חומר רקע

1 משרד הכלכלה והתעשייה איתי פלומבו ויסמן |מנהל אגף בכיר רגולציה 'טל074-7502392, ני י ד050-6205988 רחוב בנק ישראל5, ירושלים .| [email protected] E ג' טבת ", תשפ ו 23 דצמ בר , 2025 לכבוד וועדת כלכלה ירושלים :הנדון עמדת משרד הכלכלה והתעשייה לעניין מתן זכות להעברה או ויתור על זכויות מבצעים כהגדרתם בחוק זכויות מבצעים ומשדרים '(תיקון מס10), התשפ"ה– 2025 1. בדיונים האחרונים של וועדת הכלכלה (להלן– הוועדה) בהצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים '(תיקון מס10), התשפ"ה– 2025 (להלן– תיקון החוק) , הוועדה החליטה שהזכות של המבצע לתמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי של ביצועו לא תהיה ניתנת להעברה או לוויתור, לגבי ביצועים שיבוצעו לאח.ר כניסתו של התיקון לתוקף 2. מסקירה שערך מרכז המידע של הכנסת בנושא, שכותרתו , הזכות לתמלוג ראוי למבצעים והאפשרות ל העבירה (לוי אריאל2025 ), ניכר כי ישנם הבדלים בין מדינות באופן שבו הן מתייחסות לסוגיה זו. ככל ל ניכר כי :ניתן להפריד בין שני מודלים עיקריים לעניין זה א. המודל האנגלוס סי כ )(ארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה ועוד– שם ניתן דגש מיוחד ל זכויות הממוניות, הזכויות ניתנות להעברה ולוויתור בקלות, במיוחד בארה"ב. לצד זאת, לעניין זכויות העמדה לרשות הציבור במדינות בהן הן מעוגנות (כמו בריטניה ואוסטרליה) הזכויות ה נ"ל .קיימות בחוק, אך ניתן לוותר עליהן מראש בהסכם כתוב ב. המודל הקונטיננטלי ( )האיחוד האירופי ועוד – בשונה מהמודל האנגלוסכסי, הדגש כאן הוא על כך שהזכות להעמדה לרשות הציבור אינה ניתנת לוויתור או להעברה והן נשארות בידי המבצע גם אם הזכויות ה ממוניות נמכרו. המבצע יכול לתת רק רישיון שימוש בזכות ההעמדה לרשות הציבור , אך לא לבטל אותה. בסיכומו של דבר, מודל זה יוצר העדפה מובנית בין .המבצע ליצירה על פני זכויות ממוניות הנגזרות ממנה 3. ככלל, ניתן למנות שלושה יתרונות בולטים ה:טמונים במודל האנגלוסקסי המתואר לעיל א. עידוד השקעה וייצור - המודל מאפשר העברה ורכישה נוחה של הזכויות הכלכליות על ידי המפיקים והמעסיקים (חברות הפקה, חברות תקליטים וכו'), דבר שמחד מספק הפחתת סיכון ( והפנמת עלויותInternalization of Externalities ) עבור המפיק, שכן חברת ההפקה יכולה לרכוש את מלוא הזכויות הכלכליות ולצמצם סיכונים עתידיים . מודל זה מאפשר ואף מעודד .התקדמות בסולם ההשקעות ב. פישוט מסחרי ומשפטי – המודל, במסגרתו מתאפשרת היכולת למבצע לוותר על זכויותיו )(ממוניות/מוסריות, מקל על עסקאות בינלאומיות ועל השימוש בביצועים לשימושים אגף בכיר רגולציה 2 משרד הכלכלה והתעשייה איתי פלומבו ויסמן |מנהל אגף בכיר רגולציה 'טל074-7502392, ני י ד050-6205988 רחוב בנק ישראל5, ירושלים .| [email protected] E מסחריים עתידיים. כמו כן, התאמה למודל זה עשויה להקל על סחר בינלאומי בהינתן ,שישראל היא שוק קטן יחסית בו התעשייה .