פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 382
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 11:35
סדר היום:
<< נושא >> אתגרי העלייה ותרומתה הייחודית של עליית יהודי תימן לעיצוב פני החברה הישראלית << נושא >>
במסגרת יום לציון עליית יהודי תימן והנצחת זכר הנספים בדרכם לארץ ישראל
נכחו:
חברי הוועדה:
יוסף טייב – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
יונתן מישרקי
שר המורשת עמיחי אליהו – משתתף באמצעים מקוונים
מוזמנים:
נורית קורן
–
חכ"ל, כיהנה כיו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן
ד"ר יניב ירוחם מסינגר
–
מנהל אגף תוכניות בחירה ורב תחומיות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
סא"ל הילה הלפרן
–
רמ"ד הפקות, משרד הביטחון
זוהר זעפרני
–
מנהל תרבות, משרד התרבות והספורט
אריאל די פורטו
–
מנהלת רצף שירותי עלייה, הסוכנות היהודית
ד"ר יגאל בן שלום
–
נשיא האגודה לטיפוח החברה ותרבות מורשת יהדות תימן
עדיאל בן שלום
–
מנהל תוכן והרכבים מוזיקליים, האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהדות תימן
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> אתגרי העלייה ותרומתה הייחודית של עליית יהודי תימן לעיצוב פני החברה הישראלית << נושא >>
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת העלייה והקליטה בנושא הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל, להנצחת זכרם של הנרצחים בדרך לישראל, התשפ"ה 2025. חוק ודיון ביוזמתו של חה"כ יונתן משריקי. ועדת העלייה הקליטה והתפוצות נבחרה לציין את היום המיוחד הזה בוועדות הכנסת.
חה"כ משריקי חוקק את החוק לציון היום המיוחד הזה, ואני היה לי את הכבוד לנהל את הדיונים על החוק בוועדת החינוך. החוק אושר בכנסת ב-4 בפברואר. חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל קובע כי בט"ו בכסלו, או ביום ראשון לאחריו אם חל שבת או חג, יתקיים יום זיכרון ממלכתי המחייב פעילויות חינוכיות, הנצחה במשרד המורשת ובמוסדות החינוך.
מטרתו להכיר רשמית בהיסטוריה, המסורת והמורשת של יהדות תימן. להנציח את אלו שנספו בדרך. אני כן רוצה לומר שעליית בני תימן הביאה תרומה עמוקה ורחבה מאוד לחברה הישראלית כולה. הרבה מעבר לסיפור העלייה עצמו המרגש וכל מה שנעשה בדרך ובהגעתם ארצה. העלייה הזאת עיצבה חלק גדול מהמרקם החברתי של החברה הישראלית. בתרבות, בחינוך, בערכים של המדינה. וכל זה בשפה פשוטה, באווירה של שיחה. שמירה על מסורת יהודית עתיקה. יהדות תימן הביאה לארץ מסורת ייחודית שנשמרה במשך דורות. אם זה נוסח התפילה, פיוטים, הלכות, כלים הלכתיים עתיקים מאוד, שמשתמשים בהם עד היום גם פוסקי דורנו. מה שתרם בסוף לעושר התרבותי יהודי של המדינה והעמיק את תחושת הרציפות ההיסטורית בין מה שהיה עוד מבית שני ועד היום.
החיזוק של רוח ההתיישבות שלהם והעבודה, בני תימן, זה לא סוד, שהם השתלבו בעבודות כפיים, בחקלאות, בבנייה, בתעשייה. הם היו מהדוחפים העיקריים של ההתיישבות הצעירה, עם מוסר עבודה שאין שני לו. תרומה בולטת בצה"ל, במערכת הביטחון. מיותר להגיד שהיום הרמטכ"ל אייל זמיר מיוצאי תימן. דור אחרי דור אנחנו רואים שבני העדה התימנית התבלטו ביחידות לוחמות, בתפקידים פיקודיים במוסדות הביטחון של המדינה.
ומוזיקה ותרבות. בסוף אי אפשר לדבר על תרומתה של יהדות תימן בלי המוזיקה מהפיוטים המסורתיים, ועד לאייקונים כמו עופרה חזה, צנעני, בועז שרעבי, ציון גולן, ידידי היקר חיים ישראל, אייל גולן ועוד, שבאו באמת עם צלילים חדשים. אני לא יכול להזכיר את כולם עכשיו. בהחלט תרמו הרבה לחברה הישראלית כולה. בסוף באמת צליל אותנטי שהפך לחלק מהפסקול הישראלי.
חינוך וערכים, שמירה על אחדות בתוך רב תרבותיות. ואני חושב שזה מה שמייחד אותם בסוף, שעליית יהודי תימן היא דוגמה מדהימה לאיך קהילה עם מסורת ייחודית מצליחה להשתלב במדינה חדשה בלי לאבד את הזהות שלה, למרות כל הניסיונות שהיו למחוק את זהותם. מדובר בכוח רב עוצמה שמעשיר את החברה הישראלית כולה.
מטרת החוק בסוף היא לחבר את החברה הישראלית לערכים האלו, לתרבות של קהילת יהודי תימן. הכרה רשמית של מדינת ישראל בתרומתה המשמעותית של יהדות תימן לבניית הארץ, למסירות הנפש של אותם עולים בדרכם לישראל.
מדובר בפעם הראשונה שהכנסת מציינת יום מיוחד. החוק מחייב דיון מיוחד במליאת הכנסת. אני מקווה, היום אמור להיות בצוהריים היום המיוחד. החוק מחייב כנס עיוני של משרד המורשת שיעסוק בעליית יהודי תימן, הנצחת זכר הנספים תוך הדגשה בסוף של דרכי מסורת והמורשת של יהדות תימן. ופעילויות חינוכיות וערכיות במשרד החינוך, ככל שיקבע שר החינוך. כך התבקש בנוסח החוק.
הסיפור של עליית יהודי תימן שהתחילה ב-1881 במבצע שכונה "אעלה בתמר", מונח שלקוח משיר השירים שמשמעותו הבאת גאולה דרך נחישות ואמונה אמיתית – הקבוצה הראשונה שעזבו את בתיהם בתימן במסע רגלי באמת קשה מאוד לעבר ארץ ישראל, מתוך שאיפה עמוקה לקיים מצוות יישוב הארץ ולהתגורר פה בתנאים הקשים שהיו בהתחלה. וגם להתנתק מהתנאים הקשים שהם חיו בהם.
לצערנו, לפי ההערכות מדובר בין 650 ל-900 עולים שנספו במהלך אותו מסע. בשנת 1948 הקהילה התימנית מנתה כ-30,000 איש. בשנת 1947 הייתה עלייה נוספת של כ-4,700 איש. ב-1948 עד 1949 עלו כעוד 5,000. והעלייה הגדולה ב-1949 כ-35,000 יהודים נוספים. אחרי זה בשנות ה-50 היו עוד כ-10,000 יהודים שעלו לארץ. עלייה משמעותית מאוד, שתרמה המון לפסיפס הישראלי. מאנשי מפתח ועד פוליטיקאים.
נמצאת איתנו חברת הכנסת לשעבר קורן, חה"כ משריקי; וחה"כ יואב בן צור, ויצחק הלוי שהיה סגן שרת החינוך בכנסת הקודמת. התרומה האדירה של העלייה התימנית, של כל העליות, אבל העלייה התימנית אני חושב היה לה איזה שהיא ייחודיות ממש מיוחדת. וזו הסיבה שבסוף הרים את הכפפה חה"כ משריקי. ובסוף, נכון, שם את אבן הפינה להביא יום מיוחד כדי שהנושא הזה יצוף.
אני קיבלתי עדכון על אירוע מדהים שהיה אתמול בהשתתפות שר המורשת, השר עמיחי אליהו שנמצא איתנו בזום, נמנע ממנו להגיע. תכף ניתן לו גם את זכות הדיבור. אבל זה רק אבן פינה. וזה בעצם חלק גם מהדברים שאנחנו נדבר. אני חושב שמשרד התרבות והספורט ומשרד החינוך חייבים פה להיכנס לעובי הקורה. ואנחנו נשמע כבר מה נעשה כבר במשרדים האלו, אין לי ספק שדברים נעשים. אבל אנחנו פה בסוף בשביל להעמיק את העשייה הזאת, להרחיב אותה. הן ברמה של הרשויות המקומיות, הן ברמה של מוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
אני חושב שההכרה שילדי ישראל והנוער הצעיר שבסוף יהיה דור המשך של מדינת ישראל, ככל שהוא יכיר יותר על העליות, לא רק עליית תימן, אבל כרגע בזה אנחנו מתעסקים, והם ייחשפו למה עברו, מה הייתה המסורת שהייתה שם, מה התרומה של אותם עולים לישראל, בסוף גם יביא לאותם תלמידים את ההשקפה הנכונה כלפי העולים לישראל בכללותם, אבל גם כלפי עולי תימן כקהילה באמת מאוחדת עם אוצר, אוצר רב, כפי שהדגשנו בתרבות, בחינוך, בהלכה, בתפילה, בפיוטים ודברים שזה לא סוד, דברים שנשמרו מאז בית שני.
באמת, אני שוב מודה לחה"כ משריקי על הצעת החוק הזאת. מודה ליו"ר הוועדה של העלייה והקליטה גלעד קריב שבאמת נתן לי גם את הזכות לנהל את הדיון הזה. חה"כ משריקי, בבקשה כמה מילים. אחרי זה כמובן ניתן לשר וגם לחכ"ל קורן. משרדי הממשלה וכל המוזמנים. ברוכים הבאים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה. יום משמעותי ומרגש במיוחד. אני אחרוג מהמנהג המקובל, למרות שאני מה שנקרא יוזם הדיון הזה, אבל אני יש לי הכרת הטוב עצומה וגדולה ורבה מאוד לשר עמיחי אליהו, היות והחוק הזה חוקק אמנם בישיבה בראשותך, אבל ככה אני אגיד לך תודה עוד מעט. אבל צריך לזכור שבמשרד לא היה לוקח על עצמו את האחריות גם התקציבית, אבל גם את האחריות לאורך כל תהליך החקיקה לא היינו נמצאים פה היום.
לכן אני מבקש לאפשר את רשות הדיבור לפניי לשר עמיחי אליהו, שאתמול ריגש מאות אנשים בכנס הגדול שנערך. אנחנו כמובן נרחיב קצת בתיאור שלו עוד מעט, אבל אני מבקש לאפשר לו את רשות הדיבור, ברשותך מכובדי יושב-הראש.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בבקשה, השר עמיחי אליהו, בבקשה.
<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>
אדוני יושב-הראש, קודם כל אנחנו מחכים לך שתחזור בעזרת השם כמה שיותר מהר לוועדת החינוך. צריכים אותך שם. חברי היקר יונתן משריקי, שבאמת הוא מצטנע, אבל היוזמה הכפולה שלו, זה נפל עלינו זכות גדולה שהייתי באמצע לקרוא את הסיפור של עליית יהודי כנרת עם בית המוטור, הסיפור הגדול שבעלייה המופלאה הזאת של יהודי תימן.
אני אומר לבושתי, גם כאשר למדתי בישיבה בהיסטוריה, גם כשהיינו עמוק עמוק בתוך לימודי המורשת. אני רוצה להזכיר לכולם שהסיפור של עליית יהודי תימן הוא סיפור של עם ישראל.
יש איזה קטע שראיתי הבוקר בכתבים של זלמן שז"ר, אני אקרא לכם את הקטע: "יש שאתה משתקע בהיסטוריה של העם העברי מאז גלה מעל אדמתו, ולפניך תקופות שלכאורה אינן מתאחדות ואינן מתחברות יחד. איברים איברים הם. חיים כל אחד על פי - - - ותנאיו. או מתבלטים בין החיים ובין המוות, כאילו חלקים חלקים של העם אורגים את אריג חייהם, כל אחד בפני עצמו ללא קשר זה לזה וללא קרבה ביניהם.
"ואז נדמה לך כי מהתל בך ההיסטוריון העברי. אין כאן היסטוריה, כשם שאין כאן חיים מיוחדים. כשם שאין כאן סביבה כוללת מאחדת. נִפְזַר העם על פני כל שבילי העולם, פירורים פירורים. ככל פירור מתפרפר בפני עצמו, לא עם ואולי גם עדר איננו. ואז" – אומר זלמן שז"ר – "דע לך כי טועה אתה. ואם חוש ההיסטורי אינו מעמידך על טעותך ואין בו די כוח להעביר אותך על דעתך, בוא הנה. בליל חורבן העם והארץ תבוא, דרך סמטאות של ירושלים העתיקה תרד. למקום הכותל תגיע ותעמוד ואז לא רק תראה בעיניך, אלא תחוש, תממש בכל הווייתך את הנצח האחיד שבעברינו".
הסיפור של עליית יהודי תימן הוא לא הסיפור של עליית יהודי תימן בלבד, אלא הוא הסיפור של כולנו ממש. הוא הסיפור שלי, שהגעתי גם מעירק וגם ממרוקו, וגם מפולניה ולצורך העניין מהונגריה. זה הסיפור של הילדים שלי. הסיפור הזה הוא סיפור של חזון, של השראה של מורשת.
אנחנו חייבים, אני לא יודע כיצד נכשלנו בסיפור הזה שהוא כולו מלא סיפור של ציונות שלא התנתקה מהשורשים שלה מתחילת הדרך. הסיפור, אני מזכיר לכולם שגם הספרדים וגם האשכנזים ב-1881 בעלייה של אעלה בתמר לא הבינו מה זה היהודי הזה התימני שהגיע לפה לארץ, עם המסע הכבד שלו. תחשבו שכמעט יותר משני שליש כנראה נהרגו בדרכים. הגיעו לפה לארץ, הם הגיעו 300 נפשות הצליחו להגיע לפה לירושלים, עיר הקודש. 300 נפשות. תזכרו את הפרופורציות של הביל"ויים שיש עליהם את רחוב ביל"ו בגדרה וכו' וכו'. הביל"ויים היו 15 איש. 50 אנשים קמו באוקראינה, ברוסיה, במה שמוגדר אחר כך ברית המועצות, הגיעו לפה.
התימנים כשהם הגיעו לפה – יהודי תימן, לא התימנים, התימנים שיישארו שם, כן? אנחנו מדברים על יהודי תימן, החות'ים שיישארו שם. יהודי תימן שהגיעו לפה אחרי המסעות מגיעים לפה לארץ ואנחנו בעוונותינו לא קיבלנו אותם. לא קיבלנו אותם ולא הכנסנו אותם לירושלים. אני אומר, לא אני כמובן, אבל הדורות הקודמים לא העריכו את הערך התרבותי ההיסטוריה העצומה שהם הביאו איתם.
עד כדי כך שרבים לא יודעים שבהיסטוריה של יהודי תימן היה סיפור מאוד דומה לסיפור הכוזרי. לפני האסלאם, אתמול דיברתי על זה, הזכרתי את זה גם לקהלני, אביגדור קהלני, גיבור ישראל, וגם לחה"כ משריקי. לפני שנת 600 לספירה הנוצרית בתימן חלה מה שנקרא היה תהליך של גיור המוני. הממלכה הפכה להיות שם באיזה שהוא שלב ממלכה יהודית עד שקם האסלאם ועם מסעות האסלאם שינו את הסיטואציה שם. אבל השורשיות העמוקה של יהודי תימן, העוצמה, העומק, התפיסה האמונית שלהם, החיבור שלהם לשורשים הייתה כל כך מרשימה עד שהמלך שם המקומי קיבל על עצמו את הדת היהודית. קיבל על עצמו תפיסה יהודית.
בתימן, כולל החות'ים כנראה, התחילו לשמור מצוות.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
לא, החות'ים זה שבט שהגיע אחר כך מעירק ממש, אני לא יודע אם זה ב-100 שנים האחרונות או ב-200 שנים האחרונות. אבל זה לא שבט ישן.
<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>
ואז בשלב יותר מאוחר, כשהאסלאם חדר לתימן הוא בעצם החזיר מה שנקרא, המיר את המדינה בכוח חזרה לתרבות האסלאמית. אבל כשאנחנו נשענים על הסיפורים של יהודי תימן אנחנו לא מספרים את הסיפור הספציפי של עדה מסוימת. אנחנו מספרים את הסיפור שלנו. אז אני כמובן מברך את חברי יונתן משריקי וכמובן את כל השותפים בזה.
אני כן מציע, אדוני יושב-הראש, שכשתחזור לוועדת חינוך ואנחנו מחכים לזה מהר, אנחנו גם נתקדם לתהליך של הקמת תאגיד. התאגיד צריך לספר איך למרות הקשיים, איך למרות האתגרים, איך למרות מה שקרה להם בבית המוטור בכנרת, מה שקרה להם ב-1881 בירושלים. והכספים שלקחו מפה ומשם. איך הם הצליחו לשמר את הרוח והניסיונות גם. קראו להם באחד הספרים הערבים היהודים, אלה שיכולים לעבוד תחת השמש. הם סללו, מי שמכיר את ההיסטוריה הציונית של מדינת ישראל, הרבה מאוד מהכבישים שהיו בקום המדינה נסללו על ידי עולי תימן. חלק בכפייה, חלק ביחס לא הוגן ושוויוני. אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים להם את הכבישים שעליהם נסללה הארץ.
בקום המדינה, אני מזכיר, גם דברים שכתב ברל כצנלסון והזכרתי אותם גם אמש, לא תמיד התייחסו יפה לעולי תימן. ממליץ ליושבים בתוך הוועדה בכנסת לחפש באינטרנט את מה שכותב ברל כצנלסון, זה נקרא "משפט צדק", על המכות שקיבלו חלק מעולי תימן. על הניסיון להפוך חלק מנשות עולי תימן לשפחות והצעקה שצועק ברל כצנלסון על הסיפור הזה.
ואף על פי כל הקשיים ואף על פי כל האתגרים הקשים אנחנו יודעים כמה השראה, כמה כוח, כמה נאמנות וחיבור לקדושה. זה לא רק המאכלים, זה לא רק השירה. השירה כמובן מבטאת את הלך הנפש. השירה מבטאת את ההשראה הגדולה. אבל זה החיבור הישיר בין מה שאנחנו רואים היום בקרב יוצאי תימן לבין רוח שלנו, של העם היהודי, מבית שני ואף מבית ראשון.
