פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 786 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (9 בדצמבר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי משה גפני נאור שירי חברי הכנסת: ששון ששי גואטה מוזמנים: רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר אביגיל ונקרט – אגף תקציבים, משרד האוצר ראיה אנגל – אגף תקציבים, משרד האוצר הדר רצון – ממונה מפקחת ארצית אמנות, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים לימור קפלן – מנהלת תחום עידוד השקעות הון תושבי חוץ ובתי מלון, רשות המסים אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בינלאומיות, רשות המסים ערן בלס – מנהל תחום אמנות בינלאומיות, רשות המסים דרור ביטרמן – מנהל תחום מפקח ארצי מחירי העברה, רשות המסים אביעד בק – ראש אגף מסים, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל יובל ויינר – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל האני נחאס – חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל בר ווקס – שדלן, רו"ח, KPMG - סומך הייקין מיכל שריג-כדורי – מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס הילה ליפשיץ – מנהלת תחום מדיניות, פורום חברות הצמיחה, וויקס חן מטס – מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב יותם שדה – שדלן, LATI - האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות אופיר לוי – שותף, משרד עו"ד ארנון, תדמור-לוי גיא אטיאס – שותף מס - דלויט רועי פרייליך – מנהל בכיר חטיבת המס, דלויט אילן פלטו – מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, מ/1909 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> מדובר בהצעת חוק שבאה להטמיע בישראל את עקרונות פילאר 2 של ה-OECD שקובע שיעור מס מינימאלי של 15% - פרויקט שהתחיל לפני כעשור. ב-2021 מדינת ישראל הודיעה על ההצטרפות לפרויקט הזה, ב-2024 הוא התחיל להיכנס במדינות העולם. כל מדינה שלא תגבה אצלה את שיעור המס המינימאלי של 15%, הפרש המס ישולם במדינה אחרת באמצעות מנגנונים שונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה חיוב חדש במס שחל על חברות שהן משמעותיות למשק הישראלי, בעיקר בגלל שהן מייצרות פה מקומות עבודה. מצד אחד, יש את האירוע של קידום החוק הזה, ומצד שני, צריך לשמור על זה שהחברות האלו ימשיכו להיות בישראל. אם לא יהיה להן תמריץ מיסוי כדי להיות בישראל, יהיו מקומות אחרים שבהם הארנונה יותר בזול, שאין טילים, שאין חמאס, שאין כל מיני דברים אחרים שפה יש. השאלה איך אנחנו שומרים על החברות האלו פה בארץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה מביאים את זה עכשיו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה צריך להיות מאושר עד 31.12. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כדי למנוע מצב שההכנסות האלו ילכו למדינות אחרות אנחנו רוצים להעביר את החקיקה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> החוק הזה מדבר בעיקר על חברות ששיעור המס האפקטיבי שלהן הוא מתחת ל-15% אחוזים. אנחנו מדברים על חברות שחלות עליהן הקלות מס מכוח חוק לעידוד השקעות הון בעיקר. צריך להבין שמדובר בחברות שרף הכניסה של החקיקה הוא גבוה, של 750 מיליון אירו בהכנסה גלובאלית. בעבודת ניתוח שעשינו מדובר על סדר גודל של כ-100 קבוצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חברת מטא בפנים? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני מנוע מלהתייחס לחברה ספציפית בגלל מגבלות סודיות, אבל אנחנו מדברים על חברות מוטות טכנולוגיה ומחקר ופיתוח שיש להן שיעורי רווחיות גבוהים. אנחנו מדברים על חברות עם IP בישראל ששיעור המס שלהן יורד לאזור ה-12, 6 או 7.5, או על חברות שפועלות באזור פיתוח א'. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם את המיסוי הזה הן לא ישלמו פה, האם הן ישלמו אותו במקום אחר? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אנחנו שומרים עליהן פה כשהתמריצים אינם? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אנחנו מבינים את החשיבות של תעשיית ההייטק ושל תעשיית הטכנולוגיה בישראל, את שימור האטרקטיביות של מדינת ישראל בכלל ההיבטים, לכן אנחנו במקביל גם פועלים על קידום תמריצים שמותאמים לכללים של ה-OECD, של הפילאר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איפה עומדים התמריצים? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> התמריצים מתקדמים. מדובר בתאריך מאוד דינאמי ב-OECD. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי זה קורה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> יש התפתחויות לאורך כל הדרך גם עם הכניסה של ממשל טראמפ וההשפעה שלו על המהלך, על איך המנגנון יפעל ביחד עם ארצות הברית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תן תאריך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי יופץ התזכיר להערות הציבור? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הממשלה כבר קיבלה החלטה על מנגנון של תמריצים. אנחנו מתכננים לפרסם את התזכיר ביום ראשון הקרוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביום ראשון הוא יופץ להערות הציבור? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה התמריצים לא באים ביחד עם - -? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו שאלה טובה, אבל הסבירו לי שאי אפשר. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> דיברתי איתם על תמריצים לפני כשנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו רואים חשיבות עליונה בלשמר את החברות האלו בארץ. כדי שזה יקרה ונוכל לבצע את הכל, אנחנו צריכים להספיק להעלות את הנושא הזה של התמריצים ולאשר אותו בקריאה ראשונה עד 31.12. אנא תגזרו את מה שאתם צריכים לגזור אצלכם כדי לאפשר לנו לעשות את זה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לגבי חברות טכנולוגיה ללא IP בישראל שיש להן מרכזי פיתוח בישראל, ברוב המכריע של המקרים מדובר בחברות ששיעור המס האפקטיבי שלהן עולה על 15%. מאחר והן בעיקר פועלות במרכז הארץ ושיעור המס שלהן הוא 16%, החוק הזה לא רלוונטי לגביהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מכליל את ההכנסות שלהן מהמתחם הווירטואלי, אתה מדבר רק על הפיזי. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני לא יכול להתייחס לאף חברה ספציפית. לגבי חברות שיש להן מרכז פיתוח בישראל ללא IP ופועלות במרכז, שיעור המס שלהן עולה על 15% והחוק של פילאר 2 לא רלוונטי לגביהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמנעים מלעסוק במסים שצריכים להיות מוטלים על החברות הגדולות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כדי לקדם את התמריצים, צריך לתת להם מקור תקציבי. המקור התקציבי שאנחנו מדברים עליו מבוסס על תוספת המס שייגבה במסגרת הפילאר. המס הזה שישולם ב-2026 על ידי כל החברות שאתה מכוון אליהן, ישולם בין אם נעביר את החקיקה ובין אם לא. אם החקיקה לא תעבור, לא יהיה למדינה מקור כדי לקדם את התמריצים בשנת 2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איזה חלקים החליטה המדינה כן לאמץ? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מה שאנחנו מדברים עליו היום זה פילאר 2. מה שחבר הכנסת שירי מדבר עליו זה פילאר 1, זה איזה שהוא מודל שה-OECD קידם ונתנו עליו ברקס מאוד רציני כשממשל טראמפ התחיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין תירוץ שלא תשתמשו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה לא תירוץ, זו הסיבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו המציאות, זו לא צריכה להיות הסיבה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו עדין מתואמים עם ה-OECD גם בהקשר הזה. לגבי מה שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה, המודל של פילאר 2 כולל בתוכו, כמו שמיכאל הזכיר, מיסוי שעובד בשלושה נדבכים. נדבך אחד זה שחברת האם במדינה זרה גובה מס שלא נגבה אצל חברת הבת במדינה אחרת. כשיש חברת אם במדינה זרה והמס לא נגבה בישראל, הוא ייגבה לרשויות המס של אותה מדינה. המודל השני שה-OECD הציג זה מודל שקובע שבמקרה שבו החברה לא מיישמת את המודל שדיברתי עליו כרגע, החברות האחיות גובות את המס אצלן וזה מתחלק בין המדינות השונות - זה עוד מודל שנועד לגרום לכך שמדינות יעלו את שיעור המס האפקטיבי שלהן - והמודל השלישי, שזה המודל שנבחר ליישם בחוק הזה, זה מודל של המס המינימאלי המקומי, מודל שאומר שאם המדינה המקומית מיישמת מס מקומי מינימאלי של 15% או יותר, חברות אחרות לא יוכלו להשתמש בשני המודלים שהזכרתי קודם. ישראל, בגלל שבשלב הזה לא מבקשת לפקח על מס מינימאלי במדינות שהן לא ישראל, לא מיישמת את המודל על חברות זרות, היא כן מיישמת אותו באופן מקומי. המטרה פה היא כפולה. מטרה אחת היא למנוע מצב שבו מס בגין הכנסות בישראל משולם בחו"ל, והמטרה השנייה היא להוריד באופן משמעותי את הנטל הבירוקרטי על חברות. במדינות שלא קיים המודל של המס המינימאלי יש לחברות נטל בירוקרטי מאוד משמעותי בדיווח בחו"ל, בהגשת כל מיני דרישות דיווח ופיקוח. מה שאנחנו מנסים לעשות זה ליצור חוק שמקבל איזה שהוא מעמד מיוחד, כשהמעמד הזה יגרום לכך שחברות ישראליות לא יצטרכו לשאת בנטל בירוקרטי משמעותי בחו"ל. אם לא נצליח להעביר את החוק הזה, החברות יישאו בעלויות האלו. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אנחנו מאוד מודים ליו"ר ולחברי הכנסת על זה שהם העלו את סוגיית התמריצים כראשונה במעלה, זה משהו שאנחנו מדברים עליו חודשים שלא לומר שנים עם כל השחקנים הממשלתיים, זה סופר סופר קריטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם האוצר וגם המשרד של הכלכלן הראשי מבינים את החשיבות של הדבר הזה. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אני חושבת שזה מקרה קלאסי שבו אין פערים בהבנה של כולנו למה זה צריך להיות, יש פערים באופן שבו מתקדמים ומנהלים את התהליך. אני רוצה לדבר על הנקודה של למה זה יכול או לא יכול לעלות ביחד. הדברים לא יכולים להיות כרוכים ברמת "הגבייה תועבר ל..", זה ברור לכולנו, אנחנו צריכים להיות לפי הכללים של ה-OECD, אבל את ה-OECD לא מעניין אם הישיבה על החוק הזה תהיה ב-07:00 בבוקר והישיבה השנייה תהיה ב-14:00 בצוהריים. לא מעניינת אותם הפרוצדורה, לא מעניין אותם הדיונים, מעניינת אותם התוצאה, לכן הקציבה של הדד ליין מעולה. אנחנו נרצה לראות את התזכיר כמה שיותר מהר, אפילו בהערות ציבור מקוצרות – אני אומרת את זה כאן בתור 25 חברות תעשייה שזה נוגע להן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עושים את זה בשותפות איתם, אתם מדברים איתם? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> היו לנו שיחות גם עם פורום חברות צמיחה, גם עם פורומים מייצגים של IATI. יש שיח שוטף לאורך כל הדרך. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אני חושבת שקציבת הזמנים מעולה. אנחנו נצטרך להתכנס כאן כשהתזכיר כבר באוויר. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> בהצעת המחליטים שהגשתם לממשלה אתם מכוונים לתמריצים רק לחברות הטכנולוגיה, אבל יש חברות שיש להן עלויות ייצור כבדות שיושבות בפריפריה ולצערי הרב זה לא חל עליהן כי יש להן הוצאות ייצור, לא פיתוח. אנחנו מבקשים להתייחס גם לחברות האלו, כי אלו חברות יצרניות שיושבות בפריפריה ומעסיקות מאות עובדים. אין שום סיבה להפלות אותן לרעה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הצעת ההחלטה מפרידה בין תזכיר החוק שנגיש ושמתייחס לתמריצים עבור הוצאות מו"פ, לבין מסלול במשרד הכלכלה שנמצא בעבודה ממש בימים אלה ומתייחס לחברות ללא הוצאות מו"פ. יש לזה מענה, רק הוא פשוט לא בחקיקה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> איפה הוא יהיה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> במשרד הכלכלה, ברשות ההשקעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא נביא להם את זה בחקיקה זה לא יהיה. מה הבעיה להביא את זה בחקיקה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רואה אופציה שהדבר הזה לא עובר בזמן. נעשה את כל מה שצריך כדי שגם הדברים האחרים יהיו, אבל אין אופציה שהדבר הזה לא יעבור בזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על שני הדברים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש אחד שיש לו דד ליין ולא אנחנו שולטים בו, יש אחר שאנחנו כן שולטים בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השינויים שהם מדברים עליהם הם באותו אחד של הדד-ליין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש את מה שצריך לעבור עד סוף השנה. חבר'ה, אנחנו לא בדיון על חוק רגיל. אם בחוק רגיל אנחנו יכולים לעכב ויכולים לעשות כל מיני דברים, פה זה לא יהיה, פה צריך להתכנס למסגרת נכונה שבה כולם עובדים בשיתוף פעולה. תפקידנו לוודא שזה מתכנס, לעזור שזה יקרום עור וגידים. אין פה סנקציות, אין עיכובים ואין עניין של "אם לא זה אז אין את זה", כי מי שתפסיד אם זה לא יעבור בזמן תהיה מדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר "יעבור בזמן", אתה מתייחס רק למיסוי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדד ליין מבחינה בינלאומית הוא של המיסוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חושב שנכון להגיד אמירה, אפילו ברמה הערכית - -? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מצפים להביא את התמריצים לקריאה ראשונה עד 31 בדצמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה איך התמריצים עוברים עד מרץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תדאג מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם מ-2021 האירוע קיים, למה אתם מגיעים עכשיו? למה אתם מביאים אותנו למצב הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם רצו לראות איך זה עובד בשאר המדינות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשאר המדינות העבירו את זה - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ההתחייבות של ישראל להצטרף לפרויקט הייתה ב-2021, אבל הוא נכנס לתוקף - בעיקר במדינות אירופה - ב-2024, בהוראת מעבר שיצרה מצב שבו החשיבות לקדם אותו ב-2024,2025 הייתה פחותה כי הפגיעה בחברות הייתה פחות משמעותית. שר האוצר הודיע ב-2024 שהוא יקדם ל-2026 את הכניסה של מרכיב המיסוי המקומי. מאז שטראמפ נכנס לשלטון בארצות הברית היו הרבה דיונים על איך הפילאר יעבוד יחד עם המיסוי האמריקני. היו המון שיחות על מנגנונים של side by side, כאשר רק לאחרונה הגיעו להסכמות על הדברים. רצינו לבוא עם מנגנון עדכני שיהיה מותאם גם למדינה, גם ל-OECD וגם לתעשייה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כלשכת רואי החשבון חשוב לנו היישום בפועל. לנו יש כמה הבהרות שנצטרך לעשות מולם בהקשר של היישום בפועל, בהקשר של המנגנונים של איך לעשות את חישובי המס. אני לא בטוח שזה משהו שמצריך דיון פה בוועדה אלא יותר דברים שהם אחד על אחד או בקבוצת עבודה, מתוך ידיעה שאנחנו מכירים את לוחות הזמנים. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> לכולנו יש אינטרס שהחקיקה הזאת תעבור עד סוף השנה, כמו שנאמר פה, והתמריצים הם סופר חשובים כדי לשמר את האטרקטיביות של ישראל. אנחנו מדברים על הערות טכניות כדי להשיג את המטרות שרוני דיבר עליהן קודם, שזה לא לאפשר למדינות אחרות לפגוע בבסיס המס הישראלי, לא לאפשר לקחת מס של חברות ישראליות מחוץ לישראל, והדבר השני זה לחסוך את ההתאמה מהחברות, את זה שהן יצטרכו ללכת ולדווח בכל מיני מדינות. על מנת לעשות את זה החקיקה צריכה לעמוד בסטנדרט מסוים, כשהסטנדרט הזה נקבע על ידי ה-OECD. יש פה כמה סטיות מהסטנדרט שצריך לדייק, דברים טכניים שעליהם אנחנו צריכים לשבת. יש תהליכים של מה יקרה הלאה ביישום, בשומות, שגם אלה דברים שחשוב שייסגרו מראש לפני שהחקיקה הזאת תעבור. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> נקודה נוספת שחשוב להעלות כאפשרות לבחינה זה הנושא של החלה וולונטרית של המס הזה על שנת 2025. בהחלט ייתכן מצב שבו חברות יעדיפו לעשות את השלמת המס בישראל במקום ללכת ובשיטת הסלמי לחלק מס מסביב לעולם. אין ספק שזה יטיל איזו שהיא מעמסה של התארגנות על רשות המסים ומשרד האוצר, אבל זה משהו ששווה לבחון כדי לראות אם יש היתכנות גם ברמת הגבייה וגם ברמת ההקלה המסוימת על החברות. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כשאמרו שסף הכניסה הוא לחברות מעל 750 מיליון אירו, הכוונה הייתה בעולם. יכול להיות מפעל בבית שאן שהוא לא מפעל גדול אבל הבעלים שלו הוא גדול וזה מה שיכניס אותו לתוך החוק. כמו שאילן אמר, זה לא רק חברות טכנולוגיה, זה גם חברות ייצור שנמצאות תחת חוק עידוד השקעות הון. עשינו בדיקה וראינו שגם על חברות מדימונה, מירוחם, ממגדל העמק ומקרית שמונה החוק הזה יחול והן ייפגעו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על איזו חברה בקרית שמונה זה יחול? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אני לא רוצה להגיד, זה ענייני מס. המשמעות לגבי חברות ייצור שהממשלה אמרה שהן לא יהיו בחוק - שהן יהיו אצל כפיר בטט. הוא יכול להוריד את זה או להעלים את זה בעוד שנה כי זה לא מעוגן בשום מקום. חייב להיות מעוגן בחקיקה ראשית שיש הטבות כלשהן גם לחברות ייצור, כדי שאי אפשר יהיה להעלים את זה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> מדובר במספר קטן יחסית, לכן הפתרון שבחרנו - הוא לא חריג ביחס למה שנעשה בעולם - זה שהחקיקה תתמקד בתמריצי מס להוצאות מו"פ, ויהיה מסלול במשרד הכלכלה לחברות שאין להן הוצאות מו"פ. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> זה לא מעוגן בשום מקום. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זה מעוגן בהחלטת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את רוצה שאני אגיד לך כמה החלטות ממשלה לא מיושמות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה יהיה בדיון בכנסת על התמריצים, זה לא קשור להצעה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מעלים את זה כדי שלא תשכחו. לפני שאתם מביאים את התזכיר כדאי שזה יהיה מונח. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> למה לא להכניס את זה לתוך התזכיר? למה להשאיר את זה בהחלטה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מסכים, עד כמה שזה תלוי בי, שהמסלולים יהיו דרך משרד הכלכלה. אני חושב שצריך לעשות משהו מסודר בחקיקה, זו דעתי, אבל יש פה יושב ראש. לי יש רק אצבע בוועדה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> הכי גרוע זה שגם אחרי שנה יכולים לבטל את זה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> צריך להבין שאחד המנגנונים שיש במסגרת החקיקה נותן הגנה על הפעילות שמבוצעת בישראל. כדי שהפילאר ישפיע על חברה היא צריכה להיות עם שיעורי רווחיות יחסית גבוהים, כי יש מרכיב הגנה גם על השכר וגם על הרכוש שנמצא פה בישראל. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> עשינו סימולציות והנתונים שאתה מראה לא תמיד נכונים, החברות נפגעות. << אורח >> חן מטס: << אורח >> ההצטרפות של ישראל ליוזמה של ה-OECD נועדה להתמודד עם בריחת הון. חברות רב לאומיות תורמות למשק הישראלי באמצעות תעסוקה איכותית, השקעה במו"פ והכנסות ממסים, אבל בפועל הן משלמות שיעורי מס נמוכים ולא נושאות בנטל הציבורי באופן סביר. ההצעה הזאת מאמצת רק מנגנון אחד מבין שלושה שנועדו להבטיח גבייה אפקטיבית של המס המשלים. בנוסף, ההצעה כוללת הקלות מס נרחבות לחברות בינלאומיות בשלושה מסלולים שחלקם לא מוגדרים באופן ברור. ההצעה קובעת תנאי של היקף העסקה גדול, אבל היא לא מפרטת אותו ולא מבהירה את שיעור ההקלות או את אופן חישובן. למה בוחרים לאמץ רק את המסלול הזה ולא את כל התכנית? מה היקף ההכנסות הפוטנציאלי שישראל מוותרת עליו בגלל שהיא לא מאמצת את כל התכנית? מה היקף ההקלות שמתוכנן לכל אחד ממסלולי ההטבות? מה הנוסחה שתקבע את שיעור ההקלות לכל חברה, וכיצד ייושמו הקריטריונים של היקף ההעסקה והוצאות מו"פ? איך ההקלות שמוצעות מתיישבות עם הכללים של ה-OECD ועם מטרת המס המינימאלי, שזה הגדלת השתתפותן של חברות רב לאומיות בנטל הציבורי? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני חושב שעל כל נושא ההקלות יותר נכון לדבר בדיון על התמריצים. כמו שישראל חכמה מספיק להגן על עצמה, כך גם כל המדינות. המודלים האחרים מביאים גביית מס מאוד מאוד נמוכה. רוב גביית המס מגיעה מהמודל של המס המקומי המשלים, לכן בחרנו ליישם רק את המודל של המס המקומי המשלים. המודלים האחרים מחייבים איזו שהיא אינטראקציה עם מדינות אחרות, עם רשויות המס שלהן. התערבות וביקורת על חברות שאין להן בסיס בישראל זה משהו מורכב גם ברמה של התפעול וגם ברמה המהותית. מסיבות של יעילות בחרנו להתמקד דווקא במס שאמור להביא את ההכנסות הגבוהות ביותר. אני חושב שזו פעם ראשונה שחברות באות ומבקשות החלת מס רטרואקטיבית, שזו האינדיקציה הטובה ביותר שהמס הזה הוא אינטרס של כל הצדדים. אין לנו התנגדות ברמה העקרונית, אבל ה-OECD לא כל כך אוהב שעושים דברים כאלה. אם הדבר הזה ייעשה, זה חושף את החברות לאיזו שהיא ליטיגציה מול חברות זרות בחו"ל. אם חברות מתנדבות לקחת על עצמן את החשיפה הזאת, אנחנו לא רואים בזה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם נאשר את זה, יהיו גם מסים אחרים שירצו לעשות רטרו. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> זה אלקטיבי. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הכוונה פה זה שהחברות יעשו את זה בצורה וולונטרית. לנו אין התנגדות לעניין הזה. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> צריך לקחת בחשבון שיש חברות ישראליות שנהנות מחוק עידוד השקעות הון וכשהן רוצות לחלק דיבידנדים לחברות זרות, למשל לחברות אמריקאיות, האמנה הרלוונטית מקשה באופן יחסי עליהן, היא קובעת ששיעור הניכוי במקור על הדיבידנד יהיה יותר גבוה לחברה זרה. צריך לראות איך לא לפגוע בחברה הישראלית הזאת במצבים שכן תהיה התאמה ל-QDMTT. צריך לראות איך במסגרת השיקול של החזרת המס באמצעות זיכוי המו"פ אפשר לפתור גם את העניין הזה, כדי שלא יראו בחברה כאילו היא נהנית מחוק עידוד ויענישו אותה על ידי ניכוי מס במקור על דיבידנד והיא גם תספוג את ה-QDMTT הזה. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> כל החקיקה של פילאר 2 זה משהו שכבר קרה בעולם. השאלה אם אנחנו מצטרפים לעגלה. בין אם נצטרף ובין אם לא, חברות ישלמו 15% פה או במקום אחר. המטרה של החוק היא לוודא שאת הרווחים שנוצרו בישראל ממסים בישראל, אחרת ימסו במקום אחר. הקהל הרלוונטי, מעבר לזה שמדובר בחברות גדולות, זה חברות ישראליות שיש להן פעילות בחו"ל וחברות מחו"ל שיש להן פעילות בישראל. לגבי הקבוצה הראשונה, בהינתן העובדה שאין מה לעשות והיא תשלם 15% מס, החוק מיטיב. במקום שעכשיו תצטרך להוריד מזומנים לחברות זרות בכל מיני מדינות כדי שישלמו את המס שהן היו אמורות לשלם בישראל, אתה מרכז את הכל פה. לגבי חברות זרות אנחנו מאבדים פה איזו שהיא אטרקטיביות מסוימת. צריך לעבוד על התמריצים כמה שיותר מהר, כדי שלא ייווצר חור גדול מידי בין זה ששללנו הטבות לתאגידים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על התמריצים יש הסכמה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם עוד לא ראו אותם. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> עוד לא ראינו את התזכיר הסופי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה נעשה בשיתוף פעולה מלא. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> היו דיונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שלא תעשו הטבות שהם לא מסכימים להן ואז ניגרר לחודשיים של דיונים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זו לא המטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב מה המטרה, השאלה מה הפרקטיקה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אנחנו במטרה ליצור תזכיר שיהיה אטרקטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "ליצור"? ביום ראשון התזכיר מפורסם. התזכיר קיים כבר, נכון? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא עדיין לא סופי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שהוא לא יפורסם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> חשוב לי להוסיף שחוק עידוד לא נשלל. מס חברות בישראל הוא 23%, המס של פילאר 2 הוא 15%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל מקום זה עבר כמקשה אחת. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> באף מקום. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> למדינות יש גם וגם. הסיטואציה היא שלא נוצר פער שנגבה מס ושלוש שנים אחר כך - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה לא נכון. יש מדינות שכן נוצר בהן פער. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> יש מדינות שלא עשו שום שינוי בעקבות החקיקה. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> יש, אבל אלו לא המדינות שאת משווה לישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה סלעי מחלקות יהיו בדיון על ההטבות? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> קשה לנו לדעת מראש. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> הבעיה שאסור לנו לראות את התזכיר לפני שהוא מפורסם לציבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוקית? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אנחנו מנהלים איתם שיח. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא אמרתי שלא מנהלים שיח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בעיה חוקית שהם יראו את התזכיר לפני זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו לא יכולים להעביר את התזכיר לאבי נוימן. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> ללשכה, לא לאבי נוימן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף בחוק אוסר עליך? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש הנחיות מינהליות, אין סעיף בחוק. אני רוצה לפרסם לכל הציבור. << אורח >> רועי פרייליך: << אורח >> ברוב מדינות העולם יש תמריצים. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> אם יש לקבוצה מספר ישויות משפטיות באותה מדינה שחלקן זכאיות להטבות חוק עידוד ובגלל זה שיעור המס בהן נמוך מ-15%, ואם יש חברות אחרות ששיעור המס גבוה יותר, מודדים את הפעילות המאוחדת של כל הדבר הזה ורואים אם כל הדבר הזה ביחד מתכנס לאותם 15%. גם המדידה היא קצת יותר מתוחכמת מאשר להסתכל על כל חברה בפני עצמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה קונטקסט זה למה שדיברנו? << אורח >> רועי פרייליך: << אורח >> אני לא רוצה שהפוקוס עכשיו יהיה על התמריצים. אם אנחנו רואים את כל המדינות בעולם - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר "קודם כל תעבירו, זה לא משנה התמריצים". << אורח >> רועי פרייליך: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מבין שלחברה יש רצון בתמריץ. << אורח >> רועי פרייליך: << אורח >> חוק עידוד לא מת, חוק עידוד עובד, אבל זה שונה. יש משהו שדומה לחוק עידוד בכמה מדינות והן לא עושות כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא דחוף לך שזה יהיה ביחד. << אורח >> רועי פרייליך: << אורח >> בדיוק. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> האם העמדה של IATI היא שזה לא צריך לעבור בדחיפות? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> מה פתאום. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> אנחנו חושבים שההתניה של אחד לא אמורה להיות בשני. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> ההסתכלות על המדינות האחרות בהשוואה ישראלית צריכה להיעשות יותר בקונספט הישראלי. צריך להסתכל בדנ"א הישראלי מי המדינות המתחרות ולראות אם עשו משהו או לא. רוב המדינות עשו או זה היה להן בחוק. הדרך שבה אתה נותן תמריצים לא באה משום מקום, היא באה מאותן מדינות שיש להן את זה כבר בחוק. יש אמירה בפילאר 2 על כך שכשאתה מחלק דיבידנד מישראל לחברות למעלה, הניכוי במקור על הדיבידנד נספר כחלק מהמס הישראלי. בתזכיר היום הנקודה הזאת חסרה, מה שאומר שהניכוי במקור על הדיבידנד הזה לא יילקח בחשבון כחלק משיעור המס האפקטיבי של ישראל - זה יכול לפגוע, להוסיף דברים ולהרע את המצב ממה שה-OECD ביקש. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אנחנו מודעים לנקודה שהאני העלה. המטרה שלנו היא לבוא ולעשות את החקיקה בישראל כמה שיותר רכה. כל מה שאנחנו יכולים לאפשר כדי להקל על החברות הישראליות אנחנו עושים. הגבול שלנו אלה הסטנדרטים של ה-OECD. אנחנו לא רוצים ליפול מהסטנדרטים של ה-OECD, כי אז יש לזה משמעות מבחינת ה-compliance. אנחנו רוצים שכל החברות הישראליות יצטרכו להתמודד רק מול רשות המסים בישראל, לא להתחיל דיוני שומה מול רשויות - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה צריך לעבור כמה תיקונים. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> זה יעבור תיקונים. כבר עשינו תיקונים על הנוסח האחרון שפורסם. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> מה לגבי המסלול במשרד הכלכלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא בעד ואני אפילו מתנגד למסלול במשרד הכלכלה. אנחנו מחכים לתזכיר ביום ראשון. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>