חומר רקע - גורמים חיצוניים

1 4/01/2026 ט"ו טבת תשפ" ו :עבור ו עדת מדע וטכנולוגיה, הכנסת חומרי רקע מטעם איגוד האינטרנט הישראלי ל ישיבות המעקב בנושא: התמודדות עם קמפיינים תודעתיים מבוססי AI ,ובפרט בתקופת הבחירות (איגוד האינטרנט הישראלי )ע"ר ,1 מתכבד להגיש חומרי רקע ונתונים לישיבת הוועדה המיוחדת שתתקיים ביום 22.1.2026 בנושא שבכותרת. על בסיס הנסיון המחקרי והמעשי של איגוד האינטרנט וקו הסיוע לאינטרנט בטוח שהוא מפעיל כבר למעלה מעשור וב פרט מאז מתקפת ה -7 ,באוקטובר אנו מבקשים להביא לידיעת משתתפי הדיון בוועדה תמונת מצב עדכנית והמלצות פעולה חיוניות להתמודדות עם איומי תודעה והשפעה ברשת בתקופת הבחירות . 1. מתקפות השפעה ותודעה באמצעות הרשתות החברתיות בישראל: תמונת מצב התערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים פנים־ישראליים באמצעות הרשתות החברתיות הגלובליות וטכנולוגיות תקשורת אחרות הוגדרה על ידי גורמי הביטחון של מדינת ישראל ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית כאיום ייחוס משמעותי כבר בשנת 2019 , וגם יושבי הראש של ועדת הבחירות בשנים האחרונות הגיבו על איומי ההשפעה הזרה על דעת הקהל הישראל ית ותוצאותיהם של סקרי הבחירות. מבקר המדינה אמר בתחילת החודש בכנס באוניברסיטת תל אביב: "מצאנו ליקויים משמעותיים בהיערכות של ישראל להשפעות זרות על בחירות 2026 . על הממשלה וועדת הבחירות להתעשת ולהיערך". החשש העמוק מההשפעות המזיקות של שימוש לרעה ברשתות חברתיות, במיוחד בכל הקשור למניפולציות על הציבור, התערבות בתהליכים דמוקרטיים והעמקת שסעים חברתיים ופוליטיים, נכון לישראל2, ו משותף לדמוקרטיות מערביות רבות כיום והוגדר על ידי הפורום הכלכלי העולמי ובדו"ח הסיכונים של האו"ם כאחד האיומים המרכזיים על דמוקרטיות בעולם. דפוס מרכזי שהמחקר הישראלי והגלובלי מזהה הוא מאמצי השפעה על התודעה הציבורית על ידי הפצת דיסאינפורמציה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, אשר מתגמלות תכנים המעוררים תגובות רגשיות עזות. 1 איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה בלתי תלויה וללא כוונת רווח, המנהלת שתי תשתיות אינטרנט חיוניות בישראל- מרשם שמות המתחם המדינתי ) .il( והפצת המידע על אודותיו ל- DNS, ומחלף האינטרנט הפנים- ) מדינתיIIX (. האיגוד הוכרז בשנת 2018 כמפעיל "מערכת ממוחשבת חיונית" על פי חוק הסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-. 1998 . במקביל לפעולתו התשתיתית, פועל האיגוד לקידום ושמירה על עקרונות דמוקרטיים בפעולתו של האינטרנט בישראל. בכלל זה, מפרסם איגוד האינטרנט מחקרי מדיניות המיועדים ליידע ולטייב את זירת האינטרנט הישראלית והגלובלית, על בסיס עבודת מחקר מקיפה ומומחיותיו בצמתים מגוונות ש ל משפט וטכנולוגיה. מחקרי מדיניות אלו כוללים ידע מקצועי והמלצות מעשיות עבור גורמי ממשל והקהל הרחב. למידע נוסף, ראו https://www.isoc.org.il . 