פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 783 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (9 בדצמבר 2025), שעה 10:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר משה גפני אלי דלל יוסף טייב נאור שירי מוזמנים: נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר לימור נעים – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ישראל מדן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים ישי פרלמן – יועץ משפטי, רשות המסים איתמר רביבו – ראש מועצת חוף אשקלון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025, מ/1901 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025, הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון ופיצול לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. לפני שניכנס לחוק עצמו, אני רוצה להתייחס לאירוע תקציבי משמעותי מאוד שהתרחש פה אתמול בשעות הערב בנוגע לפנסיות של הצבא והגדלות הרמטכ"ל. אתמול בערב היה דיון בהשתתפות ראש הממשלה ובכירים נוספים סביב הדרישה של הצבא לעגן בחקיקה את המתווה של הגדלות הרמטכ"ל שבג"ץ כבר פסק שהוא מתווה לא חוקי. הייעוץ המשפטי לממשלה טען לכל אורך הדרך שהמתווה לא חוקי, שתשלום עשרות המיליארדים במשך השנים נעשה בצורה לא חוקית - גם יש פסיקה בנושא הזה. בפעם הראשונה שהוצגו המספרים הייתה תדהמה בחדר, לכן נדונה פשרה – היא לא הוצעה על ידי חבר הכנסת הלוי או על ידי, אלא על ידי גורמים בכירים בממשלה – שדיברה על להכניס הוראת שעה לשנתיים שתאפשר לאלה שמקבלים את הפנסיות התקציביות, אותם 4,800 איש שעדיין מקבלים פנסיות תקציביות, להמשיך לקבל את התנאים, תוך הבהרה שזה לא יחול על פנסיות הגישור ועל הפנסיות החדשות הצוברות שהסיפור שלהן יבוא ויידון בשלב מאוחר יותר. אתמול הבינו שלא רק ששיטת התשלום הזאת לא נכונה מוסרית ויש לה בעיות חוקיות קשות, אלא זה לא באמת משמר את מטרת העל - לשפר את התנאים של אנשי הקבע. מי שנהנה מזה כרגע זה כל הלשעברים. האנשים שאנחנו רוצים להשאיר במערכת לא יישארו במערכת בידיעה שיהיה להם שבעה אחוז עלייה בפנסיית הגישור בעוד 25 שנה. הצבא מציע להם כרגע משכורת של 10,000 בחודש, זאת בשעה שאם הם יוצאים החוצה הם מקבלים לפחות פי שניים. אלה שהם מאוד מאוד מוצלחים, שאנחנו מאוד רוצים שיישארו, מקבלים בחוץ גם פי חמש ופי שמונה. הם לא יישארו עם המשכורת שמציעים להם. דווקא עדיף לבוא ולטפל במשכורות שנותנים, לא בתנאי פרישה רוחביים בעוד 20 ו-25 שנה. לצערי הרב, כפי שאנחנו מתמודדים מתחילת האירוע, היה סירוב מוחלט של הצבא להצעת הפשרה הזאת, הצבא מתבצר בנושא הזה. הלוואי והייתה כזאת התבצרות והתעקשות על להביא נגמ"שים תקינים ולא לשלוח חיילים בנגמ"שים לא תקינים לפעילות מבצעית, על כך שיהיו קסדות כמו שצריך לכל הלוחמים, על כך שיהיו אפודים קרמיים כמו שצריך לכל הלוחמים כדי שחיילים לא יגנבו אחד מהשני בגלל מחסור כמו שראינו שקרה פה. ההתבצרות, לצערי הרב, של הצבא היא דווקא על הפנסיות המושחתות האלו. הדיון שהיה צריך להיות היום בוועדת חוץ וביטחון סביב הנושא הזה בוטל. אני מאוד מקווה שמישהו בצבא יתעורר. אם מישהו בצבא לא יתעורר, אני מקווה ששר הביטחון, שיודע לעמוד על דברים שחשובים לו בענייני מילואים, ידע לעמוד גם על הדבר הזה, ושהאירוע הזה של עשרות מיליארדים ומאות מיליארדים לטווח הארוך ייחתך. אם הוא ישולם, שישולם באופן שיאפשר לשמר את אנשי הקבע הטובים בצבא, לא איזו שהיא בינוניות רוחבית בשם כל מיני עקרונות שאני לא יודע איך להגדיר אותם. עכשיו נעבור לחוק שלנו. ראיתי שראש מועצת חוף אשקלון נמצא פה. אתה רוצה להגיד כמה דברים? << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> כן, אני אשמח. אנחנו מבקשים שהסעיף שביקשנו ייכנס פנימה לתוך החוק. כל הזמן דיברו על אשקלון, שצריך להיות איזה שהוא מעמד נפרד, כאשר עכשיו אנחנו מבינים שיש רשויות נוספות שיכולות להיכנס פנימה, אם בצפון ואם ביהודה ושומרון. עיני לא צרה באף רשות ולכל מי שמגיע מגיע, אבל מאחר ולא כל מה שמונח בפני הוועדה זה הצעות חוק ממשלתיות, זה גם הצעות חוק פרטיות, אני מבקש להכניס את הסעיף שאותו ביקשנו. לא ייתכן שתושבי המועצה האזורית חוף אשקלון יקופחו אל