גאה להיות זה שמוביל את הדברים בתוך משרדי הממשלה. אני שמח על הזכות שחה"כ יונתן נתן לי להיות שותף בתהליך הגדול שהוא יצר ובנה. תודה רבה לכם חברים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
תודה, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אתמול זכית, כבוד השר, למחיאות כפיים רמות על מה שאמרת עכשיו תוך כדי הדברים שלך, על הקמת תאגיד שירכז באמת את כל החומרים התרבותיים, הנכסים הרוחניים שיש לעדה. אני באמת מצדיע לך על כך ואני באמת מייחל שחה"כ טייב יחזור במהרה למושבו הטבעי כיושב ראש ועדת חינוך של הכנסת.
תודה רבה לך על הדברים. שוב פעם, ריגשת אותנו מאוד. אין ספק שמגיע לך ישר כוח על תהליך ארוך, כמו שאמרתי בפתח הדברים.
תרשה לי קצת לפרגן גם כן ליוסי. חה"כ טייב, כשישבת עוד כיושב-ראש ועדת חינוך הובלנו ביחד אפשר לומר את התהליך של חקיקת החוק, יום לציון עליית יהודי תימן והנצחת זכר הנספים בדרכם לישראל. תהליך מאוד משמעותי שהיית רגיש אליו.
אני רק אומר שאין מקרה. כמעט לא מסתבר שאני אגש לשר המורשת ואבקש ממנו לטפל בחוק, בתוך המליאה, בזמן שהוא קורא ספר על יהודי המושבה כנרת, על בית המוטור. זה צירוף מקרים שאי אפשר לתאר אותו. זה רק סייעתא דשמיא. ובאמת מה שקרה, מי שדחף והוביל באמת יחד איתי זה היית אתה ואני מודה לך על כך.
אתמול זכינו, באמת אני אומר בסייעתא דשמיא, כי זה היה אירוע מאוד מורכב מהרבה מאוד בחינות. אבל היה אירוע ממלכתי ראשון שלדעתי השאיר רושם עז ועצום על כל המשתתפים בו. היו מאות אנשים. כמעט 1,000 איש היו, חלקם מדור העלייה. אירוע מרגש מאוד עם המון תוכן. אז קודם כל תודה רבה לריבונו של עולם, סייעתא דשמיא, וזה שום דבר לא ברור מאליו.
תודה רבה באמת להרבה מאוד שותפים בתהליך הזה. שר המורשת, כפי שהזכרנו עכשיו, השר מיקי זוהר. כמובן עיריית ירושלים שהייתה חלק מהתהליך, מהאירוע הגדול הזה.
אני רוצה לדבר רגע על הרציונל שעומד בבסיס החוק ואני רוצה קצת לזלוג ממנו לצדדים המאוד משמעותיים. תראו, הרבה מאוד שנים במשך עשרות שנים למעשה, מאז העלייה עד היום, כמעט 80 שנה שהקהילה התימנית עסוקה הרבה מאוד בטרגדיה. הטרגדיה הגדולה בתקופת העלייה, מלבד מה שהזכיר כבוד השר, על עבודות הכפיים שהיו שם. אני מכיר סיפורים מהבית. סבא שלי שהיה טייח ונטע ביערות קק"ל במשך לא יודע כמה שנים את היערות שאנחנו מכירים היום. סלל כבישים, בנה. כל עבודת כפיים שרק אפשר. אני מכיר סיפורים על תימנים שייבשו ביצות וכדומה.
אבל הרבה מאוד שנים היינו עסוקים בטרגדיה הגדולה של חטיפת ילדי תימן. שיש צורך לעסוק בו גם היום. אני חלילה וחס לא מוריד את הנושא הזה מסדר היום. כאשר באתי לחוקק את החוק הזה חשבתי לעצמי שנכון מאוד להשקיע בנכסים העצומים והגדולים שיש לנו. נכסים תרבותיים, נכסים רוחניים, שהרבה מאוד מהם הולכים לאיבוד. הרבה מאוד מהתרבות והמסורת והמורשת נשכחים. ויש צורך להעמיד דברים ובאמת לבסס אותם. כי חבל, כל שאר העדות לקחו, אמנם עם הטרגדיות הגדולות, אבל לקחו את המקום הזה ובאמת הצליחו להעמיד הרבה מאוד מכונים והרבה מאוד מקומות שבהם ניתן יהיה לבסס את המורשת והתרבות והמסורת הגדולה שלנו. לכן באמת זה היה בבסיס המחשבה שלי בחקיקת החוק.
יחד עם זאת, ואני מבקש פה היום בישיבה הזאת גם כן לתת על זה דגש. הטרגדיה אי אפשר להשאיר אותה מאחור. הטרגדיה הזאת מלווה הרבה מאוד משפחות גם היום. זו טרגדיה שמלווה הרבה מאוד משפחות שחיות היום, שיודעים שיש להם אחים, בנים, ילדים, נכדים, שנמצאים איפה שהוא. שאין עליהם, אין על כך שום מידע. חברת הכנסת לשעבר נורית קורן שיושבת פה לצידי עשתה עבודה – אני לא אגזים, ואומר – מטורפת, בהקשר הזה. מדינת ישראל לצערי הרב אפשר לומר עשתה משהו, אבל לא מספיק. לא ברמת ההכרה, לא ברמת ההתנצלות, גם לא ברמת הפיצוי. נעשו צעדים קלים וחשובים, אבל לא מספיק.
אני מרשה לעצמי גם להשתמש היום בפלטפורמה הזאת של הוועדה, יוסי, כדי לדבר, להניח ולהציף גם את הסוגייה הכואבת הזאת. על אף שאני אומר שאתמול באמת שאלו, הייתה לי קצת ביקורת, שאלו אותי אנשים למה אתה לא מתעסק בנושא חטיפת ילדי תימן ואני אמרתי שהערב הזה הוא ערב כדי לשמר את הנכסים. לזכור את העלייה, לזכור את הנופלים. באמת הרבה מאוד נופלים. גם סבתא רבתא שלי נפטרה בדרך במחנה חאשד בזמן העלייה, בזמן שהיא המתינה לעלייה פה לארץ. ובאמת זו סוגייה שאנחנו היינו צריכים להעלות אותה על נס והעלינו אותה ברוך השם. נמשיך גם הלאה, בעזרת השם.
הנקודה השנייה שאני רוצה לדבר עליה זה נושא החינוך. נכון שבזמן החקיקה ביקש ממני שר החינוך שלא לקבוע את המסמרות בחוק, אלא לאפשר לו לקבוע את זה בתקנות. אני חושב שמערכת החינוך במדינת ישראל חייבת, לא צריכה, חייבת לטובתה להשקיע בלימוד ושימור הנכסים הללו. היות והעם מורכב מפסיפס של עדות וחוגים ואנשים ודעות, החלק הזה, הפרק הזה שנקרא עליית יהודי תימן הוא גדול, הוא משמעותי. מקודם הזכרת אמנים תרבותיים, אבל יש כל כך הרבה נכסים, בעיקר רוחניים, שנעלמו במעלה הדרך או שאינם נשמרו כמו שצריך במעלה הדרך. לכן ראוי ונכון וחשוב וצריך להטמיע בתוך מוסדות הלימוד פרק מסוים ללימוד. ויש המון חומר. ללימוד כל מה שקשור לעליית יהודי תימן והמסורת הגדולה הזאת.
אז אני מבקש גם להודות למי ששותף איתי. לך יוסי, שותף אמיתי לדרך. לך השר עמיחי אליהו. לכל מי שנטל חלק בערב אתמול. כמובן שהיום הכנסת תציין את זה גם כן במליאה. כמובן שאני קורא מכאן לחברי הכנסת להצטרף ביום הזה, זה חשוב מאוד. האמירה שלכם היא אמירה ערכית, היא גם חברתית ומוסרית. אני חושב שראוי להזכיר את הנופלים, ראוי לזכור את התרומה הגדולה של העדה למדינת ישראל.
אנחנו בהמשך אחרי שנשמע כמובן את חכ"ל נורית קורן אני אבקש גם את התייחסות המשרדים גם לגבי הנושא של התרבות, גם נושא של החינוך וכן הלאה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
צה"ל כמובן.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
גם צה"ל כמובן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חשוב לי לומר, לפני שאני נותן לך, חכ"ל נורית קורן, במסגרת החקיקה קיבלנו פניות מהמון גופים שביקשו שלא נכניס אותם כחובה בתוך החוק. אם זה צה"ל, אם זה ארגונים ותנועות הנוער. קיבלנו את העמדה. אנחנו לא באים להילחם על אף אחד ולא באים לחייב אף אחד. אני חושב שזו זכות שהיא גם חובה. צר לי שאותם גורמים לא לקחו חלק נכון, אבל במסגרת חקיקות רבות שנעשות בכנסת זה היה הנוהל ולכן הלכנו, רצינו לעשות איזה שהיא חקיקה אחידה ולא בחוק הזה ככה ובחוק אחר בצורה אחרת.