2 אסף וינר, "היערכות לאומית מול השפעה והתערבות זרה באמצעות רשתות חברתיות: ממצאים גלובליים ותמונת מצב ישראלית ", מודיעין הלכה למעשה המכון למחקרי ביטחון לאומי )2024 ( ] .קישור[ 2 פלטפורמות התוכן הדיגיטליות ובראשן הרשתות החברתיות מהוות כיום את הזירה המרכזית לפעילות חברתית, פוליטית, תרבותית וכלכלית ברוב הדמוקרטיות המערביות, אך בישראל היקף החדירה של הפלטפורמות הגלובליות ואפליקציות להעברת מסרים מיידים הוא עצום ובולט במיוחד בהשוואה למדי נות העולם - והמשיך לטפס גם בשנת2025 . כמעט100 אחוז מהאוכלוסייה בישראל משתמש בוו טס אפ ויוטיוב, כ- 90% בפייסבוק ומעל70% בטלגרם, זה נכון לכל קבוצות האוכלוסייה. אלה נתונים גבוהים שכמעט לא ניתן להשוות ברמה העולמית , לצד רמות נמוכות מאוד של אוריינות מדיה וחינוך ל צריכה ביקורתית של מידע ואמון נמוך בעיתונות , הם הופכים את הציבור לחשוף ופגיע במיוחד לאיומי תודעה והשפעה זרה זדונית מבית ומחוץ. פֿסּףּᄇוּ1 ᄇᄋᄇףּסּﬤ﬩ ᄙᄇﬦאָסּ﬩ ףּᄋ סּףּפֿאָפֿ בּﬦסּפֿᄇאָפֿ אָכֿᄋבֿכֿאָסּᄎאָפֿ ﬨᄇﬧᄇבֿᄋᄇאָפֿ ﬦמּסּﬦ﬩בּﬨᄇסּ﬩ ᄔᄇמּ﬩ : עדכניות הנתונים: יולי2025 מקור: סקרי איגוד האינטרנט הישראלי )data.isoc.org.il ( לקראת הבחירות לכנסת ה - 26 , היכולות והאיומים של הפצת דיסאינפורמציה ומניפולציות מידע ברשת עברו שכלול ושדרוג משמעותי. אם בעבר האיומים התבטאו בהפעלה פשוטה יחסית של בוטים ופרופילים מתחזים, כיום עם עליית הבינה המלאכותית אנו ניצבים בפני מערכות השפעה היברידיות מורכבות: שילוב של תוכן סינתטי )AI ) ( באיכות גבוהה, תשתיות ורשתות הפצה לא אותנטיותCIB - Coordinated Inauthentic Behavior .( וניצול של תוכן אותנטי המופץ מחוץ להקשרו או לאחר עריכה הבינה המלאכותית אינה רק כלי ליצירת תוכן, אלא רכיב קריטי בהנדוס סביבת המידע והונאת המ שתמש והאלגוריתם. איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל כבר למעלה מעשור את קו הסיוע לאינטרנט בטוח שנותן מענה אישי לכ - 4000 פניות ודיווחים בשנה של אזרחים ישראלים על פגיעות, הונאות ואיומים ברשתות החברתיות ומוכר על ידי כל הפלטפורמות הגלובליות כגורם דיווח רשמי ומוכר (Trusted Flagger) . 3 הנסיון המצטבר של קו הסיוע בטיפול בדיווחים ובקשר עם הפלטפורמות , לצד מחקרים שערכנו על מתקפות השפעה והונאה על אזרחים 3 :למידע נוסף, ראוliteracy/report - https://www.isoc.org.il/digital 3 ,ברשת מוכיחים כי האיומים על הבחירות אינם בגדר השערה או תיאוריה, הם כבר כאן, ונראה שהפלטפורמות ורשויות המדינה לא ערוכות לתת להן מענה וטיפול הולם כדי לשמור על האזרחים במרחב המקוון . מחקרים ודיווחים שהעברנו לפלטפורמות איתן אנחנו עובדים כגורם מדווח רשמי ו מ הימן )טיקטוק, מטא, יוטיוב ועוד( והצגנו גם כאן בכנסת בשנתיים האחרונות מעלים מספר דפוסי פעולה קבועים שעשויים לחזור גם בבחירות הקרובות: 4 • :התחזות לאישי