פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 766 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025, של ח"כ ארז מלול << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר קארין אלהרר יואב סגלוביץ' חברי הכנסת: לימור סון הר מלך מוזמנים: גבריאלה פיסמן – מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים יפעת רווה – עו"ד, משרד המשפטים אביבית ברקאי אהרונוף – עו"ד, משרד המשפטים רותם רייבי – המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים ישי שרון – מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית נתנאל לגאמי – המשנה לסניגורית הארצית, הסניגוריה הציבורית נצ"מ גלעד בהט – רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ דנה צרנובלסקי – רמ"ד ראיות מדעיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי קרן אבירם – ייעוץ משפטי למשפט בל"מ, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ יובל רביבו – רמ"ד נוער, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק תמר טופז שם טוב – קצין ייעוץ וחקיקה, מדור נוער, המשרד לביטחון לאומי עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות דוד בבלי – יועץ השר לביטחון לאומי מיכה כץ – מחאת הלומי הקרב איציק סעידיאן – מחאת הלומי הקרב עומר אמסלם – מחאת הלומי הקרב ייעוץ משפטי: אפרת חקק נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025, של ח"כ ארז מלול << הצח >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, בגדול, את ההקראה כבר סיימנו. הוצג נוסח כדי שהח"כים יידעו על מה הם מצביעים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הגשנו הסתייגויות. אנחנו מצטרפים להסתייגויות של מפלגת העבודה, והוספנו את שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה. כמו שאמרתי לך, יואב, קיבלתי את ההסתייגות שלך בנוגע לתחולת החוק לשנה. עשינו הצבעות על ההסתייגויות, לא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הגשנו הסתייגויות חדשות, ויש עוד 500 הסתייגויות של מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם רוצים לנמק אותן עכשיו? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נתחיל בשמחה בנימוקים של 850 הסתייגויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה, חברים. החוק של הסניגור בחקירה – אני לא אתחיל עם הנמקת הסתייגויות. החוק חשוב ביותר לטובת זכויות קטינים ולטובת זכויות אנשים עם מוגבלויות. ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה בעניינה כבר נומקו והוצבעו, אבל עכשיו הם רוצים לעשות פיליבסטר. את ההצבעה עצמה נעשה במועד אחר. המשטרה, בבקשה, היו דברים שביקשתם לומר בדיון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> גלעד, בנוסח שנמצא בפניכם יש כמה תיקונים קטנים שהיו מהדיון האחרון. עוד דבר, יש שם תיקון לסעיף 23א (א)(1). אני מבינה שהיה איזשהו חוסר הבנה, ואנחנו נשארים עם הנוסח שהיה במקור, והיה גם בדיון הקודם. רואים אותו באתר, בלי עקוב אחר שינויים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> התיקון המהותי היחיד שבאמת ניסחנו מחדש לפי ההכרעות שהיו בדיון האחרון, הוא תיקון לסעיף 17 לחוק חקירת חשודים, ואני אקרא את הנוסח. אנחנו בעמ' 13, בתיקון לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים). בסעיף 17, אחרי סעיף קטן (א), יבוא: א(1(1): על אף האמור בסעיף קטן (א), החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי, לפי סעיפים 7 ו-11, תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, שמתנהלת בתחנת משטרה או במקום אחר בהתאם לסעיף 3 לחוק זה. אם החשוד הוא קטין או אדם עם מוגבלות, החשוד בעבירה המנויה בתוספת השנייה לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), שנחקר ללא נוכחות עורך דין. זה בעצם הכלל שאומר שעל אף מה שאמור בחוק חקירת חשודים, כן תהיה חובה לתעד חקירות של חשוד, של קטין או של אדם עם מוגבלויות. אם לפי החוק שלנו הייתה יכולה להיות חובה לנוכחות סניגור, אבל אותה חקירה הוחרגה בגלל סוג העבירות או כן תהיה חובה לתעד את החקירה בתיעוד חזותי או קולי, במקרים מסוימים. לכלל הזה יש שני חריגים: חריג ראשון זה חקירות שכבר היום יש עליהן פיקוח או בקרה של משרד המשפטים ושל השב"כ בצורה אחרת. גם היום יש פיקוח ובקרה בצורה אחרת, ולכן לא תהיה חובה לתעד בתיעוד חזותי. זה יהיה א', ומה שאמרנו בדיון הקודם – חקירות במתקני שב"כ. ככה אנחנו נגדיר את זה. בנוסף, היושב-ראש ביקש לקבוע שאם השר יתקין תקנות על עבירות אחרות, לביצוע מנגנון