חומר רקע

1/1/2026 לכבוד ח"כ מיכל וולדינגר יו"ר ועדת העבודה והרווחה הכנסת [email protected] שלום רב, הנדון: התנגדות להחרגת קלינאי.ות תקשורת ופיזיותרפיסטים.ות כגורמים מאבחנים בטיוטת תקנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ו אנו פונים אליכם בשם בית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב, כמוסד אקדמי מוביל האמון על הכשרת אנשי מקצוע וקביעת סטנדרטים מקצועיים בתחומי הבריאות, השיקום וההערכה התפקודית במדינת ישראל, בעקבות טיוטת ת :קנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (פרק ג׳ הגורם המאבחן, דרכי האבחון והערכת רמת התמיכה), כפי שהובאה לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנו מבקשים להביע התנגדות חד־משמעית ומנומקת להחרגת מקצועות קלינאות התקשורת והפיזיותרפיה מהגדרת“הגורם המאבחן ”ומהשתתפות מלאה ו שוות־מעמד בצוותים רב־מקצועיים לאבחון והערכת רמת תמיכה. התקנות בנוסחן הנוכחי יוצרות אי־הלימה מהותית, שבה קלינאי.ות תקשורת ופיזיותרפיסטים.ות מוזכרים לעיתים כגורמי סיוע בלבד, ולעיתים אף נעדרים לחלוטין מרשימת הגורמים המאבחנים. זאת, גם כאשר תחומי האבחון המוגדרים כוללים שפה, תקשורת, אינטראקציה חברתית, תפקוד גופני, ניידות, השתתפות ותפקוד יומיומי. תחומים ה מצויים בליבת ההכשרה והסמכות המקצועית של מקצועות אלה, בישראל ובעולם. מסגרת ה־ICF של ארגון הבריאות העולמי, שעליה נשענות התקנות, אומצה בישראל כבסיס תפיסתי למדיניות ציבורית בתחום המוגבלות, השיקום וההשתתפות. מסגרת זו מדגישה הערכה תפקודית רב־ממדית, הכוללת פעילות, השתתפות והקשר סביבתי. הדרת מקצועות אשר תחומי מומחיותם נוגעים ישירות למרכיבי תפקוד אלה יוצרת סתירה בין המסגרת המוצהרת של התקנות לבי ן יישומן בפועל במדיניות המדינה. אבחון רב־מקצועי תקין אינו מתמצה בהיבטים רפואיים או פסיכו־סוציאליים בלבד. במוגבלויות כגון ,אוטיזם, מוגבלות שכלית־התפתחותית, ומוגבלויות נוירו־קוגניטיביות ומוטוריות התקשורת, השפה ההשתתפות והניידות הם רכיבי תפקוד מרכזיים. היעדר ם של קלינאי.ות תקשורת ופיזיותרפיסטים.ות מן הצוות המאבחן עלול להוביל לאבחנות חלקיות, לאחידות אבחונית נמוכה, ולפגיעה בהתאמת רמת התמיכה הנדרשת. השלכות ההחרגה אינן מצטמצמות למקרה הפרטני. הן עלולות להשפיע בקנה מידה ארצי על זמני ,המתנה, על שוויון בזכאות לשירותים ועל הקצאת משאבים לאנשים עם מוגבלות, ובכך להעמיק פערים חברתיים ולפגוע באוכלוסיות מוחלשות. כמוסד המופקד על הכשרת כוח האדם המקצועי שעליו נשענות מערכות הבריאות, הרווחה והשיקום בישראל, אנו רואים בחומרה רגולציה היוצרת פער מבני בין מדיניות ההשכלה הגבוהה לבין מדי ניות הרווחה. מצב שבו המדינה מכשירה אנשי מקצוע בתחומים מסוימים, אך מדירה אותם מתפקידי אבחון והערכה ברגולציה, אינו מתיישב עם עקרונות של מדיניות ציבורית עקבית, מקצועית וברת־ קיימא. עמדה זו משקפת קונצנזוס רחב בין מוסדות ההכשרה האקדמיים לבין הגוף המקצועי היציג ש ל קלינאי.ות התקשורת בישראל, ועולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים במדינות ה־ .OECD הדרת מקצועות אלו מתהליכי אבחון חורגת מן האופן שבו מדינות מפותחות מסדירות אבחון רב־מקצועי של מוגבלות. לאור האמור, אנו סבורים כי נדרש תיקון מהותי של התקנות, וקוראים לוועדה: 1 . לתקן את נוסח התקנות כך שקלינאי.ות תקשורת ופיזיותרפיסטים.ות יוכרו כגורמים מאבחנים מלאים ושווי־מעמד בצוותים רב־מקצועיים בכל האבחנות הרלוונטיות. 2 . להבטיח הלימה בין המסגרת המוצהרת של התקנות לבין יישומן בפועל, בהתאם לעקרונות ה־ICF ולסטנדרטים בינלאומיים מקובלים. 3 . לקיים דיון מקצועי מעמיק, בשיתוף נציגי האקדמיה והגופים המקצועיים, טרם קידום רגולציה בעלת השלכות רחבות היקף על מערך האבחון והשירותים לאנשים עם מוגבלות בישראל. קביעת גורמי אבחון אינה שאלה סקטוריאלית או מוסדית, אלא הכרעה עקרונית הנוגעת לאופן שבו מדינת ,ישראל מגדירה תפקוד, מוגבלות וזכאות לשירותים. הכרעה זו מחייבת רגולציה מקצועית עקבית ומבוססת סטנדרטים. בכבוד רב, פרופ׳ צביה בר-נוי ראש בית הספר למקצועות הבריאות הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות אוניברסיטת תל אביב ד״ר אסנת סגל פרופ׳ אלון קלרון ראש ת החוג להפרעות בתקשורת ראש החוג לפיזיותרפיה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב :העתקים  אורלי ברגרזון, קלינאית תקשורת ארצית, משרד הבריאות  ,פרידה קורנברוט קלינאי תקשורת אר ,צית במשרד הרווחה  זהר לרר פטקין, מנכ"לית האגודה הישראלית לקלינאי תקשורת  יעל רותם גלילי, פיזיותרפיסטית ארצית, משרד הבריאות