ציבור ופרסונליזציה של האיום לפי קהל יעד שימוש ב- AI ליצירת דמויות פיקטיביות ותשתיות הונאה בעלות "עומק" ומורכבות )תמונות פרופיל ריאליסטיות, היסטוריית פעילות, אתרי נחיתה( המקש ים על זיהוי וחסימה. • :מעבר מהונאה פיננסית לפוליטית טכניקות ששימשו ב"עוקץ האלגוריתמי" לזיוף דמויות ציבוריות )כמו פוליטיקאים, שרים, נבחרי ציבור, מנכ"לים או עיתונאים( לצורכי הונאה כספית, מיושמות כיום להטיית דעת קהל. • :תפוצה מתואמת רשתות הבוטים משתמשות ב- AI ,כדי לייצר אלפי תגובות שונות במקצת זו מזו כדי לעקוף את מנגנוני הזיהוי האוטומטיים של הפלטפורמות. לאחרונה חשפנו רשת השפעה סינית מיסיונרית מתוחכמת שחדרה לקבוצות פייסבוק ו- וואטסאפ בעלות גוון דתי ושמרני ללא זיהוי והפרעה מצד הפלטפורמות והשתמשה בתמונות וסרטוני AI כדי לייצר קשר אישי מתמשך עם אזרחים ולהניע אותם להשתתפות בשיעורים כדי להשפיע על ה התנהגות ו ה עמדות שלהם.5 באותה מידה אפשר להפעיל רשתות דומות כדי לקדם מסרים ותעמולה פוליטית או לנסות לדכא הצבעה. 2. אזהרה מהתמקדות יתר ב- AI ותוכן סינתטי : תובנות מהשטח על רקע העיסוק הגובר וההתמקדות באיומי בינה מלאכותית, אחת התובנות החשובות ביותר ממחקרי האיגוד האחרונים היא שאסור למקד את כל המאמץ רק ב התמודדות עם AI ובפתרונות או סימונים טכנולוגיים של תוכן סינתטי בלבד. • נתון מפתח : במחקר על הפצת דיסאינפורמציה ותוכן שקרי במהלך מלחמת ישראל איראן ביוני 2025 , נמצא כי כ- 80% מהתוכן המזויף והמטעה לא היה מבוססAI אלא כי מדובר ב מחזור והפצה בהקשר כוזב של תוכן אמיתי6 5F. • :מניפולציה של הקשר מרבית השקרים הופצו באמצעות סרטונים אותנטיים לחלוטין )משריפות ישנות, ממלחמות במדינות אחרות או מאירועי עבר( שהוצגו כאירועים המתרחשים "עכשיו". 4 ,להרחבה ודוגמאות לשימוש בטכניקות אלו נגד משתמשי הרשתות החברתיות בישראל, ראו: איגוד האינטרנט הישראלי העוקץ האלגוריתמי: רשתות חברתיות ובינה מלאכותית כאמצעי להונאות פיננסיות )2025 ] (קישור ,[. ראו גם: איגוד האינטרנט הישראלי לא עומדות בפרץ: התמודדות הרשתות החברתיות עם תוכן פוגעני ותומך טרור במתקפת ה- 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל )2024 ] (קישור.[ 5 ראו למשל: עומר בן יעקב "אֲ דֹנָיAI ) : המקרה המוזר של כת אפוקליפטית שעשתה עלייה לישראל", הארץ17.12.2025 .( 6 ,איגוד האינטרנט הישראלי מיירטים פייקים: מנחקר נתונים על דיסאינפורמציה ובדיקת עובדות מקוונת במהלך מלחמת ישראלי-איראן )2025 ] (קישור .[ 4 ) לכן אנו מדגישים וממליצים לוועדה: יש להגדיר "קמפיין תודעתי" לא רק על פי אמצעי הייצורAI ( אלא על פי הכוונה הזדונית ושיטת ההפצה המניפולטיבית. 