אבל אני כן רוצה לומר בצורה חד משמעית. זה שצה"ל, ארגוני נוער, תנועות נוער, ועוד רבים ממשרדי הממשלה לא נמצאים בתוך החוק זה לא פוטר אותם מלעסוק בסוגייה הזאת. ואנחנו נשמע אחרי זה באמת מה נעשה.
בבקשה נורית.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
קודם כל תודה ליושב-הראש יוסי טייב. אני רוצה להודות לשר עמיחי אליהו שאתמול מאוד ריגש. אני רוצה להגיד לכם שאני עוד לא ראיתי שר שלומד את הנושא ויודע לדבר מ-א' עד ת' בנושא הזה. זה לא מישהו הכין לו את הנאום שלו, זה רואים שהוא יודע, רואים שהוא למד. וזה מחמם את הלב.
לך יוסי טייב על זה שהיית שותף. ומה שאמרת עכשיו שלפעמים אתה צריך להתיישר ולעשות דברים, אבל בצדק, זה צריך להופיע במערכת החינוך כולה ולא לטאטא דברים מתחת לשטיח.
לך חה"כ יוני משריקי אין לי מילים לתאר את האושר שלי שהצלחת לבוא ולהוביל את החוק הזה. זה פשוט לא יאמן שכל השנים זה נמנע. אני רציתי לעשות יום זיכרון כזה ומנעו אותו ממני. זה לא פשוט. באמת זה לא פשוט. אנחנו לא הרבה תימנים בכנסת והיום מעט מאוד. וצר לי שזה קורה, כי אנחנו צריכים לעניין יותר אנשים לבוא ולהשתתף במעשה הפוליטי ולקבוע דברים. וגם שאין מספיק נוכחות בכל משרדי הממשלה ושרים וגם אפילו, אתה יודע מה? רב ראשי. אני לא אלך הכי רחוק, ראש ממשלה ונשיא. הלוואי ונגיע לימים האלה, כי יש לנו באמת אנשים טובים.
אני רוצה לומר לכם שבעצם אם אני מתחברת לכל הנופלים ולכל מה שקרה בדרך, אז אני יכולה לדבר על זה שהאסלאם בעצם, כל היתומים, לקח אותם ואסלם אותם. וזאת הייתה בעיה קשה. היו הרבה משפחות שחיתנו ילדות קטנות רק כדי שלא יאסלמו אותן. למשל אמא שלי ואחותה, אבא שלהן נפטר והן פשוט אחת הדודות לקחה אותן תחת חסותה והביאה אותן לארץ כבנות שלה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
זה היה נקרא גזרת היתומים. הרי כל ילד יתום הממשל היה מיד מאסלם אותו ולוקח אותו לבתי ילדים שלהם. זה היה חלק מחוק.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
נכון, זה היה חוק. זה היה פשוט בעיה. אני רוצה להגיד שגם המשפחה שלי, משפחת מנצורה היו 10 אחים והגיעו בחוסר כל. היה להם הרבה עושר בתימן – והגיעו בחוסר כל. אבל תרמו את תרומתם למדינה.
אני רוצה, זה המקום באמת שאף פעם לא הזכרתי אותו, סבתו של בעלי סלמה קרני, שהם היו עשירים מאוד ובדרך הם הלכו עם כל הכסף והם היו על חמורים. וכל הדרך היא פשוט פדתה יתומים. פדתה יתומים. שזה באמת, אנחנו לא יודעים על הדברים האלה. וכשאתה שומע על הדברים האלה אתה רואה כמה הם עשו את הכול כדי לעלות לציון. זאת הייתה המטרה הכי נעלה.
היא נטתה למות, כי היו דברים. אז עצרו את הכול ואמרו שהם לפחות יתנו לה למות בצורה מכובדת. ופתאום היא חיה מחדש. היא חיה מחדש. היא אמרה שבא אליה מלאך. היא הייתה אישה מדהימה עם המון, איך אני אגיד, אוהבת את, יודעת את האל ואת הכול. והיא פשוט הגיעה לארץ ועשתה באמת הרבה מעשים טובים. זה בעצם בכל מה שקשור לסבל.
אני שמחה שגם חלק מהמשפחה שלי, משפחת זביב, היו מהראשונים שעלו ב-1932 והסמל של העלייה מתימן עם ספר התורה ובלי הנעליים זה אח של אמא שלי. הם הגיעו לפרדס חנה. אז כך שאני יודעת. וגם אבי עשה, בנה בארץ. הוא עבד במפעל בלוקים ואחר כך היינו, אני נולדתי בירושלים, בשכונת מחניים, שזאת הייתה שכונה של תימנים. ואחר כך היינו עשרת המשפחות הראשונות בקריית ארבע. זה בעצם קצת המורשת שלי.
אני רוצה לומר שאני באמת טיפלתי בכל הנושא של הטרגדיה הנוראית של פרשת ילדי תימן. וועדות החקירה שהיו, ועדות בדיקה קודם וועדת חקירה ממלכתית, שפשוט כל החומר עמד בפניה והיא פשוט טאטאה את הכול מתחת לשטיח. והדבר הכי חמור היה בעיניי שהכול נסגר ל-70 שנה. למה? אין, אין, הדבר הכי סודי שיכול להיות שנסגר ל-70 שנה. כלומר, ב-2001 היא סיימה את העבודה שלה אחרי חמש שנים שהיא עבדה והכול נסגר. כלומר, זה היה צריך להיפתח ב-2071. מי היה נשאר? לא היה נשאר אף אחד כדי לבדוק את הדברים.
אני שמחה שהצלחתי לשכנע את ראש הממשלה לפתוח את הארכיון. לצערי הרב לא כל הארכיון נפתח. היו דברים שנשארו שהם עדיין חסויים. לצערי הרב, ביום שהיה פריימריז שלנו ראש הממשלה הודיע שהוא סוגר את החומרים שלא נפתחו לעוד 20 שנה. כלומר 2091. זה למחוק דור שלם שאף אחד לא יבוא ויגיד למה.
הכי חשוב זה למצוא את הילדים. וזה אחד הדברים שמאוד היה קשה. זכיתי להקים ועדה בכנסת ולדון בכל מה שקרה ובכל הדברים. לצערי הרב לא הצלחתי להגיע יותר. אבל אני מצטערת שאני לוקחת הרבה זמן, אבל חשוב לי שהשידור הזה יהיה ושהדברים יהיו על השולחן.
אני רוצה להגיד לך שלפני שאתה מציין את היום, איך שאני הגעתי לכנסת ב-2015 היה ברור לי שאני שמה את התימניות שלי על השולחן ודואגת שהעדה תקבל את המקום הראוי. אנחנו עשינו כנס מאוד גדול שמילא את כל האודיטוריום פה בכנסת. היה שם אהרון עמרם ז"ל, היה קהלני. היו מלא אנשים ואנשים מאוד התרגשו.
הפרויקטים שאני עשיתי זה היה לעשות בדיקות DNA ואנחנו איתרנו חמישה ילדים שהתאחדו עם המשפחות שלהם בזכות הפרויקט הזה. בשנתיים, לפני שנה התקשרו אליי מ-מיי הריטג' ואמרו לי שעוד מישהו שעשה בדיקת DNA בארצות הברית גם מצא את המשפחה.
כידוע, פה בארץ אסור לעשות בדיקות DNA ולא בכדי. הפרויקט שבעצם מה שעשיתי זה היה גם הניסיון להגיע להכרה וקבלת אחריות של המדינה. פה היה צריך להקים מרכז מורשת של יהדות תימן, שלשם יביאו את כל הנכסים שאני מצאתי. אני מצאתי בספרייה הלאומית 844 ספרי הגות וספרי תפילה שהם התחבאו שם כל כך הרבה שנים. עשיתי דיון וזה היה מלא מפה לפה ואני מאוד מצטערת שכל הנציגים לא הגיעו היום, שזה אני מאוד מתפלאת על זה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
ביררנו איתם.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
כן. ומה שקרה, ישב מולי מהספרייה הלאומית. וכשהגעתי אליו פתאום הוא אומר לי יש לנו אוסף - - -. אני שואלת אותו מה זה? הוא אומר לי כל מה שהיה באונייה גלילה הגיע אלינו. אמרתי אוקיי, למה זה לא יצא לציבור? אין, כאילו, למה? איפה זה נמצא? בכספת. למה בכספת? למה אתם לא מוציאים, למה אתם לא שואלים את האנשים? הרי מה שקרה בתימן לא היה מפקד ולא היה משרד הפנים. הם היו רושמים את השמות של המשפחה בתוך הספרים. והיה אפשר לאתר את המשפחות. כתוב שם משפחה, כתוב את כל הילדים. זה לא בעיה.
ואז מה שקרה, אילצתי אותם, הייתי בספרייה הלאומית ואילצתי אותם לסרוק את כל הספרים, להעלות את זה לאתר האינטרנט וגם היה בוועדה שלי. לצערי, ברגע שהוועדה נסגרת אז גם האתר נסגר, הכול נסגר. ונשאר רק אצלם.