פיקוח ובקרה חלופי, בעתיד, גם על החקירות האלה לא תהיה חובת תיעוד חזותי. אלה שני החריגים. אני אקריא את זה: (2) על אף האמור בפסקה 1, לא תחול חובה לתעד חקירה כאמור באותה פסקה, שמפוקחת על ידי מערך הפיקוח והבקרה של משרד המשפטים, ואשר עליה מדווח שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב) – היושב-ראש צריך להחליט אם זה יהיה בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, או פשוט שר המשפטים – באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין פיקוח ובקרה של חקירת חשוד בעבירת ביטחון, כאמור בפסקה 1. הותקנו תקנות כאמור, לא תחול החובה לתעד חקירה של חשוד בעבירות ביטחון, כאמור בפסקה 1. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו אומרים מה המצב כשאין תקנות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> תהיה חובת תיעוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לדעתי, פה אפילו לא בהתייעצות אלא בהסכמה, כי אלה תקנות על הדרך שבה המשטרה תצטרך לפעול. אי-אפשר לעשות את זה בהתייעצות ולהנחית את זה על המשטרה. זה חייב להיות בהסכמת הבל"מ. איך דברים יעבדו בתחנות משטרה – אני לא יכול לעשות את זה עליהם בהנחתה מלמעלה. אני יכול, אני לא רוצה. סליחה, אני חוזר בי – אני יכול, אך אני לא רוצה. << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> אני רק מעירה שיש לנו תיקוני נוסח קלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני גם רוצה להתייחס, יש לי הסתייגות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואי נשמע את המשטרה, או שאת צריכה לצאת? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אני חייבת לצאת, יש לנו את הוועדה לביקורת המדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגשתם הסתייגות או שאת רוצה לנמק בעל פה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לנמק בעל פה. ההחרגה בסוגיית המסתננים – ביקשנו להחריג כאלה ואחרים, אחד מהם זה מסתננים. הייתה שם הבחנה שאמרה שאם יש איזושהי עבירה נוספת של המסתנן, כן ייכנס פרקליט לתוך החקירה. אני רוצה לומר שבעיניי זה אסון. אני חושבת שכל מה שקשור בשב"חים שהם ישות אויב, הדבר הזה צריך להתנהל ללא פרקליט. כמו שכל השאר הוחרגו, על בסיס אותן טענות שאחרים הוחרגו, גם בדבר הזה זה משהו שאנחנו נדרוש ונתנגד לו בכל הכלים שעומדים לרשותנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני רק אגיד לך שדווקא הדוגמה שאת נותנת היא בדיוק מה שכתוב בחוק. אני לא יודע למה את מתנגדת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אני לא מדברת על שב"ח. אני מדברת על שב"ח שביצע עוד עבירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסביר. גם לגבי מסתנן שביצע עוד עבירה, יחול אותו כלל. כלומר, הכלל שכתוב לגבי מסתנן, הכלל שכתוב לגבי עבירה לפי חוק ארגוני פשיעה, הכלל שכתוב לפי חוק המאבק בטרור – כל הדברים חל עליהם בדיוק אותו כלל גם על השב"ח. העבירות הללו עצמן הן ללא סניגור, ואם אדם עובר עבירה נוספת שעונשה זהה או נמוך לעבירה שעליה אנחנו מדברים, היא נכללת בתוכה. אם יש עבירה שעונשה חמור יותר, אז לא. את לא חייבת להסכים, אבל זאת הצעת חוק ממשלתית של משרד המשפטים, ועמדת השר בנושא תכף תושג. אני מסביר כדי שגם הציבור יבין על מה מדובר. שב"ח – לא מדובר רק על מסתננים מיהודה ושומרון או על אנשים שמגיעים מיהודה ושומרון. שב"ח זה גם תייר שנגמרה לו הוויזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אנחנו יודעים. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> זה לא נכון, כי יש הבחנה בחוק בין שני הדברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 12(א)(1) זה מי ששוהה בישראל שלא כדין. זה הסעיף שכתוב היום בחוק. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אפשר לא לקחת את הסעיף הזה. יש סעיף שמדבר רק על מי שנכנס מהאזור, וזה לא תייר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם כשיש עבירה נוספת חמורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסיבה בכל מקרה לכל אחת מהעילות, היא שהצורך בסניגור בחקירה הוא לא כדי לפנק את העבריין. זאת לא מטרת החוק. אין לי מטרה לפנק, לא טרוריסטים, לא מסתננים וגם לא עבריינים אחרים. זה לא האירוע, אלא החשש מהרשעות שווא. זה החשש שלי, הרשעות שווא. לא בעבירת השב"ח. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לימור, תני לי לענות לך ברצף, ואחר כך תגידי מה שאת רוצה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא גם נכנס לא כחוק למדינת ישראל מישות אויב, וגם ביצע עבירה חמורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לימור, לימור, לימור. כשאנחנו מדברים על קטין או בעל מוגבלות, החשש שבו דנו במסגרת הצעת החוק הזאת, הוא מזיהוי שווא. לכן פטרתי את הצורך בסניגור בעבירת השב"ח, כי אני יודע שהוא שוהה שלא כחוק. עם זה אין בעיה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם זה לא ממש ברור, מה זה בעל מוגבלויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל החוק עוסק רק בזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי שנכנס ב-7 באוקטובר על כיסא גלגלים, הוא בעל מוגבלויות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי שנכנס ב-7 באוקטובר לא זכאי לסניגור בחקירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדברים על שכלית ונפשית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי שנכנס ב-7 באוקטובר לא זכאי לסניגור בחקירה. מי שנכנס ב-7 באוקטובר, בשום מקרה לא יהיה זכאי לסניגור בחקירה, כי העבירה שהוא עשה היא עבירה עם מאסר עולם, וכל העבירות נבלעות בתוכה. או מוות. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> אני לא יודע למה אתה צועק, חבר הכנסת, אבל אתה מטעה אותה. אתה מטעה את חברת הכנסת כי גם בגבוה אתה יכול להרשיע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דוד, אצלנו מדברים בתור. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> נתת להם לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אצלנו מדברים בתור. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> פשוט כי אתה לא אוהב את מה שאני אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דוד, לא. דוד, עם כל הכבוד, יש לי המון כבוד אליך ואתה יודע. אני לא אתן לך להתנהג ככה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לחברי הכנסת הוא לא נותן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אתן לך להתנהג ככה בוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ליועץ השר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא תתפרץ ואתה לא תדבר לא בתורך. אם אתה תרצה לדבר, אני אתן לך כמו שנתתי לך בדיונים אחרים. אתה לא תתפרץ ולא תדבר לא בתורך. סליחה, דוד, לא רק שאתה מתפרץ, אלא כשאני עונה לך, אתה לא מקשיב. אני אומר שוב, התכלית של החוק היא מניעת הרשעות שווא. הסכנה שירשיעו בהרשעת שווא קטין בעל מוגבלות, שנכנס לישראל – לא בעבירת השב"ח. אני לא חושש מהרשעות שווא בעבירות השב"ח – אלא שהוא עבר במקום ויחקרו אותו על משהו שהוא לא קשור אליו בכלל ולא עשה, וכתוצאה מזה העבריין האמיתי יסתובב חופשי, כי לבן אדם, מעבר להיותו קטין ובעל מוגבלות, מן הסתם יש לו גם קשיי שפה – הוא לא דובר עברית, בטח לא עברית כשפת אם – וכתוצאה מזה, העבריין האמיתי לא ייתפס, זה החשש שבשבילו אנחנו נמצאים. החשש מהודאות שווא ומהרשעות שווא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואתה חושב שהמשטרה לא מסוגלת לעשות את זה. אני חושבת שבמקרים האלה המשטרה יודעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עמדתך לגיטימית. בבקשה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> הוועדה עסקה בקטינים ובאנשים עם מוגבלויות, כלומר, הוועדה עסקה בכלל האוכלוסיות וחשש להרשעות שווא קיים בכל האוכלוסיות. לצורך הפיילוט, לצורך החקיקה הראשונית – בכל זאת, זאת חקיקה מאוד מאוד מהפכנית – נבחרו בסופו של דבר אוכלוסיות של אנשים עם מוגבלויות ושל קטינים, גם על סמך מחקרים ומתוך הנחה שאלו האוכלוסיות שהכי מועדות להרשעות שווא ולהודאות שווא. בעניין הזה אין הבדל בין שב"ח לבין אזרח ישראלי לבין כל לאום וכל אדם שהוא קטין ואדם עם מוגבלות. החשש הזה קיים לגביו. יש החרגה בחוק של עבירות, ומוחרגים השב"חים כי החוק הזה מתחיל יותר מקטן, אבל לא מחריגים לפי סוגי אוכלוסיות במובן של החרגת מישהו בגלל הזהות שלו. אם הוא עשה עבירה שלא נכללת בתוספת או שהיא לא מוחרגת, כמו עבירות יותר חמורות, שם מתקיים אותו חשש להרשעת שווא, כמו שאדוני אמר. נשאלתי בפעם הקודמת ואני אומר שזאת גם העמדה של שר המשפטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, מדובר בהצעת חוק ממשלתית, ולא סתם ממשלתית אלא של משרד המשפטים, והנושא הזה גם נכון לגופו. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> אני אשמח לדבר מטעם המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבין איך האינטרס של מדינת ישראל יקבל מענה בכך שאנחנו נקבל הודאת שווא מקטין שהוא שב"ח, בעבירה אחרת שאיננה קשורה להיותו שב"ח או טרוריסט. אם הוא טרוריסט, בכל מקרה, בעבירות הכי חמורות, אין איתם בעיה; אם זה מסתנן, עבירה של חמש שנים, אין בעיה. לא יימנע מלחקור. כן יימנע מלקחת שב"ח ולחקור אותו על עבירות קשות וחמורות ללא הקפדה שלא יהיו הודאות שווא. בשביל זה נועד החוק. אפשר לכפור בכל הרעיון של הצעת החוק, ולימור שאלה אם אפשר לסמוך על המשטרה. יכול להיות, זאת עמדת המשטרה, אבל מה לעשות שהוחלט בוועדת השרים שהממשלה אומנם תציג את עמדתה החולקת, אבל בסופו של דבר אנחנו מתקדמים עם הצעת החוק הממשלתית. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> זאת לא החלטת הממשלה. החלטת הממשלה אמרה שאם יש ויכוחים, זה יחזור לוועדת שרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, ויעלה את זה שר המשפטים לוועדת השרים. הכול בסדר. כרגע אנחנו פועלים לפי הכללים שאנחנו מתנהלים איתם בכנסת. המשטרה, בבקשה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> קודם כול, אני אתייחס למה שאמרה חברת הכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזוב. אני מציע, תתייחס לדברים שלא הספקת להתייחס אליהם בדיונים הקודמים. ההסתייגות הזאת מובנת. גם דיברו עליה במשטרה, וגם דיבר עליה נציג השר. בוא תתייחס לתוכן המקצועי שדיברת עליו. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני רוצה להתייחס לתוכן המקצועי, אבל חשוב להגיד שאותם נימוקים גם בעבירת טרור חלים, כלומר, גם בעבירת טרור אפשר להגיד בדיוק אותו דבר, שמי שחשוד בעבירת טרור יכול לתת הודאת שווא בדיוק מאותה סיבה. עובדה, החרגנו את זה. אנחנו לא מבקשים להחריג אוכלוסייה; אנחנו מבקשים להחריג עבירה מסוימת. התייחסתי לזה מספר פעמים, ואני חושב שחשוב להבין שכשאתה מסתכל על מספר הנחקרים, איפה שצריך – לחתוך. כשיש מספר גדול של נחקרים, נוכל להיערך לזה בצורה יותר נכונה. אני חושב שהעבירה הזאת, היא כשלעצמה, ברור שאם אדם הובא בחשד לעבירת שב"ח, ויש הרבה מאוד חשודים בעניין הזה, שיש להם גם עבירות רכוש, גניבות רכב, התפרצות לדירה ודברים כאלה. הניצול של הקטינים תושבי שטחים קורה, ויש סכנה שהוא גם יורחב לכדי זה שסניגור בחקירה לא יהיה מטעמם אלא מטעם מישהו אחר, שרוצה להוציא את עצמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לזה נתנו כלים אחרים. אתם הצגתם את זה בכל נושא, בכל הדברים. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא, לא, אבל זה לא בארגון פשיעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא נכנס איתך לוויכוח הזה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> זה לא בארגוני פשיעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקשתי ממך לא להתייחס לנושא הזה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני רוצה להגיד את עמדתי, ואפשר לא להסכים איתך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, נתתי לך את זמן הדיבור - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כדי להגיד דברים מסוימים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא. גלעד, בדרך כלל, דיוני הסתייגויות הם בין הח"כים, אחרי שהדיון בוועדה מתנהל אל מול גורמי המקצוע. נימקה ח"כית הסתייגות שלה, תודה ושלום. אתה באירוע אחר. אתה ביקשת לדבר בדיון הקודם, לפני שהיא הציגה את ההסתייגות הזאת. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מבקש, ובגלל זה אני נותן לך את זכות הדיבור, לא בשביל להיכנס לדיון על הנמקת ההסתייגויות. אנא. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בסדר גמור, אני לא מנמק הסתייגויות. קודם כול, חשוב להגיד שהמשטרה, כידוע, התנגדה להצעת החוק הזאת. זה לא חדש. אם מסתכלים על נתוני הפשיעה, שהם לא מעודדים ומראים על עלייה בתחום הפשיעה החמורה, וגם מעורבות של קטינים בעבירות שהן חמורות יחסית וגם בחבורה, ובהתחשב בזה שלמשטרה לא נשארו היום הרבה כלים לחקירה – אחד הכלים האחרונים שנשאר לה הוא כלי החקירה הפרונטלית כדי לחקור פשיעה וגם כדי למנוע אותה. מניעת פשיעה – זה נושא שמתחזק מאוד כשמדובר בקטינים, כי הנחת היסוד היא שהוא קטין נורמטיבי, וצריך להשאיר אותו בתוך המעגל הנורמטיבי. אני חושב שהצעת החוק הזאת תעשה בדיוק את ההפך, כלומר, תמנע מהמשטרה או תקשה יותר על המשטרה להשאיר את הקטינים בתוך המעגל הנורמטיבי. קטינים שעד היום נוכל בצורה טיפולית או בחקירה חכמה להשאיר אותם במעגל נורמטיבי, עכשיו יהיה להם סניגור ובסוף הם ייכנסו הרבה יותר למעגל העבריינים. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. הרעיון של הצעת החוק הממשלתית, על אף שהתנגדנו לו, היה מצומצם הרבה יותר מהצעת החוק הסופית או מהנוסח המעודכן שהוקרא היום. יש הרבה דברים שהורחבו מעבר להצעת החוק ממשלתית המקורית. למשל, המונח חקירה שהורחב בצורה מאוד משמעותית, והרחבת המגבלות הנפשיות. אני מזכיר שעד לפני שני דיונים היינו באיזושהי הוכחה של 40% נכות נפשית ועכשיו זה ירד ל-20%. לא קיבלנו, למרות שביקשנו מספר פעמים וגם היושב-ראש ביקש, לקבל נתונים – מה הכמויות, כמה אנשים יש להם 40% נכות וכמה אנשים יש להם 20% נכות. לא קיבלנו את הנתונים האלה ואנחנו לא יודעים עד עכשיו, למרות שביקשנו, כמה זה מרחיב את פלח האוכלוסייה שיגיע. אני מזכיר, שבעקבות הטראומות האחרונות שחוותה מדינת ישראל, מספר המוגבלים נפשית או מספר המוכרים עלה בצורה משמעותית. לצערי, לא קיבלנו את הנתונים האלה. כמו כן, הורחבה היכולת של סניגור להתנהל בתוך חקירה עצמה. אני מזכיר שהצעת החוק המקורית דיברה על זה שסניגור רושם דברים ומעביר אותם בסוף לחוקר. היום זה לא ככה. היום הוא לא רק רושם ושומר לעצמו, אלא גם מה הסמכות שלו להתנגד ולהעיר הערות הורחבה. בנושא סניגור אחד שמייצג מספר נאשמים – גם הוא לא ניתן לו פתרון עד הסוף, כפי שביקשנו. יש נושאים נוספים, ולמעט החרגה של מספר עבירות, כל ההתנגדויות שלנו לא התקבלו. אני מזכיר שהצענו חלופות, שבעיניי משיגות בדיוק את אותה תועלת עם הרבה פחות נזק. כמו תיעוד מלא של כל חקירות הקטינים, כמו האפשרות לבחון את זה, ולא קיבלנו תשובה. התוצאה הסופית היא שאנחנו נשיג את אותה תוצאה עם הרבה הרבה יותר נזק שייגרם לחקירות הקטינים. כמובן, נגיסה בכלי חקירה מאוד מאוד מרכזי של המשטרה, ולצערי לא נשארו לה הרבה כאלה. גם בו ניתן לנגוס גם עכשיו. שוב, זה מבלי איזשהו איזון נכון וראוי בין הזכויות של החשוד, שצריכות להישמר, לבין זכויות הקורבן. לצערי, אני לא רואה פה אף ארגון של נפגעי עבירה, אף ארגון של נפגעי עבירה. התוצאה תהיה שהרבה מאוד נפגעי עבירה ייפגעו יותר, כי הקטינים שעשו את המעשים האלה, לא ימנעו מהם לעשות מעשים נוספים, וגם לא יבואו על עונשם. אני חושב שאנחנו נראה את התוצאות האלה בהדרגה. אין ספק שיש פה שינוי מהותי מאוד של פרקטיקת החקירה. מהותי מאוד. אין דין חקירה עם עורך דין בתוך חקירה, לחקירה שקיימת היום. זה יחייב שינוי מאוד ממשמעותי, זה יחייב היערכות מאוד ארוכה, ותקציבית – לא ניתן לנו מענה תקציבי לזה לאירוע הזה בכלל, שלא לדבר על הצורך לתעד את כל החקירות, הצורך להוסיף חוקרים ומנגנונים שיאפשרו התנגדות ואותם מנגנוני הכרעה. אלה דברים שיסרבלו מאוד את החקירה, ואגב, ישפיעו באופן ישיר על משך החקירות של הקטינים, ישפיעו על משך המעצרים של הקטינים. נצטרך להשאיר אותם יותר זמן, כי החקירה תהיה פי שלוש או פי ארבע בזמן. את כל התוצאות אנחנו צפויים לראות אחרי שהחוק הזה ייכנס לתוקפו. אני אומר שוב, אפשר לחוקק את החוק הזה ולהגיע לאותן תוצאות עם הרבה פחות נזקים. לצערי הרב, ההסתייגויות והניסיונות של המשטרה להציג פה את הדברים, לא התקבלו ולא קיבלנו מענה להערות שלנו ולבקשות שלנו. אני חושב שהחוק הזה, כשנסיים את הפיילוט שלו, נראה שבחלק גדול מהדברים, לא בכולם, המשטרה בהערות שלה, צדקה. עד כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אין בשתיקה משום הסכמה. אני חושב שהרבה מאוד הערות שנאמרו על ידיכם במהלך הדיונים, קיבלתם באמת פריבילגיה שבדרך כלל לא מקבלים גופים ממשלתיים. ניהלתם פה שיח וחלק מהנקודות שהעליתם, בעיניי רבות מאוד מהן, קיבלו מענה בתהליך החקיקה. בחרת בנאום הסיום שלך – קיבלתם פה מעמד לדבר כמו משרד אל מול משרד, שזה באמת דבר די חריג. אני כיבדתי את זה ודיברתם בהרחבה בדיוני הוועדה. זה לגיטימי, כי זה מה שהחליטה ועדת השרים, למרות שהיה מקום אולי להתעקש אחרת. זה מה שהחליטה ועדת השרים, שתשמיעו את העמדה. אני חושב שבהרבה מאוד נושאים עמדתכם התקבלה. דוגמה שעליה אנחנו דנים – על מה אתה מתווכח איתי? אתה מתווכח איתי, ואמרת את זה בתחילת דבריך, על שב"חים שקיבלתם, וזה לא היה בהצעת החוק המקורית, למיטב זיכרוני. נכון? לא היו שב"חים. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא היו בכלל עבירות שהוחרגו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא היו עבירות שהוחרגו. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא הייתה שום החרגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עבירות הביטחון הוחרגו. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כל מה שמעבר לעבירות ביטחון, זה חדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מה שמעבר לעבירות הביטחון – ארגוני פשיעה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לא הייתה שלילת הזכות. דחיית המפגש לא הייתה. היה רק עיכוב הזכות. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אדוני, בנאום שלי ציינתי את החרגת העבירות. בתחילת הנאום שלי אמרתי שהוחרגו עבירות, וזאת הדוגמה היחידה שאתה נותן עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. מביאים פה עוד כמה דוגמאות, אבל אני אומר שהחרגת עבירות זה אירוע דרמטי מבחינת המספרים שאתם הבאתם, הוא אירוע דרמטי מבחינת היערכות, כולל מענה שנתנו סביב נושא האתיקה לבעיה שהעליתם, של עורך דין שאתם חושדים שהוא מעורב. ארגוני הפשיעה – זה האירוע המרכזי, וטענתם שזה יפגע ביכולת שלכם להיאבק בארגוני פשיעה, קיבלתם את זה בלי ויכוח בכלל. אני חייב לומר, אני לא נוהג לאוורר כמו חבריי את המחלוקות הפנים-קואליציוניות כאן בוועדה, אבל גם בסיכום שעשיתי עם השר שלכם, שאמר לי: רשימת דרישות, הוא קיבל את כל מה שהוא דרש, עד המילה האחרונה. בסוף, בא ואומר: אני רוצה שב"חים גם לא על עבירות שב"ח. בסדר, אני לא אומר שאין בסיס, אני רק אומר שכל מה שהבטחתי לו – השב"ח, כאמור, לא היה בדרישות המקוריות שלו. הוא הוסיף את זה אחר כך, ואמרתי בסדר, כי ראיתי את ההיגיון וראיתי את הטעם. בדיון הקודם היו דיבורים אפילו על עבירות הנלוות לשב"ח, שלא בדיוק כתובות, גם אם הן קצת יותר חמורות. שוב, כשרבים על הכול, מתקשים לקבל ונשאר רק השב"ח. היה שיח, והצעת החוק לא נכנסה לוועדה כפי שהיא יצאה ממנה. בחלק מהדברים, שמתנגדת עקרונית להצעת החוק, ממילא, כל מה שלא קיבלתם הוא רע, כי אתם התנגדתם עקרונית לזה. זה ברור. כל סעיף בהצעת החוק לא טוב, מבחינתכם. לגיטימי. קיבלתם את כל הדרישות, והשר שלכם, כל מה שהוא דיבר איתי, כל מה שהוא סגר איתי, קיבל. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> ממש לא, ממש לא. הייתי שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עבירות נוספות שאינן שב"ח – הנושא הזה עלה לראשונה לפני ישיבה אחת או שתיים. נושא השב"ח כולו לא היה בסיכומים הראשונים. אבל בסדר, אני לא נכנס כרגע לסיבות ולשיקולים. בסופו של דבר, הצעת החוק בעיניי מייצרת הסדר נכון ומאוזן, ותודה על השמעת הדברים. אני סבור שנתנו להם מענה. לעניין המשך סדרי הדיון, קארין, יש פה אורחים שבאו ונשמע אותם בקצרה. במטרה לעשות פיליבסטר על חוק חשוב מאין כמותו הגשתם מאות הסתייגויות כי בא לכם שהחוק לא יאושר. משרתים את האינטרס, כנראה. אני לא יודע, אתם כנראה יד אחת עם השר בן גביר וגם הוא לא רוצה שהחוק יאושר היום. שיתוף הפעולה חוצה המגזרים הזה. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> אתה רוצה ששב"ח שאנס תהיה לו נוכחות סניגור בחקירה. אסיר עוין. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> חשוד, חשוד. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> גם בטרור הם חשודים. אגב, לא נעים לי, תסתכל אפילו בהודעות. אתה אפילו סותר את ההודעות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המשמעות מבחינתי היא שעוד מעט נצא להפסקה, ואחריה אני אתן הודעה על חידוש הישיבה בערך רבע שעה לפני. מבחינתי, הישיבה על ההצבעות על ההסתייגויות והנמקת ההסתייגויות שלכם, שהגשתם פעם נוספת ברגע האחרון, אחרי שכבר הצבענו על ההסתייגויות ודחינו, וגם קיבלנו חלק מההסתייגויות שלכם בנוגע לשנה – גם זה לא ברור לי, איך קורה שאני מקשיב למשטרה, מקשיב לכם, מקשיב לבן גביר ובסוף כולם עושים הכול כדי לסייע למי שלא רוצה שהחוק הזה יעבור. שיהיה בהצלחה. לא ברור לי העניין הזה וההתנהלות הזאת. אנחנו נצא להפסקה ואת ההנמקה תעשו ככל הנראה במקביל לישיבת מח"ש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה ממש, כולך קשב. כל היום אתה מקשיב לנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק כדי שהציבור יבין, צריך להסתכל על הישיבה הקודמת, ואמרנו שזה מה שיקרה. אתה שובר את הכללים בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא שברתי את הכללים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שברת את הכללים, וזאת התוצאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא שברתי את הכללים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נבלה פה את הלילה, אין לנו שום בעיה. ההתנהגות פה בוועדה, הבלתי נסבלת שלך באופן אישי, גרמה לנו בחוק חשוב – יושבים פה חברי כנסת, מקללים ומאיימים על משנה ליועץ המשפטי לממשלה ואתה שותק. מדברים אלינו בצורה – אתה מדבר אלינו ומשתיק אותנו. אז עכשיו נשב בהסתייגויות, ובמהלך ההסתייגויות, אז אתה לא יכול לדבר, אתה תקשיב מה אני חושב עליך בזמן נימוק ההסתייגויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אקשיב לך כמה שתרצה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ואני אדבר בנימוס, לא כמו חבר הכנסת סעדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דבר איך שאתה רוצה. כל מה שאמרתי הוא שישיבת הנמקת ההסתייגויות, יינתן עליה הודעה רבע שעה מראש, והישיבה תתקיים במקביל לישיבת מח"ש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רק מעדכן את הייעוץ המשפטי, שאני חבר בוועדה של מח"ש, ומרגע שזה יהיה במקביל, מקופחת הזכות שלי לשבת בוועדה החסויה. אני מבקש את חוות דעתכם. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. בכל מקרה, נמצאים איתנו מיכה ועומר. אתם רוצים לומר כמה דברים? בבקשה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> קשה לי מאוד. אנחנו יושבים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ואני אשכרה מתבייש כי לנו אין חוק ומשפט. אין לנו אפילו תחילה של חוק ולא סוף של משפט, ולא ההפך. אני מתבייש כי אני אוהב את משטרת ישראל, ואני פה ממחאת הלומי הקרב. מאז תחילת הלחימה, 72 חיילים לקחו את נפשם, ואנחנו פה כדי לעצור את המתאבד הבא. הנושא הזה ממשיך להיות יותר ויותר כאוב ככל שהזמן עובר. הגל שאנחנו נמצאים בו, של הלחימה שלאחר הלחימה, הגל של הטראומה עדיין לא התחיל. אף אחד לא עומד בקצב, בטוח שלא חוק ומשפט וגם לא משטרת ישראל. מצד אחד, הילדים שלנו מגיעים בבטחה ונוסעים בראש מורם כשהם הולכים ברחוב בארץ, במיוחד בירושלים, בגלל העבודה שלכם, ואנחנו מודים לכם על כך, אבל יש פה נושא מאוד מאוד כאוב של הלום קרב, גיבור ישראל שנלחם – אני לא יודע כמה ימים וזה לא רלוונטי, גם אם זה יום אחד – עולה לאוטובוס, והנהג צועק עליו לא לעלות עם הכלב. מתקשרים למשטרה ומפוצצים אותו במכות. לוקחים אותו למעצר. אנחנו חווים טראומה על בסיס של כל דקה, על בסיס שניות. בכל שנייה אני בטראומה, בכל שנייה אני שמח, בכל שנייה אני עצוב, בכל שנייה אני כל דבר. לפני שבועיים הרגשתי את ההתעללות הזאת מול הילדים שלי ומול אשתי. לא יכולתי לשאת את זה שעוד חיילים לוקחים את נפשם, יצאתי מהאוטו והתחלתי לרוץ ברגל כדי לפרוק את כל האדרנלין ואת כל הלחץ שעובר בגוף שלי. בסוף, אחרי שישבו איתי חיילים והרגיעו אותי שוטרים, הגיע אליי שוטר, רצה לקחת אותי לתחנה, רצה לירות עליי טייזר. לקח לי את הנשק ובלי שאני מסתכל שלף לי אותו מהמכנסיים. התעללו בי במשך שבוע, טרטורים הלוך וחזור מתחנת המשטרה. כשאני מגיע לתחנת המשטרה, אני מסתכל על השוטר, אני מזהה את המבט בעיניים ואני אומר לו: אני מתחנן, בבקשה, שמישהו יעזור לי, אני הלום קרב, אני לא יכול לעמוד פה, קשה לי ככה, שמישהו יתייחס אליי, אני פה ככה למעלה משעה, הוא אומר לי: מה זה מעניין אותי? גם אני הלום קרב. איפה היכולת של הבן אדם הזה להתמודד עם הסיטואציה? איך לוקחים את השוטרים האלה שחוו דברים שאנחנו חווים, ועוטפים אותם עם הכלים הנכונים כדי שהם יוכלו לעמוד במשימה שלהם? איפה ההסברה ואיפה ההדרכה לכל שאר השוטרים, איך להתנהג באירועים של הלומי קרב? אחרי חמישה ימים, שלקחו לי את הנשק ושמו אותי הלוך חזור בתוך התחנה, והתעללו בי, איזשהו שוטר ראה מה קורה, בא אליי ואמר: סליחה, אני מצטער שעושים לך ככה. באמת, כואב לי הלב עליך. אני רוצה להגיד לך שאף אחד לא יחזיר לך את הנשק, גם אם יגידו לך שכן. הגישו את זה בתור זה שהיה אירוע אלימות במשטרה, ואם אתה רוצה נשק בחזרה, לך תוציא רישיון מחדש מאגף כלי ירייה. אני לא מכיר אירוע כזה בכל המדינה אי-פעם ובכל העולם, שיכול להיות שהיה אירוע אלימות במשפחה עם נשק, ואנשים לא הגיעו לחקירה. בסוף, בכל פעם שאני בא לדבר עם המשטרה, אומרים לי: אתה כנראה לא זוכר, אתה הלום קרב, אתה מבולבל, אתה עם PTSD. אז כן, כל הדבר שאתם מדברים על עורך דין בחקירות, אוי ואבוי שיהיה הלום קרב שלוקחים אותו לתחנה, ולא נמצא איתו עורך דין מטעם המדינה ומטעם המשטרה להגן עליו. בסופו של דבר, אמרו לי: בוא, היכנס לרכב, ניקח אותך לתחנה, דבר עם איזה קצין. אמרתי לו: למה אתה רוצה לקחת אותי? אתה רוצה להסלים את כל המצב, לירות עליי טייזר ואני אסיים את השבת במעצר? אני לא רוצה להיות במעצר. ככה זה קורה עם הלומי קרב. אנחנו חייבים שיהיה חוק, שיהיה משפט ושתהיה הסברה במשטרה. שמעתי מקרים הזויים על הלומי קרב, שהיו צריכים לפרוק קצת. הלכו לשבת על החוף – הוא יכול להעיד על עצמו, הוא היה על החוף, ואני לא יודע איזו התעללות הוא עבר שם על החוף, רק כי הוא היה צריך אוויר לנשימה. היה צריך אוויר לנשימה. כמו שלא רואים אותנו פה, בחוק ומשפט, וכמו שלא רואים אותנו בכנסת, וכמו שלא רואים את הילדים שלנו באף מקום ולא נותנים להם טיפול, לא רואים