3. כשלי אכיפה סיסטמתיים של הפלטפורמות הדומיננטיות בישראל בשגרה ובחירום : בבחירות זה חייב להיות אחרת במוקד האיום של השפעה והתערבות זרה עבור מדינות דמוקרטיות ניצבות הקלות והזמינות של פתיחת חשבון, פרופיל או ערוץ בפלטפורמות המדיה החברתית, המאפשרות להפיץ מידע כוזב או תעמולה פוליטית בהיקף עצום ולא מספקות מענה הולם לשימוש זדוני בהן. שימוש בפלטפורמות מסיר חסמים כלכליים, לוגיסטיים וגיאוגרפיים עבור מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה בהיקף גלובלי ולאומי והופך אותם נגישים ופשוטים לביצוע. אף שפלטפורמות המדיה החברתית הגלובליות משקיעות מאמצים לנקות את הרשתות מתכנים מסוג זה במדינות שונות ברחבי העולם, נראה שהמצב שונה בתכלית במדינ ות ושווקים קטנים ובעלי שפות פחות נפוצות כמו ישראל. בשנים האחרונות הכללים ומאמצי האכיפה של הפלטפורמות נעשים בשני מישורים מקבילים: כללים ואכיפה מול תכנים בעייתים - כמו אלימות, או דיסאינפורמציה בנושאי בריאות או בחירות; וכללים ואכיפה מול משתמשים וחשבונות, למשל, כללי הקהילה של YouTube נגד ארגונים קיצוניים או פליליים, כללי הקהילה של TikTok נגד ארגונים ואנשים אלימים או מונעי שנאה או הכללים ומנגנוני האכיפה שלMeta נגד חשבונות לא אותנטיים ופעילות השפעה חשאית או מתואמת שלהם. אל מול החדירה העצומה של הפלטפורמות הגלובליות בישראל ומתאר האיומים הגדל והמורכב לקראת הבחירות, תמונת המצב של הפיקוח והרגולציה על הסיכונים החברתיים של פלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות גלובליות בישראל מטרידה ומדאיגה בלשון המעטה . מחקרי עומק שונים שביצענו בשנתיים האחרונות והנסיון של קו הסיוע לאינטרנט בטוח כגורם דיווח מוכר, מראים , כי הפלטפורמות מגיבות באיחור ובאופן חלקי לתלונות ודיווחים על תוכן זדוני, דיסאינפורמציה והתחזות, במיוחד בזמן משבר או עימות - כך היה למשל מיד אחרי ה- 7 באוקטובר . במערכות בחירות אחרות בעולם )למשל בגרמניה ורומניה בשנה שעברה או בהודו והאיחוד האירופי שנה לפני כן( ראינו שהפלטפורמות מפרסמות הערכות ו מודיעות על הקצאת משאבים מיוחדת עבור הבחירות , מבטיחות זמן תגובה ראוי, ובמקרים מסוימים אף אוסרות על פרסום מוד ע ות פוליטיות. ראוי לשאול האם הפלטפורמות נערכות באופן מיוחד לבחירות כאן ומקימות חמ"לים ייעודים? האם הפעם יהיה גורם שאפשר לדווח לו על מניפולציה ברשת בזמן אמת ? מוטיב הזמן והמיידיות הוא קריטי. כשביקשנו מהרשתות החברתיות תשובות לשאלות הללו בבחירות הקודמות לא קיבלנו אותן .7 7 פניית איגוד האינטרנט לפייסבוק ישראל ו- Meta : כשלי אכיפה של כללי הקהילה ביחס לתוכן ומשתמשים בעברית, )ספטמבר 2022 ] (קישור[ 5 :ניטור הפעילות בזמן אמת חושף פערים אדירים ביכולת של ענקיות הטכנולוגיה להגן על הציבור בישראל ● איחור בתגובה: ה מחקר "לא עומדות בפרץ" )מאי 2024 ( הראה כי פלטפורמות מגיבות לדיווחים על תכנים בעייתיים באיחור ניכר. בתקופת בחירות, שבה "ספין" או פייק - ניוז יכולים להכריע הצבעה תוך שעות, זמני תגובה של ימים הם כניעה למפיצי השקרים. ● היעדר הערכות ושקיפות ייעודית ומותאמת לישראל: במערכות בחירות