כאשר יצאתי מהכנסת הגיעו אליי משפחת צנעני מכפר סבא. אנשים שידענים גדולים ויש להם חנות ספרים. אמרו לי שיש להם ספר בספרייה הלאומית. איזה קרוב משפחה לפני 20 שנה ראה את הספר והם באו כל הזמן לחפש אותו והם לא מצאו אותו. ואז אמרתי אוקיי, יש את הרשימה. לפני שיצאתי מהכנסת לקחתי את כל הרשימה ואת הכול, כדי שאפשר יהיה. הנחיתי אותם להיכנס לאתר של הספרייה. אחרי ארבע שעות הם מתקשרים אליי אומרים לי מצאנו את הספר. מצאנו את הספר. כתוב שם יפת צנעני ועם כל המשפחה, ההורים שלו, הכול. הכול רשום.
כמובן אני עורכת דין, בהתנדבות, כותבת מכתב ומבקשת את הספר. עכשיו יש לי את ההוכחות, את הכול. הספרייה הלאומית הערימה מאוד קשיים. אנחנו צריכים צו ירושה של זה וצו ירושה של זה. למזלנו הם אנשי ספר והם שמרו את כל צווי הירושה שהיו להם. שלחתי את הכול, היה קורונה. הספרייה אמרה אוקיי, אתם יכולים לבוא לקחת. אני אומרת לכם, אם אני לא הייתי חברת כנסת לשעבר ואם אני לא הייתי פותחת, הם לא היו מקבלים את הספר. בשום פנים ואופן.
ואחרי שכל זה היה אמרתי להם תחפשו את האנשים. תוציאו רשימה עם כולם. ואחר כך באה, פנתה אליי עוד משפחה, הפניתי אותם לאתר. הם אומרים לי אין אתר. מתקשר לספרייה הלאומית הם אומרים לי כן, אנחנו הורדנו את זה. מי שרוצה שיבוא לספרייה הלאומית ויבדוק שם. למה זה? יונתן משריקי, תסביר. למה זה? כדי שאנשים לא יחפשו את הספרים שלהם ויוכלו להגיע לספרים. שאלה ספרים מאוד מאוד ישנים. אלה ספרים מאוד חשובים.
לצערי הרב זה לא יצא.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
זה בעזרת השם הפרויקט הבא שלנו, הקמת אתר הנצחה שהוא ירכז את כל הנכסים שלנו, התימנים, שנלקחו לכל מיני מוסדות. דרך אגב, זה לא המקום היחיד שיש בו נכסים. ועל זה אנחנו עוברים. צריך כמובן תאגיד שיכלול את כל קבוצות השונות בתוך העדה התימנית. אנחנו נעשה משהו שירכז את כולם, כי לא נוכל, אף פעם לא נוכל לגייס את כל החומר אם יהיו כאלה שיתנגדו. זו עבודה מורכבת. נעשה את זה, בעזרת השם נעשה ונצליח.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
כן. אבל התאגיד בעצם הוא רק לתימנים או כל העדות?
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
לא, לא, תימנים. זה מה שהזכיר מקודם השר עמיחי אליהו ואני כמובן זה נושא שדיברנו בינינו על זה.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
אז אני רוצה להגיד לך שאני עשיתי אחרי שיצאתי מהכנסת, אני עשיתי עבודת מחקר. לך הקדשתי כבר את הספר. אני חושבת שהשר אליהו עמיחי צריך לקבל את זה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כתבת לו הקדשה?
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
אני אכתוב. הספר הזה, הנה יושבים כאן ממשרד החינוך, ואני חושבת שהספר הזה צריך להיות בכל בית תימני. זה עלייה, קליטה והתיישבות של עולי תימן בארץ ישראל ובמדינת ישראל. מ-1881 שאנשים באמת לא יודעים את העלייה הזאת, שבאו אחר כך וגירשו אותם. גירשו אותם לכנרת, מכנרת לרחובות. הכול רשום פה. זה ספר מחקר רציני. בפנים יש את כל המחקר של פרשת ילדי תימן. ומצאנו הרבה דברים שאם לא היינו יושבים לא היינו מוצאים אותם.
וגם כל מיני מקומות שהלכו למשל הספרים, אז הספרים, משה שרת כתב לבן צבי שלמרות שזה ספרים של אנשים פרטיים הוא מבקש לקחת אותם למכון המחקר שליד האוניברסיטה העברית. ואיך הגעתי? עשיתי דיון וכך הגעתי לספרייה הלאומית. וזה חשוב, כי כולם אמרו שלא הגיעה אונייה כזאת ולא הייתה. והיא אכן הגיעה, עם כל הדברים. ומרכז בן צבי, יש הרבה דברים. אני חושב שגם ברב קוק, מוסדות הרב קוק. יש בהרבה מקומות.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
יש במוזיאון ישראל, יש בעוד הרבה מקומות. כן, אני יודע.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
ואנחנו חייבים לאסוף את הכול.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
נעשה את זה.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
דבר נוסף אחרון שעם זה אני אסיים. חוקקתי שתי הוראות שעה שהיה לפתוח תיקי אימוץ על ידי המשפחה, כי חוק האימוץ מאשר רק לילד עצמו לפתוח את תיק האימוץ שלו; ופתיחת קברים.
בעניין הזה של פתיחת תיקי אימוץ, לצערי הרב, המשפחות ישנו בעמידה, כמו כל מה שקורה. היה לי רק מקרה אחד, והמקרה הזה מחלקת הרווחה ומי שאחראית על האימוצים זאת הייתה דבורה שבתאי שהיא פרשה, נפנפה אותנו ולא נתנה לו שום דבר. היא אמרה לו שרשום רק שם האימא, לא רשום שם המשפחה, אי אפשר לאתר. וזה משהו שהם עשו להרבה משפחות.
החוק לפתיחת קברים שיש לי 10 משפחות וביניהן השר יואב בן צור, שאימו ז"ל הייתה אצלי בוועדה ובכתה בכי תמרורים על האח שלה. לא הבן שלה, אלא על אח שלה. לשמחתי הם לא ידעו מה עלה בגורלו. ועכשיו גיליתי, כנראה, אנחנו צריכים לברר, את הקבר של האח שלה. לצערי המלחמה עשתה בלגן עם המכון לרפואה משפטית והם לא יכלו להמשיך את הדרך. פתחנו רק חמישה קברים וזה עדיין נמצא במכון לרפואה משפטית.
אני מאוד מקווה שאולי יוני ייקח את החוקים האלה ואולי יחזיר אותם לשולחן.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
יהיה מאוד קשה. אבל אני מאוד מקווה. ואני אומרת, אולי יבוא לציון גואל ואנחנו נכניס את הספרים ואת הכול. ונתקדם הלאה ולא רק נתרכז בטרגדיה הזאת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חד משמעית.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה נורית. באמת תודה רבה, גם על העשייה שלך בעבר ובעזרת השם גם בעתיד. אבל באמת עשית צעדים גדולים שאנחנו במידה גדולה נשענים עליהם היום בעשייה שלנו. ישר כוח.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כדי להיות שותפים לדברים האלו.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לפי סדר הישיבה. משרד החינוך, בבקשה יניב. מה קיים היום? מעבר לתשובה שקיבלתם שהיא תשובה, בסדר, היא תשובה, התשובה היא תשובה. אבל היא לא הפתרון.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אני אפרט. קודם כל, ד"ר יניב מסינגר, המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. חה"כ טייב בוודאי יודע מניסיונו בוועדת החינוך של הכנסת שהמזכירות הפדגוגית זה הגוף שאחראי על תוכניות הלימודים במשרד.
אני נשלחתי כי אצלי באגף יושבים שניים מתחומי הדעת שתכף נדבר עליהם, שזה שבילי מורשת. זאת בעצם תוכנית לימודים חדשה שיזם השר תחת המודל של מולדת, חברה ואזרחות ותחום הדעת תרבות יהודית ישראלית.
ברשותכם אני אתחיל דווקא, קודם כל אני רוצה להגיד שהעיסוק של המשרד בנושא מתחלק לשתי רגליים: אחת זו תוכנית הלימודים והשנייה זאת גישה שאנחנו מנסים להנחיל למורים. אני אתחיל מתוכנית הלימודים ואני אעבור אחר כך לגישה.
אני אתחיל דווקא מתחום דעת שלא נמצא אצלי באגף וזה היסטוריה, שזאת בכל זאת התשתית. כל מה שדיברתם עליו בהקשר של העליות ושהשר אליהו דיבר עליו, הכול קיים בתוכניות הלימודים. תוכנית הלימודים בהיסטוריה כוללת בלימודי החובה, עוסקת בעליית יהודי תימן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. פרשת כנרת ורחובות. הכול מופיע ויש תוכניות ויש משימות שעוסקות בזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מורה חייב ללמד את הכיתה שלו?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
זה חלק - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה שזה חייב אני יודע, אני יודע למה אני שואל יניב. האם מורה חייב ללמד את החומר הזה לתלמידיו?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
כן, כן. אם אתה שואל אותי האם כל מורה מלמד את כל התלמידים את הכול? אני לא יודע. אתה יודע, יש, אתה מכיר מתפקידך בוועדה שהיכולת של המשרד לדעת מה קורה בכל כיתה היא מוגבלת. אבל כן, זה חלק מתוכנית החובה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
זה בשיעורי היסטוריה אמרת?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
כן, תוכנית הלימודים בהיסטוריה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
הבנתי. כמה זמן מוקדש לטובת העניין הזה לפי החובה?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
כמה שיעורים?