מסתמכת על יצוא תוכן ומכירת זכויות שידור ככל שתהיה התאמה בין הדינים המקובלים בישראל לבין המקובל במודל האנגלוס כ סי, בכל הנוגע ל חוקי הקניין הרוחני המקובלים בשווקים הגדולים (ארה"ב ובריטניה), הדבר מפשט את ההתקשרות עם חברות גלובליות גדולות. ,לצד זאת, יש בכך כדי לייצר וודאות משפטית שכן ויתור מראש על הזכות של המבצע באמצעות חוזה יוצר ודאות גבוהה יותר לגבי יכולת ,השימוש בביצועים ומקטין את ה חשש מ תביעות עתידיות. ג. התאמה לדינמיקה של תעשיית המדיה – תעשיית המדיה היא תעשייה חדשנית, המשתנה באופן תדיר ובקצב מהיר. המודל לעיל הוא מודל מותאם יותר למהירות ולדינמיות של תעשיית המדיה וההפצה בעידן הדיגיטלי . כמו כן, הנ"ל מייצר אפשרות למבצעים, כבר במסגרת המשא ומתן על ההתקשרות החוזית, לקבל תגמול כלכלי ברור, לרוב ג בוה יותר, על .פני שמירה על זכות עתידית תיאורטית, שעשויה להתממש או לאו 4. ,כידוע בין ארה"ב,, המהווה ספק וקניין משמעותי של מדיה המיוצרת בישראל לישראל מתקיימים קשרים כלכליים עמוקים, יציבים וארוכי שנים, המתבטאים בשיתוף פעולה נרחב במגוון רחב של תחומים, בפרט שירו .תים, לרבות תעשיית הבידור מ לע ,דת המשרד התערבות בחוזים ושינוי המודל העסקי נתפס בעיני האמריקאים ושותפי סחר אחרים כהתערבות רגולטורית המגבילה את הסחר בשירותים וכפגיעה ביחסי המסחר בין המדינות, במיוחד לאור צבר הצעות החוק בישראל .המכוונות לחברות שידור ותוכן, רובן מארה"ב 5. משרד הכלכלה והתעשייה, המעודד קידום סחר חוץ עם שותפות סחר שונות, לרבות ארצות הברית, המהווה השותפה המרכז ית לסחר של ישראל, מעוניין לשמר את חופש הסחר ולכן מוצע שלא לקדם את החקיקה בטרם ילובנו ההשלכות הבין- לאומיות והכלכליות של ההצעה, ובפרט הפגיעה האפשרית ביחסי ישראל-ארה"ב . 6. ,להערכת המשרד קביעה שלפיה הזכות של המבצע לתמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי של ביצועו לא תהיה נית נת להעברה או לוויתור– בשונה מהמצב ברוב מדינות העולם, שבהן זכות זו ניתנת להעברה או לוויתור– עלולה ליצור חסם סחר ולפגוע ברצונם של מפיקי ם זרים לקדם הפקות .בישראל המשרד מדגיש את חשיבות הנושא ו את פוטנציאל הפגיעה בהשקעות זרות בתוכן ישראלי .בישראל לפיכך, מבקש ה משרד להתיר את הזכות לויתור או העברה של זכויות העמדה לרשות הציבור של זכויות מבצעים, אשר נכון שייקבעו במסגרת הסכמית וחוזית, מהיתרונות שפורטו .לעיל בכבוד רב איתי פלומבו ויסמן מנהל אגף בכיר רגולציה משרד הכלכלה והתעשייה 3 משרד הכלכלה והתעשייה איתי פלומבו ויסמן |מנהל אגף בכיר רגולציה 'טל074-7502392, ני י ד050-6205988 רחוב בנק ישראל5, ירושלים .| [email protected] E ה עתקים : מר מוטי גמיש , מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה . מר רועי פישר , מנהל מערך סחר חוץ ושת"פ בינלאומי , משרד הכלכלה והתעשייה . גב' יפעת אלון פרל , מנהלת אגף בכיר מדיניות סחר והסכמים , משרד הכלכלה והתעשייה . עו "ד תהילה ורון ,ממונה בכיר ה ייעוץ משפטי , משרד הכלכלה ו .התעשייה גב' תמר מירסקי , מנהלת תחום בכיר (חקיקה), הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה .והתעשייה גב' קרולין ילמרוט , מנהלת תחום מדיניות והסכמי סחר ., משרד הכלכלה והתעשייה מר ניר ברנגה ,מנהל תחום סחר בשירותים והשקעות ., משרד הכלכלה והתעשייה מר יהב אדרי ., יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה