פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 502 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי יעקב אשר מירב בן ארי רם בן ברק שלום דנינו עמית הלוי ניסים ואטורי משה טור פז מאיר כהן שרון ניר צבי ידידיה סוכות לימור סון הר מלך מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו יעל רון בן משה אפרת רייטן מרום אלעזר שטרן חברי הכנסת: יולי יואל אדלשטיין ולדימיר בליאק מירב כהן יוראי להב הרצנו משה סולומון אורית פרקש הכהן גלעד קריב מוזמנים: יוסי פוקס – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה שי טייב – רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון אביגדור דיקשטיין – רע"ן חרדים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר רחל פיסם – רא"ג משא"ן כב"ה, המשרד לביטחון לאומי עודד ברוק – יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי אייל כהן – מחוז ירושלים, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי מרים גראזי רוזנבאום – יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך דרור גרנות – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גדי איזנקוט – חבר כנסת לשעבר, ראש מפלגת ישר עוזי דיין – חכ"ל-חבר כנסת לשעבר ראובן פינסקי – מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי יואב ארבל – יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי שאול עבדיאל – הרבף רכז ליווי רוחני ותורני, גדוד נצח יהודה דובי ויסנשטרן – מנכ"ל זק"א יהושע מונטוקוביץ – זק"א ענבר הרוש גיטי – ראש מנהלת שירות משרד הביטחון לשעבר בתיה כהנא דרור – מובילת ארגון 'אמא ערה' עמרי רונן – מילואים, אחים לנשק עידו קרן – מקים ארגון כתף אל כתף אסנת פרלשטיין – חברה בארגון משפחות הגיוס איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואימניקים איריס שפירא – אמא ללוחמים, ארגון אימהות ללוחמים יעל זרח – מובילת חזית הלוחמים, אימהות בחזית אלון קמינר – מייסד מנכ"ל Posibilisea זיו ברנס – יו"ר המילואימניקים הקבועים יצחקי גליק – תנועת אל הדגל ירוחם שמשוביץ – המילואימניקים ארז בן עזרא – המילואימניקים בת אל טגן – המילואימניקים אריה עמית – מייסד עמותת הנחשונים, עמותה למען משרתי המילואים חגי לובר – משפחות שכולות הלל גרנות גרונר – משפחות שכולות ישראל שור – אח שכול, משפחות שכולות יובל זאושניצר – אב שכול, משפחות שכולות איציק סעידיאן – נציג הלומי קרב עומר אמסלם – נציג הלומי קרב מיכה כץ – נציג הלומי קרב חגי עזרן – נציג הלומי קרב ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי נחום מנהל הוועדה: אסף פרידמן יוני בן הרוש רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הדיון הבוקר. כהרגלנו נפתח עם המשפחות השכולות, יש לנו שלושה נציגים הבוקר. נפתח עם יובל זאושניצר, בבקשה. << אורח >> יובל זאושניצר: << אורח >> שלום לכולם. אני יובל זאושניצר, אני אמנם נראית צעירה, אבל אני בת 29 ואני אלמנת צה"ל מהמלחמה האחרונה, מה-7 באוקטובר. בן זוגי היה רועי צ'אפל, הוא היה מ"פ עורב נח"ל ומת ב-7.10, בשבת האחרונה שלו בקבע. אני קצת אספר לכם איפה החוק הזה נוגע בי, באיזה נקודה. אני שירתי שש שנים בצבא מתוך שליחות והבנה שאין מישהו אחר שיעשה את הדבר הזה שנקרא הגנה על המדינה, וככה גם רועי. לרועי הייתה הזדמנות להשתחרר בכל רגע מהצבא, לא בגלל שהוא שייך לאוכלוסייה מסוימת אלא בגלל בעיה רפואית, והוא בחר להישאר ולהמשיך לשרת בצבא כי הוא הבין שאין מישהו אחר שיעשה את מה שצריך לעשות בשביל להגן על המדינה ושכולנו צריכים להיות במאמץ הזה. אחרי ה-7.10 אני חוויתי אובדן מאוד מאוד גדול. כמו שחלקכם ראיתם או יודעים, אני החלטתי שאני ממשיכה להאמין במדינה הזאת ואני כן אקים פה משפחה, למרות שהמדינה כל פעם שמה לי רגליים והחלטתי להכיר מישהו ולהיות איתו בזוגיות, אך לצערי גם בן זוגי הנוכחי משרת במילואים ביחידה מובחרת וכל פעם כשהוא נשלח למילואים אני שוב ניצבת מול אותה דילמה על האם לשלוח אותו בידיעה שיכול להיות שהוא לא יחזור או באמת להאמין בערכים שלי ובמה שאני מאמינה וזה להגן על המדינה ולהבין שאין לנו מקום אחר. אני יודעת שיש בנות אחרות בגילי שלא מתמודדות עם הדילמה הזאת כחלק מההטבה שהמדינה נתנה להן ושיש להן את הפריבילגיה לחיות ולנשום כל יום ולדעת שבן הזוג שלהן יהיה בבית כשהן יחזרו הביתה ולי אין את זה. אני חייבת להגיד לכם שאני כל פעם מחדש מרגישה שתקעו לי כבר סכין בלב, כבר עשו את זה, וכל פעם מסובבים אותה עוד קצת ועוד קצת. אז פשוט קחו את זה מפה, תחשבו שנייה איך אפשר לעשות את זה שכולם יישאו בנטל, שאין אוכלוסייה מובחרת במדינה ואין אוכלוסייה נחותה וכולנו תחת האלונקה להגן על המדינה כי באמת אין לנו מקום אחר. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, יובל, תודה רבה על הדברים. חגי, בבקשה. << אורח >> חגי לובר: << אורח >> שלום לכולם. אני חייב לשתף אתכם. אתמול הייתי באחד האירועים הכי משמחים בחיים שלי, כלתי, אשתו של יונתן הבן שלי שנהרג, התארסה אתמול. זה היה שמח מאוד, היא התארסה עם יהושע, זה היה שמח מאוד, עם ריקודים ושירים ואנחנו היינו שם. ואני רוצה לומר לכם שזה שזה היה אירוע שמח זה לא אומר שהוא לא היה קשה. זה היה נכון שאביה תתחתן ולשני הבנים שלו יהיה אבא, אבל זה היה קשה מכל קשה. אני רוצה לומר לכם, חברי ועדת החוץ והביטחון, תלמדו מכלתי אביה שמעשה נכון עושים אותו גם אם הוא קשה. מה שאתם עושים פה, הדיון שאתם דנים פה הוא מעשה נכון. להוביל חוק לגיוס אמיתי, ואני לא מתכוון לחוק שהונח בפניכם, אלא חוק גיוס אמיתי עם סנקציות אמיתיות ועם הטבות מפליגות הוא מעשה קשה לאור זה שכל ממשלות ישראל מימין ומשמאל הזניחו את זה, אבל הוא נכון ולכן אתם חייבים לחוקק אותו. אני רוצה להתייחס, ברשותך, לשלושה חששות, ממש להיות ספציפי, שאם תפרקו אותם יהיה לכם הרבה יותר קל לחוקק את החוק הזה. החשש הראשון, שמעתי הד גם בדברים שלך וגם בדברים של ראש הממשלה, שיהיה הרס עולם התורה. אתם לא מדברים כך, אתם אומרים שעולם התורה החזיק את עם ישראל וזה ודאי. אני אומר לכם, חייבים לפרק את החשש הזה, זה חשש שקר. יש לומדים לפני גיל הגיוס, יש לומדים אחרי גיל הגיוס, יש כאלה שפטורים ממילא ויש גם את הבן שלי. בועז יקירי, זה הבן שלי, אני מבקש מכם להסתכל עליו. זה עולם התורה. זה ילד שלומד תורה והוא מבין שהתורה אומרת אמירה ברורה, חובה ללכת לצבא, גם אם אתה לומד תורה, בייחוד אם אתה לומד תורה. ורבים כמוהו, אתם יודעים את זה, כי כבר שמעתם את זה בוועדה, אבל זה כנראה לא עוזר, רבים כמוהו הולכים והצבא לא מקלקל אותם, הביטוי הנורא הזה. הבן שלי הלך לצבא וזה היה בשבילו מצווה. ואני מבקש ממך, אני הבאתי את זה כדי להעניק לך את זה מתנה, כדי שזה יהיה על השולחן שלך כל פעם וכל פעם שאתה שומע, בועז, את השקר הזה שזה פגיעה בעולם התורה, לפני שאתה מהדהד אותו, ברשותך, בעיתונים כמו 'משפחה' ואחרים, ממש לפני, תסתכל על הפנים האלה של הבן, של הבן הקדוש שלי, ותבין שזה שקר. עולם התורה ועולם הצבא זה אותו דבר, זה נובע מזה. החשש השני מופנה דווקא לחברי האופוזיציה, הסיבה שהחוק הזה הוא לייט, מינוס לייט, זה בגלל שחברי כנסת מטעם הקואליציה, כולל גם אנשים בעם, לא מאמינים לכם, חבריי חברי האופוזיציה. לא מאמינים לכם שאם אתם הייתם באותה סיטואציה ובבחירות הבאות תזדקקו לקולם של החרדים, רבים רבים מהעם הזה, רבים, גם המצביעים שלכם, בטוחים שאתם לא תעמדו בפיתוי ואתם תחוקקו בדיוק את החוק הזה, או אפילו חוק קל יותר, כמו שניסיתם לעשות, תחוקקו את זה בסיטואציה כזאת. וכדי לפרק את החשש הזה אתם, חברי האופוזיציה, חייבים לעבוד, לתת לנו אמון, שאתם לא יושבים פה רק כדי להפיל את הממשלה. קוראים לי אידיוט שימושי כי אני הולך איתכם, כביכול, כביכול אני מתכנן להפיל את הממשלה שהצבעתי לה, ואתם חייבים לפרק אותו. אז נכון, הייתי אומר לכם להתחייב בחתימת ידכם מול כלי תקשורת שבסיטואציה כזאת אתם לא תעשו, אבל ראינו לפני כמה בחירות שגם הדבר הזה לא עוזר. אתם יצירתיים, תתחייבו לנו בכסף, בשבועה, בחקיקת חוק עצמי שלכם, תתחייבו לנו שאם תהיה סיטואציה שבה קולות החרדים חשובים לכם כדי להפיל את מי שאתם מתנגדים לו יום ולילה, בנימין נתניהו, ואת ממשלת הימין, אתם לא תיפלו בפח הזה שכרגע הקואליציה נופלת בו. אתם צריכים להתחייב בפני כל העם, והראשים שלכם, לא רק אתה, אלעזר, חברי הטוב, אתם צריכים שהראשים שלכם ימצאו דרך שנאמין לכם. לא בהכרח נצביע לכם, אבל לפחות נאמין למילים שלכם. הדבר השלישי, וסליחה, אני אקצר, החשש השלישי הוא החשש שאתם כותבים כל הזמן מסגרות מתאימות לחרדים. לא מספיק לכתוב את זה ולא מספיק לעשות את חטיבת החשמונאים. אף אחד לא ערב לנו שעוד כמה שנים אחרי שחרדים ישתכנעו ויתגייסו לא יקום בג"צ ויצביע שהחוקים האלה שנוהגים בחטיבת החשמונאים דינם להתבטל, כי זה לא סביר, כי זה לא שוויוני, כי חוק שירות משולב, כי יועצת לענייני מגדר. אתם חייבים, חבריי, לחוקק חוק חטיבת החשמונאים, בלי זה לא תהיה מוטיבציה לאף קואליציה ללכת אחרת. חוק חטיבת החשמונאים, תעשו את זה ב-80 חברי כנסת, ב-90 חברי כנסת, שגדול הבג"צים, גדול המתנגדים, אלה שחושבים שעילת הסבירות היא בכל דבר, לא יוכל לעמוד בפני החוק הזה שחוקק ברוב כל כך גדול. אתם רציניים? אתם באמת עומדים מאחורי הדברים שלכם? תוכיחו את זה במעשים. אלה שלושת החששות שמונעים מהקואליציה לחוקק באופן אמיתי, אני לא מקבל את כל הדברים האלה שזה חוק טוב, ראש הממשלה אמר שזה פי שלושה ממה שהיה פעם, אז מה? הייתה מלחמה, לא היינו פה בשנתיים האחרונות? אתם חייבים לחוקק חוק אפקטיבי. ואני מסיים במה שהתחלתי, המעשה הנכון הוא תמיד קשה, אתם צריכים להתגבר על הרבה יצרים פוליטיים ועל הרבה לחץ ציבורי כדי לחוקק חוק אמיתי, אבל רק זה, ואם לא תעשו כך ההיסטוריה תשפוט אתכם. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, חגי, על הדברים. אתם מכירים אותי, אני לא מתווכח ולא מעיר אף פעם למשפחות. << אורח >> חגי לובר: << אורח >> אתה יכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל אנחנו מספיק מכירים ואני חושב שההערכה היא הדדית, רק להגיד בעניין הנקודה השלישית שלך, אני שוב אומר פה לצבא, פקודות מטכ"ל, בדיוק בעניין הזה. כמה פעמים אפשר לפנות, לבקש? פעם, פעמיים, לפי דעתי אפילו שלוש פעמים, לפחות לתת תשובה לוועדת חוץ וביטחון, זה לא יזיק. זה לגבי הנקודה השלישית שאותה הזכרת. << אורח >> הלל גרנות גרונר: << אורח >> שלום, אני אחות של אמיתי גרנות שנהרג בראש חודש חשון לפני שנתיים, שבוע אחרי תחילת המלחמה. זה הספר שהוצאנו לזכרו, זה ספר שכולל קטעי יומן שלו שבו אפשר לראות בלי שום ספק שאמיתי היה אוהב תורה וירא שמים. אמיתי למד תורה שלוש שנים לפני שהוא התגייס לצבא ולפני שהוא יצא לקצונה הוא קיבל הזדמנות לחזור לישיבה לכמה חודשים כדי להחליט סופית אם הוא רוצה לצאת לקצונה או לחזור ללמוד. הוא מאוד התלבט, הוא התייעץ איתי ואני אמרתי לו: עזוב, מה אתה צריך את זה? מודה שאני הייתי שבויה בקונספציה של צבא קטן וחכם, אמרתי לו: לצה"ל יש מספיק קצינים ולימוד תורה זה לא כזה זוהר, אבל צריך אנשים כמוך שיילכו ללמוד תורה, והיה נראה שהוא השתכנע, אבל אז התקשר אליו המפקד שלו ואמר לו: אמיתי, צה"ל צריך קצינים כמוך, אנחנו לא יכולים לוותר עליך, בבקשה תצא לקצונה. ועוד לא הייתה המלחמה, אבל אמיתי הבין את החשיבות של ההגנה על מדינת ישראל ועל עם ישראל והוא הבין שהוא לא יכול ללמוד תורה אם הוא לא הולך ליישם את מה שהיא אומרת לו והוא לקח אחריות ויצא לקצונה. אחר כך כשהוא היה צריך בזמן הקרב לחתור למגע, אחרי שבאותו בוקר הוא אמר לארוסתו שהם יתחתנו כשהוא יחזור הביתה, אמיתי חתר למגע ונהרג בקרב מטיל נ"ט של חיזבאללה. אמיתי היה בחור פשוט, לא היה לו איזה תפקיד חשוב במיוחד, אבל הוא לקח אחריות על מה שהיה תחת האחריות שלו. אני רוצה לפנות רגע לחבר הכנסת יעקב אשר, אתה אחד מ-120 חברי כנסת, אתה לא איש פשוט, יש 120 אנשים שנבחרו במדינת ישראל בשביל לחוקק חוקים ולקבל את ההחלטות על העם הזה. יש לכם אחריות גם עלינו, אני לא בחרתי בך, אני לא מגיעה מהציבור החרדי, אבל אתה אחראי גם כלפיי, גם אני חלק מעם ישראל וגם אני אזרחית במדינת ישראל. אני מחכה כבר שנתיים שחברי הכנסת החרדים ואנשי ההנהגה החרדית ידברו אלינו, בלי קשר למה שאתם אומרים על עצמכם, תגידו מה אתם אומרים לנו, מה אתם אומרים למשפחות השכולות, שהאיש שלי עדיין עושה מילואים ואח שלי עדיין משרת בקרבי אחרי שאח אחר שלי נהרג, מה אתם אומרים למשפחות מילואים? כמה חברות יש לי שהתחילו לקחת כדורים נגד חרדה ודיכאון וכמה ילדים אני מכירה שסובלים מדברים שילדים לא צריכים לסבול מהם, חרדות וטיקים והרטבות לילה ודברים שפשוט לא צריכים להגיע לילדים כי אבא שלהם מאות ימים נמצא מחוץ לבית במקום שהוא עלול למות והוא מסכן את חייו. מה אתם אומרים לנו כשאתם מחוקקים חוקים שלא פותרים את הבעיה? החוק שמונח עכשיו על שולחן הוועדה לא פותר את הבעיה. ואני רוצה להגיד משהו, בשביל לגייס לא חייבים כפייה. הייתה לי אפשרות לקבל פטור בתור בת דתייה. באולפנה שלמדתי 95%-98% מבנות גילי הלכו לשירות לאומי ואני לא לקחתי את הפטור הזה ובחרתי להתגייס לצבא, ולא הייתה עליי שום סנקציה ולא היה שום חוק שחייב אותי לעשות את זה ואני בחרתי לעשות את זה. לא חייבים סנקציות. אם רוצים לחוקק חוק שכרוך בהסכמה, בשביל הסכמה צריך רצון ואני לא ראיתי טיפת רצון. אני אגיד לכם איך נראה רצון, רצון זה כשחברי הכנסת החרדים וכשהמנהיגים של הציבור החרדי והרבנים של הציבור החרדי מפרסמים בעיתונים החרדיים ובדרשות בבתי הכנסת ובתקשורת ובסרטונים הודעה ברורה שבה הם אומרים: חברים יקרים, עם ישראל בצרה, אנחנו עשינו מה שצריך בשביל לשמור על עולם התורה והסכמנו בשם הציבור להתחייב על 8,160 חיילים שיתגייסו בשביל לפתור את הבעיה. לא בשביל לעקוץ, בשביל לפתור את הבעיה שיתגייסו להיות לוחמים. אני שמעתי שחסרים 7,000 לוחמים בצבא, אז זה אומר ש-7,000 מהם יהיו לוחמים. אנחנו התחייבנו לפתור את הבעיה הזאת ולכן מי שלומד באמת תורה יישאר ללמוד תורה ומי שלא לומד תורה יבוא אלינו להירשם. ואנחנו לא נתלונן, אנחנו ניגש בעצמנו לצבא ואנחנו ניקח אחריות על היחידות שיקימו ואנחנו נלך בעצמנו לפקח ולדאוג שהבנים שלכם ואתם תיכנסו יראי שמים ותצאו יראי שמים ותקבלו את כל התנאים שצריך בשביל שבחור חרדי יוכל להיות בצבא. כשרוצים אז הולכים לדאוג בעצמך, לא מתלוננים, וכשרוצים אומרים את זה כלפי פנים. אם אתם מחוקקים חוק שדורש הסכמה אתם צריכים לדרוש לפני שהחוק הזה מחוקק שמנהיגים בעלי שם וכוח בציבור החרדי ידברו ככה כלפי פנים של הציבור החרדי. ככה זה נראה כשיש הסכמה. ואני רואה בתקשורת, אני בהלם בימים האחרונים, דיבורים של הנה אנחנו מביאים חוק היסטורי שיפתור את הבעיה. חבר הכנסת ביסמוט, ראיתי ברשתות שלך את המספר 8,160 בגאווה שזה מה שהולך להתגייס. אז אם ככה אתה מבטיח לנו, הציבור, שזה מה שהולך לקרות אז זה מה שצריך לקרות. יש פה אנשים שמגיעים לתמוך בחוק הזה כי הם מאמינים שיתגייסו 8,000 חיילים חרדים, אבל רוב מי שיושב פה בחדר יודע טוב מאוד שאחרי שמורידים את המספרים וכל הזה בשנה הקרובה אולי כמה מאות חרדים יתגייסו וגם בזה אין הבטחה שהם יהיו חיילים בקרבי, שהם יהיו לוחמים קרביים. אז תגידו לנו בכנות, שמי שתומך בחוק הזה יידע שהוא תומך בחוק שלא הולך לגייס אפילו 600 חיילים קרביים חדשים לצבא ההגנה לישראל. ואני רוצה להגיד שזה לא העקרונות שלי, אני לא מחפשת הסכמה, לדעתי החוק צריך להיות שווה לכולם, צריכות להיות סנקציות אישיות ברורות והטבות ברורות, אבל ביטחון מדינת ישראל יותר חשוב לי מהפרטים האלה ואני מוכנה למחול על הערכים שלי ואני אוהבת את הציבור החרדי ואני דואגת לציבור החרדי. אני אגיד יותר מזה, אם יום אחד אני אשב בכנסת וציבור חרדי יהיה באופוזיציה, אני עדיין אדאג לכם, כי אתם אחים שלי ואתם יקרים לי והערכים שלכם חשובים לי יותר מכל מיני עקרונות אחרים של שוויון שאני יותר מאמינה בהם. ואני מוכנה לוותר על העקרונות שלי תמורת חוק שבאמת יגייס ותמורת הסכמה ותמורת רצון. וכשמישהו לא רוצה ולא מביע רצון, אז לא בונים הסכמה, אלא כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. << דובר >> קריאה: << דובר >> בועז, כולם פה מדברים בשם מילואימניקים, גם אני משפחה שכולה משני הצדדים, אני מדבר בשם המילואימניקים, אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, אתה מפריע לי, אחר כך. קודם כל אני רוצה להגיד תודה להלל. הלל, תודה על הדברים שאמרת. בוועדה הזו יש דבר אחד שאני מנסה ואם אני לא הצלחתי עד עכשיו אז אני מתנצל מראש כי נכשלתי, אבל את עכשיו באת ואמרת דבר שאולי הוא החשוב ביותר, כולנו כאן, כל מי שיושב כאן, כולנו בסוף ישראלים. באמת אין לאן ללכת ופה אנחנו נישאר ואנחנו אוהבים את המקום הזה ולאף אחד פה סביב השולחן הזה, לאף אחד, למי שבאופוזיציה, בקואליציה, למי שחושב כמוני, לא חושב כמוני, מי שנראה כמוני, לא נראה כמוני, לאף אחד אין מונופול פה, לא על שלום, לא על ביטחון, לא על אהבת הארץ, לא על חמלה ולא על צער ולא על יגון, לאף אחד פה אין מונופול, כולם בעניין הזה שווים. לא צריך חוק בשביל זה, כאלה אנחנו. לכן אני רוצה להודות לך על הדרך שבה שמת, ואני מאמין לך ואני יודע שזה כך, כי יש דבר מדהים בסיפור הזה, יש את עם ישראל ויש מה שאתה קורא או רואה במסכים. יש מה שאתה שומע ברחוב ויש מה שאתה שומע לעתים בוועדות ולכן אני מאוד אופטימי. ולכן כאשר את אומרת, ואת אומרת בצדק רב, גם אני רוצה, גם אני אמרתי את זה הרבה פעמים בריאיונות, גם אני רוצה לראות רבנים אומרים לי בקול רם את מה שהם אומרים לי בשקט. גם אני רוצה, אבל זה תהליך, וזה מה שאני מנסה להגיד פה. ואני יכול להבין שאת מנענעת בראש ואת לא מסכימה איתי. אנחנו לא חייבים להסכים אגב, בכנסת הזו יש אנשים שלא מסכימים. יותר מזה אני אגיד לך, גם בתוך מפלגה אחת יש אנשים שלא מסכימים, אבל מה לעשות? וזה התפקיד שלי ואני צריך להכיל ואני צריך לספוג, אבל צריך גם להאמין במה שאני עושה. אני יותר מדי אוהב את המדינה הזאת ואני יותר מדי אוהב את המדים האלה, אני מטורף על המדים האלה, המדים האלה מגנים עליי ושומרים עליי, מה נראה לכם כולם פה, שאני הייתי מצדד בחוק שפוגע במדינת ישראל? באמת תתעוררו כולם, מה, אתם באמת חושבים את זה? הרי זה לא הגיוני. מישהו אמר כן. << אורח >> הלל גרנות גרונר: << אורח >> אני לא חושבת, אבל אתה עושה את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל הכבוד למי שאמר כן, איזה יופי, זכית בכותרת, כל הכבוד, איזה גדולה, איזה גדלות, אחד האירועים הגדולים בחייך. אני לא יודע למי אני פונה עכשיו, אבל רגע אחד יש דבר שנקרא תהליכים. אם אני לא הייתי מאמין במספרים האלה לא הייתי יושב כאן. אני לא ילד, זו לא תחילת קריירה, ונראה שפה עכשיו זה כנראה סוף הקריירה שלי. אני כבר לא ילד קטן והחלום שלי לא היה להגיע לכנסת, אני מודה, היו לי חלומות אחרים בחיים והגעתי לכאן כי ביקשו ממני וזו התקופה הקשה ביותר של המדינה. לכן בדיוק כמוך, את אמרת משהו מאוד נכון, אני מצפה מכולם לבוא ולהתייצב, כולם צריכים להתייצב, אבל הם עושים את זה, העניין הוא שהם לא עושים את זה בקול רם ואני בא לדבר בשמם. ואני רואה את זה בגאווה כי אני גאה בקהילה החרדית, את אמרת שאת אוהבת חרדים, אני אוהב חרדים מאוד ואני מאמין להם, למה אני מאמין להם? כי אני מדבר איתם, כי אני נפגש איתם. אבל תנו זמן, זה לא פוליטיקה פה. כאשר יריביי לאופוזיציה, אני מדבר איתם בחדרי חדרים והם חברים שלי, אגב אחריי ידבר פה אדם שאני מאוד אוהב, הוא היה שכן שלי ואני מתגעגע אליו, הוא לא בעדי ואם הוא היה בכנסת הוא היה מצביע נגדי ועכשיו הוא גם ידבר נגד החוק שלי, אבל הוא יקר לי, למה? הוא היה הרמטכ"ל של המדינה, של הצבא שלי ולכן הוא יקר לי. אז כל הוועדה הזו, בואו נעשה את זה בטונים אחרים, בואו נעשה את זה באהבה. מסתכלים עלינו ואפשר לא להסכים ומי שיצביע נגד יצביע נגד ומי שרוצה לטנף עליי בכלי התקשורת שיעשה את זה, אבל כאן בוועדה שלי תהיה ענייני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בואנה, זה לא יפה, הטונים היו בסדר, מה קרה לטונים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולגבי המספרים, תנו צ'אנס. כבר החלטנו מראש, זה לא יילך, זה לא יעבוד, הם לא רוצים. בואנה, למעלה מ-75 שנה לא עשינו דבר שכזה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה בעוד שנה וחצי לבדוק יעדים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי, אני מדבר עכשיו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה תנו צ'אנס? השנים חולפות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו מנסים, בואו ניתן לזה צ'אנס להצליח כי באמת הצבא צריך חיילים ואנחנו נגיע לשם, אני מאמין בזה. << אורח >> הלל גרנות גרונר: << אורח >> אין שום דבר בחוק שיגרום לזה להצליח, למה שזה יצליח? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר. עם כל הכבוד עכשיו אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת לשעבר - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לפני שנה וחצי כבר אמרו שצריכים 12,000 חיילים ולוחמים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר גמור, זה תפקידכם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רוצים ארבע שנים מפרוץ המלחמה לבדוק אם התגייסו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גדי, אני שמח לארח אותך כאן בוועדה, יש לך דעה, אתה רואה את הדברים אחרת. קודם כל אנחנו שמחים לארח אותך, שבוע לא פשוט אצלך, אני חייב להזכיר את זה, בשם כולם פה אני רוצה להגיד לך שמתגעגעים אליך פה, גם אם אתה תגיע לפה ולא תצביע בעדי, אבל מתגעגעים אליך פה ואתה חבר וזכות הדיבור שלך, בבקשה. << אורח >> גדי איזנקוט: << אורח >> בוקר טוב. לפני יומיים מלאו שנתיים לנפילה של גל ואיל ברקוביץ' ואמא שלו דיברה פה בוועדה וסיפרה שהוא למד שלוש שנים בישיבה, היה בן תורה, התגייס לצבא, היה נשוי ונפל יחד עם גל. אתמול הקשבתי לנאומים בכנסת וראש הממשלה אמר שחוק הגיוס הוא תחילתו של תהליך היסטורי. אולי צריך להזכיר ב-30 שניות שהתאונה ההיסטורית ערכית קרתה פה על ידי פוליטיקאים ב-1977, שהחריגו חלק מהאוכלוסייה הישראלית במחויבות שלה למדינה. אותו הסכם קואליציוני בין הרב שפירא למנחם בגין למעשה השתבש ה-course התקין של מחויבות אזרחים למדינה. את זה עשו פוליטיקאים ואת זה צריכים לתקן פוליטיקאים. אני השתתפתי ברוב הדיונים שהיו על החוק בשנתיים האחרונות, לא פספסתי דיונים ואני עוסק בזה משנת 1999, עת הייתי מזכיר צבאי לראש הממשלה ושר הביטחון. החוק המוצע בעיניי הוא לא יהיה חוק היסטורי אלא טעות היסטורית שתסכן את ביטחון מדינת ישראל אם לא יונח פה חוק אמיתי שעושה תיקון. ב-7 באוקטובר נפל דבר, יש פה תפנית אסטרטגית לדורות. היקף הכוחות הסדירים שיידרשו לצה"ל לשנים ארוכות ידרשו צורך מבצעי אחר לגמרי מהצורך שהיה בו ב-50 השנים האחרונות. העובדה שיש היום שש זירות פתוחות והעובדה שיידרשו כוחות גדולים מאוד כדי להגן על גבולות המדינה זו עובדה, אנחנו נהיה בשגרת חירום הרבה מאוד שנים, בעתיד הנראה לעין. יושב פה סגן הרמטכ"ל עוזי דיין שהיה מפקד פיקוד מרכז. אם היום יש סביב ה-20 גדודים, אני פיקדתי על יהודה ושומרון בשיא האינתיפאדה ב-2003, 2004 ו-2005, החזקתי בין 50 ל-60 גדודים, המשמעות היא ריתוק של כוח גדול מאוד. אני לא יודע אם לפני הסלמה שם או לא, זה נתפס כרגע כזירה משנית, זה מעיד על הצורך הגדול שיהיה להגן על גבולות המדינה, גם בלבנון, גם בסוריה, גם ברצועת עזה, היקף כוחות גדול מאוד ביהודה ושומרון וגם בגבולות. אני בא ומניח פה התראה אסטרטגית, חוק ההשתמטות יפרק את צבא העם. חוק ההשתמטות, אם הוא יונח כמו שהוא, ואני אומר את זה גם כרמטכ"ל לשעבר, כאדם שבקי מאוד בנתונים, ואני מקווה שנעשה ועדת חקירה ממלכתית שתגיע להבנה וחקר האמת של מה קרה לנו, אבל אם לא יהיה חוק רציני מאוד שייתן תשובה יהיה קשה מאוד עד בלתי ניתן לתקן. ומה שהוא יקרין, לא רק ללומדי תורה אלא לחלק המשרת, והעובדה היום שרק 48% מאזרחי מדינת ישראל בני ה-18 מתגייסים, ירידה נוספת באחוזים תביא את זה למקומות שאי אפשר יהיה לקיים צבא עם. כשהולכים לחייבי גיוס זה סביב ה-67% וכשבודקים כמה נופלים בין הגיוס לשחרור מגיעים למספרים מטרידים מאוד, ככה שזה יפגע גם בסדיר וגם במילואים. ופה אני רוצה להזכיר, ב-16 באוגוסט 2023, שישה שבועות לפני המלחמה, כינסתי פה שתי ועדות משנה יחד עם חבר הכנסת דנינו וכתבתי התראה אסטרטגית לראש הממשלה, עצור בטרם חורבן. כתבתי לו מכתב מנומק מאוד למה צריך לעצור ולהתמקד אל מול האיומים. לצערי ההתראה לא נשמעה, למרות שקיבלתי תשובה שמכתבך התקבל. לכן אחרי האירועים הנוראיים של ה-7 באוקטובר בעיניי החוק הזה הוא בגידה בציבור המשרת, הוא לא ייתן תשובה והוא יביא לזה שהיקפי המילואים יהיו הרבה יותר מ-60 ימים בשנה. מי שמדבר על 60 ימים בשנה, יחשוב רק על הסלמה שאנחנו קרובים אליה מאוד ביהודה ושומרון, שהיקף הכוחות שם גדל פי שלושה. אני אומר את זה מניסיון. האבסורד הגדול בעיניי בקריאת החוק עולה דרך המטרה. לחוק הזה הייתה אמורה להיות מטרה אחת בלבד, שמטרת החוק היא לחזק את ייעודו של צה"ל להגן על מדינת ישראל, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. כל הדברים האחרים בטלים ב-60, צריך לכתוב אותם במקום אחר. לכן כשאני קורא את סעיף ג' ואת הנימוקים למטרה, זה נראה לי פרדוקס מוחלט ואני מציע לכם לשנות אותו, שיש ייעוד אחד לחוק הזה, לחזק את ייעוד צה"ל. זהו, כל השאר הוא בטל בשישים. כמובן שיש כבוד ללומדי תורה, חשוב להקטין את הנטל ועוד דברים אחרים. אני רוצה לסיים בקצרה ולומר שיש דרך אחרת בעיניי, שחייבים להישען על ארבעה עקרונות ברזל. האחד זה שירות לכל אזרחי ישראל, כולם משרתים בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, כשזכות הבחירה הראשונה היא לצה"ל. הנקודה השנייה, חייבים לתקן את התאונה ההיסטורית של 77' ולהחזיר את סמכות הפטור למדינה. לקחת את זה חזרה מוועד הרבנים או מהממונה בישיבה שחותם על זה בנוכחות רב ונותן את הפטור. חייב להפסיק את זה, אחרת זה לא יתוקן. המרכיב השלישי הוא תגמול והוקרה למשרתים, ענישה וסנקציות למשתטים. והסעיף האחרון, לקבוע מכסות ברורות ללימודי תורה עד 3% בשנה, וזה על דעת כל ארגוני המילואים במדינת ישראל. ככה הם כתבו בחוק שלהם, 3% בשנה מ-150,000 מחזור גיוס זה 4,500 לומדי תורה, עילויים, בכבוד רב, שיכפילו להם את מה שהם מקבלים היום, שהמדינה תכבד את זה. ומי שירצה להמשיך ללמוד בישיבה, יתכבד, יעשה שירות ויילך ללמוד, בדיוק כמו איל ברקוביץ', הוא למד שלוש שנים בישיבה ועשה אחרי זה שירות. פה אני חושב שיעדי גיוס הוא מכשול ועם כל חוסר האהבה למכסות לומדים אני חושב שחייבים לעשות את זה וצריך לחזק את צה"ל בשעה קשה. ופה אני פונה אליך, בועז, אני יודע שהלב שלך במקום הנכון, לעשות את הדבר הנכון. הדבר הנכון לעשותו זה להעביר חוק ואני מתחייב לחגי שאני לא אתן יד לחוק השתמטות, גם אם זה אומר ללכת בעתיד לסיבוב בחירות נוסף, כי אחרת זה השמדת צה"ל כצבא העם ופגיעה בביטחון של כולנו. לכן יש לך ולוועדה הזאת הזדמנות היסטורית לעשות תיקון אמיתי ולתקן את התאונה של 77' ולהחזיר את הערבות ההדדית ואת המחויבות של כל אחד שגדל במדינת ישראל לעתיד של המדינה שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, גדי היקר. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני יכול לדבר בשם אלו שעושים את המילואים האלה שמדברים עליהם פה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שיש מלא שעושים כאן מילואים. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> זאת לא את. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב, זה מתנהל כפי שאני רוצה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני אמא של מילואימניק. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> את לא מילואימניקית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לי אחיין מילואימניק, אני לא אמא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב, את בקריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי אמרתי לעצור. אמרתי די. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני עונה לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו נתחיל עכשיו להקריא, אבל קודם לכן, גדי, כולנו רוצים צבא עם והיום מסתכלים אחורנית ובאמת אומרים כמה חבל שלא נעשה קודם, כמה חבל שלא רצינו תקופות מסוימות בכלל חרדים בצבא. ובואו נהיה כנים ולא נתחיל עכשיו כולם, כי זו האמת. דבר נוסף, גם כשחוקקו חוקים, זה תיקון 26, ואמרו אז לא היה 7 באוקטובר, לא, אנחנו לא חיים בשוויץ ומלחמות היו פה תמיד ותמיד ידענו שאנחנו צריכים צבא וגם היום אנחנו יודעים שבעוד 30-20 שנה, גם כאשר אמרו לנו פה שאיזה יופי וכולם טובים וניתן בלייזר למחבלים והכול יהיה בסדר, אז ידענו היטב באיזה מציאות אנחנו חיים. לכן ה-7 באוקטובר זה אירוע בקנה מידה תנ"כי, לא היה דבר שכזה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קרה לנו האסון הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אפרופו הרצון, הלוך הרוח הזה שאנחנו נעשה שלום עם שכנינו ואולי אנחנו צריכים באמת צבא קטן, היו הרבה טעויות שנעשו כאן, אי אפשר לשים את הכול על הגב של החיילים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו צריכים צבא גדול. אתה צודק, צריך צבא גדול, מאיפה להביא חיילים רק תגיד לנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון ולכן החוק הזה מגדיל את הצבא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מציעה שנעשה ועדת חקירה ממלכתית ונבין למה זה קרה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> או נמשיך לשלם 30 מיליון דולר לחמאס ונשאל למה הוא התחזק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו נתחיל להקריא. כמובן חברי הכנסת, כל אחד ידבר בתורו. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, יש לי את הפתרון מאיפה מביאים את החסר, אתה חייב לתת לי לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אתן לך לדבר, אבל חברי כנסת ידברו קודם. אלעזר, אני פונה אליך עכשיו, כי אתה בכל זאת, איך נקרא לזה? האופוזיציונר הסימפטי. אתה באת ואמרת, שתי דקות לא מספיק, אז עשיתי חושבים אצלי בחדר ואמרתי נמצא פשרה פרלמנטרית. שתי דקות לא מספיק ואולי הוא צודק, כמה הוא היה רוצה? הוא בטח היה מבקש 40, אז הקצבתי ארבע דקות לכל אחד. אם הדברים שאתה תגיד לא יחזרו על עצמם ותגיע לחמש דקות ו-44 שניות, מבטיח לאפשר לך את הזמנים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בועז, מה אכפת לך? אמרו לך שגם ככה אתה צריך חודשיים דיונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי אמר? הנה היא פה, אני לא שמעתי אותה אומרת חודשיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם ככה אמרו שצריך חודשיים, לא? זה מה שראיתי בפרסומים. זה נכון או לא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא שמעתי, אבל נתחיל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם גם ככה אתה צריך למרוח חודשיים אז תן לו לדבר, תהיה לארג', שבע דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, כיוון שפנית אליי, רק על הנקודה הזאת של ה-5.44 שניות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לדעתי אלעזר יחזיק חודשיים ברצף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש רק להעמיד דברים על דיוקם, כדי שאף אחד פה לא ייכנס בטעות וייקח מחשב ויגיד אוקיי, כמה חברי כנסת כפול 5.44 וכמה זמן זה לוקח. האמירה בכנסת מהייעוץ המשפטי הייתה, יושבת פה גם מירי, שכל זמן שאנחנו מדברים לעניין אז אנחנו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אמרתי את זה, הדברים ברורים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים פה, כמו שגם אתה אמרת, על חוק היסטורי. זה לא יכול ש-5.44 שניות יגבילו את ההיסטוריה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. הסכמתי איתך בעניין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אם הסכמת איתי, תודה, אז בטל ההסכם הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני קובע את הכללים. אתה יכול לחייך עד מחר, את ארבע הדקות אני קובע וככה יהיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נכון, אתה לא יכול לקבוע את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני כן יכול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תתייעץ עם הייעוץ המשפטי בבקשה עוד פעם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה גם נעשה בעבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תתייעץ בבקשה עם הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל על הוויכוח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אפשר לקבל הבהרה? בפעם שעברה אני דיברתי על הצמד שירות אזרחי ביטחוני ושמעתי עכשיו בחדשות שהיועצת המשפטית אומרת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נגיע לשם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה נגיע? כבר עברנו, לא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, מה פתאום? תעקוב אחר הדיון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מצוין. תודה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, לפני הישיבה הקודמת דיברנו על המספרים וצה"ל אמר שהוא יביא אותם, המספרים של בוגרי החינוך הדתי שנספרים כחרדים היום, אם אפשר לקבל אותם, בבקשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לגבי הכשרה תעסוקתית, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? להעיר? להגיד דבר מה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לי יש מה להגיד על זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, את מדברת לגבי המחיקה של זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם לי יש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אמירה עקרונית על הסעיף הזה של ההכשרה התעסוקתית. יש לי גם על דברים אחרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על הסעיף הזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה באמת מעוות בחוק שעוסק בגיוס להיכנס לסוגיות שקשורות לתעסוקה. למה זה קרה? כיוון שבהסדר ההיסטורי של תורתו אומנותו על מנת לדחות שירות היית צריך להוכיח שאתה נמצא בישיבה. בעצם כבלנו את האנשים לישיבה ולא אפשרנו להם ללכת ולעבוד. אז הוספנו חטא על פשע, הם גם לא שירתו וגם לא עבדו וחלקם גם לא היו בישיבה, הפסדנו מכל העולמות. אני חושבת שבהקשר הזה רק חשוב לנתק בין הכבילה לישיבה לבין דחיית השירות. מבחינתי המצב צריך להיות גיל פטור 21 ומשם והלאה יש סנקציות, זאת אומרת הסנקציות ממשיכות מגיל זה והלאה, ומי שלא מתגייס, אנחנו אפילו מעדיפים שהוא יעבוד ויפרנס את עצמו מאשר שהוא יהווה גם נטל על משלם המיסים ומערכת הרווחה תצטרך לסבסד אותו. מהבחינה הזו אני חושבת שצריך לעשות ניתוק, זה עוול היסטורי שצריך לתקן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מירב, אולי כדאי לשמור את הדיון לסעיף שבו אנחנו - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אבל זה קשור לתעסוקה, כי אם - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הכול קשור בהכול בסופו של דבר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומרת זה כן לעניין. אין בעיה, ניגע בזה שוב, אבל אני חושבת שהניתוק הזה בין הכשרה תעסוקתית ועבודה - - - << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> התנאים לדחיית שירות, תנאי דחיית שירות הוא הסעיף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אסור להמשיך להתנות את דחיית השירות בזה שהם כבולים לישיבה, עדיף לפחות שיעבדו ויפרנסו את עצמם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה עניין מאוד מאוד עקרוני שלדעתי כדאי לדון בזה בגיל הפטור - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה נמחק פה, לכן צריך לדון בזה פה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כיוון שזה נמחק פה אז העליתי את זה כך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל הורדתם את התכלית הזאת גם מסעיף המטרה. ברגע שזה ירד מסעיף המטרה אז איזה נפקות בכלל יש ל – אין פה אירוע. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מסכימה איתך. אם בסופו של דבר הוועדה תחליט שאחת התכליות היא גם תעסוקה אז אנחנו נחזיר את זה. כרגע זו לא ההצעה שמונחת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בדיוק הבעיה, שסעיף המטרה לא מדויק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כמו שאמרתי, אנחנו נחזור בסופו של דבר לסעיף המטרה כיוון שהוא צריך לשקף את ה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני רוצה רגע לשאול, אנחנו הרי התייחסנו לסעיף המטרה בצורה מאוד נרחבת ולדעתי חלק נכבד מאוד מהנוכחים, כולל גדי איזנקוט שהתייחס פה הבוקר, הוא דיבר על צורכי הצבא וצורכי מערכת הביטחון ואנחנו חוזרים לתכלית שהיא תעסוקתית או תכליות אחרות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אנחנו לא חוזרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם זה הולך לקבל ביטוי, אם תיתנו לנו איזה שהוא סוג של כיוון, כי בסוף דנו פה כמעט שני דיונים שלמים על תכלית המטרה והייתה תמימות דעים בנושא צורכי צה"ל. נרצה לשמוע גם את ההתייחסות שלך, גברתי היועצת המשפטית, וגם של יושב ראש הוועדה, כי לדעתי זה יותר מהמובן מאליו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אסכם את עמדתי. אני חושבת שבסעיף המטרה, כפי שאמרתי בדיונים קודמים, צריכים להיות רק דברים שמפחיתים את נטל המילואים, את ימי המילואים, כי אנשים קורסים וזו התכלית בעיניי, להביא עוד כוח אדם כדי שהנטל על המילואימניקים יופחת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ועל הסדיר לא יפחת? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם על הסדיר. מה ההבדל בין הסדיר למילואים? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הארכת תקופת השירות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם וגם, אין חולק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין סדיר למילואים? שהמילואים יותר מושפעים מעת חירום. הסדיר, בכל מקרה יש להם תקופה קבועה, שלום או מלחמה. מילואים יותר מושפעים מעת חירום, ממלחמות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מונחת גם הצעת חוק להאריך שירות וברור ומובן מאליו שככל - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הייתה פה אתמול הצבעה על צווי 8, 280,000 איש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רק משפט אחרון, את ההקשר של התעסוקה, אני לא חושבת שזו תכלית החוק, רק צריך לתקן את העוול ההיסטורי שמתנה דחיית שירות בזה שאתה לא תעבוד. זו טיפשות בעיניי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נאמן לבקשתו של היושב ראש אני אתייחס למחיקה של הכשרה תעסוקתית. מירי, אם יהיה אפשר להסביר לנו תכליות ואני מבקש להגיד משהו. החוק הזה הוא תיקון בחוק שירות ביטחון. מה שאמר פה קודם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, אין ספק שכל העיסוק שלנו בחוקים בתוך תיקונים, צריכה להיות להם כותרת-על של הגברת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל, או כמו שנאמר פה, סיוע להשלמת ייעוד צה"ל. התכליות האחרות, אני לא יודע אם יש איזה שהיא דרך לעשות אותם בתוכו וקומה מתחת ולהכניס את הדברים שכתובים עם מה שאנחנו מסכימים ועם מה שאנחנו לא מסכימים. כשאנחנו מדברים על הכשרה תעסוקתית אנחנו לא יכולים להתעלם מהקשר שבין שירות בצה"ל, אני מתכוון בעיקר למגזר החרדי, לבין היכולת התעסוקתית שלהם. כמו שאדוני היושב ראש יודע, כשהוקם גדוד נצח יהודה על שלוש שנים שירות לקחו בחשבון או לקחנו בחשבון שאחת המטרות, אפילו מטרת העל, היא תוספת לביטחון מדינת ישראל, היא הקטנת העומס מהצבא הסדיר, הקטנת העומס מצבא המילואים בעתיד, לקחו בחשבון שנוער שמגיע בלי מקצועות ליבה בכלל, קשה לו מאוד להשתלב אחרי שירות צבאי של שלוש שנים בתוך מקצוע ישר ולכן יוג'ין קנדל, שהיה היועץ של ראש הממשלה נתניהו, שאלתי אותו מה ההבדל בתרומה אם נותנים לחרדים ללכת ישר לעבוד, אז הוא אמר לי בין מיליארד וחצי ל-9 מיליארד. שאלתי אותו איך הבדל כזה גדול והוא אמר שבלי מקצועות ליבה הם שווים בשוק העבודה מיליארד וחצי, עם מקצועות ליבה הם שווים 9 מיליארד. אני לא חושב שהתכלית התעסוקתית עומדת אחרי ה-7 באוקטובר עם התכלית של הקלת נטל המילואים והשירות הסדיר, אבל יחד עם זאת אני אומר, ואני אומר את זה לטובת המדינה ואם רוצים גם לטובת המשרתים החרדים בעניין הזה, שאנחנו לא יכולים למחוק לגמרי – ואם העזנו, בעיניי העזנו, להכניס לפה שירות, אסור להגיד לאומי, אני עוד אדבר על זה, מחקנו את המילה לאומי, קראנו לו שירות אזרחי ביטחוני שחס וחלילה איזה אדמו"ר יגיד: רגע, אתה מאמין בלאום היהודי או במדינת ישראל כמוסד לאומי? אז מחקתם, לא אני מחקתי, את המילה לאומי, קראתם לזה אזרחי ועכשיו אתם מוחקים את העניין של הכשרה תעסוקתית. מה שאני אומר לטובת כולנו, אני חושב שאנחנו חייבים את זה למשרתים החרדים שיבואו, מעבר לזה שאנחנו חייבים את זה למדינה. אני חושב שחייל חרדי שיבוא באפס מקצועות ליבה, ואנחנו כמובן פורסים לכולם שטיח אדום, ואנחנו אומרים לו: אוקיי, עכשיו תבוא לעוד שלוש שנים, אני לא חושב שאנחנו יכולים להתעלם לגמרי, זה לא משנה אם בחוק הזה או בחוק ליד, מלהגיד אוקיי, אבל תזכור, אנחנו לוקחים בחשבון שאחרי שלוש שנים בצבא, מעבר לקרדיט שתקבל בחברה הישראלית על עצם זה ששירת כמו שצריך, אנחנו גם ערים לזה שכדי תוכל לפרנס את המשפחה שלך בכבוד יותר ולתרום למדינה בכלל, אנחנו עוסקים גם בתכלית הזאת שכתובה פה של תעסוקה חרדית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה אם יש מקום לחייב את צה"ל שחייל, בחלק אולי משירות החובה, שכשהוא ייצא מהצבא הוא לא רק ייצא בהשלמת מקצועות הליבה, אלא תהיה לו איזה שהיא הכשרה. זאת אומרת מי שיבוא לצה"ל יהיה לו גזר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אני אתן לך דוגמאות. אחת, בנצח יהודה, אני מניח שזה קיים עד היום, יש פרק כזה בתוך השירות של הכשרה. התוכנית של גדי איזנקוט של 'ממדים ללימודים' היא אמנם מתעסקת עם אחרי הצבא, אבל היא נותנת, לדוגמה בתוך צה"ל ועל חשבון השירות הצבאי עשינו בגרות 2000, מה זה נקרא? עושים השלמות לבגרות לחיילי צה"ל על חשבון השירות, שלא לדבר גם על קורס נתיב לגיור. אנחנו יודעים לעשות דברים בצבא והצבא יודע לעשות את זה על דברים שיש להם חשיבות לאומית וחשיבות פרטית לגבי המשרתים. צבא ההגנה לישראל בהיותו צבא העם יודע להעמיס על כתפיו גם דברים שצבא אחר בעולם לא עושה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נכון לא רק לחרדים, אוכלוסיות קיצון אחרות. לכן זה לא המקום אולי ל – אני לא יודעת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז בזכות דיבור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קודם כל בעיניי הסעיף הזה לא מנותק מהמציאות הנוכחית. במציאות הנוכחית יש שתי מערכות גדולות שעוסקות בהכשרה תעסוקתית. הייתה שנת המשימה. אחרי שנתיים של שירות חרדים, למי שלא מכיר יש ארבעה חודשים או שמונה חודשים של הכשרה תעסוקתית כך שההסדר החרדי או השירות החרדי גם בלי ההסדר כבר מכיל את הדבר הזה. פעם שנייה, בחלק מהישיבות החרדיות, ההסדר, יש מסלול טכנולוגי. אני אתחיל מהסוף, בעיניי זו טעות להוריד את התכלית התעסוקתית, אני חושב שצריך לכלול אותה מחדש בחוק. כלומר כל הסעיף שנקרא הכשרה תעסוקתית מיועדת, בעיניי הוא צריך להיות חלק מהחוק, אבל תוך הדגשת היררכיה, ולכן צדקה חברת הכנסת כהן כשהיא אמרה שהכול חוזר לסעיף המטרה. אם אנחנו נגדיר שסעיף המטרה הוא בראש ובראשונה לא להסדיר את מעמד בחורי הישיבות ולא לדאוג לבעיות קואליציוניות של מישהו, אלא להקל את נטל הסדיר והמילואים ולמלא את השורות בצה"ל, וזו המטרה מספר אחת, לצידה אפשר להכניס מטרת משנה ולהדגיש שהיא משנה, לייצר היררכיה בחוק ביניהם ולומר שיש כאן מטרת משנה של תכלית תעסוקתית שהיא משרתת שני דברים. הראשון, יש לנו בעיה, לא מעט מבוגרי החינוך החרדי שכבר רוצים להתגייס מגיעים עם כישורים חסרים. וזה לא רק ליחידות טכנולוגיות, גם כדי להיות היום בתפקידים מסוימים בשריון, בתותחנים, מפעילים רחפנים ועוד ועוד, יש דברים שאתה צריך לדעת וניסיון שאתה צריך להגיע איתו. במובן הזה לישיבת ההסדר החרדית או כל מסלול שקיים או ייבנה יש ערך נוסף בהקשר של ההכשרה הטכנולוגית. הדבר השני, ושוב, כל עוד ברור לכולנו שזה מדרג שני או שלישי בחוק, יש פה גם תכלית תעסוקתית למשק. לכן טוב למשק הישראלי שתהיה אפשרות בחוק הזה להכשרה תעסוקתית מיועדת, כל עוד פעם אחת זה לא בא על חשבון ההקצאות לשירות והעדפה של שירות קרבי, ושתיים, כל עוד אנחנו מבינים שבדבר הזה יש התפשרות מיוחדת ויש פה פגיעה בערך השוויון, ואני אסביר. הרי עולם ישיבות ההסדר החרדי ועולם השירות החרדי לא צמח יש מאין, יש לצידו את העולם החילוני ואת העולם הציוני דתי. בשני העולמות האלה אנחנו לא נותנים משקל להכשרה תעסוקתית מיועדת אלא אם כן היא קשורה ישירות לצורכי הצבא, כלומר אנחנו כן אומרים שאנחנו נותנים לך לעשות קורסים, אפילו עתודה, זה פתוח גם לחרדים היום. פה יש מסלול מיוחד שלמיטב ידיעתי לא מתקיים לאוכלוסיות אחרות ושאנחנו מכניסים אותו בבסיס החוק. אז הסעיף הזה פוגע בעיקרון השוויון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על ישיבות ההסדר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> החרדיות, אבל בכלל על כל הכשרה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל מה המשמעות לגבי אוכלוסיות אחרות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מסביר. היות שאנחנו נותנים פה תעדוף מסוים לציבור החרדי, לתת לו הכשרה תעסוקתית מיועדת שלא ניתנת לאוכלוסיות אחרות, צריך להיות ברור בלשון החוק, שזו פעם אחת לאקונה לצורך סגירת פערים, כי מערכת החינוך הרשמית כושלת בלתת אותם, ופעם שנייה אנחנו מתעדפים בצורה ברורה שירות קרבי, שירות מבצעי וכו'. כלומר אם החוק יבטא את זה, בעיניי נכון לעשות את זה כי יש פה צורך גם לצה"ל וגם למערכת הכלכלית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כשאתה אומר הכשרה תעסוקתית מיועדת, למה אתה מתכוון? האם אתה מתכוון למה שהיה בפרק ג'1 שמדובר על השלמת הלימוד? או שאתה מדבר על למשל ישיבות טכנולוגיות, זאת אומרת פחות לימודי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם וגם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, זה שני דברים שונים לחלוטין, אבל מעבר לזה, למה לייחד את זה לחרדים? אז תפתח את זה כבר לכולם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה פתוח לכולם, פשוט לא מעוגן בחקיקה, אם יש ישיבות הסדר גם אחרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מירי, שאלת שאלה טובה ואני אתייחס. יש לנו פה אוכלוסייה שיש לגביה שני, בשפה הדתית קוראים לזה 'צוויי דיניי', זה שני דינים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> פעם באמת היו חרדים בצבא, אני שירתי עם בר כוכבא במלחמת יום הכיפורים והיו איתנו חרדים, ואני זוכר כשעשינו קורס ל-RPG, אמר לי אחד החרדים: המפקד, אני יריתי צוויי בומבעס על הזלדה. זה היה, היום לא שומעים את זה בצבא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה בטוח שהוא פגע? החרדי פגע? מבחינת ההשכלה והכול? אתה בטוח? תבדוק טוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז הם למדו ליבה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה השיח הזה? אם היינו עושים שיח כזה על עולי מרוקו היית מזדעק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הדבר הזה? כל אחד מפגין פה את הכישורים שלו באידיש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יעקב אשר, אני שמח שזה מעורר - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הפטרונות הזו? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אשר, אתם לא נמצאים. כשתהיו אז יהיה אפשר לדבר וזה נחמד לדבר על זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי, הנה עכשיו, ההגנה הכי טובה זה התקפה. אם הייתי מדבר ככה על עולי רוסיה או על עולי ברית המועצות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה פונה אליי? מה זה הפטרונות הזאת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מתוך כבוד לשפה האידית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אה, זה מתוך כבוד. אבל לא תאמינו מה קרה, החרדי פגע, לא יאומן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מה שהוא התכוון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יעקב אשר, אל תעשה ליצנות מדבר כזה. אני מכיר את הקונצים האלה, אל תיקח סיפור נחמד מאוד ותהפוך אותו לאיזה פגיעה, זה מיותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה, טור פז, סיימנו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, רק התחלתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה רק התחלת? תסכם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מפריעים לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאלת שאלה, קיבלת תשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, הפוך, היא שאלה את השאלה והיא ביקשה תשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אזכיר לך, כשאתה מדבר על הכשרה, עד כמה שאני יודע גם ההכשרה עוזרת לצה"ל, היא עוזרת גם לצבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בועז, אם היית מקשיב זה מה שאמרתי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רק אני אגיד שבמסלולי החרדים יש כאלה שעושים את ההכשרה, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, אחרי השירות, ואז זו הכשרה שתכליתה זה לאזרחות, לאו דווקא עם הקשר לצבא. כל מי שעושה או רוב מי שעושה את ההכשרה בתחילת השירות בעצם הופך את המסלול, הוא עושה הכשרה עם תכלית מקצועית צבאית, הוא עושה אותה הרבה פעמים במוסד שהוא מותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה מה שרציתי להתייחס ולומר. שוב, יש פה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי נשמע את עמדתכם בהקשר של הסעיף של התכלית התעסוקתית? אפשר שהוועדה תכיר את עמדת צה"ל בהקשר הזה אל מול כל האתגרים ובשילוב התכלית התעסוקתית? << אורח >> שי טייב: << אורח >> עמדתנו בהקשר הזה זה שצריך לשמר את היכולת לבצע הכשרות מקדימות לפני הכניסה לשירות ותוך כדי, שזה יהיה לטובת תכלית צבאית בהקשר הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולכן תכלית תעסוקתית מיועדת - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם התכלית הזאת היא נכונה לכל מלש"ב, לכל חייל צה"ל? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש בתוך התכליות הצבאיות - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אין ייחודיות לחוק הזה בהקשר הזה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נכון, יש גם בתוך השירות הצבאי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו פרקטיקה קיימת, לא חייבים אותה בחוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, צריך אותה בחוק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש אנשים שעושים הכשרות שהן לתכלית צבאית שמשרתות אותם לאזרחות, אבל לא צריך לתת פה את כל הפרטים האלה. הסיפור של העניין של השירות של החרדים - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש גם הכשרות שהן לא ספציפית למקצוע. למשל חיילים בודדים שבאים ללא עברית, לפני הגיוס עושים להם שלב של לימוד שפה בשביל שיילכו לשרת בצה"ל. אם אנחנו מדברים עכשיו על חרדים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אז עכשיו אמרת, זה לטובת התכלית הצבאית, כדי שתוכל לשרת בתפקיד בצבא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם אחרי, זה גם תכלית אזרחית וזה ממש בסדר. אבל מה שאומר כאן רח"ט תומכ"א, שהתכלית התעסוקתית הזאת היא אינדיפרנטית למגזר כזה או אחר. אם עכשיו צה"ל נותן הכשרה של חשמלאים לסקטור חרדי, הוא יכול באותה מידה לשלב גם אנשים נוספים בתוך המקצוע הזה. זה לא משהו סקטוריאלי, זה להכשיר ואחרי זה זה גם משרת את אותו בן אדם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשאחד מארבעה בנים גומר כיתה י"ב ואין לו מתמטיקה ואין לו אנגלית והוא צריך לקרוא את ההוראות על ה-RPG וב-RPG כתוב תסדר ככה ולא ככה והוא יירה בטעות אחורה ולא יפגע בזלדה, אז אין ברירה. בשנות ה-70 עוד הייתה אנגלית והיום אין אנגלית לרוב בוגרי החינוך החרדי לבנים. זה תכלית תעסוקתית מיועדת - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> את כל זה אנחנו נסדר בחוק הגיוס? בואו נכניס את זה ללימודי ליבה בגיל שש. מה, אנחנו מתקנים את העולם בחוק הגיוס של החרדים לצה"ל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, כידוע לך אני בעד, אבל עד שהבחור שהוא היום בגן, בגיל שלוש, יגיע לגיל 18 ואנחנו נתקן את מערכת החינוך החרדית, גם בזה שיהיה ממלכתי חרדי, צריך עכשיו בגיל 18 – אני חושב לכן שתכלית הכשרתית מיועדת רלוונטית ללשון החוק הזה צריכה להופיע פה תוך הדגשה של היררכיה שהיא במקום השני או השלישי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חייב להגיד לך, משה, שממה שאני זוכר מההכשרה הצבאית, אני לא זוכר ששלחו אותנו עם RPG עם תווית באנגלית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הצבא התקדם, שלום, מאז שאני ואתה היינו בטירונות. היום, מה לעשות, אתה רואה הרבה יותר טכנולוגיה, הרבה יותר כישורים. אם אני אספר לך סיפורים של נמרים בתוך עזה שלא יודעים איך להפעיל אותם כי לא יודעים – באמת סיפור אמיתי מהתמרון האחרון, אתה תצחק, אבל זה עצוב. וזה לא קשור לחרדים או לא חרדים, יש היום יותר כישורים שנדרשים מחייל ואני חושב שההכשרה התעסוקתית המיועדת צריכה להיות בלשון החוק תוך הדגשת ההיררכיה הנמוכה שלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה שחשוב להבין, מה אנחנו כוללים בהגדרה של הכשרה תעסוקתית מיועדת, מכיוון שההגדרה שמופיעה בהצעת החוק מדברת על לימודים לצורך השלמת השכלה ל-12 שנות לימוד או להשלמת תעודת בגרות, מכינה ללימודים אקדמאיים, השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, וגם תואר אקדמי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אולי לקחת את ישיבות ההסדר כסטאדי קייס, הרי ישיבות מפלות לטובה חרדים אבל למטרה ראויה, כי נקודת הפתיחה היא יותר נמוכה, אז אולי נגיד יש שם ארבע שנים, מתוכם 17 חודשים בשירות, צריך לספור במכסות רק את ה-17 חודשים אבל כן לתת להם מסגרת של ארבע שנים של הכשרה שחלק מזה נהנה הצבא וחלק המשק הישראלי ביום שאחרי. פשוט לא לספור את כל התקופה במכסות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מירי, צריך שתהיה הבחנה ברורה לגבי התכלית. אם באמת התכלית, כמו שאמר טייב קודם, היא תכלית שמביאה לידי שירות צבאי משמעותי יותר אז אין ספק שזה חלק מהזמן או ממה שיוגדר בלוחות הזמנים, אבל מה שלא, זה יכול להיות מצוין וזה חשוב לכלכלה, אבל זה לא צריך להיכנס לחוק הזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסופו של דבר רוצים חיילים שיתפקדו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול, בועז וגברתי מירי, אבל אני רוצה שאתם תתאמצו ותענו, מי מחק את הסעיף הזה ולמה? אני פונה לצבא ואחרי זה אליך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חשבתי שאני מחקתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אמרתי שאתה מחקת, אני מבין מהדברים שלך שאתה לא היית מוחק את זה. אתה עושה את זה בתוך צה"ל, הכשרה לקראת מקצוע מסוים, חשמלאי טנקים וכו' וכו', כלומר היית כן משאיר חלקים. מי מחק את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל אני חתום על החוק הזה, אבל תיכף מירי תחזור ותסביר בדיוק למה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נמחק עכשיו, מאיר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני כבר אמרתי להזמין את חבר הכנסת לשעבר אטיאס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם בנוסח הקודם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא הייתי אומר את זה, כי צפויה לך הפתעה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שזה נאמר בתחילת הדברים, הרעיון היה שברגע - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל כך הרבה דברים פה נאמרים, הכול נאמר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תגידו לנו פשוט. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית ירדה מסעיף המטרה אז נמחקו גם הסעיפים באופן קוהרנטי שקשורים להכשרה תעסוקתית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז תסבירי את סעיף המטרה ותסבירי - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מי מחק? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> דנו בסעיף המטרה, היינו ב - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה יש הפניה של התעסוקה? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בועז, לא שאלתי אם זה נמחק בטרוניה, אני באמת רוצה לקבל הסבר. אנחנו כל הזמן דנים בסעיפים, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמה שאנחנו רואים נתחיל לדון על זה. חשוב להסביר לנו לפני שמתחילים דיון למה סעיפים כאלה נמחקו, אם זה הצבא, אם זה אתם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה נאמר בתחילת הדברים, אבל אני אגיד את זה שוב. הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית יורדת מהצעת החוק, גם לנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים, גם לנוכח התקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע, באופן קוהרנטי נמחקו הסעיפים שקשורים לאותה תכלית תעסוקתית, אחד מהם היה הכשרה תעסוקתית מיועדת. עכשיו עולה שאלה בוועדה האם במסגרת הכשרה תעסוקתית מיועדת צריכים להימחק כל תתי הסעיפים, הרי היו שם כמה תתי סעיפים, סעיפים שמאפשרים רכישת השכלה כדוגמה תואר ראשון וסעיפים שמשלימים השכלה לעניין לימודי ליבה. עולה השאלה בוועדה, ועל זה הוועדה צריכה להחליט, האם למרות שנמחקה התכלית התעסוקתית מהמטרה האם נכון להשאיר בכל זאת חלק מהמרכיבים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור שזה נובע מהמחיקה של התכלית בסעיף המטרה, ברור שזה משפיע על כל החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה המחיקה? אני יכולה לראות את המחיקה? אני לא רואה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה ליועצים המשפטיים. אם זה לא בחוק זה אומר שאי אפשר לעשות – אפשר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, אז למה צריך להכניס? ממש כך. אם הפרקטיקה קיימת למה צריך להתעקש על זה? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> הסעיף הזה נכנס לתוך הטקסט המקורי, כפי שהזכירה חברת הכנסת כהן מוקדם יותר. בעצם בהמשך הסעיף במבנה הבסיסי יש את התנאים לקבלת דח"ש. אחד התנאים הוא שתלמיד הישיבה לא עוסק בשום עיסוק אחר, בין שמרוויחים בו כסף ובין שלא מרוויחים בו כסף, מהטעם הזה הוא לא יכול לא לעבוד וגם לא ללמוד. ואז כשהטקסט המקורי נכתב והייתה גם תכלית תעסוקתית אחת מתכליות החוק, אזי כדי לתת לתוכנית התעסוקתית ביטוי או הגשמה ניתן היה לנגוס משעות הלימוד התורני בישיבה לטובת לימוד שיהיה הכשרה תעסוקתית מיועדת באחת הקטגוריות האלה. כל זה מחוץ לצבא, למי שאינו בצבא, למי שיושב בישיבה וקיבל דח"ש, אבל בגלל התכלית התעסוקתית מאפשרים לו לנגוס מהלימוד התורני לטובת ההכשרה התעסוקתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דרור, אתה לא מדייק, כי אם אתה מסתכל על אברך, בתור בחור עד גיל 22 הוא לא יכול בכלל, מעל גיל 22, מעבר לשעות הלימוד שלו, לא בתוך שעות הלימוד שלו. כלומר הוא לא נוגס משעות הלימוד שלו אלא - - - << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> דקה, אני אשים רגע את הדברים בהקשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים על הצבא. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> כל הדבר הזה, מה שחשוב להגיד שזה לא רלוונטי לצבא. הוא רלוונטי למי שהוא בתוך מסלול הדח"ש, הוא בישיבה לומד, ולכן מאפשרים לו כן אגב לימודיו התורניים, אגב היותו בדח"ש, כשהוא אינו בצבא ולא לצורך צבאי בשום צורה ולא על ידי הצבא ולא במסגרת הצבא, מאפשרים לו בכל זאת לשבת לעשות את ההכשרה התעסוקתית המיועדת. זה מה שהיה בטקסט המקורי, כל זה לא קשור לצבא. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> זה רק לא מדויק, כי הוא בשל"ת, אמרת לא במסגרת הצבא, הוא בשל"ת. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> זה לא במסגרת הצבא. יכול הצבא ומקיים הצבא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצבא לא צריך את החוק בשביל לשלוח אותו להכשרה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אני חשבתי שהוא מדבר על ישיבת ההסדר הטכנולוגית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא בדח"ש. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> רציתי להגיד שזה לא קשור לצבא וכל זה לא מונע מהצבא שקיים בעבר, מקיים בהווה וכנראה יקיים בעתיד, שלא מכוח חקיקה ראשית הכשרות גם בתוך הצבא לתפקידים צבאיים וגם בתוך השירות הצבאי כדי להכשיר את האדם לקראת שחרור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא כל כך פשוט. אני חושב שזו טעות לא להכליל את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת אדלשטיין גם יוכל להתייחס לנושא. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני מחכה בסבלנות, לא נוהג להתפרץ לדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבמה שלך. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> קודם כל השאלה של מאיר כהן חברי, מי מחק. אני מחקתי, לא כאיזה אקט אלים אלא לאחר שהבהרתי לייעוץ המשפטי של הוועדה שלא מקובל עליי בשום צורה תכלית תעסוקה בהצעת החוק הנוכחית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז זה לא אטיאס. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> במקרה שלי אני לא חושב שזה גם עלה על הפרק שאטיאס כתב או מחק משהו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור, בועז, אנחנו רק רצינו הבהרה. אני חושבת שזה גם נכון לא לכלול את זה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> חוץ מן הידיעה התקשורתית לפני הדחתי שיושב ראש הממשלה ומתקן על המחשב שלי את גרסת החוק, דברים אחרים אני לא שמעתי, אני מקווה שאלה שמכירים מקרוב את ראש הממשלה צוחקים בדיוק כמוני. לעצם העניין, אני יודע שעמדתי היא קיצונית ואני השמעתי אותה גם בדיונים פנימיים וגם בדיוני הוועדה. פוטרים מישהו מהשירות הצבאי על סמך שתורתו אומנותו. במעט יהדות שאני למדתי, בכל זאת פה ושם שמעתי מרבנים גדולים, אני גדלתי על סיפורים על רבנים שהתעלפו כששכחו לאכול או שכחו לישון או שכחו דברים בסיסיים בחיים, פרט ודאי לבכי של התינוק, אבל הם פשוט היו מעל גמרא כל הזמן ולא עניין אותם שצריך גם לאכול מפעם לפעם או שהזכירו להם שצריך גם לנוח כמה שעות. לכן לא מקובל עליי שמישהו שמצהיר שתורתו אומנותו יגיד: אני לומד כך וכך שעות, בשאר הזמן יש לי זמן ללכת לאקדמיה, ללכת לתעסוקה, להכשרה, לכל מיני דברים. זאת עמדתי, זאת תפיסתי. כמו שאמרתי, לא כולם שותפים לה, היו לי ויכוחים גם עם חבריי חברי הכנסת, גם מן האופוזיציה וגם מן הקואליציה וגם ממשרד האוצר למשל, אבל אני חוזר ואומר, אם אנחנו פוטרים מישהו על סמך תורתו אומנותו, אז תורתו אומנותו ואני מקווה שיגדל ממנו עילוי כי התורה יקרה לי ועולם התורה יקר לי, אין מה לחפש דברים מסביב. ולכן מה שנמחק פה נמחק בין היתר מכיוון שהחוק הזה עוסק, כפי שכבר שמענו מגדי איזנקוט, בצורכי צה"ל, בניית צה"ל וכן הלאה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבל מאוד, אני גדלתי על רבנים שהיו סנדלרים, בשבת הם דרשו והם היו מגדולי החכמים, אבל הם היו גם סנדלרים. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> גם יש כאלה ויש כאלה, אבל אנחנו לא בדיון על רבנים. ומשפט אחרון בנושא הזה שאני רוצה לומר, זה קיים, כפי ששמענו, גם מצה"ל וגם מאלה שהיו פעם בכירים רלוונטיים בצה"ל, צה"ל יודע להסתדר טוב מאוד כשהוא נותן למישהו הכשרה, טוב שכך, מצוין שכך, וגם לגבי שחרור אנשים אחרי שירות צבאי, צריך לשים על זה דגש, צריכים אותם בשוק העבודה, לא בשחור, סופר לבן. ושמענו את פרופ' קנדל שאומר שזה יכול להגיע לתרומה של עד 9 מיליארד דולר, אז בכלל נהדר. לכן אין מה להכניס את הדברים האלה לחוק, החוק מיועד לגיוס לצה"ל, כל שאר הדברים, כל הנקודתי הזה, אני סומך על אכ"א וצה"ל ומשרדי הממשלה שיידעו לטפל בזה נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת אדלשטיין. שני חברי הכנסת הבאים בתור ינון אזולאי ורם בן ברק, אבל קודם לכן יש כאן אם שכולה שהגיעה, אסנת << אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >> שלום לכולם. אני אסנת פרלשטיין, אמא של סמל מעיין ברוך פרלשטיין, ה' ייקום דמו, נפל בחאן יונס ב-24 ביוני, אבל לא עליו באתי לדבר, אלא אני אגיד ככה, אני באה לדבר מהלב, לא הכנתי דברים כתובים, אבל היה לי חשוב לבוא מאשחר הרחוקה לפה להגיד כמה דברים. אני מודה שעד ה-7 באוקטובר לא חשבתי שדחוף לגייס חרדים, זה היה נראה שהצבא מסתדר לבד, שמעתי על מחזורים שלמים שפוטרים אותם מגיוס כי לא צריך כל כך הרבה, הייתה מין תחושה כזאת שזה באמת מין התעקשות כזאת, אולי יושב על איזה שהיא רדיפת חרדים, שורף להם בעיניים שהחרדים יושבים ולא לומדים. לי היו חשובים דברים אחרים, אמרתי אם כבר לימודי ליבה הרבה יותר עקרוני כדי לשבור את מעגל העוני, כדי שיהיו אזרחים תורמים ולא נטל על המדינה. ואז הגיע ה-7 באוקטובר והקלפים נטרפו ואנחנו ראינו בעיניים שאין לנו מספיק לוחמים. הבן שלי אמנם בסדיר, אני כמעט שלא ראיתי אותו, שלושה שבועות במקרה הטוב, טחנו אותם. הוא היה בהנדסה קרבית, היה בגדוד 605, גדוד צפוני, הוא היה רק בעזה, להוציא איזה שבועיים בלבנון, אני לא ראיתי את הבן שלי. שלא לדבר על משרתי המילואים שלא ראו את המשפחות שלהם, של 500 ו-600 ימי מילואים. זה פסיכי, זה הרס משפחות, אנשים חזרו משם פצועים בגוף, בנפש, אנחנו נראה את האדוות של זה עוד הרבה מאוד זמן, אנחנו שומעים על חיילים שמתאבדים, אנשים איבדו את הפרנסה שלהם, משפחות הושפעו מזה בצורה קריטית, הקשר עם הילדים. אני לא צריכה להכביר מילים, אתם יודעים את כל זה. השורה התחתונה, אין מספיק לוחמים. אני ציפיתי שב-8 באוקטובר החרדים, אתם, המנהיגים של החרדים יתדפקו על לשכות הגיוס ויגידו: אנחנו רוצים לתת יד, אנחנו רוצים להיכנס מתחת לאלונקה, צריכים אותנו. ובמקום שדבר כזה יקרה מגדילים לעשות ולא רק שלא אומרים, טוב, נגייס לפחות את אלה שלא לומדים, ובואו, אנחנו יודעים כמה שבאבניקים יש, אפילו עשו עליהם סדרה, אז במקום זה, אני לא יודעת מאיפה התעוזה והחוצפה לחוקק כזה חוק מביש, חצוף, יריקה בעין לכל ציבור המשרתים, לכל הציונים, לכל האנשים שהמדינה הזאת חשובה להם. אני ממש מתביישת בשמכם, איך אתם יכולים להרחיב עוז ולעמוד מנגד, זה מעשה כל כך לא יהודי. אני גדלתי באולפנת אמנה בכפר סבא, אני יודעת דבר או שניים ביהדות, חצי מהמשפחה שלי חרדים בטבריה, זה לא זר לי. אני באמת לא יודעת איך אנשים שומרי תורה ומצוות מסוגלים לגייס את היהדות כנגד שירות. איפה לא תעמוד על דם רעך? איפה אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? אני לא מבינה את זה, אני באמת באמת לא מבינה את זה. אז במקום שיהפכו את האחוזים ושאלפים בודדים, שהם באמת עילויים, שהם באמת מסוגלים ללמוד מבוקר ועד ערב, כמו שחבר הכנסת יולי אדלשטיין אמר, שהם יישבו וילמדו. אני מאמינה גדולה בלימוד תורה, אני באמת חושבת שיש לזה ערך מאוד גדול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה החוק הזה. << אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >> אבל שרק אלה שמסוגלים ללמוד מבוקר עד ערב ולתת את כל זמנם ומרצם ויכולתם, שגם יש להם יכולת לשבת ללמוד, שהם יישבו וילמדו וכל היתר שיתגייסו לצבא, שיהיו לוחמים, שישימו יד מתחת לאלונקה. אני לא מצליחה להבין את זה. אני שומעת חברי כנסת שמתראיינים ואומרים: תביאו הודים, תביאו את התל אביבים, תגייסו את הערבים, כאילו אתה אשכרה אמרת את זה, תביאו הודים? אתה שומע את עצמך? זה רק מראה לי כמה הציבור החרדי, המנהיגים שלו, כי אני מכירה חרדים ואני יודעת שהם פשוט קשובים למנהיגים שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי אמר דבר כזה? << אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >> אז אני פונה למנהיגים שלהם, לא לחרדים, כי החרדים אנשי חסד, וברגע שהמנהיגים שלהם אומרים תביאו הודים, זה מראה שזה לוקח את הציבור שלהם להיות ציבור לא ציוני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מי אמר את זה? אנחנו לא שמענו. << אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >> אני לא זוכרת עכשיו, אבל חבר כנסת התראיין בטלוויזיה ואמר: תביאו הודים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי שהיו"ר ייתן לחברי הכנסת החרדים לענות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי אל תתערבי בדיון כשאת לא קשורה לדיון? << אורח >> אסנת פרלשטיין: << אורח >> אני קוראת למנהיגי החרדים, תהיו חלק מאיתנו, תוכיחו שאתם ציוניים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, אסנת. רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. כמו בכל פעם שאני אדבר בוועדה הזאת אני אגיד שאני מתנגד לכל חוק שהוא חוק מגזרי. יש חוק גיוס ואנחנו צריכים לעשות חוק מכסה ולא חוק גיוס מגזרי. זה נוגד לדמוקרטיה, נוגד לשוויון ואין לזה מקום כאן. הדבר השני, אני רוצה לענות לאב השכול שדיבר בהתחלה ולהגיד, אני לעולם לא אתמוך בשום חוק מגזרי, לא משנה אם אני אהיה קואליציה, אופוזיציה, ארצה להקים ממשלה, לא ארצה להקים ממשלה. לעולם לא אתמוך בחוק מגזרי, לא משנה באיזה סיטואציה אני אימצא. ועוד נקודה אחת, אתם כל הזמן אומרים מקום המדינה לא הצלחנו לגייס חרדים. זה לא נכון, עד 77' הם התגייסו למעט מכסת לומדים. בהתחלה זה היה 400, אחרי זה עבר ל-700, ולשם צריך לחזור. את העוול הזה שעשו ב-77' צריך לתקן וזה המקום לתקן אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לגבי הסעיף. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לגבי ההכשרה, אנחנו הגענו לסיטואציה שהלימודים בישיבה גרמו לאנשים לא לצאת לעבוד וההתקפלות שלנו כחברה וכממשלה לזה שלחרדים תהיה מערכת חינוך נפרדת ולא יהיה שם לימודי ליבה גרמה לזה שאנחנו נמצאים היום עם נערים בני 18, מוכשרים מאוד, חכמים מאוד, אבל בלי שום כישורים בסיסיים להתחיל לעבוד. את העניין הזה צריך לתקן מהתחלה, לא מהסוף, לא לתת להם להגיע לגיל 18 ואז לשלוח אותם להכשרה, אלא בכיתה א' שיתחילו ללמוד חשבון ואנגלית, ואת זה גם צריך לעשות כאן בכנסת. לא יכול להיות שיש כאן מגזר שלם שיש לו תוכנית לימודים שלא כוללת את העניין הזה והכול נובע מאותה סיבה, הם רוצים לשמור אותם קרוב אליהם. אגב, אני חושב שהם רוצים לשמור אותם עניים, כדי שיהיו תלויים בתמיכות ויהיו תלויים ברבנים ובישיבות ובצורה כזאת איך שהוא יצליחו להרים את האף טיפה מעל המים. אנחנו יוצרים כאן ציבור שהוא כולו תלוי, לא בגלל שהוא לא מוכשר, אלא בגלל שהרבנים שלהם או ההנהגה שלהם רוצה שהם יהיו כאלה, וזה עוול שכאן בכנסת צריכים לתקן אותו. לא יכול להיות שלא תהיה מערכת חינוך ממלכתית. לגופו של עניין בעניין הזה, למרות שבחוק שאני הובלתי אז התכלית הכלכלית הייתה תכלית מאותו מקום כמו תכלית הגיוס, היינו בתקופה אחרת, היום בטח זה לא יכול לעבור, היום התכלית צריכה להיות גיוס ואני חושב שהצבא יודע להכשיר אותם כל אחד בתחומו ואפשר גם לחשוב על איזה שהיא מכינה קדם צבאית, כמו שיש להרבה מאוד אוכלוסיות שמגיעות מחוץ לארץ, קדם צבאית שלא כלולה בזמן השירות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה בחוק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אם זה קדם צבאי ואתה לא סופר את זה בחודשים של השירות, אז אני בהחלט בעד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אגב גם הרעיון של ישיבות שנמצאות על הגבול זה רעיון מדהים שמשלב בין לימודים לבין ביטחון, זה רעיון מדהים, זה פשוט רעיון שהוא מצוין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת שרוצים להתייחס לגבי הסעיף של הכשרה תעסוקתית? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ניתן פה קודם כל לחברי הכנסת, לדן, לבליאק ולחבר הכנסת סולומון ולאחר מכן המשרדים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואני, אדוני. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני בכבוד רב לא מסכים עם כל דבר שאמר חברי יולי אדלשטיין, אני דווקא חושב שהנושא הכלכלי הוא מאוד חשוב ואסור לנו לשפוך את התינוק עם המים. דווקא זה מחזיר אותי אחורה ומצטער שאני עושה את זה, אני יודע שאתה לא אוהב לעשות את זה, בועז, אבל לומדים דברים שונים על מטרת החוק ככל שאנחנו מתקדמים, ואני כן חושב שצריך להכניס בסעיף המטרה משהו שאומר שתוך פגיעה מועטה ככל האפשר בשילובם של החרדים בעולם הכלכלי תעסוקתי וזה. התכלית עדיין היא תכלית של גיוס, חד משמעית, אבל ככל שאנחנו יכולים לפגוע פחות, מעט ככל הניתן, בשילובם בעולם הכלכלי והתעסוקתי מה טוב. יכול להיות שיש שתי אופציות לעשות את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה מבקש להחזיר את התכלית התעסוקתית? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, רק לא לפגוע. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> לא כתכלית. כמו שיש תכלית ראויה במשפט חוקתי, אבל גם אומרים בפגיעה מועטה ככל האפשר. את המשפטנית, אני הייתי פעם משפטן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא לפגוע, אם לצורך העניין לצורך דחיית שירות את צריכה להוכיח שאת לא עובדת זו פגיעה. לא ללכת לכיוון הזה. זה לא תכלית החוק, אבל אי אפשר באמצעות החוק הזה לדרוס את היכולת שלהם להשתתף בתעסוקה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לערבב הכול. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תנו לי להסביר. יש תכלית שהיא תכלית של גיוס - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין לי את הידע, יתקנו אותי מיד, יש כזה דבר? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט נושא מורכב, כי היום זה טלאי על טלאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אי אפשר לעשות סלט מהכול. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> בועז, תן לי להסביר, לעשות מהסלט, לחלק את זה לירקות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קח את הסלט ותעשה לי עגבנייה ממנו. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני אסביר את הכוונה שלי. לא חייבים לקבל את מה שאני אומר, התכלית היא תכלית של גיוס, זה ברור ואני חושב שכולם פה מסכימים אחרי ה-7 באוקטובר, אבל יכול להיות שיש כמה חלופות על איך מגיעים לגיוס וחלופה אחת פוגעת יותר בשילוב הציבור החרדי בעולם התעסוקתי והכלכלי וכו', וחלופה אחרת פוגעת פחות והיא אפקטיבית באותה מידה. אני רוצה שבמטרת החוק יהיה ברור שאנחנו נבחר בזאת שפוגעת פחות ולא בזאת שפוגעת יותר, זה מה שאני מנסה להגיד, אני לא חושב שזה משהו דרמטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, מאה אחוז. תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד שכשראיתי את הנוסח מלכתחילה לא הבנתי את הרציונל של המחיקה של התכלית הכלכלית. לאורך שנים רבות, אני חייב להודות שאני לומד המון מחברי חבר הכנסת אדלשטיין, מהדרך שלו, אבל כאן אני לא מסכים. החוק הזה עוסק בשינוי חברתי מאוד מאוד עמוק ובמסגרת השינוי החברתי הזה, מעבר ללשון החוק אני חושב שגם המסר שהחוק הזה מעביר הוא מסר חשוב. זה מחזיר אותי למסמך שהתפרסם בשבוע שעבר, לחוות דעת של אגף התקציבים במשרד האוצר, חוות דעת שנשלחה לוועדה על כך שכל משפחה חרדית יוצרת גירעון בתקציב המדינה ברמה של 10,500 שקל בחודש. ברמה שנתית זה מסתכם ל-32 מיליארד שקל בשנה. ויש עוד חוות של אגף התקציבים במשרד האוצר שמדברת על כך שאי תעסוקת הגברים החרדים עולה לנו כל שנה 54 מיליארד שקל. למשל לצורך הדוגמה אם אני מוריד עכשיו את המע"מ ב-4% זה יעלה לי רק 28 מיליארד שקל, בערך חצי מהסכום הזה. רק תחשבו מה המשמעות של הדבר הזה. לכן כשאנחנו מדברים על גיוס, מבחינתי גיוס זה גם שער לשוק התעסוקה, ואם אנחנו מוחקים את זה, בעיניי אנחנו מעבירים מסר לא נכון. אני רוצה לומר עוד משפט, אנחנו מכירים את המגמה הדמוגרפית, כלומר בעוד 30-20 שנה 54 מיליארד שקל היום יהפכו ל-160 מיליארד שקל. גם היום מי שמשלם לדעתי 90% מהמס זה 10% מהאוכלוסייה, זה יחייב אותנו להעלות מיסים על מעמד הביניים ברמה של 16%-20%, כלומר אין היתכנות לקיום כלכלת ישראל אם אנחנו לא נשנה את המצב עכשיו. בהקשר הזה החוק הזה הוא לא רק חוק ביטחוני, הוא קודם כל כמובן אחרי ה-7 באוקטובר זה חוק ביטחוני, אבל הוא גם כלכלי והוא גם מעביר מסר. במקום שאנחנו מוחקים את התכלית הכלכלית אנחנו מעבירים מסר שהוא שגוי, ולא רק שגוי, גם מזיק, גם לביטחון וגם לכלכלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת בליאק. אפרת, את צריכה לצאת? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני ממש מתנצלת, אני פשוט חברה בעוד ועדה שהוקמה בימים האחרונים, ועדת התקשורת, ואני צריכה להיות שם. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> כי היה מחסור בוועדות אז הקימו עוד ועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הכבוד שאת שומרת על תקשורת בין הוועדות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> האמת היא שיש לי גם דיון שאני יזמתי שמתחיל בעוד רבע שעה, אני לא יודעת איך אני אספיק את הכול ביחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קטן עלייך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אפרת, אנחנו לא נהיה בחוק אז אולי תספרי לנו עליו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דנינו, דווקא אני בעד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני חושבת שהחוק הזה, אי אפשר להמעיט בחשיבות שלו כי הוא ממש מעצב את זהותה של מדינת ישראל, לא פחות, הרבה יותר מחוקים אחרים שאנחנו דנים בהם. תקציב יכול לבוא, ללכת והכול, החוק הזה הוא ממש מעצב את - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל שלא גייסנו חרדים לפני עשרות שנים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כשאנחנו מדברים על התכליות של החוק הזה ומסתכלים גם על גיוס, גם על שוויון - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איך חיכינו לזה עשרות שנים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לך הזדמנות עכשיו, אמרת חוק היסטורי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מה שאני עושה. עשרות שנים אני לא הייתי בכנסת, אתם הייתם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני הולכת עוד שלוש דקות, תן לי שלוש דקות מלאות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> העם, אחדות העם, עשרות שנים לא אמרתם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה אמרתי? היסטורי, וזה הקפיץ אותך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא הקפיץ, אני רק מדייק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה שאני באה לומר זה שהחוק הזה הוא באמת מעצב ולכן התכליות שנכתבות בו עכשיו, תהיה להן השפעה קדימה לדורות ולכן אני מצטרפת לחבריי כאן שמדברים על אחת התכליות שנמחקו וזה כמובן השילוב בתעסוקה. בעיניי הוא קריטי לאינטרסים של מדינת ישראל, האינטרסים הבסיסיים של מדינת ישראל. אם אנחנו מוותרים על זה, אני חושבת שהציבור צריך לדעת ולהבין מה המשמעות של זה לשנים קדימה, עשרות שנים קדימה. יש לזה משמעות אדירה. לגבי אפרופו הקושי בלכלול את חלופת השירות האזרחי ביטחוני. אתם תדברו על זה אחר כך, אבל אני כבר לא אהיה פה כאמור. ברור לחלוטין שזה לא עונה, וגם קראתי את זה בחוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, יש קושי אמיתי שלא עונה על הקריטריונים שהחוק הזה אמור להגשים. גם לא מבחינת הצרכים של צה"ל, זה בוודאות, כי אנחנו מבינים שלא יהיו כאן חיילי מילואים ולכן הם לא יקלו על חיילי המילואים שלו, הם לא יקלו ולא יצמצמו את האפליה ואת עיקרון השוויון. לא יהיה כאן בעצם שום פתרון לבעיות היסודיות הבסיסיות שאיתן החוק הזה היה אמור להתמודד. לא השוויון ולא הצרכים הצבאיים ולא הצרכים הביטחוניים. אני אחזור ואני אומר את זה שכשאנחנו מדברים על ערך השוויון, זה חלק מזהותה של מדינת ישראל. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו כבר לא רוצים את זה יותר, זה בסדר, זו מדינה אחרת, זו מדינה חדשה, אבל אפשר לבוא ולומר את זה בריש גלי שאנחנו מדברים כאן על חוק מפלה וחוק שאנחנו שמים בו ציבורים אחרים שאנחנו אומרים שמבחינת האינטרסים של מדינת ישראל המדינה מחליטה להוציא את השילוב התעסוקתי מתכלית החוק ולוותר על מיליארדים ולשים את לומדי התורה. זה בסדר, זאת ההחלטה שלכם, אתם הרוב, אתם הקואליציה, אתם הממשלה, אבל צריך להבין את המשמעות העמוקה לדורי דורות שתהיה על הצביון ועל המשמעויות הענקיות של מדינת ישראל. נכון לרגע זה המשמעות תהיה, אם אנחנו נלך עם ההגדרה הזו שיש כאן של השירות אזרחי ביטחוני, זה לא יקל על משרתי המילואים, זה לא יגייס עוד 12,000 חיילים ומתוכם כ-7,000 לוחמים, כך על פי בכירי הצבא שישבו כאן, זה לא יקל ולא יוריד מהשולחן את החוק שאתם רוצים לקדם, שזה הארכת השירות ל-36 חודשים למשרתי הסדיר. זה לא ייתן את הפתרונות שגם נידונים כרגע בהליכים בבג"צ. בית המשפט העליון שם את הדגש, לא רק על האכיפה, אלא גם באמת על התכליות האלה, ואומר איך ייתכן שמקדמים חוק שהוא סותר את התכליות של מדינת ישראל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני חושבת שזה דיון סופר חשוב, מכיוון שזה בסופו של דבר על פי מה שייקבע בסעיף המטרה וישליך על ההסדר. מצד אחד נאמר בוועדה, ואת שותפה לדיונים בוועדה על חוסר שצה"ל מציג כל הזמן, מצד שני, לפי מה שאני מבינה, יש רצון להחזיר את התכלית התעסוקתית כאשר צריך לזכור שגיל הפטור הוא 26, הסנקציות לפי מה שמוצע מפסיקות בגיל 26, מי בסופו של דבר יבוא להתגייס לצה"ל? זאת אומרת החייל שמבקשים להאריך את השירות שלו ל-36 חודשים ושלא יוכל לעשות שום הכשרה תעסוקתית, שאחר כך מתחייב לשירות מילואים עד גיל 40, 45 או 49, תלוי מה המקצוע שלו, בסופו של דבר הוא מגיע מאוחר לשוק התעסוקה, הוא גם מתחייב פה לשירות מילואים. אני לא מצליחה לרבע את המעגל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את לא מצליחה לרבע את המעגל, את צודקת, זה חוק מורכב. אני לא סתם אמרתי שזה החוק החשוב ביותר שהיה במדינת ישראל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> החוק מורכב, אבל זו באמת ההכרעה, האם התכלית היא הגדלת הכוחות הסדירים - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מירי, את צודקת, וזה גם מתקשר למי שהיה פה קודם ולגדי איזנקוט, שדיבר על 77', ב-77' נפל דבר, לא יעזור, נפל דבר, עכשיו אני שומעת פעם אחרי פעם שמדובר כאן ברגע היסטורי שבו אפשר לשנות את זווית הספינה שלנו למחוזות אחרים, לתקן, שזו לא הייתה טעות, זה היה בכוונת מכוון - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עזבי את היעדים, גם אם הולכים למכסות הבעיה נשארת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> באמת? גם אם הולכים למכסות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נכון. אני אשמח להתייחס לזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אין פטור בגיל 26, מירי, בגיל 18 מתגייסים, רק מי שבמכסה הולך ללמוד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל מה עם התכלית התעסוקתית? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז התכלית התעסוקתית, צריך לטפל בזה בכיתה א', ו-ב', מי שיגיע לא מוכשר, בשנה הראשונה שלו יהיה לו מכינה לקראת הצבא, שם הוא יעבור הכשרה ואז הוא יתגייס לשלוש שנים כמו כולם, זה הכול, בגיל 18, לא בגיל 26. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קריאת ביניים. נמצאים פה חברי כנסת שהיו בקדנציה הקודמת, שנתיים היו בקואליציה, שנתיים ניהלו את המדינה, היה להם את הכול, למה הם לא העבירו שום חוק אחר? אולי זה לוועדת חקירה שצריך לחקור, הם גרמו לכך שלא יתגייסו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אתן לחברת הכנסת מטי צרפתי שתענה למרות שהיא לא הייתה בכנסת הקודמת, כמוני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני יושב ראש. אני רוצה שגם מירי תקשיב. מירי, אני משפטנית מאוד מאוד קטנה, אני חושבת שאנחנו מתפזרים. ההגדרה של המטרה או התכליות היא זו שממנה ייגזר הכול, כי אחרי זה אנחנו בקטנות. המטרה, אני חושבת שצריך להגדיר אותה ממש כמו רשימת מכולת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מסכימים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולא כמו משפט כזה עמום. צריך להיות כתוב כאן, צמצום אי השוויון בגיוס. אני חושבת שצריכה להיות אמירה מפורשת, התייחסות לצורכי הצבא באמירה גורפת, זה בראש ובראשונה. אי שוויון וגיוס לשירות סדיר על כל המשתמע, התחשבות בצורכי הצבא, ואחר כך יכול להיות הגדרה של מה זה תלמיד ישיבה, הגדרה של מה זה תורתו אומנותו, ואני חייבת לומר שבסיפה, כשכתוב הכרה בחשיבות לימוד התורה, יש כאן קונצנזוס על זה, צריכה להיות כאן עוד תוספת, הכרה בצבא כצבא העם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אין קונצנזוס שזה צריך להיות פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, אם זה כתוב כאן, צריך להיות גם הכרה בצבא של צבא העם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אבל אין קונצנזוס שזה צריך להיות פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי אני לא הבנתי, המשפט הזה הוא משפט דקלרטיבי שהוא לא מעניין הפרוצדורה, ואם מוסיפים איזה שהוא היגד ערכי אז צריך להתייחס לצבא כהיגד ערכי כי זו בסוף רוח הדברים. לגבי התעסוקה, מאחר שאני מבינה שהצבא יודע לעשות השלמה לבגרות, יודע לעשות קורסים קדם צבאיים, יודע לקחת עתודאים, ללמד אותם לתואר ראשון. אני לא יודעת אם זה קיים או לא קיים בחקיקה הראשית, אבל המסלול הזה של לטפל במי שלא יודע מקצועות ליבה מאיזה שהן סיבות, שישב על הברזלים, לא משנה, או שהוא צריך קורס קדם צבאי או שהוא צריך ממש תואר לטובת שירות, אם יש התייחסות לזה בחוק הראשי, אז אולי צריך להיות איזה שהוא היגד מערכתי כי אנחנו מבינים את חשיבות ארגז הכלים לעתיד. אני לא מבינה בתכלית למה זה פה. אם בתכלית אנחנו נוסיף תעסוקה, אז כן. זה קיים בחקיקה הראשית ההיררכיות האלה של השלמות לימודי ליבה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה לא קיים בחקיקה, אבל אולי יש מקום להגיד את זה בחקיקה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> זה לא קיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז יש כאן שוב עילה לאי שוויון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אבל אז אם את מחייבת, לא רק לציבור החרדי, אלא צריך לחייב את צה"ל לתת את זה לכולם, כמו שזה היום. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> תפקידו של צה"ל לספק ביטחון למדינת ישראל, הוא משלים את מה שהוא צריך להשלים כדי - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> על פי צרכיו, בוודאי. זה כל ההבדל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה פותח איזה שהוא פותח איזה שהוא פתח של ערוץ של אי שוויון בין חרדים ללא חרדים. זה נכון לכולם, אז למה לציין את זה דווקא בחוק הספציפי הזה? אני לא מבינה. אני כמובן בעד ארגז הכלים הזה ואני בעד המינוף של השירות הצבאי ככזה שייתן אחר כך את הכלים לעתיד, אבל אני לא מצליחה להבין למה זה כאן וזה לא בחוק הראשי למשל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם זה יהיה זה יהיה חייב להיות בחוק הראשי מכיוון שאז זה יהיה לכולם, בוודאי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז ההיגיון שלי אומר נכון, אבל אני מבקשת שבמטרה ובתכלית תהיה אמירה מאוד ברורה שזה יהיה אי שוויון, שירות בצה"ל, אם רוצים להוסיף שירות ביטחוני אזרחי, לרבות, אבל זה לא העיקר, הגדרה מי זה תלמיד ישיבה, הגדרה מה זה תורתו אומנותו. את זה לא ראיתי אגב, חיפשתי הגדרה, לא מצאתי. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, זאת ועדה של האופוזיציה נגד חוק הגיוס? כי אני לוחם שרוצה לדבר בעד חוק הגיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תדבר גם, אני נותן לחברי הכנסת. יש פה סדר, משפחות, חברי כנסת ואחרי זה כל אחד יביע את דעתו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכול להיות אחרי חברי הכנסת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחרי הלומי הקרב אתה תדבר, אני מבטיח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כל הדיון הזה הוא ער וחשוב ומשמעותי, סוגיית התעסוקה, צריך לנסות להבין מאיזו נקודה כל הסיפור הזה יצא. אנחנו מדברים כאן על חוק הגיוס, על חוק שבסופו של דבר יגייס אנשים לשורות צה"ל כדי להשלים את החומר שחסר שם. אנחנו התכוונו להרוויח עוד משהו אגב אורחא מילתא, להרוויח עוד משהו בתוך הדבר הזה. צריך להבין מה הן התכליות. אמר קודם רח"ט תומכ"א, ובצדק, יש הכשרות שהן חלק מהתכלית הצבאית של אותו מלש"ב שהתגייס לצבא ועל זה אין עוררין, אנחנו מבינים שהדבר הזה גם מסייע אחר כך לשילוב בשוק התעסוקה אחרי השירות הצבאי, מצוין, הרווחנו שני דברים גם יחד, גם איש מקצוע בתוך הצבא שיתרום מעצמו, אבל גם אדם שאחר כך יוכל לעסוק ולקבל עבודה משמעותית בחיי האזרחות שלו. החלק השני הוא לנסות לנצל את ההזדמנות הזאת שנמצאת כאן ולראות האם לאותם אנשים שהם דוחי שירות, לא אלה שנמצאים בצבא, הסעיף שירד למעשה ירד כי הוא דיבר על מי שבסופו של דבר לא מתגייס ויכול לדחות גיוס מגיל 18 ועד גיל 26, בסופו של דבר במהלך השנים האלה הוא יכול לקבל בתור חלק מהתורתו אומנותו, לקבל זמן כדי לעשות הכשרה מקצועית כזו או אחרת. אני גם בזה רואה חשיבות, אמרו את זה חבריי קודם לכן, רק צריך לראות באיזה גיל זה נעשה. אם זה נעשה מגיל 18 יש לנו בעיה עם זה כי בסוף אנחנו רוצים לראות שאותו בן אדם שרוצה לחלוק בין עולם התורה לבין עולם התעסוקה, אז שיחלוק את זה בין עולם התורה לעולם הצבא. אין סיבה שהוא יעשה שני דברים שונים, תורה ועבודה בלי צבא בזמן שהוא גיל 18, או עד גיל מסוים, צריך להגדיר מהו הוא הגיל. לכן אני חושב שהתכלית של תעסוקה שמכשירה למשהו מקצועי בצבא, מעולה, ניתן את זה, זה ימשיך בכל המסלולים, אולי צריך להגביר את המסלולים האלה, זה מעולה. לגבי אותם אנשים שהם בדחיית שירות שהתכלית התעסוקתית אמורה לסייע להם להיכנס לשוק התעסוקה, אני מציע שאם כרגע גיל הפטור הוא גיל 26, אז אם אנחנו מדברים כרגע על שנה, שנתיים, שלוש, לא יודע כמה זמן זה הכשרה מקצועית טובה, אז צריך לראות שם להכניס את זה בשנתיים-שלוש האחרונות ולא בתוך כל שמונה השנים. כלומר אם מ-18 עד 26 יש לנו שמונה שנים שאדם יכול תיאורטית לקבל פטור ואז לקבל דח"ש ובסוף בגיל 26 לצאת לשוק התעסוקה באופן חופשי, אני מציע שבשנים האחרונות שלו, אני לא יודע להגיד כמה שנים הן ראויות להכשרה, למצוא איזה שהוא זמן, היה בעבר לדעתי גיל 22, אז אולי גיל 22, 23 או 24, ששם יהיה אפשר להכניס תכלית תעסוקתית שאינה תלויה בשירות צבאי. זה מה שאני מציע גם כאן, מצד אחד אני חושב שלא נכון לתלות זה בזה, מצד שני אני חושב שיש כאן הזדמנות לנצל כדי לשים איזה שהיא סוגיית תעסוקה כדי להביא את האנשים האלה גם לשוק התעסוקתי בכלל ובצה"ל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאנחנו חוטאים בעניין הזה של ה-26-18, מי רוצה חיילים בני 26 עם חמישה ילדים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רם, אני מסכים איתך, בסוף השירות בגילאים 20, 23, 24 הוא הרבה יותר משמעותי והרבה יותר נכון. הרי ברור לכולנו שאם פה מדובר על בני ישיבה, גם אנוכי דחיתי צבא, דחיתי שירות, גם ילדיי דחו שירות, חלקם התגייסו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל זה גיל, אנחנו עוד נדון בזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר, זה לא נכון להגיד מי רוצה בגיל 26, נכון לדחות גיוס שנה-שנתיים, אבל בגיל 23-22 לאפשר אפשרות של הכשרה תעסוקתית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חושבת ואני אומרת את זה לכולנו פה שבכל נקודת זמן הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות זה להיות מחוברים לשטח ולהיות עם העיניים על המטרה. אני רוצה רגע להתחבר למה שאני מרגישה, לפוזיציה שלי. כל הזמן מדברים פה על איזה פוזיציה, אז הפוזיציה שלי זה שכל שבוע אני מכבסת קיטבג עמוס במדים ספוגי זיעה של מילואימניק. קודם הוא היה בסדיר, אחרי זה בקבע, עכשיו הוא מילואימניק. מהפוזיציה הזו אנחנו צריכים לבחור את התכליות שלנו. התכליות שלנו צריכות להיות להגדיל קודם כל את היקף הלוחמים כדי שיהיה מי שיחליף את הלוחמים עכשיו שמשרתים, בסדיר, בקבע, במילואים ובעוד שלושה עשורים. לכן כל תכלית אחרת צריכה לזוז הצידה. היא הייתה נכונה ללפני ה-7 באוקטובר, היא לא נכונה לאחרי ה-7 באוקטובר. התכלית של החוק הזה זה להגדיל את היקף הלוחמים והציבור החרדי צריך לבוא להחליף את הלוחמים ואנחנו צריכים להיות עם יותר גדודים לוחמים. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> זה לא יקרה ביום אחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא עם חשמלאים ולא עם סנדלרים ולא עם שום דבר, עם יותר לוחמים. ולכן התכלית התעסוקתית, אני שמה אותה כרגע בצד, למרות שאני חושבת שבאופן טבעי זה יקרה שמי שהולך לצבא אחרי זה יכול להשתלב בשוק התעסוקה וזה טוב וזה מבורך וזה בסדר גמור, אבל עכשיו אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מייצרים חוק שמגדיל בסוף את היקף הלוחמים. מהמקום הזה אני חושבת שכל תכלית אחרת היא סטייה מהמטרה העיקרית. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, שרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקודם תיקנתי את דרור בהכשרה תעסוקתית, אני לא הבנתי אותך נכון, צדקת לפי מה שנמחק פה שצריך להוריד בשעות. אגב לגבי הכשרה תעסוקתית, למשל בלימודים אז בכלל נאסר. אני אתייחס לזה. מירי, אם אפשר את הקשב שלך בעניין הזה. לגבי הכשרה תעסוקתית קצת לתת מה היה לפני. לפני היה שבחור עד גיל 22 לא יכול לעבוד בעבודה, אפילו בהתנדבות, בעבודה שמקבלים עליה שכר. כלומר אפילו בהתנדבות, זה היה עד לפני החוק. מגיל 22 הוא יכול לעבוד מחוץ לשעות הלימוד שלו, של 40 או 45 שעות. זה היה לפני פקיעת החוק. כרגע מה שמונח בפנינו, אני חושב שדיברנו לא פעם, והיועצת המשפטית אמרה וגם איילת אמרה זאת, שאחרי ה-7 באוקטובר יש יותר צורך לחיילים בצבא ולכן חשבתם ואמרתם שלא צריך תעסוקה, שמי שיושב ולומד שיישב וילמד ומי שלא, הוא לא צריך תעסוקה, שיילך לצבא. רק להדגיש שבחוק הזה מובאים שני דברים שחשוב שיידעו. מי שיושב ולומד כרגע, לפי החוק הזה, לא משנה גם אחרי שעות הלימוד שלו, כלומר מירב, אני אומר לך, למשל אם הוא לומד שמונה שעות ביום, 40 שעות בשבוע, אדם נשוי, כרגע הוא לא יוכל לעבוד כלל ולא ללמוד גם לימודים אקדמאיים, שום דבר הוא לא יוכל לעשות. בחור ישיבה היה עד עכשיו ככה וגם עכשיו ממשיך ככה, אף על פי שעבר את גיל 22. דיברה היועצת המשפטית ואמרה שהיא חושבת את הדבר הזה, אנחנו התיישרנו לפי בקשתה ומה שסברה היועצת המשפטית, אלא אם כן אני טועה אז תקני אותי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה לא עניין שלי. צריך להחליט מה התכלית. אם התכלית היא הגדלת היקף הסדיר - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תפסת מרובה לא תפסת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו הולכים לפי הצרכים הביטחוניים, זה לא עניין של עמדה שלנו. מה התשתית העובדתית שמונחת לפני חברי הכנסת? התשתית העובדתית שמונחת בפני חברי הכנסת? שלצה"ל חסרים עשרות אלפי חיילים, חסרים להם לוחמים, 12,000 חיילים. 13,000 חיילים בדיונים אחרים. זה בעצם הדיון והוועדה צריכה להחליט מה אומר החוק, מה המצפן של החוק. סעיף המטרה הוא סעיף קריטי, זה צריך להוות מצפן מכיוון שבסופו של דבר נגזר הכול. לעמדתי, אם מתחילים לפתוח שאפשר לעשות את זה ואפשר לעשות את זה, גם שירות אזרחי וגם לעבוד וזה וגיל הפטור יהיה 26 וגם הסנקציות מפסיקות בגיל 26, כאשר הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה מבקשת לקבוע הסדר של קבע, זה לא הוראת שעה, זה הסדר של קבע, כל המכלול הזה, בסופו של דבר אתה שואל מי יבוא לשרת בצה"ל, כי למה צריך לבוא לשרת בצה"ל? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הנוסח הנוכחי יבטיח שהם לא יבואו להתגייס וגם לא יעבדו, וזה לא טוב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה במסגרת חוק גיוס צריך לדאוג לעבודה? מה הדבר הזה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל בסופו של דבר, מירב, הכול נורא קשור בהכול, זה אחר כך קשור לגובה היעדים, זה קשור לסנקציות וזה קשור להכול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מירי, יכול להיות שצריך לצרף לתכלית הראויה על מי אנחנו משיתים את האחריות לגיוס, על הפרט או על כלל הישיבות וראשי הישיבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה לסיים ולומר שבמצב העכשווי, לא משנה כרגע אדם נשוי או לא נשוי, ויותר גרוע זה נשוי שמילא את חובתו של 40 שעות בכולל - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 40 שעות זה רק מינימום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל הוא מילא את חובתו, מה שמונח כרגע זה שהוא לא יוכל לעבוד וימשיך ללמוד. אז גם אם הוא היה עובד, כרגע הוא לא יוכל לפרנס את המשפחה, רק בזה של הכולל. רק שיידעו. אני אין לי בעיה, אני רק אמרתי שאני חייב לשקף ולהגיד את זה. << אורח >> ענבר הרוש גיטי: << אורח >> אבל אתם אומרים חברת לומדים, אז איך זה חברת לומדים ועובדים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמעת מה שאמרתי? שמתי את הנתון שכתוב בחוק, לא משהו אחר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ינון, בסופו של דבר אם הוא צריך ללמוד 40 שעות והוא גם יוכל להתפרנס והוא גם יוכל ללמוד, בסופו של דבר, אני לא מצליחה להבין את זה, מי יגיע לשירות בצה"ל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן יש פה עמדה של היושב ראש, אני הבעתי את העמדה של היושב ראש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא ענייננו האם הוא עובד או לומד, זה לא עניין החוק. אם הוא לא מתגייס, יש סנקציות וזהו, שיעשה עם הזמן שלו מה שהוא רוצה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה ללכת למתווה אחר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אנחנו חושבים שצריך מתווה אחר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא הביע מה שאני הצגתי. הוא אמר שלמרות הסייגים ולמרות הבעיות שיש לו הוא מקבל את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי, זו עמדת היושב ראש. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> בראייה של הממשלה, הדברים האלה נאמרו גם בממשלה ובעניין הזה לא היה פער גם בסיכומים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי נאמרו בממשלה? יוסי, היה דיון בממשלה? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> היו שני דיונים שעשינו רציפות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על החוק? על זה? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא, בוועדת שרים לחקיקה ואז היו עררים והיה דיון בממשלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלתי אם היה דיון בממשלה על החוק. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> התשובה היא כן, במסגרת ערר שהגישו כמה שרים לממשלה על החלת דין רציפות. כן, היה דיון בממשלה על החוק. אם תרצה אני אראה לך את הפרוטוקול. היה ברור וצוין בפרוטוקול שחלק מהשינויים המהותיים שאנחנו עושים בחוק הזה בראי אירועי ה-7 באוקטובר יחד עם זה שהיעדים הם פי ארבעה וכל מיני סנקציות אישיות שלא היו בכלל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תתקדם, נדבר על זה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> השינוי הוא, בזה יולי צודק, שהמטרה של החוק היא שונה מהמטרה המקורית של השלד הקודם, ולכן גם שם גיל הפטור היה 22-21, כי אמרנו, טוב, לא התגייסת, תלך לעבוד לפחות. ופה התכלית היא מקסימום משרתים בצה"ל, במערכת הביטחון, ולכן גם גיל הפטור הוא לא 22, הוא 26. כן, יש גם, תתפלא, היו לי במחלקה שני אמריקאים בגולני, בני 23-22, אחד היה צלף שלא הכרתי אף פעם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עדיין לא 25 עם חמישה ילדים. אני מכיר את הצלף ההוא. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לכן אני אומר, ופה מירי צודקת, בניגוד למה שדרור אומר כאן, אין שום בעיה בחוק של יעדים כל עוד אתה מוכוון למטרות שהגדרת. ברגע שהגדרנו כעת בראי ה-7 באוקטובר שאנחנו מצמצמים את אי השוויון, מביאים כמה שיותר סד"כ לצה"ל ומערכת הביטחון, ומסדירים את המעמד של לומדי התורה שתורתם אומנותם, אלו המטרות, ברגע שאתה מחזיר באותה רמה את המטרה התעסוקתית, אתה צריך להוריד את גיל הפטור ל-22, חזרנו לחוק שלו לפני חמש שנים, מה עשינו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לפני שנעבור לחבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה לדבר על הסעיף עצמו שאנחנו עומדים בו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני ממתין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברים, הלומי הקרב הגיעו לכאן והם מחכים בסבלנות כבר הרבה זמן. בבקשה, הבמה שלכם. << אורח >> איציק סעידיאן: << אורח >> אני אגיד שנראה לי שמימיי לא הייתי בוועדה שהיא כל כך מלאה בחברי כנסת ובאנשים ממשרדי הממשלה, שזה כל כך בוער להם, הנושא הזה. זה באמת יפה לראות איך כולכם מתגייסים למען הסוגיה הזאת, שאני לא טוען שהיא לא חשובה, אני חושב שהיא מאוד חשובה, רק שאני חושב שיש סוגיה במדינה לא פחות חשובה מנושא הגיוס, יש את נושא פצועי הנפש ופצועי המלחמה שיצאו מהמלחמה שבזכותם אתם יושבים פה ודנים על אם לגייס או לא לגייס בכלל, כי אם הם לא היו יוצאים לקרב לא נראה לי שהייתה לכם בכלל את הזכות לשבת פה ולדון בדיונים, כי המלחמה הייתה מגיעה לכל הארץ והייתה פוגעת בכל בית ובית פה ובאמת הייתם מרגישים את המלחמה עד כמה היא גובה מחיר. אני לא מבין איך כולכם יושבים, חברי כנסת מיש עתיד, מהליכוד, מאני לא יודע בדיוק, מכל המעטפת שנקראת הכנסת, הממשלה, ואיך אנחנו לא רואים אתכם איתנו בוועדות מגיעים ותומכים בנו ומעלים את הנושא ומקדמים את הנושא. איך אתם נלחמים פה ושומעים בציבור את המלחמה הזאת למען הגיוס וכל הנושא הזה של הגיוס של החרדים. איך אנחנו לא רואים אתכם איתנו במלחמה שלנו, במלחמה של הפצועים, של הלומי הקרב? היו פה אנשים שראינו אותם בתחילת הדרך, מגיעים לוועדות, יוצאים וחוזרים, ולא נמצאים איתנו במלחמה הזאת שאנחנו נלחמים למען אנשים שלנו. אל תעשו לי ככה עם הפרצוף ותעשו לי כן ותעשו לי לא ותהנהנו לי וזה, זה פשוט בושה לראות אתכם, איך כשיש לכם את האינטרס הפוליטי הזה אתם יודעים להגיע לוועדות ולהזיז דברים ולהיות בוועדות ולהשקיע מאמצים ולהראות את הקול שלכם ולהשפיע, אבל למען הלוחמים, למען מי שיצא לקרב, אתם לא נמצאים שם, לא מעלים את הנושא הזה, לא דנים בנושא הזה, שמים את הנושא הזה מאחורה, למרות שיש מעל 70 מתאבדים. בימים האחרונים היו שלושה מתאבדים שהתאבדו. נושא הנפש במדינת ישראל הוא נושא כאוב מאוד, הוא נושא שלא מקבל מספיק יחס, נושא שלא מספיק מקודם. המדינה עוד לא הבינה מה צריך לעשות באמת בשביל לקדם את הנושא ואני מבקש באופן אישי, לא מבקש, אלא באמת נאכל בתוכי כשאני מסתכל פה מהצד ואני רואה את הדיון הזה כל כך מלא ומפוצץ ובדיונים שמדברים על נפש בקושי מגיע חבר כנסת אחד. יש פה חברי כנסת מהליכוד שמדברים איתי מדי פעם, או מש"ס, וכבר לא נמצאים איתנו במאבק. מה שמעניין אתכם זה האם להתגייס או לא להתגייס. בסוגיה הזאת יש התנגדויות ויש טענות שסותרות, הסוגיה שלנו אין בה טענות, זו סוגיה לאומית שאין מישהו שלא מסכים איתנו במה שאנחנו טוענים ובמה שאנחנו מבקשים ואף אחד לא נמצא מאחורינו. זה באמת מעורר בי כעס עצום להבין שבסוף הכול זה פוליטיקה, הכול זה מה מעניין אתכם, מה יקדם אתכם, מה יעשה לכם את השם שלכם וזה פשוט בושה למשכן הכנסת הזה שמתעסק בסוגיות שהכי רלוונטיות כרגע לכותרות שמתרוצצות בחוץ בחדשות ולא מעניין אותו באמת חיי אדם, אדם הלוחמים, חיי מי שהקריב את חייו למען המדינה ולא מתעסקים בזה ולא מקדמים את זה ולא נכנסים מתחת לאלונקה. לוחמים יצאו לקרב בלי לשאול שאלות בשביל להגן עליכם, בשביל לשמור על הבית שלכם, איפה אתם? איפה אתם שתהיו הגב שלהם? איפה ההוקרה המינימלית הזאת שמגיעה ללוחמים שהקריבו את נפשם ואת גופם. איפה אתם? למה רק מה שרועש ומה שסקסי ומה שבכותרות רואים אתכם בוועדות נכנסים וצועקים ומביעים עמדה, איפה אתם בנושאים הרגישים של המדינה? אנחנו צריכים אתכם שתהיו מאחורינו, שתיכנסו לוועדות, שתשמיעו את הקול שלכם, שתביאו את הכוח שיש לכם, שתעזרו לנו במלחמה הזאת. אנשים הולכים ומתאבדים. אנחנו לקראת טרגדיה קיצונית מאוד, אתם לא מבינים מה הולך להיות במדינה. זה לא רק הלוחמים, זה המשפחות, זה הילדים, זה אנשים שהיו בעוטף, זה אנשים ברבנות, אנשים שפינו את הגופות, כולם סוחבים פציעה נפשית קשה מאוד. תבואו, תשמיעו את הקול שלכם, תזיזו את הדברים, תעלו למליאה ותדברו על הנושאים האלה. בבקשה ממכם, אנחנו לפני טרגדיה קיצונית, אנחנו לפני קושי גדול. המלחמה רק הסתיימה, המלחמה האמיתית של האנשים עצמם רק מתחילה. תוקירו אותם ותוכיחו להם שאתם לא שוכחים אותם אחרי שהמלחמה נגמרה, שהכושי עשה את שלו והוא יכול ללכת הביתה. ותדונו באמת בדברים מאוד חשובים. אני לא פוסל שזה דיון חשוב, אני רק אומר שיש עוד הרבה דברים חשובים שאין עוררין עליהם ומימין משמאל כולנו מסכימים שצריך לתת מעטפת ולתת כלים ולעזור ללוחמים או ללוחמות שיצאו מהמלחמה. שלא רק הנושאים הפופולריים במדינה יעניינו אתכם. תודה שהקשבתם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך על הדברים החשובים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אולי רום בר-אב נציג האוצר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, אולי מישהו נוסף רוצה לדבר בשמכם? << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> אין לי יותר מדי להוסיף על המילים של איציק, הוא אמר את הכול. אני רק אגיד לכם שהוועדה הזאת באמת חשובה, אבל אתם מתעסקים בגיוס, מי מתגייס, מי לא מתגייס ואתם צריכים להבין, אלה שהתגייסו והיו בקרב ויצאו פצועים ולא טיפלתם בהם, איך אתם דנים בכלל מי יתגייס ומי לא? אם אתם לא מטפלים בחיילים שכן התגייסו וכן עשו למען מדינת ישראל. ואף אחד פה, ביסמוט, לא מצטער על מה שהוא עשה, כולנו היינו הולכים, כמה פעמים הלכנו לשר הביטחון, ביקשנו ממנו רק להתגייס, רק לחזור לקרב. זה החלום שלנו, זו סגירת המעגל שלנו ולא אפשרו לנו את זה כי אנחנו בנפש שלנו תמיד נישאר לוחמים. אבל כמו שאנחנו תמיד נישאר לוחמים תמיד יישארו השריטות שלנו מהקרב, המראות שראינו והדברים שעשינו. אז סך הכול אנחנו מבקשים מכם שלא נשב בוועדות שלנו שעושים למעננו עם ארבעה ח"כים שהם בטלפון כל הזמן. תהיו איתנו. כמו שאתם פה, תראו האולם מפוצץ באנשים, בואו תהיו איתנו. מחר יש לנו ועדה לילדים שלנו. לילדים שלנו אין אבא, האבא שלהם, בוא נגיד שהוא לא משחק חמש דקות עם הילד. הילדים שלנו גדלים לתוך קרב. מחר יש לנו את הוועדה הזאת, אני מבקש, מי שיכול באמת לנסות לבוא לוועדה הזאת של הילדים של הלומי הקרב. תגידו, ביסמוט, אני מתחנן אליכם, זה מחר, תגידו, בואו תראו לנו באמת שאתם איתנו ולא רק במקרים כאלה של גיוס או לא גיוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוועדה לזכויות הילד של קטי שטרית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מחר באיזה שעה זה? << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> בתשע וחצי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תשע וחצי, כולם מוזמנים. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> בבקשה תגיעו, לא רק בוועדות שיש בהן שנאת חינם. באמת אני רואה את הוועדה הזאת, למרות שהיא חשובה, אבל זה שנאת חינם. איפה שזה מצטלם טוב זה מצטלם טוב. הלומי קרב זה לא מצטלם לכם טוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כמה עצוב. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> היינו מצטלמים לכם טוב על מדים, אבל המדים תמיד יישארו בתוך הנפש. אני מתחנן אליכם, תגיעו, תהיו איתנו ואנחנו אוהבים אתכם באמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לכם, תודה על הדברים. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> אני אשב פה, אתם לא אוהבים שאני עומד. הראש שלי לא פה, אז אני לא יודע מה הם אמרו ואני בטח אגיד דברים שהם אמרו עוד פעם, אבל אין מה לעשות, אתם צריכים לשמוע את זה 5,000 פעם, כי אם הייתי פה בכנסת כבר 100 פעם כנראה שזה לא היה מספיק, אז יהיה גם 101, 102 ו-150 מיליארד מיליון, עד שזה יקרה, מקווה שלא נגיע לזה. שמעתי פה דיבורים על ללמוד, שמעתי פה דיבורים על לעבוד, אני לא לומד ולא עובד. רוצה ללמוד, רוצה לעבוד, לא יכול, לא יקרה, לא יתנו. אבל אין בעיה, אתם לא רוצים שאני אלמד, אתם לא רוצים שאני אעבוד? הכול בסדר, אבל מה הילדים שלי ומה הילדים של עוד 10,000, 20,000 חיילים, מה הם עשו לכם רע שלא מגיע להם באף מקום שידברו עליהם? איך יכול להיות שבכל מקום רוצים להגיד לא, איציק הוא המרכז. הוא המרכז, כשהוא יתפוצץ המרכז הזה יכיל את זה, המעטפת של המשפחה. איזה ילד יכול להכיל את אבא שלו או מישהו שמתפוצץ? מי? אז צריכים להוציא מהלקסיקון שאני המרכז, כי אני לא מרכז בלי המעטפת שלי. ההצלחה של השיקום של כל אחד פה היא בזכות המשפחה והילדים שלו, נקודה. ואם ילד לא יכול להגיע ללימודים, איפה אנחנו בתור אוכלוסייה? איפה? אם ילד לא יכול להגיע ללימודים וצריכים אנשים להתחנן על נפשם? למה? זה לא יכול להיות שמישהו פה מדבר על לימודים של מישהו מבוגר, או לא יודע מה, ולא מדבר על הצרכים של ילדים קטנים. לא יכול להיות. לא יכול להיות, בועז. איפה כל אחד מאיתנו היה? למה אנחנו פה, בשבילנו או לעתיד? למה אנחנו פה? בשביל העתיד. אז אם אנחנו פה בשביל העתיד למה כל הגופים של הממשלה מוציאים מתוך החוק שלהם את העניין של המשפחות והמעטפת של הילדים, למה? למה בכוונה רושמים, לא, הנכה הוא המרכז. מישהו פה יודע לענות? לא, אתם לא יודעים לענות. הסיבה היחידה שמישהו החריג, כי זה יחסוך כסף. מי אכפת לו מהילדים? שיטפלו בו במשרד החינוך, אבל הילד לא מגיע ללימודים. למה? לקחתי את הילדים ללימודים היום? לא, השארתי אותם במיטה. למה אני יכול להתרכז בזה? אני מסוגל להתעסק עם זה? מישהו אחר מתעסק עם זה? לא, אתם לא מתעסקים בזה. לא מתעסקים בילדים הרגילים, לא מתעסקים בילדים על הספקטרום, לא מתעסקים עם הילדים שיש להם צרכים מיוחדים, לא מתעסקים עם ילדים של לוחמי והלומי קרב, נקודה. לא באף מגזר, לא בן אדם שהיה אפסנאי והלך להביא ציוד ותחמושת לאיזה שהיא עמדה ופתאום נקלע שלושה ימים לקרב. לא מדברים עליו. לא בגלל שהוא אפסנאי, כי יש לו ילדים והוא אחרי הצבא ולא מעניין כבר. אז זה צריך להיות מעניין. וכמו שאמרת, כולם מוזמנים מחר? לא כולם מוזמנים, אתם מחויבים להגיע מחר, כי אם אתם אומרים שאתם פה לעתיד, איך יכול להיות שמישהו מוזמן? לא מוזמן, אתם מחויבים להגיע לילדים שלנו. אתם לא רוצים להגיע בשבילי? אל תבואו, אני אלחם, אבל לא להגיע לילדים שלי או לילדים שלהם? אוי ואבוי שמישהו לא יגיע, כולם מחויבים להגיע. לא יש לכם הזמנה, חיוב, שיסגרו את כל הוועדות שיש בעולם ושמחר לא יהיה בן אדם שלא יהיה שם. זה אולם ענק, אולם ירושלים, לא יודע איזה אולם, אבל הרבה יותר גדול מזה ויש מקום לכולם שם. ואם מישהו אחד לא מגיע, שלא יגיד שאכפת לו משום דבר אחר במדינה הזאת, כי אם לא אכפת מהם מהילדים שהם בסוף יחליפו פה את כולכם, אין פה בן אדם שיכול לעמוד בזה, הילדים שלנו יחליפו אתכם, אז אתם רוצים שהם יגיעו לפה בלי השכלה? רוצים שיגיעו לפה ילדים שלא רוצים לצאת מהמיטה ומהבית? ילדים שרושמים להורים שלהם שהם רוצים להתאבד. כן, השקט הזה, שלא יהיה מחר, אני רוצה לשמוע את כולכם מחר למען הילדים. אוי ואבוי, למען הילדים כולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> נסכם את זה שתדאגו לבתים שלנו כי הבתים האלה זה בתי חוסן. האבא, אמא, האחים והאחיות, כולם נפגעים ובבקשה, כמו שמיכה אמר, תבואו מחר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לכם, תודה על הדברים, הדברים מאוד מאוד ברורים. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, אני יכול לדבר? גם אני נפצעתי במלחמה וגם אני לוחם. זה לא הגיוני שכולם פה דיברו ואני לא. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> יש לכם פה לוחם גיבור ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז אתם תרשו? בבקשה, אדוני. משרד האוצר והחינוך אחר כך. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני זיו ברנס, לוחם במילואים בסיירת גולני ואני משפחה שכולה, אח של אמא שלי מת. גדלתי יחסית בלי אבא כי הוא כל הזמן היה בבתי חולים כי הוא נכה צה"ל. אלעזר, אני לא יודע אם זה מצחיק הקשר המשפחתי שלי לשכול, שסיפרת בדיחה לגדי. עכשיו אני רוצה לדבר על חוק הגיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, אבל לא אישי. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> צחקו עליי שאני משפחה שכולה מקודם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, אין לאף אחד מונופול, לא על הצער ולא על החמלה. אני מתווכח הרבה עם אלעזר, האמן לי, הרבה ויכוחים, אבל החמלה והאהבה, במקרה אני פוגש אותו, אתה יודע על מה אנחנו מדברים? יש בביסל"ח סגן, בחורה שנפגעה קשה בתאונת דרכים, ובקביעות – אנחנו יריבים, אני לא אמור לעשות לו יחסי ציבור, אני עושה לו בלי בעיה, סגן מביסל"ח, תאונת דרכים, היא במצב מאוד מאוד קשה והאיש הזה בקביעות הולך לראות אותה, נפגש עם המשפחה. אין פה לאף אחד מונופול, כולנו עם הלב, כולנו עם לב בוכה. לא רק מ-7 באוקטובר, משנים כבר. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> קיבלתי. לגופו של עניין לחוק הגיוס. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב, אבל נשאלת השאלה מה מטרת הוועדה הזאת, האם לפרק את הקואליציה? ואז אין ערך לדברים שלי, או שרוצים לשמוע פתרון ואז אני כן יכול להביא פתרון חלקי. צריך להבין, יש שאלה בסיסית במהות שכולם מתעלמים ממנה. אני חושב שהמתווה הזה הוא מתווה טוב ולדבר על מספר שהוא מעל 8,000 זה בכלל לא רלוונטי, כי אני נלחמתי וכל מי שנלחם יכול להסכים איתי, שום חוק לא יכול להכריח לוחם לסיים מסלול. גם אם תעשה חוק של 12,000 אנשים, החוק לא יכריח את הלוחם לסיים את המסלול. כשמקניטים ציבור שלם, ואני לא להרחיב במילים, זה נגמר בשתי המילים 'חוק ההשתמטות', ככה מרחיקים ציבור ולא מקרבים אותו. לגבי הפתרון, בועז. אני יושב ראש של ארגון שנקרא המילואימניקים הקבועים. אתם שואלים מה זה מילואימניקים קבועים, זה אנשים כמוני שעשו מספר בלתי פוסק של סבבים, ואחרי כמה סבבים שהם לא הצליחו להחזיק את השגרה שלהם הם רוצים להישאר בצה"ל. כמה אנחנו? בצה"ל יש 17,500 מסופחים, לא כולם לוחמים, אבל מה אכ"א עושה במקביל? אנחנו יכולים להיות הפתרון לטווח המיידי לצה"ל, ללוחמים שחסר לו ואכ"א מ-1 בנובמבר מגביל אותנו בבירוקרטיות ופשוט לא נותן לדבר הזה לקרות. איך הוא מגביל? הוא עושה סנקציות שאתה לא יכול לעבור ממקום למקום ואז אתה לא יכול לתגבר. אנחנו יכולים להיות פתרון לטווח המיידי, ואם יש טענה שחסר עכשיו במקום לוחמים לצה"ל, למה אכ"א עושים לנו את זה? למה אכ"א מגבילים אותנו? אני רוצה לסיים בקריאה. אני בן אדם של עקרונות ומאוד קשה לי עם צביעות. אני מאמין למשפט צדק צדק תרדוף, וכשאני מסתכל ורואה שארגוני סרבנות שבגללם נפתחה המלחמה הזאת, לא מדבר לחברי האופוזיציה, הם באים ומדברים בעד חוק הגיוס, ואני מצטט: גולני, גבעתי, במדינה כזאת לא נוכל לשרת. איל נווה, 10,000 לא יתגייסו. אני בניגוד לאותם אנשים שמפחדים להתעמת איתם, אני לא מפחד מאף אחד, רק מבורא עולם, ואני יוצא למלחמה באחים לנשק, כשאני אסיים איתם, עם ישראל, תעקבו אחריי, הם יישבו בכלא, מבטיח לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא הנושא עכשיו. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> תעקבו אחרי הפעילות שלי. אני לא יכול עם הצביעות הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> תשכח מזה ואני לא יודע כמה אנשים יש מאחורי הארגון שלך. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אתה חלק מזה ואתם תשבו בכלא, אני מבטיח לך. אתה, איל נווה, רון שרף וכל החבורה. בגללכם המלחמה הזאת לא נגמרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אוציא את שניכם. תוציא את שניהם. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אתה רוצה להוציא אותי? תוציא אותי. אתם תשבו בכלא. אתם תשבו בכלא, סרבנים. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אתה חושב שאתה מבהיל אותי? אין אנשים מאחוריך. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני לא מפחד מכם, לא מתביעות ולא מכלום, כולם מפחדים מכם כי אתם משתיקים את כולם. אני יוצא למלחמה, אתם תשבו בכלא, אני מבטיח לכם. עם ישראל מבטיח לכם, כולכם תשבו בכלא, כולכם, כל אלה שאיימו עלינו בסרבנות, בגללכם. אתם מציירים את זה כאילו זה החרדים, בגללם עכשיו חסר לנו אנשים, אתם האשמים, ואני אלחם בכם עד שתשבו בכלא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת בבקשה. די, יקירי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם הוא, היושב ראש. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> הסרבן הזה, שיעוף לכלא. עוף לכלא, סרבן. עוף. כולכם תשבו בכלא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר לו שום דבר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שהוא ענה, הם תקפו אחד את השני. אני שמעתי אותו עונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> האמן לי שאם הוא מפריע הוא יוצא. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> כל הסרבנים לכלא, אני מבטיח לעם ישראל. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, שניהם צועקים אחד על השני למה להוציא אחד? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מציעה שתיתן לעמרי - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> כל הסרבנים לכלא. עליי, עם ישראל, מבטיח לכם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אמר לו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היות שיש כאן כמה לוחמים, אדוני - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה מוציא אנשים? אתה ראש הוועדה? מה אתה מתערב בכלל? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא צעק עליו גם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מתערב? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, אתה בקריאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש עוד לוחמים שרוצים לדבר, צריך לתת לכולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון ניר, את בקריאה ראשונה. את לא תנהלי את הדיון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצעתי. רק הצעתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, את בקריאה ראשונה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> צבי סוכות רוצה לנהל את הדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם אתה, רם בן ברק. מיותר לגמרי. מי שמפריע יוצא, מי שלא מפריע לא יוצא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל כן כדאי לו לתת לו, בן אדם, תקפו אותו אישית. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני, הם צעקו אחד על השני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הם לא צעקו אחד על השני. מי צעק אחד על השני? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כן, הוא צעק, הוא אמר לו אף אחד לא עומד מאחוריך, אתה לבד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרדי האוצר והחינוך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בקצב הזה עוד מעט אתם תלכו גם עם סיכה של חבל תלייה לאזרחים ישראליים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הבן אדם מפריע פה בדיון, למה הוא בפנים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, מי שמפריע בדיון יוצא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איפה הסיכה, סוכות? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא צעק עליו גם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איפה הסיכה של חבל תלייה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי שמפריע יוצא. מי שהפריע יצא, מי שלא מפריע לא יוצא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הם צעקו אחד על השני. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא צעק, הוא דיבר אליו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי שמפריע יוצא, מי שלא מפריע לא יוצא. בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בהתייחס לדברים שנאמרו חשוב לי לחדד שהעמדה שלנו, כפי שאמרנו גם בדיון בנושא התכלית, שהמטרה של החוק הזה לעמדתנו צריכה להיות קודם כל הפחתת נטל השירות בכלל ונטל המילואים בפרט. לאור הדבר הזה קודם כל מה שצריך לעשות או הדבר שאנחנו חושבים שחשוב לשים עליו דגש, זה שהחוק או המתווה לא יכלול שום דבר שפוגע בתכלית הזאת. כל דבר שמאפשר להפחית את נטל המילואים זה הדבר הנכון שצריך לשים בראש סדר העדיפויות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה לפני שנתיים אמרתם שזה הדבר הכי חשוב? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי באמצע הייתה מלחמה מטורפת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שכחת מה היה פה, פרוש? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קרה משהו במדינת ישראל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם שמעת אבל היה טירוף, למעשה זה עדיין לא נגמר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בישיבות אצלך לא הרגישו את זה, הא? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנראה לא היית פה שנתיים, הייתה מלחמה מטורפת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בישיבות אצלך לא יודעים שהיה 7 באוקטובר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הצד השני של הדבר הזה הוא שגם אין שום סיבה להכניס בתוך החוק דברים שלא פוגעים בתכלית הזאת, אבל לא מייצרים שום תועלת אחרת והם פוגעים בכלכלה, אבל לא מעודדים גיוס. בהקשר הזה אני רוצה להציג לח"כים שני דברים חשובים. דבר ראשון, שאני חושב שחשוב להגיד אותו בהקשר של כל הדברים שנאמרו, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד היום על 54%, השכר שלהם הוא נמוך מ-50%, נמוך ממחצית מזה של יהודים שאינם חרדים. זה מאוד בעייתי היום, זה יהיה בעייתי ביתר שאת ויהיו לזה השלכות דרמטיות בעתיד לאור המגמות הדמוגרפיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע למה? אין לימודי ליבה, מה יש פה לדבר? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הדבר השני שחשוב להגיד היא שהנחת מוצא של הדיון הזה, אני חושב שזו הנחת המוצא, אם אני לא מבין נכון תקנו אותי, אבל להבנתי הנחת המוצא היא שעיסוקים ומגבלות שונות על דברים שקשורים לשוק העבודה נכון לגיל הפטור, נכון גם לאיסורים עכשיו על הכשרות ולימודים וכן הלאה, עשויים באיזה שהיא צורה לתרום לגיוס או לעודד גיוס. הדבר הזה הוכח שוב ושוב שהוא לא נכון. גם אם נגביל הכשרות, גם אם נגביל לימודים וגם אם נגביל תעסוקה במסגרת גיל הפטור, זה לא יתרום לגיוס, זה לא משרת את התכלית שדיברנו עליה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> איך הוכח דבר שלא היה מעולם? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על מה אתה מבסס את הדברים שאתה אומר? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> על 30 שנות הסדר שבהם גיל הפטור השתנה מ-35, ל-29, ל-28, ל-24, ל-26, אגב בירידה מ-26 ל-24 כן היה שיפור בתעסוקה, לא היה שיפור בגיוס. גם האיסור על הכשרות לעניין הזה לא תורם. לכן אנחנו לא חושבים שיש סיבה להכניס איסורים או מגבלות שלא תורמים לתכלית של הגדלת נטל השירות אבל הם מייצרים מגבלות אחרות ובעיות אחרות למשק ולכלכלה שכולנו נישא בהן ונצטרך להתמודד איתן להמשך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לחדד, אתה אומר שההסדר שהיה לפני כן, נגיד מעל גיל 22, או תיקח אברך שהוא נשוי, אחרי שעות הלימוד שלו בחוק אתה אומר שהוא כן יכול לצאת לעבוד? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני חושב שלא צריכה להיות מגבלה, לא על עבודה ולא על לימודים ולא על הכשרה, כי הדבר הזה לא תורם לתכלית של - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והימים שמוגדרים לו כימי חופשה בחוק, מה אתה אומר בימים האלה שהוא יכול לעשות? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה זה צריך להיות בחוק בכלל? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לדעתי אין הבחנה בין ימי חופשה לימי לימודים. ברגע שאדם לא מתגייס לצבא ובמובן הזה הפסדנו את התרומה הביטחונית שלו זה לא משנה מה החלופה המסגרתית שהוא נמצא בה כל עוד הוא לא נמצא בצבא. לדבר הזה, אני חושב שנכון שהמתווה יתגייס ויעשה את כל מה שהוא יכול בשביל לתמרץ את אותו אדם להתגייס לצבא, לא משנה מה הוא עושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כל מה שאתה אומר הוא ממש לא שוויוני, מכיוון שמה שאתם אומרים, גיל הפטור יהיה נמוך, אחרת למה להשאיר אותו בישיבה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לתת פטור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> או הוא גם יוכל להיות בישיבה, הוא גם יוכל לעבוד, הוא גם יוכל ללמוד, אז איך בסופו של דבר זה מסתדר עם התכלית הראשונה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בשביל זה לא צריך פטור. היועצת, את בעצמך סותרת את כל מהות החוק הזה. לא יכול להיות מצב שיש פה פטור גורף לחרדים, כולם בגיל 18 צריכים להתגייס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> די כבר עם הפטור, צריך להעלים את המושג הזה מהעולם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ברגע שאנחנו נותנים את הפטור הזה לא נוכל לרבע את המעגל, לעולם לא נוכל לרבע את המעגל. קודם כל כולם מתגייסים ואחרי זה - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> היועצת המשפטית, אנחנו הסברנו בנייר עמדה שנשלח אלייך שההסדר הזה של דחיית שירות של - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה דחייה. מדברים על הדיחוי. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> הבעיה היא בתנאי הדח"ש, בעצם האיסור על העיסוק. כשאתה אומר לאדם מחד, אנחנו לא הולכים לגייס אותך לצבא כי אנחנו אומרים לך לשבת ללמוד ולהיות בישיבה, ולכן, כפי שאמר פה רום, אתה בעצם הפסדת אותו, הוא לא ישרת. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> תרשה לי להתפרץ, כל עוד הצעיר בן ה-18, האפשרות לא להתגייס פתוחה בפניו והוא יכול לבחור ללכת לנתיב אחר, אנחנו סבורים שהאפשרות שהוא יבחר ללכת לצבא מצטמצמת ופוחתת ובהקשר הזה, זה גם נאמר פה בדיונים קודמים, שהסנקציות, ככל שיהיו אפקטיביות אמורות לסייע. אנחנו חושבים שבמתווה הזה הסנקציות לא אפקטיביות כמו שהיינו רוצים. כל עוד האפשרות בגיל 18, כשצעיר חרדי מגיע לגיל הזה, האפשרות של לא ללכת לשירות צבאי תהיה מונחת בפניו, הוא תמיד יוכל לבחור בדלת אחרת, הסבירות שהוא יבחר בה תמיד תהיה מאוד מאוד גדולה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור, זה רק מראה את האבסורד של החוק הזה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> צריכה להיות חובת שירות אישית כמו כל האנשים שמתגייסים לצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, דעתך ברורה. משרד החינוך בבקשה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל יש חובת גיוס. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבל יש את האפשרות גם לא לממש אותה ו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור, אמרת את זה פעמיים, הבנתי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני מבקשת להתייחס גם לשאלתה של היועצת המשפטית באשר לרכיבים של ההכשרה התעסוקתית מיועדת. אני מבקשת לציין שבפרק ג'1 הכשרה תעסוקתית מיועדת כללה אך ורק השלמה ל-12 שנות לימוד והכשרה שאישר שר הכלכלה בהתחשב בצורכי הצבא. מה שנוסף בסיבוב הקודם, כשהתכלית התעסוקתית הייתה הרבה יותר רחבה, קודם כל תואר. אם בג'1 היה כתוב במפורש ובלבד שלא מדובר בתואר אקדמי, אז כאן תואר אקדמי נכלל כסעיף בפני עצמו, גם מכינה אקדמית שאישר השר וגם השלמת בגרות. זאת אומרת הלימודים מאוד מאוד הורחבו. אני רוצה להזכיר שמדובר כאן בלימודים שהם לא קשורים להכנות קדם צבאיות של צה"ל וכו', רק בלימודים שמאפשרים לתלמיד ישיבה שנמצא בדחיית שירות להפחית את שעות הלימוד שלו מ-45 ל-30 או משהו כזה כדי להשלים את הלימודים האלה במהלך לימודיו בישיבה כל עוד הוא בדחיית שירות. לא כל האפשרויות האחרות. בהקשר הזה ככל שהתכלית, דובר כאן שמבקשים שזה יהיה לצורך הגיוס ומשרת את הגיוס, אז צריך לשים לב שבנוסח שנמחק, שהיה בנוסח הקודם, יש הרחבה ללימודים אקדמאיים ולמכינה קדם צבאית. ולשאלתך, רציתי להדגיש את הנקודה הזאת ולחברי הכנסת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו כתבנו את זה באופן מאוד מפורש. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> סליחה, מכינה קדם אקדמית ולימודים אקדמאיים, זה רציתי להפנות את תשומת ליבם של חברי הכנסת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לך אחוזים כמה פונים ללימודים? את יכולה להגיד לנו? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> במשרד הכלכלה יש מחלקה שהיא אמונה על זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למרות שהחינוך והאוצר מסתדרים, אבל איך זה עולה בקנה אחד? ההרחבה כרגע שהוצעה בהצעת החוק הממשלתית תמכה בתעסוקה הזאת, את הפנית אותנו לפרק ג'1, ככל שזה היה הרבה יותר מצומצם להשלמה לבגרות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תכלית תעסוקתית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, בפרק ג'1 לא הייתה השלמה תעסוקתית, אלא רק השלמה לבגרות ו-12 שנות לימוד. האוצר אומר לא, מה שאתה אומר, אם אני מבינה מדבריך, בואו נישאר בתכלית התעסוקתית. לא נישאר, אבל בואו נישאר בהכשרה התעסוקתית המיועדת ל - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אומר שלא צריך להיות מגבלות ללא קשר לתכלית, זה לא מועיל לתכלית הביטחונית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד את זה אחרת, הפוך, בואי לא נשים משימה לכבול אותם לישיבה, זו לא מטרת החוק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מירב, יש שעות. יש גם ככה מספר שעות שהם צריכים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא צריכים להיכנס למה הם עושים בזמנם הפרטי, אנחנו רוצים שהם יתגייסו. אם הם לא מתגייסים יש סנקציות. אם יילכו ללמוד, יילכו לעבוד, זה עניין שלהם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> החוק הזה מדבר על 48 שעות שהם צריכים להיות בישיבה, מה קורה חוץ מהשעות האלה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא צריך להיכלל בחוק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אז את לא אוהבת את החוק, אבל השאלה מה קורה בשעות הנוספות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה חלק מהבעיה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אומר פה נציג אגף התקציבים, איזה סיבה בעולם יש מחוץ לשעות האלה להגיד לבן אדם - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> א', הוא לא מדבר על 48, תקרא את החוק. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ההכשרה התעסוקתית היא לא ב-45 שעות, ההכשרה התעסוקתית מיועדת היא מחוץ ל-45 שעות, היא מפחיתה את ה-45 שעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, את מתכוונת להכשרה תעסוקתית. מה שעושים מחוץ זאת שאלה אחרת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאגף התקציבים אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פה, גם בהכשרה התעסוקתית גם מעבר לשעות, בחוק הזה הוא לא יכול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר, כמה אחוזים הולכים להכשרות בתוך ה-45? האם אנחנו הופכים את כל החוק בגלל ה-45? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ב-45 לא היו יכולים לפי החוק הקודם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בתוך ה-45, היא אמרה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> משרד הכלכלה יכול להגיד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את מבינה שאם מדובר בכמה עשרות או אפילו מאות את הופכת לנו את כל העולם בגלל הדבר הזה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מעט מאוד. זה אנשים בודדים, רובם מבוגרים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד, מעט מאוד. מה שמטריד אותי זה חוק הגיוס, ההכשרה היא חשובה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> חבר הכנסת לוי, עצם האמירה פה היא למה אתה מראש – אתה עם תכלית גיוס, אתה עם תכלית ביטחונית, יש פה קבוצה של אנשים שמראש נקודת ההנחה היא שוויתרת עליהם לתכלית הגיוס, מראש לצבא הם לא יבואו כי הם הולכים לעולם הדח"ש בתוך הישיבה. בהינתן שהם לא באים לצבא, למה אתה מגביל את היכולת שלהם לרכוש השכלה? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> דחית, לא ויתרת, זה הבדל. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי עד היום זה מעולם לא עבד. דרור, עד היום זה מה שהיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה את כולם בגיל 18. אני מסתכל פני עתיד. << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, הוועדה הזאת מתעלמת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את מתפרצת, את לא חברת כנסת. את לא רוצה לצאת. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> הדבר הזה הוא שמראש ויתרת עליהם. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא נכון, אתה תדע את זה רק בגיל 26. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא ויתרת עליהם. דחית, לא ויתרת. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> בועז, בכל זמן נתון הוא יכול להתגייס או לשרת, אתה טועה. אתה בא ואומר כאילו נעלת אותו, אתה תופס אותו, הוא ממילא לא מתגייס. איך אתה יודע? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם לא הבנתי את זה, מזכיר הממשלה, מהחוק. אני לא הבנתי את מה שאתה אומר, כי ברגע שאתה נותן לו בגיל 26 פטור אז הוא משום מה - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא בגיל 26. לא דיברתי על 26. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה כל זמן? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לי הייתה רק הערה אחת, הוא מציג את זה כאילו מישהו בגיל 18 עכשיו החליט, אני תורתי אומנותי, אני יושב ולומד, אז הוא אומר טוב, אז ממילא ויתרנו עליו לשירות, בוא ניקח אותו – אני אומר מה פתאום, לא תדע עד גיל 26, הוא יכול ללכת לצה"ל ב-21, 22, 23, 24, 25. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> מעולה, אז מה הקשר בין זה לבין ההכשרה התעסוקתית? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אתה לא שמעת מה אמרת. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> נניח שהוא מגיל 18 הלך ונכנס למסלול הדח"ש ובוא נניח שב-24 הוא כן ירצה להתגייס, בין 18 ל-24, שש השנים הללו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הצבא צריך אותו בגיל 18, מה יבוא בגיל 24 עם חמישה ילדים? מי צריך? נו באמת. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אל תגדיר את זה כאילו ויתרת עליו. ההגדרה לא הייתה נכונה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לא ויתרת עליו, אבל הוא בתוך מסגרת - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, עיניים למטרה, לוחמים בגיל 18. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> דרור, הנחת העבודה שלך שברגע שיש דח"ש ויתרו עליו. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> הנחת העבודה שלי שברגע שנפתחה האפשרות לדח"ש ואדם נכנס בדלת הזאת שאנחנו פותחים, א', באחוזים סטטיסטיים כנראה הוא לא ייצא בחזרה לצבא, ברוב המוחלט של המקרים. זה ההיסטוריה הידועה לנו. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא, אבל כל החוק מדבר על הגרף שעולה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, אבל בוודאי שעצם מתן האפשרות לדח"ש ללא מגבלה היא פוגעת בתכלית של צורכי הביטחון. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> דרור, לזכותך אני אומר, אתה אחד האנשים שכן קרא את החוברת. כל הרעיון המסדר זה שהגרף של מספר המשרתים הולך ועולה. נגיע ל-9,000-8,000, זאת אומרת שיותר ויותר מאלה שבהתחלה דחו את השירות אחר כך התגייסו. אז מה אתה אומר לי שאני מוותר עליו? גם מעולם לא היה חוק כזה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> יש סקפטיות לעניין היעדים וגם לזה עוד נגיע כשנגיע ליעדים, אבל גם בתוך - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבהרת את עמדתך, דרור, ברור מאוד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ברגע שיש דח"ש אתה מוותר. אתה נותן דח"ש לצורך הכרה בחשיבות לימוד התורה וזה מה שאתה אמור לעשות בזמן הזה, ללמוד תורה. ככל שאתה לא לומד תורה עליך להתגייס, אתה לא אמור לקדם מטרות אחרות בשלב הזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אבל למה שיפריע לנו שהבן אדם לומד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, הערה, אם נצטרך להגיב נגיב ולאחר מכן נקריא את הסעיף הבא והפסקה, הדיון לא תם, של חצי שעה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, ההערה שלי מחולקת לשתיים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היושב ראש, יש לי רק הערה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאם תהיה מטרת-על ומתחת לזה תכליות שהעדיפויות ברורות, יהיה אפשר למצוא פתרון גם למחלוקות שיש כאן. אני חושב באמת שיכול להיות שזה טובת החוק בעניין הזה. זה דבר אחד. הדבר השני, אנחנו שוכחים כאן, אני אומר את זה גם למזכיר הממשלה וגם לנציג משרד האוצר, יש פה עדיין 77 ימים חופשיים מהכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נדון בזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה לא? נדון בזה. אני קוטע אותך. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> גם בישיבות הציוניות יש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשביל לימודים, בועז. אני לא פותח את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נדון בזה. פה הסעיף עצמו, סעיף ה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשביל ההכשרות המקצועיות התכוונתי. לא לפתוח לדיון את ה-77 ימים, את זה שיש 77 ימים להכשרה מקצועית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברשותכם, נקריא את הסעיף הבא ונצא לחצי שעה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש לי אפשרות להעיר משהו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הערה קצרה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני ממש מכבד מאוד את חוות הדעת של היועצת המשפטית ושל סגניתה לצורך העניין פה ברגע הזה, אני גם מחשיב מאוד את הדעות שאנחנו שומעים ממשרדי ממשלה אחרים, כמו האוצר, חינוך, יש לי רק שאלה, אדוני היושב ראש, מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא נמצא פה? האם בגלל שהיועמ"שית ביקשה מהם שלא יבואו? למה אתה לא מזמין אותם לפה? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> התשובה היא כן. היועצת המשפטית לממשלה אוסרת על יועמ"שית משרד הביטחון הילה ארליך להגיע לחוק, לדון בחוק הגיוס. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם בכנסת היא יכולה לאסור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אמרה לה שאם היא תעשה את זה היא תזמין אותה כנראה לשימוע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, חשוב לי מאוד לשמוע את העמדה של היועצת המשפטית של משרד הביטחון. איך מונעים מאיתנו את זה? גב' פרנקל, אני לא רוצה לפגוע, אני לא פוגע, חוות הדעת שלך מצוינות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור, קיבלת פה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה זאת אומרת לא נותנים לבוא? איך סותמים פה לייעוץ משפטי? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש לי בקשה קטנטנה, יש כאן קצין מפקד צוות ממגלן, תאפשר לו בבקשה לדבר עכשיו או אחרי ההפסקה. זו הבקשה שלי, קוראים לו עמרי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, להקריא את הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מקריאה עכשיו את כל הסעיפים שקשורים למנגנון שירות לאומי. אני מתחילה בעמוד 2, בהגדרה 'שירות אזרחי ביטחוני'. "שירות אזרחי-ביטחוני" – שירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן לביטחון המדינה ותושביה, שירות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד. זה סעיף ההגדרות, 26ג, קראתי את ההגדרה ועכשיו אני אסביר אותה. חוק שירות לאומי-אזרחי כלל שני מסלולים, מסלול שירות אזרחי חברתי ומסלול שירות אזרחי-ביטחוני. מסלול השירות האזרחי ביטחוני כלל לא מעט תפקידים, אני יכולה תיכף למנות אותם וכרגע מה שמוצע בהצעת החוק זה לצמצם את האפשרות של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים להשתלב במסלול של שירות לאומי אזרחי רק לטובת שירות אזרחי ביטחוני ביחידות שהזכרתי, יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> רק נזכיר, זה שב"כ ומוסד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן, שב"כ ומוסד, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> את מחזירה אותנו לסעיף המטרה. בסעיף המטרה, ולא סתם - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא לא סיימה. יהיה מספיק זמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה אתה מפריע לה? היא בקריאה עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שאני מפריע. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני עוברת לעמוד 5, שירות אזרחי-ביטחוני. אני אקריא את סעיף 26ח. שירות אזרחי-ביטחוני 26ח. (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות ושמלאו לו 20 שנים, ואם הוא נשוי – שמלאו לו 19 שנים, רשאי פוקד, מיוזמתו, לפי בקשת המיועד לשירות ביטחון או לפי פניית הרשות לשירות אזרחי, לאשר את שירותו בשירות אזרחי-ביטחוני לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר, ובלבד שהמיועד לשירות ביטחון הסכים לשרת בשירות כאמור. (ב) אישר פוקד את שירותו של מיועד לשירות ביטחון בשירות אזרחי-ביטחוני, לפי הוראות סעיף קטן (א), ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות האזרחי-ביטחוני; לא יבוטל מעמדו של מיועד לשירות ביטחון אלא לאחר שאושרה הצבתו בשירות אזרחי-ביטחוני. (ג) מי ששירת בשירות אזרחי-ביטחוני כאמור בסעיף זה וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירותי לאומי-אזרחי, פטור מחובת שירות סדיר. (ד) לא הושלמה תקופת השירות האזרחי-ביטחוני של מיועד לשירות ביטחון, בנסיבות כאמור בסעיף 23(ב) לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות האזרחי-ביטחוני שביצע כתקופת דחיית שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות האזרחי-ביטחוני. פסקה (ה) נמחקה, מכיוון שהיא הייתה הוראה של תחולת השירות הלאומי-אזרחי בהצעת נוסח חוק התחולה. אני עוברת לסעיף 26יג. סעיף 26יג עוסק ברף המינימלי לשירות סדיר ולשירות אזרחי-ביטחוני, זה סעיף היעדים. אני אקרא את הסעיף שרלוונטי לשירות אזרחי-ביטחוני. זה נמצא בעמוד 11, סעיף קטן (ב) לאותו סעיף. (ב) הרף המינימלי השנתי לגיוס יכלול גם את מי שהוצב בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, ובלבד ששיעור המוצבים כאמור לא יעלה על 10% מהרף המינימלי השנתי לגיוס כאמור וזאת לשם שמירה על בכורת השירות הסדיר. עוד סעיף אחד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מקריאים גם את חוות הדעת של היועצת המשפטית? גם זה בעברית פשוטה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה לא קראת 10 למטה? הרף המינימלי השנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא קראה את זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני עוברת לעמוד 35, ל-11, זה תיקון משלים לכל התיקונים שקשורים לחוק שירות לאומי אזרחי. תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי 11. בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 בסעיף 4 – (1) בסעיף קטן (א), פסקאות (4) עד (8) יימחקו; (2) סעיף קטן (ג) – יימחק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נצא להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:18 ונתחדשה בשעה 13:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חזרנו לישיבה. שמענו את ההקראה של הסעיף הבא. חברי הכנסת כעת יתייחסו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לפני זה, בועז, אני מציע שכיוון שנתת ללוחם לדבר, שתיתן לעוד לוחם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוא נשים דברים על דיוקם. אני רואה שיש לכם עניין רב, חברי כנסת יתייחסו כעת ועם כל הכבוד אני מנהל את הישיבה, אני כבר שמעתי לפחות שני חברי כנסת מיש עתיד שמאוד מאוד דואגים – ועוד פעם, במקום לדבר במהות, בוא נגמור עם זה אחת ולתמיד. זה כל העניין, טוב מאוד שאתה עושה את זה כי אתה מראה את הצביעות עכשיו. זה מדהים, נהדר מה שאתה עושה. כי אנחנו פה, ולמה אנחנו פה? אתה אומר שאנחנו פה לקדם חוק גיוס ואחיי החרדים רוצים להתגייס, רק לא בקצב שלך, כי מה לעשות, אני רואה בראייה לאומית ואתה רואה את זה פוליטית, וזה בסדר, אתה רוצה להפיל ממשלה, תפקידה של אופוזיציה, אבל לאותם אלה שלא יגיעו מיד, מה אתה אומר? מערער את יציבות המדינה, צבא העם. עשרות שנים הרי לא דאגתם לזה, אני לא הייתי בפוליטיקה, אתה ישבת כאן שנים, לא אני. ועכשיו, ידענו פה, אני מתראיין הרבה לכלי תקשורת זרים, הארגון שהאיש הזה משתייך אליו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם חרדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה תיתן לי. מה זה אתה תיתן לי - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני נותן לך, אתה כבר נואם, אני נותן לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הארגון שהוא משתייך אליו פגע במדינה שלי, אתה מבין? פגע ביודעין. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שר החינוך גם קרא לסרבנות, איך אתה מתמודד עם זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פגע ביודעין ולכן - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יואב קיש קרא לא להתגייס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ארגון שפוגע במדינת ישראל אצלי בוועדה, כל זמן ש - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עמרי רונן גם לא שר בממשלה - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> את לא יכולה לגנות סרבנות? קשה לך? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בטח, אני רק אומרת, אני מעולם לא גיביתי סרבנות, אבל יואב קיש גם קרא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, אני אסיים. מירב, את בקריאה ראשונה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא מכניס לי מילים לפה ומוציא אותם מהקשרם - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא כרגע תקף אותי ואני מבקשת שתבקש ממנו לא לנהוג כך בחברי כנסת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב, אני מבקש ממך. אני מדבר כעת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל דברים נאמרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב, צאי החוצה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, למה אתה עושה את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צאי החוצה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה עושה דבר כזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צאי החוצה. כי את מפריעה לי לדבר, כי אני באמצע. לא הפרעתי לך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל תקפו אותי אז אני השבתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צאי החוצה, בבקשה. זה מה שרציתם. כל כך אכפת לכם מהגיוס, כל כך החוק הזה חשוב לכם שאתם כל הזמן תגלשו לדברים אחרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יושבת פה שעות ומנסה לנהל דיון ענייני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה, אני לא רואה את הגישה שלכם? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה לא יכול לתת לבן אדם את זכות התגובה? זה לא כנסת של אבא שלך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צאי החוצה, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה פרלמנט ישראלי. זה לא יעזור לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הסקרים מנבאים לי למעלה מ-30 מנדטים, הסקרים מנבאים לך ארבעה מנדטים, אז בבקשה קחי אותם ו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אתה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, מה קרה לך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לענייננו, מבחינתי ארגון כזה בדיון כזה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש פה קצין, לא יודע מה זה ארגון. נדבר על ארגון פעם אחרת, אבל הוא לא מדבר בשם ארגון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מה שרצית. אז הוא אצלי לא מדבר, נקודה. הוא נרשם תחת ארגון אחים לנשק, הוא לא מדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא לוחם, הוא מ"פ במגלן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר'ה, הוא לא ידבר, חבל על הזמן. אחים לנשק לא מדברים בוועדה הזאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לוחם. הוא לא ארגון אחים לנשק, הוא קודם כל לוחם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פינסקי, בבקשה. חברי הכנסת לא רוצים לדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הבן אדם - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תפנה לוועדת האתיקה, תתלונן ואני אסביר להם למה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה מה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני ביקשתי לדבר על מה שהקריאו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פינסקי, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני ביקשתי לדבר על מה שהקריאו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז אתה תדבר אחריו. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> יושב ראש הוועדה, אתה יודע מי זאת? זאת סבתא שלי, אני משפחה שכולה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אמרתי שאתה לא מדבר. אני אוציא אותך. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> היא נרצחה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אוציא אותך. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> היא נרצחה ב-7 באוקטובר. אני משפחה שכולה ואתה לא מוציא משפחות שכולות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרתי לך לא להפריע לי ולא רציתי להוציא אותך. ראית בדיון הקודם, לא הפרעת, לא הוצאתי וראית את זה. אז תהיה מספיק הגון - - - << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אני רק ביקשתי את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא תפריע. אתה גם לא מדבר אצלי, כי אתה נרשמת כאחים לנשק. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אתה יודע מי זאת? גם לא לזכרה של סבתי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ליבי יוצא לכל הקורבנות, אל תעשה לי את המשחק הזה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> לא, לזכרה של סבתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תעשה לי את המשחק הזה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> לזכרה של סבתי, אחת מבוני הארץ שנרצחה ב-7 באוקטובר. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> הוא קצין בצה"ל, למה אתה מדבר אליו ככה? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, אל תיכנע, העם איתך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה, בבקשה. צא החוצה. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אז תוציא גם אותו בבקשה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> שנרצחה ב-7 באוקטובר, סבתא שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה, אותו אתה לא מוציא? << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אז תוציא בבקשה גם אותו, את החבר הנחמד פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מספיק עם זה, אנחנו פה בדיון רציני. חוק גיוס, תפסיק עם המניפולציות. יש לי הרבה כבוד, יש לי כבוד לכולם ואתם יודעים את זה, ואתה יודע יותר טוב מכל אחד אחר שגם כלפיך - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, שמה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל אתה פשוט לא מסוגל להתעלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה קשור? אני חושב שאי התעלות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תסלח לי, אתה מתנהג - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אתה לא קונה אותי בזה שפגשת אותי באגף השיקום, סליחה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא קונה אותי בזה. אני נמצא באגף השיקום הרבה יותר מכולכם ואני אף פעם לא מדבר על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה לא יודע מה אחרים עושים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, כן. אל תגיד לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. בבקשה, פינסקי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה חשבת, שאתה קונה אותי בזה? הוצאת אותו, למה הוא צועק על כולם פה בוגדים? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני לא צעקתי את זה, אל תגיד את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, אני ילד גדול, אני יודע להתנהל פה. מספיק עם זה עכשיו, יש דיון על חוק גיוס וזה יהיה הדיון. בבקשה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> תודה רבה, אדוני. אנחנו התכוננו לדיון גם אחרי מסמך חוות הדעת שיצא אתמול ועשינו גם עוד התייעצויות. מה שאני מבקש לעשות בדבריי זה להציג את המספרים מאוד בקצרה, לדבר על הסטטוס של השירות האזרחי היום, לדבר על הדבר המרכזי שאנחנו נבקש לשנות מהנוסח שמונח כרגע וכמובן להסביר את זה. (מצגת). רק במילה, היום בשירות הלאומי אזרחי בסך הכול במפעל למעלה מ-20,000 מתנדבים, מכל המגזרים. חשוב לומר את זה מכיוון שהשירות הלאומי אזרחי זה לא רק הסיפור החרדי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק אם אתה יכול להסביר מה ההבדל ביניהם, מתי זה שירות לאומי ומתי זה שירות אזרחי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מיד אני אגיע לזה. זה השירות הלאומי הכללי, כפי שמתעדכן בכל יום, ואני מקפיד לדווח תמיד את כל הנתונים. השירות האזרחי, שזה השירות לגברים חרדים שבמקור היו במעמד שתורתם אומנותם, זאת אומרת הם לא בפטור או לא נקראו לגיוס אלא הם - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא שירות לאומי? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני בטוח שאתה רוצה שאני אשלים את התשובה, אני אסביר לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שהוא יסביר עוד מעט. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני ידעתי שזה בגלל ערבים, אני ידעתי שזה לערבים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, אלעזר. אתה מפריע לו ואתה בקריאה ראשונה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש שני חוקים שאנחנו פועלים מכוחם, חוק שירות אזרחי 2017, שמסדיר את כלל המערך וחוק שירות לאומי אזרחי 2014 שהוא מבחינתנו נשוא הדיון הזה. חוק שירות אזרחי הכללי, זאת אומרת המסלולים של השירות הלאומי, יכול לשרת בו כל מי שקיבל פטור או לא נקרא לגיוס, וחוק השירות לאומי אזרחי 2014 יכול לשרת רק צעיר חרדי שהיה במעמד תורתו אומנותו, במקור זה כשהוא במעמד תורתו אומנותו, אחרי אישור הפוקד. אני אתייחס לכל הדברים האלה בהמשך. המספרים היום, 1,451 משרתים, אנחנו מתעדכנים באופן שעתי, כשאנחנו נמצאים מאז ה-7 באוקטובר בקפיצה משמעותית בעקבות שינוי מדיניות שלנו בהצטרפות לשירות הביטחוני. הגיל הממוצע של המשרתים אצלנו הוא 24.7, במסלולים הביטחוניים הוא 24.58 ליתר דיוק, כי יש לנו גם היום את המסלולים החברתיים. חשוב לומר, יש פה גם את הנתונים של נשואים עם ילדים, נשואים ללא ילדים. מתוך 1,451 מתנדבים פעילים, 1,050 נשואים עם ילדים, 158 נשואים ללא ילדים ועוד שניים שאפשר לספור אותם כרווק עם ילדים ועוד עשרה גרושים עם ילדים. כשאנחנו מסתכלים על העקרונות שמונחים, אני מדבר על החוק שהיה ברציפות על שינוייו, מה שמונח כרגע בוועדה, יש דבר אחד מאוד מאוד משמעותי שתמיד היה בשירות האזרחי. כשאני נכנסתי לתפקידי כמנכ"ל היו 80% מהמצטרפים למסלולים החברתיים ורק 20% לביטחוני. המסלול החברתי מתבטל לגמרי בהצעת החוק שמונחת כאן, אין אותו. למסלול החברתי גם יש חשיבות משמעותית, אבל אנחנו מבינים שזה צו השעה ולכן כל בתי החולים והעבודה עם קשישים ועמותות החסד שמתנדבים בהם בשירות האזרחי היום במסלולים החדשים לא יוכלו להצטרף אליהם יותר בכלל, וזה כבר שינוי מאוד מאוד גדול של השדה. קראנו היטב את חוות הדעת של עורכת הדין מירי פרנקל שור, שגם שוחחנו איתה בצורה מפורטת, יש סדרה של ערכים שמשמשים קצת בערבוביה ואני הייתי רוצה לנסות לעשות סדר, לפחות מבחינת הניתוח של הדברים. עוד רגע לפני הערכים, שני הדברים שאנחנו נרצה לדבר עליהם, שאני רוצים בהם שינויים בסוף, האחד זה מה סמכות הפוקד, זאת אומרת מי רשאי יהיה לעשות בהסדר שמונח כרגע שירות אזרחי באופן כללי, זאת שאלה אחת, והשאלה השנייה זה מי ייחשב לעניין היעדים על פי החוק שמונח פה. אני לא אומר את עמדתי, אני מנסה לייצר פרשנות לחוק שמונח פה. אני אחזור לזה עוד מעט. בהקשרי ערכים שהגיעו גם בתוך החקיקה וגם בתוך חוות הדעת המשפטית, הדבר הכי חשוב והכי קריטי, גם כמנכ"ל הרשות אני אומר את זה וגם כאזרח במדינת ישראל, זה צורכי כוח האדם של צה"ל. אין חולק שזה הדבר עכשיו הכי קריטי, הכי משמעותי, והחוק מתייחס לזה בצורה מאוד משמעותית. צורכי כוח האדם של צה"ל, צה"ל אמר בדיונים הקודמים מה הוא צריך, הוא צריך לוחמים ותומכי לחימה, הוא דיבר על מספרים והחוק הזה מגדיר יעדי גיוס. הוא לא אומר שאסור לעבור את היעדים אבל הוא מגדיר את היעדים. זאת אומרת שייתכן שיש כאלה שהם לא חלק מהיעדים ויהיו במעמד תורתו אומנותו. אז אחת, הדבר הזה של צורכי צה"ל, אין עליו מחלוקת. הדבר השני, שירות אזרחי, הכללי וגם הספציפי, מוכר כשירות מטעם המדינה, מוכר כשירות שני עם פער לשירות בצה"ל, אבל מוכר, מי שמשתחרר משירות אזרחי, כל ה-20,000 האלה יקבלו מעמד של חייל משוחרר בסוף השירות שלהם, כמובן עורפי, כמובן יקבלו פחות. גם אנחנו מקפידים, גם המחוקק מקפיד וגם בג"צ מקפיד תמיד על התעדוף הזה של צה"ל וזה כך צריך להישאר, אבל השירות בשירות האזרחי הוא שירות מוכר מטעם המדינה. כך נפתח חוק שירות אזרחי 2017. הדבר הנוסף של ערכי השוויון בהקשרים של אורך השירות, מספר השעות והנושא של המילואים, אני אתייחס עוד מעט בסקירה שלי. אז מה עושה החוק לפי מה שאנחנו קראנו? המטרה כמובן היא להקטין את אי השוויון, להגדיל את מספר המתגייסים לצה"ל, זה דבר אחד, אבל הוא גם מסדיר את מעמד בני הישיבות. אני אומר את זה בגלל שלפי החוק, ואני שם בצד את הגופים שלטובת העניין נקרא לזה ביטחוני א', הביטחוני שמוצע בחוק שיהיה מותר לשרת בו, בן אדם יכול להיות או בישיבה, רשום בישיבה, לומד בישיבה, או בצבא. אנחנו מנסים לומר, ולכן אני מדבר על זה שאנחנו מבקשים שסמכות הפוקד להפנות לשירות אזרחי גם אם זה לא עומד ביעדים, תהיה לכל מה שיוגדר המסלול הביטחוני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, רק שאלת צד, למה אתה צריך את זה בתוך הייעוד? אם לפוקד יש סמכות למה צריך להיות 10% הפניה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> החוק הזה מגדיר את הסמכות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יש לך חוק שמסדיר את זה, יש הסדרה בינך לבין הפוקד - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, זה החוק הזה. בחוק הזה מסדירים מה הסמכויות של הפוקד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? יש חוק שמסדיר את נושא השירות האזרחי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני אסביר. החוק הזה מסדיר את סמכות הפוקד להפנות לשירות אזרחי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם החוק שחוקקנו בשנת 2023 מסדיר את סמכות הפוקד להפנות אליך אנשים שהוא לא מצא בהם - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה אתה צריך את זה פה? חבר'ה, אני שואלת את השאלה, אני לא מתבלבלת, ישבנו פה בדיוני החקיקה בשנת 2023 כשהסדרנו את סמכות הפוקד להפנות אליך אנשים וזה קורה מאז ועד היום. מי צריך את זה פה? חבר'ה, זה קיים, אל תערבבו אותי, ישבתי בדיוני החקיקה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> שרון, למה להגיד מערבבים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו לא רוצים לערבב חברי כנסת, אז יסבירו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין, במיוחד אלה שישבו בחקיקה קודמת של החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איילת תסביר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה שחוקק בשנת 2023 בתיקון מספר 4 לחוק שירות לאומי אזרחי זה האפשרות להפנות, אלא מה? שהוא מתייחס לקבוצה מאוד מוגדרת של אוכלוסייה, ואני אגיד מיהי. מי שבגיל 21 ורק הוא ומי שהיה לו צו דחיית שירות לפני שפקע פרק ג'1. זאת אומרת שבן 18 היום שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי לא יכול להיות מופנה היום לחוק שירות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעולה, שיופנה להיות לוחם. מצוין. עוד יותר, היא הנותנת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> שנייה, אני עוד לא אמרתי שום דבר, אני רק הסברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פגז, זו בדיוק הסיבה למה זה לא צריך להיכלל פה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני אומר ככה, כרגע יש שתי סוגיות. הסוגיה האחת, מה תהיה סמכות הפוקד להפנות לשירות אזרחי בכלל. זה מוסדר רק בחוק הזה. הסוגיה השנייה היא מה ייחשב לעניין עמידה ביעדים. אני חושב שזה שתי סוגיות, אני חושב שחשוב להתעקש על זה שזה שתי סוגיות, כי אם לטובת העניין לצורך עמידה ביעדים נמצאים פה כיבוי אש, נמצאים מד"א, זק"א, איחוד הצלה, מצילים חיים, אני עשיתי חשבון לפני הדיון, 250,000 שעות בשנה רק המשרתים החרדים במד"א מצילים חיים. להגיד עכשיו שסוגרים את כל זה, עזבו רגע את היעדים, תיכף נגיע ליעדים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא סוגרים כלום, יש לך את הסמכות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא סוגרים כלום, נותנים לו בכירות, זה הכול. אל תבלבלו אותנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא מבין מה הבעיה, במד"א יש הרבה עובדים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני רוצה לחדד. המקום שמגדיר לאיזה שירות אזרחי מותר להפנות זה החוק הזה בלבד. החוק הקודם פקע, הוא יפקע שוב ב-30 במרץ, החוק הזה מסדיר. זה שאתם מתנגדים, זה בסדר גמור - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו הארכנו אותו. אנחנו התנגדנו, אבל הוא הוארך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> עד 30 במרץ. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הארכנו אותו, הוא קיים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אז אני לא מבינה, אני יש לי בעיית הבנה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כנראה לא הסברתי מספיק טוב. אני אסביר שוב. מה שחוקק כאן בשנת 2023, שהאריכה הכנסת לאחרונה עד 31 במרץ, מתייחס רק למי שהיה בידו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1, צו שכבר היום לא עומד בתוקף, רק לגבי האוכלוסייה הזאת ורק למי שהיה בגיל 21 ומעלה, זאת אומרת מישהו בגיל 21 ומעלה ורק למי שאישר אותו הפוקד. זאת אומרת, ואני עוד פעם חוזרת על הדוגמה, בן 18 בוגר מוסד חינוך חרדי היום, לפי החוק היום, לפי החוק שהארכנו עד 31 במרץ, לא יכול להשתלב בשירות לאומי אזרחי. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אבל היא לא רוצה שהוא ישתלב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסדר, אבל אני אומרת מה אומר החוק. לכן אם הוועדה תרצה למשל להחליט - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו דעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אנחנו אפילו מכבדים את דעתך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שרון, דעתך גם שלא צריך חוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בטוחה שזו גם דעת הצבא אם היינו רק מקשיבים לצבא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בן 19 למשל - - - הוא לא נכלל - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> חברים, יש דבר אחד מאוד משמעותי שאני לא בטוח שאומרים אותו פה, החוק שלנו לא יקבל הארכה, החוק הזה אמור להסדיר את המצב העתידי ולכן זה מאוד פשוט, אנחנו עכשיו בטלאי על טלאי על טלאי, החוק הזה אמור להסדיר מי רשאי לשרת בשירות האזרחי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכי חשוב שזה תקלה, כי אתה מצמצם את כמות האנשים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל להבדיל ממד"א, הוא נתן דוגמה את מד"א - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראובן, אני חייבת להבין אותך. זאת אומרת שאם אנחנו עכשיו, זה עוד יותר מעצבן אותי, צמצמנו את היקף השירות האזרחי רק לתוך היעדים, זאת אומרת אם חלילה וחס יהיה פרץ של התנדבות בציבור החרדי, שאני מאוד רוצה שיהיה וירצו להגיע יותר מ-10%, יותר מ-800, לא, אנחנו תוחמים אותם לתוך היעדים. תגידו לי, אנחנו בסדר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, יש לך אפשרות שהיעדים זה יהיה 10% ו - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לא, מה שאמר כאן פינסקי זה נכון, צריך להפריד, הוא אמר דבר מאוד ברור, הוא מבקש שנפריד בין היעדים לשירות. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> שרון, זה בדיוק החילוק, מה ייחשב ביעדים זה רק שב"כ, מוסד, שב"ס, אבל אין סיבה למנוע מכאלה שלא יגיעו לדבר הזה שיילכו לכל מיני שירות לאומי, כיבוי אש וכו'. זה לא ייחשב ביעדים. זה התיקון שהוא רוצה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה זה מוסדר בחוק? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היושב ראש, הוא פונה לרח"ט תומכ"א, תת אלוף שי טייב, ובין השאר מה שאומר ראובן פינסקי, המנכ"ל, שאם עכשיו יבטלו את השירות הלאומי או לא יסדרו את זה, אז במד"א יהיו פחות, 1,000, 5,000 או לא משנה כמה. מה שאני רוצה להגיד, שלהבדיל ממד"א, במוסד, בשב"כ, בצבא, משטרה, שזה כרגע מה שמתעסק החוק הזה, ישנם חיילים. הצבא יודע לתת חיילים, והוא נותן, לא רק יודע לתת, הוא מקצה חיילים מקרב ה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא מדבר על זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אומר, שהצבא יודע להקצות חיילים, להבדיל מכל השירות הלאומי האחר ששם הצבא לא נותן חיילים וממילא גם השירות לא נספר, במקצועות האלה שעכשיו הכנסתם אותם יש חיילים. אני מדבר לפני האירוע - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא אומר שזה לא נכון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מי אומר שזה לא נכון? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, במשרד הביטחון, שב"כ, מוסד, שירותי לאומי בלבד, צה"ל יודע לשים שם חיילים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא שם. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני יודע. רק שירות לאומי בשלושת הגופים האלה יש למעלה מ-800. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, אני לא מדבר על זה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, אתה אומר שאין מצב שיש גם צבא וגם שירות לאומי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תיכף אני אגיד לך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש גם חוק להגנת הטבע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר את הבנות הדתיות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא רק בנות דתיות, רשות הטבע והגנים, איכות הסביבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא צודק. מה שאני אומר, ואני אראה איך אחרי זה יש לזה פה עוד ידיים, גם בשם שלא סתם הורידו את המילה 'לאומי' מהדבר הזה. הבנות שפינסקי מדבר עליהם, אלה בנות שבאות לשירות לאומי כמו הבנות הדתיות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בחוק הקודם לאומי לא זעזע אותך ולא הפתיע אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איזה חוק? אני אגיד לך, ב-2014, בחוק שנסמכים עליו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל שיסיים את הסקירה, הוא לא סיים. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> זה יחסוך לך שאלות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני חוזר ברשותך למקום שהייתי בו. במצב שהחוק מסדיר את יעדי המינימום כמובן של גיוס לצבא ואת המעמד של תורתו אומנותו, אנחנו היינו רוצים שהפוקד בסמכותו, לא חייב, אף אחד לא מגדיר לו כמה הוא צריך לאשר – גם היום יש לנו הסדרה, הפוקד קובע כמה הוא מאשר לשירות לאומי אזרחי, זה כפי הגדרתו בחוק היום, כמה הוא מאשר, כמה הוא לא מאשר, גילאים, וכפי שאמרתי בוועדה קודמת, רק בשבועיים האחרונים נפסלו לנו מעל 80% מהמועמדים שהגשנו. ויעידו גם שי וגם אביגדור וגם אנשי מיטב שבחיים לא פניתי לברר למה פסלו מישהו, בחיים לא פניתי לבקש פטור בשביל מישהו. אני שבע פלוס שנים מנכ"ל, לא קרה מעולם, זו סמכות צה"ל וצה"ל יחליט. אבל כשמדברים על ימ"לים אל מול האירוע הזה צה"ל, כפי שהציג, זקוק ללוחמים ותומכי לחימה, הנושא של היחידות מחוץ לסד"כ, מה שנקרא השירות המוכר. אני חושב שאנחנו דווקא יכולים לתרום לאזורים האלה שירות אזרחי ויוכלו לפנות יותר חיילים לתוך צה"ל. אם אנחנו נביא 1,000 שירות אזרחי לתוך הגופים האלה, או לפי החוק עד 10%, אנחנו יכולים לסייע בעניין הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת שזה תורם לכוח האדם או לא של הצבא? דעתך, לא על דעתם. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מגיע לזה עוד רגע. בסוף ברגע שייכנסו בשירות אזרחי לגופים שם יש ימ"לים בהסדרה שצה"ל יחליט עליה, יכול להיות שזה יפנה לו חיילים שהיום מוצבים בגופים האלה ויכולים להיות חיילים בליבה של צה"ל. אבל הם יודעים להגיד, אני לא מדבר על זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> המקום הזה צריך להחליט את זה, שהם מורידים 500 שיאים מצו השירות המוכר למשטרה ומביאים במקומם - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא, למה? יש הסכמה עם שר הבל"מ, הוא מרחיב את המסגרת של כמה אפשר לקבל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, בואו נבין את מה שאומר שי. זה חשוב. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי את זה גם בשני דיונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את צודקת, שרון, נתייחס לזה, אבל בואו ניתן לו לסיים את הסקירה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בתוך השירות האזרחי הביטחוני, דיברתי על זה קודם, יש תרומה משמעותית לביטחון, יש סדרה של מסלולים חדשים. עכשיו סיימנו קורס שלישי של לוחמי אש, יש לנו עוזרי סוהר בבתי הסוהר, יש לנו סיירים במשטרה, תפקידים בליבה הטכנולוגית של כל הגופים הביטחוניים האלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלה. בתפקידי עוזרי סוהר, זה אחד התפקידים שגם הצבא היה מציב שם חיילים או חיילות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> היה מציב, כבר לא, היה מציב והפסיק. בדיוק הייתי בטקס בשב"כ, זה כמובן אושר לפרסום, של כל החבר'ה שלנו שסיימו שנתיים של שירות. פעם ראשונה שיש לנו משרתים חרדים בשב"כ ונקלטו לשורות הארגון. הצורך הלאומי המבצעי, ידברו עליו גם הגופים, הוא משמעותי מאוד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא הייתה עתירה איך החרדים נכנסים לשב"כ? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מתווה הגילאים וכל הנושא של כמה יוכלו להצטרף לשירות האזרחי, באיזה גילאים וכו', אני מזכיר שוב, יש את מה שמגדיר את החוק שהוא רף המינימום. מעבר לזה סמכות הפוקד מעת לעת, כמו שקרה אחרי ה-7 באוקטובר, ישבנו ישיבות, חלקן היו סוערות ומתוחות, היחיד שהכריע בסוף זה ראש אכ"א והוא הגדיר שתהיה לנו מכסה, לא נוכל לגייס יותר מ-1,000, בשביל לא לבוא על עניין צורכי הצבא. העלינו את הגילאים, כי צה"ל רוצה את הגילאים הצעירים. אז רווק, על פי הנחיה של אכ"א, יכול להצטרף רק בגיל 23, למרות שהחוק מתיר בגיל 21. לכן הדבר הזה שאכ"א - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שאלת הבהרה, אותם 1,000 הם עם פרופיל קרבי? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אין לי מושג מה הפרופיל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסדר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> המגבלה ששמנו היא מגבלת גיל ומגבלת מצבים משפחתיים ולכן יכול להיות שיש שם בעלי פרופיל קרבי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בני 26 עם ארבעה ילדים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לכן ככל הנראה הוא לא היה מוצב שם. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> בדיוק, עדיף שהוא ישרת אותם מאשר שיישאר בבית. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כפי שהצגתי קודם, רובם המוחלט נשואים עם ילדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מסכימה איתכם, אז למה לא נגביל מראש ששירות אזרחי זה מגיל 21? אני מציעה לכם הצעה, למה לא נגביל מראש ששירות אזרחי, חשוב ככל שיהיה, לא יהיה בגיל 18 לחרדים, אלא בגילאים יותר מבוגרים כי אנחנו מבינים שזו אוכלוסיית הליבה שאנחנו רוצים להתעקש עליה להיות לוחמים. בואו נגביל את השירות האזרחי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה קיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל עכשיו רוצים להשאיר את זה בלי המגבלה הזאת של גיל 21? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> היום הוא יודע שבגיל 25 הוא הולך לשירות אזרחי, הוא יחכה לגיל 25. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אחד הדברים שאנחנו גם קראנו בחוות הדעת וגם חלק ממנו נמצא בחקיקה שהגשנו מזמן, אנחנו נגיש תיקון לחוק שלנו על פי ההחלטות הראשיות שייקבעו פה כמובן וזה יבוא יחד. אחת, אנחנו מציעים להגדיל את מספר השעות בשירות האזרחי ביטחוני ל-40 שעות, לרף שיש בכל שאר השירות הלאומי. זה הוגש פה לוועדה בזמנו, לא דנו בחוק הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה 40 שעות דווקא? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה מה שמוגדר סוג של משרה מלאה בכל השירות הלאומי בכל המדינה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וכאלה שהולכים לצבא או לשב"כ, שם יעבדו שמונה שעות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זו התשובה, התשובה היא ש-40 שעות זה כל השירות הלאומי. זה בעצם מיישר קו, זה לא נותן הנחה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה נותן הנחה ביחס לחייל. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> תלוי איזה חייל, יש כל מיני חיילים, יש חיילים שהם בשוחות וקרביים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין חייל שיש לו הגבלה של שמונה שעות ביום. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש חייל שעושה תשע עד חמש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין חייל שיש לו מראש הגבלה, אני לא מכיר את זה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אתה לא מכיר חיילים שעושים שבוע שבוע? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר חיילים שמתגייסים לשמונה שעות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> משהו שלא העליתי בעבר ואני חושב שגם הוא עשוי להיות משהו שיקל על סוגיית שאלת השוויון וכו', אני חושב שבמסלולים של השירות האזרחי הביטחוני אין שום סיבה שלא יבואו למילואים בעתיד. זה משהו שצריך לדבר עליו עם צה"ל, אין שום סיבה, פיקוד העורף היום יודע להציב בכב"ה חיילי מילואים בעת חירום, יודע להציב במד"א חיילי מילואים בעת חירום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הם לא של כב"ה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הם חיילים של הצבא. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ברור. יכול להיות שבסוף השירות הם יצטרכו לעשות רובאי 02, לא יודע, צריך לדבר על זה. אני חושב שזה לא דבר שהוא מופרך, זה דבר שכדאי לעשות אותו, אם כבר משנים פרדיגמה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה מחייב אותו? כשהוא חותם על ההסכם אם הוא מתקבל? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אין לי פרטים כרגע, צריך לשבת ולעשות על זה עבודה. גם עוד לא הצגתי את זה לתומכ"א. אני קיבלתי את שינוי לוחות הזמנים ואת חוות הדעת אתמול ב-11 בלילה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מירי, הוא רצוני בתנאים מסוימים, זה יכול להיות אחד התנאים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני רוצה לסכם את הדברים שדיברתי עליהם. אחת, זה לעניין שאלת השוויון וכו', כמובן גם לעמדת השירות הלאומי אזרחי צה"ל צריך לבוא בפער לפני השירות האזרחי. אגב גם בתשלומים זה קורה, גם בכל שאר הדברים. שתיים, אנחנו הצענו ונציע שוב, במידה שהחוק הזה יתקדם החוק שלנו גם יתקדם ונציע להאריך את השעות ונבוא בדברים עם צה"ל לבחון את האפשרות להציב את החיילים האלה בעתיד במילואים במקומות שבהם הם שירתו בשירות אזרחי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא את החיילים, את המתנדבים התכוונת. השתמשת במושג חיילים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כי שי אמר תוך כדי שהם כנראה יצטרכו להפוך לחיילים בסוף באיזה שהיא תצורה, אבל אני מתכוון למשרתים שלנו, כן. זה לא בדיוק מתנדבים. ושני הדברים המשמעותיים, אחת, אנחנו מאמינים שהשירות האזרחי, דיברתי על הגילאים, 24.8 היום, דיברתי על נשואים פלוס ילדים, זה משהו שהוא משלים לצה"ל ולא חליפי לצה"ל. אנחנו מבקשים שסעיף ההגדרות ישתנה כך שרשאי יהיה הפוקד להפנות לכל השירות האזרחי הביטחוני, כפי שיוגדר בחוק שלנו, ולעניין העמידה ביעדים יהיו רק הגופים האלה שיש או היו בהם ימ"לים לאחרונה וזה מסייע לכוח האדם של צה"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה זה אומר, שהוא יפנה גם לארגונים חברתיים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> שאפשר יהיה להפנות גם לכב"ה. כרגע בחוק הם עפים החוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשים אותם כביטחוני. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה מה שאני רוצה, שהם יהיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שים אותם כביטחוני ביעד, לא מעבר ליעד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הזכרת את כב"ה יותר מפעם אחת ויש לנו כאן נציגה. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> אני מקשיבה בקשב רב לדיון. האירוע של כבאות והצלה לא יכול להיות גזור משאר הגופים שעליהם מדברת הוועדה בכבוד וביראה. כבאות והצלה ללא ספק היום נמצא בחוד החנית של האירועים האזרחיים, רק המלחמה האחרונה עם הפילוחים ועם ההגעה ועם יחידות החילוץ, כולל זה שכבאים משרתים מעבר לקווים, גם בעזה, גם בצפון, מגויסים ולוחמים, נמצאים בכל החזית. לוחמי האש החרדים, מחזור שלישי שהסתיים, הם חלק מובנה בתוך המערך הלוחם של הכבאות. הם לא משהו צדדי, הם לא נייס טו הב. בגודל של הכבאות, במספר התקנים הכל כך מצומצם של לוחמי האש, ואפשר יהיה לתת סקירה, כל אחד מהם הופך להיות לוחם אש מן המניין. אנחנו מדברים על אנשים שנכנסים, חודרים, לוחמים, פועלים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם מעבר לתקנים? << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> הם מעבר לתקנים והם כוח אדם מצוין. יושב פה איציק, שהוא שהאחראי על כל המערך הזה בכבאות, אנשים שהגיעו חרדים, אני חרדית, זה חרדים מהאמצע של האמצע של הפוקוס של החברה החרדית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם לא מצביעים למפלגות הנכונות. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> אני לא בדקתי את זה בתנאי הסף. ואני יכולה לומר שבכבאות גם יש זרוע שמופעלת על ידי צה"ל, הכבאים הכתומים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא ניסה להדליק שריפה פשוט. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> הוא רוצה להדליק, אנחנו פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יושבת פה אישה חרדית, לובשת מדים ופרוש מזלזל בה. אז מה אם היא חרדית? היא לובשת מדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> על כך שהיא מדברת על אלה שלא מצביעים ליש עתיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, על זה שהיא לובשת מדים כאישה. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> לוחמי פיקוד העורף עושים אצלנו מילואים, אלפי לוחמים היו אצלנו בכל המלחמה. פקע"ר יודע לשים, זה נקרא אצלנו כבאים כתומים, הם אנשים שמיועדים ללחימה השוטפת ובהחלט מה שאמר יושב ראש שא"ל, הם יכולים להיות אותם לוחמים שיעשו את כל הסבב הזה של שירות לאומי ובסוף יהוו חלק מהימ"לים, אנשים שזה התפקיד שלהם. היועצת המשפטית של הוועדה רצתה לעשות איזה שהוא ניתוק ואנחנו מאוד מאוד מבקשים שכבאות והצלה יהיה חלק מהגופים האלה. זה קריטי, זה משמעותי ואני יכולה לומר שבהיזון חוזר כולם מרוויחים מזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים האלה. אני יכול להגיד שכאשר ישבנו ועמלנו על החוק יחד עם היועצת המשפטית שפה לידי אני מאוד רציתי שאתם תהיו בחוק. גם את זק"א רציתי. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> אנחנו נהיה גם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מאוד רציתי והייתה בעיה כי - - - << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> אנחנו פה לפתור את הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כב"ה זה לא פחות ממשטרה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו שומעים כאן מלוחמת, מלוחמי אש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה ישבת איתי ואתה יודע בדיוק כמה רציתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל עכשיו לצורך הדיון - - - << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> כשהיא אומרת לוחמים היא מתכוונת כבאים, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מוגדרים היום כלוחמי אש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לוחמי אש, ויש לנו הרבה כבוד לעבודה שאתם עושים. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> הם בקו הראשון המבצעי לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהחלט, ויש לנו הרבה כבוד אליכם וזו הסיבה שמאוד רציתי לצרף אותם. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אין בעיה לחרדים? יש להם יחידות מיוחדות? << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> אין להם בעיה. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> מצוין, אז למה לא בצבא? למה רק לוחמי אש? << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> אני לא מייצגת אותם, אני אומרת לך את התוצאה. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> היא הנותנת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב הם מעמידים בפניהם את הצרכים שהם צריכים גם. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> גם צה"ל. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני אתחיל משני דברים. אחת, אמרתי למר פינסקי באופן אישי שאני מרגיש כל פעם מאוד לא נוח כאילו אני נלחם בשירות לאומי או שירות אזרחי ביטחוני. אני מעריך את הגופים האלה, אוהב את הגופים האלה, הם עושים עבודה מדהימה, אנחנו כאן לא עוסקים במרקם החברתי במדינת ישראל, אלא עוסקים בהצעת חוק ספציפית שמונחת כאן בפנינו, תיקון 26 לחוק שירות הביטחון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא לא קשורה למרקם החברתי במדינת ישראל? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לא, אפשר לדון בעוד כל מיני דברים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין פה קשר? דבר ש-70 שנה עובד בצורה מסוימת זה לא משהו שמשנים במרקם? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> קודם כל, חבר הכנסת יעקב אשר, ידידי, אני באמת מבקש, כמו שאני לא מפריע לאחרים, מבקש לפחות יחס שווה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> סליחה, אני מתנצל. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> דבר שני, אני זוכר איך אתה כל פעם קופץ כשמישהו מתחיל למשל לדבר על לימודי ליבה. אתה אומר: מה זה קשור? מה, אתם רוצים להיכנס לנו למערכת החינוך? אז מה, אנחנו לא עוסקים במרקם החברתי? אני מבקש לדבר רק על החוק ואני נוהג לדבר רק על סעיפים ספציפיים שכרגע נידונים. אני התלבטתי מאוד, אדוני היושב ראש, אם לבקש זכות דיבור על הסעיף הזה ואני בסוף אסביר למה. יעדים, אם יש דרך להסביר אותם, ומה לעשות, בלב כבד הסכמנו שזה חוק יעדים ולא שום דבר אחר, הדרך היחידה להסביר את היעדים זה כי זאת יכולת של צה"ל לקלוט כך וכך חרדים בתנאים נאותים נכון לאותו רגע. כרגע ההגדרה הזאת פחות תקפה, כי אמר פה רח"ט תומכ"א בשבוע שעבר שצה"ל יכול לקלוט 5,700, מדברים פה על 4,800 כיעד, ועוד משום מה מינוס 10% לשירות אזרחי ביטחוני. אז אמרתי, הסידור הזה מיד נראה לי מוזר. כמו שגם ציינתי, אני בעד להשאיר את הנושא של שירות ולאו דווקא אזרחי ביטחוני, אלא בכלל שירות, זה עלה בדיונים אצלי בחדר לא פעם והצעתי שתי דרכים מאוד הגיוניות. אחת, לא לספור את זה ביעדים. אמרתי לבני השיח, רק תחשבו איזה אפקט ציבורי יהיה אם אני כיושב ראש הוועדה דאז אוכל להגיד, תראו, צה"ל יכול לקלוט רק X אנשים, אבל הציבור החרדי לא מסתתר מאחורי זה, הציבור החרדי בא ונותן כתף בזק"א ובמד"א ובאמת בשב"כ ובמוסד. תחשבו על האפקט של העניין הזה, כבר אף אחד לא יוכל ללעוג למספרים הנמוכים, כי זה מה שצה"ל יכול כרגע, יגדל ישתנה. הדרך השנייה שהצעתי היא, אני קצת מתבייש, אבל מה לעשות, אנחנו כולנו רצינו לגמור עם החוק, אמרתי בואו נעשה גם טריק, בכל זאת גם אני במקצוע הפוליטי, נגדיל את היעדים, נגיד צה"ל יכול לצורך החשבון הפשוט 5,000, אנחנו רוצים עוד 1,000 לשלוח לשירות אזרחי ביטחוני, להגיד היעד הוא 6,000, מתוך זה כך וכך אחוז, כולנו מרוצים. נו, לגבי העניין הראשון לא לספור ביעדים, בני השיח שלי אמרו שאם זה לא ביעדים לא מעניין אותנו, ולגבי הדרך השנייה, כנראה כל כך הפחיד המספר הגבוה להעלות ביעדים כשהפוטנציאל הוא בעשרות אלפים, משחק אפילו ב-1,000 או משהו כנראה נראה נורא מפחיד, אני לא יודע למה. ואני אגיד לסיכום למה התלבטתי. יש לי תחושה קשה, אני חושב שזה כל כך לא הגיוני ההוספה של השירות והורדה מן היעדים המינימליים שיש לי תחושה קשה שאני כרגע סוג של אידיוט שימושי. זה נהיה באמת ביטוי מאוד פופולרי, אותי לימדו אותו בתיכון בעוונותיי, אבל בשנים האחרונות גם בארץ כולם יודעים מה זה אידיוט שימושי, למה? כי אנחנו רובנו נצעק נגד זה וראיתי אתמול שגם הייעוץ המשפטי לא מרוצה מהתוספת הזאת, ואז יגידו לנו: אתם יודעים מה? בסדר, מורידים את העניין של השירות האזרחי. מורידים, ואז אנחנו כולנו נורא מרוצים, נשארנו עם 4,800, שזה פחות ממה שצה"ל יכול ואז הטריק הזה יעבוד בעוד איזה סעיף ובעוד איזה סעיף ואז יגידו, נו, אתם רואים? תראו את האדלשטיין הזה, כמו שאמר פוליטיקאי בכיר מסוים, סתם חבר כנסת מתוסכל, הוא עכשיו נגד כל דבר. אז אני אומר, אדוני היושב ראש, אין מקום להוריד את היעדים הנמוכים בלאו הכי, החוק נועד לענות על הצרכים של צה"ל, אתה מכיר עכשיו מצוין מה הצרכים, אני מכיר מה הצרכים, כולנו מכירים מה הצרכים, ובלי כל התנאים הנוספים ובלי כל השאלות הנוספות, צריך פשוט להוריד את הנושא הזה פעם אחת מסדר היום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אני רק רוצה לומר גם לאנשי כיבוי אש, שבאמת עושים עבודת קודש, אני חושב שאין חולק פה, ההבדל בין הגופים, נקרא לזה הביטחוניים שהוגדרו פה במפורש, שהם ייכללו ביעד עד 10%, שזה משטרה, שב"כ, מוסד ושב"ס, לבין כיבוי אש, ולצורך העניין גם זק"א, מד"א וכו', הוא מאוד פשוט. בגופים הראשונים צה"ל שולח לגופים האלה כוח אדם מצה"ל ולכן כשאני מעמיד אל מולם חבר'ה שבאים משירות ביטחוני אזרחי יכול להיות שהם יחליפו כוח אדם. צה"ל לא מביא לכיבוי אש אנשים ולכן אם אנחנו נכליל את זה ביעדים זה באמת עבודה בעיניים, זה לא מחליף סד"כ של צה"ל. << אורח >> רחל פיסם: << אורח >> זה כן מחליף, כי צה"ל מכניס לנו חיילים בסדיר. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> הוא שולח חיילים, זה לא משנה, בסוף זה חייל. למה זה משנה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> במקומות אחרים יש מספיק אנשים שנפסלים ללוחמה שיכולים להגיע לשם? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כן, אבל המוסד לא יוותר על ההקצאה שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חסרים לי לוחמים ותומכי לחימה, זה לא כאלה שהוא מפנה לגופים האלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה קונצנזוס, כולנו פה רואים, יש פה את לוחמי האש, יש פה נציג של זק"א, כולנו יודעים את התרומה הגדולה שלהם, וכן, תמיד מדברים על חוסן לאומי, על עוצמה, על כוח, צריך לזכור שכשמדברים תמיד כרפרנס על ה-7 באוקטובר איפה היו כל הארגונים האלה ב-7 באוקטובר, כשאומרים חוסן לאומי ותרומה לביטחון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם אחים לנשק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הנה כמובן שישר אתם קופצים. שוב פעם, הפרדוקס הגדול, אני אקבע כדי למנוע, איך אתם קוראים לזה? חוק השתמטות, אבל מי שקורא לסרבנות במשך חודשים ארוכים וזה מגיע לכלי תקשורת בעולם וזה מחליש את העם, זה בסדר, זה אני רוצה. כמה צבוע אפשר להיות? אבל בואו נמשיך. אתם רוצים לחשוף את צביעותכם בפרהסיה? בעיה שלכם, אני ממשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לכם אגב. לענייננו הארגונים האלה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לענייננו. סליחה, חשבתי שאתה מדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה שנייה. אתה עונה לי אתה בקריאה שלישית. אתה בקריאה שלישית, צא החוצה בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא עניתי לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא תלעג לי פה. צא החוצה בבקשה. פנטומימה תעשה בבית, לא פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ממש פוחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנטומימה בבית, לא פה. צא החוצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין בעיה, אני אתבייש עם עצמי. לענייננו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תזכור שאחים לנשק עשו יותר ממך ב-7 באוקטובר. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> מה, אתה תומך סרבנות? << אורח >> יעל זרח: << אורח >> למה אתה עונה לו? הוא חבר כנסת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נמשיך. ב-7 באוקטובר, ותמיד אני מספר את הסיפור הזה ואני אספר את זה כאן בוועדה, אתם זוכרים פה את הימים הכואבים ונשאר עוד חטוף אחד ואנחנו לא נשקוט עד שגם הוא יחזור, אבל מה זה עשה לחברה הישראלית? מה זה עשה לחברה כל החטופים? כל האבל? כל העצב? אז קצת נדבר על זק"א. 'שורה', מי היה ב'שורה'? כשאתם מדברים על אוכלוסייה שלמה, מי היה ב'שורה' ולקח כמה גרגירי חול ונתן לזה, סליחה שאני אומר את זה, פנים ואִפשר הלוויה? ואִפשר להחזיק ארון? אני הייתי בהלוויות האלה, ארון ששקל כלום ושום דבר, אבל היה ארון ולמשפחה הייתה נחמה. מי נתן את הנחמה הזו? הרב שלי היה שבעה חודשים ב'שורה'. הרב שלי הוא לא אותו רב, הוא לא מחייך יותר, הוא לא צוחק יותר. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> והוא גם לא לוחם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההערה הזו לא במקום והוא כן לוחם כי הרב הזה לפני שבועיים הגיע לקידוש עם אמ-16 כי הוא ביהודה ושומרון והיה בשבת. אז הרב הזה הוא חרדי וזה כל מה שקורה עכשיו וזה מה שאנחנו עושים בוועדה הזו, לכן אני אומר, הדיון הוא על הארגונים, דיברנו על זק"א, דיברנו על לוחמי אש, אתם זוכרים מה הם עשו בצפון? מה הם עשו בדרום? מה הם עשו בכל מקום? אז קצת כבוד. לכן כשרציתי לצרף אותם לחוק זה בדיוק בגלל זה, זאת הייתה הנקודה. אבל מה קורה בוועדה הזו? כל אחד בא מתוך פוזיציה, כל אחד עם הכותרת הזו שהוא רוצה, עם הציוץ הזה, עם ההסרטה, ואז אתה מדבר פה על לקדם חוק, כי הצבא באמת צריך חיילים והחרדים באמת רוצים, ואני זה שמדבר עם רבנים, ומה יעשו פה? אחים לנשק, אחים לנשק, ואז יגידו: מה פתאום, החרדי לא מתגייס, אבל האחים לנשק שהולך ל'60 דקות' ומטנף על המדינה שלנו, זה בסדר. כמה צבוע אפשר להיות בוועדה הזו? כמה צבוע? אז אחים לנשק אצלי לא מדברים וזק"א אצלי הם גיבורים ולוחמי האש הם אנשים עצומים ולצבא אני סוגד, וכאשר אני עושה חוק מה שאני עושה, אני לוקח את האוכלוסייה החרדית ואומר לה כמדינה: אני צריך אתכם ולמעשה אני משדרג אתכם, כי ללבוש את המדים האלה זה הכבוד הכי גדול, זו חובה שהיא זכות ענקית במדינת ישראל. זה מה שעושים בוועדה הזו, למי שעדיין לא מבין, אבל עושים את זה בהדרגה, עושים את זה באבולוציה ולא ברבולוציה. כי מה אתם רוצים, הפגנות? לא הספיק לכם? אתם רוצים אנשים פה ברחובות? אתם רוצים לראות בתי כלא מלאים באחים? מספיק עם זה. אז עושים את זה בצורה חכמה ויפה והכיסא הזה הוא לא מעל הכול, עם ישראל הוא מעל הכול, אחדות העם זה מעל הכול. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> כל העם איתך, בועז, כל הלוחמים איתך. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אפשר להמשיך את הקו שלך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, אתה רצית לדבר. רם לא מסכים איתי ולרם יש זכות דיבור. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אפשר להמשיך את הקו שלך לגבי הנושא הזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, רם חברי בזכות דיבור. הוא לא חושב כמוני ואני מכבד אותו. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לי זכויות גם בתור חבר כנסת, לא רק בגלל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, גם בתור אחד שישב על הכיסא הזה. אתה הבאת את החוק המקורי? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משתמט אחד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא ניהל עליו שמונה או עשר ישיבות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לפני ה-7 ב אוקטובר היה עולם אחר. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> לפני ה-7 באוקטובר גם הארגונים האלה, כבר היינו גוף אזרחי ביטחוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי עכשיו מדבר? << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> זק"א, אבל לא בזכות דיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לחברי שהיה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, נזכיר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ראשית אני אתחיל, כמו שאני אתחיל כל פעם שתהיה לי זכות דיבור ואני אגיד, לא תצליחו לרבע את המעגל, יש חוק גיוס, כולם צריכים להתגייס בני 18, ואת אותם אלה שנחליט שהם מילואים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה נשמע לי מוכר, אמרת את זה פעם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> נכון, ואני אגיד את זה כל פעם מחדש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא הערה לסעיף. הוא בסעיף אחר, הוא בחוק אחר, זה לא הערה לסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לו, הוא חבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בטח שאני אתן לו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הדבר השני, הצבא יודע היום לקחת אנשים ולשלוח אותם לשירות אזרחי ביטחוני או אזרחי בכלל ועושה את זה מצוין ועושה את זה מכלל המתגייסים והוא יכול לעשות את זה גם מכל אלה שיגיעו. יגיעו ה-5,800, 6,000, לא יודע כמה שקבעתם ביעדים, אם הם יראו מישהו שלא מתאים ללוחמה ולא מתאים לשום דבר או מתאים לשירות ביטחוני, הם ישלחו אותו לשירות ביטחוני, זה לא יכול להיות חלק מהיעדים. אני חושב, אדוני היושב ראש, שהחוק הזה נכתב ממש בגאוניות. אני מוריד את הכובע למי שכתב אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה כתבת אותו. הראשון או השני? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה מישהו מש"ס, חבר כנסת לשעבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הראשון או השני? הוא שאל אותך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלך או התיקון? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> והראשון מה? הראשון לא היה טוב? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה שלו. אז המספרים הקטנים יותר? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רבותיי, אתם יכולים להמשיך לגחך את עצמכם בעיני הציבור - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל זה הכול נכון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> - - ולדבר היום כמו לפני ה-7 באוקטובר. זה לא יעזור לכם, היה חוק פעם ויש חוק עכשיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, אין מקום להשוואה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זו תקופה אחרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רם, בגלל זה יש גם שינוי בחוק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לכם להפסיק עם זה, לא לצעוק למה הערבים לא מתגייסים ולא להגיד מה עם החוק הקודם, זה לא מוסיף לכבודכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולכן יש שינוי. דווקא בגלל מה שאתה אומר יש שינוי בין החוק הקודם לחוק הזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ולכן אני אומר שהחוק הזה נכתב בגאוניות, הגאוניות שבה הוא נכתב, אנשים שכתבו אותו, הם כתבו אותו ככה שאף אחד לא יתגייס. הם כתבו אותו בצורה כזאת שהזמן יעבור והתהליכים יעברו ואף אחד לא יתגייס. אני חושב שכל הסיפור הזה של השירות הלאומי, 10% שירות לאומי אזרחי, אני מצטרף בעניין הזה לחבר הכנסת אדלשטיין, נכנס על מנת לצאת. והנה, עשינו דיון, ואללה, הוועדה שמעה את ההערות, היא שקלה בכובד ראש והיא החליטה לשנות את החוק, הנה, בית משפט עליון, שים לב, יש כאן דיון רציני, אפילו שינינו את החוק. זה לא יעזור לכם, ברור לגמרי שלא יהיו 10% לשירות לאומי. מי שיחליט על שירות לאומי זה הצבא על כלל מתגייסיו ולא דווקא מהאוכלוסייה הזאת, ומכלל מתגייסיו זה לא 10%, זה פסיקי אחוזים, ואם צריך 400 הוא ייקח 400 ואם צריך 600 הוא ייקח 600, זה הוא יחליט. זה לא מהציבור הזה, ואתם שמתם את זה שם על מנת להוציא את זה. זה הסיפור של כל החוק הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה, איזה תחכום אתה מייחס לנו. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אנחנו לא דיברנו, אנחנו פה מהבוקר, מארגונים. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אני מתנדבת באיחוד הצלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא מייצגת את איחוד הצלה, את מתנדבת באיחוד הצלה. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אני לא מייצגת, אני מתנדבת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> באחד הדיונים אני נתתי לך לדבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני היושב ראש, יש פה גם את זק"א. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל יש לי גם בעיה של זמנים. << אורח >> אלון קמינר: << אורח >> אני אגיד במשפט אחד, אני חושב, תסלחו לי שאני ענייני ומשעמם עם עובדות - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כמה חברים בארגון שלו? כל אחד או אחת שיענו כמה אנשים בארגון שלהם. יש לי יותר נכדים ונכדות מ - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה בחור, לתת כבוד לבחור שהגיע לפה, יש פה לוחם, הוא כבר דיבר פעם אחת ואני רוצה לשמוע אותו שוב. לא להפריע. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> לא יאומן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה לא יאומן? << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> לא יאומן שהוא מזלזל בלוחם פצוע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא דיבר אלייך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא זלזל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תעשי את ההקשר הזה. את יושבת כל הזמן כמו במאית, מחלקת הוראות לכל מיני אנשים פה. כמו במאית של סרט. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אתם צריכים לנשק את רגלי האם הזאת, לנשק את רגלי האם השכולה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תגידי לי, אל תטיפי מוסר. << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >> אתם לא מקשיבים, זה עובר לידכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תתביישי לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מישהו פה דיבר על אם שכולה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מישהו דיבר עליהם? תשאלי אותו שיושב לידך אם דיברתי עליו. תתביישי לך, מחרחרת ריב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גב', לא להפריע. אני גם רוצה לתת לך לדבר, אבל לא להפריע. << אורח >> אלון קמינר: << אורח >> אני מתנצל אם זה יוצר סערה, אני אגיד שתי מילים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא יצרת שום סערה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואתה תמיד מוזמן לכאן לדבר. << אורח >> אלון קמינר: << אורח >> אני אגיד דבר אחד, וסלחו לי שאני ענייני מה שנקרא. בשביל שהדבר ימשיך ויתפוס מים לאורך זמן, בהנחה שהזמנים משתנים והם לא כל הזמן יהיו כמו שהם, אנחנו צריכים להציע מבחן, והמבחן גם כשלעצמו יעמוד להשתנות עם הזמן. תחת ההנחה שלצה"ל יש משימות, יש משימה כללית ואז יש תתי משימות, תתי משימות, תתי משימות, עד שיש ממש חיילים שהוא מקצה למקומות. היה וכל אחד מהארגונים נמצאים תחת המשימות של צה"ל שהוא מקצה להם חיילים, הארגון הזה צריך להיחשב כי הוא באמת מפנה חיילים. היה והארגון הזה לא תחת המשימות של צה"ל, הארגון לעניין החוק הזה ולעניין מכסות לא יכול להיחשב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << אורח >> אלון קמינר: << אורח >> ובגלל זה אני מסכים עם זה שכרגע הם בחוץ. היה ומחר יבוא שר ביטחון חדש ויגיד: יודעים מה, לוחמי האש הם חלק ממשימות צה"ל, שייכנסו לצורכי היעדים האלה. אבל כרגע בגלל שזו לא משימה של צה"ל אז זה לא צריך להיות חלק מה-10%, עם כל הכבוד וכולם יודעים שיש כבוד אדיר, וזה המבחן שאני מציע, חלק מהמשימות של צה"ל שייחשב, לא חלק מהמשימות של צה"ל, במקום אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, זה מה שאמור להיות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה. איחוד הצלה. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> אני מתנדבת באיחוד הצלה, אני לא מייצגת את הארגון. אני מחדדת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה ארגונים קודם. זק"א. אגב מזכירים לי פה שב-17:30 יש דיון נוסף, כך שכל מי שלא דיבר ידבר. כולכם תדברו, לא לדאוג. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> שלום ותודה ליושב ראש על האפשרות קצת להציג את זק"א, כי לדעתי מי שקיבל את ההחלטה לפסול את זק"א מאפשרות של שירות אזרחי ביטחוני, מה שהיה לו עד עכשיו ולא מומש, דווקא עכשיו לא נותנים לנו את האפשרות. אם אני מסתכל מה-7 באוקטובר, אני מדבר על המתנדבים שגרים בדרום, לחמו יחד עם כל האזרחים מול מחבלים בהצלת חיים ובמקומות מסוימים חטפו חללים. אנחנו יודעים לומר היום שיש מקומות שלא הגענו, למחרת לא היה שם את החלל, חטפו אותו לעזה. אז כן היינו בשטח. אני ממוצאי שבת, שעה וחצי אחרי שבת הייתי בשדרות, בכביש עוטף שדרות, חלק מהאנשים שלנו היו בנובה, הייתה שם עדיין לחימה, ובקיבוצים. אנחנו לא היינו תחת אש? עמותת זק"א היא עמותה יחידה שיודעת לעבוד בשגרה ובחירום גם עם המשטרה וגם עם הצבא. הוכרזנו כגוף עזר לשעת חירום ב-2003 על ידי שר הביטחון, הוכרזנו כגוף הצלה לשעת חירום על ידי השר דאז לביטחון פנים, היום זה ביטחון לאומי של השר בן גביר. אז במקום שרק המשטרה פעלה ידענו לפעול מכוח החוק ובמקום של הצבא ידענו לפעול מכוח החוק יחד עם הצבא. הדפנו את המתנדבים שלנו להגיע רק למחרת ולעוד יום ולעוד יום. זק"א לא צריך להוכיח האם הציבור החרדי, המגזר החרדי, משרת. הוא עושה את זה יום יום, הוא לא חיכה, לא לחוק ולא לכלום, אבל אני רוצה לספר, ברשותכם, יושב ראש הוועדה, מה אני עשיתי כמנכ"ל הארגון לפני ה-7 באוקטובר, בגלל שאני מכיר את הזכויות שיש לי ואני רוצה לנצל אותן, אני רוצה למצות אותן. באחת הפגישות שלי עם אלוף פיקוד העורף הקודם שאלתי אותו: מה יקרה אם אני מגייס עכשיו 100 חרדים בשירות אזרחי ביטחוני והדבר הנוסף היחיד שאני נותן להם בהכשרה זה נהגי תובלה, רישיון ג', פשוט? הוא פתח עליי זוג עיניים והוא אומר לי: המשמעות שאתה נותן את החיילים שלי לצבא והחבר'ה שלך יספקו את שרשרת המזון למדינת ישראל מתוקף תפקידי כפיקוד העורף. רבותיי, אתם שוכחים משהו, החזית היום היא העורף. יש שני מתארי אסון שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם, התקפת טילים רבתית, ואנחנו חווים אותה בשנתיים האחרונות, ורעידת אדמה שאמורה להיות פעם ב-100 שנה ועברנו כבר את הזמן. אני לא יודע אם זה חוק או לא, להעביר קורס את כל כיתות י"ב במדינת ישראל, קורס בפיקוד העורף, מחלץ 02, מפני שדה פקטו בשטח כשיש אירועים כאלה גדולים בעולם, מי המחלצים? האזרחים. 95% מהניצולים ניצלו על ידי האזרחים, רק 5% מהניצולים ניצלים על ידי כוחות החילוץ הרשמיים. זה לא קיים, זה לא עובד, זה לא נמצא. יש לנו תוכניות עבודה מה לעשות איתם שנתיים, להביא עתודות כוח אדם במסות לתומך לחימה, לא תומך לחימה. יש לנו הרבה מה לתת, לא שמעו אותנו והחליטו שאנחנו לא נהיה בשירות האזרחי ביטחוני וחבל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לכן מאוד לא רציתי לפסול את זק"א. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אני רק רוצה לומר שאין החלטה שהם לא בשירות, הם לא נכללים ביעדי הגיוס, זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נציג זק"א, דובי, אף אחד לא רוצה לפסול את זק"א, יש רק את העניין הזה של נכללים ביעדים או לא, כי עם כל הכבוד אתם לא בסד"כ של צה"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, צריך לתת אחרי זה לאימהות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ניתן ועוד איך. הישיבה נעולה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:17. << סיום >>