, שמענו אתמול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויש כוונה להגיע ל-340,000 עובדים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> שמענו אתמול, גדל ב-50,000 עובדים בשנתיים האלה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בהמשך לכל ההקצאות האלה נקבעו גם הקצאות נוספות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל גם נכנסו לכם, היו הכנסות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא רציתי לפרט את הרשימה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאגרות. אז זה מתאזן. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הכנסות המדינה בתקציב המדינה, אולי אני אגיד רגע, לקחו בחשבון את העובדים שקיימים היום ואיזה שהיא תחזית לכניסת עובדים שצפויה בשנת 2026. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> רום, אתה מורח אותנו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כל ההקצאות שתיארתי - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוא תענה על השאלות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כל ההקצאות שתיארתי הן הקצאות שמשקפות. הן עלו, הן נכללו בתקציב המדינה והן עלו להצבעה במליאת הממשלה ביום שישי בבוקר - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתי, סליחה, אבל אם הוא לא עונה על השאלות אז בשביל מה כולנו באנו לפה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> - - - ומשקפות את סדר העדיפויות של הממשלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה סתם מכבס מילים, זו הזיה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לאור כל המקורות האלה שהוקצו בדברים ולכל הדברים שתיארתי נכון לעכשיו - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> - - - אתה לא עונה על השאלות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אתה רוצה שאני אענה? זה יעזור אם הוא ייתן לי לדבר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל לא באנו לשמוע על תקציב הביטחון. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> נכון לעכשיו הוחלט שלא לכלול את הפחתת האגרות במסגרת תקציב המדינה, לאור כל השימושים האלה. הממשלה הצביעה על סדרי עדיפויות, החליטה לאן כן הולך הכסף. החליטו שלדבר הזה נכון לעכשיו לא נותנים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החליטה לקבל הכנסה של אגרות ולא לתת הפחתה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> תשמע, זה הפך להיות - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> החליטה לא ליישם את החלטת האגרות במסגרת התקציב הקרוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל רק שהם ישלמו את האגרות, מעל מיליארד שקלים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ולעניין שאלתה של יושבת-הראש, גם לעניין הפחתה של דמי ההיתר, הוראת השעה שנגמרת בשנת 2025 גם אותה הוחלט כרגע שלא להמשיך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, ברור. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אז מה? אז עם איזה בשורה באת? אנחנו כל פעם מחכים לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כדי שיפגעו במשק, לא תהיה כניסת עובדים, לא יהיה כלום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> איך אתה רוצה שזה? אתם בעצם - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רום, אנחנו הפכנו להיות העסק הכי כדאי של מדינת ישראל. תראה, אנחנו מכבדים אותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אותך אנחנו מכבדים, אבל היו צריכים לשלוח מישהו מפונקציה בכירה מעליך, בלי לפגוע בך. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו מכירים ומודעים לכל ענייני הביטחון. הרי חלק לא קטן מהעובדים הם נמצאים בגבולות. אם הם לא היו ב-7 באוקטובר הרבה מאוד דברים במדינת ישראל היו נעצרים. לא היה מזון ולא היה עוד הרבה דברים אחרים בזכות העובדים האלה. מה שעושים שלוקחים אותם והופכים אותם לעסק. הופכים אותם לעסק, לתוכנית כלכלית. שהיא צריכה להכניס כסף למדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> חבל שאתה לא אומר לנו מה עושים עם המיליארד שקלים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא מיליארד שקלים, זה הרבה יותר. אנחנו שילמנו ב-2024 מיליארד שקלים רק תאגידי הבניין, 970 מיליון. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אגיד לך, הן הולכות להכנסות המדינה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה כבר חוצה את שני מיליארד שקלים רק תאגידי בניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, בוא נשמע את נציג רשות האוכלוסין מה ההכנסה מאגרות ב-2025, אני רוצה לשמוע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתי, אני לא מבין מה מהות הדיון. אם אנחנו כל פעם מחכים לרום, סליחה, זה לא ספציפית לרום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תקשיב, שר האוצר לפני חודש בישר שלי - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כל ההחלטות של הוועדה לא מתקבלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> - - - שכן יש מגמה להפחית את האגרות ויש נוסחות. ופתאום ביום חמישי הכול התהפך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> משרד האוצר יוציאו פרסומת ויסבירו לקבלנים שמה-1 בינואר עולה להם המחיר של השעה בחמישה שקלים אם הוא הגיע בהבאה פרטית, כי הוא מקצועי יותר. ואם הוא הגיע דרך הממשלה והוא הסכים שהוא ייקח אותו לטאטא באתר, אז יעלה לו עוד 2.5 שקלים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מדבר רק על עובדים חדשים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אל תפילו את זה עלינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תן לו לתקן אותך. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הוראת השעה הייתה רק על עובדים חדשים, לא על עובדים קיימים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נכון, גם בזה אתם עשיתם איוולת. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ככל שחל שינוי מדובר רק על עובד חדש שייכנס ולא על המלאי הגדול של העובדים שכבר נמצאים - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם בזה הם עשו תרגיל, כי הסגירה הייתה שכל העובדים באופן גורף יקבלו מתחילת 2024. עשו פה תרגיל, סמוטריץ' עשה לנו תרגיל יחד עם ארבל ועשו את זה רק מה-1 באפריל, לא ה-1 בפברואר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא יודע מה זה סגירה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הייתה סגירה מסודרת. יושב פה גורביץ', התאחדות הקבלנים, אתה יכול לשאול אותו. אנחנו ישבנו בפגישות, הכול היה סגור. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> המטרה של ההצעה הייתה לתמרץ כניסת עובדים בענף הבניין. אגב, מה שראינו בפועל שהפחתת לא תמרצה כניסה של עובדים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא נכון. זה לא נכון, אתה אומר דברים לא נכונים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> קצב כניסת העובדים לא גדל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי הם חיכו להורדת האגרות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, אני אומר שקצב כניסת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש להם סיבה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לאחר שיושמה הפחתת דמי ההיתר בהוראת השעה קצב כניסת העובדים לא גדל. הוא לא גדל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורביץ' יענה לי למה זה לא גדל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רוצה רק להשלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בחקלאות זה גדל מ-30,000 ל-50,000. 20,000. ה-20,000 האלה זה היה פלסטינאים. על הפלסטינאים לא שילמנו אגרות ולא שילמנו דמי היתר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> היה 8,000 פלסטינאים לפני המלחמה בענף החקלאות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> היה קצת יותר. לא משנה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> 8,000 עובדים קבועים ועובדים עונתיים - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא משנה. עכשיו בעצם מה שנקרא חטא על פשע. לא מספיק סגרו את הפלסטינאים והיינו צריכים להביא במקומם עובדים זרים, גם עכשיו מכניסים את הסכין ומסובבים אותה. עכשיו גם תביאו לנו אגרות. איך זה, איפה ההיגיון פה? איפה ההיגיון? איך רוצים לעודד את המשק לפעול, לצמוח, לייצר? מה זה? מה זה הדבר הזה? תאר לך שאת ה-20,000 האלה החקלאים לא היו לוקחים. לא היה פה מזון, המדפים היו ריקים והיו מביאים מטורקיה. וארדואן לא היה נותן להביא מזון מטורקיה. כל הסיפורים האלה שנביא ייבוא וכל מיני דברים כאלה. אז איפה ההיגיון פה בדבר הזה? זה לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי נשמע מרשות האוכלוסין כמה הכנסה מאגרות הייתה בשנת 2025. את יכולה לתת לי תשובה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> מיכל כהן שבתאי, מנהלת אגף במינהל עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהשוואה ל-2024. אם יש לך את הנתון. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כרגע אני לא יודעת מה היה ב-2024, אני יכולה לבדוק תוך כדי הדיון. << אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >> 24,941,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשום מעל מיליארד שקלים. << אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >> 24,941,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, קרוב למיליארד שקלים, נכון? << אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >> קרוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אז ב-2025 בבקשה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> ב-2025, מתחילת השנה ועד אוקטובר כמיליארד וחצי בערך הכנסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תראי איזה סכום. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הייתי נותן לך בונוסים, חבל על הזמן, מיטל. לפחות שהיו נותנים לך בונוסים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מילא היו לוקחים את זה ומעבים את כוח האדם ברשות האוכלוסין. אבל גם את זה שואבים האוצר במאה אחוז החוצה, בשביל שאנחנו נמשיך לקבל שירות לוקה. ולא נאשים אותם, כי הם בחוסר כוח אדם תמידי ולא מצליחים להרים להם את המשכורת ממדרגה א' למדרגה ב'. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואל תשכח שעוד חצי מיליארד שקלים נמצאים אצל האוצר. הבנתי שהם עדיין לא עברו לרשות האוכלוסין. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה כמו נרקומן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תראה כמה כסף, מיליארד וחצי ועוד חצי מיליארד שקלים נמצאים אצל האוצר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אגרות זה כמו אדולן. מדינת ישראל הפכה להיות נרקומנית של אגרות. היא התרגלה לזה, היא התאהבה בזה. זה מאוד נעים ונוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אגרה זה גם שירות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוא נראה אותנו לא משלמים אגרות. בוא נראה מה יקרה לנו באותו רגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. קנסות והוצאה לפועל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתם לא מבינים שאתם מכבידים על יוקר המחייה. היה לכם כספים באותו ליל תקציב, כשסיפרת לנו סיפור כזה ארוך, ידעתם למצוא 300 מיליון שקלים לשים באיזה בהר בחברון וכל מיני דברים אחרים. איפה אנחנו? איפה רוב העם? אתם עוד פעם מתעלמים מאתנו. כל פעם התקציבים הולכים לקצוות ורוב האנשים שיושבים פה ומשלמים מיליונים במיסים, במע"מ, באגרות – לא מתייחסים אלינו בכלל. למה? כי הכלבים נובחים והשיירה עוברת. כולנו אנשים שומרי חוק, נמשיך לשלם אגרות. אתה תבוא ותמשיך לספר לנו סיפור מאוד יפה. אני לא מאשים אותך, כי שלחו אותך פה כמו צאן לטבח, כי בסוף כולם פה מחכים לתשובה שנתיים. זה אותו סיפור עם האקסל המפורסם, רום, שבאת והראית לנו איך 10 פחות 1 שווה 12. אחי, זה לא עובד. אני מתנצל, אני מאוד מעריך אותך ואני לא חושב שזה קשור אליך באופן ישיר. אבל מדינת ישראל פשוט באה ואומרת לנו אנחנו שמים עליכם פס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רום, זה לא מופנה אליך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתם תמשיכו לשלם, נמשיך לשים לך עוד ועוד משקולות על הגב. אחר כך יגידו למה מחיר הדירות עולה ולמה המחיר של הירקות עולה ולמה שירות ניקיון עולה וכל הדברים עולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הכול על הצרכנים אחר כך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שתבין שב-1 בינואר אנחנו צריכים לעלות לקבלנים בין 2.5 לחמישה שקלים בגלל שלא הארכתם את דמי ההיתר. עכשיו שיבואו ויגידו שמחיר הדירה עולה? ברור שזה יתגלגל אל הצרכן. הקבלן לא יספוג את זה. גם התאגיד לא יספוג את זה. אם אני עכשיו בגלל האגרה צריך לשלם עוד חמישה שקלים זה אומר שהקבלן שלי ישלם עוד חמישה שקלים לשעה. ואז זה אומר שהלקוח שלו ישלם עוד כסף. ואז בסוף מה יבואו ויגידו? התאגידים מעלים את מחירי הדירות. אנחנו לא מעלים שקל את מחירי הדירות. אנחנו עושים הסדרה. אנחנו, כשהפלסטינאים יצאו ושהמדד יצא, זה בגלל שכל המזומן ששילמו כל הקבלנים לפלסטינאים נגמר ועכשיו הכול עובד קבלה וחשבונית מול התאגיד, מול תלוש שכר. תפסיקו לזרוע חול בעיניים של אנשים. התאגידים לא אשמים פה. מי שאשם פה זה המדינה ושר האוצר ושר הפנים שעכשיו זה ביבי, אבל היה קודם וקודם קודם וקודם קודם קודם. וכך זה נראה. זה פשוט בדיחה. אתם מורחים אותנו כל פעם ואנחנו באים לפה לשמוע בשורה. כולנו פה עוזבים את העסקים שלנו ובאים לירושלים לכבד אתכם ולשמוע את הבשורה. והבשורה פשוט אומרת תודה רבה שאתה ממשיך להיות חמור של המדינה. אל תוריד את הראש, עוד מעט תקבל גזר. זו הבשורה, אחי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רום, יש לי גם להסב את תשומת ליבכם לכל המשתתפים פה. ב-18 בחודש אני אמורה להיפגש עם ארבעה שגרירים: תאילנד, פיליפינים, סרילנקה והודו. אם לא אמרתי, הם רוצים. וגם יכול להיות וייטנאם. הם מלינים, יש טיעונים, הם פנו לאוצר, הם פנו לוועדת המנכ"לים, הם פנו לשרים הנוגעים בדבר, לרגולטורים. בסוף אף אחד לא עזר להם, הם נחתו אצלי. בכוונתי ב-18 בחודש קבענו פגישה. הם מעלים טיעונים שהם רוצים, מדוע, זה ייפול גם על המעסיקים פה. הם לא יסכימו לשלוח את העובדים שלהם. הם טוענים שאתם פוגעים בתנאי ההעסקה שלהם. אתם רוצים להפחית להם את השכר, בניכויים למגורים. בהמון דברים. תהיה לנו פה סיטואציה שלא יהיו לנו פה עובדים זרים. קח את זה בחשבון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתי, במקרה הזה צריך לציין. באיחוד האמירויות יש 8.9 מיליון עובדים זרים. 2.6 רק בבניין. הם מרוויחים 1,000 שקלים בממוצע. פה אם הוא מרוויח 7,000. כל עובד שיש לו עיניים בראש במדינות האלה יעשה הכול וכל מה שביכולתו וביכולת משפחתו הקרובה בשביל להגיע לישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני חושבת שהמדינות שציינתי אותן יש להן ביקוש והם עובדים טובים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש להם ביקוש, אבל הביקוש של העובדים גבוה פי 100 ממה שאנחנו צריכים אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם דורשים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אם בסרילנקה הוא מרוויח 160 או 200 דולר ופה הוא מרוויח 2,000, אז עם כל הכבוד לשגרירים, הוא צריך לשלם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אל תהיה אופטימי שלא יהיה משא ומתן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוא צריך לשלם את עלות הדירה שלו, אנחנו צריכים להפסיק לממן אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהסכמים הבילטרליים לא לפגוע בהפחתה שלהם. מכבד אותנו בנוכחות שלו חה"כ ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. סליחה, אני פשוט ממהר לאן שרום גם ממהר, גם אתה צריך להגיע לשם. קודם כל, תודה רבה לך גברתי יושבת-הראש על הדיון הזה. אני מכיר, היה גם דיון אצלנו בוועדת כספים על הנושא הזה וזה דיון חשוב. השאלה פשוטה – הייתה ועדת מנכ"לים, החליטה. למה לא מיישמים? זאת השאלה. הרי כל הסיפור הזה זה ועדת מנכ"לים. עובדים פלסטינאים הרי היו. עכשיו כשיש משבר אז באים ואומרים להם בואו תשלמו, בואו תעשו. בסופו של דבר הם מפילים, לא הם, זה נופל אוטומטית על הצרכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היה דיון אצל ראש הממשלה וראש הממשלה הורה לשר האוצר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני לא מאשים בזה את הקבלנים, לא מאשים בזה את החקלאים. אני מאשים את זה שאנחנו כממשלה עדיין לא הכנסנו את היד לכיס ועשו את מה שצריך לעשות. היה ועדת מנכ"לים, תיישם אותה. שר אוצר תיישם את ועדת המנכ"לים. לא ביקשו שום דבר אחר. ועדת המנכ"לים קמה בהחלטת ממשלה בהוראת ראש הממשלה. אם מקיימים ועדת מנכ"לים סתם, בשביל יופי, להגיד עשינו משהו. בדרך כלל כאשר רוצים לתקוע משהו אז אומרים בואו נקים ועדה. כאן הקמת ועדה, הוועדה ישבה, הביאה מסקנות, החלטות. בסוף לא סופרים את זה. אני מתפלא, באמת אני אומר לכם כנציגי הממשלה. אני אומר מה, איפה אנחנו נמצאים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> סליחה שאני אומר לך, 90% מהחלטות ועדת המנכ"לים לא מיושמות. 90%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע. לכן אני אומר לך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה ועדה לשם כסת"ח להגיד אנחנו דואגים לכם, אבל כל מה שאנחנו מחליטים לוקחים את הדף בסוף הוועדה, שמים אותו במגרסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני אומר, עכשיו כשאנחנו מדברים על הדיון הזה, כן צריך להביא את ההחלטה וכן צריך לחתום עליה. ושר האוצר אמור לחתום ולגמור את האירוע הזה. אז תגידו לנו שזה מיליארד שקלים, הכול יפה. את המיליארד הזה אתה בסופו של דבר מחלק בין כל אזרחי ישראל שצריכים לשלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדיין לא אושר התקציב והוא צריך להגיע למליאה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בסוף גם יהיה עוד עובדים. אתה תוריד את האגרות, יהיה עוד עובדים, יהיו עוד שעות עבודה. הכסף לא ייפגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאני אומר, אני איתך. תוריד את זה. אגב, אני לא מסכים עם השגרירים שאמורים לבוא ופה ובעזות עוד לבקש שייתנו להם עוד תנאים לעובדים האלה. בוא, עזוב, התנאים של העובדים, גברתי, אני אומר לך, התנאים של עובדים זרים פה, תאמיני לי הם עובדים טוב מאוד. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הכי טוב בעולם, חה"כ אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא היה רכבות לבוא לפה. תאמיני לי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הכי טוב בעולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין להם עוד מקום. תשאלי את החקלאים, הם יגידו לך, צריכים לעשות להם לא סתם איזה ביתן. יש להם תנאי מחייה מסודרים והם צריכים על כל דבר. אז בואי, עם כל הכבוד לשגרירים, כבודם במקומם מונח, הם רוצים לבוא לביקור, לתת להם כוס קפה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא ביקור פה, הם שגרירים בארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני טוען שאסור לתת להם שום דבר מעבר לכך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הם פשוט רוצים לטעום מהמזנון, הם עוד לא היו במזנון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק אומר לך, כשאת הולכת תגידי להם שאם הם רוצים כוס קפה, נארח אותם, כוס קפה. לשם שינוי גם לא ניקח להם כסף על זה. אבל זהו, מספיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא נשמע את גורביץ' ואחר כך אותך. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> קודם כל, תודה רבה. אני רוצה קודם כל להתייחס לנתונים שנאמרים. כרגע הייתה התייחסות בעיקר לדמי היתר, שזה 14,000 שקלים מתוך 22,000 ומשהו שקלים שכל עובד זר תורם לקופת המדינה מידי שנה. 24,000 שקלים? 24,000 שקלים. אנחנו מדברים בגדול על שמונה-תשעה שקלים לשעת עבודה לעובד. אנחנו מדברים על התייקרות של 2% ממחיר הדירה רק לעובד. בין 40,000 ל-50,000 שקלים, זו המשמעות של אותן אגרות והיטלים. הנושא הזה הוצג גם על ידי משרד ראש הממשלה. עכשיו מה הקטע ההזוי? שבעבר אותם אגרות והיטלים הוטלו כדי לעודד את העסקתם של ישראלים וזה היה חסם. עכשיו זה הפך להיות כדי לעודד את קופת המדינה. אמה מה? המחסור שקיים של עובדים מונע השלמת בנייה, גם של דירות, גם של כיתות, גם של עוד הרבה מאוד מתחמים. על כל דירה, על כל כיתה שנבנית הכנסות המדינה היא פי כמה מאותן אגרות. במקום להביא עוד עובדים כדי להעשיר עוד יותר את קופת המדינה, הן על ידי שיווק קרקעות, שכרגע אי אפשר. יש ירידה בהתחלות בנייה ובגמר בנייה כי אין עובדים. הן כדי להגדיל את הצפת הדירות, לפחות בשכירות, להוריד את המדד. לא. החסם הזה, כל אותן אגרות זה חסם נטו שבסוף מי שמשלם אותו זה דייר שצריך, המדינה חושבת שהיא מתעשרת במקום לשים לב שמכל דירה היא יכלה לקבל בין 300,000 ל-600,000 שקלים מיסים אחרים. אבל לא, כרגע אי אפשר, כי אין מי שיבנה את זה. לכן התמונה שבין 24,000 שקלים ל-600,000 שקים הכנסת המדינה לדעתי משרד האוצר, ואנחנו הצגנו לכם את זה מספר פעמים, אתם לא מסתכלים לכיוון הנכון. זה סתם חסם כלכלי. לבוא להגיד כרגע משהו מיליארד שקלים, חבר'ה, אני מגיע ממערכת הביטחון, מאגף תקציבים משרד הביטחון. להציג את זה עכשיו ולא לחשב את זה קודם זה לא רציני. זה פשוט לא רציני. זה חסם, זו פגיעה אמיתית גם בכלכלת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה שתתייחס לטיעון שלו, הפחתת ההיתר לא השפיע על הבאת עובדים זרים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא טוען שהפחיתו מצד אחד, אבל מצד שני לא מביאים עובדים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מה שהוא טוען. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אגיד שלא בדיוק שלא השפיע. קצב הכניסה של העובדים החל מאפריל באותה השנה לא עלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל אתה לוקח פה משהו - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> האמירה הזאת כל כך הזויה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם טוענים שהפחתת האגרות זה לא חסם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> קודם כל, נכנסו מעל 20,000 עובדים, אפשר לבדוק את זה, ב-2025, לענף הבניין בלבד, לפני חקלאים, לפני כל הענפים שנפתחו. לא לשכוח, זה גם באוצר שוכחים לתת כוכבים, שהיה פה שני לילות של כטב"מים והיה לך 12 יום ביוני שהטיסות התעכבו ואנשים חשבו פעמיים אם להגיע והם בסוף בחרו כן להגיע. אז אתה לא יכול לקחת את זה ולפתוח את זה לספר סיפור למה אנחנו בשנה מורכבת. וכאשר זה מגיע לפריזמה של מספר עובדים אז לשכוח שזו שנה מורכבת ולהגיד זה לא היה כמו שציפינו. זה לא נכון. הבעיה הגדולה פה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בכל הנושאים של הוועדות פה, אין אף אחד, צריך להיות פה פרויקטור ממשלתי לטובת העובדים הזרים. שהוא בסוף הוא יתכלל את כל הענפים במשק. ירים פריסקופ ויסתכל. לא יכול להיות מצב שאף אחד לא לוקח אותנו בחשבון. סוגרים את הדילים במסדרונות. קצת לסטרוק, קצת להוא, קצת לזה, קצת שמאלה, קצת ימינה ולנו לא נשאר. כמו הסיפור עם סבתא בישלה דייסה. ואנחנו אלה שכל הזמן מוסיפים את הדייסה לסיר. המדינה פשוט התמכרה לאגרות. זה כמו אדולן, המדינה נהייתה נרקומנית של אגרות. הפלסטינאים לא שילמו אגרות, איפה הייתם אז? באת, אתה אומר בפירוש גם שאתה נותן היום שירותים ומסחר אני אומר חלף פלסטינאים. חלף פלסטינאים אבל יותר יקר. למה? כי המדינה צריכה כסף. יש עוד מקורות שאפשר לגייס כסף לממשלה. תילחמו בהון השחור, תילחמו בעובדים הלא חוקיים. מדובר במיליארדים בשנה. אתם לא עושים את זה. למה? כי תמיד האכיפה היא על האנשים הטובים. גם אני, תושב בית חנניה, יבוא, אם אני אבנה מטר החוצה יבואו לאכוף אותי. ג'סר מעבר לכביש, לא ראו פקח 50 שנה. כי שם כשייכנס השוטר תהיה בעיה. אצלי הוא יקבל קפה. ככה זה עובד גם במשרדי האוצר. למה לבוא עלינו? למה לבוא על האנשים שאתה יודע, הכי קל לבוא ולהעמיס עלינו עוד עלויות ועוד עלויות. ובסוף אתה צריך להסתכל בעיניים לילדים של כולנו פה בשולחן ולהגיד להם אתם לא תוכלו לקנות דירה, כי היא תמשיך להתייקר עוד פעם ועוד פעם, כי המדינה לא משחררת מספיק אדמות, לא מורידה אגרות. הכול מתייקר. תיכנסו לסופר, תראה מה קורה. אז עשיתם רפורמה על חלב. אוקיי, אבל מה עם השאר? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הם לא יעשו, אל תדאג. הם לא יעשו רפורמה על חלב. ואתה שכחת להגיד את הנושא של המגורים. לפלסטינאים לא היינו צריכים לדאוג למגורים, לעובדים האלה אנחנו צריכים לדאוג למגורים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני מסכים איתך. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אסור לנו לנכות להם בשכר יותר מ-610 שקלים, כשזה עולה 3,000. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> תלוי גם במקומות. יש אזורים של 373. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בתל אביב מותר לנכות 1,200, זה ההמלצות. זה יגיע לוועדת העבודה עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש כבר את תקנות הניכויים, כבר הגיעו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, יהיה גם על זה קרב. אבל זה לא רק האגרות. זה מלא עלויות מסביב. השכר שהוא שכר מטורף בארץ לעובדים זרים. עובד זר בחקלאות עולה 12,000 שקלים בחודש. אין דבר כזה בכל העולם. אין דבר כזה עלויות כאלה. אז צריך להסתכל בראייה כוללת על הנושא הזה ומה זה עושה למשק. וחונקים את האנשים בנושא הזה. חונקים. הדבר הזה חונק את האנשים. יש חקלאים שרוצים להקים מגורים, לא נותנים להם כי אומרים 'לא, לא, אסור להקים כאן מגורים, אתם תעשו כאן עיר תאילנדים'. אז לא נותנים להקים מגורים. אז הוא גם עבריין במגורים. אז מה רוצים בסופו של דבר בסיפור הזה? צריך לעשות - - - << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אתה עוד לא הבנת? לסגור את החקלאות. מה, אתה לא הבנת עוד? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, אנחנו לא ניתן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו ניתן למעיין, לאלו שלא דיברו גם. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> שלום, מעיין, בשם התאחדות התעשיינים. רציתי להתחיל בזה שעד היום לא קיבלנו בעצם איזה שהיא הנמקה למה השר דחה את המלצות הוועדה. ועדה שהחלטות בה התקבלו פה אחד, כולל רום שישב שם, נציגי משרד האוצר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, לא התקבלו פה אחד. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> הדוח הוא פה אחד. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> אוקיי. אני עברתי אתמול על הדוח, זה לא נראה שהיו שם חילוקי דעות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תעברי שוב על המסקנות. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> אני אעבור שוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תחזרי שנית. היכן היה הדיון בנושא האגרות לאחרונה? << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> לא, אני אומרת בהחלטת ועדת המנכ"לים. בסופו של דבר היו המלצות. ההמלצות, למיטב זיכרוני וידיעתי והבנתי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בעבר. זה כבר, מה שהמליצו בעבר. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> נכון. רק אני אומרת, לא קיבלנו עד היום הנמקה מה היה הרקע - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש פה נציג של ועדת המנכ"לים. בסדר? יש גם פה, ועדת המנכ"לים החליטה. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> לא, היא המליצה. השר דחה את ההמלצה ואין לנו מושג מה ההנמקה לזה. ההנמקה הייתה שהוא דחה. ביחס לנטל הכלכלי שמוטל באמת על כל המעסיקים ואני אוסיף למה שנאמר פה, בשנתיים האחרונות אנחנו גילינו לצערנו כמה אנחנו תלויים בעצמנו. כמה חשוב שהתעשייה הישראלית תהיה חזקה. כשאין עובדים נפגעת העצמאות של הייצור. זה פוגע לנו בייצור של המזון, של התרופות, תעשייה ביטחונית. התעשייה למעשה מתכווצת ברגע שאין עובדים. וכיוון שלפעמים נאמר שאולי, מנסים לתת איזה שהוא אינסנטיב כדי שעובדים ישראלים יבואו ולכן מנסים להעמיס קשיים כאשר מדובר בעובדים זרים – זה לא נכון במקרה הזה. כי מה שקורה בשטח זה שעובדים ישראלים לא באים לעבודות האלה ויש מחסור מאוד רציני בתעשייה במשרות מסוימות. באשר למה שנאמר לגבי הניכויים מקודם, אני לא אכנס לזה, לא אתעמק בזה, אבל כן חשוב לומר שאנחנו מקווים מאוד שהתקנות האלה אכן יתקבלו. אבל לגבי מה שאמרת לגבי השגרירים. היום עובד זר בתעשייה - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו מקווים שהם לא יתקבלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר על תקנות הניכויים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, יהיה דיון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> היא מדברת על זה שאפשר יהיה להוריד יותר בהחזרים, בניכויים של העובד. אתה באותו צד איתה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו רוצים להעלות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם היא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אתם נתתם את ההערות שלכם לגבי תקנות הניכויים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> השקעתי בזה 100,000 שקלים. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> השכר של העובדים המקצועיים למשל בתעשייה, עובדים זרים מקצועיים הוא גבוה יותר משל עובד ישראלי, לפעמים ב-30%. מפעילי מכונות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין עובדים ישראלים שרוצים לבוא, אנחנו דנו. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> גם כשיש עובדים ישראלים, העובדים הזרים מרוויחים, העלות שלהם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם לא מגיעים העובדים הישראלים. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המנכ"לית של שירות התעסוקה תהיה פה בתחילת חודש ינואר, זימנו אותה. בואי תשמעי ממנה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתי, זה פשוט, את יודעת, אי אפשר. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> שנייה, אני אשמח. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כן, כולם ישמיעו את דבריהם, אבל בסוף את הבשורה כבר קיבלת בהתחלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. יוסי אלקובי. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> רגע, אני לא סיימתי. אני אשמח לסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, מהר. כי יש לנו עוד. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> אוקיי. אז אני אגע בכמה נקודות אחרונות. כמובן שזה מתגלגל לצרכנים, ברגע שהמחירים עולים אז בסופו של דבר אם יש עכשיו באז סביב חוק החניונים והעלויות, אז גם הדברים האלה בסופו של דבר מתגלגלים לצרכן. בתור התעשייה אנחנו מנסים להבין למה התעשייה מוחרגת בכל מה שקשור להפחתה בעלויות של המעסיק, בנוהל. הנוהל אומר שכל שתהיינה הפחתות בעלויות למעסיק, נושא של הפחתה של אגרות, למרות שכרגע אני מבינה שזה לא באופק, יעלה שכר העובד הזר בהתאם. אנחנו לא מבינים למה דווקא תעשייה הוחרגה בהקשר הזה. חשוב גם לציין את סוגיית הברחנים, שעוד לא הגענו אליה. בדיון הקודם אני חושבת שזה היה רשות האוכלוסין שאמרו שאין, שקשה לקדם את נושא התקנות שמדברות על כך שאם מעסיק מדווח על עובד שברח הוא יקבל החזר יחסי של האגרה. קשה לקדם את זה כיוון שבחלק מהמקרים המעסיקים נותנים איזה שהוא מצג שווא. קודם כל, זאת ענישה קולקטיבית של כל ציבור המעסיקים. דבר שני, יש נושא של הרבה עובדים זרים שמוציאים אחר כך אשרת פליט. למה לא עושים את ההצלבה הזאת? למה מעסיק לא יכול לבוא ולהראות שהבן אדם הוציא אשרת פליט ועכשיו הוא בעצם לא נמצא תחתיו. זה בגדול, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חה"כ יעל, את רוצה כעת? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהמשך, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יוסי אלקובי, בבקשה. ניתן לאלה שקודם לא דיברו. בבקשה יוסי אלקובי. << אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >> נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. מייצג כ-110,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים 700,000 עובדים. תראי, הכול עולה: הארנונה, הריבית, הדלק, הסולר. למרות שבכל העולם הכול ירד ורק פה עולה. ומה האוצר מחפש עוד דוכן פלאפל לקחת מאתנו אגרות. אני חושב שזה זועק לשמיים. עסק קטן שמחזיק שניים-שלושה עובדים, לשים 20,000-25,000 שקלים לקלוט איזה עובד זר שבקושי להבין את השפה שלו לעוד שלושה חודשים, לקחת שלושה עובדים זה 70,000-100,000 שקלים. אין לנו ביכולת לעשות זאת גברתי, הדבר זועק לשמיים. תרדו מהדבר הזה, האוצר. אין לכם רשות. אתם לא צריכים להיות שם. אתם מחפשים כסף. תורידו רבע פרומיל מתקציב המדינה ותשימו את המיליארד שקלים הללו. אני לא יודע אם לא שלושה מיליארד גם. עזבו אותנו, תנו לנו לנהל את העסקים שלנו. אנחנו קמים בבוקר יחד כתף אל כתף עם העובדים שלנו, נלחמים להביא פרנסה לעובדים ואוכל לילדים ואתם מחפשים עוד. "אם אבי סר אתכם בשוטים אני אסר אתכם בעקרבים". ככה נפלה מללכת ישראל. רחבעם וירבעם בן יבט שהיה פילוג. החברה כבר מפולגת. תנסו לאחד את השורות. תנסו לגעת במה שצריך. היו פה פלסטינאים לפני המלחמה נכנסו לקבלנים, 180,000 עובדים, לא שילמו עליהם אגרות ולא שום דבר. הורדתם אותם, זה בסדר, אתם צודקים. נכון, ביטחון המדינה בראש ובראשונה. אבל אתם לא יכולים להביא זרים ולאנוס אותנו לשלם כסף שלא צריך לשלם. זה זועק לשמיים. שר האוצר אמר זה מיליארד שקלים. מה זה מיליארד? זה כלום, זה פינטס בתקציב המדינה. תרדו מזה. אנחנו לא צריכים לשלם שום דבר. אנחנו נוכל לשלם את התנאים הסוציאליים, זה בסדר, זה צודק. כל העולם רואה בנו כמדינה דמוקרטית לכל דבר ואנחנו מחויבים בזה. אבל להוסיף עלינו אגרה שנתית 8,500 שקלים לטובת עובד להביא אותו ועוד ביטוח. די, מספיק. אנחנו לא כספומט של המדינה. אנחנו לא יכולים לשאת יותר בדבר הזה. חבר'ה, תצפו לא לצמיחה, אלא לצניחה. וזה מה שיקרה. תבינו, זו לא הדרך, זה לא נכון. שר האוצר אף פעם לא כתב חשבונית ולא צ'ק. אנחנו קמים בבוקר כותבים את הצ'ק ורצים לבנק לעשות הפקדות. יחד, כולנו הקטנים, 620,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים 2.5 מיליון מועסקים. מה קרה? מה אתם רוצים מאתנו? אתם פשוט תפרקו את המדינה. לא יהיה זגג שיעשה את זה ולא יהיה נגר שיתקן כיסא. לאן אתם רוצים להוביל? אתה בא עם נתונים, האוצר, פחות חצי מיליון. תפסיקו עם זה, תרדו