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
תראה, קודם כל זה חלק, זה נלמד כחלק מנושא יותר גדול. מלמדים גם עלייה ראשונה. להגיד לך כמה שעות מוקדשות ספציפית לנושא של יהדות תימן אני לא יודע. אני מניח שמספר לא גדול של שיעורים. יש הרבה חומר.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
בכלל לא. אני כאמא לילדים אומרת – בכלל לא מופיע.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
לא, זה חלק מתוכנית החובה, זה אני אומר.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
עכשיו, עכשיו.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אני יודעת שהילדים שלי נבחנו בבגרות והשאלות על העליות בפירוש. וגם בקורס קצינים יש שאלות.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
עוד רגע נגיע לקורס קצינים. אבל באמת מעניין - - -
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
וגם בקורס יש שאלות על העלייה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כמה זמן זה כבר קיים התוכנית הזאת?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
ממתי התוכנית הנוכחית בהיסטוריה?
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שנתיים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
שנתיים?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
יכול להיות שזה יחסית חדש. אני חייב להגיד שאני לא בטוח. כאמור, זה תחום דעת שלא אצלי באגף.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני אוכל לבקש מכם לקבל - - -
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אין לי פה את הנתון.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני אשמח לקבל מכם, או לוועדה, את התוכן. בסדר? מה, או הפנייה לקבלת תוכן כדי שאני אוכל לקרוא.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
בסדר גמור. מופיע גם בספרים ויש משימות בנושא והכול.
הפרק השני זה עלייה שאחרי קום המדינה. שם זה נלמד לא ספציפית יהודי תימן, אלא כל העלייה הגדולה שאחרי קום המדינה. נושא גם חובה בתוכנית הלימודים. גם שם עולה השאלה של היחס בין הקבוצות, היחס שזכו לו הקבוצות השונות. איך כל תהליך הקליטה ודפוסי הקליטה היותר מוצלחים והפחות מוצלחים השפיעו על מבנה החברה הישראלית. על איזה השפעות חברתיות ותרבותיות וכלכליות יש לנושא הזה עד היום. כל זה בתוכנית הלימודים. זה בהיסטוריה.
חוץ מזה הנושא נלמד גם במסגרת שבילי מורשת. יש תוכנית חדשה כאמור, שעוד נמצאת בפיתוח. התחילו ללמד אותה השנה ושם כרגע יש שלושה פרקים שנוגעים ליהודי תימן. אחד זה במסגרת הקמת העיר תל אביב, פסיפס הקהילות שהיו שותפות לעיר בראשיתה. פרק שני זה פרק על רבי שלום שבזי. ורגע, אני ארענן את זיכרוני מה הפרק השלישי. כן, סליחה. יש פרק גם על הפרעות ביהודים בארצות האסלאם בעקבות, גם לפני וגם אחרי כ"ט בנובמבר. נזכרות, יש גם קטע על פרעות. זה בשבילי מורשת.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני רוצה שנכיר שיש עובדה שמבחינתי זה הזוי שלא יודעים אותה, לא ילדי ישראל וגם חלק מהבחורים בגילאי שנות ה-20 לא מכירים. היה גלות גדולה מאוד בתימן שנקראת גלות מוזע. גלות שבה נכחדו אני חושב שני שליש מיהודי תימן. זה גלות, זה שואה שעברה לאורך זמן, שכמעט לא מוזכרת. כמובן יש עליה ערך בוויקיפדיה וכו', אבל בתוכניות הלימודים, בכלל, זה הרי לא יתכן, זה לא הגיוני בעולם. אני אומר לכם, זה לא הגיוני. האזור היה נקרא מוזע, אזור חם וצחיח. אבל הרעיון אומר שלא יכול להיות בעולם שיהדות ענקית של עשרות אם לא מאות אלפי משפחות שכמעט נכחדה ואין על זה ערך אמיתי. אתה יודע, זה הכי מתבקש בעולם. זה הרי לא יאומן.
אני אומר לך, אני כשנחשפתי לזה בגיל יחסית מאוחר, ואני אומר לעצמי ריבונו של עולם, איך לא ידעת מזה? אני לא בא להשוות לא לשואה כזאת או אחרת, לא לפרהוד ולא לשואה ביהדות אירופה. אני מדבר על אירוע דרמטי מאוד. גלות מוזע, שכמעט הכחידה קהילה של עדה שלמה.
אני באמת מצפה, ואני לא סתם אמרתי שאני רוצה לקבל את הלינקים לחומרים. אני מצפה שיהיה תוכן אמיתי, תוכן כזה שבאמת אנחנו, זה באמת שורשים. אני תימני, בסדר? אז אני מתרגש ממה שאני אומר. אבל כל ילד צריך להבין שיש לו איזה שהוא, יש לעם ישראל בפסיפס שלו גם את האירועים הטרגיים האלה, שמהם אנחנו נבנים. ערך ציוני ללמוד על העבר שלנו.
כי כשאנחנו באים פה היום בהקמת מדינה, בהגנה על מולדת, כמעט בכל זה, אתה מדבר על ערכים שבגלל הסבל הגדול אתה נמצא בו היום.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אני יכול לענות תשובה כללית על זה?
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אוקיי. אני אגיד שבאופן כללי אני חושב יש בתוכניות הלימודים יש איזה שהוא מתח. ואני אתחיל רגע צעד אחד אחורה. למשרד החינוך של עם יותר צעיר שהיה פחות מפוזר יש חיים יותר קלים בקטע הזה. יש מתח מאוד קשה איך מכניסים בתוך תוכניות הלימודים היסטוריה של, נגיד במינימום 2,700 שנה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
לכן היינו רגישים ולכן הבנו שאנחנו לא יכולים בחוק להכריח.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
על 100 ומשהו גלויות.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
נכון, בסדר.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
רגע. ולאורך השנים היה מתח בשאלה האם אנחנו מחנכים מהתנ"ך לפלמ"ח ודי מדלגים על מה שבאמצע. זאת הייתה המדיניות פעם. ויש יותר ויותר הבנה שצריך לתת משקל גם לחיים היהודיים בכל מיני מקומות בעולם בתקופה שבין התנ"ך לפלמ"ח. ההבנה הזאת יותר ויותר נכנסת. נכנסים יותר ויותר חומרים. אבל זאת תקופה מאוד ארוכה וגיאוגרפיה מאוד פרוסה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
מבין את המורכבות. הייתי מאוד רוצה להשפיע בתוכניות הלימודים על התוכן ולכן ביקשתי לקבל את החומרים.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
זה אני יכול להגיד לך לא קיים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני יודע.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אני אביא את הנושא הזה לידיעתו של מפמ"ר - - -
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני אשתדל להוציא לך מכתב בהקשר הזה, בסדר? תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מעולה. תודה רבה יניב.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אתם רוצים לשמוע על תחומי הדעת האחרים?
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כן, כן, סליחה.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
נעבור לרגל השנייה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
סליחה, אני חשבתי שסיימת.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
חוץ משבילי מורשת והיסטוריה התחום נלמד גם במסגרת תרבות יהודית ישראלית. זה תחום דעת לא מאוד ותיק, בן עוד מעט עשור. שדווקא שם, זה המקום שדווקא שם יותר דגש על חיים יהודיים מחוץ לארץ ישראל.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
באיזה שיעורים זה נלמד?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
כך זה נקרא: תרבות יהודית ישראלית. זה מקצוע חובה במערכת החינוך הממלכתית. לא בממלכתית דתית. נלמד מכיתה ב' עד כיתה ט'. כל בית ספר, לפעמים מרכזים. עקרונית זה שעה שבועית מ-ב' עד ט'. לפעמים מרכזים ולומדים שעתיים שנה אחת ולא לומדים בשנה שאחריה. זה יש למנהלי בתי הספר אוטונומיה בקטע הזה. אז גם שם הנושא של פיוטים תימניים נכנס לתוך התוכנית. שירה. דברים מן הסוג הזה. יש לזה גם צד מקביל במוזיקה. גם בתחום הדעת מוזיקה לומדים את הנושא. זה צד אחד, זה תוכניות הלימודים.
צד שני זה שאנחנו מנסים, בין היתר מתוך הכרה במה שאמרתי קודם, שקשה ללמד את כל העושר התרבותי העצום הזה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
של הרבה עדות.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
של הרבה מאוד עדות על פני הרבה מאוד זמן. אז אנחנו מאוד מנסים להקנות למורים גם רגישות וכשירות. המושג נקרא כשירות תרבותית. ולהכשיר את המורים, לעודד, קודם כל לגלות רגישות לתרבויות השונות שילדים באים מהן ושיש מקום שכל ילד שבא עם איזה שהיא מסורת מהבית לתת מקום וכבוד למסורת הזאת. ולא להגיד למשל, זה דווקא דוגמה מיהדות אתיופיה ולא מיהדות תימן. אבל פעם מורה, אולי היום יש עדיין מורים, שהיו שואלים בפורים מה עושים בבית ולא מביאים בחשבון שיש משפחות יהודיות שבהן לא חגגו את פורים. וצריך לתת מקום גם לילד שאין לו פורים בבית, שזה בסדר.
