פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 768 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: אלי טובול – סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר יעל צוקרמן – עו"ד, ממונה בכירה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר יפית יונסוף – עו"ד, מנהלת מחלקת פיקוח מוסדות, משרד האוצר אביטל שוקרון – רשות שוק ההון, משרד האוצר תמר ולדמן – עו"ד, משנה ליועמ"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים לין לרר – עו"ד, מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים טל חברוני – מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים סוריא בשארה – עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים יובל שלהבת – עו"ד, יועץ משפטי חיצוני, איגוד מנהלי הגמ"חים בארץ ישראל ישראל דמן – מזכיר, נציג איגוד מנהלי הגמ"חים בארץ ישראל יהודה אנגלנדר – נציג איגוד מנהלי הגמ"חים בארץ ישראל מאיר דמן – חבר, איגוד מנהלי בתי החולים גיל דחוח – עו"ד, יושב ראש משותף ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון, לשכת עורכי הדין ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. אנחנו דנים בנושא צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ה-2025. צריך להיות התשפ"ו-2025. מקווה שלא נגיע ל-2026. איפה היינו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> פורמלית סיימנו לסעיף 14(2)ו אבל, אדוני, צריך לחזור אחורה לגבי התיקונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שנמשיך ונעשה אחר כך את התיקונים. נסיים את ההקראה ואז את התיקונים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היינו ב-14(2)ו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אלה הפרטים של דיווח שלפי סעיף 13 אמור לכלול לגבי הפעולה המדווחת. אנחנו בסעיף ז'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצעת צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ה-2025 פרטי דיווח 14. (2) (ז) אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק, לוחית או חפץ אחר – גם סוג הכרטיס, שם מותג הכרטיס שהונפק או נסלק, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים; וכן פרטים אלה הנוגעים ללוחית או לחפץ האחר, בשינויים המחויבים לפני הוראות הממונה; בפסקת משנה זו, "לוחית או חפץ" – כמשמעותם בפסקה (6) להגדרה "נכס פיננסי" בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; לוחית הכוונה לכרטיס? כך קוראים ללוחית? בסדר. פרטי דיווח 14. (2) (ח) אם הפעולה נעשית באמצעות שיק – גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה ובכלל זה שם שהאדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים; (ט) אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב – פרטי זהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו; (י) אם הפעולה בוצעה בחשבון לקוח של מקבל שירות או תורם בסיכון - - - מה זה תורם בסיכון? זה המונח שדיברנו עליו. בסדר. בואו נדבר על המונח תורם בסיכון כדי שהקריאה תהיה אפקטיבית. אנחנו נחזור לתורם בסיכון. תורם בסיכון הוא מהמדינות - - - נקריא את ההגדרה. "תורם בסיכון – מי שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים." בסדר. אז זה תורם בסיכון. פרטי דיווח 14. (2) (י) אם הפעולה בוצעה בחשבון לקוח של מקבל שירות או תורם בסיכון – מספר חשבון הלקוח; סוג חשבון הלקוח; סניף של נותן השירות שבו מתנהל חשבון הלקוח, אם קיים, שם חשבון הלקוח אם קיים; תאריך פתיחת חשבון הלקוח; (יא) אם הפעולה נעשית באמצעות העברה אלקטרונית – ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, מספר זהות ומענו, אם אינו מקבל השירות, אם קיימים, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר IBAN, מספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – יכללו בדיווח הפרטים המנויים לעיל ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו; מספר IBAN אם קיים? לדעתי אם קיימים צריך לחול על הכול. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> יש דברים שחייבים להיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה חייב להיות? << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> שם, מספר זהות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם, מספר זהות, מען, שם המעביר והנעבר, מספר זהות ומען – נכון. מספר מוסד פיננסי ומספר סניף ומספר IBAN. תמיד יש מספר IBAN? << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> תמיד קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפעמים יודעים רק מספר IBAN ולא את המוסד הפיננסי והסניף. לפעמים יש רק IBAN. אפשר לגזור אחורה מה-IBAN חלק מהדברים וחלק מהדברים אי אפשר. רק דרך מערכת IBAN אפשר לזהות. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> אפשר לכתוב אם קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מספר IBAN תמיד קיים אבל מספר מוסד פיננסי, מספר סניף ומספר חשבון במוסד הפיננסי לא. לפעמים מייצרים IBAN עבור העברה, נכון? << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> אם אני מסתכלת על צו שירותי התשלום האחרון שעבר אז יש מספר מוסד פיננסי, מספר סניף ו-IBAN. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, זכרתי את זה. הקיצר, אם קיימים. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> לגבי מספר IBAN כתוב אם קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> IBAN אם קיים. טוב. בסדר גמור. לגבי דיווח בלתי רגיל בסעיף 13(ב) – 13. (2) (יב) בדיווח לפי סעיף 13(ב) – תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה; דיווח לפי סעיף 13(ב) על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, התורם או התורם בסיכון – יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות; יש לנו פה הגדרה חדשה? הגדרנו מחדש מקבל שירות בסכום נמוך? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עשינו הגדרות חדשות לכול. הכול קשור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע על מה אנחנו מדברים. נקרא אחר כך את ההגדרות. פרטי דיווח 14. (3) לגבי מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון ומיופה כוח - - - אנחנו מדברים על דיווח בלתי רגיל עכשיו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה על כל דיווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרטי דיווח 14. (3) לגבי מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון ומיופה כוח – (א) שם; (ב) מספר זהות; (ג) מען; (ד) כתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; (ה) מספר טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים; (ו) ליחיד – תאריך לידה ומין; לתאגיד – תאריך ההתאגדות; (ז) מעמד מקבל השירות - - - איך אנחנו יודעים את כל זה על התורם? תורם, לא תורם בסיכון. תורם בסיכון אני מחויב להכיר את הלקוח. אני יודע עליו הכול. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה קשור להגדרה של תורם. אנחנו נראה אחרי זה שההגדרה של תורם שתורם מעל 5,000 במזומן ואז בכל מקרה צריך לרשום את פרטי הזיהוי שלו לפי הצהרתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. פרטי דיווח 14. (3) (ז) מעמד מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון (תושב או תושב חוץ או תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ); (ח) מדינת הנפקת מסמך הזיהוי; (4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו-(ג); << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> שאלה לגבי תורם בפסקה ז' – מעמד מקבל השירות. לכאורה, לא אמורים לדעת את מעמדו של התורם, לא? << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> איפה? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> פסקה 3, פסקת משנה ז'. לכאורה, אנחנו לא אמורים לדעת את המעמד שלו. אם אני תורם מעל 5,000 שקלים - - - << אורח >> אלי טובול: << אורח >> זה לא תורם, תורם הוא הגדרה נפרדת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "תורם הוא - - - מי שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה במזומן או בדרך אחרת, בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים." << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נכון. לפי ההוראה בסעיף 3 בנוסח החדש הוא מוסר את הפרטים של השם ומספר הזהות שלו לפי איך שהוא מוסר. פסקה ז' מדברת על המעמד שלו. לכאורה, זה משהו שאין - - - << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> עדיין זה יחיד או תאגיד. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> פה מדובר על תושב, תושב חוץ, תאגיד ישראלי. זה לא משהו שהוא נדרש למסור בכלל. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> הוא מוסר פרטי זיהוי. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> שם ומספר זהות. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> לפי מספר הזהות אתה יודע אם זה מספר זהות או ח"פ. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> לגבי התורם בסיכון אז בוודאי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי התורם בסיכון אין בעיה. אנחנו מדברים עכשיו על תאגיד. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> אני חושב שזה אפשרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נגיע להגדרה של תורם. אילו חובות זיהוי החלנו על התורם הזה? << אורח >> אלי טובול: << אורח >> שם ומספר זהות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לפי מה שהוא מצהיר. עד 10,000 שקלים, כמו שאדוני אמר, לפי מה שהוא מצהיר. הוא לא צריך להגיש תעודת זהות. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> הוא מצהיר שהוא מזדהה לפי דרכון צרפתי וזה המספר שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא אומר לך שאין לו תעודת זהות אלא זה לפי מספר הדרכון הצרפתי. כך אתה יודע שהוא בעל דרכון צרפתי. נגיע להגדרת תורם אחר כך. איסור גילוי ועיון 15. (א) נותן השירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 13(ב), וכן לא יגלה עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן השירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט. (ב) התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 12(א)(1), התעורר חשש להלבנת הון ומימון טרור כאמור בסעיף 12(ב) או במקרה של פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון לקוח כאמור בסעיף 13(ב), ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי סעיף 11 או ביצוע בקרה שוטפת לגבי הליך הכרת הלקוח לפי סעיף 12, לפי העניין, יובילו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור. אם הוא מתחיל לשאלות רבות מדי יבינו שהוא שואל את עבור הרשות לאיסור להלבנת ההון אז הוא רשאי לא לעשות את זה אבל הוא צריך לדווח שהוא לא שאל. פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות חובת בדיקה אל מול רשימות 16. נותן השירות יבדוק אל מול הרשימות – (1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות לרבות מקבל שירות בסכום נמוך, תורם בסיכון, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיהם מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 18(א); בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות; << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אני מזכיר יש הגדרה של רשימות בסעיף ההגדרות שהכוונה לרשימות של ארגוני טרור ופעילי טרור מוכרזים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חובת בדיקה אל מול רשימות 16. (2) אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו – "פעולה" – העברה של נכס פיננסי מישראל אל מחוץ לישראל או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לישראל או מהאזור לישראל; "צד לפעולה" – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות ואולם, לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין. פרק ה': שונות קביעת מדיניות 17. (א) נותן השירות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה ובגישה מבוססת סיכון, לרבות בנושאים אלה: (1) הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים; (2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה שקראנו עד עכשיו יהיה א' וזה אמור להיות ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה קצת משונה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בצו המקורי שהממשלה הביאה היה נוהל על המדף שאפשר לאמץ ונמצא בתוספת החמישית. אני אשמח אם הממשלה תסביר למה בנוסח המעודכן שהם שלחו עם כל התיקונים הם החליטו להוריד את הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תיכף נדבר על זה. אין א' כשאין ב'. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נכון. יש פה טעות במספור. מה שמתחיל ב"נותן השירות יקבע מדיניות" אמור להיות א' והאחראי על מילוי חובות אמור להיות ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. קביעת מדיניות 17. (ב) האחראי על מילוי חובות שמינה נותן השירות לפי סעיף 8 לחוק, יהיה אחראי גם על מילוי חובותיו לפי צו זה. ניהול רישומים ושמירתם 18. (א) נותן שירות - - - << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אם אפשר לעצור על התוספת החמישית ולמה מחקו אותה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נגיע לשם. ניהול רישומים ושמירתם 18. (א) נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מקבלי שירות בסכום נמוך, תורמים, תורמים בסיכון, ערבים, מיופי כוח, נהנים ובעלי שליטה. (ב) נותן השירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות ממועד תום מתן השירות; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי סעיף 2; למה נמחק נעשה שימוש בכרטיס אשראי לצורך אימות? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אין דבר כזה בצו. אין אימות עם כרטיס אשראי. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> היה בעבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שאמרנו שיש פעולות שיישמרו ויתועדו רק לפי פרטי אמצעי התשלום אז פרטי אמצעי התשלום אמורים להיות פה, לא? << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> פרטים לרישום אבל לא לאימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא לאימות. בסדר. ניהול רישומים ושמירתם 18. (ג) נותן השירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה - - - יש לכתוב את פרטי כל פעולה. ניהול רישומים ושמירתם 18. (ג) נותן השירות ישמור באורח נגיש את פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן השירות או קבלת התרומה, שיכללו בין היתר את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, את סוג הנכס הפיננסי שבו נעשתה הפעולה, סכום הפעולה והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות נלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות אם ישנה, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב); שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, "התכתבות נלווית" – מסמכי הפעולה, הוראות שניתנות בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה. (ד) נותן השירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע פעולה. (ו) נותן השירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 12 ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק או חוק המאבק בטרור. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים 19. נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה, או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד מדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו. תחילה 20. תחילתו של צו זה שנתיים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה) הוראות מעבר 21. (א) למן תום תקופת הביניים, לא יעשה נותן השירות כל פעולה למקבל שירות שהתקשר עם נותן השירות לפני תחילתו של צו זה, למעט משיכת נכנסים פיננסיים - - - מה זו תקופת הביניים? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יש בסעיף קטן (ג). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלוש וחצי שנים מיום תחילתו של צו זה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זו הוראה שקבועה בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד חמש וחצי שנים. הוראות מעבר 21. (א) לא יעשה נותן השירות כל פעולה למקבל שירות שהתקשר עם נותן השירות לפני תחילתו של צו זה, למעט משיכת נכסים פיננסיים שהופקדו וסיום ההתקשרות בין מקבל השירות ונותן השירות, אלא אם כן זיהה את מקבל השירות לפי סעיפים 2 עד 5; לעניין זה, "פעולה" – פעולה יזומה של מקבל השירות. (ב) עד תום תקופת הביניים, נותן השירות רשאי שלא לפעול לפי סעיף 13(א) בנוגע למקבל שירות שביקש למשוך פיקדון שהופקד טרם יום התחילה, ובלבד שלא הפקיד נכסים פיננסיים נוספים לאחר יום התחילה. (ג) לעניין סעיף זה, "תקופת הביניים" – שלוש שנים וחצי מיום תחילתו של צו זה. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> הערות עכשיו או אחרי ההקראה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על הסעיפים האלו – עכשיו. במקום תחילתו של צו זה שנתיים מיום פרסומו הייתי משנה לתחילתו של צו זה שנתיים מיום שהתחלתם לתת רישיונות זמניים. השנתיים יתחילו ביום שתתחילו לתת רישיונות זמניים. אני לא מוכן שתשאירו אותם שנתיים בלי כלום ועוד שלוש וחצי שנים. תתחילו לתת רישיונות זמניים. מהיום שתתחילו לתת רישיונות זמניים, השנתיים יתחילו להיספר. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה מאחר להם את התחילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מיום שבו ניתן רישיון ראשון לפי החוק. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> זה קבוע בחוק. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה שקבוע בחוק הוא קצת שונה. קבוע בחוק שיחול ההסדר שנקבע כאמור החל בתום השנתיים לפחות מיום פרסום צו זה. מה שיושב-הראש הציע הוא מאוחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא פחות משנתיים. שנתיים מהיום שאתם תיתנו רישיונות זמניים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כתוב החל בתום שנתיים לפחות מיום פרסומו של הצו. לפי מה שאדוני יושב-הראש מציע זה יוצא אפילו יותר משנתיים. זה לא מתנגש עם החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עומד בתנאי החוק. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> מחר הצו עובר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מחר הצו עובר ונכנס לרשומות. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> הוא לא בתוקף אפילו לא שנתיים? השנתיים לא מתחילות להיספר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השנתיים מתחילות להיספר ברגע שהגמ"חים מקבלים את הרישיונות הזמניים שלהם. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> כאשר הגמ"ח הראשון מקבל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביום שיצא רישיון אחד. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> יושב-הראש, אני חושבת שזה מועד פלואידי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה מועד פלואידי. אין בעיה. << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >> עדיף שיהיה מועד ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתי רוצה מאוד. הייתי רוצה לא להצטרך להכניס את השורה הזו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אולי לפחות הם יפרסמו ברשומות שידעו. ברגע שהם נותנים את הרישיון הראשון שיפרסמו ברשומות שבעוד שנתיים מהיום, בתאריך כך וכך ייכנס הצו לתוקף לפי הוראה של סעיף כך וכך לצו. זאת כדי שיהיה פרסום פומבי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה התיקון שאני רוצה לסעיף הזה. בואו נשמע מה אתם רוצים. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> ההערה שלנו היא לגבי סעיף 21(ב). המטרה של סעיף 21(ב) היא להשיג איזון בין שני דברים. מצד אחד למנוע הלבנת הון אבל מצד שני לא להבריח את כל התורמים והמפקידים שהפקידו בעבר ואולי לא רוצים להיחשף. האיזון שהושג פה הוא בסדר עם סייג אחד. אנחנו היינו רוצים שגם כאשר מישהו מפקיד כספים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> עורך דין יובל שלהבת, איגוד הגמ"חים. היינו רוצים שגם כאשר תורם הפקיד כסף יעשו לו KYC לגבי כל הפעולות שהוא עושה מפה ואילך ולא יהיה צורך לחזור לכספים שהוא הפקיד בעבר לפני כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה קשור? KYC הוא KYC. אתה לא עושה KYC לגבי כסף. או שאתה יודע מי האדם או שאתה לא יודע מי האדם. אתה לא עושה KYC על הכספים. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אדוני צודק, זו טעות שלי. הכוונה היא לא ל-KYC אלא לחובת דיווח. על החזרת כספים שהופקדו לפני המועד הזה לא יהיה צורך בדיווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לך חובת דיווח על החזרת הכספים. יש לך חובת דיווח - - - << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> יש לפי סכום פעולה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אם אדם לא עבר KYC והוא מושך את הכסף שלו הוא יצא מהאירוע. אם אדם עשה KYC אז הדיווח הוא פעולה רגילה של ההתנהלות שלו. מה החשאיות פה? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> החשש הוא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> מאיר דמן, איגוד מנהלי הגמ"חים. החשש הוא שהגמ"חים צברו פיקדונות במשך השנים. שלא ייווצר מצב שאנשים ייבהלו מעצם קיום הדיווח כמו שעשו בבנקים. יש תקופת ביניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקופת הביניים קיימת. היא נשארה. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> הבעיה היא שאם כל המפקידים הקיימים מכניסים עוד שקל לפיקדון ביום הראשון אחרי שהצו נכנס לתוקף אז גם אם הם ימשכו את הכספים הישנים אז יצרכו לדווח עליהם. זה אומר שהאנשים האלה ידאגו למשוך את הכספים לפני שהם מפקידים כספים חדשים. זה יכול להביא למצב של קריסת המוסד. אם המפקידים הישנים ימשכו במסה את כל הפיקדונות שלהם זה יכול להביא לקריסה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. בשביל זה יש לכם שנתיים. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> ואז עוד שלוש וחצי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לכם שנתיים ואפילו יותר משנתיים עד לרגע קבלת הרישיון. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אני מקווה שזה לא יהיה יותר משנתיים אבל אחרי שנתיים - - - << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> יש לך עוד שלוש וחצי שנים. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אני מדבר על התקופה של שלוש וחצי שנים. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> למה שהם ימשכו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם קנאים לפרטיותם. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> שיפקידו שוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם לא יפקידו שוב. הם ימשכו. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> הם רוצים להפקיד שוב מהכספים החדשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מדבר על פתרון. את שואלת למה הם קנאים לפרטיותם. תעזבי. אני חושב שיש שתי אפשריות. קודם כול יש שנתיים עד הכניסה והדיווח. אם אדם רוצה להפקיד אתה אומר לו שאתה עושה KYC. הוא אומר אני לא מפקיד. זה הנזק. אם הוא החליט שהוא מושך כתוצאה מהדבר הזה - - - שלוש וחצי שנים הוא פטור. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> כאשר הוא אומר אני לא מפקיד זו בעיה רצינית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. זה כל מהות הדיווח. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> נכון. בתקופת הביניים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה אתה מציע שיהיה שם? שהוא יוכל להפקיד עוד כספים בלי דיווח? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> לא. על הפקדות הכספים החדשים יחולו כל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין דבר כזה. בוא נניח שהוא יפקיד 100,000 ואחרי כמה זמן הוא ימשוך 300,000. אם לא יודעים שהייתה לו שם הפקדה גדולה יותר קודם אז יראה משונה. זו תהיה פעולה בלתי רגילה וידליק את כל הנורות האדומות כאילו אתם מעבירים כסף אחורה. מה שאתה מבקש הוא לא הגיוני. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> יש את הסעיף הזה בצו. אדם יכול למשוך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למשוך בלי להפקיד. נכון, למשוך בלי להפקיד זו פעולה לגיטימית. אדם אומר אני קנאי לפרטיותי. הפקדתי בגמ"ח. לא רוצה שום דבר. לא רוצה שתעבירו עליי דיווח. זה לא עניינו של אף אחד. כל הכסף שלי הושג כשר וישר אבל אני לא רוצה שיהיה מדווח. בסדר גמור. זו זכותו. הוא מושך חזרה. החלת עכשיו משטר חדש. אתה נותן הוראת מעבר כדי שאדם לא ייכנס למשטר. להגיד לו תפקיד, אני אעשה לך KYC אבל אני לא אעדכן ב-KYC שאתה אצלי ביתרת זכות של 2 מיליון – זה משונה. זה לא KYC. זה לא know Your Customer. Know Your Customer הכוונה לדעת בין היתר כמה כסף יש לו וגם כאשר הוא ימשוך מה ייראה משונה ומה לא ייראה משונה. האם זה כסף בתורת הלוואה או בתורת משיכת פיקדון. זה משליך על כל הסיכונים. אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו בהקשר הזה. אני חושב שההוראה, עם כל הכבוד, היא בסדר גמור. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> כאשר הייתה תקופת הביניים הזו בבנקים, כל הבנקים החתימו את כל האנשים שצריכים להוסיף צד נהנה והכול. מי שהיה לו חשבון בבנק ולא רצה שידווחו על זה אז היה יכול להשאיר את החשבון הזה בלי פעולות חדשות אלא רק למשוך את הכסף. אם הוא היה פותח חשבון חדש באותו סניף ובאותו בנק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע מה היה בבנקים. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אני מדבר על בעיה של יציבות המוסדות האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהבעיה היא פתירה ודי בכך. לא צריך לעקם את הצו. יהיו לכם מספיק דרכים יצירתיות לפתור את זה בלי לעקם את הצו. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> יש. אם יתנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי שום דבר. יהיו לכם מספיק דרכים לפתור את הבעיה בלי לעקם את הצו. שלוש וחצי שנים זה זמן רב. זה בעצם חמש וחצי שנים ואולי יותר. הכול תלוי בהם. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> למעשה זה שנתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מוכן לזה. אני לא מוכן שהם יחזיקו את כל מדינת ישראל בני ערובה עד שהם יועילו בטובתם לתת רישיונות. זה יהיה בידיים שלהם וכאשר יהיו כתבות בדה-מרקר שהם מאכילים את הכתבים שטויות הם יוכלו להגיד שזה באשמתנו כי לא נתנו רישיון. יש גבול לכל תעלול. אנחנו ננסח את הנושא למתן רישיון ראשון בהתאם להוראות החוק. לאחר שניתן רישיון ראשון בהתאם לחוק, יפורסם ברשומות ואז יתחילו למנות שנתיים. אני רוצה שתסבירו לי את התוספת החמישית לנוהל. מה עם הנוהל? למה הוא ירד? << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> יפית, מנהלת מחלקת פיקוח גמ"חים. המטרה בסוף שדבר שגמ"ח ינהל את סיכון הלבנת הון בעצמו. אנחנו רואים שיש שונות גדולה מאוד בין מוסדות הגמ"ח גם באופי הפעילות וגם במוצר שהם נותנים. הנוהל פשוט לא תואם. אנחנו לא רוצים שזה יטעה מוסד גמ"ח כזה או אחר. לכן אנחנו חושבים שזה יהיה נכון יותר שמוסד הגמ"ח יכתוב את הנוהל בעצמו כי יש שונות. יש שונות גדולה מאוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור שיש שונות. מוסד גמ"ח חדש צריך לקחת מישהו שיכתוב לו נוהל. זה ייעלה לו הון תועפות. אם הוא אומר שעם הנוהל הזה אני מסתדר אז גם אם כתוב בחוק שאני אכתוב אני מוריד את סעיף 6 כי הוא לא מדבר אליי. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אני לא מדברת על הסעיף. הנוהל מתייחס בעיקר לפעילות של שירות הפקדון והאשראי. יחד עם זה אנחנו יודעים שיכולות להיות פעילויות נוספות. בגלל זה הכנסנו את ההגדרה של תורם הרבה יותר ואת מקבל התרומה או התמיכה. חשוב מאוד שמוסד ינהל ויקבע את ההוראות בעצמו. אנחנו מבינים את הצורך שאתה מתייחס אליו וגם הגמ"חים אמרו אותו אבל אנחנו חושבים שהתועלת היא לא בהכרח נכונה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הדבר כמו הטפסים של איש ציבור זר. יש דברים שלאט-לאט הוועדה עם השנים הוסיפה אותם בשביל להקל על המפוקחים. זה נוהל ברירת מחדל וכל גמ"ח יכול לכתוב לעצמו. הנוהל יחול רק אם הוא לא כתב בעצמו. אם אתם חושבים שיש חסר בנוהל תוסיפו עוד סעיפים. לא חבל? זה מקל עליהם. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אני מבינה. יחד עם זאת בגלל שמדובר במוסד גמ"ח שיכול שתהיה לו פעילות נוספת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה? כתבתם הוראה בחוק שאומרת שם יש פעילות נוספת שאינה מכוסה על ידי הנוהל אתם - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> זה לא קיים. כמעט לכל מוסד פיננסי אחר יש ייחוד עיסוק. פה יש החרגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה אבל זה לא משנה. אני לא רוצה מצב שגמ"ח שעובר את רף המיליון שקלים צריך להוציא עכשיו מיליון שקלים לעורך דין שיכתוב לו נוהל. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> זה תלוי מאוד במה הוא עושה בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה תלוי. לכן זה נוהל ברירת מחדל. יהיה כתוב בחוק ואם תרצו בנוהל עצמו נוסח לתשומת ליבכם ככול שיש - - - תשאירו שורות ריקות בנוהל עצמו כדי שיוסיפו אם יש פעילות נוספת המעוררת סכנה. שהוא ידע שהוא עובד לפי הספר. צריך לתת למפוקחים את האפשרות לפעול לפי הספר. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אנחנו נוסיף שזה לא קיים כמעט בשום מקום אחר. זה לא קיים בצווים אחרים. המטרה היא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצו הזה ייחודי מאוד. הצו הזה ייחודי מאוד כי הוא חל על מוסדות שלא פועלים למטרות רווח. המטרה פה היא להקל עליהם ולייצר אפשרות לציות. אני לא רוצה מצב שכדי לעמוד בהוראות החוק אדם צריך להוציא 100,000 מכיסו. עורכי דין שעוסקים בתחום הלבנת הון הם עורכי דין בעלי ניסיון. זהו תחום ידע ספציפי מאוד. אתה לא מוצא את בן הדוד שסיים תואר ומאמת לך תצהיר. אתה צריך תחום ספציפי. זו עלות גדולה. כל עורך דין יגבה מחיר גבוה. מדובר פה במוסדות מתנדבים למען הציבור. לכן אני מבקש שהנוהל יחזור. אני לא רואה שום סיבה שלא. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> במקביל לצו יהיו גם נוהל ומדיניות שיבואו ויגידו מה הם צריכים לעשות. הכול יהיה מפורט הרבה יותר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יפית, מה השתנה? הוועדה לא יזמה את הנוהל. בטיוטה של הנוסח המקורי שהעברתם הנוהל היה. זה משהו שאנחנו ממציאים. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> היום אנחנו מכירים את הפעילות הענפה של גמ"חים ואיך זה נראה. אנחנו חושבים שזה לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מצטער, צריך שיהיה נוהל. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> אדוני יושב-הראש, נוהל ברירת מחדל הוא משהו שיוצר, לא אגיד ריצה לתחתית אבל בנצ'מרק שכולם מתיישרים אליו לטוב ולרע. אם אפשר שנוסיף את מה שאמרת שבסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יהיה כתוב שככול שיש פעילות מיוחדת של הגמ"ח - - - << אורח >> אלי טובול: << אורח >> בצורה ברורה מאוד כי אחרת אנחנו נכנסים לחור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מקובל. תוספת ראשונה (הגדרות "מקבל שירות", "עורך דין", ו-"תורם" בסעיף 1, סעיפים 8 (ב)(1), 12(א)(2)(א), 13(א)(2), 14(2)(יא) ופרטים (13) ו-(15) בתוספת הרביעית והתוספת החמישית) רשימת המדינות והטריטוריות 1. מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכול כפי שמפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת ראשי להורות כי סעיף 13(א)(2) לצו זה לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת. 2. 2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקיה, מרוקו, סודן, סומליה, סוריה, סעודיה, עירק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939. אלה בעצם המדינות המסוכנות. תוספת שנייה טופס א': איש ציבור זר (סעיף 2(ד)) 1. מהי זיקתך לישראל? 2. האם אתה תושב חוץ? • כן • לא צריך להקריא? לא צריך להקריא? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אלה בדרך כלל השאלות הכלליות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעל תפקיד לא צריך להקריא. בן משפחה שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל ותפקידו. האם אתה פועל בשם תאגיד? גם טופס ב' הכר את הלקוח הוא לדעתי סטנדרטי ולא צריך להקריא. צריך להקריא? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא צריך. זו דוגמה טובה. יפית, טופס הכר את הלקוח הוא מאבק שהיה פה הרבה פעמים לאורך הדיונים האם לשים טופס הכר את הלקוח בטיוטה של הצו או לא. בשביל להקל בסופו של דבר וזה לא חוסך את הצורך שאם הגוף הפיננסי ניצב בפני לקוח שאתה אומר שהשאלות לא מספיקות וצריך לשאול אותו עוד שאלה מפה ושאלה מפה כי זו פעילות קצת אחרת אז עדיין צריך לשאול. בסופו של דבר יש בסיס. אותו ויכוח היה בעבר על צווים אחרים לגבי טופס הכרת הלקוח. אותו דבר בדיוק. בסוף זה משהו שמקל. זה לא פוטר מהחובה להפעיל שיקול דעת. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> אלעזר, הרציונל ברור. כאשר אתה מדבר על נוהל זה קצת אחרת. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אני מסכים. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> נוהל כולל הרבה יותר עקרונות והרבה יותר רחב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. בכל מקרה אנחנו מחזירים את הסעיף עם הנוהל. נקריא את הנוהל עוד שנייה. אני רואה פה שיש מתן תרומה. הכוונה לתרומה שחייבת ב-KYC? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> איפה אדוני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסעיף 5 הכר את הלקוח. בסעיף 5 של הכר את הלקוח כתבנו מתן תרומה הכוונה לתרומה שחייבת ב-KYC. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יושב-הראש צודק. בטופס בסעיף 5 מהי הפעילות הצפויה אז מתן תרומה צריך להיות מתן תרומה בסיכון. זה הדבר היחיד שיש לגביו הכר את הלקוח. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> צריך לציין את זה בטופס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בטוח שאתה צריך לציין את בטופס. אם אתה לא מתחיל למלא טופס KYC מתחיל אלא אם אתה כסף מאיראן ורושם מתן תרומה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> הטופס לא מייצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הטופס לא מייצר. בסדר גמור. תוספת שלישית היא טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה. יש פה שני חריגים למטרות קהילתיות. קראנו את זה בסעיף בחוק? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תורם בסיכון או תורם שהוא תאגיד - - - << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> תורם שהוא תאגיד הוא אחד הדברים שנצטרך לחזור אליהם כי זו נקודה שהיה בינינו ויכוח מה אדוני התכוון בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. נחזור לשם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> צריך לחזור לשם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תוספת רביעית (סעיף 12(ב)) רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו (1) פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 13(א); (2) פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי; (3) פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים ללא הסבר סביר; (4) החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות, ללא הסבר סביר; (5) נראה כי מקבל השירות פועל עבור נהנה, בלי שהצהיר על כך; (6) נראה כי הפעולה המבוקשת אינה אופיינית למקבל השירות; (7) נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות; << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> זהו סעיף שהערנו עליו בעבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפי הסעיף אני צריך לדווח על כל תרומה. לכל תרומה אין היגיון עסקי או כלכלי. אדם מעביר לי מיליון שקל בתרומה אז אין לזה היגיון עסקי או כלכלי. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> לקחת הלוואה בלי ריבית זה תמיד הגיוני כלכלי. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> צריך להתחשב בפעילות של הגמ"ח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך לוודא שהפעולה לפי היכרותו עם מקבל השירות לא כוללת תרומה. לכל תרומה בהגדרה אין היגיון עסקי או כלכלי. אחרת על כל תרומה צריך יהיה לדווח לפי 13(ב). << אורח >> אלי טובול: << אורח >> זה היגיון עסקי וכלכלי של גמ"ח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין היגיון עסקי וכלכלי בתרומה. אין לתרומה היגיון עסקי או כלכלי. יש היגיון אחר כמו לשם שמיים או מצווה. לתרומה אין היגיון עסקי או כלכלי. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה בהתחשב באופיו של נותן השירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מקבל השירות ולא נותן השירות. יכול להיות כשיהיה כתוב היגיון עסקי וכלכלי - - - << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> בהתחשב באופיו של נותן השירות כלומר בגמ"ח יש לך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כדאי להתכתב עם המספר הזה. נראה כי פעולה מבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות והתחשב באופיו של נותן השירות. צריך להוסיף את המילים ואז ממילא הכוונה שלתרומה אין צורך. (8) מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין; (9) אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני נותן השירות כעוסק במתן שירותי אשראי ופיקדון ולא הצהיר על כך; (10) נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסבר סביר; (11) נראה כי קיימת זיקה בין תורמים בלא הסבר סביר; (12) פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה(שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי פרק ב' לחוק המאבק בטרור, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור; (13) פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי פרק ב' לחוק המאבק בטרור; (14) העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור; (15) הצהרה שניתנה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה; (16) פעולה של ארגון שאינו למטרות רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה; (17) פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות; (18) רצף פעולות של אותו מקבל שירות או תורם שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח; (19) החזר אשראי בסכום מהותי סמוך למועד קבלתו בלא סיבה נראית לעין; (20) ביצוע כל פעולה בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין; מה זה סכום מהותי? אין הגדרה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אין לכך הגדרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. (21) פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה תוך 60 ימים ממתן האשראי; (22) שימוש במספר חשבונות שונים לצורך קבלת או החזר אשראי ללא הסבר סביר; (23) העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה או ערבות שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי, בלא הסבר סביר; (24) פעילות שבעטיה החליט נותן השירות להימנע מקבלת תרומה, העברת פיקדון, מתן או החזר אשראי ממניעי איסור הלבנת הון או מימון טרור. אנחנו מחזירים את התוספת החמישית. נקרא אותה? צריך לקרוא אותה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, היא מיוחדת. תוספת חמישית (נוהל סעיף 17(ב)) נוהל יישום חובות לפי צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים) צריך לתקן את הכותרת כמו שתיקנו את כותרת הצו. (1) כללי הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותן השירות ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן השירות ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות שיסייעו לנותן השירות בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצע בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור. (2) הגדרות (א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים - - - גם פה צריך לשנות את הכותרת. (2) הגדרות (א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת. (ב) אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן השירות לפי הצו ולפי הוראות כל דין. (3) מדינית הוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור (א) אי היענות של מקבל השירות למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה. (ב) העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה בתוספת הראשונה לצו, תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון. (ג) לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן השירות עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן השירות בישראל (למשל, מדוע מעביר כספים באמצעות שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור). (ד) נותן השירות יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן השירות. (ה) מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן שירות את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות, במטרה לברר אם השתנו פרטיו של מקבל השירות, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עמם. במסגרת הבדיקה, נותן השירות ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות שהוגדרו כמקבלי שירות בסיכון גבוה. (ו) אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף 5(ג) לצו ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד). (ז) הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן השירות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים. (ח) טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מקבל שירות, ייחתמו בפני נושא משרה, עובד קבוע של נותן השירות, נציג קבוע שלו, או בדרך אחרת שהתיר הממונה בהוראות הממונה מכוח סעיף 11יג(ג)(1) לחוק. (4) מדיניות והוראות בנושא "הכר את הלקוח" (א) נותן השירות יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי טופס ב' שבתוספת השנייה לצו ולפי הוראות שייתן לו הממונה. (ב) כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע. (ג) מקבל שירות יוגדר ויסומן כמקבל שירות בסיכון גבוה, אם הוא אחר מן המפורטים להלן: (1) איש ציבור זר; (2) תושב חוץ שעל פניו אין לו זיקה לישראל; (3) מקבל שירות ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי התוספת הראשונה לצו; (4) מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור בתוספת הראשונה לצו; (5) מקבל שירות שנחשד כנותן שירות אשראי ופיקדון בלא ריבית שחייב ברישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים אך לא קיבל רישיון; (6) מקבל שירות שנותן השירות דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי סעיף 13(ב) לצו; (7) אדם שלנותן השירות יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן השירות צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מקבל השירות. אגב זה ירד מהצו ופה אנחנו משאירים אותו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> שם זה ירד כי זה הופיע במסגרת התוספת הרביעית של פעולות בלתי רגילות. אם יש לך קשר עם מישהו זה לא אומר שעשית פעולה בלתי רגילה. פה המקום בדיוק להגדיר אותך כמישהו עם סיכון גבוה. שאלה לגבי פסקה 6. האם כל מי שמדווחים עליו על פעילות בלתי רגילה הוא אוטומטית הופך להיות בסיכון גבוה? יכול להיות מישהו שעושה משהו חריג - - - נניח שאני בבנק ופתאום קיבלתי ירושה ונכנסו לי כמה מאות אלפי שקלים לחשבון. זה חריג. לצערי, לא נכנס לי כל כך הרבה כסף לחשבון. האם אוטומטי זה הופך אותי להיות בסיכון גבוה ומדווחים עליי דיווח בלתי רגיל? << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> לא, לא. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה מה שכתוב פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף 6 בנוהל אומר שבשנייה שנותן שירות דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה משתנה הסטטוס של הלקוח. גם בלי אפשרות לשנות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה לא בהכרח כל דיווח בלתי רגיל. אנחנו צריכים לזכור שדיווח בלתי רגיל לא אומר חשד להלבנת הון. זה אומר שזה לא מתאים לפרופיל שלך. תשאל שאלות ותדווח על זה. זה ברור. האם זה אוטומטית זה מגדיר אותו כמישהו בסיכון גבוה? << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> יהיה דיווח רגיל בגלל הסכום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות דיווח בלתי רגיל. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אם יש דיווח בלתי רגיל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שדיווחתי דיווח בלתי רגיל וזהו. דיווחתי אבל זה לא הופך אותו מעכשיו לתמיד להיות בסיכון גבוה לנצח. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה משהו חריג ללקוח הזה. זה באמת חריג. זה לא מתאים ולכן צריך לדווח על זה. זה לא אוטומטית אמור להפוך אותו - - - << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> צריך להוסיף את לשקול להגדיר אותו. הרישא לא מתאימה כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוגדר ויסומן על הכול זה בסדר ואפשר פשוט להוסיף סעיף ד' שנותן שירות ישקול להגדיר מקבל שירות כמקבל שירות בסיכון גבוה אם נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי סעיף 13(ב) לצו. כאשר אתה צריך לדווח תשקול האם זה משנה לו את הסטטוס. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה לא יהיה אוטומטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. להוסיף סעיף כזה. (ד) עשיית פעולות למקבל שירות שהוגדר כמקבל שירות בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן השירות. נוסיף סעיף 5. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> אולי ב-17(ב)? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכתוב את זה ב-17(ב)? אין לי בעיה לכתוב את זה ב-17(ב). זה יותר נכון מאשר בנוהל. קביעת מדיניות 17. (ב) לא הכין נותן השירות נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל שבתוספת החמשית כנוהל כאמור. ואולם אם בפעילות נותן השירות קיימים, לדעתו של נותן השירות או לדעתה של הרשות המוסמכת, מאפיינים המעוררים - - - << אורח >> אלי טובול: << אורח >> מאפיינים השונים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאפיינים הדורשים התייחסות בנוהל יוסיף אותם נותן השירות לנוהל. תסגרו ביניכם את הניסוח המדויק אבל זה הכיוון. זה מה שרצית? << אורח >> אלי טובול: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נמצא פה נדב? << אורח >> נדב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום, נדב. << אורח >> נדב: << אורח >> שלום. תודה רבה לכם. זה לא מובן מאליו. אני נמצא פה במאהל של הלומי הקרב. נכון שזה לא קשור לנושא אבל חשוב לי לציין ולהעביר את המודעות. יש הלומי קרב, גיבורי ישראל, לוחמים שנתנו את החיים למען המדינה. אנחנו נמצאים פה כמעט כל יום בכל הוועדות. אני אישית לא הלום קרב אלא אני חבר של הלומי קרב, אזרח שאכפת לי הלוחמים האלה. לצערי הרב, הלוחמים האלה מופקרים במדינה. רואים אותם שקופים. הם גיבורים. הם נתנו את החיים. אני מזכיר לכולם שהלוחמים האלה שנתנו את החיים שלהם צריכים את חוק, חוק בסיסי. בשולחן הזה, בוועדת חוק ומשפט זה הכי קל. צריך להזמין אותם ולקבוע חוק הכרה בהלם קרב. לא פוסט טראומה. יש הבדל בין פוסט טראומה להלם קרב. חייבים במדינה חוק להלם קרב. תודה שנתתם מהזמן שלכם. אני מכבד אתכם מאוד. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. את ההקראה סיימנו ועכשיו נעבור לתיקונים. << אורח >> גיל דחוח: << אורח >> יש לי הערה קטנה. עורך דין גיל דחוח, נציג של לשכת עורכי הדין. לגבי ערבוב הקשר בין פעולה בלתי רגילה לבין הגדרה של מישהו בסיכון גבוה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התייחסנו לזה. << אורח >> גיל דחוח: << אורח >> כן. נוצר חיבור. אחרי שאתם מנסחים, צריך לזכור שיכולות להיות הרבה מאוד פעולות שמדווחות כמו שאמר שיושב-הראש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאמרנו. << אורח >> גיל דחוח: << אורח >> שהן פעולות לא רגילות כי כך פקיד חושב וזה בסדר. להגדיר מישהו כבעל סיכון גבוה יש לזה השלכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מוסכם. העברת דיווח על פעולה בלתי רגילה זה לא דבר שקורה כל יום וזה לא דבר שאמור לקרות כל יום, נכון? << אורח >> גיל דחוח: << אורח >> אבל זה יכול להיות בטעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ישקול הגורם אם להכניס אותו. יכול להיות שכדאי להוסיף שזה ניתן לשקול את זה מעת לעת. אני שם אותו אצלי ברשימת מעקב לשנה. האדם עשה פעולה בלתי רגילה שנראית חשודה כמו הפקדה משונה מאוד ואני שם אותו ברשימת מעקב לשנה. אם לא קורה שום דבר במשך שנה אז כנראה שאני יכול להוריד אותו. כרגע זה מוגדר כחד-סטרי. בשנייה שאדם נכנס לרשימת הלקוחות - - - << אורח >> אלי טובול: << אורח >> ברור שזה דגל. דיווח בלתי רגיל הוא דגל - - - לסיכוני הלבנת הון. מה שאתם אומרים הוא שתשים את הדגל הזה אבל לא לתקופה קבועה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שתשים את הדגל הזה ותשקול אם צריך לשנות את הסטטוס של הלקוח ואם אני משנה את הסטטוס של הלקוח האם אני משתנה את הסטטוס בלי חזור או שמשנה לפרק זמן מסוים. זה באחריות הממונה על הביצוע בתוך נותן השירות לשים לב לדבר הזה. לעומת הדברים האחרים שזה בלי שיקול דעת, לפחות לפי הנוהל הזה. יכול להיות שיכינו נוהל ספציפי שלפיו כולם מעבירים מחוץ לארץ כי אני גמ"ח שמיועד לבחורי ישיבות מחוץ לארץ שבאים לארץ לשנתיים, שלוש. אצלי אדם שבא מחוץ לארץ לא אוטומטי הופך אותו ללקוח בסיכון. אצלי יש דגלים אדומים אחרים. הוא מכין את זה בנוהל, מעביר את זה, מקבל על זה פרה-רולינג שלכם. אצלו זה לא מהווה מישהו שהופך אותו ללקוח בסיכון גבוה כי זה גמ"ח חתנים מחוץ לארץ. הגיוני שכולם אצלו מחוץ לארץ. הכלל הידוע הוא שאם כולם בסיכון גבוה אז אף אחד לא בסיכון גבוה. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> זה בדיוק המקום שבו הנוהל מותאם לפעילות העסקית הספציפית של אותו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אז הוא יכין לעצמו נוהל ספציפי ויגיד שאצלי זה לא - - - << אורח >> אלי טובול: << אורח >> אז נוהל ברירת המחדל לא מתאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. הוא יכין לעצמו נוהל משלו. נתנו לו את האופציה לעשות את זה. אנחנו מתחילים מחדש. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נחזור לדברים שתוקנו. נתחיל בהגדרות של לווה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכותרת תוקנה כמו שרצינו, ברוך השם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נתחיל בהגדרות של לווה ומפקיד. שם נעשה שינוי לנושא של 50,000 שקלים במצטבר בחצי שנה. הממשלה הוסיפה משהו שלא דובר עליו. נשמח לשמוע מה עומד מאחוריו. אם אדוני יסתכל בלווה הם הוסיפו חלופה שאומרת – ""לווה" - - - או שבחשבון הלקוח שלו מנוהלת יתרת אשראי העולה על 50,000 שקלים חדשים. "מפקיד" - - - מי שבחשבון הלקוח המתנהל לזכותו מופקדים מעל 50,000 שקלים חדשים." בעיניי יש כאן שאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מה שדיברנו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אני אסביר למה השאלה. אם אני מפקיד כל חודש קצת יותר מ-200 שקלים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אחרי 20 שנה יש לי 50,000 שקלים בחשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו ספציפית על הדוגמה הזו שאנחנו לא רוצים את זה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> לא רוצים מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא רוצים שאדם שמפקיד בהוראת קבע קטנה יחסית של 1,000, 2,000, 3,000 שקל בחודש כדי שהוא לא ייחשב בשנייה שהוא חוצה - - - רק אם זה מעל 50,000 בחצי שנה. ירדנו מ-150,000 בשנה ל-50,000 בחצי שנה. התאמנו לצווים אחרים. בסדר גמור. לא בשנייה שאתה עובר את היתרה של 50,000 צריכים לעשות לך את Know Your Customer. זה חלק משמעותי מאוד מהאירוע הזה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יכול להיווצר מצב מוזר מאוד שאדם מפקיד עשרים שנה כל חודש 200 שקלים ואחרי 20 שנה מגיע ל-50,000 שקלים ואחרי 20 שנה אתה תעשה לו הכר את הלקוח. זו סיטואציה מוזרה מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן עשינו לוחות זמנים. אחרת אין משמעות ללוחות זמנים. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> בפועל יכול להיות ואני חוזרת לדיון הראשון שיהיה מצב שבו הפקידו במהלך חצי שנה סכום עד 50,000 וינהלו סכומים של מאות אלפים והם לא מוגדרים לנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לנו חוץ מזה - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אני חוזרת לדוגמה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לנו את הנושא של הפעולה. את צודקת. צריך לזכור מה מטרת החוק פה. בסופו של דבר אדם שיעשה הרבה מאוד פעולות קטנות שלא יעבור את 50,000 בשנה יהיה לו קשה לעשות הלבנת הון. בשנייה שהוא ירצה לבצע פעולה של משיכה יגידו לו עכשיו אתה מבצע משיכה גדולה. צברת לאורך שנים, 100,000, 200,000, 300,000 ואין עליו חששות של איסור הלבנת הון כי האדם הפקיד הוראת קבע 1,000 שקל כל חודש. שכל המאפיונרים יחתמו על הוראת קבע של 1,000 שקל לחודש – מי ישמע. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> לגמ"ח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגמ"ח. הוא מגיע ל-300,000. הוא רוצה למשוך בבת אחת. אם הוא רוצה למשוך הלוואה קטנה אז עדיין לא התעורר האירוע. הוא רוצה למשוך 20,000 שקל הלוואה קטנה והכול בסדר. אם הוא רוצה עכשיו למשוך 50,000, לקחת הלוואה או משיכה אז יהיה עליו דיווח וכל הכללים. הוא יידלק אצלכם. אני לא רואה את הצורך ואני לא רואה איך זה יעבוד בפרקטיקה. הם יעצרו לו עכשיו את הוראות הקבע כי הוא הגיע ל-50,000? זה לא הגיוני? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יפית, יותר מזה. בסופו של דבר יש חובת בקרה מוגברת על מי שיש לו סכומים נמוכים, נכון? אם יש מצב כמו שאת מתארת שאדם הפקיד 40,000 בחצי ועוד 40,000 אז הגמ"ח אמור לראות דפוס מסוים. הוא אמור לעקוב אחרי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז לעשות דיווח בלתי רגיל כי זה נראה שזה נועד לעקוף את חובת הדיווח. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יש לך כלים להתמודד עם זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא יעבוד בפרקטיקה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אסביר לך למה זה לא יעבוד. זה לא יעבוד. האדם חתם הוראת קבע לגמ"ח של 2,000 שקל בחודש. אחרי שנתיים - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> כבר לפני כן הוא צריך לעשות. הוא מתחייב להפקיד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פחות מ-50,000 בחצי שנה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> נכון. אבל בסופו של דבר אתה רואה שהוא לקוח שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא התחייב. זו הוראת קבע לא מוגבלת בזמן. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> נכון. מה המטרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתבת 50,000. לא הבנתי. כתבת עד 50,000 בחצי שנה. כאשר אדם חותם לי הוראת קבע של 2,000 הוא לא באירוע, נכון? אתם כתבתם את זה, לא אני. אחרי שנתיים וחודש הוא הגיע ל-50,000. מה הגמ"ח אמור לעשות ועוד גמ"ח קטן? מה הוא אמור לעשות עכשיו? לעצור את הוראת הקבע כי הגענו ל-50,000? עד הוא יעשה את Know Your Customer אני לא מקבל ממך כסף יותר? אז אני לא אתרום יותר. מה אתם רוצים ממני אני בינתיים מפקיד אצלכם סכומים קטנים - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אני מבינה. אני חושבת שאפשר להיערך לזה מראש. חשוב להגיד שבסופו של דבר יכול שהתנהל חשבון פקדון או הלוואה בסכומים של מאות אלפים והוא לא ייחשב לנו כמקבל שירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. את תדעי עליו רק כאשר למשוך סכום שהוא רלוונטי למשהו. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אולי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אולי. אם הוא לא ימשוך אז הכול בסדר. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אם אין הלבנת הון אז אין הלבנת הון. מה הבעיה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אין הלבנת הון אז אתם לא צריכים לעקוב אחריו. אם האדם לא ימשוך כסף בבת אחת אז אין בעיה. אם הוא ימשוך כסף בפעולה גדולה אז יהיה דיווח על הפעולה. אם הוא ימשוך 40,000 ומייד אחרי חצי שנה עוד פעם 40,000 אז הוא יעקוף הוראות דיווח. תפסתם אותו מפה ומפה. למה אני מפיל על גמ"ח קטן הוראה - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> מקובל. אנחנו נשמיט את זה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> גם בהגדרת לווה וגם במפקיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם בלווה וגם במפקיד. הגדרה כמו שסגרנו בדיון הקודם – ""לווה" – מי שבמהלך תקופה של חצי שנה מקבל אשראי מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים. "מפקיד" – מי שבמהלך חצי שנה מפקיד או מתחייב להפקיד סכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים והוא בעל זכות לקבל חזרה את הנכסים." << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה תיקון אחד. יש משהו שהעלה עורך דין שלהבת בדיון הקודם והוא לא קיבל מענה. אני מעלה אותו שוב. מדובר ביחס שבין ההגדרה של מקבל שירות למקבל שירות בסכום נמוך. בפסקה (3) להגדרת מקבל שירות יש מי שהתחייב להחזיר את האשראי ובתוך מקבל שירות בסכום נמוך צריכה להיות התייחסות. זאת מכיוון שההגדרה של מקבל שירות בסכום נמוך מתייחסת למפקיד, לווה ומקבל תרומה והסכומים שהם סכומים נמוכים. ההגדרה לא מתייחסת לנושא של פסקה (3) של מי שמחזיר את האשראי. צריך ליצור את החיבור ביניהם. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> אפשר להוסיף בדומה להגדרה של מקבל שירות ולפצל את ההגדרה של מקבל שירות בסכום נמוך לשניים. בהתחלה יהיה מפקיד, לווה ומקבל תרומה ולהוסיף לפסקה שנייה לעניין סעיפים 3, 13 ו-14, נוסף על פסקה (1), גם מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב בדומה לסעיף 3 בהגדרה של מקבל שירות. כך זה יכלול סכומים נמוכים את מי שהתחייב להחזיר את האשראי באותו סכום של מקבל שירות בסכום נמוך. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בסדר גמור. ההגדרות של תורם ותורם בסיכון קראנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מקבל תרומה זה בלי קשר ללוחות זמנים. אם אדם - - - << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מקבל תרומה זה בסכום מצטבר גם אם זה לא בחצי שנה. אם הוא מקבל וזה חד-צדדי אתם צריכים בשנייה שעברתם את 50,000 לדווח עליו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יש את ההגדרה של תורם בסיכון שקראנו והגדרה של תורם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ""תורם" – מי שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה במזומן או בדרך אחרת - - - " מה זה "או בדרך אחרת"? << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> העברה בנקאית או בכרטיס אשראי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בדיוק ההפך ממה שדיברנו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אתה תראה שבסעיף (3) שתיכף נתייחס אליו יש הפרדה אם אתה עושה את במזומן או לא, כמו שאדוני אמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בחלק מהדברים שהגדרנו כתבנו תורם. שים את זה בצד. יכול להיות שצריך את ההגדרה בחוק אבל לא יהיו עליו חובות. אלעזר אומר שזה לפי סעיף (3). נוודא שזה מה שקורה. אם לא אז זה קצת עקום לעשות את זה. הייתי מעדיף שיהיו הגדרת תורם במזומן והגדרת תורם. הגדרת תורם והגדרת תורם במזומן ואז ההגדרה הזו תהיה הגדרת תורם במזומן בלי דרך אחרת והגדרת תורם תהיה – ""תורם" – מי שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים." זה על מנת שיהיו לנו הגדרה של תורם ותורם במזומן. אני בינתיים זורם עם הקו שלכם ונראה אם אנחנו צריכים לשנות ההגדרות. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> הבעיה כרגע היא ב-3(א). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תיכף נגיע ל-3(א). << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> תיקון קטן. מי שתורם נכנסים פיננסיים כדי שלא יהיה בלבול עם מפקיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי שמעביר נכסים פיננסיים בלי המילה מפקיד. ""תורם" – מי שמעביר נכסים פיננסיים לנותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים." << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי מפקיד ובלי תורם. עיין ערך רקורסיה. ""תורם בסיכון" – מי שמעביר נכסים פיננסיים לנותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא זכות - - - " << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> סעיף (2) בהכרת הלקוח יש רק תורם בסיכון ולא תורם רגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק תורם בסיכון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> סעיף (3) הוא רישום פרטים ולא האימות. יש פה לא יקבל תרומה מתורם או מתורם בסיכון בלא שירשום ולגבי כל אחד מהם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו מדברים על סעיף (3)? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רישום פרטי זיהוי 3. (א) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשון למקבל שירות, או למקבל שירות בסכום נמוך ולא יקבל תרומה מתורם או מתורם בסיכון בלא שירשום את פרטי הזיהוי. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יקפוץ אדוני לסעיף קטן (ה) שנוסף – רישום פרטי זיהוי 3. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א): (1) נותן שירות רשאי שלא לרשום את הפרטים בפסקאות (3) ו-(4) לגבי מקבל שירות בסכום נמוך ולגבי תורם; << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> צריך לרשום רק שם ומספר זהות של תורם מעל 5,000 שקלים. זו פסקה (1). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רישום פרטי זיהוי 3. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א): (1) נותן שירות רשאי לרשום את הפרטים שבפסקאות (1) עד (4) של תורם בסכום של עד 10,000 שקלים במזומן, על פי הצהרתו של התורם; (2) נותן שירות רשאי לרשום את פרטיו של תורם המעביר תרומה בסכום של עד 50,000 שקלים חדשים, באמצעות העברה בנקאית, כרטיס אשראי או כרטיס בנק. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה מה שאדוני אמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה בלבול. אם תורם שמעביר תרומה בכל סכום אז אני יכול לרשום את זה לפי תרומה בהעברה בנקאית ותרומה כרטיס אשראי או כרטיס בנק. בכל סכום. 50,000 שקלים לא קשור לאירוע הזה. 50,000 שקלים זה עולם אחר. רישום פרטיו של תורם שהעביר באמצעות העברה בנקאית, כרטיס אשראי או כרטיס בנק יכול שהתבצע באמצעות רישום פרטי החשבון או כרטיס אשראי או כרטיס הבנק ללא קשר לגובה הסכום. אין לזה גם הגיון. מה זה משנה? בסופו של דבר זהו זיהוי חד-חד-ערכי של חשבון בנק או של כרטיס אשראי בכל סכום שהתורם מעביר את זה. רשום לי התורם. תורם במזומן עד 10,000 שקלים על פי הצהרתו של התורם, עד 5,000 - - - אני לא יודע למה לעשות את זה עם סעיף והחרגות. ההפרדה הזו מבלבלת אותנו. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> ההפרדה של 50,000 ברישום היא מפני שגמ"ח מנהל את התרומות או את רישום התרומות לפי רק מספר חשבון בנק או רק מספר כרטיס אשראי ובסוף אנחנו לא יודעים מה השלב הסופי. זה לא חד-חד-ערכי בהכרח. אנחנו יודעים שהם לא מקבלים את הפרטים של שם מספר זהות. לכן אנחנו אומרים שאנחנו נרשום לפי הפרטים האלה של כרטיס האשראי או מספר חשבון עד 50,000 בהעברה כזו גם לפי שם ומספר זהות שמצהירים ומעל 50,000 לפי מסמך זיהוי. ברגע שמגיע תורם שתורם בסכום גבוה אנחנו כן נרצה לראות מיהו. כדי שהגמ"ח ידע לנהל ולדעת כמה התורם תורם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. הגמ"ח ידע כמה התורם תורם כי הוא צריך אחר כך לבקש ממנו עוד תרומות וכי הוא צריך אחר כך להוציא לו - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> ולכן צריך לכתוב את מספר הזהות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. זה לא עניינכם. זה לא קשור אליכם. חשש להלבנת ההון שדיברנו עליו בשנייה שהתורם לא מקבל זכות למשוך את הכסף חזרה זו תרומה ללא התחייבות. אני לא אומר שלא קיימת באירוע הזה בעיה של זיהוי של מקור הכספים. בשנייה שהכסף מגיע מהמערכת הבנקאית של ישראל או כרטיסי האשראי של ישראל - - - הוצאנו החוצה גורמי חוץ - - - בשנייה שאתה מקבל אמצעי תשלום מישראל אני יודע את מקור הכספים. מה מקור הכספים? בנק לאומי, מספר חשבון זה וזה שרשום על שם זה וזה. אני יודע ואני רושם את זה על שם התורם ומוציא לו קבלה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אתה רושם את זה על שם התורם אבל הם לא יודעים מה שם התורם כי הם לא מקבלים את המידע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רושם את זה אצלי על פי הדיווח הזה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> בדיווח הזה הם לא מקבלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין של אף אחד. הסיפור פה הוא - - - אני אגיד לך יותר מזה. יכול להיות וזה לגיטימי לעשות את זה שאני אבקש שאשתי תעביר מהחשבון שלה את התרומה ואצלם בכספי התורם - - - לא תורם שמחזיר, לא חצי פתוח ולא חצי סגור אלא תרומה בלבד. אשתי תעביר את הכסף מהחשבון שלה או מכרטיס האשראי ואני אגיד להם תוציאו בבקשה קבלה לפי סעיף 46 על השם שלי. זה לגיטימי לחלוטין. זה רשום תחת התורם שמחה רוטמן אפילו שהכסף הזה הועבר מאשתו. בפרטי החשבון יהיה החשבון של אשתי ובפרטי התורם יהיה רשום אני. הם ינהלו את הרישום הזה אצלם. אין פה חששות הלבנת הון. אין פה סיכוני הלבנת הון. זה לא מעניין אף אחד. זה עניין פשוט. אתה צריך לוודא כרשות איסור הלבנת הון וכגורם מפקח וממונה שהכסף לא בא מסמים ושהכסף לא מטרור. אם הכסף הגיע מהמערכת הבנקאית של ישראל עם Know Your Customer ויש התאמה בסיסית או אם אין התאמה בסיסית ואם אני מביא לו תרומה על שם מחמוד אחמדינג'אד ואני מבקש שירשום את זה על שמי אז פעולה בלתי רגילה והוא צריך לדווח על זה שיש פה חוסר התאמה בולט. זו חובת דיווח על פעולה לפי דיווח בלתי רגיל. כל זמן שאני מבקש ממנו משהו סביר והגיוני כמו שאני אגיד לאחי אתה חייב לי 2,000 שקל. תרום את זה לגמ"ח והם יוציא לי קבלה. סביר והגיוני. מותר גם בכללים. במקום שתעשה שתי העברות ונשלם שתי אגרות. לגיטימי לחלוטין. כל זמן שזה עושה שכל וזה הגיוני והכסף מגיע מחשבון בנק ישראלי אז התקנות להלבנת הון לא קיימות או קיימות אבל מצומצמות מאוד. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> עוד הפעם אנחנו חותכים את זה במזומן עד 10,000 שקלים ומשם צפונה זה לא מעניין איך זה התקבל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חובת רישום קיימת. כתוב שיש חובת רישום אבל הרישום יהיה לפי פרטי פעולה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> פרטי הפעולה הם לא חד-חד-ערכי ולכן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חד-חד-ערכי מול מה? תארי לי את תרחיש הלבנת הון? אדם תרם - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> התרחיש שציינת בדיון הקודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של מה? << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> מישהו שתרם הרבה מאוד כסף ומגיע אחרי זמן ולוקח הלוואה. האם גמ"ח בהכרח יכול לבוא ולהגיד לו בוא תחזיר לי אם הוא לא מצליח ויש לו קשיים? האם זה לא מתכון להלבנת הון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לא. בשנייה שהוא מבקש הלוואה מ-50,000 שקל הראשונים הם יצטרכו לעשות לו Know Your Customer. הוא לא יוכל להגיד שהוא מבקש חזרה את התרומה. הם יצטרכו לעשות Know Your Customer ושם יכול שזה יהיה להיות רלוונטי או לא רלוונטי שהוא תרם בעבר. אם יכתבו את זה אז יכתבו את זה. אם הם לא יכתבו את זה אז לא יכתבו את זה. אחר כך תהיה שם הלוואה שלא מחזיר את הכסף הם יצרכו לכתוב בספרים שלהם למה פלוני אלוני לא החזיר את הכסף ולנמק. בשנייה שהוא יבקש את ההלוואה הוא יהיה Know Your Customer. אתם תעשו לו את KYC. אתם תעשו לו דיווחים. יכול להיות שזו תהיה פעילות בלתי רגילה כי זו הלוואה שמייד נמחקה. הם יהיו חייבים לדווח מייד שניתנה תרומה ומייד מחקו את ההלוואה. כשהוא יבקש את ההלוואה יהיה לך דיווח. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> רק על צד אחד של הכסף. אנחנו חושבים שבסוף רישום הפרטים מעבר לשלל החוקים שבהם מחויב לעשות זה גם כלי שעוזר לגמ"ח לעשות בקרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן יהיה רשום את ההעברה הבנקאית ושם ומספר זהות לפי הצהרת הלקוח. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> איך תקשר בין זה ללקוח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם לא צריכים. הם צריכים לדווח ניהול רישומים. הם צריכים לדווח מאיפה הגיע הכסף. אם זה תורם מעל סכום מסוים אז חייבים דיווח גם לרשם העמותות. הכללים ברורים. כשיש תרומות הכול בסדר אבל אין חשש להלבנת הון בתרומה ללא רקורסיה שאני לא יכול לבקש חזרה. תרומה מזכה – אנחנו יודעים. תרומה שאיננה מזכה אין בה חשש להלבנת הון. האם מצד הניהול שלהם הם צריכים לרשום את זה כדי לדעת מי התורם? יכול מאוד להיות אבל זה בהכרח צמוד ל-KYC כמו שהסברתי בדוגמה. יכול להיות שאני אתרום וארצה שהתרומה תירשם לזכות אחי. אם זה נראה הגיוני וזה לא נראה להם עוקף את הכללים אז זה לא ידרוש דיווח והם ירשמו על פי הצהרה. אני אעשה העברה בנקאית. הם יכתבו שההעברה הבנקאית מחשבון הבנק של שמחה רוטמן רשומה למעשה לזכות תורם פלוני אלמוני. במקום לעשות שתי העברות הם העבירו לי ישר. אם זה הגיוני אז זה הגיוני להם. אם לא הגיוני להם אז הם ידווחו על זה. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אם אפשר, בבקשה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> רואה חשבון, יהודה אנגלנדר מאיגוד הגמ"חים. אני רוצה להזכיר. ההתחלה הייתה שמתן תרומה זו סוגייה שבכלל לא נכנסת לצו הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בסוף אמרנו שזה נכנס בדלת האחורית וכאשר הכסף עובר מבנק לבנק אין כלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אני רוצה להגיד יותר מזה שלא מעט פעמים תרומה עוברת בהעברה - - - רק לצורך הדוגמה עשינו ארוחת ערב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על האירועים האלה. המענה הוא פשוט מאוד. תרומה במזומן - - - << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> תרומה במזומן היא אירוע אחר. אנחנו מדברים רק על תרומה בבנק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תרומה במזומן יהיו לה כללים וצריך שזה יהיה רשום. לדעתי, פשוט יותר שזה יהיה הגדרות ולא חובה ואז חריגים לחובה. זה מבלבל. עדיף מראש שלא יהיה על אף האמור בסעיף קטן (א) אלא סעיף קטן ה' יהיה סעיף שיחל על תורמים. נעשה בסעיף ה' סדר על החובה לתורמים. נשאיר ב-3 רק תורם בסיכון ובסעיף 3(א) יחולו עליו כל הכללים של תורם בסיכון. בסעיף ה' יהיה כתוב שנותן שירות ירשום את הפרטים הבאים לגבי תורם במזומן עד 5,000 אין חובת רישום - - - << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> מופיע פה שצריכים לרשום גם מספר זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אני שם לב שיש פה פער לא ברור בין פסקה 1 לבין פסקה 2. לגבי התורם, אם הוא רשאי לא לרשום את הפרטים בפסקאות 3 ו-4 - - - << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> הוא רשאי. הוא יכול. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בסדר. פסקה 2 אומרת שזה לפי הצהרתו של התורם. כתבתם 4-1 אבל הוא מחויב רק 1 ו-2. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> הוא רשאי. הוא יכול. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> מה הוא חייב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסעיף הזה לא יישאר. אני כותב אותו מחדש. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה עושה קצת בלגן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל ההתייחסויות בסעיפים א', ב', ג' ו-ד' יחולו רק על תורם בסיכון. סעיף ה' הוא הסעיף של התורמים שיהיה בו סדר והיגיון. הוא אומר בלי על אף האמור שנותן שירות לא יקבל תרומה במזומן מעל 10,000 בלא רשם את הפרטים שבעסקאות - - - << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אדוני אמר שבין 5,000 ל-10,000 - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד 5,000 לא צריך שום דבר אז אני לא צריך לרשום את זה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נכון אבל בין 5,000 ל-10,000 צריך לרשום שם ומספר זהות לפי הצהרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. לא יקבל תרומה במזומן בסכום בין 5,000 ל-10,000 שקלים ללא שרשם את פרטי שם ומספר זהות של האדם על פי הצהרתו. לא יקבל תרומה מעל 10,000 שקלים במזומן ללא שרשם את הפרטים שבפסקאות 1 עד 4 על פי הצהרתו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לא, מעל 10,000 אדוני הסכים שזה יהיה לפי מסמך זיהוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרנו שמעל 10,000 עם מסמך זיהוי. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> במזומן ועם מסמך זיהוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מעל 10,000 במזומן מצריך מסמך זיהוי. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> זה ברור. מ-5,000 עד 10,000 על פי הצהרה אבל אילו פרטים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם ומספר זהות. אמרנו. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אז זה לא 1 עד 4. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שזה 1 ו-2. שם ומספר זהות. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> סעיף 1 אומר שהוא רשאי. אתם יכולים לרשום. אם יש לכם את הפרטים ואתם חושבים שלפי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את יצרת חיוב והוספת שרשאי לא לרשום. אני מנסח את סעיף ה' מחדש. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> מה הכוונה רשאי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם יכולים לעשות לעצמכם רישומים לצרכיכם. השאלה היא מתי אתם חייבים לרשום. התשובה היא שאתם חייבים לרשום. כל הניסוח שאני מחייב אותו ואז רשאי שלא לרשום הוא לא טוב. אני רוצה להטיל חובה. אני לא רוצה לנסח את זה הפוך. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יפית, שימו לב שמה שיושב-הראש אמר שכל התייחסות בסעיפים א' עד ד' כולל ג' שהוספתם תורם - - - הסבתי את תשומת ליבכם לנושא של בעלי שליטה בתאגיד ואתם הוספתם תורם. יושב-הראש אמר עכשיו של א' עד ד' הוא רק לגבי תורם בסיכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. עכשיו אנחנו מדברים על תורם. נעשה את הסדר של תורמים ואחר כך נדבר על מה שצריך. נעשה את הסדר של תורמים. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תורם עד 5,000 במזומן לא חייב כלום, שום דבר. אין עליו חובה. תורם מ-5,000 עד 10,000 לא יקבל נותן שירות תרומה במזומן בסכום של בין 5,000 ל-10,000 בלא שרשם את פרטים 1 ו-2 - - - << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> על פי הצהרתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על פי הצהרתו. לגבי תורם מעל 10,000 – את פרטים 1, 2, 3, 4 לפי מסמך זיהוי. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> גם 3 ו-4? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מה שהיה? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אדוני אמר בהתחלה שזה יהיה 1 ו-2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברגע שיש לי מסמך זיהוי אז יש לי גם את פרטים 3 ו-4. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> בהצהרתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. מעל 10,000 זה עם מסמך זיהוי ואז יש לי את הפרטים 1 עד 4. רשום שם מען ותאריך לידה. כאשר אני מעל 10,000 שקלים במזומן ואני מבקש מסמך זיהוי אז אני מתקדם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> תורם באמצעות העברה בנקאית או כרטיס אשראי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תורם בסכומים אחרים - - - << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בלי סכום. כל סכום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תורם בכל סכום כי גם אם הוא מעביר 500 שקלים הפרטים רשומים ואין פה במגבלה באמצעות העברה בנקאית או כרטיס אשראי או כרטיס בנק של ישראל אז לגביו ירשום את הפרטים האלה. גמ"חים, אתם איתי? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר התרומה מתבצעת באמצעות העברה בנקאית, כרטיס אשראי או כרטיס בנק אז רושמים את פרטי העברה ורושמים את מספר הזהות לפי הצהרת התורם כי אחרת אתם לא תדעו למי להוציא את הקבלה. בכל מקרה יש לכם את זה. זה לפי הצהרה ולא עם מסמך. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בדרכון לדוגמה - - - << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> רק שנייה, לפי הדרכון. קודם כול מאיזה סכום זה בהעברה בנקאית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם רושמים כל העברה בנקאית. היא בכל מקרה רשומה אצלכם. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> לא. אם מישהו מעביר תרומה של 200 שקל אני לא הולך להתקשר אליו ולשאול אותו מה מספר הזהות שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רשום לך בהעברה, לא? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> לא. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בדקנו את זה לקראת סוף השבוע ובהעברה בנקאית רואים את שם בעל החשבון ואת מספר החשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נניח שעל סכומים קטנים אתם לא טורחים להוציא קבלה לפי סעיף 46 אם לא ביקשו. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בינתיים אין לנו סעיף 46. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשיהיה לכם. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> וודאי לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדרך כלל שאדם שעושה העברה כזו חשוב לו שתדעו מי הוא. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> זה בדיוק מה שאדוני הבהיר לגבי ההבדל בין רשאי ומשהו שאני עושה לצרכים הפנימיים שלי לבין מוכרח לפי החוק. אנחנו היינו רוצים למתוח את הקו הזה ולהגיד אני חייב את מה שאני רואה מול העיניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כן רוצה שיהיה סכום שתהיה חובה לרשום. אתם בכל מקרה מחזיקים את המידע של פרטי העברה. עזוב שנייה את מספר הזהות לפי הצהרה. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> בסדר. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תרשמו רק את פרטי העברה וגם פה יתווסף לפי הצהרת התורם ככול שישנה, כלומר רישום מספר זהות ושם לפי הצהרת התורם ככול ישנה. אם אתם רשמתם את הטרנסאקציה אצלכם אז שהיא תיחשב רישום לצורכי איסור הלבנת הון. כאשר באים לבקש את זה שזה יהיה קיים. אם זה לא רשום אצלכם אתם לא צריכים לרדוף - - - << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אני לא צריך אקטיבית לבוא לתורם ולשאול אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשביל זה כי תהיה לכם טרנסאקציה ואפשר יהיה לעקוב אחרי הכסף אם יתחילו חקירה. אם יש לכם את זה ורשמתם את זה ושייכתם את זה למספר זהות אז שזה גם ייחשב חלק מהרישומים שאתם מחזיקים לפי חוק איסור הלבנת הון. שלא יגידו שעל זה אתם לא יכולים להסתכל כי זה לא קשור. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אם זה בסכום גבוה אין לנו בעיה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זה ככול שישנה מדובר בכל סכום. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה זה משנה אם יש לך את זה בהעברה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זה בכל מקרה משויך אצלך בספרים למספר זהות מסוים אז זה ככול שישנה. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אין לנו בעיה עם ככול שישנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל פרט שאיננו פרט מלבד פרטי הטרנסאקציה יהיה ככול שישנה. פרטי הטרנסאקציה חייבים להיות רשומים לך וכל השאר לפי ככול שישנם. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אני מעלה בעיה שאני חושב שיכולה להיות. מה שאני מכיר שהתוכנה שבאמצעותה מדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון זה לא בהכרח אותה תוכנה שבה מתנהלים החשבונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> האם ובכלל אפשר לעשות סנכרון בין מערכת הנהלת חשבונות לבין מערכת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין לכם על זה חובת דיווח כרגע. אין לכם חובת דיווח. זו חובת רישום כרגע. לגבי חובת דיווח, בשנייה שיהיה לכם כתוצאה מהעברה כזו דיווח שאתם חייבים להעביר בין אם זה דיווח רגיל אם דיווח לא רגיל תמצאו את הדרך להתממשק או שתזינו את זה ידנית כי זה דיווח בלתי רגיל. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> את חובת הסנכרון הזו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין חובה. איפה כתוב חובת סנכרון? << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> להגדיר אותה באיזשהו סכום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה כתוב חובת סנכרון? << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> היא ישנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תגיד לי איפה שמתי אותה? בדיווח השוטף אתה לא צריך להעביר את זה, נכון? אין לך בדיווח השוטף, נכון? << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> נכון שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יופי. בדיווח לגבי דברים מסוכנים אתה לא רוצה שיהיה סנכרון. אתה רוצה שיהיה שם אדם שמסתכל על זה מה מדווחים ומה לא ויזין את הפרטים. האם הוא עושה את זה בהעתק הדבק או שיש מערכת ששולחת דיווח אז שמפתח התוכנה שלכם יעשה את זה. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיווח הרגיל זה לא נמצא שם. מה החשש? << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אדוני, עוד שתי הערות קטנות. הערת ניסוח קטנה לגבי סעיף קטן ד'. בעת חתימה של ערב על ערבות ובדיון הקודם אדוני יושב-הראש דיבר על זה שיהיה כתוב בעת רישום של ערבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זו הערה אחת. אני שוב מבהיר ואני מוודא עם אדוני כי זו הייתה נקודה במחלוקת ביני לבינם מבחינת ההבנה שלך גם לגבי סעיף קטן ג' הנוגע לבעלי שליטה בתאגיד. אדוני חושב שזה יחול רק על תורם בסיכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אילו פרטים צריכים לרשום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם תאגיד תורם בכל מקרה הפרטים קיימים. תאגיד שתורם יהיה מדווח בכל מקרה לפי סעיף - - - גם אני מחיל עליו את החובה לפי סעיף ג' יהיה כתוב שיראו בדיווח לפי סעיף ה'. אם זה לפי חובה בסעיף ג' אז מה עשיתי בזה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אני אחדד את השאלה. בתאגיד יש את השם של התאגיד ואת מספר ח.פ שלו שזה מקבל לשם ומספר זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> סעיף קטן ג' מדבר על עוד שלב שזה בעלי השליטה בתאגיד ופה השאלה. לגבי שם וח.פ - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רלוונטי לתרומה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> שם וח.פ זה ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא רלוונטי לתרומה. זה רלוונטי לתורם בסיכון. זה לא רלוונטי לתרומה רגילה. התאגיד רשום והוא גם עושה העברה בנקאית ופרטי ההעברה הבנקאית רשומים. מה מעניין אותי מי מבעלי השליטה. אם זה ישתנה מחר בבוקר אני צריך לעדכן את בעלי השליטה ב-KYC שלי. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> לא ב-KYC. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא ב-KYC אלא בדיווח. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> ברישום הפרטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין רישום. הרישום הוא פרטי הפעולה. נרשמת הפעולה. תאגיד לא מעביר במזומן. תאגיד מעביר תרומה - - - << אורח >> לין לרר: << אורח >> אדוני יושב-הראש יש בחובה בינלאומית - - - לגבי בעלי שליטה בתאגידים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה אבל לא על תורמים. אין חובה בינלאומית על תורמים. << אורח >> לין לרר: << אורח >> על כל תאגיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין חובה בינלאומית על תורם. חובה גילוי פרטים על תורם היא קיימת רק בצו הזה. אין לזה אח ורע גם בעולם. אני גם לא רוצה לייצר את התקדים שתורם שהוא תאגיד יש לו חובות אחרות. סיכמנו שרישום פרטי תרומה כאשר נעשה באמצעות העברה בנקאית, כרטיס אשראי או כרטיס בנק. כאשר תאגיד יהיה תורם בסיכון אז אין בעיה. בגלל הוא תורם בסיכון אז הגדרנו אותו. מה יהיה כאשר תאגיד הוא תורם במזומן אז ירשמו את הפרטים. אין תאגיד שהוא תורם במזומן. זה דבר שלא קיים. לא אכפת לי לרשום את זה. זה פשוט קבוצה ריקה. אתם קיבלתם פעם תרומות מתאגידים במזומן? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> לא במזומן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין דבר כזה. תאגיד עושה העברה בנקאית או כרטיס אשראי ואז הוא רשום דרך זה. לגבי סעיף ד' אמרנו בעת רישום ערבות. מה עוד יש לנו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה קשור למה שדיברנו עכשיו. בסעיף 5(א) בנושא של הנהנה עלתה השאלה על ידי עורך דין שלהבת לגבי חשבון משותף של בני זוג. בסעיף שמדבר על המערכת הסגורה יש הבהרה שחשבון משותף של בני זוג לא נחשב כמשהו שנהנה ועלתה שאלה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם זה חל גם על 5(א). << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בדיבור קודם בינינו הובהר דבר כזה. כל מה שכתוב שם בסעיף של מערכת סגורה נועד לשם להבהרה וזה חלק משאלות ותשובות שהיו עם הרגולטור. כדי לא לייצר הסדר שלילי - - - הדבר הזה הוא שאלה. בכל מקרה, בכל אירוע ובכל סוג של גוף פיננסי השאלה האם חשבון משותף של בני זוג כאשר אחד מבני הזוג פועל האם השני נחשב כנהנה או לא. זה תלוי בפעולה, זה תלוי בגוף הפיננסי וזה תלוי בכל מיני היבטים. כדי לא לייצר הסדר שלילי שקובע שזה כתוב שם זה אומר שזה לא נחשב פה אז ההצעה היא להוריד את מה שכתוב שם. אני מבין שעורך דין שלהבת - - - << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> דיברנו על זה לפני כן. הסתכלתי על הניסוח וזה נראה פתרון הולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלא יהיה כתוב בשניהם? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כן ואז זה נתון לשיקול הדעת של הרגולטור. הם מוציאים על זה שאלות ותשובות כדי לא לייצר הסדר שלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עוד שני דברים על סעיף קטן 5. לאור מה שאדוני אמר עכשיו לגבי בעלי שליטה אז מוחקים גם מ-5(ב) את הנושא של תורם וגם מ-5(ג). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אלה סעיפים שקשורים לבעלי שליטה בתאגיד. צריך למחוק את התורם משם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אם אפשר בבקשה להעלות נקודה נוספת. תושב חוץ שיהיה לו רק דרכון ונותן תרומה של 5,000 דולר או 10,000 דולר. אנחנו מקבלים ממנו את הדרכון ובדרכון לא תמיד יש את המען או אין המען. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> שם ומספר זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא עובר את 10,000 שקלים. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> הוא תושב חוץ והוא נותן לנו את הדרכון. בדרכון אין המען. מה אני עושה במצב כזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכתבו מען ככול שישנו בתעודה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אנחנו מדברים על מקבל שירות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. תורם מזומן שתורם 5,000 דולר ונותן דרכון כדי לזהות אותו. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> מ-5,000 ל-10,000 זה לפי הצהרתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יוצא מעל 10,000 שקל. יהיה מסמך זיהוי אבל לרשום מען ככול שישנו במסמך הזיהוי. אם אין במסמך הזיהוי אז אין את זה. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שלא נמצא במסמך הזיהוי יכתבו לפי הצהרתו. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> איזה סעיף אתם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתורם. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אם זה לפי הצהרתו זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יהיו שם ומספר זהות אבל פרטים אחרים אם לא נמצאים אז הם יהיו לפי הצהרתו. מה שנמצא במסמך זיהוי ירשם לפי מסמך זיהוי ומה שלא נמצא במסמך זיהוי יהיה לפי הצהרתו. מה עוד? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עוד הערה. ב-6(ב) גם אמורים למחוק את התורם כי זה גם קשור לבעלי שליטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לגבי פטור חלקי ממערכת סגורה בסעיף 8, אדוני ביקש מהממשלה שיבדקו את ההגדרה של פעולה במערכת סגורה למחצה והשימוש בכרטיסי אשראי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אשמח שתענו. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אנחנו מעדיפים שזה יישאר כמו שזה. יש פה הסדר שהוא הרבה יותר מרחיב מהסדרים שיש בצווים מקבילים ומאפשר במערכת סגורה במלואה פטור מהכרת לקוח. זה פטור שלא קיים בצווים אחרים של נש"פים ונש"טים שהלכו לקראתם. בצווים אחרים שיש מערכת סגורה במלואה ויש הכרת הלקוח כמו בנקים ובורסה מדובר על מצב שבו מעבירים מהחשבון שלי לחשבון חבר בבורסה לצורך מסחר בניירות ערך והכסף לאותו חשבון. כאשר ביקשו פעולות בכרטיס אשראי אצל הנש"פים הסכמנו לזה אבל זו לא בדיוק אותה סיטואציה. יש פה סיכון אחר ולכן עשינו את זה במגבלות אחרות שגם הן מאפשרות הקלות משמעותיות מאוד אבל לא פטור מלא מהליך הכרת הלקוח אלא הקלות לגבי הליכי הזיהוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה סיבה. כמו שאת אומרת המאפיינים שונים כמו שלבורסה עשינו כלל אחד ולנש"פים כלל אחר. מאפייני הפעילות הם שונים ולכן אני לא רואה סיבה שאם אני מעביר להם מכרטיס אשראי שלי מזוהה עם מספר זהות שלי ומושך לחשבון בנק עם מספר זהות שלי זה לא ייחשב שפעלתי באותה מסגרת. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה תלוי. אם זה כרטיס אשראי חוץ בנקאי אז הבנק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מכיר אותו. נכון שהבנק לא מכיר אבל בשירותי תשלום כמו בביט או פייבוקס אני יכול להזין כמה כרטיסי אשראי שהם מושכים ממנו את הכסף. אני יכול לקבל כספים, אני יכול למשוך כספים ואני יכול להפקיד כספים אצלם ביתרה בכרטיס אשראי ואני יכול למשוך לכמה חשבונות בנק. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה לא בהכרח מערכת סגורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל זמן שיש אותו מספר זהות גם על כרטיס אשראי וגם לפרטי חשבון הבנק הם מזהים את זה. בשנייה שאני מכניס משהו שמספר הזהות הוא לא זהה לכרטיס האשראי או לפרטי חשבון הבנק הם אומרים הלו, מה קורה פה? << אורח >> אלי טובול: << אורח >> אם זו לא מערכת סגורה זה יהיה יותר מורכב. אם זו חצי סגורה היא יכולה להיות ישויות שונות ועם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל זמן שזה אותו מספר זהות זו אותה ישות. זה בדיוק העניין. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> לא מחייב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זה צמוד מספר זהות ואנחנו דרשנו מהם להביא מסמך אישור שכרטיס האשראי וחשבון הבנק יושבים על מספר הזהות הזה. דרשנו את זה במסמכים. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> גם יש עוד נהנים בחשבון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא דיברנו על נהנים. דיברנו שברגע שיש נהנים זה משהו אחר. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> אני מזכיר שאין פה רווחים. בניגוד לבורסה או בנק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. דיברנו על זה שאין בו נהנים נוספים מלבד אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זו הקלה שאין אותה באף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה גוף שאין אותו בשום מקום. זו לא הקלה. תסבירו לי את ההיגיון. אנחנו בגדרי חוק מסמיך ובגדרי תרחישים שאנחנו חוששים מהם. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תארו לי את התרחיש. אני מפקיד כסף בהוראת קבע בכרטיס אשראי. נוח לי שהוראת הקבע יורדת בכרטיס אשראי. אני מפקיד לגמ"ח שלהם כל חודש 2,000 שקל בכרטיס אשראי. זו תרומה מזכה או תרומה הפקדה. זו לא תרומה ללא התחייבות. בגלל שאני נותן להם 2,000 שקל חודש שאחתן את הבנים שלי אוכל לקבל מהם הלוואה. כך זה עובד. מגיע המועד ואני מבקש הלוואה. אני מבקש שאת ההלוואה תעבירו לחשבון הבנק שלי ולא לכרטיס האשראי שלי. הכול עם אותו מספר זהות עם אישור פרטי חשבון והכול צמוד לאותו מספר זהות. מה החשש פה להלבנת ההון מהאירוע הזה? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> האירוע שאתה מתאר הוא אחד אבל האירוע שנכנס פה לגדרי המערכת הסגורה למחצה שמאפשר כרטיס אשראי זה גם אם אתה משתמש בכרטיס אשראי שמשויך לחשבון שלך בבנק דיסקונט והכספים מועברים בסוף לחשבון שלך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר יותר מזה. אני משתמש בכרטיס אשראי מחשבון בנק דיסקונט לחשבון בנק לאומי וגם את זה אני מאפשר. כל זמן שזה אותו מספר זהות אני מוכן שזה יהיה חשבון בנק דיסקונט וחשבון בנק לאומי. אין בעיה. הדבר היחיד הוא שאם יש נהנים אחרים בחשבון או מקרים שבהם כרטיס האשראי הוא על שמי אבל בעצם משוך מחשבון השותפים שיש בו עוד שותפים. כל זמן שאין נהנים נוספים אני לא רואה בעיה. כשיש נהנים נוספים אז צריך. כתבנו פה שאין נהנים נוספים. אם יש נהנים אז במילא אני צריך KYC. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה חשבון אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסיטואציה היחידה שיש שלושה שותפים בחשבון במשרד עורכי דין שלכל אחד יש כרטיס אשראי על שמו. אחד משתמש בזה להעביר כסף מחשבון השותפים לחשבון האישי או להיפך. אני מבין את הסיטואציה. אם יש נהנים נוספים אני צריך לעשות KYC אז בסדר. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אנחנו נעדכן את הנוסח.. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> איך מגדירים את זה בניסוח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו שזה מנוסח עכשיו. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> צריך פה הפרדה. אמרנו לכבוד יושב-הראש בדיון הקודם שכרגע המערכת הסגורה למחצה כוללת גם החשבון בחוץ לארץ שאת זה אדוני הסכים שצריך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, נכון. פשוט להעביר למערכת סגורה את החשבונות רשומים בתוך ישראל. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אולי להוריד את המילה אותו בהגדרה של פעולה במערכת סגורה? << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אז זה מחריג את חוץ לארץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעברו על זה מבחינה ניסוחית אבל מוסכם מה אנחנו רוצים פה. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> גם צריך להחזיר את התנאים של זיהוי כרטיס האשראי שהוא משויך לחשבון הבנק. כרגע הם במערכת סגורה למחצה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> התנאים שלפיהם מזהים את זהות האדם בכרטיס האשראי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> חשוב להבהיר שברגע שיש בחשבון משיכת מזומן הוא גם לא נחשב למערכת סגורה. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> זה מוסכם לגמרי. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זאת אומרת משיכת מזומן? << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אם יש משיכה זו לא מערכת סגורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי, אם הם לא מחזירים את הכסף לאותו חשבון אז זה אירוע אחר. מה עוד יש לנו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לפי מה שרשום אצלי זהו אלא אם כן רשום אצלכם עוד משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש עוד משהו ששכחנו? מה זה תורם ב-9(ו)? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> איפה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-9(ו) יש תורם. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> סעיף 9 מדבר על פעולה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו עושים פה רישום כפול. יש פה עניין של רישום פרטי זיהוי. ב-9(ו) המילה תורם רלוונטית? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לכאורה. זה הפרטים שיש בידו לפי מה שהוא מסר. אם אנחנו מדברים על תורם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מספר חשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות, מקבל השירות בסכום נמוך, התורם או התורם בסיכון. זו חובת רישום נוספת להעברה אלקטרונית רק מחוץ לארץ. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> כן. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> יש פה גם מתוך ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם תורם גם אמור להיות ב-9(ו). האם חלה עליך חובה כשאתה מקבל תרומה מחוץ לארץ לרשום את הפרטים לפי מסמך זיהוי. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> מסמך זיהוי הוא לפי סעיף 4. אנחנו רצינו שבסופו של דבר שכאשר מקבלים תרומה יהיה גם שם ומספר זהות לפחות לפי מה שהצהיר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי תרומה מחוץ לארץ? תורם בסיכון – קיבלתם. מקבל שירות – אם צריך רישום. האם 9(ו) חל רק כאשר יש חובת רישום או שהוא מייצר חובת רישום נוספת? << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> לא מייצר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כתוב ירשום פרטי זיהוי לפי סעיף זה רק אם הוא נכנס לתוך א' עד ה'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה צריך שם את הפרטים. השאלה היא אם יש חובת למסמך זיהוי. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> זה אומר שתורם צריך לרדת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתה מקבל העברה מחוץ לארץ - - - << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> 9(ג) כולל גם העברות בתוך ישראל מעל 5,000 שקלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. כשכתוב פה – העברות אלקטרוניות 9. (ז) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסעיפים 3 עד 4 לצו. כדאי להוסיף בסעיף ז' ואולם רישום לגבי תורם בהתאם להוראות אלו ואלו יראו אותו כעונה להגדרה הזו. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> כתוב ב-ו' שנותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה אבל לפי מה שרשום פה אנחנו גם מייצרים חובת רישום נוספת - - - << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תיקנו את רישום פרטי תורם. אמרנו אני רושם תורם ככול שישנו. אם אדם העביר 6,000 שקל בהעברה בנקאית ורשום את פרטי ההעברה הבנקאית או בכרטיס אשראי אז אני רושם את פרטי ההעברה הבנקאית או את פרטי האשראי ללא פרטי זיהוי נוספים. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אלה פרטי ההעברה הבנקאית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך שם. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> שם ומספר זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה שבהעברות לא תמיד יש. דיברנו על זה. תיקנו את הסעיף של הגדרות תורם. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> לגבי תורם, הפרטים הרשומים בפרטי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי תורם, צריך לכתוב – העברות אלקטרוניות 9. (ז) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסעיפים 3 עד 4 לצו. "ואולם רישום - - - " << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> אי אפשר לעשות העברה בנקאית ללא שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מקבל אצלי העברה בנקאית - - - << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> שם יש אבל אין מספר זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא תמיד יש מספר זהות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכרטיס אשראי גם אין לך שם. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> זה לא מדבר על כרטיס אשראי. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> העברה בנקאית של תרומה מחוץ לארץ - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כרגע זה לא על חוץ לארץ אלא על הכול. אתה שואל על חוץ לארץ. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> כן. תרומה בנקאית של העברה מחוץ לארץ - - - << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> התרומה היא לגמ"ח היא לאדם. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> תרומה לגמ"ח. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה לא רלוונטי פה. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> זה לא רלוונטי? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> לא. הנעזר הוא הגמ"ח במקרה הזה. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> חל עליו רק רישום פרטי העברה? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך שיהיה בסעיף ז' שלעניין תורם, ההוראות של סעיף התורם גוברות. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> אפשר לכתוב ב-ז' שאין בסעיף זה לגרוע או להוסיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. זה מה שאמרתי לגבי חובות רישום לתורם. מה עוד? סעיף 12(ב) גם כתוב תורם אך זה בסדר כי זו פעילות חוזרת. כאשר אתם מזהים פעילות חוזרת של תורם שמעוררת חשד אז כן. פה זה תורם בכל סכום בכל דבר. בסדר גמור. סיימנו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי היה מאמין. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> האם אפשר לפשט את טופס הכר את הלקוח קצת יותר? << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה הכי פשוט שיש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש יותר פשוט מזה? << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> החלופות השונות שכתבו שם. אני שואל את עצמי אם באמת נתחיל לבדוק כל חלופה וחלופה אחר כך ואם אפשר לפשט את זה. זה לא ייהרג ובל יעבור. אני מודה שאפשר לחיות עם הטופס הזה - - - << אורח >> אלי טובול: << אורח >> זה מקל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה טופס די פשוט. זה באמת טופס די פשוט. זה ידרוש זמן הטמעה אבל זה טופס די פשוט. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> יש פה משפטים שהם לא לעניין ולא קשורים הגמ"ח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> חוסר שביעות מנותן שירות אחר. יש מישהו שמגיע לגמ"ח כי לא היה מרוצה מגמ"ח אחר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בטח. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הלכתי לגמ"ח הזה וכל פעם שהוראת הקבע חזרה הם ישר - - - אז ביקשתי שיילוו מפה ויפרעו את כל החוב בגמ"ח הקודם - - - << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> זה נקרא חוסר שביעות רצון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם זה. חוץ מזה הרב שנותן את ההלוואות הוא לא חייך אליי. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אני שואל את עצמי מה זה יתרום למניעת הלבנת הון לדעת את הדברים האלה. אותו דבר בית עסק, ספקים עיקריים ולקוחות עיקריים כשכל הפעילות שלו מולי היא רק פעילות של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם כל הפעילות היא כזו אז אתה רושם בטופס הכר את הלקוח שכל הפעילות היא כזו. תסתכל על נותן ההלוואה או אדם שמפקיד אצלך הרבה. אתה נותן לאדם הלוואה ואתה באמת רוצה לדעת אם הוא עובד, אם הוא אברך בכולל, אם יש לו איך לו לפרוע, איך הוא מתכנן לפרוע. אם הוא יגיד לך שאני בעוד כך וכך זמן כנראה הולך לקבל ירושה ומזה אני הולך לפרוע אז אתה יודע את זה. כאשר יבוא אברך דלפון וישים לך חצי מיליון זה לא ידליק אור אדום אבל אם הוא אומר שהוא הולך לחסוך מפתי ולשלם את זה בתשלומים כך וכך אז אתה תדע שאתה אמור לקבל כך וכך וזה ידליק לך נורות אדומות. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> כל מה שאמר אדוני נכון אבל זה לא עוזר לי לדעת אם הוא עזב בגלל חוסר שביעות רצון במקום אחר וזה לא עוזר לי לדעת מי הספקים והלקוחות העיקריים של העסק כאשר כל מה שהוא מדבר איתי הוא על הפקדה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עורך דין שלהבת צריך לזכור שכל המטרה של הטופס הזה היא להקל עליכם כמו שאמרנו קודם. בסוף זה משהו שהוא מבוסס סיכון ושיקול דעת שלכם. אם לא רלוונטי עסקים כי מדובר על בחור ישיבה אז זה לא רלוונטי. צריך להפעיל שיקול דעת כאשר שואלים את האדם. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה. מגיע עורך דין ורוצה להפקיד 100,000 שקל לגמ"ח בהעברה בנקאית. אני צריך למלא הכר את הלקוח ואני צריך לשאול אותו כמה שנים אתה כבר עורך דין ומי הלקוחות שלך, כמה המחזור שלך. אני מבריח את כל המפקידים שלי. למה שהוא יפקיד אצלי אם הוא עובר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דווקא עורך דין יודע כי הוא מכיר - - - << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> הוא לא יגיד לי. הוא יגיד לי את המחזור השנתי שלו? הוא רוצה להפקיד כסף לגמ"ח כי הוא רוצה לעזור לאנשים עניים. יש לו עכשיו 100,000 שקל בחשבון והוא רוצה להפקיד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מחזור של עסק זה הדבר הכי בסיסי. כשאתה ממלא, למיטב ידיעתי, הוא יכול להגיד שהוא לא מעוניין למסור. אם זה לא מעורר דגלים אדומים אז לא מעורר דגלים אדומים. אתה יכול להגיד שירשום בין לבין והוא יגיד בין מיליון ל-10 מיליון. זה מה שתרשום. אתה מדבר על מקרה של הפקדה אבל כאשר הוא יבוא לקחת הלוואה אתה כן מבין למה אתה צריך לדעת את זה? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> את המחזור השנתי שלו? ממש לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדם שכל המחזור השנתי הוא 0.5 מיליון שקל והוא לוקח ממך הלוואה של 3 מיליון שקלים - - - << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אף אחד לא לוקח 3 מיליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי כן. << אורח >> אלי טובול: << אורח >> גם מפקיד. אי אפשר לוותר על - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם מפקיד. כמו שדיברנו בדוגמה על אדם שמוכר גרעינים ופתאום יש לו 50 מיליון במזומן להפקיד אצלך. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> ברור. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> המחזור רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא לא עונה בצורה מחשידה ואומר תשאיר לי קצת צנעת פרט ואני אכתוב בין מיליון ל-10 מיליון. אתה אומר שזה הגיוני. כאשר אדם בא עם בגדים קרועים ואומר שיש לו מחזור של 30 מיליון שקל ומגיע אופניים מדור 7 אתה אומר לו שזה לא הגיוני. מה עוד נשאר לנו? איך ניסחנו את נושא הרישיונות? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כמו שאדוני אמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה תנסח את זה? הרישיון הראשון ופרסום ברשומות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> פרסום ברשומות כדי שידעו ממתי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתחילות השנתיים. בסדר. אנחנו סיימנו. << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> אפשר להוסיף בהערה שיש בטופס הכר את הלקוח גם מפקיד כדי שלא יהיה צורך למלא את זה גם למפקיד. יש שם החרגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאן אתה מפנה? << אורח >> מאיר דמן: << אורח >> בהערה בסעיף 4 של הכר את הלקוח. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אתה רוצה לדעת מה המקור שלו. אם מישהו שיש לו עסק לא רווחי בא מבקש סכום גבוה - - - << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> מאיפה אני אדע את הפרטים האלה? << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> אתה שואל. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> הוא לא יגיד לי אם הוא רווחי או לא רווחי. הוא בא לעזור לי. << אורח >> יפית יונסוף: << אורח >> מצד שני הוא מפקיד נכנסים. << אורח >> יהודה אנגלנדר: << אורח >> ברור שהוא מפקיד כי הוא בא לעזור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש דרך להתמודד עם הכר את הלקוח. יש פרטים שאתה יכול לכתוב לא רלוונטי. << אורח >> יעל צוקרמן: << אורח >> זה עניין של סיכון. << אורח >> תמר ולדמן: << אורח >> בסופו של דבר עוזר לכם לבסס את הערכת הסיכונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שם שום סעיף חובה. אם הוא לא רוצה לענות וזה הגיוני שאדם שמפקיד 10,000 שקל לא ירצה לענות מה גובה המחזור שלו אז תרשום שהוא לא רוצה לענות על גובה המחזור מטעמים של צנעת פרטים. תתקדם הלאה. זה לא יעורר דגל אדום. הכול יהיה בסדר. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אם זה משהו שמעורר חשד בין כה וכה נצטרך לדווח על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אין פה כפילות. זה סיכון מקצועי של אנשים שלמדו בישיבה. כך זה עובד. קיבלנו הודעה קשה על פיגוע באוסטרליה נגד הקהילה היהודית בסידני שלפי הפרסומים מדובר על מספר גדול של הרוגים. אנחנו מפה שולחים תנחומים ואיחולי החלמה לפצועים. כפי שאתם יודעים אני נמנעתי להגיע לאוסטרליה על ידי הממשל האוסטרלי. הם טענו שאם אני אגיע לשם זה יעורר מדנים. באתי בשביל להזדהות. זו הייתה מטרתי. הוזמנתי כדי להזדהות עם הקהילה היהודית שם שעומדת תחת איומים ומתקפות גדולות. זה התחיל בקטן ולצערי נראה שבכך שהממשלה האוסטרלית מנעה את הגעתי והגעתם של דוברים ישראלים נוספים היא לא גרמה להרגעת הרוחות אלא להיפך. היא נכנעה לטרור ונתנה לטרור רוח גבית. מכאן קורא לבני הקהילה היהודית שם לעלות לארץ שזה דבר נכון תמיד. כל זמן שהם שם יש מחויבות של מדינת ישראל כלפיהם ואנחנו דורשים את זה גם מהממשלה האוסטרלית לשמור על החיים שלהם ולדאוג שאירועי טרור כאלה לא יקרו. אנחנו איתם בשעתם הקשה. אנחנו מקווים שאירועים שכאלה לא יקרו עוד. אני מניח שיתבהרו הפרטים נוכל לדרוש דרישות קונקרטיות יותר כולל מהממשלה האוסטרלית כדי שאירועים כאלה לא יקרו שוב. אני אגיד משפט באנגלית. We send our condolences to the Jewish community in Syndey and the terrible event that happened today. We wish those days of Hannukah will serve as the bringers of light to all the world. We are with you. We will do whatever we can to prevent those kinds of events. We will demand from the Australian government to take whatever measures needed to prevent those kinds of events. We warned about this. We gave warnings. The Jewish community there gave the warning and we must make sure those events will never happen again. Again, our condolences to the Jewish community. בנימה לא אופטימית זו ובמעבר חד מאוד סיימנו את ההכנה של הצו. לפי ההצעה אני רוצה להגיד תודה רבה לכל המשתתפים, לכל הצוותים המקצועיים, נציגי הגמ"ח, נציגי הממשלה למשרדיה השונים, לייעוץ המשפטי של הוועדה, עורך הדין אלעזר שטרן שליווה את הצו הזה על כל העדכונים והשינויים שבו ולהנהלת הוועדה על ניהול הדיונים. אנחנו נעבור להצבעה על צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2025. מי בעד ירים את ידו? אחד. מי נגד? אין מתנגדים ואין נמנעים. הצבעה אושר השינויים אושרו בנוסח הוועדה. בעזרת השם, הצו ייכנס לתוקפו שנתיים לאחר שתיתנו את הרישיון הראשון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יידרשו עוד כמה ימים של עבודת הניסוח של הדברים ואז נוציא את האישור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50. << סיום >>