בכלל מזה. תביאו לנו עובדים. אתם שותפים שלנו, אתם 80% שותפים, אנחנו 20%, אולי גם פחות. אנחנו משלמים את המיסים, משלמים את כל הדברים. אז אתם מחויבים לדאוג לנו לעובדים, כי העובדים האלה מייצרים ואתם מקבלים מיסים. והמיסים שלנו ב-1 לחודש יש לך את המשכורת, אדוני. לנו לא, אנחנו בקושי מגיעים לאסוף כסף לסוף החודש ומע"מ שמגיע וביטוח לאומי. והארנונה המעיקה והמציקה והתוספות של חריגות שחתם עליהם ראש הממשלה, שהוא ממלא מקום של שר הפנים. חתם על תוספות לעיריות שמובטלים שם. ואנחנו ממשיכים לספוג וממשיכים לקבל מכות. מקבלים סטירה ונותנים את הלחי השנייה. די, זה נגמר. זה לא יהיה. אנחנו נעשה הכול. אנחנו לא יכולים להפגין, כי עובד שסוגר את העסק שלו לא יכול לצאת להפגנה. אבל אני אכריח שיעשו הפגנה. חלילה, לא אגיד מרד מיסים, כי זה אסור, זה פלילי. אבל די, לא מוכן לסבל. גברתי, המצב זועק לשמיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. דיברת מדם ליבך, דברים כואבים. אייל, בבקשה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> איל, בשם התאחדות המלונות בישראל. הענף שלנו חמש שנים חבוט, אחרי שנתיים קורונה ושנתיים מלחמה. באמת, מכל כיוון. אני מדבר כרגע על ענף המלונאות, שהוא משלם את האגרות הגבוהות ביותר. אגרות ברירת המחדל, שהם בדרך כלל ניתנים למומחים. אנחנו משלמים אותם עבור עובדי ניקיון וחדרנות. אני רגע רוצה להראות את המספרים באופן שמראה עוד פעם, וכולם מסכימים על זה שיש פה אפליה שהיא איננה ברורה. אנחנו בענף שלנו משלמים 12,450 שקלים אגרה עבור כל עובד זר. ענף המלונאות כבר שנה מבקש להשוות את האגרות. כמו שיש בענף התעשייה, בענף הבניין, בענף המסעדות האתניות, שפים ומומחים. בענף המסעדות, מסחר, שירותים, שיפוצים, תשתיות ותחבורה, שהם ב-2024 אושרו להם האגרות, האגרות של כל הענפים שבאתי וציינתי פה , האגרה השנתית יחד עם אגרת הבקשה עומדות על 9,330. אנחנו משלמים 33% יותר. אני כן רוצה לבוא ולהסתכל במספרים הגדולים. בשנת 2024 אנחנו שילמנו 20 מיליון אגרות בגין עובדים זרים, השנה הזאת אנחנו נעמוד על 50 מיליון, כ-250% יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות האוכלוסין, למה החרגתם אותם? הם לא מושווים לשאר הענפים באגרות? מי קבע את הקריטריונים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם בזה אפשר לדבר עם רום. כי כשאנחנו באנו ואמרנו שאנחנו רוצים להשוות את כל הענפים אז אמרו לנו לא, תנו לענפים החדשים להיכנס. ואז בסופו של דבר לאט-לאט אנחנו נשווה את הדברים. ובסוף מה שקרה עוד פעם, ארבל וסמוטריץ' הסתכלו לצד השני, הענפים החדשים שלושה ספציפיים קיבלו אגרות מאוד נמוכות. הבניין ממשיך לשלם. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> רום, אתה יודע להתייחס? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> לא זאת בלבד, רגע גברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רום, אתה יודע להתייחס למה ענף המלונאות? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> רגע, רק להשלים עוד משפט אחד ואז אני אשמח מאוד לשמוע את ההתייחסות גם של רום. מעבר לזה שאמרו לנו להמתין, עוד פעם, אני מסכים עם כולם, פשוט יש פה פרה חולבת שזה פשוט נוח, היא ממשיכה לתת חלב, הכול בסדר. הייתה גם פנייה של מנכ"ל משרד התיירות ספציפית לפנות לוועדת האגרות עוד פעם, על האפליה שקיימת בענף שלנו. אנשי ניקיון משלמים עליהם כמו שמשלמים על מומחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה התשובה שקיבלתם? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> לא קיבלנו גם מועד לוועדת האגרות. שום דבר, זה שקט. אני אשמח לשמוע דווקא את רום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את נטע ורום. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> נטע בן ישי ממשרד התיירות. רק לחדד רגע את הדברים של איל. משרד התיירות, משרד שנכנס יחסית מאוחר לסיפור של העובדים הזרים. לכן נקבעה לו אגרה באופן קצת שרירותי, אגרת מומחים. תסכימו איתי כולכם שאין שום דבר בין ניקיון חדרים והכנת חדרים לקליטת אורחים למומחים. זה לעג לרש, זה מגוחך. אנחנו ביקשנו שיבחנו את הדיפרנציאציה, למה ענף המלונאות, שהוא מתעסק בניקיון, לא נמצא ביחד עם שאר הענפים שעוסקים בניקיון. עדיין לא קיבלנו תשובה. צריך גם להגיד שהדיון הזה של אחת ההמלצות בתחילת הדרך של הוועדה המיוחדת הייתה לייצר איזה שהיא דיפרנציאציה בין ענפים. כל ענף, כל מקרה לגופו. איפה זה? אנחנו שנה בתוך התהליך הזה ועכשיו באים ואומרים שאין בשורה. אז בואו תגידו לנו איך להתקדם הלאה, אין בזה שום היגיון. אנחנו מעבר לזה רואים שככל שהענף הזה ימשיך ויפעל, אז העובדים הזרים שאינם יומיים ילכו וייכנסו ויתרחב השימוש בפרקטיקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם שר התיירות או הסגן, המנכ"ל, מה הם אומרים על הסוגייה? למה אתם בדירוג מומחים? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> ביקשו, פנו לוועדת האגרות. גברתי, פנו לוועדת האגרות ופשוט שקט, אין תשובה. כלום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הייתה גברת רבקה, איל, אתה לא זוכר הייתה גברת רבקה יחד עם רום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איל, מתי פניתם לוועדת אגרות? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> אנחנו פנינו לאורך כל השנה. באנו ודיברנו על העוול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, לאחרונה. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לפני כחודש, אולי קצת יותר, פנינו לוועדת האגרות, לגב' רבקה לפינר שישבה פה בפעם הקודמת ואמרה שלא הוגשה פנייה. אז הוגשה פנייה, מנומקת, שאומרת גם, כמו שאמרתי קודם, אנחנו נמשיך ונשתמש בזרים. לקבוע את הרף העליון של אגרות מומחים עבור ענף המלונאות זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. וזה רק ילך ויהפוך לפחות הגיוני. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> כאשר בשנת 2025 גדלו, הכסף ששילמנו בגין אגרות לעובדים זרים ב-250%. בשנת 2026 זה אמור לעלות ב-350% היות ואסור לנו להעסיק פלסטינאים, והכול על עובדים זרים. אגרת מומחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מומחים אלה רשות האוכלוסין? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוא עושה ברבור אולי על המיטה, איל? כי זה מומחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא רשות האוכלוסין? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> זה סדנה של מיונים של שבוע שלם. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא, רשות האוכלוסין הם הגורם הגובה. מי שיש לו את הסמכות להוריד, להפחית, לעשות מה שצריך, להשוות את התנאים שלנו למסחר ושירותים זה משרד האוצר. אנחנו נשמח לקבל איזה שהיא אינדיקציה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז אני אדייק רגע. האגרות, החוק קובע את המנגנון של שינוי סכומי האגרות. מדובר על תקנות שר הפנים באישור שר האוצר, בהיוועצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים. אני לא מכיר את המקרה הספציפי שבו נקבעו האגרות של תיירות. האמת שאני אפילו לא יודע באיזה שנה זה היה. אפשר לבדוק את זה. אבל כל אחד מהגורמים האלה עבר, כאילו, התהליך עשה אותם, הם נתנו את אישורים, כל אחד מארבעת הגורמים האלה. זה מה שנקבע בזמנו. אני לא יודע להגיד - - - << אורח >> איל הננברג: << אורח >> רום, אני אשמח לתת לך את כל הרקע. אנחנו נשמח, אגב, שייקבעו לנו דיון בוועדת האגרות, לפחות ליישר את הקו בנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אולי תציג. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> ממה נובעת הדיפרנציאציה בין הענפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם יכולים לעמוד מולך? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כי ככה החליטו. אין שום נימוק. ישבה פה גברת רבקה בפעם הקודמת, שאלנו אותה ממה נובע דמי ההיתרים? היא אומרת אני לא יודעת, ב-2008 זה התחיל, התווסף כל מיני תוספות וזה הגיע למספר. אף אחד לא יודע לפרק אותו. בסוף בסוף אתי, באמת אני אומר לך, הפגישות האלה, בישיבות האלה, בפן האישי, אתה מבין את רמת הניתוק שיש בכנסת למה שקורה בחוץ. אני יודע, את לא כזאת, לזכותך ייאמר שאנחנו מדברים הרבה ואני בטוח שגם כל הנוכחים פה בשולחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מבינים, מה שאמר שאמר המנכ"ל אתמול בועז יוסף, שהשטח הוא - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> השטח בסוף לא שומעים אותנו. אני אומר לכם, אני אתן לכם בפרט האישי שלי. אני לבנות שלי לא מראה את הדיונים פה כי אז היא שואלת אותי למה אבא כועס, כי אני לא ככה גם בבית, מי שלא יודע. אבל בסוף, בשורה התחתונה זה מטורף. הניתוק פה הוא מטורף. אין כסף לשבויים שחוזרים, הם עושים מימון המונים, אין כסף לאגרות של עובדים זרים. אתם רוצים להיות דובאי. אין כסף לכל הדברים הטובים. אז איפה כל הכסף הולך? אני לא מצליח להבין לאן הולך הכסף. אנחנו לא מקבלים כלום. המכוניות מתייקרות, החשמל מתייקר, הארנונה מתייקרת, הסופר מתייקר, האגרות לא יורדות. לאן הולך הכסף? יושבים פה כולם, תופסים את הראש. ואתה יודע, אני שומע אותך, אתה בן אדם סופר אינטליגנט, ובאמת אני בטוח שבתוך תוכך לא נוח לבוא ולספר את הסיפור שסיפרת בהתחלה. אבל אני מאמין שבתוך המראה שלך אתה לא מאמין שזה נכון. לא יכול להיות מצב שיש כזה ניתוק בין משרדי הממשלה לאזרחים. רום, אני אומר לך עוד פעם, אף אחד מהדור הבא אחרינו לא יוכל לעשות פה כלום. הם לא יישארו פה. למה הוא ילך לצבא, והוא יחזור, אם חלילה הוא יחזור בצורה טובה יותר או טובה פחות לא יתנו לו תקציבים, כי אין תקציב גם לטפל בפצועים. ואתה רואה את הלומי הקרב פה בחוץ. מה קורה מה קורה? איפה החלוקה השווה לאנשים שנושאים את הנטל ואנשים שלא נושאים את הנטל? ועזוב פוליטיקה, אני לא ימין או לא שמאל. ולא אכפת לי אם הוא דתי או לא דתי. אבל לא יכול להיות מצב שכל ישיבה פה הפער בין המשרדים לבין האזרחים רק הולך וגדל. חונקים את החקלאים, הורגים את כל המוסדות האחרים. בואו, תקשיבו, אתם באמת, אני מזמין אותך, בוא תהיה איתנו יום אחד. שב אצלי במשרד, שב אצל האנשים האלה במשרד, תראה את כמות הדברים שאנחנו מזינים. אנחנו מזינים בסוף בפועל מאות אלפי משרות של ישראלים. ישראלים לא ילכו לעבוד בבניין, הם לא ילכו לעבוד בחקלאות, הם לא יעבדו בניקיון, הם לא יעבדו באף אחד מהענפים שיושבים פה. אנחנו מתחננים, אתם רוצים שיהיה פה את הענפים האלה או לא? תחליטו. כי בסופו של דבר עשיתם ניסויים. אחרי ה-7 באוקטובר הציעו מענקי ענק לאנשים שילכו לעבוד בחקלאות. כמה מהם סיימו את השנה? דיבר על זה הבחור ממשרד החקלאות. שלושה אנשים. אז בגלל שלושה אנשים אתה משית על 60,000 אנשים עוד אגרות? איפה זה נשמע? אולי יבוא פעם אחת כבוד שר האוצר שמחליט באהלן אהלן לא לקבל את ההחלטה של הוועדה הזאת ולא לקבל את ההמלצה הזאת. שיסתכל לנו בעיניים ויסביר לנו לאן הכסף הולך. אל תספרו לנו על ביטחון, כי גם בביטחון קיצצתם כסף. אנחנו כולם קוראים עיתונות. אתם באים לעבוד עלינו? אנחנו לא פראיירים, אף אחד שיושב פה בשולחן הוא לא פראייר. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> מילא לא לקבל את ההמלצה. לקחת שני שליש מהדלתא שגדלה בהכנסות, שני שליש, 50% ולתת את זה חזרה לאותו, יש חצי מיליארד שקלים שנכנסו עכשיו לתקציב המדינה, טיפה להקל על - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> איל, אבל בסוף אם יורידו, הם לא מבינים שאם הם יורידו את האגרות יהיה יותר עובדים, יותר שעות עבודה, יותר אגרות. הם יקבלו יותר הכנסה על יותר אנשים. אבל לא, הם רוצים להרוג אותך עד הסוף. עד הסוף. הם לא רוצים שתרים את הראש לעולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, תן בבקשה לגורביץ' להשלים ואני ממשיכה את הדוברים. דקה, במהרה. תשלים את מה שרצית ואני ממשיכה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כן, זה בעיקר לרום. חשוב שתבינו שהאגרות האלה, מעבר להתייקרויות וכו' זה חסם. היה פה דיון לגבי מסתננים, לא מסתננים, ברחנים. יש עובדים שבורחים. התאגידים נאלצים לשלם את אותם עשרות אלפי שקלים גם לכאלה שעזבו. אז איך זה לא חסם? איך זה לא חסם שאתה נדרש לשלם, שאתה מזמין את העובד ואתה מקבל אותו לאחר כמה חודשים? זה ברור שזה חסם. איזה תאגיד יפעיל שיקול דעת לא כלכלי ויתעלם מכל הנושא הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שר האוצר ביקש לתקן את זה, את העיוות הזה, ולא נעשה כלום. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה ברור שזה חסם. זה חסם בשיקול לקבל החלטה אם להביא עוד עובדים, כן או לא. אתה משלם אגרות באמצע שנה, אם אתה צריך לשלם אגרה שנתית לצורך העניין, אז למה שתיקח עובד באמצע שנה? למה שתיקח אותו באוקטובר? זה ברור שזה חסם. התועלת שעובד כזה נותן מבחינת הכנסת המדינה היא פי כמה מאותן אגרות, אבל אתם שמים את זה בתור חסם. זה מיותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. רונן בן ציון, בבקשה. אחר כך ניר פז. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני מנכ"ל התאחדות תאגידים. באמת הדברים נאמרו כאן, אין מה לחזור. כהרגלי בקודש אני תמיד אוהב להוסיף ולא לגרוע ממה שנאמר פה. אני מצדיק את הכול. יחד עם זאת, צריך להבין שיש כאן רק שליח, כמו שאמר כאן אייל. אם שר האוצר יבוא בטובו, יעמוד כאן וייתן את הדין, זה יהיה הכי טוב. בכל אופן, אנחנו צריכים לדעת שגם הוועדה הזאת היא לא נאמרה רק על הבשורה או חוסר בשורה שנאמרה כאן. יש כאן עוד הרבה דברים שצריך באמת לעמוד עליהם וזה מהות הוועדה עצמה. דבר ראשון אני רוצה להתחיל בזה שאנחנו בעצם התאגידים בהעסקה עצמה, מעבר לאגרה וכל הדברים, מתעלמים מזה שאנחנו נותנים גם מגורים, גם משלמים חשמל, מים, ארנונה, תחזוקה, ביטוחים לעובדים זרים, תחבורה. חלק מהאנשים גם כן דואגים להם לאופניים חשמליים וכדומה. וגם פנסיה. בענף הבניין, שלא כמו ענפים אחרים, אנחנו משלמים פנסיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה לא כמו בענפים אחרים? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> הנה, כאן בענף לידי הוא אמר שלא משלמים פנסיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין פיקדון אבל משלמים הכול, פנסיה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> תבינו דבר אחד, פנסיה אי אפשר לגעת בה וחייבים לשלם אותה לכל אזרח. אבל פיקדון, אין כזה דבר פיקדון. פיקדון זה שוד. זה לקחת כסף ממך, שינו רק את השם. מה המטרה הייתה? שאם העובד יברח או שייאסר או לא יעזוב בזמן אז יוכלו לחלט ממנו חלק מהכסף. זאת הייתה המטרה. אז תחלט מהעובד, למה, מה אתה רוצה מהמעביד? זה שוד, רבותיי. לא צריך לשלם את זה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> זה הדבר הראשון שצריך לדעת. הנושא של הברחנים שהציגו כאן זה גם כן נושא שאני קורא לזה מלחמה מול רוח. באמת, אנחנו משלמים אגרה על עובד שנטש, עובד שברח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העלינו את זה אתמול גם עם המנכ"ל. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נכון, נכון. אבל יש כאן גם כסף, הרבה מאוד כסף שנמצא כאן. והתאגיד עצמו משלם פעמיים: גם משלם אגרה וגם משלם את המכסה שהעובד נמצא אצלו. גם הנושא של ערבויות בנקאיות, גם כן זה נושא בפני עצמו שהעלינו אותו בעבר ועוד פעם הדבר הזה גם כן צריך לתת עליו את הדעת. כיום תאגיד נותן ערבויות שמעל הנורמל, מעל מה שצריך להיות. הרי מה הנושא של ערבויות בנקאיות? שאם חלילה אם התאגיד הזה יקרוס או יהיה פשיטת רגל, שעדיין יוכל לשלם על כל העובדים שלו. הסכומים שנדרשים כאן הם הזויים. כן? צריך להוריד את הערבויות האלה לפחות ממה שיש היום. זה משהו לא יאומן ולא פרופורציונלי. אם אנחנו משלמים לעובד זר 6,000-7,000 שקלים אתה צריך לעשות שיהיה איזה עירבון פרופורציונלי, לא משהו כזה הזוי וגדול. הנושא של ההחזרים של העובדים שהם עזבו את הארץ. אין כאן מנגנון, אין כאן שותפות. אנחנו ממשיכים לשלם. גם אם העובד עזב כחוק צריך להיות החזר אוטומטי על מה שהיה. וזה לא קורה. אין בכלל לוחות זמנים, אין מנגנון מול הרשות עצמה. אלה נושאים שאנחנו חייבים לעמוד עליהם שגם עליהם צריך לתת את הדעת. הנושא שהעלו כאן וגם אני מחזק ואומר שברגע שיש איזה בעיה מסוימת אם זה מסעדות נסגרות וכל מה שקשור במשק עצמו. הכול עולה. מסעדות המנות יותר יקרות, החקלאות תוצרת יותר יקרה, תעשייה מוצרי יסוד יותר יקרים. מלונאות מה שהזכירו כאן, בתי אבות לא הזכירו כאן שגם כן יש פגיעה בקישים עצמם ובסיעוד עצמו. וכלה בתאגידים שאנחנו מייצגים אותם. הזוג הצעיר שעכשיו רוצה לקנות דירה, הוא לא יקנה שום דירה, כי המחירים עלו. אם פעם דירה הייתה עולה איזה סכום מסוים, היום זה פי 500 או לא יודע, לזרוק סכומים שהם פי הרבה ממה שקורה היום. הנושא האחרון נושא של מה שהזכרתי בקצרה, נושא של הברחנים. אני כן רוצה גם כן לעמוד על זה. עובד שנוטש נותנים לו 90 יום שהוא יסתובב באופן חופשי. לרוב מה שקורה הבן אדם הזה עובד בשחור. אני לא יודע איך הגיעו לשלושה חודשים האלה, פעם זה היה 30 יום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני אעזור לך, זה ירד ל-30, אני ואתי עשינו הצעת חוק, אז אתה יכול זה. זה ייושם, זה כבר בדרך. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> בינתיים זה לא מיושם. תאגידים שפונים אלינו אומרים שמע, זה לא הגיוני הדבר הזה, זה משהו הזוי. והתאגיד ממשך לשלם על תקופת הנטישה שלו 1,800 שקלים. זה פשוט הזוי הדברים האלה. לא ניתן לקלוט עובד חלופי, אין פיצוי והמדינה ממשיכה לגבות קנסות על העובדים האלה. אז באמת, כמו שאמר אייל, אני שמח מאוד, אני מקווה שבעזרת השם הדבר הזה ייושם. אבל בסופו של דבר כל מה שאמרתי מעבר לנושא של הפחתת האגרות יש כאן עוד מכלול של דברים שחייבים לעמוד עליהם. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא עוזר. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> זה לא עוזר. אבל אנחנו מקווים שיושבת-הראש מקשיבה לנו ועושה. היא באמת תעמוד על העניין הזה, תעמוד על הפרץ שגם יעשו ויקשיבו. וקול הזעקה של כל התאגידים שעומדים מאחורינו באמת יישמע ואנחנו נפעל לטובתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. את רוצה עכשיו? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. אנשים באמת מדברים פה מדם ליבם ויושבים פה האזרחים הטובים ביותר של הארץ הזאת שעוסקים בחקלאות, בתעשייה, בבנייה, בתיירות, בניקיון, בסיעוד. כל התחומים והאנשים שמחזיקים את המשק. לא יושבת-ראש הוועדה ואני מחזיקות את המשק. אתם האנשים שמאפשרים לנו לחיות כאן. הם מייצגים גם אנשים שלא יכולים להגיע לכאן, כי חלק גדול מהארגונים והמעסיקים נמצאים בכלל בנגב ובגליל ולא יבואו לכאן כדי לצעוק את הדברים. אבל בהחלט הדברים נשמעו פה. לחברים ממשרדי הממשלה, זה לא אישי אליכם. אתם עושים את עבודתכם נאמנה. אבל אני מצטרפת לדברים, הניתוק ניכר. הוא ניכר בדיון פה, הוא ניכר בדיונים אחרים. אנא הביאו את הדברים בישיבות הנהלת המשרדים בימי ראשון, ספרו על הדיון הזה. יושבים פה אנשים ואומרים אתם שומטים לנו את הקרקע מתחת לרגליים, הענף יקרוס. אי אפשר יהיה להמשיך לעבוד. בעוצמה הזאת. ראיתם איך אנשים מדברים, זה לא עוד טבלת אקסל. אני יודעת שאתם עושים עבודתכם נאמנה, תביאו את זה. לך גברתי יושבת-הראש, אני יודעת, את לא צריכה עצות ממני. אבל אנחנו לקראת שבועות קריטיים בכנסת, של אישור תקציב. אני לצערי כוחי מוגבל באופוזיציה. את חברת קואליציה, לאצבע שלך יש משמעות. אני אומרת לך שבדברים שתביאי פה בוועדה הזאת לתקנות ולאישורים לא יהיה קואליציה ואופוזיציה. לא יהיו הסתייגויות, לא יהיה כלום. כל מה שקשור לנושא שעלה כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מבטיחה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבטיחה. ואני אגייס את כל חברי הכנסת הרלוונטיים מהאופוזיציה כדי שהדבר הזה יעבור פה בצורה חלקה. בלי קשר לדיונים מאוד חשובים שאת מקיימת כאן על הנושא של השתקעות של עובדים זרים, דברים שאתם מבינים את המורכבויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הרבה מורכבויות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בלי לטאטא את המורכבויות. בדבר הזה של האגרות ושל העלויות הבלתי הגיוניות תהיה תמיכה של האופוזיציה. ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו בוועדות הרלוונטיות, אם זה ועדת כלכלה, אם זה ועדת כספים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כאן זה ועדת כספים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הגוף המוסמך. לתקן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודעת אם את מגיעה עם שר התיירות לוועדת כלכלה, יחד עם יו"ר הוועדה, שהוא גם מאוד קשוב. לא לתת שם לדיונים להתקיים. אני אומרת שוב, אני כאופוזיציה יהיה לי יותר קשה. סליחה, זה לא עניינכם, אבל גברתי, תהיה לך את התמיכה. יש לך את הכוח שלך, את הקבוצה שלך. שוב, את לא צריכה עצות ממני ובאמת אני מאוד מכבדת את העבודה שלך. אבל אלה השבועות שאנחנו צריכים להשתמש בכוח הפוליטי שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. ניר פז, בבקשה. << אורח >> ניר פז: << אורח >> שלום לכולם. התלבטתי קשות אם לבוא לפה. ניר פז, סמנכ"ל כספים של רשת בתי אבות "ביחד". יש לנו 1,600 מיטות. אנחנו מעסיקים כיום 150 עובדים נפאלים ברשת שלנו. אני התלבטתי מאוד אם לבוא לפה היום. הייתי פה לפני שנה בדיוק, באותו דיון. צעקנו את אותם דברים שנשמעים פה ולא קרה שום דבר בשנה הזאת. אני הגעתי לפה רק בגלל נחי. נחי הוא יושב-הראש שלנו והוא עושה ימים כלילות בשביל לעזור לנו. הוא ביקש ממני לבוא, אז עזבתי את העבודה ובאתי לפה. אני רוצה להגיד לכולכם, כולכם מדברים על יוקר המחייה, ששני השקלים האלה מעלה את יוקר המחייה. אנחנו מטפלים בהורים של כולכם. אנחנו מטפלים באנשים שבנו את המדינה הזאת. אנשים קשישים שלא יכולים לקום מהמיטה. צריך להחליף להם בבוקר את מה שהם עשו בלילה, לנקות אותם. ואין אף ישראלי ברשת שלנו. אני מעסיק 800 עובדים. אתם יודעים שאין לנו אף ישראלי? לא מוכן לעשות את העבודה הזאת. מי שעושה את העבודה הזאת זה עובדי שטחים ונפאלים. הם העובדים שאתם, משרד האוצר, מתעללים בהם. אבל מה? אתם באים ובוכים, כל אלה שיושבים איתי פה, שזה ייקר את המדד בני אחוז. אצלנו אין מצב כזה. אנחנו לא קובעים את המחיר שמשרד הבריאות משלם לנו. המחיר הוא פיקס, המחיר הוא ליום. והמחיר נקבע בתקציב של לפני שנתיים. המחיר הזה לא משתנה. ברגע שאתם מטילים עלינו אגרות אז מי שסובל זה הקשיש, כי אני אין לי מאיפה לשלם לו. אז אני פשוט מוריד שירות, חברים. אני מוריד שירות. אני פעם אמרתי למשרד הבריאות אתם תתנו לנו 50% ממה שצריך אנחנו נשים שניים בתוך מיטה אחת. יש לי דוגמה מאוד יפה לשניים במיטה אחת. אתם לא מכירים אותי, אבל הייתי פעם אלוף הארץ בפינג-פונג. ואני מתנדב כבר 21 שנה בתל השומר. אני מלמד נכים לשחק פינג-פונג. את אותם חיילים שאתם רואים בלי ידיים ובלי רגליים. יום אחד באו ואמרו לנו שאין מספיק מיטות, כי הגיעו המון חיילים. אז נתתי להם הצעה, יש לנו שני חיילים בלי שני רגליים, אפשר לשים אותם במיטה אחת, הם פשוט לא תופסים מקום. אז ככה זה אצלנו בבתי האבות. אם תמשיכו להתעלל בנו וכל הזמן לתת עוד ועוד עלויות ולנו אין איך להעלות את המחיר, כי המחיר הוא קבוע על ידי המדינה, אז אנחנו נותנים פחות שירות. פחות שירות זה פחות פיזיותרפיה. זה אפילו פחות אוכל לפעמים. אין מה לעשות. עכשיו לגבי הנושא בכלל התקנות האלה. נתתם, משרד, אני לא יודע מי עשה את התקנות, של ייבוא עובדים זרים. עשו תקנות בן אדם שלא מבין כלום. הוא אומר לנו ככה: אתה מביא נפאלי לארץ, משלם 9,000 שקלים. הנפאלי הזה לא מדבר עברית, לא יודע איך להחליף לה חיתול. הוא לא יודע כלום. אתם יודעים מה זה לטפל בקשיש, לתת לו אוכל? צריך ללמוד איך להאכיל אותו בפה. אנחנו מלמדים אותו מעל חודש, הוא עובד עם עוד עובד שעולה לי עוד 15,000 שקלים. אני לוקח לו בבני ברק דירה בשביל לתת לו מקום לישון. עלה לי 30,000 שקלים החודש הראשון. אתם יודעים מה הוא עושה בחודש השני? הוא קיבל טלפון בחיפה שמשלמים חצי שקל יותר. הוא בלילה לא הגיע, הוא נעלם. הוא נעלם. עכשיו מה אני עושה? הוצאתי 30,000 שקלים והבחור אחרי חודש וחצי נעלם. בתקנות שיש היום אני אמור לדווח. אני מדווח שהוא ברח. אומרים לי אתה לא תקבל את הכסף עד שמישהו אחר ירשום אותו. עכשיו בתקנות כתוב שאם עברו 180 יום אתה לא זכאי. אז אתם יודעים מה הוא עשה הנפאלי הזה? בבית אבות ההוא, הוא והבוס שלו אמרו בוא נחכה. למה נשלם עכשיו את ה-9,000 שקלים? ואז הם שילמו את זה ב-181 יום, אז אני הפסדתי את כל ההחזר. יש לי בתוך המערכת 38 אנשים, וזה אתם צריכים לשמוע, שהגשתי את הבקשות בתוך ה-180 יום. תעשו חשבון, 9,000 שקלים חלקי שתיים כפול 35. 