פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 503 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 17:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר יעקב אשר משה טור פז חילי טרופר שרון ניר צבי ידידיה סוכות צביקה פוגל מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו אלעזר שטרן חברי הכנסת: יואל יולי אדלשטיין אביחי אברהם בוארון שרן מרים השכל מירב כהן משה סולומון אלון שוסטר מוזמנים: יעקב בליטשטיין – המשנה למנכ"ל משרד הביטחון יוסי פוקס – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה שי טייב – רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון אביגדור דיקשטיין – רע"ן חרדים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר דרור גרנות – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אורן נחמיה – מנהל השירות הלאומי אזרחי, המשרד לביטחון לאומי עודד ברוק – יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי רחל פיסם – ראש אגף משאבי אנוש, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי אייל כהן – מחוז ירושלים, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי איציק בן דוד – רע"ן מתנדבים, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי עמוס צייאדה – מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים, משרד החינוך עוזי דיין – חכ"ל-חבר כנסת לשעבר, סגן הרמטכ"ל לשעבר ראובן פינסקי – מנכ"ל השירות הלאומי אזרחי יואב ארבל – יועמ"ש, השירות הלאומי אזרחי אריאל רוזנברג – איגוד הישיבות הגבוהות אתי פרץ – איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים שלומית רביצקי טור פז – מנהלת המרכז לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה דובי ויסנשטרן – מנכ"ל זק"א שאול עבדיאל – מלווה רוחני, נצח יהודה איילת השחר סיידוף – יו"ר ארגון 'אימהות בחזית' יעל זרח – מובילת חזית הלוחמים, 'אימהות בחזית' לירון פרץ – חברה, 'אימהות בחזית' איריס שפירא – אמא ללוחמים, אימהות ללוחמים שחר ורון – רס"ן, כתף אל כתף דן הורוסוב – רס"ל, לוחם מילואים בתיה כהנא דרור – מובילת ארגון 'אמא ערה' טלי הרן בן-נון – ארגון 'אמא ערה' ענבר הרוש גיטי – ראש מנהלת שירות משרד הביטחון לשעבר, מפלגת ישר ירדן ברוך – חברה, שדולת המשרתים דוד שרז – מילואימניק, תנועת 'אל הדגל' שירה אמסילי – חברה בארגון 'שותפות לשירות' אסף חלמיש – אב שכול, משפחות שכולות ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי נחום מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> התחלנו. משפחות שכולות בבקשה. << אורח >> אריאל רוזנברג: << אורח >> ערב טוב לכולם. אדוני היושב ראש, תודה רבה. שמי אריאל רוזנברג, בתחילת המלחמה ביום חגנו שמחת תורה נפל אחי ידידיה רזיאל בקרב. ידידיה בן תורה, איש אמת שגדל בהרי בנימין, למד בישיבות בשומרון ובחר לעזוב את הרי השומרון ללכת בדרך של חיבורים, הצטרף לקיבוץ כרם שלום וחייו ביטאו אמת גדולה ושלום ואת ההבנה שכולנו יכולים לחיות ביחד. את הבוקר שלו הוא היה פותח בחברותא עם אברך יהודי, במשך היום הוא היה מטפל בפגועי נפש ובערב הוא היה יושב עם חברים בקיבוץ. הוא חי את עם ישראל, הוא אהב את זה, הייתה לו אהבה כנה וחיבור כן לעם, במותו הוא סמל למסירות שלנו אחד עבור השני, הוא נפל בקרב בהגנה על הקיבוץ. כשאנחנו ליווינו את ידידיה למנוחות בהר הרצל החברים שלי בגדוד המילואים נערכו בגבול הצפון למערכה. לאחר השבעה הייתה תקופה ארוכה של חיבוטים והתלבטויות האם לחזור לשרת במילואים או לא ולקראת הסבב השני של המילואים החלטנו שבתקופה כל כך קריטית אי אפשר לעמוד מנגד והחלטתי לחזור. יצרתי קשר עם המפקדים ולהפתעתי הרבה התברר שהסוללה שבה אני משרת כבר לא מגדרית. כיהודי שמנהיג את חייו על פי תורתנו, מסורת אבותינו, שאלתי רב האם לחזור ולשרת ביחידה לא מגדרית, התשובה הייתה של הרב הייתה ברורה וחדה, לא. קשה להעביר את ההרגשה. אנחנו כל כך רוצים להיות שותפים, צבא ההגנה לישראל העמיד אותי, אדם שמשרת שנים במילואים, שיוצא למילואים ומשאיר בבית אישה ושמונה ילדים, שרוצה לקחת חלק במשימה הקדושה וההכרחית, למרות החלל הגדול במשפחה, בשאלה האם להמשיך עם החברים לנשק איתם התאמנתי, שיחד קיימנו בעצמנו את דברי יעקב אבינו, הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי, האם להישאר נאמן לחבורה או להישאר נאמן לאמונה היוקדת, לערכים, לדבר אלוקינו. לי לא היה ספק, אין מצב שאני ממשיך לשרת בניגוד לאמונתי. זו הייתה תחושה באמת קשה. לסבב הראשון לא הגענו בגלל השכול, לסבב השני אני לא יכול להגיע כי צבא ההגנה לישראל לא מאפשר. אז כן, ברוך ה' ניתנה אפשרות לעבור ליחידה אחרת, לסוללה אחרת, ושם אני ממשיך לשרת עד היום. בדילמה הזאת נמצאים רבים מחבריי ביחידות השונות ובמיוחד ביחידות המילואים של תותחנים ששם כבר לפני כמה שנים הייתה מהפכה שאת התוצאות שלה אנחנו אוכלים עכשיו. עוסקים כאן בחדר בשאלה חשובה ורצינית, כיצד מגדילים את מעגל המשרתים, אבל לפני זה חובה עלינו לשאול כיצד אנו מאפשרים למי שמשרת ולמי שאנחנו רוצים שישרת את התנאים ואת הזכויות לחיות על פי אורחות חייו, על פי אמונתו, על פי אמונת העם הקדוש הזה בן אלפי שנים. האם צבא ההגנה לישראל דואג בכל הרצינות לציבור התורני הגדול שכן משרת? מריבוי המקרים והדילמות שעלו ועולים במהלך המלחמה האחרונה זה מעורר ספק גדול, ספק כבד. כיום הצבא מאפשר לחייל דתי פלוגה מגדרית, וכמו שאני הייתי צריך לעבור בשביל זה ממקום למקום, האם זה מספיק? בסבב המילואים הקודם שלנו ישבה אחת הפלוגות יחד עם פלוגת המפקדה במוצב קטן, לא היו שם את התנאים המתאימים לבנות המפקדה. היו במוצב יותר בנות מאשר שטחי מגורים ייעודיים לבנות ונוצרה מורכבות. כשנמצאים בתנאי שטח ממש לא מצליחים לשמור על הכללים. זה לא עובד. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנשים היו באושוויץ ושמרו על הכללים, מי שרוצה להיות דתי שיהיה דתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, זה משפחה שכולה, מה זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה. גברת, אני לא רוצה להתחיל להוציא, לא להפריע. הוא לא מפריע לי, הוא בטח לא מפריע לך. ממתי גם מפריעים פה למשפחות? ראית אותי מפריע אי פעם למשפחה? מה זה? בבקשה, אדוני, תמשיך. << אורח >> אריאל רוזנברג: << אורח >> בהרבה עניינים ההתנהלות שלנו היא גדודית, צריך גדודים מגדריים. לפני שאתם מדברים על גיוס לחרדים, לציבור החרדי שצריך להתגייס, לכל הפחות גדודים מגדריים. היוהל"ם מקדמת בכל הכוח עירוב מגדרי ובדרך דוחקים את רגלינו, אותנו שמשרתים את העם ואת המדינה בכל ליבנו ובכל נפשנו כפשוטו, במחיר של לשלם חיים, אבל דוחקים את רגלינו. בתוך היחידה בה אני משרת אנחנו חיים באהבה גדולה אנשים שונים, מרקעים שונים, בטח כל עם ישראל נמצאים שם מקצה לקצה וההצלחה והיחד נוצרים בזכות הכבוד של כל אחד לאורחות חייו של השני. מדינת ישראל כולה צריכה להתנהל בכבוד לכל מגזר ומגזר ובבית הזה מוטל עלינו לעגן את הכבוד בנהלים וחוקים, בלי זה זה לא יעבוד. בקצרה אני אזכיר עוד שתי נקודות שקשורות לזה ואסיים. בחיל תותחנים החליטו לפני מספר שנים ששום גדוד לא יהיה מגדרי. לא יודע מה הבעיה של חצי ככה חצי ככה, אין לי מושג. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש סוללה ואפשר לשמור. יש פשוט לוחמות שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ככה זה, כשאין חרדים יש לוחמות. << אורח >> אריאל רוזנברג: << אורח >> פשוט צימקו ודחקו את הציבור הדתי, את בני הישיבות, החוצה. במלחמה האחרונה התגלה שיש בכך בעיה גדולה. אם למשל 30 חיילים נקלטו לגדוד מילואים, כנראה שבגיל 37-36 15 מתוכם ימשיכו לשרת במילואים, אבל אם נקלטו 30 חיילות, מעטות החיילות שימשיכו לשרת עד גיל 30. מה שאני רואה זה התמודדות גדולה עם חוסרים באותם תפקידים שמאיישים אותם בסדיר בנות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני מוכרחה להגיב על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברים, מה קרה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל הדמוקרטים עכשיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, להגיב עניינית ומקצועית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל תנו לו לסיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, כשאני אחליט. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל הדמוקרטים עכשיו קופצים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, רק עניינית ומקצועית. << אורח >> אריאל רוזנברג: << אורח >> לי יש משפחה חרדית ענפה. כאשר בן משפחה חרדי שואל אותי האם הצבא מוכן וערוך לגייס אותו תוך כבוד אמיתי לאורחות חייו, לצערי אני אומר לו שהצבא לא מוכן ולא ערוך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחשמונאים אין נשים. הנשים זה הפתרון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא מביע את דעתו, אם הצבא ירצה יוכל להגיב. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אבל שגם יפרט למה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא מביע את דעתו, יש פה הצבא, הצבא ירצה להגיב, בבקשה. לא להפריע לו, אבל בוא נסכם, אדוני, אני לא אוהב לקצר למשפחות, אבל בוא נמשיך. << אורח >> אריאל רוזנברג: << אורח >> הפתח להרחבת מעגל המשרתים הוא כבוד, נתינת מקום ולא כפייה ודורסנות. יש בציבור החרדי הרבה הערכה ושייכות למצווה הקדושה הזאת והכפייה רק מרחיקה. אני אסיים בפסוקי התורה שקיבלנו לפני 3,000 שנה ואיתם אנחנו הולכים באש ובמים שעוסקים במלחמה ועוסקים גם בנושא של הצניעות במלחמה, כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע. כִּי יְהוָה אֱלֹקיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. אסף חלמיש, בבקשה. << אורח >> אסף חלמיש: << אורח >> אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. קודם כל אני רוצה להודות על היחס שאתם נותנים למשפחות השכולות, שמענו גם עכשיו כמה שאתה מקפיד לשמור עלינו ולשמוע. אני רק מקווה ומבקש שגם תקשיבו. קשה לי כאן, אבל לא יכולתי שלא לבוא. אני כבר ימים ולילות מסתובב בלב כבד, חושב מה לומר, מה אפשר לומר שעוד לא שמעתם, יש פה עשרות ועדות כבר. שמעתם שזו פעם ראשונה שבחוק מפלים בין דם לדם, שמעתם שאין סתירה בין תורה לבין גיוס, שלימוד התורה הוא חשוב, ששוב אנחנו מלבים שנאה, שניתן לגייס בכוח. כן, ניתן לגייס בכוח כי כל החוקים שלנו הם לא וולונטריים, וכן, צריך גם לחנך, החינוך חשוב, צריך לחנך לאהבת הארץ, לערבות הדדית, למסורת, לתורה. אולי גם להזכיר שב-7 באוקטובר, אילולא אותם מחבלים היו נעצרים על ידי כיתות הכוננות ואנשים פרטיים שרצו עם הנשק וגם הצבא, הם היו מגיעים גם לתל אביב, גם לבני ברק, והיו רוצחים ושורפים ואונסים בלי להתחשב, לא בדת ולא באמונה ולא בפטור ולא בדחייה. ועוד משהו, אני חושב שמי שלא מוכן לתת דם, שלא יבקש דמים. והכול נאמר ואתם דוהרים להעביר את החוק. לא ניתן ליפות את החוק הזה, לא ניתן להכשיר את השרץ, וזה מעסיק אותי יום ולילה. ושלשום, לפני יומיים, חלמתי חלום. על זה אני מודה לכם, כי זה אולי בזכותכם, בחלום הופיע בני זהר בגיל צעיר, לפני שהתגייס, לפני שנהרג בלבנון, ואני נופל על צווארו והוא על צווארי ואני מלטף את פניו והוא מלטף את פניי, ואני שטוף דמעות ואני מתעורר שטוף דמעות ואז אני נזכר בכם ובחוק הזה ופתאום אני מבין, דמעות האושר על הפגישה עם הבן מתחלפות בדמעות של צער, בדמעות של כאב, עליכם, על היהודים, על החרדים, על זה שחשבתי שאין לכם לב, שאתם לא מבינים, אבל טעיתי. טעיתי, חשבתי שלא אכפת לכם, לא מהחיילים, לא מהנופלים, לא מהפצועים והנכים והמילואימניקים והיתומים, חשבתי שאין לכם לב, שלא אכפת לכם, אבל בעקבות אותו חלום הבנתי שלא רק שאין לכם לב, אין לכם אלוהים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים. נעבור לחברי הכנסת. יש לי פה את הרשימה. שרון, רצית להגיב קודם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד כמה דברים. אני רוצה להגיד, אדוני - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, אחרי שרון ניר, בחור יום ההולדת, טוב שהזכרת לי. בבקשה, שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה רק לגופם של דברים כי הוזכרו כאן נשים לוחמות. אני רוצה לומר לפרוטוקול ש-21% מהכוח הלוחם בצה"ל זה לוחמות ולוחמות היום הן הפתרון, הן לא הבעיה, הן בדיוק הפתרון לפערי כוח האדם שעולים פה חדשות לבקרים, הן לא באג, הן פיצ'ר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, להגיב, בקצרה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי נאמר שצריך להזיז. הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד זה שלוחמות, להבדיל מהרצון לקבוע פה בחוק ובחובה את חובת השירות, לוחמות על אף שבחוק הן צריכות להתנדב ולעשות עוד חודשי שירות נוספים, הן מתנדבות כדי להיות לוחמות. אז ראוי שבבית הזה ובכל דיון שזה ייאמר כבודן יישמר, ואני עומדת על כבודן ואני רוצה מכאן להצדיע לכל הלוחמות שהשתתפו בכל המערכות בישראל. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולסעיף עצמו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לסעיף עצמו אני התייחסתי מקודם, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו מצדיעים ללוחמות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, אני ביקשתי ממך להתייחס לנתונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יום הולדת קודם. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אנחנו ברוך ה' זוכים כבר 26 שנים להיות הגוף המרכזי במדינה שמתעסק בליווי של חיילים חרדים וגיוס של אותם חרדים וליווי שלהם אחר כך בהשתלבות שלהם באזרחות. קודם כל אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, וחברי הוועדה, ישבתי פה גם בשבוע שעבר וגם היום, על הניסיון לדון, למצוא נוסחה של חוק. חובה שיהיה חוק, החוק לא יהיה מושלם, אנחנו בטוחים בזה ששום דבר לא יהיה מושלם. בבית יהודי יש מזוזה בפתח, אז יש מחלוקת בראשונים האם המזוזה עומדת או שוכבת, אז במקום להחליט אם היא עומדת או שוכבת הפתרון זה לעשות באמצע. מצאו פתרון. אין אף דעה כזאת וזה המנהג. אז לפעמים צריך למצוא את הפתרון. אנחנו כעמותת נצח יהודה רוצים לגעת בכמה נקודות בחוק שמבחינתנו הן קריטיות שיהיו בחוק, יותר לדבר על עשה טוב, פחות על סור מרע, שהוא גם מאוד מאוד חשוב. אז קודם כל יש צורך בהסדרה של פקודות ואכיפתן בתוך מסגרת החוק, איך מבקרים שהפקודות יתקיימו. דיברו פה על צורך בעמידה של כל הנהלים שהבטיחו לאותם חיילים וצריך לראות איך עושים את זה דרך ועדת משנה או דרך כזו או אחרת שייכנס בבסיס החוק, איך מבקרים שבאמת הדברים יקרו כמו שצריך, כי הבטחנו וזה גם צודק שככה יהיה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש סעיף כזה שמדבר על ועדה. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> נכון, יש סעיף שמדבר על איזה שהיא ועדה שתוקם, שהוועדה הזאת תיתן סנקציות על כביכול - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא סנקציות, יכול להיות שהיא גם תיתן צל"ש, אבל היא תבדוק אם זה עובד. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> היא תבדוק. נכון שתוקם ועדה כזאת שתיתן גם פתרונות וגם בקרה, אבל זה ועדות משנה בכנסת שיודעות לעשות את זה. דבר שני זה גיבוש של תוכנית ממשלתית רב-משרדית, רב שנתית, שתיכנס לבסיס החוק כי התוכנית הזאת מחויבת על ידי משרד החינוך, משרד הכלכלה וכו', ויש צורך להכניס את נושא האחוזים של כמות החיילים שיתגייסו במסגרות הלוחמות, זה דבר שלא נכנס בחוק. אנחנו חושבים שצריך שיהיה לפחות 30%. וגם השירות האזרחי הביטחוני, שהוא מבורך וטוב, יוגבל מגיל 26 ומעלה, כי אנחנו מלווים לוחמים ואנחנו באמת צריכים לוחמים. אני אומר את הדברים דווקא, כי גם אני וגם העובדים אצלנו בעמותה, אני מחליף פה את מנכ"ל העמותה יוסי לוי שנמצא עכשיו בחו"ל בשביל לגייס כספים לפעילות העמותה, ואני אחרי 756 ימי מילואים ויוסי כמנכ"ל - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הצבא לא מממן את הפעילות הזאת? צריכים להביא כסף מבחוץ? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אנחנו עמותה שממומנת על ידי פילנתרופים ברובה, דוד הגר, הנרי סטיב, כל מיני. יש גם משרדי ממשלה שאיתם אנחנו עובדים, מכינות, ישיבות הסדר, וגם משרד הביטחון שאנחנו ספק מורשה שלו, שאנחנו אמנם דרכו מקבלים תקציב, אבל לא רוב התקציב. אני רק אגיד לסיום, אני אומר את הדברים מתוך אחריות ומתוך ידיעה שאנשי המילואים הרבה פעמים מדברים, אז גם אנחנו אנשי מילואים ואנחנו מדברים מתוך אחריות. הדבר האחרון שחשוב זה נושא ישיבות ההסדר שעלה פה כמה פעמים, יש צורך וחובה להסדיר את הנושא הזה, כולל הלימודים שהם לומדים תוך כדי הלימודים, כי עכשיו איך שהחוק מנוסח תהיה בעיה עם הדבר, יש צורך להכניס את הדבר הזה גם כן כדי שהחוק הזה יהיה גם טוב. אנחנו מדברים על ישיבות הסדר חרדיות כמובן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. רוץ הביתה, מזל טוב מכולנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול למסור לאשתך מזל טוב בשידור. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> תודה רבה. אז מזל טוב לאשתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משה טוב פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, בהמשך לבקשתי מאתמול, הבנתי מהצבא שיש נתונים. אני מזכיר, התקיים כאן דיון לגבי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה שנישאר בסעיף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסעיף, כמו בסעיף המטרה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואתה יודע שנר ראשון של חנוכה מתקרב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר, רק שהדיון יהיה בסופו של דבר מבוסס נתונים. היות שהוצגו כאן בוועדה נתונים, אך נאמר אתמול שעצם ההגדרה מיהו חרדי, יש לה הטיה כי היא בנויה על נתוני מערכת החינוך ונתוני מערכת החינוך הם חלקיים או לא מלאים, אז יש לצבא תשובה לשאלה שעלתה אתמול, אני מציע שנשמע מהצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז, לקראת סוף הדיון נחזור אליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר שאני הייתי כבר פעמיים בזכות דיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, אני לא זוכר, אתה זוכר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז אני אזכיר לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מעניק את זה לחילי. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. בעניין סעיף השירות האזרחי, ראיתי גם את חוות הדעת של היועצת המשפטית, אני מנסה בכלל להבין למה זה פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הסעיף הזה? << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה בכלל שירות אזרחי. הרי זה מעיד, שוב, על ההתרחקות בין הצורך לבין החוק הזה. הרי אין בהגדרה כמה לוחמים, כמה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יודע שזה היה, אתה זוכר את זה. אתה מכיר את התיקון ואתה יודע מי היה בכתיבה הראשונה ואתה יודע שזה אישיות פוליטית או איש פוליטי שאתה עדיין תומך בו. אני לא מבין את ה'למה זה מופיע?' אני מנסה להבין עד כמה אפשר, חילי יקר, להרחיק לכת. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בועז יקר. מה הבעיה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה, זה מפתיע אותך שזה כתוב שם? הרי זה תיקון 26. בוא נתחיל מהתחלה - - - << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, אתה שוב רוצה לחזור להיסטוריה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל על הזמן. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, אתה החזרת עכשיו אחורה. אתה רוצה לחזור אחורה או לא, בועז? מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה אומר שאתה מופתע למה זה מופיע, ואני עונה לך, אני מופתע שאתה מופתע. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא אמרתי את המילה מופתע, אמרתי שאני לא מבין למה זה מופיע. הרי אל מול הצורך צה"ל הציג שוב ושוב, שי, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, זה הצורך. אל מול זה החוק הזה בין השאר אמור לתת מענה. אז אחת, גם אין פה הגדרה של לוחמים, דיברנו על זה, טרם קיבלנו תשובה. נכון שהצבא אמר שיש בעיה לקבוע מראש יעד של לוחמים, אבל גם שי אמר, נגיד כשאתה אומר עד גיל 26 ממילא ברור שתוכל לייצר שם פחות לוחמים, אז יש גם לזה יכולת לתת מענים. אם תוריד את הגיל, כולנו מבינים שחבר'ה שמגיעים בגיל 25 - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל דבר על השירות האזרחי, על זה דיברת. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני אומר, לאט לאט אתה מכרסם. השירות האזרחי, אני בעד שירות אזרחי, אבל גם ראובן באחד הדיונים הראשונים הציג את הנתונים, צריך גם לדעת, גם לזה לא באים הרבה, אבל בכל מקרה זה עניין חשוב איך מגבירים יותר חבר'ה שישרתו. אני מכיר שפעם הייתה גם בעיה של תקנים, זה דבר שלגמרי חייב פתרון, הוא פשוט לא נוגע לפה. אם המטרה היא לצמצם את אי השוויון בלוחמים אל מול הצרכים של היום, שירות אזרחי פשוט לא רלוונטי לחוק הזה. אפשר להמשיך לחזור להיסטוריה ולדבר שוב על 7 באוקטובר וחוק הגישור ושירות ישראלי, אתה לא רוצה את זה פה. אז בוא נהיה מאוד ממוקדים, איך שירות אזרחי אל מול הצורך של לוחמים דחוף לצה"ל קשור. תסביר לי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רק אשאל שאלה, חילי, לא בהתרסה, למה זה בכלל היה בחוק שקידמתם? אם זה רכיב שאין לו שום משמעות לצורכי גיוס, זה לא משנה לפני ה-7 באוקטובר או אחרי, בגלל ששם המספרים היו אחרים ופה אמורים להיות מספרים אחרים, אבל אם הרכיב הזה לא קשור אז למה הוא היה בחוק שלכם? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי התכליות היו שונות לפני ה-7 באוקטובר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגידו לי, אחיי ואחיותיי הדמוקרטיים, תרגילו את האוזניים שלכם לשמוע גם דעה אחרת, שאלתי אותו שאלה, תנו לשמוע את התשובה. ד-מו-קרט-יה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם לא מסוגלים. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא מסוגלים? הוא שאל אני אענה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> להגיד את זה באידיש דמוקרטיה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אומר לא מסוגלים, אתה לא מסוגל לשמוע את זה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? הוא שאל אותי שאלה, אני רוצה לענות. יעקב, שאלת אותי שאלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, ואתה יודע כמה אני מכבד אותך. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה הדדי לגמרי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון, וזה לא הולך להשתנות. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ענייני לגמרי. אני אסביר. בועז, אני יכול לענות לו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא עונה לו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואני רוצה להשלים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה רוצה לעשות פה דו שיח? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא דו שיח, אני רק רציתי את התשובה על הדבר הזה. בקצרה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה. היה מתווה של חוק שירות ישראלי, יעקב דווקא מכיר אותו, הוא כלל בין השאר את ההיבט האזרחי כי תפיסתו הייתה שכל אזרח ישראלי, אגב גם יהודי, גם ערבי, גם דתי וחילוני וחרדי, צריך לשרת את המדינה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה על התשובה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, זו רשות הדיבור שלי. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלת שאלה. ואז היה בינתיים חוק גישור ואז היה עניין של 7 באוקטובר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> טוב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה נראה כאילו אתה לא רוצה את התשובה, יעקב, רצית רק לשאול את השאלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה את התשובה. ממש לא, אדוני המחנך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה שאתה מדבר עליו, קראו לזה שירות לאומי שהיה מאוד רחב. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היה חוק שירות ישראלי שבבסיסו אומר כל אחד משרת, בלי יעדים, בלי כלום, כולם משרתים. אגב אין בעיה לחזור אליו אם רוצים, כולם משרתים, ואז או שירות אזרחי או שירות צבאי. אבל אל מול היעד, אל מול הצורך של 12,000 לוחמים, תגיד לי, יעקב, איך זה עוזר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הבנתי וידעתי גם התשובה שתגיד, ואני רוצה רק לומר לך, אנחנו בחברותא עכשיו, חוק השירות האזרחי, מה שדיברתם, דיברתם עליו כשלב הבא, לא דיברתם על עכשיו. החוק שאתם הגשתם היה חוק לצורך גיוס, ולכן אני שואל עוד פעם, ועדיין לא מקבל את התשובה, ואני לא רוצה אותה עכשיו, לא אכפת לי גם לשמוע את זה בארבע עיניים וגם בשמונה עיניים, אבל איך הרכיב הזה קשור לחוק הגיוס שהוגש על ידכם אם אתה לא מבין מה הוא עושה פה היום? << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז שוב אני אסביר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה בארבע עיניים? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חילי, תן לי דקה. אתה אומר, דיברנו גם שיהיו חלק שיתגייסו וחלק שיעשו שירות גדול, כולל ערבים, כולל כל אזרחי ישראל, זו תוכנית גדולה, זה היה שלב ב' שלכם. הוא לא קשור לשלב א' של חוק גיוס שאתם הגשתם. ולכן אם הרכיב, כמו שאמרת מקודם, אתה לא מבין מה הוא עושה בחוק הזה, אותו דבר אני לא מבין מה הוא עשה בחוק אצלכם. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרתי, הוא לא רלוונטי אל מול 12,000 לוחמים שחסרים. זה העניין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני עניתי על זה גם מקודם, המספרים אחרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא בשתי מילים, 7 באוקטובר. 7 באוקטובר, 7 באוקטובר, זהו. לא צריך יותר מזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה גם מדהים איך חבר הכנסת אשר לא מכיר מה קרה ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, אני ודאי לא מכיר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, הוא לא אמר את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני ודאי לא מכיר, איך אני אכיר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> באמת איך תכיר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם היו מספרים לי את זה באידיש הייתי מכיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא עברת את ה-7 באוקטובר. זו האמת, יעקב. אמרתי לך את זה כבר, אתה לא עברת ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר את זה ותפסיקו עם הציניות הזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מכיר כלום. אני אומר את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתם פשוט אנשים צבועים שלא מסוגלים לתת לאף אחד לדבר חוץ ממכם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, בסדר. אתה לא עברת את ה-7 באוקטובר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אותך לא מעניין חייל אחד שיתייצב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, בסדר. אתה לא מכיר לוחמים, אתה לא מכיר פצועים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה את הממשלה בעניין הזה, זה מה שאתה רוצה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מכיר כלום. אתה חי לך בשאנטי שלך בבני ברק ולא עברת את ה-7 באוקטובר, יעקב, ואז שואלים אותך, מה ההבדל, מה קרה? << דובר >> קריאה: << דובר >> להם לא קרה שום דבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להתייחס לנקודה אחת, הנושא הזה של השירות האזרחי בקטע הלא שוויוני. יש הרבה דברים שקיימים דווקא בחוק שירות ביטחון, אם זה הסדר ודברים אחרים, הסדר כזה או הסדר אחר, וגם הדבר הזה שהיה פה מימים ימימה בנושא של שירות אזרחי, שהוא היה הרבה יותר רחב, לא דובר על ביטחוני וכו', אז לבוא ולומר היום שהדבר הזה, אין לו זכות קיום כי הוא לא שוויוני באופן מלא, לדעתי, אני לא משפטן דגול, אבל זה פה משהו שהוא לא מובן, כי אתה מסתכל ימינה, אתה שומע על ההסדר הזה, ומסתכל שמאלה ואתה שומע על ההסדר הזה, כל הדברים האלה הם לא שוויוניים בסך הכול. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יעקב, כל ההסדרים האלה הם במסגרת השירות הצבאי ויש הבדל עמוק בין מסגרת החוק - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מכיר את התשובה הזאת, גברתי היועצת המשפטית, שאני מכבד אותך מאוד, אני מכיר את התשובה הזאת, עדיין כשאתה סופר את הימים שהוא נמצא בשוחות או ההוא נמצא בשוחות, זה לא שוויוני. כך אני למדתי בלי ליבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור, גם בצנחנים ובגולני לא תמיד נמצאים אותם ימים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ולכן ברור שגם שירות אזרחי-ביטחוני יכול להיות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יעקב אשר, הבנו, מיצית, הרי לא נגמור עם זה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני לא אחזור על דבריי מן הישיבה הקודמת, רק שלוש הערות קצרות. כתשובה לחברנו יעקב אשר, אני לא כתבתי את החוק המקורי, לא הצבעתי בעד החוק המקורי, אין לי שום עניין להגן על החוק המקורי, השאלה למה היה שם שירות לאומי, כי התכלית הייתה, בלתי מוסתרת אגב, תעסוקה. היו ימים אחרים והיו זמנים אחרים. דבר שני, כמו שכבר ציינתי, בחוק הנוכחי אין שום סיבה הגיונית שבעולם שיהיה משהו שקשור לשירות אזרחי, שירות לאומי, שירות ביטחוני, מה שזה לא יהיה. כל מה שהוא לא גיוס לצה"ל עם דגש על לוחמים ותומכי לחימה, אני לא מבין איך זה פותר את הבעיות שהתכנסנו לפתור. ודבר אחרון, חילי, התשובה שלי אליך, אני אמרתי בדיון הקודם, גם אם זה לא מנומס, שיכול להיות שזאת עז שיוציאו בסופו של דבר שנהיה מרוצים שניהלנו מאבק רציני והצלחנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה עדר, לא עיזים. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> דבר אחרון שאני רוצה לומר, כי זה עולה כל פעם, והיה עולה עוד 100 פעמים ומצטטים כולם את חברנו, בלי מרכאות, שי טייב שאמר שיש לו קושי להגדיר בדיוק כמה לוחמים וכמה תומכי לחימה, ולכן אולי נלך לפי הגילאים. שי, אמרת את זה גם לי בזמנו, אני לא מתווכח, אתה המומחה, אבל בעיניי אין שום קושי. כשאתה צריך 20 אנשים לקורס טיס אתה לא אומר למח"א: אבל אין לי בדיוק כרגע 20 שמתאימים לקורס טיס. באים 50, באים 100, באים 200, באים 500, באים כמה שצריך עד שאתה מוצא את ה-20 שמתאימים לקורס טיס. מכיוון שהפוטנציאל כרגע הוא יותר מ-80,000 מלש"בים, אז אם אתה צריך למצוא 1,000, 2,000, אני לא מדבר איתך על מספרים אסטרונומיים, 3,000 לוחמים ותומכי לחימה מתוך המכסה הנמוכה ביותר, אז אתה מזמן מן הציבור החרדי יותר ויותר ויותר מתייצבים עד שאתה מגיע לאנשים עם פרופיל מתאים וקב"א מתאימה להיות לוחמים ותומכי לחימה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אנשים מנהלים פה בחוק שמוצע מנגנון של דיחוי, אני לא מזמן אף אחד. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> שי, לא אמרתי את זה כאיזה שהיא האשמה כלפיך, אני אומר את זה לנו כמחוקקים. אם מתייצבים מספיק אנשים בלשכות הגיוס ומהם אתה בוחר לא רק מי שהואילו בטובם לתת לך, גם אם הוא הכי הכי כשיר להיות, לא רוצה לפגוע באף מקצוע, אתה בודק את האנשים ואתה אומר: אני לא מילאתי את המכסה, עד שאתה מגיע לאותם נתונים שהחוק יקבע. נגיד החוק יקבע שאתה צריך 3,000 תומכי לחימה ולוחמים לפחות אתה לא עוצר את תהליך המיון עד שאתה מגיע לנקודה הזאת. אני אומר את זה לא לך, אני אומר את זה לנו, שאת הדבר הזה אפשר להסדיר בחוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, אני רוצה להתייחס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע, שי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה שי? הוא מתייחס, שנייה, אל תפריע לו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תיכף תשמע למה אני חשבתי שיותר טוב שהוא יתייחס אחריי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, הוא מתייחס, אל תפריע לו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. חבר הכנסת אדלשטיין, אני מתייחס לדברים שאמרת. קודם כל אני רוצה להזכיר כמה דברים מקדמיים. אחת, אנחנו צריכים בעיקר לוחמים ותומכי לחימה, וכל המספרים שאנחנו מדברים עליהם הם שם. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב מה המספר העדכני? אתה יכול לחזור עליו? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אסביר משהו על המספר העדכני, למרות שאני מניח שצריך להסביר את זה עוד פעם. כשאנחנו מדברים על 12,000 אנשים אנחנו לא מדברים במונחים של כמה מתגייסים כל שנה, אלא כמה משרתים נוספים באופן קבוע יש, לכן זה מספר קבוע. כיוון שאנחנו פה מדברים בצבא חובה, יש לו מודל הזנה קבוע, אז ה-12,000 זה אותם 12,000 שמתארים את הצורך של צה"ל לגדול, פלוס הצורך של צה"ל להחזיק גמישות כשהמתאר הוא כל כך עמוס, פלוס לצערי יש גם שחיקה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל המספר הוא 12,000 לוחמים ותומכי לחימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וזה לא כולל את ה-2,000 שמשרתים כבר היום, החרדים. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא, הוא שואל כמה מה-12,000 הם לוחמים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בין 6,000 ל-7,500 לוחמים. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והיתר תומכי לחימה? זה המספר? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ה-12,000 זה תוספת ל-2,000 החרדים לפי ההגדרות שמשרתים כבר היום בצבא, נכון? << אורח >> שי טייב: << אורח >> תוספת לכל המשרתים בצבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז צריך 14,000 חרדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, תוספת של 12,000. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אם אתה אומר 7,000 עם איזה מודל הזנה למילואים זה? תגיד לנו את זה, אני רוצה לדעת כמה ימי מילואים יהיה לאיש מילואים בהינתן 7,000. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רציתי לענות על השאלה של חבר הכנסת אדלשטיין, לקחתם אותי עכשיו לשש שאלות אחרות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תתייחס לשאלה של אדלשטיין. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רק אומר לגבי ה-12,000, אני לא אומר חרדים, לא חרדים, אלא מה צה"ל צריך בחיילים. לכן אני אומר, כל מה שאני אמרתי, כ-12,000, הם תוספת למה שקיים היום בצה"ל. זו הערה ראשונה. הערה שנייה שאני רוצה להגיד, העניין של יעד של 35% או 30% וכן הלאה, אני מזכיר שאני נקבתי ביעד הזה פה כי אמרתי שזה יעד תכנוני שלפיו אני בונה עוד חטיבה ועוד חטיבה ועוד חטיבה וכן הלאה, זאת אומרת אין טיעון בכלל שכל חייל, או שהאינטרס הראשון שלנו הוא לקבל את מי שמגיע ללחימה ולתומכי לחימה כמובן. למה אני סבור באופן מקצועי שהדבר הנכון הוא קביעה של יעדים של גילאים ולאו דווקא יעדים של לוחמים? קודם כל כשאין מנגנון חיצוני, אתה תיארת פה איך אני ממיין לקורס טיס ונותן למח"א, למפקד חיל האוויר, לי יש מנגנון שיבוצי ומיוני ואני יודע להגיד מה הפרופיל, מי הבן אדם וכן הלאה. אין גוף חיצוני, חרדי או לא חרדי, שיש לו מנגנון מיוני שיכול להגיד לי: תשמע, שלח אותו ללחימה, זה הפרופיל וכן הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, תסביר את זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אומר, אפשר להגיד כולם יבואו, אפשר ללכת לשיטה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, יבוא אביגדור, אני אגיד אביגדור לא מתאים ללחימה, תחזור למקום אחר, לא מתאים, תחזור למקום אחר, עד שאני מגיע ליעד. זאת שיטה אחת. אני התייחסתי לעניין הזה שאם החוק הזה או המתווה הזה יצליח ויגיעו 8,160 אני רוצה למצות אותם למקום הנכון ואין מישהו אחר שיכול להגיד לי: תשמע, את ה-8,160 האלה, הציבור החרדי עשה להם מיון מקדים ואמר לך כמה מתוכם יכולים להיות לוחמים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתה אומר לנו? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני בדיוק מסביר מה אני אומר. אני אומר ואמרתי וחזרתי ואמרתי גם לחבר הכנסת אדלשטיין כשנפגשנו וגם ליושב ראש ביסמוט, שאני חושב מקצועית שהמנגנון הנכון ביותר כדי להבטיח שיש יכולת לעמוד במספרים הוא מנגנון של גילאים. ברגע שמגיעים למנגנון של גילאים, נניח אני אומר עד גיל 20 אני צריך X אחוזים, אני לא רוצה לנקוב, עד גיל 22 Y אחוזים וכן הלאה, אני יודע להפעיל על המנגנון הזה, בוודאי שזה ישתפר ככל שיעבור הזמן, סטטיסטיקה. אני יודע להעריך כמה מבני ה-18 עד 20 הם בעלי פרופיל קרבי, אני יודע גם בציבור החרדי להעריך, כי יש סטטיסטיקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נגיע לסוגיה הזאת כשנגיע ליעדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו סוגיה מאוד חשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע שהיא חשובה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זו סוגיית ליבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור, אבל נגיע לזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז זה אומר שאתה צריך הרבה מאוד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני יודע לחשב את זה, רק אמרתי שזאת השיטה המקצועית הנכונה להשאיר לממיין – אני רוצה גם להגיד שבהחלטות של איפה לשבץ בן אדם, בוודאי שהלחימה ראשון, אבל אתם יודעים, חבר הכנסת שטרן וחבר הכנסת אדלשטיין, שאם יגיע עכשיו גאון בתפקיד של סייבר או עתודאי, גם אם יש לו פרופיל קרבי יכול להיות שאני אשלח אותו לעתודה ואז יבוא הציבור החרדי ויגיד: לא הבנתי, אני שלחתי לך בן אדם עם פרופיל קרבי, למה שמת אותו בתפקיד הזה? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אבל מה זה יבוא הציבור החרדי? הוא מתייצב כמלש"ב, צה"ל עושה איתו מה ש - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל אתה רוצה שזה יהיה קהל היעד של לוחמים, זה מה שאני מסביר. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתה רוצה להגדיל את הבריכה בגיל הרלוונטי כדי להגדיל את הסטטיסטיקה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, להגדיר את הדבר הזה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר 26-25 לא רלוונטי לך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי שהוא לא רלוונטי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק נגיד לפרוטוקול שבשום דרך 8,160 לא מתחבר ליעד של 12,000, אבל גם לא ליעד של 7,000 לוחמים, בהינתן שיש על זה פיחות על פיחות על פיחות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הגענו פה לנושא שמן הסתם אנחנו נחזור אליו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יצא לך פה איזה 50,000 לדעתי, גרוסו מודו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו נחזור לזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צריך בערך 50,000 מתגייסים כדי לעמוד ב-12,000 לוחמים ותומכי לחימה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רוצה, ברשותכם, להגיד מילה על ההערה שנאמרה פה על היכולת של הצבא לקלוט וכן הלאה דרך העניין של הנשים. קודם כל הייתה פה אמירה שהמהפכה שאנחנו אוכלים עכשיו עם הנשים הלוחמות וכן הלאה. הנשים הלוחמות עלו ב-12 השנים האחרונות מ-500 ל-5,000. הן כוח מבצעי, הן לא אג'נדות. לא צריך למחוא לי כפיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הן צורך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה עניין של צורך מבצעי, ואני גם פה מצדיע להן, גם מצדיע ללוחמים הגברים וגם מצדיע לנשים הלוחמות וכן הלאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם שמו לב ל-7 באוקטובר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ואני רוצה להגיד על הדבר הזה, תוארה פה סיטואציה עם חיל התותחנים. נכון, היה שינוי בחיל התותחנים, עדיין בחור דתי, כמו הדוגמה שנתת, כבודו, לעניין הזה, שביקש לעבור לפלוגה מגדרית שלפי פקודת השירות המשותף הוא יכול לעבור - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא עצמו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נכון, הוא נתן את הדוגמה על עצמו. עדיין חייל שבא ואומר שהוא רוצה לשרת במסגרת מגדרית בלבד והוא חייל דתי, האמינו לי, יש הרבה מאוד התאמות. האם הכול מושלם? לא תמיד הכול מושלם ותמיד צריך לתקן, אבל אני מבקש להסיר את הדבר הזה שכל הזמן חוזרים פה ואומרים שצה"ל לא ערוך לקלוט את אלה אז הוא לא ערוך לקלוט את אלה. הדברים שאנחנו עושים בעולם החרדים הם עוד שני קליקים קדימה ואני חושב שאנחנו מתקדמים בצעדים מאוד יפים בזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה דתיים יש שסגורים במינהל החרדים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק במשפט האחרון של שי, אני רוצה להזכיר שבמודל הכללי אתה מגייס בעיקר בגילאי 18, 19, 20, ולמרות זאת מכל 100 מתגייסים יש לך כ-70-60 תומכי לחימה ולוחמים ולכן המספרים, גם כשאתה תיתן לנו את הפרופיל שדיברת עליו הוא צריך להיות כ-20,000 מתגייסים כדי להגיע למספרים האלה. זה דבר אחד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לפערים אתה מתכוון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, כדי לסגור פערים אתה צריך 20,000 מתגייסים. הדבר השני, אני רוצה להגיד גם לחבר אריאל שדיבר פה כל כך יפה, בהמשך למה ששי אמר, שאם עוד ניקח את הנשים הלוחמות מהצבא, הרי זה הדיון שהתכנסנו, איך משלימים את הפערים, ואני צריך להגיד למי שרוצה להוציא את הנשים ולתת לחרדים תנאים, שאז נצטרך 20,000 או 30,000 חרדים לוחמים רק כיוון שנוציא את הנשים מלחימה. כדאי שניקח את זה בחשבון. ועכשיו לתוך ההגדרות, גם אני כמובן לא אחזור על הדברים שנאמרו פה ואמרו גם חבריי משני צדדיי, מה החוק הזה צריך לעשות כאן, במיוחד כשמה שאנחנו אומרים זה שהמטרה היא צמצום אי השוויון. בכל המסלולים שהוצגו כאן. מירי, ברשותך, אני הסתכלתי בחוק שאתם מפנים אליו ב-2014, כיוון שאני הייתי שותף לזה אני אגיד שני דברים שרלוונטיים לדיון הזה ואולי גם צריך לעשות את התיקון, לא בחוק שירות ביטחון, אלא גם בתוך חוק שירות לאומי ואני אגיד למה. שם אנחנו הפכנו או הוספנו את השירות הלאומי שהיה ורצו להביא אז ערבים גם לתוך השירות הלאומי, מאותה תכלית של השתלבות בחברה הישראלית ותרומה, ואז אני אמרתי למה נקרא לזה שירות אזרחי, בוא נקרא לזה לאומי, ואז בכותרת של החוק נוספה המילה לאומי, זאת אומרת זה שירות לאומי אזרחי. דרך אגב, אני בגלל זה הייתי בעד להכניס את שליחי חב"ד שנכנסו לחוק, למעט צפון אמריקה ומערב אירופה, כדי שגם בהם נכיר, עוד פעם כדי שיהיו כמה שיותר שאנחנו יכולים לשים עליהם תווית של שירות לאומי כיוון שזה היה חשוב לכולנו. הבעיה שקרתה בעניין הזה, שבתוך החוק של 2014 נשארה המילה שירות אזרחי וזה כאן. אני מציע כשיגיע הזמן להתייחס לתוכו לתקן את המילה פה אזרחי-ביטחוני כיוון שלאחינו החרדים אין שום בעיה עם לאומיות והם בעד מדינת ישראל ובעד הציונות אז הם בטח ישמחו. זה דבר אחד. הדבר השני, ושלחתם אותנו בסעיף ההגדרות שהקראתם קודם, חוק שירות לאומי אזרחי התשע"ד-2014, שם מוגדר שירות אזרחי-ביטחוני בסעיף 4 עם מקצועות שפה הוציאו אותם ולכן אני חושב שאם כל הדבר הזה בסוף בא לתקן משהו אני בעד שהוא יתקן רק את החוק שם, רק את חוק שירות לאומי אזרחי ולא את החוק הזה, אבל אם גם רוצים בכלל שהוא יתקן את המונחים ושיש פה הגדרה אחרת, לא בהיבט דווקא של הלאומי אזרחי אלא גם בהיבט של מה זה כולל, ששם יש פירוט בסעיף 4, אז צריך לעשות את התיקון גם שם. זה מבחינה פרוצדורלית. מבחינת השוויוניות, כשאני מסתכל על ההגדרות ומה שאני מבין, שאותם שיבוצים באותם שלושה יעדים שמופיעים בחוק של עכשיו, שזה משטרה, שב"כ, מוסד ושב"ס, בכל המקומות האלה הצבא יודע ושם חיילים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בשירות המוכר. חוץ משב"ס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש חיילים שמתגייסים כרגיל, עולים על מדים, נשבעים לחרף את נפשם ואז להקריב את חייהם ואז אנחנו אומרים להם אוקיי, אתה תהיה במשרד של תל אביב של הצבא ואתה תהיה במשרד בתל אביב במשרד הביטחון או בגבעה, או לא משנה איפה, אבל בשורה התחתונה הם באים כלובשי מדים, לא משנה אם כל יום הם לובשים מדים או לא, הגיוס שלהם הוא כחיילים לכל דבר ועיקר. מה שאני אומר כאן, שאם אנחנו רוצים לוודא ולשים שם משהו שיכול לעזור לכוח האדם של הצבא, שדרך אגב הוא לא קרבי ולא תומך לחימה, אז יש לנו כבר את המתכונת הזאת. דרך אגב במספרים ששי מדבר עליהם ממילא נפגוש אותם בבקו"ם, כיוון שכדי להגיע ל-14,000 לוחמים ותומכי לחימה, שזה המספר האמיתי, אנחנו צריכים לגייס במקרה הטוב כ-20,000, ממילא יהיו לך 6,000 שאתה יכול לשים אותם בכל אותם מקומות כתוספת למה שיש לך והם כן עברו את הבקו"ם והם כן נשבעו אמונים לצבא ההגנה לישראל והם לא יפגשו במקומות השירות האלה כאלה שבחוק כאן אנחנו הולכים להגיד להם שמונה שעות שירות ביום. זה לא מתאים, זה משהו אחר לגמרי. זה לא יכול להיות שאותו חייל שאתה שם באותם מקומות, אתה אומר לו: אתה חייל, אתה תגיד לנו כמה שעות תשרת? אתה תשרת יום ולילה ושבת ומה שצריך, ופתאום יבוא לך מישהו ויוציא לך פתק: סליחה, אני במתווה ביסמוט, לא צריך לעשות שבתות ואני צריך לעשות רק - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, לסכם. אתה פה כבר בשש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבקש ממך לסכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני התייעצתי קודם עם היועצת המשפטית, גם של הוועדה וגם של הכנסת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לסכם, חבל על הזמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, רק שיגידו לי שאני לא מדבר לעניין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מדבר לעניין, קדימה, אבל בכל זאת בקצרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אשתדל לקצר. רק אני לא מבטיח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה עושה את זה ועוד דקה מירב כהן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא עושה לי אי נעימות ממירב, לא תצליח בזה. בנושא השני, ומה שאני מבקש באמת זה לסדר את הדברים האלה בהגדרות. ומירי, תיתנו תשובות, גם אם זה יהיה בניגוד לדעתכם שזה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסופו של דבר צריך לראות מה תהיה החלטת הוועדה, כן לכלול את השירות האזרחי-ביטחוני, לא לכלול, ובהתאם לזה אנחנו נסדר את זה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אני כן רוצה להתייחס לשאלה שעלתה גם מהדברים ש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחרי זה דרור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מירי, אני חושב שאין מנוס מבחינה מה אחוז המגויסים לאותם מקומות של חלופת צה"ל מקרב כלל האזרחים במדינה המלש"בים. זה חייב להיכנס לאותה משוואה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה היה בדיון, זה היה משהו כמו 20,000 אל מול 400 במגזר החילוני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צריך לקחת את זה בחלקם היחסי באוכלוסייה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה השאלה? כמה משרתים בשירות המוכר? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי שבלתי ניתן לדון בסוגיית אחוז המתגייסים החרדים לשב"ס, משטרה וכן הלאה מבלי שבוחנים את חלקם היחסי באוכלוסייה של המלש"בים שאינם חרדים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוא נשאל את ראובן. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> השירות המוכר זה לא אצלנו, השירות המוכר זה בצה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אלה שעושים שירות אזרחי והם לא בצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר רוצה לסכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אומר, שגם אם דעתכן לא תתקבל וזה יישאר כן בחוק הזה, אז גם בתוך החוק הזה צריך לתת את הדעת על ההגדרות של מה שדיברתי קודם ולתקן גם בחוק ההוא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הדבר האחרון הלא שוויוני, אני דיברתי קודם ונתתי דוגמאות גם של חירוף הנפש, גם של שעות העבודה שכתובים בחוק שירות לאומי ב-2014, אני אזכיר, יש מי מפקח על השעות ולאן הוא יכול להיכנס, אם זה שירות ביטחוני. זה סעיף ארוך, אני לא רוצה להקריא, מי שירצה אני הבאתי את החוק הזה איתי. אני רק אומר שיש הרבה דברים שיצטרכו לשנות שם מעבר להגדרות שבעיניי לפחות לא יעלה על הדעת שמי שמשרת באותו מקום עם חייל חרדי לובש מדים והוא בא על התקן של שירות לאומי, הוא בארבע יכול להגיד שהוא מחויב לשירות הלאומי שמונה שעות ואתה תאכל אותה, תישאר פה עוד. והנקודה האחרונה, אני חושב שזה לא יכול להיות שאם אנחנו מציעים את האפשרות הזאת, ואני כראש אכ"א קיבלתי המון פניות מאנשים שלא מתאים להם להיות קרביים, בחיים לא נגעתי בזה. כאילו פה אתה נותן פתק – דרך אגב, גם חיילים שאמרו שהם רוצים להיות במשרד הביטחון או במוסד או בשב"כ, חיילים או חיילות, מעולם לא הבטחנו להם את זה ולא נתנו להם את זה. כאן נוצר מסלול שלחלק מהאוכלוסייה, נגיד שיש יוקרה בלהגיד הייתי במוסד או בשב"כ, ואנחנו יודעים שיש סיכוי שיבקשו ממך אחרי זה להישאר שם לעבודה, ויש כאלה שנשארים שם גם מעבר לשירות החובה שלהם, ופתאום את הפריבילגיה הזאת אנחנו שוללים ממי שעבר דרך הבקו"ם ונותנים רק למי שאמר: אני לא רוצה ללבוש מדים, מפני שאחרת הייתי הולך לשם כלובש מדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, אלעזר. מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמובן שהשירות האזרחי-ביטחוני הוא שנתיים ולא שלוש, אין בו מילואים והוא לא עונה על הצרכים הדחופים שהצבא תיאר כאן, ולכן אני חושבת שנכון לאפשר אותו רק אחרי שהצבא מקבל את המענה לצרכים הדחופים שלו. אחרי שהצבא בא על סיפוקו ומקבל את מה שהוא צריך אז אפשר להפנות למקום הזה, אבל הצבא צריך לקבל את הראשוניות. דבר שני שהייתי רוצה לשאול, מירי ויושב ראש הוועדה, נשמח אם תגידו את סדר הדיונים וכמה זמן עומד לרשותנו כי יש פרסומים שאומרים שאתם מקציבים לזה חודשיים ואני אשמח לדעת איפה זה עומד. דבר אחרון, אני אבקש את התייחסות הצבא לפרסום שבעיניי הוא מאוד מטריד, של העיתונאי שי כהן שפרסם שהרב מנחם שפירא, יושב ראש הארגון המפלגתי של דגל התורה לעזרה לעריקים מודה בשיחה עם הורים חרדים: יש לנו הסכם עם המשטרה הצבאית שלא לעצור עריקים בערים החרדיות, התוצאה, כל העצורים הם תלמידי ישיבות ספרדים. האם יש כאלה הסדרים? וכמובן שאם יש דברים כאלה אני חושבת שכל מה שאנחנו מדברים פה הוא מאוד נחמד ותיאורטי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ברור שאין הסדר כזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז חשוב שתוציאו לזה התייחסות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אין אדם כזה בתפקיד הזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהוא עיתונאי רציני, שי כהן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שי כן, אבל אותו בן אדם שאמרת הוא לא בשום תפקיד בדגל התורה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוא מפרסם, אני מתבססת על דברים שפורסמו שבעיניי הם מאוד מטרידים וחשוב שאתם אומרים את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אתם כל היום מתבססים רק על פרסומים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> חשוב שאתם אומרים את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה עד כדי כך שממלא מקום ראש עיריית בני ברק, שקוראים לו מנחם שפירא, שהיה צריך להוציא הודעה שהוא לא אמר מילה בעניין. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אגב הוא אומר: בימים כתיקונם ש"ס פועלת לכנס את המועצה שלה על אירוע כזה ולא נותנת לעסקנים הליטאים לדאוג רק לאנשים שלהם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו זה הקראה של פרקי עיתונות כאילו? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אפשר גם קדיש יתום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק להתייחס למסגרת הדיונים? האם יש לזה מגבלת זמנים שאתם שמים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו מנהלים את הדיון, עוברים סעיף סעיף, כל אחד מקבל את הזמן שלו, החברה האזרחית, זה ייקח את הזמן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כאילו ייקח כמה זמן שייקח, אין מגבלה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את רואה איך זה מתנהל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא שואלת אם אפשר למשוך את זה שמונה חודשים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להבין - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא שאלה שאלה לגיטימית, קיבלה תשובה לגיטימית, הכול טוב. היא שאלה שאלה סופר לגיטימית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לגיטימית מאוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. לגבי השירות אזרחי, קודם כל להזכיר מה שכל הזמן מוזכר פה, בשירות אזרחי לא יכול אותו בחור שרוצה לשרת לשרת בלי אישור של הצבא. זה חייב להיאמר. הוא יכול גם להחזיר אותו בחזרה ולא לקבל אותו בכלל לשירות האזרחי, או שיחליט שהוא רוצה אותו אצלו והוא חושב שהוא יותר טוב אצלו, זה גם נתון בידי הצבא. כולם מדברים על שירות אזרחי, למה צריך אותו, למה לא צריך אותו, בתוך היעדים, לא בתוך היעדים, אז בוא נגיד ככה, אני חושב שהשירות האזרחי-ביטחוני חייב להיות בתוך היעדים. גם אם היו מחשבות אחרות, אני חושב שהשירות האזרחי כיום, א', הוא נותן מענה, אם אנחנו מדברים על המשטרה, אתמול הצבענו על חוק שמשאיל חיילים למשטרה, עדיין לא סיימנו אותו, הוא עבר בקריאה ראשונה, ולכן אני חושב שזה יכול לתת מענה גם במשטרה ו - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מסכים לקדימות לצבא? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מדובר על 10%. אם מדובר על 10% אז זה קדימות של 90%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד פעם, יכול להיות שאותו אחד, בהעדפה שלו הוא רוצה רק שירות אזרחי כי יכול להיות שהוא לא יילך למקום אחר, הצבא אומר שהוא לא מאשר לו שירות אזרחי, הצבא מחליט שהקדימות זה לו או שהוא אומר שהוא לא מתאים לו, מכל מיני סיבות. זה המצב של השירות האזרחי. כשמדברים על ה-7 באוקטובר, מה היה לפני זה, אני תמיד אומר, אנחנו יודעים מה היה ואנחנו יודעים גם מה היה החוק לפני זה ולכן יש חומרות בחוק הזה הקיים. אם אנחנו מדברים על ה-7 באוקטובר, נמצאים פה ארגונים כמו זק"א, בחוק של שירות ביטחוני נמצא גם איחוד הצלה ומד"א שמתנדבים אצלם וכב"ה שיש אצלם גם בשירות האזרחי, אני רוצה להזכיר לכולם שב-7 באוקטובר לאנשים האלה לא קראו, הם באו, יש להם הרוגים, יש להם פצועים, יש משפחות שנפצעו, אנחנו יודעים מה קרה איתם, יש הלומי קרב. אנחנו יודעים על כבאים שהלכו במסגרת עבודתם ולא חזרו, אנחנו מכירים את זה. ואז כולם פרגנו, ופתאום כשאנחנו מדברים לדבר על זה עכשיו אומרים לא לא לא, הם לא ביעדים. אז מה? הם רק ביעדים כשצריך באותו רגע? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה זה קשור? ינון, תסביר לי את המשפט האחרון שלך, אני באמת רוצה להבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משה, אני אסביר לך. איזה משפט לא הבנת? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה היעדים קשורים למהות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אמרתי, גם אמרו פה קודם, צריך שהשירות אזרחי הזה יחסוך גם מהצבא, קודם כל הוא נותן למקומות שבמקום חיילים ייקחו את השירות האזרחי. ואני אומר, אותם אלה כמו זק"א, כמו איחוד הצלה, כמו מד"א, כמו כבאות, שאין חולק שהם באו ב-7 באוקטובר, אף אחד לא קרא להם והם הגיעו, והשאירו פצועים והשאירו הרוגים והשאירו גם יתומים ואלמנות, פתאום אנחנו עכשיו מתעלמים מהם. גם להם מותר להיות ביעדים. אתה יכול להתווכח 10%, 5%, 20%, 30%, אין בעיה, אבל אסור לנו לשכוח שגם אותם אלה צריכים להיות ביעדים. מה קרה, רק ב-7 באוקטובר הם ביעד ועכשיו הם לא ביעדים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז שישימו יעדים לכל המלש"בים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כאלה שאנחנו יודעים, בסדר, הם לא מוכנים כרגע ללכת לצבא, מכל מיני סיבות, זה אומר שיותר קל לו להגיע בלי המדים, זה אומר גם בשב"כ יש בלי מדים. אגב אם מדברים איתי על אי שוויון, ברגע ששמת על עצמך מדים אתה יכול להגיע לקריה, אתה יכול להיות במודיעין, אתה יכול להיות בכל מקום שלא תמיד אתה מסכן את החיים שלך וזה בסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא יבטיחו לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הנושא הזה גם מצמצם את אי השוויון ואפשר להתייחס גם לנושא הזה. לכן השירות האזרחי צריך להיות בפנים גם כחלק מהיעדים. ואנחנו מדברים על השירות האזרחי הביטחוני. אגב גם לגבי הארכה, מה שמירב אמרה, דיבר ראובן ואמר שבחוק החדש כשיביאו אותו יש גם הארכה של הזמנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ינון, הבנתי הכול, רק לא למה זה צריך להיות ביעדים. אם זה חשוב זה חשוב, אבל מה הקשר לצורכי הצבא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול להסביר פעמיים, פעם שלישית זה כבר - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, לא הבנתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אני לא הבנתי למה לבן שלי לא הייתה אפשרות ללכת לכב"ה, למד"א או לכל גוף אחר והוא היה חייב ללכת לצבא. למה זה לא היה ביעדים של הבן שלי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך למה, כי גם בת משפחה פנתה אליי ואמרה לי למה לבן שלה לא הייתה אפשרות, יש לי במשפחה שלי, בני דודים שלי שנמצאים בעזה ובלבנון ואמרו לי למה הבן שלי לא היה במודיעין? למה הבן שלי לא היה בקריה? אני אומר זה אי שוויון, זה כן אותו דבר, זה צמצום של אי שוויון. אתם לא חייבים להסכים, זו הדעה שלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל תגיד לו שהוא יילך לשירות הביטחוני והוא יהיה בקריה, הוא יהיה איפה שהוא ירצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי בזכות דיבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אנחנו צריכים כל הזמן להיזהר מפגיעה באלמנט השוויון. אם אנחנו רוצים לפתוח עוד ערוצים של שירות צבאי שהם יהיו בשירות האזרחי-ביטחוני, צריך לפתוח את זה לכולם, לכל הבנים ולכל הבנות וזה לא צריך להיות בחוק הזה. כי גם הבן שלי אולי היה מעדיף ללכת למד"א או למוסד והוא היה יכול גם עכשיו שתהיה לו עבודה ושהוא לא יצטרך לחפש עבודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וגם את תוכלי לישון יותר טוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם אני אוכל לישון בשקט ולא לפחד מהדפיקה בדלת. זה קודם כל חד משמעית. אבל אני רוצה לומר משהו לאדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, לפני שבועיים ישבנו כאן ועשינו הארכה להוראת שעה לעוד ארבעה חודשים. הסבירו לי שהוראת השעה הזו היא מוצר משלים לחוק גיוס למעל גיל 21, ואם אתה נשוי פלוס ילד אתה עושה 36 שעות של ביטחוני אזרחי ואתה מקבל 4,000, כמעט 5,000 שקל משכורת, אבל הסבירו לי שזה מוצר משלים לחוק גיוס ומי שקובע מי שהולך למסלול הביטחוני אזרחי הוא הפוקד. הפוקד מנהל את האירוע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם בחוק עכשיו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, בשירות האזרחי ביטחוני, אם צה"ל מוותר עליו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, רק אם צה"ל מוותר עליו ומעל גיל 21 וזה מסלול שגם אתה יכול להתפרנס ממנו בכבוד. אתה לא תלמיד ישיבה. החוק הזה מדבר על מי מוגדר תורתו אומנותו ובגין זה הוא יקבל פטור. אנחנו עושים שם גם זה וגם זה ועכשיו כל חרדי שהוא תלמיד ישיבה אז בוא נעשה לו מסלול עוקף שכול. לא, זו לא מטרת החוק. מטרת החוק היא מי תורתו אומנותו, להגדיר, מכסות או יעדים, על זה אנחנו מתווכחים, אבל זה לא עכשיו סידור כולל לכל מי שחובש כיפה שחורה לאן הוא יילך לצבא. אני מרגישה מרומה. לפני שבועיים הצבענו בעד הארכת הוראת השעה הזאת, אתם אמרתם שזה מוצר משלים הפוקד פטר אותו. אני באמת לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא לערבב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כדאי להסביר את זה עוד פעם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת, הם יסבירו לך, זה לא אותו דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לומר, גברתי ואדוני, שהחוק הזה לא אמור ליצור מתווה הוליסטי לתוכנית כבקשתך למה מסלול השירות שאתה עושה למדינה, הוא אמור להגדיר מי תורתו אומנותו ומה היעדים שלהם, מה המכסות שלהם. אנחנו כאילו הולכים הפוך, זה לא יכול להיות, אם אתם פותחים ערוצים נוספים של מסלולי שירות חובה תפתחו אותו לכל אזרחי ישראל. זה פשוט לא מסתדר לי פה, זה נראה לי ממש מוטרף שיש כאן תוכנית כבקשתך, זה לא המצב בקרב החילוניים. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם הדתיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכולם, כל המלש"בים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, מטי. חבר הכנסת בוארון, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין על מה התרעומת, מטי, כשמדברים על 10%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מטרת החוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 10% בלבד שהולכים לשירות ביטחוני. אנחנו רוצים להצליח בחוק הזה להגדיל את הגיוס. אם אנחנו אומרים שסעיף אחד קטן, 10% מסך המתגייסים, ישרתו בשירות ביטחוני שמאפשר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איזה מתגייסים? בוארון, אתה לא מכיר את החוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה אתה מתבלבל את המוח, אלעזר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, שהצבא ינייד אותם, שהצבא יגיד - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אי אפשר לומר דעה אחרת. ד-מו-קרט-יה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא דיבר עוד, תנו לו לדבר. זו דעתו, קוראים לזה כנסת, פרלמנט, דמוקרטיה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים לגייס בארבע השנים הקרובות לפי החוק מעל 30,000 חיילים, הגיוני ביותר. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> 30,000? איך בדיוק? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בארבע שנים. בוא נספור ביחד. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> 23,000 תוך שלוש וחצי שנים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 8,160, ועוד 6,840 ועוד 7,920 ועוד 8 - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לא, 8,000 זה בשנתיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם יבואו בלי סנקציות? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ארבע וחצי שנים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה גם בהגדרה עצמה, השנה הראשונה היא שנה וחצי. בסדר, תוריד לו עוד 4,000, זה הכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבין שחבר הכנסת בוארון אומר דברים שמפריעים או האופוזיציה לא אוהבת, מה לעשות, מותר לשמוע אותו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נספור ביחד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין הבדל גדול, הוא אמר 30,000, זה 25,000. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נספור ביחד לטובת חברי האופוזיציה, אלעזר שטרן שטוען שאני לא מכיר את החוק - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, דיברת על 10%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, זה גם קואליציה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תעשה לי טובה, כשאתה אומר שאני לא מכיר את החוק, לך תלמד את החוק, לך תקרא אותו ולך תחבר את המספרים, כי אתה לא מכיר את החוק. עכשיו אני אקריא לך ואני מבקש שזה לא ייכלל במסגרת הזמן כי אני רוצה לדבר על ה-10%. 8,160 בשנה וחצי הראשונות, לשון החוק שנה, ועוד 6,840 ועוד 7,920 ועוד 8,500. עכשיו אתם רושמים את המספרים? << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> לא, הם לא יבואו ממילא. אם אין סנקציות אף אחד לא יבוא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בארבע וחצי שנים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני עוצר אותך, חבר הכנסת בוארון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, ספרנו בדיוק, עשינו טבלאות, אבל - - - << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> זה לא נכון. בלי סנקציות אף אחד לא יתגייס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את יוצאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, היום כולם צריכים להתגייס, הם מתגייסים היום על פי חוק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא חייבים להסכים, אבל הוא אומר דברים מתוך החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להסביר משהו. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אגב, בוארון למד לימודי ליבה אז הוא ידע לחשב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שנה ראשונה, 4,000 - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עכשיו אני מדבר. מטי צרפתי, את בקריאה ראשונה. בוארון דיבר על 30,000, קפצתם כולם. אני יושב פה בצד ויש פה לידי מנהל הוועדה והוא עשה את החשבון, 31,420 בארבע וחצי שנים. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> מינוס 10%. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. כן, אלעזר שטרן, מי לא מכיר את החוק? אלעזר שטרן עכשיו מחשב את החישוב הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, על משהו אחר. אני לא יודע דברים? בוא אני אגלה לך, מתוך 600,000 שמתגייסים בארבע שנים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה אפילו לא יודע כמה מתגייסים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשאל את רח"ט תומכ"א. מה אתה אומר 30,000? 30,000 זה על 600,000 שמתגייסים. מה, לא הלכת עשר שנים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בושה. לטעון נגד החוק ולא לדעת אפילו כמה מתגייסים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, בעוד עשר שנים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל היום כולם צריכים להתגייס, הם מתגייסים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אלעזר, תענה לגופו של עניין. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> בחוק שלהם הם לא הגיעו לזה ב-25 שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב בחוק הקודם, לפני ה-7 באוקטובר, ב-25 שנה אולי הייתם מגיעים לשם, גם לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, חבר הכנסת בוארון בזכות דיבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החשבון שם יותר מסובך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הזכרת את אלעזר, אלעזר ענה. חבר הכנסת בוארון, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ביקשתי את זכות הדיבור כדי לדבר על אות ם10%. לגבי ה-10% הללו מדובר בסכום, לא רוצה לומר זניח, אם אנחנו מדברים על מעל 30,000 אז מדובר ב-3,000 חיילים בארבע שנים, 50% בשנה החמישית. זה לא כמות זניחה של חיילים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה 50% מהמחזור, לא מהבריכה. שים לב, אביחי. תהיה איתנו, הוא עכשיו דיבר אחוזים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוא נתמקד ב-10% הללו. 10% הללו הם חיילים שאם אנחנו רוצים להצליח בחוק ולהצליח זה אומר מבחינתי לעמוד ביעד של אותם 30,000 פלוס חיילים בארבע שנים. זה אומר שאני "תורם" 3,000 חיילים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם לא חיילים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 3,000 מועמדים לשירות ביטחון. חברים, זה בלתי אפשרי, אם אנחנו רוצים לשמוע אחד את השני אז תנו להשלים טיעון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יילך. חבל לך על הזמן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אם אנחנו רוצים להצליח במהלך הכולל כולו, במהלך של גיוס מעל 30,000 חיילים ולטובת הדבר הזה, גם אם זה תקוע למישהו בגרון, אנחנו נותנים 3,000 חיילים, לא זורקים אותם מחוץ לפול, אלא נותנים אותם לשב"כ, למוסד, לשב"ס, למשטרה, ומשחררים לצה"ל חיילים אחרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה לא משחרר חיילים אחרים. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אתה כן, אתה מחליף כוח אדם, הוא אמר לך את זה גם פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה סביר, פעם אחת. פעם שנייה, אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך לבוא בדברים עם נציגי הציבור החרדי, יש טענה, והיא טענה אמיתית, היא טענה שצריך לשמוע אותה, הטענה היא שאותם 3,000 חיילים לא ישרתו בשירות מילואים ויש לנו רצון להוריד את הנטל מחיילי המילואים. פה צריך לעשות שכל ולראות האם אותם 3,000 לא חיילים, מלש"בים, יכולים לעשות טירונות של 02, 03, וברבות השנים להיות חלק מחיילי המילואים. אני חושב שזה פער שאפשר לגשר עליו, אני חושב שבהידברות נכונה עם כל הגורמים הרלוונטיים אפשר לעשות את האקסטרה מייל הזה כדי להכניס אותם גם לפול של חיילי המילואים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, רק שאלה לחבר הכנסת בוארון, כי הוא מתאר פה איזה חזון שנשגב מבינתי, של 30,000 חיילים. איזה 30,000 חיילים? תסביר לי את המתמטיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מסביר לך, בארבע וחצי שנים זה 30,000 חיילים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה 30,000 חיילים? תעשו לי רגע את המתמטיקה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שרון, אני אעשה לך את המתמטיקה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, תתחיל, 8,500 לשנה וחצי. אני לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, שמענו את השאלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת בוארון, היום כולם צריכים להתגייס, הם מתגייסים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מטי, את יכולה להגיד שזה לא יעבוד, אבל אלה המספרים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת שרון ניר, אני מפנה אותך לסעיף 26יג(א)(1), הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה לא יפחת מ-8,160, מדובר בשנה וחצי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוריד חצי, כבר הגעתי ל-5,000. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס השנייה לא יפחת מ-6,840. הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ-7,920 והרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הרביעית לא יפחת מ-8,500. חברי את כל המספרים האלה ותגיעי ליותר מ-30,000. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוריד ל-75%, תוריד לשנה וחצי, תוריד 10%, תגיד ל-600 בשנה וחצי. הכול בסדר. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> שרון, מה זה ה-75%? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחייך, נו, מספרים לנו סיפורים? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> שרון, בסנקציות האישיות צריך לעמוד ב-95%. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, זה לא נכון. יוסי, יש על זה קו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מתחיל להוציא עכשיו, כי באמת הדיון הוא בלתי אפשרי. גברתי, ביקשתי לא להפריע פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, לצאת בבקשה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אבל זה הילדים שלנו שמדברים פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת בבקשה, תחזרי בהמשך. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני מהבוקר פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת בבקשה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> לא, זה מספרים שאתם מעבירים משמאל לימין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר. אפשר להציג את היעדים בצורה הזאת, אבל האופן המדויק להציג את היעדים הוא גם מתוך הבריכה, כי בסופו של דבר כאשר אנחנו מדברים על יעדים מתוך הבריכה והבריכה נעה, תלוי באיזה חישוב, בין 85,000 ל-106,000 ואם מדובר ב-5%, ביעד שבסופו של דבר מגייס 5% מבני המגזר החרדי - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אבל הבריכה תלך ותתרוקן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, לא, לא - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, כן, כן, זה 5%. אתם לא תהנדסו לנו נתונים. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> רק משפט. מירי, כשהיה כל שנה 1,200 הבריכה לא יכלה להתרוקן, כשהגרף עולה ועולה בוודאי שהיא תתרוקן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אפשר להגיד את זה, כשנגיע לסעיף היעדים אנחנו נוכיח שנכון שהבריכה מתרוקנת, אבל הם גם - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא מתמלאת באותה מידה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי יש שנתונים גדולים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, היא מתמלאת יותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השנתונים גדלים ב-1,000 בשנה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> והיעדים לא גדלים. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> כמה יחידות מתמטיקה עשית? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היעדים לא גדלים באותה מידה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> מה זאת אומרת? הם גדלים בהרבה יותר מהדמוגרפיה, על מה את מדברת? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השנתון גדל יותר מהר. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> עד היום זה לא התרוקן כי זה היה אותו מספר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 45% מהאוכלוסייה היום, כיתות א', הם ציבור חרדי, יוסי, על מה אתה מדבר? היום פותחי כיתות א' 45% מהם זה חרדים, על מה אתה מדבר? עוד דקה אנחנו נהיה פה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, סעיף קטן (5) מדבר על הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס החמישית, לא יפחת מ-50% ממחזור הגיוס השנתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מחזור הגיוס השנתי ומילוי מהבריכה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לכן הבריכה לא מתרוקנת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אי אפשר להציג רק את - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לאט לאט מרוקן את הבריכה פעם אחת - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוארון, אם היינו מנהלים ככה עסק היינו פושטים את הרגל. אין לך מושג כמה, היינו בפשיטת רגל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שרון, תאמיני לי שניהלתי כמה עסקים בחיים שלי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם היית מנהל ככה את 'פנימה' היית פושט את הרגל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תאמין לי שניהלתי כמה עסקים בחיי ואתה לא רוצה לראות את חשבון הבנק שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת אליהו רביבו בזכות דיבור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, אני רוצה ליועצת המשפטית עוד משפט אחד. זה מה שמרוקן את הבריכה, סעיף קטן (6) שאומר שהשר יקבע תקנות מהו הרף המינימלי והרף המינימלי לא יפחת מהרף המינימלי של 50%, זה בסופו של דבר מרוקן את הבריכה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נגיע לסעיף היעדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר'ה, אנחנו נדייק, נחזור לזה. חבר הכנסת רביבו, אתה רוצה לדבר? לא. צבי סוכות נמצא כאן איתנו? בסדר. מאיר פרוש אמרנו לא. צביקה פוגל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מירי, תסבירי לי מה ששאלתי על הוראת השעה של הלאומי, למה זה לא כלול שם בחוק הראשי? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה בדיוק מה שאמרנו בשעתו, שהדיון המרכזי צריך להיעשות כאן, עכשיו. זה ההסדר המרכזי. עכשיו הוועדה צריכה להחליט בשאלה האם יש שירות אזרחי-ביטחוני כן או לא ובאיזה היקף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל החוק הראשי מ-2014? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה שעשינו לפני כמה שבועות, הכנסת החליטה לשמר מצב קיים שבו מי שקיבל צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ופקע והוא בן 21 ומעלה וכל התנאים שאת ציינת, מאפשרים לו להשתלב בשירות אזרחי ביטחוני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כחליף לשירות הצבאי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מזכירה את תיקון 4, שזו הייתה הוראה מגשרת, אני מסכימה שזו הייתה הוראה מגשרת ארוכה מאוד, אבל הכוונה הייתה להגיע בדיוק לזמן הזה ולקיים את הדיון עכשיו בשאלה העקרונית עכשיו, האם צריך לכלול שירות אזרחי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איילת, אני אשאל על הדברים שלך עכשיו. באותם 10% שאנחנו מדברים עליהם עכשיו שהולכים לגופים, שב"כ, מוסד וכן הלאה, הרי הם לא חיילים. בסוף מקבלים כ-200 חיילים כאלה בשירות לאומי או בשירות אזרחי לתוך הגופים האלה, אני שואל את הגופים האלה, האם זה חליף לחיילים אחרים שאמורים להגיע אליכם ואתם משחררים אותם לתוך צה"ל? האם זה יכול להיות במקום? אני רוצה להסביר את השאלה שלי. הרי אם אני בסוף רוצה יותר ויותר חיילים בצבא ההגנה לישראל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לוחמים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כרגע מדברים על חיילים, בסדר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לוחמים. זה מה שהצבא צריך, בעיקר לוחמים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תאמיני לי, שרון, אני מבין, אני כרגע לא רוצה לעשות את הפילוג הזה, אני רוצה לדבר על הכלל. הכלל הוא שצריכים כמה שיותר חיילים שמתוכם באופן סטטיסטי יגיעו גם לוחמים. האם אותם חיילים או אותם 10% שמגיעים לגופים האלה הם מחליפים חיילים שהיו אמורים להגיע אליהם? מה שמגיע אליהם כרגע. ואז אני יודע להגיד שבראש בראש שהלכו מעולם החרדי בגלל כל מיני סיבות אליהם 200 אנשים כאלה, יצאו מהם 200 חיילים שיגיעו לשורות צה"ל ואז הם אולי יכולים להיות לוחמים ותומכי לחימה. << דובר >> קריאה: << דובר >> החיילים האלה לא יכולים להיות לוחמים, הם לא מתאימים ללוחמה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא מצליחה להבין את המושג של החלפת חיילים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אסביר. אם השאלה לא ברורה אני אסביר שוב, אם התשובה לא ברורה זה כבר משהו אחר. השאלה שלי ברורה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> השאלה ברורה לגמרי. כמו שזה מנוסח עכשיו אין פה התייחסות לזה שהמספרים שיגיעו לשירות הביטחוני אזרחי יחליפו חיילים אחרים. לכן, ואמרתי את זה גם בדיונים קודמים, אם עכשיו יהיו פה 10%, זה 800 בשנה וחצי או מספר אחר, הם לא מטפלים בשום אחד מהפערים של צה"ל. צה"ל נותן חיילים לארגונים האלה, וכמו שאתה אמרת, חבר הכנסת סולומון, אני אתן דוגמה, אם עכשיו יוחלט שנותנים למשטרת ישראל 1,000 חיילים ונגיד ש-200 יגיעו מהשירות הביטחוני-אזרחי ולפיכך צה"ל ייתן רק 800, חסכנו חיילים. זה לא כתוב כרגע בחוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל זה הפועל היוצא הברור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם צריכים להיות מכלל המלש"בים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא דיברתי על הזכות, למה לא לכולם מגיע, דיברתי על השאלה של חבר הכנסת סולומון. אני רוצה להגיד מילה על השאלה שקשורה בהאם החייל הזה ששלחנו אותו לשב"כ, למוסד ולמשטרת ישראל יכול להחליף את אחד מהצרכים שמדוברים פה. חלק מסוים כן, למה חלק מסוים כן? אנחנו שולחים גם אנשים מאוד איכותיים לחלק מהמקומות האלה, שעוברים מיונים ואפשר להעביר אותם גם לעשות תפקידים באגף התקשוב, באגף המודיעין וזה בסוף כלים שלובים בין כל הדברים. הרבה מאוד מהחיילים שאנחנו שולחים לשם, נניח למקום כמו המשטרה, הם ממילא לא יהיו כשירים, אבל אנחנו מדברים על פער של 12,000 לוחמים - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חיילים או לוחמים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עונה, 12,000 חיילים, 6,000 עד 7,500 מתוכם לוחמים והיתר, אני מכנה אותם תומכי לחימה. אני רוצה להגיד מה זה תומכי לחימה. תומכי לחימה, בעדיפות ראשונה נהגים, אחזקה וכן הלאה בגדודים, וגם טכנולוגים בכל מיני מקומות. זה בסוף בריכה של כלים שלובים. פה אני סוגר בחזרה במה שפתחתי, חבר הכנסת סולומון, כרגע המנגנון שכתוב פה לא מביא את התחלופה הזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת בוארון, שמעת? זה לא עונה. זה גם לא חוסך אנשי מילואים, נכון, שי? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שביקשנו לשמוע לגבי אנשי מילואים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני מבקש לקחת לתשומת לב את מה שכרגע ענה רח"ט תומכ"א בהקשר הזה. ההסתכלות שלי היא הסתכלות מערכתית ובהסתכלות מערכתית אני רוצה להביא כמה שיותר חיילים ולוחמים לשורות צה"ל כי זו הסיבה ללחץ של חוק הגיוס, מעבר לעניין הערכי עצמו. אם כך אני רוצה להבין שאנחנו מייצרים פול כללי שאם יש לי כרגע – אני מבין מתוך מה שאמר רח"ט תומכ"א שככל הנראה אותם חיילים שהיו מגיעים באופן רגיל לארגונים האלה הם לא לוחמים בחוד החנית, אבל הם כן יכולים להיות תומכי לחימה או בתפקידים משמעותיים גם בקרבי. אם כך אני רוצה להבין שאותם גופים אכן מחזירים לצה"ל את אותה דלתא שנוצרה להם בעקבות זה שעכשיו באופן חוקי מגיע להם 10%. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אבל התשובה היא לא. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התשובה היא לא ובכל מקרה לא לוחמים. נגיד שהחזרת 200 חיילים, הוא אומר לך: לא חסר לי חיילים, חסר לי לוחמים ותומכי לחימה. אתה יכול ללכת אלף פעמים לסעיפי משנה בסוף יש צורך ב-12,000 לוחמים ותומכי לחימה, החוק הזה לא מביא אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש רגע שתתקן, 12,000 חיילים או 12,000 לוחמים ותומכי לחימה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שלוש פעמים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני יודע בדיוק מה הוא אמר, אני - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רביבו, הוא אומר את זה ברור, יותר מפעם אחת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל תן לי רגע להבין. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תן לי לסיים את דבריי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל אני ואתה מדברים, הם לא מקבלים את זה, תנו לי רגע להבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לי תחושה מסוימת, יש לי הרגשה, שאם יאמרו לך את אותו דבר בלי לצעוק היית גם עונה, נכון? יש לי כזו תחושה. אז לא צריך את כל ההצגות האלה, לא בגלל שזה פה משודר ואנשים מסתכלים עליכם. שקט, בבקשה תענה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני יכול משפט לפני שאתה עונה, רח"ט תומכ"א? אני מבין מתוך דבריך שבתוך ה-12,000 שאנחנו מדברים עליהם כ-7,500 הם לוחמים והשאר הם תומכי לחימה במעגלים שונים. עכשיו אני שואל על זה. חילי, גם את זה צריך, גם את הדלתא של אותם 4,000 ומשהו, גם אותם אנחנו צריכים ולכן אני שואל, האם אותם חיילים שמגיעים לאותם מוסדות, שב"כ ומוסד וכן הלאה - - - << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא שולח נהגים לשב"כ ולמוסד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר שכן. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נהגים אתה שולח? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נשמע תשובה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שי, לפני שאתה עונה. כל הדיון כאן מתנהל האם משרתי השירות יכולים להחליף חיילים וכו' וכו'. אני חושבת שהשאלה שמונחת כאן על שולחן הוועדה היא שאלה הרבה יותר עקרונית ברובד אחר, השאלה שמונחת על שולחן הוועדה האם השירות האזרחי-ביטחוני מהווה חלופה לשירות הצבאי עם כל מיני פרמטרים, גם במשך השירות האזרחי, האם הוא רצוני וללא כפייה, הוא קצר משמעותית מהשירות הצבאי, הוא גם לא כולל שירות במערך המילואים. וזו השאלה, השאלה שמונחת על שולחן הוועדה היא אם השירות האזרחי ביטחוני הוא חלופה לשירות הצבאי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מירי, האם ניתן לתקן את הפגמים שמנית? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא אותו סוג השירות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם זה יהיה פתוח לכולם, בוארון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היה דיון היום על זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא הפגמים, האופי של השירות האזרחי-ביטחוני שונה מהשירות הצבאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא כן ממלא במשטרה למשל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל אם את מכניסה אליו שירות מילואים ואם יעשו טירונות ואם יתוקן פרט כזה או אחר, בסופו של דבר - - - << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אז למה לא לקרוא לזה צבא? אם זה נראה כמו צבא ונשמע כמו צבא זה כנראה צבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יאללה, טירונות. קדימה לטירונות. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> חבר הכנסת בוארון, אני אשיב לך בשאלה כדי שתבין. יש שני מסלולים, מסלול אחד הוא חוק שירות ביטחון, מסלול שני הוא חוק שירות לאומי-אזרחי 2014. פה יש סל מסוים של תנאים, פה יש סל מסוים של תנאים, השער הזה פתוח אך ורק לחרדים. עכשיו אתה אומר רגע, בוא ניישר קו, בוא נביא את התנאים של השער הזה שיהלמו לשער הזה, ואז עולה השאלה בשביל מה בכלל אתה צריך את השער הזה? << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הם עושים טירונות ומילואים וכו', קרא להם חיילים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אם הם עושים אותו משך שירות ועושים אותו זה, למה אתה בכלל צריך להקים שער נפרד? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מאוד פשוט, הם לא רוצים להיות תחת הצבא, הם רוצים שהרבנים ינהלו את זה ולא המדינה תנהל את זה. זה הפתרון הפשוט. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה הרב המנהל, הרב ראובן פינסקי, הרב הגאון הצדיק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבטחתי למילואימניק לדבר. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שי עוד לא ענה על השאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שי יענה, אבל הבטחתי למילואימניק לדבר. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לי קוראים שחר ורון, מארגון כתף אל כתף, הייתי מ"פ ב-202, לא נרחיב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כבוד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא גם היה מפקד הצוות של גל איזנקוט ואיל ברקוביץ' שהוזכרו כאן היום. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> כמה דברים שאני אשמח להגיד, זה גם לחבר הכנסת בוארון, על מה שקרה בשבוע שעבר שהוציאו אותי מהוועדה. אני רוצה לדייק כמה דברים, ברשותכם. בשבוע שעבר נאמר פה שאנחנו צריכים להיות אחראים מבוגרים ואני כן לקחתי את זה אישית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה קשור לסעיף? << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אני אשמח רגע להשלים ואני אגיע. כשאני שומע את המילה שאני צריך להיות בוגר ואחראי ואז אני שומע שמצורפת לזה המילה פופוליזם, אני אגיד לכם במה אני נזכר, וחשוב לי להשלים את דבריי, בבקשה. אני נזכר בכביש 232 ב-7 באוקטובר בעשר בבוקר כשאני הייתי צריך לעשות סללום בין הגופות כדי להגיע לקיבוץ כפר עזה כדי לא לדרוס את הגופות שמונחות על הכביש. אני נזכר ברגע הזה כשאומרים לי להיות בוגר. ואני נזכר בחטוף שהגעתי אליו דקה אחרי שהמחבלים הרגו אותו, ואני נזכר במארב של המחבלים בשייח' עג'לון כשהכדור פגע בי ונהרג יונתן סמו זיכרונו לברכה. ואני נזכר בטיל שפגע בנו בחאן יונס, כשנועם חבה נהרג. ואני נזכר בעופרי, כי אשתי כשהתחתנו לפני חצי שנה, שהיא מספרת לי איך היא הולכת לישון בלילה, ילדה בת 26, היא הולכת לישון בלילה והיא מחכה שידפקו לה בדלת כל יום. היא שומעת על החייל הזה ועל המ"פ הזה שנהרג והכול זה 202, 101, 890, וזה בגדול די הגרלה, האם היא תקום בשש בבוקר עם ההודעה שתגיע אליה. אז כשאומרים פופוליזם זה הפופוליזם שלי ובגלל זה יצא לי מה שיצא לי. אז אחת, אני מצטער שזה יצא ככה, אבל זה לא היה פופוליזם, אני חושב שחשוב להדגיש את זה. הדבר השני שחשוב לי להגיד, אני מרגיש שיש כאן שני צדדים. הבאתי משהו כדי להמחיש. אני מרגיש שיש כאן צד שהלך עם הדברים האלה בכיס כל המלחמה, אפשר לראות פה עלון של החטופים בערבית, אפשר להעביר, שצה"ל חילק כדי שהערבים יראו וימסרו לנו מידע. זה הדבר היחיד שלקחתי איתי מעזה. והדבר השני, בחטיבת הצנחנים חילקו לנו גם את התמונה הזאת של החטופים חוזרים הביתה. אלו הדברים שלקחנו איתנו בכיס כדי להתמלא במוטיבציה, כי המשימה היחידה שהייתה לנו זה באמת להביא את האחים שלנו הביתה, וסיפרתי על החטוף שהגעתי אליו שנייה מאוחר מדי והוא נרצח בכפר עזה. הדבר האחרון פה זה מד הדופק שהיה לי על היד כשהמסוק פינה אותי מהחוף בעזה לבילינסון. הצד הזה מוכן למות בשביל אחים שלו, מוכן ואנחנו שמענו פה אב שכול ואתה תשלח אותנו עוד פעם למלחמה בלבנון ואנחנו נהיה מוכנים ללכת ולמות עוד פעם, ואני מרגיש שיש פה צד שני שיושבים כרגע משמאלך שהם לא מוכנים למות למעני. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר אליי, שחר? << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לא, אתה מימין, יש משמאל. אני מרגיש שיש כאן פער שהוא לא ניתן לגישור. ברגע שאני מוכן למות למען מישהו והוא לא מוכן למות למעני אז איך אנחנו יכולים לנהל שיח? אני מרגיש, בועז, שבחרת צד, שבאמת בחרת צד. הרי אתה לא ניגשת לדבר איתנו. אני אשמח אם לא תעשה את האההמ הזה. אני מרגיש שבחרת בצד הלא נכון, בצד שלא מרגיש שהוא חלק מהחברה הישראלית ובצד שהוא לא מרגיש שהוא רוצה לתרום. הצד שרוצה לדאוג רק לעצמו בזמן שאנחנו רוצים לדאוג לכולם, וראינו פה. אני מבקש ממך, בועז, באמת, תעשה מאמץ לבחור בצד הנכון, בצד שמוכן למות. כשאתה תשלח אותנו, אתה, בועז, אתה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, הוועדה הכי חשובה, אתה תשלח אותנו הרי עוד שנייה ללבנון ועוד פעם לעזה, ואנחנו נלך כי אתה המפקד שלנו, אבל איך אני יכול לדעת שאתה דואג לי באותה מידה שאני דואג לך כשאתה יושב איתם ולא איתנו? והדבר האחרון שאני רוצה לשתף את היושבים פה, שאני לוועדה הזאת לא קיבלתי אישור להגיע. ביקשתי בקשה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה לא קיבלת? << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לא יודע, תשאל את העוזרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עובדה שאתה מדבר. זה כבר לא נכון. פנית אליי, ביקשת לדבר. מספיק. << דובר >> יונתן בן הרוש: << דובר >> כל ארגון קיבל נציג אחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בועז, מ"פ לוחם שנפצע, מדבר בדם ליבו, יש גבול לציניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא אומר לך שהוא קיבל. << דובר >> קריאה: << דובר >> הכי קל לעבור לעניינים פרוצדורליים כשהדברים קורעים את הלב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, פנו אליי ואין כל בעיה, מדברים, אצלי מדברים ואני נפגש עם כולם. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אני אומר את זה לפעמים הבאות כי אני חושב שהאמירה הזאת תאפשר לי את הזכות לשבת פה למרות שאני כן נרשמתי ראשון לוועדה. ראשון, כי היא חשובה לי, ולא קיבלתי אישור, ואחרים שנרשמו אחריי קיבלו אישור. אם לא רוצים שאני אשב פה אז תגידו לי ואני אקח את זה אתי לקרב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנית אליי, נפגשנו, ביקשת לבוא, ביקשת לדבר, מה הייתה תשובתי? << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אתה צריך להכיר את פשוטי העם, אנחנו צריכים אישור להיכנס למשכן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה לא פשוטי העם. אני שואל אותך שאלה, פנית אליי, ביקשת לבוא וביקשת לדבר, מה הייתה התשובה? << אורח >> שחר ורון: << אורח >> נכון, ובגלל זה פתחתי בתודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז בבקשה. ותמיד אתה מוזמן ואתה יקר לי ואתה ריגשת פה את כולנו. כל מה שאמרת, זה נכנס לכל אחד הלב, כל מה שאמרת, אנחנו יודעים וזה מרגש וזה גם העוצמה והחוסן שלנו, אני יודע שזה הכי נכון בעולם. התשובה היחידה שיש לי אליך, אני יכול להגיד, יש לי אהבה לא אליך כי אתה לוחם צה"ל, יש לי הערצה אליך על מה שאתה עושה. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לא, כולנו עושים את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע. הטבעיות הזו. ומה קורה עכשיו? מה אנחנו עושים בוועדה הזו? לפני 20 שנה היו ויכוחים בטלוויזיה ודיברו על לוחמות, גם שרון ידידתי דיברה על לוחמות, יש לנו הרבה שיחות על לוחמות, שנינו גאים מאוד בבנות הגיבורות שלנו. ולפני 20 שנה דיברו בפאנלים בטלוויזיה על לוחמות ואלה אמרו כן ואלה אמרו לא ואלה אמרו שזה בלתי אפשרי ולא יהיה והיום בנליזציה. היום הבת שלי כשהיא מסתובבת איתי באבן גבירול, ויש כאלה שלא אוהבים אותי, תל אביב, לפעמים אני חוטף, אז היא חוטפת גם, מדי ב', כשהיא חוזרת ביום חמישי. זאת אומרת זה כבר כל כך בנליזציה שאפשר כבר לגדף אותה כי היא הבת שלי. לאן אני חותר? בעוד כמה שנים בעזרת ה' בתהליך הזה תהיה בנליזציה. אף על פי שכבר היום יש לוחמים חרדים ואתה יודע את זה. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> מי שהציל אותי במארב הזה זה חייל חרדי, מ"פ של פלוגת חץ. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואתה גם אמרת את זה. אני ראיתי סרטון מקסים שלך, כי אתה בחור לא רק אמיץ, אלא גם בחור הגון, ולמה אני יודע שאתה בא ממקום טוב? כי היה סרטון מדהים שלך לפני חודש-חודשיים, ואני לא מאלה שרואים סרטונים, אני גם לא יודע לצייץ, בגלל זה יש להם מזל, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים איתי, אטצ'מנט אני לא יודע לעשות - - - << אורח >> שחר ורון: << אורח >> גם אני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם אתה. אני לוקח את זה כמחמאה, יש לי משהו משותף איתך. אני מסתכל ואני רואה את הסרטון שלך שבו אתה מדבר על אותו חרדי שהציל אותך. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> כן, מפלוגת חץ, מוטי המ"פ. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לכן זה בא ממקום טוב ולכן אנחנו יחד, אנחנו אחד. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אבל אני שואל אותם האם אנחנו אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וזכותך, ואתה אומר את זה ואני גם הבוקר אמרתי את זה, אני רוצה שהרבנים, את מה שהם אומרים לי בשקט יגידו בקול רם. אני גם אומר את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולנו מחכים לזה, אולי בורא עולם ישמע אותנו, שהם ייתנו להם את ברכת הדרך, לציבור הנפלא הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לשם הולכים. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אני מקווה מאוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תטיח בי ואני אחזיר לך רק אהבה, אתה גיבור בשבילי. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אני לא מטיח, ביסמוט, אני ממש לא מטיח. אני מדבר, דיברתי פה על דברים ענייניים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, מותר לך, דמוקרטיה, ואתה יקר לי והכול טוב, ואתה תמיד מוזמן לוועדה הזו שלנו. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אני שמח ואני מקווה שזה מוקלט. הדבר היחיד, ובזה נסיים, כי אני לא אגזול יותר מדי מהזמן החשוב, שוב, אנחנו נמצאים פה בפער שהוא ממש קשה לגשר עליו, כי כשמישהו לא מוכן לעשות בשבילי כשאני מוכן למות למענו זה פער שהוא בלתי ניתן לגישור. עד שלא תשתנה פה הגישה והחשיבה ולא נדבר על שירות לאומי אלא נדבר על כמה הם רוצים להתגייס וכמה שפחות שירות לאומי אז אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. אם מישהו רוצה לתת תשובה, אני מייחס חשיבות לדברים שלך ואני רוצה שיגיבו להם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שחר, קודם כל אני שומע את מה שאתה אומר, שאתה מצטער על מה שהיה פה. אני קפצתי ואמרתי פרובוקציה כשהטחת בנו שיש פה צד אחד שמשרת וצד אחד שלא. אחרי זה ראיתי גם בתקשורת שזה המשיך וטענת שמה שמעניין אותי, דיברת עליי אישית, זה הכיסא והפוליטיקאי וכו'. הסיבה שקפצתי, אני אספר לך למה. דניאל, הבן הבכור שלי, התחתן כמה ימים לפני ה-7 באוקטובר. כמה ימים לאחר ה-7 באוקטובר הוא כבר יצא לסבב הראשון. מאז הוא היה בערך ארבעה סבבים במילואים כלוחם. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> תראה איזה יופי, הוא מוכן למות למעני ואני למענו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הבת הראשונה שלו, אושר, נולדה כשהוא היה במילואים. הוא התחיל שנה ראשונה באוניברסיטה כשהוא היה במילואים, כל השנה-שנתיים הראשונות שלו היו במילואים. נמשיך, אלישמע, החתן שלי, התחתן עם הבת שלי לפני ארבעה חודשים. הוא יצא מעזה לאירוסין, חזר לעזה, יצא שלושה ימים לפני החתונה ושבוע לאחר החתונה חזר לעזה. ככה הם עוברים את השנה הראשונה. לפני חודשיים אשתי, רעייתי עופרה, הצטרפה למילואים בגיל 47, אם לשבעה ילדים הצטרפה למילואים כקצינת פצועים, כעובדת סוציאלית כל יום חמישי היא שמה על עצמה את המדים ויוצאת לנסות לעזור לפצועים לממש את זכויותיהם. שחר, מה אני אומר לך? אנחנו המשפחה הלוחמת. זה לא פופוליסטי, כמו שאתה רואה. אני פה כיוון שאני מאמין בסיכוי להביא אלפי ועשרות אלפי חיילים לצה"ל ולהוריד ממני וממך ומכולנו את נטל הנשיאה בעול המילואים ובעול הגיוס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר מעניין מה המשפחה שלך אומרת, חבר הכנסת בוארון, תספר לנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא תומכת לחלוטין, שרון. אגב, גם אלישמע, גם דניאל, גם בני השלישי שיתגייס בעזרת ה', לומדים בישיבות ולמדו בישיבות ואנחנו רוצים להחזיק פה בחוק הזה שני ערכים, גם את ערך לימוד התורה, כמו שאמרתי, וגם את ערך השירות. לכן אני אומר לך, אנחנו פה שותפים. גם אם דעותינו חלוקות יש לנו משימה להסדיר את שני העניינים האלה, וכמו שאני לא מטיח בך כל מיני הטחות, אל תטיחו בנו שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה דברים ציניים כאלה ואחרים. לא פוליטיקה ולא שום דבר אחר, האינטרס הלאומי זה מה שמעניין אותנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> במשפט קצר. זו נקודה שהיא חשובה לי ואם אנשים רואים את זה אז זה עוד יותר חשוב. כמוני יש עוד המון אזרחים במדינה שחוו באמת דברים מורכבים במלחמה, וכשחבר הכנסת בוארון בתמימות, באמת בתמימות, אני חלילה לא מתעצבן עליך, אומר לי שאני צריך להיות בוגר ולהבין, תדע שאתה נוגע בנקודה מאוד רגישה בחברה הישראלית היום. היום, כמו שמעירים לי על חניה וכמו שאני רואה מישהו שעוקף אותי בסופר, אני לוקח את החוויות מהמלחמה ואני לצערי התבגרתי יותר מההורים שלי, יש דברים שגם אתה לא תוכל לענות לי עליהם, וזה בסדר, אני גם לא רוצה שאתה תחווה את החוויות האלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חוויתי, שחר. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אין בעיה, מעולה. מה שאני אומר, כן, אתה נגעת בנקודה מאוד מורכבת בחברה הישראלית, שאם אתה תגיד אותה בטעות ברחוב למילואימניק שעבר את מה שהוא עבר, יכול להיות שהוא ייכנס לחדר שלו לשבוע, ינעל את הדלת ולא ייצא. אלה ההשלכות של המילים שלנו, צריך להבין את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דע לך שאני מאוד מתחבר למה שאמרת עכשיו. אמרת דברים מאוד חשובים, מאוד עמוקים, שגורמים לכל אחד מאיתנו לחשוב, ותודה על הדברים. יוצאים להפסקה עד שעה 20:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:27 ונתחדשה בשעה 20:03.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נמשיך בדיון. אני רוצה לתת לאמא, כי החמודי הזה פה מחכה יותר מדי זמן. חברי הכנסת דיברו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, יש לי שאלה. כיוון שאתה מדבר הרבה פעמים קואליציה ואופוזיציה, כל הדיבורים שלהם זה מיותר, אין פה אף חבר קואליציה שישמע את זה חוץ ממך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא הבנתי מה אתה רוצה עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד שצריך להגיד להם שהם משכנעים את המשוכנעים. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? הרב מאיר פרוש פה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רב, אין לי תואר רב. << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר הכנסת פרוש פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא קואליציה. << אורח >> ירדן ברוך: << אורח >> אני ירדן, נשואה לדידי, סיים עכשיו תפקיד בתור מ"פ באלכסנדרוני ובעוד חודש הוא בעזה בתור מפקד מכלול. עברנו את לבנון, עברנו את סוריה, עברנו את עזה, עברתי את הלילות שאני מחכה לשש בבוקר וחצי ערה וחצי כבר מתכננת - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתם בארץ? << אורח >> ירדן ברוך: << אורח >> מפה, מבית הכרם. גפן בן תשעה חודשים, עברנו בהיריון תמרון בעזה, תמרון בלבנון, אחרי זה הוא נולד. ההיריון היה איזה שהוא בליל של חרדת מוות ותאוות חיים, ערבוב כזה של דברים, עמדתי בברית שלו ודיברנו על השם ואמרתי, אני לא חיה בסרט, הילד הזה מתגייס לגולני, זה ברור, אנחנו בפנים אול אין בתוך - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב זה לא מצחיק, כל אמא שנולד לה בן מתפללת שהוא לא יהיה בצבא. כל אמא שנולד לה בן יודעת את זה. << אורח >> ירדן ברוך: << אורח >> ישב פה לידי חבר הכנסת בוארון ודיבר על מטרה להעביר את החוק והוא אומר שכדי להשיג את המטרה של החוק הוא מוכן להקריב, לא יודעת, 3,000 או את ה-10% שישרתו בכל מיני ארגונים מחוץ לצבא. אני יושבת פה ואני מקשיבה הרבה זמן ומרגיש לי שכאילו נעדר מן השיח הדבר הכי חשוב, שזה המטרה של צורכי הצבא וביטחון המדינה. הסתכלנו על החוק ואני רואה שמדברים על לבטל את ישיבות ההסדר החרדיות, שזה אחלה דבר שבעולם שעובד, אז מה האינטרס לבטל אותו? דיבר חבר הכנסת בוארון על זה שאנחנו רוצים להכניס אנשים לארגונים כדי להגדיל את ה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא מדויק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תכניסו את הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא מדויק, סתם אומרים דברים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה נשען על הסדר של ישיבות ההסדר, לא מבטלים, זה נשאר כמו שהוא היום. << אורח >> ירדן ברוך: << אורח >> אנחנו ראינו טיוטה שבה זה מחוק. בעיניי זה אחלה דבר שצריך לקדם אותו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה לא מחוק. << אורח >> ירדן ברוך: << אורח >> אוקיי, אני שמחה לשמוע. בכל מקרה, גם אם מדברים על אנחנו מוכנים לבלוע את ה-10% שמגיעים לארגונים שמחוץ לצה"ל, האנשים האלה צריכים לעבור לפחות רובאי 03 כדי שאחר כך יוכלו להצטרף למערך המילואים ולתמוך בתקופות כמו התקופה הזאת, שהיא לא בדרך להיגמר ובוודאות יש לנו עוד שנים קדימה להחזיק את הצרכים האלה ואנחנו צריכים את האנשים. בסוף יש פה המון המון סעיפים שמתעלמים מהצורך הכי בסיסי שבשבילו נועד החוק, כדי לתת מענה לצרכים הביטחוניים. אני לא מדברת על מה אני מרגישה ומה אני חווה ומה קורה לילדים וכל המחירים הכלכליים והנפשיים, אני לא מדברת על זה ושמה את זה בצד כי אנחנו ניתן הכול, ניתן מה שצריך ונעשה כי אנחנו פה וזה מה שאנחנו עושים, אבל אני מדברת גם על החשיבה הכללית של טובת המדינה, גם על החשיבה הכלכלית של להחזיק מילואימניק לעומת החזקה של חייל סדיר. החוק לא מדבר בכלל על הדבר הכי חשוב, שזה טובת המדינה והצורך הביטחוני. כאילו עוברים על החוק ועל הסעיפים ורואים איך מדברים על עמידה במכסות או איך אנחנו מעבירים את החוק הזה ולא מדברים על הדבר הכי הכי חשוב. זה בולט מכל אחד מהסעיפים. אני יושבת פה ושומעת את הדיון ואני אומרת סליחה, נעדר מהדיון הדבר הכי חשוב שבשבילו אנחנו נלחמים ואותו אנחנו רוצים להשיג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים. עוד פעם אני מזכיר, כל אחד שיתייחס לסעיף שאנחנו דנים בו. שרן השכל, את לא דיברת, ואחר כך אני חוזר לחברה האזרחית. שרן השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, בועז. אני יצאתי ביום ראשון אחר הצוהריים אחרי הדיון שהיה פה מאוד כעוסה כי ראיתי את המרתון שקבעתם לשבוע הזה ואני בטוחה שגם לשבוע הבא. אמרת מקודם וציינת, בועז, את הנושא של נשים. איך נשים, מה קרה, כמה נלחמנו כדי שייכנסו. אני אומרת לך, כמי שנלחמה כדי להגיע לשרת כלוחמת קרבית, הנשים, החל מטייסות, נשים בנח"ל, נשים במג"ב, נלחמו כדי להגיע לתפקידים האלה, זו הייתה מלחמה כדי לאפשר לעוד ועוד נשים להיכנס בתוך היחידות האלה. לעומת זאת חרדים לא רוצים להגיע. אתה לא יכול להשוות ביניהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל זה לא הסעיף. אני רק אומר לך שיש סעיף על נשים. את שואלת מה דעתי על נשים בצבא ולכן לבוא ולהגיד את זה עכשיו ואת באה לדבר על הסעיף עצמו - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני יודעת, אבל אתה לא יכול להשוות בין נשים בשירות צבאי לבין חרדים בשירות צבאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה הרבה כבוד בכל החדר הזה לנשים בצבא, את מדברת אליי, רק להזכיר לך מה קורה אצלי בבית. אבל יש סעיף, את מתבקשת לדבר על הסעיף עצמו. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אתה מנסה להסביר דרך הסעיף שהתהליך הזה לוקח זמן וזה עניין תרבותי וצריך להמתין וזה לא קורה ברגע וצריך לעודד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואת לא מסכימה עם זה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> ואני מנסה להסביר לך גם למה אני לא מסכימה, כי על זה מבוסס כל החוק. אותנו לא חייבו, אנחנו דרשנו להגיע למקומות האלה, דרשנו, שברנו תקרות זכוכית בכל היחידות, בכל המקומות האלה, ונלחמנו אל מול המערכת כדי שייתנו לנו את הזכות הזאת לשרת את מדינת ישראל. פה יש לך מגזר שלם שבורח משם, בורח, נמות ולא נתגייס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה קשור לסעיף? << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כן, בטח שזה קשור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא קשור לסעיף. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זה קשור לסעיף, בועז. אני עכשיו חזרתי מצעדה של 80 קילומטר כדי לדבר על כל הסעיפים וכל הבעיות שהחוק הזה גורם, בכלכלה, בביטחון, בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, מדברים על סעיף, יש פה סעיף אחד, אני רוצה שכולם ידברו. אז בבקשה, דברי על הסעיף. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> יש לי את שתי הדקות שלי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל דברי על הסעיף. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מנסה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, את לא עושה את זה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> מותר לי גם להגיב לדברים שנאמרו לפני כן. כל עוד יש דברים שנאמרו לפני כן גם יש לי את הזכות להגיב לדברים האלה, בועז. ככה זה עובד. מישהו יגיד משהו על הסעיף, אני יכולה גם להגיד לו משהו בניגוד. אתה מעיר על העניין של שירות נשים, אני יכולה להעיר בניגוד לכך, מותר לי, זה חלק מהדיונים בוועדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, עשינו את זה מהבוקר. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אז אני אומרת לך, אם אתה באמת חושב שזה רק עניין תרבותי ושצריך להמתין אני אלך איתך, אבל קח מדד של שישה חודשים, שישה חודשים, שני מחזורי גיוס, בלי סנקציות בלי כלום, אבל בשישה חודשים האלה אם הרבנים יחבקו, יעודדו ויגייסו את המכסה שצריך בשישה חודשים, תמשיך עם זה. אל תעשה סנקציות, אל תעשה כלום, אני חותמת על זה. אבל אם אחרי שישה חודשים זה לא קורה, אז תשאירו את המצב כפי שהוא עכשיו כי בסוף אתה מבין שלא יהיה עידוד וחייבים את הסנקציות האלה כדי לעודד אותם להתגייס פנימה. אין, שום דבר אחר לא יעבוד. אתה אומר לי כן, רק הדרך הזאת? אחלה, שים מדד לשישה חודשים, שני מחזורי גיוס, יעבוד? נמשיך עם זה, בשמחה גדולה. אני חותמת לך על החוק הזה, אבל פה אתה לוקח שנתיים, שנתיים וחצי, עד שנדע בכלל כמה התגייסו, שתביאו לוועדת חוץ וביטחון כמה התגייסו לפה. איך? זה עניין של מריחת זמן. כל חוק שלוקח כל כך הרבה זמן כדי לבדוק את המדדים שלו זו מריחה פרלמנטרית. עוד שנתיים מה יהיה, בחירות? עוד חוק שינסו להעביר על הראש שלנו יהיו הסכמים קואליציוניים חדשים שנצטרך להתעמת מולם. החוק הזה בסוף לא יעבוד, אבל אני רוצה שאתה תגיד גם כן שאם תרבותית, אחרי שהרבנים יחבקו הם לא יתגייסו אז תחזיר את הסנקציות כמו שהן, כי בסוף אין דרך אחרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, שרן. החברה האזרחית. בבקשה. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> חיכיתי מהבוקר, המסקנה היחידה שלי כרגע היא שאני צריכה להיות חברת כנסת, אני אעבוד על זה, ואז אני אוכל לדבר. שמי יעל זרח, אני מילואימניקית ביחידת תל"ם, אני נשואה לטייס בחיל אוויר, כולם מבינים את המשמעות של כמה שנות שירות זה. בסיום שנותיו כטייס הוא התנדב לצוות 7, מי שמכיר. אני אמא ללוחם קומנדו ולספורטאי מצטיין, ומעבר לזה שאני מילואימניקית אני מתנדבת בעמותת הסיירת הצפונית של יחידת אגוז ומתנדבת באיחוד הצלה. אני חושבת שהסיפור המשפחתי הזה, אני לא מספרת אותו סתם, כי אצלי במשפחה יש את כל מה שמדברים עליו עכשיו פה בחוק הזה, יש ספורטאי מצטיין, שזה כמו תורתו אומנותו לאנשים מאוד מאוד בודדים ספציפיים שצריכים לעסוק בתחום שבו הם מאוד מאוד מצטיינים. אני אמא ללוחם קומנדו שבשנתיים שאני יושבת פה בוועדות הספיק להשתחרר, להיות מילואימניק, לחזור לקבע ועדיין לא עובר פה שום חוק של גיוס חרדים. יכלו כבר 20,000 לדעתי להתגייס בשנתיים האלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולסעיף עצמו. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> ולפני הסעיף עצמו. אני יושבת פה והלב שלי נשרף, באמת, אני לא אומרת את זה סתם. הוא נשרף תחושתית גם. יושבים פה לוחמים מכל מיני ארגונים ומשתלחים אחד בשני. יש לנו צבא אחד, אנחנו כולנו צריכים את צה"ל שיישאר צבא העם, אין לנו פריבילגיה לצערנו לצבא שכיר. חסרים 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, אני מגיעה לסעיף, ואנחנו מדברים פה על סעיף שהוא מבחינתי נלווה למה שהצבא צריך. כל שירות אזרחי ביטחוני כלשהו, אחת, שיהיה שוויוני לכולם, שגם הילדים מהציונות הדתית, חרד"לים, החילוניים, כל מי שמתגייס, יוכלו לקבל את הזכות, דבר שני, זה לא הצורך. עכשיו הבן שלי הלוחם אמר לי: אמא, את יכולה לצטט אותי? אמרתי לו כן, הוא אמר לי: תבקשי מהם להתגייס ולעזור לנו. אז אני מעבירה את בקשתו של בני והצוות שלו. הצוות שלו מורכב גם מדתיים וגם מחילוניים, והם צריכים עזרה. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. הדוברת הבאה, איילת. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני עורכת הדין איילת השחר סיידוף, אמא ללוחם וגם ראש תנועת 'אימהות בחזית'. אני רוצה להגיד בקשר לסעיף ואז לשאול את כבודו שאלה מאוד עקרונית שאני לא מצליחה לקבל עליה תשובות. לגבי הסעיף, כי אתה נורא רוצה שנגיב ביחס לסעיף. למי ששכח, שירות אזרחי הוגדר היסטורית לנשים בלבד. הוא נולד כפתרון לנשים שלא גויסו לצה"ל מטעמי דת וצניעות ולא כחלופה לגברים, אלא אם כן אתה ערבי ואז זה מסתדר, אבל בשום דרך שירות אזרחי לא ניתן לגברים. אני רוצה להזכיר שבשנתון של חברה חרדית יש נשים וגברים. למה 10% מהגברים? למה לא להביא 100% מהנשים החרדיות לתוך החוק הזה ולשים אותן, אם יש צורך, לשירות אזרחי לאומי או יש צרכים אחרים למדינת ישראל, שכבודו אומר שצריך למלא שם את השורות. למה לעשות את זה עם גברים חרדים? באיזה עולם גבר חרדי שווה ערך לאישה בציונות הדתית שמצהירה מטעמי דת וצניעות שהיא לא יכולה להתגייס לצה"ל? שגם זה בעיניי הזוי, כי זה חוק שהוא לא חובה בכלל, הוא התנדבותי. איפה שהוא אמונה דתית התחילה להכתיב את החובה האזרחית. אי אפשר שאמונה דתית תכתיב חובה אזרחית אחרת זה נמות ולא נשלם מיסים, נמות ולא נעצור באדום, נמות ולא נעשה הרבה דברים. נמות ולא נתגייס, זו האמירה הכי אנרכיסטית והכי אלימה שאזרח יכול להגיד למדינה שלו, אין יותר אלים מזה כלפי הציבור וכלפי המדינה. שירות אזרחי נולד כפתרון לנשים דתיות מטעמי דת, אין שום סיבה בעולם שהוא יהווה מסלול עוקף השתמטות לגברים חרדים. ואם החברה החרדית רוצה שירות אזרחי שתביא את הנשים החרדיות בנות ה-18 ותכניס אותן לתוך האירוע הזה. כבודו, אנחנו דורשות שוויון, שוויון בין נשים לגברים, שוויון בין יהודים ליהודים אחרים. לא הגיוני שבמדינת ישראל יש סלקציה. אתה רואה מה כתוב לי פה? יש אחד בישיבה ואחד בשכיבה. עד מתי, כבודו? יש אחד בישיבה ואחד בשכיבה. אחד נדון לחתונה לנכדים, לשולחן שבת ארוך ואנחנו נידונות לשכול. למה? בנוגע לסעיף, שירות אזרחי לנשים, לא לגברים. עכשיו יש לי שאלה אליך, כבודו. אני שמעתי את כבודו אומר שהחוק הזה הוא חוק היסטורי והוא חוק טוב והוא חוק מעולה, אתה מוכן לחתום שאם עוד שנתיים או חצי שנה, שנה מהיום, החוק שלך נכשל אתה משלם על זה באופן אישי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל לגבי מה שיקרה בעתיד לגבי החוק עצמו, אני חושב שגם לזה החוק מתייחס. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, מי שמחוקק את החוק, לא הסנקציות על החרדים. האם אתה מוכן לחתום בפני הלוחמים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, שמעתי את השאלה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא ענית לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא חייב לענות לך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> למה? אתה נבחר ציבור? האם אתה מוכן לקחת אחריות על התוצאה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא חייב לענות לך. שמעתי אותך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> התשובה היא לא, הבנתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני לא חייב לענות לך. אני נותן לך לדבר כמובן - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, אני שואלת שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> השאלה הזו היא הרי שאלה - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> היא שאלת האחריות, כבודו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה הרבה אחריות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> איפה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, גברתי, שאלת שאלה, אני לא חייב לענות לך. הנה אני אומר לך כאן קבל עם ועדה, אני לא חייב לענות לך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אל תענה לי, הכול בסדר. אנחנו חייבים להתגייס, אתה לא חייב לענות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני גם שומע אותך, אני מכיר את ההתרסות האלה ואת השאלות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> מה זה התרסות? שאלתי אם החוק נכשל מי משלם עליו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עד כאן. בבקשה, גברתי. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני עורכת דין איריס שפירא, אני אמא לשלושה לוחמים, אחד יוצא סיירת מובחרת, הבת שלי רופאה גדודית של השריון והבן שלי בסיירת מובחרת גם, אני לא אציין איזה. אני כבר אגיע לסעיף עצמו, אני רק רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה חשוב, יש שתי דקות. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> הבן שלי קיבל צו גיוס לשירות הביטחון שכתוב עליו הודעה אישית, זה אומר שתעודת הזהות שלו נשלפה ממאגר באופן אישי. אני לא מבינה איך הדם של החרדים סמוק יותר וממוספר אחרת כשהם שולפים מכסה מקבוצה ולא לפי תעודת זהות אישית. מדוע כל הילדים במדינה הזאת, נערים, בחורים בני 18, לא מקבלים את אותה הודעה אישית? אתה אמרת באיזה שהיא כתבה שאי אפשר לחייב, אז הנה, אפשר לחייב, הבן שלי התגייס לפי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אפשר לחייב, אי אפשר להכריח. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אפשר גם להכריח, כי כשאנשי הנח"ל אמרו שהם קורסים נפשית, הכריחו אותם, שפטו אותם למעצר. יש היום חיילת קטועת רגליים, קיבלה צו 8, ואמרו לה שייקחו אותה למאסר אם היא לא תגיע לדיון. ואני רוצה להגיד שצורכי הצבא גוברים על כל דבר אחר, בייחוד אחרי ה-7 באוקטובר. אירע לנו אסון קולוסאלי וכל מה שאתם מדברים עליו אולי, גם לא בטוח, היה רלוונטי לפני ה-7 באוקטובר, הוא לא רלוונטי אחרי. הצבא לא מספיק לו להיות צבא קטן וטכנולוגי, הצבא היום צריך להיות גדול וטכנולוגי, ומה שעושים היום זה לשחק עם מספרים. גם המספר שנכנס לחוק הזה, 4,800 בשנה ראשונה, זה היה לפני שנתיים כשרח"ט תומכ"א אמר לנו בדיון בבג"צ שהצבא צריך להתארגן להתאים את עצמו לחרדים. שנה ראשונה אנחנו ערוכים לקליטה של 4,800, זה אותו מספר, שנה שנייה אנחנו ערוכים לקלוט 5,700, זה המספר של השנה השנייה, שנה שלישית אנחנו ערוכים לקלוט את כל החרדים. אנחנו היום בשנה השלישית כבר כי עברו שנתיים שמשחקים פה עם הגיוס של החרדים. אז אפשר לקלוט את כולם, הצבא פתח את חטיבת החשמונאים שעומדת כמעט מיותמת, מעבירים מנצח ישראל לחטיבת חשמונאים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, גברתי, לסיים. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> ואני רוצה להגיד לכם שיש בפייסבוק כל מיני פרסומים שמגייסים לוחמים. חסרים לוחמים. מפקד שהיה פה לפני יומיים ולא יכול היה להגיע לדיון היום - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני רוצה לשמוע מילואימניק. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> לא ממש רוצים לשמוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי אמר לא רוצים לשמוע? << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> כי אני באמצע משפט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה את אומרת שאני לא רוצה לשמוע? << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> כי אתה מדפדף, כי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא נכון, אני אמרתי לך לדבר שתי דקות, עברנו בדקה אפילו, קצת יותר. נתתי לך לדבר ואני רוצה לשמוע את כולם. בבקשה, דן. << אורח >> דן הורוסוב: << אורח >> קוראים לי דן, אני בן 25, שירתי בסדיר 202, כך שיש לנו נציגות יפה. אני קשר מג"ד במילואים בחטיבת הצנחנים הצפונית 226 בגדוד 9263. בהקפצה ב-7 באוקטובר לגבול הצפון התגייסו גדודית הרבה מעבר למצופה. לא התגייסנו כי החוק חייב אותנו אלא בגלל שאלה הערכים שלנו. מה שלא ידענו הוא שאנחנו עתידים לשלם על אותם ערכים בריבית דריבית. בסבב הראשון והשני היינו בהתבצרות תחת אש בתחושת נרדפות, בסבב השלישי כבר יצאנו להתקפה בזכות החלטה נחושה של הדרג המדיני להחזיר את תושבי הצפון הביתה לשטח המדינה הריבוני שלנו. באותו סבב רק מהגדוד שלי איבדנו חברים יקרים וגיבורים, ולד, שגיא, בני, יבגני, ארז ואורן, ה' ייקום דמם. ממש השבוע אנחנו מציינים שנה מאז נפילתם בקרב של ארבעה מהם. העורף עייף ומותש. התקבלה החלטה בסבב הרביעי לאפשר יציאות הביתה של שבוע-שבוע, מיותר לציין שיש לכך השלכות על רמת המוכנות בהגנה ובהתקפה במקרה של אירוע, גם אם הוא לא יהיה בהיקפים של ה-7 באוקטובר. אנחנו צריכים עוד לוחמים בחיל הרגלים בדחיפות, אנשים שנוכל לסמוך עליהם שיודעים לקחת אחריות ולשים הכול בצד כשנקראים לדגל, במיוחד כשבחלוף הזמן זה נהיה קשה יותר ויותר. לפעמים אני שואל את עצמי לאן זה הולך, איפה העתיד פה, למה כשזה מגיע לאינטרס של האזרח שעושה את המוטל עליו קל למסמס אותו. בין החברים למחלקה כחצי הפסיקו לבוא, לאחד בעיות בנישואים, לאחר דחיית לימודים, גם לי, עסקים שלא שורדים בלעדיהם וזאת הגזרה על הציבור שמשרת היום את המדינה. אני סטודנט בשנה שלישית שעדיין עושה קורסים משנה א' בחלוף שנתיים. כמדינה ששואפת לשוויון בן האזרחים, כל עוד התיקון לחוק המוצע מדבר על יעדי גיוס מגזריים הוא לא יהיה שוויוני. הבעיה מתחילה שם, ואם אני מקבל צו באופן אישי וללא תלות באם השכן או המגזר שלי מתגייס כך צריך להיות לכל האזרחים במדינה, לדעתי. המתנגדים לדעתי יגידו מה עם הערבים, למה הם לא משרתים, הטיעון הזה הוא ענייני וגם במגזר הזה יש עוולות שכדאי לתקן, אבל זה לא מספק לנו מענה. זה האחים שלכם ששומרים עליכם מפני אלה שרק רוצים להרוג אותנו כי אנחנו יהודים, זו קודם כל הבעיה שלנו. אחרים יגידו הצבא יחלן אותם וירחיק אותם מאורח חייהם. צה"ל עשה צעדים משמעותיים בניסיון לגייס מרצון את המלש"בים החרדים והנגשת המסגרת הצבאית לאורח חייהם. אדם שרוצה לתרום יגיד אנחנו נטפל בהנגשה, רק תנו לנו להתגייס, לצערי זה לא המצב. יש כאן משחק הגדרות על מיהו חרדי, תלמיד ישיבה, כמה אנשים ייצגו עלייה בשיעורי הגיוס המגזריים, מסלולי שירות לאומי מול ביטחוני, מי הסמכות המפקחת ועוד כנראה כמה משחקים שפספסתי. קודם כל תודה רבה, ביסמוט, על הנכונות להוריד לנו את ימי המילואים בעתיד, אני מעריך את זה מאוד. כולנו מבינים שמדובר בתהליך שעשוי לקחת שנים. לפעמים כשמסתכלים על ההיסטוריה ועל שינויים חברתיים שקרו ניתן להתבלבל כאילו הם קרו מעצמם, אבל המציאות היא לא כזאת, כאן מדובר על לתקן עוול של עשרות שנים. לא יהיה קל להזיז ציבור שלם מאזור הנוחות שלו, אך אני בטוח שבתוך עשור או שניים לשרת שירות צבאי ייראה לחרדי מן השורה דבר הגיוני ואפילו רצוי. יש צמתים מרכזיים בהיסטוריה שאם עושים בהם פנייה לא נכונה נכנסים לכביש מהיר וכבר אין דרך חזרה מהם. כאן מדובר בצומת הזה. מפריע לי שהוועדה נהייתה משחק של כותרות, מי מגיע למהדורה המרכזית. חלקכם אולי חוששים לתפקיד שיהיה לכם בשנה הבאה אם תצביעו נגד, אבל אני אומר לכם, אתם תאבדו את אמון הציבור אם אינטרס פוליטי יוביל אתכם. יש פה פיל בחדר שלחלק מחברי הכנסת אולי לא נוח לומר אותו בקול, אני חושב שאתם הולכים להתחלק מחדש לשניים, אלו שרוצים בטובת האזרחים במדינה ואלו שרוצים בטובת עצמם. תבחרו באיזה צד של ההיסטוריה אתם. תודה רבה לכל חברי הכנסת שרוצים להוריד לנו את ימי המילואים, זה לא מובן מאליו, ובעצם כינוס הוועדה הוא דבר חשוב, וזהו, אני סיימתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דן, תודה רבה. ריגשת את כולם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה לך, תודה על כל מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלומית בזכות דיבור ואחריה גברתי שמחכה בסבלנות. << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> האתגר שאנחנו רואים, אדוני היושב ראש, בעניין של 10% לשירות אזרחי-ביטחוני הוא צמצום היעדים שאיננו מתמקד רק בסעיף הזה. כלומר אם אנחנו מדברים על סדר גודל של 5,400, 5,700 חיילים בשנה אחת, אם אנחנו מחלקים את היעדים בחוק של ה-8,160 לשנה וחצי, ואנחנו מורידים מזה 10%, ואנחנו מורידים את ה-25% של רשת הביטחון שרק אחריה מתחילות לחול סנקציות, כלומר אין מוטיבציה לעוד 25%, אנחנו נשארים עם מספר נמוך יותר. כאשר אנחנו מורידים את אותם אנשים שהם בוגרי החינוך החרדי, אבל קצת אחרי תחילת כיתה י' עזבו אותו ובעצם כבר אינם חרדים ביום גיוסם אנחנו מגיעים בשנה הזאת ל-1,700 בחורים שהם בוגרי החינוך החרדי שהם גם חרדים בעת גיוסם. 1,700 בחורים, לא 5,700 בחורים, ומתוך ה-1,700 האלה זה כולל את המבוגרים, זה כולל את אלה שאינם כשירים להיות לוחמים, ואפילו על המספר הזה יושבת ועדה שיכולה בלי קריטריונים ברורים שנמצאים בתוך החוק על הפרה שהיא מנוסחת בצורה מאוד מאוד כללית, יכולה לשנות את היעדים ואולי אפילו לאפס אותם. כלומר הפנייה היא כזאת, כיוון שיש בהצעת החוק הזאת כל כך הרבה אפשרויות מילוט מתוך היעדים אז זה יוצר עומס גדול יותר על כל אחת מן ההקלות הללו, כלומר ה-10% האלה אינם רק 10%, כמו שאמר קודם חבר הכנסת בוארון, אז מה אם זה רק 10%, 10% שמצטרפים ל-25%, ל-70%, לגילאים וכו', אנחנו עלולים להישאר ללא מספר משמעותי של בוגרי החינוך החרדי שהם עדיין חרדים שיבואו למלא את השורות שאתה, אדוני היושב ראש, הצהרת שאתה מחכה להם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היא נוגעת בדבר הכי ליבתי שאומר שיש לנו הרבה מסלולים שבהם ניתן לרוקן מתוכן את החוק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כשאנחנו נגיע ונעבור על כל החוק אנחנו נדבר על זה, אבל, שלומית, את מדברת על 10% שמוצע שיהיו ב - - - << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> יש לנו 90% בגלל 10% שהולכים לשירות אזרחי-ביטחוני, כלומר הם לא באמת חיילים, הסנקציות על הישיבות מתחילות בשנתיים הראשונות רק אחרי 25% הפרה, אחר כך 20% שנתיים, אחר כך 10%. כלומר הסנקציות לא מתחילות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אם עברת את ה-75% אין סנקציות. << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> בשנתיים הראשונות הסנקציה המוסדית מתחילה רק ב-75%. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם יש עמידה ביעדים של 76% אז זה כפל שיעור הקנס של אי עמידה ביעד. זאת אומרת אם העמידה ביעד הייתה של 80% אז הקנס יהיה 40% מתקציב הישיבות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> בסוף שלומית צודקת, יש הנחה 25% בסוף עונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל זה לא נכון, היא אמרה ש-25% כלולים בתוספת של 10%, זה לא נכון להגיד את זה. << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> ועל זה יושב האתגר של גיל ושל חרדיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פחות מ-5%, ב-6% כבר מתחיל הכפל בסנקציות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם יגייסו 76% אין סנקציות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בין 75% ל-99.9% יש סנקציות. הסנקציות מתחלקות לשתיים, מ-0 עד 75, אם אין עמידה ביעדים עד 75% יורד תקציב הישיבות. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> בתוך כמה זמן מודדים את זה? מתי רואים האם 75%? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה יהיה ב-30 ביוני - - - << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> ביולי 2027 ואז יש עוד חודש לדווח לוועדה. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> זאת אומרת עוד שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעוד שנה וחצי. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> בעצם בסוף 2027 תחילת 2028. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שלומית, אני רק מנסה להבין את הטיעון. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אבל מה שאמרת עכשיו, מירי, לא הבנתי אותו מקריאת הסעיף. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רק שנייה. שלומית, פעם נוספת על המספרים. 10% מתוך ה-100 שירות אזרחי-ביטחוני. אחר כך? << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> יש כלילה של חרדים עם לא חרדים ביחד, זאת אומרת אנשים שכבר בעת גיוסם - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה נקרא בוגר מוסד החינוך החרדי. << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> המספרים הם 69% מול 31% לגבי השנים 2013 עד 2022, מי חרדי בעת גיוסו ומי לא. זה קשור למיהו חרדי, שבטח נדבר כשנגיע לסעיף. יש פה הגדרה שלוקחת בחשבון גם את ה-69% שכבר לא היו חרדים בעת גיוסם, משום שהמדידה היא אחרי חודשיים של כיתה י'. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זאת אומרת בגלל שמוצע בהצעת החוק שנתיים בין גיל 14 ל - - - << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> שנתיים שהם למעשה שנה וחודשיים כי המדידה היא בתחילת כיתה י', אחרי חודשיים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זאת אומרת, שלומית, לפי המחקר שלכם יש? כמה את אומרת? << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> זה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבחינה מיהו גם מזדהה כחרדי וגם בוגר החינוך החרדי לעומת מי בוגר החינוך אבל אינו מזדהה כחרדי, אנחנו מדברים על 31% מול 69% וזה בא לידי ביטוי גם בגיוס ליחידות שאינן חרדיות, יש מספר מאוד גבוה של מי שנספר כחרדי שמתגייס ליחידות שאינן חרדיות וגם זה מדד שניתן מולו לראות. רח"ט תומכ"א מן הסתם יכול לתת את הנתונים המדויקים, מדברים על כ-50%. זה אתגר נוסף. יש כמובן האתגר של הגיל והאתגר של הוועדה ויש את השאלה מתי מתחילות לחול הסנקציות המוסדיות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> על כל זה, בסוף המספר שנשאר, שלומית, אפשר להוריד ממנו את מי שהיום כבר מתגייסים בלי חוק. הספירה שלנו מראה 600. 600 בכל שנה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את לא בזכות דיבור. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני מחכה לזכות הדיבור שלי כבר הרבה זמן. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אני אמא לשלושה חיילי מילואים. אני מבקשת רק לדבר עד הסוף, אני חיכיתי פה מהבוקר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, יש לך כמו כולם שעון, ולדבר לסעיף עצמו. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אנחנו מדברים על סעיף שירות לאומי אזרחי, אבל אתמול אתם אישרתם 280,000 מילואימניקים בצווי 8. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איך זה קשור לסעיף? << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אני אסביר, לוחמים ותומכי לחימה. צווי 8, שזה הצורך כנראה, אם אישרתם את זה זה כנראה הצורך. אנשים שישרתו בשירות לאומי אזרחי לא יוכלו לקבל צווי 8 כי אתם יודעים מצוין שמה שצריך לביטחון המדינה זה אנשים שיוכלו להיות מגויסים בצווי 8. אתם יודעים שזה הצורך, לכן זה לא רלוונטי. לפי הפרסומים לקח לכם 18 דקות, לוועדה הזאת אמש, כדי להאריך את צווי 8 ל-280,000 מילואימניקים. 18 דקות שאתם קובעים גורל של הילדים שלנו, של המשפחות שלנו. חבר הכנסת ינון אזולאי שיושב פה וחבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת ישראל אייכלר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל איך זה קשור לסעיף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תציגי את עצמך, את בעמדה פוליטית פה. את לא סתם מארגון, את מספר 8 בישראל ביתנו, אז תציגי גם את זה, שיידעו את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואתה לא עמדה פוליטית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מותר לי כי נבחרתי, היא לא נבחרה, זה ההבדל ביני לבינה. אז תציגי את עצמך בהגינות. את בישראל ביתנו מספר 8, תגידי אני מהמקום הזה, זה בסדר גמור. עכשיו תמשיכי לדבר, אבל את הגילוי הנאות תעשי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל היא לא חברת כנסת. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> מה זה רלוונטי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה רלוונטי. את פונה אליי, אני פוליטיקאי, את פוליטיקאית, תגידי שאת מייצגת את ישראל ביתנו, הכול בסדר, עכשיו תמשיכי לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לה לסיים, אבל לדבר על הסעיף. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, זכותה לדבר ואפשר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, שרון. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> ב-18 דקות אתה קבעת את מצבם הנפשי של המילואימניקים שמתערער מיום ליום. כולנו שמענו הבוקר לוחמים במצוקה קשה מאוד, כולנו שומעים את הלומי הקרב ועל אחוזי ההתאבדויות. אי אפשר באמת לעשות מאות ימי מילואים בשנה ולהישאר שפויים, אי אפשר. אולי חברי הכנסת החרדים לא יודעים את זה כי הם לא מכירים את זה מהבית. אי אפשר לתחזק חיים נורמליים, אי אפשר חיי משפחה ועבודה, שמענו פה את המילואימניק הסטודנט. אתם פשוט חורצים את הגורל של הילדים שלנו. החוק פה, אנחנו עוסקים בו כאילו מחשבים חישובים, זה מסך עשן להסדיר את מעמד בני הישיבות, לגייס קומץ אולי, אם בכלל יתגייס - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. נתתי לך עוד דקה. את לא מדברת על הסעיף. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אם בכלל יתגייס הקומץ הזה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עד כאן. לידך - - - << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> לא, לא, סליחה, לא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני כן, מה זה לא? ביקשתי לדבר על הסעיף. אני כן כי אני רוצה לשמוע את כולם. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אני מדברת על הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, עבר הזמן. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> ודאי שאני מדברת על הסעיף, ולפטור עשרות אלפי חרדים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, גברתי. אני מבקש, אני לא רוצה להוציא אותך. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אבל זה מאוד לא נעים שאתה עוצר אותי באמצע המשפט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרתי לסעיף עצמו. את רוצה להשלים את המשפט? תשלימי אותו, נקודה וסיימנו. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אני רק אומר שכאמא לבחור ישיבה שהוא סגר את הגמרא ב-7 באוקטובר ונלחם והוא איש תורה, אני מבקשת להוריד מסדר היום את הביטוי תורתו אומנותו כהכשרה לאי גיוס, זו הרפורמה הכי גדולה ועקירת דבר מהתורה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> חברי הכנסת החרדים שיושבים פה מחללים את ה' והם רפורמים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, לצאת בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את תגידי לי מה זה לחלל את ה'? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת, בבקשה. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אתם לא רוצים באמת לשמוע. אני אצא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה לא רוצים לשמוע? הוספתי לך אפילו את הדקה. ביקשתי לדבר על הסעיף עצמו ואני רוצה לשמוע את כולם. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> דיברתי על הסעיף בהחלט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, לא דיברת על הסעיף. בבקשה לצאת. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> גילוי נאות, אני מעורבת במפלגה של גדי איזנקוט, מפלגת ישר, אני אומרת את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גילוי נאות ואני מודה לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואפילו מאחל לך בהצלחה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואני מצטרף. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> תודה רבה. וגם הייתי מנכ"לית אחריי וגם ניהלתי את מתווה השירות במשרד הביטחון וגם כתבתי כל מיני וריאציות של חוק שירות ישראלי וגם עבדתי לא מעט עם השירות האזרחי ואני רוצה להתייחס לנושא של השירות האזרחי. אני רוצה להסביר איך עושים גיוס או איך מביאים צעירים לשירות האזרחי כי אני חושבת שחברי הוועדה לא מבינים את המנגנון. המנגנון עובד ככה, יש רכז בעמותה שזוכה במכרז בשירות האזרחי, רק עמותה אחת יכולה לעשות את הפעולה הזאת ובעמותה הזאת יש רכזים והרכזים האלה הולכים לנסות להביא צעירים חרדים. הם מנסים להביא אותה בצורה די התנדבותית, זאת אומרת אין שום דבר שמחייב אותם להגיע. איך אני יודעת את זה? כי אני בעצמי ניסיתי לפתוח כל מיני מסלולים עם השירות האזרחי, גם בתחום של כבאות וגם בתחום של שיטור, ישב כאן אורן שהיה כאן, באמת עשינו המון המון דברים כאלה, אבל אנחנו אף פעם לא הצלחנו להביא היקפים גדולים של צעירים חרדים לשירות אזרחי. איפה הם כן הולכים יחסית? לשירות אזרחי חברתי, ששם יכולת הבחינה של מה באמת עושים שם היא מאוד מאוד מצומצמת. איפה שיש שירות אזרחי-ביטחוני, לא נעים לי להגיד את המספרים, זה מספרים ממש ספורים. מה שאתם רואים כבאות וזה, אין שום סקייל לדבר הזה. אפשר להגיד בהסתכלות של 11 שנים שבאמת ניסו, זו לא פעם ראשונה שניסו להניח מהלכים של שירות אזרחי. הרי למה עשינו שירות אזרחי לחרדים? כי חשבנו שהתפיסה הרכה הזאת והשותפות בעולם החסד וההצלה תהיה מין דלת כניסה שינהרו אליה הרבה מאוד חרדים. מה שגילינו זה שזה ממש לא המצב, זאת אומרת גם אם רצינו לייצר כאן חלופה אמיתית לא הצלחנו. וכשמסתכלים בעולם על מה זה שירות אזרחי בעולם, כאשר הוא חלופה לשירות צבאי, אז הוא תמיד ארוך יותר וקשה יותר מהצבא, כי כאילו הצבא הוא סיכון חיים, אז אם אני רוצה לפצות על הצבא אני עושה שירות אזרחי ואז אני צריך לשלם יותר. במדינת ישראל זה ממש מצב הפוך. לכן המנגנון הזה הוא מנגנון לא טוב. אני אגיד יותר מזה, אותו מנגנון שאתם רוצים להחיל על השירות האזרחי, שהוא בוא ננסה להביא אותם בכל מיני גזרים, שאני הייתי מלכת התהליכים האלה, אני בניתי את קודקוד, אני בניתי את כל מסגרות 'לעבדה' ושירות כזה, אפשר לשאול את אכ"א, הרבה מאוד חיילים חרדים אני הצלחתי להביא לאכ"א ואני מאוד שמחה על כך, אבל אני יכולה להגיד אחרי שנתיים, זה עשר שנים, אבל בשנתיים האחרונות, כשאני באמת עשיתי כל מה שרק אפשר לעשות, שתפיסת התהליכים כשלה. זה לא יהיה עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, צריך לשנות את כללי המשחק והחרדיות תסתגל אליהם, היא תצליח להסתגל אליהם ואז אנחנו נראה את השינוי הגדול. ולכן תפיסת החוק הזאת לא תעבוד, לצערי הרב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למדנו הרבה, ענבר, באמת. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> כבוד היושב ראש, אפשר? אני ביקשתי את רשות הדיבור ואני אמורה לקבל אותה ואני רוצה להתחבר למה שענבל אמרה ולדבר על הסעיף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואני אשמח להמשיך את סוגיית הנתונים מצה"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בועז, אני חושב שארגונים צריכים לדבר אחד מכל אחד, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא דיברו מהארגון שלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יודע, אני אומר בכלליות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> לא דיברו מהארגון שלי, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש יושב ראש, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברתי בכלליות. אני חושב שארגונים באים אחד אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל יש יושב ראש, התחלת לדבר ואת תסיימי. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני גם התחלתי וגם הנציגה שלנו שהייתה פה בבוקר לא קיבלה רשות דיבור, רק לפרוטוקול, ינון אזולאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל, גברתי, בלי לכעוס, את תדברי. האם מהארגון שלך מישהו דיבר? אי אפשר כפילויות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> לא, אף אחד לא דיבר היום משותפות לשירות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז בבקשה, תדברי. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני רוצה לדבר על הסעיף כמבחן. בועז, בפעם שעברה גם דיברתי כחוקרת, שים לב למה שיש לי להגיד כי אני באמת רוצה למידה. אמרתי לאביחי בוארון, מאוד העליב אותי שהוא אמר שאנחנו לא לומדים את החוק, כי אנחנו לומדות את החוק, למדנו את החוק לפרטיו ואני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם, אביחי בוארון, בואו ננסה לסדר את הלאקונות בשירות הלאומי שמירי מנתה אותן קודם, נוסיף להם מילואים, נוסיף להם טירונות, ושאל בצדק נציג משרד המשפטים, אם אנחנו מוסיפים להם ומוסיפים להם ומוסיפים להם, אז כבר בוא נקרא לזה צבא. ואני אמרתי פה בהערת ביניים קודם, אם זה נראה כמו צבא ומגעגע כמו צבא והולך כמו צבא, אז בסוף זה כבר צבא, לא? אז זהו שלא. וזה מתחבר לגמרי למה שענבר גיטי אמרה. למה הם לא הלכו לאורך השנים לשירות הביטחוני אלא רק לשירות האזרחי? כי הכלל הכי חשוב לעסקונה החרדית, סליחה שאני מדברת ככה, כי אני תמיד מבחינה בין הציבור החרדי, שהוא ציבור יקר וחשוב, לבין ההנהגה שלו שחוסמת כל תהליך כדי למשול בו, העסקונה החרדית שונאת אזורים שבהם היא לא מושלת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, עסקונה, פינסקי. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> רגע, אלעזר, תן לי לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל אחד בא לפלוט פה מה שיש להם, תן להם, שיפלטו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, זה הסגנון, אנחנו הבנו. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אתם מוכנים להקשיב למה שיש לי לומר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> ינון, איך אתה מרשה לי לקרוא להנהגה החרדית? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון. הנה אני אומר לך את זה. בבקשה, תמשיכי. זה עושה לך הנאה, זה משדרג את הסרטון. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> ההנהגה החרדית - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו יכולים לשלוט על הרבנים שלנו? זה שטויות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> ההנהגה החרדית מסרבת להיות איפה שהיא לא שולטת והלאקונה שיש בשירות הלאומי של 10% זה בדיוק הלאקונה שיש, כבוד חבר הכנסת ביסמוט, בכל החוק. מי שרוצה פירוט מוזמן לראות את הפודקאסט שאני התראיינתי אצל תמיר דורטל והסברתי את זה באריכות. כאן אין אפשרות להגיד את זה, אבל הנקודה היא כזאת, הצבא לא ממיין, ועדת רבנים קובעת האם יש חריגים, ועדת רבנים קובעת האם המסלולים מותאמים, כל הדברים האלה ביחד, כולל זה שהסנקציות הכלכליות יחזרו מיד ורק אחרי שנתיים נבדוק האם עמדו ביעדים, כולל זה שהסנקציות על הצעירים הם חלומו של כל משגיח והסנקציות הרלוונטיות פוגעות בשלב שבו לילד יש מעון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לתקן אותך, אין ועדת רבנים, אני לא יודע על מה את מדברת. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> השורה התחתונה היא שכל עוד ההנהגה החרדית שולטת במנגנון ובברז לא יבוא אף אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבקש ממך, גברתי, זה לא הנושא. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני חוזרת לשירות האזרחי. השירות האזרחי, הם רוצים אותו ולא שירות, כי בו הם מושלים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, תודה לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את הנתונים שביקשתי קודם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תקבל אותם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן עוד התייחסות, בועז, גם לוחם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רק שנייה אחת. אנחנו טרם דיברנו על כל סעיף 26ח, מי שרוצה להתייחס לזה כמובן יתייחס לזה. אנחנו הקראנו את זה היום. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אני רוצה להתייחס. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול להתייחס מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא יכול להגיע לפה? אולי אתה יכול להסביר לנו? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> זה אני כרגע - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי, אני רוצה להבין. אין לי קשר, לא עם בועז ביסמוט, אני שואל אותך למה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, המשרד הכי רלוונטי לחוק הזה, לא יכול לדבר? למה אתה כן יכול לדבר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פרוש, זה נכון שאתה רוצה לקרוע את החוק הזה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא שאלה טובה או לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה טובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה טובה, שאלה מעולה, אבל גם אני שואל אותך שאלה טובה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי למה אתה כן? במה אתה יותר חשוב מהם? תגיד, אני לא מדבר. למה הן לא יכולות לדבר? << דובר >> קריאה: << דובר >> למה הבן שלי מתגייס והבן שלך לא? תסביר לי את זה גם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה בא ממשרד שאסר עליהם לדבר, תסביר למה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא דובר המשרד, פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז שלא ידבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה? הוא לא בא להיות דובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתם מדברים על סתימת פיות, זה סתימת פיות מה שנעשה. היועצת המשפטית לממשלה סותמת את פיה של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אף אחד לא יכול להכחיש את זה פה, אלא אם כן תכחיש את זה, תגיד לנו שזה לא נכון. זה סתימת פיות של היועצת המשפטית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם תיתן לו לדבר אולי הוא יענה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בכל נושא אתה חייב לתת את הדעה שלך? למה אתה כן והם לא? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם כל הכבוד, חבר הכנסת פרוש, חסרים חיילים לצבא. עזבו אותנו מהוויכוח עכשיו בין היועצת המשפטית לממשלה ליועצת המשפטית למשרד הביטחון. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הייעוץ המשפטי זה הדבר הכי חשוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מעניין אותי, מעניין אותי עכשיו להבין איך אנחנו מביאים חיילים לצבא ובזה אנחנו צריכים להתמקד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להתקדם. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אני רוצה את הדקה אחת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה אתה מדבר? איך אתה לא מתבייש? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, חבר הכנסת פרוש, זה שסותמים למישהו אחר את הפה לא אומר שאתה יכול לסתום לו את הפה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שיתבייש לפחות. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לא, אני - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא? זו הבעיה שלך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא הוא סותם לה את הפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה בעל הבית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה שעברנו לסתימת פיות, אנחנו גם יודעים לסתום את הפה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> - - - בכל הנקודות שעלו לאורך הדיון הזה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה עדיין מדבר, הא? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> בחוק 2014 הותוו לכתחילה מסלול אזרחי ביטחוני ואזרחי חברתי ובעצם לא כל כך הבנתי מהנוסח של הטקסט שמונח לעיני הוועדה מה צפוי לעלות בגורלו של המסלול החברתי. אני שואל את זה בגלל ההבחנה שהעלה פינסקי שהוא הבחין בין שתי שאלות, אחת, מי רשאי להצטרף, והשנייה, מי ייכלל במניין היעדים. הוא אמר, בסדר, אנחנו לא מבקשים לכלול ביעדים את מי שהם לא בארבעה גופים, מכך השתמע, לפחות כך אני הבנתי, אבל אולי הבנתי לא נכון, לכן אני מחדד את השאלה, מה יעלה בגורלו של אותו מסלול חברתי שקיים היום בחוק והאם הוא יימחק? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, הדברים ברורים, עברת את הדקה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך לענות לזה כי אני לא מבינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, את בקריאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני מנסה להבין - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את מפריעה לי. שרון, את בקריאה. מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> על פי מה שכתוב בהצעת החוק המסלול החברתי, לא יוכלו להצטרף אליו יותר החל מהרגע שהחוק יעבור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז המשמעות היא שהוא נסגר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלת צד, לכל המגזרים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, רק שירות אזרחי חרדי, זה חוק נפרד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רק לחרדים בהקשר הזה של החוק הזה אין חברתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל השוויון, הם לא דואגים עכשיו, רק לחרדים זה ייסגר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש חוק לכולם, ינון, אל תדאג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. 26ח, חברי הכנסת, מי הראשון שרוצה להתייחס? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מירי, זה אומר שעד כאן כל זה התייחסנו? האם התייחסנו לסעיפים הקודמים של בעלי התפקידים? למה אנחנו עוברים ל-ח? לא נגענו באחרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תפריע לי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הפרוצדורה? גברתי, קחי לך מיקרופון, היא מדברת, בינתיים כל חברי הכנסת מתכוננים, הראשון יהיה אלעזר שטרן, אחריו טור פז, שרון ניר, ינון אזולאי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק, אדוני, תסביר איך קפצנו לשם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא קפצנו, אנחנו ייחדנו את הדיון היום בחוק השירות הלאומי אזרחי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא קפצנו, תסתכלו, כל הסעיפים, מה קפצנו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוועדה הודיעה שהדיון הזה יתרכז בשירות הלאומי אזרחי ואנחנו נוגעים בו לאורך כל החוק, ואנחנו כבר הודענו. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, אני רוצה להזכיר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לסעיף עצמו. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> לזה אני אתייחס. אני לא אגע, לא בבעיות החוקתיות ולא המשפטיות שיש, את זה יש לכם, אני רוצה להזכיר שבמתווה שלנו השירות האזרחי ביטחוני כולל שירות מילואים. לא מילואים צבאיים, לא מדים, אבל מצב שבו אותו אדם, א', עושה לפחות שנתיים, ו-ב', הוא משרת 30 יום בחלוקה מותאמת בתפקיד, אם זה במד"א או אם זה במכבי אש או במערכות האחרות, וזה לא עם מדים ולכן זה לא נכנס למכסה הצבאית. חבר'ה, פה המציאות היא אחרת וצריך לחשוב קצת אחרת. אני לא רוצה לראות את החקיקה הזו בראי של 7 באוקטובר, אני רוצה לראות אותה על רקע 7 באוקטובר, זה אומר שזו צריכה להיות חקיקה שעומדת בעשורים הבאים. אפשר לגזור ממנה הוראת שעה שמתעדפת באופן מוחלט תפקידים צבאיים, נותנת כלי לכל ברי הסמכא להשכיר, יש פה גם משפט מנהלי וגם חוקתי, ליצור מפתח ותיעול שיש בו על סף הכפייה. נפוליאון אמר פעם שעם כידונים אפשר לעשות הכול, רק לא לשבת עליהם. אני רוצה להזכיר משהו שיש פה איזה שהיא החמצה של החברה החרדית את הפוטנציאל שמקופל באפשרות של השירות על סוגיו ואת החברה הלא חרדית, גם זו המשרתת, עם כל הכבוד, את הפוטנציאל של החרדים. כשמדברים על לימודי ליבה, עם כל הכבוד, החרדים באים עם כלים לא פחות טובים מלימודי ליבה. הם באים עם יכולת היקש, עם אפכא מסתברא, עם כלים אחרים שכדאי לנצל ולתת להם את ההשלמות של לימודי הליבה. אני בעד, אני רק אומרת שאם רוצים ליצור מצב שבו השירות הצבאי והשירות האזרחי וללמוד מהניסיון של האלוף שקדי 20 שנה מתחת לרדאר, הוא פתח מערכת של חרדים שאמר שהוא נדהם מפוטנציאל הלמידה שלהם בתנועה ומאיכות השירות שלהם בחיל האוויר, במודיעין ובטכנולוגיה. אני חוזרת ואומרת, ההיפוך לא צריך להיות תעסוקה אלא הכשרה. כשעושים מיונים לצה"ל או לתפקידים הביטחוניים אזרחיים צריך לקחת בחשבון לא את הנתונים העכשוויים אלא איך נותנים כלים לעבות את העניין של ההכשרה. דרך אגב, תת אלוף טייב, אתה מרים כפפה מדהימה, ליצור מצב שיוצרים מסלול לא מפלה, אבל פותח דלת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, כל 26ח אנחנו מתייחסים עכשיו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כמה נקודות. אחת, מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות ושמלאו לו 20 שנה. זה עלה פה בין השורות יותר מפעם אחת, וגם, שי, בהתאמה למה שחסרים לנו, ללוחמים ולתומכי לחימה, שגיל 20 הוא בלב העניין של ההתאמה. כיוון שגיל 20 הוא בלב ההתאמה של שירות קרבי ושל תומכי לחימה, אז למה אנחנו שמים כאן את העניין של גיל 20 שנים, ואם הוא נשוי 19. אנחנו מכירים בציונות הדתית, בישיבות ההסדר, בישיבות הציוניות, חבר'ה נשואים בני 19 שהם מתגייסים והם לוחמים מעולים גם בגיל 21 ו-22. אני תיכף אקשור את זה לסיפה של הסעיף הזה, אני לא מבין למה הגיל הזה נמצא בתוך חוק שירות ביטחון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אתה שואל אותי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל עכשיו יש לי שאלה אליך, שי. כיוון שחלק גדול מהניסוח פה, 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', זה גם היה קיים קודם, אני לא רוצה להגיד לקצין בצה"ל, לתת אלוף, תסתכל לי בעיניים, אז אני לא אומר לך את זה, אני מכבד, אבל אני באמת שואל, מה אומר הניסוח הזה? אני אגיד לך מה אני מבין שהוא אומר, זה סעיף שמזלזל בך, בגלל שאם הוא היה סעיף אמיתי הוא היה צריך לכתוב ככה: לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר ומצא שאינו מתאים לשירות סדיר או לשירות קרבי או לתומך לחימה. כשכתוב בסעיף הזה, ופינסקי יגיד לך שבתוך השירות עד היום של החרדים, אתה תגיד לי, יש כאלו שהיו יכולים להיות לוחמים וכשאתה חי עם השורה הזאת, אני אומר את זה לביסמוט, למירי, לכל הצוות, מה המשמעות לאחר שבחן אם לא כתוב לאחר שבחן ומיצה בהתאם לכך? זאת אומרת שרק כתוב לאחר שבחן. אז אוקיי, היו לך טפסים, ערמה של טפסים, הסתכלת עליהם ואמרת יאללה, איך כתוב פה בהמשך? הוא הסכים לשרת בשירות כאמור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אלעזר, אנחנו מבינים את זה בדיוק מה שאתה אומר, למרות שלא כתוב לאחר שבחן ומיצה את כל האפשרויות, ברור שהוא בחן שהוא בחן והוא מיצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל, מירי, אנחנו יודעים שזה לא ככה. אם ככה בוא נלך הפוך - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא בחן שלא הייתה הדלפה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הוא בחן? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא בחן שלא הייתה הדלפה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, פרוש, אני הייתי קצת במקומות האלה, אני מבין את זה, תאמינו לי. אם זה ככה אז בוא נכתוב לאחר שלא נמצא מתאים, מה הבעיה? כשאתה כותב את זה כמו שאתה כותב את זה אז אתה שם עליו משקל שכל השירות הלאומי יבוא ויגיד לי תן לי אותו, הוא רוצה, זה כאילו הפוך ממה שאנחנו רוצים להשיג פה. מה השורה הזאת אומרת לי? היא אומרת, חבר'ה, זה בלוף, אין לזה שום משמעות. עכשיו תגידו לי אם אני טועה, בעברית, במשפטית, באיך שאתם רוצים להגיד את זה. ושיגיד לי תת אלוף שי טייב שאם מפקד מיטב שמגיע אליו בחור, לא שלוחצים אותו, לא שהוא בא מראש, הרי אנחנו עושים ככה בעין לכולם, לא שהוא בא מראש, הוא הרי מסומן מראש לשירות ביטחוני, אזרחי, לאומי, תקראו לזה איך שאתם רוצים, למה צריכים להיות שם כאלה שיכולים להיות לוחמים ולמה שמים עליו את האצבע המאשימה הזאת? זאת השאלה שלי. וזה מתחבר למה שאמרתי בהתחלה, שזה גיל 19 וזה גיל 20, מה אנחנו עושים פה? עובדים בעיניים על מי? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בוא נשמע את עמדת הצבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בבקשה בוא נשמע את עמדת הצבא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לגבי הגילאים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, ולגבי מה שקורה עד עכשיו גם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שטרן, לא צריך לצעוק. אתה צועק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא כעוס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני כעוס. אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר את זה באמת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הצעתי את הניסוח 'ונמצא כלא מתאים'. עוזי דיין, אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל, אני הצעתי ניסוח אלטרנטיבי, ובלבד שלא נמצא מתאים לשירות קרבי או תומך לחימה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל הפנית את השאלות אליי, אני לא כתבתי את הסעיפים האלה. אני חושב שכולם יכולים לשרת בצה"ל, כולל התמונות היפות שראינו פה של השירות הביטחוני-אזרחי, של חבר'ה מהשב"כ, יכולים להיות גם בצה"ל, בצה"ל יש היום מגוון רחב מאוד של מסלולים, כולם מכירים ויודעים לצטט, כולל מסלולים לא במדים, התקדמות שהתחילה בקודקוד וגם התפשטה לדברים אחרים ולכן אני חושב שכולם יכולים לשרת. הדבר השני שאני רוצה להגיד בהקשר הזה, וראובן דיבר קודם על חילוקי הדעות שהיו לנו בשנה וחצי האחרונות, זה בדיוק על העניין הזה, כי אני סבור שהם יכולים להיות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה סבור שהם יכולים להיות? << אורח >> שי טייב: << אורח >> בצה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחדד את זה, לדעת שהבנתי נכון, שיש אנשים שנמצאים אצל ראובן שיכלו להיות לוחמים ותומכי לחימה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי עוד לוחם ותומך לחימה, אמרתי לשרת בצה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, סליחה, שי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אענה לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מחכה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יכולים לשרת בצה"ל ולשמור על החרדיות שלהם. כי זה מה שמונע מהם וכרגע הם הולכים לשירות האזרחי. תיכף אני אגיע לסוגיית הגילאים, כי אמר פה ראובן, אני ניהלתי את מי נכנס וגם קבענו מדיניות, לכן רוב האנשים שהלכו עד עכשיו הם מבוגרים. אבל בוא נניח שיש בחור צעיר וכן הלאה, הוא יכול לשרת בצה"ל והיום במצב הנוכחי יכול לשרת גם כלוחם, כי יש חטיבת חשמונאים וכן הלאה. וזה מוביל אותי לדבר הבא, ואמרתי אותו בדיון הראשון, אנחנו ממליצים להעלות את הגיל שמופיע פה לגיל 21 לנשואים והחל מגיל 23 לרווקים. אני יכול לקבוע את זה בכל מקרה, הרי בסוף אני המדיניות, אני קובע את זה, ועובדה ולראיה שגיל המשרתים שם, 24.56 אם אני זוכר נכון מה שאמרת היום בבוקר, זה קרה ממילא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה שזה לא יהיה בחוק? << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע, אני אומר. ובכל זאת אני חושב שנכון גם לקבע את זה כדי שזה לא יעמוד בפני מישהו שאומר רגע, למה לא שלחת את פלוני לשירות האזרחי? יכולת, ולא עמדת ביעדים. אז הנה התשובה שלי לשאלות שלך - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> דבר אחד קשה להבין בעמדה שלך, מצד אחד אתם אומרים שחסרים לכם חיילים, 12,000 חיילים בחלוקה מסוימת, לוחמים ותומכי לחימה, אתה מוסיף ואומר שכל אחד יכול לשרת בצה"ל, אני לא מצליחה להבין את העמדה שאתה מציג של צה"ל, מדוע אתם מסכימים להעביר חיילים לשירות האזרחי ביטחוני? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אמרתי שאני מסכים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא עניין של מסכים, אתה צריך לתת כאן עמדה שאני מבינה אותה שאתם כן מסכימים. בצד אחד אתה אומר שחסר לך חיילים, כולם יכולים להשתלב בשירות הצבאי, ומצד שני, להעלות אותם לגיל 21 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולהזכיר שיש כאלה מפה שהולכים למשטרה, במקום שהצבא ישלח. חלק גם יכול לתת וגם נותן מענה. זה מה שהוא אומר, זה ייתן לו מענה וזה יחסוך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל השאלה היא עקרונית, זה לא עניין של ניהול כוח האדם. אי אפשר לבוא ולומר יש לי צרכים מסוימים, 12,000 חיילים, ומצד שני גם להסכים לפתוח את שערי השירות האזרחי וגם להוריד את הגיל לגיל 21. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אותם אלה לא מגיעים בסופו של דבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני יכולה להוסיף לשאלה של רח"ט תומכ"א? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה לא מה שאתה אומר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו. אמרתי, קודם כל יש סעיף שעומד לנגד עינינו. אנחנו לא הסכמנו, אני מתייחס לסעיף. בתוך הסעיף הזה, כדי למצות אנשים ללוחמים אני מציע לא לקבל את גיל 19 וגיל 20 שכתוב פה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אבל לא מדובר רק בלוחמים, מדובר בתומכי לחימה ועוד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא בעצמו יכול לא לקבל אותם, זו אחריות שלו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש פה מדיניות - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, צריך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נותנים לו מדיניות, הוא מבצע את המדיניות, מה את רוצה ממנו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה זה עניין של מדיניות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מתייחס כרגע למצב הקיים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מתייחס למה שכתוב ואני חושב שמה שכתוב פה, ה-19 ו-20, יביא לזה שאנשים שיכולים לשרת כלוחמים וכתומכי לחימה ביחידות קצה, לא נשואים, לא זה וכן הלאה, יימנע מהם בגלל הדבר הזה ולכן אני מציע להעלות את הגיל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, עכשיו זה ברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה דווקא 21? << אורח >> שי טייב: << אורח >> מירי, את כל כך על זה שאת לא מקשיבה למה שאני אומר. 21 לנשואים ו-23 לרווקים, לא 21. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להזכיר שמי שקבע את הגילאים האלה זו הייתה ועדה מקצועית של משרד הביטחון שאז קבעה את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> היה 7 באוקטובר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מאז יש 22,000 פצועים ואלפי הרוגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, אבל אז הייתה ועדה מקצועית שדיברו על זה אותם אלה שלא הגיעו לצבא, ואותם אלה יכול להיות ש - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> הוועדה המקצועית הייתה לפני ה-7 באוקטובר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד פעם, זה גם היום אחריות שלו להגיד כן או לא. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אחרי ה-7 באוקטובר אתה מבין מה צורכי צה"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא עניין לבוא לפה, לזרוק איזה משהו, תלכי למה שהיה פה קודם כל היום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ינון, לא יכול להיות שבסופו של דבר הוועדה הזו מתבקשת להאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים ואחר כך בצו המקצועות את שירות המילואים מגיל 40 ל-45 ו-49 כאשר אומר רח"ט תומכ"א שאפשר למצוא תפקיד ל כל חייל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש עוד משהו שאנחנו לא רוצים אולי לשמוע, השירות האזרחי, אותם אלה שהולכים אליו כמעט בטוח שלא יגיעו לצבא, וגם רח"ט תומכ"א אומר שזה באחריותו להגיד שהוא לא רוצה אותם בשירות האזרחי, הוא לא מאפשר להם את זה, ואז יכול להיות שהם יבואו אליו לצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון בזכות דיבור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברשותך, אני רוצה את כולנו להחזיר חזרה, אתם יודעים, עיניים על המטרה, אמרתי את זה היום כמה פעמים, עיניים על המטרה, המטרה שלנו לא לייצר שבילים עוקפים ללוחמים אלא קודם כל לשים את כל כובד משקלנו כדי למצות בסוף כמה שיותר לוחמים בגילאי 18 עד 23, שזה הגיל האפקטיבי פחות או יותר ללוחמים, בטח עובר 7 באוקטובר שהפער הלך וגדל, לא כל שכן שזה היה לפני ה-7 באוקטובר שדיברו על גיל 21 לנשואים ו-23 לרווקים. לכן אני אומרת שאין מקום, אדוני, לייצר שביל עוקף - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> למה מה שאמרתי עכשיו לא פוגע בול במה שאמרת? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אני מסתכלת על הסעיפים הכתובים והלא מחוקים באדום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר מה שהוא רוצה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> את פונה אליי ומטיפה לי על מה שכתוב? אני אומר משהו אחר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני אומרת את התייחסותי לעמדה שהציג אותה חבר הכנסת בועז ביסמוט - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אין בעיה, לא להגיד לי 'אדוני' כאילו אני אמרתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - מתווה ביסמוט, מתווה ש"ס, מתווה אני כבר לא יודעת של מי זה, מתווה שמוצג על ידי יושב ראש הוועדה. אני לא מסתכלת על רח"ט תומכ"א. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא נגיד שאדוני זה היושב ראש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היושב ראש, אפשר שאלה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני חושבת שכל מה שמחקת כאן באדום טעות, טעות מרה. זה בדיוק יצרת שביל עוקף לתפקידי לחימה. אני רוצה לומר דבר כזה, בשורה התחתונה אני חושבת שאנחנו צריכים להפעיל את כל כובד משקלנו על הציבור החרדי שיביא כמה שיותר לוחמים ותומכי לחימה, גיל 21, גיל 23, הסעיפים האלה כמו שהם מנוסחים, לא טוב, צריך לחזור ולייצר ממש תקרת בטון עד לגילאי 21 ו-23, לשירות בצבא ולא לשירות אזרחי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלה בעקבות גם הדברים של שי וגם של היועצת המשפטית. אלעזר דיבר מקודם על זה שבוחרים אנשים לתפקיד מסוים, הרי מי שבכל זאת בוחר איפה לשים אותו זה לא פינסקי, זה הצבא, בוחרים לתפקיד מסוים ויכול להיות שהוא יכול להיות קרבי או משהו כזה. שאלה מצוינת של אלעזר, ואחר כך שמענו את מה שאמרה היועצת המשפטית, ואני שואל שאלה, איפה בחוק שירות ביטחון מופיע שיקול הדעת של הצבא כשהוא עושה את הבחינה הזאת לגבי כאלה שמגיעים ומתגייסים והוא מחליט לקחת מישהו שיכול להיות שהוא פרופיל 97, ג'בר שבעולם, והוא מחליט להעביר אותו לתפקיד או מנהלה או 8200 או שב"כ או מוסד. האם יש התערבות של המחוקק בשיקול הדעת של הצבא? הרי מה מדובר כאן? בסוף מדובר על זה שכשהוא מקבל את הרשימות או את הבקשות מהשירות האזרחי הוא מחליט. הוא לא מחליט, לא בגלל סוג הפאות של הבן אדם ולא בגלל זה, הוא בא ואומר לעצמו, האיש הזה, אחרי שבחנתי את הבקשה, יכול להיות בשב"כ וייתן תרומה גדולה מאוד למדינת ישראל וגם לי כצבא, כי אנחנו יודעים שהכול עובד ביחד. איפה מופיע עוד בחקיקה בחוק שירות ביטחון שצריך לשים מצלמה על שי טייב לראות מה הוא מחליט? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו לא השאלה שמונחת כאן, השאלה שמונחת כאן לדיון היא האם השירות האזרחי הוא חלופה לשירות הצבאי, זו השאלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> החייל החרדי כשהוא מתגייס לצבא גם הוא יעמוד בפני כבודו שיחליט אם הוא יהיה לוחם או ב-8200, אותו דבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, את רק מפריעה. אני שתקתי כשדיברת. הנה תראה, ד-מו-קרט-יה. ישראל ביתנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מניסיוני - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, שרון, לא. אני באמצע לדבר עם היועצת המשפטית ואת גם מסיטה לי את קו המחשבה. אני אומר, הסוגיה שנמצאת על השולחן אני יודע, ומה הסיבות שהיא נמצאת על השולחן, נכון שאנחנו לא אינטליגנטים אבל אני יודע, במקרה, מה שאני שאלתי זאת שאלה אחרת, בגלל שהסיבה למה זה על השולחן, שירות אזרחי או לא, הוא מסיבות אחרות למה הוא היה על השולחן בחוק הקודם, למה הוא היה על השולחן בחקיקות הקודמות גם כן, זו המציאות, אי אפשר לבוא עכשיו אאוט אוף זה בלו ולהגיד אנחנו לא מבינים מה רוצים. עם כל הכבוד, כל הניתוח הזה שנעשה מקודם, הבדיקה הזאת כביכול, מה שיקול הדעת או לא, יש יציאת קצה, על יציאת הקצה הוא אחראי, אותו צה"ל שאתם סומכים עליו ואני סומך עליו גם כן, הכול טוב ויפה, הוא בסוף מחליט אם אותו אחד מהשירות האזרחי יילך או לא, כמו שהוא מחליט שאחד עם 97 פרופיל הולך להיות ראש לשכת איזה רס"ר, לא יודע מה. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אין בעיה, יעקב אשר, תעשו כולם מיון בבקו"ם והצבא יחליט עליכם, אבל אתם נמנעים מלמיין את החבר'ה שלכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, לצאת. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אמרתי הערה עניינית, זה לא היה הערת ביניים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, לצאת. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> סימנת אותי קודם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, גברתי, לצאת. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני יוצאת. האמת שכל כך משעמם שזה לא הפסד גדול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בשם חבריי פה אני סולח לך ולא נפגע. שלום, גברתי, ואני מצטער שהיה לך משעמם, את היית מאוד מעניינת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אתייחס למה שחבר הכנסת יעקב אשר אמר וגם לתשובה שלך, לצה"ל אין את הפריבילגיה לשחרר את מי שבא לו. אין לו את הפריבילגיה לשלוח אנשים לשירות לאומי, יש מספר שמייחסים אותו בהיסטוריה של צה"ל שכאילו רבין נתן את האישור לצבא על סעיף אי התאמה 2.4, יש כאלה שאומרים שזה היה 2.7 - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אחוז או מה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אחוז. הצבא לא יכול לחרוג מזה בגלל המון דברים שיש בעניין הזה, משמעות של צבא העם, הנטל על המילואים לדוגמה, אתה תשחרר כמה שאתה רוצה, תיקח רק את הכי טובים ובסוף תגיד ששירות חובה הוא חמש שנים. יש כל מיני דברים שיש לזה משמעויות. התשובה לחבר הכנסת יעקב אשר היא שהצבא יכול להחליט בתוך הצבא מי הולך לאן. דרך אגב, גם בשירות קרבי, כמה אתה מאשר ל-8200 לדוגמה, יש אחוזים מוגבלים. למעט קורס טיס וסיירת מטכ"ל, אין אף יחידה בצבא, אם אני לא טועה, שיכולה לקחת את כל מי שהיא רוצה. לכל יחידה יש מגבלות של כושר קרבי וכל השאר צריכים ללכת לכושר קרבי. גם אם נמצאת גאון ומתאים ל-8200 ו-8200 יגידו הוא העדיפות ה-31% שלי יגידו לו תעצור, אנחנו צריכים אנשים מצוינים גם בהנדסה קרבית, בשריון ובגולני. לכן הטיעון שאנחנו מדברים פה, אני מקווה שעניתי לשני הדברים. אין חוק שאומר לצבא כמה תשים קרבי וכמה לא קרבי. בתוך הצבא זה צריך לנצח מלחמה והצבא מחליט והוא אפילו לא צריך לבוא לאשר את זה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל גם פה הוא מחליט. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, לא, לא. נחדד את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן למירי ותגיב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חבר הכנסת אשר, זו באמת שאלה של הסדר ראשוני של הכנסת. הכנסת צריכה לשרטט את גבולות הגזרה לצה"ל, האם אתה מעביר מלש"בים לשירות האזרחי או לא. זה לא שאלה של הצבא, זו הכרעה ערכית של הכנסת, זה מה שנקרא הסדר ראשוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מירי, שתהיי בריאה, זה ודאי. בזה אני מסכים, פה אלעזר ואני, אנחנו נצטרך להחליט, זה מצוין. אבל הם באו לערער על זה בגלל התהליך, בגלל התוצאה של התהליך, פה אמרתי שבתוצאה של התהליך בסוף מי שהוא דלת היציאה או הכניסה, איך שתקראי לזה, זה אותו אחד שאתם סומכים עליו גם כשהוא עושה את זה כל יום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, דלת היציאה, אתה תחליט אם היא קיימת או לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד פעם, הבנתי, אני רק נראה אחד שלא מבין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם יוחלט, הכנסת תגיד - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור, הוא דיבר על התהליך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל זו השאלה שעומדת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש הבדל בין הרמה העקרונית לרמה הפרטנית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> חבר הכנסת אשר מכוון לרמה הפרטנית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כי אלעזר טען ברמה הפרטנית, ובצדק מבחינתו, ואני עניתי על הרמה הזאת, זה הכול. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם הכנסת מאפשרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור. אבל אנחנו יושבים פה כדי לאפשר או לא לאפשר. (היו"ר ינון אזולאי) << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> א', אני חושב שיכול להיות – << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאני צודק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אל תלך כל כך רחוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, כבר הלכת בכיוון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> א', יכול להיות שהגיע הזמן שיגידו לצבא מה הזכות שלו לתת פטורים, כמה. אולי שי יודע, יש לך מגבלה כמה אתה יכול לא לגייס על אי התאמה, על קב"א נמוך, או כמה שאתה רוצה אתה משחרר? << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> אין לו, זה מה שהצבא קובע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון, אני לא בטוח. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> כן נכון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כשעושים הערכת גיוס עושים הערכה, כמה אנחנו מעריכים שלא יעמדו בסיפי הגיוס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שיש נשר בטירונות של 10%, אתה יכול להחליט מראש לא לגייס 12% מהמחזור? << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה זה אני יכול להחליט מראש? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך אם אתה יכול. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עומד קודם כל בפני הצורך שלי לגייס כמה שיותר ולהגדיל את הצבא ולאגף את המרחב. האם אני בין לקבוע 2.4% או 2.6% צריך נניח אישור? זה בסמכותי כרח"ט תומכ"א. אם עכשיו אני אגיד 10% כנראה שאני אצטרך להסביר למה אמרתי 10%. זה יש שכל ישר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היה פעם ראש אכ"א שאמר את המשפט הבא, אני לא רוצה לגייס לצה"ל כאלה שאנחנו צריכים להשקיע בהם יותר משהם ישקיעו בנו חזרה. אני כמובן התנגדתי מאוד לעניין הזה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אנחנו משקיעים הרבה במלש"בים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וגם אמרתי לאותו ראש אכ"א שזו לא זכותו, כיוון שעל פניו יש חיילים בצה"ל שאנחנו יודעים שהצבא משקיע בהם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נערי רפול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לדוגמה, מכיוון שהצבא מסתכל גם על טובת המדינה, לא רק על טובתו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הם חיילים אפקטיביים. בן אדם לפעמים צריך עזרה בכניסה, אבל הם חיילים אפקטיביים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. אחרי שאמרנו את זה אני חושב שכדי שנוכל להישיר מבט לשורות האלה ושהם לא יהיו סופר נוזליות וכשכתוב שם 'לאחר שבחן' זה כלום, מה זה לאחר שבחן? כל אחד אתה בוחן, אין גבולות לכמה שאתה בוחן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרה לך היועצת המשפטית מה הפירוש 'לאחר שבחן'. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה הפירוש? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את אמרת מקודם שהמילים 'לאחר שבחן' - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לאחר שבחן, תסביר אתה מה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, את הסברת מקודם, אני שמעתי אותך, את אמרת הוא בחן ומצא את מה שהוא צריך לראות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוא עשה את כל התהליך והגיע למסקנה שאין לו מה לעשות בצה"ל. זה מה שאני מבינה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה, צריך לכתוב את זה כאילו? את הסברת שזה המסלול. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה מה שאנחנו מבינים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אני חושב ככה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התשובה שקיבלתי מתת אלוף שי טייב על זה שהפתרון לכאלה שהם אולי כן יתאימו להיות קרבי, איך נתמודד עם זה מול הסעיף שכתוב 'לאחר שבחן'? נעלה את הגיל ואם נעלה את הגיל, נכון שאנחנו מגבירים את הסיכוי להיות קרבי בגיל 21 או 23, תלוי נשוי או לא נשוי, אבל זה כאילו בא לענות על זה שלאחר שבחן. מה שאני אומר, אנחנו יודעים שמחנכים בישיבות של הציונות הדתית להתגייס בגיל 22-21, טובי לוחמים יוצאים משם בגילאים האלה גם כן, טייסים, לוחמים בסיירת מטכ"ל, מפקדים בקומנדו הימי, אני יודע, יש לי את העיניים שלהם עכשיו כשאני מדבר איתכם, לכן אני חושב שהגיל הזה הוא לא גיל שפותר את הסוגיה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ולכן מה שצריך להיות כתוב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלאחר שבחן ומצא שאינם יכולים לשרת בצה"ל לפחות בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, אני לא מדבר על דברים אחרים, נגיד שאותם הוא יוכל להפנות ולא רק 'לאחר שבחן'. תודה. (היו"ר בועז ביסמוט) << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי שאלות לשי טייב, אבל אני מודה שגם אחרי הפינג פונג פה בין מירי ואלעזר ויעקב, לא ברורות לי כמה נקודות לפני כן. ראשית, אם הבנתי את עמדתכם נכון, שי, אתה חושב שבהינתן שיש דבר כזה שירות לאומי אזרחי, המספרים 19 ו-20 בחוק הם לא המספרים הנכונים ואתה היית משנה ל-21 ו-23. אבל האם עמדתך המקצועית כצה"ל זה שצריך לכלול את השירות הלאומי אזרחי ביעדים ב-10%, או שאתה היית מעדיף כפוקד שכולם יהיו אצלך? מה עמדתך פה? יש פה, בעיניי, שתי דרכים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חושב שעניתי על זה קודם. האינטרס שלי זה להגדיל את מספר המשרתים בצה"ל ועניתי קודם שבאופן שבו זה מנוסח עכשיו שאין הקשר בין זה שיותר אנשים הלכו לשירות האזרחי ביטחוני ובתמורה לזה פחות אנשים צה"ל הצליח לשלוח, זה לא משרת את ה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> המשמעות של לא משרת, היועצת המשפטית כבר הביעה את דעתה בכתב, אני מבין שגם לעמדתך כלילת ה-10% האלה בחוק לא משרתת את תכלית החוק כמו שאתה מבין אותו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא משרתת את עניין תוספת החיילים לצה"ל, בלי המשלים של זה שדיברתי עליו קודם וחבר הכנסת סולומון הסביר אותו יותר טוב ממני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל האם זה תורם לתהליך? אתה מגייס, אתה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא אחראי לתהליך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אה, הוא לא אחראי לתהליך? הבנתי, הוא רק צריך לצאת ידי חובה הריני מגייס, לא הצלחתי, תודה רבה, שלום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אחראי לצה"ל, זה מה שאני אומר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נגמר, אות מתה. זה מה שאתה רוצה הרי, לא? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ודאי שכן. רק את זה אתה רוצה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, יש לי דובר חדש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ומוכשר אגב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה אני אקבע. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> וצנוע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם צנוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לאחר שבחן את הצבתו בשירות סדיר, אתה יכול לפרט איך אתה בוחן את אפשרויות ההצבה? כלומר יש פה כל מיני תהליכים שאתה עושה, מה הקריטריונים העיקריים שלך לבחון אפשרות הצבה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מנסה להבין האם אנחנו יצרנו מסלולים שהם מסלולים רלוונטיים וגם דומים. הרי חלק מהאנשים הולכים למקומות שיש לידם חיילים, אפשר גם לשים אותם בצורה כזו. אנחנו פעלנו בהקשר הזה עד כה באיזה מתכונת של עד כמה אנחנו שמים. האם הבחינה היא בחינה אמפירית מוחלטת? היא לא בהכרח בחינה אמפירית מוחלטת, היא בחינה שאנחנו מסתכלים על מי הבן אדם, מה הרצון שלו, איזה מסלולים אנחנו מסוגלים להציע לו ויכול להיות שהוא גם יגיד: אני לא מסוגל לשרת בעניין הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא עובר מיון מלא? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא יודע לענות על זה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איך זה? אז איך 'לאחר שבחן'? איך אתה יודע אם הוא לא עבר מיון מלא? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מדבר על המסלולים שאני מציע, עוד לפני לאיזה מסלול הוא מתאים אני פותח את כל המסלולים הרלוונטיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, כשכתוב 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', אני שואל, הרי 'שבחן את כל האפשרויות' הוא מוכרח לעבור צו ראשון, קב"א, דפ"ר, כושר, מבחן בריאותי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> באופן עקרוני כן מוצע בהצעת החוק שהוא צריך לעבור בהתאם להוראות סעיף 3 ו-5 את כל התהליך. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> הוא בחן והחליט. אל תנסו למשטר דבר שאי אפשר למשטר אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ביחס למה שהעירה קודם ענבר גיטי, בסעיף 26ח(ג) מדובר על מי ששירת וניתן לו אישור על השלמת השירות. כרגע המצב בחוק הנוכחי והוזכר כאן, בצדק, שיש כאן גם אפליה וגם שוני לעומת מה שקורה בארצות אחרות, כי אנחנו נותנים פה מסלול של 24 חודשים אל מול שירות שהוא 32 ויכול להיות שהממשלה תרצה להאריך אותו, אתם מבקשים להאריך אותו ל-36, האם אתה חושב שיהיה נכון להאריך את השירות האזרחי ל-36 חודשים כדי לתעדף את השירות הצבאי אולי יותר? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חושב שככלל קודם כל שירות ביטחוני אזרחי לא שווה ערך לשירות צבאי, זה ברור בעצם המהות. מירי הגדירה את זה קודם טוב מאוד. כל מקום שבו דווקא ההקלה או ההטבה, איך שתקרא לזה, הולכת לטובת השירות הצבאי זה יכול לשרת את העניין הזה, זה ברור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה. דיבר על זה חבר הכנסת בוארון קודם ולא שמעתי את התייחסותך לעניין, כי אחד הדברים שבהם השירות האזרחי-ביטחוני מפלה בו לטובה זה אי ההימצאות של מילואים. אם יקרה, מה שאני חושב שלא יקרה, אבל נגיד שיקרה, והחוק הזה יעבור עם השירות האזרחי-ביטחוני, האם אתם תרצו בכך שתהיה לכם אפשרות לעשות הכשרה ל-10% האלה למילואים? ואולי נכון להכניס את זה לחוק? כלומר שהפוקד יוכל לקרוא לאנשים בתום השירות האזרחי-ביטחוני להכשיר אותם למילואים? מה שהיום אתם לא יכולים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא יכול לסגור את זה איתו, אם הם יכולים לשנות את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה שזה יהיה בחוק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אחלק את זה לשניים. אם הכוונה פה למילואים שהוא עושה באותו גוף שבו הוא עשה את השירות האזרחי אז מן הסתם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> להכשיר אותו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, ואמרתי את זה לפני שני דיונים, כי נשאלתי את השאלה הזו, שאנחנו מסוגלים לקרוא לאנשים בחזרה, לעשות להם הכשרות כמו ההכשרות שעשינו, מי שמכיר הלכה למעשה, שלושה שבועות שהופך אותם לרובאי 03, מכניס לכיתות כוננות, מכניס למקומות כמו אלו"גים, מדרגה אחת, מה שנקרא לא מצריכים רובאות 05 וככה למצות אותם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה יהיה תנאי לשירות האזרחי? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מציע שכמו שנאמר פה, הפוקד יהיה רשאי, כי בסוף זה גם תלוי באיזה משימות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל כדאי לכתוב את זה בחוק אם כך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל, שי, אם אתה שם אותו עכשיו יחד עם חיילים נגיד בקריה וחייל בקריה בגלל שהוא עשה רובאי 02 יכול להשתתף בשמירות מחנה, יש לו תורנות, שם לפעמים לוקחים אותם גם לתגבור יישובים באיו"ש. אני מבין שאותו אחד, בגלל שאתה אומר לי אולי אני פעם אעשה לו הכשרה כשהוא יגיע למילואים, אני אומר שאם אתה עושה לו את ההכשרה עכשיו, הוא כבר ממילא בן 24, 25, 26, לא נשארו לו הרבה שנים, הוא עכשיו בא להתחיל שנתיים או שלוש, אז אם היית עושה לו את ההכשרה בהתחלה אז הוא כבר יכול היה להשתתף בשמירות גם בקריה, גם באיו"ש, גם איפה שצריך, כמו החברים שלו. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> איך אתה עושה לו הכשרה אם הוא לא חייל, אלעזר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תעשה אותו חייל, זה בדיוק העניין. איך אתה יכול לעשות לו אחר כך? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> מה שאתה אומר זה בוא תגייס אותו, אבל הוא לא מתגייס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה במילים אחרות הוא לא רוצה שירות אזרחי-ביטחוני, מהבוקר הוא אומר את זה ומותר לו להגיד את זה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> מירי, אי אפשר לעשות הכשרה למישהו שלא התחייל, מה אתה רוצה עכשיו? מה שאתה אומר, אתה אומר: בוא נחייל אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא דיבר, מה אתה רוצה ממני? קובי, מה קרה לך? אתה לא מבין? אני מדבר עברית. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אני גם מדבר עברית. איך הוא יכול לעשות 02 אם הוא לא מתחייל? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז שיתחייל. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אז הגעת לנקודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אמר את זה שהוא יעשה, אז למה הוא אומר שהוא יעשה 02? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רק רוצה לסכם את הדבר הזה, יהיה אפשר אם יוחלט לעשות את הדבר הזה, טירונות והכשרה ולשלב אותו במערך המילואים, כמו שהרבה משתלבים אחרי שהם כבר בפטור וכן הלאה. יש פה תמיד איזה חשיבה כזאת שזה אוטומטית יחליף חייל מילואים, צריך להגיד, לא כל חייל מילואים מחליף כל חייל מילואים. בוא נשים את זה בפרופורציה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, האם זה בסדר שהוא ימסור את המספרים עכשיו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא ימסור, אני אגיד לו מתי. אלון שוסטר, בבקשה. אלון שוסטר עוד לא דיבר, אז לא להפריע לו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לכולם. הוא שמע, בדרך לירושלים, דיון רציני, אנשים רציניים. אני חושב שאנחנו נוגעים בלפחות מחלק מליבת הסוגיה. הדבר העיקרי שאני רוצה לומר זה שברור שהשירות האזרחי-ביטחוני עם היחידות הביטחוניות, יחידות הסמך, ראש הממשלה, משטרה, בט"פ וכו', הוא עניין נחוץ ורציני וחשוב והוא מרכיב בתוך מתווה שירות כולל. מה שלא מסתדר לי זה שאנחנו עוסקים כרגע בתוכנית הגיוס לצה"ל, במסגרת התוכנית לצה"ל אנחנו לא רואים את התמונה הכוללת, את האפשרויות הכוללות, כאשר להערכתי, כמו שאני מבין את העניין, נמצאת פה ענבר שאמנם נפרדו דרכינו הפוליטיות, אבל אנחנו באותו מתווה אחד שאני מקווה שכל מי שנמצא פה בחדר הזה יהיה במסלול הזה, המסלול הזה הוא מסלול שאנחנו לא מסכימים שם על אירוע משמעותי אחד והוא האם בעיקרון אנחנו מתגייסים ומי שיוגדר שממשיך ללמוד הוא פטור, או הפוך. אנחנו לומדים, אנחנו בני החרדים לדבר ה', אנחנו לומדים ומי שלא לומד מתגייס. פה הפואנטה, זה סלע המחלוקת הגדול כי בפרקטיקה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון, זה לא סלע מחלוקת. מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה צריך לבדוק בצורה מאוד מדוקדקת מה זה נקרא לא לומד בישיבה וכו'. אני לא צללתי לפרטי הפרטים, אבל אני סמוך ובטוח שאתם עושים את זה, כולם צריכים להגיע למאגר, לארנה, לכיכר העיר ששם מתגייסים עם קדימות לצה"ל. אם זה מה שכתוב כאן, בסדר. מהניסוחים או מניסוחי הניסוחים אני מבין שיש יותר מדי חופש פעולה, חופש הכרעה, למתגייס, במקרה הזה לחרדי, אני לא יודע אם זה נוגע רק לחרדים, להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה. אני מבין את הרגישות ואת הצורך לתמרן, גם מלש"ב שאינו חרדי שואלים אותו מה הוא רוצה, אבל צריך להיות ברור שהקדימות החד משמעית היא גיוס לצה"ל נטו, לוחם, תומך לחימה, זה מה שאנחנו צריכים. אחר כך מי שלא יתאים לצורכי צה"ל, ואכן צריך גם לבדוק את היכולות והרצונות של המתגייס, הוא מתחיל לגלוש ליחידות הליבה. אם זה מה שכתוב פה, יגידו לי חבריי, אז לזה אנחנו מתכוונים, זו התחלה טובה, אבל אם זה לא המצב אז אנחנו מתקדמים בנחישות אבל בדרך הלא נכונה, כי אנחנו מקבעים כבר בהתחלה קדימויות לא נכונות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלה, שי, ברשותך, כדי שנבין מה עומד על השולחן, כמו שאומרת היועצת המשפטית. מה שאני לא שואל, אלא מתעניין, זה נראה לי הדבר ההגיוני, שבסוף בשיקול הדעת, גם היום כשזה עובד היום בשירות אזרחי-ביטחוני - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב לא התייחס כבר לסעיף הזה? לפני חצי דקה הוא התייחס לאותו סעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, הוא לא התייחס לסעיף, הוא בא להעלות לך את הסעיף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך היא לא מפריעה לי. אני יושב לידה, מסביר לה כל הזמן את החוק ועכשיו ככה היא – << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, קדימה, יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מהתחלה. הרי בסופו של דבר שיקול הדעת של הצבא, של מישהו בשב"כ או במקומות אחרים, ביטחוני אני מדבר, הוא שיקול דעת שבסוף הצבא צריך להחליט. זאת אומרת מאוד יכול להיות שבמקביל, לא חייב להיות אחד לאחד, זה גם תלוי בפיקים, יש תקופות שהשב"כ צריך עכשיו גיוס גדול יותר ואז הוא בא לצבא, עוד לפני שפינסקי מגיע אליך אתה כבר אמור להפריש חיילים לשב"כ או לדברים ביטחוניים אחרים ואז אתה עושה את שיקול הדעת. לכן אני רוצה לשאול, בבואי להכריע על השולחן האם השירות האזרחי הזה בסוף תורם לכוח האדם של הצבא באופן כללי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה. נראה אותך בישיבת סיעה ליד ליברמן עושה את זה. נראה אותך פעם אחת נכנסת לדברים שלו באמצע, נראה אותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תערב עניינים של פיקוח נפש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה כבר גובל בחוצפה, שרון, ואני מעריך אותך ואת יודעת שאני מעריך אותך. זה לא יכול להיות, האוזניים שלכם לא שומעות שאלות אפילו? סליחה, לא התכוונתי באופן אישי, אני מאוד מכבד והיא יודעת את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה בסדר. אדוני היושב ראש אמר שיש לך 40 דקות, אני כבר ספרתי 20, אבל אני בסבלנות רבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד פעם רואים שלא למדת ליבה. איך הגעת ל-20? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממתינה. דיברת 20 דקות, יש לך עוד 20 דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני אתחיל מהתחלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, את ה-20 דקות שלי תיקחי את. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מסתכל על שי, אבל מדבר גם לצוות הוועדה, לנו לעצמנו, אדוני, כי מזכירים לנו שאנחנו צריכים לקבל הכרעה על העניין הזה, אנחנו צריכים לקבל את ההכרעה וצריך להבין את ההיגיון שבה. אני שואל האם חלק משיקול הדעת שלכם כשאתם מציבים אנשים, יכול להיות שזה בעצם חוסך שימוש בחיילים אחרים שהתגייסו כדת וכדין והלכו למסלול רגיל ושאבתם אותם או שאבו אותם למקומות מסוימים כי ביטחון המדינה צריך את זה, האם זה נכון או לא נכון? ברמה הכוללת, לא אחד לאחד, כי גם בשנה מסוימת זה יכול להיות ככה ובשנה אחרת זה יכול להיות טיפה אחרת. אני רוצה לדעת בסוף האם יש גם פגיעה בצבא, פגיעה משמעותית, או שזה יכול להיות בדיוק אחד לשני? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שרון, רציתי להודות לך, את מוציאה אותי טוב ליד יעקב אשר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 40 דקות. אני ספרתי כמה פעמים הוא מתייחס ל-26ח, אני אוציא את הקלטות כדי לוודא שאני צודקת, כי זו שעת לילה מאוחרת. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> רק אפשר לענות לחבר הכנסת יעקב אשר אם אתם רוצים. התשובות ידועות, אפשר לענות לחבר הכנסת אשר, אנחנו יודעים את התשובות לשאלה שלך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שלום, ענבר, מה שלומך? << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> אני יודעת את התשובה לשאלה שלך, אם אתה רוצה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ניסיתי לענות לו, הוא לא רוצה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה מפלגה אנחנו היום? נתת גילוי. אם יש מישהי שיודעת באמת שכל המקהלה הזאת, שיש לה סיבות אחרות, מדברת על בוא נלך בכוח, בוא נלך ב – << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא עכשיו דובר יש עתיד, הוא כבר לא רק דובר שלי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם יש מישהי שיודעת באמת שזה לא יילך, זה רק יקצין, זה יסגור ויגדיל חומות, זאת את. את יודעת את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי היא כבר דור שלם מנסה לגייס אתכם בטוב ואתם לא רוצים, היא יודעת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא מנסה, הצבא לא ניסה. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> אני הקורבן הראשון של הניסיונות הקודמים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אני יכול להוציא גם אחרי תשע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הולך לריב פה עם כולם היום, זה לא מתאים לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עכשיו מספיק. מתקדמים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין מקווה שכל הנושא של השירות האזרחי-ביטחוני יירד מהחוק, אבל אני רציתי לשאול שוב, תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות על ידי שר הביטחון, הלכתי אחורה לסעיפים, אני חושבת שצריך לאמץ את הגילאים שהציע תת אלוף טייב כי אנחנו לא רוצים לעודד אי גיוס לצה"ל. אני רציתי לשאול את הייעוץ המשפטי, כתוב כאן שהפוקד קובע. הלכתי לחוק הביטחון, אני מבחינתי הפוקד תמיד זה צה"ל, אבל ראיתי ששר הביטחון יכול למנות פוקדים, לא היה לי ברור החד ערכיות שהפוקד הוא תמיד צה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה תמיד צה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא תמיד צה"ל? כי לא מצאתי הקשר חד חד ערכי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הפוקד הוא צה"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפוקד הוא שר הביטחון, להבנתי, ומאציל על צה"ל. לא? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממנה מטעם צה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם תסתכל בחוק ביטחון כללי, יש שם חופש לקבוע פוקדים נוספים. זאת שאלה אחת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסעיף 50 לחוק שירות ביטחון, שר הביטחון רשאי למנות פוקדים לעניין חוק זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז כאילו יש כאן איזה שהוא משהו טיפה אפור, שהוא לא חד חד ערכי לצה"ל - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא אפור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה צה"ל תמיד? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפוקד זה צה"ל, אכ"א, מיטב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ודאי, שר הביטחון רשאי למנות פוקדים לעניין חוק זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מי זה הפוקדים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היא צודקת, מירי, זה צה"ל מטעם שר הביטחון, אבל אם שר הביטחון החליט שזק"א הוא הפוקד, זה אפשרי? אני שואל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא ראיתי חד ערכי צבא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> להבנתי לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> להבנתך לא? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? אני לא הבנתי שזה חד חד ערכי צה"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קובי, אתה המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אם שר הביטחון מחליט - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפוקד להבנתי זה השר והוא מאציל מסמכותו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא מצאתי אזכור למילה צה"ל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני אבדוק את השאלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה מעולה, בעיניי. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> זו תהיה פרשנות מאוד מאוד חריגה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין, יש לי כאן - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם שר הבטחון מפטר את צה"ל וממנה את זק"א, מה קורה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוא נאמר שפרשנויות זה צד חזק, יש לי לוגיקה פשוטה. לאחר שהפוקד בחן את כל אפשרויות הצבתו, ושוב, אם זה לא חד חד ערכי אז יש כאן כשל לוגי עבורי. ואני חושבת שכן צריך להיות מפורשות שהוא בחן את ההתאמה לשירות צבאי ולא אפשרויות להצבתו כי זה פתוח לאינטרפרטציה של מדיניות, יכולים להיות כאן אלמנטים של מדיניות ולא של התאמה לגיוס. זאת שאלה נוספת. אני חזרתי לתכלית החוק, שבה נאמר, הייעוץ המשפטי, שמדובר על צמצום אי השוויון, לא הבנתי איך הסעיף הזה באמת מצמצם את אי השוויון, כי, שוב, עבור הבן שלי האישי, הוא לא נופל תחת הקטגוריה הזאת. איך זה מסתדר עם תכלית החוק? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו אמרנו שזה מצמצם את אי השוויון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בתכלית החוק כתוב בשורה הראשונה צמצום אי השוויון, לא מצאתי את ההיקש הלוגי לצמצום אי השוויון. זה תכלית החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, זה סותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא סותר, כי יש פה צמצום אי שוויון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אבל זה לא צמצום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כן צמצום, זה בטח צמצום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה סוד הצמצום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בתוך הצבא אין שוויון, אז זה מצמצם וזה הולך לשירות ביטחוני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אנחנו לא מסכימים, אבל אני חושבת שיש כאן בעיה עם הנושא של שוויון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל אחד הביע את עמדתו ודעתו, אנחנו יודעים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד עניין, לפי מה שאני מבינה, 36 שעות עבודה עם שכר, תלוי מי הבן אדם, יכול להגיע עד כמעט 5,000 שקלים לשנתיים, 36 שעות עבודה בשבוע עם שכר של כמעט 5,000 שקל, שוב יש כאן כשל סביב סוגיית השוויון. אני לא מצליחה להבין. עוד פעם, העובדה שהם לא מצטרפים למערך המילואים, למרות הרצון לעשות להם איזה שהוא מערך חיול, אם יש מספיק דאטה בפני הרשות של השירות הלאומי אזרחי לדעת כמה מתוך אלה שעשו שירות לאומי עד עכשיו בעשור האחרון באמת הצטרפו למערך המילואים. אני חושבת שזה מתק שפתיים, זה לא יקרה. מי שעשה שירות לאומי, לא משנה איפה, בכב"ה, יגמור את השנתיים וייצא לדרכו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם יזמנו אותו לכב"ה חודש בשנה באותו תפקיד שלו, אז מה קרה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, זו דעתה, זו עמדתה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משפט אחרון לגבי צו דחיית שירות לתלמידי ישיבה שמפנה אותנו לסעיף, אני לא זוכרת באיזה סעיף זה, מה זה צו דחיית שירות. הלכתי לראות מה זה צו דחיית שירות ששר הביטחון נותן, הייתי רוצה, גברתי או אדוני, שאני אבין מה הקריטריונים. ב-26ד דחיית שירות תלמידי ישיבות, הוא רשאי לדחות, אני לא יודעת מה הקריטריונים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> התנאים מפורטים ב-26ה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל גם פה זה תנאים, אבל זה לא הקריטריונים, זה תנאים שאתה יכול לשים בן אדם, אבל אני לא הבנתי מה הקריטריונים, הרי זה יחול על הרבה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הקריטריונים למה? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אין קריטריונים. זה חוזר לסעיף ה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעצם האחוז או כולם יכולים ליפול תחת הקריטריונים האלה, כל תלמיד ישיבה. לא הבנתי מה הקריטריונים שמחריגים או ממצים, או לוקחים את החתך הראשון למי ראוי לקבל את דחיית השירות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין, אבל ייבדק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה ב-26ה, אין קריטריונים נוספים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לומד בישיבה זה כל תלמיד ישיבה, אז עדיין איך בוחרים את אותם אנשים? מה הקריטריונים להבחנה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רשמנו, ייבדק, מטי. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> מטי, אין היום פוקד שהוא לא מהצבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם יכול להיות. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה ונבוא עם תשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה הדבר הראשון שאמרתי, הדבר השני זה לא הבנתי איך חותכים את אותו פלח שנהנה מההטבה הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. קודם כל למיטב הבנתי - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא גם סגנית שר החוץ, יש פה כבוד בוועדה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת מחדש את הזמן שלי, בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קיבלת. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> קודם כל למיטב הבנתי ובטח במצב החירום שבו אנחנו נמצאים, מטרת החוק היא גם בעיקר לענות על צורכי צה"ל שאומר שהוא צריך לוחמים, הוא צריך אנשים שמסוגלים להיות כלוחמים או תומכי לחימה בקו החזית, ופה אנחנו חייבים להתרכז איך אנחנו קודם כל לפני הכול, לפני כל אינטרס פוליטי, איך אנחנו נותנים לצה"ל את המענה הכי טוב שאפשר לצורכי כוח האדם שלו. פה יש חשש מאוד מאוד גדול שאנחנו מתחילים לפזול ולנסות למלא אולי צרכים ביטחוניים של גופים אחרים. אז קודם כל אם זה חלק ממטרת החוק, כדי למלא צרכים ביטחוניים של גופים אחרים, היום בשנתיים של מלחמה קודם כל הצרכים של צה"ל באים לפני הכול. אם החלטנו שחלק ממטרת החוק זה גם שירות אזרחי וגם מילוי הצרכים שלהם, אני חושבת, גברתי היועצת המשפטית לוועדה, האם לא ראוי שבמצב כזה בכל מקום שבו מדובר בסעיפים על שירות אזרחי יהיו כאן נציגים גם של שב"ס, גם של המשטרה, של כל הגופים האלו שאמורים להיכנס לשם, כדי לענות לחברי כנסת מה הם הצרכים בתוך אותם ארגונים ביטחוניים אחרים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם היו. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> הם היו בבוקר, אבל עכשיו דנים בזה עוד הפעם ובא חבר הכנסת ואומר שהוא רוצה לענות על הצרכים של המשטרה ושל השב"ס, האם ראוי שיהיו בדיון בכל סעיף שבו מצוינים האירועים של שירות אזרחי שיהיו מחויבים להיות כאן בוועדה כדי לענות על השאלות האלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם היו וזה לא נוגע אליהם עכשיו. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בטח שזה נוגע אליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו זה הגיל, זה לא נוגע אליהם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> ככל חבר הכנסת יעקב אשר וחברים אחרים מעוניינים בשאלותיהם לענות על צורכי כוח האדם של גופים ביטחוניים אחרים, ראוי שגם הם יהיו כאן כדי לענות על השאלו האלה בתוך הדיונים האלה. פה זה שאלה ראשונה ליועצת המשפטית. כמו ששרון ניר לא עונה ליעקב אשר ככה, ינון, אשמח אם לא תענה במקום היועצת המשפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, היא תענה לך. אני פשוט הייתי פה מהבוקר וגם היא, היא התעייפה, אני קצת מחליף אותה מדי פעם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שאתה יכול לשרת נהדר בייעוץ המשפטי בצה"ל ולסייע להם גם שם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפחות בשירות הנפשי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בעניין הזה שאלה נוספת לעניין של מטי, וזה חשוב שייענה באופן ברור לפרוטוקול כי גם אני רוצה לדעת את זה, לא האם היום אלא האם בעתיד פוקד יכול להיות ממונה על ידי שר הביטחון מישהו שאינו מצה"ל? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך לחדד את זה בחוק. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני שאלתי את היועצת המשפטית של הוועדה, תודה לכל מי שרוצה לענות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למיטב הבנתנו לא, אבל נבדוק את השאלה הזאת. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> היועצת המשפטית, זה יהיה חריג מאוד מאוד מאוד - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זה חריג אבל אפשרי. השאלה אם לא זה חריג, זה בדיוק העניין. מירי, השאלה שלי היא לא האם זה יהיה מאוד חריג, אלא האם זה אפשרי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבינה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זו תשובה שאני מבקשת גם כן לקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר לקבל גם את עמדת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> שלושה ימים ישנתי באוהל - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל מהלך של משרד החוץ קרס לנו בגלל זה, אין הסברה, אין כלום. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> קודם כל שתדע לך שמהדרך עשיתי גם ריאיונות בתקשורת הזרה, בצעדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נגד חוק הגיוס? אוי ואבוי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אתה חושב שנחים בחוץ? אתה עומד עם הטלפון בזום, מוצא מקום, מדבר באנגלית, מנסה להיראות כמה שניתן מכובד ועונה להם גם בסקיי ניוז. על הדרך אתה עושה את הכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואת עושה את זה יפה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה. דבר נוסף שאני רוצה להבין, תת אלוף טייב, לפחות ממה שאמרת, אני מנסה להבין ולפרש את זה, אתה אמרת מבחינתך שהמיועדים לתפקיד בשירות אזרחי זה אנשים שלא יכולים לשרת בצה"ל, זה העדפה ראשונה - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי את זה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מפרשת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו בסעיף של שירות אזרחי? אני שואל שאלה, יכול להיות שאני טועה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אתה מפנה אותו לשירות אזרחי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני צוחק. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> מבחינתך מי שאחר כך מיועד, אתה פוטר אותו או לא מיועד לשירות צבאי, אתה מעביר אותו לשירות אזרחי, האם המדד הראשון בסקלה זה על פי צורכי צה"ל, מה שאתה צריך והוא לא מתאים בקב"א או כל מיני דברים כאלה? או האם נכנס פה העניין של מי שאינו יכול לשמור על החרדיות שלו בתוך המקום? כי אתה אמרת מקודם אני לא יכול להתאים אותו לאיזה שהוא מסלול, השאלה שלי היא האם אתה פוטר אותם משירות צבאי לשירות אזרחי בגלל שהצבא לא נותן להם את המסגרת החרדית המתאימה להם? אני אשים שם אנקדוטה, וזה, מירי, בשאלה אלייך, כי מה שדובר בסעיף הראשון של המטרות, של ההגדרות הראשונות, היא מי באמת מחליט האם ניתן לשמור על החרדיות שלו, אם הוא יכול לשמור על החרדיות בתוך המסלול, האם זה הרבנים או האם זה הצבא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא קשור לדיון הזה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> בטח שזה קשור, כי אתה פוטר אותו משירות צבאי ושולח אותו לשירות אזרחי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא קשור, לגבי המסלולים ולגבי זה, זה לא במקום הזה בכלל, זה בסעיפים אחרים. זה שהוא פוטר מהשירות האזרחי, דיברנו על זה בבוקר. אני חושב שיש פה סדר עדיפויות, אנחנו חוזרים על זה עוד פעם? זה לא אמור להיות. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> השאלה היא מה המדד, האם המדד לפטור אותו משירות צבאי – אל תנסו פשוט להסתיר דברים, אפשר לדבר על דברים גם לעניין ולעומק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא להסתיר, רק להזכיר לך שאנחנו פה מהבוקר וזה בסדר גמור גם עד שתיים בלילה, אין בעיה, אבל לא יכול להיות שפתאום חבר כנסת מגיע או סגנית שר, עם כל הכבוד - - - << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> וגם אני פה וגם אני רוצה שאלות ואני נמצאת פה בכל הדיונים, עם כל הכבוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, תבואי. את לא נמצאת בכל הדיונים, אבל עוברים סעיף סעיף, את לא נמצאת בדיונים, תודה רבה לך. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זה חלק מהסעיפים וזה כתוב בתוך הסעיף הזה. אני מבינה שלא נוח לך שיענו על השאלות המשפטיות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לי לא נוח? הרי שאלתי אותך כמה שאלות על החוק ולא ידעת לענות לי כשדיברתי איתך. כי את לא מונחת בחוק, אז אל תיתני לי ציונים. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> הציבור צריך לקבל תשובות על הדברים האלה. האם אתה פוטר את החרדים משירות צבאי לשירות אזרחי על פי מה שצה"ל צריך או האם בגלל שהוא לא מצליח לשמור על החרדיות שלו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהבוקר אמר איך זה הולך, גם פינסקי אמר, גם שי טייב אמר את זה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זו השאלה בסעיף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תעברו על הערוץ מהבוקר. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> חשוב שהוא יבהיר את העניין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרן, הוא הסביר את זה הבוקר. ינון לא אומר את זה סתם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> הדבר הזה מופיע בסעיף הזה ואני מבקשת לשמוע את התשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא הסביר את זה הבוקר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא לא פירט את שיקול הדעת, זה לא נכון. היא שואלת פה שאלה מאוד מאוד לגיטימית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נכון, הוא כן הסביר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא פירט את שיקול דעתו, הוא אמר שיש לו שיקול דעת. סליחה, היא צודקת מאה אחוז. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> גם וגם וגם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועם כל הכבוד, היא שואלת שאלות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל לא לחזור על כל ההסבר שלך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אני רוצה גם לשאול שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, את מפריעה. בקצרה, כי הבוקר דנו בזה ובמהלך 7,480 דיונים שהיו לנו כאן על חוק הגיוס דנו בזה גם ואני הייתי פה כאשר הצגת את זה, ישבתי שם, בדיוק איפה ששרן יושבת, לא הייתי בתפקיד הזה, אבל היום אתה תעשה את זה בקצרה, אני מניח, כי אנחנו כבר שמענו את זה כל כך הרבה פעמים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הנוסח - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי. שרון, רצית להתייחס, זו גם שאלה אליו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אדוני. אני רוצה להתייחס גם קצת למתודולוגיה של הדיון כי נראה לי שאנחנו קצת הולכים לאיבוד, אולי השעות המאוחרות מקשות על כולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ממש לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה מאוחר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אל תבנו על זה שאנחנו ננטוש את הזירה כי אין בכוונתנו לנטוש את הזירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יכול לבנות על זה, 17 שעות ישבתי בדיון רצוף. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתשע עד עשר בלילה לדון בארבעה סעיפים זה לא פשוט לאף אחד, יכול להיות שבגלל שאני לא למדתי גמרא זה יותר מסובך לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, יש פה חברי כנסת ותיקים משנינו, אנחנו כיתה א', לכן השעות האלה בכנסת זה ממש לא מאוחר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני אמנם לא למדתי גמרא, אבל אני רגילה לעבוד סביב השעון כפי שאתם מכירים היטב את הרקע שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז למה מאוחר? אז למה אמרת שעה מאוחרת? זה לא מאוחר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי יש לי תחושה שהמתח קצת הולך וגובר ואנשים רוצים שנתקתק את הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצות להתעמק ואני מכבדת מאוד את שאלתה של חברתי חברת הכנסת מטי צרפתי ושל חברתי חברת הכנסת שרן השכל, אני חושבת שהן אומרות דברי טעם ואני מציעה לחבריי, גם חבריי מהסיעות החרדיות, לא לכעוס על חברות הכנסת ששואלות פה שאלות טעם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי כועס? בכבוד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה דבר אחד לפרוטוקול. ודבר שני אני רוצה להגיד משהו לגבי הסעיפים המאוד חשובים האלה, בעולם מתוקן, ואתם מכירים את תפיסת עולמי, עובר על 7 באוקטובר במדינת ישראל. נכון שנקבעה חובה אזרחית אחת לכל אזרחי מדינת ישראל ואז נתייחס לכל פוטנציאל הנערים והנערות בגיל 18 ונגיד יש שלוש אופציות, או שירות צבאי, או שירות אזרחי-ביטחוני או שירות אזרחי חברתי, אבל לא, מה שהצעת החוק הזו שהקואליציה מביאה לנו, היא עושה קפד ראש קפד ראשו קפד ראשו, לוקחת ועושה יעדים שהם פחות מ-5%. אמרה היועצת המשפטית 6%, אבל לדעתי מתוך הבריכה זה פחות מ-5%, איך שלא תסובבו את זה, הבריכה 100,000 איש, אנחנו מדברים על 7,000 איש, זה סביב ה-5%-6% ואם אני טועה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, לקצר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה לקצר? כמה זמן אני מדברת? מקודם שמענו נאומים חוצבי להבות של חבר הכנסת יעקב אשר של 20 דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה יש לכם, כל העיניים שלכם עליי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני פחות מדקה מדברת ואני פורשת תפיסת עולם מגובשת אז פתאום סותמים לי את הפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, אבל יעקב לא דיבר, זה רק היה קריאות ביניים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בקושי מילה הוצאתי מהפה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רבותיי, חברי הכנסת המכובדים, זה לא עובד ככה, אני אגיד את תפיסת עולמי המגובשת ואני אבקש גם תשובות לכך. היות שהצעת החוק הזאת לא באמת מביאה מצב שבו לכל אזרח במדינת ישראל יש חובה, אלא היא עושה באמת איזה שהוא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה עוד לא אמרת באמת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא עושה איזה שהוא קווץ' והיא מביאה לנו פחות מ-6%-7% מהבריכה, אני רוצה להבין דבר אחד, אם יוכל רח"ט תומכ"א לפרט לנו בדיוק את השיקולים שלו שדרכם הוא מחליט מי לשירות צבאי ומי לאחר ובאיזה שלב ומה הם השיקולים שעומדים בפניו כדי לעשות את זה. נשמח לדעת את זה מתוך הבנה שכל חייל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, תודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, דקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא רגע, שרון, השאלה ברורה, הוא יענה לך. אם יש לך שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה פשוט לא יאומן, שרק לי אתה סותם את הפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא יאומן. אם יש לך שאלה נוספת תשאלי, אני רוצה לשמוע כבר את התשובה. אני רוצה לשמוע גם עוד קול. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש לי גם רעיון, היושב ראש, בג"צ הרי ביקש שהממשלה תתייחס בהקדם בעניין של הערבים, גם שם תהיה השאלה מה נותנים להם, שירות לאומי, אזרחי, ביטחוני – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בעד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז שי שהולך לענות תשובה, שיחשוב גם על הרעיון מה עושים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בעד, חבר הכנסת פרוש, חוק גיוס אחד לכולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תת אלוף טייב, בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אשתדל לענות על זה. קודם כל העניין הוא לא חוסר התאמה לצבא פה, כי אם היה חוסר להתאמה כנראה היה מקבל פטור מהצבא שלא קשור לשירות אזרחי כזה או אחר, או שירות חליפי כזה או אחר. דבר שני, אמרתי קודם, אני חושב שכולם יכולים לשרת. לפוקד יש שיקול דעת, הוא בוחן מי עומד מולו והוא גם יכול לבחון מי מתאים יותר ומי פחות. אני מזכיר גם שאנחנו בסיטואציה שבה אמרנו שבשנתיים שאנחנו נמצאים, אנחנו במהלכה של השנה השנייה, יש לנו גם מגבלה מבחינת יכולת הקליטה הכוללת ולכן אני יכול לסבור שפלוני מתאים וגם אלמוני מתאים ובכל זאת להגיד שפלוני מביע פחות רצון ופחות מתאים לדבר הזה ולכן הוא יילך. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כלומר הכול בידיו של הפוקד? << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה שיקול הדעת של הפוקד. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אז המשמעות של מיהו הפוקד היא מאוד מכריעה, אני אשמח אם תוכלי לברר ולענות לנו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש קריטריונים, הקריטריונים המקדימים, קודם כל הגיל, הצורך, היכולת שלנו וכן הלאה, ועכשיו הפוקד יושב מול המקרה שעומד לפניו ומקבל החלטה. בשביל זה הוא הפוקד. הוא מקבל אגב החלטות הרבה יותר מורכבות, או לא פחות מורכבות, לא יודע אם הרבה יותר מורכבות, על המון דברים והוא מוסמך להיות פוקד גם. לא רק מוסמך כי השר הסמיך אותו, אלא בהכשרה שלו, זה תפקיד מאוד רגיש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין לא השתכנעתי שבמערך השיקולים של הפוקד אפשר לגזור או איך קובעים את אותם 10%, מתוך אותה בריכה של ראויים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מי הבן אדם? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסוף פה אומרים שזה 10% מהמכסה, מהיעד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא אוטובוס שיוצא משכונה מסוימת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאני בטוח השתכנעתי, שזה לא צריך להיות בתוך היעד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה אנשים שפונים לשירות האזרחים, רוצים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שרון, את צודקת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני טוענת שמבחינת הקריטריונים, אמרת מוטיבציה, התאמה, יהיו 30%, 40%, 50%, עדיין איך תגזור את ה-10% העליונים שיקבלו את ההטבה המאוד מאוד משמעותית הזאת? << אורח >> שי טייב: << אורח >> העניין לא מדבר על 10%, אם ה-10% כן ייספרו או לא ייספרו ביעדים והתייחסתי לזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זו שאלה של מדיניות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הבנתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רח"ט תומכ"א, אמרת שאתה לא בעד שזה יהיה שירות אזרחי? פספסתי אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא אמר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא ענה מה שהוא ענה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הפוקדים ביחידת מיטב בצה"ל מקבלים המון המון החלטות שמבוססות על הידע המקצועי שלהם וגם על ניסיון וגם על האינטואיציה וגם על שיקול דעת, הם מקבלים החלטות להכניס אנשים שלא התאימו ללחימה והם מאוד רוצים, כן להכניס אותם ללחימה. הם מקבלים החלטות על פטור, מקבלים המון המון החלטות. יש קריטריונים בסיסיים ועכשיו יש את הפנים אל פנים, לא את כולם אפשר לבסס על נוסחה מתמטיקה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל הם לא סיימו לענות. אני שאלתי את מירי גם על העניין של הנוכחות של הרשויות של שב"כ, משטרה, שב"ס, כל פעם שאנחנו מדברים על הנושא של שירות אזרחי בסעיפים האלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה הקשר עכשיו לדיון? << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> שואלים שאלות עדיין גם על זה. (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם היו פה כל היום, קיבלו תשובות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה המתרכזת היא מאוד נקודתית, בהעברת החיילים מצה"ל לשירות אזרחי בגופים הביטחוניים. זה לא עניין של הגופים, הגופים הרי תמיד מוכנים לקבל כוח אדם. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> כן, אבל מה שיעקב אשר אמר הוא שזה הצרכים שלהם, שהם צריכים את זה ושזה ממלא חלל אחר. חשוב שגם הם יהיו פה לענות על הדברים האלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור שגוף כמו מוסד ייקח לעצמו סתם אנשים שיישבו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הם ישמחו לקבל. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל יש פה שאלה, לשאול מה הצרכים שלהם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם נמצאים פה במשך היום. שאלה אחרת, אדוני היושב ראש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני רוצה לשאול עוד שאלה, אדוני היושב ראש. להגיד אמירה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, הייתי רוצה גם את הקשבתך, גם שלך, חבר הכנסת אזולאי. הנקודה שאנחנו צריכים להסתכל עליה בבואנו להחליט את ההחלטות הללו היא בסופו של דבר האם זה חוסך כוח אדם לצה"ל או תורם לכוח אדם בצה"ל או לא. מהידע שלי יש לפחות מ-2,000 אנשים שנמצאים היום בגופי הביטחון האלה, אותם ארבעה-חמישה גופי הביטחון האלה, דרך הצבא. זאת אומרת שזה חיילים שבאו להתגייס רגיל והצבא הפנה אותם מסיבות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, זה נקרא חיילים מחוץ לסד"כ. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, והפנה אותם. אם לצורכי החוק הזה, ופה אפשר להתווכח אם צריך או לא צריך, ורח"ט תומכ"א בצדק אומר שהוא לא בא להחליט לנו מה צריך לעשות או לא, יש מספיק סיבות למה כן, לא כרגע המקום לדבר עליהן, לא צריך להרחיב עליהן, אבל השאלה בסופו של דבר, בקצה החוט, גברתי, אם היום צה"ל תורם 2,500 חיילים, כרגע, בזו השעה, בשנה רגילה, אז מה יקרה אם אותם 10%, שכרגע זה 500, ואולי 600 בעוד שנה ו-700 בעוד שנתיים, אלה שיהיו בחלק האזרחי, הוא יצטרך פחות לקחת חיילים מהסדיר הרגיל ולהעביר אותם. למה מבחינתכם זה לא נראה משהו שלא פוגע בסופו של דבר בצבא, כי הרי הצבא בכל מקרה נוקט בדברים הללו. חומר למחשבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. שרון, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו פה. ככל שאני חושבת יותר על הנושא הזה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא שאלתי אותך, שאלתי אותה. הפרוטוקול עוד יחשוב שאת עונה לי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני לא עונה לך, אני מתבססת על ניסיוני הרב בצה"ל, לשמחתי שיש לי, ואני מנסה להבין את המניפולציות שנעשות כאן בכל הניסיון לא לתת מענה לצה"ל. אני יושבת פה ואני אומרת לעצמי, חוסר הבנה מוחלט של הוועדה ולכן חוות דעתי הולכת ומתגבשת יותר ויותר בנוגע לסעיף הזה. אני רוצה להגיד את המסקנה שלי מכל הדיון שיש פה בארבע השעות האחרונות, אני מתנגדת בתוקף שמתוך היעדים יהיה חלק, 10%, 5%, 1% לשירות אזרחי-ביטחוני, למה? כי צה"ל צריך כוח אדם לוחם, זה הכול, וזה הפריוריטי שלו. ואיך שלא ננסה להנדס את זה, צה"ל לא נמדד בזה שיש עוד חייל בשב"כ כשיש עובדים בשב"כ ועובדים במוסד ויש תקציב למוסד, צה"ל נמדד בסוף בלוחמים וביכולת שלו להגן על הגבול המזרחי ולהגן על הגבול הצפוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא כל שנה תורם 2,500 חיילים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יעקב, למה אתה מפריע לה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היות שאתה נמצא פה הרבה שנים אתה יודע את זה, כמו שאני מכירה את זה מהצד השני, שנים צה"ל מגיע לכאן ואומר, ותקן אותי אם אני טועה, רח"ט תומכ"א, שהוא לא רוצה לתת חיילים מחוץ לסד"כ כי הוא רוצה יותר חיילים בצה"ל, כי הוא צריך יותר חיילים בצה"ל, כי יש צרכים לצה"ל. שהולך וחוזר כל שנה ואומר תורידו לי את היקף החיילים מחוץ לסד"כ. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הכול טוב ויפה, אבל כעת חיה יש 2,500 כאלה, מה לעשות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עכשיו לא רק ניתן לו היקף חיילים מחוץ לסד"כ, ניתן לו גם שירות לאומי ביטחוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם זה מיותר תמחקו את זה לגמרי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזבו אותנו מכל השבילים העוקפים האלה, תנו לצבא כוח אדם ללוחמים. אני לא מצליחה להבין את זה. לכן תפסיקו כבר עם הפטנטים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין את מה שאומרת שרון ואני יכול להתחבר, משום שמספר היעד המוחלט הוא מספר נמוך. אם אנחנו מסכימים, אם נסכים, ברגע שנסכים, על מספר יעד הגיוני, על אחוז סביר מבין המלש"בים מהחברה החרדית – << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תוך שנה וחצי 8,100. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא נכנס לזה, אני רק אומר שהדיון המרכזי הוא מספר האנשים המוחלט, אומרת שרון אם המספר הוא כל כך נמוך – שרון, חשוב לי שתקשיבי, אני מנסה לפרש את האמירה שלך לנוכח המשימה הגדולה. (היו"ר בועז ביסמוט) << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבל שלא שמעת את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיפרו לי הכול, מעדכנים אותי בכל דבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצטערת שלא שמעת את זה, למרות שאתה לא אוהב להקשיב לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תרשו לי, תסיים, דוד שרז מחכה פה הרבה זמן ואני רוצה לשחרר אותו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני מצטערת שלא שמעת, שיעדכנו אותך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יספרו לי, את לא צריכה לחזור. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאומרת שרון זה עניין עקרוני שאומר, לנוכח המספר הנמוך של היעד, היעד הוא נמוך, ומתוך היעד הנמוך ממילא הזה לא הגיוני שנגזור 10% וכו'. האמירה הפוזיטיבית שלי זה שברור שיש צורך גם במקומות שמחוץ ליחידות הלוחמות בצה"ל או תומכי הלחימה, אבל העניין המרכזי הוא מהו היעד. מתוך יעד כל כך קטן אני מתחבר לאמירה שמיעד כל כך קטן לא נכון שנגזור 10%. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור, נאמר מספר פעמים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, רק רוצה שתדע, כיוון שהזכרת את חברי הכנסת הוותיקים, מעולם אצל יעקב אשר לא היה דיון שנמשך אחרי שמונה בערב ולא היה כיבוד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> והכי יפה שלא רואים את זה עליי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נפסיק רגע עם ההתבדחות, אני מניח שיש לו דברים חשובים ורציניים להגיד. תציג את עצמך. << אורח >> דוד שרז: << אורח >> קוראים לי דוד שרז, מפקד בסיירת מטכ"ל במילואים, 11 שנים הייתי בצבא, הובלתי מבצעים של היחידה, אני מוביל גם את תנועת 'אל הדגל'. אני שמח להיות פה בשעה הזאת דווקא בגלל שיש פה פורום יותר קטן ואני מקווה שהדברים שאני אגיד ייקלטו. אני יודע שהרבה פעמים זה במה לכל מיני הצגות ופרובוקציות. אני רוצה לשתף אתכם בחוויה הזאת של להיות מפקד בשדה הקרב, על האחריות הגדולה שאתה מרגיש כמפקד, שזה עליך, ביטחון ישראל ועתיד מדינת ישראל הוא עליך כשאתה נמצא שם ונלחם ומסכן חיים ויש לך חיילים דתיים וחילוניים ומכל הקצוות של המדינה. האחריות הזאת, שזה עליי, מתאמנים עליה גם באימונים, יורים עליך, זה מה שצועקים לך וזורקים עליך, מי שהיה פה לוחם מכיר את זה, זורקים עליך אבנים וזורקים עליך רימוני עשן ואתה מרגיש שיורים עליך. אתם בשדה קרב, אתם לא בוועדת חוץ וביטחון שמנותקת מהאירוע הביטחוני, אתם חשופים לאיומים הביטחוניים שבזה הרגע קורים, אתם יודעים מה עלול לקרות בכל רגע ואתם יודעים למה אנחנו נערכים ולמה אני והחברים שלי מתאמנים ממש בימים אלו. אבל קשה במרחק הזה של הוועדה להרגיש את האחריות הגדולה הזאת על ביטחון מדינת ישראל, על הסד"כ שהולך לעמוד במלחמה הבאה, והיא עשויה להיות קרובה, היא בעצם לא הסתיימה, על השחיקה המאוד מאוד גדולה שיש לחיילי המילואים. החוק הזה, בתשתית שלו יש בעיה והרבה מאוד מהדיונים פה נוגעים לבעיה הזאת. הוא חוק לחרדים, הוא לא חוק לכל אזרח ישראלי כשיר ומסוגל לאחוז בנשק ולהגן על המדינה שלו. מהתשתית העקרונית הזאת של הבעיה בחוק נובעים המון המון דברים, כי אם החוק היה אחד לכל אזרח אז בגיל 17 כל אחד היה מגיע לצו ראשון, לא היה את כל הדיונים והפלפולים האלה, המערכת, הצבא, הפוקד, היה בוחן אם הוא מתאים לו והיה מגייס אותו. זה היה נורא נורא פשוט, אבל בתשתית פה אנחנו מייצרים חוק מיוחד לחרדים וזאת בעיה ובעיניי זאת בעיה שתתגלגל לעתיד בצורה קשה מאוד. אני חוזר לאחריות שיש לכם. השעון מתקתק. כשאתה נלחם בשדה הקרב או כשאתה באימון וזורקים עליך, אם אתה לא מגיב זה מוות של חייל שלך, זה אי עמידה במשימה. אתם שנתיים פה מה-7 באוקטובר בדיונים, ואני מבין את המורכבות, אני פועל בעצמי בחברה החרדית כבר המון שנים, גייסתי אנשים לחשמונאים, אני תומך בהם, אני מעסיק 30 חרדים בסטרטאפ שלי שעברו הכשרה בהייטק אצלנו. היום ביקרתי בישיבות הסדר חרדיות לקודקוד ולחשמונאים. אתם צריכים להבין שיורים עליכם, שהזמן שבו אתם לא מקבלים החלטות, שזה שהוועדה הזאת לא מעמידה פה את שי טייב ואת כל הצבא כל שבוע לדיווח כמה חיילים נוספים גייסתם, איך הקלתם על מערך המילואים שהוא ליבת הצבא הלוחם במלחמה, זאת מעילה אחריות עליונה, אני חושב. זה לא נראה שהאירוע פה מתגלגל לחוק. האמת שאני שמח לראות את האווירה הטובה והחיובית והנינוחה, וגם עם כל העוקצנות וזה אני שמח לראות את זה, אבל אני לא מרגיש את תחושת הדחיפות שזה עליכם כמו שאני מרגיש כשיורים עליי בשדה הקרב. אנחנו נפגוש את זה, לא עוד הרבה זמן. אמנם עוד לא חקרנו את האירוע של ה-7 באוקטובר והמלחמה, אבל אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד אירוע שנצטרך ללמוד ממנו ולתחקר מאוד בקרוב, עם איראן, עם חיזבאללה, בסוריה, אתם מכירים את זה. אני פונה לאחריות שלכם כשליחי ציבור, זה לא משנה מאיזה מגזר אתם, זה לא משנה מאיזה מפלגה אתם, יש לכם אחריות עליונה לעם ישראל, יש לכם אחריות עליונה לצה"ל לספק לו עוד לוחמים במיידי. במקביל לדיונים פה, אם אתם יודעים, וכל אחד פה יודע טוב טוב, מה שנקרא רק הלב יודע אם לעקל או לעקלקלות, לכן בעיניי אם אתם מבינים שלא הולך להיות פה חוק שהולך לשנות את העולם ולהעיף בכמויות חיילים ולוחמים לצה"ל, האחריות העליונה שלכם זה לתת פתרון עכשיו, במיידי. יש חוק קיים, אפשר לעשות תקנות שעה, אפשר לשים סנקציות כלכליות מיידיות, אפשר באופן וולונטרי שהחברה החרדית תעשה צעד גדול בונה אמון. זאת הבקשה שלי מכם ותודה על ההקשבה, אני מקווה שתעשו את זה, זאת האחריות שלנו היום. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לך על מה שאתה עושה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, דוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים. מישהו מבין חברי הכנסת עדיין לא דיבר? משה, חייבים לך נתונים ואני רוצה גם את החברה האזרחית וגם את משרד האוצר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה קצרה לייעוץ המשפטי, ושוב אני חוזרת לפוקד ולאמירה של תת אלוף טייב לגבי שיקול הדעת וההבנה והמקצועיות של צה"ל בבחירה. חוזר לי הבג"צ, ב-2017, שכל שנה קיבלו הארכה והארכה והפוקד היה אמור להיערך ולפני שנתיים, כשפג התוקף של הדחייה, והפוקד לא עשה את עבודתו בשורה התחתונה ואני שואלת - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> במה הוא לא עשה את עבודתו? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בזה שברגע שפג החוק של דחיית שירות של בחורי הישיבה הוא היה צריך לגייס את בחורי הישיבה. אז יש היערכות של הצבא, אבל יש גם כשל בפיקוח שהפוקד יעמוד בפסיקת בג"צ, שכבר שנתיים לכאורה אין - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> במה הפוקד לא עמד בפסיקת בג"צ? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בלגייס את החרדים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש ייעוץ משפטי שאמר איך לגייס, מה השיטה, הוצג פה עשרות פעמים, איך מתחילים, כמה צווים, עם תבחינים, בלי תבחינים וכרגע דה פקטו לכל האנשים יצאו צווים. אני לא יודע מה זה הפוקד לא עמד בעניין והכול ב - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחדד ואין לי טענות אליכם, אני רוצה לומר שמי שממנה את הפוקד כשל בתפקידו כי הוא לא הצליח לעמוד בפסיקת בג"צ, לפחות בשנה-שנתיים האחרונות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי מינה את הפוקד? ביבי? מי זה היה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הפיקוח על הפוקד, האחריות של הפיקוח על הפוקד. בסוף ממנים פוקד שרוצה לעשות את עבודתו ויש מעל הפוקד ממונה ויש פיקוח, וזה לא נעשה, ואני מסכימה עם מה שאמר האדון לפני, אנחנו מתפלפלים בסעיפים, ואני מסכימה עם מה שהוא אמר, זה דיני נפשות. ויש חוק, יש פסיקת בג"צ, ואנחנו מתברברים לנו באמת עד שעה מוקדמת, הרי יש בעל בית לפוקד, נכון? לא מצליחה להבין איך הוא לא עושה עבודתו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב, ואני לא פותח את זה לדיון, מכיוון שהדיון עוד יגיע. דרך אגב נגיד ההערה שלי וההצעה שלי, מירי, זה להגיד לשי טייב את כל מה ש – איפה זה ייכנס בסוף? מה קורה עם זה ששמעו את ההערות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מרכזים את ההערות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואז? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוועדה תצטרך להחליט. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת זה יחזור להתייחסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא יחזור להתייחסות, היום הוא מסיים את הסעיף הזה, הסעיף הזה מתקדם הלאה, מה יחזור? בסופו של דבר יהיה חוק שעליו מצביעים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, אנחנו מתנגדים לסעיף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תצביעו או תשימו את זה כהסתייגות. זה הליך חקיקה רגיל, לא צריך בחוק לעשות מעבר למה שעושים בהליך חקיקה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו בכל ועדה. שומעים את הדברים, רושמים את כל ההערות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק, אני לא עושה שום דבר מהפכני, שום דבר שלא ראית. אבל הרווחת עוד חמש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, עוד פעם עם מה הרווחת? בתוך הסעיף יש הפניות לחוק השירות הלאומי מ-2014. 2014 זה חוק גדול, יש שם סעיפים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו נצטרך גם לדון בזה, זה גם מונח על שולחן הוועדה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאני שואל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל בג"צ פסל את 2014, למה הוא שייך אלינו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יחד עם תיקון - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אלעזר, אחרי שיכריעו פה לתקן את ה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אחרי זה, ולכן מה שהם ביקשו, שבחוק הזה לא יהרגו להם את החוק הבא שלא יוכל להיות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> גם אנחנו תמונת מראה, אם מחליטים פה לדוגמה שיש רק שירות ביטחוני אנחנו צריכים לשנות את - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הבנתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכן חשבנו שזה לא צריך להיות פה, שיצרפו לחוק ב-2014, למה צריך לכרוך אותם? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו תמונת מראה של ההשלכות של החוק הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד יותר מזה, חוץ מההשלכות שאני מבין אותן, נגיד מה מוחקים שם ואיזה סוגי שירותים לא נכנסים לשירות הביטחוני, למרות שנכנסו לשם, לדוגמה בתוך תתי הסעיפים יש מה המשמעות, כמה שעות בשבוע, מי שעושה שנתיים. את אומרת, מירי, שנדון בזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם הוועדה מחליטה שיש שירות אזרחי-ביטחוני אז צריך לרדת יותר לסעיפים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי, לגבי השכר, לגבי שעות העבודה, לגבי משך השירות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בוודאי, אבל לא בתוך חוק שירות ביטחון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי אפרופו השוויון, כרגע זה לא שוויוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהשאלה שלי, אני אגיד עוד פעם, למה הדברים האלה לא נכנסים בחוק הזה? למה בתוך הסעיף הזה, שאנחנו מייצרים פה משהו מיוחד לשלושה יעדי שירות, אין את הסעיפים הקריטיים, שיש פה רק את חלקם? זה בא בתוך חוק שירות ביטחון, למה בתוך החוק הזה אין את אותם סעיפים יש שם ואני מביא אותם לתוך החוק הזה? אי אפשר שחייל או משרת לאומי על חשבון חייל יצטרך ללכת לחוק אחר לראות כמה ימי חופשה מגיעים לו, כמה שעות הוא צריך לשרת ביום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא חושבת, כאן נקבע עיקרון של השירות ואחר כך כל ההסדר בחוק שירות לאומי אזרחי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו פה שמים את זה חליפי לחייל בתוך תפקידים שהצבא מייעד להם. שם זה בתוך מגן דוד אדום ובעוד כל מיני דברים, מה שאני אומר, ואני עברתי על הסעיפים בחוק הזה, שהיה נכון לקחת מתוך החוק הזה את הסעיפים שדנים במשרתים האלה שאנחנו מביאים כאן, של שירות ביטחוני-אזרחי או לאומי אזרחי, אמרתי כבר, לא משנה איך נקרא לזה, ולשים את זה בתוך זה. כמה הוא צריך לשרת, שם כתוב מתי שר הביטחון מוריד אותו מהמצבה של צה"ל, של דחויי השירות, מתי הוא מפסיק לקבל דח"ש. כל הדברים האלה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כתוב פה, אלעזר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש כאן הסדר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שהוא מקבל פטור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז, ולכן - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כתוב פה, נתקדם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. אני מבקש תשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כתוב. בבקשה, אלעזר, נו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חלק גדול מהדברים לא כתובים, בועז. זה לא נכון. היא אמרה לי על הדוגמה האחרונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל היא רשמה את ההערות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חלק מהדברים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חלק אמרתי, נכון, למה אין את הכול? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה ששאלתי, אם יש חלק למה אין את הכול? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כאשר אנחנו נדון, אם יוחלט לכלול את השירות האזרחי-ביטחוני אנחנו נדון בחוק שירות אזרחי ונחליט שיש דברים לייבא לחוק שירות ביטחון - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני לא מבין. עכשיו כשאת מחליטה להכניס את זה לתוך חוק שירות ביטחון, למה אני צריך לחכות לחוק אחר שנחליט אם כן לייבא או לא, למה זה לא בתוך חוק השירות הזה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כיוון שעדיין הוועדה לא החליטה אם לכלול או לא לכלול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אין דבר כזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאילו בהקראה כבר של החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם לא החליטו תוציא את זה מכאן, תעשה הפוך, שהוועדה תחליט אם לכלול או לא, כרגע זה בתוך סעיפי החוק גם אם הוועדה לא החליטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, כשיהיה הנוסח הסופי ויגישו הסתייגויות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמנם כתבת חוות דעת שזה לא צריך להיות פה, אבל כל הדיון שלנו הוא כאילו לא מקבל את חוות הדעת שלך והוא דן בזה. אם לא דנים בזה, אז בסדר, כשנדון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור חוות הדעת? דנים ובסוף נחליט איפה זה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מדברים על עקרונות, אנחנו בהקראה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו פררוגטיבה שלי ואני מעלה את זה. אני העליתי ואחרי זה דנים בזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תגיד למירי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני אומר לך, עם כל הכבוד אני פה יושב ראש, זה פררוגטיבה שלי וזה כאן, נקודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז, זה בסדר, אבל מירי לא אמרה ככה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, הבעת את עמדתך, אני אמרתי את שלי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נרשם בפרוטוקול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מקבל את זה, אני רוצה להבין את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא מקבל את זה אבל ככה זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל. אני לא מבין. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני יכולה לנסות לענות לך, אני מקווה שאני אצליח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא תצליחי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא צוחק מהתשובות האלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קח את זה בהומור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם אצלי זה עשר בלילה, לא רק אצלך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש מסלול, נניח שהוועדה מחליטה שכן יהיה מסלול של שירות אזרחי-ביטחוני, הרעיון הוא שכל הציר שמתחיל מהפוקד, מהצבא, מעוגן כאן, ואחר כך כשאותו מיועד לשירות ביטחון עובר לשירות הלאומי אזרחי, למִנהלת, הוא מעוגן שם, המסלולים, אורך השירות, התקופה, התנאים, כמה שעות מותר לו לעבוד. העולם של הרשות לשירות לאומי אזרחי מעוגן בחוק נפרד, הפירוט הוא בחוק נפרד והעיקרון נקבע פה. זה ציר שמתחיל מהפוקד, כל מה שקשור לפוקד נמצא כאן וכל ההתנהלות אחר כך של הרשות לשירות לאומי אזרחי נמצאת בחוק נפרד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז עוד פעם, פה זה על חשבון חיילים. כשאת עושה את זה על חשבון חיילים, כמו שמירי אמרה קודם, על חלק מהדברים יש כאן תשובה, חלק מהדברים הם פה, אז תשימי שורה אחת ותגידי הם יחליטו והכול יהיה שם, אבל כשאת שמה פה חלק מהדברים האלה בתוך האירוע הזה אז אי אפשר להגיד ש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה שנוגע לצה"ל פה ומה שנוגע לשירות האזרחי - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה נוגע לצה"ל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חייבת להיות הפניה בחוק שירות ביטחון לחוק שירות אזרחי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא חייבת להיות הפניה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני חושבת שהאמירה פה היא הרבה יותר עקרונית. עצם העובדה שיש פה דלף של פוטנציאל כוח אדם מעולה לחוק אחר שבורח לנו מהידיים. אני רואה כבר את החיילים, אני רואה את הפוטנציאל רץ. זה הסיפור. אז שלא נקבע, בוא נשים חומות בצורות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שרון, אם יהיה עיקרון יש בכך השפעה מז'ורית על חוק שירות לאומי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי השפעה אז אני מבקשת להגיד שוב שאני מתנגדת לדלף. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כמה דברים קצרים. דבר ראשון, בדרך כלל כשאני פה בשעות כאלה בכנסת אני מבין תקציב לרשות. הצלחתם פעם ראשונה להגיע למקום שזה עולה לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פינסקי, זה לא עולה לך, זה תקציב לרשות, שלא נתבלבל. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מצוין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע את זה, גם אנחנו יודעים את זה, דרך אגב. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> התייחסויות לדברים שבמהלך היום. אחת, דיברו על המספרים, אנחנו ראינו כבר מספרים יותר גבוהים, ההגבלה שהגיעה מאכ"א ועצרה את הגיוסים הורידה לנו את המספרים. היינו למעלה מ-800 וירדנו לאזור 500 והשנה נראה איך היא תיגמר, כל כמה חודשים פוקע לי החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא כתוב בחוק עד 100? בחוק מ-2014 לדעתי כתוב 100. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש חלק מהגופים שמוגבלים למספרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו הוא עד מרץ, נכון? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן, סוף מרץ. דיברו פה קודם על הנושא של הגילאים, לא התייחסתי לזה ארוכות בבוקר, אבל רח"ט תומכ"א הציג שהמתווה המרכזי בשבילו לגייס את אותם 12,000 קשור למתווה הגילאים ולכן ההקשר של מתי מצטרפים לשירות אזרחי חייב להיות קשור גם בדבר הזה. לגבי כל העניין של אז שכבר יבוא לצבא ושכבר יצטרף לצבא, אמרתי את זה בבוקר ואני חוזר בנקודה אחת, יש בחוק שמונח כרגע שני דברים, אחת, כמה חרדים יתגייסו לצה"ל, ושתיים, הסדרת מעמד תורתו אומנותו. אנחנו חושבים שהשירות האזרחי לוקח מהאזורים של אלה שנשארים בישיבה ולא לוקח מצה"ל. הסברנו את זה גם בהקשרים של הגילאים, גם בזה שבצה"ל מקבלים תנאים של כמעט פי שניים ולכן - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה כתוב על חשבון. איך אתה מסביר את זה? < אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברגע שבכל רגע נתון גם אחרי שיופעלו היעדים יישארו מספר נכבד של אנשים בישיבות או - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה על חשבון היעדים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שיוגדרו תורתו אומנותו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו חושבים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חושבים שזה יביא לך עוד תקציב. זה מה שאנחנו חושבים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מודה לך מאוד, אני אגייס אותך לדיוני התקציב עם רום. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה זה צריך להיות על חשבון המכסות של החיילים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני לא דיברתי על המכסות. לא דיברתי על היעדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה כן דיברת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שמי שהולך לשירות אזרחי הוא כזה שהוגדר תורתו אומנותו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ודאי, זה הבסיס של החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה כולם. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש בחוק אפשרות להישאר בישיבה, אנחנו יודעים בכל השנים האלה, וזה ברור לנו, וזה גם קשור למתווה הגילאים, גיל 24.58, זה שאנחנו כמעט ולא נמצאים בלהפריע לפוטנציאל של הגיוס של צה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד חשוב, אדוני היושב ראש והייעוץ המשפטי, אתה אומר שמי שהולך לשירות אזרחי מוגדר כתורתו אומנותו, אז הוא לא ביעדים של הגיוס. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא אני אומר, זה הבסיס של החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל גם מי שמגיע בסוף לצבא הוגדר בהתחלה תורתו אומנותו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בדיוק ההגדרה של תורתו אומנותו, שהוא פטור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואם הוא יוצא מהמעמד הוא יכול ללכת או לזה או לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שי, הממוצע של 24.5 זה רווק - - - הוא אמר, אני שואל אותך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם הוא מתגייס הוא מסיים את השירות הסדיר ואם הוא נשאר בישיבה, הוא מחדש את המעמד שלו מדי שנה והוצע שבגיל 26 הוא פטור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא פטור ואז חלק מהם הולכים לשירות אזרחי. הם לא ביעדי הגיוס, זה מה שאומר האדון. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ממוצע הגילאים של המשרתים אצלנו סך הכול זה 24.8, בביטחוני 24.58. אלה הנתונים. ורובם המוחלט נשואים עם ילדים. לכן כשאנחנו מדברים על המתווה של מה מפריע לצה"ל לגייס, בכל הקשר עוד יישארו פה שנקרא פה הבריכה, אולי יעשו שירות אזרחי בלהיות מצילים, בבריכה יישארו כנראה מספר לא מבוטל של אנשים שאנחנו חושבים שלמנוע מהם לעשות שירות אזרחי באזורים ביטחוניים שתורמים תרומה משמעותית לביטחון המדינה זה עוול. לכן, אני מזכיר, יש את ההקשר של מי יכול להצטרף לשירות האזרחי, זה מוסדר בחוק הזה, יש את שאלת היעדים שהוועדה תצטרך להכריע עליה, וכל שאר הפרטים, ברגע שיחליטו פה על המדיניות, אנחנו צריכים להגיש תיקון לחוק שירות אזרחי עם כל הפרטים וגם זה יבוא להידון פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. מי מוכן להתייחס לסעיף 26ט? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסעיף הגילאים. היה דיון פה בין היועצת המשפטית לבין רח"ט תומכ"א על עניין הגיל הקובע, גיל המעבר לשירות לאומי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה רוצה להכריע. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא רוצה להכריע, אני רק רוצה להגיד, דיברנו על זה פה גם בשיחה יותר מוקדם במהלך היום, על זה שהכללים והחוקים שאתם קובעים פה הם מתמרצים וקובעים התנהגות של האנשים שנכנסים לתוך המערכות האלה וברגע שקובעים גיל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרת את זה באחד הדיונים, ממחקרים שראית - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אז אני רק אגיד, ברגע שקובעים גיל מעבר לשירות לאומי, לא משנה אם הוא 19 או 21 או 24, כל גיל שינקבו בו, זה מייצר תמריץ לאותו פרט לחכות עד גיל המעבר הזה, לא משנה איזה גיל הוא יהיה. לכן כל גיל שאתה נוקב אתה מאפשר מעבר ממערכת אחת למערכת שנייה שמאפשרת גם ביטול של הסנקציות כשאתה נכנס אליה ובהגדרה פוגעת ביכולת למלא את הצרכים של צה"ל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז אתה מציע שזה יהיה מגיל 18? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא מציע שזה לא יהיה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, אני אומר שככל שאתה מייצר גיל נקוב - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה אני הבנתי, ככל שאתה מדבר על 10% בסך הכול, שאתה יכול לייצר עד מוחרתיים אבל אין קיבולת לכל אלה שיישבו וימתינו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, 10% ייחשב ביעדים, זה לא אומר שרק 10% ישרתו בשירות הלאומי. 10% סופרים ביעדים, יותר מ-10% יכולים לשרת בשירות הלאומי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרת את זה כבר בעבר, זה דז'ה-וו, כמו שאומרים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא הבנתי את מה ש - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אומר שעצם קביעת היכולת לאפשר בחירה בשירות הלאומי, לא משנה הגיל הקובע, רח"ט תומכ"א הציג עמדה שאומרת שהגיל שנקוב כרגע הוא נמוך מדי וצריך להגדיל את הגיל כדי לאפשר שאנשים בגילאים צעירים יבואו להיות לוחמים. אני אומר שעצם זה שאתה מייצר גיל נקוב אתה לא תרוויח את הלוחמים שאתה חושב שאולי תקבל מתחת לגיל הנקוב כי לכולם יש את האפשרות הפשוטה, לחכות להגיע לגיל הזה ואז לשרת באותו שירות לאומי שגם מבטל את הסנקציות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה אתה מציע? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שהשירות הלאומי לא יהיה חלק מההסדר כי הוא לא מספק מענה לצרכים הביטחוניים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא אמרת. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> חשבתי שזה ברור, אז אני מחדד את זה, הוא לא מספק מענה לצרכים הביטחוניים, הוא לא מפחית את שירות המילואים ולכן לעמדתנו לא נכון שהוא יהיה חלק מהחוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז אני אשאל אותך שאלה, מה ששאלתי מקודם, אם המידע שלי הוא נכון, ונכון, כי לא הכחישו את זה, יש 2,500 חיילים שהוסוו לאותם מקומות, למה אתה חושב שזה לא תורם לצבא? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כפי שאמר פה קודם רח"ט תומכ"א, רוב החיילים שמוצבים באותם ימ"לים הם חיילים שלא עונים לדרישות של 12,000 החיילים החסרים לצורכי צה"ל היום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא אמר את זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי את זה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אמרת, הרוב לא עומדים בתנאי הסף, זה מה שאמרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק אפשר להגיד שבכל מקרה חייל שהתגייס והוא חרדי - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני באמצע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חייל שהוא התגייס והוא חרדי יוכל גם ללכת לתפקידים האלה של מחוץ לימ"ל, נכון? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתה יכול לדייק אותי, זה מה שאני הבנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אליפות אצלכם להכניס מילים לפה לאחרים. בסדר, אתה יכול לשאול אותו אם זה נכון מה שהוא אמר, שאתה חושב כך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אין בעיה, אפשר לדייק אותי. שי, בבקשה תדייק אותי, אני הבנתי שאתה אמרת שרוב האנשים שעוברים לשם לא עומדים בתנאי הסף של מה שאתה צריך, חלק מהם אולי יעמדו ויאפשרו לך לשחרר חלק מהחיילים, אבל הרוב לא. זה מה שאני הבנתי שאמרת, אפשר גם לבדוק בפרוטוקול מה בדיוק נאמר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עונה. אמרתי שחלק מהם יעמדו באופן ישיר וחלק מהם יעמדו בניהול של משק כוח האדם בצה"ל. זה מה שאמרתי, לא במילים האלה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. בסוף - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> האם הם יתרמו לאותם צרכים שיש עכשיו, ל-12,000 החיילים? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> הבעיה היא בעיית השוויון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע, רגע, רגע. ביקשת לדייק אותך אז תן לי לדייק אותך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אגב זו עמדתך או עמדת שר האוצר? אני סקרן לדעת. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> עמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם באים על דעת עצמכם? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה גם להגיד משהו בקשר לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מדיניות של שר האוצר, גם במכתב שכפיר בטט למשל יוציא, שר האוצר יודע מזה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא שומעים אותך, ביסמוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עם כל הכבוד, יש מדיניות, אתם אולי לא יודעים איפה אתם נמצאים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא חושב כמוך, אבל אני רק נבחרתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, מאחר שאני אמרתי כשיצאת, ואני לא אחזור על כל מה שאמרתי, אבל השורה התחתונה אמרתי שאני מתנגדת לזה ש-10% יהיה לשירות אזרחי-ביטחוני. אני רוצה להגדיל ולומר שעדיין אם חייל חרדי יתגייס במסגרת המכסה ונחליט להוריד את היעד הזה של שירות אזרחי-ביטחוני, הוא עדיין יוכל, לשיטתו של רח"ט תומכ"א, להיות משובץ כחייל מחוץ לסד"כ, בשב"כ, במוסד, בכל מקום אחר, כי יהיה יחס שוויוני אליו, כאחד שמתגייס לצבא, למרות שהתעדוף יהיה כמובן לשבץ אותו או כלוחם או כתומך לחימה, אבל בטח יחילו עליו, על אותו חייל חרדי שכבר מחליטים לגייס, את כל הכללים של שיבוץ לגבי חיילים בצה"ל. אני שואלת את רח"ט תומכ"א, בעיניי זה מובן מאליו, השאלה אם אתה יכול לאשש את מה שאמרת, בהנחה שאנחנו מבטלים את הערוץ הזה של 10% מהיעד לשירות אזרחי-ביטחוני. מבחינתי זה הערוץ העוקף, לא רק שזה ערוץ, זה ערוץ עוקף שראוי לבטל אותו, האם חייל שמתגייס לצבא והוא מהמגזר החרדי יחולו עליו כללי השיבוץ כמו של כל חייל אחר שהוא יוכל ללכת להיות לוחם, כמובן בעדיפות, תומך לחימה, או חייל מחוץ לסד"כ בתפקידים כאלה או אחרים. זאת אומרת תישמר לו האופציה של להיות בשב"כ, במוסד או בכל מקום אחר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> וזה יהיה יותר שוויוני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, וזה גם הרבה יותר שוויוני, בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר לך כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוא נשמע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> התשובה כן. תודה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לעניין היעדים, היושב ראש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דרור, אני מבקש. נתחיל בהקראה של 26ט בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל 26ט מחוק, לא? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון, הסעיף מחוק. אני אקריא מה הוא אמר. שירות סדיר מקוצר 26ט. (א) מיועד לשירות ביטחון שקיבל צו דחיית שירות ושמלאו לו 21 שנים, שמתקיים בו האמור בפסקאות (1) או (2), יפטור אותו שר הביטחון, בצו, משירות סדיר מעבר לתקופות השירות המנויות באותן פסקאות. (1) הוא שירת בשירות סדיר של שלושה חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים (בסעיף קטן זה – מערך המילואים); (2) הוא שירת בשירות סדיר של שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך המילואים, וכן השלים את השתתפותו בהכשרה תעסוקתית מיועדת. (ב) מיועד לשירות ביטחון שקיבל צו דחיית שירות, שמלאו לו 21 שנים ושירת במסלול ייעודי כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שהצהיר על כוונתו לשרת במסלול ייעודי כאמור, והוא עובר הכשרה תעסוקתית מיועדת בהיקף העולה על 30 שעות שבועיות, ייתן לו שר הביטחון צו דחיית שירות למשך תקופת ההכשרה גם אם לא מתקיימים בו התנאים שבסעיף 26ה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להסביר מבחינתך מה המשמעות של מחיקת הסעיף? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסעיף הזה הוא סעיף שהמקור שלו בהצעת החוק הממשלתית בנוסח הכחול שעברה דין רציפות והמסלול הזה אפשר - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה הכניסה את זה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה היה ב-2022. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יוזמה של הממשלה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו הצעת חוק ממשלתית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה אימצה את מה שנתנו לה, מה שהיה קודם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הממשלה הנוכחית אימצה את מה שהיא אימצה, נכון. זה המשמעות של החלת דין רציפות. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אבל צודק חבר הכנסת פרוש, שנדמה לי שכבר בהחלטת - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> רק זה חסר לי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה הורס לו את הפריימריז. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> בדיון בערר היו הסתייגויות מהסעיף הזה, הוא צודק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אוציא את הקטע הזה, הוא מצדיק אותך ואתה מצדיק אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא רוצה לשמוע האם גם היועצת המשפטית של משרד הביטחון מצדיקה אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להגיד יותר מזה, כשאני שאלתי היום בנוכחות יוסי, מזכיר הממשלה, אם היה דיון או לא היה דיון, ואת הדיון הזה של החלת חוק הרציפות הוא הגדיר כדיון ולכן זה כן נכון להגיד שזה לא משנה כרגע איך זה הגיע, אם זה דין רציפות או לא, הממשלה דנה בעניין הזה ומי שירצה יש לי את הפרוטוקול שאני יכול לתת לכם ברגע. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שצריך להסביר למה הסעיף הזה נמחק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה דרישה להשאיר אותו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסעיף הזה אפשר לקבוע מסלולי שירות מקוצרים למי שמלאו לו 21 שנים ומעלה. מסלול אחד הוא מסלול של שלושה חודשים שהמטרה שלו היא להכשיר לשירות מילואים והמסלול השני הוא של שלושה שבועות שהמטרה שלו הייתה הכשרה לתפקידי חירום והצלה. הרעיון היה, ושוב, אני חוזרת לסעיף המטרה, שלנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים לא נכון לכלול בחקיקה מסלולים מקוצרים כמו אלה שהיו כאן. זה הרעיון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם זה אנחנו לא מתווכחים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי טייב, את הסעיף הזה אתם אוהבים, זה שמחקנו, כי אתם אוהבים שירות לאומי אזרחי. זה מוזר לי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל היום היעדים מגיעים במקסימום ל-50% מרף הגיוס. היום ההצעה לגבי היעדים במלא זה 50% ממחזור גיוס, זאת אומרת שלהבנתי תורתו אומנותו צריכים קריטריונים. אתם אומרים שהקריטריון הוא מספרי, הוא 50%. זאת אומרת איך מגדירים תורתו אומנותו? אומרים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הם צריכים להגיע ללמעלה מ-50%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, כי אם יש קריטריונים להגדרה של תורתו אומנותו, מי שנופל תחת הקריטריונים ויגידו לא יותר מכך וכך, אתה חותך פלח, אבל אם אתה אומר 50%, לכאורה בתוך ה-50% שלא יתגייסו יהיו כאלה שלא יעמדו בהגדרה תורתו אומנותו. את מבינה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, שכנעת אותי, נשאיר את הסעיף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדברת על הסעיף. יכול להיות שצריך להיות עוד הרחבות, אנחנו מדברים על שוויון בשירות גיוס חובה, יכול להיות שהחוק הזה צריך לתת את דעתו גם לנטל המילואים בצורה יותר ישירה, כי יש 50% ברזל, יכול להיות שהם צריכים – אוקיי, קבעתם ביעדים, אני לא מסכימה, אני חושבת שתורתו אומנותו מגדירים, קובעים רף עליון, אבל בתוך ה-50% יהיו כאלה שלא ייפלו תחת תורתו אומנותו, בהגדרה, זו דעתי. אפשר מעבר למה שתורתו אומנותו, בתוך הפלח של תורתו אומנותו, או בתוך אלה שהם באזור הדמדומים, יכול להיות שצריך לקבוע מסלול של סיוע למערך המילואים, שזה 30 שנה, זה עוד חמש שנות שירות מעבר לשלוש השנים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבינה מה שאת אומרת, מדוע לא להכשיר חיילים במעמד תורתו אומנותו, מדוע לא להכשיר לשירות סדיר מקוצר שיוכלו לסייע בנטל המילואים. אפשר לעשות את זה, אבל מה חשוב לדעת שזה לא ייכלל ביעדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצבא רשאי היום לפתוח את המסלולים הקצרים האלה ורק הוא לא אומר אותם ביעדים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברור שזה לא צריך להיכלל ביעדים, אבל את מסכימה איתי שמצד אחד את קובעת קריטריון של מהו תורתו אומנותו, מצד שני את אומרת המקסימום יהיה עד 50% ממחזור גיוס, אני טוענת שזה צריך לבוא מלמעלה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא המקסימום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה המינימום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנה החמישית זה המינימום 50%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת זה גם יכול להיות 80-20 לשיטתכם? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון. כתנאי סף מינימלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תנאי הסף הוא שיהיה תורתו אומנותו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא תנאי סף של תורתו אומנותו, יש תנאי סף של - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לומר כך, אני מבין את הנימוקים למה להוריד כי זה להתמקד בנושא הגיוס לצה"ל, מאה אחוז, אני רק רוצה לומר שבעולם מתוקן שצריך לשאוף אליו אלו מסלולים שצריכים להיות כלים בידי הפוקד, בידי כולנו, החברה החרדית, כדי למקסם, לייצר אופטימיזציה של שירות. גם המסלולים האלו, כפי שהם קיימים היום, בעולם נכון שבו מתגייסים רבים רבים, הרבה יותר מהיעדים הקיימים, אני חושב שלא צריך להסתכל על השירות של החברים במגזר החרדי באופן דיכוטומי, או מתגייסים לסיירת מטכ"ל או נשארים בישיבה. אני חושב שיש אפשרות לייצר מרווח. הסעיף המחוק, ובצדק מחוק כרגע, צריך להיות בעתיד לבוא בתיקונים עתידיים במתווה שירות משופר, כולל, זה חייב להיות חלק מהערוצים, בהחלט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לסעיף הזה לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> החברה האזרחית? << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> אני רק אגיד בקצרה שאני חושבת שיש מקום לבניית מסלולים בלי קשר להיספרות ביעדים, זאת אומרת צריך להבחין פה בין שאלת הספירה ביעדים, שבה ודאי שאי אפשר להכניס מסלולים מקוצרים, לבין עצם העניין לייצר מסלולים עבור נניח גילאי 23 פלוס לריקון הבריכה ואז יש עניין ביצירת, כמובן לפי צורכי צה"ל, מסלול שהוא ארוך דיו כדי לייצר חיילים שיכולים לסייע בכל מיני דברים. הקריטריון בעיניי הוא להחליף באנשי מילואים, אם יש תפקידים שיכולים להחליף אנשי מילואים שאפשר לייצר בנניח שישה חודשים, אני הייתי עושה אותם נניח לאנשים בני 23 פלוס ללא היספרות ביעדים. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> יש שאלה על הסנקציות ויש שאלה על ההטבות שכן או לא יינתנו, זה גוזר - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, יש לזה הרבה מאוד נגזרות. << אורח >> שלומית רביצקי טור פז: << אורח >> אבל יש ריקון בריכה חד פעמי, לא לנצח. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אבל זה לא ריקון הבריכה או חד פעמי, זה שוב פעם חוזר לעניין היעדים, שאני לא רוצה להרחיב כרגע, אבל לייצר את המסלולים האלה גוזר סדרה ארוכה של שאלות, גם לעניין הסנקציות וגם לעניין ההטבות שמנגד ולכן ברגע שאתה מייצר את המסלולים האלה ופותח את המסלולים הקצרצרים המקוצררים האלה ואז אתה אומר טוב, מי שעשה שלושה חודשים, מה, אני לא אתן לו שום דבר? אתה מייצר תמריצים לא ללכת למסלולים האמיתיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק הערה אחת, כמו שהבטחתם שעוד נגיע לעניין הזה, אני רוצה להזכיר שגם כל הפרק הזה שאנחנו דנים בו, אם באמת היינו הולכים ואמרנו שעוד נגיע לדיון הזה, לעניין של מכסות ולא של יעדים, גם העניין הזה היה מיותר על כל הקומבינות שחבויות פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת טור פז, הבטחתי לך בסוף הדיון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. שאלנו אתמול, הועלה פה אתמול נושא הספירה של החרדים שמתגייסים לצה"ל. הזכיר פה אתמול בוגר ישיבה ציונית דתית שהם מנועים בתוך המוסדות הנספרים כחרדים לעניין גיוס לצה"ל ושאלתי פה את רח"ט תומכ"א האם יש להם נתונים, לאור זה שהם לפני שבועיים קיבלו ממשרד החינוך נתונים כמה מוסדות וכמה תלמידים נמנו בשנה כבוגרי השירות החרדי למרות שאתם מזהים אותם כציונות דתית. בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל אני אגיד שמה שאני אתייחס לשנה האחרונה לא מתבסס על מה שקיבלנו ממשרד החינוך עדיין, כי זה בספירה, אבל גם מאז הפקת הלקחים של ועדת רוני נומה הוחלט בדיוק את מי סופרים. בתוך הדבר הזה יש שלוש קבוצות מרכזיות, את סוגיית מי שהוא בתרבותי ייחודי, למעט ישיבות ציוניות שהן בתרבותי ייחודי כי יש שם סעיף בחוק מוסדות חינוך, מי שהוא במוסדות צו השר, ומי שהיה בפיקוח החרדים, מוגדר בפיקוח החרדי. המספר של הפיקוח החרדי, אני אומר את זה לאורך השנים, נע בין 9% ל-12% מתוך הנספרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 9% עד 12% מאלה שרשומים כהתגייסו לצה"ל כחרדים הם בעצם ציונות דתית? << אורח >> שי טייב: << אורח >> הם תחת הקטגוריה של פיקוח חרדי. הם לא במוסד תרבותי ייחודי והם לא במוסדות צו השר, הם בפיקוח חרדי. כשאנחנו ספרנו השנה, וגם זה בא בגלל ביטול חלק מהיכולות על דיחוי, עלה העניין הזה של האם הפיקוח חרדי כולו הוא באמת מוסדות חרדיים, למרות שהוא נקרא במשרד החינוך פיקוח חרדי. בתוך הפיקוח החרדי יש לא מעט מוסדות חרדיים ויש גם מוסדות ציוניים בתוך העניין הזה. סדר גודל של עשר ישיבות כאלה. אני עושה את זה עכשיו בשביל הפרוטוקול, אבל הראיתי לך את הרשימות האלה. הדבר הזה עלה בסוגיה בינינו לבין משרד החינוך, אנחנו נדרשנו בעניין הזה לחוות דעתו של גיל לימון, כדי שיגיד איך הם סופרים, למרות שבעבר זה נספר איך סופרים מכאן ואילך, והוא סיכם שמעתה ואילך מי שבמוסדות הפיקוח החרדי והוא לא או תרבותי ייחודי, או נכנס למוסדות צו השר, הוא לא ייספר יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הוא החליט ככה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח קיבע מצב, לא? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תנו לו לסיים את הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שר הביטחון אמור לעשות את זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אענה, חבר הכנסת אזולאי. שר הביטחון יכול להכיר במוסד כמוסד של צו השר ואז יספור אותו. אם הוא לא עשה את ההכרה הזאת אז הוא לא יכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל הוא לא יכול להוריד לו בגלל זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי להוריד, הוא אמר שהפיקוח החרדי, הקטגוריות הרלוונטיות לספירה, עוד פעם אני חוזר לג'1, לא יודע מה יהיה פה עכשיו, עוד נגיע לסעיף הזה, יהיו תרבותי ייחודי ומוסדות צו השר. אם רוצים להכליל משהו מהפיקוח החרדי, כי זאת ישיבה באמת חרדית, כי יש ישיבות חרדיות בפיקוח החרדי, צריך לעשות את התהליך של צו השר כדי להכיר בה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תוכל גם להעביר את הנתונים לוועדה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. רק אני מזכיר רגע, ואני בכוונה אומר את הדבר הזה, אני ציינתי בכל הפעמים שאמרתי פה את הנתונים של 2024 שמדובר בהערכה, גם בגלל שלא היו נתונים של משרד החינוך, גם בגלל שיש פה הצלבות בין משרד החינוך ומשרד העבודה, כי יש פה שנה פה ושנה פה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נגמרה הסאגה של הנתונים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי שלשום שהיא נגמרה לפני כשבועיים. לכן אל מול אותם 2,900 פלוס שאמרתי, 275 אנשים, סדר גודל, 8.9% הם כאלה שנספרו דרך הפיקוח החרדי. מעתה ואילך כשנסכם פה את שיטת הספירה אני מניח שהם לא יוכלו יותר להיספר שם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לפני שנחתום את הדיון, נציג זק"א, רצית מספר קצר. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> בגלל השעה, סיימתם לדבר על השירות האזרחי ואני רוצה, ברשותכם, לתת את ההתייחסות שלי לשירות האזרחי הביטחוני שקיים דווקא בזק"א. אני ממש מבקש מחברי הוועדה לא לסגור את הדלת של האמון שנבנה עד היום עם זק"א, עם איחוד הצלה, ודאי עם מד"א, שכרגע מורידים אותם, ועם כב"ה, משום שהדבר החשוב ביותר שמנסים לבנות פה זה אמון בין שני הצדדים. למשל חובת ההוכחה עלינו, ואני מייצג כרגע את זק"א, הוכחנו כבר שיש לנו אפשרות ואנחנו עזר משמעותי גם לפני ה-7 באוקטובר, בוודאי אחרי ה-7 באוקטובר. ודוגמה קטנה במוכנות של מדינת ישראל במלחמה עם איראן, אחרי הפקת לקחים שכמוני וארגונים כמוני היו ב'שורה', לא צבאיים, והם התחיילו לצה"ל, זה נקרא גיוס ג', בני 50, הם לא נספרים. מה שאני אומר בבניית האמון הקיימת פה, בסוף יש פה חובת אמון הדדית. לדוגמה, המגזר החרדי בונה על אמון, על הבטחה שמשרד הביטחון והצבא שאומר לו שהוא יתאים את עצמו אליהם. אם זה יקרה נצליח, ואם לא, הם לא יגיעו ואין גיוס, משום שאומרים החרדים כור ההיתוך לא מתאים לי. אצלנו זה כן הצליח. אל תסגרו את הדלת של בניית האמון שכבר נבנה עד היום, הוכחנו אותו ממקום של שוויון כזה או אחר, שמירי, גברתי, הבנתי ציטוט שלך אתמול שזה לא באמת תיקון השוויון, לצמצום תיקון השוויון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני אתייחס לזה בדיון הבא. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> אני רוצה רק עם לב ונשמה, אל תסגרו את הדלת שכבר פתחתם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק אולי להגיד כמה משרתים בזק"א? << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> מתנדבים יש כ-4,000. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא מתנדבים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אחד עונה ודי. כבר נעלתי את הדיון וניתן לאלעזר לענות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פינסקי, כמה יש בזק"א? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 36. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. אני פגשתי את זק"א ב-8, ב-9, ב-10 באוקטובר, עמדתי עם כל מה שהיה, השתאיתי, עוד היו המון גופות בשטח וגם במכוניות שלהם, לא ידעתי איך הם יכולים לעמוד בזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> להצדיע. גם אני מצטרפת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בתור ועדת משנה לכוח אדם פה בוועחו"ב עשינו דיון על החיילים שהיו ב'שורה' ועשינו גם ביקור ב'שורה'. אני יכול להגיד פה, אף אחד לא שומע, כיוון שגם אשתי הייתה ב'שורה' בתור מתנדבת וחיילו אותה, חברה קדישא, היה קשה לי להיות ב'שורה' גם כש'שורה' ריקה, לא רק ביום שמגיעים קונטיינרים עם גופות. אין לי ספק שיותר משלושת השירותים שאמרנו כאן, זאת אומרת צה"ל, שב"כ, משרד הביטחון, שיכול להיות שלכולם יש תחליף של חיילים, אני חושב שלמצוא מחליפים לחבר'ה של זק"א, גם לצבא זה מאוד מאוד קשה ודורש גם לאחר מכן תחזוקה שנכון שמערכת הביטחון תתחזק אותה. לכן אני מצטרף, אני יודע שזה אולי יפתיע חלק מהאנשים, להכניס את זק"א לבקשה הזאת לתוך, לא משנה איך נקרא להם, גם גופים ביטחוניים או איך שנרצה. סוגיית המכסות, זה לא לעניין הזה עכשיו, אבל מבחינת אם זה נכון או לא נכון, אני חושב שזה ראוי מאוד שזה יהיה ככה, תודה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצטרף לדעת חברי. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> יושב ראש הוועדה, אני מאוד מתרגש מהמעמד הזה ומהחיבוק שאנחנו מקבלים, המתנדבים ראויים. מאז ה-7 באוקטובר בשגרה במדינת ישראל כבר שנתיים מתנדבי זק"א טיפלו במעל 3,000 אסונות במדינת ישראל. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יישר כוח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת יישר כוח. באמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אפשר לקדם חוק זק"א, חוק מד"א. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:02. << סיום >>