אנחנו מנסים להקנות למורים רגישות וכשירות תרבותית כזאת. ובשלב השני של זה זה לעודד את התלמידים לחקור, לשאול ולחקור את השורשים שלהם. ולתת לכל ילד את התחושה שהמסורת המשפחתית שהוא מביא - - -
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
זה חובה?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
כן. יש עיסוק בנושא הזה בתרבותיות ישראלית. בעבודת שורשים כמובן עושים את הדבר הזה. אבל זה עבודה מאוד מאסיבית גם להכשיר 200,000 עובדי הוראה, לתת בכל מקום את המקום הזה ולגלות רגישות למסורת המשפחתית של כל ילד.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
יפה מאוד.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
אבל למה זה רק בחינוך הממלכתי? או שיש גם בדתי?
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
לא. תרבות יהודית ישראלית פשוט, כל השאר זה גם בחמ"ד. אבל תרבות יהודית ישראלית ספציפית זה תחום דעת שקיים רק בממלכתי. המקביל לו בממלכתי דתי זה תורה שבעל פה, משנה, תלמוד וכן הלאה. אז יש פחות דגש שם על - - -
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
בסדר. אבל זה צריך להיות בהיסטוריה.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
זה קיים בהיסטוריה בהקשר של - - -
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
נורית, אנחנו נקבל את החומרים עם הלינקים הייעודיים. אני חושב, כבר עכשיו אני חושב שיהיה צורך לדייק קצת יותר ברמה הפדגוגית את החומרים ונשתדל לעשות את זה.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אני גם אשלים, הזכרת קודם את הספרייה הלאומית בהקשר לא חיובי כל כך, אני רוצה – לא יודע אם לאזן – אבל להזכיר אותם בהקשר כן חיובי. אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם הספרייה הלאומית בכלל בכל לימודי הרוח במשרד. ספציפית בתרבות יהודית ישראלית יש סקציה של קהילות יהודיות בעולם. יש סקציה גם על יהדות תימן ויש שם הרבה מאוד חומרים שהם העלו לאתר. כרזות, פיוטים, מוזיקה. כל מיני, הרבה מאוד חומרים שמורי תרבות ישראלית מכירים ויכולים לעשות בהם שימוש. לא חובה השימוש באתר של המשרד. אבל החומרים קיימים.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
שיראו לפעמים כמה ספרים שיש.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
החומרים קיימים ויש גם עידוד של ילדים מהגילאים קצת יותר מתקדמים ללכת ולחקור את המורשת שלהם.
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
כן. צריך להזכיר גם בלימודים את הדיוואן שהדיוואן שם כל השירים שהרבה שירים של רבי שלום שבזי.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני מאמין שזה חלק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו נמשיך, כי אנחנו קצרים בזמן.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
בבקשה אדוני, בבקשה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד התרבות והספורט, זוהר בבקשה.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
שלום. תודה רבה לכנסת.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
מילה טובה לשר. שנייה, אני יודע, אתה מייצג את המשרד אז אני חייב לומר שכמובן באתי, ממש מילה. כשאני באתי לשר התרבות מיקי זוהר, ביקשתי ממנו תמיכה ועזרה עבור הפרויקט הספציפי הזה של יום ציון עליית יהודי תימן. הוא אפילו לא שאל למה, הוא רק שאל כמה. ואני אסיר תודה לו על כך, בשמי ובשם כמעט 1,000 איש שהשתתפו ועוד רבים רבים שצפו וצופים באירוע הספציפי הזה אתמול. אז תודה רבה.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
אני אעביר לו את הדברים החמים האלו. קודם כל תודה רבה לחברי הכנסת, ליושב-הראש. אני קצת אתייחס גם בשם החברים שלא הגיעו לפה היום.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
לא הגיעו כל אחד מסיבותיו דרך אגב.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
כן, כן, אני אתייחס. אני אדבר קצת בשמם היום. כי כל מי שנמצא פה ממול נתמכים בעצם דרך משרד התרבות בפעילות שהם עושים במורשת יהדות תימן. יש תקנה מאוד ותיקה במשרד התרבות שנקראת מרכזי מורשת עדות ישראל, בהם נתמכים למעלה מ-35 גופים שונים שבעצם כל תפקידם זה להנציח את המורשת של העדות השונות במדינת ישראל.
התקנה הזאת עברה בשנת 2023 למשרד המורשת, חזרה באמצע 2024 למשרד התרבות. ובתור מי שגם אחראי באופן ישיר על התקנה הזאת אני יכול להגיד שיש לנו גופים מדהימים שעושים עבודה מופלאה בתחום שימור המורשת. בכלל של כל העדות בישראל, אבל גם בפרט של יהדות תימן. שניים מהם, אלה בדיוק השניים שרציתי לציין, שנמצאים פה היום. יש את ד"ר יגאל בן שלום של האגודה לטיפוח חברה ותרבות ותיעוד מחקר תימן. ואת רחל ידיד, שהיא בעצם מהעמותה של נעלה בתמר. הם שניהם נתמכים, הם מהגופים הוותיקים ביותר בתקנה הזאת. הם עושים פעילות נהדרת בשימור המורשת. הסכומים שהם מקבלים - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה גובה התמיכה באמת שכל אחד מהם מקבל?
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
של האגודה לטיפוח, בשנת 2024 עמדה על 1,680,000 שקלים. השנה עוד אנחנו בימים האחרונים ממש סוגרים את מודל התמיכות, אבל כנראה שזה יהיה קרוב לשני מיליון שקלים. אעלה בתמר גם עומד על סביב 1,200,000 שקלים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
זה מרשים מאוד.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה הצפי?
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
2025? אמרתי, האגודה לטיפוח קרוב לשני מיליון שקלים ואעלה בתמר גם קרוב למיליון וחצי שקלים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אתם כמשרד מקבלים פניות מעוד גופים?
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
כן, אנחנו כל הזמן מקבלים הרבה פניות לתקנה הזאת. אבל הגופים של שימור מורשת יהדות תימן אלה השניים הוותיקים החזקים בתחום.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
לא, אני חלילה לא ממעיט בערכם, אני דווקא עובד איתם, אגב, בשיתוף פעולה מלא. אני רק שואל, האם יש לכם פניות מגופים נוספים? ואם כן, איך עובדת הבחינה לגבי הכנסה או חלוקה נוספת של תקציב בהקשר הזה?
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
אני אסביר. יש לנו פניות כל שנה. כל שנה מגיעים המון גופים בתחומי מורשת שונים. בעצם הם נמדדים בראש ובראשונה על מדדים כמותיים לראות האם עומדים בתנאי הסף של מבחן התמיכה. והשלב השני, אחרי שבודקים שהם עובדים בתנאי הסף הכמותיים זה מדדים איכותיים. המועצה לתרבות ואומנות יש לה מדור שנקרא מדור מחקר ומורשת. מורכבת מאנשי מקצוע הוועדה הזאת. היא מגיעה אל אותם מוסדות ובוחנת להם את רמת האיכות.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
יפה מאוד.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
חוץ מתקנת מורשת עדות, אלה לא התקנות היחידות שאנחנו תומכים במורשת של יהדות תימן, יש לנו את עדיאל פה, שהוא אחראי על ההרכבים המוזיקליים. אז אנחנו תומכים גם בהרכבים מוזיקליים של יהדות תימן. להקות מחול עממיות ומקצועיות.
אני כן שומר לסוף עכשיו את החלק שהוא להבנתי החשוב ביותר, שזה המוזיאונים. המוזיאונים בישראל, במיוחד המוזיאונים ההיסטוריים, בדגש על מוזאוני העליות השונים. אני יכול להגיד לכם שבכל המוזיאונים האלה יש תערוכה קבע שבעצם מספרת את הסיפור של מורשת יהדות תימן. אני ארחיב ואגיד שבמוזיאון ראשון לציון, ששושנה דמארי – היא הרי ילידת העיר – כל עיזבונה היא תרמה למוזיאון. ומוצגת שם תערוכת קבע מדהימה. אני ממליץ לכם ללכת לראות אותה, תערוכת קבע מדהימה על העיזבון של שושנה דמארי. והם עושים שם פעולות נפלאות ומופלאות סביב המורשת שלה, של שושנה דמארי.
אני כן אציין בהקשר שמקודם דיברתם, משרד החינוך. מוזיאונים מתייחסים לכל אותם מאורעות שעברו יהודי תימן. לא רק, גם מוזיאון יהדות בבל על מאורעות הפרהוד. יש תערוכות ספציפיות שעוסקות בדבר הזה ויש תוכניות חינוכיות ייעודיות לכל התלמידים שמגיעים.
בהזדמנות הזאת אני גם פונה למשרד החינוך שקיצץ קצת למוזיאונים בתמיכה של תוכניות החינוך ואני כן מבקש להחזיר לפחות את התמיכה שהייתה. כי התמיכה הזאת זה בדיוק כל הנוער וכל הילדים מכל הארץ מגיעים למוזיאונים ולומדים בדיוק את הדברים האלה שעכשיו פה דיברנו עליהם פה קודם.