150,000 שקלים יושבים אצלכם ולא החזרתם לי אותם כבר ארבע שנים. לא החזרתם לי שקל. מה זה? את יודעת שזה שישב לפנייך פה בדיון הקודם אמר להם שהם גנבים. אני לא יכול להגיד את המילה הזאת. הוא אמר להם שהם גנבים, שהם גונבים מאתנו את הכסף. חוץ מזה, מה זה אתם לוקחים חצי שנה? מה זה? תעשו את החלק היחסי. הצענו הצעה נורא פשוטה: תחלקו את האגרה לארבע, כל רבעון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהו, יש לי פה שאלה לרשות האוכלוסין. << אורח >> ניר פז: << אורח >> לא. למה אמרתי שאני מצטער שאני בא? כי זה היה לפני שנה. אמרנו תחלקו את האגרה לארבע. אז ההסתברות היא שאני אפסיד חודש וחצי מתוך התשעה חודשים. אז זה כבר הגיוני. אבל אף אחד לא עושה כלום. ואנחנו, אני אומר לכם, מורידים שירות לקשיש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הדובר הבא, בבקשה, אילן זגדון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שלום לכולם, שלום ליושבת-ראש הוועדה. יום עצוב. אני ידעתי עוד מבעוד מועד שסמוטריץ' לא יוריד את האגרות. אני רוצה לדבר קצת שונה. אני שומע את כל האנשים שם בוועדה, אני רואה את הכאב. אני לא הגעתי פיזית, הייתי אתמול. לא הגעתי פיזית - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עושים עכשיו? ורוניקה ואחר כך אתה, עד שהוא יעלה שוב. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני לא אחזור על כל הדברים. אני ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. הקונצנזוס הוא ברור לכלל הענפים במשק שהפחתת האגרות זה לא nice to have זה must to have לצורך התפקוד, רציפות המשק ובמקרה של ענף הניקיון גם בריאות הציבור. כולנו יודעים ובואו נשים את הדברים על השולחן, משרד האוצר מלכתחילה התנגד להבאת עובדים זרים לכלל הענפים, בטח לענף החדש של מסחר ושירותים. גם הנתונים שהוא מציג בוועדת המנכ"לים לא תואמים בכלל את המציאות בשטח. תמיד המספרים הם הזויים ומנותקים. לצערי זה המצב ואני חושבת שהגיע הזמן לעשות מעשה ולעמוד על זה, כי לא יכול להיות, לא מדובר בענף אחד, לא שניים ולא שלושה, זה כלל הענפים במשק. זה תפקוד וכלכלת מדינת ישראל. והרצון שלנו זה בסך הכול לספק שירותים חיוניים בצורה מקצועית ומיטבית. ואני לא חושבת שאני צריכה לחזור שצריך להכיר במחסור, כי זה כבר ברור. אין ישראלים שרוצים לעסוק בניקיון ובעבודות כפיים אחרות וחייבים להביא עובדים זרים. לשם כך צריך להפחית את הנטל על המעסיקים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> דניאל אברהם, יושב-ראש התאחדות החקלאים החדשה ואיגוד לשכות המסחר. אני רוצה להעלות את השאלה המאוד פשוטה במסגרת הקביעה של האגרות. לדוגמה בענף החקלאות אנחנו משלמים אגרת בקשה ואגרה שנתית. אם מעסיק קיבל אשרה או אישור ל-20 עובדים או ל-30 עובדים, הוא חייב לשלם את האגרה השנתית על כל העובדים, גם אם אינם. איזה היגיון יש בזה? איזה היגיון, תסבירו לי. אתה כאיש אוצר, תסביר לי איזה היגיון יש לך. אתה נותן לי רישיון לפי מספר עובדים, למה אתה גובה את הכסף אם הם בכלל לא קיימים? מילא, הם הגיעו לארץ, תגבה. למרות שאני חושב שכל העניין של האגרות חייבים לרדת מסדר היום לכל הענפים. זה קשקוש אחד, זה שוד. ואתם צריכים להבין דבר אחד. זה דומה למה? זה דומה לחמור שאתה שם עליו 100 קילו הוא הולך על הכיפאק. כשאתה שם עליו 150 קילו הוא מתחיל למשוך רגל. וכשאתה שם 200 קילו הוא נופל ומת. זה מה שאתם עושים. קחו דוגמה בחקלאות, ענף הפרחים. אני התחלתי בתפקיד שלי באיגוד מגדלי הפרחים בשנת 1993. היה 8,000 מגדלי פרחים. כמה יש היום, אתה יודע? 200. אתה יודע שהיום יש ייבוא של פרחים? למה? אתה יודע למה? כי אנחנו לא מסוגלים לייצר את מה שהאזרחים דורשים. זה המצבים שאתם מביאים. בשביל לשנות מצב, רבותיי, חייבים לשנות לפי דעתי את התפיסה. ואיך משנים אותה? אני חושב שכדי לקבל לאוצר או לעסוק בתיאוריה, קודם כל תעבדו בענפים שנמצאים במשק. רק אז אתם תבינו ורק אז תוכלו ליישם תיאוריה למעשה. ולכן חייבים לרדת מכל הנושא הזה של אגרות בכל הענפים. זה שוד מזוין, חד וחלק. למה לכל המיליונים האלה? אתם זורקים כספים בהסכמים קואליציוניים פה ושם. למה אתם מחסלים את החקלאות ובכלל את הענפים האלה? למה? איזה סיבה יש לכם לחסל? אתם עובדים בתיאוריה, רבותיי. אתם לא מבינים את העניין, כי זה תיאוריה, זה לא מעשי. זה לא מעשי. חד וחלק. כשאתה הולך לקבל רישיון נהיגה אתה לומד תיאוריה, אחר כך טסט. פה אין לכם טסט אפילו. אתם לא עושים את זה. אתם ישר תיאוריה ומשיתים אותה עלינו. זה לא עובד רבותיי, חייבים לרדת מכל הנושא הזה. די כבר, מספיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ניר פז: << אורח >> סליחה, מרוב ההתרגשות שלי שכחתי נושא אחד שהוא עבור מיטל. בנושא האגרות וההחזר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אל תשיבי כעת. << אורח >> ניר פז: << אורח >> את לא צריכה להשיב. יש לנו דוגמה מטורפת, שהזמנו עשרה עובדים. הגיעו תשעה. אחד נעצר בנפאל בגבולות. את יודעת שלא החזרתם לנו את הכסף עליו, בכלל? איך אומרים? זה אבסורד על אבסורד על אבסורד. בן אדם לא הגיע. 9,000 שקלים שוכבים ואנחנו כותבים, כותבים וזהו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתי, אגב, נושא האגרות שכולם פה מדברים עליהם, צריך להסביר שנייה. אנשים מזמינים עובדים, אתה מתחיל לשלם עליו אגרות מרגע ההזמנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה בידיים, קרן פה יושבת, זה מונח על שולחנו של בועז/נקש. וזו החלטה שיכולה להתקבל ברשות האוכלוסין בכל הענפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים איתו פגישה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> דיברנו על זה איתו. אנחנו היינו בפגישה גם בירושלים בנושא הזה, גם קרן נכחה בפגישה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו נחדש איתו את הפגישה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> צריכים להבין שזה משהו שברגע אפשר להקל פה על כולם ואז יזמינו יותר עובדים. כי אם חקלאי עכשיו צריך להזמין 20 עובדים ושלושה חודשים לשלם על אנשים שלא נמצאים, או תאגיד בניין, זה מכביד עליו מאוד תזרימית. ויש נושא שלא דובר פה, יש בנוהל, מדובר, או שעובד נקלט במקום אחר או שהוא עזב את הארץ או שהוא שינה סטטוס. כל מבקשי המקלט משתנה להם הסטטוס. הם עובדים ל-א5. למה אנחנו ממשיכים לשלם עליהם אגרות? למה אנחנו ממשיכים לספור אותם אצלנו במכסה? למה לא מזכים אותנו על זה? פה זה נוהל שאתם רשמתם אותו. מה שנקרא נאה דורש נאה מקיים. אם אתם לא מקיימים את הנוהל שאתם רושמים אותו אל תצפו מהצד השני לעמוד בנוהל באותה מידה. אלה שלושה דברים, גברתי, שאפשר לשנות אותם היום. לא צריך לא את סמוטריץ' ולא להחזיר את ארבל. ולא את הקודם של הקודם של הקודם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשב, אני אשמח, אני אזמין אותך ועוד נציג. נשב עם המנכ"ל, נציג מרשות האוכלוסין, את מי שהוא רוצה. ונעלה בפניו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הם יודעים, אנחנו דיברנו איתם על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נדרוש שזה ייושם בפועל. כמו שאמרנו ולא עושים עם זה כלום. הוא יכול לבוא ולהגיד אין שר כרגע. ראש הממשלה יגיד אין בינתיים, אני רק ממלא מקום, אני לא שר קבוע. אבל לפחות נתחיל לגלגל את הרעיונות. << אורח >> ניר פז: << אורח >> מה קורה לנפאלי שעזב אותי ולא עבר לאף אחד אחר? הוא עובד בשחור והוא מנקה רצפות עכשיו בבתים בבני ברק? מה אני אמור לעשות? אין לי שום פתרון. הוא לא יירשם בשום מקום, הוא רשום עליי וזהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא רשמה, היא תשיב על השאלה. שאלה ראשונה: בדיון הקודם מסרתם לוועדה כי אתם בוחנים אפשרות להקל על המעסיקים, לאפשר להם להפקיד את הערבות בשלב מאוחר יותר. האם יש חידוש בנושא? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כרגע אין חידוש בנושא, אנחנו עדיין בוחנים את זה. אנחנו נעדכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי? יש לך להציג דד-ליין? מתי בדיוק? לתחום בזמן? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא. אבל אנחנו עובדים על זה, נעדכן אותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לשאול אותך שנית? היא יכולה להחזיר תשובה בעוד שנה גם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תוך כמה זמן אתם מחזירים תשובה לוועדה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> בהקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהקדם? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> בקרוב מאוד נעביר תשובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מדוע המעסיקים ממשיכים לשלם אגרות במשך כל השנה הקלנדרית עבור עובד שנטש אותם? מדוע תשלום האגרה לא מופסק מיידית או לפחות מוחזר למעסיק באופן יחסי לחודשים שהעובד עבד אצלו בפועל? האם בחנתם את בקשת הוועדה שתשלום האגרות יהיה רבעוני ולא שנתי? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני אתחיל ותכף קרן תמשיך. לגבי התקנות אני רק אומר שגביית האגרות והחזרי אגרות זה בהתאם לתקנות. אנחנו מבצעים את ההחזרים. דיבר פה לדעתי הבחור, לגבי החזר על עובד שיצא מהארץ. זה כן משהו שקבוע בתקנות ואנחנו מחזירים. זה לא, אני לא יודעת, אתה יכול לפנות אלינו ואחר כך נבדוק אם היה מקרה ספציפי, אבל אנחנו עובדים לפי התקנות. לגבי התקנות עצמן קרן תרחיב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עובד שנוטש מה קורה? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> בגדול אנחנו נסביר. יש תקנות, תקנות עובדים זרים. שם קבוע באיזה עילות אפשר לתת החזר. העילות שקבועות בתקנות זה כרגע, במקרה שעובד יצא מישראל לצמיתות או במקרה שהוא עובר ונרשם כדין אצל מעסיק אחר. ב-2025 אנחנו תיקנו גם את התקנות והוספנו עילות נוספות. התווספה עילה של מעצר או מאסר וגם במקרה של מחלה מעל 90 יום. כרגע על נטישה אין אפשרות לתת החזר בהתאם לתקנות ולכן אנחנו לא נותנים. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> בדיון הקודם אמרתם שתתקנו את זה. נקש אמר שייבחנו את זה בדיון הקודם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי המשרד שצריך לתקן את התקנות? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> הסמכות היא של שר הפנים בהסכמה של האוצר ושל העבודה. << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה, המשמעות היא שלא מאמינים לא למעסיקים ולא לתאגידים. כי אם תאגיד נאלץ לשלם על פני כמה וכמה חודשים, אז כנראה שמישהו חושב על רשות האוכלוסין וההגירה שבאמת אותו תאגיד יכול לאתר את העובד והוא לא מאתר אותו. זה בדיוק המשמעות של ענישה כזאת. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> אני לא אומרת שזה לגבי כולם, אבל כן היה, כשאנחנו ביקשנו להוציא נתונים, זה היה מזמן. בחנו את התקנות, עוד לפני שעשינו את התיקון האחרון ב-2025 עלתה בקשה עוד מ-2018 של תאגידים לגבי החזרים לעובדים שנטשו. בדקנו את הנתונים וראינו שגם אחרי שמדווחים על נטישה העובד לפעמים מגיע עם תלוש שכר שהמעסיק המשיך להעסיק אותו באותה תקופה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל זה הענשת העדר. אם יש אחד שהוא עבריין אז את מענישה את כל התאגידים? << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> זה מה שאמרתי קודם, זו ענישה קולקטיבית. ולמה למשל אתם לא יכולים לנטר מי הוציא אשרת פליט למשל? איך יכול להיות שיש מישהו עם היתר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיטל, אפשר עוד שאלה בבקשה? << אורח >> קריאה: << אורח >> קרן, זה מאוד פשוט. עובד שדווח שנטש, עזב. במקרה שהוא מגיע עם אותו תלוש שכר אתם יכולים לדעת מראש, כי יש נתוני דיווח ביטוח לאומי. אז מאוד קל להבין את זה, לא צריך להעניש את כולם על הדבר הזה. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> אני לא אומרת שצריך להעניש את כולם. אני אומרת שיש קשיים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל זה מה שקורה, קרן. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> נניח לדוגמה יציאה מהארץ זה משהו שהוא ודאי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם בזה יש עובדים, לנו יש עובדים שעזבו את הארץ ובגלל שאנחנו לא מצליחים לאתר אותם משלמים את הפיקדון, את לא משחררת את המכסה שלי. << אורח >> מעיין אמיר: << אורח >> גם בדיון הקודם נאמר שיש קשיים, אבל אנחנו מבקשים למצוא פתרונות. זה שיש קשיים, זה ברור. אבל התפקיד שלכם הוא גם למצוא פתרונות לקשיים האלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם מה שהיא אומרת זה לא עד הסוף, כי אם בן אדם עזב את הארץ, יש עובדים שברחו מהארץ בלי ידיעתנו. אבל לא, זה לא נכון. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> יכול להיות שאתה מדבר על מקרים בודדים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה ממש לא בודדים. יש הרבה עובדים שהחליטו לחזור על דעת עצמם לארץ המוצא. מכריחים אותי כתאגיד למצוא אותו בארץ המוצא, להחזיר לו את הכסף של הפיקדון. רק אז, אני לא משלם עליו אגרה. אבל רק אז ישחררו את המכסה שלי. למה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> יש פה משהו שהוא אבסורד, יש פה איזה שהוא דבר בסיסי שכולנו מדברים על הנטישה ואיך משתחררים. כל עובד מגיע לארץ דרך חברת השמה ובגיוס מסודר. הזכות של העובד מעל המעסיק לקום בלילה, לקחת את הדברים שלו ולנטוש, להסתובב 30 או 90 או לא משנה כמה, ימים. כל אדם הוא אדם חופשי. עובד יכול להחליט שלא רוצה לעבוד אצל מעסיק כזה או אחר. עובד שהחליט לנטוש בלילה על דעת עצמו, בו במקום צריך לאבד את כל זכויותיו במדינת ישראל. צריך לתקנן את זה ולחוקק את זה. לא יכול להיות שעובד בתחום הסיעוד, הבניין, החקלאות, לא משנה באיזה תחום ועניין. עובד שלוקח את הדין לעצמו והופך מעל אזרח מדינת ישראל שמשרת במילואים, שממלא את קופת האוצר בסכומים לא הגיוניים, שנופלת בסופו של יום על האזרח הישראלי. ואז אתם הולכים להוריד את יוקר המחייה ועושים רפורמה בחלב. אני בא מעולם החקלאות, מכים בפטישים על ראש האזרח ולא פותרים את הבעיה. אני חוזר לעניין הנטישה. לא יתכן שעובד שנוטש נשארת לו איזה שהיא זכות, קטנה כגדולה. הוא יכול למחרת בבוקר לא לצאת מהמגורים, להתקשר לחברת ההשמה, להגיד אני לא רוצה לעבוד אצל פלוני אלמוני. חברת ההשמה תדאג למצוא לו מקום אחר. ברח – איבד את זכויותיו. איבד את הפיקדון. איבד כל זכות קטנה כגדולה. וחייב להיות אותו דרכון, אותו עובד מגורש בו במקום מהארץ. נגמר הדיון. אני לא מבין בכלל, אנחנו מתעסקים בזה, הנוטשים, הנטושים ואיך נתפוס. לא, רק את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה, אגב, רשום בהסכם עם העובד. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אנחנו מצמצמים את זה הבעיה כספית, ניהולית. הם יבינו שיש חוק וסדר. הם צוחקים עלינו. הם צוחקים עלינו בחסות המדינה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כי אין חוק וסדר. כי בהסכם של העובד מצוין. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> רגע, שנייה, אני לא הפרעתי לך. ובדיוק בגלל הדבר הזה אנחנו משחיתים פה את הזמן של כולם. וצריך להתקין את זה אתמול בבוקר. ומאה דיונים ייחסכו פה. << אורח >> ניר פז: << אורח >> זה הכול בגלל המילה שהם כל הזמן חוזרים עליה, מלפני שנה: "זה כתוב בתקנות". שישנו את התקנות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לשנות. << אורח >> ניר פז: << אורח >> שנה-שנתיים, זה רשום בתקנות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> השולחן הזה, המשכן הזה, זה המקום לשנות תקנות וחוקים במדינת ישראל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל לא צריך, כי זה כבר רשום. רשום שהעובד מחויב לתת לך מתן הודעה מוקדמת. הוא חותם על זה בהסכם עבודה שלו. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לא, לא רשום שהוא מאבד את זכויותיו ולא רשום שהוא מגורש בו במקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חברים, לסבר לכם את האוזן. ממשלה מתקינה תקנות. חברי הכנסת מחוקקים חוקים. אי לכך, אם הם לא מתקנים את התקנה אז אנחנו נאיים בהצעת חוק, וזה מה שיהיה. תודה. בואו נמשיך למיכאל אוחיון או שגורביץ', רצית להשלים? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא, רק הערה אחת. הדברים הם לא שקולים. אם אני רוצה לפטר עובד אני צריך לתת לו הודעה מראש. אותו דבר לגבי עובדים זרים. הם יכולים לקום, אף אחד לא מפצה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיני עבודה חלים עליהם, לא? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> ברור. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גורביץ', אתה מכיר את ההסכם הבילטרלי. זה רשום בפירוש בכל הענפים מתן הודעה מוקדמת. הוא חתום על זה בהסכם. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> זה לא מתן הודעה. זה איבוד הזכויות. זה לא רשום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני מסכים איתך. העובד לא אוכפים אותו, אוכפים רק אותנו. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> זה לא קיים. אין, אתה יכול לפנות לחברת השמה, יעבירו אותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל המעסיק ראשי, לא? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> המעסיק רשאי לפטר אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו עובד ישראלי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נכון. אבל אנחנו אם נעשה את זה בלי שימוע אנחנו נקבל קנס מהר מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תעשה שימוע. תגיד יש לך טיעונים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל את לא מבינה, היא אמרה שברגע שבן אדם נוטש, לפי הנהלים שהיא הקריאה, עובדים, יש כמות לא קטנה שהם החליטו אחרי המלחמה, פתאום יש איזה אזעקות, לא מתאים להם. ברחו לארץ המוצא חזרה. הם לא יורדים מהמכסה. לא משחררים לי את הפיקדון עבורם של 10,000 שקלים. אני צריך למצוא את העובד, להעביר לו כסף לחשבון בנק באיזה שהוא שקר כלשהו. ורק אחרי שהוא יקבל את כספי הפיקדון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו גלשנו לדיון אחר. התחלנו בהפחתת האגרות ועכשיו אנחנו מדברים על נטישות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אבל היא אמרה שאם עובד נוטש את הארץ היא יודעת כמשרד הפנים מי יצא מפה. אם הוא יצא מפה, תחזירו לי את הכסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היום התכנסנו לשם הפחתת האגרות. << אורח >> קריאה: << אורח >> וגם ברחנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, נטישה, ברחנים. מיכאל, בקצרה בבקשה כי יש לנו עוד דוברים שלא דיברו. << אורח >> מיכאל אוחיון: << אורח >> אני הייתי בדיון האחרון. הייתי פה במאי ודיברנו על הנושא של הברחנים. ברשותך גברתי, את מאוד הזדעזעת שאם עובד בורח ממני בתור תאגיד איך אני ממשיך לשלם את האגרה שלו. אני רוצה להגיד שזה הרבה מעבר לזה. יש לנו, אנחנו משלמים עשרות אלפי שקלים לפח על עובדים ברחנים. ברחנים זה אומר שהוא ברח ממני והוא עובד כרגע בשחור. אנחנו פנינו גם לרשות האכיפה, פנינו גם לרשות ההגירה במטרה של להגיד להם איפה העובדים האלה, שהם עובדים בשחור, שילכו ויתפסו אותם ויפסיקו להטיל עלינו את החוב הזה. עכשיו אני אספר סיפור קטן. היה עובד שברח מאתנו והוא התלונן שאנחנו לא משלמים לו את המשכורת. המשכורת הייתה אצלנו בצ'ק. אז פונים אלינו למה אנחנו לא משלמים לו את המשכורת. התכתבנו איתם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי פנה אליך? קו לעובד? << אורח >> מיכאל אוחיון: << אורח >> לא, ממשרד האכיפה. הם פנו אלינו. ואני כתבתי, כתבנו להם בחזרה חברים, הצ'ק אצלו מוכן. אבל מעבר לזה, תבדקו איפה הוא, הוא ברח. אנחנו משלמים עליו אגרה. לא הייתה תשובה. מעבר לזה, אם לי, סתם דוגמה, יש מכסה, מעבר לזה הם מתכתבים איתנו. הם כותבים לנו אנחנו עובדים בשחור. יש תיעודים לזה. אנחנו משלמים עשרות אלפי שקלים על עובדים שלא נמצאים איתנו ועובדים בשחור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הצעת חוק. לחוקק חוק. << אורח >> מיכאל אוחיון: << אורח >> אז הייתי פה במאי, היה פה דיון. מה יצא עם זה? אני שואל עוד שאלה. מעבר לזה, סליחה, שנייה, אני כבר מסיים. מעבר לזה, סתם דוגמה, אם יש לי מכסה של 350 עובדים, אני בתחילת שנה משלם עליהם את האגרה. הברחנים האלה הם נשארים במכסה שלי ואני משלם עליהם עוד שלוש שנים קדימה. אני משלם עליהם את האגרות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> דיברנו על זה כשלא היית פה. << אורח >> מיכאל אוחיון: << אורח >> אני הייתי פה, אני ישבתי שם ושמעתי ואני מחזק את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הצעות חוק בלבד. אין מה לדבר יותר עם המשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאיים עם הצעות חוק. << אורח >> מיכאל אוחיון: << אורח >> תכלס מה עכשיו עושים עם הברחנים האלה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הצעות חוק. היא לא תיתן לך שום תשובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלישע, בבקשה, לא דיברת. אחר כך אילן וצבי קן תור. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני אהיה מאוד קצר. אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. לפני שאני מתחיל אני חייב להתייחס למשהו קטן. הטמפרטורה בחדר הזה לא משתנה אני מבין. החדשות המליצו לקנות קיאקים, אייל שם ז'קט וכמו איגלו. אתי, הצעת חוק צריך לאירוע הזה. עכשיו ברצינות. תראו, אני גם הכנתי דברים לומר, בעיניי מאוד יפים, על האגרות ועל ניכוי עלויות הלנה ועל הברחנים. אני חושב, לדעתי, שאין סיבה לומר את זה. גם כי זה נאמר פה וגם בגלל מה שרום אמר בהתחלה. אני מבין שבדיוני התקציב לא נמצא מקור לאותם מיליארד שקלים עלות להפחתת האגרות. אז יש לי הצעה. במקביל מקדם שר האוצר מהלך שהולך להקריס עסקים קטנים ובינוניים, לגרום לפיטורים של עובדים. והוא גם בניגוד לגורמי המקצוע במשרד האוצר, ברשות המיסים ובנק ישראל ולמגמה העולמית. למהלך הזה קוראים העלאת הפטור ממע"מ בייבוא אישי ל-150 דולר. השר כתב בצו שהוא פרסם להערות הציבור שגם המהלך הזה עולה מיליארד שקלים. אז אני מציע הצעה ואני אומר את זה גם לך ואני פונה מכאן לשר האוצר וגם לאתי ולחברי ועדת כספים שתכף תקציב המדינה יגיע אליהם. יש פה הזדמנות לתפוס שתי ציפורים במכה אחת וגם באמת לסייע, גם למגזר העסקי וגם לכל האזרחים ובאמת לעשות אולי משהו ביוקר המחייה. תבטלו את המהלך ההזוי הזה של העלאת הפטור ממע"מ ל-150 דולר והנה לכם מיליארד שקלים להפחית את האגרות. אני חושב שזה יעשה הרבה יותר טוב מאשר שני המהלכים האלה ביחד. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. צבי קן תור ואחר כך אילן בזום. דבר אתה לשנייה. << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> שלום לכולם, שמי משה מרקוביץ', אני בעל חברת כוח אדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דברים שלא הוזכרו. << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> בנושא של האגרות אני מדבר. שאלתי מופנית לבנות הנחמדות מרשות האוכלוסין. יש את האגרה הזאת שמושתתת על מסחר ושירותים ותעשייה. לפני שמבריקים את הוויזה מבקשים 8,290 ש"ח. האגרה הזאת בכל מקום כתוב שנתית, במקומות מסוימים כתוב קלנדרית. אף אחד מבעלי העסקים וגם אנחנו לא יודעים לתת להם תשובה בנושא. כי בעלי עסקים, מן הסתם, מי שמעסיק עובד אחד או שניים רוצים לדעת על האגרה. כי אם היא שנתית ואם אנחנו מבריקים לדוגמה ויזה בחודש נובמבר או דצמבר ואז זה קלנדרי, אז הוא אמור בתחילת ינואר לשלם שוב את האגרה. אז עדיין לא קיבלנו את התשובה על האגרה הזאת אם היא קלנדרית או שנתית. אם אפשר בבקשה תשובה, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רשות האוכלוסין, הפניתי לך את השאלה. נכון? אם זה קלנדרית או שנתית. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה תלוי בתוקף ההיתר. בגדול האגרה, הסכום של האגרה - - - << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> ההיתרים עד סוף 2026. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אז אני אומרת, כנראה שאם ההיתרים עד סוף 2026 ונותנים לעובד רישיון לשנה שלמה והעסקה היא לשנה שלמה, אז האגרה היא שנתית, לא קלנדרית. << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> אני יכול את התשובה שלך לקבל בצורה מוסמכת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה זה לא רבעוני? למה זה לא יכול להיות רבעוני? למה זה שנה קלנדרית? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> תשלום אגרה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> תראי, כרגע אנחנו לא ערוכים. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> זה מה שקבוע בתקנות. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> גם מה שקבוע בתקנות וגם כרגע אנחנו לא ערוכים לגביית אגרות בפריסה - - -. אנחנו צריכים לבחון את הנושא. יש לזה השלכות רחבות מאוד. אנחנו נפרט בפנייך אם תרצי אחר כך לבד, אבל יש לזה השלכות. אנחנו נבחן את הנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. כאשר תוגש הצעת חוק אז תפנו - - - << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> זאת אומרת שהאגרה הזאת שנתית? אני אצא מנקודת הנחה שהאגרה היא שנתית? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, האגרה היא שנתית. << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> מקבלת הוויזה היא שנתית. לא קשור - - - << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> תקופת ההעסקה היא לשנה והאגרה שגובים ממך היא לשנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, מראש. << אורח >> משה מרקוביץ': << אורח >> מצוין, תודה. << אורח >> ניר פז: << אורח >> מיטל, בגלל הנושא של הברחנים, שאת שומעת אותות מכולם כל הזמן, הנושא של תשלום רבעוני הוא מקטין את הבעיה ברבע. הופך את זה לדבר מאוד מאוד זניח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו תקנה. היא אומרת שזו תקנה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, רגע, אני אסביר. חלוקה לתשלומים לא מקטינה. אפשר להקטין רק במקרים שמאשרים או הפחתה של אגרות או החזר אגרה במקרים מסוימים. אבל אם יחליטו נניח לפרוס את זה לתשלומים או לעשות תשלומים רבעוניים זה לא אומר עדיין - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> למה? אני לא אשלם על בן אדם שאיננו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, הוא לא נמצא בפועל. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אבל אם אתה מקבל היתר לתקופה מסוימת, אתה משלם על תקופת ההיתר. לכן אלא אם כן אתה בא ואומר אני רוצה היתר לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אז הוא יחליט או לשנה או לשלושה חודשים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> הבעיה שזה ממשיך לחול גם אם זה רבעוני. << אורח >> ניר פז: << אורח >> אבל יש בעיה של ברחנים, לכולם, בעיה ארצית קשה מאוד וחייבים להתייחס אליה. אז תשלום רבעוני הוא לא נמצא אצלי, אני הודעתי לך. תקשיבי, את חייבת להאמין לי, כי אני זקוק לטפל בזקן בבוקר ואני זקוק לעובד הזה מאוד. ואתם חייבים להאמין לי שכאשר אני כותב לכם שהעובד הזה ברח או הלך ואיננו, הוא מבחינתי איננו אצלי. ומהרגע הזה הוא לא ישולם יותר ברבעון הבא אגרה עליו. זה הכול. מה כזה מסובך? זה שאתם אומרים כל הזמן תקנות, אז בואו נפתור את סיפור התקנות האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אפשר חלופה. קודם נתחיל בהצעת חוק. הם יבקשו מאתנו להסיר את ההצעה ואז הם יתקינו תקנות. זו השיטה. אוקיי, צביקה בבקשה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> תודה. צבי קן תור, נציג לשכת עורכי הדין. אני אחסוך את זמנכם ואני אצטרף לכל מה שנאמר כאן עד עכשיו, אני אתייחס רק לשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא שיש עיוות משפטי בשם אגרה. אגרה היא כנגד שירות. עלות השירות היא זניחה לעומת מה שאתם גובים בתור אגרה. השם הנכון לעניין הזה זה מס עובדים זרים. ויש כאן טענה שיורדת לשורשו של עניין. לכן לעניות דעתי צריך לבטל את כל האגרות לכל הסקטורים. זה דבר ראשון. הדבר השני לגבי הברחנים ונושאים אחרים. האוצר ורשות האוכלוסין מציגים באופן עקבי עמדה שדואגת לעצמם ולעובדים הזרים הרבה יותר מאשר למשק. ברגע שרשות האוכלוסין אומרת יש לזה השלכות רוחב וזה יוצר בעיות, זה נכון. אבל יש גם לעניין של תשלום אגרה עבור ברחנים, גם לזה יש השלכות רוחב. בלי החזרת אגרות ולבעיות מזומנים גם לזה יש השלכת רוחב. התפקיד הוא לתת שירות למגזר העסקי שמשלם את הכסף. וכאן יש העדפה ברורה, בעיקר של האוצר, על האינטרסים שלו. והוא מתעלם לחלוטין מהמשק הישראלי. מישהו אמר שיש לנו אוצר אוטואימוני, אני משאיר לכם לחשוב אם זה נכון או לא. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אילן, בבקשה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה, חברים יקרים, תודה שבאתם ותודה שהעליתם אותי. אילן זגדון, פורום המסעדות. זה יום עצור. יום עצוב ואני נלחם על נושא האגרות כבר שנתיים. אמרתם כבר הכול, אין לי מה להוסיף. אני פשוט אגיד מה אני מרגיש וקצת אביע את האמת ומה לדעתי הדרך לנטרל את הבעיה הזאת. קודם כל, כולם כאן התכנסנו, כולם בוכים, כולם מספרים כמה כואב. ויש בן אדם אחד שלא נמצא שם, קוראים לו שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. שר האוצר הכושל ביותר שהיה למדינת ישראל יש לומר, לטעמי גם האכזרי ביותר שהיה מקום המדינה. בגלל הבן אדם הזה, בגלל האגרות, בגלל זה שהוא עכשיו יושב שותה בטח איזה קפה באיזה שהוא בית קפה עם חבריו וכולכם טורחים להשקיע זמן, דלק, ימי עבודה, שעות. והוא, זה בכלל לא מעניין אותו. לא מעניין אותו שהמחירים במסעדות עולים. לא מעניין אותו שלאותה זקנה אין כסף לשלם על העובד הזר או לשלם את האגרה. לא מעניין אותו כלום. מעניין אותו רק סרטוני הטיק טוק שלו. מעניין את שר האוצר רק הסרטונים שלו על הורדת המע"מ. הוא מנסה לקושש קולות. מפה אני קורא לכם חברים, אני באמת מדבר בזווית אחרת. שר האוצר הזה, על גבול, הדרך היחידה לשנות את המציאות של האכזריות של הבן אדם הזה זה להעיף אותו פשוט מהכנסת. בקרוב תהייה בחירות. כל אחד כאן צריך לזכור מה האיש הזה עשה. כל אחד בכל הזדמנות צריך לדבר כמוני על שר האוצר. כי אם הוא מעלה סרטון אחד או מנסה בשקרים שלו לפרגן לעצמו – כולנו נדע להחזיר לו הפוך, באותו מטבע. אני מהיום הולך להתמקד בדבר הזה. כי המשמעות של האגרות זה עליית מחירים, בתקופה הכי קשה של מדינת ישראל, אחרי המלחמה. לאנשים אין כסף, אני לא רוצה להגיד לאוכל, אבל אני רואה את זה כבר בסופרים. הוא דאג לתת לנו לא את המס ולא את האגרה. זה לא מס, זה קנס. זה קנס שהוא נותן לנו. ולמה? למה הוא נותן לנו את הקנס הזה? כי פשוט הוא יכול. אז למה לא? מה, איזה ברירה יש לנו? הוא תפס אותנו, סליחה על הביטוי, ב-"וואווס" שאין לנו עובדים ואנחנו במצוקה. אז הוא אומר רגע, הם צריכים עובדים זרים? יאללה, בוא נוריד להם את הראש. נקבע להם אגרה של 8,00-10,000, כמה שיש, בוא נקבע להם אגרה. בוא נקבע להם דמי רישום. בוא נגבה מהם את האגרה גם כשהעובד בורח. מה זה משנה? הרי אין להם ברירה אחרת. זה ממש יום שחור בעיניי, אני ממש עצוב היום חברים. אני אסיים ואומר שאני מבקש מכם להפסיק להיות נחמדים. שום דבר לא עובד בנחמדות במדינה הזאת. כולנו הולכים לסופר בסוף, גם את יושבת-ראש הוועדה, הולכת לסופר וקונה ורואה את המחירים. זה הכול בגלל שר האוצר סמוטריץ'. זה הכול בגללו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רואה גם הרבה עובדים זרים, גם מפרו ראיתי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני לא רוצה לדבר על רום, שאני חושב שהוא שותף לפשע הגדול הזה. אבל אתם ביקשתם ממני לשמור על זה, ואני לא אדבר עליו. אני מאוד כועס עליו, כי אני יודע שהוא לא נלחם כדי להוריד את האגרות. אני גם לא אדבר על שר הכלכלה ניר ברקת, בגלל הצוות המדהים שלו. זה מתחיל מהמנכ"ל שלו ועד שרה שיושבת שם, שנלחמת. אז אני גם לא אוציא מילה עליו. אני כן אבקש ממך לסיום, יושבת-ראש הוועדה אתי עטייה, שאת יוצאת מהוועדה הזאת מיד, מיד להגיש הצעות חוק. אם תרצי עזרה אני יכול לגבש את כל החברים שלי בקואליציה. אנשים טובים שנלחמים, וגם באופוזיציה. כולם שווים בדבר הזה. כולם יילחמו לעשות צדק לפחות בסיסי, להחזיר לבן אדם את האגרה שלו אם העובד נטש. ראית אתמול את הבחור שהבאתי. הבחור הזה לפני שפיטת רגל. חייבים לשנות את זה מיד בהצעות חוק. חייב לשנות את המציאות למען אזרחי מדינת ישראל, למען אנשים שבאים לאכול פלאפל ושווארמה במסעדה שמגיעה כבר ל-80-90. זה הזוי המחירים האלה. אני עכשיו שילמתי אגרות על העובדים הזרים שלי. אני לא יודע מאיפה להביא את הכסף, להמשיך לשלם את האגרות לעובדים הבאים שצריכים להגיע. אלה הדברים שרציתי לומר. וסמוטריץ', אנחנו עוד נתחשבן איתך. גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומיו"ר ועדת האגרות להשיב בהקדם האפשרי לפניית משרד התיירות על סכומי האגרות שמשלמים המלונאים והשוואת הסכומים ליתר הענפים ולדווח לוועדה תוך שבועיים על תשובתם. הוועדה רואה בחומרה את הבשורה שהפחתת סכומי האגרות לא ייכנס לתקציב 2026, בניגוד להמלצת הוועדה ובניגוד להמלצת ועדת המנכ"לים, לאור זעקת ומצוקת המעסיקים בכלל הענפים. אני אעלה את הנושא לראש הממשלה, לשר האוצר ולשים הנוגעים בדבר. אני לא מתכוונת להרפות בנושא ואכין הצעת חוק שתטפל בנושא. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין תשובות לנושא מועד להפקדת הערבויות תוך שבועיים בכתב לוועדה. הוועדה פונה לשר הפנים ולמנכ"ל המשרד לבחון את תיקון התקנות של החזרת האגרות על עובדים שנטשו. במקביל גם אגיש הצעת חוק. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>