מול רשויות אחרות. לאורך השנים ביקשנו, אבל אמרו לנו, "אם נכניס אתכם, מה יהיה על רשויות אחרות, במיוחד עם ערים גדולות שנמצאות בסמוך אליכם?" עכשיו, כשהדבר הזה קורה באותן ערים שסמוכות אלינו, אנחנו מבקשים ודורשים שגם אנחנו ניכנס. ככל שאני עוסק בזה יותר אני מבין איך הדברים האלה קורים, אבל אני מעדיף לא להיכנס לזה. אני חושב שגם כשיש שיקולים אחרים, שלא לומר דילים כאלה ואחרים, נכון וצודק שמקומנו לא ייפקד מתוך החוק. אני מבקש לדעת איך אנחנו מקדמים את הכניסה של יישובי המועצה האזורית חוף אשקלון לתוך החוק. אני עד כה לא קיבלתי איזו שהיא תשובה או התייחסות לדבר הזה. אני אשמח לשמוע התייחסות שלך, אדוני היושב ראש, כדי לראות איך בכל זאת אנחנו יכולים לממש את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד המשפטים, עמדתכם בקשה. << אורח >> לימור נעים: << אורח >> אין לנו מה להוסיף על הדברים שאמרנו בדיונים הקודמים לגבי מועצת חוף אשקלון. אנחנו לא יודעים להצדיק הרחבה של המודל שמוצע כאן. אנחנו רואים לנגד עינינו את הנישום הזהה ביישוב אחר שיבוא ויגיד, "אני לא קיבלתי למרות שמצבי זהה". יש פה את שאלת השוויון שכדי להתגבר עליה צריך להראות הבחנות רלוונטיות ותשתית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה יישובים בתוך מועצת חוף אשקלון נמצאם בתוך הטבות המס? << אורח >> לימור נעים: << אורח >> שבעה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> יש לנו שישה מכוח העוטף שמקבלים 20%, ויש את מושב חלץ שמקבל הטבת מס של פריפריה בגובה של 7%. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה לא נמצאים? << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> 13. אמרו לנו שבנוסחה שאנחנו מציעים לוועדה לא נצפין מעבר לגבול השיפוט הצפוני של העיר אשקלון, דבר שמכניס עוד 10 יישובים. הגיבוי התקציבי קיים בהינתן הנוסחה שציינתי. מדובר על בערך 8% מהעלות השנתית של העיר אשקלון. אני יודע מה קרה סביב סוגיית החלטת הממשלה שממנה מקומנו נפקד, אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. היישוב רוחמה במועצה אזורית שער הנגב לא היה בפנים כי הוא לא היה בקריטריון, אבל איכשהו אחרי שעברה החלטת הממשלה הדבר הזה תוקן והיישוב הוכנס פנימה. כנראה שיש עוד שיקולים, כנראה שמצאו טעויות. אנחנו מכירים איך אפשר לשחק עם הנתונים. את כל הנתונים האלה עוד לא ראינו, אף אחד לא רוצה להראות לנו אותם. את הנוסחה אנחנו מכירים, אבל אנחנו לא יודעים מה הניקוד שיש לכל יישוב. מה אמרו לי? שמונחים באיזו שהיא כספת אותם נתונים, אותה טבלה, אותו ניקוד שיש לכל יישוב. כשאני מבקש לראות את הטבלה לפיה התקבלה החלטת הממשלה כדי לראות איך הם הגיעו למסקנה הזאת, אומרים לי לפנות למשרד הרווחה, למשרד הביטחון. כששאלתי אותם איזה נתונים לבקש כי אני לא יודע איזה נתונים לבקש, הם אמרו לי שזו עבודה ממשלתית שנעשתה ואני לא יכול לקבל את הנתונים. התפקיד של הוועדה הנכבדה הזאת הוא לפקח על עבודת הממשלה. יש עוול שנעשה בעבודת הממשלה. חבר הכנסת גפני, אתה זוכר שלפני השביעי באוקטובר ביקשנו את הדבר הזה ואמרו לנו שאי אפשר כי יש את העיר אשקלון? עכשיו כשהעיר אשקלון בפנים אני מבקש להכניס גם אותנו. אני מבין שיש יישובים צפוניים יותר שאי אפשר - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תשובה שלילית ממשרד המשפטים. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> בגלל זה זה לא בהחלטת הממשלה. הסמכות של הוועדה - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התשתית שעליה יושבת הצעת החוק הזאת נסמכת על העבודה שנעשתה בממשלה על יישובי העוטף, על יישובים שנמצאים בתוך חוק תקומה. מועצה אזורית חוף אשקלון לא נמצאת - - << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> ויישובים מאוימים ביהודה ושומרון נמצאים בהצעת חוק ממשלתית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלה חוקים אחרים. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> עובדה שזה מובא לפה, עובדה שיש דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה אומר דברים לא נכונים. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> למה לא נכונים? זאת הצעת חוק ממשלתית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. ההצעה עכשיו היא הצעה ממשלתית. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> ושל יהודה ושומרון ונוף הגליל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההצעה של יישובים מעורבים וההצעה של יישובים מאוימים הן הצעות חוק פרטיות, הן לא ממשלתיות. הן עברו בקריאה טרומית. עכשיו דנים בהן בין טרומית לראשונה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> כמו שיש הצעת חוק פרטית של כנסת ישראל שלא עברה את הייעוץ המשפטי לממשלה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא נכון. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> למה זה לא נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כאשר חבר כנסת מציע הצעת חוק, הצעת החוק עוברת תהליך של אישור הייעוץ המשפטי לכנסת. אם חושבים בדיוני הוועדה שאפשר דרך אחת מהצעות החוק האחרות - אני לא רואה איך - להכניס את הנושא הזה, יכול להיות, אבל לגבי הצעת החוק הזאת שהיא הצעת חוק ממשלתית שמבוססת על עבודת מטה נרחבת שנעשתה בממשלה העמדה העקבית במשך ארבעה דיונים שאנחנו מקיימים פה היא שאי אפשר ושאין צידוק משפטי להכניס את המועצה האזורית חוף אשקלון. אם יש הצעה חוק פרטית שייזמו ויגישו או שאפשר לצרף את זה להצעת חוק אחרת, אני לא יודע, אבל לגבי הצעת החוק הזאת, לפי העמדה המאוד מאוד ברורה וחדה של הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים ושל הייעוץ המשפטי של הכנסת, אי אפשר להיענות לבקשה הזאת. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> שלוש הצעות החוק האלו, לפי מה שאמרו לי, אמורות לעבור יחד, שאין זה בלי זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרו לך לא נכון, זה לא ככה. הן נדונות בנפרד ונמצאות בשלבים שונים של חקיקה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> לוועדה הזאת יש סמכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה אומר את זה שוב. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> ברור שאני אגיד את זה שוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תגיש הצעת חוק פרטית. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> אני לא חבר כנסת, אני לא יכול להגיש הצעת חוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיקח פה מישהו ותשכנע אותו שזה נכון על מנת שיגיש הצעת חוק פרטית. אמרתי מהיום הראשון, וזה למרות כל האנשים שהגיעו לדבר איתי - אתה יודע טוב מאוד את מי שלחת לדבר איתי - שאני לא אעכב את החוק הזה, שאני לא אסכן את החוק הזה ואת אשקלון רק כי עשו איתך עוול. מאוד יכול להיות שעשו איתך עוול, אבל הדרך לתקן את העוול שעשו איתך היא לא לגרום פה לעוול. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> למה זה לעשות עוול? הרי אשקלון לא לבד פה בחוק, יש עוד יישובים בחוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אעשה משהו שהייעוץ המשפטי של משרד המשפטים ושל הכנסת אומר לי שאי אפשר לעשות, כי אם אני אעשה זה יהיה חוק שיעצרו לי אותו, יבטלו לי אותו, ואת זה אני לא אעשה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> למה שיבטלו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני את עמדתי אמרתי. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> חבל שהדברים עובדים בצורה כזאת, ממש חבל. מאחורי המילים היפות אנחנו יודעים מה עומד. אני נמצא רק בחודש האחרון בתוך האירוע, לפני כן התעסקתי בדברים קצת יותר חשובים, לא היה לי זמן להתפנות לזה. אנחנו יודעים בדיוק מה עומד מאחורי הדברים, אבל גם בתוך עולם של דברים שהם לגיטימיים - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עומד מאחורי הדברים? מדוע מועצה אזורית חוף אשקלון לא נקבעה מלכתחילה בתוך החלטת הממשלה? << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> אני אגיד לך בדיוק למה לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי כדאי שהממשלה תענה. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> כשנלחמתי בוועדת הכלכלה על היישוב מבקיעים למרות שהייעוץ המשפטי התנגד, יושב ראש הוועדה אמר שהיישוב מבקיעים יהיה בפנים. הכניסו את היישוב מבקיעים על הראש של הייעוץ המשפטי ושל משרד ראש הממשלה. לי נאמר - קיבלת את מבקיעים, לא מגיע לך שום יישוב אחר מעבר, שב בשקט. אני לא מוכן לשבת בשקט. נאמר אצלי במשרד, ואני לא ממציא מילה, שהנתונים סודרו בצורה כזאת שזאת תהיה התוצאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המאבק הוא לא פה. המאבק אם בכלל היה צריך להיות של האנשים המשפטיים שלך מול האנשים המשפטיים של משרד המשפטים שטוענים מהתחלה שאין שום תשתית עובדתית שתומכת בקריטריון שאתה מציע. לכל האנשים מקו העימות שרצו להיכנס לחוק הזה אמרתי שאני לא אסכן את מה שקורה בחוק הזה, את כל העבודה שהושקעה מסביב לדבר הזה רק בגלל שיש טענות, גם אם הן צודקות, של יישובים אחרים. צריך לעשות את זה בדרך נכונה, לא לקחת את הספינה הזאת ולהטביע אותה בגלל שהיו בעיות אחרות במקומות אחרים. אני רוצה התייחסות של הממשלה לגבי מה שאמר ראש המועצה, לגבי שיקולים לא ענייניים. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> אמרתי שהם לגיטימיים. בוא נבדוק מי נמצא בכל אחת מהצעות החוק האלו. עיני לא צרה באחרים, שתהיה ברכה לכולם, כל הכבוד לכל מי שמצליח לו, אבל בוא נראה מי הנהנים ונבין לאיפה הם שייכים. אני הייתי עסוק בהלוויות ובמלונות בזמן שאנשים אחרים ידעו לטפל בדברים אחרים. לא צריך ייעוץ משפטי בשביל הדבר הזה. << אורח >> לימור נעים: << אורח >> הצעת החוק הממשלתית מתבססת על קריטריונים שנבנו לאחר שבעה באוקטובר לצורך שיקום יישובי התקומה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם את יכולה להתייחס למה שאומר ראש מועצת חוף אשקלון? האם התווספו יישובים שלא נמצאים בקריטריונים שעליהם את מדברת? << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> האם היישוב רוחמה הצטרף להחלטה אחרי שההחלטה עברה, כן או לא? אם יש קריטריונים, איך מצרפים עוד יישוב, איך זה קרה? האם היישוב רוחמה הצטרף להחלטה אחרי שההחלטה עברה, כן או לא? << אורח >> לימור נעים: << אורח >> אני כן יודעת שהתווסף יישוב אחרי. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> למה? הרי יש קריטריונים. << אורח >> לימור נעים: << אורח >> כיוון שהמתודולוגיה הזאת לא נבנתה לצורך הטבות מס אלא לצורך אחר לא אני טיפלתי בה, אבל מהבירורים שעשינו בעקבות הדברים שאדוני אמר בדיונים קודמים, ושקד התייחסה לזה גם בדיון הקודם, אף יישוב שנכנס, בין אם זה אחרי ובין אם זה בזמן החלטת הממשלה, לא חורג מהקריטריונים. << אורח >> איתמר רביבו: << אורח >> זאת לא הטענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אתם עומדים באופן מלא מאחורי בסיס הנתונים של הצעת החוק, והאם במסגרת הקביעות שהיו הבסיס להצעת החוק הממשלתית היו נימוקים לא עניינים, לא מן המניין, שאין דרך להצדיק אותם על פי הרציונל שעומד בבסיס? זה מאוד פשוט, כן או לא, ולא צריך להיכנס ליישוב הזה, ליישוב ההוא. אני שואל מבחינת תקינות ההליך. יש פה טענה כאילו נעשתה פה איפה ואיפה, כאילו היו דברים לא תקינים. << אורח >> לימור נעים: << אורח >> ההתנהלות הייתה תקינה לחלוטין. יש פה מתודולוגיה ברורה, מפורטת ושקופה. בעולמות של הטבות מס ליישובים אנחנו לעיתים די רחוקות נתקלים בתשתית כל כך מפורטת – היא לא נבנתה לצורך הטבות מס, היא נבנתה לצורך אחר – שעל פיה פעלה הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דיברנו על האפשרות להאריך את תקופת הוראת השעה בצו ישיר. מה העמדה שלכם בנושא הזה? << אורח >> לימור נעים: << אורח >> מבחינה משפטית זה אפשרי, אבל אנחנו חושבים שקשה להצדיק את זה כיוון שהתכלית פה היא תכלית שיקומית - התקווה פה שבעזרת השם היישובים האלה ישתקמו – וכיוון שכשאנחנו הופכים יישוב מסוים לאטרקטיבי כשכבר אין בכלל צורך אנחנו פוגעים ביישובים אחרים שצריך לעודד הגירה אליהם. מהסיבות האלו אנחנו לא חושבים שיש צורך בסמכות כזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אין מניעה. << אורח >> לימור נעים: << אורח >> אין מניעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דיברנו על הנושא של מודל הצמיחה הטבעית. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 100,000 הוא נתון מאוד מספק, כאשר כרגע נהריה ורהט הם היישובים שמתקרבים לזה. 100,000 נותן טווח מאוד גדול. לא נכון להצמיד את זה, מהסיבה שיישוב שהופך להיות יישוב גדול יכול לתת שירותים מאוד משמעותיים בעצמו, יכול לעמוד בפני עצמו מבחינת משיכה. גם אם עוברים את ה-100,000 יש שנתיים של הישארות במודל על מנת לתת זמן יציאה החוצה. ה-100,000 שנקבע הוא קפיצה מאוד משמעותית מ-85,000. פעם שעברה העלינו את זה רק ב-10,000, עכשיו אנחנו מקפיצים את זה ב-15,000. אנחנו חושבים שזה אמור לתת מענה מספק בלי הצמדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בסוף יש איזו שהיא דמוגרפיה טבעית. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אתה צודק, אבל הרציונל היה לשים "קאפ" מסוים, להגיד שמגודל מסוים של יישוב היישוב מספיק עצמאי. כל הרציונל הוא שמאיזה שהוא שלב היישוב מספיק גדול, יש בו תחנת רכבת, הרבה יותר מקומות תעסוקה, והוא לא צריך הטבות מס ביחס ליישובים אחרים. עדיף את הכסף הזה לתת ליישובים קטנים שעדיין מתמודדים עם האתגרים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני מזכירה שאנחנו בעולם יחסי. אם יש רשות מקומית גדולה שגם נהנית מכל היתרונות היחסיים של רשות מקומית גדולה וגם מקבלת הטבות מס כמו יישוב של 30 משפחות, ברור שיש פה איזה שהוא חוסר שוויון או חוסר היגיון ביכולת של ההטבה להיות אפקטיבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה לגבי הטענות שעלו מצד יישובים בעוטף לגבי האפשרות - -? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אתה מדבר על העוטף של העוטף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה בבחינה. אנחנו עדיין לא יכולים להחזיר תשובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם מבחינה עקרונית זה משהו שאתם מוכנים להביא בחשבון? כמובן שצריך לגדר אותו בתקרה מסוימת. << אור >> אלישיב ממן: << אורח >> כן, בהתאם לבקשה הוועדה ולשיחות אנחנו בוחנים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העוטף של העוטף זה כל היישובים שהוחרגו מהשבע? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> זה הגדלה של ההטבה הקיימת שלהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לנו זה לא היה ברור כשנכנסנו להליך החקיקה, לכן זה דורש בחינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היה ההליך המשפטי של צאלים? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> יש שם הגעה להסכמות שלא הצריכו הכרעה של בית הדין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שילמתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה לגבי הנושא של הארכת הוראה השעה בנוגע לשדרות שהממשלה ביקשה לצרף לחקיקה? מה קורה עם זה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים, אנחנו רוצים להכניס את זה לחקיקה, רק צריך להחליט איך בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נהדר. מה שנשאר זה להביא נוסח לדיון הבא שבו תהיה התייחסות לתיקון יישובי העוטף ולהארכת הוראת השעה לארבע שנים של חוק הסיוע לשדרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה עדיין שדרות זה בהוראת שעה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בגלל זה אנחנו מאריכים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא רוצים את זה כמדיניות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כרגע. אתה יודע, זה כמו התיקון הכללי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתקרב לתיקון הכללי. אני בעד תיקון כללי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשבוע הבא נעשה הקראה ונתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תקציר לגבי מה הוסכם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוטף של העוטף, והארכת הוראת השעה לגבי שדרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש איקס קילומטרים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא הסכימו שלא תהיה הוראת שעה על שדרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תאמין לי שתהיה מבסוט. בעזרת השם זה יתקדם הלאה כבר בשבוע הבא. תודה רבה לכולם על שיתוף הפעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>