בארה"ב ובאירופה, הפלטפורמות מקימות חמ"לים ייעודיים ומפרסמות דו"חות שקיפות מפורטים. בישראל, למרות פניות חוזרות ונשנות של האיגוד, לא ניתן מענה מספק לגבי משאבי הניטור בשפה העברית ובערבית. בבחירות הקודמות לא היתה שקיפות מצד הפלטפורמות בנוגע להערכות ולמענה שהם מספקים לבחירות בישראל בדומה לפרסומים שהיו להם בעולם בבחירות אחרות. גם כיום, יש כמה שאלות חשובות שדורשות תשובות של המדינה ושל הפלטפורמות : מה עושים בשביל לוודא שיש מענה לדיווח על תכנים זדוניים? כיצד מדווחים להן? ומה קבוע זמן מחייב ומספק להסרה או טיפול? איך מפקחים על הפלטפורמות שיעמדו בו ואיזה מידע הן מוסרות לציבור? איך מוודאים שמוקצים למשימה גם כוח אדם, משאבים ומומחים שיטפלו בהקשר ובדחיפות - ?ולא רק באמצעות אוטומציה ואלגוריתמים ברחבי העולם, אנו רואים דוגמאות להתמודדות הפלטפורמות עם איומי דיסאינפורמציה ומידע כוזב בבחירות לאורך השנה האחרונה .8 בחלק מהפלטפורמות אנו רואים דיווח ים יזומים על הטמעת כלים בתוך האפליקציות להנגשת מידע רשמי. טיקטוק מצהירה על הקמת "מרכזי בחירות" פנימיים המרכזים מידע על נהלי הצבעה בגרמניה9 , רומניה 10ומולדובה11 , ומציינת כי היא מפנה אליהם משתמשים באמצעות תגיות על תוכן רלוונטי במדינות אלו. גוגל מדווחת על שילוב חלוניות מידע ( Information Panels) בראש תוצאות החיפוש והסרטונים ביוטיוב בהודו 12ובאוסטרליה 13 , המספקות נתונים על מועמדים ורישום. מטא מתארת פעילות ממוקדת בהודו 14 הכוללת הפעלת "מרכז מבצעי בחירות" לניטור תוכן בזמן אמת, הרצת קמפיינים להעלאת מודעו ת, והגבלת תפוצת הודעות בוואטסאפ . במדינות שונות בעולם )ולהבדיל מישראל עד כה( , מדווחות הפלטפורמות על שיתופי פעולה עם ועדות הבחירות ורשויות מקומיות . חברות הטכנולוגיה מדגישות כי המידע המוצג מבוסס על עבודה מול הגופים המפקחים הרלוונטיים בכל מדינה. במולדובה , טיקטוק מפרטת שיתופי פעולה עם ועדת הבחירות המרכזית (CEC) , וברומניה היא מדווחת על השתתפות ב"מבחן מאמץ" יזום של הרגולטור המקומי ועל שיתוף פעולה הדוק יותר עם רשויות רומניות והנציבות תחת חוק השירותים הדיגיטליים ( DSA) בנוגע לסיכוני 8 :להרחבה נוספת ראו איגוד האינטרנט הישראלי: היערכות הרשתות החברתיות וענקיות הטכנולוגיה לקראת בחירות 2024 – ] סקירה מתעדכנת קישור [ 9 ראו כאן :Wie TikTok sich auf die Bundestagswahl 2025 vorbereitet )פברואר2025 ( ]קישור[ 10 ראו כא ן: Continuing to protect the integrity of TikTok during Romanian elections )מאי2025 ] (קישור [ 11 :ראו כאןProtecting the integrity of TikTok during the parliamentary elections in Moldova )ספטמבר2025 ( ]קישור [ 12 ראו כאן : Supporting the 2024 Indian General Election )מרץ2024 ] (קישור [ 13 ראו כא ן:How we’re supporting the upcoming Australian federal election )מאי2025 ] (קישור[ 14 ראו כאן : How Meta