אותנו כשזה מגיע לטיפול במשטרה. מגיע לנו שיהיו לנו עורכי דין, שרוצים לדבר איתנו. רוצה לדבר איתנו שוטר? אם הוא לא עבר הסמכה להתעסק עם הלומי קרב, שלא יבוא לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. עומר, בבקשה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני הלום קרב מצוק איתן, לא מחרבות ברזל. קודם כול, שמעתי קצת את הדיון פה, וכואב לי לשמוע שדואגים למחבלים למישהו שילווה אותם בחקירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חלילה וחס. לא דואגים למחבלים. מי שאמר לך את זה, הטעה אותך. << דובר_המשך >> עומר אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. הלומי קרב, אף אחד לא מלווה אותם לשום מקום. אני פונה עכשיו למשטרת ישראל, יש לכם 13 הלומי קרב שהתאבדו. לכם, אם אתם לא יודעים. 13 גיבורים שיצאו למשמרת שלהם. הייתה להם תקרית ומאז הם לא יכלו לשרוד יותר. מתוך 13 האלה, יש לכם גם הלומי קרב, וביחד זה 71 הלומי קרב שהתאבדו מתחילת המלחמה. והגל עוד בדרך. אני מבקש מכם, אתם קצינים, תיקחו את היוזמה הזאת לעשות הדרכה לשוטרים שלכם, איך להתמודד מול הלום קרב. במקום להעלות לו את הטריגר, איך להוריד לו את הטריגר. בתחנת מוריה יודעים לעשות את זה יפה, ואנחנו מתנהלים איתם הכי בכבוד שיש. הם מגיעים אלינו בהכי חברות, כמו שצריך. הם מורידים לנו את הלחץ. ביום-יום שלנו, כשאנחנו רואים שוטרים, אנחנו רואים אותם כטריגר. אתם עם נשק, אנחנו בלי; אתם עם טייזר, אנחנו בלי; אתם על מדים, וזה הטריגר שלנו, המדים. אני מבקש, מתחנן אליכם, תעשו את ההשתדלות הזאת. אני רוצה לדבר על הוועדה שהולכת להיות מחר על הילדים שלנו. יש ועדה על ילדים של הלומי קרב. הילדים שלנו לא זכו לאבא. אבא נכנס לקרב, ומאז אבא כבר לא אבא. חמש דקות משחק ביום זה לא אבא. אבות רגילים יושבים עם הילד שלהם, מוציאים אותו מהגן. אני אספר לכם סיפור על הלום קרב שיש לו ילד בכיתה ב'. במקום לקחת אותו לבית הספר, הוא לקח אותו לגן, מרוב בלבול. אני מבקש, יש ועדה מאוד מאוד חשובה על הילדים שלנו, בואו, תצילו אותם ואותנו. תהיו בוועדה הזאת מחר בשעה 09:30, בוועדה לזכויות הילד אצל קטי שטרית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, חברים. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אם אפשר רק להגיד מילה אחת, בבקשה. נפצעתי במהלך מבצע צוק איתן. חבר הכנסת, אם אפשר, בבקשה, תעלה את נושא פצועי המלחמה לדיון פה, אצלך בוועדה, לדון איך אפשר להביא חוק שייתן מענה לפצועים, לפצועי הנפש, לפצועי הגוף. אלה אנשים שהקריבו את החיים למען המדינה, שיצאו ב-7 באוקטובר להגן על המדינה. בבקשה, תקים ועדה שתדון בשאלה איך אפשר להביא חוק שיגדיל את המענים. אנחנו נמצאים במצוקה קשה מאוד, ויש מעל 70 מתאגדים. אנחנו שומעים בשטח את האנשים שנתקלים בקשיים לחזור לחיים. המון המון אנשים. אנשים, המשפחות שלהם והילדים שלהם נמצאים במצב קשה. בואו נעצור את המצב, לפני שהוא יהיה קיצוני יותר. בבקשה ממך, חבר הכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אנחנו נצא להפסקה, ועל חידוש הישיבה נודיע רבע שעה לפני לטובת הנמקת ההסתייגויות. משרד המשפטים, רציתם להעיר הערה לפני היציאה להפסקה? << אורח >> אביבית ברקאי - אהרונוף: << אורח >> כן, תודה. רק לעניין הפרוטוקול, בגלל הנוסח, אני רוצה להזכיר את מה שנאמר כאן, שלגבי אנשים עם מוגבלות שכלית, הזיהוי תלוי במסמך. כלומר, הם צריכים להציג מסמך כדי לקבל את זכות נוכחות סניגור בחקירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אנחנו יוצאים להפסקה, ועם חידוש הישיבה תישלח הודעה לחברי הכנסת רבע שעה לפני. למיטב הבנתי, זה יהיה דיון הנמקת הסתייגויות והצבעות בנושא שכבר נדון. אנשי המקצוע, כל אחד יעשה כשיקול דעתו, אבל לא נראה לי שנוכחותכם תידרש להמשך. אתם מוזמנים תמיד, שמחים לראות אתכם, אבל אנחנו נסתדר כנראה בלעדיכם. אני אגיד תודה רבה, למרות שעוד יש זמן להצבעה אחרונה. אני אגיד תודה רבה לכל מי שליווה את הליכי החקיקה, גם מהמשטרה, גם מהייעוץ המשפטי לממשלה, גם מהסניגוריה, גם מהארגונים החברתיים השונים שבאו לכאן והחכימו אותנו בסוגי האנשים שזקוקים לחוק החשוב הזה, וכמובן גם לייעוץ המשפטי לוועדה. בסופו של דבר, המוצר המוגמר עדיין לא מוגמר רשמית עד לסיום ההצבעות הטכני, אבל התוצר המוגמר שעומד אל מול עיניכם נותן מענה יסודי לרוב המוחלט של הסוגיות שהועלו בפנינו. כאמור, מדובר בפיילוט ואני מקווה שהפיילוט הזה יצלח, ונראה את המציאות הזאת קורמת עור וגידים. תודה רבה לכולם, ישיבה זו יצאה להפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:24. << סיום >>