אז אני שמרתי את המוזיאונים לסוף כי זה באמת החלק הכי חשוב והכי מהותי בחינוך לא רק של הנוער והתלמידים בישראל, אלא בכלל של כל הציבור הרחב שמגיע לבקר במוזיאונים ונחשף לתרבות המופלאה הזאת של מורשת יהדות תימן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מדהים.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
צה"ל, בבקשה, סא"ל הילה הלפרן.
<< אורח >> הילה הלפרן: << אורח >>
שלום לכולם. שמי הילה, התפקיד שלי ראש מדור הפקות של צה"ל. וכאן נציגת חיל החינוך והנוער, נציגת צה"ל.
אני אגיד שבהקשרים של העיסוק ביהדות תימן אנחנו עוסקים בשני רבדים: פעם אחת במסגרת הלימוד של כל העליות למדינת ישראל, מאז ועד היום. הנושא הזה נלמד גם במסגרת סיורים שמתקיימים, סיורי ידיעת הארץ. וגם במקראות ישראל, כחלק ממבחני הסף לבה"ד 1.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
מה זה הסיורים שהזכרת? איפה?
<< אורח >> הילה הלפרן: << אורח >>
יש לנו מש"קיות הסברה בצה"ל שמקיימות סיורים ברחבי הארץ, בגזרות הגיאוגרפיות השונות. בכל הסיורים, מי שעובר את הסיורים זה חיילים בסדיר במסגרת ההכשרות שלהם או במסגרת סיורים יחידתיים. בכל סיור שבו יש איזה שהיא נגיעה ליהדות התפוצות ולעליות השונות הנושא נלמד גם שם.
הדבר השני זה באמת במסגרת התכנים המחייבים לקראת הכניסה לקורס הקצינים בבה"ד 1. זה נמצא במקראות. במקראות ישראל, כך אנחנו קוראים לזה. וזהו בעצם, זה בעצם העיסוק שלנו.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
מה החומר הנלמד בהקשר של עליית יהודי תימן? יש לנו מקום שאני יכול לצפות בחומר?
<< אורח >> הילה הלפרן: << אורח >>
בתוך המקראות. אפשר להעביר את זה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
לא הבנתי, סליחה?
<< אורח >> הילה הלפרן: << אורח >>
אני אומרת, בתוך המקראות. אפשר להעביר את זה, את החומר עצמו. הוא לא נמצא פה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
קודם כל אני אשמח. כי אני לא יודע מה יש שם, אבל מרגיש לי שחסר שם, לעניות דעתי, הפרקים המשמעותיים. לקבל את החומר שנלמד במקראות.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
במקראות לקראת בה"ד 1?
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< אורח >> הילה הלפרן: << אורח >>
קיבלתי.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה לך. הסוכנות היהודית, בבקשה אריאל די פורטו.
<< אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >>
שלום. שמי אריאל די פורטו ואני אחראית על העלייה בסוכנות היהודית. בעצם הסוכנות היהודית טיפלה ומטפלת בעליית יהודי תימן, ונפל בזכותי מ-2008 אחרי רצח משה נהרי ז"ל לטפל בעלייה. יחד עם הסוכנות היהודית הבאנו כ-300 עולים, כולל המשפחה של משה נהרי, את הילדים קודם ואחר כך את אשתו ואת ההורים. היום נשארו חמישה יהודים.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אנחנו מכירים את מי שנמצא בכלא בתימן.
<< אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >>
אנחנו לא רוצים לדבר על זה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
בואו נשאיר את זה חסוי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן. אנחנו מכירים, כן.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אז מה זה החמישה שאת מדברת עליהם?
<< אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >>
זה ארבעה פלוס הוא. אבל ארבעה הם לא רחוק - - -
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אריאל, הדיון גלוי.
<< אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >>
הם בתוך, הם לא בצנעא, בעיר אחרת. לא רוצים להגיע. לא רוצים להגיע. יש גם עוד שתי קבוצות שהן במקום אחר, במדינה שלישית. שהם עזבו ונמצאים. ואנחנו בקשר.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
גם בקשר וגם דאגתם לעלייה של אחת מבנות המשפחה לאחרונה ממש.
<< אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >>
כן, אנחנו לא פרסמנו את זה.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אוקיי, בסדר.
<< אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >>
אני אגיד שמבחינת עלייה כשהם עלו דאגנו גם אז לקבל הטבות מיוחדות עבורם, היות והם הגיעו בלי כלום. גם לשמר יחד עם משולם נהרי, אנחנו דאגנו קודם כל לקלוט אותם במרכז קליטה ביחד. שזה היה באר שבע. גם לדאוג לאולפן לנשים. אנחנו רצינו לתת מענה לצרכים שלהם וגם לקלוט אותם ביחד.
יש עדיין כמה עולים במרכז קליטה. הרוב עזב בזכות הטבות שהם קיבלו גם. ואנחנו עוקבים אחריהם.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אריאל, תרשי לי רק קודם כל להודות לך ולכם. גם בהקשר של העולים בבאר שבע. אני גם פניתי בהקשר שלהם לגבי מורה רוחני או רועה רוחני, לא משנה. וקיבלתי מענה באמת מהמשרד.
בהקשר של מה שנקרא העולים אחרוני האחרונים, שבאמת אנחנו, זה מרגש לומר את זה שכולם באמת פה בארץ ונמצאים בארץ המובטחת. אבל ישנו עוד צורך, בוא נאמר ככה, בשיפור השירותים לאלה שמבקשים להיכנס ארצה. אני לא אדבר על זה כאן בפורום הזה. אבל הם צריכים, הם באמת צריכים משהו מיוחד. הם צריכים קצת יותר, אין להם חוסן כלכלי, כלום. שום דבר. פשוט כלום. הם פשוט חסרי כול. בהקשר הזה אנחנו נצטרך לעשות איזה שהיא עבודה ביחד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, דיון חשוב. החכמנו. גם במשרד החינוך, גם משרד התרבות והספורט. אני מצטרף לבקשה של משרד התרבות והספורט על השתתפות המשרד - - -
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
אני לא משוכנע שזה מדויק המידע, אני צריך לברר את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה שאני יודע זה כמעט מדויק. בלשון המעטה.
<< אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >>
נבדוק את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, חשוב. יש דברים, אין מה לעשות, בסוף השמיכה היא קצרה ויש דברים לפעמים שצריך לקצץ מפה בשביל לתת למקום אחר ואנחנו מכירים את זה. אני חושב שזה לא המקום. אם אכן יש קיצוץ אני חושב שזה לא המקום לקצץ.
כמובן אנחנו מבקשים מצה"ל להעביר את החומרים של מקראות בכניסה לבה"ד 1. וכמובן גם הסוכנות היהודית, אני אדבר בכלליות, בלי להיכנס לעובי הנושא, כי יש פה גם נושא שהוא מורכב שלא כאן המקום לדבר עליו. בסוף מדינת ישראל היא מדינת עלייה ואסור לנו להזניח אף יהודי שנמצא באף מקום בעולם.
אני מודה, מעריך ומוקיר את העבודה של הסוכנות היהודית ושל משרד הקליטה בנושא הזה. אבל כפי שהזכיר חה"כ משריקי בסוף ישנם עולים שמגיעים ממדינות באמת שהם מגיעים חסרי כול. והחובה שלנו, גם המוסרית, אבל גם הזכות שלנו שהיא גם חובה, לדאוג שכל יהודי שיגיע לפה יוכל בסוף גם להגיע וגם להשתקע וגם לפרוח ולהביא את התרומה שלו בפסיפס הישראלי ובהקמתה של מדינת ישראל.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
חומרים של משרד החינוך, מה שביקשת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אמרת חינוך? אוקיי, בסדר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זהו. חינוך, תרבות וצה"ל.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
ואנחנו נבקש גם כן לציין שאנחנו מצטרפים לקריאתו של השר עמיחי אליהו להקמת תאגיד, כזה שירכז את החומר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני כבר יודע מה הולך לקרות ויבוא הגנז הראשי ויגידו אי אפשר ואי אפשר. כיו"ר ועדת חינוך היוצא מכיר את זה היטב. אבל אני כן, בהחלט, מצטרף. אני חושב שיש דברים בסוף, זה שהם נמצאים בכספת והם שמורים זה דבר גדול. אסור לזלזל בזה ואני חושב שעצם זה שהספרייה הלאומית הסכימה להכניס את זה אליה והבינה את הערך של הדבר הזה זה כבר - - -
<< אורח >> נורית קורן: << אורח >>
מה זה הסכימה? דחפו את זה לשם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר. אני אומר, לפעמים, היא לא מכניסה לשם כל דבר. אני יודע ממשהו שמשפחתי עושה עכשיו בטוניס, בלי להרחיב את היריעה, שלא פשוט להכניס את הדברים לספרייה הלאומית. וזה מבורך.
אבל עוד יותר מבורך אם אזרחי מדינת ישראל היו יכולים להיחשף לזה. אז טוב שמשרד החינוך יש איזה שהיא חשיפה דרך האתר של המשרד, אבל זה לא מספיק. ואני מצטרף לקריאה של חכ"ל נורית קורן לפתוח את זה לציבור הרחב.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
יוסי, תודה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ברשותכם, אני נועל את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:47. << סיום >>