Is Preparing For Indian General Elections ) מרץ2024 ] (קישור [ 6 מניפולציה אלגוריתמית. בהודו, גוגל מציינת עבודה צמודה עם ועדת הבחיר ות (ECI) . מטא פעילה מאוד בהודו ומצהירה כי היא פועלת תחת " קוד אתיקה וולונטר י", המעניק לוועדת הבחירות בהודו ערוץ דיווח ישיר ובעדיפות גבוהה . בכלל זה, במאבק בדיסאינפורמציה, הפלטפורמות מצהירות על הסתמכות על או שיתוף פעולה עם ארגוני בדיקת עובדות מקומיים במקומות שונים בעולם . בהודו , מטא מדווחת כי היא מפעילה את הרשת הגדולה ביותר שלה )מעל 10 שותפים( ומעניקה להם גישה ייחודית לספריית התוכן שלה. גוגל מציינת כי בהודו היא תומכת בקונסורציום של מוציאים לאור ש ל חדשות ובודקי עובדות )" 15 ("Shakti , ומספקת לעיתונאים כלים טכנולוגיים . בגרמני ה, טיקטוק מפרטת שיתופי פעולה עם סוכנות הידיעות dpa וארגונים מאושריIFCN לבדיקת טענות ולתיוג תוכן שגוי, ועם ארגוןSTOP FALS! 16 במולדובה לצורך בדיקת טענות וסימון תוכן שגוי. ברומני ה, היא מציינת כי מרכז המידע כולל קישורים לארגוני בדיקת עובדות . גישת הפלטפורמות בכל הנוגע לסימון תוכן סינתטי )בינה מלאכותית(, הנגשת מקורות מאומתים ומדיניות כלפי פרסום פוליטי ממומן נבדלת בעיקר בהתאם לתנאים רגולוטורים החלים בכל מדינה. באיחוד האירופי, הודיעו גוגל17 ומטא18 כי הן יפסיקו לחלוטין את הפרסום הפוליטי הממומן לקראת כניסת רגולציית ה- TTPA . גוגל מצהירה על הטמעת סימני מים ( SynthID) והגבלת תשובות מודל הבינה המלאכותית שלה Gemini בנושאי בחירות בהודו ובאוסטרליה , ודורשת מהמפרסמים להוסיף גילוי נאות במודעות פוליטיות. בהודו, השיקו קמפיין ייעודי שהתמקד בחינוך משתמשים לזיהוי והתמודדות עם מידע כוזב בוואטסאפ ובאינסטגרם על ידי קידום שיטות עבודה דיגיטליות מומלצות והדגשת כלי בטיחות זמינים, לצד עידוד אנשים לבדוק שוב מידע שנשמ ע חשוד או לא מדויק על ידי שליחתו לקו סיוע ( tiplines) בוואטסאפ, אותו הקימו בשיתוף עם הברית למאבק במידע כוזב.19 טיקטוק מציינת כי היא מחייבת תיוג תוכןAI פוליטי בגרמניה ובמולדובה , ומעניקה תגי "מאומת" לחשבונות רשמיים במולדובה . ,בדומה נדרשת גם שקיפות של נתונים עדכניים על פעולות ניהול התוכן שמבצעות הפלטפורמות עבור משתמשים בישראל בתקופת הבחירות: מה הוסר, על בסיס איזה סעיף המדיניות ולמה )בקשות של גורמי ממשל, מפלגות, בטחון( וכמה ו מי הגורמים המקצועיים ש טיפלו בכך. כדי שאפשר יהיה לתחקר ולגבות מחיר משחקנים זדוניים ולהפריך או לבסס טענות על השפעה זרה או מעבר על חוקי בחירות . החידוש המרכזי לקראת הבחירות הקרובות, הוא שכיום צריך לדרוש הערכות, מענה ושקיפות כזאת גם מספקי שירות ואפליקציות של AI גנרטיבי . אנחנו צריכים לדרוש מה ם שקיפות ומענה לגבי האפשרות להשתמש בכלים 15 https://projectshakti.in / 16 https://stopfals.md/ro/campania 17 ראו כאן : Political advertising in the EU )נובמבר2024 ] (קישור[ 18 ראו כאן :Ending Political, Electoral and Social Issue Advertising in the EU in Response to Incoming European Regulation )יוני2024 ] (קישור [ 19 https://www.dau.mcaindia.in / 7 שלה ם בתכנים של בחירות - גם ה ם צריכ ים להערך לבחירות באופן ייעודי ולשקף לציבור ולרשויות מה הם עושים. 4. כל עם ן אי , אלו תחליף לחינוך לחשיבה ביקורתית ולהקניית אוריינות דיגיטלית לציבור ברמה הלאומית המחקר והניסיון שלנו מהשטח מלמד שכלים רגולטוריים או טכנולוגיים אינם מהווים תחליף בלעדי לחינוך לחשיבה ביקורתית ולהקניית אוריינות דיגיטלית לציבור ברמה הלאומית דרך בעלי העניין השונים - ה מדינה, ה פלטפורמות, ה חברה ה אזרחית, ה אקדמיה ו ה תקשורת. ההכרה בחשיבותה של ה טכנולוגיה היא חשובה, והשקעה בכלים שיזהו שקרים וזיופים היא ללא ספק צו השעה - אבל היא בוודאי לא תפתור את הבעיה באופן אבסולוטי ו לכן אי אפשר להסתמך רק עליה. זה נכון במיוחד , כשמרבית הכלים שמדברים עליהם כרגע מתעסקים בטכנולוגיות לזיהוי דיסאינפורמציה שנוצרה באמצעות AI. זה רלוונטי לא רק להשפעה זרה או התערבות בבחירות , אלא גם להונאות למשל, שפוגעות בכל כך הרבה אנשים בצורה מוחשית. האמצעי המוכח האפקטיבי ביותר לבניית חוסן דיסאינפורמציה בעידן המידע הנוכחי הוא פיתוח מודעות ציבורית ויכולות אוריינות המידע ו המדיה בקרב הציבור, על כל חלקיו במגוון אמצעים וערוצים : קמפיין הסברה לאומי: המדינה חייבת להשקיע באוריינות מידע וצריכת מידע ביקורתית בזמן בחירות. אזרחים צריכים להכיר מניפולציות רגשיות )שימוש בפחד, דחיפות או כעס( כנורת אזהרה לדיסאינפורמציה ; ואת דרכי הפעולה וערוצי הדיווח במקרים השונים של תוכן זדוני בהקשרי הבחירות. חיזוק מקורות מהימנים: מתן כלים לציבור לאימות מידע והגברת שקיפות בפלטפורמות ועידוד צריכת תוכן מגופים המחויבים לכללי אתיקה עיתונאית. הנחיות ברורות מצד הפלטפורמות ומצד ועדת הבחירות לציבור הישראלי - ?איך מדווחים, על מה ולמי מי הכת ו בת ב כל אחת מהרשתות החברתיות והפלטפורמות המקוונות? ואל מי אזרח מודאג אמור לדווח מבין ועדת הבחירות , ה משטרה או מערך הסייבר? - לאיזה ערוץ דיווח ארגוני חברה אזרחית וחוקרים אמורים לדווח? בצד אלו, כאמור, ראוי שהוועדה תוסיף לדרוש מכל הפלטפורמות המקוונות הדומיננטיות כיום שקיפות בנוגע ל מנגנוני האכיפה והבטיחות שהן מפעילות עבור משתמשים בישראל, ועל אודות ערוצי הקשר שלה ן עם מוקדי ידע ומדווחים אמינים בזירה הישראלית, כדוגמת הפעילות המיוחדת שנקטו פלטפורמות אלו לאחרונה במדינות אחרות להבטחת טוהר הבחירות. 8 *** נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה או בקשה למידע נוסף. ניתן לפנות אלינו באמצע ות הדוא"ל : [email protected] . ,בברכה ובכבוד רב עידן רינג סמנכ"ל חברה וקהילה (איגוד האינטרנט הישראלי )ע"ר ד"ר אסף וינר סמנכ"ל רגולציה ומדיניות (איגוד האינטרנט הישראלי )ע"ר